הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 398
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ט בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016), שעה 11:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 19/12/2016
המשבר בעמותת "אור שלום"
פרוטוקול
סדר היום
המשבר בעמותת "אור שלום"
מוזמנים
¶
איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה, מנהלת האגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
חנן פריצקי - מנהל אגף תקצוב, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
דליה לב שדה - מנהלת השירות לילד ולנוער, משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים
פיני קבלו - סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי
לאה גולן - מנכ"לית עמותת אור שלום
אורן מודעי - סמנכ"ל כספים, עמותת אור שלום
אורן פלוטקין - יו"ר ועד מנהל, עמותת אור שלום
אודי נחתומי - יו"ר ועדת כספים, עמותת אור שלום
צביקה הויזליך - חבר בוועד המנהל, עמותת אור שלום
מאיר לחיאני - אב אומן, משפחת אומנה, עמותת אור שלום
תמר אלקנה - אם אומנה, משפחה אומנת, עמותת אור שלום
דוד בידני - בוגר עמותת אור שלום
מרדכי וינטר - יו"ר ילדים בסיכוי - המועצה לילדי פנימיות
ירון בראון - מנכ"ל ילדים בסיכוי - המועצה לילדי פנימיות
ראובן פלח - מזכיר העמותה לקידום הפנימיות הטיפוליות והשיקומיות בישראל
מתן אלקלעי - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: פורום כפרי הנוער)
היו"ר אלי אלאלוף
¶
היום 19 בדצמבר 2016, י"ט בכסלו תשע"ז והשעה 11:05. האמת שהדיון הזה היה צריך להתקיים בשבוע שעבר בגלל המצב שנוצר לעמותת אור שלום והיחסים עם משרד העבודה והרווחה, אבל לצערנו החבר שלנו, אליעזר יבלון, נפטר ומחר אנחנו מקיימים לזכרו דיון מיוחד פה בוועדה, וכל מי שרוצה להשתתף, נשמח לראות אותו. הלך מאיתנו אדם. במעט הזמן שהכרתי אותו, אני חייב להגיד שהיה אדם מרשים מאד, ישר, לקח ללב כל דבר שהבאנו לידיעתו והתמודד בצורה מאד מרשימה וחבל עליו. נמשיך מחר להגיד דברים לזכרו. זה יהיה בנוכחות השר והמשפחה במיוחד.
תראו, אנחנו היום בנו לדון בנושא עמותת אור שלום. אור שלום זה ארגון שכולנו מכירים הרבה שנים. גם בתפקידי הקודם – גילוי נאות – הייתי מאד מעורב בפעילות של אור שלום והמערכת שעמדתי בראש כקרן רש"י, היא גם העמידה משאבים ובניינים לרשות אור שלום וההערכה שלנו לעבודה של אור שלום, כאיש מחוץ למערכת, הייתה מאד גדולה.
אור שלום זה היום טיפול וכשאני אומר את המספר, אני מבקש מכל אחד לחוד, זה ממש היסטוריה מדהימה של כל אחד מהילדים – 1,200 ילדים זה כאילו רק מספר. זה 1,200 מקרים וכל אחד מקרה מיוחד ובכל אחד צריך לטפל וכל אחד צריך להוציא אותו ממצבו לעומת הכניסה שלו, להוציא אותו וגם לחיות איתו לאורך שנים ולהוציא אותו אחר כך ממערכת, כשהוא בנוי ויכול להתמודד עם האתגר, שבלאו הכי לא יהיה קל בדרך כלל, כשיש רקע אישי כזה.
זו גם מסגרת מאד מיוחדת. יש פה אנשים שיודעים, אני ראיתי מסגרות גדולות. נאבקתי כדי שיהיו אפילו גדולות יותר, שישלבו מערכות. פה הלכו על סגנון של מסגרות קטנות, טיפול מאד אינטנסיבי, מאד אישי. שלום לידידתי קארין אלהרר.
והמסגרת, ההתחייבות הזאת להקים מסגרות קטנות זה לטובת הילד, בטוח לא לטובת הכיס של המערכת והמערכת נדרשה פה למשאבים לא קטנים. אני גם יודע שבמסגרות כאלה, לחיות רק עם תקציבי המדינה, זה לא מספיק טוב לילד. ולכן נאלצו כל המסגרות שהכרתי ואני מכיר עד היום, לגייס כספים מבחוץ. אבל היום זה יותר קשה לעשות את זה, שיהיה ברור. אם אני זוכר את עצמי מגייס כספים, לפני 30 שנה זה היה יותר קל. עכשיו זה גם יותר קשה וזה גם יותר מורכב וזה גם במסגרת של תחרות אדירה לגיוס תרומות או שותפויות.
דבר נוסף, כל המסגרות האלה, שיהיה ברור, ובזה אני פונה במיוחד לאנשי משרד העבודה ולכל מערכות הניהול שלכם, זה דורש מימוני ביניים ועלות מימון הביניים הזאת היא אדירה. וכל הזמן שדורשים הבהרות – ובצדק – אני לא בעד להסתיר נתונים, אלא לקבל, אבל תדעו, כשאתם דורשים הבהרות, הבנק דופק. דופק את החשבון לטובתו, לא לטובת הילד. והעלויות האלה של מימוני ביניים יכולות להסתכם במאות אלפי שקלים, אם זה לא אפילו יותר מזה, כשמגיעים להיקף כמו שיש באור שלום, של 75 מיליון שקלים בשנה. זה סכומים שוודאי משפיעים ומיד נופלים על הארגון ופוגעים בילדים.
נבחרו באור שלום שיטות מסוימות, כפי שאמרתי מסגרות קטנות. אני לא יודע ואני אשמח לשמוע את זה מאנשי המשרד ומאנשי הכספים של המשרד – האם זה תוקצב בהתאם. כי זה לא רק טוב לילד, זה בטוח שזה טוב לילד, אבל מישהו צריך לשלם על המסגרת, ובין טוב ביותר לטוב אפשרי יש פער, והפער הזה נופל עוד פעם על הילדים.
זה שני עולמות שונים, שנדע. את זה כדאי שתדעו גם אתם, אנשי המשרד. אני בטוח שאתם יודעים, כי זה לא חדש. אני רק מספר מה שאני חייתי וגם קראתי לאורך הדו"ח האחרון שקיבלתי מאור שלום. בחירת שיטות העבודה של אור שלום הן יקרות מאד. במיוחד כשהן תלויות, בנוסף לזה הן תלויות גם ברשויות המקומיות וברשויות המקומיות החלשות ביותר, דהיינו בעצמן הן לא מסוגלות לעמוד בתנאים הנדרשים.
לכן כשמביאים למצב, למרות שתיקנו בזכות קארין את חוק האומנה או בעצם העברנו את חוק האומנה, שזה מהפכה בפני עצמה, אבל זה עוד לא סופי. זה חייב לעבור עוד כמה שינויים ואנחנו נעשה את זה גם בעזרת המשרד, בזכות התקנות וגם בזכות תיקונים. כל עוד שאנחנו פה בכנסת, אנחנו רואים במשימה הזאת, ולא במקרה יש פה ארבעה חברי כנסת, אני יכול להגיד שכל אחד מוכן לקחת על עצמו הרבה הרבה זמן והרבה משימות כדי לתקן.
להביא ארגון כזה למצב של משבר ופה אני חייב להזכיר שוב את אליעזר. אליעזר היה אומר לי – יום ראשון בערב זה בקופה. אני נודניק, אתם מכירים אותי. אני יום ראשון בערב מתקשר, אין בקופה. יום שני בבוקר, אין בקופה. חברה, זו התעללות. אין לי מילה אחרת. זו התעללות. ארגון כזה שאין לו בקופה את המינימום כדי לקיים את הילד, במיוחד שזה באמצעות הורים שבעצמם, אני לא מכיר הרבה משפחות אומנה שהן מבוססות כלכלית. ולהיות חייב למשפחת אומנה, זה בעיני דבר מאד חמור.
משפחת אומנה אמורה לעשות טובה לחברה. היא עושה טובה אדירה לחברה, אבל היא לא צריכה לסבול ממערכות שמשרתות את החברה שאנחנו רוצים לקיים. ולהשאיר מצבים שלא יודעים לפתור, ואני אומר, אני מוכן באופן אישי להיות משוריין לזה, מוזמן לדחוף, יש לי 100 קילו שעומדים לרשותכם גם למצבים כאלה. מפני שבעיני ילד שלא מקבל מה שמגיע לו אצל משפחת אומנה, אז זה ממש מצב שהופך את העניין הזה מאד מאד אקוטי. מאד אקוטי.
אני בטוח שהמשרד מבין את כל מה שאני אומר, אבל אני רוחצה לעמוד על כך ולהגיד את זה עוד פעם ואני בטוח שמאיר וקארין ומירב יגידו את זה גם, אולי במילים אחרות ובצורה יותר מסודרת. אי אפשר להשאיר ארגון שהוא אחראי על ילדים, במצב כספי כזה. בלתי אפשרי. אם הוא צריך לקבל את הכסף והוא לא בורח, זה לא עבריין שעומד לברוח מהארץ. זה קבוצה, זה ארגון, זה מתנדבים שלקחו על עצמם אחריות מאד גדולה בשם הממשלה ולכן הממשלה אחראית לכל הדברים. היא אחראית. הם שליחים של הממשלה, לא ההיפך. הממשלה צריכה לשרת את המתנדבים האלה. היא לא יכולה להיות במצב – תביא לי ונחכה ותן לי לבדוק והבנק לא העביר. אין כזה דבר. זה מצב מטורף.
אני הייתי חבר בכמה עמותות שלצערי נאלצתי לעזוב בשביל הכנסת, אבל לא לדאוג, אני חוזר. זה ממש כואב הלב לראות את זה.
אז אנחנו התכנסנו היום גם כדי למצוא פתרונות. אני דיברתי על זה עם השר. השר אמר שהוא מבין, יש לו טענות, כרגיל, השר שלנו הוא שר שמרבה בטענות. בסדר. זכותו. אבל חייבים לצאת מפה עם פתרונות ואם יש צורך בפתרונות שייקחו זמן, אנחנו נעשה מעקב ואני מודיע מראש, הוועדה הזאת תתכנס כמה שצריך עד שהעקרונות אלה יוטמעו לא רק עבור אור שלום, אלא עבור גופים אחרים. מפני שזה פשוט להביך את המתנדבים שלקחו על עצמם את המשימה בשם המדינה, לטפל בילדים הכי קשים במדינה, להשאיר אותם לנפשם, להטיל עליהם את כל האחריות ולנטוש אותם.
לכן אני מבקש, הדיון יהיה פתוח, יהיה חם, אבל נעשה אותו בצורה כזאת שנצא מפה עם המלצות מאד מובנות ומאד מחייבות את כל הצדדים.
האם החברים שלי רוצים?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אני לא אוסיף הרבה על הדברים שלך, אלי, אני רק אגיד וגם אנשי המשרד יודעים את עמדתי. הלוואי ויכולנו לשכפל את משפחות האומנה והלוואי ויכולנו ליצור מצב שילדים, יותר ויותר ילדים יהיו במשפחות אומנה ובפנימיות, ככל שהפנימיות תהיינה מוצלחות ותורמות לחייו של הילד.
אני ארצה להצטרף למה שאתה אמרת. להתעסק עם ילדים - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
נכון. אני רוצה לחזור לדברים. להתייחס לאור שלום או לגופים אחרים בצורה של כאילו והם חלק משיח של ועדי עובדים, זו טעות. זה לא אומר שאי אפשר להסתכל על מסגרות ש-90% מתקצובן בא מהמשרד ולדרוש מהן התייעלות כזו או אחרת, אבל בשום פנים ואופן זה לא צריך להיות בד בבד עם עצירת תקציבים ועם יצירת גירעון במסגרת שעושה עבודה מצוינת.
חבריה, אנחנו צריכים, חברי חברי הכנסת, אדוני יושב הראש, אנחנו צריכים באמת לעשות הכל שהמשבר הזה – אחד – ייפתר, שניים – להמשיך במה שאני התחלתי וחבל שזה נעצר במשרד. כל שנה להוריד, לקצץ מהתקציב של הפנימיות בכדי להעביר למשפחות אומנה. ילד שגדל במשפחת אומנה, אין שום ספק שבסוף התהליך מצבו הרבה יותר טוב מאשר ילדים שגדלים בפנימיות. אני מעיד על זה, זאת התובנה שאני הגעתי אליה כשר רווחה וגם כאחד ש - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
מנו, בוא תשב לידינו. שלושתנו מדברים מרוקאית שוטפת, זה טוב. לא יודעים מאיפה. ועל כן אדוני, אנחנו צריכים לא רק לפתור את השאלה הזאת. הגיעה קארין, כשהייתי שר הרווחה, התחילה לכתוב את חוק האומנה. למרות שהייתי חלק מהממשלה, אמרתי תלכי על הצעת חוק פרטית. נתנו את הגיבוי המלא, כי הרגשנו את הצורך הגדול לתת חיבוק ענק למשפחות האומנה באשר הן. זה היה צורך. ביקרנו, כמוך אלי, ביקרנו במשפחתונים. אני סיפרתי עכשיו ללאה על ביקור בהפתעה ביום שבת בצהריים באילת, את זוכרת? שאני באתי וזו הייתה התרגשות גדולה לראות ילדים, כשכל אחד נושא מטען כזה גדול, בתוך בית, עם תחושה של בית, עם חיבוק כזה גדול, שמיד באתי ואמרתי – את המקום הזה צריך לשכפל. זה חוכמתו של המשרד. לקחת את המקומות האלה ולשכפל אותם ולא להקשות עליהם.
עכשיו שוב, אני מכיר את פריצקי לפני ולפנים וכן נכון לדרוש לקצץ וכן נכון לדרוש להתנהל כמו שצריך ובמקום שיש עודפים צריך לדאוג. בסופו של דבר זה כסף ציבורי. אבל בין זה לבין לשמוע בימים האחרונים שאור שלום הפכו להיות לאויב של משרד הרווחה, המרחק הוא גדול מאד וצריך להפסיק את זה מיידית. תודה רבה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה רבה אדוני יושב הראש. הדיון הזה הוא סופר חשוב. היה גם דיון בנושא במליאת הכנסת ואני חייבת לומר שהייתי מאד מופתעת מהדברים שנשא שר הרווחה. אני אתחיל מזה שהסוגיה של אור שלום והמשבר התקציבי שאליו הם נקלעו, שלא בטובתם, הגיע לידיעתי כבר לפני למעלה מחודש לדעתי. קיימנו בזמנו פגישה עם אלי, עליו השלום.
תראו, מה שצריך לתקן פה וגם זה נקודתית בעניין הזה וגם הלאה, זה העניין של כסף הולך עם הילד. אין כזה דבר לשים ילד במשפחה ולהגיד חכו עם הכסף, הכסף יגיע מתי שהוא. נדבר. יש איזה פרוצדורה מעוותת, ששמים את הילד, כי אומרים – בצדק – אי אפשר להשאיר את הילד בלי משפחה, שמים את הילד ואומרים אני צריך שהרשות המקומית תפנה אלי – אלי משרד הרווחה – ותגיד לי שאני צריך להעביר לה כסף.
עכשיו, אדוני יושב הראש, אתה מכיר בוודאי את הבירוקרטיה, שהיא המחלה הגדולה ביותר במדינת ישראל. מה אשמים הילדים האלה בבירוקרטיה? ואני אגיד יותר מזה, אדוני, מה אשם הארגון בבירוקרטיה? הארגון הוא בסך הכל הזרוע הארוכה של משרד הרווחה. כולנו מבינים שלפני ההפרטה של השירות, השירות היה אמור להינתן על ידי משרד הרווחה. בא משרד הרווחה בהגינות, הגיע למסקנה שהוא לא מסוגל לתת את השירות הזה בעצמו, העביר את זה לעמותה. אז לכל הפחות לעשות הכל על מנת שהעמותה תוכל לעסוק את תפקידה כמו שצריך. לא להערים עליה קשיים.
אדוני, אנחנו הגענו למצב שהיו צריכים להעמיד לרשות העניין שני אנשים במשרד הרווחה, שיחפשו איפה הילדים, כי הם לא קיבלו דווח. הילדים היו חור שחור. זה חמור כמה פעמים. זה חמור א' כי הכסף לא מגיע לעמותה ובהתאם לכך גם לא מגיע למשפחות, וזה חמור עוד יותר כי מה זה אומר? שאין באמת פיקוח? זה דבר אחד שחייב להיפתר. אי אפשר להמשיך עם המדיניות הזאת של ילד ויש כסף אבל זה לא בא ביחד. זה הדבר הראשון. הדבר השני - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אין כזה דבר. אין כזה דבר. זה הדבר הראשון. לעניין מעות רעות, תראו, אני שמעתי את שר הרווחה ואני בטוחה שליבו במקום הנכון, אבל לבוא ולהגיד שמדובר בארגון בזבזני ולהפוך אותו באמת לאויב, שהוא לא יודע להתנהל כלכלית, זה לא יאה ולא נאה. הרי זה לא ארגון שקם אתמול בבוקר - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אז אני כועסת עוד יותר. אדוני, אני כועסת עוד יותר. הוא שר. יש משקל לכל מילה שמוציא מהפה שלו שר במדינת ישראל. ובסופו של דבר אם אלה הדברים שאמרו לו האנשים שעומדים בקשר יום יומי עם העמותה הזאת, אז זה חמור פי כמה. לבוא ולהגיד שמדובר בארגון שלא יודע להתנהל כלכלית, כשהוא מחזיק ילדים שבכלל משרד הרווחה לא מודע להם? ברצינות? זה הטיעון הכי טוב שיכלו לבוא איתו? זה מאד מכעיס.
מדובר במסגרת מצומצמת. זה לא מוסד גדול. וכן, אדוני, מסגרת מצומצמת עולה טיפה יותר כסף, אבל זה עניין של מדיניות. האם אנחנו רוצים לשים את הילדים האלה, שחוו כבר הכל, את כל הגהנום שאפשר שילד יחווה, האם אנחנו רוצים לשים אותם במסגרת הכוללנית, הלא מתייחסת? או שאנחנו רוצים לשים אותם במסגרת הקטנה, שנותנת מענים ספציפיים לצרכים הספציפיים שלהם. אני חושבת שצריך לשים אותם במסגרת הקטנה, אבל זה לא נגמר שם. זה אומר שאנחנו צריכים לתקצב את המסגרת הקטנה.
והדבר האחרון שאני רוצה לומר, תראו אני הבנתי שיש מכרז. יש תנאי מכרז, שזה בסדר גמור.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
בכלל. יש תנאי מכרז במשרד הרווחה לעמותות שנותנות שירות, שזה בסדר גמור, כך צריך להתנהל הדבר. אבל אני לא מצליחה להבין, שתנאי המכרז קובעים תעריף מסוים. עכשיו, אם כנסת ישראל החליטה למשל להעלות את שכר המינימום, הדעת נותנת שגם העמותות מחויבות לחוק הזה. מה, הן מוצאות מהחקיקה? לא. ומה אומר משרד הרווחה? אני מצטער, זה המכרז שלכם. אתם התחייבתם לתעריף הזה. אם הכנסת מעלה את שכר המינימום, זב"שכם. תתארגנו.
עכשיו אני רוצה לומר אדוני, אור שלום מצליחה לגייס כספים, ברוך השם. הכספים שמגייסים, אדוני, הם אמורים ללכת לאקסטרה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
הם לא אמורים ללכת לתשלום שכר מינימום. הם לא אמורים ללכת לתעריפים. אדוני, אנחנו צריכים לקבל החלטה, המשרד צריך לקבל החלטה גורלית – האם הוא באמת רוצה לתת שירות טוב לילדים האלה, או שהוא רוצה לסמן V – נתתי. אין כזה דבר להגיד יש שכר מינימום, אבל אור שלום ידאגו לו בעצמו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני ישבתי בישיבה עם המנכ"ל עליו השלום וישיבה גם איריס וגם דליה ישבה וישיבה היועצת המשפטית וישבה שלווה ואמרו שלא. אמרו להם תשמעו, אלה תנאי המכרז, אנחנו מצטערים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אוקיי, ניכנס לוויכוח הזה. העיקרון הוא שחברי הכנסת פותחים ואחר כך מגיעים לדוברים. ברשותכם.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
תודה רבה אדוני יושב הראש. ראשית אני רוצה לומר שהייתי אתמול באור שלום, כהכנה לדיון הזה ושבוע שעבר הגשתי בקשה לדיון דחוף שאושרה בנשיאות - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
במשפחתון בחולון, אצלם. היה מקסים. מקסים. אין מה לומר. אני לא צריכה לומר, אנחנו ביחד בתחום הזה כבר שנים. וגם הגשתי בקשה לדיון דחוף לוועדה על מעון רעות, שאושר בנשיאות, אז אנחנו משלבים פה את רעות או שנעשה דיון בנפרד על רעות?
מירב בן ארי (כולנו)
¶
כן, אוקיי, כי זה חשוב, כי אנחנו יודעים שרעות ממש בסכנת סגירה. אז אליו אני אתייחס. אני רוצה להגיד כמה דברים על אור שלום. צריך להבין כאן שנכון, יש לנו הרבה מה להלין על משרד הרווחה, אבל חשוב לומר שיש כאן גורם מאד מאד משמעותי וזה השלטון המקומי, הרשויות. שאם בסופו של דבר הכסף עובר מהמשרד ובסוף הרשות אומרת אני לא מעבירה את הכסף, זאת אומרת שהכסף כבר נמצא אצלם, ולמה אני אומרת את זה? כי אם לא הייתי עוברת את זה עם הצעירים חסרי בית, אז הייתי אומרת אוקיי, זה רק המשרד. אבל גם הצעירים חסרי בית, אני כל הזמן תקועה מול הרשויות.
דרך אגב, אני אתמול גם ביקשתי לוודא שיש פה נציג של השלטון המקומי.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
יפה. כן, כדאי שתקשיב פיני, כי אתה הנציג של השלטון המקומי והרבה פעמים אנחנו יודעים שהכסף עובר ממשרד הרווחה לשלטון המקומי, אבל השלטון המקומי לא מוכן להעביר את הכסף, כמו אתמול. גם מאד חשוב, אלי, אדוני יושב הראש, שידברו האנשים שנמצאים ממש בשטח, כמו מנהלת המשפחתון. היא תסביר לך שעד שלא מוצאים את האמא, שהיא רשומה בראשון, אז הרשות לא מוכנה לתת את הכסף. סליחה? איך אמרה קארין, ובצדק – אנחנו הולכים על הילד, אבל הילד כבר בבית. איך אמרה לי העובדת הסוציאלית – עד שמצאו את האמא כבר שילמתי על הילד 100,000 שקלים.
זה חייב להיות סידור. אם אנחנו הולכים לפי הילד והילד נמצא פיזית במשפחתון או במשפחה אומנה, ואגב, תלכו כמו שאני הלכתי ואני מניחה שגם אתם הולכים, תראו את הילדים, תראו שהילדים נמצאים. למה עכשיו לעכב את זה עד שאתם מוצאים את האמא או את האבא, כשאנחנו יודעים מראש שזה משפחות בסיכון גבוה. הרי מראש האישה הזאת, אתה יודע, לך תדע איפה היא נמצאת, אותה אם.
אז זו נקודה שמאד חשוב לי לחדד, שאנחנו חייבים את ההתייחסות של השלטון המקומי ואני עוברת את זה לצערי עם השלטרים לחסרי בית שלי, שמשרד הרווחה אמת העביר לי מיליונים ופשוט אני תקועה. תקועה על בירוקרטיה, שאמרת שזו המחלה של השלטון המקומי.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אז אני מצטערת לאכזב אותך. בשלוש הרשויות הכי חזקות במדינת ישראל – תל אביב, חיפה וירושלים – אני יושבת ראש ועדת המשנה לצעירים חסרי בית, העברנו את הכסף לפני שמונה חודשים ועד היום עוד לא נבנה שלטר אחד. אז וואלה, אני סקפטית בנושא של הרשויות. תשכנע אותי אחרת. אני יכולה להגיד לך שבינתיים, ושוב פעם, אמרתי, גם למשרד הרווחה יש את העניין, ועל מעון רעות התלונות שלי הן על המשרד ובגלל זה אני שאלתי את אלי לפני כן אם אנחנו מתייחסים למעון רעות, אבל במעון רעות יש לי שם עניין מאד רציני, ואני מתחברת למה שקארין אמרה.
ודבר אחד אחרון. אני הבן אדם הראשון שמדבר במשפחתיות ובקבוצות קטנות. את המרכז שלי פתחתי באמת בתמיכה של אדוני יושב הראש, התחלתי עם 20 ילדים. לאט לאט הלכנו וגדלנו, אבל האיכות לא השתנתה. היום, אם אנחנו רוצים שילד כזה יהיה חלק מהחברה, יחזור להיות בבית ספר, ילך אחרי זה לצבא או לשירות הלאומי, הוא חייב לצאת מהמסגרת הפנימייתית הזאת ולהיות חלק משולב. זה כל כך מקסים. אתה יודע, אתמול נכנסתי לחולון, בית בשכונה, אם לא הייתי יודעת בכלל לא יודעת שהוא שם, נכנסת. אתה יודע, הם הולכים לבית הספר. אני ראיתי אותן כשהן חוזרות מבית הספר, את שתי הבנות. זה המטרה שלנו.
הילדים האלה, כמו שקארין אמרה, כבר איבדו את כל המסגרות בחיים שלהן. זו המסגרת האחרונה שכל כך מחברת אותם חזרה לחברה הישראלית ובסופו של דבר אנחנו כולנו מרוויחים. אנחנו מרוויחים, כי אם אנחנו כל הזמן מתעסקים בהחזר על ההשקעה, בסוף הילד הזה, אתה כבר לא צריך להתעסק אותו ברחוב והוא לא יגיע לשלטר שלי, של חסרי הבית.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
מירב, בארצות הברית, אובמה, אתם זוכרים, לפני שש שנים, הכריז על משפחות אומנה כעל פרויקט לאומי.
אלי כהן (כולנו)
¶
אוקיי, אדוני יושב הראש, על אף הוועדות העמוסות, אני כרגע צריך לצאת לוועדה אחרת, מצאתי לנכון לבוא ולהגיע לדיון הזה, שהוא דיון מאד חשוב. אצלך בוועדה עברו במהלך החודשים האחרונים רפורמות משמעותיות וגדולות מאד. אבל כאן מדובר בפרטים. מדובר בילדים, ואני יכול להגיד לך שאני, במסגרת החודשים האחרונים שיצא לי לבקר במוסדות חינוך ובמקומות אחרים, לראות את הנושא של משפחות האומנה ואת החשיבות ואתך התרומה, אתה באמת מקבל פרופורציה ביחס גם למשימות אחרות שאנחנו עושים, שאנחנו חושבים שהם באמת נמצאים במרכז.
ולכן אני חושב, אדוני ואין לי ספק שאתה תעשה את זה וגם עם הניסיון וגם עם הרקע הכולל שלך בכל הנושאים של הרווחה והחברה, לבוא ולתת לנושא הזה פתרון מיידי, ראוי והולם. זו האחריות שלנו בתור חברה. אני לא רוצה להתייחס ספציפית גם לנושא של עמותה כזאת או אחרת, אבל דברים כאלה לא צריכים להיות בתת תקצוב, אלא צריכים להיות בתקצוב יתר, מכיוון שהטראומה שאותם ילדים חווים, היא טראומה אדירה. ואין לי ספק אדוני, ואם גם תרים את הכפפה ואולי גם עשית את זה, לעשות אפילו סיור של הוועדה, של חברי הוועדה, עם משרד הרווחה, באותם מקומות, אני חושב שהדיון יתקצר די מהר וההחלטה תהיה ברורה. תודה אדוני.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני יושב הראש, תראו, בסופו של דבר מדינה, ממשלה, נבחנות על ידי הטיפול שלהן בחוליה הכי חלשה ואין לי ספק שאותם 1,200 ילדים שאנחנו מדברים עליהם, הם החוליה הכי חלשה בחברה. ואם אני רואה שהמדינה בעצם מגלגלת את האחריות בצורה זו או אחרת, אז על מה אנחנו דנים כאן?
אתה יודע, אני יושב עכשיו בוועדת הכספים על התקציב. על מה אנחנו דנים כאן? אם אני מבין נכון, על - - -
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
על 7 מיליון שקלים חד פעמי ועל עוד כ-6 מיליון שקלים פלוס, בבסיס, אם אינני טועה. על זה אנחנו מדברים. המספרים האלה, על 1,200 ילדים שהם החוליה הכי חלשה, אל מול תקציב המדינה על כל מרכיביו ומה שמתגלגל שם, זה פשוט הדעת לא סובלת את זה. לפעמים, אני אומר לכם את האמת, אנחנו יושבים שם בוועדת הכספים במרחק של 20 מטרים, זה כאילו שתי פלנטות, שני עולמות. שתי מדינות שונות. על זה אנחנו צריכים פה לקיים דיון ואין שום ודאות שעל אף כל הכוונות הטובות כאן, אין שום ודאות שזה יקרה ואולי תהיה עוד מסכת ייסורים עד שאולי שליש מזה יקרה. זה מה שקורה לנו?
אתמול בממשלה היה קיצוץ רביעי, פלאט, של 1.2 מיליארד שקלים ואני לא רוצה לחזור על הדברים האלה, כי זה כואב לי נורא, ובשביל מה ה-1.2 מיליארד שקלים האלה? אני רק אזכיר, בגלל הדחייה של פתיחת תאגיד השידור הציבורי, על זה הולך 160 מיליון שקלים. ופה אנחנו דנים על 6-7 מיליון שקלים ל-1,200 ילדים כאלה. זה לא נתפס, אני אומר לך באמת, אדוני יושב הראש, פשוט לא נתפס הדבר הזה.
תראו, אני רוצה להגיד לכם, אני מעריך גדול את העבודה שאתם עושים. אני מכיר את זה. הלשכה שלי מסייעת לכם. אני שנים בעניין של הגיל הרך. אצלכם זה לא רק הגיל הרך, אבל זה בוודאי חלק מזה. אני רוצה להגיד לכם משהו. אם בטווח קצר ביותר זה לא ייפתר, לא רק שצריך לחזור לכאן, צריך לעשות מעשה חריג. אני לא רוצה לשתול פה רעיונות, אבל אין דבר כזה לעבור לסדר היום. אין דבר כזה ושהילדים האלה ימצאו את עצמם במצב שהם נמצאים ושכל פעם צריך לרוץ, כמו שתואר כאן על הילד הזה ועל הילד הזה ואי הוודאות של המשפחות. אין דבר כזה. לא יכול להיות.
אז אני מאד מקווה שבעקבות הישיבה הזאת בכל זאת תהיה אמירה ברורה על הסכומים האלה, בלי להיכנס לזה, ואם לאו, בואו ניפגש שוב ואני מוכן לסייע להם גם לחשוב מחוץ לקופסא, כי לצערי הרב במדינה הזאת לאחרונה, דברים לא קורים בדרך המלך. תודה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אוקיי, תראה, אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לשים לב אליו והמשבר שאליו אנחנו מגיעים כל פעם שאנחנו דנים בנושאים של רווחה וכאשר אנחנו מתמקדים יותר בילדים בסיכון, אז אנחנו מתפתים לחשוב שיש את התכנית הלאומית לילדים בסיכון ויש תקציבים וחלק מהתקציבים זה בעצם עובר לקהילה, מין שינוי של תפיסה. אבל יש ילדים שבעבורם טיפול בקהילה הוא בכלל לא אופציה, בגלל שהבית לא יכול לשמש שום בסיס. אין שם בכלל פוטנציאל של שיקום.
במצבים האלה, שהבית מסכן את הילדים עצמם, המדינה צריכה לא רק לבוא ולחפש איך היא מעבירה את נטל הטיפול לעמותות כאלה ואחרות, וגם העמותות האלה, כמה שעושות טוב ואנחנו בעצם נשענים על זה שהם יגייסו תרומות מהמגזר הפרטי. ואנחנו בונים לא את האקסטרות על התרומות האלה שהם מגייסים, אלא הבסיס של הבסיס כבר נלקח מהתרומות. ובסופו של דבר אנחנו מגלים כל פעם שעמותה באה ומבקשת עזרה וסיוע, אנחנו מגלים שיש איזה שהוא תת תקצוב. אנחנו רואים את זה בעיקר באור שלום, כאשר מדובר במסגרות יותר קטנות, אז כמובן שההוצאות הקבועות הן גבוהות ביחס לתקבולים שמקבלים. וכאשר לא מטפלים בזה באופן מהותי ספציפי, אנחנו מגלים שדווקא המסגרות הקטנות, האינטימיות, אלה של הילדים שבאמת אולי נמצאים בקצה הרצף החברתי של החברה שלנו, לא זוכים לקבל את מה שמגיע להם, כי משנה לשנה נוצר איזה שהוא גירעון שהולך וגדל.
עכשיו הגיע הזמן לבדוק הלכה למעשה כמה עולה להחזיק ילד. כמה עולה לתת לו את כל השירותים הנלווים, ואנחנו מדברים על עובדים סוציאליים, אנחנו מדברים על פסיכולוגים ואנחנו מדברים על הדרכה. אנחנו מדברים על לתת כלים לילדים שהגיעו עד עכשיו ממסגרת שפגעה בהם.
ברגע שהחלטנו שאנחנו מוציאים אותם מהבית הפוגעני, אנחנו שמים את עצמנו, המדינה, בתור ההורים ואנחנו צריכים לבוא ולתת את מלוא הכלים לאותם ילדים, כדי אחר כך לעצור את המעגל המטורף הזה, מעגל הקסמים הזה שעוני רודף עוני והתעללות רודפת התעללות ואלימות רודפת אלימות ואי אפשר להפסיק, ואחר כך אנחנו מוציאים לאורך השנים הרבה יותר תקציבים.
תראה, המשבר האחרון, שהיה משבר פוליטי, הביא לכך, ובאמת כל פינוי של משפחה מבית, קורע לי את הלב. כמי שמתעסקת מאד בדיור הציבורי ובאנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית, אני יודעת שאין פתרונות וכמי שמטפלת באותם עניים שאין להם קורת גג, אני לא יכולה שלא להזדהות עם אלה שרוצים לפנות אותם מהבית. אבל לא יתכן, ואני שוב פעם אומרת, שבגלל משבר קואליציוני, בגלל איזה שהוא דיל פוליטי, בשביל 40 משפחות אנחנו מוצאים פתאום 140 או 150 מיליון שקלים, ובעבור 1,200 ילדים, שפה יושבים עכשיו על השולחן שלנו ומחכים ל-7 מיליון שקלים, אנחנו לא נמצא את הכסף. מי הלוביסטים שלהם? איזו מפלגה מייצגת אותם? אותי צריכה להיות מפלגה סקטוריאלית רק לאותם ילדים. אני באמת מנסה להבין מה יכול להביא לשינוי.
7 מיליון שקלים גדולים על הממשלה הזו? על שר האוצר? באמת, ואני יודעת ששר הרווחה ושר האוצר, הלב שלהם במקום הנכון, אבל לב בלי תקציבים לא מביא כלום.
ואני רוצה לומר עוד משהו. הילדים האלה, אלה פני החברה הישראלית בעתיד. מה שתשקיע בהם היום, זה מה שתקצור בעתיד. השגרה שפתאום הם נכנסו אליה, זה אחד המרכיבים החשובים ביותר בטיפול בשיקום של הילדים האלה. כאשר אתה לוקח אותם ומעביר אותם ממקום למקום, אתה פוגע בתהליך השיקום. לבוא ולהגיד אנחנו נפזר אותם, לא תורם לאף אחד ובסופו של דבר יביא להוצאה יותר גדולה של תקציבים.
אז בואו נעשה את המסע נכון, בזמן הנכון, ואני חושבת שלוועדה הזו ולאדוני, כמי שמכירה אותך כעוסק בנושאים האלה ולא מהיום, ויש לך גם הישגים, בוא נכפה על המשרדים למצוא את התקציבים. בינתיים לפתור את הבעיה ואז להסתכל - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
ואז להסתכל באופן רוחבי מה קורה עם התקצוב הריאלי – כמה עולה באמת לתת את השירותים האלה לילדים ולתקצב בהתאם. מה שמצליחים לגייס, בבקשה, תנו אקסטרות. יש מקום לתת במקום האלה, לתת חוגים, לתת העשרה. אז בבקשה, את הבסיס המדינה צריכה לתת.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
טוב, תודה. אני מציע שמשרד הרווחה יגיד את דברו. מי מטעם המשרד? מלשכת השר, אמרו לנו שזו הסמנכ"לית.
חנן פריצקי
¶
חנן פריצקי, מנהל אגף תקציבים, משרד הרווחה. אני אולי אדבר קצת על המקרו, אחרי זה אני אתן קצת לדבר על אור שלום ועל מה קורה במשבר הנוכחי עם אור שלום. אבל יכול להיות שאני אפתיע כמה אנשים, שאני אגיד שאני מסכים מאד עם כל הדוברים עד עכשיו. מסכים לחלוטין.
חנן פריצקי
¶
אני מסכים לחלוטין לגבי המדיניות שלנו, לגבי העדפת הילדים, לגבי העדפת הקהילה, לגבי העדפת אומנה, ואני גם מסכים מאה אחוז עם מה שאמרה חברת הכנסת אורלי אבקסיס, על כך שאנחנו כמדינה צריכים לתת מאה אחוז וכל השאר צריך להיות אקסטרה. אני חושב שאנחנו כמשרד, בכל התעריפים שלנו, בכל ההתנהלות שלנו במהלך השנים האחרונות, מנסים לגורם לכך שספקי השירות שלנו יתנו שירות, מצד אחד שירות טוב ומצד שני אנחנו נוכל וניתן תעריפים הולמים וראויים. אנחנו בקטע הזה בודקים את עצמנו כל הזמן. אנחנו משדרגים את עצמנו. אנחנו מעדכנים תעריפים. אנחנו השקענו - - -
חנן פריצקי
¶
אני אומר שהתעריפים מהבחינה הזאת היו יכולים להיות הרבה יותר טובים, אבל עדיין בתעריפים מהבחינה הזאת יש הלימה בין מה שאנחנו מבקשים לבין מה שאנחנו דורשים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא, אבל חנן, שנייה. אתה אומר דברים. אתה אומר מצד אחד אני חושב שהמשרד צריך לתת לילד את המאה אחוז ועל זה את התרומות. נכון?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
ומצד שני שואלים אותך האם התעריף שאתם נותנים הוא התעריף הריאלי ואתה אומר לא, אז זה סותר.
חנן פריצקי
¶
זה לא סותר ואני אסביר למה. כי אני חושב שניתן ואפשר וראוי שאנחנו ניתן יותר ממה שאנחנו נותנים. אנחנו נותנים כרגע מה שאנחנו חושבים שאנחנו נותנים תעריפים שהם הולמים את מה שאנחנו דורשים ואת מה שאנחנו מבקשים?
חנן פריצקי
¶
תנו לי כמה דקות לדבר ברצף. כמו שאתם מכירים אותי, אני לא מתחמק משום שאלה, ולו הקשה ביותר. אני יכול להתמודד איתה.
חנן פריצקי
¶
לפעמים התשובות טובות, לפעמים התשובות פחות טובות, אבל אני מתמודד איתן. גם לשאלה של חבר הכנסת מאיר כהן – לקחו אותנו לבג"ץ מעונות יום שיקומיים ואנחנו במסגרת זה גם בדקנו את עצמנו, גם הוצאנו את זה לחברה חיצונית, גם הוצאנו את זה לחברת רואי חשבון. אני יכול להוכיח לך, יש על זה כתובים, שמבחינת כל מה שאנחנו דרשו וגם מבחינת ההוצאות שלהם, אנחנו רואים שיש הלימה בין מה שאנחנו נותנים לבין מה שאנחנו דורשים, באופן חד משמעי.
יש גם פסק דין שדיבר עליו כרגע שחר. הוא דיבר אפילו לא על פסק דין, על מכרז שביקש מאיתנו לבדוק האם בפנימיות שיקומיות אנחנו נותנים ואנחנו משלמים בהתאם לתעריפים שאנחנו דורשים מהספקים וכרגע אנחנו עושים על זה בדיקה, כי אנחנו מחויבים לבדוק את זה ואנחנו בודקים את זה. כל מה שהוא ביקש לבדוק, אנחנו הוצאנו את זה לחברה חיצונית, לחברת רואי חשבון, כדי שאנחנו באמת נבדוק את זה. אנחנו כל הזמן עושים בדיקות של התעריפים שלנו, ולא רק זה שאנחנו עושים בדיקות, אנחנו כל הזמן משדרגים תעריפים. אני יכול להציג רשימות של שדרוגים - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
כי בסופו של דבר אני חושבת שאצלם הייתה איזו שהיא האטה ביחס למסגרות היותר גדולות, בכל הנושא של - - -
חנן פריצקי
¶
אנחנו בדקנו. הפעם האחרונה שבדקנו פנימיות בכלל בילד ונוער, הייתה לפני שלוש-ארבע שנים, ועדת גדעון בדקה את התעריפים בכל הפנימיות, עשתה שדרוג בשלוש שנים, שדרגנו - - -
קריאה
¶
תראו, ה - - - של אור שלום הוא תמיד פנימייה, לכן השיח הזה של אומנה, כל הזמן שאתם מתייחסים, הוא בעניין הזה - - -
חנן פריצקי
¶
אנחנו מהבחינה הזאת גם בדקנו את עצמנו בעבר בוועדת גדעון לגבי פנימיות ואנחנו גם בודקים את עצמנו וגם עכשיו, כשהתחיל משבר או שלום, שמנו חברה שתבדוק גם בקטע של אור שלום, כי יכול להיות, אני מסכים לחלוטין שיכול להיות שיש לנו בעיה עם חברות קטנות. אבל למשל - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, לא רק לאינפורמציה. מותר ליושב ראש, אחרת הוא ילך הביתה, הוא ישתעמם. לדעת, אתה אומר עושה בדיקה, אפשר לקבל את הבדיקה הזאת שעשית?
חנן פריצקי
¶
אני רק רוצה להגיד מילה אחת על הסיפור שהטריד ובשיג ושיח שלי היה לי עם אור שלום בשנתיים האחרונות. אחת מהבעיות המרכזיות, כמו שהם הציגו פה וכמו שהוצג, הם לא הציגו, הציגו אחרים, אחת מהבעיות המרכזיות הייתה הסכום שמגיע עם הילד, או הסכום שלא מגיע עם הילד, מה שמכונה אצלנו שיטת הועדות, והבעיה המרכזית שההועדות עברו סוג של תהליך מאד ארוך, בעצם מאז שהמציאו את שיטת התעריפים במשרד הרווחה. בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים לשינוי המצב.
החל מינואר 2017, זה ייקח קצת זמן, אבל אני מקווה שכמה חודשים זה יחלחל בכל המשרד, אנחנו עוברים להועדות ממוחשבות, כך שהכל יהיה אינטרנטי, לא יהיו יותר טפסים, הדיווח יהיה און ליין ואנחנו נראה בכל זמן נתון איפה נמצאת כל הועדה. אנחנו נראה אם מישהו מעכב אותה, אם זה נמצא ברשות, אם זה נמצא ברשות המקומית לצורך העניין, אם זה נמצא - - -
חנן פריצקי
¶
אני אסיים את המשפט ואני מסיים. שמהבחינה הזאת, לפחות בקטע הזה אני חושב שיהיה שינוי משמעותי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אוקיי. אז בבקשה תרד ספציפית לאור שלום. איפה אתם, לאור זה שהשר מבטא במליאת הכנסת ביטויים לא נעימים ובאופן אישי עוד יותר לא נעימים, כששמעתי שיחה אישית. מאיפה הוא ניזון מזה?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כדאי לפני שתבואו, כשאתם מייצגים את השר ואני תיאמתי את זה עם השר והוא שלח אותך, תיקחו את הפרוטוקול של הכנסת, תקראו מה הוא אמר, השר שלכם.
חנן פריצקי
¶
אז אני פה חייב להגיד בקטע הזה. השר, כמו שאתם מכירים את השר, יודע להתבטא ואיך שהוא מתבטא אני לא מחליף אותו בקטע הזה. אני רק חייב להגיד ש - - -
חנן פריצקי
¶
אני אגיד את זה במילים שלי. תראו, זה לא נוח לשבת פה, איפה שאני יושב כרגע ולספוג את כל הביקורת שאני סופג - - -
חנן פריצקי
¶
זה גם לא. אבל אני חייב להגיד, שכמו שאמרו רבותי, צריכים שניים לטנגו. ומהבחינה הזאת אנחנו מחויבים כמשרד - - -
חנן פריצקי
¶
אנחנו מחויבים לעשות את המקסימום מבחינתנו לבדוק את עצמנו ולראות איך אנחנו פועלים. אבל גם הגוף שהוא מבחינתנו ספק שירות, צריך לבצע את הבדיקות שלו - - -
חנן פריצקי
¶
הוא לא מרוויח, לא, אבל הוא משרת את הילדים ואת מדינת ישראל בכך שהוא לקחת על עצמו משימה לעשות את הפעולה הזאת.
חנן פריצקי
¶
ואני אומר מהבחינה הזאת, גם הוא, גם הגוף מחויב לעשות בדק בית ולבדוק את עצמו על ההתנהלות שלו - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מירב, אורלי, ברשותכן. אני עוד לא שמעתי מה הטענות שלך לאור שלום. אנחנו לא באנו כדי למרוח.
חנן פריצקי
¶
אני חוזר ואני אומר, אני במצב זה לא חושב שאני במקום פה להאשים את אור שלום במצב זה או אחר. אני הסברתי שאנחנו - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני אומר לך שכל פעם שאתה שולח ילד הם מתחילים להגדיל, לא מתחילים, ממשיכים להגדיל את הגירעון שלהם. אתה מבין את זה?
חנן פריצקי
¶
אבל א' אני חייב להגיד בקטע הזה שיש עמותות דומות שלא נמצאות בגירעון וב', יש להם את האופציה להעביר לעמותות אחרות. אנחנו חושבים שעמותת אור שלום, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד איתה וצריכים להתנהל איתה בצורה תקינה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני יושב הראש, אני מבקשת, אני רוצה לשמוע את הדברים עד הסוף. נאמרו דברים מאד חמורים וגם בישיבה המצומצמת, נאמר שהם צריכים להתנהל בצורה אחרת, ואני רוצה לשמוע כאן בדיון הזה, הרי אין מה להסתיר. אם יש באמת טענה ויש באמת בעיה עם אור שלום, אני רוצה לשמוע מה הבעיה. ולכן אני מבקשת מנציגי משרד הרווחה המכובדים, תבואו ותגידו לי מה הבעיה באור שלום ואני אדאג לתקן. מה הבעיה?
איריס פלורנטין
¶
שמי איריס פלורנטין, אני סמנכ"לית בכירה, שירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה. ואני כן רוצה לבוא ולומר כאן שאנחנו בהחלט חושבים שעמותת אור שלום היא עמותה חיובית וטובה מאד ואנחנו מאמינים בה מבחינה מקצועית וזה נאמר כל הזמן. לא נאמר רק פה, זה גם נאמר איתם ויש לי הרבה מאד שעות עבודה יחד איתם - - -
איריס פלורנטין
¶
אני רוצה להתחיל בחלק של המשרד ואז אנחנו ניגע גם בחלקים הכלכליים. אני חושבת שזה לא סוד שעמותת אור שלום כרגע בקשיים ויש הרבה מאד עמותות שהן לא בקשיים. אני רוצה לומר שעמותת אור שלום זה לא מקשה אחת. צריך לקחת בחשבון שיש 960 ילדים שזה אומנה וזה תעריף אחר ויש עוד שתי מסגרות שהן מסגרות שהן פנימיות ויש את הפנימיות הקטנות, כך שלא כדאי לקחת את הכל במקשה אחת, כי זה בהחלט משהו אחר.
איריס פלורנטין
¶
עכשיו, לא נעצר שום דבר. אני גם רוצה להגיד פה בחדר, שאין שום סיבה שבעולם שמשפחות האומנה לא יקבלו כסף ואני אומרת את זה עם אחריות. כשכאן אדוני יושב ראש הוועדה אמר שאנחנו לא העברנו את הכספים, אנחנו מעבירים את הכספים כל חודש בתאריך המדויק. לא היה חודש שלא העברנו את הכספים, אז אני חושבת שכדאי לדייק.
איריס פלורנטין
¶
נכון שבאור שלום בחודש האחרון הם קיבלו מאיתנו תוספת, כי בהחלט אנחנו רצינו לעזור להם. באנו ואמרנו אנחנו רוצים למצוא דרך להתגבר על הקשיים של הרשויות המקומיות - - -
איריס פלורנטין
¶
אני רוצה להגיד איך זה נראה מהצד שלנו ובהחלט זה דברים שאני גם אמרתי להם. בחודש האחרון אנחנו עשינו מאמץ מאד גדול - - -
איריס פלורנטין
¶
אנחנו כל חודש מעבירים את התשלום שצריך להעביר. הטענה של אור שלום הייתה שבגלל הסיבוכים הבירוקרטים שמתחילים ברשויות המקומיות, כשהתשלומים לא נחתמים בזמן, הם לא מקבלים את הכסף בזמן. אנחנו עשינו מבצע ובמבצע הזה אנחנו ביקשנו מהם – תביאו את כל השמות של הילדים שנמצאים במערכת, אני אחתום עליהם ועשיתי את זה אישית ואנחנו נעביר לכם את הכסף. זה היה הכסף שעליו דובר יחד איתך וזה היה הכסף שאנחנו עשינו על בסיס השמות והצלחנו לשחרר יותר ממיליון שקלים כדי להעביר להם מיידית, מול הקשיים של הרשויות המקומיות. על זה דובר וזה בהחלט היה מאמץ ראוי ונכון ואני שמחה שהייתי שותפה בו.
איריס פלורנטין
¶
טוענים פה שיש 1.6 מיליון שקלים. הם לא הצליחו להראות לי את זה וצר לי שאני אומרת את זה פה. אני אמרתי את זה בעשרות שיחות טלפון. תביאו לי את השמות של הילדים, אני אחתום על זה. אני לא ראיתי את ה-1.6 מיליון שקלים. אני עבדתי לפי רשימות שהם נתנו לי, שהצלבנו אותן עם המערכות, ישבו אנשים שהצליבו. אם היו מביאים לי עוד ילדים בסכום של 1.6 מיליון שקלים אני הייתי חותמת על זה. לא קיבלתי את זה ואני חושבת שנכון להגיד את זה פה.
אני רוצה לעבור הלאה, באמת לניסיונות האמיתיים שאנחנו עושים כדי להקל על התהליך. ובאמת אני רוצה להיכנס רגע לתהליך הבירוקראטי שאנחנו נכנסים לשפר אותו. אז חנן דיבר על השמות ממוחשבות, זה יתחיל בתחילת שנת 2017. אבל אנחנו נכנסו לעשות הנחיה חדשה, שכבר עברה את השלב של הייעוץ המשפטי, שבעצם מדברת על משפחות האומנה. זאת אומרת אנחנו עשינו ניסוח שמחובר לחוק האומנה, שבעצם מאפשר לנו לשלם למשפחות האומנה מההתחלה. זאת אומרת לא לחכות את כל התהליך שהרשויות עושות, אלא להתגבר על התהליך שכרגע נתקע ברשויות, לשלם למשפחות מהשלב שהן עוברות ועדות תכנון טיפול.
יוצא מזה איפא, שאם משפחה פונה למחלקה לשירותים חברתיים, אנחנו גם נקצר את הזמן שעושים את הדיון לקראת ועדת תכנון טיפול. ברגע שהיא עוברת ועדת תכנון טיפול וזה יהיה קרוב מאד, אני קצבתי את זה בזמן, המשפחה כבר תקבל כסף. ואם יתברר שצריך לקחת את הכסף חזרה, ניקח את זה. אז אנחנו כבר מדברים בחלק של משפחות האומנה, על קיצור של זמן התשלום למשפחות ואנחנו נתאם את זה עכשיו עם התקנות של חוק האומנה. אז זה כבר קיצור תהליכים מאד משמעותי בחלק של - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
ואז זה פוטר בעצם, זאת אומרת את המצב שכמו שאני אמרתי, שהיום הם מחכים לאישור של הרשות ורק אחרי זה הם מקבלים - - -
איריס פלורנטין
¶
דווקא היינו צריכים לשנות את התקנות כדי שהן יתאימו לנושא הזה, כי בתקנות כתוב שאסור לעשות את זה.
איריס פלורנטין
¶
חודשיים-שלושה. מה שאנחנו עושים עכשיו בניסיון נוסף, עשינו קישור עם בית המשפט. הרבה מהתקנות הן בנושא של חוק הנוער, התאמת התאריכים של חוק הנוער, כי לא מעדכנים אותם נכון ברשויות. אנחנו עושים עכשיו שני פיילוטים, אחד מול בתי המשפט, לעשות חיבור בין בית המשפט לרשויות המקומיות ואנחנו בתוך הפיילוט. התחלנו עם רשויות, אנחנו נרחיב את הרשויות, שהעובד הסוציאלי יקבל ישירות את התאריך - - -
איריס פלורנטין
¶
זה כרגע בשלוש רשויות, אני לא זוכרת אותן, אני יכולה להעביר לך, אבל אנחנו נרחיב את זה. זה כבר מוכח כמוצלח. במקביל אנחנו עושים כרגע תהליך עם אגף המחשוב שלנו, להוריד איזה טופס שיאפשר קיצור של התהליך בתוך מערכת המיכון. גם זה יוריד את הזמן.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי שאלה, איריס, באמת. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל ברגע שילד מגיע לארגון לאחריותו, ברור שיש הוצאות מהיום הראשון, אפילו מלפני שייכנס. אם צריך לקנות מיטה לבית או לא יודע מה. יש כל מיני היערכויות לקבלת ילד. האם לא קבעתם פעם, חד פעמי, עד הסוף לעולמי עד, שאוטומטית עם הפניית ילד לארגון, הארגון מקבל איזה סכום התחלתי? אחר כך נתחשבן איתכם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תתנו. אל תחכו, חברים, זה גם כסף שלכם בסוף, כי את הגירעון תשלמו. כי אז הם יוציאו כסף שאין להם, הבנק יחגוג עליהם וההוצאות ילכו על חשבון השירות לילד. תעבירו מראש עם הפניה, איזה שיק שמאפשר להם לקלוט בתנאים אופטימאליים את הילד ותתחשבו אחר כך.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה לא אנשים פרטיים, לכן אני לא אוהב את הנושא - הם ספקי שירות. הם לא ספקי שירות. נלחמתי במושג הזה ואני אצליח. עכשיו יש איזה אדם נורמאלי בחשבות של האוצר. נלך לדבר איתו. תבדילו בין ספק שמוכר עגבניות לבין ספק שמשרת ילד. זה שני עולמות, תבינו. ותעבירו להם מקדמה, תעבירו להם כסף מראש ותתחשבנו בהורדה של 10% כל חודש על חשבון אותה מקדמה. אז בשנה אתם מקבלים את כל הכסף חזרה ובזה נשאר בשנת התקציב וזה לא מסבך את החשבות וכו'. אז תעשו את זה. זה כל כך פשוט. כל הבירוקרטיה שלך, שאני אומר ואת לא אשמה - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
את לא אשמה, חס ושלום, אבל כל הבירוקרטיה היא על חשבון הנוחיות שהגוף הזה נותן לילד. שירותים שהוא אמור לתת לילד. תבינו, לקבל ילד, אם אני הייתי צריך לקבל מחר ילד ממישהו, חברה, זה לחץ מטורף. ולהוסיף על זה את הלחץ הכלכלי? מה זה? בשביל מה לקבל? החוק הזה שנעשה, הוא אמור להקל, לא לסבך. תבינו את זה בכל המערכות שאתם מנהלים.
ועוד משפט אחד, חברים. מאד חשוב לי לומר את המשפט הזה. בזכות האומנה המדינה חוסכת הרבה מאד כסף. כי ילד באומנה הוא פחות, הוא בערך שליש ממה שהוא עולה, או במקרה הטוב, ממה שבפנימייה. אז תארו לכם כמה זה. כמה המדינה חוסכת. אתם צריכים לפנק את השירות הזה. אתם צריכים ללטף אותו, שימשיך להתקיים, לאור גם התוצאות, לא רק הכלכליות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני, אני רוצה בבקשה לשאול שאלה. לגבי ה-1.6 מיליון שקלים שבמחלוקת, אני שואלת את אור שלום קודם – זה 1.6 מיליון שקלים של ילדים שנקלטו ואין להם רקורד?
לאה גולן
¶
לאה גולן, מנכ"לית אור שלום. הסוגיה שאיריס התייחסה אליה בעצמה, יש ילדים שבגין העובדה שלא חודש להם צו, אנחנו לא רואים אותם במערכת. לנו אין נגישות למערכת, בכדי לראות איפה הילדים האלה. הילדים האלה אצלי פיזית, אני רואה אותם בוקר בוקר כשאני מסתכלת עליהם וכשאני מבקרת. הם לא מופיעים במערכת. אלה הילדים האבודים שאיריס מדברת עליהם, בגלל סוגית הצווים. ולכן יש פה בעיה שמגלגלים אותה על כתפיהם של הארגונים החברתיים שנותנים מענה. כל סיפור ההועדות – צווים - - -
לאה גולן
¶
בדיוק, בדיוק. יש פה נציגים - - - אורלי, חברת הכנסת אבקסיס, יש כאן נציגים של ארגונים חברתיים אחרים, שיכולים להעיד שהבעיה היא לא רק בעיה של אור שלום. באור שלום הביעה הזאת היא גדולה במיוחד בגין העובדה שאנחנו נותנים מענה ל-1,200 ילדים, אנחנו עובדים עם 68 רשויות. ההסכם שלנו מול משרד הרווחה – אי אפשר להפוך אותנו לגובי חובות, כשאנחנו הופכים בעל כורחנו לגובי חובות, למרות שזה לא הייעוד שלנו. לא בשביל זה באנו לעשות את העבודה כארגון ללא מטרות רווח. אבל זו לא רק בעיה של אור שלום, אצלנו היא מרחיפה ולכן הבעיה הזאת של - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה להבין. תראו, לגבי ה-1.6 מיליון – אתם כרגע אומרים שאתם לא מוצאים את הילדים. הילדים פיזית ברוך השם נמצאים אצל המשפחות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
עכשיו אני שואלת, ה-1.6 מיליון האלה זה בעצם חוב שמתגלגל. הוא יגדל. בעצם כל חודש שעובר זה חודש שההועדות לא מועברות לטובת הילדים. אנחנו נמצא את עצמנו בעוד חצי שנה, שלושה חודשים, עוד פעם עם 6 מיליון שקלים ואז אתם תבואו ותגידו – ואתם יודעים, אתם במידה מסוימת של צדק – אבל גם אור שלום במידה מאד גדולה של צדק – תגידו רגע, אבל בעצם זה סכום מאד גדול ואיך זה קרה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי פצצה ככה לשים על השולחן. לא כדאי. בדיווח שקיבלנו הביטוח הלאומי גילה שיש עוד 3,000 ילדים שאף אחד לא יודע איפה הם.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
וגם העניין של הקיץ. יש כאלה שאין להם לאן ללכת בקיץ והם לא מקבלים על זה כסף בכלל.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אוקיי, איריס, בבקשה, אני רוצה שתסיימי, אבל יש לי עוד שאלה. את אומרת שיש ארגונים שלא מסובכים בחובות כאלה. את יכולה להגיד לי איזה פרופורציה? כמה ארגונים?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
לא, אבל כולם אומרים שיש ילדים שנמצאים אצלם פיזית והם לא מופיעים אצלכם על המסכים, בגלל שחסר להם חידוש אישור או משהו כזה. אם אתם מודעים לזה, כיוון שזה לא רק באור שלום, אז תגידי אנחנו מודעים לזה. אל תשלחי אותם – לכו תוכיחו לי איפה הילדים, כי הם לא יכולים. בשורה תחתונה הנתונים אצלכם. זה שאתם מזינים את זה במערכת או לא, אולי הייתם צריכה לעשות עמודה נוספת שכתוב בה – בשלב הביניים, תוך כדי תהליך – לא משנה מה, אבל לא יתכן שאתם אומרים כל עוד לא חודש הצו או מה שלא יהיה, הם לא יופיעו במערכת, לא יתוקצבו, אבל הם יחיו על חשבון אלה שכן מתוקצבים וצריכים לקצץ מהם.
כי 1.6 מיליון שקלים זה לא מעט ילדים בסופו של דבר, שמביאים לכך שיש חריגה של 1.6 מיליון שקלים. זה עשרות ילדים. מדובר בעשרות ילדים.
אורן פלוטקין
¶
בוקר טוב. אנחנו כבר בעיצומו של הדיון אבל אני כן רוצה להתחיל ולהגיד תודה ליושב הראש. שמי אורן פלוטקין, יושב ראש אור שלום. אני רוצה להודות לחברי הכנסת, לכל מי שנוכח פה, ליושב הראש. אנחנו מאד מעריכים את הזמן והאנרגיות שמשקיעים בנושא הזה.
אני מתנדב באור שלום כ-20 שנה, התחלתי כמתנדב באותו מעון רעות שהוזכר פה, מעון פוסט אשפוזי וב-10 השנים האחרונות בערך אני משמש כיושב ראש הוועד המנהל של הארגון, בהתנדבות כמובן. הפרספקטיבה שלי היא ארוכת שנים, כמו שאתם מבינים. אני עברתי הרבה שרי רווחה, תקופות שלא היה שר רווחה בכלל. זה אף פעם לא היה איזה משרד נחשק במיוחד אצל השרים. מנכ"לים שהיו והתחלפו, וחשוב להגיד כבר בהתחלה, המשבר שאנחנו הגענו אליו הוא תוצאה של תהליך מתמשך וארוך ונגעו בזה קודם חברי הכנסת. זה לא אשמת מישהו שיושב היום במשרד או ישב אתמול, אלא זה שחיקה והשחיקה הזאת, אנחנו היום מכים על חטא כי אנחנו אשמים בה כמתנדבים, כי למעשה אנחנו כל פעם הלכנו ומצאנו מתחת לשטיח וטסנו והסתובבתי בעולם וגייסנו והתחננו, וכל פעם מצאנו עוד שקל במקום שקל שהיינו צריכים לקבל ממשרד הרווחה. ומה שקרה שזה הפך להרגל, בין אם במודע או בין אם בתת מודע.
אבל אם נתחיל שנייה מהתחלה, אז כמו שהוזכר פה, אנחנו הארגון הכי גדול בארץ. אי אפשר להשוות אותנו לשום ארגון אחר, כ-1,200 ילדים. הבא אחרינו, למיטב ידיעתי, מדברים על 200-300 ילדים, אז כשמדברים על פרופורציות – ארגונים אחרים – צריך להבין, זה לא שהבא אחרינו הוא 900, 800 ו-600 ורק לנו יש בעיות. הבא אחרינו, מקום שני למיטב ידיעתי, בסביבות 200, 300 ילדים, אולי 400.
אורן פלוטקין
¶
כן. עכשיו, המחזור השנתי שלנו הוא כ-75 מיליון שקלים. אנחנו מגייסים כל שנה כ-10 מיליון שקלים תרומות. אנחנו לא יושבים, לא נשענים אחורה. אפילו שאנחנו מתנדבים, אנחנו מכתתים רגלינו, עוד פעם, כמו שאמרתי, בארץ ובחו"ל. אלי יודע, כי בזמנו, בכובע קודם, אני גם הגעתי וגם אליו עליתי לרגל בשביל לגייס אותו והוא היה מגויס ועזר לנו בכובע של רש"י וכמוהו גם הרבה אחרים. אנחנו לא מתעצלים.
אנחנו בעצם נותנים פתרונות משפחות אומנה, מעונות משפחתיים ופנימיות פוסט אשפוזיות. במעונות המשפחתיים, אני כמתנדב, מהיום הראשון יצאתי מהנחה שאני לא ספק שירות אלא אני למעשה, וכל המתנדבים האחרים סביבי, עוזרים לעשות שינוי מדהים במדינת ישראל. שינוי שבו ילדים שהוציאו אותם מבית, א' יישארו אולי באזור המוכר להם במקום להיזרק לפנימייה שבה במקרה יש מיטה פנויה, ב' ימשיכו לחיות במשהו שהוא דמוי משפחה.
אני לא איש מקצוע, אבל אני כבר למדתי קצת עם השנים. ילדים מפנימיות הרבה פעמים הופכים להורים של ילדים מפנימיות בדור הבא, כי פשוט מי שגדל עם מדריכים כל חייו, לא יודע איך לנהל בית שיש בו אישה וילדים ומשפחה ומריבות וסכסוכים וכל הדברים הקטנים של היום יום של כולנו, ואת הכלים האלה מקבלים במעון המשפחתי.
הורי האומנה והורי המשפחתונים זה לא אלפיון עליון ולא עשירון עליון. כמעט כולם זה אנשים שבאמת באים מהלב, לא בשביל כסף, לא כי היה להם בווילה שלושה חדרים פנויים ואמרו בואו ניקח איזה ילד ונעזור לו. אני מכיר חלק מהם, מכיר את התכניות שמכשירות אותם, רובם המכריע זה אנשים ממעמד בינוני, שפשוט רוצים לתרום ולעזור ומבינים את החשיבות ואת הכוח האדיר של לתת לילד מסגרת משפחתית במקום מסגרת של פנימייה.
כמו שאמרנו, 90% מהתקציב שלנו מגיע ממשרד הרווחה, ככה שהתלות שלנו ממה שקורה במשרד הרווחה היא אדירה, אדירה. נוצר לנו גירעון רב שנתי, שהולך ומצטבר, בגלל העבודה עם המשרד. אני לא אלאה פה עוד פעם על נושא ההועדות.
בעיני כאזרח מדינת ישראל, זה סיפור שהוא לא יאומן. לא יאומן שאותו מפקח משרד הרווחה, שיכול לבוא בטענות מקצועיות על למה הילד הזה טופל ככה או טופל אחרת וכשמדובר בלשלם על הילד הזה, ידיו כבולות. זאת אומרת זה לא שהילדים האלה נעלמים. יש פירמידה שלמה מקצועית של משרד הרווחה, שמכירה אותם אישית, מטפלת, מנחה מה לעשות איתם, גוערת אם צריך, נוזפת, מתייעצים איתה. אומרים צריך שיעור פרטי, צריך פסיכיאטר, צריך פסיכולוג, אבל הם אנשי מקצוע. הם לא קשורים לכסף. זאת אומרת אין פה שום שאלה – אור שלום. אנחנו אמרנו הרבה פעמים, אם הילד אצלנו, קחו הצהרה שלנו שהוא אצלנו. אם הוא לא אצלנו, אתם כל חודש מעבירים לנו מיליונים, תקזזו לנו. תקנסו אותנו בריבית והצמדה, אבל הילד פיזית הוא מול העיניים שלכם? קודם כל תשלמו.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
רגע, הם בונים לו את התכנית, הם מתייעצים אתכם, הם מביאים אותו והם גוערים בכם כשצריך, אבל כשצריך לשלם הם אומרים - - -
אורן פלוטקין
¶
ידיהם כבולות או לא כבולות, אני כאזרח וכמתנדב זו לא הבעיה שלי, אני מציג את זה מהזווית שלנו. זאת אומרת האבסורד פה הוא פשוט מדהים בעיני, עוד פעם, כאזרח מדינה ומי ש-20 שנה בעסק הזה.
אנחנו, כמו שהזכירה - - -
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
¶
אתה מבין את זה? בדיוק. אבל בסוף הם מבינים מה קרה ואז הם משלמים, אבל זה כאילו - - -
אורן פלוטקין
¶
התורמים בורחים מאיתנו והמתנדבים בורחים מאיתנו מסיבה מאד פשוטה. בשלוש השנים האחרונות כל ישיבות הוועד המנהל של אור שלום – והוא מתכנס פעם בחודשיים בערך – שאני לא מכיר ארגון שהוועד המנהל שלו והוועדות שלו מתכנסות בכזאת תכיפות – מתעסקים רק בכסף, ואנשים נמאס להם. הם אומרים אנחנו באנו להתנדב, לדבר על ילדים, על חזון, על תכניות, על שינוי חברתי וכל מה שאנחנו מתעסקים – למי יש קשרים במרכנתיל סניף ירושלים, שיגדילו לנו את המסגרת בעוד 200,000 שקלים ומי מכיר את ההוא, שאולי יכול לעזור לנו לקבל עוד איזה כמה גרושים משם.
אורן פלוטקין
¶
אור שלום היום כמלכ"ר משלם מאות אלפי שקלים בשנה הוצאות מימון לבנקים, על הלוואות שאנחנו לוקחים בשביל לכסות על הפערים בתשלום. אני עוד לא דיברתי על זה שגם כשהתשלום מגיע הוא חסר. תיכף נגיע לזה.
כמו שאמרתי, יש לנו בעיה קשה היום, כי גם התורמים מתחילים לשאול – מה עשיתם עם הכסף שלנו? היום מי שמכיר את עולם הפילנתרופיה, תרומות כלליות, מה שאנחנו קוראים בעגה שלנו בלתי צבועות, כמעט לא קיימות. היום תורמים לא כותבים שיק. הם כותבים שיק עם מטרה מאד מאד ברורה והמטרה שלהם היא חד משמעית, לא לכסות על מדינת ישראל. הם לא באים לתרום לנו בשביל שלילד יהיה אוכל או מקום לישון. את זה מדינת ישראל אמורה לעשות, כי אנחנו ארגון שמצטייר כשלוחה של משרד הרווחה. הם באים לתרום בשביל לתת לילד – דיברו פה על האקסטרה ועל האקסטרה – זו בדיוק המטרה - - -
אורן פלוטקין
¶
זאת גם המטרה שלנו כמתנדבים, שאם הילד לפי התעריף יכול ללכת לחוג בשבוע, אבל בשביל החוג הזה צריך גם נעלי ספורט וצריך גם עוד משהו, אז אנחנו נדע. ואם הילד מחונן ורוצים לתגבר אותו בשיעורי פסנתר או עוד 1,001 דוגמאות, שם אנחנו רוצים לבוא עם התרומות ועם האקסטרה ועם התוספות המיוחדות.
אורן פלוטקין
¶
היום הגענו למצב שאנחנו כותבים שיקים על התרומות שלנו, עוד לפני שהן מתקבלות. המצב הכלכלי שלנו כל כך גרוע, שלמעשה ברגע שמחלקת גיוס משאבים מספרת על תרומה שצריכה להגיע, אנחנו כבר מיד משלמים עם הכסף הזה איזה שהוא חוב עבר.
אורן פלוטקין
¶
אני רוצה להזכיר – הוזכרה ברמיזה ולא ברמיזה – ההתנהלות של אור שלום. אני מנהל כמה ארגונים בחיי הפרטיים. לא ארגונים, חברות, הרבה הרבה יותר גדולות מאור שלום, ובוועד המנהל שלנו יושבים עוד כמה אנשים שהם כמוני וגם מנהלים ארגונים הרבה יותר גדולים גם ממני. באור שלום, בישיבות הוועד המנהל שלו אין בייגלה על השולחן גם, המשרדים שלנו באזור תעשייה בית שמש, כל הסובבים אותנו – עורכי דין, רואי חשבון – כולם פתוחים לכל מי שרוצה לבוא ולשבת ולהסתכל ולראות איפה בדיוק חוסר היעילות שלנו או "הבזבוז" שלנו.
ואני אומר עוד פעם, מספיק לנסוע למשרדים שלנו, אני חושב, וכבר אנשים מבינים שזה לא המקום לטעון לבזבוז. אין מכוניות ואין החזרי הוצאות ואין שום דבר. יש ילדים וילדים וילדים. אנחנו רוצים לטפל בילדים.
למרות כל זה, בגלל שאנחנו אנשים רציניים או מחזיקים מעצמנו אנשים רציניים, לקחנו את דלויט, משרד רואי החשבון הכי גדול בארץ, ביקשנו עבודה חיצונית, בלתי תלויה, כי אמרנו אולי אנחנו שבויים באיזה שהוא קונספט, במספרים, אולי אנחנו לא מבינים. שיבדקו את מכרזי משרד הרווחה, שבהם יש דרישות מפורטות מה אנחנו חייבים לתת לעומת כמה זה עולה. לא אקסטרות ולא שום דבר.
אנחנו שם כבר בגירעון שנתי של למעלה מ-4 מיליון שקלים - - -
אורן פלוטקין
¶
לא. אני יכול לתת דוגמא. הזכרת את עליית שכר המינימום, אבל בואי נהיה יותר ספציפיים גם מה הוזכר בפגישה. עם העובדים הסוציאליים היה הסדר, סוג של הסכם קיבוצי, שגם לעלייה מיידית של שכר העובדים הסוציאליים, לא קשור לשכר המינימום. אנחנו מעסיקים למעלה מ-100 עובדים סוציאליים. אני שאלתי בישיבה שאת היית נוכחת בה, האם באותה שנייה שעובדי משרד הרווחה קיבלו את ההעלאה הזאת, העובדים הסוציאליים, גם אמרו רגע, אם באור שלום יש 120, צריך לגלם את זה בתעריפים.
התשובה שקיבלנו הייתה – זה מגולם דרך המדד. המדד של מדינת ישראל מגלם את ההסכם הקיבוצי החדש של העובדים הסוציאליים.
אורן פלוטקין
¶
לא משפים אותנו. מה שקוראים שיפוי, התשובה הייתה זה דרך מדד מדינת ישראל, רכיב העובדים הסוציאליים, שהוא שלילי.
אורן פלוטקין
¶
הסיבות למשבר שלנו, כמו שאמרתי ואני עומד מאחורי זה, הן לא התנהלות לא יעילה, לא בזבזנות ולא שום דבר ש - - -
אורן פלוטקין
¶
לא, אני מציין את זה למען הפרוטוקול. אין לנו גם טענות ספציפיות לאנשים שיושבים פה ממשרד הרווחה. איריס עשתה מאמצים אדירים בחודשים האחרונים. בחלק מהדברים הידיים כבולות ואני כבר למדתי ב-20 שנה האלה, שבמשרד ממשלתי, אפילו כשהשר רוצה לעשות משהו, זה עדיין לא מספיק כי החשב קשור למשרד האוצר וכו' וכסף לא עובר בכזאת קלות.
אנחנו לא הגענו לפה, לשולחן הזה, כי אנחנו חושבים שאת הבעיות שלנו צריך מישהו אחר לפתור. אנחנו אחרי 20 שנה שפתרנו אותן לבד, הגענו לנקודה שאנחנו קורסים וכוועד מנהל יש לנו אחריות משפטית. אנחנו דירקטוריון, שמנו על השולחן שאנחנו נאלצים להחזיר את המפתחות למדינת ישראל על 1,200 ילדים. זה פשוט מאד. זה המצב.
עכשיו, הסכומים מגוחכים. מגוחכים. כמו שאמרו פה קודם, אני לא משווה את זה לכל מה שקוראים בעיתונים על העברות של עשרות מיליונים ומאות מיליונים.
אורן פלוטקין
¶
אני אומר, הסכומים שאנחנו מדברים עליהם, גם אבסולוטית זה סכומים קטנים בכל קנה מידה. אנחנו מדברים על 1,200 ילדים, אנחנו מדברים על בעיה של 3-4 מיליון שקלים בשנה, שממנה אנחנו מוכנים לחזור ולהסתער על התרומות ועל הכל ולהביא את האקסטרות ולרוץ ואנחנו לא עושים את זה בשביל לקבל תודה, למרות שאור שלום קיבל אות הנשיא למתנדב וקיבל כל פרס אפשרי שאפשר לקבל במדינת ישראל, גם בצד המקצועי וגם בצד ההתנדבותי בשנים האחרונות. זה עוד איזה אנקדוטה לגבי מה מדינת ישראל חושבת עלינו בכובעים אחרים שלה ועל הפעילות שאנחנו עושים.
הבעיה שלנו היא חמורה יותר מארגונים אחרים. עוד פעם, אנחנו יכולנו להתפנק כוועד מנהל ולהנחות את הארגון להתחיל לגשת למכרזים רק של התכניות המאוזנות יותר. ולא סתם יש פה איזו נטייה לדבר על משפחות האומנה. משפחות האומנה, באופן יחסי, זה פעילות יותר "נוחה" לארגון כמונו. למה? כי הילדים לא אצלנו פיזית. הילד נמצא פיזית בבית של מישהו והמישהו הזה, לפעמים טוב ליבו מנוצל לזה שיודעים שאם הוא קיבל או לא קיבל, הילד יאכל, ישתה, תהיה לו פיג'מה בלילה והוא יקום בבוקר וילך לבית הספר עם סנדביץ'.
אנחנו כאור שלום, וזה מהיום שאני התחלתי, לפני 20 שנה, המוטו שלנו היה – אנחנו הולכים איפה שקשה. איפה שהמשרד זורק לנו אתגר ואומר יש בנות שאין להן פתרון בשום פנימייה בארץ ואנחנו מקימים מקום שיושבות בו 8 בנות, עם 30 אנשי צוות בערך, שזה נשמע מטורף, אבל זה מטורף כי משרד הרווחה אמר – הבנות האלה בכל פנימייה בארץ – הדין שלהן הוא או אשפוז פסיכיאטרי או דברים יותר גרועים מזה. אנחנו שם.
מעון רעות אותו דבר בדיוק. אנחנו 10 שנים דנים במעון רעות. מבזבזים עליו אנרגיות ומשאבים אדירים, אבל מתוך מטרה אחת: הבנה שהילדים האלה כנראה אין להם מקום יותר טוב. נורא קל לנו לוותר ולעטוף את עצמנו במסגרות "הנוחות", כמתנדבים, להביא את התרומות קצת פעם בשנה, לעשות אירוע התרמה והכל בסדר, לחזור הביתה ולהגיד עשינו. אנחנו לא שם.
אור שלום – הדגל שלו זה ללכת למקומות הכי קשים, אבל לא ללכת לפני המדינה, ללכת אחרי המדינה. המדינה צריכה להיות בראש המחנה, היא מתווה לנו את הכיוון. אנחנו אחריה באש ובמים. לאט לאט נהיה שאנחנו באש, המדינה במים, גם עם קצות האצבעות, אבל אנחנו הפכנו בעצם לסוג של שק חבטות של המון בעיות מסוגים שונים. פעם זה ועדת תעריפים, שיושב בה השלטון המקומי ובפגישה, אם את זוכרת, סיפרו לנו שיש עכשיו איזה דד-לוק בוועדת התעריפים, שקשור לאיזה מאבקים שלא קשורים ובגלל זה אי אפשר לעדכן תעריפים. פעם זה 68 רשויות שלא מעבירות דיווחים ופעם ופעם ופעם, וכל מיני דוגמאות כאלה. אנחנו לא רוצים להיות פה. אנחנו רוצים להיות בשטח.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תודה, אורן, באמת. מותר לי להגיד שאני מכיר ומוקיר אותך ואת אור שלום בכלל. אתם רוצים להוסיף משהו? כן, בבקשה, בקיצור, דקה. שם ותפקיד.
מאיר לחיאני
¶
כן. שלום לכולם. מאיר לחיאני, משפחת אומנה. אני כבר 22 שנה ברציפות אומנה באור שלום. יש לי שני בגירים אצלי, אחרי גיל 18, ששאלו איפה אנחנו הולכים? אמרתי אתם אצלנו עד אשר תקבעו את עתידכם ושאני אזכה לחתן אותם. להכיר אותם – איך קיבלנו אותם ואיך הם היום – זה שני עולמות. אחד הוא תלמיד בישיבת כרם ביבנה. ראש הישיבה מגדיר אותו עמוד האש של בית המדרש.
את עמותת אור שלום אני מכיר ואת היחס המלבב שלה והתומך, שמלווה את משפחות האומנה ואנשי המקצוע העובדים 24/7 ומנחות האומנה, הטלפון שלהן פתוח לכל תרחיש ואני לא מעלה על דעתי בכלל שעמותה כזו תיסגר. אני באתי לפה כאב אומן וכאזרח המדינה, שאני בוש ונכלם. מצד אחד שומעים את כל חברי הכנסת ויושב ראש הוועדה, על הדברים החמים והמלבבים והתומכים. התוצאה הסופית זה להעביר כסף. פה זה דיני נפשות.
מאיר לחיאני
¶
יש משפחות שיכולות לשרוד חודש ללא תשלום ויש משפחות שלא יכולות. עכשיו אני משפחת אומנה של שלושה קטינים בני 7, 8 ו-9. בזמנו, אני רק אזכיר, שהחזר התשלומים למשפחת אומנה כלל תשלומי אגרות לימודים, היום זה לא כולל. אני משלם אגרות לימודים על שלושה ילדים בבית ספר, שזה מוריד מהיכולת הכלכלית שלנו. מה שאני רוצה לומר, שבמדינה, סוד ויסוד להצלחה של חברה זה חינוך ובמיוחד של ילדים בסיכון. כי התוצאות באור שלום, מה שאני מכיר, שילדים שהיו באומנה יצאו אנשים עם תוצאות הכי טובות. עשו שירות צבאי ואפילו הגיעו לקצונה וזה. שהם יהיו בתוך משפחת אומנה, זה הדבר שהמדינה צריכה להתגאות בו.
מאיר לחיאני
¶
וזה שאני צריך לבוא לפה כאב אומן ולבקש שיפתרו בעיה של עמותה כזו גדולה, תסתכלו, 1,200 ילדים ביחס ל-8 מיליון, מה אומר אחוז הילדים של ילדים בסיכון. זה לא יאומן. עד דבר כזה אסור בכלל לקיים ישיבה. האוצר צריך להעביר את הכסף בלי לשאול שאלות.
לאה גולן
¶
מר אלאלוף, כבוד יושב הראש, יש לנו כאן בוגר שהגיע במיוחד, הוא השתחרר מהצבא, להגיד כמה מילים. אז אם יותר לו.
דוד בידני
¶
אני יכול להגיד משהו אחד. המקום הזה זה משפחה והיום אני קרוב לארבעה חודשים שיצאתי מהמסגרת בתור בוגר, לתוך דירת בוגרים שהעמותה נותנת לנו ואני חי שם עם אנשים מכל קצוות המערכת – מאמונה ועד למשפחתונים – והמשפחתון עצמו לא עוזב. הוא לא מרפה. לא משנה אם אתה יוצא החוצה ואתה לא נמצא חלק מהמשפחתון. אני יכול להגיד לך שאני, שבוע שעבר סיימתי קורס בעיר הבה"דים, ובערב, כשסיימתי את הקורס, אם הבית שלי התקשרה ואמרה לי – תבוא אלינו לארוחת ערב. ואני יכול להגיד לך שאני, עם כל העייפות, רציתי לצאת, ללכת הביתה ולנוח. איך שנחתתי מהרכבת בחולון, נסעתי ישר למשפחתון. זה המשפחה שלי ואני יכול להגיד לך שאני נמצא במקום הזה יותר מאשר שאני נמצא בבית של אמא שלי. כי בבית של אמא שלי אני לא יכול להיות.
יש לי משפחה שהיא כביכול משפחה שמאמצת אותי כבר 4 שנים והם מאמצים אותי מהכסף שלהם. אין סבסוד, ואני, אם אני יכול לעזור להם מכסף שאני מקבל היום מהצבא, אני עוזר ואני נותן, אם אין לי גם. ואני יכול להגיד לך שהמשפחתון נתן לי חינוך, כי היום הייתי מיועד והמשטרה אמרה שאני מיועד להיות עבריין ואני מיועד לשבת בכלא, והיום אני עם 12 שנות לימוד, עם תעודת בגרות מלאה, מתנדב כבר 4.5 שנים במשטרת ישראל. פיקדתי שבעה וחצי חודשים על בסיס שמונה כ-150 מתנדבים. קיבלתי מצטיין מרחבי. אני עובד בתור מאמן כדורגל ואור שלום, תודה לאל, עזר לי לקבל איזה שהוא מימון מתורם מיוחד שמימן לי יותר מחצי מהכסף של הקורס שעשיתי בוינגייט, כי להיות היום מאמן כדורגל.
המשפחתון הזה תרם לי רבות, ומה שאני שומע כאן כרגע, זה באמת, כאילו אני מאושר שיש אנשים כמוכם שנמצאים בכלל בכנסת ודואגים לנו. אני אגיד לך שמבחינתי אנחנו היינו בצבא, יצאנו למקום שנקרא רוח במדבר. אני לא יודע אם אתם מכירים אותו.
דוד בידני
¶
אוקיי. כשאנחנו הגענו לשם, אני התחננתי למפקדים שאני אהיה בחברה שמעבירים פעילות לחברה של הפנימייה שם. כי אני מבחינתי זו הייתה סגירת מעגל כדי לעזור לילדים האלה להבין בדיוק איפה הם נמצאים עכשיו ואיפה הם יכולים להיות. ואני אספר לך סיפור קטן, ממש בקצרה. היה איזה יום אחד שנקרעו לי נעלי הספורט במשפחתון ואני באתי לאם הבית שלה ואני אמרתי לה – נקרעו לי הנעליים, אני צריך נעלי ספורט, אני לא יכול ללכת ככה. אז היא אמרה לי נכון, אתה צודק, אבל רק ב-10 ייכנס לנו כסף. והיא הבינה שיש כל מיני בעיות ועם הכרטיס אשראי שלה היא הלכה וקנתה לי נעליים איתי ביחד. הם נותנים כסף מהכסף שלהם כדי שיהיה לנו טוב. וזה המקום הזה. המקום הזה הוא מקום טוב, חד וחלק.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תראו חברים, יוצאים מפה רק מעודדים כדי לעשות יותר, שיהיה ברור. לא להתחשבן. מה שאני מבקש דבר ראשון, שאנחנו כחברי כנסת, כוועדת הכנסת, ביקשנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לעשות בדיקה משלו, כדי לעשות בדיקה שתהיה עם השלכות על כל המערכת. עמי פה. הם נמצאים והם יעשו את הבדיקה, יתאמו את זה אתכם, יבדקו גם את המקרה הספציפי של אור שלום, אבל אנחנו רוצים לעשות בדיקה מטעם ועדת הרווחה של הכנסת.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה לבקש, אדוני, אני מברכת על הבדיקה, היא חשובה. אני רוצה לבקש בנוגע ל-1.6 מיליון שקלים, בנוגע לאותם עשרות ילדים, אני מבקש שהמשרד יעשה פעולה פרו-אקטיבית כדי למצוא אותם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אוקיי. דבר שני, אנחנו ניתן לכם חודש להביא לנו את הפתרונות המקובלים על שני הצדדים – משרד ואור שלום ואנחנו נקיים פה דיון תוך חודש. מה שצריך במקביל, זה לא אומר שאנחנו לא לרשותכם. מה שצריך במקביל, לפעול גם בקרב האוצר וגם בקרב משרד הרווחה וגם בכל מערכת שתמצאו לנכון להפעיל אותנו, אני מרכז את זה בשם החברים שלי ואנחנו נפעל כדי לקדם את הנושא.
מאד חשוב לנו שהמקרה הספציפי של טיפול בעמותה שנחשבת למצוינת – אני לא אומר שיש שירות סביר – היא מצוינת. אני מכיר את האנשים, כולל יושב הראש ויושב הראש הקודמת של העמותה. אם אנחנו לא נצליח לעשות שהעמותה הזאת תתפקד באופן אופטימאלי, לטובת הילד, ואני אחזור – כל המקור שלנו, כל הכוח שלנו זה בזה שאנחנו מטפלים בילדים שזקוקים לנו, שתלויים בנו. שאנחנו חייבים להם, לא לאף מערכת. לא מעניינת אותי מערכת ממוחשבת, לא ממוחשבת, וכפי שהיה בדיון הקודם, שגילינו שיש 3,000 ילדים שלא יודעים איפה הם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ילדים שמכפילים את מספר הילדים שבאומנה, בעצם. אז אנחנו רוצים להמשיך בזה ולטפל בזה.
דבר נוסף, אני מבקש שבחודש הזה תגיעו לסיכום על החובות שהצטברו בגלל איחורים בתשלום, בגלל חובות הבנקים ובגלל העלויות השונות שנוצרו באור שלום ושהמשרד יימצא את הפתרון לפתור את זה. ואני חושב חוזר – לפתרון של החובות האלה, השיפוי של המשרד חייב להיות מלא ולא על חשבון התרומות. כשתורם יודע שהכסף שלו הלך לכסות גירעונות של המערכת הממשלתית, הוא יברח.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני יודע את ההוראות שקיבלתי בעבר. ולכן אני אומר, רק המשרד יכול. אל תתחלקו בשום חוב. רק המשרד יכול לתת את השיפוי הנדרש ולהתחייב לשיפוי הזה כדי לכסות את הגירעון, ואני מזכיר – חודש.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אדוני יושב הראש, למרות הלחץ, פריצקי – אתם במהלך של בדיקה כזאת, או שדברי יושב הראש חולפים ליד אוזניך?
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אז רגע, באמת תוך חודש הם יוכלו לבוא עם הנתונים האלה? כי בסך הכל רוצים לעזור להם.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כן, כן. חברה, הזמן גם עולה להם כסף. הזמן זה גם סבל לילד. פה אי אפשר. ואני חוזר, מעניין אותי אור שלום, אבל לא אור שלום, בלי לפגוע בכם, אלא כל הילדים של המערכת. תארו לכם שיש להם את 25-30% מילדי האומנה, זה פה. זה לא סתם ארגון.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זו אחריות אדירה עליהם, וכשהמדינה מוצאת פתרון באומנה, המדינה לא מוציאה כסף על פנימייה, שזה כפי שאמרתי ולא היית פה, אני רוצה לחזור – בין 4,000 - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני יודע. ולכן אני בא ואומר, הנושא הזה חייב להיות בטיפול. אנחנו תוך חודש נתכנס שוב. כל חומר שתמצאו לנכון להעביר לנו, כל תלונה, תעבירו לנו. אנחנו נרכז את זה פה יחד, ולפי הצורך אני אפעיל גם את החברים שלי, כי אני יודע כמה הם מחויבים לנושא.
אנחנו נקיים עוד חודש – תרשמו, יום קדימה או יום אחורה.