ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/12/2016

מחסור בקסים למתן הכשר באירועים של יוצאי אתיופיה

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 390

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' בכסלו התשע"ז (20 בדצמבר 2016), שעה 12:00
סדר היום
מחסור בקסים למתן הכשר באירועים של יוצאי אתיופיה
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

איילת נחמיאס ורבין

נורית קורן
חברי הכנסת
עמר בר-לב

יחיאל חיליק בר

אברהם נגוסה
מוזמנים:
צחי חמדני - יועץ השר, המשרד לשירותי דת

אלמו אבוט - משרד העלייה והקליטה

יובל טלר - רפרנט שיכון, משרד האוצר

ד"ר נעמה זערור - המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הרבה רפאל יוחאי - אגף הונאה בכשרות, הרבנות הראשית

אדיריה פנחס - מנהל מחלקת מסעדות ורשתות שיווק, הרבנות הראשית

דסטה (גדי) יברקן - נציג הקסים

קס סמאי אליאס - קס העדה ויו"ר המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס וובשט ילאו - קס בנתניה, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס בימר ליקאונת - קס ברחובות, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס זמנה מלקם - קס ברחובות, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס דסה סמו מנגסטו - קייס רחובות, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס סמני פלקה - קס בחולון, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס דנקו אדנה - קס בת ים, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס יעקוב אייטגב - קס רחובות, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס ראובן אלמו - קס קריית גת, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס איוב אבצ'או - קס אשדוד, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס אנדלאו מהרט - קס קריית מלאכי, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס סמנואו מלקמו - קס קריית מלאכי, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס שמעון אליאס - קס חדרה, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס אברהם טסמה - קס עפולה, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס מולה זריהון - קס, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

קס מלקו פקדו צחיינק - קס פתח תקווה, המועצה הרוחנית של העדה האתיופית

ערן חרמוני - עורך דין, מייצג את הקסים

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל טבקה-צדק ושיוווין ליוצאי אתיופיה

אדמסה בני מלסה - דובר, אחראי על איסוף מידע, טבקה - צדק ושיוויון ליוצאי אתיופיה

ירון יחיאס - דובר ורכז קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
ר.כ., חבר המתרגמים

מחסור בקסים למתן הכשר באירועים של יוצאי אתיופיה
היו"ר איתן כבל
ברשותכם, אני מבקש להתחיל את הדיון. שלום גברתי מנהלת העבודה, רשם, דובר, חבר הכנסת חיליק בר ואורחים נכבדים. אני באמת שמח מכל הלב לארח אתכם כאן בעקבות פנייתו של גדי יברקן, שהוא גם חבר אישי שלי וערן חרמוני, שנכנס לתוך הקהילה בדרך אחרת והוא מכיר את צרכי הקהילה מאד מקורב וקרוב מאד לקהילה. ואני יודע ואנחנו מודעים לעובדה שיש שאלות רבות שצריך לתת עליהן מענה.

לצערי, אני אומר את זה כאן, המשרד לא היה ערוך כדי להגיע לכאן. אני כבר אומר לכם, כל תשובה שלא תינתן, השר יזומן לדיון הבא. אני אומר את זה. אני אעשה דיון. אמרתי את זה גם לשר. חד משמעית. אני לא מתכוון כאן למרוח את התהליך או לגרום לכך שלא תהיינה תשובות חלוטות וברורות, טובות כפחות טובות, אבל אני צריך לדעת את התשובות.

אני מציע, גדי, ולכן גם התמתנו לך, ברשותך, שאתה תציג. אבל יש לי בקשה. תיגע בנקודות עצמן, לא את כל העניינים ותשתדל לשים את הנקודות שלשמן גם התכנסנו כאן.

בבקשה, גדי יברקן.
דסטה (גדי) יברקן
תודה רבה לאדוני יושב הראש. אני ממש מודה לך מקרב לב. אלף בהתראה כל כך קצרה של להערכתי אפילו שבוע ימים - -
לאה ורון
תוך כדי הדיונים על התקציב החוק היה.
דסטה (גדי) יברקן
לגמרי. לכן גם ביקשתי ממנו שהדיון הזה חייב להתקיים לפני שתקציב המדינה יעבור, על מנת שאולי נוכל ליצור איזה שהוא שיח בנושא הזה. הנושא הזה לצערי הרב הוא לא בסדר עדיפות של הכנסת, של הממשלה, אבל הוא כן בסדר עדיפות של ציבור יוצאי אתיופיה בישראל, שמאחוריהם 2,000 שנות גלות ומאחוריהם אין ספור, מאות אלפים של קייסים, שבזכותם אנחנו שמרנו והגענו לארץ ישראל.

כהקדמה לדברי אומר שלי באופן אישי זו היא זכות גדולה, באמת זכות גדולה, שיותר מכל מה שעשיתי בחיי ואני אעשה, אין משהו שהוא יותר נעלה וחשוב ממה שאני עושה בעניין הזה; וכאנשים שחוו גלות, אנטישמיות ושמרנו על יהדותנו בקנאות רבה, בזכות אותם אנשים שממשיכים את זה, וצר לי לומר שדווקא במדינת ישראל, דווקא במדינה שבה במגילת העצמאות כתוב בית לאומי לעם היהודי, ביתא ישראל לא מוצאים את עצמם במדינה שלשמה, שלמטרה הזו הוקמה.

אני רוצה לגעת בכמה דברים. ראשית הבעיה של הקליטה שלנו בהכרה. לא עניין של הכרה, חיינו כיהודים עוד לפני שאף אחד הכיר בנו, יותר מ-2,000 שנה. אבל מאחר שהגענו לפה, לישראל, דור ההורים שלנו, כולל הצעירים שבתוכנו, כולל אותי, עבדכם הנאמן, הולך בדרכם של הקסים האלה. כי מי שלא יחזק את מורשת בית אביו ומורשת קהילתו וכל אחד דבק במה שהוא בא, לעולם לא יוכל להתקדם יותר מדור אחד ובסופו להיעלם; ואנחנו לא מתכוונים להיעלם.

הקסים שנמצאים כאן מחזיקים ציבור. יכול להיות שאתם רואים פה עשרות מהם, אבל מאחוריהם יש מאות אלפים. סליחה, עשרות אלפים. הקהילה מונה כיום קרוב ל-150,000 איש, אבל לא מדובר במספרים, אלא מדובר ברוח ובדת.

כל מה שקשור בנושא ניהול יומיומי בקהילה בישראל, הם עושים אותו. אם זה חתונה ואם זה לוויה ואם זו אישה שילדה ואוטוטו נכנסה הביתה וכל האנשים האלה, שיכלו לבחור. כל אחד מהם יכול להיות עורך דין, כלכלן, משפטן, איש תקשורת. הם צעירים. הם עלו לפה בגיל צעיר, אבל הם בחרו להמשיך מסורת ומורשת של יותר מ-2,000 שנה והם החליטו ללכת בדרך הקשה. המדינה לא מכירה במה שהם עושים.

יוצאי אתיופיה – קח דוגמא את אמא שלי – היא לאל קונה בשר מהסופר. אם הם לא שוחטים, כולל התרנגולת לשבת, עוף לשבת. אם הקס שיושב פה, השכן שלנו, קס זמנה, הוא יצא. הקס זמנה גר ברחובות. אם הוא לא שוחט, אמא שלי לא אוכלת בשר. חתונה של יוצאי אתיופיה, אחרי האולם, כל הקהילה חוזרת, אוכלים שחיטה של קסים. אין בשר שנכנס לבית שלנו ללא השחיטה שלהם. למה? מבחינת קודם כל - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
רגע, והרבנות מעסיקה שוחטים?
דסטה (גדי) יברקן
זה בדיוק העניין. לזה אנחנו מגיעים. הרבנות לא מכירה בקסים של יוצאי אתיופיה, בקסים שלנו והם מבחינתם - עד לא מזמן נחשפנו למוהל מחדרה שזו רק ההתחלה.

ולכן אנחנו מבקשים וביקשנו שני דברים. בשנת 2010, לאחר מאבק מאד עיקש הייתה החלטת ממשלה שהכירה ב-15 קסים בחצי משרה והם החליטו שזה יהיה האחרון. אנחנו לא רוצים שזה יהיה האחרון. יש עוד 13 קסים שלא נכנסו לשם. אנחנו לא רוצים לדבר בנושא מספרים, כי אפשר לטעות, אבל יש פה תרבות ומורשת שממשיכה ואנחנו רוצים שהממשלה תכיר בה.

לצורך העניין, אני מניח שמשרד הדתות, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, יכולים לתת דו"חות מפה ועד לשם. מספרים, אפשר לדבר עליהם באופן הזה, הממשלה צריכה, אנחנו מבקשים מוועדת הכלכלה, מאדוני יושב הראש, שני דברים עיקריים. אחד, תיקון החלטת הממשלה, מה שהיה בשנת 2010. תיקון ההחלטה שבאה להגדיל את מספר הקסים ולהשאיר תקנים נוספים להמשך.

בסך הכל אנחנו מדברים על קרוב ל-28 תקנים שקיימים, לצורך העניין גם שהממשלה, אדוני יושב הראש, אני אספר לוועדה עובדה שהיא מצמררת. מצמררת ביותר על אפליה בוטה. הקסים קיבלו חצי משרה מרב שכונה. רב שכונה שכרו, בהכי נמוך שאפשר - - -
היו"ר איתן כבל
חכה רגע.
דסטה (גדי) יברקן
אדוני יושב הראש, בהחלטת הממשלה הקודמת התקבלה החלטה שמשלמים חצי משרה מרב שכונה. לא כך - - -
היו"ר איתן כבל
סליחה. מי האורחים?
צחי חמדני
אני צחי חמדני, נציג השר לשירותי דת.
רפאל יוחאי
רפאל יוחאי, הרבנות הראשית לישראל.
היו"ר איתן כבל
שבו. ומי האדון המכובד?
אדיריה פנחס
אדיריה פנחס מהרבנות הראשית.
לאה ורון
ברוכים הבאים.
היו"ר איתן כבל
תודה. ברוכים הבאים. בבקשה.
דסטה (גדי) יברקן
אוקי, אני רוצה להיות תכליתי.
היו"ר איתן כבל
לא, סליחה. הם איחרו ואני רוצה שאדוני יחזור על הנקודות העיקריות. לא הכל.
דסטה (גדי) יברקן
ברור. אנחנו מדברים על הכרה בקסים, הוספת תקנים חדשים, הוספת חצאי משרה למשרה מלאה, שינוי בגישה של הרבנות ואנחנו רוצים שהחלטת הממשלה שהייתה בשנת 2010 ואולי, זה לא אולי, זה בטוח המקום ואני תמיד אומר את זה, שהשר לענייני שירותי הדת הקודם הקודם, השר יעקב מרגי, ייאמר לזכותו – אם הוא לא היה לוקח את זה באופן אישי כדבר חשוב, הדבר הזה גם לא היה מגיע.

בשנת 2010 התקבלה החלטה להכיר ב-15 קסים, לקבל אותם בחצי משרה, חצי משרה מרב שכונה. זאת אומרת אם רב שכונה לצורך העניין – ואני לא בטוח במספרים, אבל זה הגבול פחות או יותר – מקבל בין 8,000 ל-10,000 שקלים בחודש, הקסים אמורים לקבל חצי מהשכר הזה בחודש. היום הקסים מקבלים – אני אפילו מתבייש להגיד את הדבר הזה, על האפליה ועל הגזענות הבוטה – חצי משרה מרב שכונה, הקסים מקבלים 2,000 שקלים, 2,300 שקלים. יש מספרים ואפשר לדבר עליהם.
קריאה
2,000 שקלים. תרימו את התלוש.
דסטה (גדי) יברקן
שנייה. לפני ארבעה חודשים התקבל פסק דין בענייני עבודה, פסק דין מהדהד, תקדימי, שבו בית הדין לעבודה קבע ואמר שהמועצות הדתיות, הרבנות הראשית ומשרד הדתות, באופן מכוון הפלו באפליה בוטה את הקסים לעומת הרבנים. בית משפט במדינת ישראל עם פסק דין.
קריאה
אפליה פסולה על רקע מוצאם.
דסטה (גדי) יברקן
בדיוק. בית דין במדינת ישראל. ואני אומר את זה לאנשים, לנציגים שהגיעו לכאן, אדוני יושב הראש, כדי להבין שהכל פה לא עניין של כסף. עובדה שלפני הוועדה התקציב עובר, כל חבר כנסת מהקואליציה מקבל 10 מיליון שקלים, 40 מיליון שקלים לדברים שמקורבים לליבו. זה לא דבר שאמור להיות קרוב לליבו של איש. זה דבר שאמור להיות קרוב לליבו של העם היהודי באשר הוא, נקודה.

אם אתם מבזים את האנשים האלה לעיני הציבור, בעוד בית משפט פוסק פסק דין כה ותקופה אחר כך שולחים רב להתלמד על התינוקות שלנו, אין גבול.
היו"ר איתן כבל
רגע, מה, מה, מה?
לאה ורון
הוא מדבר על המוהל בחדרה.
דסטה (גדי) יברקן
על המוהל. שיותר מזה, הרבנות הראשית - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
על המוהל. זו אכזריות.
דסטה (גדי) יברקן
הרבנות הראשית לא רק שלא שללה ממנו את הרישיון, היא החזירה אותו לעבוד, רק שלא ילמד. זה לא הדיון, אני רק פותח את המטריה - - -
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא, אבל אתה צודק שזה לא מנותק.
דסטה (גדי) יברקן
נכון, לא מנותק. אני פותח את המטריה שהסיפור של הקסים הוא לא כסף. הוא לא נושא כלכלי, ואני לא רוצה להביא דוגמאות. יש פה בעיה של בורות, ניתוק מוחלט. אם אנחנו ניכנס לזה, עליית יהודי אתיופיה היא טעות מבחינת הממסד בישראל. היא תקלה לא מוצלחת. אם זה גם היה תלוי במדינה הזו, אנחנו לא היינו פה. אבל אנחנו תלויים בבורא ישראל. כן, תקראו פרוטוקולים, אל תמצמצו. תקראו היסטוריה. לא סתם מתו 4,000 איש בסודן. זה לא הדיון.

אני פותח את זה כדי שאנשים יבינו שפה לא מדובר רק על נושא תקנים.
היו"ר איתן כבל
את הקונטקסט של זה.
דסטה (גדי) יברקן
לכן יש פה 15 קסים שאמורים לעלות למשרה מלאה. יש עוד 13 קסים שאמורים להיכנס למשרה מלאה. אנחנו מבקשים שוועדת הכלכלה תיקח את הנושא הזה באופן הכי רציני שיש, כפי שאדוני יושב הראש נתן לזה קדימות וסדר עדיפות למה שקיים כרגע באמצע העבודה שלך. באמצע הדיון התקציבי הסוער שמתקיים כרגע. כדי להעביר תקציב מחלקים כסף ציבורי לחברי כנסת, כאילו זה סופגנייה בחנוכה. אנחנו מדברים פה על ציבור שלם שלא מכיל את זה.

אני אגיד לך, אדוני יושב הראש, הם לא צריכים את הכסף הזה. הציבור מחזיק את הקסים האלה על גבם, גם שהוא מוגדר כקהילה הכי ענייה במדינה לפי דו"ח העוני, והם עדיין מצליחים להחזיק את עצמם. יש פה בעיה מסוימת של חוסר הכרה.

אנחנו מבקשים שני סעיפים: לשנות את החלטת הממשלה, להוסיף את התקנים ושיהיו תקנים קבועים כל שנה, שיוכלו להיכנס קסים חדשים. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.
קריאה
אולי אפשר להוסיף כמה דברים?
היו"ר איתן כבל
אני תיכף אתן לאדוני. אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת אם הם רוצים להתייחס. בבקשה, חיליק.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני)
כן. אני צריך לצאת לעניין שאני שותף פה. אדוני יושב הראש תראה, גדי בא לכאן באמת עם כבודם של 15 הקסים, הנושא שהוא נראה נקודתי והוא חשוב, ואם יש מישהו שעובד בשירותי דת בישראל ב-2,000 שקלים לחודש זה גם בושה, זה גם ביזיון למערכת ואני לא אשתמש במילים בוטות כמו של גדי, למרות שהייתי רוצה – מאיזה שיקולים הדברים האלה לדעתי נובעים והם לא משיקולים נכונים בוודאי.

אני כן רוצה להצטרף לדברים שגדי אמר ונראים קצת כואבים לאנשים, אבל אם נדבר דווקא אלינו, שלא שייכים לקהילה האתיופית, כדי שנבין גם את האמת וגם איך הקהילה האתיופית מרגישה. היא מרגישה כנטע זר בארץ הזאת. כמישהו שנכפה עלינו, שהוא קוץ בתחת בחברה הישראלית ובוודאי ובוודאי על שירותי הדת שלנו ואני יודע – אתה עושה פרצוף, זה בסדר – אני יודע שאין וקשה להבין את זה, קשה להאמין בזה.

קשה להאמין או להבין שאני כחברה, כישראלי, כלבן, מתייחס באופן שהוא שונה וגזעני כלפי אתיופים, כי ברור אני לא גזען. אף אחד מאיתנו לא גזען, בוודאי. אבל כשאתה תפרוט את הרגשות ואת ההתייחסויות שלנו כחברה לאנשים האלה, בין אם זה בפרשה המזעזעת של המוהל הזה, שאגב איילת, אני שלחתי מכתב לשר הדתות שהבטיח לי שלא רק ייתן על זה תשובה, אלא גם ישעה אותו מתפקידו. וזה שאומרים לי פה שהוא חזר לתפקד וחזר לעבוד ואני לא יודע אם זה נכון, זאת בושה גדולה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
נכון.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני)
אם מוהל בישראל – וזו דוגמא קטנה לדבר הרבה יותר רחב – מרשה לעצמו להתייחס לתינוק, כי הוא שייך לקהילה זו או אחרת או בצבע זה או אחר, כאיזה בשר ניסויים או בשר תותחים ואני אשמח לשמוע תשובות על הדברים האלה - זה אומר על הכל. זה אומר על אלימות נגדם ואפליה נגדם מתוך המוסדות ואני יודע שקשה לנו להבין את זה, כי הרי כולנו חושבים שאנחנו מושלמים ואנחנו חלילה לא גזענים ואנחנו יודעים לקבל ולהכיל את כולם, אבל אנחנו לא ואני אומר לכם שאנחנו לא.

ולכן, אם אנחנו נמשיך את ההכחשה הפנימית הזאת, כבוד הראש, ולא נבין שיש פה טעות שעשינו, ולא, הטעות הזאת זה לא שהעלינו את אחינו מאתיופיה, זאת זכות. כי אלה האנשים ששמרו את הדת הישראלית ואת ביתא ישראל - אם מישהו יודע פה מה זה ביתא ישראל - במשך אלפי שנים, שאני לא יודע כמה קהילות עשו את זה בצורה המדוקדקת הזאת.

חגגנו לא מזמן את חג הסיגד, שאם מישהו יודע פה מה זה חג הסיגד, מבין מאיפה ההשארה של החג הזה מגיעה מהמקורות היהודים ואני לא יודע כמה קהילות לבנות שימרו את הדבר החשוב הזה. אבל זה לא משנה, אני לא בא לפה להטיף מוסר במורשת ומסורת. אני רק רוצה להגיד שאנחנו קודם כל חייבים להסתכל לעצמנו בעיניים.

לפני שאנחנו מצטדקים ומתנצלים ואומרים להם מה פתאום ועכשיו בשביל עוד תקן אתם בוכים, אנחנו עשינו לכם ככה או להסתכל על איזה דברים נקודתיים שקידמנו, את בת הקהילה האתיופית ההיא לשופטת ואת ההוא לטייס ואת ההוא לסגן אלוף ולהרגיש שאנחנו טופחים לעצמנו על השכם בגלל שעשינו את הדברים הנקודתיים האלה. להבין שזה לא תיקון. זה להלבין בעיה הרבה יותר גדולה בכמה דברים נקודתיים שאנחנו באמת עושים לכם טובה שיש לכם שופטת ויש לכם קצין בכיר ויש לכם זה. באמת. אז לא, אנחנו לא עושים להם טובה.

יהדות אתיופיה לא פחות יהודית ולא פחות ישראלית מאף יהדות אחרת. לא יהדות פולין, שיש לי רבע ממנה, לא יהדות מרוקו, שיש לי חצי ממנה ולא יהדות בריטניה, שהרבע האחרון שלי ממנה. היא בדיוק אותו דבר ואני לא רוצה להגיד בהרבה מקרים אפילו יותר מכל אחד אחר. ועד שאנחנו לא נסתכל לעצמנו בעיניים ונבין שהקהילה הזאת פועלת – ואני מדבר עם הצעירים שלהם ואני שותף בהרבה מאבקים שלהם – סובלת מאלימות וגזענות ויחס מפלה, משפיל וגזעני יום יומי, אתם יודעים מה הכי גרוע? כולל מאנשים שחושבים שהם לא כאלה.

כי באמת אף אחד לא אוהב להסתכל בעיניים לעצמו ולהגיד אני נוהג בגזענות. אני חלילה רואה בו פחות או יותר מאחר בגלל צבע עורו, אבל זה ככה. והם מרגישים את זה. ואני אומר לכם שאם תכנסו לעומק של הקהילה הזאת, לנבכי הנפש שלהם ותבינו לא רק מה הם עברו כדי להגיע לכאן ואף אחד מהקהילות האחרות שלנו לא עברו את המסע שהם עברו כדי להגיע לכאן. אלא מה הם חשים שהם מימשו את החזון הציוני בפועל, ברגל והגיעו לכאן לארץ המובטחת, כדי לנשק את אדמתה והם מגלים שהאדמה לא מנשקת אותם בחזרה, אלא הרבה פעמים יורקת להם בפרצוף.

עד שאנחנו לא נבין, אז יישבו פה נציגים מהרבנות וממשרדי הממשלה וימשיכו לתת לגדי תירוצים ולהגיד לו אתה לא צודק, אנחנו עשינו ככה ואנחנו טובים בזה. אנחנו ניכשל עד שלא נסתכל קודם כל בעצמנו, במראה, לפני שנסתכל להם בלבן של העיניים ובכהה של העור שלהם.

אני קורא לך, אדוני יושב הראש, במשפט סיכום: הוועדה הזאת צריכה לצאת עם החלטות אופרטיביות שיהיו גם נקודתיות לעניין של הקסים ולשכר המעליב והמשפיל שהם מקבלים על עבודתם, עבודה שמישהו אחר עושה בצבע אחר, מקבל עליה כפול; וגם אני חושב לעשות איזו שהיא קריאה לדיון אחר, שמתייחס לכל ההתייחסות שלנו לקהילת אחינו יוצאי אתיופיה, שהיא התייחסות שאני כישראלי אומר לך מכל הלב, פשוט מתבייש בה.
היו"ר איתן כבל
תודה, תודה חבר הכנסת חיליק בר. בבקשה, איילת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
תודה רבה חברי איתן כבל וחברי חיליק בר.
היו"ר איתן כבל
חבר הכנסת אברהם נגוסה ידבר אחרי אילת.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אברהם, אנחנו כמובן שותפים להרבה דברים.
אברהם נגוסה (הליכוד)
הייתי בבית הנשיא.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
ברור. שוב, גם אני מתנצלת כי אנחנו מעניקים היום את פרס יושב ראש הכנסת, אבל אני רוצה להגיד לכם גדי ומכובדי הקסים, ואני רוצה להגיד לך חיליק, אני ועוד איך הולכת להטיף לנו מוסר. ועוד איך. לכולנו וגם לרבנות וגם למשרד לענייני דת ואני רוצה להגיד לך משהו. אחד הדברים שאסור לנו לעשות, אגב בעיקר בשביל קהילת יוצאי אתיופיה, הדבר הכי חשוב – בואו לא נעשה תחרות איזו קהילה עברה מה בדרך להגיע לארץ המובטחת. אין תחרות. כולם עברו דברים קשים.

אתה יודע, זה דווקא הדבר שאנחנו למדנו מכל מה שאנחנו עברנו ביחס לשואה ולפרעות ולפרהוד ולכל זה. אני לא עושה תחרות. אתם עברתם דרך קשה. פנינה תמנו שטו חברתנו תמיד אומרת לי. פעם דיברנו על תחבורה ציבורית ואמרתי לה שאני הייתי נוסעת בקו 5, אז היא הייתה אומרת לי אני נסעתי בקו 11. לקח לי זמן עד שהבנתי שהיא מתכוונת לשתי הרגליים, זה הקו שבו היא נסעה כשהיא הגיעה לישראל.

אז אני אומרת בלי תחרות. אתם כולכם אנשים טובים וגם במשרד הדתות אני מניחה יושבים אנשים טובים, אבל הניתוק, הניתוק. באמת, אגב, גדי, כן, טוב שאתה קישרת את זה לעניין המוהל, כי זאת רשעות ואכזריות לשמה, של בן אדם שלא צריך להיות בתוך המערכת, נקודה.
צחי חמדני
הוא לא עובד במערכת. הוא בן אדם פרטי. מוהלים זה אנשים פרטיים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
עכשיו אני רוצה להגיד לכם, אתם תמצאו את הדרך לטפל בהם ואם לא אנחנו נמצא את הדרך לטפל בהם. זה מה שיש לי להגיד לך. כי אני הלכתי ל - - -
היו"ר איתן כבל
צחי, תיכף תינתן לכם האפשרות להגיב.
קריאה
את הרישיון הוא לא מקבל מאדם פרטי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
נכון. בדיוק. היא הנותנת. אני הלכתי לחברי אברהם נגוסה ואמרתי לו אתה יודע מה אברהם, בא נלך למשטרה ונגיש תלונה כנגד האיש הזה על פגיעה בחסר ישע. אם זה מה שנותר לנו לעשות, בואו נעשה את זה. אני מוכנה לעשות את זה ברצון. גם אמרתי לו אתה יודע מה, שיירה של חברי כנסת תלך איתך להגיש את התלונה הזאת במשטרה, אם זה מה שנותר לנו.

אבל לעניינו כאן. יש פה באמת אבסורד ולכן אמרתי כן, אני ועוד איך אטיף לנו מוסר. אתה יודע, אני לא זוכרת, ממש לא מזמן ראיתי שוב את המערכון של לול ואני אמרתי צריך לעשות מערכון לול חדש. כי גם אנחנו צריכים לקבל את אחינו שהגיעו מאתיופיה ולהסתכל ולראות איך אנחנו מתנשאים עליהם. סליחה, מספיק. די. זה באמת באמת סוג של התנשאות.

יושב כאן חבר שלנו, ערן חרמוני, שכמו שאמרת בהתחלה הוא מכיר את ענייני הקהילה מקרוב, אבל זה בכלל לא עניין שלהם. זה עניין שלנו. זה עניין שלנו, של כולנו. ומה אנחנו עושים עם זה והאם אנחנו יודעים לספק את שירותי הדת למי שרוצה לקבל אותם בצורה שבה הם זכאים והמדינה במידה מסוימת הרי כבר הכירה בכך, כי היא מעסיקה את הקסים בחלקי משרות. למה אנחנו צריכים להמשיך את ההתנהלות הבלתי מתקבלת על הדעת הזאת?

אתה יודע, אני מסתכלת, יושבים מולי אנשים מכובדים. אין לי שום השכלה – יש לי כמובן השכלה ייעודית – אבל אין לי השכלה רבנית גם מתוקף זה שכנראה אסור לי להיות רבנית במדינת ישראל ואני גם לא רבה, מה שנקרא, בשום קהילה אחרת בזרמים האחרונים - - -
קריאה
וגם לא רבה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא, רבה כן. לא כל הזמן, אבל זה המקצוע שלנו, לא? אני באמת אומרת, אנחנו לוקחים מהאנשים האלה, גם מהקהילות שלהם וגם מהם, לוקחים מהם את הכבוד שהם לא צריכים להתחנן אליו ולא צריכים לבקש אותו מאיתנו בכלל ואתם יודעים מה? אני מתביישת שהם צריכים לבוא אלינו לבקש סעד. אני ממש מתביישת בזה.

מצד שני זוהי עבודתנו ולכן אנחנו כאן. גדי, הקשבנו לך רוב קשב ואני חושבת שפשוט באמת תודה רבה לך על זה שאתה מביא את הנושאים האלה לכאן. גם לך, ערן. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה חברת הכנסת איילת ורבין.
קריאה
נחמיאס ורבין.
היו"ר איתן כבל
אמרתי, היא אמרה לי. רק יש לנו בעיה, שנינו יותר מדי שנים ביחד.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אבל זה נכון, אבל זה קרה לי עם חיים ביבס היום. זה שיש לי שם ארוך זה לא תירוץ.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, חבר הכנסת אברהם נגוסה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
תודה אדוני יושב הראש וחברי חברי הכנסת, מכובדי הקסים, נציגי משרד הדתות. אני קודם כל מאד מברך על קיום המפגש. אני מברך אותך שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה. לא יכולתי להיות מההתחלה, כי אני וחברת הכנסת נורית קורן חזרנו עכשיו מבית הנשיא.
נורית קורן (הליכוד)
עשינו יום היסטורי.
אברהם נגוסה (הליכוד)
זה יום גדול והיסטורי גם לקהילה שלנו, קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, גם גאווה לקהילה וגם גאווה למדינת ישראל. שתי שופטות הושבעו היום יחד עם השופטים האחרים בבית הנשיא.
היו"ר איתן כבל
את זה משרד הדתות לא צריך לאשר.
אברהם נגוסה (הליכוד)
משם באנו ואני חושב שזו הדלת, זה השער. זה נפתח ואני חושב שייכנסו עוד יותר הרבה בדרך הזו.
היו"ר איתן כבל
בעזרת השם.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
מרגש, מאד מרגש.
היו"ר איתן כבל
באמת היסטוריה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
כן. וכמובן בנושא התקנים אני רוצה לעדכן אתכם. מאז שנכנסתי הקסים נפגשו איתי. נפגשתי גם כמה פעמים עם שר הדתות, בעיקר בעניין השלמת תקנים למשרה מלאה ל-15 קסים. אתמול גם הייתה לנו פגישה בנושא הזה, כי אנחנו עובדים על זה מול משרד ראש הממשלה, במסגרת ועדת השרים. התקנים ל-15 קסים עומדים על חצי משרה. אי אפשר להמשיך בצורה כזאת.

המשכורת שהקסים מקבלים – כ-2,000 שקלים כפי שתיארו קודם, אני לא יודע אם זה גדל עכשיו, אבל בזמנו זה היה.
היו"ר איתן כבל
אברהם ידידי, היה כאן היום דיון סוער בעניינים אחרים והיה גם יושב ראש הקואליציה, והוא אמר שאתם קיבלתם, רק סיעת הליכוד, 180 מיליון שקלים לחלק.
נורית קורן (הליכוד)
תראה לנו איפה זה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
טוב, בואו - - -
היו"ר איתן כבל
היה כתוב שמתוך זה - - -
נורית קורן (הליכוד)
היה כתוב.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
את לא קיבלת?
נורית קורן (הליכוד)
אני לא קיבלתי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
גם אברהם לא קיבל.
אברהם נגוסה (הליכוד)
בואו נעשה סדר. אני לא חבר ועדת כספים, אז זה לא הגיע.
היו"ר איתן כבל
הוא אמר שסיעת הליכוד קיבלה 180 מיליון שקלים, מתוך זה היה כתוב שהוא לבד קיבל 40 מיליון.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אברהם, אני רוצה להציע לך שאתה ודודי אמסלם תחזרו לעשות שביתה ואז יכול להיות שתקבלו חלק מהכספים הקואליציוניים האלה.
נורית קורן (הליכוד)
כן.
היו"ר איתן כבל
טוב, אברהם.
אברהם נגוסה (הליכוד)
תראו, אני רוצה לעדכן. באמת לזכות שר הדתות, הוא איתנו, השר אזולאי. הוא איתנו, הוא נלחם איתנו.
היו"ר איתן כבל
למי צריך ללכת?
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני אומר. להשלים ל-15 קסים את המשכורת למשרה מלאה ולתקנים של - - -
נורית קורן (הליכוד)
כמה כסף? יש כאן נציג אוצר? כמה כסף?
היו"ר איתן כבל
כמה כסף זה?
אברהם נגוסה (הליכוד)
סך הכל אנחנו מדברים על 32 מיליון שקלים ל-4 שנים.
צחי חמדני
הרבה פחות.
נורית קורן (הליכוד)
לא, לשנה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
לשנה בערך 8 מיליון שקלים.
צחי חמדני
חצי מזה. 4 מיליון לשנה עם עוד 3.2 - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
בדקתם את זה?
צחי חמדני
בדקנו את זה. מהישיבה אתמול – 3.4 מיליון לשכר, השלמה של ה-15 תקנים ל-100% משרה ועוד 21 תקנים חדשים.
נורית קורן (הליכוד)
אפשר לקבל את זה בכתב?
צחי חמדני
השלמה של 15 ועוד 21 תקנים חדשים.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אז אני אומר אוקיי - - -
צחי חמדני
ועוד 600,000 שקלים להכשרות שאנחנו מעוניינים לעשות.
היו"ר איתן כבל
אני אאפשר לך עוד מעט, צחי.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני מדבר ברמת המקרו. את הפרטים אתם יודעים. בזמנו דיברנו גם על עניין קבלת קהל של קסים. כי מה קורה? הציבור מגיע אליהם, אין להם לתת תה או קפה או משהו ואז אנחנו דיברנו וזה הסכום שדיברנו עליו. אם זה מספיק ב-4 מיליון שקלים, זה בסדר גמור. אם זה מספיק. אם זה נותן פתרון גם לתקנים החדשים.
סמאי אליאס
אנחנו בעצם לא יודעים מה זה כולל.
אברהם נגוסה (הליכוד)
בסדר.
היו"ר איתן כבל
חברה, אני אתייחס לזה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
הוא מתמצה ברמה המקצועית, אז אני מקבל את מה שהוא אומר. לכן מה שחשוב, אנחנו רוצים שתהיה החלטה בוועדת השרים. די, מספיק שהקסים היום נמצאים במצב קשה. הם לא יכולים לשרת את הקהילה כי המשרה לא מלאה והם צריכים לצאת באמצע, להסתובב ולחפש עבודה. זה לא לכבודם וזה גם לא שירות לקהילה. ולכן יש הסכמה מטעם שר הדתות להשלים את זה במסגרת ועדת השרים.

אנחנו צריכים לקדם את זה ואני מקווה שזה יעלה בישיבה הקרובה. אני אשמח לקבל עדכון מאז שאתמול נפגשנו בנושא הזה.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.
אברהם נגוסה (הליכוד)
זה הנושא. לגבי נושא המוהל, אני רוצה להתייחס. בנושא המוהל, אנחנו חייבים לעגן את זה בחוק. נכון, יש ועדה, אבל לוועדה אין הגנה חוקתית ולכן צריך לעגן בחוק. אני יודע שבשבוע שעבר לא הצלחנו להעביר את זה בחוק, כי לא נעשתה עבודה מקדימה. עכשיו אנחנו שמנו את החוק מחדש, לאחר עבודה, בהסכמת הממשלה - - -
היו"ר איתן כבל
אוקיי, אני אתייחס לזה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
להעביר בהסכמת הממשלה. אלה הדברים.
היו"ר איתן כבל
תודה אדוני.
קריאה
מה עם התקנים החדשים?
היו"ר איתן כבל
תן לי.
אברהם נגוסה (הליכוד)
תקנים חדשים - - -
היו"ר איתן כבל
אברהם, ברשותך.
אברהם נגוסה (הליכוד)
טוב, בסדר.
היו"ר איתן כבל
חברי, אני אתייחס לכל הדברים. אנחנו באנו לפה כדי לנסות להוציא את התוצאה. נורית, את רוצה בבקשה להתייחס?
נורית קורן (הליכוד)
כן, בטח. איך לא?
היו"ר איתן כבל
אחרי חרמוני.
נורית קורן (הליכוד)
היום מבחינתי זה יום היסטורי. התחלתי את הבוקר בוועדת חוקה, אישרנו את הסרת החיסיון בנושא פרשת ילדי תימן ולמה אני מתחברת לפה? כי באיזה שהוא מקום אתה יודע, לתימנים היו בעיות בעת העלייה ועכשיו לוקחים את זה לעלייה האתיופית. אז אני ראיתי את הדבר - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
תרשי לי מילה. אני אומר לכם יישר כוח על המאמץ של חברת הכנסת נורית קורן להגיע ליום הזה, שיהיו לנו שתי שופטות.
נורית קורן (הליכוד)
תודה, תודה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
ולכן אני רוצה להגיד לך תודה על מה שעשית.
נורית קורן (הליכוד)
תודה רבה, תודה חבר הכנסת נגוסה. מבחינתי למה זה יום היסטורי, כי באמת המשכתי ואחר כך הייתי פה בכנסת ואחר כך המשכתי למשכן הנשיא, כשבמשכן הנשיא הגיעה לסוף הדרך העבודה המייגעת שלי למצוא מועמדים ממוצא אתיופי, שיבואו לוועדה למינוי שופטים, כי אני יושבת בוועדה וזה הדבר שישר ראיתי. אני הייתי בבית משפט, עשיתי התמחות ואני יודעת שאין – לא מתמחה ולא שופט. וישר ישבתי, ביקשתי מאברהם נגוסה – תביא לי מועמדים שיבואו ויעברו. ותודה לאל, הגיעו שלוש מועמדות והן מקצועיות ביותר.

אף אחד לא עשה להן הנחה, אדוני יושב הראש. אף הנחה. חוץ מאשר לקדם אותן בתור, שום הנחה הן לא קיבלו. והן עברו בהצלחה יתרה את כל המבחנים. אני יודעת. אני יודעת. והיום, יחד עם הנשיא הצטלמנו איתן וזו היסטוריה. פתחנו את תקרת הזכוכית.
היו"ר איתן כבל
יישר כוח.
נורית קורן (הליכוד)
אני רוצה לומר לכם שעכשיו שאני שומעת אני מזועזעת שהם מקבלים רק 2,000 שקלים, חצי משרה. מה זה? לא יכול להיות.

אני מבקשת ממשרד הדתות וגם ממשרד האוצר לבוא, תגישו בפנינו את כל הנתונים שצריך ואנחנו נפעל יחד עם ד"ר נגוסה, יחד עם יושב הראש, אנחנו נפעל. אני מבטיחה שאני לא אשב בשקט. ואם צריך עוד, את כל החשבון תתנו לנו ואנחנו נלחץ. זה הזמן. אברהם, זה יהיה השכר שלי ושלך לכספים הקואליציוניים.

אני רוצה להגיד תודה רבה לגדי יברקן, שהוא דואג לעדה. בא ומביא לכאן את הדברים וגם דואג לשאר הדברים האחרים. כל הכבוד לך. אתה עושה עבודה חברתית מצוינת, עלה והצלח.
דסטה (גדי) יברקן
תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך נורית. באמת תודה לך מעומק הלב. זה יום גדול כפול עבורך, גם על עבודתך. אני כבן העדה התימנית יכול לומר לכם שבאמת יישר כוח גדול. הצלחת איפה שרבים וטובים לפנייך לא הצליחו ויישר כוח גדול מגיע לך.
נורית קורן (הליכוד)
תודה, תודה.
היו"ר איתן כבל
וכמובן לעובדה שאת כחברה בוועדה למינוי שופטים, הייתה לך זכות להוביל ולהיות כוח מניע שהיום ברוך השם נבחרו שתי נשים לבית המשפט וזה רגע היסטורי.
נורית קורן (הליכוד)
נכון.
היו"ר איתן כבל
בוודאי בכל הנוגע לדברי ימי העדה כאן בישראל. יישר כוח.
נורית קורן (הליכוד)
נכון. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
ערן חרמוני, בבקשה.
דסטה (גדי) יברקן
רק מילה. עורך דין ערן חרמוני מייצג את הקסים בנושא הזה מבחינה משפטית והוא עזר לנו גם לקדם את הדיון הזה בזכות קשריו גם עם יושב ראש הוועדה.
היו"ר איתן כבל
ערן חרמוני הוא מבני טיפוחי.
דסטה (גדי) יברקן
כן.
ערן חרמוני
מודה באשמה. איתן וכל המכובדים צהריים טובים. קודם כל אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת אין כבל, יושב ראש הוועדה, שנאותת לקדם ולקיים את הדיון הזה גם בימים הסוערים והעמוסים של טרום התקציב. ותודה כמובן - - -
היו"ר איתן כבל
והפוליטיים. את זה אתה יודע.
ערן חרמוני
והפוליטיים.
נורית קורן (הליכוד)
הפוליטיים במפלגה?
היו"ר איתן כבל
לא, לא, הוא יודע.
ערן חרמוני
תודה למכובדי, לחברי הכנסת שהגיעו, חיליק בר ואיילת נחמיאס ורבין שהיו, נורית קורן ואברהם נגוסה. תודה רבה.

אני רוצה גם להודות מקרב לב לאמון, לקס סמאי, לקסים, לגדי יברקן חברי. בשבילי, אני רוצה שתבין איתן. כשמנסים להבין את המשמעות שיש לקסים בקרב יוצאי אתיופיה בישראל, אני אומר לך שאני מתרגש מזה שיש לי את הזכות לבוא ולנסות להביע את קולם.

עכשיו לגופו של עניין.
דסטה (גדי) יברקן
דרך אגב, עורך דין חרמוני עושה את זה בהתנדבות מלאה. הוא לא מקבל שכר.
ערן חרמוני
ברור, אוי ואבוי. עכשיו לגופו של עניין. איתן, אנחנו הרבה פעמים, כשמנסים לדבר על הנושא של הגזענות והדעות הקדומות כלפי יוצאי אתיופיה בישראל, יש הרבה אנשים שאומרים זה בכלל לא עניין. אין פה איזו שהיא אפליה ממסדית. זה לא משהו שקבוע בחוק. יכול להיות שיש אנשים, יש בכל חברה, יש יותר יותר גזענים, פחות גזענים. זה משהו שקורה תוך כדי, משהו טבעי לכאורה.

אז אני מצטער לנפץ את המיתוס ואני רוצה שתדע שבמדינת ישראל לצערי הרב לאורך השנים יש גזענות ואפליה ממוסדת. ואיפה רואים את זה? אנחנו רואים את זה באלימות המשטרתית. אנחנו רואים את זה לצורך העניין לא מעט פעמים בשירותי הדת. אני יכול לספר לך, אלה דברים שלמדתי על בשרי, אחרת אנחנו אולי גם לא היינו יודעים את זה. כשאני נישאתי מן הסתם לא יכולתי להירשם במועצה הדתית. על מה ולמה? אנחנו עד לא מזמן היינו פסולים.
היו"ר איתן כבל
כשרצית להינשא לרעייתך?
ערן חרמוני
נכון, נכון. אני ורעייתי, רעייתי נולדה באתיופיה, לא יכולנו להירשם במועצה דתית. אני אומר את זה.
היו"ר איתן כבל
איך הוא נהיה מומחה לעניינים מדיניים?
ערן חרמוני
יש דברים שתוקנו.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני חשבתי שגם לאשכנזים יש. אז עכשיו אני מבין.
נורית קורן (הליכוד)
אבל אנחנו יודעים שיש אפליה בארץ. אני מתקנת אותה, לאט לאט.
ערן חרמוני
זו כדוגמא ואנחנו גם מכירים את הנושא של תרומות הדם, שרק לאחרונה התבשרנו על הנוהל שאנחנו מקווים באמת שיקרום עור וגידים.

לגבי העניין שלשמו התכנסנו, אני רוצה לעשות קצת סדר בנתונים. בשנת 1992 הייתה החלטת ממשלה קודמת, שלמעשה ניתנו שם כ-70 תקנים לקסים, קצת מעבר לזה. העניין הוא שההחלטה הזאת, עד כמה שהייתה מבורכת, היה בה גם פגם מסוים. התקנים ניתנו כתקנים פרסונאליים. מה הכוונה? שלצורך העניין זה לא שתקן הולך ותקן בא. אם חלילה וחס לא עלינו הגיע קיס ל-120, אז זה לא שבא ונכנס קס אחר בנעליו. עכשיו, שתבינו את הפרופורציות.

בשנת 1992 היו הרבה פחות יוצאי אתיופיה בקרב החברה הישראלית ואנחנו צריכים לזכור שמדובר פה בצרכים שוטפים של הקהילה. חמי וחמותי כמו שגדי ציין, לא יאכלו בשר שלא עבר שחיטה של קס. כשיש חתונה, כשיש בר מצווה, הקהילה זקוקה לשירות הזה.

עם השנים באמת באופן טבעי הלך ופחת מספר הקסים, שהם נגזרת של התקנים משנת 1992. הם זה התחיל בלמעלה מ-70, היו אנחנו מדברים בערך על כ-30 תקנים היסטוריים. בשנת 2006 הייתה החלטת ממשלה שבאמת העניקה עוד תקנים בחצאי משרה. הזכירו פה את המספר 15 תקנים, אני חשבתי קצת פחות, 13, אבל לא נלך על זה לרבנות. מדובר פה למעשה גם בחצי משרה של תקן ואני יכול להגיד שגם על פי החלטת ממשלה מדובר בחצי תקן של רב שכונה וגם זה לא מיושם. הם לא מקבלים את התנאים של רב שכונה.

בנוסף לזה, חוץ מאותם תקנים שלמעשה חסרים, שאנחנו מבקשים את ההשלמה שלהם, יש גם 12 קסים ללא תקנים בפועל הלכה למעשה. היום אנחנו מדברים על כ-140,000 יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. זה הרבה יותר חתונות, זה הרבה יותר בר מצוות, זה הרבה יותר בת מצוות. לפעמים גם יש לא עלינו אבל וגם הדברים האלה דורשים כמובן את ההתייחסות, את הטיפול, את השירותים. אנשים לא יכולים לעשות את זה בסוף אם הם לא נמצאים ופנויים לזה.

מה שאנחנו מבקשים למעשה זה לעשות משהו שמדינת ישראל לא תמיד מתמחה בו וזה אלף לתקן עוול, אבל גם לעשות את זה במקום שצופה פני עתיד. אנחנו לא רוצים לקבל את אותה החלטה משנת 1992 ואז בעוד 20 שנה נצטרך לחזור לוועדת הכלכלה. אז מה צריך לעשות?

קודם כל אנחנו מבקשים להשלים את חצאי התקנים לתקנים מלאים. אי אפשר בן אדם בחצי עבודה, זה דבר ראשון. וליישם את החלטת הממשלה שמשווה את זה לתקן של רב שכונה. דבר שני, לקלוט את התקנים. זה כ-12 תקנים פחות או יותר שהיום אין לקסים וזה דרוש. דבר נוסף, לקבל החלטה צופה פני עתיד, לקחת בחשבון שמן הסתם יש גידול טבעי, יש הכשרה של קסים בעתיד. אז אנחנו גם מבינים שיש לזה עלויות תקציביות, אז מגדירים מראש כמה קסים נוספים אפשר לקלוט בכל שנה.

דרך אגב, דבר דומה עשו בחוק המכינות הקדם צבאיות, שיש תקצוב למכינות קדם צבאיות והן מקבלות תקציב מהמדינה, אז לקחו מראש. החוק כבר קובע שבכל שנה יינתנו עוד תקנים. אחוז מסוים. נגזרת מסוימת. אני חושב שזה הדבר הנכון ביותר לעשות.

איתן, אני אגיד מילה אחרונה. אני חושב שלא צריכים חוק בשביל זה. מה, רוצים שיעשו חוק בשביל? יש דברים שזה בושה אם צריך לחוקק בשבילם. זה דברים פשוטים,ם זה דברים טריוויאליים, אלמנטאריים. זה לא לכבודה של הכנסת שהיא תצטרך לחוקק את זה. צריך פשוט לקבל את ההחלטות הנדרשות.

אז אני מודה לך על קיום הדיון ותודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה. אנחנו נקשיב. אני קודם כל מציע ששניים שלושה מהקסים יתנו התייחסות ואחר כך אנחנו נעבור לראות אם אנחנו מסוגלים לקבל תשובות שיכולות לקבל אותנו. בבקשה.
נורית קורן (הליכוד)
אני מתנצלת שאני יוצאת.
היו"ר איתן כבל
בבקשה. תודה לך נורית. כן אדוני. רק שם ותפקיד בבקשה.
סמאי אליאס
לי קוראים קס סמאי אליאס. אני יושב ראש המועצה הרוחנית של כוהני הדת יוצאי אתיופיה ואני מברך על היום הזה ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל, כבוד חברי הכנסת האחרים, אברהם נגוסה, כמובן גדי, חברינו היקר שמלווה אותה מלכתחילה ועורך הדין ערן, שלא מזמן הכרנו אותו, אבל הוא מאד מאד לבבי ועם רצון רב ואני מקווה שבעצם זו הדרך להושיע את הבעיה האקוטית הזו.

לפעמים אני מתבייש לומר, איך אנחנו צריכים להילחם על הדבר הזה? באמת, כמדינת ישראל, כיהודים לכל דבר וכנותנים שירות, אנחנו צריכים להיאבק על הדבר הזה? לפעמים קשה לי מאד אפילו לומר את הדברים האלה. ובכל זאת אנחנו במצב הזה. אני בעניין הזה כבר 15 שנה כמנהל המכהן בתפקיד קס ומאז שאני מכיר בעצם אנחנו במאבק הזה. מאבק על מה? על הלחם, על האוכל. על זה. לא על הדברים המהותיים לצערי הרב.

ברשותכם, אני אקריא כלשונה את בסיס ההחלטה שהייתה ב-28 במרס 2010 לגבי תוספת תקנים של 15 קסים. אז ההחלטה הייתה כתובה ככה:

בעקבות הגידול באוכלוסיית האתיופים בישראל ולאור העובדה שהעלייה מאתיופיה נמשכת גם בימים אלה, גבר הצורך בהכוונה רוחנית דתית על ידי ההקסים במתן שירותי דת ברוח המסורת שנהוגה באתיופיה, בנוסף לשירותי הדת הניתנים על ידי רבנים מטעם הקהילה. נמצא כי הצורך בשירותים רוחניים ודתיים הנטועים במסורת הקהילה האתיופית ומסופקים על ידי הקסים, ממשיך להתקיים בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר. הקסים החדשים יועסקו בתנאי רבני שכונות, לרבות גיל הפרישה לגמלאות במקום מגוריהם והעתקת מקום מגוריהם לגבולות בדבר קרבת משפחה ועל פי כללים שיקוימו על ידי המשרד לשירותי דת. עוד נמצא שככל שנדרשת תוספת תקציב לאיוש התקנים, אגף התקציבים יקצה למשרד לשירותי דת את התוספת הדרושה.

זה בעצם סיכום ההחלטה שהייתה, אבל לצערי הרב מאז בעצם, כפי שראיתם, השכר של חצי משרה זה 2,000 שקלים. זה לא חצי משרה. רבני שכונות בחצי משרה מקבלים 2,000 שקלים? אני מסופק בעניין הזה ואני יודע שזה לא.

דבר נוסף. התנאים הנלווים לכך, אין תקציב. כלומר פעילות כמו שציין את זה חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, אין תקציב לפעילות רוחנית של לתת שירות לקהילה כמו אירועי חגים, תשלום עבור מרצים בקהילה. אין חדר לקסים לתת שירות - לא לכולם - אולי לבודדים - חדר לקבלת קהל. הם נאלצים לקבל את האנשים שלהם בבתי כנסת, בבית הפרטי שלנו וככה אין עם מי לדבר גם בעניין הזה. ממש כנטע זר.

במשרד המועצות הדתיות כשאנחנו שואלים, בדרך כלל אומרים אתם לא עובדים שלנו. לכו למשרד הדתות. אלה בעצם התשובות שאנחנו מקבלים. בעצם המצב הוא קשה.

אז מה אנחנו ביקשנו, כפי שכולם ציינו, קודם כל השלמת השכר ל-100% משרה. תוספת של 13 קסים שמשרתים ופועלים. כל אחד כבר למעלה מ-3-4-5 משרתים בפועל. וכמובן התנאים הסוציאליים. אלה בעצם הדרישות.

אני מודה על ההזדמנות שניתנה לנו ואני מברך את כל מי שנתן את התמיכה שלו. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה כבודו. כן, ברשותכם, מי מכם ייתן התייחסות? צחי, אתה ראשון?
צחי חמדני
כן.
היו"ר איתן כבל
רק שם ותפקיד ברשותך.
צחי חמדני
צחי חמדני, יועץ מקצועי לשר לשירותי דת. קודם כל אני חייב לציין שבזימון לוועדה אמרו לנו שאנחנו מוזמנים לנושא הכשרות ופה עלו נושאים אחרים. אני גם מצטער על האיחור שנגרם בגלל עיקוב בכניסה לפה. אז לא שמעתי את כל מה שאמר גדי, אבל אני אתייחס למה שכן שמעתי, עד כמה שאני יכול.

ראשית, אני רואה חשבון במקצועי. כאשר אני מקבל רישיון זה ממשרד המשפטים, מועצת רואי החשבון. אם אני עשיתי תקלה בענייני, לא באים למועצת רואי החשבון וטוענים שמועצת רואי החשבון לא בסדר. אני אדם פרטי וככל שאני אדם פרטי, בוא נניח שאני רואה חשבון פרטי, ככל שעשיתי משהו לא בסדר, טוענים כלפי צחי כרואה חשבון, לא כלפי מועצת רואי החשבון ולא כלפי משרד המשפטים. לכן לבוא - - -
ירון יחיאס
בוודאי שכן. יש חוק רישוי. זה לא נכון מה שאתה אומר עובדתית, מבחינה משפטית.
צחי חמדני
לא. אני יכול לתת לך עשרות דוגמאות של עורכי דין ושל - --
היו"ר איתן כבל
מה שמך רק לפרוטוקול.
ירון יחיאס
ירון מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה ישראל.
היו"ר איתן כבל
תודה.
צחי חמדני
אני יכול לתת לך עשרות דוגמאות. לא שאני טוען שאין מה לדבר עם המשרד לשירותי דת. אני לא טוען את זה.
דסטה (גדי) יברקן
אתה מדבר על המוהל?
צחי חמדני
אני מדבר כרגע על מוהלים. אז צריך לזכור שדרך אגב גם לא המשרד נותן רישיון למוהלים. המשרד לשירותי דת לא נותן רישיון.
ירון יחיאס
ועדה בין משרדית.
צחי חמדני
ועדה בין משרדית של הרבנות ומשרד הבריאות. כלומר צריך לדון עם שני הגופים האלה בזה. למשרד לשירותי דת אין מחלקה שבכלל דנה במוהלים, עוסקים במוהלים, לא כלום, רק לרבנות. הרי יש ועדה בין משרדית של הרבנות הראשית ומשרד הבריאות שדנה. גם הם, שוב, הם לא גוף, צריך לזכור שמוהלים הם אנשים פרטיים, שסך הכל קיבלו איזה שהוא סמי רישיון. זה אפילו לא רישיון כמו רואי חשבון או עורך דין. זו ועדה בין משרדית.
היו"ר איתן כבל
בוא נתייחס לזה ברשותך. חברים, אני אתייחס לזה.
צחי חמדני
לעניין הקסים. קודם כל בעניין רבני שכונות. כבר משנת 2004 האוצר לא מתקצב ולא מאשר רבני שכונות. היחידים שנכנסו למערכת מאז אותה שנה זה קסים. חבר הכנסת נגוסה יודע כמה השר רוצה ומעוניין, אפילו יותר מהקסים. הוא רוצה שיהיו הכשרות, שקסים יהפכו לרבנים. הוא רוצה שיהיה עתיד לקהילה האתיופית בדמות הכשרות רציניות שבעתיד הם יוכלו להתמודד על רבני עיר, רבני שכונות ולא רק מעמד של קסים. כי אם היום יש ועדת איתור לרב עיר, קס לא יכול להתמודד. קס לא יכול להתמודד כי אין לו שום הכשרה, לא יורה-יורה ולא של רב עיר.

חבר הכנסת נגוסה מכיר ויודע, השר במסגרת ועדת שרים - שהחליטה לתקצב כסף לעדה האתיופית - מעוניין שיהיה כסף גם להגדיל את המשרה של ה-15 קסים מ-50% משרה ל-100% משרה. הוא רוצה שיהיו עוד 21 רבנים. הוא רוצה שתהיה שם הכשרה לרבנים האלה, שיתמודדו - - -
היו"ר איתן כבל
דרך אגב, סתם אני רוצה לשאול שאלה לידע אישי. האם יש יוצאי אתיופיה, החברה שהגיעו מאתיופיה או נולדו כבר בארץ, שכבר לומדים במסגרות ישיבות רגילות?
צחי חמדני
ודאי שיש. ודאי. יש גם במכינות הקדם צבאיות, יש בישיבות, יש בהכל.
אברהם נגוסה (הליכוד)
יש בערך 40 רבנים שלמדו בישיבה וקיבלו הסמכה, מתוכם 22 עובדים במשרה מלאה.
דסטה (גדי) יברקן
אדוני יושב הראש, במקרה בכובע האחר שלי אני ראש מכינה קדם צבאית למנהיגות.
צחי חמדני
כן, אבל לכולם נתתם לדבר. אז תנו לי להגיב.
היו"ר איתן כבל
אל תדאג. אתה ממהר?
דסטה (גדי) יברקן
אז אל תיתן דוגמאות שאין בהן - - -
היו"ר איתן כבל
צחי - - -
דסטה (גדי) יברקן
דוגמאות של מה?
דסטה (גדי) יברקן
אין תלמידים שיושבים בכולל ולומדים - - -
צחי חמדני
אני לא נתתי דוגמאות. יושב הראש שאל, אני עניתי לשאלה שלו.
היו"ר איתן כבל
גדי, שאלתי שאלה אחרת.
דסטה (גדי) יברקן
אבל לא לדבר על משהו שהוא - - -
צחי חמדני
אני לא הבאתי את זה כדוגמא. זה לא תשובה.
דסטה (גדי) יברקן
לגבי השר שלך. שלי. שר הדתות שלנו. אני ימנה לך את השמות של האנשים שעמדו במשרד הזה וליוויתי את הנושא הזה ואתה כבר תבין שאני מכיר את הנושא הזה, סליחה, טיפה, יום אחד יותר ממך. מעורך דין שפיגלר בתקופתו של ראש הממשלה שרון. אחר כך - - -
צחי חמדני
אני לא חולק עליך, אבל תן לי לענות.
דסטה (גדי) יברקן
שנייה. תן לי להסביר לך. אתה מדבר - - -
צחי חמדני
אבל אתה סטית לנושא - - -
דסטה (גדי) יברקן
שר הדתות לא בעד הקסים, נקודה. הוא לא תומך. אני ישבתי איתו שש פעמים. תוציא את הפרוטוקול שלך. אני יזמתי איתו פגישה לפני חצי שנה. ישבתי איתו, הוא אמר שייתן לי פרוטוקול של הישיבה, את הסיכום שלה תוך שבוע. אני לא ראיתי שום פרוטוקול. אתה חדש כנראה. אותך לא ראיתי. היועץ שלו כבר הפך לחבר כנסת ואל תמרח אותנו. תן תשובה.
צחי חמדני
אני לא מורח אותך, אני אומר חד וחלק - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
גדי במה? בהשלמת 15 קסים או בתחום אחר?
דסטה (גדי) יברקן
כולל. גם בהשלמה של 15 קסים. חבר הכנסת נגוסה יזם את הדיון לפני שלושה חודשים אצלך. אמרו תוך 30 יום נותנים תשובה. אפילו לא החזירו תשובה.
צחי חמדני
גדי, שאלת שאלה - - -
דסטה (גדי) יברקן
סליחה - - -
צחי חמדני
גדי, אני יועץ מקצועי, אני לא איש פוליטי. אני לא מדבר פוליטית ואני גם לא אדבר פוליטית. אני אדם מקצועי ואם אתה רוצה לשמוע ממני מקצועית ותשובות ענייניות ואתה רוצה להיות אופרטיבי, אני אהיה אופרטיבי ואני אענה לך. אם אתה רוצה להתנגח פוליטית, זה לא איתי. אתה לא תקבל את זה.
היו"ר איתן כבל
בבקשה, בבקשה.
צחי חמדני
אני עונה לך מה השר רוצה והשר אומר חד משמעית וחבר הכנסת נגוסה מכיר את זה. בקשר ל-15 קסים, המטרה זה להעלות להם מ-50% ל-100% חד וחלק. בקשר למעבר לזה, השר אומר חד משמעית והוא ימשיך להגיד – הוא נגד המשך של קסים. הוא רוצה - - -
דסטה (גדי) יברקן
אני יודע.
צחי חמדני
ואני אומר לך גם למה. כי לקסים אין השכלה רלבנטית. זה כמו שתגיד לי אני ממשיך להכשיר מנהלי חשבונות ויועצי מס ולא רואה חשבון. לא. להיפך. הוא אומר אני רוצה אותם בחוד החנית. אני רוצה אותם בהכשרה לרבני עיר, בהכשרה ליורה יורה. אני רוצה שיוכשרו. והוא מדבר על לעשות 21 תקנים לרבנים, לא לקסים. לרבנים יוצאי העדה האתיופית.
קריאה
מי צריך רב?
צחי חמדני
סליחה - - -
קריאה
זה תהליך שלדעתי - - -
צחי חמדני
קסים זה דבר שאתה ממשיך להנציח, מבחינת השר, בעיה.
היו"ר איתן כבל
אני אתייחס לזה.
צחי חמדני
כי אחרי זה אתה תבוא ותגיד למה הקס לא מסוגל להתמודד, למה אין מקרב הקהילה היהודית האתיופית רב עיר. נכון?
קריאה
לא רוצים.
צחי חמדני
אז אתם רוצים? אין לא רוצה, אבל השר - - -
ערן חרמוני
אתם רוצים להכחיד את המוסד הזה. זה מוסד שקיים 2,500 שנה, אתם רוצים להכחיד אותו?
צחי חמדני
אנחנו לא רוצים להכחיד.
דסטה (גדי) יברקן
אל תדבר פוליטית. אתה עכשיו מדבר פוליטית. אתה מציג את עצמך כאיש מקצוע - - -
צחי חמדני
אני לא מדבר פוליטית. אני אומר לך מה הגישה של השר ו - - -
דסטה (גדי) יברקן
אתה מדבר, תקשיב לי, סליחה, תסלח לי - - -
צחי חמדני
הרב הראשי ליהדות אתיופיה כרגע - - -
דסטה (גדי) יברקן
אתה - - -
צחי חמדני
שנייה, תן לי לדבר. הרב הראשי ליהדות אתיופיה - - -
דסטה (גדי) יברקן
לא. אז אל תדבר פוליטיקה.
צחי חמדני
שנייה, אני אומר לך את המצב כמו שאני מכיר אותו - - -
היו"ר איתן כבל
גדי די, אני לא מרשה לך יותר לדבר. הוא יסיים, אני אתייחס. אני גם יודע להתייחס.
דסטה (גדי) יברקן
סליחה.
צחי חמדני
הרב הראשי ליהדות אתיופיה, שלצערי הרב היום הוא חולה ונבצר ממנו להגיע, הרב הדנה, מכיר - - -
פנטהון אספה-דויט
סליחה, ההגדרה הזאת לא מתאימה, אדוני. ההגדרה הזאת לא מתאימה כי הוא פקיד והוא לא רב ראשי. אין לו סמכויות.
היו"ר איתן כבל
סליחה, מה שמך?
פנטהון אספה-דויט
פנטהון אספה דויט מנכ"ל עמותת טבקה. אין לו סמכויות, אין לו שום דבר. הוא פקיד במשרד, אדוני. אין לו שום - - -
צחי חמדני
בסדר. אוקיי, אז הרב הדנה - - -
פנטהון אספה-דויט
לא, אז לדייק בדברים בבקשה.
היו"ר איתן כבל
תודה, תודה. הדברים נכתבו גם בפרוטוקול, תודה.
צחי חמדני
הרב הדנה וחבר הכנסת נגוסה מכירים את הנושא. הם יודעים שהמטרה היא להכשיר, שוב, אני אומר, לפתוח עוד 21 תקנים של רבנים מהקהילה האתיופית, לקחת את ה-15 קסים ולהעלות אותם ל-100% משרה.

יצוין בקשר לשכרם. המשרד לא קובע את שכרם. בעניין התקצוב, מי שצריך להביא את זה זה ידידי היקר פה ממשרד האוצר, מאגף התקציבים, יובל והממונה על השכר צריך לאשר את זה. כרגע המשרד מעביר את מה שהוא מקבל עבור הקסים. המשרד יותר מישמח שתנאי שכרם יושוו. ברגע שיתקבל תקציב מהאוצר, ברגע שהממונה על השכר יאשר לשלם להם את מה שמגיע להם.

אני אומר את זה, גם השר חושב שזה ביזיון השכר ששולם להם היום. גם השר חושב שזה לא בסדר.
סמאי אליאס
אבל הוא לא מבקש. איך זה הגיוני שלא. הוא הרי לא מבקש. ב-18 ביולי, כאשר אברהם נגוסה בוועדת העלייה והקליטה שאל למה המשרד לא מגיש את הבקשה למשרד ראש הממשלה, לא הייתה להם תשובה. לא הייתה להם תשובה. נציגת ראש הממשלה הייתה בישיבה ואמרה שמשרד הדתות לא הגיש ולא ביקש.
צחי חמדני
אתה בטוח שזה היה במאה אחוז?
סמאי אליאס
כן, כן, זה היה.
צחי חמדני
אתה מערבב נושאים.
היו"ר איתן כבל
תודה. אני אתייחס, ברשותכם. תרשו לי. אני נותן לכם, לא מפריע לכם. בדרך כלל אצלי אף אחד לא מדבר ואני נותן לכם ככה. בבקשה.
צחי חמדני
בקיצור, המשרד בעד הצעת מחליטים שאנחנו - - -
היו"ר איתן כבל
אוקיי, הבנתי, הבנתי. לאדוני יש עוד משהו להבהיר? אוקיי, תודה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
מתי תהיה הצעת המחליטים?
היו"ר איתן כבל
תיכף אני אשאל, אברהם נגוסה. אני אתייחס להכל. נציג האוצר, אתה רוצה להתייחס ברשותך?
יובל טלר
זה נושא שיותר רלבנטי למשרד ה - - -
היו"ר איתן כבל
אוקיי. אני ברשותכם רוצה להתייחס. נציג הרבנות הראשית, אתה רוצה להתייחס? אתה לא חייב. אם אין לך מה להגיד עדיף שלא תגיד. אני אומר את זה לא חס וחלילה ב - - -
רפאל יוחאי
אז אני רוצה.
היו"ר איתן כבל
שם ותפקיד לפרוטוקול.
רפאל יוחאי
שמי רפאל יוחאי, מנהל תחום אכיפת חוק איסור הונאה וכשרות ברבנות הראשית לישראל. אני לא אתייחס לצד הפרקטי, שזה למעשה מה שמבוקש פה, לביטוי לכבוד שניתן למה שמכונה העדה האתיופית.
קריאה
למה מכונה?
רפאל יוחאי
לא, זאת אומרת זה לעניין ההגדרתי. חלילה, חלילה.
ירון יחיאס
זה בתפיסה.
היו"ר איתן כבל
עזוב עכשיו, נשמה. אנחנו לא נפתור פה עכשיו את כל הבעיות. תנו לנו לפתור את מה שסיכמנו שאנחנו רוצים לפתור.
רפאל יוחאי
פשוט לעניין המהותי. אחד מהיסודות של היהדות זה ואהבת לרעך כמוך ואכן כתושב עפרה, אצלנו ביישוב אנחנו מחבקים את כל העדה. כשיש את הסיגד אנשים משתפפים בו והעסק הזה לחלוטין בגובה העיניים. זה חלק מיסודות התורה.
היו"ר איתן כבל
תודה. אברהם נגוסה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני רוצה לשאול שאלה, כי האוצר נמצא פה וגם יועץ השר.
היו"ר איתן כבל
אני מעדיף ש - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
לא, אני אגיד לך למה, כי הנושא הזה תקוע.
היו"ר איתן כבל
ברשותך, תן לי. אברהם, אתה לא הבנת - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני רוצה לשאול את האוצר שאלה. היום יש הסכמה אצל השר להשלים ל-15 קסים ול-21 רבנים תקנים חדשים. הבעיה זה האוצר. כנראה במסגרת ועדת השרים משרד ראש הממשלה מוכנים להשלמה, אבל יש בעיה של כסף בעניין תקנים חדשים. האם האוצר יכול לבוא לקראת זה, כי בסך הכל מדובר פה ב-16 מיליון שקלים לארבע שנים. בואו נתמקד בזה.
יובל טלר
דובר על הגבלה ל-4 שנים?
קריאה
לא, לא, לא.
אברהם נגוסה (הליכוד)
לא, אני אומר במסגרת ועדת שרים, אבל כמובן אחרי 4 שנים צריך שוב. הכסף שדרוש עכשיו הוא 4 מיליון שקלים בשנה.
צחי חמדני
מה שמתכוון חבר הכנסת נגוסה, שכרגע, לארבע השנים הקרובות הכסף יבוא מוועדת שרים. אחרי זה האוצר צריך לתקצב.
היו"ר איתן כבל
אוקיי, הבנתי. תודה, תודה. כן, שם ותפקיד לפרוטוקול.
יובל טלר
לשאלת חבר הכנסת נגוסה. שמי יובל טלר-חסון, רפרנט דתות באגף תקציבים. ראשית אני אגיד שנושא טיוטת החלטה, למיטב ידיעתי לא קיימת עדיין. לא הגיעה אלינו שם טיוטת החלטה כזאת. מה גם שלא היה דיון תקציבי בנושא הזה.

אני כן אגיד בנוסף שבמסגרת דיוני התקציב סוכם עם המשרד לשירותי דת מינוי 46 רבנים בשנים 2017-2018. מינוי רבנים בכלל. ככל שהמשרד - - -
דסטה (גדי) יברקן
במקום קסים מכניסים רבנים.
יובל טלר
שנייה, שנייה. ככל שהמשרד יחליט - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
זה לא נכנס - - -
היו"ר איתן כבל
אברהם אני אסביר. אני כבר הבנתי יותר טוב מכם. תנו לי להסביר.
אברהם נגוסה (הליכוד)
לא, אבל אני לא רוצה לחזור אחורה. יש כבר הסכמה ל-15 קסים. אל תכניס דברים - - -
היו"ר איתן כבל
אברהם, אברהם.
קריאה
אבל יש יותר מ-15.
יובל טלר
אוקיי, ככל שהמשרד יחליט במסגרת התקנים האלה, להקצות אותם למינוי של קסים חדשים או להשלמת תקינה של קסים קיימים, באגף התקציבים לא תהיה שום התנגדות לנושא.
היו"ר איתן כבל
אוקי, הבנתי. תודה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
תודה.
היו"ר איתן כבל
בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.
פנטהון אספה-דויט
תודה אדוני יושב הראש. פנטאון אספה דויט, מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. אדוני, אני מברך אותך על קיום הדיון. גם אותך, חברי, גדי, על היוזמה.

כפי שצוין, אני רואה ביום הזה יום מאד חשוב משתי סיבות. אחת, עצם קיום הדיון היום פה; והשנייה, מה שקרה היום בבוקר בהשבעה של השופטות. אני חושב שזה חג, יום היסטורי לעם ישראל כולו.

כעת לדיון עצמו. אני אומר, מנהגים רוחניים הם אבן היסוד של המשך קיומה של יהדות מפוארת של יהדות אתיופיה. לכל הדעות, אדוני, יהדות אתיופיה נמנית כבעלת מרכיבים מאד מאד חזקים ומשמעותיים בתקופה של הבית הראשון ואין עוררין על כך. יש הרבה מאד מחקרים שמראים את העניין הזה ויש כאן תופעה, הייתי אומר זלזול וקיפוח כלפי המנהיגים הרוחניים של יוצאי אתיופיה, אפליה ואי צדק מצד הממסד הרבני, שמטרתם בעיני לחסל, למחוק היסטוריה מפוארת של יהדות של אלפי שנים. זאת המטרה בעיני וזאת הסיבה להתנהלות פה וההוכחות הן רבות.

אני יכול למנות היסטורית: הגיור לחומרה, הקזת הדם שקרתה בתחילת העלייה. הרבה מאד יהודי אתיופיה שעברו על בשרם הקזת דם ללא יודעין והם נלקחו שבי ושולל על משהו שהם לא ידעו וגיירו אותם ללא הרצון שלהם. ממשיכים עד רישום נישואין, פתיחת תיקים. בהרבה מאד משרדי רבנים לא מוכנים לפתוח תיקים לזוגות שעומדים להינשא בטענה שהם לא מספיק יהודים. אתה יודע מה? זה אפילו לא קשור ליהדות, זה קשור לגזענות, אדוני יושב הראש.

ולמה אני אומר את זה? גם אותם אלה שעברו גיור לחומרה, אותם אלה, דרך הרבנות, לא רוצים לפתוח להם תיקי נישואין ברשויות מסוימות ובמשרדים מסוימים.

לתופעת האפליה הממוסדת ושלילת סמכויות של הקסים השפעה רבה מאד, אדוני יושב הראש, גם על הדור הצעיר. הדור הצעיר שאין לו על מה להישען. יהדות אתיופיה ידועה, גם המנהיגים הרוחניים הם אלה המשענת של הקהילה להוביל ולהיות מקום שיכולים להישען עליו ולדור הצעיר יש עכשיו בעיה, משבר זהות, חיכוך עם ההורים שלו ולעתים אני מרגיש – זו שטיפת מוח של הממסד הרבני. אני חוזר ואומר, כל זה כדי לחסל את המנהיגות הרוחנית שאנחנו נהגנו בה.

הנה, עכשיו שר הדתות אומר שהוא לא רוצה בהמשכיות של הקסים. למה הוא צריך להחליט שלא תהיה המשכיות של זה. מי הוא? אני שואל את השאלה הזאת.
היו"ר איתן כבל
אוקיי, משפט אחרון.
פנטהון אספה-דויט
הדור הוותיק כרגע לא מקיים פולחן כראוי. זו מדינה דמוקרטית, חופשית. למה כל אחד לא יכול לקיים את הפולחן שלו כמנהגיו? עוד כמה דברים ואני מסיים.
היו"ר איתן כבל
ממש בקצרה, ברשותך.
פנטהון אספה-דויט
רבנים יוצאי הקהילה לא מקבלים את המשכורות כמו שכל רב בשכונה מקבל. הם לא מקבלים את היקפי המשרות שכל רב מקבל. הרב הראשי שדובר פה מקודם, בטייטל, בכותרת רב ראשי של יהדות אתיופיה, אבל סמכותית אין לו שום סמכות. הוא פקיד של המשרד. ולמה? הנה, עכשיו הוא אוטוטו מסיים את תפקידו. כאשר רב ראשי של עדות אחרות הוא לעולם ועד. למה האפליה הזאת? האם זה לא נכנס לתוך הגזענות? האם זה לא נכנס לתוך האפליה הזאת?
היו"ר איתן כבל
אנחנו נפתור - - - תנסה להתקדם.
פנטהון אספה-דויט
עכשיו מה שאנחנו צריכים לעשות, אדוני יושב הראש, גם לקדם את אותם קסים ולשלב אותם במשרות הראויות להם וגם לחזק את המעמד שלהם, למסד את מעמד הקסים, כדי שהם יוכלו להמשיך ללמד, לחנך ולגדל את דור העתיד שיבחר באיזה מוסד ללכת. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה, תודה. חבר הכנסת עמר בר-לב שהצטרף אלינו. ברוכים הבאים. בבקשה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
תודה רבה. ראשית אני רוצה לברך על המינוי היום של שתי השופטות יוצאות העדה, אבל אפשר לומר שזו טיפה בים. האפליה שנעשית היא אפליה עקבית ומתמשכת וכל כמה זמן אנחנו שומעים על אירוע נורא אחר. דובר כאן כבר על המוהלים, אני מבין, לפני שהגעתי ועל אלימות המשטרה ובתי ספר, כמו בית הספר בו ביקרתי באשקלון, שלמעלה מ-80% מהתלמידים הם מבני יוצאי העדה; ומקרה אחר שטיפלתי בו, גם באשקלון – במעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים קיבלו את כל התלמידים של הכיתה לבית הספר המסוים בחטיבת הביניים, חוץ מילדה אחת שהיא במקרה הייתה כמובן ישראלית, שנולדה בארץ, במקרה ההורים שלה עלו מאתיופיה.

אז האפליה היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני גם רואה כאן תלוש משכורת ואני מבין שהאפליה בהשוואה לרבנים שכונתיים וכן הלאה היא אפליה מתמשכת. אני יכול לומר לכם שאני ביקשתי, הרי אנחנו יודעים שיש החלטת ממשלה לתכנית, כולל תיאורטית תקציב באמת לקידום ומלחמה כנגד האפליה כנגד יוצאי העדה האתיופית.

אני יזמתי דיון מהיר בוועדת השקיפות ויחד עם משרדי הממשלה חיפשנו בספר התקציב, שעכשיו מוגש, במשרדים השונים, איפה השורות שבהן כתוב תקציב למען קידום יוצאי העדה האתיופית. לא מצאנו את זה.

שמעתי אתמול שיש כוונה במשרד המשפטים להקים ועדה או קבוצה שתיאבק באפליה. אני כמובן מברך על זה, אבל בסופו של דבר אם אין בתלושי המשכורת, משכורת ראויה וזהה ואם בספר התקציב של מדינת ישראל אתה לא מוצא את השורות התקציביות, שבעצם באמות לממש את הכרזות הממשלה, אני מאד מאד חושש שאנחנו נאלץ למצוא את עצמנו במצב שהוא כבר היום הרבה שנים, עשרות שנים כבר אחרי עיקר גלי העלייה מאתיופיה ועדיין אנחנו נאבקים באפליה כאילו זה קרה רק אתמול.

לכן ראשית אני שמח, יושב ראש הוועדה, שזימנת את הדיון כאן. אני גם שמח על הדיונים הרצופים שחבר הכנסת נגוסה עושה בוועדה שלו ואסור לנו לוותר על שום מאבק בנושא הזה וזה לא משנה כאן מאיזו מפלגה אתה. הנושא הזה – המאבק נגד הגזענות ובמקרה זה שוויון ההזדמנויות והזכויות של הקסים האתיופים – זה נושא שהוא חוצה מפלגות וכולנו נמשיך להיאבק למען השוויון הזה, כי זה בעצם הבסיס גם של היהדות וגם של הציונות. השוויון בין כולנו.
היו"ר איתן כבל
תודה לחבר הכנסת עמר בר-לב. כן אדוני, שם ותפקיד לפרוטוקול.
אדיריה פנחס
אדיריה פנחס, אני מנהל מחלקת מסעדות ורשתות שיווק ברבנות הראשית לישראל. לפני זה הייתי רכז צפון. אני מבין בכשרות, אני לא מבין בכל הדברים, אבל אני אגיד כמה דברים איך אני רוצה את הדברים.

אני מכיר את השטח במיוחד בצפון ופגשתי את כל בעלי העסקים מכל העדות, מכל הלאומים, מכל הגוונים. תדעו לכם, כשאנחנו פועלים, אנחנו פועלים רק על פי ראייה שהיא לפי ההלכה, לפי הנהלים, לפי האמת הפנימית שלי. לפעמים בעל העסק חושב – בגלל שאני מפה או מפה, אני עושה איזה משהו. תדעו לכם, לפעמים גם אפשר לפרש את הדברים אחרת, את הכל עושים בצורה אחידה כלפי כל הארץ.

אני כמנהל מחלקת מסעדות ורשתות שיווק, אני מזמין אתכם, מי שרוצה לקדם משגיחי כשרות, מפקחי כשרות מקרב העדה, אני אשמח להיות בקשר.

נקודה אישית. לא הזמינו אותי בשביל זה. אני הייתי רב קהילה של יהודי אתיופיה לפני שש שנים, אבל ככה בשכונה, לא בשכר. אני באמת ראיתי בזה אתגר מאד גדול. שילבנו בין המסורת לבין מה שנהוג בארץ וזה נעשה טוב. קצת הפריע לי שהדוברים הראשונים, כל דבר ייחסו לרבנות, המוהל וכו'. זה לא תמונה כללית. אני ראיתי את הקהילה. עד היום הם אוהבים את הרבנות, אוהבים את התורה, אוהבים את האמונה. אנחנו בקשר.

אם יש מישהו שנוהג לא לפי האמת הפנימית או לפי הנהלים, שיטפלו בו. אין שום בעיה. אבל תדעו לכם שאנחנו עובדים בכשרות ואני מזמין אתכם לעבוד ביחד.
היו"ר איתן כבל
אוקיי, תודה אדוני. אחרון, כן.
ירון יחיאס
שלום. אני ירון מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה. ההקשר שלנו לדיון כרגע הוא שאנחנו כארגון מקדמים את המסורת והמורשת של קהילת ביתא ישראל ואנחנו פועלים פה עם הקסים. אז אני מאד רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה. זה דבר ראשון. תודה רבה לכל הקסים הנכבדים.

לי באופן אישי יש קשר לקסים. קרוב משפחה שלי היה הקס קזזו זיכרונו לברכה והוא חלק מהתובעים, חלק מהאנשים שתבעו את הרבנות.

עכשיו לגופו של עניין ולגופם של דברים. במשך 2,500 שנה יש לנו פה גוף שנוהג על פי קולוניאליזם שהוא קולוניאליזם דתי – ליטאי וספרדי – לכאן ולכאן וזה לא משנה. רק כשמדברים על יהודי אתיופיה נכנסים מושגים של גזע ומושגים של צבע ונציגי עלי האדמות, לכאורה, מחליטים מי יכנס למדינה ומי לא יכנס למדינה. מי יהודי מספיק דיו ומי לא יהודי.

אנחנו כארגון תומכים בקסים, מחזקים אתכם ואנחנו מצפים שתצא מהוועדה הזו קריאה מאד ברורה, שיכירו במוסד הקסים; ובנוסף לכך שישריינו קסים לאלה שלומדים גם היום. יש פה קס צעיר. אנחנו חושבים שצריך לשריין את התקנים הללו גם לדור העתיד.

רק ברשותך, אני חייב להגיד משהו בכל הנוגע למוהלים, כי זה כן קשור. זאת התפיסה וככה הוועדה קבעה. הוועדה לא מצאה כל פגם מקצועי בתפקודו של המוהל. זה מה שהיא קבעה. פשוטו כמשמעו. אנחנו כארגון ועוד 50 ארגונים הגשנו תלונה למשטרה, עוד לא קיבלנו שום התייחסות והתשובה הזו שניתנה על ידי הוועדה, לא רק שהיא משוללת כל יסוד, בנוסף לכך שהיא משוללת כל יסוד היא גם מעמידה את כל התפיסות של הרבנות בצורה שיוצרת אנטגוניזם.
היו"ר איתן כבל
תודה. אתה נולדת בארץ?
ירון יחיאס
אני נולדתי בארץ וכן, כשאני אתחתן אני ארצה להתחתן דרך קסים ולא דרך הרבנות. נמאס כבר מ - - -
היו"ר איתן כבל
לא בשביל זה רציתי לשאול אותך. אתה רהוט, אתה מדבר מדהים. באמת, אני מוכרח לומר לך מכל הלב.
ירון יחיאס
אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה. רק עוד נקודה, ברשותך. צוין פה שלרואי חשבון ולעורכי דין - - -
היו"ר איתן כבל
אני אתייחס.
ירון יחיאס
לא, לא, זה מאד חשוב כי בוועדת פלמור נכתב ספציפית על הקסים ונכתב שיענישו אנשים שהם בעלי מקצוע רישוי. מוהל הוא בעל מקצוע רישוי ואם צריך והוא מקבל תקציבים מהרבנות או ממשרד הדתות, שיעשו התניה חוזית, כי זה מה שנקבע בוועדת פלמור, ושלא יביאו לו כסף.
היו"ר איתן כבל
אוקיי, תודה יקירי, כן בבקשה.
דסטה (גדי) יברקן
קס שמעון אחרון.
שמעון אליאס
שלום. שמי קס שמעון אליאס מחדרה. בהתחלה אני רוצה לברך על היוזמה הזאת, על הוועדה הזאת. תודה רבה לכם על ההקדשה, חבר הכנסת כבל. ומפה גם לתת דחיפה לשופטות החדשות שלנו, שאחת מהן היא מחדרה ואנחנו גאים בכולן. אני גאה גם שהיא מחדרה.

מפה לוועדה, לענייננו. שמי הוא קס שמעון, כמו שאמרתי. אני בנו של קס מרוק אליאס, נכדו של קס ברגילי, שושלת. אני ממשיך דור. מה שאתה אומר פה אדון צחי, לא מקובל. אנחנו דור צעיר. אני משרת את העם 24 שעות בחדרה. יש לי בית כנסתך. 400 איש באים כל שבת לבית הכנסת. אני משרת אותם באותות ובמופתים, בחגים. אנחנו עושים שם סעודות מצווה. אין לי שום משכורות, אין לי שום דבר. אני משרת את העם בצורה הכי טובה שיש, בהתנדבות. אני גר עם ההורים. אז איך?
צחי חמדני
רק מה לא מקובל עליך?
שמעון אליאס
לא מקובל עלי שאתה אומר שרב ראשי אומר שהדור הצעיר לא יקבל משכורת. אנחנו לא מקבלים. אין לנו חצי משכורת.
צחי חמדני
לא אמרתי דבר כזה. אמרתי לגבי תקנים נוספים - - -
שמעון אליאס
אתה אמרת.
היו"ר איתן כבל
זה משהו אחר. אני אתייחס לזה.
שמעון אליאס
בכל מקרה, אנחנו באמת משרתים את העם בצורה הכי טובה שיש, אז אני מצפה מכם באמת שתיקחו את זה לתשומת לבכם ותודה רבה. אנחנו חוזרים אחורה, להתחלה.

חבר הכנסת כבל, כשנכנסו לפה שאלת אותנו וביקשת שכל אחד יציג את עצמו, כמה שנים כל אחד פה. אנחנו יכולים להיות פה 50 שנה, אבל אם לא מסתכלים עלינו באופן שווה, זה לא שווה שום דבר. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה, כן בבקשה, אחרון.
אברהם טסמה
שמי קס אברהם מעפולה. גם אני בן של קס מולגטה מעפולה, שנפטר. גם הדברים של ד"ר אברהם נגוסה וגם של צחי, מפיו של הרבנות הראשית, ממשרד הדתות בעניין של המשכיות התפקיד של הקסים, כשהוא אמר 15 תקנים - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני לא התייחסתי בכלל.
היו"ר איתן כבל
הוא לא התייחס.
אברהם טסמה
בסדר, אז 15 תקנים - - -
היו"ר איתן כבל
אני אסביר - - -
אברהם נגוסה (הליכוד)
שיהיה ברור, אני התמקדתי רק בזה שיהיה פתרון ל-15 קסים.
אברהם טסמה
בסדר, אין בעיה, תן לי להגיד כמה דברים.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אני לא התייחסתי לזה בכלל.
אברהם טסמה
אין בעיה, אז אני מצטער. אמרו 15 תקנים ובנוסף 21 תקנים לרבנות. עכשיו, אם אנחנו רוצים המשכיות בתפקיד הקייסים, איך זה יכול להיות?
היו"ר איתן כבל
אני אתייחס לזה ברשותכם. העניין ברור. אתם חוזרים על עצמכם ובצדק - - -
אברהם טסמה
אם אנחנו רוצים המשכיות זה לא יתאפשר.
היו"ר איתן כבל
ואני אתייחס.
קריאה
אנחנו רוצים להיות קסים ולא רבנים.
אברהם טסמה
אני גם כמו חברי שמעון מתנדב בקהילה, גם אני מתפקד, גם לנו יש בית כנסת ואת הקהילה של אבי בכל הצפון. נותנים שירות גם במקומות שאין בהם קסים, מגדל העמק, צפת. אנחנו ניגשים לכל מיני מקומות. גם אני חי אצל ההורים שלי ואין בכלל תקצוב ואתם מנסים לשלול את כל התפקידים של הקסים.
היו"ר איתן כבל
תודה. תודה חברים. אני חייב ברשותכם להתקדם ולסכם.
מולה זריהון
אפשר בקצרה?
היו"ר איתן כבל
אבל ממש, אלא אם כן אתה מוסיף. אל תדבר עוד פעם על ההמשכיות.
מולה זריהון
אוקיי, קצר. שמי קס מולה. התפקיד שלי זה לשרת את הקהילה, בין היתר, גם צעירים וגם מבוגרים. בלי קסים הקהילה לא יכולה לעמוד. הקס זה משהו אלמנטארי, מה שנקרא. בלי קס אי אפשר. אנחנו לא יכולים, הקהילה לא יכולה לעמוד על הרגליים. בכל מקום בעירייה אומרים לנו קס יבוא בראש הקהילה בה מתכנסים והקס ידבר. הכיסא גבוה, אבל אין זכויות. לא מכירים.

חברינו כאן, מר צחי חמדני אמר כאילו קסים של קהילה לא יכולים להיות רבני שכונות ולכן אנחנו לא ניתן להם להמשיך הלאה. זו בושה וחרפה להגיד דבר כזה.
היו"ר איתן כבל
לא, זה לא מה שהוא אמר, חבר.
מולה זריהון
אנחנו בחירה של הקהילה.
היו"ר איתן כבל
תודה חברים. אני הבנתי. אני חייב לסכם. אני לא יכול להמשיך, ברשותכם, תכבדו אותי גם. תודה. ברשותכם אני רוצה לסכם את הדברים.

אני רוצה לומר לכם כמה דברים בצורה ברורה. זה מעבר לקונטקסט כאן של משרד הדתות ומשרדי הממשלה. חברים יקרים, יש גזענות והיא גזענות קשה. יש אפליה והיא אפליה קשה. הניסיון לסייד את זה ולהתייחס לזה בכל מיני מילים של שבת, מילים יפות, לא נותן שום מענה. בישראל יש מוקדים קשים של גזענות ואני חוזר ואומר, כל ניסיון לטייח את זה זה גם סוג של גזענות.

במקום להסתכל אל המציאות כמו שהיא, כל אחד מתנער. אנשים אפילו לא מבינים עד כמה הם מתנהגים באופן גזעני ואני לפחות יכול להעיד על עצמי ואני מניח שעמר ואחרים ובוודאי אברהם, שבשיח המתקיים, אפילו כשאנחנו הולכים על ביצים כשאנחנו מדברים, כי בן אדם שלא צריך לחשוש מדבר שוטף. זו נקודה אחת. וכשזו נקודת המוצא ואם יש הבנה שאכן כך הם הדברים, אתם יודעים מה? יותר קל להבריא את זה. יותר קל להבריא.

כשמישהו אומר אני גזען? אני מדבר? אין סיכוי. והחברה הישראלית היא חברה משוסעת, שהחלשים בתוכה והמוחלשים חוטפים על הראש את הכי הרבה. קודם כל זאת עובדה.

נקודה שנייה, אני רוצה להתמקד בדברים שלשמם קודם כל התכנסנו כאן. תראו, אני רוצה להסביר ואני אומר את זה גם למשרד הדתות ואני אומר את זה גם לרב. יש כאן שני שלבים ובאמצע יש שלב ביניים. קודם כל, אתם יודעים, זה כמו שמישהו יכול להגיד לי בבית הכנסת שלנו, שאנחנו מתפללים, בלאדים, כולה מנהג. מנהג זה לא כשרות. מנהג של סוג תפילה. לא איך אתה שוחט את הבשר או איזו כשרות. כולה תפילה. אמרת לחש, אמרת חזרה. איזה סיפור גדול.

אני רוצה לראות אותך שתצליח לשנות מישהו. תגיד לשמי ללכת להתפלל אצל בלאדי או בלאדי ללכת להתפלל אצל שמי. או מי שמתפלל נוסח מסוים, אשכנזי, תגיד לו שיתפלל אצל חסידי בלעז ואם הוא ליטאי שיתפלל אותו נוסח שמתפלל האחר. אני בא מתוך העולם הזה. חייתי שם חלק גדול משנות חיי וגם לא התנכרתי, גם אם אני לא נראה.

אז קודם כל אני לא מציע לאף אחד לבוא ולהגיד חברים, אנחנו עושים להם סוג של המרה. נלמד אותם את ההלכות של השאר. אתה יודע, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, רצה לאסוף נוסח אחיד של כל התפילות. הרב עובדיה, שהוא באמת אחרי שנים בשביל יהדות המזרח ראש וראשון לכל העדות. הוא הצליח? הרב עובדיה? לא תגיד עוד איזה, לא ננקוב בשמות. כי יש מסורת ומסורת זה דבר שאתה הולך איתו ולא רוצה להתנכר אליו ואני לא מסכים שמישהו יתנכר אליו.

מה כן צריך לעשות? לעשות שלביות. אני מבין את הראש, צחי, שבא איתו שר הדתות, שהוא גם חבר שלי. חבר אישי. אבל כשאומרים להם במכה אחת, באבחה – אתה עובר ממצב של קסים למצב של רבנים, אתה מחליט בשבילו?

אם תבוא ותציג תכנית שמדברת על השתלבות גדולה בקהילה, מבלי להעלים את המסורת שלהם, שהם ימשיכו להיות סמכות רבנית או כקסים כלפי העדה שלהם, ואני לא הולך לרב אשכנזי על עניינים שנוגעים להלכות שבהן היה מנהג ביהדות תימן. ואני בן אדם שלמד גם אצל הרבנים האשכנזים וגם אצל הרבנים הספרדים. אני הולך לרב עזריה, אצלי בראש העין, שנסמך על הרמב"ם. אצלנו שתילי זיתים. ורבי יוסף קארו וכל אחד לפי ההלכה בעניינים שלו. אשכנזים יותר משנה ברורה. אז מה? מישהו כבר יכתיב לי גם כן לאיזה רב ללכת?

לכן מה אני מנסה להגיד? אם לא תוצג תכנית, קודם כל ב-15 קסים האלה צריכים לקבל לאלתר, ללא קשר ל-21, יהיו 21 או לא יהיו 21, יהיו 40 או 50, זה לא מעניין עכשיו. יש שלב אחד מיידי ואני מתכוון להילחם על זה, כולל להגיע לשר האוצר. ברוך השם, יש לי כאן יכולות. אני לא אוותר. על כל המשתמע, לא ליד, לא כאילו, כל עוד הם קיימים. המדינה לא רוצה אותם? תקרא לכולם, תגיד להם חברים יקרים לכו הביתה.
אברהם נגוסה (הליכוד)
הבעיה היא שהבית הוא פה.
היו"ר איתן כבל
שנייה. תגידו להם לכו הביתה. הבית שלהם הוא פה, הוא לא אתיופיה והוא לא שום מקום. לכן מה אני מנסה לומר? קודם כל, גדי, אני מבקש לקבל ואני אומר את זה גם לך, חברי אברהם נגוסה, התייחסות ל-15 האלה. זה המבצע המרכזי שלנו.
דסטה (גדי) יברקן
לא, זה המדינה.
היו"ר איתן כבל
כמדינה, בוודאי. לא, אני רוצה ללכת אני למדינה, בכל הכבוד.
דסטה (גדי) יברקן
אוקיי. בתקציב העכשווי.
היו"ר איתן כבל
אותי לא מעניין, יוציאו את הסידור הזה. מחר ביקש ממני שר האוצר להיפגש איתי, אני מניח את זה לפניו.
אברהם נגוסה (הליכוד)
אז זה עכשיו.
היו"ר איתן כבל
אז תכינו לי את זה שיהיה לי את זה למחר. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, אני אשב עם השר, אני אקבע איתו פגישה. אין לי דרך אגב התנגדות שבבוא העת, בעזרת השם, קסים גם יהיו - - -
צחי חמדני
אני חייב לחדד שאנחנו מדברים על 40 רבנים שקיימים כיום.
היו"ר איתן כבל
שנייה, תן לי.
צחי חמדני
יש 40 רבנים - - -
היו"ר איתן כבל
תן לי. תן לי.
דסטה (גדי) יברקן
תקנים.
היו"ר איתן כבל
אתה מפריע לי. תאמין לי, הבנתי הכל, רק אתה צריך להבין גם את הרגישות אצל האנשים פה. כל דיון שנוגע לבני אדם, היה פה דיון קודם בעניין אחר, כל מילה שאתה אומר שהם מרגישים שזה מערער את מעמדם, גם אם לא התכוונת – לכן לפעמים כתוב ובעת ההיא המשכיל ידום. לפעמים אתה בא להיטיב, אתה לא שם לב איך אתה מלחיץ. אז תנו לי. אני הבנתי את העניין. גם הבנתי את הזרמים התת קרקעיים פה ואת הלחץ שמתקיים אצל האנשים.

לכן צריך להגדיר תכנית עבודה לפחות ל-10, ל-20 שנה. זה לא לשנה. עכשיו אתה אומר קודם כל מי שקיים, קיים. ומכאן אנחנו עוברים לשלב שבו אנחנו עושים שילוב כוחות, שבו קסים יהיו גם רבנים, מבלי לבטל. ההיפך, אתה כאילו נותן לו מכפיל כוח שהוא יוכל. נראה בעזרת השם שרבנים יסכימו שימנו אותם לרבני שכונות במקומות שאין בהם אתיופים. זה באמת המשיח יבוא עם החמור. את זה נראה. אני כבר מכיר את כל הדברים האלה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
רק שלא יבוא החמור בלי המשיח.
היו"ר איתן כבל
כן. גם זה יכול להיות בינתיים זה מה שקורה בהרבה עניינים. לכן מה שאני רוצה לומר, אני אשב עם השר. אני רוצה לשמוע ממנו דבר דבור על אופניו, מה בדיוק התכנית הזאת. אם זו תכנית שבאה באמת לייצר שילוב ולא לעכשיו, שזה יבוא בסוף על חשבונם וגם כן לאפשר – יש מה שנקרא עד ש-. אתם צריכים להבין זה בני אדם, זו רגישות. זה הרבה מעבר לעובדה מי יהיה. אנשים כאן מרגישים, אם אתה לא עושה את זה בצורה הנכונה, מה זה?

הרבנים של ש"ס עושים לוחמה בשטח בנוי על כל אחד. מחדר לחדר. אני יודע מה זה הוועדה למינוי דיינים. לא מוותרים על אחד, בנוסח א', בנוסח ב', בנוסח ג', בנוסח ד'. זה? לא, הוא לא. אבל הוא רב. למה בישיבה כזו? זה שלהם. זה שלי. לא אתיופים שהגיעו מאתיופיה. בוא קח כשרות. שנלך שחיטה? הלכות שחיטה? איפה נשחט? מי שחט? למה שחט? שם כן אפשר להקצות להם בודקים. פה, כשיש קבוצה שרוצה לאכול לפי מנהגי המסורת שלה, לא נותנים להם.

היום מרוב כשרויות בצבא כל שלושה חיילים יש להם כשרות. זה כן בסדר. חתם א', חתם ב', חתם ג', חתם ה'. וחס וחלילה אין לי תלונות. אני נלחם עבור החיילים האלה. גם כשהייתי מפקד בשטח נתתי להם. אני לא יכול לבוא והם לא יכולים לקבל את זה? זה בסדר כי אין להם כוח פוליטי כדי לכפות את זה? הם לא יכולים לפרוש מהקואליציה?

לכן מה שאני מנסה לומר לכם, באמת, זה מעבר לכל העניין הגדול של מקומה של העדה בתוך החברה הישראלית, שזה דיון ענק שהוא דיון של החברה שלנו – מה היא, מי היא, לאן היא הולכת. יש כאן עניינים פרקטיים. אפשר לקחת את זה למקומות, להטיס את זה מחוץ לאטמוספרה ולדבר גבוהה-גבוהה. וואלה, פה זה קודם כל פרנסה. מסורת. פרנסה. ומה שנכון לעדות אחרות, שיש להן כוח פוליטי, בדיוק צריך להיות גם להם. בדיוק.

ואתה יודע, אתה בא ממשרד הדתות ואתה יודע אתה גם כן משגיח הכשרות הראשי, המקש הראשי אתה. זאת ההגדרה שלך.
אדיריה פנחס,
אפשר להגיד.
היו"ר איתן כבל
כן, אני יודע שאפשר להגיד. ואתה יודע איזה מלחמות יש. יש רב עיר שהוא בנוסח א' וההוא בנוסח ב', ההוא בנוסח ג' ולא כולם מוכנים לבוא אליו. תאמין לי, אני חי את זה. אני רק נראה לא בעניינים. אני יותר בעניינים מרבים וטובים ולא עזבתי וליום אחד אפילו.

לכן אני אומר זה מה שמפריע לי. זה מה שמפריע. יש גם שיח, יש טרמינולוגיה. יש דיבור שלא מקובל עלי. לכן אני אומר לכם, אני אוציא סיכום מתוך הדיון הזה, אני אפנה לשר עם כל השאלות, אבל לפני הכל – הסיפור של ה-15 – חייב יהיה לתת לו פתרון לאלתר. יהיה לו. יהיה לו גם אם אני אצטרך לעשות פה השבתה של חוקים ודברים מן הסוג הזה. לא יכול להיות שהם יופלו. זו אפליה בוטה.
ירון יחיאס
הם הגישו ערעור.
דסטה (גדי) יברקן
רק תיקון, אדוני יושב הראש. יש 15, אבל כרגע יש עוד 13 קסים – הם פה, המדינה אפילו התעלמה מהם. לא מדברת עליהם ואני רוצה שהם ייכנסו גם לסיכום הזה של הוועדה.
היו"ר איתן כבל
בדיוק. בסדר חברים, אנחנו נעשה - - -
קריאה
תן לי להגיד כמה מילים.
היו"ר איתן כבל
לא, אני סיכמתי. לא מסכמים אחרי הסיכום.
דסטה (גדי) יברקן
לא, לא, טוב, סוכם, זהו. אני רק הערתי הערה חשובה.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. תודה רבה. אנחנו נכניס את כל הדברים האלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.

קוד המקור של הנתונים