פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 569, 570 571, 572, 573, 574, 575, 576, 577, 578, 579, 580, 581

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016), שעה 13:00
סדר היום
פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ג' (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)(הוראת שעה), התשע"ז-2016

פרק י"ד, סעיפים 69 עד 71 (הפחתת רגולציה בחוק מיסוי מקרקעין), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ד' כולו (קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ט' (ביטוח לאומי), סעיפים 136(1), 137(א) ו-143 (שיפוי המוסד לביטוח לאומי), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרק י"ב
שונות – מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק ח' (סימן ד' - מס ריבוי דירות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

פרק י"ב סעיפים 174 עד 176 (העברת הכנסות מרשות שדות התעופה לאוצר המדינה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2017 ו-2018, התשע"ז–2016
נכחו
חברי הוועדה
משה גפני – היו"ר

רחל עזריה – מ"מ היו"ר

מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

איתן ברושי

באסל גטאס

זהבה גלאון

יצחק וקנין

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

אלי כהן

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ

רועי פולקמן

עודד פורר

יואב קיש

מיקי רוזנטל
חברי הכנסת
דוד אמסלם

יעקב אשר

זהבה גלאון

שירן השכל

אורי מקלב

עיסאווי פריג'

סתיו שפיר
מוזמנים
שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

אמיר לוי - הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ערן ניצן - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, אגף תקציבים, משרד האוצר

ערן יעקב - הממונה על השכר, משרד האוצר

אסי מסינג - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גיא גולדמן - משרד האוצר

כפיר בטט - אגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה פסקוס - אגף תקציבים, משרד האוצר

יהונתן בר סימן טוב - משרד האוצר

נדב שיינברגר - משרד האוצר

יוגב גרבוס - משרד האוצר

שלי סבן - משרד האוצר

מעיין נשר - משרד האוצר

אייל מדן - משרד האוצר

רחלי קופר - משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המסים

ליאת גרבר - רשות המסים

צור גינת - רשות המסים

ישי פרלמן - רשות המסים

צביקה לייבוביץ - רשות המסים

שרית פלבר - משרד המשפטים

ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים

מיה פרי-אלתרמן - ההסתדרות החדשה

ג'ק בלנגה - עורך דין ורואה חשבון, משרד ג. בלנגה ושות'

אלי יריב - ההסתדרות החדשה

חני חורש - עו"ד

מבשרת נבו - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג)

מירב שמולי - שדלן/ית
ייעוץ משפטי
שגית אפיק

אייל לב-ארי

שלומית ארליך
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
הילה לוי; רויטל יפרח; אור שושני; איה לינצ'בסקי; שרון רפאלי; יפה קרינצה

פרק ח' (סימן ב') (מיסוי רווחי חברה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
היו"ר משה גפני
רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לפני שאני נותן לך הצעה לסדר, מיקי - - -
מיקי לוי (יש עתיד)
ראש אגף התקציבים איננו.
היו"ר משה גפני
אני מתנצל בפני חברי הוועדה, מהקואליציה ומהאופוזיציה. אחרי הלילה הממושך שהיה אתמול, שגם, לדעתי, לא הוסיף כבוד לוועדה אבל עדיף שאני לא אדבר כי אם אני אדבר זה יכול להתפרץ יותר מדי, שאסור לי. קבענו את הישיבה לשעה 11:00. עשינו חשבון שמ-9:30 עד 11:00 נוכל עם הנהלת האוצר לסגור את הדברים הפתוחים והם לא פשוטים. לצערי הרב, לא סגרנו ונמשך הדיון ולא הסתיים עד לרגע זה. ואז דחיתי פעם ועוד פעם ואמרתי שבשעה 13:00 אני מתחיל על אף שיש דברים לא סגורים.
ראיתם פה את אמיר לוי והוא אומר לי
למה אתה עושה את זה? הרי לא סגרנו. אני לא מתכוון יותר להמשיך עם הדברים האלה. אולי אני אעשה הפסקה פה ושם להתייעצות.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
גפני, אפשר לקבל את סדר-היום לישיבה היום? אנחנו מחכים פה כבר כמה שעות בלי להבין מה סדר-היום. מה הולך להיות היום? מתי מצביעים על התקציב?
היו"ר משה גפני
הפצנו סדר-יום.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
קראנו, קראנו. מתי מצביעים על כל התקציב?
היו"ר משה גפני
יש לי בקשה, אני מבקש שתקבלו את הסעיף על הדיבידנד למוטב. אין לי כוח להתחיל דיון מחדש.
יוסי אלישע
מה זה לקבל? זו הבקשה שלנו לקבל.
שגית אפיק
יש נוסח שלכם ונוסח של רשות המסים. אנחנו מחלקים עכשיו את הנוסח ונקרא אותו.
קריאה
אדוני היושב-ראש, האוצר עדיין לא הסכים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
גפני, הגיע בעל הבית. עכשיו אתה יכול להתחיל.
היו"ר משה גפני
אני לא מצביע על זה עכשיו. אני קם והולך.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אל תאיים, לא תעשה את זה. לא תעשה את זה.
היו"ר משה גפני
הצעה לסדר – לחלק בבקשה את הנוסח של רשות המסים.
מיקי לוי (יש עתיד)
בנושא חברות הארנק – גם בקואליציה אמרנו שבאנו לסגור פרצה רצינית בנושא המס. הגרזן שהונחת על אלה שעשו את זה על-פי חוק, כשהחזיקו חברות ארנק, בנושא המיסוי, בכך שנתנו להם להיפטר תוך שנה מהדירה שהייתה כאילו של אותה חברה וכו' וכו' - - -
היו"ר משה גפני
לא לדבר. מספיק כבר.
מיקי לוי (יש עתיד)
אנחנו מחכים כבר חמש שנים ולאף אחד לא היה אומץ להביא את זה. ביקשתי מאמיר, ראש אגף התקציבים, ביקשתי ממנכ"ל משרד האוצר 25% דיבידנד עד סוף 2017. חברים, אני אומר לכם את זה חד-משמעית – לא יהיה ויתור כאן. אני אומר עוד משהו – מידיעותיי הנושא הזה מקובל על אגף התקציבים. תפסיקו להרוג את האנשים, ואני אומר את זה לאגף התקציבים, שאני הייתי שייך אליכם. חמש שנים ישבתם בשקט ולא הצלחנו להעביר את זה. פתאום עכשיו בוער לכם? מה, אין אנשים בחוץ עם נשמה ועם לב? אני רוצה להבין את זה. תלכו, תיפטרו מהדברים האלה? אני מבקש, אדוני, 25% עד סוף 2017. לתת לאנשים האלה קצת נשימה. הכול פיסקלי אצלכם? עוד שקל ועוד שקל?
קריאה
אדוני היושב-ראש, תיקון כזה מהווה Moral Hazard ובעצם משדר לאנשים ששיעורי המס שנקבעו על פעולות מסוימות - -
מיקי לוי (יש עתיד)
שש שנים שידרתם לאנשים.
קריאה
- - בעצם הם יכולים לחכות ובאיזשהו שלב הם יקבלו איזשהו מס מוטב. זה משהו לא הגיוני במצב שבו התיקון הזה נוגע רק לחלק מסוים מהאוכלוסייה.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
כל החוק הזה הוא רטרואקטיבי. זה המינימום שאפשר לתת. זה המינימום.
קריאה
גפני, אני קורא לך שהוועדה הזאת תגיד את אמירתה. פעם אחת.
קריאה
אדוני, אנחנו מתנגדים לזה. זה מהווה Moral Hazard.
קריאה
אז אל תשבו אתנו. זה היה הסיכום בדיונים ואחר-כך באים ואומרים "לא".
קריאה
הנהלת משרד האוצר לא סיכמה את זה.
היו"ר משה גפני
אני מבקש להפסיק.
מיקי לוי (יש עתיד)
רשות המסים מסכימה.
היו"ר משה גפני
די, מיקי. אני מבקש לקרוא את הנוסח.
שגית אפיק
"הוראת שעה. על אף הוראות סעיף 125ב(2) ו(3) לפקודה, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד בעל מניות מהותי או בידי חברה משפחתית, שהנישום הוא בעל מניות מהותי בה, כאמור באותם סעיפים, שמקורו ברווחים שנצברו עד ליום ב' בטבת התשע"ז, 31 בדצמבר 2016, יהיה 25% ולא יחולו על הדיבידנד האמור הוראות סעיף 121ב לפקודה ובלבד שמתקיימים כל אלה".
היו"ר משה גפני
אני לא עובד שלכם. מספיק. בואו נסגור הכול ונלך הביתה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אתה מתכוון לזה?
היו"ר משה גפני
אתה לא תמצא מישהו אמיץ כמוני - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
אתה היית בן-ערובה ואתם הייתם בני-ערובה עד שסיימנו את הדיון שם. אתה מתכוון לזה? היית בן-ערובה שעתיים. ילד טוב.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
אני מציעה שנעלה להצבעה את האופציה לסגור את הדיון הזה כי נראה שכל היום הזה הולך להיות מבוכה אחת גדולה לוועדה.
היו"ר משה גפני
לך אין זכות להתלונן בגלל שלא היית אתמול. אנחנו כולנו סבלנו ואת לא היית. אני כל הזמן הסתכלתי מתי את מגיעה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
שמעתי את הגעגועים שלכם.
היו"ר משה גפני
אנחנו סבלנו כל היום.
רחל עזריה (כולנו)
זה אפילו יותר מזה. כבוד היו"ר, סתיו חזרה מחו"ל אחרי שאנחנו עובדים פה במשך שבוע שלם.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
אם אפשר, בבקשה, להעיר פה הערה לגבי סדר-היום לדיון הזה, גפני. אפשר להבין מה סדר-היום?
רחל עזריה (כולנו)
זכות הדיבור אצלי.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
אבל אני דיברתי לפנייך והתפרצת לדבריי. מה סדר-היום לדיון היום?
רחל עזריה (כולנו)
זאת לא שנה ראשונה שאת עושה את זה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
האם יש דיון על הכספים של הצפון - - -
רחל עזריה (כולנו)
את חוזרת מחו"ל, אחרי ששבוע לא היית פה בזמן דיוני התקציב. זה לא קשור לקואליציה-אופוזיציה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
האם יש היום דיון על הכסף של העוני שלא נמצא בתקציב? האם יש דיון על הכסף שהובטח למגזר הערבי, שלא נמצא בתקציב?
רחל עזריה (כולנו)
יש פה הרבה מאוד חברי אופווזיציה, כמו מיקי רוזנטל וזהבה גלאון, שישבו במשך כל דיוני התקציב.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
גפני, האם הולך להתקיים דיון על כל הדברים האלה?
רחל עזריה (כולנו)
את מגיעה היום ומתחילה לעשות בלאגן. זה לא מתאים. אנשים מתייחסים בשיא הרצינות לדיוני התקציב.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
האם הולך להתקיים דיון היום על הכסף של הצפון שעוד לא בתקציב? האם הולך להתקיים דיון על הכסף של הצפון שלא נמצא בתקציב?
היו"ר משה גפני
הקראת? הקראת? לא לדבר יותר. אני פשוט אוציא אנשים.
שגית אפיק
"הכנסה מדיבידנד שולמה על-ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום 1 בינואר 2017 ועד יום" בנוסח שנשלח לנו מרשות המסים הם כתבו 30 ביוני 2017. אני מבינה שבקשת הוועדה הייתה עד 30 בדצמבר 2017. אדוני היושב-ראש, תחליטו לגבי זה.
קריאה
שגית, הסיבה היא הגשת דוחות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
די, אי אפשר ככה. אתה מדבר אתה, היא קוראת, היא צועקת פה. די. או שאתם רוצים שנלך הביתה ותעשו מה שאתם רוצים. אתם בין כה וכה עושים מה שאתם רוצים. אי אפשר ככה. אתמול כל מרכז הליכוד היה פה. די.
עיסאווי פריג' (מרצ)
גפני, תן למיקי להחליף אותך, מה העניין?
היו"ר משה גפני
רבותי, היא באמצע ההקראה.
שגית אפיק
קראתי את המועד. הוועדה ביקשה עד 30 בדצמבר 2017 ומרשות המסים הנוסח שנשלח אליי הוא 30 ביוני 2017. הוועדה תכריע. "בכל אחת משנות המס 2017 עד 2019, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיבידנד על-ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, והפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור, ששולמו לו על-ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2015 ו-2016. הוראות סעיף 92א(4)(ב) לא יחולו על דיבידנד שחל עליו סעיף קטן (א).
קריאה
אני יכול לשאול שאלה? יש הבדל בכמה חודשים?
קריאה
רק לצורך הגשת הדוחות. דוחות מגישים מיוני והלאה ולכן הרווחים שמדובר בהם עד סוף 2016, בשביל לחלק אותם צריך את הדוח. אין דוח, אין עדיין דוח של 2016 ולכן תן את הזמן לערוך את הדוח ולהגיש. בספטמבר אפשר עוד איכשהו לעשות את זה, אבל לפחות אחרי יוני.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני הסכמתי ל-30 בספטמבר.
קריאה
ולמה לכן משנה אם זה יוני? מה היה העיקרון בעניין הזה? מה מפריע לכם שזה יהיה ספטמבר או דצמבר? מה הרציונל?
קריאה
מדובר פה על מועד תשלום הדיבידנד. אני לא רואה כרגע את הנפקות של הגשת הדוחות. מדובר על תשלום דיבידנד.
קריאה
לא, זה בגין רווחים שנצברו עד 2016. לפי חוק החברות צריך לערוך דוח על מנת לחלק דיבידנד. אי אפשר לחלק דיבידנד בלי דוחות. צריך לאפשר הגשת דוחות שזה יוני-יולי.
קריאה
מועד הגשת הדוח החוקי לצורכי מס גם ככה הוא במאי ונתנו פה עד יוני.
קריאה
ספטמבר זה מינימום.
מיקי לוי (יש עתיד)
כן, רק ספטמבר. ערן, ערן, כדאי לכם.
היו"ר משה גפני
מיקי, מיקי, מיקי.
מיקי לוי (יש עתיד)
30 בדצמבר.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אבל אין דוחות ביוני. איך יכולים להיות דוחות ביוני? לא הבנתי. מי מגיש דוחות ביוני?
מיקי לוי (יש עתיד)
אין בעיה, סוף שנה. למה לא?
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
סוף שנה מצוין.
קריאה
היושב-ראש, אני מבקש להעלות את זה להצבעה. תעלה את שני הנוסחים להצבעה. תראה על איזה נוסח יש רוב.
מיקי לוי (יש עתיד)
תאמינו לי, אין לכם לב, הכול פיסקלי. תאמינו לי. שש שנים חברות ארנק – אף אחד לא דיבר. עכשיו מתווכחים אתי על ארבעה-חמישה חודשים.
עיסאווי פריג' (מרצ)
זהבה, מה עמדת האופוזיציה בתאריך?
זהבה גלאון (מרצ)
זה פחות חשוב. זה לא מעניין אותנו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
אני חושב שצריך ללכת על ספטמבר.
זהבה גלאון (מרצ)
זאת לא הבעיה שלנו. יש לנו את הנושאים הבאים. פיצויי פיטורין, הטבות מס, דירה שלישית.
עיסאווי פריג' (מרצ)
זה לא צריך להיות בעיה.
מיקי לוי (יש עתיד)
שש שנים חברות ארנק, אתם לא מתביישים? שש שנים אף אחד לא נגע בזה. תגידו לו תודה רבה. 30 בספטמבר, אפילו יום לא פחות. 30 בספטמבר, אפילו יום לא פחות.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת מיקי לוי ביקש רביזיה על מיסוי חברות הארנק. מי בעד אישור הבקשה לרביזיה, ירים את ידו.

הצבעה

בעד הבקשה לרביזיה – פה אחד.

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לרביזיה התקבלה.
היו"ר משה גפני
הרביזיה התקבלה. אני מביא להצבעה את סעיף 7(ב). אני לא נותן עד ה-31 בדצמבר ואני לא נותן עד ה-30 ביוני. אני מבקש עד ה-30 בספטמבר. מי בעד אישור החוק, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב.

נגד – אין

נמנעים – 1

פרק ח' (סימן ב') (מיסוי רווחי חברה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, נתקבל.
היו"ר משה גפני
למה את נמנעת?
זהבה גלאון (מרצ)
אני לא יודעת. אני לא רוצה להצביע על משהו שאני לא בעדו.
היו"ר משה גפני
רק שנייה, ההצבעה שלך חשובה לי מבחינה איכותית.
זהבה גלאון (מרצ)
גפני, האמת אני כבר לא כועסת שהישיבה לא התחילה ב-10:00.
עיסאווי פריג' (מרצ)
גפני, אתה רוצה גלאט כשר, הא? איזו הברקה, גפני.
יצחק וקנין (ש"ס)
עיסאווי, זה היום של מרצ.

פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
היו"ר משה גפני
אנחנו עוברים לסעיף הבא
עידוד השקעות הון, סעיפים 83 עד 88 – תיקונים בחוק השקעות הון.

סעיף היציבות, מי מציג אותו?
שגית אפיק
זהו סעיף חדש שהממשלה מבקשת להוסיף.
זהבה גלאון (מרצ)
כן, אני מבקשת לדבר על היציבות. טמיר, אני רוצה להירשם.
היו"ר משה גפני
מי מציג את היציבות?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
חבר'ה, אתם מוכנים להתחיל לעבוד? אני אומר לך, אני מאבד את הסבלנות.
היו"ר משה גפני
רבותי, אם אין מישהו שמסביר את הסעיף הזה - - - אני מבקש לא להפריע. אני מבקש שהיום יעבור בנימוס ובדרך ארץ. שאף אחד לא ידבר נגד השני. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.
שלמה פסקוס
אני רכז השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח באגף תקציבים. שמנו על שולחן הוועדה לפני כשבוע-שבוע וחצי בקשה להוסיף סעיף ודאות.
היו"ר משה גפני
רבותי, מה זה?
שלמה פסקוס
לחברות הגדולות שמעל 10 מיליארד שקלים.
היו"ר משה גפני
רגע, שנייה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אדוני, אתה מוכן להמשיך?
היו"ר משה גפני
לא, אני אמרתי לו לעצור. רבותי, אני מבקש להפסיק לדבר. מר פשקוס, בבקשה.
שלמה פסקוס
הממשלה ביקשה לפני כשבוע וחצי, למטב זכרוני, להוסיף לחוק סעיף של ודאות לחברות שמעל 10 מיליארד שקלים, שהביאו לארץ חצי מיליארד שקל שווי של קניין רוחני, שזה היקף משמעותי, שאישרו שלושת המנהלים – מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות המסים שלחברות האלה יש תרומה משמעותית ייחודית למשק הישראלי. במצב הזה לתת ודאות לחברות ששיעורי המס לא ישתנו לעשר שנים. זאת הבקשה של הממשלה. בנוסח שמונח לפניכם יש עוד בקשה לתיקון, שהוא תיקון יחסית טכני, שגיא יסביר אותו בעוד שנייה מה התיקון שאנחנו רוצים. זאת מהות הבקשה של הממשלה, שהוגשה כבר לפני כשבוע וחצי-שבועיים.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, אני מבקשת להתנגד לסעיף הזה. אני ביקשתי להירשם לדבר.
היו"ר משה גפני
בבקשה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני ביקשתי הסתייגות. יש לי הסתייגות.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת וקנין, תכף אני אעשה סדר בעניין הזה.
יצחק וקנין (ש"ס)
למה אתם רוצים לתת את זה רק לחברות שמעל ל-10 מיליארד שקל? למה לא לכל חברה במדינת ישראל? מה ההיגיון בזה? אם אתם רוצים לתת יציבות, צריך לתת אותה לכל החברות? רק לאלה שמעל 10 מיליארד? אני לא מבין את זה.
היו"ר משה גפני
זהבה גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ)
חברי באופוזיציה, אני מבקשת שתשמעו. אדוני היושב-ראש, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת גליק, אתה מפריע.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני היושב-ראש, פניתי במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בנושא פסקת היציבות. קיבלתי אתמול תשובה מאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בעניין של פסקת היציבות. אני רוצה לנמק למה אני מתנגדת לפסקת היציבות.

אני חושבת שזו החלטה שערורייתית, בעיקר אחרי שבג"ץ פסל את פסקת היציבות בעניין מתווה הגז. אדוני, אם הנוסח המוצע כאן יאושר, הדבר הזה יביא לכבילה מוחלטת של שיקול הדעת גם של הרשות המבצעת. אתמול אתם משכתם אותנו והיום אני עומדת על זכותי לדבר, שכולם ישמעו, למצות את כל מה שיש לי להגיד ואני רוצה שישמעו, כולל ביטן.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
זהבה, גם אני עומד על זכותך לדבר.
זהבה גלאון (מרצ)
תודה רבה, סמוטריץ. מה עם עמונה?
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
עובדים על זה. לא מלבב אותנו.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, מה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו זה לאפשר למנכ"ל משרד האוצר, למנכ"ל משרד הכלכלה ולמנהל רשות המסים לבטל הטבות מס שהוענקו, למשל. הם יוכלו להתנות את ההטבות להסדר והאישורים של המנהלים, וכל ההתחייבות ההצהרתית בחוק שהובא כאן לתקופת זכאות של עשר שנים, זה משקולת. אנחנו, בתור נבחרי ציבור, שצריכים לעקוב אחרי ההתנהלות - - - מיקי, לא יהיה היום מה שהיה אתמול. לא יהיה היום מה שהיה אתמול.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אתם כל הזמן תפריעו? כל הזמן? אתם רוצים לדבר, דברו בחוץ. יש פה דיון, מספיק עם זה. מספיק עם זה, באמת.
דוד ביטן (הליכוד)
זה לא כמו הבלאגן שעשיתם אתמול.
זהבה גלאון (מרצ)
אנחנו עשינו?
דוד ביטן (הליכוד)
זה שאתה צועק - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני צועק כי אתם כל הזמן מפריעים. די, תכבדו קצת את הדיון הזה. קצת.
דוד ביטן (הליכוד)
אבל אתם עשיתם רעש אתמול.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
כן, תמיד זה אנחנו.
היו"ר משה גפני
דוד, דוד.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, מה שאנחנו עושים פה בעצם זה לתת הגנה לחברות היי-טק, שלא יערכו שינויים בהטבות המס שלהן. כולנו רוצים הגנה לחברות היי-טק ושחברות היי-טק תהיינה פה ולא תברחנה. דיברנו על זה כבר בפעמים הקודמות וכל פעם עולות כאן האגדות האורבניות – אם לא תאשרו את זה, לא תהיינה כאן חברות היי-טק והן תעזובנה.

כולנו מעריכים את החשיבות של חברות ההיי-טק, אבל לתת להן הגנה לעשר שנים של הטבות מס שמוענקות באופן אחוזי? הכנסתם את הפסקה הזאת אחרי הקריאה הראשונה. לא היה מספיק זמן להתכונן לזה.
היו"ר משה גפני
זה היה בדיון.
זהבה גלאון (מרצ)
אז מה אם זה היה בדיון? אז מה אם זה היה בדיון?
דוד ביטן (הליכוד)
זה לא חשוב להשאיר את ההיי-טק בישראל?
זהבה גלאון (מרצ)
אנחנו רוצים היי-טק. אנחנו מדברים על החברות הרב-לאומיות.
היו"ר משה גפני
נכון, אבל אי-יציבות גורם לכך שהן לא באות.
זהבה גלאון (מרצ)
אז די כבר עם האיומים האלה שאי-יציבות גורם לכך שהן לא באות. אתה אומר שהממשלה רוצה לתת הטבות מס למשך עשור לחברות היי-טק בהיקפים שהיא לא יכולה בכלל לצפות מראש. אתה מחליש את היכולת גם שלה לעשות שינויים בהטבות האלה. פניתי בעניין הזה ליועץ המשפטי לממשלה והוא כתב לי מכתב ארוך. אני קוראת מתוכו סעיף אחד.
בסעיף 3 הוא כותב כך
סעיף היציבות המוצע טרם נדון לגופו בוועדת הכספים" – את זה הוא כתב לי אז – "אך אגב דיון בסעיפים אחרים בהצעת החוק, נציגותיי הביעו עמדה ראשונית שלפיה יש להוסיף לסעיף היציבות המוצע קריטריונים או אמות מידה ברורות להענקת היציבות. שכן, בהעדר קריטריונים או אמות מידה" – אבי ליכט חתום על זה – "כאמור, עיקר שיקול הדעת ביחס להענקת היציבות ואופן ההתנהלות מול המפעלים נותר בידי המנהלים ולא בידי הרשות המחוקקת".

אני רוצה גם לשמוע את חוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה ואם חוות הדעת לא תסבר את אוזני אני אדרוש שהיועץ המשפטי של הכנסת גם יתייחס לזה. לא יכול להיות שמפקיעים אחריות מהרשות המחוקקת לעשר שנים ואתם משאירים את זה בידי שלושה אנשים, חשובים ככל שיהיו, פקידים ככל שיהיו. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני רוצה להגיד כך, יש כאן בעייתיות.
היו"ר משה גפני
איתי, למה ההתייעצויות פה בחדר? זה מרגיז את האנשים ואת החברים ואחרי זה, הדיון נסחב לתוך הלילה. בשביל מה זה? יש איזה חוסר יכולת לקבל החלטה במשרד האוצר?
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
הם הססנים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר משה גפני
אני הססן.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אז הם למדו ממך.
היו"ר משה גפני
למדו ממני. בבקשה. לא להפריע.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני אתחיל מהערה כללית קצרה ואעבור לגופה של הסוגיה הזאת. מדינת ישראל לא רוצה להפוך לאיי קיימן או לאיי הבהמאס, כלומר למקומות מקלט לחברות רב-לאומיות עוצמתיות כשהתעשייה המקומית מוצבת במקום של נחיתות יחסית אליהן. זו לא הכוונה של מדינת ישראל. החוק הזה במספר מקומות עושה בדיוק את זה – נותן יתרון ברור, מובהק לא רק לחברות הרב-לאומיות אלא לענקיות שביניהן, שכיום מנסות להשתלט על העולם כולו. זה לא היי-טק במדינת ישראל.

לכן, אין מצב שסעיף היציבות יינתן אך ורק לענקיות האלה בצורה מפורשת. נכתב ש"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד מעל ל-10 ביליון" – אלה חברות ענק, אך ורק להן. לאמור, חברה כמו מובילאיי או ווייז, אם הייתה עדיין פה, הן בחיסרון מובהק מול הרב-לאומיות. זה לא מה שאנחנו רוצים. לכן, יש שתי אפשרויות: או לבטל את הסעיף הזה או להגיד שהיציבות הזאת תינתן לחמש שנים או לעשר שנים לכל מפעל טכנולוגי מועדף. נקודה. אנחנו לא נהפוך לאיי קיימן כאן במדינת ישראל.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
זאת הסתייגות שהצטרפו אליה כמה חברי כנסת, גם מהקואליציה.
היו"ר משה גפני
עודד, אבל אתה מחויב לקואליציה. מילא, אני מפר, אבל אתה מפר? מה זה?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
הוא מחויב לתעשיית ההיי-טק במדינת ישראל.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אולי תהיו מחויבים קצת לכלכלה הישראלית ופחות לקואליציה?
היו"ר משה גפני
תודה רבה. אני מודה לך על מה שאמרת לי עכשיו. חברת הכנסת רחל עזריה ואחריה חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אני מבקש לא להפריע. עודד, היום אתה פעיל יותר מאתמול. אתה תצא בסוף עם 15%.
רחל עזריה (כולנו)
החוק הזה מאוד חשוב לנו. הוא חשוב לנו כדי להביא כמה שיותר חברות היי-טק לישראל ויש פה הזדמנות, בגלל השינוי של כל השיטה. סעיף היציבות הוא קריטי מכיוון שבסופו של דבר, חברות עסקיות מתכננות לטווח ארוך.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
גם מובילאיי מתכננת לטווח ארוך.
רחל עזריה (כולנו)
אבל שנייה, אני לא הפרעתי לך. אני ברשות דיבור כבר שש דקות ובקושי מצליחה לומר שני משפטים. די.

סעיף היציבות חשוב מכיוון שחברות רב-לאומיות מתכננות קדימה. בישראל יצא לנו שם של מדינה שאנחנו מאוד מאוד תזזיתיים וזה בסדר גמור. זה חלק מזה שאנחנו חברה בהתהוות. אנחנו מבטלים חוקים, מתחילים דברים, משנים דברים באמצע, אבל בנושא הזה אנחנו כולנו צריכים להתאחד סביב ההבנה שמה שחשוב לנו זה הכלכלה וחשוב לנו ליצור מקומות עבודה איכותיים. לכן הסעיף הזה חשוב.

אני מסכימה אתך, פרופ' מנו טרכטנברג, שאנחנו צריכים לראות האם יש דרך להרחיב את סעיף היציבות גם לטובת חברות קטנות יותר וגם לטובת חברות ישראליות וחברות נוספות. אני מסכימה. אני חושבת שמה שצריך לעמוד כנר לרגלינו הוא שאנחנו צריכים להעביר את החוק הזה כמה שיותר טוב וכמה שיותר שלם, וסעיף היציבות הוא חלק מרכזי כדי שהחוק לא יהפוך להיות אות מתה – שאנחנו נותנים הטבות ואף אחד לא בא. אני מציעה שאנחנו נראה מה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות כדי לאפשר גם לחברות קטנות, גם לחברות ישראליות ובכלל, אומנם זה בחוק הכללי ולא בעניין של סעיף היציבות, אבל אני מזכירה שאנחנו צריכים לדבר גם על ירושלים וגם על הפריפריה בעניין הזה. עוד חזון למועד.
היו"ר משה גפני
זה חזון למועד? חצי שעה הדיון.
רחל עזריה (כולנו)
חצי שעה זה הרבה זמן. ראינו.
היו"ר משה גפני
חזון למועד זה חזון עכשיו.
רחל עזריה (כולנו)
למועד. המועד הוא חצי שעה.
היו"ר משה גפני
מיקי רוזנטל, בבקשה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, תשמע, בוא נאמר את הדברים באמת. מדיניות עידוד השקעות ההון של מדינת ישראל היא כישלון מתמשך של עשרות שנים. בשנות האלפיים השקיעו בחברות שנעלמו עם הכסף. בעשור הקודם נתנו את זה רק לשלוש חברות, שלא שילמו מס בכלל. אני לא מפרט, אני רק רוצה לומר שעכשיו אנחנו באים ואומרים שגם יהיה כישלון אפשרי וגם ניתקע אתו לנצח. זאת המשמעות של היציבות.

באמת, אם היה מדובר באיזה ידע מופלא של אנשים שאומרים: אם נאפשר לחברות הגדולות הללו להשקיע בישראל זה ייצר כך וכך מקומות עבודה או כך וכך זה ואין אלטרנטיבה אחרת בכסף הזה. היתרון היחיד של החברות האלה הוא באמת גודלן. אנחנו רוצים אותן פה אבל השאלה היא לגבי המחיר שאנחנו משלמים על זה.

סעיף היציבות – מעבר לדברים החשובים שאמרו קודמיי, גם חברת הכנסת גלאון, שאני לא רוצה לחזור עליהם מפאת קוצר הזמן, יש בעיה חוקתית בעניין הזה. בסופו של דבר אנחנו, הכנסת, מנטרלים. יש נושאים שלא נוכל לגעת בהם. זה כשלעצמו בעייתי כל-כך ולא חוקתי. במיוחד על רקע הדברים שאמרתי קודם, שמדיניות עידוד השקעות ההון של מדינת ישראל היא כישלון. היא כישלון. עכשיו אנחנו אומרים: נאפשר אולי, חלילה, כישלון – אני מקווה שזה לא יקרה – וגם לא נוכל לתקן אותו בעשור הקרוב. הדבר הזה בלתי אפשרי. חייבים לייצר איזשהו מצב שאם חלילה יש תקלה בדבר הזה ונפלה שגגה תחת ידינו, שנוכל לתקן אותה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. רועי פולקמן ואחרי זה אני מבקש תשובות על מה שעלה כאן על סעיף היציבות.
רועי פולקמן (כולנו)
התייחסות אחת לסוף דבריו של חבר הכנסת רוזנטל. אתמול ישב כאן – אומנם זה היה מאוחר, שלוש לפנות בוקר – ראש העיר באר-שבע ודיבר על ההצלחה האדירה של מדיניות עידוד השקעות הון. הוא דיבר כבר על הבניין הרביעי והחמישי שנבנים בפארק הסייבר וההיי-טק בבאר-שבע. זה רק דוגמה. דברים דומים קרו בירושלים ודברים דומים קורים עכשיו באזור התעשייה בר-לב בצפון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא בגלל הממשלה.
רועי פולקמן (כולנו)
בוודאי בגלל הממשלה במובן הזה, שמשכו מפעלים וחלק מהמשיכה של המפעלים היא באמצעות תמריצים מסוגים שונים, כולל תמריצים לעידוד שכר בשכר גבוה וכו'. המהלך של החוק הזה, חבר הכנסת רוזנטל, הוא לא עוד משרות. הוא להביא לכאן את הידע הטכנולוגי והמו"פ כדי שלא יהיו פה חברות היי-טק שעושות קוסט פלוס, כלומר שרק באות לכאן ומביאות עובדים, אלא שישאירו כאן את הידע שלהן. אני אומר לידידי, חבר הכנסת טרכטנברג, זה לא דיון על מקלטי המס. זה דיון על המדיניות החדשה של האיחוד האירופי.
היו"ר משה גפני
יש לך טבע נחמד, אתה אוהב לדבר עם אנשים. כשאתה מדבר בחוץ עם אנשים זה בסדר, אבל תוך כדי הדיון שלך, כשאנשים אחרים יושבים פה ומתנהל דיאלוג, זה לא בסדר.
רועי פולקמן (כולנו)
אני מקבל את ההערה. לכן יש היגיון רב ברעיון של היציבות.
מנואל טרכטנברג
אבל למה לא - - -
היו"ר משה גפני
מנו, מנו.
רועי פולקמן (כולנו)
לכן אני מפריד בין ההערות שנאמרו על היציבות, שהתחרות שלנו היא עם מדינות אירופה. עוד חידוד אחד שנעלם פה בין הדברים – זה רק לחברות חדשות שיביאו לכאן מו"פ ו-IP חדש. בוודאי שאנחנו צריכים להרחיב את זה גם לטכנולוגי מועדף, קרי מיליארד. על זה אין ויכוח בכלל וזה ברור. לכן לא צריך להיות ויכוח על היציבות וצריך להרחיב את זה. אבל צריך להיות ברור על מה כל החוק הזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני מציע לשמוע את שרגא.
שרגא ברוש
אני חייב לומר לכם שאני ממש מתפלא.
היו"ר משה גפני
לגבי סעיף היציבות?
שרגא ברוש
כן, כן. אני ממש מתפלא. אתם חושבים שיש עסק אחד במדינת ישראל, אחד, שעושה מחזור של 10 מיליון שקלים שלא צריך יציבות? אתם חושבים שיש אחד שיכול לא להתקיים? רבותי, אתם יודעים איזה נזק זה?
קריאה
זה הבלבול שנעשה כאן.
שרגא ברוש
קיבלתי אישור לדבר, תן לי לדבר. תנו לי לדבר.
רועי פולקמן (כולנו)
אבל זה לא הנושא.
היו"ר משה גפני
רועי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שרגא ברוש מדבר, זה לא בסדר.
רועי פולקמן (כולנו)
שרגא איש מדהים, אבל הוא מדבר לא על הנושא.
שרגא ברוש
יכול להיות, אבל תן לי לדבר.
היו"ר משה גפני
שרגא, אתה יכול לדבר לא על הנושא, כן על הנושא, לדבר לעניין, לא לעניין ותעשה את זה באריכות, אבל הכי מהר שאתה יכול.
שרגא ברוש
חצי דקה. רבותי, עסק, בהגדרה, צריך יציבות. אתם לא מבינים איזה מחיר מדינת ישראל משלמת על הזגזוג במס חברות בחוק עידוד השקעות הון, שב-2011 נחתם, ב-2013 שונה. רבותי, אי אפשר בלי יציבות. לכן, הריצה אחרי חברות של 10 מיליארד דולר, שאני מאוד מעריך ומכבד אותן, זה לא מספק מקומות עבודה. זה לא עושה את מה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו מתבטלים – לא יודע מול מה. חבר'ה, אתם רוצים לתת יציבות? מצוין. תעשו פה דיון נפרד על יציבות ותחליטו שאם מחוקקים חוק במיסוי הוא מחזיק לפחות שנה או עשר שנים, וזה נכון לכל עסק במדינת ישראל.
היו"ר משה גפני
איתן, בבקשה, אם אפשר בקצרה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בקצרה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפי דעתי חסרה פה התמונה הכוללת ולכן הצעתי לשמוע את שרגא. סליחה, סגן שר האוצר, אתם עוסקים עכשיו בתכנית הצפון שמחקו אותה מהתקציב? שאלת התעסוקה בצפון ובדרום היא שאלה מרכזית ולכן יש פה תמיד בעיה. יש בעיה שדיונים כאלה מורכבים בשיטה של חוק ההסדרים דנים כל פעם בפרוסות-פרוסות ולעולם לא רואים תמונה שלמה. השאלה בסוף היא כמה מקומות עבודה רוצה הממשלה ליצור בשנים הקרובות ואיך היא עושה את זה. אני חושב שהפערים שמופיעים בתכנית של האוצר הם לא פערים שיביאו תעסוקה למקומות הרחוקים. לכן, השאלה הגדולה היא כמה מקומות עבודה ואיך יוצרים אותם ברמת הכנסה גבוהה.

לכן אני מציע גם לחברי הכנסת, שבצדק יש להם דעות, לשמוע אנשים כמו שרגא. אני מציע לשמוע ראשי רשויות ואנשי תעשייה. אני מסכים שחוק עידוד השקעות הון הוא דבר חיוני ואני לא נכנע ללחצים של האוצר תמיד לבטל אותו.
היו"ר משה גפני
אני בטראומה מהעניין של ראשי הרשויות אתמול.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
לכן אני מציע לקבל את דעתו של שרגא.
היו"ר משה גפני
שרגא זה בסדר. תודה רבה. מיקי לוי יהיה אחרון הדוברים בין חברי הכנסת. אני אבקש את עמדת משרד המשפטים. אני אבקש את התשובות שלכם לגבי העניין הזה. ביקשה זהבה חוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה לגבי חוק היציבות ואני אבקש שתאמרי את דעתך. נסיים את החלק הזה ונצטרך להקריא ובין היתר גם להצביע. הנושא של סעיף היציבות, מיד אחרי סעיף היציבות אני ארצה שנעשה כמה התאמות לגבי העניין של מפעלים של 10 מיליארד שקל. היה מדובר אולי להוריד קצת את הסכום הזה ונדבר על ה-6-12. אולי אני אעשה הפסקה של כמה דקות כדי לנסות להגיע להסכמה ואם לא, נלך להצבעה. בבקשה, מיקי לוי.
דוד ביטן (הליכוד)
ביקשתי מהאוצר לפתור לנו את הבעיה של ירושלים.
רחל עזריה (כולנו)
הוא אמר שנצא לכמה דקות. נכון, זה מה שאמרת?
היו"ר משה גפני
הבעיה שבגלל שלא למדתי ליבה, לא מבינים אותי. לא אמרתי ירושלים וגם עכשיו אני לא אומר ירושלים. אמרתי שצריך לסגור עוד פרטים אז נדבר פה או שנעשה הפסקה של כמה דקות ונצביע.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, דקה לפני כן. חקיקה צריכה להיות מגובת נתונים. זה לא קשור למה שאמר ביטן עכשיו, לא על הדיון ביניכם עכשיו. אני מדברת על סעיף היציבות. חקיקה צריכה להיות מגובת נתונים. כל המחקרים הכלכליים מאוששים את מה שאמר שרגא ברוש. איך אנחנו הולכים לעשות חקיקה שנותנת עשר שנים בלי שיש לנו נתונים?
היו"ר משה גפני
כל אחד שיעשה לפי מצפונו.
זהבה גלאון (מרצ)
לא, זה לא עניין של מצפון. זאת אחריות של הכנסת. אדוני, יכול להיות שאני רוצה לבקש גם את חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת.
היו"ר משה גפני
את יכולה לבקש, אני לא פונה אליו. יש יועצת משפטית בוועדה ומעבר לזה את יכולה להביא חוות דעת בכתב. אני גם לא חייב להתחשב בה.
זהבה גלאון (מרצ)
אני מתחשבת בה, אדוני.
היו"ר משה גפני
מאה אחוז, כל אחד והשקפת עולמו. מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני היושב-ראש, לא ניתן להתעלם ממה שאמר פה שרגא ברוש לגבי התעשיות ויציבות התעשייה המקומית, שהיקפה 10 מיליון שקל. פתאום 10 מיליון שקל זה כסף קטן. חברים, מי ביקר ב"רב-בריח" באשקלון? מי יודע איזו יציבות "רב-בריח" נותן לעובדים באשקלון? לכן, גם 10 מיליון שקל זה הרבה. מישהו מכם יודע מה נותן "ד"ר פישר" במעלות? 800. הוא low טק.
קריאה
אבל זה לא החוק הזה.
מיקי לוי (יש עתיד)
לכן אני מבקש להוריד את הסכום לרמות כאלה שייתנו גם תמיכה לחברות היי-טק ישראליות.
היו"ר משה גפני
כמה אתה מציע? לכמה לרדת?
מיקי לוי (יש עתיד)
התחילו כל-כך גבוה, 10 מיליארד שקל. כמה חברות יש פה ב-10 מיליארד שקל?
היו"ר משה גפני
כמה אתה מציע?
מיקי לוי (יש עתיד)
חצי מיליארד.
היו"ר משה גפני
דובר על זה שיורידו את זה ל-8 מיליארד. אני לא יודע מה העמדה שלהם. היה מדובר על זה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
גפני, אין שום חברה. אתה כבר מוריד ל-8 מיליארד.
היו"ר משה גפני
אתם מציעים חצי מיליארד. בסדר, תרשמו. משרד המשפטים, בבקשה, לגבי הנושא של פסקת היציבות. אדוני ראש העיר, ברוך הבא. יש כללים בעיריית ירושלים שאתה מנהל את הישיבות בסדר ואנשים לא מפריעים. אני למדתי ממך שכאשר מנהלים את ועדת הכספים, אנשים לא מפריעים. אני מציע – זה יהיה לתועלת העניין – תיקח אותם החוצה ותדבר אתם. בבקשה, משרד המשפטים.
שרית ובר
ראשית חשוב לנו להבהיר לעניין מה שנאמר כאן, שסעיף היציבות שכבר קיים, אגב, בחוק בסעיף אחר, כובל את שיקול הדעת. אמרנו את זה גם בדיון הקודם, אבל לעמדתנו הסעיף הזה לא מונע מהכנסת לחוקק חוק אחר אשר משנה את התקופה של שיעורי המס.
רועי פולקמן (כולנו)
מה, הוא סעיף דקלרטיבי?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מה המשמעות?
שרית ובר
הסעיף הזה הוא איזושהי התחייבות של המדינה כלפי החברות האלה. אם המחוקק רוצה הוא יוכל לשנות אותה.
רועי פולקמן (כולנו)
זאת דקלרציה, בקיצור.
שרית ובר
לא. יכול להיות שזה נותן בידי החברות - - -
זהבה גלאון (מרצ)
הם לא בעד היציבות.
רחל עזריה (כולנו)
מנו בעד היציבות.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אמרתי שרק אם זה בתנאים שווים לחברות הישראליות מעל לגובה מסוים.
זהבה גלאון (מרצ)
תאמין לי שהתעמקתי בזה.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא מונע. אפשר מחר ללכת לבטל את זה.
זהבה גלאון (מרצ)
אני לא רואה כנסת שתבטל פורמלית את סעיף היציבות הזה. זה לא יקרה.
היו"ר משה גפני
רועי, אל תסביר. זהבה. בבקשה, משרד המשפטים.
שרית ובר
זאת הייתה הבהרה ראשונה לעניין העמדה. חברת הכנסת גלאון קראה את מכתבו של המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט. הקושי שלנו כרגע עם הסעיף הזה הוא שהוא לא מתווה את שיקול הדעת של המנהלים למתן היציבות.
זהבה גלאון (מרצ)
חכי, גפני לא שומע אותך.
שרית ובר
אמרתי שחברת הכנסת גלאון הקריאה את מכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, וגם בדיון הקודם נציגי המשרד הביעו את העמדה שהקושי המרכזי כרגע שלנו עם הסעיף הוא שהוא לא מתווה אמות מידה וקריטריונים למנהלים בבואם להחליט להעניק את היציבות הזו. אנחנו רק רוצים לומר שהעדר קריטריונים ואמות מידה שמעניקים שיקול דעת למנהלים, לרשות המבצעת ולא לרשות המחוקקת בהענקת הטבות מס, מעוררים מבחינתנו קשיים בכל מיני מישורים. גם הצענו לוועדה איזושהי הצעת נוסח חלופית.
היו"ר משה גפני
מה זה לוועדה? אתם צריכים להציע לממשלה.
שרית ובר
הצענו לממשלה. סליחה, הצענו לכולם איזשהו נוסח חלופי.
היו"ר משה גפני
מה לוועדה? לוועדה יש ייעוץ משפטי.
שרית ובר
אנחנו סבורים שכך צריך להתוות את הסעיף, עם אמות מידה וקריטריונים. אגב, בסעיף הנוכחי שמקנה איזושהי תקופת יציבות בחוק, יש אמות מידה וקריטריונים שרק בהתקיימם – יש תנאי סף – המנהלים יכולים להעניק את היציבות הזאת. בסעיף שמוצע כרגע, למעט אמירה כללית של תרומה מהותית וקריטריון אחד של כמות הקניין הרוחני שנקנתה, אין עוד אמות מידה וקריטריונים.
היו"ר משה גפני
בסוף, לפי דעתכם אני יכול להצביע על זה?
זהבה גלאון (מרצ)
לא, לא. היא אומרת שאומר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר משה גפני
זהבה, זהבה, אני יודע לשאול לבד.
זהבה גלאון (מרצ)
אני עוזרת לך.
היו"ר משה גפני
לפי דעת משרד המשפטים אני יכול להצביע על זה?
שרית ובר
לא אמרנו שיש מבחינתנו מניעה משפטית, אבל אמרנו שזה מעורר קשיים משמעותיים.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. בבקשה, תשובות על השאלות שהועלו, כולל תשובות על משרד המשפטים. אחרי זה חוות דעת של היועצת המשפטית. אסי, בבקשה. האמת היא שאמרתי כבר כמה פעמים שלא למדתי באוניברסיטה, אבל הנושא של חוות הדעת המשפטיות זה – מה יש פה? אני לא מבין מה זה הדבר הזה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
הרב גפני, אני מוכרח לומר שלי יש בעיה - - -
היו"ר משה גפני
אל תתערב לי באמצע הדיבורים. הנושא של חוות הדעת המשפטיות, אני ממש מתפעם מהדבר הזה, איך זה מדע גמיש כזה באופן יוצא מן הכלל. אסי מסינג, בבקשה. נציגת משרד המשפטים אמרה את דעתה ועכשיו אתה.
אסי מסינג
כמובן, אני כפוף לחוות דעתו של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. נחדד בעניין הזה את מה שנאמר. ראשית, מבחינת היציבות זו לא הפעם הראשונה שיש סעיף יציבות עם המשמעויות של סעיף יציבות, שאפשר לתקן את החקיקה פעם נוספת.
זהבה גלאון (מרצ)
אבל זו פעם ראשונה שאין קריטריונים.
אסי מסינג
הדבר השני הוא שיש פה קריטריונים והם פחות מפורטים. שיקול הדעת שניתן בפעם הקודמת כלל עוד ירידה לרמת הבניית שיקול הדעת של המנהלים. כאן יש פחות הבניית שיקול דעת, יש הבאת IP פלוס תרומה מהותית. אלה הפערים בין שני המודלים המוצעים הקיימים היום, האחד שכבר קיים בחוק והשני שמוצע כרגע.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. חברי הכנסת כבר דיברו.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
חצי משפט, משהו התחדש פה.
היו"ר משה גפני
בצלאל, בבקשה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
יהיה לי נורא נורא קשה עד בלתי אפשרי להצביע על החוק אם היועץ המשפטי לממשלה אומר שהוא מעורר קשיים משפטיים. זה מאוד יקשה עליי.
היו"ר משה גפני
אני באמת מלא התרגשות ממך. באמת, אתה מורה דרך בעניין של ההתחשבות ביועץ המשפטי לממשלה. גם אני מדי פעם בפעם בודק את העניין הזה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
בטח כששרת המשפטים היא ממפלגתי.
היו"ר משה גפני
רק רגע, תרחיב לגבי שרת המשפטים.
רחל עזריה (כולנו)
בעמונה הייתה דוגמה מאוד יפה למערכת היחסים עם היועץ המשפטי לממשלה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אם אנחנו נצביע בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו פוגעים בבית המשפט העליון כיוון שהוא קבע שליועץ המשפטי לממשלה יש עמדה מחייבת ושכולם כפופים לו. ואני לא מוכן בשום אופן לפגוע בבית המשפט העליון.
היו"ר משה גפני
כל הכבוד לך, יישר כוח.
רחל עזריה (כולנו)
איזה פליק-פלאקים מרהיבים.
מיקי לוי (יש עתיד)
המשיח הגיע.
רחל עזריה (כולנו)
אתה גם לא תסחט שום דבר היום. אתה תדאג לתקציב לכלל מדינת ישראל.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
את עמונה הוצאתם מהחוק, לצערי הרב.
היו"ר משה גפני
בארבע לפנות בוקר, כשאנחנו נשב פה, אני אזכיר לכם את ההתבדחויות עם בצלאל.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, אני רוצה להעיר הערה. אני חושבת שזה ביזיון, מה שקורה עכשיו. בהתגוללות. אפשר למתוח ביקורת על היועץ המשפטי, אפשר לא לקבל. מה שקורה עכשיו כאן זה פשוט ביזיון, ההתגוללות הזאת על מוסד היועץ המשפטי לממשלה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מה, שרוצים להצביע בניגוד לחוות הדעת שלו? את צודקת.
זהבה גלאון (מרצ)
אז לא צריך חוות דעת. אומרים היועץ המשפטי לממשלה והמשנה שלו שאין כאן קריטריונים. הוויכוח הוא כבר לא על סעיף היציבות, הוויכוח הוא על הקריטריונים.
רועי פולקמן (כולנו)
לא הכול שחור ולבן.
זהבה גלאון (מרצ)
לא, הוויכוח הוא על הקריטריונים. אתם עושים פה פתח מושחת.
היו"ר משה גפני
זהבה, אמרת את זה.
זהבה גלאון (מרצ)
אמרתי את זה לפני שבצלאל אמר את מה שהוא אמר, אדוני, והמילה של בצלאל לא תישאר פה המילה האחרונה. לא בנושא הזה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
גם כשאני מגן על היועץ המשפטי לממשלה?
רחל עזריה (כולנו)
די, נו, באמת.
זהבה גלאון (מרצ)
עוד רגע אני אזיל דמעה, בצלאל.
דוד ביטן (הליכוד)
האמת, האף שלך גדל בזמן האחרון.
היו"ר משה גפני
רבותי, אם אתם באמת רוצים תשובות, יש עכשיו תשובה. בבקשה.
שלמה פסקוס
כל החקיקה הזאת איננה חקיקה של מקלט מס. היא חקיקה של הצטרפות למלחמה במקלטי המס הבין-לאומי ולהגיב לה בצורה חכמה, כדי שהיא לא תפגע בישראל אלא להפך, היא תועיל לישראל. שאלת ודאות ההטבות – זאת שאלה שאנחנו ניגשים אליה בכובד ראש, מתוך הבנה שמדובר בדבר לא טריוויאלי בכלל מאחר ומדינת ישראל צריכה להיות סוברנית כן להגיב לאירועים פיסקליים. עם זאת, בהינתן האירוע המיוחד הזה לחברות ספציפיות, שיש להן משמעות ייחודית למדינת ישראל והתחרות הגלובלית - - -
שרגא ברוש
איזהו משמעות יש למדינת ישראל? פעם אחת תחליטו גם על זה.
שלמה פסקוס
- - והתחרות הגלובלית עליהן יוצאת דופן ובהן המלחמה בתכנוני המס פוגעת הכי חזק, אנחנו סבורים שגם בהן, באישור פרטני, בפינצטה, אפשר לתת וצריך לתת את עניין היציבות.
שרגא ברוש
מה נותנת גוגל לכלכלת מדינת ישראל יותר ממובילאיי?
שלמה פסקוס
שרגא, תן לי בבקשה להשלים את דבריי. אני לא מפריע לך כשאתה מדבר. לכן אנחנו חושבים שזה יהיה ממש לא נכון להתחיל להרחיב את זה ולהביא את זה לעשרות חברות ולמאות חברות, שתהיה להן יציבות הטבות.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
מאות חברות שהן מעל למיליארד או חצי מיליארד? כמה יש במדינת ישראל כאלה?
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
עשר.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
לא עשר. הלוואי שהיו עשר.
שלמה פסקוס
יש בסדר גודל הזה בישראל, בין מיליארד ל-10 מיליארד, עוד כ-200 חברות.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני מדבר על חברות ישראליות, כאלה שנמצאות פה.
שלמה פסקוס
בכל החוק אין התייחסות לחברות ישראליות או רב-לאומיות. יש התייחסות לגודל המחזור.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אז אולי צריך.
היו"ר משה גפני
אתם נשארים ב-10 מיליארד?
שלמה פסקוס
כן.
זהבה גלאון (מרצ)
כמה כסף, להערכתכם, ההטבות האלה יהיו שוות?
שלמה פסקוס
עמדתנו שזה חייב להיות אקוויוולנט גם לשיעורי המס. ה-10 מיליארד הם אקוויוולנט להטבה בשיעורי המס וזה חייב להישאר - - -
היו"ר משה גפני
תודה רבה, היועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ)
שאלה אינפורמטיבית – כמה אתם מעריכים שההטבות האלה יהיו שוות? לפני שנותנים יציבות כזאת, מה המשמעות של זה? בכמה אתם מעריכים?
היו"ר משה גפני
על ההטבות דנו כבר, עכשיו זה רק היציבות.
זהבה גלאון (מרצ)
בסדר, אני שואלת. לא חשובה רק היציבות. אתם מדברים בסכומים כאלה.
שלמה פסקוס
הטבות כאלה עולות כיום למדינה אפס שקלים ורק יביאו כסף כי הן עוזרות בשינוי מבנה המס. החברות הרב-לאומיות שמעל 10 מיליארד שקל משלמות מס זניח מאוד והן משלמות מס במדינות אחרות. בגללה המלחמה במקלט המס יש סיכוי שהן ישלמו את המס בישראל אם המס יהיה אטרקטיבי. לכן, עלות המהלך בעת הזאת היא אפס.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. שגית אפיק, בבקשה, היועצת המשפטית של הוועדה.
שגית אפיק
אני רואה שלוש בעיות בסעיף היציבות שהממשלה מציעה לכם כאן לחוקק. הבעיה הראשונה – מדובר למעשה בסעיף עוקף כנסת, כיוון שהסעיף הזה מעביר את שיקול הדעת של הרשות המפקחת, הרשות המחוקקת, לשלושה מנכ"לים, מכובדים ומקצועיים ככל שיהיו. הם לא הכנסת. והיא מונעת את הפיקוח האפקטיבי עליהם כיוון שזה גם לא יגיע לכנסת. זה יקרה בחדרים אחרים ואני לא יודעת אם זה אפילו יהיה שקוף.

זה מביא אותנו לעניין השני, שבעייתי בנוסח שמציעה הממשלה. העניין השני הוא העדר קריטריונים. בהעדר קריטריונים, שיקול הדעת של אותם מנכ"לים, מקצועיים ככל שיהיו, פתוח לחלוטין. בהעדר פיקוח עליו אני חושבת שזה מחמיר את הבעיה. הסעיף שדיברה עליו שרית ממשרד המשפטים – הוכנס בוועדה הזאת סעיף יציבות, נדמה לי בשנת 2006. הוא היה סעיף יציבות שחל על חברה אחת בלבד, שהייתה ידועה וזאת הייתה אינטל. היא הייתה ידועה בעת שהוכנס סעיף היציבות. הוכנסו קריטריונים בוועדה ותנאים להבניית שיקול הדעת והסעיף לא היה סעיף פרוץ כמו שמציעים לכם לחוקק כרגע. לכן, יש הבדל גם מהסעיף שהיה בעבר לסעיף הנוכחי, שמוצע כאן.

הבעיה השלישית, כפי ששרית העירה בתחילת דבריה, היא שכיוון שזה לא חוק משוריין ואי אפשר לעשות חוק משוריין מכיוון שאין לנו חוק יסוד: חקיקה, לכאורה זה גם לא סעיף יציבות באמת. לכאורה ניתן לשנות אותו ולכן לא ברורה ההתחייבות שהוא מקנה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
זהבה גלאון (מרצ)
אני מסתפקת בחוות הדעת הזאת.
רחל עזריה (כולנו)
באופן לגמרי מפתיע.
שלמה פסקוס
אני אסביר איזושהי שונות בין הסעיף הקיים בחוק ברמה המקצועית. כאשר אנחנו מדברים על מפעל תעשייתי, המהות של מה שאתה יכול לשים קריטריונים די פשוטה ורוחבית לכל המפעלים וזה השקעות הון. השקעות הון, נכסים פיזיים. כאשר אתה מדבר על חברות טכנולוגיה, יש שונות מאוד גדולה מה אופי החברה ומה היא יודעת להביא לישראל. יש חברות שיודעות להביא טכנולוגיה ייחודית, יש חברות שיודעות להביא סוגי עובדים ייחודיים וכדומה. לכן, פה לשים קריטריונים מובנים יהיה מאוד קשה לעבוד אתם.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. אסי מסינג, בבקשה.
אסי מסינג
כמו שאמרתי קודם לכן שגית, התייחסנו לזה גם קודם לכן.
היו"ר משה גפני
בבקשה, אם אתה יכול לחזור ולחדד עכשיו.
אסי מסינג
גם אני התייחסתי לזה. אמרתי שוב שגם בחוות הדעת של אבי ליכט, שנמסרה לחברת הכנסת גלאון יש התייחסות לכך שיש שני מודלים קיימים. המודל הראשון שבו הייתה הבניית שיקול הדעת ונקבעו בו קריטריונים, וכאן מוצע להותיר את שיקול הדעת באופן מלא יותר בידי המנהלים. הדבר מעורר קשיים ואולם ניתן לרסק את הסעיף הזה ולהותיר לשלושה מנהלים שיבחנו את התרומה המשמעותית, כמו ששלמה פסקוס ציין בדבריו קודם לכן. במקרים הללו יש שונות גדולה ובחינה של התרומה המהותית של אותן חברות שמבקשים להביא ולכן אפשר להותיר את הסעיף המוצע על כנו. אני חושב שאבי ליכט לא אמר במסגרת חוות דעתו, וגם שרית ציינה את זה, שיש מניעה לחוקק את הסעיף הזה כמו שהוא מוצע.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אין מניעה לחוקק חוקים רעים. אין חוק שפוסל.
היו"ר משה גפני
תודה. מי קורא את הסעיף הזה?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אפשר לעשות התייעצות על הסעיף הזה?
זהבה גלאון (מרצ)
אני לא מבינה, גפני. אומרת היועצת המשפטית של הוועדה – רשמתי כל מילה.
היו"ר משה גפני
זהבה, הכול בסדר. אני שמעתי אותה, תאמיני לי, בקשב רב.
זהבה גלאון (מרצ)
ומה אתה עושה עם מה שנאמר?
היו"ר משה גפני
קודם כל אני מבקש שיקריאו. רק שתדעו, אנחנו נקרא את הסעיף הזה, נצביע על הסתייגויות ולאחר מכן אני אעשה הפסקה של כמה דקות כדי לראות מה אני עושה אתו.
זהבה גלאון (מרצ)
איזה הסתייגויות? לסעיף הזה או בכלל?
היו"ר משה גפני
לא, כל ההסתייגויות.
זהבה גלאון (מרצ)
יש לי לפחות שעה ומשהו של הסתייגויות לסעיפים. אז יש לך הרבה זמן הפסקה להתייעץ.
אחמד טיבי
תודה, זהבה.
צביקה לייבוביץ
אני מרשות המסים ואני רוצה לחדד רק דבר אחד. מכיוון שמדובר בתקופה שבה אנחנו נמדדים מול העולם, הן מבחינת שהחוק הזה יעמוד בכללים הבין-לאומיים ומנגד אנחנו גם בתחרות מול מדינות אחרות בעולם, החברות יושבות עכשיו וצריכות לקבל החלטה. הזמן פה הוא לא רב. לכן, התניית קריטריונים, נכון שזה יכול לתת איזושהי בהירות, אבל מצד שני זה גם יכול לסנדל או לקבע משהו שלוחות הזמנים עד לתיקונו יביאו לקבלת החלטות שיהיו נגד המדינה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
מצד שני, זה יאפשר אולי לקבל החלטות - - -
היו"ר משה גפני
תודה רבה. מי קורא? בבקשה. תקרא ולאחר מכן ההסתייגויות.
שגית אפיק
אתם לא מכניסים קריטריונים לסעיף? זאת אומרת, הסעיף הוקרא בנוסחו?
שלמה פסקוס
הוא לא הוקרא. הוא יוקרא עכשיו בנוסחו, למעט פסקה אחת.
שגית אפיק
אז אתם לא מוסיפים קריטריונים למרות שגם עמדת משרד המשפטים הייתה להוסיף. גם את זה לא. רק לוודא.
זהבה גלאון (מרצ)
אני רוצה להבין. המשנה ליועץ כותב עמדה, אתם יושבים כאן, מצפצפים על העמדה שלו. אני מודה שעוד לא ראיתי. אתמול חשבתי שראיתי הכול, אבל היום אני מודה שכל מה שחשבתי שראיתי, לא ראיתי.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
הם גם מצפצפים על שרגא ברוש. הם יודעים הכול.

קריאה

על התעשייה מצפצפים כבר שנים. עזוב.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
שרגא לא יודע כלום, רק פקיד באוצר יודע.
רחל עזריה (כולנו)
אתה מזדהה אתו בגלל שמות המשפחה הדומים שלכם? נו, באמת.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, לא סיימתי.
היו"ר משה גפני
מי מקריא את זה?
זהבה גלאון (מרצ)
רגע, רגע, לפני שקוראים. תן לי, אתה נותן לאחרים.
היו"ר משה גפני
לא, אני לא נותן. לא. את יש לך הסתייגויות, את תכף תגידי את זה.
זהבה גלאון (מרצ)
אבל אני רוצה לדבר על הייעוץ המשפטי. זאת לא הסתייגות.
היו"ר משה גפני
זהבה, כל-כך היית ברורה. תאמיני לי.
זהבה גלאון (מרצ)
כנראה שלא.
היו"ר משה גפני
ברורה לגמרי.
רחל עזריה (כולנו)
זהבה, את תמיד ברורה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה החוצפה הזאת? הם יודעים הכול. כל מי שהוא עוזר של כחלון יודע הכול?
זהבה גלאון (מרצ)
היועץ כותב שצריך קריטריונים ואתם אומרים
לא מעניין אותנו מהקריטריונים, אומרת שגית אפיק, היועצת המשפטית של הוועדה שצריך קריטריונים, זה לא מעניין אתכם?
היו"ר משה גפני
זהבה, די. אני אתחיל לקרוא לסדר. אסי, רצית להעיר הערה?
אסי מסינג
הבהרתי שוב את מה שנאמר. אמרנו שקיימים קשיים ואולם אין מניעה לחוקק את הסעיף כמו שהוא. תכף שרית תציע תיקון נוסף, שצריך להוסיף לסעיף עצמו. מכל מקום, בוודאי שלא יובן שיש פה אמירות של צפצוף על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
זהבה גלאון (מרצ)
זה לא אמירות, זאת הפרקטיקה. אתם נורא נחמדים באמירות, אבל זאת הפרקטיקה.
שרית ובר
אני השמטתי בתחילת דבריי הקודמים שפער נוסף בין הסעיף שנמצא היום בחוק לבין הסעיף שמוצע כעת הוא שבסעיף הקיים, וזה גם מתקשר לדברים שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, המנהלים צריכים לתת החלטה בכתב כשהם רוצים להעניק יציבות. גם את ההחלטה הזו אין בסעיף שהוצע.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. טוב שיש ועדה.
גיא גולדמן
51 ל"א – תקופת הזכאות להטבות –

"א. מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד שהתקיימו לגביו כל אלה, יהיה זכאי להטבות המס כאמור בסימן זה לתקופה אשר לא תפחת מעשר שנים, החל מהשנה בה ניתן אישור המנהלים, כאמור בפסקה 2.

(1). החברה רכשה נכס בלתי מוחשי מוטב מחברה תושבת חוץ בסכום העולה על 500 מיליון שקלים חדשים.

(2) המנהלים אישרו כי המפעל יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים במשק המדינה."

את פסקה (3) אנחנו מבקשים להוריד ולכן פסקה (4) תהיה (3).

(3) "מצאו המנהלים כי פעילות המפעל והישגיו אינם תואמים את התנאים, כאמור בסעיף זה, רשאים הם לקבוע כי האישור בטל.

(4) קביעה כאמור בפסקה (3) תיעשה בהחלטה מנומקת בכתב לאחר שניתנה לחברה בעלת המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיה."
זהבה גלאון (מרצ)
אני רוצה להגיש הסתייגות, אדוני, לסעיף הזה. גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה לסעיף הזה להגיש הסתייגויות.
קריאה
אדוני, אני מבקש רק להבהיר שאישור המנהלים כאמור בפסקה (2) יהיה בהחלטה מנומקת בכתב, כמו שהעירה שרית.
היו"ר משה גפני
להוסיף את זה בחוק. בסדר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
שאם תהיה שגיאה, שהיא תהיה לדיראון עולם.
שגית אפיק
מה עם הקריטריונים?
היו"ר משה גפני
קריטריונים אפשר? תחשבו אולי בכל זאת אפשר לשים קריטריונים. זה היה מקל עלינו פה מאוד. זהבה, כל ההסתייגויות.
זהבה גלאון (מרצ)
אחר-כך נמשיך. עכשיו אנחנו רק על הסעיף הזה. יש לנו פה גם החלטות אסטרטגיות על הסעיף הזה ועכשיו אנחנו עושים אותן, תוך כדי תנועה. רק על הסעיף הזה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להגיש שלוש הסתייגויות וההסתייגויות שלי הן ההסתייגויות שקראה עכשיו היועצת המשפטית של הוועדה, שגית אפיק.
היו"ר משה גפני
רעיון טוב.
זהבה גלאון (מרצ)
גם אני חושבת. יש לי את זה לפעמים.
היו"ר משה גפני
אבל אם נצביע נגד?
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, אתה צריך לקחת את זה בחשבון. אדוני, ההסתייגות הראשונה היא כדלהלן: מדובר בסעיף עוקף כנסת. סעיף היציבות הוא סעיף עוקף כנסת, שייסגר בין חדרי שלושה מנכ"לים, בין חדרים אפופי עשן של שלושה מנכ"לים – זאת תוספת שלי. לא תהיה בו שקיפות.
היו"ר משה גפני
אני מצביע על ההסתייגות שלך עכשיו וזה יהיה חמור פה מאוד, ההצבעות.
זהבה גלאון (מרצ)
הסתייגות שנייה היא העדר קריטריונים בסעיף היציבות. כפי שהצביע על כך גם אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והוסיפה שגית אפיק. שיקול הדעת פתוח לחלוטין ובהעדר פיקוח זה מחמיר את הבעיה.

הסתייגות שלישית היא סוגיית היציבות. אנחנו מוחים על זה שסוגיית היציבות, נאמר שהיא כבר נחקקה פעם אחת, מכיוון שזה היה בשעתה רק על אינטל והיו קריטריונים ברורים. הדבר הרביעי, שהקריטריונים לא מנוסחים. הדבר החמישי שאנחנו חוששים שנאמר כאן שהכנסת תוכל לבטל. זו אמירה פורמלית.
היו"ר משה גפני
אפשר להצביע על כל ההסתייגויות האלה יחד?
זהבה גלאון (מרצ)
לא, אחת אחת. כל האופוזיציה מצטרפת לזה. טוענים שהכנסת תוכל לבטל את זה, וזה טיעון פורמלי. אדוני, ההסתייגות החמישית היא הטענה שהכנסת תוכל לבטל את החקיקה הזו היא טענה פורמלית. יהיה קשה לכנסת לעשות את זה. יהיה לזה השלכות כואבות על המוניטין של ישראל.
היו"ר משה גפני
זה בשם כל האופוזיציה?
זהבה גלאון (מרצ)
בשם כל האופוזיציה. ההסתייגות האחרונה, השישית, היא שאנחנו צריכים קריטריונים אחרת זה יהיה פתח לאי סדרים ולשחיתות. תודה, אדוני, בסוגיה הזאת.
שלומית ארליך
אנחנו עוברים לסעיף הדיווח ונקרא אותו. זה נמצא אצלכם בנוסח בעמ' 18 – חובת דיווח. בעצם זאת ההצעה של חבר הכנסת מיקי לוי, שנוסחה ותאמר ששר האוצר יגיש לוועדת הכספים אחת לשנה דיווח בנושאים הבאים:

1. מספר המפעלים שפנו לקבלת הטבות לפי סעיפים 51 כ"א ו-51 כ"א(א) בשנת המס החולפת.

2. מספר המפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם הטבות לפי סעיפים 51 כ"א ו-51 כ"א(א) בשנת המס החולפת.

3. אומדן התועלת המשקית הצפויה מהמפעלים שהמנהלים החליטו להעניק להם הטבות, לפי סעיפים 51 כ"א ו-51 כ"א(א).
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני, באמת פה אין קואליציה-אופוזיציה. זה לטובת הציבור וועדת הכספים, שתהיה לנו שקיפות ולקבל דיווח על המהלכים האלה שעשינו.
שלומית ארליך
לגבי סעיף ההשגה, בעמ' 3, ניסחנו את הבקשה של יושב-ראש הוועדה משה גפני לנסח את סעיף ההשגה כך שבסעיף קטן (ב) ניסחנו שההשגה תוגש לוועדת השגה, שימנו השרים, אשר תדון בהשגה בהשתתפות מנהל הרשות. הוועדה תמנה שישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור. מנהל הרשות וחברי מנהלת הרשות לא יהיו חברים בוועדה.

(ג) ועדת ההשגה תדון בהשגה ותיתן את החלטת המנומקת בכתב למשיג בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה.

(ד) לא נתנה ועדת ההשגה את החלטתה על המשיג במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), יראו את ההשגה כהשגה שהתקבלה.

(ה) ועדת ההשגה תקבע את סדרי הדיון ועבודתה.
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני היושב-ראש, ההשגות שהגשתי הן לא אופוזיציה-קואליציה. הן לטובת הציבור וועדת הכספים.
שלומית ארליך
אנחנו עוברים להסתייגויות. לסעיף 83 פסקה (4), קבוצת הרשימה המשותפת, מציעה בסעיף קטן (ג) בפסקה (2), בסופה יבואו: "ובלבד שאלו נובעות ממהלך העסקים הרגיל של המפעל".
היו"ר משה גפני
מי בעד ההסתייגות ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
לאותו סעיף, חבר הכנסת עודד פורר - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני מסיר את ההסתייגות שלי.
שלומית ארליך
קבוצת יש עתיד עדיין הגישו את ההסתייגות. אחרי סעיף קטן (א) יבוא (א)(1). בסעיף קטן (ג)(1)(ג), במקום 25% או יותר יבוא: 15% מהייצוא עבור השנה הראשונה, 18% עבור השנה השנייה, 21% עבור השנה השלישית ו-25% עבור השנה הרביעית.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני יכול להסביר את ההסתייגות?
היו"ר משה גפני
אתה רוצה להצביע?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני מבקש עוד לא להצביע. אני רוצה לדון בזה.
היו"ר משה גפני
בסדר. תמשיכי הלאה.
שלומית ארליך
קבוצת המחנה הציוני מציעה: אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א)(1). בסעיף קטן (ג)(1)(ג), במקום 14 יבוא שנה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
בסעיף קטן (ב), אחרי "בסעיף קטן (ג)(2), יבוא: במקום המיוצר, יבוא: או שהוא תוצר של פסולת תעשייתית המיוצרים וכן".
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
לסעיף 83 פסקה 6, קבוצת הרשימה המשותפת מציעה: אחרי: בחלק א' בתוספת השנייה, יבואו: ביישובי המגזר הערבי והבדואי כמשמעותם בפסקה 6 בחלק א' בתוספת השנייה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
לחילופין, פסקה 6 תימחק.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
בתוספת השנייה, אחרי פרט 5 יבוא
6, יישובי המגזר הערבי והבדואי. בפסקה זו, יישובי המגזר הערבי והבדואי אבו גוש, אום אל פאחם, איכסל, אל קסום, אעבלין, בקה אל גארבייה, בוסתן אל מרבייה, אל מכסור, באסמה, - - - - ג'סר א זארקה, ג'ת, דיר אל אסאד, דיר חנא, זמר, זרזיר, חורא, טובא זנגריה, טורעאן, טייבה, טירה, תמרה, יפיע, כבול, כאוכב באבל - - - כפר יאסיף, כפר כנא, כפר מנדא, כפר קאסם, כפר קרא, לקייה, מג'ד אל כרום, מזרע, מעלב מעלייה, מעהד, נווה מדבר, נחף, נצרת, סכנין, עג'ר, עילבון, ערערה, ערערה בנגב, פורדיס, קלנסואה, רהט, ריינה, שגב שלום, שפרעם ותל-שבע.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אדוני היושב-ראש, אני מבקש חוות דעת משפטית האם זה חוקתי להכניס רשימת יישובים קונקרטיים בחוק.
היו"ר משה גפני
תשובה.
שגית אפיק
מכיוון שישנו קריטריון אשר מגדיר את אזור פיתוח א', הרשימה היא רק רשימה נלווית אשר נובעת מאזור פיתוח א' ולכן התשובה היא כן.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אבל יש עוד יישובים באזורי פיתוח א'.
שגית אפיק
- - -
היו"ר משה גפני
מי בעד ההסתייגות ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
רביזיה ולקרוא את זה שוב בזמן הרביזיה.
שלומית ארליך
סעיף 83(7) – קבוצת המחנה הציוני מציעה: בסעיף קטן (ג)(1), בסופה יבוא: לגבי בעלי זכויות המשלמים מס חברות בישראל.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
לסעיף 83(9), קבוצת מרצ מציעה: בסעיף קטן א(1), במקום 1 מיליארד יבוא: 1.25 מיליארד.
היו"ר משה גפני
מי בעד?
זהבה גלאון (מרצ)
איזו הסתייגות היא קוראת? לא, לא, רגע. איפה סיכמנו את זה? אני את ההסתייגויות שלי רוצה לקרוא לאט ובנחת.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
ולנמק אותן.
זהבה גלאון (מרצ)
ולנמק אותן אחת-אחת.
היו"ר משה גפני
תקראי, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ)
איך הגענו לזה שפתאום קוראים את ההסתייגות שלנו?
היו"ר משה גפני
תקראי. על חלק הצבענו כבר, אני לא חוזר.
שגית אפיק
לא הצבענו על הסתייגויות של מרצ.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, לסעיף 83(9)(א)(1) – יימחק. בפסקה (1) – במקום 1.5 מיליארד יבוא: 1.25 מיליארד. הצבעה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
סעיף 83(9)(א)(2) – יימחק, ובמקומו יבוא: בפסקה 2 – במקום 20 מיליארד, יבוא: 15 מיליארד.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אדוני היושב-ראש, היא קוראת את זה בקול מונוטוני.
היו"ר משה גפני
די, חבל על הזמן. בבקשה, זהבה.
זהבה גלאון (מרצ)
אני מוכנה להתדיינות הזאת אם יכניסו את הקריטריונים לפסקת היציבות. יש לי כאן עכשיו 18 הסתייגויות לסעיף הספציפי הזה. ברצינות. אני לא מבקשת לבטל את סעיף פסקת היציבות, כמו שהייתי רוצה, אבל אני חושבת שיש כאן הבנה שמכיוון שהמשנה ליועץ וכל היועצים המשפטיים, כולל היועצת המשפטית של הוועדה, חושבים שחייבים לטפל לפחות בסוגיית הקריטריונים, אם לא לבטל, אני אבטל את ההסתייגויות ואתם תכניסו קריטריונים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
גם אנחנו נמשוך את ההסתייגויות שלנו.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה מונע את ההתייעצות?
זהבה גלאון (מרצ)
לא מונע, מנו. לא מונע. אני אסיר את כל ההסתייגויות לסעיף הספציפי הזה ונכניס קריטריונים לפי הצעת היועצת המשפטית של הוועדה.
היו"ר משה גפני
לא, אם מכניסים קריטריונים אתם מסירים את כל ההסתייגויות.
זהבה גלאון (מרצ)
לפרק הזה, לחוק הזה. אני חושבת שאפשר להתקדם, אדוני.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אתה יכול לתת לי דקה על ההסתייגות שלי בינתיים?
היו"ר משה גפני
בבקשה, עודד פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
ההסתייגות שהגשתי – רשות המסים, חשוב לי שתשמעו – על מנת לאפשר לעסקים קטנים להיכנס לתחום של חוק עידוד השקעות הון ולהפוך ליצואנים. הרף של ה-25% הוא רף שקשה לכניסה. המשמעות של ההסתייגות היא ליצור רף כניסה.
היו"ר משה גפני
רבותי, לא להפריע. באמת, מה זה הדבר הזה? חבר כנסת מדבר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כדי לייצר רף כניסה יותר נמוך, ומצד שני לא לפתוח את זה לשוק פרוץ, מטרת ההסתייגות היא לקבוע רף כניסה של 15%, בשנה השנייה אותה חברה תצטרך להגיע ל-18% וכו' ולהראות צמיחה בייצוא שלה עד ל-25% ואז היא נכנסת לרף. כך נוכל להתיר ליותר חברות להיכנס ולהפוך לחברות יצואניות.
מיקי לוי (יש עתיד)
הייתה גם הסתייגות שלי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הייתה הסתייגות גם של יש עתיד. אני כן רוצה לשמוע את התגובה של רשות המסים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
נשמע מאוד מאוד הגיוני.
מיקי לוי (יש עתיד)
גם אני ביקשתי לעשות מדרג.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
זה נושא חשוב, חברים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אם זה חשוב אז ראוי שיקשיבו לך, עודד.
היו"ר משה גפני
רבותי, גברתי, התשובה שלילית, לצערי הגדול.
זהבה גלאון (מרצ)
לי ניתנה תשובה שלילית?
היו"ר משה גפני
כן.
זהבה גלאון (מרצ)
תעצור, אני ממשיכה בהסתייגויות.
היו"ר משה גפני
רגע, הוא כבר היה בתחילת הדברים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אדוני, בעניין שהצגתי אני רוצה לשמוע את תגובת רשות המסים להצעה הזאת בקצרה.
היו"ר משה גפני
בבקשה, מי משיב לעודד פורר?
צביקה לייבוביץ
תנאי ייצוא הוא אחד מהתנאים לתחולת כל חוק עידוד. כמובן, בשלב זה לא נוכל לקבל באופן מידי את ההצעה הזאת שיש לה השלכות רוחב. מנגד, בהחלט נשמח לשבת ולבחון את זה גם מבחינה מקצועית ולראות אם זה הכלי הנכון להשיג את אותה מטרה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני אומר לך מבחינתי, שאם העניין הזה ייכנס למשא ומתן משותף מול רשות המסים, יכול להיות שנביא את זה בעניין נפרד. זה גם לא תכלית החוק, בסופו של דבר. לכן, אני את ההסתייגות שלי מסיר. יש עתיד שיחליטו האם הם רוצים להצביע עליה. אני אומר לכם, בואו ניכנס למשא ומתן עם רשות המסים על העניין הזה.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני מקבל את המלצתו של חבר הכנסת פורר. גם אני אסיר וניכנס למשא ומתן.
היו"ר משה גפני
תודה. זהבה, בבקשה. רבותי, לא לעמוד, לא לעמוד. אני מבקש. אפשר לא לעמוד, בבקשה?
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, אני קוראת עכשיו את ההסתייגויות. סעיף 3 – בסעיף 83(9)(ב)(2)(א), במקום "הגדולה ב-100 מיליון שקלים חדשים לפחות" יבוא: הגדולה ב-150 מיליון שקלים חדשים לפחות. אפשר להצביע.
היו"ר משה גפני
אבל איך אפשר להצביע אם אין רוב לקואליציה?
זהבה גלאון (מרצ)
בוא נחזור לזה. תגמור את ההפסקה שלך, נחזור ואז אני אקרא את ההסתייגויות. כולם התקזזו או יצאו. קח את ההפסקה ואני אמשיך אחר-כך.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת המחנה הציוני לאותו סעיף, 83(9). בסעיף קטן (א)(3), אחרי "המפעל המועדף", יבוא: ברמת הפליטות שלו לסביבה בכלל וברמת הפליטות שלו של גזי החממה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
עדיין לאותו סעיף, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א)(1): בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה 1, יבוא: 1(א), השקעה בהליכים של התייעלות אנרגטית או בהחלפת ציוד, מתקני ייצור, קווי הולכה מחו"ל, אחסון ומתקני טיפול בפליטות, הוצאה ושפכים להפחתת פליטות המפעל לסביבה ובכלל זה פליטות גזי חממה בהיקף של 10 מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
הסתייגות נוספת של המחנה הציוני לאותו סעיף. בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2), יבוא: (3) ההשקעה בו צפויה לצמצם את הפגיעות הסביבתיות והבריאותיות בישראל, הנגרמות כתוצאה מפעילות תעשייתית.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
אנחנו עוברים לסעיף 83(11). חברת הכנסת גלאון, ההסתייגויות שלך.
זהבה גלאון (מרצ)
כן, אדוני. בסעיף 83 (11)(א), במקום "חלק מהותי מסכום ההשקעה הנדרשת" יבוא: 75% מסכום ההשקעה הנדרשת. אפשר להצביע.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
בסעיף 83(11)(א), במקום: "לא מאוחרת משלוש שנים לאחר השלמת ההשקעה", יבוא: לא מאוחרת משנתיים לאחר השלמת העסקה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
יש לנו הסתייגויות לסעיף 83(13), של חבר הכנסת איתן ברושי, שמציע שבסעיף 51 כ"ד המוצע בהגדרה, מפעל טכנולוגי מועדף בסעיף קטן (1), במקום "בשיעור של 7%" יבוא: בשיעור של 3%.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
יש לנו הסתייגות נוספת לאותו סעיף של חבר הכנסת עודד פורר. אנחנו נדלג עליה.

יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש.
יואב קיש (הליכוד)
אני פה. אני מבקש לקרוא את ההסתייגות. אני רוצה לשמוע, אני לא זוכר.
שלומית ארליך
ההסתייגות של חבר הכנסת יואב קיש – בסעיף 51 כ"ד המוצע, בהגדרה "הכנסה טכנולוגית", בפסקה 7(ב), בסופה יבוא: לעניין זה, הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק שאינו נכס לא מוחשי מוטב, כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת עד ליום 1 בינואר 2017.
יואב קיש (הליכוד)
יש פה שני דברים
לגבי תאריך התחולה הגדרנו. הדבר השני הוא משהו שהיה לי לאורך הרבה זמן עם רשות המסים, שההגדרות שלהן למה מוכר ומזכה מאוד ערטילאיות ולפעמים, בניגוד לפרשנות שלנו פה, חברי הכנסת, הם הופכים את זה לפרשנות מחמירה.
היו"ר משה גפני
אתה מצביע להצביע על זה?
יואב קיש (הליכוד)
אני מציע ששר האוצר יסביר בדיוק מה מזכה ומה לא, ולא נהיה במקומות שהחברות יריבו.
היו"ר משה גפני
מה אתה מציע לעשות עכשיו?
יואב קיש (הליכוד)
אני לא החלטתי בשביל שר האוצר, אבל ששר האוצר יפרט בתקנות בצורה מסודרת. אני רוצה את התקנות האלה, אבל אני לא רוצה שזה יידחה ואז רשות המסים מחליטה אם היא רוצה או לא רוצה. אם ב-31 במרס יופיע באותה פסקה שגם התקנות לגבי העניינים שמדוברים שם יופיעו, אין לי בעיה.
קריאה
איזה עניינים בדיוק?
יואב קיש (הליכוד)
כתוב, תקראי לו את הסעיף.
שלומית ארליך
"לעניין הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק, שאינו נכס לא מוחשי מוטב, כפי שיקבע שר האוצר."
יואב קיש (הליכוד)
זאת בדיוק הבעיה. זה IP בסדר? נכס לא מוחשי זה IP. אם אפשר לדחות את זה אני מוכן להתייעץ על זה. חבר הכנסת גפני, אם רוצים להתייעץ אני מוכן להתייעץ על זה.
היו"ר משה גפני
טוב, הלאה.
שלומית ארליך
יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת מיקי זוהר.
היו"ר משה גפני
הוא לא פה. הלאה.
שלומית ארליך
חברת הכנסת גלאון.
היו"ר משה גפני
בבקשה.
שלמה פסקוס
לגבי הסתייגותו של חבר הכנסת קיש, אנחנו נקיים התייעצות בזמן ההפסקה.
היו"ר משה גפני
בבקשה, זהבה.
זהבה גלאון (מרצ)
אחרי סעיף קטן (13), 51 כ"ה(2) יבוא: 3. על אף האמור בסימן ב(3) לחוק זה, סך ההטבות השנתי שמקבלת חברה בודדת בהשוואה לשיעור המס שהיה משולם על-ידה במידה והייתה משלמת מס חברות רגיל, לא יעלה על תקרה של חצי מיליון שקלים חדשים.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
יש הסתייגויות נוספות לאותו סעיף של קבוצת המחנה הציוני בהגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף", בפסקה (3), בסופו יבוא: בסעיף זה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
הסתייגות נוספת לאותו סעיף. אחרי פסקה (3) יבוא: (3)(א) בפרט תנאים שקבע המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר, להכרה בשיעור גידול רב-שנתי בהיקף החדשנות של מפעלי תעשיות הטכנולוגיה המסורתית, או בעלי תעשיות הטכנולוגיה המעורבת המסורתית, הן בהליכי הייצור והן במוצרים, בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להכרה של הרשות הלאומית לחדשנות בתנאים האמורים בסעיף זה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
רביזיה.
שלומית ארליך
רשמתי. הסתייגות נוספת של המחנה הציוני בהגדרה: מפעל טכנולוגי מועדף. בסופו יבוא: או מפעל שהתקיימו בו התנאים האמורים בהגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף".
זהבה גלאון (מרצ)
רגע, רגע, אנחנו לא שומעים מה את קוראת. אני לא יודעת אם אני תומכת בהסתייגות הזאת. אני לא מצליחה לשמוע אותה.
היו"ר משה גפני
רבותי, אני מבקש לשבת, אני מבקש לשבת. אני רוצה להתקדם עם ההסתייגויות. אני מבקש לשבת. אפשר לשבת, בבקשה? אני מבקש שהאנשים יישבו ומי שלא יושב, שייצא החוצה. לשבת. בבקשה, תקראי.
שלומית ארליך
"בהגדרה: מפעל טכנולוגי מועדף. בסופו יבוא: או מפעל שהתקיימו בו התנאים האמורים בהגדרה "מפעל טכנולוגי מועדף" שממוקם באזור עדיפות א' לפי החלטת הממשלה וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שבה נכללת החברה בעלת המפעל היה 500 מיליון שקלים חדשים ויותר".
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
הסתייגות נוספת של קבוצת המחנה הציוני לאותו סעיף. בסעיף 51 ל"א (א).
זאב בנימין בגין (הליכוד)
סליחה. הצבעתי ולא הייתי צריך להצביע.
שלומית ארליך
"במקום "מפעל טכנולוגי מועדף" יבוא
למפעל טכנולוגי מועדף.
זהבה גלאון (מרצ)
בני, זה לא הסדרה.
היו"ר משה גפני
מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
לאותו סעיף, חבר הכנסת אראל מרגלית מציע – בסעיף 51 כ"ה המוצע, בפסקה (1), בסופה יבוא: אך לגבי מפעל כאמור, שמקום מושבו ביישובי שדרות ועוקף עזה או במחוז הצפון (להלן – מפעל בשדרות או ביישובי עוטף עזה), או מפעל במחוז הצפון המשויך לאשכול 1 עד 2 במדד הפריפריאליות, כהגדרתו בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה (להלן – מדד הפריפריאליות), יהיה כאמור בפרט 3 לתוספת.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
רביזיה.
היו"ר משה גפני
רביזיה. הלאה.
שלומית ארליך
בסעיף 51 כ"ה בפסקה (2), בסופה יבוא: אך לגבי מפעל בשדרות או ביישובי עוטף עזה או מפעל במחוז הצפון יוטל מס חברות בשיעור של 3%.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
עכשיו ההסתייגויות לסעיף 83(14) – חברת הכנסת גלאון.
זהבה גלאון (מרצ)
אחרי סעיף קטן (14) יבוא: (15).
בסוף סעיף 51 יבוא
בתום כל שנת מס תבצע רשות המסים אומדן של היחס בין הטבות המס המוענקות לפי חוק זה לבין תקבולי המס ממפעלים מאושרים לפי חוק זה. היה והיחס בין תגמולי המס להטבות המס יירד מ-90%, סעיפי החוק יעלו להצבעה מחודשת בוועדת הכספים של הכנסת. זאת הסתייגות עם ועדת הכספים.
היו"ר משה גפני
תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
אחרי סעיף קטן (15) יבוא סעיף (16):

סעיף 51 ט"ז יימחק ובמקומו יבוא:

על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן:

(1) נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א', על כל שקל חדש ממיליון מאתיים השקלים החדשים הראשונים – נשאר. על כל שקל חדש ממיליון מאתיים השקלים החדשים הראשונים ועד שלושים מיליון השקלים החדשים הראשונים – 16%. ועל כל שקל חדש נוסף, מס חברות כפי שנקבע בפקודת מס הכנסה.

(2) נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א', על כל שקל חדש ממיליון מאתיים השקלים החדשים הראשונים – 12%. על כל שקל חדש ממיליון מאתיים השקלים החדשים הראשונים ועד שלושים מיליון השקלים החדשים הראשונים – 18%. על כל שקל חדש נוסף – מס חברות כפי שנקבע בפקודת מס הכנסה.

אדוני, אפשר להצביע.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
אחרי סעיף קטן (16) יבוא סעיף 17:

לאחר סעיף 76 (א) יבוא 76(ב). אני עכשיו מפרטת מה כולל סעיף 76(ב). המנהל יפרסם ברשומות את רשימת הזכאים להטבות לפי חוק זה, וכן את סכום ההטבות הכולל שניתן לכל זכאי.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
אחרי סעיף קטן (17), יבוא (18):

לאחר סעיף 76(ב) יבוא 76(ג). השרים יבחנו את היעילות והתרומה של מתן הטבות ומענקים לפי הוראות חוק זה. בבחינת היעילות והתרומה, כאמור, ייעזרו השרים באמצעים אלה.

עכשיו אני מפרטת את האמצעים, אדוני.

(1) קביעת יעדים מדידים ליישום מטרות החוק.

(2) שימוש באמות מידה לבחינת הנתונים שייאספו ועמידה ביעדים שנקבעו לפי פסקה (1).

(3) קביעת מנגנון בקרה לבחינה שוטפת של הקצאת ההטבות והמענקים על-פי חוק זה ואפשרות להגבלתם.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, אחרי סעיף קטן (18)(ב) יבוא:

לאחר סעיף 76(ג) יבוא: 76(ד). חבר הכנסת לוי, פה זאת סוגיה חשובה כי היא מתייחסת לוועדת הכספים.
מיקי לוי (יש עתיד)
סומך עלייך בעיניים עצומות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל ליתר ביטחון פותח מדי פעם עין אחת.
היו"ר משה גפני
אני לא מסכים בשום פנים ואופן שתפריעו לזהבה גלאון.
זהבה גלאון (מרצ)
תודה, אדוני.

עד יום 1 באפריל בכל שנה פלונית.
מיקי לוי (יש עתיד)
הסתייגות. ה-1 באפריל זה יום השקר. זה לא נחשב.
זהבה גלאון (מרצ)
חבר הכנסת גפני, אתה צודק.

עד יום 1 באפריל בכל שנה פלונית יגישו השרים לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון בכל הנוגע לבחינת היעילות והתרומה של מתן הטבות ומענקים, כאמור בסעיף 76 לחוק זה. אני רוצה להסביר.
היו"ר משה גפני
לא, לא להסביר. אני הבנתי, תאמיני לי. אני מבקש שיצביעו.
זהבה גלאון (מרצ)
בסדר, אפשר להצביע, אדוני.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
סעיף 86. במקום "יחול שיעור מס של 5%" יבוא: יחול שיעור מס של 7.5%.
היו"ר משה גפני
זאת הסתייגות רצינית. מי בעד ההסתייגות הזאת, במקום 5%, 7.5%.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
זהבה גלאון (מרצ)
אדוני, הסתייגות על מועד התחילה.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא, סעיף 87(א)(1): על אף האמור בסעיף 87(א), מועד התחילה לא יהיה לפני נ' בטבת התשפ"ע, דהיינו 31 בדצמבר 2019.
היו"ר משה גפני
למה דווקא הכנת לה את התאריך? מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה, אבל אני חייב לציין שזאת הסתייגות טובה.
זהבה גלאון (מרצ)
לצערי, בסוגיה הזו זאת הולכת להיות ההסתייגות האחרונה.

אחרי סעיף קטן (ה), יבוא:

(ו) בתום כל שנת מס תבצע רשות המסים אומדן של השינוי נטו בגביית המסים בעקבות התיקונים המוצעים בסימן (ב)(3) לחוק זה.

מה אני מציעה?
היו"ר משה גפני
אני ממתין לזה מהבוקר. מה את מציעה?
זהבה גלאון (מרצ)
היה והטבות המס, המוענקות בעקבות התיקונים המוצעים בסימן (ב)(3) לחוק זה, עולות בשנה מסוימת על תקבולי המס מאותן החברות, סעיפי הסימן יעלו להצבעה מחודשת בוועדת הכספים של הכנסת.
היו"ר משה גפני
כל הכבוד.

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 4

נגד – 4

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
הפסדתם את ההצבעה הזאת. ההסתייגות הזאת התקבלה.
היו"ר משה גפני
בסדר, רביזיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
לא, לא רביזיה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה בגלל שהיו 4 לאופוזיציה והיו 4 לקואליציה. מבקש חבר הכנסת מיקי רוזנטל רביזיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
זכותי.
היו"ר משה גפני
זה יהיה ביחד עם הרביזיות.

עכשיו אנחנו מצביעים על הסתייגויות שהיו בפסקת היציבות. תגידי על מה מדובר בגלל שהיא הקריאה אותן.
זהבה גלאון (מרצ)
אני רוצה להסביר אותן.
היו"ר משה גפני
אני צריך הפסקה עכשיו.
זהבה גלאון (מרצ)
אני מבינה, אבל תראה מה קורה.
היו"ר משה גפני
אני יש לי זמן, הכול בסדר.
זהבה גלאון (מרצ)
אנחנו ניתן לך את ההפסקה, אבל תשמע. ההסתייגויות שלנו – זה חסר תקדים – כוללות את חוות הדעת המשפטית של היועצת המשפטית לוועדה.
היו"ר משה גפני
נכון. לא היה כדבר הזה.
זהבה גלאון (מרצ)
לא היה כדבר הזה שאנחנו מכלילים בהסתייגויות את חוות הדעת.
היו"ר משה גפני
שלומית, אני רוצה להגיד באמת שאלה הסתייגויות ברוכות כישרון, לעשות הסתייגות ממה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה ולפרק את זה לשש הסתייגויות. בבקשה, מה הראשונה?
זהבה גלאון (מרצ)
אבל תודה שזה חסר תקדים.
היו"ר משה גפני
חסר תקדים.
שלומית ארליך
ההסתייגויות של חברת הכנסת גלאון וכל קבוצת האופוזיציה, שמתבססות על הדברים שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, הן: 1. סעיף עוקף כנסת, שייסגר בין חדרי שלושה מנכ"לים.
היו"ר משה גפני
היא אמרה. אני זוכר את זה, זה היה לפני שעה.

מי בעד ההסתייגות?
זהבה גלאון (מרצ)
זאת היועצת המשפטית, חברים.
היו"ר משה גפני
בדיוק.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
הסתייגות שנייה בנוגע לשיקול הדעת הפתוח.
היו"ר משה גפני
מי בעד ההסתייגות השנייה, ירים את ידו?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
ההסתייגות השלישית היא בסוגיית היציבות. מוחים על זה שכבר נאמר שנחקקה.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
ההסתייגות הרביעית – הקריטריונים לא מנוסחים בכתב.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אני מגיש על זה רביזיה.
היו"ר משה גפני
זה רציני. רביזיה, רביזיה. זה לא עובר ככה לסדר-היום.
זהבה גלאון (מרצ)
חוות דעת של היועצת המשפטית של הוועדה.
יואב קיש
גפני, להסתייגות שלי יש לי נוסח שמקובל על רשות המסים.
זהבה גלאון (מרצ)
איך שלך מקובל על רשות המסים ושלי לא?
שלומית ארליך
ההסתייגות החמישית – הכנסת תוכל לבטל את זה ולחוקק מחדש.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
רק לפרוטוקול אני רוצה לדעת כמה היו.
היו"ר משה גפני
6 נגד 4.
שלומית ארליך
ההסתייגות השישית – צריך קריטריונים, אחרת זה פתח לשחיתות.
יואב קיש
עדכון – אין לי הסכמות עם רשות המסים.
היו"ר משה גפני
מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט.

נגד – רוב

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
שלומית ארליך
הסתייגות אחרונה – יושב-ראש הוועדה מסתבך עם היועצת המשפטית לוועדה.
היו"ר משה גפני
מי הגיש את ההסתייגות?
שלומית ארליך
זאת הסתייגות שנאמרה באופן כללי.
היו"ר משה גפני
רק שנייה, אני רוצה דיון על זה.
זהבה גלאון (מרצ)
חברים, תתרכזו.
היו"ר משה גפני
אני לא יכול להצביע נגד ההסתייגות הזאת? לא אצביע. מי בעד ההסתייגות?

מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 3

נגד – 4

נמנעים - 1

ההסתייגות לא נתקבלה.
היו"ר משה גפני
ההסתייגות לא התקבלה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
רביזיה.
היו"ר משה גפני
אני עושה הפסקה עד שלוש וחצי.

(הישיבה נפסקה בשעה 15:05 ונתחדשה בשעה 15:59.)
היו"ר משה גפני
אמיר לוי בבקשה. היו כמה בקשות של חברי הוועדה. אני מבקש לדעת מה אתה אומר לוועדה לאחר ההפסקה.
אמיר לוי
הבקשות עסקו גם בפער שיש בין הפריפריה למרכז לאור ההפחתה ב"BEPS" ל-12% וגם עסקו בסוגיית ירושלים ובאר-שבע, שעלו כאן בצורה משמעותית. ובעצם, אנחנו מציעים שלושה תיקונים או חבילה שכוללת שלושה מרכיבים: המרכיב הראשון – להוריד את מס החברות בחוק עידוד השקעות הון בפריפריה שכולל את ירושלים כאשר אני אומר פריפריה, במקום 9% ל-8%. שזה יכלול גם חברות טכנולוגיות כמובן ואז, אותו פער שעלה כאן, בדיון, שנפתח בין ה-9-12 לכאלה שרושמות את הקנין הרוחני יורד ל-8-12.

מרכיב שני שמתקשר גם לתכנית הצפון שעלתה כאן רבות בוועדה ושהממשלה אמורה לאשר בשבוע, שבועיים הקרובים: אז היום קיים מענק השקעות בנגב של 10% נוספים. קרי, במקום 20% יהיה 30%, ואנחנו מציעים – גם את זה תצטרכו לחוקק – אנחנו מציעים שבדומה למענק נגב יוגדל המענק לצפון הרחוק. זה מחוז צפון לפי מדד פריפריאלי 1-4. שוב, מ-20% יעלה ל-30%.

בסעיף מס' 3, בחבילה הזאת שאנחנו מציעים, זה להקצות מענק ייעודי ברשות לחדשנות או במדען הראשי - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אמיר, המענק הזה רק בגין - - -
קריאה
נושא חדש.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בשביל שאולי תשתפו אותנו גם בהצעות שלכם - - - נושא חדש.
אמיר לוי
אני רק אשלים, ברשותך: המרכיב השלישי שאנחנו מציעים זה מענק ייעודי לעידוד הייטק בירושלים ובבאר-שבע באמצעות המדען הראשי של עוד 50,000,000 בתקציב הזה. אלה שלושת המרכיבים שאנחנו מציעים.
היו"ר משה גפני
אוקי.
קריאה
יש לי שאלה
מה זה "לצפון הרחוק" אמיר?
קריאה
כל מחוז צפון.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
גפני, אפשר שאלה קטנה?
היו"ר משה גפני
רגע.
אמיר לוי
מענק צפון אתם צריכים לחוקק. את ה-50,000,000 של המדען אתם לא מחוקקים בזה, זה יהיה תיקונים בחוק התקציב ככה שנושא 5 יתאים אולי כשתגיעו לחוק התקציב, לא עכשיו.
שגית אפיק
המענק קשור ל - -
אמיר לוי
את שני הסעיפים הראשונים לחוקק. 9 ל-8 צריך לחוקק, ומענק צפון אתם צריכים לחוקק גם. אנחנו נשים - - - על שניהם.

לגבי המדען הראשי – יהיה תיקון בחוק התקציב שאתם מצביעים עליו...
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מענק צפון, איזה סעיף?
אמיר לוי
שגית, זה יהיה בספר התקציב ביום ראשון.
קריאה
אמיר, המדען הראשי זה חד-פעמי?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
זה גם חד-פעמי וזה גם לא כסף.
אמיר לוי
אין פער בכסף הזה, לא מנצלים את כל הכסף - -
קריאה
זה מה שהמדען היה מקבל גם שלשום.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מוכרים דברים קיימים.
קריאה
המדען הראשי זה חד-פעמי?
אמיר לוי
תקציב 17-18.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אבל המדען הראשי קיים ממילא.
אמיר לוי
אבל זה תקציב נוסף. זה לא יהיה מתוך תקציב המדען, אני מצהיר כאן לפרוטוקול - -
רחל עזריה (כולנו)
זה תוספת של 50,000,000 שקלים.
אמיר לוי
אבל תקציב נוסף, חדש - -
רחל עזריה (כולנו)
זה עוד כסף. זה עוד כסף לירושלים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
זה עוד כסף שנמצא ממילא, זה לא קשור.
רחל עזריה (כולנו)
לא נכון. הוא לא נמצא ממילא.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אמיר, החוק רק לגבי יצוא? ההשקעות רק ליצוא או גם מי שמייצר בהיקף עובדים?
אמיר לוי
לא הבנתי את השאלה שלך.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
חוק עידוד השקעות הון שאתה מדבר עליו, 30% במקום 20 – זה רק כנגד יצוא או גם העסקתם עובדים?
קריאה
אמיר, אני לא מצליח להבין את השאלה.
קריאות
- - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
שקט, אי אפשר לשמוע ככה.
אמיר לוי
יש מענקי הון, שמפעל יכול לבקש - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז זה מענקים כנגד יצוא.
אמיר לוי
- - -
היו"ר משה גפני
רבותי, יש מי שעומד לצאת החוצה.
רחל עזריה (כולנו)
אמיר, ה-50,000,000 זה בנוסף למה שיש?
אמיר לוי
חד-משמעית כן.
רחל עזריה (כולנו)
כמה יש היום? אתה יודע לומר לי?
אמיר לוי
בסיס?
היו"ר משה גפני
אני מבקש להפסיק שם. שניה, אנשים ביקשו לדבר ואני לא נתתי להם. אפשר בבקשה לשבת? אני מבקש שלא יעמדו. תודה. שרגא ברוש, בבקשה.
שרגא ברוש
חברים, קודם כל שיהיה ברור: הבקשה שלנו היתה להוריד את מס החברות בכל קידוד השקעות הון מ-16% במרכז הארץ ל-12, ובפריפריה מ-9 ל-6. מ-16% ל-12 לא ירד. מ-9 לא ירד ל-6, ירד ל-8. קרי, מה שקרה פה היום זה שמה שהאוצר נתן זה אחוז אחד הורדת מס חברות בפריפריה. זאת בושה, זאת כלימה, זה שום דבר למען הייצור, זה שום דבר למענקים לתעשייה בארץ. תודה רבה לכם. אני מכם מבקש שלא תשמעו כלום. אנחנו נמליץ לחברים שלנו, אני אעשה את זה עוד היום. לקום, לעזוב אתה ארץ וללכת למקום שטוב להם אישית. איך אתם יכולים לאטום את הלב ככה? תודה רבה לכם.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אנחנו מבקשים להצביע על ההסתייגות של עודד ושלי על ה-6% באזורי עדיפות א'.
היו"ר משה גפני
ראש עיריית ירושלים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני מציע לקרוא לשרגא לא ללכת. לא יכול להיות שבחדר הזה יושב אדם - -
קריאה
כן אבל אי אפשר לדבר גבוהה גבוהה בזכות התעשייה ואחר כך, כשזה בא לעשות משהו, לא עושים כלום.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל מה אתה רוצה? תראה איך הם מתנהגים אליו. אני מציע לקרוא לו.
היו"ר משה גפני
ניר ברקת, בבקשה.
אמיר לוי
אני לא חושב שאין כלום בתקציב הזה. במפחת למס חברות – יש כאן הפחתה של ה-BEPS, יש הפחתה של מס הכנסה על יחידים. אני חושב שלהגיד שאין פה כלום לעידוד צמיחה זה מאד מאד מאד מרוחק מהמציאות. סעיף רכבות של 54 מיליארד שקלים - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
וזאת התמיכה היחידה שיש במשק, רק צרכנות.
אמיר לוי
100% הפחתת מס חברות זה לא בדיוק לרעת התעשייה והמסחר במשק.
היו"ר משה גפני
רגע, שניה - -
אמיר לוי
זה לא שלנו, חבר הכנסת רוזנטל. זה לכם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
- - - לא עשה שום דבר במשק, זה לא הגיע לצרכנים וגם ההפחתה הזאת לא תעשה שום דבר טוב.
היו"ר משה גפני
ניר ברקת, בבקשה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
בטח לא תעשה תעשייה פה.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
חברים, אפשר? אני לא שומע את עצמי.
דוד ביטן (הליכוד)
- - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
- - -
היו"ר משה גפני
ניר ברקת, בבקשה. להפסיק את הדיון הזה.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
לפני יומיים, בלי שהתייעצו אתנו, לא אתי, לא עם רוביק – לטובת העניין, שני ראשי העיר שמייצגים לא מעט מאזור פיתוח א', ותודה לאל, סמוטריץ, ברשותך - -
היו"ר משה גפני
אני מבקש לפנות את המקום של שרגא ברוש, אני ביקשתי ממנו שיחזור ואני מבקש שיישב פה גם אם הדברים לא טובים.
היו"ר משה גפני
ניר ברקת, בבקשה. אני אתחיל לקרוא לסדר, אני אוציא אנשים. בצלאל, זה בסדר אבל אני מבקש לא להפריע. אתה יכול להצביע נגד הקואליציה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אני לא מצביע נגד הקואליציה. סליחה, מי זה הקואליציה פה? אני מבקש - -
היו"ר משה גפני
אני רוצה גם להצביע נגד.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
סליחה, או שאני הצבעתי לפי ועדת שרים לחקיקה ואז מעבירים את החוק הזה כמו שהוא עבר בגרסתו הראשונה. אם יש תיקונים אז לכל אחד מחברי הקואליציה יש כאן את מלוא הלגיטימציה להכניס תיקונים. זה הכל. אל תדבר על קואליציה. קואליציה זה לא ביטן עם כל הכבוד.
היו"ר משה גפני
בצלאל התשובה כדלהלן
- -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
לא קיבלתי זימון. מזמינים את מי שרוצים.
היו"ר משה גפני
בצלאל, אני מבקש לא להפריע. אני רציתי להסביר לך למה – בצלאל, רציתי להסביר לך למה זה שייך לקואליציה אבל התחרטתי.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
בגלל שאתה הססן.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
לפני יומיים רוביק ואני שומעים שנפלה עלינו פצצה. נפלה על ירושלים ועל הנגב ועל אזור פיתוח א' פצצה, ואנחנו לא מבינים על מה מדובר. שאלנו את התאחדות התעשיינים, ואנחנו מבינים שהמוטיבציה היא להפוך את מדינת ישראל לתחרותית יותר בתחום ההייטק וזו ברכה. אנחנו בעד, גם התאחדות התעשיינים, גם רוביק וגם אני, ואני משוכנע שרובינו כאן רוצים לראות תחרותיות במדינת ישראל. כמי שבא מהתעשייה הזאת, ברור שצריך לעשות "סימלוץ" וקצת להתייעץ. עם כל הכבוד, יכול להיות שאנשי האוצר התייעצו עם כמה חברות בתל-אביב אבל אני ממליץ לדבר עם התאחדות התעשיינים ועם ראשי עיר שמובילים מהלך של להביא יותר ויותר תעשייה ותעסוקה לערי הפריפריה ולבירת ישראל. זה בנפשנו.

הונחה בפני ועדת הכנסת ובפנינו הצעה ששוחקת לחלוטין את הרעיון של אזור פיתוח א'. הרעיון של אזור פיתוח א' בא ואומר, וכך מדינת ישראל פעלה ופועלת עשרות בשנים, וכל הפילוסופיה אומרת שיש אזורים – אנחנו רוצים לבזר את התעשייה, רוצים לייצר תעשייה בנגב, לחזק את בירת ישראל, לעבוד במקומות שמדינת ישראל החליטה שהיא מתעדפת אזורים מסוימים. אתה לא יכול במכה אחת, בהינף אחד, בלי לעשות סימולציה, בלי לשאול את המשמעויות, לבוא ולקבל החלטה כל כך שרירותית וכל כך פוגעת בירושלים, ואני רשאי לדבר גם בשם רוביק בנגב, ובכל אזור פיתוח א'. זה להיות חכם באגורות, טיפש בשקלים.

עכשיו, אני רוצה לדבר על עוד משהו - -
היו"ר משה גפני
ניר, כבר דיברת - -
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
אני אקצר, ברשותך: יש כאן את הצעד הלכאורה – יש פה שני דברים: 1. "סימלוץ" שאם לא נוריד במרכז הארץ אז הם יברחו לחו"ל. אז אני אומר: בא נוריד עוד יותר בפריפריה ואם יברחו, לא יברחו לחו"ל, נרוויח אותם בפריפריה ונרוויח שלוש פעמים. שימו רגע את הצד של העלות. בא נדבר רגע על הצד של התועלות כי על זה לא מדברים פה. אני חשבתי שמשרד האוצר צריך לדבר לא רק על עלויות אלא גם על תועלות כי אם עסק, רחמנא לצלן, יגיע לירושלים עם אלפי מקומות עבודה או לנגב, לבירת הנגב, רחמנא לצלן ייצרו מקומות עבודה, אתם יודעים מה זה אומר לפריפריה ולירושלים? אתם יודעים על איזה תועלות מדובר? על השארת צעירים, על הכנסת אנשים למעגלי התעסוקה. אתם לא יכולים בהינף אחד למחוק את זה.

ולכן, אני מבקש, מתחנן, דורש מחברי הכנסת – מבקש, מתחנן, דורש. הפער צריך להיות לפחות 6%, ואם רוצים עוד יותר לעזור להיות תחרותי, שירושלים והנגב יהיו יותר תחרותיים, תורידו את זה ל-3%, ל-0%. יש מקומות בעולם שמורידים 0 ל-10 שנים. ואז פתאום תראו שמדינת ישראל באזור פיתוח א' הרבה יותר תחרותית. ושבעזרת השם יגיעו לכאן עסקים, אז זו אחת הברכות הגדולות ביותר שיהיו על הכנסת. אני לא מצליח להבין את זה. כמו שזה מונח היום, זה מייצר נזק גדול מאד לירושלים ולאזור פיתוח א'.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
דוד אמסלם (הליכוד)
משה, אני מצטרף לכל מה שהוא אמר. הוא צודק במאה אחוז.
היו"ר משה גפני
בסדר.
דוד אמסלם (הליכוד)
אני רק אומר לכם. בסדר, בסדר זה לא מספיק.
היו"ר משה גפני
מה אתה רוצה ממני? אני מנהל את המדינה?
דוד אמסלם (הליכוד)
לך, אמיר לוי, הוא צודק במאה אחוז בקטע הזה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. אחרי זה אנחנו הולכים לוועדת הכנסת וזה נושא חדש. בשעה 17:00 אנחנו מתכנסים בוועדת הכנסת להחליט אם זה נושא חדש. בינתיים נמשיך לחוק הבא.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני רוצה לחזור לפסקת היציבות, אולי מישהו פה לא הבין – יציבות לאורך זמן ובפרט לעשור בתחום המיסוי זה נכס כלכלי ממדרגה ראשונה, שכל חברה משמעותית שעושה שופינג בעולם איפה להתמקד, זה שווה הרבה מאד. לא בכדי, מצאו לנכון גם אצלנו להציע - -
היו"ר משה גפני
רק שניה. אל תעזור לי, אני לא מנהל את משרד האוצר. מותר לך לצלם כאן, זה ממש מפריע. יש פה צילום כל הזמן. אני אומר לכולם - -
קריאה
אבל למה אמרת שאתה לא מנהל את משרד האוצר?
היו"ר משה גפני
בגלל שאני לא מנהל את משרד האוצר. אם הייתי מנהל את משרד האוצר הייתי עושה מה ששרגא ברוש אמר. הלאה.
קריאה
לפעמים זה קורה לך.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
- - ולא בכדי, מציעים את זה בחוק הזה. אלא מה? מציעים את זה רק לענקי עולם שכל העולם פרוס לפניהם ואומרים: תבואו לכאן - -
היו"ר משה גפני
זה לא לעניין כאילו מישהו מדבר למצלמה כל הזמן. בבקשה.
רחל עזריה (כולנו)
יושבים פה חברי כנסת, כולם מדברים למצלמה כל הזמן.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
לא, סליחה - -
היו"ר משה גפני
את יודעת מה? אם יתעקשו על זה אני לא מפריע. הכל בסדר.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אני רוצה להגיד לך משהו בהקשר הזה: אם אני הייתי כאן משתולל וצועק עליך ומקלל את השכן, תאמין לי שהיו פה 10 מצלמות וכולם היו מבסוטים. אבל מה? כשאני מדבר לעניין, ואני מקפיד לדבר לעניין אז - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
אז אתם לא מקשיבים.
היו"ר משה גפני
תצלם. בבקשה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
תשמע, יש דברים גם בתוך הבלגן הזה - -
היו"ר משה גפני
אתה צודק.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד את זה באמת
האוצר, שאתם יודעים את הכל, לפעמים כדאי גם שתשמעו כיוצא דופן, כדאי שתשמעו. נכון שאני לא יודע כלום ואם יודעים הכל, זה בסדר אבל כדאי.
אז אני חוזר
זה נכס כלכלי ממדרגה ראשונה. לא בכדי, בצדק, מציעים אותו כאן. אלא מה? שמציעים אותו רק לחברות הרב-לאומיות, הענקים שבעולם, מעל 10 מיליארד דולר. מה קורה? חברות ישראליות ששואפות להתפתח כאן, בארץ, וקרה משהו במדינת ישראל בשנים האחרונות. אני מבקש גם את תשומת לבך, אדוני היושב ראש - -
היו"ר משה גפני
אני מקשיב.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
- - כי אולי, אולי יצא משהו מזה, אני בספק. לחברות בישראל קרה משהו, אני רוצה שתבינו את זה. אם עד לפני שנתיים, שלוש המסלול, חוץ מחברה אחת או שתיים, שנקבע מראש, שכל חברת הייטק היתה להתפתח קצת ולעשות אקזיט מהיר ולברוח מהארץ, ובפרט בשנתיים האחרונות יש התפתחות מקומית של חברות ישראליות שיש להן סיכוי להתפתח הלאה. אלא מה? שאם אני חברה ישראלית שמגיעה במאמץ עליון ל-500,600,700 מיליון שקל, שזה עצום לחברה ישראלית, אני שואל את עצמי: רגע, מה הלאה? לאן אני הולך? אני רואה של-GE ולאינטל תעזוב, לחברות - - - נותנים יציבות ל-10 שנים ולי לא, אז למה לי להישאר כאן. ואז, יבואו אחר כך - -
קריאות
- - -
רחל עזריה (כולנו)
חבר'ה, זה מפריע.
היו"ר משה גפני
זה לא בסדר, נו מה?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
שרגא, גם אני יודע לקום וללכת - -
שרגא ברוש
סליחה. מנו, אתה יודע שזה לא - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אבל זה לא בסדר.
שרגא ברוש
סליחה, תפסת אותי מכולם עכשיו?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
זה גם בשבילך, ניר, מה שאני אומר עכשיו.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
אנחנו נלחמים על העתיד שלנו.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
בדיוק, אז תקשיב גם: אז אני אומר שכיום אין אופק יחסי לחברה ישראלית שגדלה ומתפתחת בארץ אל מול ענקי עולם, שזה בסדר, אפשר להחליט את זה אבל זה לא מה שמדינת ישראל מחפשת, זה לא אופוזיציה וקואליציה, וזה גם לא האוצר מול אחרים. אנחנו מחפשים את אותו דבר. אז אני מתחנן בפניכם: תכתבו שם רק מילה אחת נוספות, שהיציבות הזאת תינתן למפעל טכנולוגי מועדף או מועדף מיוחד. נקודה. וזה יעשה את כל ההבדל מבחינת האופק.

יש גם טענות נגד. מה הם באים ואומרים? אבל אם נעשה את זה, יש 200 חברות כאלה בין מיליארד ל-10 מיליארד. אז רגע, אי אפשר לטעון את הטענה משני הקצוות. הרי מדובר על כך שאותן חברות שאתם מתייחסים אליהן, אין להן פעילות ריאלית היום בארץ. יש להן מעבדות מו"פ. מה שאתה רוצה זה שהן ירשמו את הקניין הרוחני בארץ כדי שאולי מהרישום הזה תצא פעילות ריאלית בארץ, שעליה תוכל למסות אותה לטובת מדינת ישראל. הלוואי שיהיו 200 כאלה. מזה אתה חושש? אם יהיו 10, תגיד תודה. אז באמת, ממה אתם מפחדים? אמיר, אנחנו מכירים לא מאתמול, שלשום. אתה אומר: לא, אני לא רוצה לקשור את ידיי ביחידה פיסקלית. סליחה, מה אתה מנסה להגיד? הרי אם יבואו עוד חברות כאלו כתוצאה מזה, יהיה לך יותר הכנסות. זה לא שאתה כיום קושר את ידיך שיהיו לך פחות הכנסות בעתיד. תהיו קונסיסטנטיים בטענה.

דבר אחרון – אני אומר לכם: צריך להיזהר בטיעונים. אומר שי, ידידי, שאני מעריך אותו מאד. הוא אומר: למה אנחנו נותנים לאלה מחו"ל ולא לישראלים? לא בגודל כזה? כי אלה מחו"ל ראו מה שקורה כאן עם הגז, ואז הם לא מאמינים לממשלת ישראל. נו באמת, אם מנחים חברה ישראלית – תרשה לי, זה כמו העניין של ההוא שהולך למסעדה ושואלים אותו: תגיד, אתה רוצה קציצות? הוא אומר: לא כי אני שומר משקל. ואז שואלים את השני, הוא עונה: אני לא אוכל קציצות בבית כי אני יודע מה יש בהן. זה אותו סיפור. הישראלי ואלה מחו"ל, שניהם באותה סירה. אתה יודע מה שיש כאן וגם אלה יודעים מה שיש כאן. זה לא עניין של אמונה, זה עניין של נכס כלכלי שנקרא "יציבות".
היו"ר משה גפני
מיקי אתה ביקשת? חצי דקה בבקשה כי אני רוצה לעבור לחוק הבא.
יואב קיש (הליכוד)
גפני וגם יש שינוי נוסח שאני הגעתי להסכמה שצריך - - -
היו"ר משה גפני
בסדר אבל אני לא יכול לדבר על זה בגלל שהם טענו נושא חדש. אני צריך להצביע בוועדת הכנסת ולכן, לאחר הדיאלוג הזה אני עובר לחוק הבא ואחרי זה נלך להצביע ונראה מה מצביעים.
מיקי לוי (יש עתיד)
גם התעשיות שבאות מבחוץ - - - למרות היציבות, למרות הכל, אני חוזר על הדרישה שלי לעשות איזה שהוא מדרג, 10,15,25, מה שאתם רוצים, באחוזים אני מדבר. אני אומר לכם, הרי אם לא יגיעו, לא יהיו לכם הכנסות בכלל. אם יגיעו גם קטנות או מקומיות קטנות ולא יברחו, ממילא יהיו הכנסות. על זה תלכו.

אני חושב שחצי מיליון דולר עד מיליון דולר, משהו באמצע, זה הגיוני. אם צביקה, כבר יש לו את המדרג הזה, אז בואו, זה יפתור חלק מהוויכוחים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
גפני, אי אפשר שלא לקבל את העמדות של ראש העיר ושל שרגא ברוש. עם כל הכבוד לפקידי האוצר, יש פה אנשים שעשו יותר מאשר לתת עצות לאחרים. תשמע אותם, הם לא יושבים פה סתם, הם לא קישוט.
היו"ר משה גפני
נתתי להם לדבר, מה זאת אומרת?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אבל צריך לקחת את דעתם בחשבון. בסוף הם מבטלים את דעתם כאילו כל היתר באוצר.
היו"ר משה גפני
צריך להשאיר את המרווח - - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני יודע אבל כאן כל החוכמה באוצר. האוצר יודע את הכל.
קריאה
זה הבקשה של רוביק ושלי ושל התאחדות התעשיינים – תשמרו את המרווח 6%, זה מה שמבקשים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אז בואו נסכם את זה.
היו"ר משה גפני
מאה אחוז. אני מבקש בקצרה משי באב"ד – תשיב על הטענות שהועלו כאן. מיד אחרי זה אנחנו מפסיקים את הדיון בחוק הזה בגלל שיש טענת נושא חדש. ב-17 נלך לוועדת הכנסת ואם תתקבל הטענה שזה נושא חדש, אנחנו נפסיק את הדיון. מיד אחרי הדיבורים של שי באב"ד אנחנו עוברים לחוק של מיסוי פיצויי פיטורין המופקדים לקופת גמל.
שי באב"ד
קודם כל, הערה ראשונה, ואדוני, אני מצטער שאני צריך להגיד את זה אבל זו כבר פעם שנייה שאני מעיר את זה בוועדה הזאת: לא מקובל עלי לחלוטין ההשתלחות הזאת כל פעם מחדש בפקידי האוצר ובאנשי האוצר. לבוא בהערות כמו: הם מכתיבים, הם רק מייעצים עצות ולא עשו שום דבר לפני, כמו שאמר עכשיו חבר הכנסת ברושי, והערות אחרות שכל החכמה נתונה אצלם, זה לא מקובל, זה לא נכון, זה לא מכבד אף אחד. אנחנו עובדים פה ומשרתים פה את המדינה לא פחות מאף אחד אחר. ומה לעשות? לנו נתנו לשמור - -
קריאות
- - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
ממתי אתם רגישים כל כך?
היו"ר משה גפני
זה לא יכול להיות. איתן, זה לא יכול להיות.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מה זה לא יכול להיות? זה צביעות. ממה הוא נעלב? - - - אתם עושים צחוק מהאנשים האלה.
היו"ר משה גפני
איתן אני לא מסכים לזה. אתה לא יכול להפריע כל הזמן לדיון.
שי באב"ד
חבר הכנסת ברושי, אני לא פגעתי באף אחד ברמה האישית. אני לא התקפתי אף אחד - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
גם אני לא.
שי באב"ד
אתה כן. אתה עושה את זה כשאתה אומר שאנחנו לא רגישים, שאנחנו רק יודעים לתת עצות, שלא עשינו כלום בחיים שלנו לפני, אתה פוגע אישית - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
- - -
קריאה
אין אמת אחת, ברושי.
קריאות
- - -
שי באב"ד
אני לא מוכן לזה, אני אומר לכם פה, לכולכם, ואני לא אומר את זה בקטע של איום: לא נכון ולא ראוי לנהוג ככה בפקידי מדינה, להשתלח בהם ככה. אף אחד פה מפקידי המדינה שישב פה לא משתלח באף חבר כנסת ברמה האישית. ככל שהוויכוח המקצועי יכול להיות נוקב וקשה, הוא צריך להישאר ברמה המקצועית בלבד. בלבד. כמה שהוא קשה וכמה שהוא נוקב. לנו יש משימה ואנחנו מנסים לנהל את המשימה הזאת גם כשלעתים אתם לא מסכימים אתנו. זה הערה ראשונית, אדוני היושב ראש.
קריאה
- - -
שי באב"ד
הוא לא אמר את זה רק, הוא אמר הרבה דברים אחרים נוספים.

אדוני היו"ר, אני מבקש באמת לשים לב לזה, ולדאוג לזה שהפקידים שמגיעים לפה ממנכ"ל לראש אגף תקציבים לראש רשות המסים או לרכזים אחרים כי זה לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה בוועדה, שחוזרים אחר כך ואנחנו קוראים בפרוטוקולים דברים שנאמרים פה על פקידי האוצר. עם כל הכבוד, אנחנו משרתים לא פחות מכל אחד אחר ואנחנו מכבדים פה כל אחד מחברי הכנסת ולא פוגעים בהם אישית. זו הערה ראשונה.

הערה שנייה עניינית לגבי הדברים שעלו פה: פעם אחת – אני לא נכנס עכשיו לוויכוח עם שרגא ברוש, עם חוק עידוד השקעות הון לתעשייה צריך להיות 12 או 6 או 13 או 8. אנחנו הבאנו פה היום את תיקון החקיקה לחוק עידוד השקעות הון, וזה החוק שנכנס רק בנושא של קניין רוחני. ייתר הפרטים עדין נמצאים בדיון ולא הסתיימו. הוועדה המליצה ובכוונה חילקה את החלקים והמליצה בשלב זה רק על נושא IT. שואלים למה רק על ה-IT? כי על IT נוצרה דחיפות של זמן בגלל החלטות הBEPS וה-OECD. אם זה לא היה קורה, היינו כנראה מביאים את כל הפרק כולו. לכן, כשאנחנו מביאים רק חקיקה שנוגעת ל-IT ומביאים הרבה מאד נושאים חדשים שנפתחים באמצע זה בסדר, אז זה מה שאנחנו הבאנו.
קריאות
איזה ועדה? - - -
שי באב"ד
עם כל הכבוד, אם אתה תקרא ותדע איזה ועדה הם - - -
היו"ר משה גפני
אתה לא יכול אבל לדבר - -
שי באב"ד
סליחה, בסדר. לכן, מבחינתנו אני לא מתייחס. אני יכול גם להתייחס פה עכשיו על הנחות לסל הבריאות, על דברים נוספים, על תקציב לנכים. על הרבה דברים אפשר לפתוח פה למה לא עושים רק מה שאנחנו הבאנו פה היום זה את החקיקה שנוגעת לBEPS לאור שינויים שנעשו בעולם והדחיפות לעשות אותם לפני תחילת שנה. זה פעם אחת.

פעם שנייה, חבר הכנסת טרכטנברג, לגבי היציבות – תראה, האמרה לא היתה זאת, ואני מנסה להבהיר את האמרה, איפה היא עומדת: העובדות הן מאד פשוטות, לפחות איך שהחברות יצגו, ועשינו לא מעט, גם החבר'ה באוצר וגם ממשרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הכלכלה, "רוד שואו" מול החברות לפני שהגענו גם למסקנות של הוועדה, וכולם אמרו לנו דבר אחד: אם לא היה את אירוע הגז, לא צריך בכלל סעיף בעסקת יציבות. למה לא צריך בעסקת יציבות? כי בכל מדינה נורמלית אחרת, כשמחוקקים חוק, החוק מספיק, יודעים מה אחוז המיסוי ועם זה הולכים הלאה, וזה בסדר. זה כך עובד בכל מדינה. מבלי להיכנס אם הגז היה נכון או לא נכון אלא רק על התהליך – התהליך עצמו גרם בעיניים בינלאומיות להסתכל על ישראל בצורה אחרת לחלוטין. - -
קריאה
- - -
שי באב"ד
רגע אדוני, אני לא הפרעתי לך. גם בעיניים של כולם רק מבחינתנו לחוקק חוק שבא ואומר: גם אתן, החברות הישראליות, אל תאמינו למחוקק שלכם. אלה חברות בינלאומיות, אתה אומר להן: אל תאמינו למחוקק הישראלי, גם זה לא בסדר אבל הן חברות בינלאומיות. אבל להגיד לחברות ישראליות: תקשיבו, המדינה שלכן כל כך לא יציבה והכנסת כל כך לא יציבה שאתם לא יכולים לסמוך על החקיקה שלה, לחברות ישראליות, אלא אתם צריכים שפקידי האוצר והמנהלים יחתמו הסכם יציבות אתכם שבעצם יעקוף את החקיקה של הכנסת. בעינינו זה הזוי. זה פשוט הזוי.
קריאות
- - -
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
תסתכלו במראה, תראו מה זה אומר לכם.
שי באב"ד
אני לא נבחר ציבור ואני לא מחוקק, אדוני ראש העיר. לא הבנת את האנלוגיה.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת
הבנתי מצוין את האנלוגיה - -
שי באב"ד
אז אני לא צריך להסתכל במראה, אני לא חוקקתי את החוקים במדינת ישראל ולא עלי רוצים לקחת לי סמכות. להיפך, לי רוצים פה לתת סמכות לעשות הסכם יציבות על אפה וחמתה של הכנסת לחברות ישראליות, ובעיני הקונספט הזה הוא קונספט הזוי. זה הכל.
קריאה
אבל אתה מסכים לקונספט הזה.
היו"ר משה גפני
תודה רבה. מיכל בירן, ביקשת להגיד משפט.
קריאות
- - - זה היה דוח מבקר מדינה שאמר - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
- - - אחר כך אתם באים ואומרים שזה המחוקק.
היו"ר משה גפני
מיכל בירן.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
דבר ראשון, הטיעון שלך על ההפרדה בין הישראלים לחברות בחו"ל – אני מצטערת, המילים לא התחברו. אין בזה לוגיקה בסופו של דבר. מי שגרם למשבר האמון זה אתם וכן, הממשלה. שוב, ממשלת ישראל עשתה את זה. אגב, גם הגז, אם היו עושים את זה בצורה פחות פוגענית ופחות שעוקפת את הכנסת והיו מביאים את זה מלכתחילה בחקיקה, לא היינו נמצאים בזה. זאת אומרת, אתם עושים הכל הפוך, הכל עקום ואז משתמשים בזה שאתם עושים הכל עקום ואף אחד לא מאמין לכם - -
דובר
הטיעון היה על "ששינסקי 1" שעשינו, שכאילו הוא נעשה בצורה רטרואקטיבית למרות שאנחנו הובלנו את זה והאמנו בזה אבל זה היה הטיעון של - -
מיכל בירן (המחנה הציוני)
בסדר. בסופו של דבר - -
דובר
"ששינסקי 1" לא נעשה בצורה עקומה. הוא נעשה בצורה מאד מקצועית והוא חוקק גם על ידי כנסת ישראל, והטענה של החברות היתה שאנחנו בדיעבד משנים הסדרה כשאנחנו חשבנו אחרת. אני לא חושב ש"ששינסקי 1" נעשה בצורה עקומה. היתה ועדה מסודרת וחוקקתם את זה.
היו"ר משה גפני
יואב קיש.
יואב קיש (הליכוד)
אני מצטער. אני יושב פה ואני לא יכול להתעלם ממה ששמעתי גם מראש העיר וגם משרגא. אני מציע את ההצעה הבאה לאוצר: אנחנו נוריד את זה ל-7%. את ה-50 מיליון ועוד 50 מיליון שזה 100 מיליון, שזה בערך העלות השנתית – אל תתנו למרכז, כמו שאמרתם. תעשו את זה לתקציב 2017-2018, וב-2019 זה יעלה ל-8% אלא אם שר האוצר יחליט להשאיר את זה על 7%. לא נוגעים בתקציב בכלום. אני רוצה להתחיל ב-7%. זה מה שאני מבקש, אני רוצה שנתחיל בנושא הזה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
- - - ממשלת אחדות למען התעשייה.
היו"ר משה גפני
יואב זה נושא חדש.
יואב קיש (הליכוד)
זה יידון אצלי עוד רבע שעה בוועדה.
מיקי לוי (יש עתיד)
זה נושא חדש.
יואב קיש (הליכוד)
לפי בקשתי. לא פוגע לכם בתקציב, עוזר לאנשים ואי אפשר להתעלם מהצעקה הזאת. תודה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בסדר גמור. כל אחד אומר שהוא עושה את המשימה רק לא ברורה מה המשימה פה בכלל. שמישהו יגיד מה המשימה.
יואב קיש (הליכוד)
בצלאל, שמעת מה אמרתי? בצלאל, בהתאם לדיון שהיה לנו בחוץ, אני חושב שגם פורר וגם בצלאל יצטרפו אלי לעניין.
היו"ר משה גפני
לא הבנתי, שמה?
יואב קיש (הליכוד)
לבקשה הזאת, שבמקום לתת את ה-100 מיליון שקל למדען, לשנים 2017-2018 ירד ל-7% ל-2017-2018 - -
היו"ר משה גפני
אני ביקשתי את זה מהם קודם. אני ביקשתי.
יואב קיש (הליכוד)
לא שמעתי.
היו"ר משה גפני
לא רק אני ביקשתי - -
יואב קיש (הליכוד)
אנחנו ביקשנו 7% - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
גפני, אתה הרגלת את האוצר שאתה מקבל מהם רשות. בואו נצביע ונחייב אותם. למה צריך לבקש מהם רשות? אנחנו הריבון. הם אמרו שהם משרתים, אנחנו גם. בואו נחליט וניתן להם הנחייה שילכו ויעשו. כל דבר פה מתקבל באישור האוצר? באמת, יש לזה גבול. אתם קובעים גם את המילים וגם את המנגינה של כל המסביב?
היו"ר משה גפני
רבותי, יש שינוי בעמדה שלכם?
דובר
לא אבל אתם הולכים לוועדת הכנסת ונשוב לכאן אחרי. אנחנו נתייחס לנקודות שהועלו.
היו"ר משה גפני
רבותי, אנחנו מסיימים את הדיון בחוק הזה. אנחנו הולכים לוועדת הכנסת ב-17.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
תעשה עוד דיון בהמשך.
היו"ר משה גפני
לא. הם אמרו - אפשר בבקשה לשמוע ולהקשיב למה שאני אומר? ביקשתי מהם שיתנו תשובה בגלל שכולנו ביקשנו את זה – רגע.

פרק ג' (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
היו"ר משה גפני
אנחנו עוברים להצעת חוק מיסוי פיצויי פיטורים המופקדים לקופת גמל. ב-17:00 אנחנו נלך לוועדת הכנסת. עד אז הם יתנו לנו תשובה לגבי ההצעה שכולנו הצענו אותה. היא נשמעת הכי הגיונית.

גבירותי ורבותי יש שני נוסחים בנושא של פיצויי הפיטורין. היה משא ומתן בעניין הזה, היו דיונים בעניין הזה. לגבי החלק הראשון – הסכמנו שמפצלים. אנחנו מפצלים את סעיפים 20,21 ו-23. אני מבקש מהיועצת המשפטית – אנחנו לא מורידים את זה מסדר היום. אנחנו מפצלים ואנחנו נמשיך את הדיון בעיקרון של הדברים שהבאתם. שגית, תגידי לוועדה מה זה הסעיפים האלה.
שגית אפיק
למעשה, בהצעה שהביאה לכאן הממשלה, הסעיפים האלה קבעו מנגנונים שונים לגבי סעיף - -
היו"ר משה גפני
אני מבקש לא לדבר, זה מפריע. לא נגמור שום דבר היום. באמת, יש כל כך הרבה חכמה במשרד האוצר, אני כבר טובע בזה שכל הזמן אומרים משהו אחד, אחרי זה משהו אחר, אחרי זה משהו שלישי, אחרי זה משהו רביעי. אני טובע - -
קריאה
די, די, הם יעלבו.
היו"ר משה גפני
הם לא יעלבו, מה פתאום יעלבו? אמרתי באמת, אני אומר הרבה חכמה. אני אגיד לך למה הם עושים את זה – כדי שאני כבר לא אדע במה מדובר. אני באמת כבר לא יודע. כן.
שגית אפיק
הממשלה הביאה במקור הסדר שהיה מורכב משתי רגלים. הרגל האחת – עניינה היא סעיף 14 וסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, שבסופו של דבר המטרה הכללית שלו אמורה להיות הטבה. בין היתר, היא נעשתה כיוון שהיה רצון לראות בפיצויי הפיטורין הכנסת עובד שניתן למסות אותה. במהלך הדיון בוועדה - -
קריאה
את אומרת שזה היה טוב.
שגית אפיק
המטרה הכללית של זה יכולה להיות טובה, כן. אני אסביר. במהלך הדיון בוועדה עלו הערות שונות. זה היה דיון ראשוני שעלו בו הערות שונות מצד הגופים, מצד ההסתדרות, והבנו שהנושא מורכב מכדי לקבל את הדיון המתאים והראוי בהליך חקיקה סביר במהלך חוק הסדרים, ולכן עלתה ההצעה לפצל את החלק הזה. בתחילה, משרד האוצר התנגד לפיצול כיוון שהטענה היתה שהם מחויבים לקבוע שזו הכנסה על מנת - -
קריאה
אי אפשר למסות אותה.
שגית אפיק
בדיוק. ואז עלתה הצעה שתיעשה איזו שהיא פיקציה, כפי שנעשה לא מעט בדיני המס לדעתנו. בסופו של דבר, האוצר הסכים עם התיזה הזאת. הוכנה הצעה מטעמנו. אני אמשיך, אני הולכת על הנוסח שלכם בסוף.
היו"ר משה גפני
בלי נדר.
שגית אפיק
עם נדר.
קריאה
- - -
היו"ר משה גפני
רק שניה, אין הסכמה על זה?
קריאה
- - -
שגית אפיק
לא, את הנוסח שלנו אתם קיבלתם מזמן. אם כבר זה עולה, את הנוסח שלנו קיבלתם לפני מעל לשבוע. אני את הנוסח שלכם קיבלתי הלילה, הבוקר ב-2 בבוקר.
קריאה
- - -
שגית אפיק
עם שינויים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אז מה ההצעה?
שגית אפיק
ההצעה היא להישאר בפיצול, זה מוסכם על כולם כרגע, לפצל את הדברים.
היו"ר משה גפני
ולהמשיך את הדיון.
ולהמשיך את הדיון.קריאות
על מה הפיצול?
היו"ר משה גפני
הפיצול של מה שקבעו, מה שדיברנו בוועדה על יחסי עובד ומעביד, שהמשמעות של העניין שזה הופך להיות כסף של העובד, מה שמופיע בסעיפים הראשונים, שאמרנו שנדון בזה. זאת היתה הבעיה העיקרית פה עוד לפני שדיברנו על הכסף. היתה בעיה שאנחנו הולכים לחקיקה חפוזה על דברים שיכולים להיות מאד משמעותיים ומהותיים.
שגית אפיק
ושהמטרה הכללית כנראה גם טובה ונכונה רק צריך לעשות את זה - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אז לא דנים בזה ודוחים את זה?
מיקי לוי (יש עתיד)
הבעיה היא שנגיד שאומרים
בואו נעשה הסכמים קיבוציים כמו שמיקי - - - ואני מכבד אותו - -
היו"ר משה גפני
כן, זה מה שהולך לקרות.
מיקי לוי (יש עתיד)
- - אבל אני בא ואומר
תגידו חבר'ה, מה עם אלה שעובדים 10 איש בנגריות, ו-15 איש כמכונאים - -
קריאה
- - -
מיקי לוי (יש עתיד)
לא. צווי ההרחבה לא תמיד פוגעים. צווי ההרחבה - -
היו"ר משה גפני
חבר הכנסת מיקי לוי, אני לא חולק עליך בכלל. אני רק לא רוצה שנעשה טעויות ודברים כאלה שאת אלה מהנגרייה, שבסוף יסתבר שעשינו להם רע. מה שאני אומר כך: יש הסכמים קיבוציים שהם שניהם אמרו שהם עושים אותם. יכול להיות שלא יעשו, יכול להיות שכן יעשו, זה לא יהיה טוב. אנחנו לא הולכים, לא נוסעים לחוץ לארץ. אנחנו אומרים שמפצלים את זה מכאן. אתם רואים מה שהולך פה, דרך אגב, על כל מילה. אנחנו ממשיכים את החקיקה בעניין הזה. נדבר על עובדי הנגרייה - -
שגית אפיק
רק בהליך חקיקה רגיל ולא במסגרת חוק הסדרים שהקושי פה להבין את המורכבות הוא גדול מאד ולכל מילה יש חשיבות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
את צודקת, אני קטעתי אותך. אם עד אז - - - בין המעסיקים להסתדרות, שיספק אותנו, כמחוקקים, אז אנחנו נדאג לקדם את החוק כמו שצריך.
היו"ר משה גפני
נכון. אנחנו נמשיך את החקיקה בעניין הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל בינתיים מה שממשיך להיות בתוקף זה ההסדרים הקיימים. לא משנים את ההסדרים.
היו"ר משה גפני
ודאי, מה השאלה?
שגית אפיק
אבל יש פה משהו שכן מחוקקים - מחוקקים פה את העניין התקציבי בסופו של דבר.
היו"ר משה גפני
בדיוק. לזה תכף נגיע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כמה מס - - -
היו"ר משה גפני
בדיוק.
דובר
אני רוצה להבהיר שני דברים בעניין הזה: ראשית, לא יהיה די בהסכם - - - וצו הרחבה כדי לפתור את הבעיות - -
היו"ר משה גפני
בסדר.
דובר
- - ולכן, אם צריך תכנון מוקדם, הוא לא יכול להתייתר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל זה אתה אומר בתהליך חקיקה רגיל.
היו"ר משה גפני
כן, כן. זה בעיקרון כספי עבר.
קריאות
- - -
דובר
הסעיף שמאפשר למעסיק למשוך את הכספים הוא בחוק פיצויי פיטורין.
קריאה
יש פה כמה בעיות שניסו לפתור אותן וכרגע רוצים לפצל - -
קריאה
זה רע מאד.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
זה לא טוב שהוא לא מדבר למיקרופון.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה לא הפיצויים.
דובר
הדבר השני הוא - - - הוא להגיד שכדי למסות הכנסה של פיצויים, להגיד שהפיצויים הם לפי ההסדר שהממשלה מציעה בפרק הראשון, הרבה יותר קל גם - -
היו"ר משה גפני
מה אתה מציע עכשיו לעשות? אנחנו עכשיו נמצאים בדקה לחמש. שבת זה עוד פחות מ-24 שעות. אתה רוצה עכשיו להתחיל לחוקק את הזה של העובדים? מה שאפשר היה לעשות זה שתביאו את החוקים לפני חודש. זה מה שאפשר היה.
רחל עזריה (כולנו)
אני מבקשת להתייחס כבוד היושב ראש.
היו"ר משה גפני
תתייחסי.
צור גינת
בכל אופן, בתוך החוק הזה היה טיפול בכספי עבר. יש בעיה של אנשים מבוגרים שמתרוצצים בין חברת הביטוח, אמרתי את זה בדיון קודם ואני חוזר על זה.
שגית אפיק
צור, הבאתם את זה בנוסח שלכם? יש נוסח של הממשלה.
צור גינת
יש סעיף שמטפל - -
שגית אפיק
אז אפשר להכניס אותו לכאן, אם אתם מעוניינים.
צור גינת
שאלה היא, בינתיים אנשים מתרוצצים בין משרדים. תעזרו להם - -
קריאה
תכניס את זה לנוסח הנוכחי.
צור גינת
- - בני 60, בני 70.
היו"ר משה גפני
אוקי, תודה. יש את זה בנוסח המקורי?
שגית אפיק
בנוסח המקורי, הכחול שלהם. אין את זה בנוסח שמונח עכשיו אחרי שהם הסכימו לפיצול.
היו"ר משה גפני
את זה אפשר להוסיף, את מה שהוא מבקש?
קריאה
שגית, אז אם מפצלים מה נשאר?
היו"ר משה גפני
רק רגע. יעל, אני רוצה לדעת. תגידו שיש עכשיו ועדת כנסת, אני אעצור את הדיון. לפצל או לא לפצל?
רחל עזריה (כולנו)
אני לא מסכימה לפיצול. אני לא מסכימה. אני לא מבינה מי הגיע להסכמות כאלה. זה הסכמות שפוגעות בעובדים. אני לא מוכנה.
דובר
נסביר לכם רגע, תשמעו שניה את ההסבר, זה סעיף שהוא בעד העובדים, הוא לא נגד העובדים.
היו"ר משה גפני
לא, זה בסדר - -
רחל עזריה (כולנו)
אני לא מבינה למה אנחנו מפצלים. סליחה, כבוד היו"ר. אתה אומר שכל הגזירות מגיעות אליך, סוף סוף משהו טוב. למה לפצל אותו לחוק ההסדרים? למה לא לעשות אותו מהר?
דוברת
דבר ראשון, רחל, מלכתחילה הביאו את הסעיף הזה שהוא לכאורה חיובי רק כדי לנסות - -
רחל עזריה (כולנו)
- - - אבל אנחנו הפרדנו את זה.
היו"ר משה גפני
אין צורך להסביר.
רחל עזריה (כולנו)
לא, אני לא מוכנה.
היו"ר משה גפני
מאה אחוז. למה את צריכה להיות מוכנה? כפיר, אתה לא צריך להסביר, אתה שכנעת אותי שצריך לחוקק את החוק הזה. בעזרת השם נמשיך את הדיון בחוק הזה ביום ראשון. עם כל הכבוד, היה סיכום שמפצלים אותו.
רחל עזריה (כולנו)
מי הגיע לסיכום שמפצלים?
היו"ר משה גפני
מאה אחוז, תחוקקי, תעשי מה שאת רוצה. יש ועדת כנסת.

(הפסקה בדיון)
היו"ר משה גפני
תודה. אני מדלג על החוק של ליווי המוסד לביטוח לאומי, בגלל שאנחנו נצטרך לראות מה עושים עם זה. אני עובר למיסוי פיצויי פיטורים המופקדים לקופת גמל, מה שהיה קודם. קודם כול, אני מבקש, לאחר הסכמה שהייתה על סעיפים 20, 21 ו-23, לפצל אותם מהחוק, ואני אמשיך את הדיון בהם בהמשך. מי בעד הפיצול של הסעיפים הללו?

הצבעה

בעד פיצול הסעיפים – רוב

נגד – מיעוט

ההצעה לפצל את סעיפים 20, 21 ו-23 מהדיון בחוק נתקבלה.
רחל עזריה (כולנו)
אני מבקשת להתייחס.
היו"ר משה גפני
אמרתי שאני אביא את זה בהמשך.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני מבקש זכות דיבור ואז אוריד את ההסתייגות שלי.
היו"ר משה גפני
בבקשה. אגב, הסעיפים הללו הוצאו ויימשך בהם הדיון במושב הנוכחי.
מיקי לוי (יש עתיד)
אני מבקש כמה מילים ואני רוצה שזה ייכנס לפרוטוקול. אני מבין שהאוצר ויתר בנושא של החלק הראשון של החוק שמתייחס לכספי הפיצויים השייכים לעובד. אדוני, אני מבקש שוועדת הכספים בראשותך תתחייב לטפל בחוק הזה בחקיקה רגילה, כי מדובר בדיני נפשות. הרי לא כל העובדים נמצאים בהסכמים קיבוציים. יש את ההסתדרות, יש את "כוח לעובדים", יש את ההסתדרות הלאומית, ובקיצור, אין אחידות. ואני מאוד מודאג מזה, כי מה עם העובדים החלשים? למשל, עשרה עובדים שעובדים במאפיה, חמישה עובדים שעובדים במוסך, שלושה שעובדים במכבסה – להם אין הסכמים קיבוציים. ומה שהיה צריך להיות המשענת שלהם זה החוק הזה, שכספי הפיצויים שייכים להם.
ויש עוד דבר אחד דחוף
"הר הכסף". יש עובדים שמזה ארבע שנים, בגלל שלא ברור מה קורה, בגלל שזורקים אותם ממס הכנסה לחברות הביטוח כי אף אחד לא רוצה לתת להם אישור, לא מסוגלים לקבל את הכסף שלהם. מדובר באנשים מבוגרים, ואני אומר לכם שאין מי שיושיט להם עזרה. ולכן אני מבקש שזה ייכנס לפרוטוקול. מבחינתי החלק האחרון לא פחות חשוב מלתת ביטחון שהפיצויים שייכים לעובד. אני אומר לכם, כשהייתי מנכ"ל, גם כשעובד נתפס גונב כסף, סברתי שהפיצויים שייכים לילדים ולאשתו. יש עוולות בעניין הזה, ואני מבקש שהוועדה בראשותך תתחייב לתקן את העוול הזה.
היו"ר משה גפני
טוב. רחל, את רוצה גם כן לשאול שאלה?
מיקי לוי (יש עתיד)
אדוני, אם אתה מתחייב אני מסיר את ההסתייגות.
היו"ר משה גפני
בסדר.
רחל עזריה (כולנו)
אני רוצה לומר שאנחנו רואים כותרות על זה שאנחנו מונעים מהאוצר לעזור לעובדים חלשים - - -
היו"ר משה גפני
את, אכפת לך מכותרות?
רחל עזריה (כולנו)
לא, לאף אחד לא אכפת מכותרות.

אני רוצה לומר שהנושא הזה הוא קריטי ואנחנו מבינים את זה. אנחנו מבינים שפיצויי הפיטורים צריכים להיות בידי העובד ולא יכול להיות שהמעביד והמעסיק יוכלו לעשות בפיצויי הפיטורים כבשלהם. ולכן מאוד חשוב שזה יעבור בהקדם.

אני רוצה לומר שאנחנו דיברנו על זה בחוץ, ואתה, כבוד היו"ר, ציינת תעשה כל מאמץ להעביר את זה בהקדם, כי זו בשורה חשובה ואנחנו לא מוכנים לפגוע בהם, ולכן נשתדל ונתאמץ להעביר את זה עד סוף המושב.
היו"ר משה גפני
תודה. בצלאל, בבקשה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
קצת כמו בדיון הקודם, החוק הזה בסוף משנה את מערכת יחסי העבודה במשק. והתחושה שלי ממה ששמעתי פה בימים האחרונים היא שלא נערך דיאלוג מספק מול ההסתדרות או המעסיקים, שזה דבר שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם. עכשיו, זה בסדר שרוצים לעשות הכול בחוק ההסדרים ולהביא את הכול מהר, אבל בסוף אי אפשר לבוא ולהתערב בצורה דרסטית וחד-צדדית בחוק שמדבר על יחסי העבודה במשק, שמוסדרים בהמון מערכות אחרות חוץ מהחוק. ולכן טוב שפיצלנו את זה. אני אומר שגם החלק השני, שאנחנו מביאים עכשיו, יש בו התערבות מסוימת, אבל לפחות היא פחות מבנית ויותר פיסקלית.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
פעם ראשונה שאני מסכים עם סמוטריץ מהמילה הראשונה ועד המילה האחרונה כולל הנקודה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אדוני היושב-ראש, גם אנחנו מברכים על הפיצול, כי זה באמת היה צורם. אני בעברי התמחיתי בדיני עבודה וייצגתי הרבה עובדים, אני מכיר את התחום הזה, כולל סעיף 14, הפקדות לקופת הפיצויים על חשבון הפיצויים וכו'. ולכן עדיף באמת לנהל משא ומתן, הידברות עם כל הגורמים, כדי להגיע להבנה בדברים האלה, ולא לבוא ולכפות את זה בחצי רגל. כי איך שעשינו את העניינים אתמול והיום, זה היה בכייה לדורות אם גם את זה היינו עושים ככה. אז אנחנו מברכים על זה, ולשאר החוק נתייחס בהמשך.
היו"ר משה גפני
תודה רבה.
ג'ק בלנגה
אני ג'ק בלנגה, מלשכת רואי החשבון. לבקשת, קיימנו כמה התייעצויות עם העוצר בנושא של החוק הזה, פורמליות ולא פורמליות. והייתה הסכמה שאין מניעה שהמס ישולם מתוך סכום ההפקדה עצמה ולא על חשבון הנטו של העובד. לאחרונה אף אמרו שאולי יאפשרו את שני המסלולים, כלומר, שהעובד יוכל לבחור אם זה משולם מתוך ההפקדה או מהנטו שלו. אלא שכרגע זה לא בא לידי ביטוי בתוך החוק.
היו"ר משה גפני
אבל אנחנו עוד לא התחלנו את הדיון בחוק.
ג'ק בלנגה
אבל זה לא מופיע.
היו"ר משה גפני
אני מבקש לענות לאלה שהתייחסו. אין לי גנים של להיעלב, לא נולדתי עם גנים כאלה, ולכן אני לא נעלב. אמרתי בתחילת הדרך, אמרתי את זה גם למשרד האוצר וגם אמרתי בוועדה: אני מבקש לפצל את זה, ואנחנו נמשיך לדון בסעיפים הללו בהמשך. יש לנו עניין לדון בסעיפים האלה, מדובר בסיפור לא פשוט שיש בו מעלות ויש בו חסרונות, אבל אסור שהוא יידון בחוק ההסדרים. אלא מה? שיש חלק בחוק הזה שהוא חלק תקציבי, חלק כספי, חלק שהמדינה יכולה לקבל ממנו כסף, ועל זה נדון עכשיו. אל תחשדו בי, אני לא מכיר מקרה ששיקרתי משהו ותפסתם... ואני לא מתכוון לשקר גם במקרה הזה, ואנחנו נמשיך לדון בעניין הזה, ואני אשתדל לעשות את זה כמה שיותר.

מיקי, מה שאמרת זה נכון, אבל זה לא מכסה את הכול. יש לזה מעלות ויש לזה חסרונות, וזה היה לא אחראי מצדנו לדון עכשיו, כשיושבים כמו שישבנו אתמול, מה גם שאנחנו עוד לפני המס על הדירה השלישית, שאני עוד לא יודע מה עושים עם זה.

אני עובר לדיון על החוק עצמו.
שגית אפיק
אנחנו הנחנו לכם כאן שני נוסחים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אנחנו לא קיבלנו.
היו"ר משה גפני
חילקו, בנייר בצבע של מחזור. בצלאל, אנחנו לא נפלה אותך כאן לרעה בוועדה הזאת. זה לא כמו שמפלים אותך לרעה בוועדה.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
למרות שאני תושב יו"ש לא יפלו אותי...
היו"ר משה גפני
למרות שאתה תושב יו"ש ומפלים אותך בתקציבים, פה לא יפלו אותך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הוא תושב אחת הרשויות המתוקצבות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אתה מופלה לטובה, לא לרעה.
היו"ר משה גפני
שגית, בבקשה.
שגית אפיק
במסמך שמופיע לפניכם הנחנו שני נוסחים. במקור, הוועדה ביקשה מהייעוץ המשפטי של הוועדה להכין לאחר הפיצול נוסח שיבטא את הפיקציה לפי יש לשלם הכנסה - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
- - -
שגית אפיק
בדיוק. ואז דובר על סכום של 50,000 נדמה לי. זה הסכום שהיה פה בדיון האחרון. ועלה עוד עניין, לגבי נכים.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
50,000 לפי 6%.
שגית אפיק
אנחנו ניסחנו במקור נוסח כזה, אלא שהאוצר הביע טענות רבות שהוא מצא בנוסח שלנו והם הביאו את הנוסח הממשלתי שלהם, עם תיקונים. בלחץ הזמנים שנוצר כאן ובהליך החקיקה שמתנהל כאן, הייעוץ המשפטי של הוועדה מתקשה לומר שהנוסח שלנו יבטא את מלוא הדברים, ולכן אני מבקשת שנדון לפי הנוסח שהביאו ממשרד האוצר. אנחנו נעיר את ההערות שלנו לגביו, אבל אין לנו יכולת לתת לזה ייעוץ משפטי מעמיק בנסיבות שנוצרו.
היו"ר משה גפני
מי מציג את הנוסח של הממשלה?
דוד אמסלם (הליכוד)
אני יכול לקבל את החוק בבקשה?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
רגע, יש פה שני נוסחים - - -
שגית אפיק
במקור, כאשר עלה הרעיון לפצל ולעשות פיקציה, האוצר התנגדו לרעיון הזה. ולכן הייעוץ המשפטי של הוועדה התבקש לנסח אותו בעצמנו. כך עשינו, והעברנו להם את הנוסח. אתמול בערב, בלילה, לפנות בוקר, התקבלה הסכמה של האוצר ללכת על הדרך של הפיצול והם שיפצו את הנוסח שלהם והביאו לנו אותו בשתיים לפנות בוקר. הם ישבו הבוקר עם איל על הנוסח שלנו ושלהם והעירו את ההערות שלהם. אבל בלחץ הזמנים שנוצר אין לי את היכולת להתמודד לא עם הבעיות, לא עם הנוסח ולא לתת מענה משפטי מעמיק ורציני, וזה יהיה לא אחראי מצדי שלא להגיד לכם את זה. ולכן אני מציעה שנדון על הנוסח שלהם וככל שיהיו הערות אנחנו נעיר אותן. ואני מקווה שההליך יהיה סביר.
מיקי לוי (יש עתיד)
אבל ה-50,000 לא התקבל?
שגית אפיק
ה-50,000 לא התקבל, ויש הסכמה על סכומים אחרים, והם יציגו אותם.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
את באותה מידה לא מרוצה משני הנוסחים?
שגית אפיק
אכן. אני סבורה שהנוסח שלי הוא טוב יותר, אבל אני לא בטוחה שהוא מבטא את כל - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
אז למה לא מתחילים איתו?
שגית אפיק
כי הם מעלים לגביו בעיות רבות והלחץ כאן להתקדם הוא גדול.
היו"ר משה גפני
מי מציג את החוק מטעם הממשלה? אסי? לפני זה אני מבקש להגיד משהו בנוסף למה שאמרה היועצת המשפטית. הליך החקיקה שנעשה כאן הוא הליך לא תקין. הליך לא תקין.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
נלך לבג"ץ...
היו"ר משה גפני
לבג"ץ אתה הולך.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
אני לא הולך אף פעם.
דוד אמסלם (הליכוד)
רק השמאל הולך לבג"ץ.
היו"ר משה גפני
המציאות היא שהליך החקיקה שנעשה כאן בימים האחרונים... אנחנו עושים כל מאמץ, גם אני, גם החברים, גם היועצת המשפטית, גם הלשכה המשפטית, עושים כל מאמץ. היועצת המשפטית של הוועדה הלכה אתמול הביתה אחרי שלוש.

לא הגיעו נוסחים מהממשלה. הגיעו רק לפנות בוקר, וגם לא כולם. עכשיו, בפנינו, בפניי ובפני הלשכה המשפטית, עמדו שתי ברירות. אחת, להגיד שלא דנים על זה בכלל ודוחים את זה. ואז הייתה נוצרת מציאות שחסר כסף וצריך להביא כסף ממקום אחר. לכן אנחנו נאלצים לסמוך על מה שהממשלה אומרת, ואני מבקש מהחברים לעקוב אחרי הדיון שמתקיים בעניין הזה.

אסי מסינג, בבקשה.
אסי מסינג
אני אתחיל להקריא.
שגית אפיק
עמוד 3 במסמך שלכם, סעיף 93.
אסי מסינג
קורא
תיקון פקודת מס הכנסה

93.

בפקודת מס הכנסה-

בסעיף 3, בסעיף קטן (ה3) –

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)

סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.


על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה, סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.

(1ב)

סכומים ששילמו כל מעסיקיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;";
שגית אפיק
תסביר.
אסי מסינג
בהמשך אנחנו ניגע גם בשאלה מהי תקרת הפיצויים המוצעת. אבל היום, לפי המצב שגם הוסבר בדיונים הקודמים, הפקדה של פיצויים אינה חייבת במס - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
עד תקרה מסוימת.
אסי מסינג
ללא תקרה בכלל. היום אין חיוב בכלל. למעט מה שמוצע במסגרת התיקון המוצע כאן, שבמסגרת ההפקדה החלק העולה על התקרה כן יהיה חייב במס בעת ההפקדה, והחלק האחר יהיה חייב בעת ה - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
אתה מדבר על המעביד או העובד?
אסי מסינג
אני מדבר על העובד.
דוד אמסלם (הליכוד)
רגע, אני רוצה להבין מה המצב היום. אתה מדבר על פיצויים? ההפקדה לפיצויים היא של המעביד, לא של העובד.
אסי מסינג
ההפקדה של מרכיב הפיצויים.
דוד אמסלם (הליכוד)
עכשיו, מרכיב הפיצויים, כשאתה רוצה למשוך אותו, יש לו תקרה.
אסי מסינג
עוד מעט נדבר גם על המשיכה, אבל כרגע אני מדבר על שאלת ההפקדה.
דוד אמסלם (הליכוד)
אז זה בעצם מוכר לו כהוצאה? אתה מדבר על ללא תקרה? אני רוצה להבין את ההיגיון,. הרי זה קשור גם למשיכה, בגלל שאנחנו לא מכירים לו את זה כהוצאה פה, אז אנחנו מכירים לו כהוצאה ממשיכה. כמה התקרה?
מיקי לוי (יש עתיד)
הוא לא יחויב פעמיים, אין כפל מס.
דוד אמסלם (הליכוד)
לא הבנתי את הרעיון, תסבירו לי את הרעיון, אל תרוצו. אולי כולם מבינים, אבל אני מבין לאט.
אסי מסינג
הרעיון הוא שהפקדה מעל תקרה מסוימת חייבת במס. היא לא תהיה חייבת במס בעת המשיכה, כלומר, לא יהיה - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
עזוב את ההפקדה, הרי ההפקדה היא לטובת המשיכה, אני לא מפקיד אם אני לא מושך בסוף. מבחינת המשיכה, אם במשיכה יש לי תקרה, אז מה זה משנה לי כמה תפקיד פה? הרי במשיכה אני לא אכיר לך את זה במס ושם אני אמסה אותך. אז לא כל כך הצלחתי להבין מה הסיפור פה. מה, אתם רוצים להקדים את המס עכשיו?
קריאות
כן.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
הם רוצים כסף.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה ייחשב כהכנסה לעובד, אז מי משיג את זה?
מיקי לוי (יש עתיד)
דודי, לא זאת ועוד – זה מהנטו שלו.
אסי מסינג
בכל אפיקי החיסכון שלנו יש היום תקרה להטבת המס בהפקדה – גם על תגמולי פנסיה, גם על - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
דרך אגב, מאיפה הוא ישלם את זה? מהנטו שלו היום? אני רוצה להבין קודם כול את הרציונל. נניח שעובד מרוויח היום 50,000 לחודש. עכשיו, בוא נניח שהפטור הוא עד 20,000. אז בבוא היום, כשנצבר מה שנצבר, אז באים ומתחשבנים איתו, אומרים לו "תקשיב, זה פטור ועל זה תשלם מס". ומאיפה הוא משלם את המס? מאותה הקרן. ועכשיו אתה מתכוון שהוא ישלם את זה מהשוטף? מהמשכורת שלו?
שגית אפיק
התשובה היא כן.
דוד אמסלם (הליכוד)
אני רוצה להבין מה ההיגיון בזה.
שגית אפיק
אין.
דוד אמסלם (הליכוד)
מי פה באוצר יכול להסביר לי מה השכל?
יעל מבורך
אני אסביר.
דוד אמסלם (הליכוד)
הרי בסופו של דבר צריך למסות את העובדה ברגע שהוא מממש את זה. זה כמו שכל חודש את לא מבקשת ממני לשלם את מס ההכנסה של אותו שבוע.
יעל מבורך
אני אנסה לתמצת בצורה מאוד קצרה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
יעל, בהמשך למה שאמר דוד, מה המשמעות בכך שפיצלנו את החוק? אם אנחנו עכשיו משנים את זה ומתחילים למסות מעכשיו, אז מה המשמעות של הפיצול?
דוד אמסלם (הליכוד)
למה הדבר דומה? אני מקבל פה הרי משכורת חודשית, וכל יום הכסף בעצם משולם לי. אז את יכולה למסות אותי באופן תאורטי כך שכל יום אני אשלם מס הכנסה, עד שבסוף החודש יתקזזו איתי.
יעל מבורך
אני אסביר בתמצית. חבר הכנסת אמסלם, אפשר לענות?
קריאות
- - -
דוד אמסלם (הליכוד)
משה, אתה רוצה לסדר את הדיון פה?
היו"ר משה גפני
רבותיי, אני לא מסכים שהדיונים בוועדת הפנים יהיו ברמה יותר פחותה מוועדת הפנים...
דוד אמסלם (הליכוד)
לא, לא, אני עכשיו רציני, משהו מקצועי.
היו"ר משה גפני
הנה, יעל משיבה לך.
יעל מבורך
אני אנסה לתמצת דיון ארוך שנעשה פה בוועדה בכמה שבועות האחרונים בנושא הזה. בסופו של דבר היום המצב הוא שפיצויי הפיטורים ממוסים במשיכה, כמו שאתה אומר. מה שאנחנו עושים פה, מטעמים פיסקליים - - -
קריאות
- - -
דוד אמסלם (הליכוד)
שנייה, חבר'ה. משה, תעשה הפסקה לסנדוויצ'ים.
היו"ר משה גפני
לא, לא.
דוד אמסלם (הליכוד)
אז תעשה שקט.
יעל מבורך
אנחנו מקדימים את המס למעשה. בעצם כמו בכל ההפקדות, אנחנו מציעים להכניס תקרה. להפקדת המעסיק לעובד לקרן השתלמות – יש תקרה. להפקדת לתגמולים – יש תקרה. להפקדת העובד לפנסיה שלו – יש תקרה.
היו"ר משה גפני
רבותיי, אפשר לאכול בשקט?
יעל מבורך
מעל התקרה הזו יש חבות במס
המס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות. הדבר היחידי היום שבו על הכסף שמעסיק נותן לעובד במסגרת העבודה שלו אין תקרה, זה פיצויי פיטורים. ופה אנחנו מציעים, משיקולים פיסקליים, גם פה ליישר קו ולעשות תקרה - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
איפה אמרת שיש תקרה?
יעל מבורך
בקרן השתלמות, בהפקדות עובד ומעביד לפנסיה. ורק בפיצויי פיטורין אין. ולכן אנחנו מציעים להחיל פה תקרה, שהיא גם יותר גבוהה מאשר התקרות האחרות. אנחנו מקדימים מס, זה למעשה הצעד.
דוד אמסלם (הליכוד)
אני אגיד לך מה הבעיה. בקרן השתלמות יש תקרה מבחינת הסכום או מבחינת האחוזים?
יעל מבורך
בהפקדה.
אסי מסינג
בסכום. מעל 15,700 בשנה - - -
יעל מבורך
אתה חייב במס.
דוד אמסלם (הליכוד)
אבל בעצם קרן השתלמות היא קצת שונה, כי אחרי שש שנים הוא מושך אותה, ושם אתם לא ממסים אותו בכלל. כלומר, אין התחשבנות כיסויית שם בכלל. ופה רציתם למסות והייתם צריכים למצות את זה באיזשהו קצה, וכאן יש שתי אופציות: בהתחלה או בסוף.
יעל מבורך
אז אנחנו מציעים בהתחלה, ולא יהיה כפל מס.
דוד אמסלם (הליכוד)
אבל הבעיה היא שהיום אתה כבר ממסה אותו בסוף, בקרן הפיצויים. עכשיו, הרי הוא לא יפריש לו פחות. נניח אני מרוויח 50,000 שקל, אני לא אגיד לו "תשמע, תפריש לי עד 10,000, בגלל שממסים אותי". ואז בעצם זה יירד לי מהנטו במשך 30 שנה. לא הצלחתי להבין מה הרעיון.
יעל מבורך
זו הקדמת מס.
דוד אמסלם (הליכוד)
לא, אתה בעצם ממסה את הבן אדם שמממש את הכסף, זה הקצה, זו הנקודה. כשהוא פורש, אז הוא פוגש את הכסף, ושם אתה ממסה אותו.
יעל מבורך
להפך. בפיצויי פיטורים זה אפילו יותר מובהק, פיצויי פיטורים ממוסים במשיכה. הרציונל שמאחורי המיסוי מעל תקרות מסוימות כבר נקבע ופה אנחנו רק מקדימים אותו.
דוד אמסלם (הליכוד)
אין לי בעיה עם הרציונל, יש לי בעיה עם העיתוי.
רחל עזריה (כולנו)
אבל עדיף לא כשאנשים צריכים את הכסף אלא לפני.
דוד אמסלם (הליכוד)
נגיד שבן אדם עכשיו פורש והצטבר לו מיליון שקל. עושים לו חשבון ואומרים לו שהוא חייב במס 200,000. הוא מבסוט, הוא אומר לעצמו, במקום מיליון קיבלתי 800, אחלה.
רחל עזריה (כולנו)
אני לא מכירה בן אדם שמרוצה מלשלם 200,000 מס.
דוד אמסלם (הליכוד)
רגע, תלכי איתי עד הסוף. זה בוודאי יותר גרוע שאני אומר לו "כל חודש אני מוריד לך עכשיו במשכורת שלך 2,000 שקל, כי עוד 30 שנה תקבל פיצויים ואז - - -
רחל עזריה (כולנו)
זה לא 2,000 שקל. זה מגיע לסכומים כאלה? הרי זה 50 שקל, 100 שקל - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
לא, מאיפה הבאת את זה? היום התקרה היא 10,000 שקל - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
בדקתי עכשיו ומצאתי ש-40,000 שקל לפי שמונה ושליש זה 300 שקל בחודש.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
דודי, אני יכול להסביר משהו? דודי, התשובה היא מאוד פשוטה. נטל המס בגין האירוע הזה יגבר כתוצאה מהשינוי הזה, משתי סיבות. אחת, בשלב הפרישה המס השולי שלך יהיה נמוך, מכיוון שאתה מקבל רק את הקצבה הזאת מקופת הגמל וכולי ויש לך הרבה פחות הכנסה ממקומות אחרים. לעומת זאת, בשלב שאתה מפקיד אתה עובד ומקבל הכנסות אחרות, ולכן המס השולי שלך הוא יותר גבוה. הסיבה השנייה היא הערך הנוכחי. אם שואלים אותך היום האם אתה רוצה לקבל שקל היום או שקל בעוד עשר שנים, הרי שהשקל של עוד שנים, שווה הרבה פחות משקל של היום.
דוד אמסלם (הליכוד)
נכון. איך אתם רוצים למסות אותו? היום מעבר לתקרה זה 35% - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
מנו, מצד שני - - -

(היו"ר רחל עזריה)
היו"ר רחל עזריה
רגע, סליחה, סליחה, אני מבקשת מהאוצר להתייחס לטענה שיש פה מיסוי הרבה יותר מוגבר.
כפיר בטט
אנחנו נסביר. ראשית, חשוב לציין שעל כספי התגמולים שנכנסים לקרן הפנסיה שלנו יש שתי תקרות. יש תקרה להפקדת העובד, שהיא פעם אחת השכר הממוצע במשק. כלומר, כל מה שהעובד מפקיד לקרן הפנסיה שלו מעל השכר הממוצע, הוא ממוסה עליו כבר היום. והתקרה השנייה היא על הפקדת המעסיק בשיעור של 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק. בהצעה פה הרציונל הוא אותו רציונל: שאנחנו שמים תקרה להטבות המס שניתנות בהפקדה, גם לתגמולים שנכנסים לקרן הפנסיה וגם לפיצויים שנכנסים לקרן הפנסיה.
מיקי לוי (יש עתיד)
אבל אתם מקטינים את הנטו. ולא זאת ועוד, ככל שהשנים מתקדמות, הקבוצות שמתקרבות למשל ל-35,000, מה שאתם רוצים לקבוע, מתחילות להיות מצומצמות יותר. תנו לאנשים לחיות, באמת, מה הסיפור של ההקדמה?
היו"ר רחל עזריה
אנחנו במין דיון פתוח, אני לא רגילה שהדיון בוועדה הוא פתוח.
דוד אמסלם (הליכוד)
אני רק אשאל עוד שאלה. כמה בעצם הפטור היום? 12,500 לשנה - - -
קריאה
במשיכה.
דוד אמסלם (הליכוד)
די, אתה לוחש לי פה - - -
היו"ר רחל עזריה
דודי, רגע. תשאל את השאלות, נאסוף את כולן ואז נבקש מהאוצר לענות.
דוד אמסלם (הליכוד)
היום התקרה היא 12.5 אלף. אני מבין שמעבר לזה זה 35% מיסוי, נכון? עכשיו, מה קורה אם היום המס של הבן אדם הוא 45%? אם אתה תכיר לו את זה היום כהכנסה אז ממילא אתה מעלה לו את המס השולי היום יחסית למה שיש בקצה. זאת אומרת שגם מיסויית הוא משלם יותר. עזוב רגע את ההקדמה, בסדר, הקדמנו. אבל לדעתי - - -
היו"ר רחל עזריה
יש עוד שאלות?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בהמשך לשאלה של דוד, היום אם אתם רוצים למסות את זה, אתם תמסו את זה לפי המס השולי שלו. אבל אם היה נשאר אותו דבר והוא היה מגיע למיליון או 1.5 מיליון שקל, אז הייתם לוקחים את התקרה שהיא פטורה וממסים את היתרה, כאשר המיסוי של היתרה הוא לא לפי המס השולי.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
נכון, זו בדיוק הנקודה - - -
היו"ר רחל עזריה
רגע. עוד שאלות?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אז זה כאילו האוצר מפסיד מס, אבל בגלל שאתם מקדימים את זה אז אתם מוכנים להסתפק במס השולי היום במקום שתקבלו בעתיד 30%. אני זוכר שעובדים שאני ייצגתי בעבר, אם הם היו מגיעים מעבר לתקרה הם היו משלמים על זה 30% מס.
היו"ר רחל עזריה
יעל, בבקשה.
יעל מבורך
אני חושבת שההשוואה בין כמה כל פרט היה משלם בקצה לעומת מה שהוא משלם היום היא לא רלוונטית, כי יש לנו פה לאקונה – שאין תקרה. וזה מה שאנחנו באים לתקן. כמו שציינתי, בכל סופי ההפקדות האחרות יש תקרות בהפקדה, בעוד שפה אין. ואנחנו רוצים לעשות אותה. יכול להיות שלחלק מהאנשים זה יגדיל, יכול להיות שלחלק זה מקטין, רוב האנשים בכלל לא מושכים את פיצויי הפיטורים שלהם אלא משתמשים בהם בפנסיה, כל אחד לפי החלטתו האישית. כך או כך, אנחנו לא מנסים לייצר פה שקילות, ולכן אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים המתמטיים האלה.

כמו שאמרנו בצורה מאוד ברורה לאורך כל הדיונים וגם אמר את זה חבר הכנסת מיקי לוי עכשיו, זאת הפקדה שבסופו של דבר מקטינה את הנטו לפרטים שמרוויחים מעבר לתקרה הגבוהה, שעוד מעט נציין אותה. זה נעשה מטעמים פיסקליים, על מנת להתכנס להוצאות התקציב, וראוי שגם בנושא הזה תהיה תקרה.
דוד אמסלם (הליכוד)
אבל יעל, לדעתי אתם מפספסים שני דברים. אחד, אם אתם ממסים אותם בקצה אז אין שום סיבה שהוא לא ייקח את פיצויי הפיטורים כבר בדרך, כי ממילא הם ממוסים.
יעל מבורך
יכול להיות - - -
דוד אמסלם (הליכוד)
רגע. הרי מה אתם עושים? למה היום אנשים לא מושכים את הפיצויים? בגלל שהם ישלמו מס הכנסה. אבל ברגע שהם כבר ממוסים הם יכולים למשוך אותם בכל רגע נתון, למשל אם אני רו