הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ז בכסלו התשע"ז (27 בדצמבר 2016), שעה 09:36

תמיכה בחיילים בודדים עולים ותושבים חוזרים, הנותרים חסרי כל עם שחרורם מצה"ל

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

איתן ברושי

איציק שמולי

יצחק אוחנה - מנהל אגף בכיר צעירים משרד העלייה והקליטה

אייל כץ - מנהל תחום צעירים, משרד העלייה והקליטה

לימור מזרחי - ראש מדור בודדים וחובה, משרד הבטחון - צה"ל

מצדה כהן - מנהלת מחוז דרום, היחידה לחיילים משוחררים, משרד הבטחון - צה"ל

ניר חיים - סגן מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הבטחון

גלית בוחניק-ברבר - מפקדת יחידת ההכנה לאזרחות, משרד הבטחון - צה"ל

אפרת בן-יהודה - מנהלת תחום תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

ציפי נחשון גליק - משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שפרה שחר - מנכ"לית, בית חם לכל חייל

צבי אוד - סמנכ"ל, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

יהושוע פלסטר - מנכ"ל, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין

קרן פרידמן - רכזת מלגות, קרן "הישג" - חיילים בודדים משוחררים

יאיר הס - מנכ"ל עמותת הלל, עמותת הלל

איגור שינקמן - יועץ לחיילים בודדים, ארגון "נפש בנפש"

נויה גוברין - מנהלת תחום חיילים בודדים, ארגון "נפש בנפש"

הילה סולימני - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל

עדי בובליל - מנהלת הקרן, קרן מיראז' ישראל

איה שגיא - מרכזת תוכנית צבר בתנועה הקיבוצית, התנועה הקיבוצית

יעל אייזנר - מנהלת תוכנית חיילים בודדים בקיבוצים, התנועה הקיבוצית

גמליאל גוטשל - יועץ, CNEF - מגשימי תקוותנו

אלון קובה - מנהל, גרעין צבר

גרשון פישר - נציג, עמותת גרעין כפר עולים

בר סלוניק - נציג, עמותת גרעין כפר עולים

דוד ברוך סינגר - נציג, עמותת גרעין כפר עולים

אריאל קנדל - מנכ"ל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אפרים זנו - מנהל תקשורת, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

דותן רזילי - מנהל מחלקת ביטחון, התנועה הקיבוצית

יוליה זמלינסקי - מנכ״לית, עמותת "מורשתנו"

רן בוטבול - מנהל מרכז הכוון תוכנית "כנפיים" למען חיילים בודדים עולים

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ - A.D.I.R ISRAEL

דניאל אהרון - מנכ"ל, עמותת "אח גדול"

מירה קידר - מנהלת אגף רווחה והתמודדות, הסוכנות היהודית

דלפין שרה כהן - רכזת פעילות חברתית, המרכז לחיילים בודדים

דן קדרון - עיתונאי, עמותת תנו יד לחירש/נכים למען נכים

דר אדלר - קשרי ממשל, המרכז לחיילים בודדים

סם קדוש - מנהל C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

דן בוטבול - מנהל מרכז הכוון לחיילים בודדים "כנפיים"

אליהו זנו - ארגון "קעליטה"

יגאל לפיקוס - עורך אתר הכנסת ברוסית

דנה גורדון שושני

ארגס עופרה – חבר המתרגמים

תמיכה בחיילים בודדים עולים ותושבים חוזרים, הנותרים חסרי כל עם שחרורם מצה"ל

בוקר טוב חבריי חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת יצחק שמולי, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אנחנו היום מקיימים דיון המשך לדיון שקיימנו בתאריך ה-23 לפברואר 2016 בנושא תמיכה בחיילים בודדים עולים ותושבים חוזרים, הנותרים חסרי כל עם שחרורם מצה"ל.

דנו בנושא ויצאנו עם סיכום שכל הגורמים ישבו בשולחן עגול וימצאו פתרון איך לעבוד בשיתוף פעולה כדי לבוא עם תכנית מפורטת שיכולה באמת לעזור לחיילים משוחררים.

אנחנו היום ממשיכים באותו נושא ורוצים לשמוע מה התקדם. אני שמח שיש פה דו"ח שהציג לנו השולחן העגול שישבו, פורום הארגונים למען החיילים הבודדים ויש פה המלצות, תכנית עבודה ותקציב. אנחן נשמח קודם כל לשמוע ולקבל עדכון מה התקדם ולאחר מכן ניכנס לדיון. האם בשלב הזה חבריי חברי הכנסת אתם רוצים להתייחס או שקודם יציגו לנו את ההתקדמות?

אני חייבת להתייחס כי אני עוד מעט צריכה לצאת לוועדת ביומטריה, ואצטרך לצאת תוך כדי הדיון. כפי שהנוכחים פה אני מאמינה שיודעים, נוגעים לדבר, הנושא הזה נמצא בסדר היום של שר הבטחון ומפלגת ישראל ביתנו. הבעיה היא מוכרת ומובנת, ברור שיש לטפל במצב, ברור שחבל שלא טיפלו ולא עשו משהו קודם עם זה, ברור שכשהחבר'ה משתחררים מצה"ל ועדיין הם נשארים בודדם, המצב שלהם לא משתנה עם השחרור מהצבא, ברור שהם צריכים סיוע ואנחנו מדברים על אנשים או שהגיעו מחו"ל מטעמי ציונות שזה לכשעצמו כבר דבר גדול, או חבר'ה שהחיים הקשו עליהם והם נשארו בלי משפחה, כפי שאתם יודעים, חייל בודד זה לא רק עולה חדש, זה גם כן צברים שנולדו בארץ, משהו קרה למשפחות, קשי יום, ואין קשר משפחתי.

רק לאחרונה לפני חודש נפגשנו פה בכנסת עם חייל בודד שהוא מגיל 14 מתגלגל ברחבי הארץ בלי בית והוא שירת בצבא, לוחם. הוא השתחרר ואין לו לאן ללכת. אני יודעת שפרה שטיפלת בו והוא מסודר קצת, אני גם הפניתי את הפרטים שלו, יש לי פריבילגיה לדבר ישירות עם שר הביטחון והעברתי את הפרטים של אותו בחור ללשכת השר, ואני יודעת שזה גם כן הגיע לקרן לחיילים משוחררים. הבנות מהצבא, אני לא יודעת אם אתן מכירות את המקרה אבל אם אתן קשורות לעניין, שהמענה יהיה מהיר והחלטי. כל יום בשבילו זה נצח ולמרות שעוזרים לו, זה לא מספיק.

אנחנו מחזיקים בדעה שלצבא יש אחריות על חיילים משוחררים וחיילים בודדים בפרט, גם אחרי השחרור. אנחנו חושבים שמשרד הביטחון וצבא הגנה לישראל זה לא רק מלחמה, זה גם כן חיים אזרחיים וזו גם חובתנו לתת לאותם ילדים, היום זה הבן שלכם ומחר זה הבן שלי שיגדל ויהיה בצבא, כלים לצאת לאזרחות עם כל החבילה שהוא או היא יהיו מוכנים לחיים האזרחיים.

רק לאחרונה, ואני פה קוראת את החוברת, עדיין לא הספקתי ללמוד את זה, כמובן שנלמד את זה אבל חלק מהדברים כבר התחלנו ליישם. רק לפני מספר שבועות העברנו בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת איציק שמולי שזו עבודה משותפת וזה רק מראה שכשאנחנו מדברים על הצבא ועל החיילים אנחנו יודעים לשתף פעולה בצורה יוצאת מן הכלל, שמדברת על סיוע בשכר דירה לחייל בודד אחרי שחרור. אתם כותבים פה שנתיים, אנחנו בינתיים הלכנו על שנה, אתם מדברים על 1,500 אנחנו על 1,000 שקל כי צריך להבין שהכל זה כסף וכסף לא גדל על העצים, אבל זו כבר התחלה.

דבר נוסף – הצעת חוק ש - - ממשלה, וצריך להבין, ברור שבלי תמיכת שר הביטחון זה לא היה קורה. כל הרעיונות הטובים, אם אין לך מישהו שתומך ומוצא מקורות כספיים ותקציבים - - -

אני יכולה להעיד שזה לא הלך עם שני שרי בטחון קודמים.

כי הם לא היו מישראל ביתנו. אני מסיימת. ביום ראשון עברה הצעת חוק שאני מאמינה שביום רביעי נראה אותה בקריאה טרומית, שמדברת על כך שחייל משוחרר יוכל להשתמש בכספי הפקדון שלו, לצורך כיסוי חובות בהוצאה לפועל, שזה גם כן צעד מאוד חשוב כי כשיש לך חובות ואתה צעיר ואתה עוד לא יודע איך להתמודד עם זה, זה לא נותן לך להתקדם. אם אתה יכול על ידי כך לכסות חובות ולחשוב קדימה זה כמובן דבר גדול.

יש עוד שני דברים. דבר נוסף שאנחנו כרגע מקדמים זו תכנית תעסוקה לחיילים משוחררים. לא רק לחיילים בודדים אבל חיילים בודדים הם חלק מהחיילים המשוחררים, אנחנו רואים את זה ביחד. ומה הכוונה? בשיתוף פעולה עם לשכות התעשיינים, התעשייה סובלת מחוסר כח אדם איכותי ומצד שני החבר'ה משתחררים ואין להם מקצוע. אז אנחנו פה מגבשים תכנית משותפת שמצד אחד החבר'ה ילמדו מקצוע שנדרש בשוק, לא סתם משהו שלא ברור מה צריך, משהו שכרגע עכשיו התעשייה צריכה, מקצוע אמיתי. מצד שני ישלמו להם עבור הזמן שהם לומדים. תכנית משותפת שהיא גם בעלויות מאוד גבוהות אבל זה בשיתוף פעולה ואנחנו כרגע במשא ומתן אינטנסיבי איך אנחנו מיישמים אותה. כרגע אנחנו מדברים על 500 חיילים בשנה שזה גם לימודים וגם עבודה, זאת אומרת חייל משתחרר, לימודים הוא יודע מה הוא לומד, הוא כבר יודע איפה הוא עובד, הוא מקבל משכורת שם וזה בשיתוף פעולה.

דבר אחרון, אנחנו ביקשנו ואני חוזרת ומבקשת מכל הגורמים הרלבנטיים, שפרה כבר גיבשה לנו כזה מסמך נקודות שהן אולי חשובות לחיילים בודדים ולא דורשות חקיקה אלא החלטה של שר. שפרה העבירה לנו כזה מסמך וזה כבר הועבר ללשכת השר. למשל נחשפנו לעניין שיש מוקד לחיילים בודדים אבל ברגע שהוא משתחרר, זהו, נגמר. הוא לא יכול להתקשר לשם והוא לא יכול לקבל שום עזרה. אז אני מבקשת אם יש דברים אופרטיביים שאפשר לתקן או לשפר בהחלטות אדמיניסטרטיביות אנחנו גם נשמח לקבל אותן.

תודה. אנחנו רוצים לקבל עדכון על ההתקדמות מאז הפגישה הקודמת, הדיון הקודם. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לקרן מיראז' ישראל.

אנחנו מעוניינים שאיציק יפתח.

אוקיי. יצחק אוחנה מנהל אגף בכיר צעירים במשרד העלייה והקליטה.

אני מברך כתמיד על המפגשים האלה ועובדה שחוץ מאמירות יש התקדמות, יש התקדמות לטעמי בכיוון הנכון ואני אשתדל לגעת ברשות אדוני באיזה נקודות התקדמנו. אני באמת מברך את כל השותפים שיושבים פה בשולחן, משרדים גופים עמותות ארגונים שעושים באמת את מלאכת הקודש היום יומית כל אחד בחלק שלו ובנישה שלו. בתוך הפורום הזה, מעבר להתקדמויות יש פה גם בשורה מאוד משמעותית שעצם החשיפה וישיבה של כלל הארגונים באצטלה אחת מסביב לשולחן, נחשפנו למענים ולמניפת סיועים שכל אחד מטפל ואחד למד על השני שהוא יכול להשתמש ברעהו כדי למקסם את כל הדבר היפה הזה שמתקיים ויש המון לשמחתי. אז כבר מעצם העניין אנחנו כבר יודעים לטפל יותר טוב בפרטני, אבל ניכנס לתכל'ס.

בתכנית הצגנו באמת את ארבעת הרגליים שמבחינתי, ממש בקצרה – רגל אחת זו רגל הליווי הפרטני, הרגל השנה זה הליווי הקבוצתי, התחייבתי עוד בדיון הקודם ועמדתי בו, שמנו 600,000 שקל בשנה ואם נידרש יותר לאור ההיקפים ולאור ההתנעה, נשים אותם, לטובת הליווי הקבוצתי שזה מפגשים קבוצתיים לפי אזורים ולפי הצורך ויעברו תהליכים של סדנאות, מפגשים וחברותא שיראו שיש גורם תומך ולא רק אני לבדי אממן אותו. לא שאני מזלזל בזה, זה חשוב לחלוטין, אבל כשיש לך קבוצה ואתה רואה אותה בעין ונפגש עתי, שבועי או חודשי כולל סדנאות, כולל חיבור לארץ, כולל ערכים ומדריך שמלווה באופן קבוע, זו התקדמות. אז אנחנו סגורים, יש חוזה, יוצאים לדרך ב- 1.1.

הרגליים הנוספות, דיברה ואני מצטרף לחברת הכנסת, ואני אומר לכם אני לא משויך לשום מפלגה, רק מפלגת צה"ל. 26 שנה, השתחררתי עכשיו. לא כי חלילה יש לי בעיה עם מפלגה, אני אומר את זה אמיתי, יש רוח חדשה ורעננה שנושבת בכל ההיבטים האלה של צה"ל בנושא ובמיקוד וגם בהפניית משאבים וחשיבה מחדש. ואנחנו מקיימים למולם תהליכים מאוד משמעותיים ואני מקווה שזה גם יביא את הפירות.

דבר נוסף, אנחנו ביקשנו ממשרד הבינוי והשיכון, יש פה מישהו?

כן. אני.

אז אנחנו ביקשנו ונפגשנו ובנינו עבורם ממשק שישתמשו על הפלטפורמה שלי, של חיילים עולים בודדים זכאים ועל בסיס הממשק הזה הם לא צריכים להביא את החייל אליהם, פחות להשתמש – לא שאני מזלזל, זה מצוין, כי זה היה מענה נקודתי להביא כל מיני חברות שינסו לאתר אותו – להביא אותו על בסיס הממשק שלי, הם יכולים לאשר את התשלום ולהזין את מענק שכר הדירה ישירות למשכורת. זה גם לא יטרטר את החיילים וגם "לא תפסתי" "כן קיבל/לא קיבל" כי האחוזים מאוד נמוכים במיצוי ואני חושב שזה בהחלט יביא בשורה.

אני לא רוצה יותר מדי לדבר על תקציבים אבל אתם מכירים ויודעים שמדובר על 12 מיליון ₪ למשרד הבטחון למתן מענה דיפרנציאלי כרגע עד שתיבנה תכנית אבל ה ם התייחסו לסיוע הפרטני.

הצעת חוק.

כן.

ה-12 מיליון אתה מתכוון שזה לפרטני?

כן. אין את כל התחולה לכולם, אז זה גם נכון בשלב הזה- - -

לקבוצתי ולדיור, מה שאמרת אין עוד תקציב.

נכון.

תמשיך.

אמנם אני ממשרד העלייה והקליטה אבל אני רואה באופן רחב ונכון כך שנתייחס לכלל החיילים העולים הבודדים, גם אם הם לא עולים. זה שאני ממשרד העלייה והקליטה זה נהדר אבל צריך לזכור, הם שירתו, עשו את חלקם וכל חסרי העורף וכל זה צריך להתייחס אליהם באותה מידה ובמקרה הזה אני מודה, למרות שיש לי אינטרס לכאורה כאילו צר, אסור לנו לעשות אפליה או הבדלה ביניהם, חד הם. ובקטע הזה משרד הרווחה גם יושב פה וכל מה שנצטרך בכל הפלטפורמות נעשה את כל מה שצריך כדי למנף גם את העניין הזה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה בעניין הזה. ראיתי גם בחוברת שלכם בעמוד 7, וזה נורא הפתיע אותי, ההבדלה וההבחנה שהאקדמיה עושה במתן מלגות בין חיילים בודדים עולים לבין חסרי עורף משפחתי אני לא ידעתי שזה המצב. א. האם זה באמת המצב - - -

לא, זה לא אקדמיה. בוא ננסה לדייק. מבחינתנו מינהל הסטודנטים זה מינהל הסטודנטים לסטודנטים עולים.

הבנתי.

ואני לא סוברני, גם לא בסמכויות וגם לא בתקציבים, הלוואי, לטפל בעוד אוכלוסיות. לכן צריך לעשות רק מיקוד, זה לא אקדמיה.

רגע, מה זה לא אקדמיה, זה מלגות.

אני מסכים איתך שצריך להינתן מענה באותה שיטה שאנחנו מטפלים בסטודנטים העולים גם להם, רק הסמכות והאחריות לא אצלי.

הוא אומר שחייל משוחרר עולה חדש יש לו זכאות לקבל סיוע ממינהל הסטודנטים.

יש לי אבל להגיד לך משהו שהוא מבחינתי אמנם יהיה בשורה אבל בשורה חלקית, בגבול הגזרה. ב- - - ללימודים, התכנית שהוגה משרד הבטחון וצה"ל ומוציאים לפועל,

יצאה לפועל.

אני יודע, אבל כרגע לסגור את הביצוע. אני יודע שיצא לפועל. יצא לפועל זה נתנו. ביצענו. בסדר, אני עוד טוען שאתם עוד בחשיבה וסגירה אבל אולי אני טועה.

אנחנו דנים בנושא מאוד חשוב, הדיון שלנו הוא דיון מקצועי ולכן אני רוצה שנמשיך לשמוע את ההצגה לאן הגיעו. לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה לשאול. אחרים – תירשמו ותדברו בתורכם.

אני לא מתכוון להיכנס לכל הריטואל של הביצוע, זה ברור שיצא והכל, זה לא אמירה שהיא לא. מה שאני אומר שעוד בתהליך החשיבה, איך ששמענו על זה נפגשנו עם צה"ל ומשרד הבטחון כדי שיותר ייהנו מתוך העניין ולצורך זה אמרנו שהיות ואנחנו תומכים בחיילים עולים ויוצאי אתיופיה, אנחנו נהיה בקדימות בהיבט שנגיד לכם אנחנו נותנים את המלגה כדי שזה לא יגרע מסך התקציב שאפשר לחלק גם לחיילים אחרים.

וחוץ מהמקום הזה של המלגות אתה יכול להצביע לנו, או אתם, עכשיו או אחר כך, על עוד נקודות שיש בהן אפליה מובנית, שלא באשמתכם, כי כמו שאמרת אתה אחראי לטפל מתוקף תפקידך בחיילים הבודדים העולים אבל אנחנו צריכים שתאירו את עינינו למקומות שבהם יש את האפליה המובנית הזאת.

אז בשביל זה אני אעביר לחבריי - - -

זו אפליה, אין מה לטשטש את המציאות.

הדוברים הבאים יציגו לנו.

אני עובדת בסוכנות היהודית, אני מציגה את הפורום שלנו שהתכנס לבקשת יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת נגוסה, במרץ, ומאז עשינו חייל, נפגשנו שש פעמים, אני אכנס לתיאור התהליך ואיפה אנחנו עומדים.

אני מברכת על הדיון הזה, אני מברכת על השותפות גם של משרדי הממשלה שהם אחר כך ידברו, משרדי ממשלה אחרים, גם החברים שלנו בפורום, על המחויבות, על הרצון הטוב ועל ההליכה המשותפת לטובת הצעירים שאפשר להגיד בלי ציניות שהם הילדים של כולנו אם הם עולים ואם הם לא עולים. אז ברשותכם אתחיל.

המטרה שעמדה לנגד עינינו באמת היא מטרה שיושב ראש הוועדה - - - בפנינו, זה לגבש עמדה אחידה של כל הארגונים או רוב הארגונים שעוסקים בנושא הזה כדי להביא להסדרה באמצעות ה ממשלה כמובן, כולל חקיקה ותקצוב. ראיתם את הלוגואים של המשתתפים, כמו ש אמרתי משרדי ממשלה, קליטה, בטחון, רווחה, צה"ל, שתי יחידות שונות או אגפים שונים בצה"ל ו-15 ארגונים שעוסקים יום יום באוכלוסייה הזאת.

באמת ממרץ התכנסנו שש פעמים, שישה ימי עבודה של כל החברים, הרשימה השמית שלהם בתוך המסמך. החלטה ראשונה שקיבלנו היא לא לבדל בין עולה ל-לא עולה, כולם שירתו בצבא, כולם בודדים, כולם זקוקים לפלטפורמה של המדינה ושל המגזר השלישי אבל בעיקר של המדינה כדי לבנות חיים משמעותיים לאחר הצבא. אנחנו מיפינו את הצרכים של החיילים, השקענו הרבה עבודה במיפוי של הצרכים של החייל הבודד לפני שירות, בתוך שירות ואחרי שירות. כמובן יצרנו בסיס נתונים לכולנו, שמתייחס לשירותים שקיימים, לשירותים שחסרים, כמובן לחפיפות כי יש גם חפיפות ויש בזה סוג של בזבוז משאבים, וגם שירותים משלימים שגם צריך לדעת להעביר את המקל משירות לשירות, הם קיימים ופשוט לא היה חיבור קודם.

אנחנו בעצם הגדרנו חמישה נושאים, זה היה על דעת כל חברי הפורום, הגדרנו חמישה נושאים שהם דורשים את ההתייחסות, את ההעמקה ושאנחנו בעצם מביאים אותם לכאן, לכנסת ולממשלה, שהם דורשים מענה. הנושא הראשון הוא הנושא של פתרונות דיור, בדגש על ההמשך לאחר השחרור, הנושא השני הנגשת מידע ומוקד פניות בשגרה ובחירום, חברת הכנסת התייחסה לזה קודם, כמו שאמרתי יש שירותים משלימים, יש שירותים חופפים, אין מענה אחד אחיד ושלם לדבר הזה. אנחנו מדברים גם על מסלולי שירות ייחודיים נוספים, למשל כדוגמת צב"ר שהוא מסלול שירות מאוד משמעותי בהקשר של בודדים עולים ובוודאי אפשר לאמץ חלקים מהתוכנית לטובת חסרי עורף למשל, אלה שנקראים "חסרי עורף" וכמובן הנושא של השוואת המענים והשירותים, כל השירותים הקיימים, הן במגזר הראשון הן במגזר השלישי. במסמך הדברים מוגדרים בהקשר שיש נושאים, יש תחומים שהחייל העולה מקבל יותר או מקבל ומה שנקרא בתיק, קשה לי להגיד "חסר עורף משפחתי" אבל מי שגדל כאן, השירות הזה, המעטפת הזאת, הוא לא זוכה לה.

בתוך העבודה עבדנו בצוותי חשיבה, ממש התחלקנו לצוותי עבודה, בהקשר של הנושאים שדיברתי עליהם, אנחנו גיבשנו מסמך משותף שהוא כאן לפניכם, מפרט ומתכלל, כמובן שהוא כולל מסקנות המלצות והערכה ראשונית של אמדן עלויות לתכניות השונות. אנחנו לא מתיימרים לתת הערכה כספית מדויקת, הצגנו דוגמאות לתכניות קיימות, זה בתוך המסמך עם פירוט העלויות שלהן, כמובן שצריך לעשות התאמות גם לסוגי אוכלוסייה וגם למספרים שמשתתפים בתכנית. אנחנו כפורום של שולחן עגול ממשיכים בעבודה שלנו. יש נושא שהוא תנאי שירות של חייל בודד, אנחנו כמובן נעשה את זה בשיתוף עם צה"ל, עם הגורמים בצה"ל. אחד הנושאים שאנחנו מקבלים עליהם מידע, התייחסויות מחיילים זה כשחייל בודד נישא מתנת הנישואין, הם פשוט מבטלים את המעמד ואז מבחינה כלכלית הוא נזרק אחורנית. זה נושא שאני מאמינה שאפשר למצוא לו פתרון, גם לא מדובר במספרים מאוד גדולים.

כאן התייחסנו לדוגמה לאיך עבדנו ומה עשינו, לקחנו נושא שהוא יחסית פשוט, אפשר להגיד, הנושא של הנגשת מידע ומוקד פניות בשגרה ובחירום, אני מתייחסת בחלק הראשון לנושא של הנגשת המידע. כמו שאמרתי יש קרעים של אינפורמציה, יש אינפורמציות ברשת, יש אינפורמציות לא עדכניות, אין אינפורמציה בשפות לטובת החיילים העולים, התכלול של הדבר זה או ליצור מענה רלבנטי זה אפילו בכסף קטן, זה לא סיפור גדול, אבל החייל שצריך לכתת רגליים בין הארגונים השונים, להתדפק על הדלתות ולהבין בכלל מי נותן מה, ואחר כך לעסוק בכלל במיצוי של הזכויות שלו אחרי שהוא יודע, אם הוא יודע מי נותן מה, זה מצב די אבסורדי ועם רצון טוב ועם ראש טוב של כל מי שחבר בפורום בהחלט ניתן להתמודד עם זה בצורה אפילו קלה.

יש לי שאלה עקרונית. בדיון הקודם אני חושב שנציגי הקרן להכוונת חיילים משוחררים אמרו שאין בקרן היום איזה שהוא אגף ייעודי שתכליתו לטפל בחיילים הבודדים, אז במסגרת ריכוז המידע ואיגום המידע וכל זה, האם הכוונה זה שבסופו של דבר נגיד יש פה המלצה להקים אתר, האם הפעילות הזאת בעיניכם, עזבו רגע תקציב, אני שואל מבחינה רעיונית, זה צריך להיות חלק ממה שעושה הקרן, נגיד הקרן תקים את אותו הדף והיא תרכז את המידע או שזה משהו אחר?

אנחנו עושים את הדברים האלה כמובן בשיתוף. האתר ה זה שאנחנו מדברים עליו ייתן מידע - - -

מה זה "בשיתוף" מישהו צריך לשים על זה כסף.

רגע, אני אסביר. כולל מידע בשפות. החומרים שייכתבו שם יהיו על דעת החברים בפורום. בהקשר הזה בפירוש יושבת מצדה ויושב חיים כאן אבל בנוסף יהיה לינק מתוך הדף הזה לאתר של - - - ויהיה שיח. אם אנחנו במקביל מפעילים מוקד של מענה קולי, שהיום אנחנו אגב ב"כנפיים" מפעילים אותו לטובת העולים, יש לנו מוקד - - -

אני לא מבין. כשאת אומרת "מפעילים", עכשיו יש המלצה להקים אתר, הכוונה היא זה שאתם מפעילים את זה? למה אני שואל, את אמרת בעצמך שחלק מהמידע שמפוזר באינטרנט לא מעודכן ולכן זה לא רק חוכמה להקים את האתר, צריך כל הזמן לתחזק אותו ולעדכן אותו. השאלה היא באחריות מי לעשות את זה.

הנה, עדי תסביר.

אולי תסיימי קודם.

אוקיי. פה יש התייחסות לעלויות כי זה באמת דוגמה שבכסף קטן אפשר לעשות שינוי גדול ולכן התייחסנו. אני מעבירה את רשות הדיבור לעדי מנהלת קרן מיראז'.

בהקשר לשאלה שלך חבר הכנסת שמולי, אני רוצה להתייחס בשני אופנים. אחד – התבקשנו להביא תכנית נותנת אמדן לתקצוב מבלי להתייחס למי מתקצב מה. זה בשלב הראשון. נקודתית לגבי האתר, מאחר ובאמת זה לא סכום שאי אפשר לעמוד בו, אנחנו התכוונו דווקא בהקשר הזה בתכנית "כנפיים" במימון של קרן מיראז' ואולי תורם נוסף, זה לא ממש משנה כרגע, לאפשר את ההקמה של האתר כולל התרגום של השפות כולל כל הממשקים כולל התחזוקה שלו לאורך זמן, כי העדכונים גם משתנים, זה לא שמזינים את זה פעם אחת ובזה זה נגמר. צריך להקפיד לעדכן את המידע אחרת לא עשינו בזה כלום. אז כן, בהחלט אפשר לקחת את זה על עצמנו. את שאר הסכומים אני משאירה בשבילכם.

תודה. נשמע גם ממשרד הבטחון וצה"ל. ניר חיים סגן מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים. בבקשה.

יש לי דבר חדש, בהתאם להנחיית שר הבטחון הנחה מנכ"ל משרד הבטחון אותנו לבדוק אפשרות לבנות 100 דירות לחיילים משוחררים, לתת להם גישור לשנה שיגורו בה על חשבוננו. עשינו בדיקה מצאנו שטח במחנה אביב, השטח הוגדר ומסודר, זה ברמת אביב, במקום הכי טוב שיכול להיות.

דירה בנויה או שטח לבנייה?

בניין חדש שייבנה. צה"ל נתן את השטח. יש דמ"צ מאגף בינוי על 100 דירות.

השאלה כמה שנים זה ייקח.

בסדר, בינתיים זה טוב שהתחלנו משהו.

זה בשורות טובות, אבל לטווח הקצר יש פתרון?

אנחנו מביאים את הדיון למנכ"ל להחלטה, מצאנו כבר את המיקום אפילו איפה ייבנו הדירות, יש לנו תכנית מסודרת איפה יהיו הדירות, 100 דירות בארבע קומות, מה שחסר כרגע זה תקציב הבנייה.

אני מקווה שזה נכלל בתקציב המדינה של 2017-2018. הוא נכלל?

הבניה צריכה לקחת שלוש שנים. אבל עובדים על זה, יש כבר, בתוך שבועיים מהנחיית שר הבטחון מצאנו מקום וכבר העמדנו דמ"צ ותכנית והכל. אז ב-15 לינואר זה יהיה אצל מנכ"ל משרד הבטחון להחלטה סופית. זה דבר חשוב שתדעו.

אם ההחלטה הסופית אצלו, אבל זה לא מתוקצב. אין את זה בתקציב.

מנכ"ל משרד הבטחון אומר שהבנייה דרך תרומות. הוא אמר שישיג.

זה חמש עד עשר שנים ייקח.

בסדר, אבל צריך להתחיל. הרעיון מצוין.

יש חדר שזה 26 מטר, יש להם מועדון, בניין - - -

תנו לו לסיים.

דבר שני, החלטנו שהחל מ-2017 בהנהלת הקרן מתקיימת ב-3 לינואר, אנחנו מכפילים את דמי הקיום לחיילים בודדים ל-2,500 שקל לחודש מהשנה. בתכנית "ממדים ללימודים" שכבר התחילה, כל חייל שהתגייס החל ממאי 2013 זכאי ללימודים אקדמיים איפה שהוא רוצה לשלוש שנים או ארבע שנים אם הוא לומד הנדסה או רפואה, ואנחנו מממנים שני שליש, ושליש על חשבון הפקדון. היום מי שנרשם לאוקטובר, למרות שהתכנית התקבלה מאוחר, כבר נכנס לתכנית. שליש זה על חשבון הפקדון ושליש על חשבוננו. החיילים הבודדים נמצאים בפנים.

משני הסוגים?

אצלנו אין הבחנה.

זה כולל רק לימודים אקדמיים או גם לימודים מקצועיים?

הכשרה מקצועית של עד 30,000 שקל, עד תשלום של האוניברסיטה לשלוש שנים. הכשרה מקצועית או לימודים, מה שהוא בוחר.

2,500 זה דמי קיום במכינות?

דמי קיום במכינות 2,500 שקל לחודש, עדכנו את זה. ההחלטה שהתקבלה לגבי ה- 1,000 שקל בחודש, זה דרכנו, אנחנו נבצע את זה. לנו יש בעיה גדולה מאוד יש 1,000 חיילים ומשתחררים בסביבות 2,500. אז כנראה הקריטריון יהיה הגרלה. לתת ל-1,000 חיילים 1,000 שקל לחודש למשך שנה, החוק שהתקבל עכשיו בחוק ההסדרים, התקבלה החלטה לתת ל-1,000 חיילים אבל משתחררים 2,500 חיילים. הקריטריונים היחידים שאנחנו כרגע חושבים למי לתת. לא אנחנו כתבנו את זה, החוק כתב. יש לנו בעיה.

חבר הכנסת יתייחס.

רגע, 1,000 שקל, הם לא תקצבו סכום?

תקצבו 12 מיליון שקל, זה 12,000 שקל לחייל כפול 1,000 חיילים. אנחנו ביקשנו להגדיל אבל לא קיבלו את הבקשה שלנו. כרגע זה מה שאושר. אנחנו שוברים את הראש איך לחלק. הדרך הטובה מאחר ולכולם אין הכנסות ואין כלום, יכול להיות שנעשה הגרלה.

לגבי ההצעה של חברת הכנסת יוליה, יש לנו תכנית "מקצוע לחיים" שזה התפקיד שלה, לקחת חיילים משוחררים, להכשיר אותם הכשרה מקצועית ואחר כך תעסוקה למשך שנתיים. זה פרויקט כזה. אנחנו נשמח מאוד לקחת את ה-500 האלה לפרויקט שלנו ולא צריך שום תקציב, לנו יש תקציב, יש את הכל, אם התעשיינים יתנו יד ומהניסיון שלי לא כל כך, אבל אם חברי הכנסת יכולים ללחוץ על התעשיינים, אנחנו ניקח את המימון של ההכשרה ושל התעסוקה בהתחלה.

איזה הכשרה צריך, לא הבנתי.

לפי מה שהתעשייה צריכה. איך אנחנו עושים את זה? לוקחים חברה, נניח היום יש את אלקטרה, אלקטרה צריכה מתקיני מיזוג אויר וטכנאי מיזוג אויר. אני מביא את החיילים שלושה חודשים לפני השיחרור, מתחילים ללמוד בערך עשרה חודשים, על חשבוננו כל ההכשרה, מחפשים להם דמי קיום מעמותות וארגונים לשבעה החודשים. שלושה חודשים מזמן השחרור הם חיילים, שבעה חודשים דואגים להם, קרן גרוס, קרן - - - כל קרן אחרת שנותנת להם דמי קיום ואחר כך מתחילים לעבוד באלקטרה עם שכר לפחות של 10% מאשר שכר המינימום. לא מסכימים בשכר מינימום. ויש לנו תכנית כזאת היא נקראת "מקצוע לחיים" אם יש לכם 500 איש אנחנו נשמח להכשיר ולממן אותם. אין לנו שום בעיה בקרן.

יש לנו עוד הרבה הטבות, אם אתם רוצים לשמוע, יש עוד ה רבה הטבות שאנחנו נותנים, ב-2017 הוספנו לחיילים פסיכומטרי, ואוצ'רים לאבחונים, כל זה על חשבוננו, כל בודד מקבל את כל זה על חשבוננו.

זה מופיע בחוברת?

בחוברת רשום. מה שרשום בחוברת שלא היה, זה קורס לעברית. אני מתחייב ב-2017 כל בודד, אם יש קבוצה, אנחנו נממן לו את לימודי העברית.

בשלוש השנים האחרונות ה תקציב שלנו הוא 46 מיליון שקל לחיילים הבודדים. זה התקציב שהוצאנו, הקרן לחיילים משוחררים.

תודה. הצטרפו אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב וחבר הכנסת איתן ברושי. בבקשה ההתייחסות של חבר הכנסת איציק שמולי.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל אני רוצה באמת לומר לכם מילה טובה, לכל מי שיושב סביב השולחן. קודם כל לך אדוני היושב ראש שהתהליך הזה מקודם בחסותך. יישר כח. זה לא טריוויאלי שנציגי ממשלה באים לכנסת ומקבלים מחמאות ולא מקבלים נזיפות, אבל אני חושב, איציק, וגם נציגי משרד הבטחון, צה"ל, כל מי ששותף פה וכמובן הארגונים, "כנפיים" ואחרים, הסוכנות וכולם, זה באמת מאוד מאוד מעורר השראה התהליך הזה שאתם מובילים כאן וזה לא רק תהליך חשיבה, אנחנו רואים שתוך כדי תנועה כבר מתחילים לקרות דברים. זה מאוד מעודד כי אני זוכר שבאחד הדיונים הקודמים היתה פה איזו שהיא תפיסה, אני חושב שזה עלה דווקא ממישהו שישב פה ממשרד הבטחון שהחיילים הבודדים המשוחררים זה כאילו כבר עסק של החברה הישראלית ולא של משרד הבטחון והיום יש פה שינוי של 180 מעלות עם כל הפרויקטים שאתה מפרט ומתאר פה, זה פשוט מבורך.

אני כן מודע לזה, דיברתי גם עם חלקכם, שהחוק שאותו אנחנו מקדמים עם סיוע הוא חלקי אבל אתם יודעים, אנחנו במפא"י מאמינים בגישת הרגל בדלת, ששמים רגל בדלת ומתחילים בזה, והלוואי ותוך זמן קצר נצליח להגדיל את המענק לשנתיים וזה לא יהיה עד 1,000 שקל, זה יהיה 1,000 שקל, אני, אגב אדוני נציג משרד הבטחון, חושב שלעשות הגרלה זה, אתה יודע, אנחנו נלחמים פה בתקציב הזה בהגרלות אז מה, עכשיו אנחנו עושים מהחיילים הבודדים מפעל הפיס. אני חושב שיש לכם את היכולת לעשות איזה שהוא מיפוי של החיילים הבודדים שנמצאים כבר בתוך המערכת, ולדרג אותם לפי המצב הסוציו אקונומי שלהם, זה לא משימה יותר מדי מורכבת לצה"ל, אתם עושים משימות יותר מורכבות מאלה. אבל אני אומר עוד פעם, זה באמת בשולי הדברים, מגיע לכם שאפו גדול וכל הכבוד.

שני דברים שאני רוצה להתמקד בהם לקראת העתיד: א. אני מקבל בזעזוע ובתדהמה את העניין של האפליה המבנית, זה משהו שלא הייתי ער לו עד היום. אנחנו עמדנו על זה גם בחוק וגם בדברים אחרים שאנחנו מקדמים, שלא תהיה הבחנה בין חלל בודד עולה לחייל בודד חסר עורף משפחתי. זה פשוט לא ייתכן הדבר הזה, זה לא ייתכן ואתם יודעים יותר טוב ממני מי שעוסק פה בעבודה יום יומית מול חיילים בודדים משוחררים שהמצוקות שיש לחיילים בודדים חסרי עורף משוחררים, בעיקר אלה שחזרו בשאלה, זה פשוט מטורף. הם עומדים בפני מצוקות גדולות מאוד וצריך לעזור להם. זה דבר אחד, ואני באמת מתכוון, כולנו ביחד ניקח את המשימה הזאת ונתחיל לקדם את זה שלב-שלב.

הדבר השני, אני חושב שצריך להתמקד עכשיו בסיפור של הנגשת הזכויות והליווי, זה בלי להתייחס למצוקה הגדולה בעניין של הדיור. אגב, איציק אתם לא אמרתם, נראה לי שיש שם גם בעיה אבל כששוק השכירות לוהט זה לא מספיק שנותנים לאנשים כסף לדיור. אני יודע שרוצים מהם ערבויות וערבים וכל הדברים האלה, צריכים למצוא גם לזה פתרון. אבל כדי לסכם, אני חושב שהמשימה הבאה שבה צריך להתמקד זה באמת העניין של מיצוי הזכויות והנגשת הזכויות, זה משהו שהוא באמת לא יעלה הרבה כסף ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתקדמים. אני רוצה לברך את כל הנוגעים בדבר, זה באמת מרשים מה שאתם עושים. ומילה אחרונה, ראיתי שאחת ההצעות האופרטיביות פה זה לפתח את העניין של גרעיני צבר, אז בטח ברושי יגיד לכם את זה עוד מעט, אבל גם מהניסיון שלי וההיכרות שלי, גרעיני צבר מתוקצרים בחסר, בוא נגיד את האמת. הם לא מקבלים את כל העלות הריאלית של ההכשרה וההחזקה של החיילים הבודדים. הם לא אמרו לי להגיד את זה אבל אני מכיר את זה, לכן זה עוד משהו שצריך לשים עליו את הדגש. תודה אדוני היושב ראש.

תודה רבה. חבר הכנסת איתן ברושי בבקשה.

בוקר טוב אדוני יושב ראש הוועדה, חברי כנסת וכל השותפים לדיון ונמציאם פה גם נציגות גדולה של התנועה הקיבוצית ואני אומר כמה מילים ומצטער שלא אוכל להישאר, אני יוצא למשימה אחרת. קודם כל אני רוצה להזכיר בהקשר הזה את צביקה לוי שנבצר ממנו להיות בדיון הזה מפאת מחלתו, נאחל לו החלמה אבל הוא היה ונשאר דמות מרכזית במה שקשור בתנועה הקיבוצית ויש לו כאן ממשיכים, נאחל לו החלמה.

אני רוצה לומר שהמפעל הזה של חיילים בודדים וכפי שהזכיר חברי חבר הכנסת שמולי התנועה הקיבוצית קולטת כל שנה כ-1,000 חיילים בודדים. אני רוצה לומר בוודאות שמשרד הבטחון והעלות למדינת ישראל בתנועה הקיבוצית היא עלות נמוכה יותר, אבל החיילים מקבלים יותר. חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית מקבלים יותר מפאת אופייה ודמותה של התנועה. הם גם מקבלים משפחה מאמצת וגם נקלטים בתוך קהילה וזה שונה מכל קליטה אחרת, לרבות בתי החייל. בסופו של דבר, אני קודם כל אומר שיש פה חסר בתשלום ולא פעם יצא לי כמזכיר התנועה להיאבק בזה, וכעוזר שר הבטחון לסייע לתנועה לטפל בזה, אבל שלא לערבב את הכל ויגידו גם אחרים, אני אומר בוודאות שאצלנו בקיבוץ זה לא רק משפחה מאמצת, זה קהילה קולטת. וזה לא אותו דבר. זה החגים, זה האווירה, זו מציאות רחבה יותר מאשר רק ארבע קירות לכן אנחנו רוצים להגדיל את חלקה של התנועה הקיבוצית. אני יכול לומר גם מועצות אזוריות, אולי גם מושבים יכולים אבל להגדיל את חלקה של ההתיישבות והתנועה הקיבוצית, במאמץ הלאומי של הגדלת המפעל הזה של חיילים בודדים.

זה מפעל חשוב קודם כל להדק את הקשר עם יהודי התפוצות. אתם יודעים שישראל זאת הקהילה היהודית הגדולה בעולם? זה לא היה תמיד. בדרך כלל בארצות הברית היו יותר יהודים מאשר בישראל. אז ישראל זו הקהילה הגדולה בעולם אבל רוב היהודים לא חיים בישראל. עדיין. ולכן כל חיבור עם הקהילות היהודיות הוא שליחות לאומית, בוודאי היכולת לבוא לכאן, להיות שותפים בהגנת המדינה ובבטחונה, וככל האפשר גם להישאר אחר כך ולהשפיע על דמותה, לא רק בשירות הצבאי אלא גם בחלק האזרחי, זה שליחות גדולה, משימה חשובה, יש לה פירות רבים ואני חושב שמיותר בחדר הזה להזכיר אותם. לכן צריכים להגדיל את המפעל. תקציב משרד הבטחון גדל ויש תקציב רב שנתי, השבוע העברנו הרבה כסף - - - למשרד הבטחון, - - - גם לשנת שירות וגם לדבר הזה וצריך להגדיל את המשאבים שעומדים לרשות המשימה הזאת שיש לה גם תרומה משלה לביטחון, בוודאי לציונות ולמדינה.

אבל אני פונה גם לאדוני היושב ראש, אתה מכיר את זה גם כשדיברנו על תלם, יש בעיה עם מחסור בדיור. אם אנחנו ניקח את החילים הבודדים למקומות שיש דירות ריקות לא בטוח שזה מסתדר. יכול להיות שצריכה המדינה לאכלס גם מקומות אחרים, אבל לגבי ההתיישבות יש משאב שהוא מתכלה, זה הקרוואנים ודירות - - - וחסר דיור. לא יכול להיות שמדינה שמדברת על יישוב הארץ ואצלנו קליטת צבר, אדוני היושב ראש, זה בנגב, בגליל, בקווי העימות. בכל עוטף עזה תראו כמה יש, הם לא רק נקלטים, המשפחות, לא רק בקהילה, הם גם מיישבים את הארץ תוך כדי היותם חיילים בתקופת שירות לא קלה. אני חושב שצריך להיות, וגם העלינו את זה לגבי קליטת יוצאי אתיופיה וגם ברית המועצות לשעבר.

הוועדה עשתה סיור בקיבוץ, אתה זוכר.

אני זוכר, חזרתם מתפעלים. אבל יש בעיה עם מרכיב השיכון שהשנים האלה לא חודש, חלקם של המבנים נשחקו וגם הלכו כתוצאה מכך שלא בנו לצרכים נוספים של גידול טבעי. לכן אני רוצה להדגיש פה שני דברים. אני מציע וגם חברי איציק שמולי שפועל רבות, להגדיל את הכמות. יש רגעים שכמות היא גם איכות. צריך להגדיל את הכמות. אנחנו מוכנים להכפיל את הקליטה בתנועה הקיבוצית. תנו לנו את ההזדמנות, תשלמו את מה שמגיע, לא יותר וגם לא פחות, בית החייל עולה יותר ומקבלים שם הרבה פחות, מבחינת התמונה הכללית. וכן צריך לבוא למשרד השיכון ולומר לו שחלק מהיכולת להרחיב את הקליטה וגם ליישב את הפריפריה, זה לתת מקום גם לתלם, גם לעולים מכל הארצות וגם לצבר. תראו, קיבוץ שקולט, רצוי שהקליטה תהיה ברצף. לא כל שנה, יש קיבוצים שקולטים שניים-שלושה מחזורים, יש קיבוצים שכבר הגיעו אחים ואחים צעירים לאותו מקום ומשפחות נאבקות על האימוץ. אם זה בא והולך זה לא משפר את היכולת. דווקא רצף של עשר שנים, ואז גם הקיבוץ התחייב. אתה אומר לקיבוץ קח ובניה ככה וככה, אבל תחתום שאתה קולט שלושה-ארבעה מחזורים ואז תהיה לו מוטיבציה גם להשקיע כי זה לא בא והולך, כולל האנשים שעוסקים בזה ומלווים את זה.

לכן אני חושב שהקליטה בקיבוץ היא טובה, לקיבוץ זה טוב, גם הקיבוץ שהשתנה והופרט נשארה לו פינה חמה לקליטה בכלל ולחיילים בודדים בפרט. ממש נאבקים על היכולת לאמץ את החיילים הבודדים וחלק גדול נשאר אחר כך בארץ.

משפט אחרון – יש פער גדול בין המאמץ שעושים בלהביא אותם, בין המאמץ שעושים בלטפל בהם ובין היום שאחרי. כאילו יש איזה מסך שנופל ולא בצדק ביום שאחרי. חייבים ליצור תנאים שהיום שאחרי יהיה המשך של הבאתם לארץ וקליטתם פה בתור חיילים בודדים והשירות הצבאי שלהם. אז גם אני מודה למי שעוסק, מודה לחברי איציק שמולי, אני חייל שלכם, לא חייל בודד אמנם אבל חייל שלכם במשימה ונציג של התנועה הקיבוצית ששמה את זה על דגלה ויש פה גם משלחת יפה שלנו, תטילו עלינו משימות ונבצע. תודה.

תודה. יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל בבקשה.

מנכ"ל עמותת הל"ל, האגודה ליוצאים לשאלה, חלק ניכר מהחיילים הבודדים ללא עורף משפחתי היום מגיעים ממשפחות חרדיות. אני רוצה קודם כל להודות על כך שהזמינו אותנו לקחת חלק בתוך הפורום הזה ולהודות לכל הארגונים, גם הארגונים שמטרתם ועיסוקם בתחום העולים, יש שם הרבה נכונות במסגרת מה שהם יכולים לבוא ולעזור לכלל החיילים הבודדים וזה משהו שהוא ממש לא מובן מאליו.

אני רוצה לשים את הזרקור על אבסורד אחד שהוא פשוט לא הגיוני בתוך כל הנושא שאנחנו מתעסקים בו וזה לאו דווקא המשתחררים אלא החיילים הבודדים בזמן השירות, הסיוע בשכר דירה שמקבלים החיילים הבודדים בזמן השירות.

אני שירתי לפני הרבה מאוד זמן בצה"ל וכשאני הייתי חייל בסדר העלו את סכום הסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים. אני מתקרב לגיל 40 ומאז שאני השתחררתי מהצבא ועד היום, הסכום הזה לא השתנה. אין שום בעיה מכיוון שגם מחירי הדיור כמו שאתם יודעים לא השתנו בעשרים השנים האחרונות ולכן לא צריך להעלות את הסיוע בשכר הדירה.

אי אפשר היום לשכור דירה עם סיוע בשכר דירה שהצבא נותן. אי אפשר. אנחנו עמדנו לפני שלוש שנים במצב שהיו לנו שני חיילים ששכרו דירה עם סיוע בשכר דירה מהצבא ועמותת הלל החליטה לתת לכל מי שמצליח להוציא את ה-1,000 שקל שהצבא נותן לו, לתת לו תוספת של 500 שקל, היום אנחנו עומדים עם 65 חיילים ששוכרים דירה עם הסיוע שהם מקבלים מהצבא פלוס הבונוס שעמותת הלל מביאה להם ממקורות פרטיים.

זה במהלך השירות.

במהלך השירות.

אז מה הם עושים, מי שלא - - -

בית החייל, נודדים אצל חברים, - - - שפרה שחר, יש הרבה דברים.

אין משהו ממוסד ריאלי.

זה פשוט לא יאומן, אני לא מבין, כל מי שאני מדבר איתו אומר לי שזה אבסורד ואף אחד לא יודע להגיד לי מה התשובה לדבר הזה. אני מבין שיש אמירה שיש איזה שהוא תקציב שנוסף, אבל אף אחד לא יודע להגיד כמה זה יתווסף ואומרים לי כן, ב-2017, אבל ינואר 2017 זה עוד שבוע ואף אחד לא יודע כמה יהיה התקציב שיעלה, ודבר נוסף שנאמר לי, לא מתכננים להצמיד את זה לאף מדד, גם לא למדד שכר דירה ואני חושב שזה אבסורד שחייבים לטפל בזה עכשיו, כי החיילים האלה, החיילים אצלנו מצליחים לשכור דירה, במקומות אחרים לדעתי לא מצליחים.

בואו נשמע את משרד הרווחה ועמותה ואחר כך את צה"ל. ציפי נחשון גליק בבקשה ממשרד הרווחה. אני מבקש שתדברו בתמצית.

אני אגיד בקיצור שעד עכשיו טיפלנו במעט מאוד חיילים בודדים במסגרת עבודתנו עם צעירים בסיכון. מ-2017 המשרד מפעיל תכנית לאומית לצעירים בסיכון, אני מניחה שחלק גדול מהחיילים הבודדים כן יוכלו לקבל מענים במסגרת התכנית הלאומית הזאת.

יחד עם זאת, אני רוצה לציין כמה חסמים שיש לנו כבר עכשיו ונצטרך עזרה. אז קודם כל לגבי הסיוע בשכר דירה, יש לנו שיתוף פעולה עם משרד השיכון, אני אישית אפילו מאשרת סיוע בשכר דירה לצעירים בסיכון. חלקם הם גם חיילים בודדים אבל זה לא תמיד ריאלי לממש אותו בשטח. זאת אומרת, כשאומרים לצעיר "אתה זכאי לקבל את ה-1,000 שקלים בחודש למשך שנה" הרבה מאוד מבעלי הדירות לא רוצים לקבל את הכסף הזה למדינה. הם אומרים "אני לא רוצה להצהיר על זה בכלל" אז הם צריכים להוכיח שהם גרים בשכירות ואז כשבאים לתת להם את המענק, הם בעצם צריכים לעבור דירה. הרעיון שלך איציק, שיקבלו דרך משכורת, זה אולי עבור אלה שמקבלים תמיכה ואלה שמשרתים ולכן צריך לחשוב על פתרון יצירתי. הפתרון הזה של קרן לחיילים משוחררים הוא מדהים והוא נהדר, לדעתי צריך לייצר פתרון ביניים לשנים הקרובות והיו פתרונות כאלה שמשרד השיכון במקום לתת את ה-1,000 שקלים היה לוקח את הכסף ושוכר דירות ואז אפשר למיין איזה חיילים ילכו לאיזה דירה. זה פתרון שהוא הרבה יותר ריאלי וגם הוא לא יעלה יותר כסף ממה שהמדינה בכל מקרה כבר משקיעה. ואפשר לעשות פה איגום משאבים גם של משרד הרווחה, גם של משרד השיכון וגם של כל היושבים פה כדי לייצר מענים אמיתיים, ריאליים וזמינים.

דיברו פה על מלגות ללימודים, אין מלגות ללימודים לכאלה שאנחנו ממנפים אותם, צעירים חסרי עורף משפחתי שאנחנו כבר ממנפים אותם ללימודים אקדמאיים, שם זה נופל.

זה לא נכון.

זה לא נכון?

אני מקרן הישג, קרן הישג זו קרן המלגות - - -

אני היום מעל 11,000 צעירים בסיכון, אם אני רוצה ש-1,000 ילכו לאקדמיה, אין לי פתרון. אבל זה אבסורד שאני מדינה צריכה לפנות לקרן פרטית בשביל לממן להם שכר לימוד. זה נראה לי ההיפך יותר נכון.

גם מבחינת השלמת השכלה, גם חיילים בודדים כמו צעירים בסיכון שלא הוגדרו כחיילים בודדים, אין להם 12 שנות לימוד. אם התמזל מזלם והם נשרו מבית הספר ויום לפני גיל 18 הלכו לפרויקט הילה, זכו אבל אם הוא נזכר יום אחרי 18 אין אפשרות. יש לנו תכנית משותפת עם הקרן לחיילים משוחררים, נקראת תכנית מישלן, משרד הרווחה מממן עובדת סוציאלית שמלווה אותם כי גם צריך להעיר אותם בבוקר ולשכנע אותם לבוא להשלים השכלה ואנחנו מצליחים באמת בשבעה חודשים לנתק אותם מכל ה - - - הם מקבלים מהקרן את מלגת הקיום, מממנים להם את שכר הלימוד ואנחנו משלמים את העובד הסוציאלי שמלווה. אלא מה? המל"ג מנתב אותנו רק לארבע קבוצות כאלה בשנה. החלום שלי לפתוח בכל מכללה, בכל אקדמיה, מדובר על 25 בקבוצה. והמל"ג אומר לא, הם אומרים לנו "תלכו לכיוון של 12 שנות לימוד ו-10 יחידות בגרות" אבל אנחנו אומרים הצעירים האלה לא צריכים 10 יחידות בגרות, הם צריכים 12 שנות לימוד בשביל ללמוד חשמל, בשביל ללמוד נגרות, בשביל ללמוד טבחות, 12 שנות לימוד מחייבים היום במקצועות הבסיסיים האלה.

הם לא סיימו 12 שנות לימוד?

הם לא סיימו 12 שנות לימוד לפני הצבא.

אז מה אנחנו באים בטענה למל"ג?

לא, המל"ג אומר, הקבוצה מהסוג הזה שאת משכנעת את החיילים המשוחררים לבוא ולהשלים 12 שנות לימוד בשבעה חודשים, אני מגביל אותך לארבע קבוצות בשנה בכל הארץ.

ומה הצורך?

הצורך הוא עצום יותר.

במספרים?

אלפים. אלפים שאין להם 12 שנות לימוד.

את יכולה - - - אנחנו צריכים לדעת מה הצורך.

זה פונקציה של כמה אני רוצה להשקיע. הרי אנחנו מקבלים את הרשימות מהצבא על כאלה שהשתחררו מהצבא ואין להם 12 שנות לימוד ואנחנו מתחילים לעשות להם טלפונים ולשכנע אותם לבוא.

ציפי, כמה מסגרות את יכולה לפתוח לכאורה אם היו אומרים לך - - -

רק רגע.

המל"ג - - - בשבעה חודשים 12 שנות לימוד.

ציפי, אני חושב שהבעיה ברורה. אני רוצה כתובת. מי צריך להיות אחראי? אני לא חושב שזה מל"ג. מל"ג הם בהשכלה גבוהה, אז האנשים האלה לא שם. אז מי צריך להיות, איזה משרד אחראי לתת להם את ההשלמה? מי?

משרד החינוך.

משרד החינוך לא, זה המכינות שנמצאות באקדמיה.

אבל זה שייך למשרד החינוך. שר החינוך הוא אחראי על זה.

זה חלק מהמכינה הקדם אקדמית.

כן. חלק מהמכינה באקדמיה. המכינות הרי קיימות בלעדינו אבל הצעירים שלנו לא מצליחים להשתלב במכינות הרגילות.

האם את יכולה להשיג לנו את הנתונים? אל תגידו אלפים. מספרים תכל'ס. כמה, אם זה אלפים אז כמה, 10,000? 20,000? 50,000? כמה?

הם מגבילים למכינה עם 12 שנות לימוד ועשר יחידות בגרות.

ציפי, תסבירי לנו למה אין איזו שהיא הפרדה קונספטואלית בין צעירים בסיכון לבין אותם חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי?

אם הוא נמצא בקהילה והוא חייל בודד ויש לו צרכים, אז מבחינתי הוא בסיכון, הוא יכול לקבל את כל המשאבים.

חסרי עורף. לא בסיכון.

מכיוון שכאשר אנחנו רוצים לדעת כמה חיילים בודדים משוחררים חסרי עורף משפחתי יש, אם עכשיו אנחנו נעמוד בפני הקיר הזה שכדי לפתור את הבעיה אנחנו צריכים עכשיו לטפל בכל הצעירים בסיכון, ברור שזה הרבה יותר קשה והרבה יותר תקציב והרבה יותר בלאגן.

זה לא בעיה של תקציב. ממש לא.

מה זאת אומרת? אם את צריכה לטפל ב-11,000 צעירים בסיכון או נגיד ב-1,500 חיילים בודדים.

לא, אין בעיה תקציבית. זו בעיה של לקבל אישור מהמל"ג לעשות השלמת השכלה של 12 שנות לימוד לא עם 10 יחידות לבגרות, אלא 3 יחידות לדוגמה, ואנחנו נתקלים בקיר חסום.

אתם התייעצתם על כך בפורום בנושא הזה? יש להם המלצות?

אני לא - - -

בואו נעשה כך, אני רוצה שבפורום הזה תדונו על כך, תציינו את הנתונים ותמליצו גם מה לעשות ומי הכתובת ואז אנחנו יכולים לדחוף את העניין הזה.

רק לומר, לגבי התכנית הלאומית יש בכוונתנו להקים אתר מאוד מאוד גדול, אני חושבת שאין צורך להקים אתר לחיילים בודדים ואתר לחסרי עורף משפחתי בוגרי פנימיות ואתר לכאלה לא יודעת, אני חושבת שצריך להיות אתר אחד גדול ובתוכו יכולים להיות קישורים. הוא יכול להיכנס לאתר בנושא צעירים, צעירים בסיכון, לראות מה יש ואז יכולה להיות לו נישה נוספת.

לא בסיכון, חבר'ה. אל תכניסו את כולם לתוך - - -

כל הרעיון פה הוא למנוע את הסיכון.

אבל אם תגדירי אותו בסיכון, אני גם שם לו תווית וגם אני מערבב מין בשאינו מינו.

כל החיילים הבודדים חסרי עורף משפחתי הם מבחינתי בסיכון.

אתם בפורום בשולחן עגול, אתם בכיוון הנכון. אבל יש כמה דברים שאתם צריכים לחזק ולהשלים וזה אחד הדברים, מה שציפי הציגה עכשיו. לכן על כך אתם צריכים להתמקד כדי שיהיה לנו ברור איפה אנחנו יכולים לדחוף ואיך לדחוף. לכן אני מבקש שתחזקו את העניין הזה.

אני יכול עוד שאלת הבהרה לנציגה?

כן.

בסעיף 5 בחוברת יש את אותה אפליה מבנית בכמה נקודות. אם אנחנו בעולם אוטופי יודעים להביא לזה תקציב ומשאבים כדי לעשות השוואת תנאים. האם את יודעת לקחת את הקבוצה של החיילים הבודדים חסרי העורף משפחתי המשוחררים ולבודד אותה מכל ה-11,000 כדי להפנות רק לשם את המשאבים? זו השאלה שלי.

היום לא, אבל אני יכולה בעתיד אם אני אתמקד בסוגיה הזאת של האם הוגדרת כחייל בודד.

בנוגע ליוצאים בשאלה את כבר יכולה. אנחנו יכולים לעשות את זה.

כן, אפשר.

את יכולה, אני לא. כי את מטפלת רק בחיילים בודדים.

תודה רבה. שפרה שחר מנכ"לית בית חם.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. הנקודה שדיברו עליה עכשיו, כי שמענו בליל של מידע כאשר אין הבהרה שנכון להיום, יש ניסיון כרגע של סגן שר הביטחון לתקן את הדבר הזה. נכון להיום כספי הפיקדון יכולים לשמש רק ללימודים אקדמאיים ולא ללימודי מקצוע וכאן יש איזה שהוא עיוות.

זה לא נכון.

לגבי היום זה נכון. זה עומד להשתנות.

זה לא נכון. אני מממנת הכשרות מקצועיות מכספי - - -

רגע. כעת רשות הדיבור לשפרה. תרשמו את השאלות שלכם ולמה אתם רוצים להתייחס.

המידע שאני קיבלתי ביום שני שעבר כאן בבית הזה, מסגן שר הביטחון, שזה לא, וזה עומד להשתנות. אותו מידע שקיבלתי מסגן שר הביטחון, הוא אפילו הראה לי איך הוא פועל לשנות את זה. אז נניח שהוא הטעה אותי, כי אני כתבתי יפה מאוד את מה שהוא אמר, אבל בפועל יש הרבה מאוד חיילים משוחררים. אנחנו יודעים את זה גם בגלל שיש מלחמות על כל תקן בקורס תג"ת ורק מעטים מצליחים להשיג אותם, כאשר לחיילים בודדים אגב יש עדיפות לקבל. תג"ת זה הקורס להשלמת 12 שנות לימוד. ויש כאן איזה שהוא, בוא נגיד ככה, הרבה מאוד דבירם שקורים שבסופו של דבר הרבה מאוד צעירים לא יכולים לממש את החלום ללמוד. וזה נכון מה שאמרה ציפי, שחסרות מלגות לאלה שהם חסרי עורף משפחתי, גם חיילים בודדים וגם לא חיילים בודדים. אז נכון שיש קרן הישג, וגם אנחנו נותנים מלגות אבל אנחנו נותנים כמה והם נותנים כמה עשרות, אבל יחסית לאלפים שצריכים זה טיפה בים.

דובר כאן על החוק החדש שהולך להיכנס, המלגות ללוחמים שאני יותר מכל אחד אברך אותו, אני גם ניסיתי לקדם אותו לפני חמש שנים בשדולה וצחקו עלי. אבל בפועל צריכים לזכור להקשיב לדקויות ודובר על חצי מכספי הפיקדון, חצי ממימון פילנתרופי כרגע נכון לעכשיו כי אין לזה תקציב בתוך תקציב הביטחון וכאשר זה מוגבל ל-10,000 לשנת לימוד כאשר אנחנו יודעים שקודם כל כבר האוניברסיטאות והמכללות שהן בשכר לימוד אוניברסיטאי זה כבר יותר, זה 12,000 פלוס אגרות, מגיע ל-14,000 רק עבור שכר לימוד, ואנחנו יודעים יפה מאוד שדווקא החבר'ה האלה כדי ללמוד מקצוע משמעותי, מתקשים להשיג את ה-740 בפסיכומטרי שצריך לטכניון ולפקולטה במשפטים בירושלים ודווקא הם צריכים את המכללות ומכללות עולות 30,000 שקל, אם לא 40,000 שקל ולכן להגיד שזה הולך להסתדר ועכשיו כל לוחם יש לו איזה מלגה, זה לזרות חול בעיני כולנו. אז בואו נדייק, הדברים ה אלה קודם כל עוד לא קרו, אני אומרת לכם בוודאות, לא מתוקצבים בתקציב שעבר לפני שבוע לשנתיים, מדובר בהרבה מאוד כספים פילנתרופיים שבונים עליהם, מדובר בחצי לפחות מהתקציב הזעום הזה מכספי הפקדון, כך שיש לנו עוד דרך ארוכה ללכת.

הכיוון הוא נכון וצריכים לברך אולי על מה שכן מתקדם, אבל אנחנו רחוקים ושלא תהיה כאן איזו שהיא אשלייה שעכשיו לכל החבר'ה האלה יש לימודים בחינם.

אני אתייחס לדבר נוסף. יאיר העלה נקודה מאוד כואבת שהיא גם קשורה בדיון הזה שעוסק בחיילים המשוחררים משום שנכון להיום יש לנו 6,400, 6,500 חיילים בשירות כאשר אנחנו יודעים שיש לנו פחות מ-1,000 מיטות בבתי החייל בארץ, יש לנו קצת יותר מ-100 דירות אל"ח, שישה חיילים בכל דירה אז נגיד שזה 600-700 מיטות, יש לנו אולי 300 משפחות מאמצות אצלנו בארגון, אמרו לנו שיש כ-1,000 בתנועה הקיבוצית. מה עם כל השאר? מתמטיקה זה לא הצד החזק שלי אבל לקחתי מחשבון וראיתי שיש עדיין יותר מ-3,000 חיילים שההסדר שלהם זה שכר דירה.

שכר דירה שלא התעדכן, אנחנו יודעים על 19 שנה, קיבלתי ממקורות 18 שנה, 795 שקל החזר חודשי בחודש. זה בהכרח גורם לכל החבר'ה האלה להיות חיילים משוחררים עם חובות בגלל הגירעון הזה ולכן זה כן משמעותי גם לדיון פה והדבר הזה צריך להשתנות. אני יודעת שיושב-ראש וועדת הרווחה שלח לראש אכ"א היוצא מכתב, קיבל תשובה אחרי כמה מכתבים שנשלחו - ביוזמתנו אפשר לומר – קיבל תשובה שזה יעלה, אבל אנחנו עוד לא קיבלנו לא מתי זה יעלה ולא בכמה זה יעלה ואם יש לצה"ל תשובות אנחנו נשמח לשמוע.

תודה. נשמע את צה"ל בבקשה.

אני ראש מדור בודדים וחובה בצה"ל. לגבי הסוגיה של שכר הדירה שגם אתה העלית, השנה שכר הדירה עתיד לעלות. עדיין זה לא ידוע אם זה יהיה ל-1,200 או 1,300, זה יעלה מ-795 שקלים, יותר נכון מ-1,046 שקלים כי מקבלים 251 שקלים החזר הוצאות דירה. זה לא יהיה בחודש הקרוב אבל זה עתיד להיות בתחילת השנה.

אז 200 זה במקום - - -

שפרה, כשאת דיברת אף אחד לא הפריע לך.

מ-1,046 שקלים שהיום חייל מקבל, שזה גם שכר דירה והחזר הוצאות דירה ביחד זה עתיד לעלות או ל-1,200 או ל-1,300.

תוספת של 150 שקל - - -

כולל ההוצאות.

זה כלום.

זה עתיד לעלות. זה מה שאני יכולה להגיד לך כרגע, שזה הסכום שעתיד לעלות.

היא מדווחת לנו את המציאות כפי שהיא. תמשיכי.

כפי שהיא תהיה. אולי.

ברור שזה לא מספיק, אבל לא היא קובעת את זה.

היא תהיה והיא תהיה בחודשים הקרובים. לגבי כספי הפקדון שגם כן העלית, אני מדברת פה בשם כולנו, זה גם ללימודי מקצוע ולא רק ללימודים. וזה כבר הרבה זמן ככה.

תודה. אני גם רוצה לומר שיש לנו רשימת דוברים ואני מבקש שתקצרו כיון שאנחנו צריכים לסיים בשעה 11:00. קרן פרידמן בבקשה.

אני אציג את קרן הישג. קרן הישג היא קרן המלגות לסטודנטים שהיו חיילים בודדים. הקרן הוקמה לפני 14 שנים ביוזמה של זוג תורמים מקנדה ומעניקה מלגות לימודים. הטוטאל כיום, יש לנו כבר קרוב ל-1,200 מילגאים ובוגרים.

אני רוצה להתייחס לסוגיה של בודדים חסרי עורף משפחתי. הנושא מאוד קרוב לליבי גם ברמה האישית. אנחנו כיום הקרן היחידה בארץ שנותנת מלגות למי שהיה חייל בודד שאינו לוחם. בודד חסר עורף משפחתי שאינו לוחם. אנחנו מעניקים, ואת זה אני רוצה לומר בהמשך למה ששפרה אמרה, אנחנו מודעים לנושא שחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, לא היתה להם את הפריבילגיה או ללמוד לפסיכומטרי או להשקיע בבגרויות ואנחנו מממנים לכולם שכר לימוד מלא. המלגות שלנו מתחילות מ-10,000 שקלים שכר לימוד ויכולות להגיע גם ל-40,000 שקלים שכר לימוד למי שלומד בבינתחומי או במכללה למינהל או בכל אחת מהמכללות הלא מתוקצבות. בנוסף, הקרן מעניקה גם 24,000 שקלים בשנה, שזה 2,000 שקלים לחודש קלנדרי לכל 12 החודשים ומעטפת של סדנאות, הרצאות, ליווי תעסוקתי. האמונה שלנו באמת, וזה גם לצורך העניין הג'ינגל שלנו שרץ שחייל בודד מזדכה על הכל אבל הוא לא מזדכה על הבדידות, וזה מה שאנחנו מנסים להוביל פה. אנחנו מנסים להוביל את התמיכה האישית ואת התמיכה הכספית כי כמו שנאמר פה הרבה פעמים תמיכה כספית נטו לא תביא אותם לכלום כי בשנייה שיש נפילה הכל נגמר. הם עוזבים את הלימודים והם עוזבים את הארץ וזה, כמו שהילדים אומרים "פוס משחק".

אז 35% מהמלגאים והבוגרים שלנו הם חבר'ה ישראליים וסיפורים מאוד מאוד קשים. אני לא מדברת על המקרים הקלים יותר ש"רבתי עם אמא ואני יוצא מהבית" אני מדברת על ילדי פנימיות, אני מדברת על ילדי אומנה, אני מדברת על ילדים עם רצח והתאבדות בתוך המשפחה.

קרן, כמה פונים אליכם בשנה?

פונים אלינו 900 בשנה שמתוכם אנחנו בוררים ובוחרים 100. זה התקציב שיש כי שוב, המלגות הן מאוד מאוד גבוהות, בתור מי שמטפלת גם בתשלומים מדובר על מליוני שקלים אך ורק למלגות מדי שנה, כשאני לא מדברת על כל המעטפת של סדנאות שהן גם סדנאות אישיות, גם סדנאות להעצמה עצמית - - -

לאותם 100.

לא. לכל ה-1,300 כי יש לנו 400 מלגאים פעילים בשנה וכיום יש לנו קרוב ל-950 בוגרים, כשהבוגרים מקבלים את כל התמיכה של הקרן למעט נושא התקציב. למעט נושא המלגות. אבל לשמחתי אני יכולה להגיד שהמלגאים מאוד פעילים ומאוד נעזרים בנו. אנחנו גם מתעדכנים בהתאם למצב שלהם. עכשיו יש גוף מיוחד שדואג להורים, יש הורים ואין להם את מי לשאול, הם לא יודעים, הם לא מכירים את המציאות הישראלית.

בנושא הזה אני רוצה לומר ש-35% מהמלגאים שלנו הם ישראלים. התפיסה שלנו היא שאין הפרדה וזה משהו שהיה מאוד מאוד חשוב להעביר גם בפורום ואני באמת מאוד שמחה ומתרגשת ברמה האישית ממה שנאמר פה שלא ידעתם על המצב, כי אנחנו נתקלים במקרים שאם אנחנו לא נותנים את המלגה, אין להם. והם נפלטים. זו נקודה שהיה לי מאוד חשוב להבהיר.

תודה ויישר כח. אני רוצה שוב להזכיר שיש לנו עוד דוברים ולכן בבקשה תדברו בתמצית. דלפין שרה דהאן, מהמרכז לחיילים בודדים.

תודה. אני אשתף אתכם בסיפור האישי שלי שהוא נורא קצר, הייתי חיילת בודדה, עליתי לבד מקנדה, צה"ל הכיר בי כחיילת בודדה וחריגה כי ההורים שלי חרדים ולא רצו להכיר בי כבת שלהם יותר ברגע שעזבתי את הבית ובאתי לעלות. מזלי שברגע שהשתחררתי קרן הישג המדהימים קיבלו אותי והם תומכים בי. אני יכולה להגיד לכם שמה ששמעתי כאן, יש עדיין המון פערים, לא כל חייל בודד שהוא עולה מגיע ממשפחה עם המון כסף, לא כל חייל בודד שעולה יש לו את המשפחה שתתן לו כסף. מילגת "אימפקט" סירבו לתת לי מילגה כי להורים שלי יש כסף. אני הייתי לוחמת וההורים שלי לא נותנים לי שקל אחד ולא רצו לשמוע מזה ואני יכולה להגיד לכם שחודש שלם הייתי בלי דירה והייתי צריכה למצוא איפה לישון שלרוב, מצאתי תירוצים לסגור עוד שבתות ועוד שבתות עד שכבר הגיעו 28 ימים שאני סוגרת ימים מטכ"ליים ושאומרים לי "חמודה את צריכה ללכת הביתה" ואמרתי "אבל אין לי בית" ואז צביקה לוי מצא לי מקום לקיבוץ ואני יכולה להגיד לכם שגם לגבי הקיבוצים יש עד היום בעיה מטורפת, יש את הקיבוצים שהם בדרום ואת הקיבוצים בצפון שהם כן תומכים והם כן נותנים משפחות אומנה אבל קיבוצים במרכז אינם נמצאים במצב הזה. אני יכולה להגיד שמעט הדברים שהיו לי נאכלו על ידי טרמיטים והיה לי חודשיים שכל מה שהיה לי ללבוש היו מדי צה"ל ועד היום זה ענין שהוא עדיין קיים ואנחנו חייבים למצוא פתרון.

ברגע שנכנסתי לקבע זרקו אותי מהדירה בקיבוץ, אמרו לי "את כבר לא חיילת בודדה" כאילו עצם זה שאני מקבלת תוספת כסף פתאום יש לי משפחה ומי שתומך בי ואני חושבת באמת שזה משהו שצריך לשנות ובעניין של הדיור זה מבורך שמתחילים לחשוב על זה ולאשר אבל כרגע אין פתרון ובתור מישהי שמצאה את עצמה כמה פעמים ללא דירה וללא משפחה ולא היה לי לאן ללכת, אין לי כלום פה בארץ חוץ מהחברים שבניתי לאורך הדרך, אני חושבת שכל חייל בודד ראוי להרבה יותר ואנחנו צריכים למצוא דרך להגיד תודה לאנשים שבאמת באים ונותנים וזה לא משנה מה גרם להם להיות חייל בודד.

תודה רבה. ג'וש פלסטר, בבקשה. מנהל מרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין.

אני מפרגן לכל הגופים, לצבא וכל מי שיושב פה כי אני בתור חייל בודד לשעבר רואה באמת התייחסות אחרת מקיר לקיר בנוגע לחיילים הבודדים. - - - הסתכלות כוללת על הצבא, על כלל עם ישראל ואני חושב שאם מסתכלים על ישראלים בחו"ל, חיילים בודדים שמגיעים, המספרים לא עולים, בשנה-שנתיים האחרונות אין עליה. אני יודע שהפורום פה קיבל הנחייה על משוחררים, אבל מה שקורה בתור אמריקאי לשעבר, אם לא מגיעים לפה יותר חיילים בודדים מקרב קהילות בצפון אמריקה יש פער שגדל וגדל, בכל החדשות זה מדאיג, אפילו ראש הממשלה שלנו ראה סוף סוף מה שקורה באוכלוסיות בצפון אמריקה ויודע מה קורה בארץ ואני מציע שאם יהיה עוד המשך לישיבות, צריכים לראות איך אנחנו יכולים להביא יותר חיילים בודדים מהתפוצות לשרת בצה"ל כי המספרים לא מדהימים, 50,000 משתתפי תגלית מגיעים משנה לשנה, והמספרים של החיילים הבודדים הם אולי 2% מזה.

הדבר השני שמדאיג אותי שאין זכות דיבור הרבה פעמים עם הדרג הגבוה בתוך הצבא, אבל - - - הכי גבוהים בצה"ל יש קיצוץ אחרי קיצוץ בתקציב החינוך של הצבא. ואם אתם רוצים ובאמת אכפת וזה לא סתם להגיד שחיילים בודדים וחסרי עורף משפחתי זה חשוב לנו, שיהיה להם סיכוי להשתלב בחברה הישראלית ולהצליח בחיים האזרחיים אחרי הצבא, חייב להיות כסף לצבא לתכניות חינוכיות, לכל מה שהיה פעם, נערי רפול, וכל התכניות, המסלולים להיכנס לצבא, לחבר'ה שבאים מרקע חלש, אם זה חייל בודד או לא חייל בודד, אני חושב שזה - - - במציאות היום הרוב המוחלט זה חיילים בודדים וחייבים לוודא שיש דרך, אני לא יודע איך, אני לא איש ממשל, אבל שיהיה לחץ מהממשל על הצבא לא לסגור את כל המפעל של החינוך וכל מפעל של גיוס חבר'ה חלשים לצבא.

יש פה נציגים של קרן אימפקט?

לא. אני רוצה להעיר על זה, כיון שבהגדרה הם לא מטפלים בבודדים. בהגדרה קרן אימפקט מטפלת בלוחמים ותומכי לחימה שמגיעים מרקע סוציו אקונומי קשה.

יש לנו עוד דובר אבל הזמן שלנו רץ. דן קדרון בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש והפורום המכובד הזה. אני שירתי 36 שנה כאיש צבא בתפקידים בכירים והדבר הכי חשוב שעשיתי קודם כל בכל יחידה שהגעתי הלכתי ישר למפקדים ואמרתי "אני רוצה לאמץ חיילים בודדים". התעסקתי בזה כל זמן ואני עד היום בקשר עם כמה חיילים בודדים שלי שהיו, עזרתי להם למצוא עבודה, עד היום אני בקשר איתם.

אני רוצה לומר לכם שזה דבר שאסור להזניח אותו לשניה. ואני אומר לכם, אחד הדברים שנהניתי בשירות שלי, 36 שנות שירות, הדבר שהכי נהניתי היה לטפל בחיילים בודדים. הם היו באים אלי, יושבים אצלי, בסוף השבוע נתתי להם את הרכב שלי שיסעו, שיבלו. נסעתי לכל מיני מקומות לראות, הם יוצאים שבת, נסעתי אליהם לצפון, לדרום בשביל לראות. לא היה מקרה אחד שהוא הגיע הביתה ולא היה לו מה לאכול וכל זה מהצפון עד אלי הביתה, נסעתי הביתה, אמרתי לו "בוא, תתקלח, תשב אייתנו כי אתה שייך לנו, אתה שייך לעם הזה" ואני חושב שתפארת מדינת ישראל אם היא באמת בצה"ל, שצה"ל זה ביתי וזכיתי לשרת אותו 36 שנה בגאווה, אני חושב שאם באמת, כבוד היושב ראש וכל הפורום המכובד הזה, נשים על זה דגש, זה יביא הרבה תועלת וגאווה למדינת ישראל. תודה רבה לכם, אני באמת מקווה שאנחנו נטפל בנושא בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.

תודה רבה. נויה גוברין בבקשה.

אני מנהלת את התכנית של החיילים הבודדים של ארגון "נפש בנפש", אני מניחה שרוב הפורום מכיר, זה ארגון שעוסק בעלייה מצפון אמריקה ואחת התכניות שלנו היא תכנית - - - שמטפלת בחיילים בודדים עולים מכל העולם. אני מברכת על הפורום ועל העשייה כאן ואני מאוד מקווה שבאמת דברים יתקדמו ונראה תוצאות.

אחד הדברים שלא נגענו בו זה נושא שיעורי העזיבה הגדולים של חיילים בודדים, ובעצם אנחנו מקווים שבאמצעות הדברים שנעשים פה נפחית את מספר החיילים שחוזרים אחר כך לארץ המקור שלהם. מה שחסר כל זהמן וכל הזמן אני נשאלת, זה נתונים של כמה חיילים בודדים בעצם עוזבים את המדינה.

עולים.

כן. עולים. אני מתייחסת כרגע לעולים כי זה עצם העשייה שלנו והלוואי והיינו יכולים להרחיב אותה לשאר האוכלוסיות. אני חושבת שלפני שיוצאים לדרך חשוב שיהיה איזה שהוא מידע אמין ומדויק על הנושא הזה כדי שנוכל לבחון באמת את ההשפעות של התכנית ושל ההישגים של הפורום הזה.

האם לצה"ל יש נתונים לשאלה שלה של כמה עוזבים?

צה"ל לא עוקב אחרי החיילים שמשתחררים, מה קורה איתם.

אני אשמח להרים את הכפפה ביחד עם "נפש בנפש".

אם אתם מדברים על חיילים עולים בודדים, אני אחסוך לכם את ה - - -

לא, עוזבים.

אני אגיד שוב פעם על מה אנחנו מדברים. הבסיס של הנתונים הוא חשוב, לא התוצאה של מספר. לקחתי חיילים עולים בודדים, היות ואני נותן להם מלגות קיום, לקחתי את החבר'ה שהשתחררו ב-2010, ממש כשנכנסתי לתפקיד, כדי שיהיה רפרנס, ש-א. הם מיצו את כל תכולת השירות, וגם מספיק זמן לראות אם הם הלכו לביקור מולדת או הורים מה שהם חייבים, ואם הם חזרו. מהנתונים שדגמתי מ-2010 בואכה 2016, הנתונים נעים, ושוב, אני אומר בזהירות כי אין לי כמו משרד הפנים לוויין אבל יש לי את הממשק של כניסות/יציאות בנתב"ג ולקחתי שאותו חייל בודד שוהה בחו"ל ולא נכנס חזרה מעל לשנה, כדי שזה יהיה אפקטיבי.

בכל שנה, כשאני לוקח ממוצעים, סדר הגודל ממה שדגמתי מתוך המספרים ואני אפתיע אתכם נראה לי, בין 17% ל-25% שלא חזרו. שעזבו.

זה אומר, ש-80% נשארים?

75% זה יותר מדויק.

החייל שאני אימצתי שהיה מדנמרק והיה לוחם בצנחנים, הוא חזר בחו"ל, הוא גר בחו"ל. הוא בא לבקר פעמיים בשנה בארץ לאיזה שבוע. הוא מרוויח שם מספיק כסף בשביל לקפוץ באיזה צ'רטר, הוא בא פעמיים בשנה והוא גם בא לבקר אותי, אבל הוא לא מאיזו משפחה עשירה.

רק אמרתי את המגבלות, וזה נכון מה שהיא אומרת, ואם הוא יוצא ונכנס עם דרכון זר אני לא יודע.

תודה רבה. זה אומר ש-75% בערך נשארים בארץ. אני צריך לסכם כי חרגנו כבר מזמננו. כל מי שרצה לדבר דיבר, ואני מאוד מודה לכולם שהגעתם, ועל העבודה המדהימה של הפורום. יצירת הפורום וישיבה של כל הגורמים ביחד בשולחן עגול זה הישג. זה הישג לשבת ולזהות את הבעיה. תהליך זיהוי הבעיה והצורך. הדבר השני הוא הנכונות להתמודד עם הבעיות והדבר השלישי הוא שיתוף הפעולה, העבודה יחדיו.

יש דבר נוסף, בסופו של דבר למצוא את הפתרון זה גם עניין של תקציב, ואז אנחנו צועדים בכיוון הנכון. את שלושת המרכיבים יש לנו כבר: זיהוי הצרכים, נכונות לפעול ושיתוף פעולה של כל הגורמים שיושבים. תשלימו את כל זה ובדרך גם נצליח, אנחנו שמענו התקדמות אבל בראש ובראשונה האחריות היא של המדינה. העשייה של הקרנות והחברה הישראלית ושיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, הם משלימים. אבל האחריות היא על המדינה ואנחנו צריכים ללכת בכיוון הזה. לכן משרדי הממשלה שיושבים בשולחן עגול יחד עם העמותות והקרנות זהו הישג, וזה חשוב לנו.

אני מסכים את הדיון, קודם כל אני מברך את כל הגורמים. אני קורא לגורמים שעדיין לא הצטרפו לפורום, אנא הצטרפו ותרמו את חלקכם, נתקדם ביחד בשיתוף פעולה. בסך הכל המטרה היא לעזור לחיילים משוחררים, לגיבורים שלנו שעזבו את המשפחה ובאו לכאן לתרום את חלקם בציונות בהגנת המולדת ולכן אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לעזור להם להישאר בארץ, אם הם יחליטו, וגם אם לא יישארו בארץ מאוד חשוב שנעזור להם ונחבק אותם.

יש לי הצעה נוספת לפורום. היום עלו נושאים מנציגת משרד הרווחה גברת ציפי נחשון גליק וגם מאחרים, יש גם את החיילת המשוחררת שהציגה את הנושא והדברים האלה, גם הנתונים שאיציק שיתף אותנו בהם, צריכים לסכם אותם ולהביאם לתוך הפורום ולכלול אותם בתוך תכנית הפעולה בהמלצות ובהצעות התקציב שלהם. זה מאוד חשוב ואנחנו נקיים בעוד שלושה חודשים דיון המשך. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.