הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 85

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, ה' בטבת התשע"ז (03 בינואר 2017), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא תשלום הבטחת הכנסה לזכאים על ידי קהל"ת – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-18.7.2016

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

עמוס צייאדה - מנהל אגף מוסדות תורניים, משרד החינוך

מאיר כהן - מנהל תחום קהלת, משרד החינוך

שלומית אבינח

ר.כ., חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא תשלום הבטחת הכנסה לזכאים על ידי קהל"ת – ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-18.7.2016

בוקר טוב. אנחנו נעשה היום דיון, אני מקווה, מתמצת, ענייני וקצר כמה שאפשר. אנחנו נברר את כל הסוגיות. אין לנו פונים היום.

זה הסתדר להם בעקבות הפנייה, בגלל זה הם לא באו. הם קיבלו את הכסף.

הם קיבלו את הכסף, אז נגיד תודה לעמוס צייאדה. עמוס, יש לך תודה בפרוטוקול מהאנשים שכבר הוסדרו ענייניהם.

בעקבות הפנייה לוועדה.

כן, ואנחנו פותחים עכשיו את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור, בנושא תשלום הבטחת הכנסה לזכאים על ידי קהל"ת. בעצם זו ישיבת מעקב לישיבה שהייתה ב-18 ביולי, כבר לפני כמעט חצי שנה, בשנת 2016 ודובר על הקריטריונים לקהל"ת, שנקבעו בהחלטת הממשלה מספר 747 מה-22 בנובמבר 2015, י' בכסלו תשע"ו, ממש לפני שנה.

הישיבה הנוכחית מתקיימת לאחר שהצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב-26 בדצמבר, כ"ו בכסלו תשע"ז. אני מבין שזה יכביד עליכם. יש לכם מושג כמה אנשים התווספו לקהל"ת שלכם?

אדוני יושב הראש בוודאי מתכוון, הרב אייכלר – יותר נוח לי לקרוא לך ככה – אתה מתכוון כמובן לחלק שאומר שגם מי שעבר את חמש השנים, יוכל להמשיך לקבל בעוד ארבע שנים, עד שנת 2020, נכון?

לא. התכוונתי לסטודנטים שנוספו.

הסטודנטים לא אצלנו.

הם במל"ג. הסטודנטים במל"ג, הם לא אצלם.

אה, זה תקציב נפרד, במקום אחר?

כן, הם לא אצלנו. אנחנו מתעסקים בקודש בלבד.

לא, זה לא טוב, חשבתי. כתוב ככה – מזמור לאסף, טבעו בארץ שעריה, על שערי בית המקדש שטבעו בארץ, אז אסף עשה מזמור. אז הגמרא שואלת מזמור לאסף? קינה לאסף. איזה מזמור זה? אז המדרש מביא משל לבת כפרית, שיצאה לנהר, לבאר, לשאוב מים. היה לה כלי שאיבה פשוט, חרס וזה נפל לה לבור. היא פחדה ללכת הביתה, לא היה לה כד אחר. הגיעה בת המלך ושאבה מים. כד הזהב נפל בפנים, אז היא שמחה ואמרה יופי, התחילה לשיר. עכשיו יבואו להוציא את הכד של בת המלכה, את כד הזהב, אז גם אני אוכל לקום. אם לא היה נופל כד בת המלכה, אז הכד שלי לעולם לא היה חוזר.

לכן אסף ראה שטבעו בהר את שערי הזה של בית המקדש, אז הוא אמר מעכשיו יש לי תקווה שכשהקדוש ברוך הוא יבוא להחזיר את השערים של בית המקדש, גם קרן ישראל וגם כל עם ישראל יזכו לישועה. אז אני אומר, כששמעתי שהסטודנטים מצטרפים לקהילת החרדים, האברכים, לקבל הבטחת הכנסה, אז כבר הקריטריונים לאברכים לא יהיו כל כך דרקוניים ויהיו דומים לסטודנטים. עכשיו אתה אומר שזו קרן נפרדת ותקציב נפרד, ממשרד נפרד?

כן. הצמידו אותם בכל מיני עניינים, גם בתקציב קבעו, אבל עדיין נתנו למל"ג את הניהול של זה.

אבל למשל העניין הזה של רכב?

אז הנה, הרכב הוסדר בחקיקה.

כן סודר?

כן.

אז יהיו אותם תנאים שלסטודנטים?

אני אפילו לא בטוח שלסטודנטים הגדירו. יכול להיות - - -

אין להם הגבלה?

אוקיי, אז אני לא יודע איזה סכום הגדירו שם לסטודנטים, אבל אצלנו לפחות אם זה נכנס, כבר אפשר להחזיק רכב גם בלי סיבות רפואיות.

אני הייתי רוצה שתבדקו אם אפשר להכיל את כל ההטבות שיש לסטודנט, הדומה לאברך, שלא יהיה אברך שיצטרך, למשל אם אשתו מרוויחה. סטודנט אם אשתו מרוויחה זה לא מוריד מזכותו. אברך אם אשתו מרוויחה אז זה מוריד מזכיותיו. אני חושב שיש פה אי צדק.

קודם כל העניין הזה של משך הסיוע לחמש שנים, זה שינוי לטובה חמש השנים, כשאמרת שהוסיפו עוד ארבע שנים?

לא, אז ככה: חמש שנים זה גם היה בפעם הקודמת. יש שינוי לטובה שאומר שאלה שכבר קיבלו בעבר, כי יש תקופת מעבר ולא מחר בבוקר אם תיפסק המלגה, אז יוכלו לקבל עוד ארבע שנים לפי תקופת מעבר. כשלעצמה תקופת מעבר של ארבע שנים היא יפה. אפשר כמובן לשאול למה חמש שנים, או למה לא חמש שנים. אגב, אם מחפשים פה את ההקבלה לסטודנטים, אז בדיונים שדיברו, אז כל מיני כאלה אמרו – - - - יועצים משפטיים וכאלה – נקביל את זה נגיד לתואר ראשון לשלוש שנים ושנתיים לתואר שני. כלומר, כמו שסטודנט תמיד עושה חמש שנים תואר שני, אז עשינו איזו שהיא הקבלה כזו. ארבע שנים אני חושב שזו הקלה ותוספת מאד יפה.

סליחה, בשביל ללמוד תואר ראשון שלוש שנים, אי אפשר לעבוד כמעט. זה כל היום ללמוד בתואר ראשון. כלומר זה די אינטנסיבי תואר ראשון שלוש שנים.

ומה קורה לסטודנט שלא קיבל - - -

זה המסלול הרגיל. אני מניח שכולנו עשינו תואר- - -

זה המסלול הרגיל, כן, נכון, אז בגלל זה - - -

נראה לי שהגברת משמאל היא אפילו סטודנטית, נכון? אז היא תגיד לכם.

עמוס, מה דינו של סטודנט שלא הצליח לעבור מבחנים בשלוש השנים ורוצה ללמוד עוד שנתיים, לא נותנים לו?

בתואר הראשון אתה מתכוון. חמש שנים תואר ראשון.

האמת שאני מרגיש מוזר שאני מדבר על הסטודנטים ואני - - -

לא היית סטודנט?

הייתי.

נו, אז תספר.

לא, רגע, שנייה. אולי אני בכל זאת אגיד. סטודנט שלא עובר מבחנים, אז הוא צריך לעשות סמסטר נוסף והוא משלם על הקורס הזה והוא משלם גם על הסמסטר. כלומר, הוא משלם אלפי שקלים. כמה זה שכר לימוד היום? 10,000 שקלים בערך?

לא, אם הוא לא - - -

לא, אבל עמוס, לדעתי - - -

הוא משלם רק-. רק שנייה. אבל סמסטר כזה, נגיד שהוא נכשל בו והוא עושה אותו מחדש, אם שכר הלימוד השנתי הוא בין 11,000 שקלים לבין 13,000 שקלים, כמו שאמרה הגברת משמאלי, איך קוראים לך?

נועה.

נועה. כמו שאמרה נועה, אז הוא צריך לשלם את הסכום הזה שוב. כלומר, אני מניח ש - - -

רגע, אבל אנחנו מדברים על סטודנטים חסרי יכולת שמממנים להם את הלימודים.

הוא פורש מלכתחילה את הלימודים.

מי פורש?

יש סטודנטים, שוב, אני גם מידע אישי. יש סטודנטים שמלכתחילה לא מתחייבים על סיום תואר ראשון בשלוש שנים, כי הוא אומר שהם צריכים לעבוד, הם צריכים להתפרנס ואז הם מלכתחילה - - -

אז נותנים להם אפשרות לחמש שנים?

הרי סטודנט בוחר את הקורס שלו, את תכנית הלימודים, בהתאם להתקדמות שלו.

אז הוא יכול להיות חמש שנים.

יש קורסי חובה בשנה הראשונה וקורסי חובה בשנה השנייה ואת השאר הוא פורש בהתאם ליכולות שלו.

אני אומר שידיעתי, ואני את זה קצת זוכר, אבל אפשר לבדוק כמובן עם המל"ג או עם המלגות במשרד החינוך שהם מחלקים באמצעות האגף של דוד פלבר, שלדעתי כשנגיד מישהו, גם אם הוא במצב סוציו אקונומי שהוא מקבל מלגה, אם הלימודים יתארכו אצלו לשנה הרביעית והחמישית, אני חושב שהוא לא יקבל יותר. אני חושב שהוא לא יקבל. יכול להיות ש - - -

צריך לבדוק את זה. אם הוא מקבל, אז גם פה צריך.

אבל הרב אייכלר, המשוכה כאן תהיה שונה והרבה יותר גבוהה. זה כבר לא כללים שאנחנו קבענו. זה מופיע בחוק. כלומר כל שינוי כרגע ידרוש שינוי בחקיקה. כלומר זה בכלל לא בשולחן שלנו כאגף.

בקיצור, תהיה לך עבודה. אנחנו נעשה חוק על כל סעיף וסעיף ואם יעבור, יעבור. לא יעבור, לא יעבור, אבל לפחות נשתדל. הרי לא יכול להיות שנשאיר אפליה בין סטודנט לומד תורה לסטודנט. כל הרעיון של הבג"ץ היה שחייבים להכניס סטודנטים, בגלל שצריך להיות שוויון. אז לעשות את זה הפוך שתלמיד אפליה יהיה מקופח? למה?

נכון.

אם שוויון, אז שוויון, מה?

חלילה, חלילה.

אגב, זה היה חלק מההסתייגויות שלך אז בוועדה, שמשה גפני ביקש.

לא, הוא אמר לי שזה יסודר. בואו נמשיך הלאה. בדיון הקודם הועלו מספר סוגיות. נטען שאברכים יכולים להגיש בקשה לתמיכה רק פעם אחת בשנה. בדיון הועלתה בקשה לאפשר הגשת טפסים ארבע פעמים בשנה. מה נהיה עם זה?

ההגשה היא עדיין פעם בשנה. ככלל, בקשות תמיכה מגישים פעם בשנה. אם הרבה רוצה לדבר על סטודנטים, אז ככה זה אצל סטודנטים. אבל יש פה משהו קצת יותר מהותי. הרי גם כמות המלגות הולכת לעלות כאן, של מקבלי המלגה, באופן משמעותי. אנחנו באים בתחילת השנה, רואים כמה כסף יש וקובעים את התעריף שיכול להיות אגב שיהיה טיפה יותר נמוך ואי אפשר אחרי חודשיים או נגיד שלושה חודשים, או כמה שזה יוצא, לפרסם מודעה מחדש ולהכניס אולי עוד כמה מאות אנשים, כשיש לנו פה תקציב סגור, ואני לא יודע, להוריד אפילו לאלה שמקבלים ולשנות פה את התעריפים.

אם הולכים דווקא על ה - - -

מה הקשר בין התקציב הסגור? למה צריך להיות תקציב סגור? למה התקציב לא לוקח את זה בחשבון?

זה בהסכמה שלכם פה בבניין הזה, ולא שלנו. זה מה שנאמר גם בחוק, אני חושב. גם בחוק.

אני מקווה שאת רושמת שצריכים לתקן את זה. אם זה הסכמות שלנו אז צריכים לבטל את ההסכמות.

כן, זה 100 מיליון שקלים. אגב, בפעם הקודמת, התקציב, לפני שהוא הופסק היה 110 מיליון שקלים. קצת לשם ההשוואה?

וכמה זה עכשיו?

100 מיליון שקלים בלבד.

זה ירד עוד?

לא. 100 מיליון שקלים הקצו, כלומר מהשנה שעברה שסיכמו, שהתחלנו לשלם כבר עוד לפני החוק – 100 מיליון שקלים מתקציב סגור, זה היה הסיכום. גם עכשיו, זה מה שעבר.

כמה עבר?

כ-100 מיליון שקלים. זה אותו דבר.

אם יש כבר יותר אנשים.

100 מיליון שקלים. אני אגיד עוד דבר. לאוכלוסייה הוותיקה אפילו עשו לה מדרגה נוספת שבה - - -

את רושמת כוועדה. אני רוצה מבחינתנו ללכת לברר מה קורה פה. זה הרי דברים שבאשמתנו, לא באשמת המחלקה.

רגע עמוס, אתה אומר לאוכלוסייה החדשה, למשל על אלה שלפני החוק, אלה שבעלי רכב ששללתם אותם לגמרי ועכשיו אתם מכניסים אותם כזכאים? לזה אתה קורא אוכלוסייה חדשה?

לא.

מה זה אוכלוסייה חדשה?

לא, דיברנו כרגע, נגיד על מי שהצטרף עכשיו כמקבל מלגה. זה אוכלוסייה חדשה. נגיד מי שלא קיבל בעבר וייכנס.

למה הוא לא קיבל?

כי הוא לא הגיש בקשה. לא משנה למה. עוד לא הגענו לרכב, שנייה. עוד לא הגענו לרכב בכלל. אנחנו מדברים פה ודיברנו כרגע על תקציב.

מה קהל היעד? כמה אתם חושבים? למשל במלגות של דרגות הסבסוד של המדינה למעונות, קהל היעד שהם מדברים זה 100,000 ילדים.

קהל היעד פה לדעתנו הוא לכיוון של 10,000 זכאים. השנה, בגלל שזה היה באמצע שנה, קצת בלי הכנה, בוא נאמר וגם תהליך רטרואקטיבי, כלומר הייתה פה היערכות מאד מאד מהירה, שאנשים כנראה לא היו מוכנים אליה ויכול להיות שהרבה אנשים גם לא הגישו. לדעתי הרבה אנשים גם לא הגישו בגלל שחשבו שבגלל שהם מסיימים את השנה החמישית הם לא יהיו זכאים יותר, אז אמרו שמע, בשביל כמה חודשים אין טעם בכלל לבוא ולהגיש בקשות, או אפילו שנה שלמה אין טעם להגיש בקשה. לדעתי השנה הזאת הכמות של הבקשות תגדל.

באיזו שנה?

בשנה הזאת, 2017.

רגע, בשנת 2017 נרשמו רק 3,550?

לא, לא, זה היה בשנת 2016. בשנת 2017 עוד לא אפשרנו בכלל להגיש בקשות כי חיכינו לחוק שיעבור. עכשיו אנחנו קיבלנו את החוק ואתמול או שלשום הוא פורסם ברשומות. קיבלנו אותו לידינו אתמול. אנחנו עכשיו מתחילים להכין את הפרסום לשנת 2017.

אני אספר לכם רק שמבחינת היעילות וכדי להקל על אנשים, אז הגדרנו את הטופס מלכתחילה לשנים 2016-2017. כלומר שכל מי שקיבל לא יצטרך להגיש שוב. אני אגיד עוד דבר. אנחנו מנסים לעשות איזה שהוא טופס מכוון, כי אחד הדברים שמאד מאד הקשו על המחלקה, שמאיר כהן יושב כאן ו - - -

רגע, למה הוא כל כך רדום? כאילו שהוא היה פה כל הלילה.

לא, לא, הוא לא מהדברנים.

הוא מייצג אותי טוב.

אני יכול להגיד לך, הרב אייכלר, שהוא מגיע בשבע בבוקר כמו שעון ויוצא בשש בערב כל יום רצוף, אין הפסקות.

אני יודע.

עבדו מאד מאד קשה עם כל הדברים שהוגשו ואנחנו פתחנו ואמרנו תגישו גם במייל, גם בפקס. כל בן אדם גם תפס את הטלפון שלו, צילם עם הטלפון ושלחו. 5-6 פעמים שלחו את הבקשות או שלחו מסמכים שצריך להשלים. למחלקה לקח המון המון המון זמן, מה שממש הכביד על ההגשה ועל תשלומי התמיכה פה - רק למיין את הבקשות ואת הטפסים הרלבנטיים. אנחנו מנסים ללכת על איזה שהוא כדי שיקל על כולם וכמו שאמרתי, אנחנו קודם כל - - -

באיזה חודש זה יהיה שתפתחו?

מבחינתנו תוך כמה ימים. תוך שבוע שבועיים נעלה מודעה לאוויר.

שבוע, שבועיים. מה קורה לאברך שנולד לו ילד במשך השנה?

זו באמת השאלה שגם אנחנו שאלנו את עצמנו. כרגע אין לי מה להציע לו, אלא רק שהוא יקבל בשנה שאחרי.

למה שיפסיד שנה? זה 15,000 שקלים.

הוא לא יפסיד שנה, הוא יקבל את השנה הזאת. כלומר אם הוא יתחיל לקבל, לדוגמא מי שנולד לו נגיד בגיל 16, לא כל כך מהר הוא יוצא ממעגל הזכאות.

לא, - - - כשהילד יהיה בן חצי שנה הוא יתחיל לקבל.

כן, הוא יתחיל לקבל מינואר ויקבל את זה. הוא לא מאבד את החצי שנה הזאת.

רגע, הוא נניח נולד ב - - -

באמצע 2016.

לא, אני מדבר על מי שנולד בפברואר השנה, בשנת 2017 והוא נולד אחרי הרישום. כמה זמן אתם נותנים לרישום? חודש?

חודשיים.

הוא נולד במרס, אז הוא לא יקבל את כל השנה הבאה.

אבל הוא יתחיל לקבל משנה הבאה 5 שנים. יש לנו קושי לאפשר פה מועדים נוספים כשיש לנו תקציב מוגבל וסגור. אי אפשר לתת פה. זה כמו מוסד שהגיש בקשת תמיכה ולהגיד לו תעדכן תלמידים והכל. זה לא המנגנון.

תשאלי את השאלות בקול.

יש לך את השאלות.

בסדר.

אנחנו בדיוק חוזרים לסיפור של הדרגות, סבסוד. כלומר יש את הבקשות שעדיין לא טיפלו, כל מה שרשמתם. לפי מה שאתם מסרתם 3,847 כבר קיבלו. 1,250 בקשות נמצאות עדיין בטיפול לפי הפירוט הבא ונתתם פה פירוט – 130, 140, 170. אני אגיד לצורך הפרוטוקול 130 בקשות הוגשו נתונים ששוללים זכאות לסיוע. האם הודעתם לאברכים? 140 בקשות הגיעו באיחור – מה יהיה איתן? לא יקבלו? כן יקבלו? מתי תחליטו? 170 בקשות עם הכנסות גבוהות.

אוקיי, הבנתי את הרעיון. אני אתייחס לכל הסעיפים.

אני אומרת שוב, בדרגות, כלומר כל הלחץ וצוואר הבקבוק שנוצר, שפשוט כמו שאתה אומר נוצר עומס, כיו פשוט גם הגיעו בקשות חדשות וגם הוותיקות לא טופלו ולא היה - - -

לא, קודם כל העומס הוא בגלל שהתחלנו לעבוד באמצע השנה וככה זה. כלומר, אני מניח שהשנים הבאות יהיו יותר טובות. גם אם אני אפרסם מודעה לתמיכה במוסדות כרגע באמצע השנה, שזה משהו חדש ופתאום יגיעו לי 1,000 או 2,000 או 5,000 בקשות, אז תהיה פה תקופת הסתגלות לא פשוטה.

רגע, אתה עובר יותר מ-10,000 השנה הזאת?

בגלל - - -

זה לא ברור, כי אם עד עכשיו הגיעו 3,800 בקשות - --

אנחנו נתקרב למספרים הרבה יותר גבוהים. לדעתי אחרי התיקון שמוסיף את ארבע השנים הנוספות, כל אלה שחשבו שהם בחוץ ואולי לא הגישו בשנה הזאת, אמרו תשמע, לא שווה לי כמה חודשים או שנה אחת מקסימום להתחיל לקדם פה כסף או מיוני שזה פורסם, למרות שקיבלו רטרואקטיבית ולהפסיק עבודה או לא יודע מה. או שאם אני אתחיל לקבל, אני אעזוב איזו שהיא עבודה ואחר כך אצטרך לחפש עוד פעם עבודה. לדעתי התיקון של ארבע השנים יכניס לפה הרבה אנשים, הרבה יותר מבעבר.

מנהלת הוועדה שאלה ואני ארצה להתייחס.

בבקשה. קודם לעניין של הטפסים, שפעמיים בשנה אתה אומר שאתה לא יכול לפתוח, אבל אנחנו ביקשנו שכן יפתחו ארבע פעמים בשנה. אז אנחנו מבקשים שוב, לפחות פעמיים בשנה. לא יכול להיות שזה יהיה רק פעם בשנה. זה נראה לי לא - - -

אוקיי, אז אני מציע שבואו נראה את ההגשה, בואו נראה מה קורה עם התקציב, מה מצבנו.

נצטרך להילחם בוועדת הכספים שיהיה עוד תקציב. אבל אם אין לך את האנשים, אתה לא צריך עוד תקציב. אתה לא גומר את התקציב עצמו.

בסדר גמור, אוקיי. אז אני גם מציע להילחם, הרב אייכלר, באמת אם רוצים, גם לתת את כוח האדם לטפל בזה. כלומר, בהנחה שהדבר הזה - - -

עם מי צריך להילחם? אני מדבר עם שר החינוך, אם אני אגיד לו שיש איזו יחידה שצריכה עוד שני עובדים, זה יעזור לי?

לא צריך, לא, לא. לחבר שלך, הרב משה גפני. תסגור את זה מול האוצר. שיתנו את כוח האדם. כל העובדים שבאגף - - -

זה לא משאבי אנוש של משרד החינוך עצמו?

הרב אייכלר, אף אחד לא ידאג להבטחת הכנסה, כמו שאתה יודע, אם אתה לא תדאג ואם חברי הכנסת החרדים לא ידאגו.

אולי נוסיף - - - שאנחנו מבקשים להוסיף לתגבר את צוות היחידה הזאת. אנחנו נשלח מכתב לשר החינוך ולסגן שר החינוך. יש לזה השפעה? וליושב ראש ועדת הכספים. שיתגברו את היחידה.

אני חושב שאם רוצים לפתור, זה בדיונים מול האוצר. אתם צריכים לבקש. כל העובדים באגף פה התגייסו מחודש יוני.

כמה עובדים אתם, שבעה?

לא. בתוך היחידה של הבטחת הכנסה יש כרגע ארבעה פלוס ארבעה סטודנטים. כשסטודנטים זה חצי משרה ובתקופות של מבחנים הם לא נמצאים ואי אפשר לתת מענה טלפוני.

אם יש לו מבחן, אם יש לו חופשת סמסטר. ואם יש מבחן מגיע לו חופשה.

אנחנו יודעים את זה בכנסת.

לא, בסדר, יש פה ארבעה. אמורים להיות כאן עוד שני עובדים, אבל אם רוצים פה יותר מהגשה של פעם אחת בשנה, צריך גם לתת כאן את המענה מבחינת כוח אדם.

כמה, עוד שני עובדים?

כן. אני חושב.

תרשמי שאנחנו דורשים שהיחידה תתוגבר לפחות בעוד שני עובדים, כדי שיוכלו לפתוח וקודם כל לענות יותר מהר וגם כדי לפתוח עוד מועד. זה נראה לי מאד לא סביר, כי ברוך השם האברכים הצעירים האלה כל שנה יש להם ילד וזה מאד משפיע.

יכול להיות שזה יאפשר לתת עוד איזה שהוא מועד, כמובן עם השיקולים של התקציב.

כן, חייבים לעשות עוד מועד, כי אי אפשר שנה שלמה לסגור את זה.

לגבי סעיף 4, אני רוצה לקשור אותו גם - - -

רגע, ראית את סעיף 2 לעניין המענה הטלפוני?

אז יש סעיפים אחרים, ברשותך.

אה, סעיף 4 פה? עברת.

אוקיי, אם אתם רוצים לפי הסדר, אז דילגנו.

מה שנוח לך.

אין בעיה. אז דילגנו על הסעיף של מי שמקבל קצבת נכות.

לפי השאלון שהגשת. בסדר.

אז קודם כל לגבי קצבת נכות – בחוק נקבע שעד 25,000 שקלים אפשר להחזיק רכב ונקבע שקצבת נכות שוללת את הזכאות למלגה. כך נקבע בחוק.

שמה?

שאפשר להחזיק רכב, זה הסעיף הראשון.

קצבה זה כהכנסה.

ששוללת.

כתוב לא תחשב. אה, אנחנו ביקשנו שלא תחשב.

רכב לא נחשב. באפור זה התשובות.

הכתב באפור.

קצבת נכות נכללת במסגרת ההכנסות השוללות קבלת סיוע. בכל התקציבים נדמה לי, בכל הזכויות האחרות של נכים, קצבת הנכות לא נחשבת. גם במיסים אני חושב.

יכול להיות, אבל שוב, פה זה עבר בחוק, הרב אייכלר. אנחנו הקטנים בוודאי לא - - -

תרשמי שאנחנו מבקשים שינוי בחוק, שקצבת נכות לא תחשב. זה דבר נוראי. אבל אני מבין שהרכב כבר - - -

הרב כן, וכמובן שמי שמחזיק לצרכים רפואיים, גם המגבלה של ה-25,000 שקלים לא חלה עליו.

רכב שעולה 25,000 שקלים?

לא. ניידות. שיש נגיד ילד נכה, נכון, זאת הכוונה?

כן, לצרכים רפואיים. מי שנגיד יש לו ילד נכה ומאושר לו רכב וגמלת ניידות מביטוח לאומי, יכול להחזיק כל רכב, גם ב-200,000 שקלים.

את זה רציתי לשמוע, כי הרכב של נכה עולה כבר - - -

אבל זה לא יזכה אותו, כי יש לו הכנסה מקצבה.

לא, אבל זה לילד נכה.

אה, לילד כן? להורים לא, לילד כן.

אגב, זה לא חידוש. זה נכנס אמנם בחוק, אבל זה לא חידוש. גם לאורך כל שנות קיומה של המלגה הזו, משנות ה-80, מי שקיבל גמלת ניידות או קצבת נכות בגין ילד נכה, יכול היה להחזיק רכב. התוספת היא כמובן גם לגבי מי שלא מקבל ניידות שיכול להחזיק רכב בסכום שמופיע כאן.

הרבה צריך לעלות 25,000 שקלים?

עד 25,000 שקלים, כן.

אני מזמן לא קניתי רכב, אבל נראה לי שרכב עולה 140,000 שקלים, לא?

אז אם יש לו 140,000 שקלים, הוא לא צריך לקבל תקציב? זה מה שהם טוענים.

אבל איפה יש רכב ב-25,000 שקלים? רק המוסך יעלה לו כל חודש 10,000 שקלים.

אני יכול פה להגיד לך הרב אייכלר, שהמחירים של המכוניות היום ברצפה.

משומשות?

כן, ברצפה. קונים חדש בלי - - -

בלי לשלם.

לא, לא בלי לשלם, אבל קונים מכוניות חדשות בקצב מטורף.

אתה צריך להירשם לפרוטוקול.

תן לו לגמור את התשובות קודם.

סתם, אני אתן לכם דוגמא. יש לי אחיין שהוא אברך בהר המור ואתמול הוא סיפר לי שהוא קנה מכונית, הוא קנה מציבושי שנת 2008, אוטו משפחתי, ב-19,500 שקלים.

אה, יופי.

אז זה לכל דבר ועניין. אני גם נוסע באוטו משנת 2008 וגם אשתי משנת 2008.

אתה נוסע באוטו משנת 2008?

כן.

כמה פעמים בשנה אתה במוסך?

אפס כמעט.

כן?

השיטה היא – קונים מכונית יפנית ולא מגיעים למוסך. לכבודו יש סקודה סופרב, נכון? איך אני יודע?

כי שמעת בטח מחיים.

לא, ראיתי אותך בכנפי נשרים לפני כמה שבועות.

איפה, במוסך?

לא, בכנפי נשרים. בדיוק עברתם.

לא ראיתי. טוב, בואו נמשיך הלאה. סעיף 4. רגע, כמה אברכים, 3,847?

היו כאן מעל 5,000 בקשות. יתר הבקשות ואני רוצה קודם לקשור את זה - - -

סעיף 4 הוא סעיף קצת מורכב. בוא תגיד לי מה.

אז קודם כל בסעיף 9 ואני רוצה לחבר אותו עם סעיף 4, שאלתם גם לגבי פניות שהלכו, קיבלו מענה, לא קיבלו מענה והכל. אז שוב, אנחנו עבדנו פה עם קושי מאד גדול של כוח אדם. למרות זאת טיפלנו קודם כל במי שלקוי. במי שיש לו השלמות ובמי שהצטרך לתקן ולהשלים את הבקשה. מי שצריך להגיד לו תביא, תוסיף, תביא עוד טופס שלא תעבור את הזמן.

איך פניתם, בדואר?

פנינו בדואר רשום וגם בטלפונים, לתפוס את האנשים אחד אחד ולהגיד להם מה להשלים. פנינו גם במכתבים, אבל גם הרמנו טלפון לאנשים, לתפוס אותם, להגיד להם תראו, יש לכם עוד שבוע להגיש את הבקשה, יש לכם עוד כך וכך ימים, תגישו כדי שלא תאבדו את המועד. זה בעניין הזה.

רק בימים אלה אנחנו שולחים כבר לאלה שמקבלים כבר כסף. זה פחות דחוף, כי אם אתה מקבל כסף אתה יודע שאתה מקבל ואתה בפנים ואין שום בעיה. רק עכשיו אנחנו מגיעים לאלה שקיבלו ויוצאים אליהם מכתבים. מאיר יכול לעדכן פה אם צריך.

ומה עם כל אלה שהגישו באיחור?

אוקיי, ככלל, מי שמגיש באיחור לא אמור לקבל תמיכה. אני אומר שתי הערות. אחת, שאנחנו הארכנו את המועד בעוד כמה שבועות, להזכירכם.

כן, אני זוכר.

וההערה השנייה וגם כתוב כאן במסמך, שמי שיש לו מקרים מיוחדים ומנומקים למה הוא הגיש באיחור, למשל הוא יבוא ויגיד לי כן הגשתי, - - - , לא יודע, אישור פקס או כל טיעון שאני יכול לקבל אותו ויש פה איזו שהיא טענה שהיא לגיטימית, סבירה והגיונית, אנחנו מקיימים דיון פרטני לגבי כל בקשה כזו. אבל מישהו שסתם הגיש באיחור, בלי שום הסבר, בלי שום הצדקה גם אחרי ההארכה, אז אנחנו - - -

עמוס, אני רוצה להגיד לך מה עשינו פה עם שלומית, מנהלת הוועדה לגבי הזכויות של האנשים שמקבלים ממשרד התעסוקה הנחות במעונות יום ובמשפחתונים.

במשרד הכלכלה.

משרד הכלכלה, אחרי הרבה הרבה תלונות שהיו עליהם וזה עזר להם ועזר לנו ולציבור. שאדם שהגיש את הטופס הבסיסי עם הפרטים שלו, אז הוא נחשב - - -

לא, אני לא דיברתי על אחד כזה. לגבי אלה שהגישו וצריכים השלמות, אני יכול להגיד לכם שעד סוף השנה גם, כלומר מיוני, עוד שהוגשו הבקשות - - -

זאת אומרת הוא כן זכאי. מי שהגיש את הבסיסי כן זכאי.

המשיכו במחלקה לבקש השלמות.

אתם מדברים על מי שבכלל לא הגיש.

עד 30 בדצמבר.

עד 30 בדצמבר עוד רדפו אחרי האנשים שיתנו את ההשלמות.

זאת אומרת שלא שללתם ממי שלא השלים?

לא, חס וחלילה.

אלא אתה מבקש. בבקשה הראשונית אתה מבקש.

אכן. זה לגבי כאלה שלא הגישו בכלל.

שיהיה ברור, כן.

אתה יכול כמובן להתערב פה. זה קטע קלאסי שלך.

כן. בבקשה.

אז 563 נמצאו ונבדקו עם כל מיני ממצאים שליליים. למשל רואים שלמישהו יש יותר מנכס אחד, שיש לו איזה שהן הכנסות. בעיקר זה הסיפור של הנכסים. ואז לא מעט אנשים באו והביאו אישור, ממש, קודם כל טענו שאין להם נכס או שהם מכרו, או שזה היה לפני שנתיים ושלוש וכאלה. את אותם אנשים, כלומר למרות שקיבלתי את הקבצים הרי באופן מקוון, קיבלתי נגיד על גבי דיסק, בשלב הראשון, בעתיד יהיה ממשק שיעבור בכספת.

שלחנו את האנשים האלה לשם להביא אישור ואלה שהביאו אישור והראו באמת שהם זכאים והנתונים שהוצגו לנו לא נכונים, כמובן שנשלם להם. אין בכלל ויכוח עליהם.

מהתאריך הקובע שהם זכאים?

בוודאי. אם בן אדם הגיש בזמן, הוא זכאי לקבל. אני אוסיף עוד משפט.

כשאתה אומר על נכס נוסף, אבל יש מקרה של אדם שאשתו הרוויחה 1,250 שקלים ולא 1,200 שקלים. כמה מותר לה להרוויח, 1,200 שקלים?

כן.

אז בגלל זה לא רק שהוא היה צריך להחזיר את כל הכסף של השנה, 12,000 או 14,000 שקלים, הוא נתן שיקים, אלא שהוא איבד את זכותו לקבל את המלגה הרגילה של משרד החינוך, של מה שנקרא דתות כל השנה.

אז פה אני אגיד שני דברים. קודם כל לגבי הנושא הזה, רציתי להגיד שאנחנו שמרנו משהו כמו 15, כמה זמנו בהתחייבויות? בכל אופן, שמנו מיליוני שקלים לכל הבקשות שבערעורים, שמרנו בסוף השנה כסף עבורם, שזה לא יבוא מהתקציב של שנת 2017.

בהמשך לנושא הקודם, אני רוצה לחזור עוד לפני ולהשלים את מה ששאלה אותי מנהלת הוועדה. לגבי השאלה השנייה עם ה-1,250, אז תראו, אני מזכיר לכם את הקריטריונים. קבענו שמי שמרוויח עד 14,400, עד 30,000 שקלים - - -

30,000 שקלים בשנה?

רגע, שנייה. קבענו ככה: מדרגה קודם כל עד 14,400 שקלים. מי שלא עבר את ה-14,400, שזה 1,200 כפול 12 חודשים, שזה אגב משהו מבית היוצר שלנו, של מאיר, ואני חושב שגם אני אולי תרמתי קצת לעניין, לא התעסקו איתו על חודש אחד למה הרווחת יותר או פחות. וגם אם בממוצע שנתי הוא עבר - - -

זה שנתי?

שנתי, שנתי, ה-14,400 שקלים.

נכון, דיברנו פה על הכנסה שנתית של 14,400 שקלים.

של בת הזוג?

לא, לא, שלו עצמו.

כל ההכנסות. רגע, הערה, כל ההכנסות נבדקות ברמה משפחתית – האברך ובת זוגו. אין פה הבחנה ביניהם. אבל עברנו כאן במקום לבדוק כל חודש, שזה גם היה דורש המון משאבים וגורם עד שמאושרות בקשות - - -

למה זה משפחתי? לסטודנט זה לא משפחתי.

הרב אייכלר, כל מה שיתוקן בחוק, אני אשמח לבצע.

איך זה במס הכנסה? אני פעם באתי לדן מרידור כשר האוצר וליעקב נאמן כשר ואמרתי להם אתם מדברים על זכויות האישה, למה לאישה אין תיק נפרד משלה? למה אם היא עובדת במקום אחד והבעל עובד במקום אחר עושים להם תיק משפחתי במס הכנסה.

לא, תיק נפרד.

אני חושב שבשנים האחרונות מתחילים לעשות תיק נפרד.

יש תיק נפרד.

אולי הגיע הזמן שגם אצלכם יעשו תיק נפרד?

יכול להיות. אני חושב שהכותרת פה לא הייתה הדגש על המשפחתי. הדגש היה פה, אני חושב, בתפיסה, עוד מקדמה דנה. כלומר מה אברך צריך בשביל איזה קיום מינימאלי או מה הסכום שהוא יכול להשתכר ולקבל עדיין את המלגה הזאת. ולגבי האמור, מהכולל הוא מקבל סכום כזה, קצבת ילדים יכולה להיות סכום כזה, מהעבודה הוא יקבל סכום כזה והמלגה הנוספת תהיה בסכום ונגיע לאיזה שהוא סכום. אבל זה משהו שהוא בחוק. אם איך שהוא יעדכנו אותו - - -

אולי נבקש להפריד את האישה והבעל בחישוב הזה? זה לא יכול להיות שזה יהיה כך. תבדקי אם במס הכנסה אין היום את העניין של תיק משפחתי.

לי יש תיק וגם לבעלי.

אז גם בזה צריך להיות תיק נפרד, מה פתאום? ואם הוא גרוש? ואם הוא אלמן? ואם הוא רווק?

אתה רוצה להתייחס לגרוש ואלמן מאיר?

גרוש, אז זה למעשה כל ההכנסות של בת הזוג הגרושה לא נכללים בכלל בחישוב.

מצוין, כך אני רוצה שיהיה גם לאברך. מדובר פה בעשירים מאד שיש להם 14,000 שקלים בשנה.

אגב, אני אומר עוד איזו נקודה. צריך לחשוב גם על כך שהמלגה היא 1,040 שקלים, טוב, אולי זה משהו בהסכמות בעניין הזה, אבל לגבי השתכרות למשל של 1,200 שקלים, זה משהו שעדכנו אותו לאחרונה בשנת 2008 בערך, אז גם אם נלך רק על המדד וכאלה - - -

אז כמה בערך זה היום?

אני לא יודע.

בערך, פחות או יותר.

זה לא גבוה.

צריך לראות כמה אחוזים לכל שנה, אנחנו פה כבר 8 שנים אחרי.

נו, אז כמה זה? 2,000 שקלים?

אני צריך מחשבון. לא, אני מניח שקצת לכיוון 1,500 שקלים אולי.

1,500 שקלים.

גם בחוק ה-1,040 שקלים לא צמודים לשום דבר.

את זה יכולה לעשות ועדת הכספים בהחלטה, נכון? בזה לא צריך חוק.

לא, הכל. הכל מופיע בחוק. אני חושב שהכל, אבל אני לא בטוח.

גם ה-1,200 שקלים מופיעים בחוק כחוק ראשי?

אני חושב שכן.

כתבתי את זה.

לא, צריך לשנות את זה. השאלה היא ככה, אם אפשר להביא את זה לוועדת כספים בתקנה של האוצר, זה אחרת. אם צריך לעשות חוק על זה, אז שוב נצטרך פה מלחמה.

בזה אני אצטרך להתייעץ עם הלשכה המשפטית פה בכנסת ועם הוועדה שם והכל.

עם שגית, כן. תבררי. אם זה יכול לעבור בוועדת הכספים, אז יכול להיות שצריך להעלות את זה. אבל בעניין ההפרדה בין גברים לנשים, אני רוצה להשוות את זה ממש למס הכנסה ולכל שאר הדברים.

כמו הסטודנטים.

והסטודנטים, כן. הסטודנטים הם בכלל.

כאשר מי שמשתכרים בין 14,400 שקלים ל-30,000 שקלים - - -

אין הרבה סטודנטים נשואים.

אין הרבה סטודנטים נשואים?

עם שלושה ילדים?

לא, לא, אני מדבר על העיקרון, שהזכויות של סטודנט לא נבחנות לפי אשתו ושל אישה לא לפי בעלה. כן.

מי שמשתכרים ואני מדבר בכוונה ברבים – אברך ובת זוגו – בין 14,400 שקלים ל-30,000 שקלים, גם אם הם חרגו מהסכום של 14,400 שקלים לא לוקחים להם את הכל, אלא אתם אותם חודשים. כלומר יכול להיות שמישהו קיבל איזה שהוא תשלום נוסף, עבד טיפה יותר, תקופה של חופש. אני חושב שההסדר הזה מאד מאד מאד מקל לעומת מה שהיה בעבר.

אז לגבי מה שסיפרתי לך, ששללו ממנו את הדתות על אותה תקופה שהוא קיבל - - -

בכל החודשים הוא חרג מ-1,250 שקלים.

מה?

במקרה שציינת, בכל החודשים הם חרגו מעל 1,200 שקלים בחודש. בכל 12 החודשים.

כן? אבל הוא החזיר את הכסף לכם בשיקים, לפי דרישתכם, אבל הוא הפסיד את הדתות של משרד החינוך הכללי.

בגלל תקופה שהיה לו חוב. כל עוד היה לו חוב, אז הוא הפסיד. לא הוא הפסיד, ראש הכולל הפסיד.

הוא הפסיד. ראש הכולל לקח את זה - - -

בואו נשאל שאלה, למה בן אדם שאומרים לו בוא תחזיר חוב, כי הוא יודע מה - - -

למה לוקחים לו מהצד השני? ועוד יותר אני שואל. אם כבר לקחו ממנו את הדתות, אז למה הוא צריך לתת לך שיקים?

אני אשאל שאלה. קודם כל זה לא אותו כסף. זה כסף לכולל וזה כסף של חוב אישי שלו. למה אדם – ואנחנו הרי יודעים מה מותר לנו לעשות ומה אסור לנו לעשות. כולנו היינו ב - - -

אבל עמוס, עכשיו אמרת את התשובה. את התקציב שלכם הוא החזיר. את הכסף שהוא לקח, של ה- - -

רגע, מתי הוא החזיר?

מתי שדרשתם.

בשיקים.

לא, לא, אנחנו נמצאים בשנת 2016. הוא החזיר את זה לאחרונה, מתי הוא החזיר?

אה, אתה מכיר את הסיפור?

כן, זה - - -, אם אני לא טועה.

אה, אין הרבה כאלה.

לא להגיד את השם לפרוטוקול.

אין הרבה. רק לגבי אחד.

נא להוציא מהפרוטוקול את השם. באותו מקרה הוא החזיר ו-?

הוא החזיר בשנת 2016 רק ולדעתי זה על שנת 2014 ואפילו עוד אחורה. לפחות על שנת 2014, אם לא יותר. כלומר בן אדם מקבל כסף, הוא יודע שלא מגיע לו עוד כסף - - -

לא, היא עבדה תקופה מסוימת בלבד. שנה אחת.

הוא ידע שלא מגיע לו וזה קורה חודש אחד, חודשיים, אז אנשים באים ואומרים. אנשים פה למשל, יש פה 13 מקרים שרשמתי לי כאן, שבאו ואמרו לא מגיע לי, תפסיקו לי את המלגה. זה כל הזמן קורה. כל חודש בא בן אדם ואומר תשמע אשתי התחילה לעבוד, אני התחלתי לעבוד, מצאתי עבודה כזו, מודיעים כל הזמן. הבן אדם קיבל כסף, נדרש להשיב כסף, לא החזיר כסף במשך תקופה מאד מאד ארוכה. אז כלי האכיפה שיש לנו זה להגיד אתה גם לא תהיה אברך ואחרי שהוא מחזיר מה הוא רוצה? שנתקן לו את זה רטרואקטיבית? זו לא העמדה שיכולה להיות של המשרד.

אז בוא נתקדם. 563 נמצאים בבדיקה עם ממצאים שליליים ואתם מבקשים את תגובת האברכים.

נכון.

260 עדיין בבדיקות. מה זאת אומרת?

הן תסתיימנה בחודש ינואר, אני מניח.

זאת אומרת אתם תדעו.

הם יקבלו כסף. 260 יקבלו כסף עוד בינואר. זו המטרה, לסיים את הסיפור הזה, כן.

אתמול גם חתמנו על איזה שהוא פרוטוקול שמאשר כמה עשרות.

מתוך ה-560, כבר 120 יקבלו השבוע את הכסף. קיבלו את המכתבים, הגיבו על זה, ו - - -

ה-140 שהגישו באיחור, אתה אומר שאפילו את המסמך הראשוני הם הגישו באיחור?

שום דבר, לא היה השלמות. זה כשבקשה לא הוגשה בכלל.

רגע, ואם זה כבר נהיה 2016-2017 הם יוכלו להשלים עכשיו? מה אתה עושה?

נתנו. מאיר אומר שעד 30 בדצמבר הייתה אפשרות להשלים. מיוני ניתן מספיק זמן. לגבי אם בשנת 2017 מישהו ישלים, אני לא יודע. נצטרך להסתכל. אני לא רוצה להגיד סתם.

130 בקשות הוגשו עם מתלוננים ששוללים את זכאותם לסיוע. מה זה? זה אותו דבר כמו ממצאים שליליים, לא? אה, כבר שללתם בכלל?

כן. כמובן שהם יכולים לערער, כן. אלה שאין להם זכאות או שיש בעיה, להם כבר הודענו ראשונים.

הלאה. סעיף 5 – נתונים על אברכים שאושרו וביטלו להם את האישורים והסיבות לכך. איך מחזירים את הכספים - - -

זה יותר מדבר לגבי העבר, כי בשנת 2016 עדיין לא ביטלנו זכאות למישהו שאישרנו אותו, לא כל כך מהר. אנחנו עוד רודפים אחרי לשלם קודם כל לאלה שהגיעו. מי שמתברר שקיבל כסף שלא מגיע לו וצריך להחזיר כסף, אנחנו שולחים לו שובר לשלם אותו בדואר והוא יכול כמובן גם לפנות אלינו ולקבל פרישת תשלומים.

מדובר פה באנשים שיש להם 1,000 שקלים. השאלה מאיפה יש להם.

כן, הם יכולים לקבל.

הלאה. על איזה סעיפים אתה עוד רוצה לדבר? סעיף 6 כבר דיברנו?

הם התחילו לחלק בפועל בשישי עבר רטרואקטיבית מינואר. שוב, בעניין המענה הטלפוני אני יכול להגיד לכם שיש ימים שמאות שיחות נכנסות ביום.

ועונים?

עונים, אבל כשכוח האדם באמת מוגבל, ואני גם לא רוצה, אני אדבר איתך אחר כך לגבי איך אפשר לעזור פה באמת. לא שסתם. מה הסיכוי הטוב ביותר שיתייחסו ושבאמת יהיה פה איזו שהיא תוצאה ועזרה. אני יכול להגיד שכל העובדים באגף לוקחים טלפונים. הרי ברגע שלא עונים, הם עוברים לעובדים אחרים. כולם, אם יודעים לענות, עונים. מאיר כהן נגיד נותן רשימות, הוא אומר הנה, כל אלה, מי שפונה תגידו שיש בעיה כזאת ופה ושם. טבלת אקסל, כיוון שהוא חסם במייל להרבה עובדים.

אם נגיד עובדים לוקחים טלפון של בן אדם ובסוף הם נותנים למאיר כהן ולעובדים שלו לחזור אליהם, אבל להיות משרת ציבור זה דבר מאד קשה בשלב הזה, כשיש לחץ ויש קושי. אנחנו פועלים פה עם קושי לא פשוט. אני מאמין שזה ירד לאט לאט, כשניכנס למסלול ומהרגע שההגשה תהיה יותר מתוכננת עכשיו לשנת 2017 וגם ל-2016, מקווים שזה ילך וירד. יש ימים שיש פה מאות שיחות טלפון.

אם יש מאות שיחות טלפון כנראה שיש הרבה דברים לא ברורים.

נכון. אני אסביר גם למה למשל, כי למשל מוסד, אני מעביר לו הודעות במערכת הממוחשבת. הוא יודע כמה קיבלתי או לא קיבלתי. לגבי אנשים, לא משנה אם יש לי מערכת, נגיד שהייתי רוצה לדוגמא לנהל את התקשורת, להגיד לבן אדם תשמע, תגיש טופס מקוון, אבל צריך אבטחה ברמה מסוימת. אז הרבה בנקים וחברות, אפילו חברת פלאפון, אם אתה בא להיכנס, שולחים לך איזה שהוא קוד ב-SMS ותיכנס איתו, זה הסיסמא שלך.

כיוון שלהרבה מהם יש טלפון כשר, אז זה משהו ש - - -

אז גם אין אינטרנט.

לא רק אינטרנט, אפילו SMS אין. אינטרנט בסדר, אז מה. אפילו SMS אין להרבה מהם. אז אני מנסה מול אגף של משרד החינוך, לראות. הנה, חוזרים לימים הסטודנטיאליים שלי. פעם, לפני 20 שנה הייתי מקליד את מספר הזהות שלי ונגיד יודע מה הציון שלי במקצוע מסוים. זה קצת איטי, מסורבל בדור של היום ואנחנו מדברים גם עם יועצי תקשורת, יש להם משרד והכל. מנסים לראות איך עושים את זה הכי טוב. אולי ברמה של - - -

ברבנות עשינו את זה, שאנשים מקבלים קוד אישי, מקבלים תשובות על כל הדברים.

כן, אבל זה לא ממשלה, זה המרמנט. זו החברה שעושה את הבחינות, היא עושה. זה לא הממשלה.

אז כן אפשר למשל, שוב, אנחנו נמצאים פה בינואר, אבל אפשר כן בוודאי לשנת 2018, לכל מי שזכאי ונמצא בפנים, לשלוח לו איזה שהוא קוד ולהחליט על איזה שהוא משהו כזה. גם לגבי אלה - - -

לגבי 2018 - - -

רגע, שנייה. גם לגבי אלה שכאן על השולחן, יש לנו איזה שהוא רעיון איך לנסות לייעל את העבודה כאן, כדי שאנשים יוכלו לקבל שירות ולהגיש טפסים בצורה יותר קלה. אני מקווה שאנחנו נצליח להתקדם.

בסדר, אז אנחנו נדבר על זה, כי צריך לפתור את הבעיה הזאת. אם מאות אנשים מצלצלים וצריכים לקבל תשובה, הרי יש בכל משרדי הממשלה, נדמה לי, אפילו חוק כמה זמן צריך לענות.

בהחלט כן.

סעיף 9. לוועדה התקבלו פניות של אברכים – בעניין אישור קבלת הפנייה. אצלי במערכת, ברגע שאדם שולח פנייה, גם במשרד שלי וגם בוועדה, מיד הוא מקבל תשובה – הפנייה שלך התקבלה. נכון, גברת שלומית?

במייל, כן.

אני מדבר על המייל. במייל הוא מקבל תשובה מיד, נכון?

התקבל, כן.

למה אתה לא יכול לעשות דבר כזה אצלכם?

כדי שזה יעבוד, צריך להכניס את כל הנתונים למערכת. זה גם, זה עבודה. כלומר אם אני הולך לטפל בבקשות שמחכות, נגיד מאות בקשות שמחכות עוד מיוני להשלמות שלהן, או שאני הולך לטפל בלהזמין את הנתונים. יש לנו פה פרויקט להרים כאן מערכת של שירות יותר טוב ויותר מתקדם לשנה הקרובה.

אז חייבים לעשות את זה.

אנחנו עובדים על זה. אפילו מיילים מפה אני יכול להראות לך, מהיום.

מה קורה בסעיף 10, לאברך שנדרש לצאת לחוץ לארץ? כל יציאה מפסיקה לו את הדברים?

כך, אין פה איזו שהיא דווקא הבחנה בין החברה של הבטחת הכנסה, נכון? כלומר זה כמו - - -

בדיוק.

מה שאנחנו אפשרנו לאברכים לעשות, זה להיות עד 14 ימים בחו"ל בלי לאבד את הזכאות למלגה. היו פעם דיונים אצל סגן השר, אצל פרוש, עוד בקדנציה הקודמת וזה מה שסוכם, שעד 14 ימים אפילו לא צריך להגיש בקשה והוא יכול לצאת והוא לא מאבד את המלגה. ברגע שהוא יוצא מעבר לתקופה הזו, הוא לא יכול לקבל את כספי המלגה של הכולל גם, עד מועד הקליטה הבאה.

כתבת כבר לגבי המענה הטלפוני?

פספסתי אותו.

כן, הוא דיבר על משהו חשוב מאד. מגיעים 200, אז צריך לשכלל את המענה הטלפוני עם קוד אישי וכל הדברים האלה, שיהיה ממוחשב יותר, שאנשים יוכלו לקבל תשובה.

לא, סליחה, אבל הוא אמר שאי אפשר, כי אין טלפון כשר, אז צריך מענה אנושי.

לא. אז הוא אומר שיש דבר - - -

אנחנו עובדים על פתרונות הרב אייכלר.

הוא אומר שהם צריכים לשבת על זה באופן מעשי יותר, לראות איך עושים את זה, אבל זה ברור שצריך לעשות את זה. השאלה רק הדרך, איך עושים את זה.

רגע, אמרתם עוד משהו, שוב אנחנו חוזרים. אמרתם שאתם רוצים הגשה מכוונת, שזה יקל. אבל אם לאנשים אין אינטרנט, אז אין הגשה מקוונת, אז איך תלכו על זה?

אז יש רעיונות, יש אפשרויות.

אנחנו נדבר על זה.

יש רעיונות.

לגבי פקסים? פקסים הופכים היום במחשב ל - - -

נכון, זה מה שאנחנו רוצים. טופס מקוון זה במחשב. אני יודע שאפילו בגאולה יש כל מיני קיוסקים כאלה שבן אדם יכול ללכת, בין אם בתשלום או לא בתשלום, יכול לגשת למחשב ולהגיש.

לגבי אדם שנמצא בחוץ לארץ, למה 14 יום ולא 30 יום, שזה הזמן שיש לאפשר לאדם להיות, או אם יש לו איזו סיבה להיות עוד שבוע או עוד שבועיים. מה זה?

אפשר. הכל זה תקופת זמן.

כשאדם נוסע מסיבה רפואית.

למה רפואית? גם מסיבה משפחתית וגם מצורך כלכלי.

זה חשוב, ההבחנה במקומה. לסיבה רפואית אנחנו יכולים לתת גם 40, 50 ו-60 ימים. אין שום בעיה.

אבל אתה צריך לאשר את זה.

זה גם מופיע בחוזר. כן, בן אדם צריך לבוא ולהגיד אני צריך לצאת כי - - -

אני הייתי עושה 30 יום רגיל, בלי להכביד עליכם עם כל הפרוצדורה הזאת. מ-30 יום הוא צריך אישור שלכם.

אז נקבע שזה 14 ימים. נראה לי ש - - -

אני חושב שצריך לקבוע 30 יום, כי אני שמעתי מהרבה אנשים שהם היו שבוע-שבועיים ובשבוע השלישי זה עדיין כלום. עד חודש אתה לוקח לך ספייר, למה לא?

בוא נחשוב רגע. אגב, התקופות של החופשות לא נחשבות ב-14 ימים. כלומר, אם מישהו התחיל, נסע שבוע לפני חופשת פסח, בא' בניסן - - -

אף אחד לא נוסע בניסן, הוא נוסע באמצע השנה.

בסדר.

לא צריך להכביד על אנשים יותר ממה שכבד להם החיים.

אני מודה אהבתי לשמוע את ה-"כבד להם החיים ולא צריך להכביד". צריך להגיד את זה אולי בהרבה מקומות למקופחים שלנו.

נכון, אנחנו כל היום עוסקים בזה.

בהחלט, אהבתי.

בוועדת הרווחה היום העברנו חוק נגד פקודת הסטטיסטיקה, שאפשר להושיב בן אדם בבית סוהר על זה שהוא לא השיב, או קנסות גבוהים לאנשים עניים. העברנו את זה.

לא, בהחלט.

אנחנו כל הזמן עושים.

הביטוי יש מספיק צרות ובעיות ולא צריך לחפש עוד - - -

כן, אז שאלו שם – מה הבעיה לענות על תשובות? אבל הוא לא יודע שהוא הגיע לבן אדם מבוגר וקצת רופף נפש ודפק בדלת והסוקר אמר לאישה שהם ילכו לבית הסוהר אם הם לא יענו, האנשים האלה לא ישנו חודש ימים. זאת אומרת יש מספיק קשיים בחיים. אנחנו צריכים לנסות להקל על האנשים כמה שאנחנו יכולים.

בהחלט, אנחנו משתדלים. אני חושב ש-14 ימים, למעט כמובן דברים אחרים, סיבות, מישהו צריך לצאת לטיפול רפואי, או - - -

אבל למה אתה לוקח על עצמך כל כך הרבה? יש לך כל כך מעט אנשים, כל כך הרבה סרבול.

אבל זה מה שסוכם.

למה אתה צריך גם את זה? עד 30 יום, הוא לא יחזור, מה? אחרי 30 יום, אתה יודע. בכל דבר זה יכול לקרות.

בוא אני אשאל שאלה, ברשותכם. אם מישהו מקבל הבטחת הכנסה, יש לו את הכסף לנסוע לחו"ל? סתם.

דווקא מי שמקבל הבטחת הכנסה צריך לנסוע לחו"ל, לעשות קצת כסף, שיהיה לו מה לאכול בפסח, כי אם הוא יסמוך על המדינה ועל הבטחת ההכנסה ועל הכולל, הוא יכול למות ברחוב. הוא נוסע לחוץ לארץ וכמה אנשים עוזרים לו, כמה קרובי משפחה, כמה אנשים טובים, אז הוא יכול להמשיך וללמוד, מה השאלה? אני אומר את זה על השולחן.

בסדר.

בושה וחרפה שתלמידי חכמים צריכים ללכת ברחובות בווילאמסבורג, בורו פארק וקנדה, לאסוף תרומות, אבל זה כן, יש את זה, אז מה? הוא עשיר? הוא איש עסקים גדול? הוא נסע לעסקים?

לא, בסדר.

אדרבא, אנשי עסקים אין להם בעיה לחזור תוך 14 יום. הוא עשה עסקה ו - - -

הם לא צריכים את הבטחת ההכנסה.

הם לא צריכים את הבטחת ההכנסה. דווקא השליימזיילים האלה צריכים את זה. סליחה על הביטוי. אני מתנצל על הביטוי שלימייזלים, אבל יש אנשים שבאמת אין להם מה לאכול. אתה מדבר על אנשים שאין להם מה לאכול, זה לא. ואתה יודע שיש כאלה.

בואו משיך הלאה.

אני מקווה שאנשים באופן אישי הולכים לאסוף כסף ולא מוסדות. את זה אני קצת פחות מכיר.

אתה לא יודע מזה?

פחות מכיר.

שלא תדע מצרות.

בסדר, חלילה.

זה לא יאומן לאן אנשים מגיעים. ולהסתבך בחובות, לצעירים כאלה, למשפחות כאלה, זה בקלות, עושים את זה בקלות והוא צריך לשלם שכירות ומשכנתא, כי הוא קונה דירה שתהיה מוכנה בעוד חמש שנים, והוא שמח שהקבלן לא לוחץ עליו ואז הוא מסתבך בקלות. הוא פתאום מגיע לחובות בבנק של 10,000 שקלים. אתם מכירים בטח, אתם רואים את התלושים. אז בוודאי שאדם כזה, הוא חוזר תוך 30 יום, אז לא קרה שום דבר. בואו נסכם.

דיברתם על אלה של החובות? מתי תחזירו?

הוא אמר. אמרת משהו על ההחזרים.

שב-2016 אתם עוד לא דרשתם.

אנחנו עוד לא דרשנו להשיב חובות עדיין.

יש צפי?

אולי לא נצטרך לבקש מאף אחד להשיב. גם זה יכול להיות תיאורטית. זה לא עיקר הפעילות לבקש חובות, חלילה.

לא, כי אצלנו לוועדה מגיעים, כמו שהוא אומר – לא במקרה שלכם – אבל באמת, אנשים נדרשים לשלם סכומים מאד גבוהים, שהם לא במקרה של - - -

יש פה ריביות וכאלה? לא.

והם כבר בזבזו את הכסף.

כל העיכוב הזה, כל ההשתהות הזאת, החודשים שאנחנו לא שילמנו, זה בכדי שנצליח לעשות את בדיקות הזכאות לפני שאנחנו משלמים, כדי שלא נוכל לשלם ואז לבקש, ואז אתה מכניס את האברך לבעיה. כאן אף פעם לא עשינו את הדבר הזה, אבל כל בדיקות הזכאות נעשות לפני התשלום.

אז איציק, מה המקרים שלך?

אני רציתי להגיד לגבי הכוללים. אתה מטפל גם בנושא התקציב? נכה לא יכול ללמוד היום בכולל, כי אסור לו. דיברנו שאולי נשנה את זה בחוק.

קצבת נכות לא נחשבת.

לא, לנכה מותר לעבוד עד איזה סכום?

שנייה, בואו נבחין בין מקבלי הבטחת הכנסה, שהם - - -

לא הבטחת הכנסה.

אין שום בעיה, אז שילמד בכולל כמה שהוא רוצה. הוא יקבל מלגה ונכות גם ב-50,000 שקלים, אין שום מגבלה. אין דבר כזה, אבל - - -

הוא דיבר על זה קודם. הבטחת הכנסה הוא לא מקבל. אם יש לו קצבת נכות, הוא לא מקבל הבטחת הכנסה.

אין שום בעיה. אני אגיד לך יותר מזה. נגיד שאתה אברך בכולל ואתה עובד בערב או בבוקר, מדריך בישיבה, סתם, לא יודע, איזה תפקיד בישיבה, אתה מלמד בהפסקת צהריים, אתה עושה איזו שהיא פעילות. אולי מורה לתלמידים או יושב איתם בשעה הראשונה, עד תשע בבוקר, עד שמתחיל הכולל. אתה עובד בתלוש משכורת, אתה יכול להרוויח כל סכום נורמאלי, הגיוני. אם גם מתכנת גאון שמרוויח מיליון שקלים בשנה או בחודש, אין שום בעיה. כל עוד זה לא בשעות הלימודים של הכולל, תרוויח כמה שאתה רוצה. התקדמנו קצת.

טוב, אנחנו נסכם. אני חושב שמיצינו את הנושא. אולי נדבר יותר על הפרטים הטכניים, איך אפשר לעזור כדי שהיחידה תוכל לפעול. אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם.

הרב אייכלר - - -

הוועדה תברר את השאלה שלך.

לא, הבן אדם אמר לי.

שמה?

שמותר לו לעבוד בכל עבודה, אבל כולל זה - - -

אם הוא נכה, הוא מקבל קצבת נכות, מה הכולל?

אז מותר לו לעבוד בעבודה, כל יום, לא משנה, עד איזה סכום מיוחד, אבל בגלל שכולל זה סוג של מלגה, אז הוא בירר את זה, אז - - -

תקשיב, זה יותר מ-10 שנים. תראה, ביטוח לאומי זה לא אנחנו.

זה יותר פרטני.

ביטוח לאומי זה לא אנחנו, אוקיי? אם אדם עובד ומקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי - - - משלם, אני מניח ומאמין שמעל סכום מסוים זה שולל כנראה את הזכאות, אבל זה לא אנחנו.

כן, לא בתוך ה - - -

אצלנו כבר יותר מלפני 10 שנים - - -

חיים, תברר את השאלה שלך, כי אתה מדבר על מנהל - - -

בסדר, אני רציתי לברר.

עד לפני קצת יותר מ-10 שנים הייתה גישה שאומרת שעד שכר מינימום אברך יכול להשתכר מעבר להשתלמות בכולל ומעבר אליה. לקחו למוסד את הכסף שהוא קיבל והייתה גישה שחשבה שיותר מכך צריך לקחת לו. הדבר הזה לא קיים יותר. כלומר, אם אני לא אדע בוודאות שמישהו נגיד דיווח סתם לכולל ורימה ואתה לא יודע איפה הוא נמצא והכל, אנחנו לא מסתכלים על ההכנסות שלו בכלל. במקרים נדירים ובודדים שאנחנו בכלל - - -

יש לי שאלה נוספת ששייכת ל - - - מנהל מחלקת הישיבות. כולל שהיה איזה חסר של אברכים שם בספירה, כל האברכים שם מאבדים את הזכות להבטחת הכנסה?

לא.

מאיר אומר עם הראש כן.

רק שנייה, רק שנייה. ככה, בואו נבחין, מוסד, נגיד 100 תלמידים, בואו ניקח דוגמא. חסרו בו איזה 20-30 אברכים. אם נגיד שחסרו יותר מ-30 אברכים, מתוך ה-30 אברכים שחסרים, 15 נגיד חסרו, אותם אברכים חסרו משתי הביקורות. על פי הנוהל, יכולים להיות אברכים - - -, אבל צריכים לבוא להגיש הצהרה באגף, בגלל שהם חסרו בשתי ביקורות.

אם אני אקח את זה למקרה יותר קיצוני, שבו נגיד מוסד קטסטרופה, אין בכלל מוסד, מוצאים שלא היה מוסד והיה שם באמת חמור ואנחנו נגיד דוחים ומשעים את כל התלמידים והכל, וזה מאד מאד נדיר, מאד נדיר שקורה דבר כזה. כלומר, לגבי הקנסות שאמרתי יכולים להיות דבר כזה של 7-8, 10 תלמידים, אז יכול להיות שאנחנו נשעה את כולם ונבקש מהם להצהיר. אבל המקרים הם יותר לגבי מי שחסרים בשתי ביקורות, שצריך לבוא ולהגיש הצהרה. הוא יכול לבוא להגיש הצהרה כבר באותו חודש ולהגיד עברתי למוסד אחר, אני עובר למוסד אחר או אפילו באותו מוסד והמוסד מדווח עליו ואין שום בעיה, הוא ימשיך לקבל כסף.

זאת אומרת אותו אברך שכן היה בספירה, לא ישללו ממנו.

לא, זה וודאי שלא.

ודאי שלא. גם מי שלא היה.

מי שלא היה פעמיים צריך לבוא להצהיר באגף. כלומר - - - אם קיבלנו את ההסבר שלו.

אבל אתה אומר שאין מצב שאברכים אחרים, כי יש מושג שטוביה חטא וזיגוד מינגד. אם מישהו לא היה, מישהו אחר לא צריך לסבול מזה.

זה היה בגמרא המושג הזה?

כן. טוביה חטא, זיגוד מינגד. לא יכול להיות מצב שמישהו חטא והשני יקבל את העונש.

לא, לא. אני אמרתי, רק מי שחסר בביקורת צריך לבוא ולהצהיר באגף. יכול להיות מקרה שנגיד מוסד באמת, מקרה מאד מאד חמור שמישהו נגיד רימה, דיווח סתם ואין בכלל תלמידים, אנחנו נעשה את כולם מסיבה מאד פשוטה, כדי שמישהו אחר לא יעשה בהם שימוש לרעה. מדובר בדרך כלל באנשים שעובדים ובכלל שנים כבר לא היו בישיבות, או אפילו אנשים חילוניים, יכול להיות מקרה כזה. אנחנו נשעה אותם כדי שלא יעשו בהם שימוש לרעה, אבל מי שנמצא ולומד, אפילו אם הוא חסר בביקורת ואם קיבלנו את ההסבר שלו למה הוא חסר, הוא יכול לבוא ולהצהיר ובזה נגמר הסיפור.

אז בואו נסכם את הדיון. קודם כל הוועדה קיבלה דיווח מפורט ממנהל מחלקת הישיבות, עמוס צייאדה והשתתף גם מאיר כהן, מנהל תחום קהל"ת.

קודם כל אנחנו מברכים על הפעילות הקשה והכבדה בכוח אדם מאד מצומצם, שאנחנו צריכים לדרוש הגדלתו ותגבורו.

אנחנו מבקשים שהכנסות המשפחה ייחשבו בנפרד – הכנסות האישה יופרדו מבעלה כמו במס הכנסה ולא להכליל את הכנסות האישה בחישובים של הכנסות הגבר. אין שום הצדקה לדבר הזה, אלא אם כן יש לו אישה הבת של אדלסון, או משהו כזה.

או לבייב יותר מתאים.

או לבייב ואני לא רוצה ללכת לדוגמאות יותר קרובות לבניין הזה. אבל סתם משפחה, לא צריכים. אדרבא, אני הייתי רוצה שהאישה תוכל להרוויח באופן נפרד והיא לא תצא לעבודה כגננת, כמטפלת, כי אולי היא תעבור את ה-1,250 שקלים. אני רוצה שהיא כן תצא לעבודה כמטפלת וכן תעזור בפרנסת המשפחה. יש פה עיוות שצריך לתקן. אם צריך לעשות חקיקה, אז נצטרך לעשות חקיקה.

אנחנו רוצים שטיפול בבקשות חדשות, תעזרי לי פה עם הניסוח בקריאת החומר – טיפול בבקשות חדשות מול בקשות ותיקות - - -

תגבור כוח אדם.

אה, אנחנו מבקשים תגבור כוח אדם של האגף, כדי לתת מענה מיטבי לטיפול בבקשות חדשות מול בקשות ותיקות, כי יש לך צבירה של בקשות ישנות. אני כבר אמרתי בסעיף הראשון - - -

אז בוא תראה, אני רק מציע, אני חושב שעכשיו, בשנת 2017 יהיה הרבה יותר פשוט, יהיה הרבה יותר קל, כי העניין נהיה הרבה יותר מהיר ושוב, כמעט 5,000 כבר נמצאים בתוך המערכת שלנו – 3,800, כמה שמקבלים, תיכף נעבור לארבע לדעתי. אני אומר לכם בואו, תשאירו לנו קצת את העבודה. אם רוצים לדבר על כוח אדם, אז בואו נדבר על זה בהיבט של רוצים עוד מועד בשנה.

כן, בסדר.

פה אם יוכלו לתת מענה, נוכל לחשוב על איזה שהוא מועד באמצע השנה כדי שיהיה מענה לדבר הזה. לגבי המענה, זה הולך ומשתפר. יש לנו שוב, כל מיני רעיונות גם עם המחשוב של המשרד, גם עם יועצי התקשורת של הטלפוניה והכל. יש לנו כל מיני רעיונות איך לשפר את התהליך.

בסדר.

אין קיצורי דרך, צריך לעבוד על הדברים האלה. אני מאמין שבשנת 2017 זה יהיה קל.

אנחנו ממשיכים באמת בקו שאמרת. אנחנו מבקשים שיהיה מועד נוסף באמצע השנה, אולי ביולי או מתי שתקבעו שיהיה לכם נוח, שיוכלו להיכנס. בעיקר כשאנחנו יודעים שילדים נולדים גם בחודשי השנה.

האמת שזו הטענה שהיא לכאורה הטענה הכי חזקה.

כן, זה משנה את המעמד של המשפחה. אם יש לה עוד ילד אז היא זכאית.

קצבת נכות – אנחנו מבקשים שלא תחשב כהכנסה ואם צריך שינוי חקיקה אנחנו נעשה את זה, כי בכל מקום, עד כמה שידוע לי, קצבת נכות לא נחשבת, כי קצבת נכות היא מספיק קטנה בשביל בקושי לטפל בנכות ולא בפרנסה. הנכות עצמה אולי תראה את הכסף.

לגבי ההגשה של שנת 2017 – אנחנו מבקשים שתודיעו מתי יתחיל הטיפול בבקשות החדשות ועד מתי אפשר להגיד ושזה יהיה מפורסם בכל המוסדות ובכל המקומות, כפי שאתם עושים בשאר הדברים.

לגבי המענה הטלפוני, אנחנו רשמנו לעצמנו שמדברים על קוד ממוחשב, שיוכלו פונים להגיע אליהם ושלא יהיה עומס של טלפונים.

שוב, - - - הקוד הוא לעניין זה שתהיה הגשה בטופס מקוון, ואז איך? כלומר, צריך איזה שהוא אימות במקום החתימה של הבן אדם. אמרנו שיש בעיה של אנשים נגיד אפילו עם טלפון כשר, לא כשר, כאילו להחזיק. אז בעניין הטופס המקוון אנחנו בודקים עכשיו פתרונות לעקוף את הצורך הזה ב-SMS. זה לגבי הדבר הזה.

לגבי המענה הטלפוני, שוב, אני חושב ש - - -

צריך תגבור.

אני חושב שזה יהיה הרבה יותר פשוט וזה ילך הרבה יותר טוב ומהיר, גם בגלל שראינו את זה קצת קדימה ולקחנו טופס ל-2016-2017 כדי להתגבר על העומס הראשון, על הגשר הראשון, אז יהיה הרבה יותר פשוט וקל בתקופה הקרובה.

מצוין.

זה אני אומר לא במענה הטלפוני, אלא לגבי הגשה של טפסים מקוונים, איך לאמת את הזהות של הבן אדם בהינתן הקושי של שליחת SMS.

טוב, אז רשמנו את ההודעה שלכם.

ובקבלת פניות, איך אתם תקבלו?

אה, לענות לאנשים "התקבל".

גם למי ששולח טופס מקוון, פשוט שיידעו שזה התקבל, שזה אצלכם.

כן, זה מקובל בכל משרדי הממשלה.

בסדר. יותר מזה, אנחנו שוב, נבנה. אני מניח בסביבות, אם תדברו איתי בעוד שבועיים שלושה יהיה לי אפיון ביד אז אני אוכל להיות כבר יותר חכם. יצא אישור. אתה מגיש משהו, יוצא לך אישור. כמו שבמערכת הממוחשבת אתה שולח דיווח תלמידים, יוצא לך כתוב – חמישה זה וזה, בשעה 17:58 נשלח, דיווח נקלט. צריך לצאת אישור או מספר יש כל מיני דברים.

היה עוד סיכום של הדברים שעמוס אמר שרציתי לרשום. שכחתי לרגע, תוך כדי דיבור. אנחנו מבקשים לאפשר שהייה בחוץ לארץ עד 30 יום בלי להכביד על העומס ביחידה בבירוקרטיה של אישורים מיוחדים ליוצאים לחו"ל עד חודש ימים במקום עד 14 יום. נשחרר אתכם מהעול הזה של האנשים שנמצאים - - -

זה גם צריך שינוי חקיקה?

לא.

לא, לא צריך שינוי חקיקה. זה לא פשוט. אני אומר פה - - -

אז תעשה 25 ימים, כדי שלא - - -

הרב אייכלר, אני אגיד משהו בחדר הסגור.

לא סגור, זה פרוטוקול פתוח.

אוקיי, אז אני אגיד לך, כלומר לכאורה יש פה איזה משהו שסותר. אם הבן אדם מנסה לאסוף כסף בחו"ל ויש לו איזו מגבלה של הכנסה, איך זה מתיישב? אני מציע שמי שיש לו סיבה לצאת ליותר מ-14 ימים, זאת אומרת אם הוא יבקש אנחנו מאשרים, איפה שיש הצדקה.

במקרים חריגים.

כן, אבל זה מכביד על העומס שלהם. למה הם צריכים את זה?

זה לא קשור להבטחת הכנסה. זה מטופל בישיבות, בלי קשר. הרי הרשימה של הבטחת הכנסה היא חלק מהרשימה הגדולה וזה מטופל בישיבות בנפרד. הבטחת הכנסה זה לא קשור.

היה עוד איזה סעיף שאמרת. עוד נתון מאד חשוב אמרת לגבי השנה הקרובה. אה, כן, אמרת דבר חשוב - - -

מה לגבי ה-4,000?

שאדם שמגיש את המכתב הבסיסי, את הפנייה הבסיסית, עד התאריך הקובע לא ייחשב כאיחור אם הוא השלים את המסמכים האחרים יותר מאוחר.

כן, כן. מי שהגיש את הטופס. ניתן המון זמן. בוא נגיד את זה בעדינות, ניתנה תקופה לא קצרה כדי להשלים.

בהנחות למעונות עשינו את זה.

שמעת את התאריך שמאיר אמר, נכון?

כן. אבל עמוס, אני רוצה להגיד לך שבבירוקרטיה של ההנחות למעונות ולמשפחתונים זה היה נורא ואיום, עד שהם עצמם הגיעו להסכמה עם הוועדה, שייתנו מסמך בסיס ואז לא יתווכחו עם אנשים – מתי שלחת, כן הגיע, לא הגיע, איחרת, לא איחרת.

ברור, אנחנו שונאים את הבירוקרטיה הזאת וסתם להכביד, לא על עצמנו ולא על האנשים. אין טעם. זה משהו שהוא לא יעיל בראש. אנחנו רדפנו אחרי אנשים, טלפונים דואר, עניינים, תגישו, תגישו, תגישו - - -

דואר לא כדאי לך, זה לא מגיע בכלל.

כן.

אז שלחנו בדואר רשום.

גם רשום לא באים לקחת ורגיל לא מגיע.

במשרד החינוך מה עזר לנו? הרי פתאום להקים יחידה באמצע, זה מאד מאד בעייתי, כלומר מבחינת עומס והכל. אז מה עזר לנו? משרד החינוך התחיל להעסיק בקיץ הזה ילדי עובדים. היו באגף איזה 10 ילדי עובדים, כולל הבת שלי, זה מגיל 14. היא הייתה אז בת 14.5, והם טיפלו בהבטחת הכנסה. הם שלחו מכתבים, צילמו, העבירו - - -. היו איזה 10 ילדים שטיפלו בהבטחת הכנסה במשך בין חודש לחודשיים, חודש וחצי או יותר.

תיזהר מהפרוטוקול. העסקת ילדים היא בלתי חוקית.

לא, זה על ידי משרד החינוך. כיבדו את השעות. ניתנו הוראות כמה זמן הפסקה יש לתת להם.

כן? עם זכויות? עם כוס שוקו?

כיוון שאצלנו זה היה הילדים של העובדים שלנו, והאמת שגם במקום אחר, איזה מישהי מהמשרד אמרה שהיא מוכנה שהוא יעבור רק אצלנו. הם עשו אצלנו חיים. עבדו, נהנו, קיבלו כסף.

וגם קיבלו תמורה.

בתקופת הקייטנה.

כן, קיבלו 20 שקלים לשעה, 8 שעות ביום, 160 שקלים.

ביקשו עוד.

כן, הבן שלי אמר לי אבא, שנה הבאה אני בגיל 14, אני רוצה לעבוד. בקיצור, הילדים האלה מאד מאד עזרו לקדם את העניין של הבטחת הכנסה, שוב באמצע השנה מדובר על אלפי בקשות. להתחיל פה עם פיגור מאד מאד גדול באמצע השנה. לא התחלת באוקטובר שנה קודם.

והשלמתם כבר? גמרתם את החומר שהצטבר?

לא, אנחנו בסוף. זה מה שמופיע כאן. אנחנו בסוף.

ממש גומרים כבר?

הם התחילו ביוני.

אנחנו בסוף, כן.

אז יופי, שיהיה בהצלחה. תודה רבה לעמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים ולמאיר כהן, מנהל תחום קהל"ת.

ישיבת מעקב במרס?

מתי שאת תגידי. יש לנו מנהלת מאד פרו-אקטיבית. היא תקבע.

לפי הפניות שיגיעו.

לפני הפניות. אנחנו מקווים בעזרת השם שאנחנו לא נצטרך. מאד נחמד לנו לשבת אתכם, אבל אתם אנשים עסוקים מאד ואנחנו לא רוצים סתם להעסיק אתכם. אנחנו מקווים שלא יהיו הרבה פניות בעניין הזה ושיהיה לכם בהצלחה.

תודה רבה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:06.