הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 32

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, י' בשבט התשע"ז (06 בפברואר 2017), שעה 13:30

בחינת הדיור הציבורי בפריפריה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יעקב אשר

איתן ברושי

יגאל גואטה

אורלי לוי-אבקסיס

אברהם נגוסה

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט

סגן שר הבינוי והשיכון ז'קי לוי

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

רונן כהן - סמנכ"ל אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

אורי בר חיים - מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

שוקי טייב

_

עוזר סגן שר הבינוי והשיכון ז'קי לוי

יונית אפרתי - מנהלת תחום שילוב בקהילה, משרד המשפטים

ראובן קפלן - מנכ"ל, חברת עמידר

עטרת הורוביץ - מקדמת מדיניות, פורום הדיור הציבורי

ג'סיקה טגוואדה ווסה - פעילה, פורום הדיור הציבורי

ענבר גמליאל - פעילה, פורום הדיור הציבורי

אלירן גמליאל - פעילה, פורום הדיור הציבורי

יובל פרנקל - מנכ"ל, חברות משכנות

מרים מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

ג'וני בכור - פעיל, המשמר החברתי

רינה ברעלי - המשמר החברתי

עופרה זומר - פעילה, המשמר החברתי

בני פרץ - פעילות חברתית

אריאלה אהרון

אתי בן-שמחון

בחינת הדיור הציבורי בפריפריה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא: בחינת הדיור הציבורי בפריפריה.

אני מודה לשר השיכון והבינוי, חבר הכנסת יואב גלנט, על כך שכיבד אותנו בדיון החשוב הזה. אני מודה לסגן שר השיכון והבינוי, חבר הכנסת ז'קי לוי, על כך שכיבד אותנו בדיון החשוב הזה, וחברי הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת נגוסה, חבר הכנסת ברושי – תודה רבה לכם, ולכל האורחים החשובים, ראשי רשויות כמובן וכדומה.

אני ביקשתי לעורר את הדיון הזה, מאחר ומשרדי חדשות לבקרים מוצף באין-ספור פניות שקשורות לדיור הציבורי. אין שספק שבמדינת ישראל הצורך הזה הוא צורך שאי אפשר להתעלם ממנו. נכון להיום, ישנם כבר 30 אלף משפחות שקיבלו זכאות לדיור ציבורי על-פי קריטריונים מאוד נוקשים, לא קריטריונים פשוטים. עברו אותם, ובסופו של דבר, טרם הסתייעו לכך.

150 אלף משפחות במדינת ישראל מקבלים סיוע בשכר דירה, כמובן, שאם היה מלאי דירות, הם לא היו צריכות את הסיוע הזה, והיו יכולות לחיות שם.

פחות מ-3% מכלל הדירות בישראל הן דירות ציבוריות, ועוד הממוצע הכללי עמד על 7%, כמובן ביחס לשאר העולם - כל הדברים הללו הובילו אותנו לדיון החשוב הזה. אנחנו מבקשים לחולל שינוי בעניין הזה. אני יודע שמדיניות השר היא מדיניות מאוד חיובית בסוגיות הללו, ועל כן, גם רציתי את נוכחותו כדי שיבוא ויאמר את הדברים האלו באופן ברור, כדי שאנשים שתוהים או שואלים שאלות יקבלו גם עליהן תשובות.

בהזדמנות זו, אני רוצה לדבר גם על חברת "עמידר" שהיא חברה שאנחנו משתפים איתה פעולה על בסיס קבוע. אני חייב לציין, אתם לא תאמינו, יש סלוגן חדש לחברת "עמידר". המלה של חברת עמידר הפכה למלה. פעם היו אומרים מלה של עמידר, אז עכשיו אני אומר, המלה של חברת עמידר היא הפכה למלה. באמת, הם עומדים במלה, והם עומדים בהתחייבויות שלהם, והם עושים את העובדה בצורה טובה. אני בקשר ישיר מול היושב ראש, הבנתי שהוא אמור לסיים את תפקידו בקרוב. אני לא שמח על כך, אבל בכל זאת, זו החלטה שלכם, אני חושב שהוא יושב ראש מצוין.

ברשותך, אדוני השר, נשמח לשמוע ממך כמה פרטים ונתונים חשובים, ומשם נתקדם לדיון.

שלום לכולם, צהריים טובים, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי זוהר, חברי חברי הכנסת, אברהם נגוסה, איתן ברושי, ידידי, חברי ושותפי סגן השר ז'קי לוי, אנשי המשרד שנמצאים פה, ראשי אגפים - אורי בר-חיים, רונן כהן, מנכ"ל "עמידר" - ראובן קפלן, ומנכ"ל "עמיגור" - יובל פרנקל, ושאר האנשים המרכזיים שנמצאים כאן.

קודם כל, אני מברך על הדיון, ראשית, כי זה חשוב. שנית, כי אני חושב שלפורום שיושב כאן יש מה להציג ומה להראות ויש דברים שהתקדמנו בהם. אני אפתח, אני אתן אחרי זה ברצף אחד ובהמשך לסגן השר להשלים, ולאחר מכן, לאנשי המקצוע פרטים בקשר לדברים שאמרתי.

ראשית, כשאני הגעתי למשרד, כמו בכל הנושאים האחרים, ניסיתי להבין מהי תמונת המצב על מנת לקבל החלטות נכונות ומאיפה היא נובעת. רבותיי, במדינת ישראל בשנת 80' היו בערך 150 אלף יחידות דיור בדיור הציבורי, זה היווה אז 11% מהדירות. נכנסה חקיקה, בחקיקה הזאת הייתה זרוע של מכירה וזרוע של רכישה, המכירה נעשתה בהיקפים גדולים, והגענו ל-60 אלף יחידות דיור בתוך דור אחד. לעומת זה, מאחר וגבו מעט כסף, ומצד שני, לא השתמשו בכסף הזה לייעודו, נקבע כ-3.3 מיליארד שקלים שלא נרכשו בהם דירות, אז למעשה הגענו למספרים קטנים. כאשר אנחנו מצאנו את המצב, היו 700 מיליון שקל בקרן הדיור הציבורי מתוך אותם 3.3 מיליארד שקלים.

אנחנו קיבלנו החלטה, יושבים פה אנשי המשרד והחברות שהיו שותפים לעניין לרכוש דירות בכסף הזה, וכתוצאה מזה לשפר את המצב. הסיטואציה שהגענו זה שלעומת המצב שבו בין שנת 2013 עד 2015, קרי, במשך שנתיים, פחות או יותר של הממשלה הקודמת מספר הדירות שרכשו היה שש דירות – לא 60, לא 600, לא 6,000 – שש דירות בשלוש שנים. אנחנו רכשנו בשנתיים האחרונות, שנה וחצי האחרונות למעלה מ-900 דירות, באותם 700 מיליון, ובכסף נוסף שנכנס, שזה שינוי דרמטי. מתוך הכסף הזה אני הנחיתי, וזה מבוצע לרכוש ב-100 מיליון שקלים, ברשימה שהיא רשימה נפרדת ומתועדפת דירות לנכים רתוקים. המשמעות של העניין הזה, רבותיי, זה שקבוצת האוכלוסייה הזאת קיבלה למעלה מ-80 דירות בתקופה הזאת, דבר שאין לו תקדים, כי אנחנו נתנו להם עדיפות בתוך אלה שהם חסרי דיור באופן מיוחד, זו הייתה הצעה שהציע סגן השר ז'קי לוי, שחושב על האוכלוסייה הזאת, ואני שמח שאנחנו הסכמנו גם לקבל אותה וגם לבצע אותה.

הדבר הבא, הוא קשור מאוד לדיון שלנו. אנחנו הנחנו להגמיש קריטריונים. אני רוצה לספר מה היה המצב. נכנסנו – יושבים פה אורי, רונן, שישבו איתי על הפרטים בדברים האלה, וגם ראובן, וגם יובל. היו ברחבי הארץ כ-650 דירות ריקות – תלוי איך אתה סופר. עכשיו הדירות הריקות האלה עמדו ריקות לא במשך חודש – חמש שנים, 10 שנים, 20 שנה בכל רחבי הארץ, והסיבה שהן עמדו ריקות, זה כי לא היו האנשים בקריטריונים המתאימים ביישוב הזה להיכנס אליהן. כלומר, היו מעל 100 דירות ריקות בדימונה של 120 או 130 דירות, אני חושב, כשאומרים תשמע, אם מישהו מרוויח מעל שכר מינימום שאין לו שלושה ילדים, ומצב סוציו-אקונומי מסוים, אי אפשר להכניס אותו. הנחנו להגמיש את הקריטריונים, רבותיי, כל יחידות הדיור האלה אוישו כבר לפני שנה.

אני רוצה לספר לכם מהם המקומות שבהם הוגמשו הקריטריונים, הם כולם קשורים למה שנקרא פריפריה – מצפה רמון, ירוחם, ערד, דימונה, באר-שבע, אופקים, שדרות, קריית-גת, לוד, שהיא יותר במרכז, וגם קריית ים, אבל יש להם את הבעיות שלהם. נצרת עילית, עפולה, בין-שאן, טבריה, צפת, חצור הגלילית, קריית-שמונה, מעלות תרשיחא, שלומי. בכל המקומות האלה בין 2-3 דירות לבין 130 בבית-שאן לדעתי, היו 60 או משהו דומה דירות. כל המקומות האלה אוכלסו, הדירות הריקות כבר לא ריקות. זה נכון שמי שנכנס אליהן, היו אנשים שהם כביכול מעל הסף, אבל לא היה מישהו אחר שייכנס. אני מעדיף להסביר למה נמצא בתוך דירה בן-אדם ולא נמצא מישהו אחר, מאשר להסביר לשני אנשים למה הדירה ריקה, שזה נראה לי שיא האבסורד, לא חודש, שנים.

בסך הכול, כשאני מסתכל על המספרים, אז קודם כל קנינו סדר גודל של 1,500 יחידות דיור, 900 בקנייה, 600 בשיפוץ עמוק, ושיקום מחדש. זה דבר ללא תקדים, וזה פי מאות ממה שהיה בקדנציה הקודמת.

בדרום ובגליל, אני רוצה לתת לכם את המספרים על פני השנים 15', 16'. בדרום ובגליל – 1,892 משקי בית אוכלסו בדירות, כולל כאלה שנפלטים מתוך ה-60 אלף יש לצערנו אנשים שהולכים לעולמם, משפצים, יש דיור חוזר. בחיפה, מרכז וירושלים – 1,529, בסך הכול 3,421, זה אומר ש-55% מהדירות שאוכלסו בשנתיים האחרונות נמצאים בפריפריה. כידוע לכם, כמות האנשים שחיים בפריפריה היא הרבה יותר קטנה מאשר 55 - - -

שם חיים פחות זמן...

אנחנו הרי הגדרנו קריטריון, והקריטריון הם קריטריונים מלאכותיים, כי אני רוצה להסביר מה המצב. המצב הוא שיש לנו היום 156 אלף משפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה מחד-הוריות ונכים, עולים – כל מי שאתם רוצים כולל הכול. אנחנו נותנים 1.6 מיליארד שקל בשנה סיוע בשכר דירה. האנשים האלה אם לא יקבלו את הכסף הזה לא יגמרו את החודש. משרד הבינוי והשיכון הוא גוף הרגולציה שדרכו עובר הכסף, אבל למעשה זה תשלומי העברה כמו בביטוח לאומי, כמו בדבר אחר, ואנחנו מעבירים, אין לנו שליטה על הכסף, לעומת זאת, העלנו את זה בעשרות מיליונים בשנה האחרונה כתוצאה מהחלטות שקיבלנו להיטיב עם האוכלוסייה, ואני מקווה שנשפר את זה גם בהמשך.

עכשיו, בתוך האוכלוסייה הזאת קבענו שמי שנמצא במצוקה מיוחדת לפי קריטריון, הוא למעשה יהיה בסטטוס של זכאי דיור ציבורי, ובתוך המספר הזה יש היום באזור 2,500 משפחות - אני רוצה להסביר מאיפה המספר מגיע. תחשבו על קרחון שהגודל שלו 156 אלף יחידות דיור שנמצא במים, אנחנו קובעים את גובה המים – ברגע שאנחנו מציפים הרבה, אז למעשה נשאר מעל המים רק 2,500. אם היינו מחליטים שזה לא שלושה ילדים אלא שני ילדים, לא שכר מינימום, אלא 1,000 שקלים מעל שכר מינימום, שגם האנשים האלה מגיע להם, היינו מקבלים עשרת אלפים משפחות.

אבל מה שחשוב, מתוך ה-2,500 יחידות דיור, בפריפריה, קרי, גליל ודרום, מספר הממתינים הוא רק 271, כלומר 10%, ולכן, בסך הכול אין בעיות בפריפריה.

זה לא כולל את משרד הקליטה. זה לא כולל את המתאימים ממשרד הקליטה.

כולנו רתומים למשימה. ולכן, חשוב לנו מאוד לעסוק בעניין הזה.

מה עשינו בתקופה הזאת חוץ מרכש דירות, יש כמה דברים שהם מאוד משפיעים על הדיור הציבורי, ועל איכותו. ראשית, הוקצו כ-600 מיליון שקל במשך השנים 15' ו-16'. לשיפוצים שופצו בסכומים האלה סדר גודל של 20 אלף יחידות דיור, קבלו את הפרטים לאחר מכן, זה גידול של פעם וחצי בשנת 2014.

דבר שני, עשינו שלושה הסכמים משמעותיים שיתחילו להניב פרות בקרוב. הראשון, ממש בתחילת הקדנציה – עשינו הסכם עם הסוכנות ועם חברת עמיגור ביחד עם משרד האוצר, לבנייה של 2,650 יחידות דיור עבור אוכלוסיות מבוגרות, שליש לזכאי משרד הקליטה, ושני שליש זכאי משרד הבינוי והשיכון באותם שטחים. אני מעריך שהבניינים יתחילו להיבנות בקרוב, כי בתל-אביב כבר התחלנו, באשקלון אנחנו עומדים להתחיל למעשה, ולמעשה נקבל תוך שנתיים 2,600, ויכול להיות שנגיע ליותר כי נחלק קצת את הדירות היותר גדולות, נגיע ל-3,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, זו בשורה לזכאי דיור ציבורי, מבוגרים, בדרך כלל עריריים, שבשורה כזאת לא הייתה להם, זה בחלק מהמקומות, ממש במקומות הכי יוקרתיים, ליד דן אכדיה, בכרמל בחיפה, וכן הלאה.

הדבר השני, זה ההסכם, לדעתי, ההיסטורי שעשינו עם חברת "עמידר". חברת "עמידר" בין יתר הדברים מחזיקה סדר גודל של אלף פלוס יחידות דיור באזורי הביקוש בארץ. למעשה, אנחנו עושים שם בשפה פשטנית פינוי בינוי. אנחנו מפנים את ה-1,000, נבנה עליהם 6,000. הכסף של ה-6,000 – 1,000 יילכו כמובן לזכאים שגרו שם, ואולי מעבר לזה.

לא הגדלתם את המלאי?

ועוד כ-5,000 יחידות דיור למעשה יזינו את קרן הדיור הציבורי שתשמש בדיוק לרכש דירות בפריפריה.

למה לא להגדיל את המלאי במרכז כי זו שיטה נהדרת, במקום 1,000 דירות, 6,000 דירות, מתוך זה חייב להגדיל את המלאי כי הביקוש הוא שם במרכז, אז יהיה 2,000 דירות לדיור הציבורי - - - ולא להחזיר אותו לציבור.

אני חושב שב-5,000 דירות במרכז יכולות להפוך להיות 20 אלף דירות בפריפריה.

אבל הוא אמר לך שאין יותר דירות בפריפריה.

אומר לך השר שבפריפריה אין לו רשימה ארוכה. הוא נותן לך לפני שתי דקות שיש לו במרכז רשימה.

אורלי, את לא ראית את מהות הדיון.

אני מכירה את - - -

מה מהות הדיון, רוצים להגמיש את הקריטריונים. רוצים אנשים שגם לא המסכנים לגמרי, גם קצת מסכנים שיהיה להם דירה, ויש הרבה כאלה לא פריפריה.

הקריטריונים נמצאים במשרד השיכון עם האוצר.

אני לא מסכים אתך, אני לא צריך דירות במרכז.

הם קובעים את הקריטריונים.

אני צריך דירות בפריפריה לא במרכז.

מיקי, תן לי להסביר משהו. מה לא במרכז? אתה רוצה להעביר את כל החלשים לפריפריה.

אני רוצה דירות בפריפריה.

מיקי, אתה לא מבין מה אני אומרת. רוב הביקוש הוא במרכז, אמר את זה השר לפני שתי דקות. באמת, תקשיב גם למה שאתה שומע.

מה שאני חושב אני אומר. אני רוצה דירות בפריפריה לא במרכז, שם יש יותר צורך מאשר במרכז.

אתה מדבר שטויות, זה בניגוד לנתונים, מיקי, תלמד את הנתונים, מה לא? בבקשה, השר, תגיד לנו איפה יש יותר ביקוש במרכז או בפריפריה ואז נדע - - -

את לא מבינה את העניין. אני אסביר לך איפה הנקודה. את מדברת על ביקוש בהתאם לקריטריונים הבלתי נסבלים שיש עכשיו - איך בן-אדם בכלל יכול לקבל אם הוא לא חי - - - עם שלושה ילדים והוא מוותר - - - מי בכלל יכול לבקש, רק בן-אדם שאין לו מה לאכול יכול לבקש.

אתה לא מבין. מיקי, שנייה אחת, אתה רוצה בפריפריה, בוא באזור שלך, תשחררו את הדירות לסטודנטים, תחזירו אותן בחזרה למלאי. בוא נדבר על מה קורה במרכז. אין פתרונות למרכז, תסלחו לי, אני בעד השר, בעד סגן השר, בעד הרעיון, אבל אם לא נביא הגדלת מלאי רציני במרכז וגם בפריפריה אנחנו עומדים באותו מקום.

אורלי, זה באינטרנט זה לא בטלוויזיה, לא צריך לצעוק, זה בסדר.

אתה מתנהג בצורה נבזית אדוני השר, לומר עליי דבר כזה כי מי שמבין את המאבק הזה עוד בטרם נכנסת לתפקידך זו אני, הדיון הזה מיותר. אנחנו - - -

אורלי, את לא יכולה להגיד נבזית.

מצטערת, ז'קי, את הדיון הזה אנחנו נערוך - - - זה יהיה יותר רלבנטי - - -

את לא יכולה להגיד נבזית.

זה מה שמפריע לך? - - שהוא אומר לי שאני עושה יחסי ציבור. אבל - - - את הדירות עמידר ייקחו מזה ויעשו מזה - - - בשביל להעביר את המסכנים - - -

נבזי את לא יכולה להגיד.

סליחה, חוזרת בי, לא הוגן. אתה שר לא הוגן.

אני ממשיך.

הנושא השני הוא נושא "עמידר". ב"עמידר" למעשה לוקחים 1,000 יחידות דיור, ממירים אותם ל-6,000. בכסף שמביאות 6,000 יחידות דיור, ראשית, משפרים את מצבם של ה-1,000, וב-5,000 יחידות הנוספות שנמכרות בשוק החופשי, צוברים קרן והקרן מיועדת או לשיפוץ דירות בפריפריה, או לקניית דירות בפריפריה. זה ההיגיון של העניין, זה הסכם ארוך, זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה תהליך שהחל, עמידר מחויב בו. הוא מעמיד כאשר מתחיל הפרויקט, נדמה לי, 35% מהכסף מבעוד מועד על מנת להשתמש, ובסך הכול, אני חושב שזאת ברכה.

הדבר השלישי, זה הסכם פרזות וחלמיש שעמדו פה לאורך שנים ולא טופלו. את הסכם פרזות גמרנו, לדעתי, ה-130 מיליון ומה שהיה שם בדרך, זה מאפשר לנו רכש של בערך 200 מיליון זה יביא כמעט 200 דירות.

הנושא האחרון, הוא יוזמה של סגן השר ז'קי לוי, ואני חייב לומר שהיא מובילה היום את התחום הזה, זה נושא שיקום השכונות, שאני גאה במהלך הזה שעשינו בצורה משותפת. אנחנו לקחנו מתוך סכומים שהיו לנו בדברים שונים 280 מיליון שקלים, והשקענו אותם בשנת 2016 בתחום השיקום הפיזי. יושב פה ראש העיר חצור הגלילית.

אני מוכרח להגיד שהצלתם הרבה משפחות שלא יכלו להגיע לדירה, וכל הכבוד על המהלך הזה. מהלך מצוין.

בחצור הגלילית, כמו בבית-שאן, כמו בצפת, כמו בקריית שמונה, כמו באילת, בטבריה, זה גם כולל חיזוק מבנים, זה בהשקעה שהיא פי שלוש מאשר במקום אחר, כי אתה לא תשפץ ולא תחזק באותה הזדמנות, אז זה גם חיזוק ושיפוץ. אבל בשאר הארץ – זה 40 ערים ויישובים נוספים, זה 50, 100, 200 יחידות דיור – במגדל העמק חנכנו, בשדרות חנכנו, באופקים חנכנו, בכרמיאל חנכנו, במעלות חנכנו כבר, אחרי ביצוע. אנחנו ממשיכים – בשנה הבאה יהיה לנו סדר גודל של 250 עד 300 מיליון שקלים לנושא הזה, ויהיה לנו גם ב-2018.

משפט אחרון, ואני מעביר לז'קי את רשות הדיבור. הנושא של שיקום שכונות הוא לא רק טיפול בהארדקור בדירות. זה טיפול בנושא החברתי. אנחנו חברנו ביחד עם מפעלות חינוך, וכל אחד שם 37.5 מיליון שקלים, חצי תרומה, מצ'ינג. 75 מיליון שקלים משמשים רק לתחום החינוכי ולתחום של יצירת תעסוקה לבני הנוער, לאוכלוסייה המבוגרת ואחרים. מפעלות חינוך, למי שלא מכיר, הרים סדר גודל 40 או 50 קבוצות כדורגל ברחבי הארץ. אם הילד רוצה להיות בקבוצת כדורגל, אז הוא צריך גם להצטיין בלימודים, וגם לשמוע מה אומר לו המאמן ביחס לאיך מתנהגים לחברים שלו, ואיך מתנהגים למורים שלו, וכל התהליך הזה. אז, למעשה, הם יושבים במרכזים שלנו שעמיגור ועמידר בונים בתוך שיקום שכונות. בשעות הבוקר יושבים שם אוכלוסייה מבוגרת שהעיר מביאה, מחובר עם פר"ח, מחובר עם כל התהליכים האחרים, אנחנו נותנים את הפלטפורמה.

אמר לי ז'קי להגיד, אז אני אומר לכם, הוא יסביר גם את הנתונים. רבותיי, זה אחד המפעלים הגדולים ביותר בארץ מבחינה חברתית. 75 מיליון שקל בכל רחבי הארץ, השקעה בצד החברתי, דבר ללא תקדים. דרך אגב, אני אומר את זה גם לחבריי חברי הכנסת הערבים, גם במגזר הערבי, זה לא רק במגזר היהודי. זה שיקום שכונות חברתי ופיזי בכל רחבי הארץ. יש שתי ערים, נדמה לי, בשיקום הפיזי - רהט ונצרת, יש אולי יותר מזה, וגם בשיקום החברתי. אני חושב שבסך הכול דבר שאפשר להתגאות בו.

אם אני מסכם את הדברים, יש הרבה מאוד מה לעשות. יש הרבה מאוד דברים שלא עשינו, אבל אני חושב שגם התקדמנו ביחס לאיפה שהיינו ב-2014, 2015. תודה ז'קי.

אתנחתא קטנה בשני משפטים, אז כמובן סגן השר יוכל להמשיך.

אני באופן מובנה, מובהק, לא עוסק בצעקות, בכעסים, ובאמירות, זה לא המיינסטרים שלי. אני עוסק בתכ'לס – מה יש בשטח, מה התוצאות בשטח. מה שהיה עד לפני תחילת הקדנציה היה זוועה. חייב לשבח את השר, ואת סגן השר, ואני בטוח שהשילוב ביניכם הוא שילוב מאוד חשוב - אתה עם האג'נדה המאוד חברתית שלך השר גלנט, וז'קי שמגיע מהפריפריה, שחי את הארדקור של הפריפריה ויודע את הצרכים מביא לתוצאות. אז נכון, אנחנו רואים שיפור גם בכמות הדירות, גם בערים מסוימות. אנחנו מגיעים למצב שהדברים משתפרים. אבל כמו שאמרת, יש צורך בעוד הרבה מאוד דירות.

לגבי הנושא של הרעיון שאתם מקבלים החלטה לגביו, לבנות 6,000 יחידות דיור, 1,000 מתוכן להחזיר לדיירים ו-5,000 למכור ולמצוא עם זה עוד דירות בפריפריה - מיותר לציין, גם בפני חברת הכנסת לוי-אבקסיס שלא כאן, שאפשר גם לרכוש בכסף הזה דירות במרכז באזורים שהם קצת יותר זולים. ואפשר למנף את הכסף הזה לכל מיני פעולות, בטח לא לתת דירה חדשה באזור המרכז, זה לא נותן שום יתרון, זה מחסיר מהרבה מאוד אנשים אפשרות לקבל דירות שהן זולות יותר גם באזור הפריפריה, ואפילו קרובות לאזורים הללו - שם היה ויכוח.

אני רק רציתי לחדד את הסוגיה הזאת. ימשיך סגן השר ואז נתקדם.

תודה רבה, ידידי, יושב ראש הוועדה, אנחנו באים מאותו מקום. אדוני השר, אני חושב שכולם יסכימו אתי פה ששנים רבות לא היה שר עם רגישות חברתית כמו השר, וזה לא פר מה שעושים פה – אגיד למה אני מתכוון. כולנו מסכימים שהדיור הציבורי זה בעיה של שנים, לא נולד בקדנציה שלנו. אנחנו ראשונים שמתמודדים עם הבעיה והצפנו אותה, והחזרנו את השם של המשרד, ממשרד הבינוי – בינוי ושיכון, קודם היה רק בינוי.

להזכיר לכולם פה, שנים היה נטע זר הדיור הציבורי, שמנו אותו במוקד. היום המשרד נותן עדיפות לדיור הציבורי, ורואים את התוצאות - הן בהשקעה, ברכישה, ברגישות, בפרויקטים, בכל. קל מאוד לבוא ולהפיל הכול עלינו ולהגיד, יש בעיות - אנחנו לא מתעלמים. קודם כל אני רוצה להודות לך שאתה מציף את זה, כולנו שותפים לבעיה. שנית, צריך להבין את הפרויקט. כשהשר אומר שאנחנו לוקחים מקום ובונים 6,000 זה פרויקט שאנחנו מביאים אותו לקבל - - - כסף שלנו בכיס, זה לא אומר שאנחנו יכולים להשאיר את ה-6,000 אצלנו. הייתי שמח מאוד אם היה לנו תקציב, היינו משאירים את הדירות אצלנו. זה מכסף פרטי אנחנו לוקחים לפריפריה, מכסף פרטי לפריפריה- צריך לברך את ההחלטה הזאת.

שנית, אנחנו מגדילים כל הזמן את מלאי הדירות. יושבים פה חברי כנסת, חברי שהם גם רגישים, הם גם באו מקריית שמונה, וכל אחד יודע שהמשרד היום הוא כתובת לפניות ציבור, וכל אחד פונה. אני מודיע לכם, הקריטריונים קשים, הקריטריונים עושים עוול, אבל גם צריך לזכור ש-150 אלף מקבלים השתתפות בשכירות, בשכר דירה. יש 2,500 ממתינים – אנחנו כל הזמן מתמודדים עם הבעיה.

אנחנו בונים עם האוצר, מה שאתם לא יודעים. אנחנו יושבים עם האוצר ופונים וחושבים איך לפתור את הבעיה של 2,500, ואיך ליצור עתודה. אבל צריך לזכור, מ-150 הגענו ל-60 אלף יחידות דיור בדיור הציבורי. הפער הזה נוצר כשהיו רק 6 מיליון בישראל, היום יש 8, 9 מיליון – האוכלוסייה גדלה, הכמות ירדה, והדרישות גדלו, ואנחנו מתמודדים.

אני חייב להגיד פה – הייתי מצפה מכולם פה להגיד, אנחנו רוצים יותר. אנחנו מודים לכם שאתם הכתובת, שאתם עושים את המלחמה שלנו, במקום זה אני שומע את הלכלוכים. אני חייב להגיד לכם, כאשר נכנסנו לתפקיד, אף אחד לא רצה לגעת בדיור הציבורי כי אתם כפויי טובה. הדיור הציבורי עם מה שלא תעשה אתה יוצא מלוכלך. נתת 10 אלפים, השארת אחד – אתה מלוכלך. הוא יעלה ברדיו, אותו ישמעו – תעשה אתה לא ישמעו. לקחנו בשנה שעברה 280 מיליון שקלים שיקום שכונות – 10 שנים לא היה קיים, החזרנו אותו. איפה השקענו? – בנגב ובגליל. ההחלטה שלנו הייתה נגב גליל ליצור השפעה. לא הוצאנו לקבלנים, נתנו לעמידר ועמיגור כדי שאת הרווח נשקיע בדיירים. שיפצנו בתים של קשישים, בתים של בעייתיים, של משפחות ברוכות ילדים שמעל 10 שנים לא שיפצו להם. אתם מבינים? את כל השמנת של המשרד השר ואני ויתרנו. יכולנו ללכת להסתובב באוויר ולחלק איך שבא לנו. ויתרנו על כל הבשר על מנת לטפל בדיור הציבורי.

להאשים את השר על דיור ציבורי - גם אם תהיה אחותי אני לא אתן. השר הזה - - - יום יום על מה? שיישבו פה ויפתחו את הפה, הכי קל. אני רוצה לראות את האנשים שעובדים. השר לקח על עצמו החלטה אמיצה, והחלטה אמיצה שהיא להתמודד עם בעיית הדיור בכל קומבינציה שתקום. מה אתם חושבים שאנחנו נהנים לעשות מה שנקרא פינוי בינוי במרכז הארץ? אנחנו רוצים להביא לקופה עוד כסף – מאיפה נביא? בלוד 100 דיירים שלנו, אנחנו מקבלים 900 יחידות דיור שהכסף יועבר לערי פיתוח. אתה יודע איזו מלחמה הייתה לנו עם האוצר? - שהכסף הזה יחזור, הם לא היו מוכנים. עמידר רבו אתנו, כי לא נוכל להירתם ולסכן את החברה ש-35% מהרווח עובר לערי הפיתוח מההתחלה. ואני אומר פה, שלא תהיה טעות. המדינה מחויבת לפריפריה, וכל הכבוד לך שאתה מעלה את זה ומביא את זה.

אנחנו הפה שלהם, אנחנו הכתובת, ולא יכול להיות שמישהו יחשוב שהוא אפוטרופוס, או הקבלן שלהם. אין פה קבלנים, וכל פורום שאני מכבד, גם פורום הדיור הציבורי, אני מכבד אותו, אבל תלמדו להעריך את מי שעושה. שנים אף אחד לא שמע אתכם ולא עשה למענכם כלום. שנים אנחנו שומעים, רצים. ואני חייב להגיד לכם גם בעיות שאתם לא יודעים. אנחנו מתמודדים גם עם אלה שלא עומדים בקריטריונים ומחפשים להם פתרונות. הגמשנו קריטריונים, והגמשנו את הוועדה הציבורית, ואנחנו מתלכלכים מול מבקר המדינה - אתם לא יודעים מול מבקר המדינה כשאתה עושה לי גמישות שהיא עוברת את הקו האדום, אבל אנחנו מסתכלים על הדייר המסכן.

ולכן אני אומר עוד פעם פה. בעיית הדיור הציבורי היא בעיה לאומית, היא לא של משרד השיכון, היא הוזנחה שנים. היא בעיית לאומית וצריך להירתם אליה בכל הכוח. אבל את אלה שעושים בחלקת האלוהים שלהם, במשמרת שלהם, במה שיש, צריך לשבח, ולא בגלל שאני פה.

אני אומר לכם, לא הייתי נשאר עם השר דקה אם הוא לא היה נותן לי את הגיבוי שבעולם, ואם הוא לא היה אדם קשוב לנושאים החברתיים.

תגידו, אתם מכירים שר שלוקח סכום ענק ומביא אותו לדיור ציבורי במקום לעשות פוליטיקה בכל הארץ? – תגידו לי אם אתם מכירים אחד כזה. הוא ויתר על היוקרה שלו, כל אחד מאתנו יודע מה זה שר שיוצא לסיורים, שיש לו מה לתת לרשות, אתה מכיר את זה יותר טוב ממני. אנחנו חילקנו במפתח נגב גליל ברור. לקחנו את הפרויקט החברתי. שיקום שכונות חברתי יקיף 25 אלף ילדים - בהעשרה, בתגבור, בחינוך, בספורט, אם מישהו מכיר את זה שיסביר לי, יגיד לי. יש לנו כישלון אחד שאנחנו לא מפרסמים, אנחנו לא חושפים. יש אנשים שמזיזים סמרטוט עושים כותרות. אנחנו מזיזים מדינה לא עושים כותרות. אני שמח שהבאת אותנו לפה. ואני בא, ועכשיו אני בוכה מליבי – להגיד על השר מלה כמו שנאמרה? אדוני, אני אומר פה אדוני השר, לא שאני מעריך ואני מעריץ אותך, אני אומר, אין מי שלא לומד את החומר ולא מגיע אתך למגע ומשבח אותך.

תודה.

אני אומר את זה בגלל שגם את הצדק צריך להראות.

(מחיאות כפיים)

לא מוחאים כפיים בדיון בוועדה.

אני רק רוצה לומר, הדברים שאמרת הם דברים נכונים, אני לא חולק עליהם לרגע. אין בכלל ספק שהתנהלות משרד השיכון בקדנציה הזו בשנתיים האחרונות היא שינוי מפליא לעומת השנים הקודמות. רגישות חברתית באמת מהמעלה הראשונה, עם קידום נושא הדיור הציבורי. כמו שאתה אמרת, הדיון הזה לא בא לבקר את משרד השיכון, הדיון הזה בא כדי לומר לממשלה, תקצו את המשאבים לפתור את הסוגיה, ועל אחת כמה וכמה, כשיש לנו משרד שיכון שהוא עם זרועות פתוחות שמוכן לקבל את הכסף, ולבצע אותו מהר, באופן יעיל, באופן חברתי כפי שהמדיניות שאנחנו מצפים שתיושם לתושבי הפריפריה תיושם, הממשלה צריכה להקצות את המשאבים הללו.

אם הממשלה תקצה את המשאבים האלה, אני סמוך ובטוח שהכסף יהיה בידיים נכונות, כי בינתיים, נכון לשנתיים האחרונות, קצת פחות, הפעילות של משרד השיכון מכוונת פריפריה, מכוונת דיור ציבורי, מכוונת אוכלוסיות חלשות שהגיע הזמן לשקם אותם, ולעזור להם. אני מקווה שבסופו של הדיון, וזה יהיו חלק ממסקנות הדיון, התקציבים יגדלו באופן משמעותי לרווחת האזרחים החלשים.

נתחיל בראש העיר חצור הגלילית, ולאחר מכן, חבר הכנסת נגוסה. בבקשה.

תודה רבה.

אני שמח שניתנה לי זכות הדיבור. אני רוצה לומר לכם כראש רשות שמכהן תשע שנים, וכמי שנולד בחצור הגלילית, אני לא זוכר תקופה כזאת של השקעה. אני רוצה לומר לכם מכל הבחינות, ראשית, הבנה והכרה של השטח. שנית, פתרונות שהם מתאימים לכל ישוב. אני רוצה לספר לכם, שבהגמשת הקריטריונים נכנסו משפחות רבות שהיו צריכות להחליט בשוטף שלהם בין לקנות תרופות לילדים, לבין אוכל לבית. כי כאשר מבקשים ממשפחה שהיא תהיה חד-הורית עם שלושה ילדים, המצב הזה הוא בלתי אפשרי, והוא מייצר מצוקה מאוד גדולה. אני חושב שמשרד השיכון נתן לזה פתרון מצוין – נכנסו משפחות ובהחלט ניתן פתרון.

אני חושב שגם יש פתרון מצוין בקטע של חיזוק המבנים. כל הנושא הזה של בניינים שנבנו בשנות החמישים הם לא מתאימים. אנחנו נמצאים על השבר הסורי אפריקאי, וההשקעה הזאת היא סוף כל סוף נעשית בצורה יסודית והיא לא הייתה.

נקודה אחרונה לפני משהו שאני רוצה להציע. גם תקציב לתקן את כל הליקויים בבתים, מה שלא היה בעבר, הוא קיים היום. אני אומר לכם, אני שומע משפחות רבות שמקבלות תקציבים לסדר את הדירות שלהם, והתקציב הזה לא היה בעבר, הוא קיים היום. ככל שהמצוקה היא גדולה, ההתמודדות של משרד השיכון היא נכונה.

אני רוצה להציע פה הצעה שבעיניי דיברתי עם השר וסגן השר, הם יודעים את זה, הם מכירים את זה. תראו, לצערנו, החלטות שמקבלים במדינת ישראל מתאימות לאזור תל אביב. כל הנושא הזה של פינוי-בינוי ותמ"א 38 לא מתאים לפריפריה. אם רוצים מאסות של מאות אלפים של דיור, צריך לעשות מהלך מבריק שבו יינתן לקבלנים ויזמים הטבות כדי לפנות 100 דיירים, לבנות 600 יחידות דיור עם הטבה, זה מייצר דירה חדשה לאותן אוכלוסיות קשות וקשות יום, אבל זה גם מייצר אופק ליישובים, כי אם לא תהיה התאמה לפריפריה, ולא נטפל במאסות הגדולות, משרד השיכון יוכל להמשיך לטפל, אבל הטיפול הוא בעצם אל מול משימות לא גדולות. תודה רבה לשר, ולסגן השר.

תודה. דרך אגב, אני רק אומר לכם, מבחינתי, אם תקבעו סיור לדיור ציבורי בשיקום השכונות, בפריפריה, אני אשמח ללוות אתכם, אני מניח שגם ז'קי יבוא. תחליטו, נבוא ונעשה סיור מסודר, תראו את הדברים כמו שהם.

תודה, כבוד היושב ראש, כבוד השר, כבוד סגן השר, אני רק רוצה בהזדמנות זו לברך את השר. אני חושב ולמיטב ידיעתי שלא היה לנו שר שיכון כמו השר גלנט. אני רוצה להודות לו במיוחד על התכנית שהוא הוביל לזוגות צעירים יוצאי אתיופיה, ול-800 זוגות צעירים בארבע שנים - כל שנה 200 זוגות צעירים. אני רוצה להודות לך.

באופן כללי, מחר יש לנו דיון בוועדת העלייה והקליטה בנושא דיור ציבורי לעולים חדשים עם המנכ"ל, ולכן לא ארחיב בנושא. למרות כל המאמצים שהמשרד עושה גם בשיקום שכונות, עדיין הדיור הציבורי הוא בעיה. יש מצוקה שהיום כ-27 אלף עולים חדשים, מתוכם 20 אלף עולים קשישים ממתינים לדיור ציבורי. לכן אני אופטימי עם הכסף הזה שהמשרד עושה שינוי, אני מקווה שנמצא פתרון גם לבעיות האלה. תודה.

אדוני השר, סגן השר, יושב ראש הוועדה, אני רוצה לברך את הגישות של השר.

אגב, השר התחייב ללכת עד שהוא ישמע דבר ביקורת אמיתית....

לא ביקורת.

אדוני השר, כמי שבא מהפריפריה ומההתיישבות, אני הייתי רוצה, בעיקר בתנועה המושבית, שנכניס גם את המרחב הכפרי לתכנית. אני לא רואה אותם פה, כראש מועצה לשעבר, גם בעבר כשאמרו שיקום שכונות, לא התכוונו למושבים.

סליחה, אתה טועה, הם בוצעו השנה. מועצות אזוריות ביצעו במושבים.

אני אומר, בעבר היו בעיות. אני לא מכיר השנה, לא כתוב פה גם. אני אומר, אם אפשר לראות את המרחב הכפרי כחלק מתכנית העבודה במקומות שצריכים, לא במקומות שלא צריך. אבל יש לנו 9% מהאוכלוסייה, ובחלק מהמקומות גם עונה לקריטריונים שהם מצוינים פה, וגם יכולה להיות השקעה כדאית גם לעתיד, לא רק לפתור בעיות של העבר, או של מצוקות קשות.

לכן אני פונה אליך אדוני השר, וסגן השר, אתה לפחות מכיר את העמק, גם שנינו נולדנו שם. אנחנו צריכים להכניס למרחב הכפרי את היכולות, ולא פחות, כולל בנושאים החברתיים – מלגות, קליטה של האוכלוסיות, וכל מה שנכון לציבור בישראל, נכון גם למרחב הכפרי וההיפך – כל מה שנדרש מהציבור, נדרש גם למרחב הכפרי, אפילו יותר. לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, אתה דואג שלא יהיה קיפוח, ושלא תהיה אפליה. אני אומר גם בנושאים האלה צריך להקפיד על האיזונים. תודה.

חשוב מאוד.

חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה רבה. אחרי הנאום הנלהב של ז'קי, למרות שהביקורת היא אמצעי חשוב מאוד כדי שכל אחד ישפר את עצמו, ויראה איפה חסר.

אין ספק שכבוד השר והמשרד עושים למגזר הערבי, בחברה הערבית, יש הרבה תכניות. הייתי גם אצל כבוד השר עם כמה, מהם ראש עיריית סכנין, בכל העניין של התכניות – מחיר למשתכן, בנה ביתך. אבל הצורך הוא המון, הוא גדול מאוד. יש בעיית דיור בחברה הערבית ביישובים הערביים שצריכה לפתור, זה לא רק משרד שיכון, יש גם משרד הפנים, גם הרחבת שטחי שיפוט, והרחבת קווי המתאר וכו'.

הבעיה שאני רוצה להצביע עליה, שהצבעתי עליה גם בפניו של כבוד השר, זה העניין של ניצול כמה תכניות כאלה דרך פרצות במכרזים, שזה אומר, שבעיר כמו שלי סכנין, יש קבלנים, יש ספסרים שהם ניצלו איזה פרצות במכרזים כדי שלא כל אחד יעביר לשני. בסוף את המטרה של התכנית כדי שהאדם הסביר אין לו את הכסף לקנות דונם במיליון או במיליון וחצי שקל, ואין לו לקנות את המגרש, אני לא יודע בכמה. יש לו את התקווה שלו רק בתכנית כמו: מחיר למשתכן, בנה ביתך ותכניות אחרות.

לכן את התופעה הזו אני מבקש מכבוד השר, שייכנס בכל הכובד שלו כדי למנוע – באמת, שהמטרה של תכניות אלו ימומשו. וזה שהבן-אדם הפשוט, הסביר, יוכל למצוא לו איזו דירה כדי לחיות בסוף, כדי לבנות לבנים שלו את העתיד שלהם. כי בסוף מה קורה, אדוני השר? מה קורה שאותו בן-אדם שהוא עשיר שהוא יכול לקנות דונם, הוא בעצמו יכול לקנות את המגרש, והוא שיכול לקנות גם את הדירה – אז איפה הלך הבן-אדם הפשוט? תודה.

המסר חשוב לגבי האוכלוסייה הערבית, חד-משמעית. צריך לתת לה מענה הולם בכל מה שקשור גם לדיור ציבורי, וגם לדיור קבע.

תודה, אדוני היושב ראש, אני באמת אשתדל לקצר. אני חושב שהנושא הזה מטבעו הוא נושא בעייתי, כי אין מצב בעולם שאנחנו נגיע באיזשהו שלב, ונגיד, רבותיי, יש יותר מדיי דירות תעצרו. לכן, זה ברור, כפי שאמר סגן השר. כמה שלא יעשו, תמיד יהיה חסר.

אנחנו תמיד מודים על העבר ומבקשים על העתיד שיהיה עוד, וכפי שאמר היושב ראש, אנחנו צריכים ללחוץ על הממשלה שתביא יותר תקציבים, ויותר כסף על מנת שהשר יוכל להמשיך בפעילות המבורכת שלו.

אני לא ידוע מחברי הכנסת החנפנים פה בבית, אני דווקא מחברי הכנסת הביקורתיים. אני רוצה להגיד לכם משהו באמת ברמה האישית, ונמצא פה העוזר שלי שמטפל בנושא פניות ציבור. אנחנו פונים לא מעט ללשכת השר, ולא מעט ללשכת סגן השר, ואני רוצה לומר לכם שאין שום משרד בכל משרדי הממשלה, שאנחנו מקבלים יחס כמו שאנחנו מקבלים ממשרד השיכון, כולל בדרגים הכי גבוהים, וכולל זה שאני מתקשר לשר לבעיה של דיור של זוג נכים באלעד, והוא חוזר אליי בשתיים עשרה בלילה, ושואל אותי, האם זה נפתר או לא? זה דבר שלא מקובל ששר התקשר בשתיים עשרה בלילה, בסדר, יקרה עוד יום. זה רק מראה כמה הדברים באמת בוערים בתוכם.

אני רוצה באמירה אישית, כי זה באמת מרגש אותי ההתנהלות של משרד השיכון. בדרך כלל, העוזרים, כולל העוזר שלי המסור נתי מור יוסף לא זוכים לתהילה שמגיעה להם, אנחנו תמיד קוצרים להם את הפרות. אז אני רוצה באמת בהזדמנות הזאת להודות לאבישג, ולנדב שעושים עבודה נפלאה. לצוות של סגן השר ז'קי, שעושים לי לחץ עם העקבים האלה כל הזמן... באמת, צוות שראוי להיות בדיוק במשרד הזה. אני לא חושב, אני לא הייתי פה בשנים קודמות. אני לא חושב שאי פעם טיפלו בצורה כזאת מסורה בנושא הזה של הדיור הציבורי. באמת, הכול ברמה האישית, זה לא נורמלי ולא מקובל שמכניסים את כל הלב והנשמה לתוך הנושא הזה.

עוד דבר אני רוצה לומר. זה שגם השר פה, וגם סגן השר פה, אתה יודע, אדוני היושב ראש, אנחנו עושים הרבה דיונים בכל מיני נושאים שקשורים לשרים אחרים ולא תמיד הם מגיעים, על-פי רוב הם לא מגיעים. אבל זה שגם השר פה, וגם סגן השר פה, צריך רק לשבח את זה, זה באמת מעורר כבוד והערצה.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, בכל זאת, כן להגן על אורלי לוי. מה שהיא אמרה פה, ובצדק. אני חושב שבגלל הטונים של הדברים, הדברים לא התקבלו כמו שצריך. אבל אי אפשר כל הזמן לדחוף את כל הדיור הציבורי לפריפריה, אחרי זה גם מתחילים בעיות שפתאום אין עבודה מספיק, אולי יש פניות, אבל הם לא מסתדרים שם.

לכן, באמת, על מנת שנוכל באמת לפתור את הבעיה, צריך בהחלט לבנות במרכז ולהביא את הפריפריה גם למרכז, שפה יהיה להם מעגל של עבודה יותר קל, וכל שאר הדברים יהיה יותר בקלות, וככה לא נצטרך להפוך את הפריפריה למצב עוד יותר קשה. אלה הדברים שהתקבלו. אני חושב ששניכם חושבים אותו דבר באמת, אני מצר על האווירה שהייתה פה, כי אני חושב ששניכם חושבים אותו דבר, ורוצים אותו דבר, וכולם בכוונה טובה. תודה רבה.

סליחה, כבוד השר, ברשותך אם אפשר להגיד כמה מלים.

תגידו, אין בעיה. אני מכבד את כולכם. נשארתי פה לבקשת היושב ראש לשמוע את חברי הכנסת.

חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה.

אדוני השר, אני חושב שכל המוסיף גורע. אני באמת לא אוסיף, אבל אני יכול לחזק את מה שאמרו חבריי גם הטיפול הפרטני, וגם הטיפול המקצועי.

יש שלושה דברים שאני רואה בהם הדברים המרכזיים, וזה מה שקורה גם בתקופתכם. הנושא הזה של להוריד ביורוקרטיות. הדבר השני, העיקרון הזה שכל כסף שמגיע מהדיור הציבורי, הולך לדיור הציבורי, ולא הולך לשרת מטרות אחרות. הדבר השלישי שגם התחלתם אתו, זה לתת את הנושא הזה של יזמות, כי אם אנחנו נסמוך כל היום על הכסף שנביא ממדינת ישראל ומהאוצר, אנחנו יכולים עוד הרבה זמן להתייבש. אפשר מדיי פעם, לקחתם כמה רזרבות מכאן ומשם, אבל אני חושב שבאמת המבחן הגדול, ואתה התחלת לעשות את זה, ואני מחזק את זה - לתת לאותם זרועות שהם זרועות סמי-ממשלתיים, כמו עמידר, כמו עמיגור, כמו אחרים, לתת להם לפרוח ביזמות, שהיזמות שלהם תהיה כל כולה מופנית. הרווחים שלהם יהיו מופנים בדיוק לאותם אזרחים שצריכים את זה. אני אומר לך, שבסריקה נכונה של מקומות בארץ, הרי הבנייה שהייתה פעם בעבר הייתה בנייה צפופה, אבל לפעמים השטחים מאוד גדולים. קרקע לפעמים היא הרבה יותר גדולה, לא פרופורציונלי במספר יחידות הדיור שנמצאות בה.

אפשר, לדעתי, למנף את הדברים האלה. ואפשר להביא הרבה מאוד תקציבים שיופנו רק לנושא הזה, ולא לחכות לחסדי הממשלה. מה שתתחיל היום, אף אחד לא יעצור את זה בעתיד בהמשך.

דבר אחרון, אני מצטרף למה שאמר יגאל, צריך גם לתת בתמהיל, אם נגיד 1,000 דירות בגוש דן מביאים לך 5,000 יחידות בפריפריה, אז יהיה 4,000 בפריפריה, עוד - - - יש אנשים שנולדו שם.

אף אחד לא אמר שזה יילך רק לפריפריה.

- - - שכולם חושבים אותו דבר.

מישהו הוציא את זה בטעות בצורה הזאת.

תודה רבה לכם.

כבוד השר, אני אמא לילד חולה סרטן שבעוד שלושה שבועות צריכה להיזרק לרחוב. גם עם הסיוע המוגדר שלכם אני לא יכולה לממש אותו. בוא תמצא לי פתרון מה אני עושה. אתה בוודאי מכיר אותי, אם זה מהתקשורת, הגעתי לפה פעמיים. אני מבקשת פתרון. אני צריכה סטריליות לבן שלי. אני לא יכולה לזרוק אותו לרחוב, אתה לא מבין את זה? תעזור לי בבקשה.

אנחנו תיכף ניקח פרטים ונראה מה אנחנו עושים.

לקחו. אני דיברתי עם רונן ואני דיברתי עם נדב, היועץ שלך, הוא מכיר אותי.

טוב, גברתי, הנושא האישי שלך יטופל על-ידי לשכת השר באופן אישי. כולי תקווה שגם יגיע פתרון הולם עקב הנסיבות הלא פשוטות שאת עוברת.

הנה, היועצת האישית של השר אתך, היא לוקחת את הפרטים. ייצרו אתך קשר, ואני מקווה גם שתבוא לך בשורה.

אני יושבת ראש מטה מאבק הנכים.

צר לי שהשר יצא, וסגן השר. רציתי לומר שמ-2005 לא היה לנו שר שיכון ברמה הזאת. מה שהאיש הזה וסגנו עשו עבורנו אנשים עם המוגבלות, איש טרם עשה. אני לא זוכרת שאיש מהם הקים ועדה כמו שהשר גלנט הקים. אחרי פגישה אחת אתנו הקים ועדה משותפת עם משרד הבריאות, ועם משרד הרווחה, למעשה, עשה שולחן עגול להגמשת הקריטריונים. איש לא העז לומר את המלה האסורה - הגמשת קריטריונים לאנשים עם מוגבלות, ועשו את זה להרחבת קריטריונים, כי הרי לכל משרד יש קריטריונים לקביעת מהו אדם שזכאי נניח לכיסא גלגלים. מי שזכאי לכיסא גלגלים ממשרד הבריאות, לא בהכרח זכאי לדיור. כל הבום הזה, והלינקץ' הזה של השר, זו הפעם הראשונה, זה נושא פרות. בשם כל האנשים עם מוגבלות אני חייבת לברך באמת לא בקטע הפוליטי, אני לא פוליטית לחלוטין.

תודה, גברתי.

אני מפורום דיור ציבורי. גם התייחסו אלינו וגם על הביקורת שלנו. אני חושב שאחד הסיבות שקורים הרבה דברים היום בדיור הציבורי, זה באמת בגלל הרבה עבודה של הפורום, של פעילים שבאים ומפעילים המון לחץ, וזה בלי לגרוע מכבודו של השר. אני חושב שהשר עושה עבודה טובה.

אבל הפעלתם את הלחץ הזה גם על שרי שיכון קודמים, וכלום לא קרה, אז אצלו קורה.

נכון. אני חושב שהשר עושה עבודה טובה. אני חושב שגם סגן שר ז'קי לוי דיבר פה באמת מליבו.

אני גם אמרתי שהשילוב בין השר עם האג'נדה החברתית, וג'קי שמגיע עם ידע ממש מהשטח כן מוסיף - - -

זו האמת. אנחנו צריכים ללחוץ על האוצר, לא על השר. השר עם מה שהוא מקבל עושה את המקסימום. ללחוץ על האוצר שיקצה יותר.

זאת תהיה מסקנות הוועדה.

עכשיו צריך להביא לפה את כחלון.

צריך לדבר על הסוגיות האמתיות. הסוגיות האמתיות, מלבד זה שהשר עושה עבודה טובה או לא, אני לא חושב שאנחנו באנו פה לשפוט אותו, אנחנו צריכים לדבר על הסוגיה. הסוגיה האמתית היא שיש פה עכשיו 30 אלף ממתינים – 30 אלף ממתינים לדיור ציבורי עם תעודת זכאות. יש עוד 150 אלף שמקבלים סיוע בשכר דירה של 700 שקל, לא מספיק להם לכלום.

אני רוצה לחדד נושא. אמרת נתון שהוא נתון מדויק.

השר עובד עם תקציב משרדי, ברגע שנגמר התקציב, הוא יכול ללכת, לשתות קפה, ולחכות לתקציב הזה. אם נגדיל לו את התקציב, אז כל אותם 30 אלף אתה מקבל מענק.

נכון. אני מנסה להגיע לפאנץ' ליין. תראו, יש תכניות ממשלתיות. יש הרבה תכניות ממשלתיות שעוסקות בדיור. יש את מחיר למשתכן, יש עוד תכניות שהיו לפני כן - הותמ"ל, הווד"ל, כל התכניות האלה טיפלו באוכלוסיות שהן אוכלוסיות שיש להן כסף לקנות דירה. יש שחסר להם 200 אלף שקל, 300 אלף שקל כדי לקנות דירה. שום תכנית ממשלתית לא באה לטפל בדיור הציבורי. אין היום על השולחן שום תכנית ממשלתית. מדובר – לא אני אמרתי, אני מצטט פה את שר השיכון שכולנו פה שיבחנו אותו ואמרנו עליו דברים טובים. הוא זה שאמר, יש מיליון איש במדינת ישראל שאין להם קורת גג קבועה. ואנשים, כמו שיושבת פה האישה הזאת, לנו, אנחנו מקבלים אלפי פניות של אנשים כאלה, וזה הצדק החלוקתי. הצדק החלוקתי זה לא לדאוג למישהו שיש לו מיליון והוא צריך דירה במיליון מאתיים. אלא לדאוג לאלה שאין להם כלום, הם לא יכולים לעשות כלום, אין להם ערבויות. הם לא יכולים לשכור דירה בשוק החופשי. אין להם צ'קים. זאת האמירה שצריכה לצאת מהוועדה, משרד האוצר.

מסכים אתך. בשביל זה אנחנו פה.

שלום, תודה. באמת צר לי שהשר וסגן השר כבר יצאו. אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.

מבלי באמת להפחיד בעבודה החשובה שנעשית במשרד בשותפות הרבה שלנו, גם בהמשך לדברים שנעמי אמרה. אני רוצה לתת את הדגש על אוכלוסייה שלמה שלא זכאית לדיור הציבורי מקרב אנשים עם מוגבלות, וזה אנשים עם מוגבלות שהם בודדים, שאינם רתוקים לכיסאות גלגלים. אנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות נפשית, אוטיזם, עיוורים.

הם לא זכאים?

הם לא זכאים, מאחר והקריטריונים של הדיור הציבורי מדברים על משפחות או אנשים שרתוקים לכיסאות גלגלים אם הם בודדים. 60% מקרב האנשים עם מוגבלות הם בודדים, כך שאינם זכאים לדיור הציבורי. כשאנחנו מדברים על הגמשת קריטריונים, אנחנו רוצים להכניס לתוכם גם את האוכלוסייה הזאת.

כמה - - -

20 אלף יחידים שהם מתקיימים מאי כושר השתכרות, זאת אומרת, שהם נכים יחידים, שהם לא מוגבלים בניידות.

הם מקבלים סיוע בשכר דירה?

של 770 שקל.

הם מקבלים סיוע בשכר דירה, אבל לא זכאים לדיור ציבורי.

מה אפשר לשכור ב-770 שקל?

זה השתתפות. גם כשאתה מקבל בדיור ציבורי - - -

לאותו אדם היה זכאי לדיור הציבורי והיה ממתין לדיור הציבורי, הוא היה מקבל השתתפות של 3,000 שקלים.

אין לנו מחלוקת על העניין הזה.

אני חייבת לחדד את זה, כי אם יש נכה שמקבל קיצבת נכות של 2,342 שקלים, והוא מקבל עוד 700 שקלים סיוע בשכר דירה, אין לו איך להשלים לשכירות.

אגב, כל מודל השכירות הוא בעייתי. כי מודל השכירות מה שהוא עושה, זה בעצם להעביר כסף לבעלי הדירות. אתה עכשיו לוקח כסף, ואתה מעביר אותו לבעלי הדירות כי הם מעלים את המחירים. אתה מגדיל את הביקושים בתוך השכירות - - -

תבין, אני לא בעד סיוע בשכר דירה, זה דבר שצריך בסופו של דבר להיעלם לטובת דיור ציבורי.

שיהיה לך ברור לגבי עזרה בסיוע. אני טיפלתי באיזה מישהו, מטפל באלפים בארץ. נתנו למישהו את העזרה בשכירות, הוא היה חייב להוצאה לפועל. הבן-אדם מעבירים לו את הכסף, הלכתי מייד וביטלתי את זה. חבר'ה, תתנו גם לבני-אדם לא רק לבעל הדירה, יש הרבה רמאים.

אני אם חד-הורית לשתי ילדים. נכנסתי ב-8 למרץ 2007 זמנית, אמרו שאני זכאית לשלושה חדרים, נכנסתי לשתי חדרים קומה רביעית. אני עם בעיות ברגליים, דלקת בגידים, פריצת דיסק - לא בן אדם פיזי בריא, משם כבר 10 שנים אני סובלת ככה - מלא חרקים בשירותים – אולמי וורסאי, הבית לא ראוי, אתה נכנס – אתה מת. אני מחכה, מחכה.

אני אזרח ירושלים, בלי שום קשר לכולם. שמעתי את מה שאורלי אמרה. אני חושב, כיושב ראש ועדה, אתה באמת צריך לדאוג שכאשר מוכרים 5,000 דירות מתוך 1,000 – באמת לדאוג שהכסף יילך לטובת דיור ציבורי ולא לאוצר, ואז לא עשינו בזה כלום.

ברור, אין שאלה בכלל, אתה צודק.

חברים, אני רוצה לסכם את הדיון.

הוועדה מודה לשר השיכון, חבר הכסת יואב גלנט, ולסגן שר השיכון, חבר הכנסת ז'קי לוי, על שכיבדו את הדיון בנוכחותם.

הוועדה בראשותי מברכת על כלל הפרויקטים והפעולות שמבצע משרד השיכון, בסוגיית הדיור הציבורי בכלל, ובפריפריה בפרט – הגדלת הדירות, הכוונת הפעילות לטובת הפריפריה והסיוע לאוכלוסיות המוחלשות.

הוועדה קובעת כי משרד השיכון והבינוי בראשות חבר הכנסת יואב גלנט, עובר שינוי מבורך לעומת השנים הקודמות בכלל הסוגיות, ובסוגיית הדיור הציבורי בפרט.

אנחנו מברכים אותו ומבקשים ממנו להמשיך בקו הזה.

הוועדה בראשותי חותרת לשוויון ולצדק חברתי. הוועדה פונה לממשלה בדרישה לפעול מידית להגדיל את התקציבים על מנת להביא לפתרון הולם לסוגיית הדיור הציבורי במדינת ישראל., הווי אומר, הקצאת כספים ייעודיים למשרד השיכון שהם צבועים לטובת הדיור הציבורי בלבד.

הוועדה בראשותי פונה לשר האוצר בדרישה לפעול מידית ליצירת פתרונות הללו שהוצגו לעיל, ולפעול להגדלת התקציב בהתאם למה שנאמר לטובת הדיור הציבורי.

הוועדה תבחן מול משרד השיכון ומול משרד האוצר את סוגיית הנכים שאינם רתוקים לכיסא, מדובר ב-20 אלף יחידים המתקיימים מכושר השתכרות המקבלים סיוע בשכר דירה ולא זכאים לדיור הציבורי.

הוועדה מודה למשתתפים. הוועדה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.