הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 582
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"ח בכסלו התשע"ז (18 בדצמבר 2016), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/12/2016
שינויים בתקציב לשנת 2016
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2016
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן – מ"מ היו"ר
נאוה בוקר
איתן ברושי
אחמד טיבי
מנואל טרכטנברג
מיקי לוי
יעקב מרגי
בצלאל סמוטריץ'
רחל עזריה
עודד פורר
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
יגאל ימיני - מנהל תחום פרוייקטים, רשות המסים, משרד האוצר
חנוך ברש - מנהל אגף תקצוב ורכש, משרד האוצר
רון שינה - תקציבן, משרד האוצר
אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, משרד האוצר
אורי דביר - רפרנט, משרד האוצר
מתן עמירה - דיגיטל, משרד האוצר
ליאור בראון - אגף התקציבים, משרד האוצר
יובל טלר-חסון - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
תמיר כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרת תבור - אגף התקציבים, משרד האוצר
יוסי שבת - מנהל אגף מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון
עידן הרשקוביץ - כלכלן, משרד הפנים
אופיר להב - משרד העלייה והקליטה
שירלי ברנע - ראש אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
שאול הויזלר - תקציבן אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
אמיר כהן - תקציבן אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
שלמה פשקוש - תקציבן אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הצעות לסדר. גם לי יש.
אני מבקש להגיד לחברי הוועדה – אנחנו שמנו את הנושא של מס ריבוי דירות – שמתי לב שקוראים לזה כך; כל הזמן קראנו לזה דירה שלישית. זה מס ריבוי דירות. ואני שמתי את זה על סדר-היום. זה היה בסוף סדר-היום זמן רב. לא שהיתה הפתעה בעניין הזה.
היו"ר משה גפני
¶
ידעו כל העולם שזה הולך להיות נושא אחרון. למה? אני רציתי שזה יהיה נושא באמצע, גם שמתי את זה כמה פעמים בסדר-היום. זאת הצעת חוק מאוד משמעותית ורצינית, ולכן היה צריך את הדיון. הדיון הראשון שהיה, היה דיון כללי, ואני סברתי שצריך לקיים את הדיון במהלך הדיונים על חוק ההסדרים, לא בסוף החוק. השר ביקש ממני שלא – שים את זה בסוף סדר-היום, ונעתרתי לבקשתו.
הגענו ללילה. הגענו למצב שבו החוק חולק שעה וחצי או שעתיים – אני חושב ששעתיים – לפני שהתחיל הדיון. הוא חולק באמצע הלילה. זה כבר לא זמן- - -
היו"ר משה גפני
¶
מדובר בפרק זמן שלדעתי, אינו מספיק, יחסית לחוק הזה. יש חוקים שאפשר בפרק זמן כזה.
דיברתי עם השר באריכות, וגם הוא הסביר לי באריכות למה לדעתו צריך לעשות את זה ולא לחכות; להמשיך בדיונים ולהמשיך עם זה, וכל מה שנלווה לעניין. נעתרתי לבקשתו.
התחיל דיון, ואתם חברי האופוזיציה עזבתם במחאה- - -
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אני מציע – אני הולך גם להציע עכשיו לעוד אנשים – אף אחד שלא יסתתר מאחורי מישהו אחר. אתם טענתם טענות, שלדעתי הן נכונות. ואז היועצת המשפטית גם טענה – ונדיר שיועצת משפטית טוענת טענות מסוג זה. אני ידעתי את זה לפני זה, אישרתי לה. אני אפילו לא חולק עליה. היא טענה את הטענות, וזה נורא פשוט. זה בסדר. צריך להתמודד עם זה, וזה מה שהיה.
הדיון שהיה, היה דיון אמתי. כל מה שאמרתי עד עכשיו, לא בסדר.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש שתאפשרו לי. היה דיון, והדיון שינה את החוק – אפשר לומר אפילו באופן דרמטי. האם ההליך היה נכון, האם כך מחוקקים? אמרתי – אני חושב שלא. אבל הדיון היה דיון.
מה היה חסר לי בכל העניין הזה – שיבוא היועץ המשפטי של הכנסת, ליושב-ראש הכנסת, ויבואו אליי, ויגידו לי: אנחנו אוסרים עליך לקיים את הדיון. זה לא נעשה. אף אחד לא אמר לי. אף אחד לא שלח מכתב, אף אחד לא אמר לי: אל תקיים את הדיון. אם היו אומרים לי כך, לא הייתי מקיים אותו. אני אדם שנשמע להליכים כאן בכנסת, ובכלל נשמע להליכים. כל השנים זה היה כך.
אני מקבל מכתב מהיועץ המשפטי של הכנסת במוצאי שבת, אתמול בערב, אחרי שהחוק אושר ואחרי שהבעתי כבר את מחאתי ואחרי ששינינו את הכול, והוא מסביר לי באריכות – לא יודע למה הוא כתב את המכתב אליי. מה, אני חולק על משהו פה? אתה מביא לי את זה במוצאי שבת אחרי שהכול נגמר, ואומר שההליך לא תקין? איפה היית ביום חמישי בלילה?
דיבר אתי יושב-ראש הכנסת. הוא אמר לי – לא משנה. אני אמרתי לו שלדעתי, אי-אפשר לקיים דיון חדש. אפשר לבטל את הדיון, אבל לא לקיים דיון חדש. מה זה דיון חדש? מה נקיים בדיון הזה? נגיש רביזיה, נתחיל את הדיון מחדש, אז מה נדון? על הכחול? על מה שסוכם ב-07:15 בבוקר?
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
יודעים מה? מצדנו תגישו את החוק. אני אהיה מרוצה ממנו? כי ההליך יתברר בבג"ץ, כי ההליך רקוב.
היו"ר משה גפני
¶
אני מדבר על זה שקיבלתי עכשיו מכתב מיושב-ראש הכנסת, אחרי שדיברתי אתו ואמרתי לו את דעתי בעניין. אני הולך לדבר אתו. לאור מכתבו של היועץ המשפטי של הכנסת, הוא מבקש ממני לשקול בחיוב קיום דיון מחודש.
אני לא הולך לקיים דיון מחודש, נקודה. לא עומד לדיון הדבר הזה. אם יושב-ראש הכנסת – אם הוא יחייב אותי, אני לא הולך נגד יושב-ראש הכנסת. הוא יצטרך למצוא מישהו שינהל את הישיבה. אני עברתי סאת ביזיונות מספיקה כדי לכפר על כל החטאים שלי במשך כל השנה הזאת. לא היה בוועדת הכספים הליך מהסוג הזה. מישהו היה צריך לעצור את זה, ולא אני. אני חלק מהקואליציה. יש לי מערכת יחסים טובה עם שר האוצר. אנחנו פועלים יחד. דיברתי אתו באריכות, אנשים שמעו את זה. מנימוקיו הוא, הוא גם אמר לי את הנימוקים שלו. הוא לא הסכים. אמר: אני מבקש ממך, יושב-ראש הוועדה, תמשיך את הדיון. המשכתי את הדיון, עשיתי את מה שאני יכול לעשות. בזה סיימתי. אני לא אקיים דיון. אני הולך לדבר עם יושב-ראש הכנסת אחרי הישיבה הזאת. אם יושב-ראש הכנסת יחייב אותי, אכבד את זה, אבל הוא יצטרך למצוא מישהו שינהל את הישיבה. מבחינתי, הדיון הזה היה דיון. הוא הסתיים. הוא לא יכול להימשך יותר, אלא אם כן הממשלה מחליטה למשוך את החוק, והיא יכולה לעשות את זה. מותר לה לבוא היום – אסכים שימשכו את החוק. אין חוק כזה. אם יגידו: אין חוק כזה – זה בסדר גמור. אם יגידו: קיים דיון נוסף – אני לא אקיים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
חשוב לי מאוד לענות לך, מר גפני. אתה יודע שאני מאוד מוקיר אותך, ויחסיך עם האופוזיציה הם טובים גם כן, וגם את זה ראוי לציין. אבל אדוני, חשוב מאוד העובדות.
ראשית, כבר במהלך הדיון בין חמישי לששי, אחרי ששגית אמרה את דבריה ואסי אמר את דבריו, אני פניתי אליך ואמרתי לך: פה חילוקי דעות בין שני משפטנים חשובים. אני מבקש ממך לזמן את איל ינון, שיחווה את דעתו. אתה התעלמת מזה, וזה חבל, כי יכול להיות שהיינו מפסיקים את הדיון בזמן אמת, ואז לא היינו מקיימים את דיון הסרק הזה.
שנית, אתם רמסתם אותנו ביום חמישי. אנחנו הרי לא רוצים את הדיון בשביל הנימוס, שתגידו: נעשה דיון שעה כאילו. יש לנו הסתייגויות מהותיות לחוק הזה, ויש לנו הרבה מה לומר עליו וכו'. ואתם לא מותירים לנו ברירה. אתם קושרים לנו את הידיים, ומכריחים אותנו ללכת לבג"ץ, כי אכן היה פה, לדעת כל הגורמים המוסמכים, כולל היועץ המשפטי של הכנסת – הליך לא תקין. זה שהם לא אמרו לך בזמן אמת – אני מסופק, כי היועצת המשפטית של הוועדה אמרה את זה. היא נציגתו של היועץ המשפטי של הכנסת. היא אמרה במפורש שלא היה דבר כזה שלושים שנה, וזה פריצת כל סכרים, וזה רמיסת נהלי הדיון, ואין גופים מקצועיים שמשתתפים כמו לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון וכו'. לפיכך אני לא מבין למה אתה לא מוכן לקיים. יש ענייני כבוד שאני לא מתערב בהם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני רק מודיע לך בשם כל האופוזיציה שאם לא יתקיים דיון כזה כנדרש, ולפי המלצת היועץ המשפטי של הכנסת- - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ואני מוסיף ואומר – אם לא יתקיים דיון כנדרש, לפי המלצת יושב-ראש הכנסת, היועץ המשפטי של הכנסת, ודאי לפי דעתנו – אנחנו לא בשמחה ולא בחדווה, ואנחנו לא ששים לעניין – נפנה לבג"ץ, ונעתור ונבקש שההליך יהיה תקין, כמו שראוי שיהיה. סיימתי.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מתנצל אם אפריע, מבקש את סליחתך. אני חס עליך, מכבד אותך, אבל אתה הדמות הטראגית בכל המהלך הזה.
בשבוע החולף רשמה ועדת הכספים פרק שחור בחוק ההסדרים מאז בא חוק זה לעולם בשנת 84'. בשבוע החולף עברו שני חוקים נוראיים, וגם אתה, עם היושר שלך, אמרת: אלו חוקים נוראיים וגרועים, והיושר והמוסר שלך באו לידי ביטוי, כי לא כל יושב-ראש בא ואומר את זה. וגם לא השתתפת בהצבעה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני איש מסודר. גם לא השתתפת בהצבעה בחוק של מס על פיצויים – העברת את ניהול הישיבה לחברת הכנסת עזריה, ובחוק על ריבוי דירות ניהל את הישיבה חבר הכנסת מיקי זוהר.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
בחלק האחרון של הישיבה. תיקנתי את עצמי. ברבע האחרון. זה לא משנה את המהות. הוא חש צורך אמתי לא להיות פה.
היה זה השבוע בו היושרה והמוסר שלך, אדוני היושב-ראש, נרמסו ברגל גסה, ולבי-לבי עליך, על-ידי שר האוצר ואגף התקציבים. סרקו את גופך במסרקות ברזל, וזה כאב לך. אני ראיתי. ושר האוצר ואגף התקציבים עינו אותך בשוטים ויסרו אותך בעקרבים. אלה היו ימים שחורים בהם הצדק והמוסר נרמסו ברגל גסה.
זה היה חוק הסדרים חשוך, מבולבל, שכל רגע השתנה. זה היה שבוע שכנסת ישראל לא תוכל להתהדר בו. זה היה חוק הסדרים איום ונורא, וטוב עשה יושב-ראש הכנסת, שייתכן שיבטל את ההליך.
לחוק זה, אדוני היושב-ראש, היה גיבור אחד, ולצערי זה לא היית אתה, כי אתה תמיד הגיבור של הישיבות האלה; הגיבורה האמתית, אדוני, היתה- - - סליחה, טלפון מאשתי...
מותר לספר בדיחה? נסעתי לארצות הברית, והאנגלית לא היתה משהו, אחרי שלושה חודשים ביקשו ממני לתת הרצאה בנושאי טרור וביטחון פנים. שבוע לפני כן לא ישנתי. חצי מהמילים, רשמתי אותן איך לומר בעברית. היתה לי מצגת מסודרת, ופשוט פחדתי. נסעתי שלוש שעות וחצי, באתי לאולם, 300 שריפים ושוטרים. לא הצלחתי לחדור את הקיר ביני לבינם. כמו קיר של קרח. ופתאום טלפון, ואני מסתכל – זו אשתי. אני מנתק. שוב היא מתקשרת, ואני מנתק. ופעם שלישית אמרתי לעצמי: אולי קרה משהו? הגעתי לפני שלושה חודשים. ואמרתי לשוטרים: sorry, it is my commander. זה מה שיצא. אני מתנצל – זה המפקד שלי. כולם חשבו שהמפכ"ל מתקשר אליי. אמרתי: מה קרה? אמרה: כשתסיים, תיגש לסופר, תקנה גבינה, לחם, חלב. סגרתי את הטלפון, ואמרתי, סליחה, זה המפקד שלי, זו אשתי. ואז אמרתי: אתה יכול להיות בחוץ גנרל גדול, אבל בבית בקושי אתה סבל.
אני ממשיך, אדוני. אלה היו ימים שחורים, בהם הצדק והמוסר נרמסו ברגל גסה. לחוק זה היה גיבור אחד, אדוני, ולצערי זה לא היית אתה. הגיבורה האמתית של חוק הסדרים זה היתה היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, אשר גם מגיעה עם בתה לכל דיוני הוועדה לאורך כל שעות הלילה, ובעיקר עמדה ונאמה נאום הירואי, ללא מורא ופחד, נאום האני מאשים שלה.
גברתי היועצת המשפטית – היא איננה כאן, אבל הפרוטוקול ימסור לה – אני וחבריי מהאופוזיציה מצדיעים לך על היושרה, על המוסר ועל האומץ. באמת מצדיעים לה. לבי-לבי אתך בצורה הכי אמתית.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, בשתי היממות שקדמו לאותו לילה אומלל דנו כאן בוועדת הכספים בשורה של חוקים בחוק ההסדרים, שחלקם היסטורי – לא פחות מזה: חוק קרן הארנונה וחוק מיסוי קיבוצים וכו'. כבדים, חשובים וכו'.
כל אחד מהם לא זכה למספיק זמן ולמספיק הכנה בגלל הדוחק שהיה בזמן ובסיטואציה שהיתה שם. לכן כשהגענו לקצה ההוא, זה לא שהיה סוף סדר-יום קליל, אלא היינו כבר מותשים, היינו כבר אחרי דיונים שכל אחד מהם לא היה מספיק ולא היה ראוי כשלעצמו, מבחינת העומק שהיה דרוש. ואז פתאום נוחת עלינו חוק מיסוי דירה שלישית.
אתה רמזת כאן, אדוני היושב-ראש, שממילא היתה לנו אג'נדה לסכל את זה, ולכן התלבשנו על הנאום של היועצת המשפטית.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
לא אמרת. אני רוצה לומר לך, אמתי: אני התכוננתי לדיון נוקב אמתי על החוק הזה, כי הוא חשוב. זה לא עניין של פוליטיקה. הוא חשוב. הוא נוגע גם בשוק הדיור, גם לעשרות-אלפי אנשים. השתוקקתי להשתתף בדיון. אבל כשישבנו כאן, ושמעתי את הנאום של היועצת המשפטית, זה לא הותיר לנו ברירה. אנחנו לא מתכוננים לתת יד לדיון שהיועצת המשפטית המכובדת, שכולנו מוקירים אותה, אומרת בצורה שלא משתמשת לשתי פנים, שלא ייתכן דיון כזה. אז קמנו ויצאנו.
היה דיון כאן. שמענו. שמענו גם בחלק מהזמן את הצעקות. אפשר לומר שזה דיון ראוי? דיון על חוק כל כך כבד? הבוקר ישבתי אל מול החוק שהתקבל. תאמין לי, אדוני היושב-ראש – לא הצלחתי לפענח חלק מהסעיפים. ניסיתי לשחזר את החישובים. לא הצלחתי. נכון שאני לא כל כך מתמצא בנושאים כאלה. נכון שחשבון אני לא כל כך יודע, אבל בכל זאת, בכנות, אם אתה שואל אותי – תן לי נתונים על דירות ושוויין – אני לא יודע לחשב את המס.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
לא נכון. אנחנו כבר דיברנו מה שרצינו, ואיל ינון נתן לנו את הבג"ץ הכי טוב. אין מצב שבג"ץ לא פוסל את החוק הזה. זה ברור.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אם יש אדם בכנסת שאני מוקיר ומעריך, זה אתה. מעל כולם. אני אומר את זה בלי כחל וסרק. אני מכיר אותך הרבה שנים. ראיתי את ההתנהלות שלך.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אין לי טענה כלפיך. אבל כל מה שקרה כאן לא היה נכון. צריך לשים לזה סוף. נדיר מאוד שיושב-ראש הכנסת פונה ליושב-ראש ועדה כל כך חשובה, ובכלל.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
ואומר לו: אדוני, מה שקרה כאן זה לא ראוי.
אז אני אומר לך, אני מבין את המצוקה שלך, אבל אני חושב שאנחנו לא רוצים להגיע לבג"ץ. לא יכול להיות שכל פעם צריך גננת כדי להסדיר את הדברים כך. אני סולד מזה, מהצורך הזה.
לכן אני אומר לך, אני מפציר בך, לשקול מחדש את החלטתך, למען הכנסת, למען גם הכבוד שלך, אדוני. כי זה מה שמשתמע מהיועץ המשפטי של הכנסת.
רחל עזריה (כולנו)
¶
קודם כל, בוקר טוב. אני מקווה שכולם נחו בשבת.
חוק ההסדרים אנחנו יודעים מה טיבו. לא אנחנו יצרנו את סוג החוק הזה, ואנחנו פועלים לפיו. עוד משנות ה-80' זו השיטה. מה שמוזר בעיניי הוא שיש איפה ואיפה. יש פה הרבה מאוד חוקים לא פשוטים שעברו. אנשים נשארו גם לתוך הלילה. אחד הדברים שחשבתי זה על ניר ברקת ראש העיר, ראש העיר רוביק דנילוביץ, שהגיעו מהבוקר, נשארו עד 03:00 לפנות בוקר.
רחל עזריה (כולנו)
¶
על החוק, על העניין של ההיטק, על המיסוי, על השינוי, וזה שלא היו פה אנשים מלשכת רואי החשבון – אני לא מבינה את זה. אם ראשי ערים של ערים מאוד-מאוד גדולות, שיש להם אחריות עצומה, יכולים להישאר אל תוך הלילה לדיון, כי ככה זה עובד בחוק ההסדרים. אז גם דמויות כאלה יכולות להישאר לדיון. מה זה, טענה על זה שהם לא נשארו? הם ידעו שזה אחרון על סדר-היום. ככה עובד חוק ההסדרים, לטוב ולרע.
להתחיל לומר על חוק כזה, שעבר ב-03:00 לפנות בוקר, ועל חוק כזה שעבר ב-07:00 לפנות בוקר – אם רוצים לבטל את חוק ההסדרים – בואו נקיים דיון על ביטול חוק ההסדרים.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אני מקצרת. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאתה היו"ר הכי ותיק בכנסת? מאוד מכובד. גם דיברנו על זה כשמונית להיות יו"ר. הרבה אנשים אמרו פה שהם רצו להיות בוועדה, כי הם ידעו שאתה יו"ר רציני.
רחל עזריה (כולנו)
¶
לומר דבר כזה, אחרי שאתה הפעלת את שיקול הדעת שלך, והוועדה דנה בחוק, עכשיו לשלוח מכתב ולהתחיל לבקש לבטל – בעיניי זה לא מכבד – לא אותך ולא את הוועדה.
רחל עזריה (כולנו)
¶
לא אתה. אני חושבת שאי-אפשר לעשות דבר כזה.
אני מבינה שיש הרבה לחצים על החוק הזה, ואני מבינה שהוא אחר מאשר הורדת מס על ההיטק. כי בחוק הזה יש הרבה מאוד אנשים מאוד חזקים, שיש להם מה להפסיד. אז מופעלים פה הרבה מאוד לחצים, וכל פעם אנחנו מקבלים את הלחצים ממקומות אחרים. וכולנו יודעים אילו לחצים הופעלו בחודשים האחרונים. בעיניי, זה מאוד לא מכבד את הכנסת, שהלחצים האלה מגיעים בדמות פנייה של היועץ המשפטי.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אבל אני לא מפריעה לך כשאתה מדבר. תשאל אותי אחר כך, ואענה לך. עכשיו אני ממשיכה לדבר.
האיומים פה בבבג"ץ.
רחל עזריה (כולנו)
¶
החוק הזה, אני לא יכולה להבין, ומיקי, אתה יודע כמה אני מעריכה אותך ומכבדת אותך, חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אנחנו יודעים לעבוד בשיתוף פעולה. אני בכנות לא יכולה להבין – איך חוק שדואג לזוגות הצעירים, חוק שמייצר צדק חברתי, מה צעקנו? העם דורש צדק חברתי. זה בדיוק חוק כזה. ללכת לבג"ץ על חוק כזה, מפלגת המחנה הציוני – מפלגה שמתיימרת להיות מפלגה חברתית. נציגי מפלגת יש עתיד – מפלגה שהתיימרה לפתור את משבר הדיור ונכשלה כישלון חרוץ.
רחל עזריה (כולנו)
¶
ללכת לבג"ץ על חוק כזה? אני מכבדת אתכם. אני לא יכולה להבין איך זה עולה בקנה אחד עם ההצהרות שלכם- - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
פעם אחת שאנחנו עושים חוק חברתי, כמו שיש בארצות הברית, חוק ריבוי נכסים. יש את זה בכל מדינה רצינית בעולם. אנחנו עושים מהלך כזה. ואם אתם רוצים – תיגשו לבג"ץ. זה לא מפחיד אף אחד, אבל זה יהיה כתם שחור למפלגה שלכם.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אהיה נורא ממוקד, אדוני היושב-ראש. צריך לעשות הפרדה ברורה מאוד בין תוכן לבין פרוצדורה. בתוכן החוק הזה הוא רע. נדמה לי שחוץ ממפלגת כולנו אין אחד בכנסת הזאת שלא חושב כך. בעניין הזה אני רוצה, כמי שהיה בדיון, לברך את היושב-ראש. הוא נלחם כמו אריה לטובת הציבור כדי לנסות למזער נזקים בחוק הזה. השתדלנו כולנו להיות לו לעזר, אבל בסוף גפני ניהל קרבות גדולים פה, וב"ה היו לו לא מעט הצלחות.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אם חבר הכנסת סמוטריץ היה באמת בדיון, ולא היה חותך אחרי רבע דיון, הוא היה יודע על העבודה שנעשתה פה, אבל כשאתה הולך אחרי רבע דיון, אתה לא יודע.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
החוק הזה יכול היה להיות הרבה יותר נורא, וב"ה.
יחד עם זה, יש בעיית פרוצדורה קשה. לשיטתי, אין שום סמכות בעולם לבג"ץ להתערב בחקיקה של הכנסת, ככל שמדובר בתוכנו של החוק. מי שאחראי על המהות והתוכן במערכת הדמוקרטית אלה נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה. יש מקום אחד בלבד שבו לבג"ץ יש לגיטימציה ואפילו חובה להתערב בהליכי חקיקה של הכנסת – כאשר מופרים כללי המשחק הדמוקרטי. תפקידה של מערכת המשפט הוא לוודא שנשמרים כללי המשחק הדמוקרטיים. אגב, אמרתי את זה גם בראשיתו של הדיון. אמרתי את הדברים גם בפתח הדיון הקודם. אמנם אדוני היה בחוץ, וחברת הכנסת עזריה ניהלה את הדיון, אבל אמרתי את זה, שלדעתי ולמרבה הצער – כי אני הרי סולד מהתערבות בג"ץ בהליכי חקיקה של הכנסת – כאן לא תהיה ברירה: בג"ץ יהיה חייב להתערב ולפסול את החוק הזה בגלל הפרוצדורה הגרועה שבה הוא נעשה. שוב - תפקידה של הביקורת השיפוטית – לוודא שכללי המשחק הדמוקרטיים נשמרים, ובתוך כללי המשחק- - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
לאחר שאמרתי את שתי הפתיחות הללו – ההבחנה – אני מפציר בך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אל תייצרו דיון נוסף בחוק הזה. אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה – אם יהיה דיון נוסף, החוק יעבור ממילא. כחלון עלה פה על עץ, הוא אמר שיהיו בחירות אם אין החוק הזה. יהיה דיון כביכול נכון פרוצדורלית, והחוק יעבור שוב. אל תקיימו דיון נוסף. נעביר את החוק הזה בצורה הכושלת שבה הוא עבר, ואז תוכלו לבטל אותו בבג"ץ.
רחל עזריה (כולנו)
¶
לא ייאמן. אתה כל כך צבוע. כמה צביעות אפשר לשמוע? מה זה הצביעות הזאת? יום אחד בג"ץ- - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אני מסיים. חברים, ההצעה שלי תהיה טובה לכולם. אמרתי – אנחנו לא רוצים את החוק הזה במהות שלו. הוא עבר בצורה פרוצדורלית גרועה. הדבר הנכון הוא לא לקיים דיון נוסף ולתת לכם האופוזיציה ללכת לבג"ץ. אני מסיים את הלופ. אמר לי איזה עיתונאי – ולא אומר את שמו, למרות שצריך לומר דברים בשם אומרם – יכול להיות שגם כולנו בסוף יהיו מרוצים בתהליך הזה כי יכול להיות שבסוף בג"ץ לא ירשה לעצמו לפסול חוק של המגן האחרון שלו בקואליציה שלו, לכן למרות שזה עבר בתהליך כל כך כושל, בג"ץ בסוף יאשר אותו.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אדוני, המצב האבסורד שקורה פה בוועדה הוא שיושבים פה כולם, וכולם, כולל היושב-ראש, כולל הייעוץ המשפטי של הוועדה, יושב-ראש הכנסת, הייעוץ המשפטי של הכנסת, הייעוץ המשפטי של הממשלה – כולם יודעים שהדרך שבה נחקק חוק ההסדרים היא לא תקינה, שפוגמת שנה אחר שנה, חסר תקדים- - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
בהליך הפיקוח שהכנסת אמונה עליו, בהליך החקיקה שהכנסת אמונה עליו. למעשה הוא מבטא שליטה בלתי-נתפשת בחומרתה ובקיצוניותה של הממשלה בעבודת הכנסת, שלא מאפשרת לכנסת לעשות את עבודתה. הדבר הזה לא נכון רק לוועדת הכספים אלא לכלל הוועדות שעסקו בחוק ההסדרים, אדוני.
החלק השני של חוק ההסדרים, שהוא תקציב המדינה, מטריד לא פחות, והייתי מצפה מהיועץ המשפטי לכנסת ומיושב-ראש הכנסת לנקוט עמדה גם בנושא הזה. אנחנו נמצאים היום ערב ההצבעה על התקציב. לפנינו מונח עוד קיצוץ רוחבי – זאת בשעה שהממשלה גם היא מצביעה על קיצוץ רוחבי נוסף, קיצוץ רוחבי בשירותים החברתיים, כבוד היושב-ראש, וזאת לאחר שמשרד האוצר הודה כבר כמה פעמים – גם בוועדה הזאת וגם בוועדת השקיפות, בכך שהתקציב שהוא הביא להצבעה בקריאה ראשונה אינו התקציב האמתי. אמר משרד האוצר על שלל נציגיו, אמרו, כששאלתי מדוע התוכנית לחיזוק הצפון לא נמצאת בתקציב, אמרו לי: היא תהיה בתקציב. זה פשוט עוד לא היה במה שקיבלתם.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אנחנו מגיעים עכשיו גם לישיבה על העברות תקציביות – זאת הישיבה של עכשיו. התוכנית לחיזוק המגזר הערבי, 15 מיליארד שקלים – גם היא לא נמצאת בתקציב. המאבק בעוני – גם זה לא נמצא בתקציב. התוכנית ליוצאי אתיופיה – גם זה לא נמצא בתקציב.
משרד האוצר אמר לנו שזה אמור להיות בתקציב. הוא אמר את זה בוועדה, יש לנו את זה בפרוטוקולים. אמרתם בצורה הכי מפורשת: בתקציב – אתם פשוט עדיין לא רואים את זה. כלומר ועדת הכספים מצביעה על תקציב לא אמתי. היא מצביעה עכשיו על העברות תקציביות שגם הן לא משקפות באמת את התקציב. עד רגע זה משרד האוצר לא הסכים לפרסם את התקנות את התקציביות, את שמונה הספרות – מה שלא מאפשר לנו באמת לבחון מה קורה בתקציב המדינה. כלומר אנחנו נצביע על דבר שהוא לא אמתי. אנחנו נעשה הצבעה שהיא- - -
היו"ר משה גפני
¶
את צריכה להצביע נגד. את מדברת על התקציב. זאת הצעה לסדר עכשיו, בעיקר בנושא הזה של המס על דירה שלישית. את מתפרסת לכל העולם? את יודעת כמה בעיות יש פה?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
התקציב וחוק ההסדרים שזורים אחד בשני, ואחד לא עובר בלי השני. תקציב יכול להפיל ממשלה, אם הוא לא עובר. הם שזורים אחד בשני, ולכן היה הלחץ פה. חוסר האחריות הפרלמנטרי בהעברת חוק ההסדרים הוא אותו חוסר אחריות שאנחנו רואים בהעברת התקציב. לכן אני מצפה, וגם אפנה ליועץ המשפטי לכנסת בעניין הזה, שאת אותה עמדה חריפה שהוא אמר בנוגע לחוק אחד, חוק ההסדרים, הוא יביע גם לגבי כל הליך חקיקת התקציב, מאחר שיש דמיון מלא בדרך שבה הגיע החוק הזה של דירה שלישית, הדרך הבזויה הזאת שבה הוא הגיע לוועדה והחוקים האחרים של חוק ההסדרים בוועדות השונות לבין איך שהגיע תקציב המדינה, ועשרות ההעברות התקציביות שנתבקש להצביע עליהן בשעות הקרובות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני אמנם חדש בכנסת, אבל בתקציב הקודם וגם בזה – כל חוקי ההסדרים מגיעים ברגע האחרון, וכולם באותו נוהל, כולל הדירה השלישית. אני רק מזכיר לכם שהאופוזיציה לא אמרה שום דבר.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
גם חוק הדירה השלישית היה בנוהל לא בסדר, כל החוקים היו בנוהל לא תקין, כי הבאנו ברגע האחרון תיקונים לנושא של השקעות ההון, הבאנו ברגע האחרון תיקונים לפיצויים. כל החוקים – קרן ארנונה – באנו ברגע האחרון והבאנו תיקונים, ולמרות זאת האופוזיציה השתתפה ולא התנגדה לדיון.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בקרן הארנונה הנחנו בפני הוועדה נוסח מתוקן, עם הרבה יותר תיקונים מאשר בחוק דירה שלישית, ואף אחד מהאופוזיציה לא טען שאי-אפשר לדון כי אין זמן. אף אחד.
היו"ר משה גפני
¶
אוסאמה, אני לא מסכים. זה הצעה לסדר. זה לא בסדר-היום. עשיתי את זה לפנים משורת הדין. אאפשר גם לך. דברו בקצרה. יש לי עוד עבודה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
זה הנוהל בחוק ההסדרים לאורך שנים. גם אתם לא התלוננתם על זה. בכל החוקים שיושב-ראש ועדת הכספים הביא, היו תיקונים.
אני מזכיר לכם שחוק הדירה השלישית הונח לפני שלושה שבועות.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
נו, באמת. לא נכון. אני פשוט לא יכול. אוי באמת. הכחול הונח, אבל מה שהונח אחר כך, לא דמה לו בשום פנים ואופן.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
המצב הוא שזו השיטה. זה הנוהל הרגיל. לא עשינו שום דבר חריג.
לגבי העניין הזה שאנשים לא השתתפו, או גופים וארגונים. עם כל הכבוד – זה היה בסדר-היום או לא היה?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
היה בסדר-היום. כלומר הם ידעו שזה יהיה. הם היו צריכים להיות פה. נמתין עד שנוכל להכניס אותם ולדון בחוק הזה, כך שאיני רואה בעיה בעניין הזה. אם הם לא יכולים לבוא בלילה, זאת בעיה שלהם, עם כל הכבוד. לפי זה, נקבע רק מתי שהם יכולים. אולי נעשה את זה בעוד חודש- - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לצערי הרב, היועצת המשפטית הזאת – זאת לא פעם ראשונה שהיא מקבלת החלטות שלדעתי הן לא נכונות, ואני מזכיר לך את הדיון שהיה בנושא של חוק תקציב דו-שנתי, שהיינו צריכים לשמוע משך 14 שעות את חברת הכנסת סתיו שפיר, ללא כל סיבה. יכולנו לשמוע אותה בזמן מוגבל, ולהצביע על כל ההסתייגויות שלה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
כמו שאנחנו עושים בוועדות אחרות. אז היא אמרה את שלה. היועץ המשפטי מגבה אותה, אבל עם כל הכבוד, הוועדה סיימה את עבודה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לכן אני מגבה את החלטת היו"ר, לאור מה שקרה עד היום – לא לפתוח את העניין הזה מחדש.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אוסאמה, אתה מוכן לתת לי? הוויכוח הזה אולי מיותר, כי יושב-ראש הכנסת הודיע שאין תקדים לעניין הזה בשנייה הזאת, שהוא מכבד את דעתך, אבל ימנה מישהו אחר, לקיים את ההליך מחדש.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבין את מה שחברי מהקואליציה מנסה למשוך אליו, שיאיים על בג"ץ, שכביכול- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן, איום פיזי מתון. ברגע שאתה אומר שאין הבדל בין החוק של מיסוי דירות לכל שאר החוקים בחוק ההסדרים, אתה למעשה אומר לבג"ץ: אם תבטל את החוק הזה – צריך לבטל את כל החקיקה. ידוע דבר, שגם העמדה של היועץ המשפטי של הכנסת בעניין חוק ההסדרים, הרי ניתנה לפני חודש ימים. הוא אמר מה שאמר על חוק ההסדרים, ואמר שצריך להפחית כמה שיותר את החקיקה בחוק ההסדרים. ואנחנו כאופוזיציה השתתפנו בכל החקיקה הזאת, ולא התלוננו – לא על שעות עייפות ולא על שעות ערב ולא על שעות בוקר, והיינו מתי שהיינו צריכים להיות. וזה לא עניין של זמנים. אבל כשבאים לחוקק חוק כזה, עם נוסח חדש לגמרי, שעוד לא הספקנו אף אחד מאתנו – לא מהאופוזיציה ולא מהקואליציה – אפילו עוד לא הצלחנו לקרוא את הנוסח, כי כל היום – גם יום רביעי נשארנו עד -02:00 לפנות בוקר, באנו ב-09:00 בבוקר, היינו כל היום, השתתפנו בכל הדיונים של קרן ארנונה, של השקעות הון, העברנו את כל הצעות החוק שהיו באותו יום. באנו ב-12:30 באותו יום ואמרנו: את החוק הזה אנחנו מבקשים לדחות – או ליום ששי בבוקר- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו כאופוזיציה אמרנו שאנחנו מוכנים לבוא בבוקר יום ששי, למרות שזה יום מנוחה שבועי שלנו, אבל אמרנו: אנחנו מוכנים לבוא ביום ראשון. מיקי אמר: אפילו במוצ"ש. כבוד היושב-ראש לא רוצה לא בששי ולא בשבת, כי זה מנוחה שבועית – נבוא ביום ראשון בבוקר. מה היה קורה, אדוני היושב-ראש, אלמלא כל הבלגאן הזה שהכנסתם אותנו אליו, וחוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת, ויושב-ראש הכנסת, אם היינו באים הבוקר, מקיימים את הדיון הזה, והיינו גומרים את זה? אני לא מבין – לא את יושב-ראש הקואליציה ולא את חברי הקואליציה, שבאים בטענות עכשיו ליועצת המשפטית של הוועדה, שהעזה להגיד מה שאמרה. דבר טריוויאלי.
לכן אני אומר – אם יש אשם במצב הזה, זה אתה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, ואתה כיושב-ראש ועדה, היית צריך- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מפנה, וגם לצורך הפרוטוקול של הישיבה הזאת, שתצביעו אחרי זה, אני מפנה לסעיף האחרון בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת, שאומר: העברת הנוסח ברגע האחרון, ובעת שהוועדה דנה בעניינים אחרים, כך שלא התאפשר לחברי הכנסת ולייעוץ המשפטי של הוועדה ללמוד את הנוסח המעודכן, מורכבותו ואורכו של הפרק שכלל לצד סעיפי מיסוי רבים גם הוראות עונשיות וכן הוראות- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בסדר; ולא בא בנוסח הצעת החוק בקריאה הראשונה, אי-מתן הזדמנות לגורמי חוץ להשמיע את עמדתם באשר לנוסח המעודכן, כמקובל- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתם הרמתם אליו טלפון? אתם הרמתם אליו טלפון? יושב-ראש הוועדה ביקש ממנו לבוא?
רחל עזריה (כולנו)
¶
לפגוע במעמד הוועדה. מפלגות חברתיות יוצאות נגד חוק חברתי. בחיים לא ראיתי דבר כזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
רחל עזריה, - - - אתם מבקשים להטיל קנס, אבל דירה בסביון שעולה 10 מיליון דולר – פי כמה – עשר דירות כאלה קטנות, אתם לא מבקשים מיסוי. אז אל- - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
אני מבקשת התנצלות מחבר הכנסת מיקי לוי על התבטאות לא ראויה, לא הולמת ועל עוד דברים. לא אחזור עליה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תשמעו על מה אתם מצביעים. היועץ המשפטי לכנסת אומר: כל אלה מובילים למסקנה כי ההתנהלות- - -
רחל עזריה (כולנו)
¶
תתביישו לכם. מפלגת יש עתיד החליטו להתייחס לנשים במפלגת כולנו כאל חבורת מעודדות. פעם אחת מאיר כהן אמר את זה במליאה, ועכשיו מיקי לוי אומר את זה. מה, זה חלק מדף המסרים שלכם? ככה אתם מתייחסים לנשים? לא היית מעז לומר דבר כזה לאף גבר חבר כנסת, לא משנה מאיזה מפלגה הוא. פעם שנייה – לדעתי זה בדף המסרים. אני דורשת התנצלות. אני לא מוכנה. לא יתייחסו ככה לאף אשה בכנסת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
היועץ המשפטי אומר: כל אלה מובילים למסקנה כי ההתנהלות במקרה שבפנינו לא אפשרה עמידה בדרישות עיקרון ההשתתפות, שהוא כאמור עיקרון יסוד בחקיקה. הוא אומר: נפל פגם, היורד לשורשו של עניין.
אני מציע לכם – עוד לא דיברתי על תוכנו של החוק. יכול להיות שבחוק היינו מגיעים- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מציע, לאור העמדה של היועצת המשפטית לוועדה והיועץ המשפטי של הכנסת ויו"ר הכנסת, אני מציע לכם, במקום שנלך לבג"ץ, ובג"ץ ייקח כמה ימים ובסוף נחזור לפה ונקיים דיון, בוא נתחיל עכשיו.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אני חושב שההתעסקות של האופוזיציה יותר מדי בחוק הזה, זה בזבוז זמן. יש לנו הרבה דברים להעביר. למה אתם מתעקשים על החוק הזה? הולכים לדון מחדש.
היו"ר משה גפני
¶
דוד, מספיק.
פנייה מס' 196
מס' פנייה לוועדה 195-193. מי מסביר? אני עובר לפנייה הבאה. הם בדרך. מס' פנייה לוועדה 196, המשרד להגנת הסביבה.
אורי דביר
¶
אורי דביר, הרפרנט של הגנת הסביבה. הפנייה נועדה להעביר 70 חודשי עבודה ושמונה תקני רכב ללשכת סגן השר וללשכת השר להגנת הסביבה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
הוא נסע על האוטו של הכנסת? ההתחשבנות בין הכנסת לבין המשרדים היא התחשבנות אחרת. מאוד יכול להיות שאחרי חודש- - -
שאול הויזלר
¶
אסביר. שאול הויזלר מהמשרד להגנת הסביבה. למעשה הפנייה דנה בלשכת סגן השר. לפי הנציבות, מגיעה לסגן השר לשכה. לכן יש פה פנייה לתקצב חודשי עבודה ותקנים ללשכת סגן השר, וגם ללשכת השר המורחבת. כיוון שאלקין הוא שר על שני משרדים, לעומת אבי גבאי, שהיה שר על משרד אחד, יש לו תקנים מורחבים ללשכה המורחבת.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד אישור פנייה 196 – 8
נגד - 6
פנייה 196 אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
הפנייה אושרה. התבקשה רביזיה.
פניות מס' 221-219
מספר פנייה לוועדה 221-219. יש שלוש פניות ברצף של המשרד להגנת הסביבה. בבקשה.
אורי דביר
¶
זו פנייה שנועדה להעביר 57 מיליון שקלים ו-58 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב מהמשרד להגנת הסביבה – לטובת: 25 מיליון שקלים – יישום החלטת ממשלה מס' 1973, מיום 27.9.16, בדבר פרויקט לשמניה – מפגעי הלשמניאזיס, שושנת יריחו.
אורי דביר
¶
שתיים, - - - ליישום החלטת ממשלה מס' 2508 בדבר תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה. מימון הרשאות שניתנו למשרד להגנת הסביבה למטרת יישום חוק אוויר נקי, ויישום החלטת ממשלה 529 בדבר תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת הסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לשאול – עניין מימון חוק אוויר נקי, זה לא היה ידוע בעת הגשת התקציב המקורי?
שאול הויזלר
¶
למעשה, ניתנו הרשאות עבר, והמימון של חוק אוויר נקי, בגלל כל מיני עיכובים במכרזים שהיו, לא ידענו כמה מימון נצטרך השנה. נדרש כרגע מימון של עוד 6 מיליון שקל לחוק אוויר נקי.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש פה החלטת ממשלה מסוף 2015 – לפני שהצענו על התקציב – וגם מ-2010. מה קרה שרק עכשיו מתקצבים אותם?
שאול הויזלר
¶
החלטת הממשלה היא בנושא אקלים מ-2010 – זה הרשאות שניתנו ב-2010 ו-2011 בנושא שינוי האקלים. התקציב שניתן בהרשאות הוא תקציבי עתק של מאות-מיליוני שקלים. 120 מיליון שקל או משהו כזה. כרגע זה רק הסיום, התשלום האחרון של ההרשאה. לא ידענו אם זה ייצא לפועל, ולכן עד עכשיו לא התבקשו כספים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש לי שאלה נוספת. אני רואה פה את הטבלה שצירפתם עם היקף התמיכה במועצות אזוריות לפי הנפגעים של שושנת יריחו. מהתמיכה הזו נראה שלתושבי ההתנחלויות יש יותר נפגעים משושנת יריחו מאשר לאזרחים אחרים במדינה.
שאול הויזלר
¶
הטבלה שצירפנו זה לא טבלה שהמשרד הכין; זו החלטת ממשלה. האגף הוא אגף מקצועי. הוא דן בבעיות המקצועיות שיש במדינת ישראל, נפגעי שושנת יריחו. מסתבר שבאמת באזור של בית אריה ובאזורי ההתנחלויות יש יותר נפגעים של שושנת יריחו.
היו"ר משה גפני
¶
לא מדברים בזמן הצבעה.
הצבעה
בעד הפניות 221-219 – 5
נגד – 4
נמנעים – אין
פניות 221-219 אושרו.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש פה החלטת ממשלה מנובמבר 2011 – מלפני חמש שנים. מה קרה שעכשיו אתם מתקצבים את זה? עברו מאז כבר שלושה תקציבים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אבל אתם לא תומכים באוויר נקי? כל העניין של רכב חשמלי זה אוויר נקי. אתם לא תומכים בזה? מה יש לכם נגד זה?
תמיר כהן
¶
למעשה המשרד הוציא קול קורא של שיתוף כלי רכב חשמליים. החלטת הממשלה כאן היא רק כרפרנס, כי זה דן באותו נושא. אבל למעשה המשרד הוציא קול קורא של שיתוף כלי רכב חשמליים בתקציב של 10 מיליון שקל.
במינהלת תחליפי הנפט נשאר תקציב, והם רצו לממש אותו. הם העבירו אותו לאותן מטרות של הקול קורא, שאנחנו נותנים לעיריית נתניה, שהיא הבאה בתור, להקים מערך של כלי רכב חשמליים.
תמיר כהן
¶
מה שאנחנו מעבירים כרגע, בפנייה הזאת, זה העברה של 2.1 מיליון שקל ממינהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה למשרד להגנת הסביבה.
היו"ר משה גפני
¶
מה את רוצה, שלא אעשה צחוק? אני עושה צחוק מתי שכולם שואלים. מה דעתך? לפני שאני משתגע פה. בבקשה.
שאול הויזלר
¶
בשנת 2016, בפנייה הראשונה של המשרד להגנת הסביבה, באזור מאי 2016, היתה פנייה של הוצאה מותנית בהכנסה מקרן קיימת לישראל. קרן קיימת לישראל נתנה תקציב לפרויקט משרדי. אחד מהם היה הפרויקט הזה של שיתוף כלי רכב חשמליים. יצא קול קורא בהליך שוויוני לכלל הרשויות ויזמים, להפליל כלי רכב חשמליים. הוא נשפט, ועיריית נתניה לא זכתה, כי לא היה מספיק תקציב. המשרד פנה למינהלת תחליפי הנפט, שהסכימה להעביר עוד 2.1 מיליון שקל, כדי להכניס גם את עיריית נתניה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
כל העברה תקציבית הם פשוט השתמשו בהחלטות ממשלה קודמות, לפי מה שאחרים כבר ביצעו?
שאול הויזלר
¶
למעשה זה בדיוק באותו נושא. הממשלה החליטה לעבוד על שינוי האקלים, להפחית את מזהמי האוויר. כרגע אנחנו דנים באותו נושא. לכן ההחלטה היא כרפרנס לנושא הזה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אתה בטח יודע שאני מסכימה עם הנושא, ואנחנו נגד זיהום אוויר. אני שואלת אותך שאלה פשוטה. אתה מדבר פה על החלטה שכבר בוצעה. עכשיו אתה מביא לנו בקשה להעברת כספים נוספת, אבל איכשהו אתה מתקף אותה לאותה החלטה מ-2011. האם זה אומר שעכשיו כל העברה תקציבית בתחום מסוים, שהיתה עליו איזושהי החלטת ממשלה בהיסטוריה של מדינת ישראל, מתישהו בעבר, אפשר עכשיו לכפוף אותה לאותה החלטת ממשלה בהיסטוריה?
היו"ר משה גפני
¶
תשובה. היא שואלת אם אתה משתמש בהחלטת ממשלה ישנה, שכבר בוצעה, כדי להצדיק את ההעברה של עכשיו.
שאול הויזלר
¶
אני לא יכול לענות כך. הסברנו שהממשלה גם החליטה, כלומר אנחנו נותנים משנה תוקף. אפשר להעמיד את ההעברה הזאת ללא החלטת הממשלה, והנושא הוא נושא ראוי בפני עצמו.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
מה שהדבר הזה אומר, גפני, שעל כל החלטה של העברה תקציבית אפשר פתאום למצוא החלטת ממשלה מהעבר, למרות שהיא כבר בוצעה.
אורי דביר
¶
זה העברת 15% עודפים מחויבים שאושרו בסעיף 06, משרד הפנים, לסעיף 54, יחידת האכיפה, עקב מעבר היחידה ממשרד הפנים לאוצר.
אורי דביר
¶
התקצוב זה לתקנת ההריסות. זה סכום של 717 אלפי שקלים לתקנת ההריסות כחלק מ-15% העודפים המחויבים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אמור להיות פה נציג משרד הפנים. אתה נציג של משרד הפנים? לפי הנוהל, צריך להיות נציג משרד הפנים.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, גם ככה לא קל לי. אני מבקש שתתנהגו נורמלי באגף התקציבים. הנושא הזה עבר למשרד האוצר?
היו"ר משה גפני
¶
אתן לך. אני חוזר ל-195-193. הפנייה הראשונה, בבקשה. סתיו, צדקת לגמרי. אחזור לפנייה הקודמת, מה שהצבענו. עכשיו נחזור לעמוד הראשון של החוברת. בבקשה. שם ותפקיד.
שלמה פשקוש
¶
הפנייה נועדה להעביר 55 מיליון שקלים לתקציב מיזם ישראל דיגיטלית. מיזם ישראל דיגיטלית זה מיזם שהוקם בהחלטת ממשלה לפני כשלוש או ארבע שנים. הוא נועד לעשות פרויקטים דיגיטליים משמעותיים ומהפכניים בממשלה. הפרויקטים המרכזיים שהוא עוסק בהם היום זה בריאות דיגיטלית, שזה מערכות לניהול המיונים, אקדמיה דיגיטלית שזה קורסים מקוונים, בהתאם לסטנדרט הבין-לאומי. הכסף נועד לעבור, לתקצב את הפרויקטים לפי קצב הביצוע של המזומן, כי פרויקטים של מחשוב הם רב-שנתיים, ואתה צריך לעקוב אחר קצב הביצוע ולתקצב אותו בהתאם.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
ודאי. יש פה הרבה מאוד כסף, ויש עליו הרבה מאוד שאלות. קודם כל, המקור התקציבי הוא קציר ים המלח, בין היתר? אני רוצה לקרוא לך את הנתונים התקציביים לשנים הקודמות. קציר ים המלח ב-2016 תוקצב ב-301 מיליון שקלים. על שינויו כבר נמצא ב-31 מיליון שקלים. ב-15 תוקצב ב-13 מיליון שקלים, על שינויו – 10 מיליון שקלים, כלומר- - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
את זה אני יודעת. אני שואלת מה פשר התוכנית התקציבית הזאת, אם זו תוכנית שמדי שנה אתם משתמשים בכסף שלה למטרות לגמרי לא קשורות לים המלח.
היו"ר משה גפני
¶
סתיו שפיר שאלה שתי שאלות: האם באמת, כפי שזה מופיע כאן, זה יורד מקציר ים המלח. אם כן, השאלה שלה – יש תוכנית שלמה, ואתם כל הזמן לוקחים ממנה. התוכנית הזאת עלולה להתבטל, כי הכסף הולך לפרויקטים אחרים, כפי שמופיע עכשיו. נכון, סתיו? זאת השאלה?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
כאן. אני חושבת שיש פה רזרבה סמויה. אגב, גם משרד התיירות צריך להיות נוכח פה.
תמיר כהן
¶
קודם כל אני רוצה לומר שאני לא אחראי על תקציב התיירות, אבל אענה במקומו. אם יהיו שאלות נוספות, שלא אדע לענות עליהן, ארשום אותן, ונחזור לוועדה עם תשובה.
שנית, התקציב המדובר הוא פעילות פיתוח שנעשית דרך משרד התיירות, לשקם את ים המלח. זו פעילות פיתוח. פעילות פיתוח, מטבעה לא תמיד המזומן יוצא בהתאם להרשאה שתוכננה. לכן יכולים להיות שינויים בקצב הביצוע של התקציב בפועל. מה שמובא פה הוא התאמה של התקציב לביצוע בפועל.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אתה יכול להסביר איך מ-300 מיליון השנה ירדנו ל-30 מיליון? זה קיצוץ של קרוב ל-90%. את כל המזומן הזה איכשהו לא הצלחתם להוציא?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
צריך להיות פה נציג שאחראי על תוכנית קציר ים המלח, שיסביר לנו איך מקצצים ממנה 90%.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
ביטן, מה קרה לאוויר נקי ולהגנה על הסביבה שלפני שנייה הייתם בעד? עכשיו אתם בעד לפגוע בסביבה? צריך להיות פה נציג של המשרד. כך נקבע בפועל. עכשיו לא מצביעים כי אין רוב. אין דברים כאלה. איזו עליבות. מתקצבים תוכנית ב-300 מיליון שקלים, מקצצים אותה ל-30 מיליון. גם בשנים הקודמות, ב- - - ואתה אומר לי שאין רזרבה סמויה. כל שנה מאז 2013 היא מקוצצת ב-90%. מה זה אם לא רזרבה סמויה? מה זה?
אפרת תבור
¶
אפרת תבור, תקציבאית משרד האוצר. מדובר בהעברה של 15% מהעודפים ממשרד הפנים למשרד האוצר כתוצאה מכך שהיחידה עברה ממשרד הפנים למשרד האוצר.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
נאמר בפנייה שמכפיפים את התוכנית למיעוטים בביצוע של הדבר הזה. זה שונה ממה שאמרת עכשיו.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה? שב ותסביר לכולנו. עם כל הכבוד, אין לה פריבילגיה בוועדה. אתם רוצים שאני אתחיל לשאול שאלות? תסבירו.
אורי דביר
¶
בפנייה כתוב בדיוק את מה שהקראנו, שזה נועד להעביר 15% מהעודפים המחויבים שהאכיפה לאכיפת דיני תכנון.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
בפנייה כתוב בפנים מה שמודגש בתוך דברי ההסבר, שיש פה הכפפה של תוכנית המיעוטים לפנייה הזאת.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפניות – ירים את ידו. מי נגד? לא לדבר.
הצבעה
בעד הפניות – רוב
פניות 198-197 אושרו.
דובר
¶
מאגף תקציבים אין נציגי תיירות כיום מתוך סיבות משמחות. אנחנו מנסים לדאוג שמישהו ממשרד התיירות יגיע. דואגים לפריון הילודה...
אורי דביר
¶
זו פנייה שנועדה להעביר תקצוב בסך 14 מיליון שקלים בהוצאה ו-30 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור מימון עבודות ועדת ערר מחוזיות וקידום תוכניות מתאר הכוללות את יישום החלטת ממשלה מס' 959 לקידום תוכניות מתאר בישובים הדרוזיים והצ'רקסיים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
האם התוכנית הזאת תוקצבה לגמרי, גם בתקציב הנוכחי שמצביעים עליו עכשיו, ל-2017? מדובר בתוכנית רב-שנתית?
חנוך ברש
¶
חנוך, מינהל התכנון. אנחנו כרגע פעם ראשונה מבקשים תקציב של 30 מיליון שקל עבור החלטת הממשלה 959. ב-2017, בהתאם לצורך- - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
מדובר בתוכנית רב-שנתית לארבע שנים. לפי תשובתך עכשיו – מצטערת שהתפרצתי לדבריך – פשוט הבנתי לאן אתה הולך – בעצם אתם לא מתקצבים את זה ב-18-17 אלא תעבירו את זה שוב בהעברה תקציבית. נכון?
חנוך ברש
¶
כרגע אנו מבקשים 30 מיליון שקל. יש לנו תקצוב לתוכנית מתאר למגזר המיעוטים. חלקו יהיה בהתאם להחלטת הממשלה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אם אפשר לומר משהו על זה לך: מאחר שיש פה החלטת ממשלה על תוכנית מ-2014 ו-2015 – על תוכנית לארבע שנים – מ-2016 עד 2019 – כרגע אנחנו מקבלים במקום שזה היה מתוקצב בבסיס, אנחנו מקבלים העברה תקציבית ל-2016. מתשובת נציג האוצר כרגע אנו מבינים שגם ב-18-17 זה יעבור בהעברה תקציבית ולא מתוקצב בבסיס.
היו"ר משה גפני
¶
אין לך רשות דיבור. מספיק כבר. כי שאלת שאלה נכונה. אומר גם דוד ביטן וגם אני – תחזרו עם תשובה. יש לך שאלה טובה, אז את ממשיכה לדבר? אם אתם הייתם בקואליציה, גם הייתם מתנהגים כמוני? אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה מכיר את הבדיחה על הגופה של הרצל – שהלכו לנשיא אוסטריה, משלחת של יהודים. התחילו לדבר, משלחת. אמרו לו: אנחנו באים כדי לבקש להעביר לארץ. אומר: זה כבר נמצא בארון בשדה התעופה. אמרו: יכול להיות שלא הבנת מה גודל הרגע ההיסטורי. אמר: כבר הסכמתי. לכו לשדה התעופה. אמרו: באנו להסביר לך בשם העם היהודי מה החשיבות של ההעברה. אמר: תרצו – תיקחו, אבל לא הצליח להבין מה חשיבות העניין הזה לעם היהודי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
זו בדיחה של הנשיא ריבלין. אני רוצה לשאול - היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה – דיברת על 955, תוכנית לדרוזים ולצ'רקסים?
אורי דביר
¶
בפנייה של תכנון אין משהו מיועד, אבל הדברים האלה מתוקצבים, ואנחנו עושים על זה מעקב שוטף. אני יכול להראות לך את כל התקציבים.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לבקש מכם – אחמד טיבי שואל שאלה רצינית. אני מבקש שתבדקו את העניין, ותיתנו תשובה לנו ולאחמד טיבי.
ליאור בראון
¶
ליאור בראון, אגף תקציבים, אוצר. הפנייה נועדה להעביר סכום של 548 ו-873 אלף שקלים לתקציב משרד הביטחון, בהתאם לסיכום התקציבי שנחתם בין הצדדים. ההסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
תמיר כהן
¶
אני אסביר. המקור התקציבי הוא מהתאמת הביצוע של תקציב תשלומי הריבית ותקציב החזרי הקרן לביטוח הלאומי. הסיבות המרכזיות להתאמת הביצוע בתקציבים האלה זה שינוי בגורמי המקרו בין מה שהונח בעת בניית התקציב בספטמבר 2015 לבין המצב כיום בכלכלה העולמית.
תמיר כהן
¶
ממש לא. יש בסעיף 84 – התוכנית היחידה שנחשבת לחישוב מגבלת ההוצאה היא החזר הקרן לביטוח הלאומי. החזר הקרן לביטוח הלאומי נבנה בהתאם ללוח סילוקין ולתחזיות שאנחנו מקבלים מיחידת ניהול החוב בחשב הכללי.
אחד הדברים שמשפיעים על לוח סילוקים זה כל מיני גורמי מקרו כלכלה ותחזיות שנעשות.
תמיר כהן
¶
בגדול, כשבונים את התקציב במשרד האוצר, בערך בחודש מרס או אפריל אגף הכלכלן הראשי, שאמון על כל ההנחות המקרו כלכליות, מייצר סט של הנחות מקרו כלכליות – למשל, שערי חליפין, מדד מחירים, אינפלציה, ריבית, תחזיות לשנים הבאות, שבונים את התקציב. בהתאם לזה ובהתאם ללוח סילוקין שיש בידי יחידת ניהול החוב בחשב הכללי לבנות כל מיני תחזיות. בין היתר, נבנית תחזית- - -
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. משרד הביטחון. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הפניות – רוב
פניות מס' 230-227 אושרו.
היו"ר משה גפני
¶
מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. שוב. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הפניות – רוב
פניות מס' 230-227 אושרו.
אייל מדן
¶
מדובר בפניית סוף שנה של משרד העלייה והקליטה. היא דנה בשינויים פנימיים בתוך משרד העלייה והקליטה. בעיקרה מתאימה תקציב לביצוע בפועל.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
יש לי שאלה לסעיף קליטת עולי אתיופיה, 39,499 שביקשתם. השאלה שלי היא – ידוע לי שיישום החלטת הממשלה, לא מיישמים אותה כמו שצריך. בהחלטת הממשלה כתוב שעד סוף דצמבר היו צריכים להיות 300. בפועל הגיעו 70 ומשהו. 67 הגיעו בפועל. אני שואל, למה 40 מיליון? היו צריכים להגיע 300 עד סוף השנה. בפועל הגיעו- - -
אופיר להב
¶
אופיר להב, משרד העלייה והקליטה. 1911 קבע שיגיעו 1,300 עולים. אנחנו נערכים כדי לקלוט את מי שיגיע.
אופיר להב
¶
נכון. לכן אנחנו נערכים לזה כעת. מי שקובע את קצב ההגעה – ואתה צודק שה-300 היה צריך להגיע – זה לא אנחנו אלא משרד הפנים, שיושב שם ומאשר את האנשים לפי הרשימות. התפקיד שלנו הוא שגם אם מחר יגידו לנו: עוד 300 באים, בלילה, אנחנו צריכים להיות ערוכים לזה. הסכום הזה בא להאריך את החוזה למקסימום שאפשר מול כל מרכזי הקליטה, כדי שניערך. גם נעביר בשנה הבאה עוד חלק, אם נצטרך, כדי שכל משרדי הקליטה יהיו ערוכים ומוכנים לקלוט לפי החלטת הממשלה, שהממשלה החליטה את ה-1,300.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
תודה. בסעיף 10 יש תקצוב של 17 מיליון לסל קליטה, אבל כתוב שצפוי קיטון של 7.5%. אני לא מבין.
אופיר להב
¶
סל הקליטה תוקצב בבסיס לפי הצפי של סוף שנה שעברה. כך אנו בונים את זה. סוף שנה שעברה היה שיא של 15 שנה במספר העולים. לפי זה תקצבנו את התקציב השנה. בהשוואה למה שהיה בסוף שנה שעברה, מספר העולים השנה הולך לקטון ב-7.5% - זה דברי ההסבר. אבל מה שעשינו באמצע השנה, כשעשינו הערכה חצי שנתית – חשבנו שהירידה תהיה הרבה יותר גדולה. לכן לקחנו חלק מסל קליטה, ועכשיו מתברר שהחצי השני של השנה, ובייחוד החודש וחצי האחרונים, זה גדל יותר. לדעתי, אם איני טועה, ביולי היה עדכון צפי של 10% - היה 400 מיליון, הורדנו בכ-40 מיליון, ועכשיו אנחנו מחזירים 16.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
בנוגע לסעיף 8, דרך חדשה. ישבו אצלי בוועדת השקיפות לפני שבועיים אנשים מטעם משרד ראש הממשלה, שאחראים על ביצוע תוכנית דרך חדשה, ואמרו לפרוטוקול הוועדה שהם לא ראו את התקציבים בתקציב 2018-2017, ולא יודעים אם אכן התוכנית הזו נכנסה לתקציב. פה אתם מדברים על 8 מיליון שקלים מתוך תוכנית חומש שהיתה אמורה להיות גבוהה בהרבה – זה רק חלקיק ממנה. אז קודם כל, האם זה מתוקצב ב-18-17? ואיפה זה נמצא בתוך התקציב – ממש מספרי תקנות, אם יש לכם אותם.
שנית, אני רואה שהמקור התקציבי הוא משירותי קליטה, מתעסוקה, מדע ויזמות אצל עולים ומסטודנטים עולים. כל הסעיפים הללו בכל שנה יש בהם קיצוצים. ב-2014 היה מ-72 מיליון ביצוע רק של 60 מיליון, ב-2015 מ-76 מיליון ביצוע רק של 69 מיליון. איך יכול להיות שגוזרים מהתקציבים האלה, אם יש שם עודף מלכתחילה, או הם לא מבוצעים, ואם הם לא מבוצעים, למה הם לא מבוצעים? ואת כל הסעיפים של דרך חדשה ב-18-17 – בבקשה תפרטו לנו.
אופיר להב
¶
נשאלו שתי שאלות. לגבי עניין הסעיפים, כל הסעיפים אצלנו שמתוקצבים בצורה של תשלומי פרט, כלומר מספר הסטודנטים שמקבלים מלגות – אנחנו לא יודעים כמה מגיעים בסופו של דבר. אנחנו מתקצבים כמה שנראה לנו, מן הסתם, עם סטיית תקן קטנה כלפי מעלה כדי לא להיות במצב של חוסר, ובסוף שנה, כל סוף שנה, כשיש סעיפים שבהם אנחנו תקצבנו יותר, אנחנו מורידים. זה מה שנקרא התאמת תקציב לביצוע. זה מבחינת ההסטות.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
זה לא הגיוני, כי במהלך השנה הגדלתם את התקצובים בעל שינויו באופן משמעותי, ואז בסוף השנה הביצוע הוא פחות מהתקציב בבסיס.
אופיר להב
¶
הרבה מאוד מההגדלה שאת קוראת לה הגדלה בעל שינויו היא לא הגדלה של תקציב אלא הגדלה של עודפים.
היו"ר משה גפני
¶
סתיו, לא קיבלת רשות. עם כל הכבוד, גם אני רוצה להבין. שאלת שתי שאלות – קודם שיענה. לא נכון, כן נכון – תגידי אחר כך. בבקשה, את התשובה הראשונה פעם נוספת.
אופיר להב
¶
מבחינת ההסטות, הן ממקומות של התאמת תקציב לביצוע, בעיקר במקומות או של תשלומי פרט, שיש בסוף השנה התאמות, או במקומות של תקנות תמיכות, שבסוף השנה – למשל, סטודנטים, שנתת, היה תקציב בסיס. קיבלנו עודפים. לדעתי, כמעט לא היו תוספות מעבר.
אופיר להב
¶
לגבי הנושא של דרך חדשה, משרד הקליטה בדרך חדשה לא מקבל תקציב, ואין לו תקנות תקציביות לזה. להפך – הוא המשרד ששמים את הלימיט על 15 שנה, ואנחנו, אם כבר מעבירים כסף לכולם, גם השנה, תבוא בדרך עוד פנייה שאנחנו מעבירים תקציבים למשרדים אחרים יחד עם הסמכויות שהעברנו בחלק מהאחוזים.
לגבי בסיס שנה הבאה, בכל המשרדים האחרים – שהם לא משרדי קליטה, כי לנו אין תקציב לדרך חדשה- - -
אייל מדן
¶
אייל, משרד האוצר. לגבי דרך חדשה, יש התחייבות של הממשלה ושל משרד האוצר, לתקצב את כל התקציב התוספתי שהובטח לדרך חדשה. יש לזה כסף, והוא נמצא. הוא קיים. חלק מהכסף מתוקצב ממקורות המשרדים, וחלק מתקציב תוספתי שקיים ונמצא בבסיס תקציב שנה הבאה.
אייל מדן
¶
חלק מהרעיון של דרך חדשה היה לייצר אי-הבדלה של יוצאי העדה האתיופית. התקציבית הם לא צבועים בתקנה שמוגדרת לדבר הזה, אלא נכנסים לתוך תקנות קיימות, שבהן המשרדים מבצעים את הפעילות שלהם, ושם בתוך התקנות האלה גם מבוצעת פעילות ליוצאי אתיופיה. זה לא נמצא כתקנות נפרדות.
אייל מדן
¶
חלקו, אגב, נכנס כבר לתקציב הבסיס – למשל, למשרד הבריאות תוקצבו 3.3 מיליון שקלים.
(היו"ר דוד ביטן, 13:00)
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אי-אפשר לשמוע כלום. זה ממש זלזול בנציג המשרד שמדבר. אני סופרת 3.5 מיליון שקלים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אבל זה לא ההעברה של משרד הקליטה. סתיו, זה דיון אחר שאת מנהלת אותו מול משרד האוצר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
מעניין אותי מאוד. אני גם יכול לתת לך הסבר, אבל את מנהלת דיון מול משרד האוצר- - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אז תן לזה עוד שתי דקות – לא יקרה כלום. אמרה האחראית על הנושא הזה במשרד ראש הממשלה, שהיא לא יודעת איפה הכסף נמצא בתקציב.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
אולי אצרף עוד שאלה – למשל, משרד החינוך קיבל, לפי החלטת הממשלה, 192 מיליון שקל לארבע שנים. זו תוכנית של ארבע שנים. איך אני רואה את ה-192 מיליון שקל? הוא תוקצב.
אייל מדן
¶
יש כספים שנמצאים לביצוע ליישום החלטות ממשלה. יש התחייבות של משרד האוצר, לבצע את אותן החלטות ממשלה. אנחנו מתחייבים לתקצב את הכספים האלה למשרדים, וזה נמצא בבסיס התקציב.
אייל מדן
¶
זה לא נמצא בבסיס התקציב של המשרד אלא בבסיס התקציב – יש תקנה ליישום החלטות ממשלה. כל החלטת ממשלה שהתקבלה, תיושם.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אבל אנחנו מקבלים את רמת תקנה אחרי שאנחנו מצביעים על התקציב, כך שאני לא יכולה לדעת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש להפסיק לשאול שאלות. זו לא חקירה נגדית בבית משפט, שעל כל שאלה יש ארבע שאלות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם הייתי חושב שהתשובות שקיבלת לא נכונות – ראית שהלכתי אתך. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הפנייה – רוב
פנייה 234 אושרה.
חנוך ברש
¶
בהתאם להחלטת ממשלה, סעיף 15 להחלטת ממשלה 959, דיבר על תקצוב של 40 מיליון שקל על פני ארבע שנים. מקור התקצוב הוא 25 מיליון מתקציב משרד האוצר. אנחנו מבקשים להעביר את כל ה-25 מיליון.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני חושב שהתשובה מספקת, נכון? מי בעד פנייה 216-214 – ירים את ידו. מי נגד? אחרי שקיבלת תשובה את נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הפניות – 7
נגד – 2
נמנעים – 1
פניות 216-214 אושרו.
אמיר כהן
¶
שאלת קודם על היקפי התאמת הביצוע בתשלומי הריבית ובהחזר הקרן לביטוח לאומי. קודם כל חשוב לי להבהיר – זה לא תת-ביצוע. אם אנחנו משלמים ריבית, זה אומר שיש התאמת ביצוע בהתאם לשינוי בתחזיות. בסעיף הריבית, שהוא בסעיף 45, יש התאמת תקציב של 1.8 מיליארד, שפירושו כ-4.5% לעומת תקציב מקורי, מול מה שתוקצב בתקציב 2016, ובהחזר הקרן לביטוח לאומי, שמתוקצבת בסעיף 84, שוב – זה לא קיצוץ בביטוח הלאומי – יש התאמת ביצוע של כ-400 מיליון לעומת תקציב מקורי.
אמיר כהן
¶
הגירעון של ביטוח לאומי והחזר קרן לביטוח לאומי זה שני דברים שונים. הגירעון זה משהו אחר לגמרי.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אני יכולה לקבל את התשובה הזאת בכתב, עם כל הפירוט – גם מה שאמרת עכשיו וגם המצב האקטוארי?
אמיר כהן
¶
המצב האקטוארי – שוב, זה לא הנושא. אם רוצים, אפשר לדבר על זה. החזר קרן לביטוח לאומי אני יכול להעביר לך.
פניות מס' 242-240
היו"ר דוד ביטן
¶
היה לנו דבר כזה במועצת העיר. היה עורך תמיד שתמיד קרא את ההסכמים, ואז חיכינו לו, שיעיר את ההערות. אותו דבר את.
יובל טלר-חסון
¶
יובל טלר-חסון – רפרנט שיכון באגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב הרשאה להתחייב בסך של כ-84 מיליון שקלים, בסך של 3 מיליון שקלים במזומן בהוצאה בתקציב הפיתוח של משרד הבינוי והשיכון, וכן לביצוע התאמות בתקציב המשרד, שעיקרן תקצוב סך של 110 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור מימון עבודות פיתוח לבנייה חדשה במסגרת של משק סגור כנגד הכנסות מקבלנים, וכן תקצוב של 34 מיליון שקל בהרשאה לביצוע באופן ספציפי בחומת שמואל וביבנה בהתאם להכנסות ובהתאם להתקדמות הביצוע; תקצוב סך של 40 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לצורך הקמת מוסדות ציבור, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1912 מיום 11 באוגוסט, שעניינה השלמת מבני ציבור בישובי הקבע של המפונים, ובהתאם לביצוע בפועל של עבודות הפיתוח של המשרד – הכנסות מקבלנים.
כמו כן, לתקצוב סך של 72 מיליון שקל בהרשאה להתחייב להקמת מוסדות ציבור בישובי המיעוטים, בהתאם להחלטת הממשלה 922, ובהתאם להתקדמות הביצוע ולחתימה על הסכמים עם הישובים, תקצוב סך של 27.5 מיליון שקלים לצורך הקמה והפעלה של מועדוניות בשכונות שיקום וליישום החלטת ממשלה 1652 מיום 10.7.16 בנושא תוכנית סיוע מיוחדת לקריית ארבע ולישוב היהודי בחברון, וכן תקצוב סך של 11.5 מיליון שקלים לתגבור תקציב תחזוקת הדיור הציבורי וסיוע ברכישת דירות לנכי נפש.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
קודם כל, בניגוד לנוהל, יש פה ניסיון לחבר כמה נושאים שונים בתוך העברה תקציבית אחת כדי לחייב את כולם להצביע בעד על הנושאים שחשובים להם, ולהסכים לנושאים שהם בכלל לא מסכימים אתם, ושלא קשורים באותה העברה תקציבית. זה מנוגד לנוהל, ולא צריך להיות פה בדפים האלה. אני חושבת שראוי שהייעוץ המשפטי לוועדה יבקש לפרק את ההעברה הזאת כדי שנדון בה נושא-נושא.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
נשלח על-ידי האוצר לבג"ץ.
שאלה נוספת, על תוכן ההעברה. יש פה כסף, 40 מיליון שקלים, להעברה להקמת מוסדות ציבור אצל מפוני גוש קטיף. אנחנו נמצאים אחרי שהועברו 13 מיליארד שקלים לצורך הטיפול במפונים – בעבר, דרך מינהלת סל"ע ומינהלת תנופה. מינהלת תנופה, שנסגרה בשנה שעברה, עד היום לא הצליחה להעביר פירוט – להזכירכם, יש עוד קרוב ל-400 משפחות מפוני גוש קטיף, שאין להם בית קבע עדיין, 11 שנה אחרי הפינוי, בעוד ש-13 מיליארד שקלים, שזה סכום שהיה יכול לתת לכל משפחה לא בית אלא ארבעה, הועבר לצורך הטיפול במפונים, אבל איכשהו לא הגיע ליעדו. מתוך ה-13 מיליארד שקלים, דוד, אני פניתי למשרד החקלאות, לקבל פירוט על מה קרה. הם שלחו לי פירוט רק על 7 מיליארד שקלים, כלומר איפשהו התחפפו להם כמה מיליוני שקלים בדרך.
יובל טלר-חסון
¶
יוזכר שלא מדובר בפנייה של משרד החקלאות אלא בפנייה של משרד השיכון, שבה יש תקצוב של משרד השיכון, בהתאם להחלטת ממשלה, שהיא ייעודית לנושא הקמת מוסדות ציבור בישובי הקבע- - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
זה לא מובן. כל הכסף שעבר ממשרד החקלאות לאותו נושא – איכשהו חצי ממנו נעלם לחלוטין.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש פה 400 משפחות שעוד אין להן בית. הועבר לזה תקציב עתק. עכשיו מעבירים אותו דרך משרד אחר, אבל זה לא משנה את העובדה שהועברו איזה 13 מיליארד שקלים שלא הגיעו למפונים.
יובל טלר-חסון
¶
יצוין שלא מדובר בתקציב למשפחות אלא לתקציב להקמת מוסדות ציבור, שזה תקציב נפרד. זו פנייה נפרדת להקמת מוסדות ציבור בישובים.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר. אז תשאלי על מוסדות ציבור. את שואלת על משרד החקלאות. הם מתייחסים למוסדות ציבור. יש לך שאלה על מוסדות ציבור? תשאלי.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לקבל פירוט של כל הכספים שהועברו למפוני גוש קטיף לפי שקל, מתוך ה-13 מיליארד שקלים האלה, פלוס ה-40 מיליון שקלים שאתם מעבירים עכשיו, ולהבין איך זה עובד.
יובל טלר-חסון
¶
אומר שוב. יש במשרד החקלאות – שהוא מרכז את הפעילות בנושא המפונים, בהתאם לזה שמינהלת תנופה נמצאת תחתיו. מינהלת תנופה כבר לא קיימת, אבל הגוף שמתכלל את הנושא הוא תחת משרד החקלאות.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש לי עוד שאלה. חלק מהכספים שמועברים פה, המקור התקציבי שלהם הוא מתשתיות לבנייה חדשה במגזרי המיעוטים. אתם מקצצים שם 43 מיליון שקלים.
יובל טלר-חסון
¶
מדובר בעבודות בביצוע ישיר – מה שאומר שהמשרד משווק קרקע, ועושה את עבודות הפיתוח בהתאם להתקדמות הביצוע. אם המשרד הצליח לשווק קרקעות, הוא עושה עבודות פיתוח, ואם הוא לא מצליח לשווק קרקעות, הוא לא עושה עבודות פיתוח.
המקרה הנוכחי מדבר על ישובי המיעוטים, שבהם חלק גדול מהשיווקים בשנה האחרונה לא בהכרח הצליחו, ולכן חלק מהכספים מועברים מביצוע ישיר בישובי המיעוטים למקומות אחרים, שבהם כן הצליחו שיווקים, ולכן יש ביצוע בעודף.
כן יודגש דבר נוסף – שלא מדובר בכספים תקציביים אלא בכספים שמגיעים כנגד הכנסות מקבלנים, ולכן מדובר במשקים כספיים סגורים, כך שבכל מקרה לא מדובר בקיצוץ. אם מגיע כסף, גם יוצא כסף.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אז תסביר לי איך ב-2015 זה תוקצב ב-16 מיליון, הגדלתם את זה בתקציב על שינויו ל-130 מיליון, אבל הביצוע בסוף היה על פחות מ-30 מיליון.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
האם הכסף הזה עובר לבנייה בישובי מיעוטים, או ברגע שהם לא הצליחו לשווק, מעבירים את זה למטרה אחרת לגמרי?
יובל טלר-חסון
¶
אומר שוב – לא מדובר בכסף שעובר; מדובר בהרשאה להתחייב שמתוקצבת כנגד הוצאה מותנית בהכנסה. אם יש הכנסה, ההוצאה מתבצעת. אם יש מקומות שבהם מתבצע שיווק, והשיווק מצליח, שם צריך לתקצב הרשאה. אמרתי – יש הוצאה שמתוקצבת כנגד הכנסה. אם היתה הכנסה, ההרשאה מבוצעת. אם לא היתה הכנסה, ההרשאה לא יכולה להיות מבוצעת.
(היו"ר משה גפני, 13:30)
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה. אני רוצה לשאול לגבי סעיף 4. כתוב: תקצוב סך של 72 מיליון שקל הרשאה להתחייב עבור הקמת מוסדות ציבור בישובי המיעוטים, החלטה 922. 2020-2016. סעיף 4. בפנייה בעמ' 33, 2016 כבר עברה. מה זה קשור ל-2016?
יובל טלר-חסון
¶
היה כ-130 מיליון שקל. במהלך השנה המשרד חתם על הסכמים אסטרטגיים עם מרבית ישובי המיעוטים. עם הישובים הגדולים חתם על הסכמים אסטרטגיים, ועם ישובים יותר קטנים יצר התקשרות ארוכת טווח במקביל להסכמי פיתוח עם הישובים. התקציבים הללו נועדו, בהתאם להחלטה 922, שם הוקצו 200 מיליון שקל לטובת הקמת מוסדות ציבור בישובי המיעוטים – זה השלמת הכסף, שבמהלך השנה לא היה ברור אם יהיה מיועד לבנייה חדשה או למרקם הוותיק. בסוף הוחלט שהתקציבים הללו יוקצו למרקם הוותיק, ולכן הם מתוקצבים כאן להשלמת התקציב בפועל, אחרי שהם תוקצבו- - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אדוני, בהמשך למה שנאמר כאן, גם אתה אמרת שזה חוסר תום לב. חוסר תום לב – זה המשפט שלך בפעם הקודמת, של חיבור תקציבים, מין בשאינו מינו. זאת לא פעם ראשונה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה שזה כריכה- - - ואני מצביע להצביע בעד. אין ברירה. הכסף ילך לאיבוד. זה כריכה שלא בתום לב.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
תוכנית הצפון – 18 מיליון שקלים – שקל לא נכנס לתקציב, אבל לחברון 40 מיליון. מדהים. איזה בושה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
עכשיו יסבירו לי באוצר – היום פורסם על 1.45 קיצוץ רוחבי נוסף. אז מה ההיגיון שאנחנו מבצעים העברות תקציביות, ומחר יבצעו קיצוץ תקציבי רוחבי, שיגיע ל-6.65? למה? מה ההיגיון? לאן אתם לוקחים אותנו? זה כבר יהיה הקיצוץ השלישי, אם איני טועה. זה מיליארדים. אל תענו לי, זה לא מופנה אליכם. לבי-לבי אליכם. ב-2018, שזה יהיה באמת יום הכיפורים- - -
יובל טלר-חסון
¶
המשרד לשירותי דת עושה שיתוף פעולה יחד עם משרד השיכון לטובת תקצוב הקמת מוסדות ציבור. המשרד לשירותי דת עובד לצורך הקמת מוסדות ציבור רק במרקם הוותיק.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש עוד שאלות. אני רוצה להבין את התכנון התקציבי פה. יש פה 30 מיליון שקלים שמשרתים בסביבות 7,000 תושבים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
ראשית, אני עוד מחכה לתשובת היועצת המשפטית לגבי הכריכה האסורה. שנית, אני לא מצליחה להבין איך ייתכן שבעוד שאנשי הצפון, שהם יותר מ-20% מאוכלוסיית המדינה, לא מקבלים ולא תוקצבו בשקל למרות הבטחות הממשלה. יש פה 30 מיליון שקלים לישוב היהודי בחברון. איפה הפרופורציות ואיך זה מסתדר לטענת האוצר?
יובל טלר-חסון
¶
לא מדובר ב-30 מיליון שקלים לטובת הישוב היהודי בחברון. יש 27.5 מיליון שקל, וכך זה כתוב, לצורך שיקום שכונות פיזי. בשיקום שכונות פיזי יש שתי תוכניות שונות שהמשרד לשיכון עושה: אחת, שהיא מרבית התקציב מתוך ה-27.5 מיליון שקל, להלן 25 מיליון שקל מתוכה, לטובת הקמת מועדוניות והפעלת מועדוניות בשכונות שמוגדרות שכונות שיקום, בהתאם להחלטת הממשלה בנושא.
יובל טלר-חסון
¶
לא. בנוסף לזה יש 2.5 מיליון שקל נוספים, לפי החלטת הממשלה, שעניינה תוכנית סיוע מיוחדת לקריית ארבע ולישוב היהודי בחברון. ה-2.5 מיליון האלה מתוקצבים לטובת שיקום שכונות פיזי בישוב היהודי בקריית ארבע וחברון.
יובל טלר-חסון
¶
כי יש תוכנית שנקראת שיקום שכונות. משרד השיכון עובד בכלל השכונות שמוגדרות שכונות שיקום, לפי החלטת הממשלה. ביניהן יש שכונות שמפוזרות בכל הארץ. חלק מהן, הן גם שכונות בקריית ארבע. 2.5 מיליון מתוך ה-27.5 מיליון שמועברים בפנייה הזאת מיועדים באופן ספציפי לקריית ארבע, בהתאם להחלטת הממשלה. שאר ה-25 מיליון מיועדים לפריסה רוחבית, שאותה מבצע המשרד, להקמה- - -
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
זאת שאלה שלא ציפית לה, מה הפירוט של השכונות? כי שאלתי אותך כבר.
הצבעה
בעד הפניות – רוב
פניות 242-240 אושרו.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
איזה ציניות.
שיר – אני מבקשת תשובה מהיועצת המשפטית לוועדה – למה ההעברות האלה נכרכו יחד?
פניות מס' 279-276
יובל טלר-חסון
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הוצאה בסך של כ-10.5 מיליון ₪ וכן ביצוע התאמות בתקציב הרגיל של משרד הבינוי והשיכון, שעיקרם העברה של כ-4.5 מיליון שקלים מתקציב המשרד לענייני ירושלים לצורך חיזוק האבטחה בהר הזיתים, תקצוב הוצאה של 1.765 מיליון ₪ לצורך תגבור פעולות המשרד לשיקום שכונות, וכן העברה של 1.3 מיליון שקל ממשרד החינוך לתקציב משרד הבינוי והשיכון לצורך פעולות לשיקום שכונות חברתי בישובי הבדואים.
כמו כן, הפנייה נועדה לתקצוב חוסרי השכר של המשרד לאור תכנון תקציבי שלא תאם את הביצוע בפועל.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
בדברי ההסבר כתוב שיש 4.5 מיליון שקלים לענייני ירושלים, אבל בתוך הטבלה כתוב שזה אבטחת מזרח ירושלים.
יובל טלר-חסון
¶
לא מדובר בתקציב שמועבר לעמותות; מדובר במכרז שמשרד הבינוי והשיכון מוציא לטובת אבטחת מזרח ירושלים.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. יודעים את הבעיות שם. מי בעד אישור הפניות – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד הפניות – 6
נגד – 5
פניות 279-276 אושרו.
היו"ר משה גפני
¶
חקלאות. איפה איתן ברושי? ביקש שאביא את זה מוקדם. הוא אמר שהוא תומך בזה מאוד. בבקשה. מי מסביר? אנחנו עכשיו ב-45. מי מסביר? בבקשה.
תמיר כהן
¶
הפנייה נועדה להעביר 4 מיליון ₪ לקרן נזקי טבע בחקלאות. לגבי השימושים, נציג משרד החקלאות שיושב פה- - -
תמיר כהן
¶
חשוב לומר לפרוטוקול, שהכספים הללו הם חלק מהסכמים פוליטיים תקציביים שהוקראו פה בוועדה ב-15.11.15, כשאישרנו את תקציב 16-15. באותה עת לא היו אישורים משפטיים – לכן הכסף הזה לא הוקצה. עכשיו, משנגמרה הפרוצדורה המשפטית, ויש אישורים משפטיים, אנחנו מביאים את ההצעה להעביר את הכסף, בפני הוועדה.
תמיר כהן
¶
כי הסכום הזה הוא חלק מהסכמים פוליטיים תקציביים של שנים 2016-2015. הקראנו את זה בנושא הספציפי הזה. אנחנו מחויבים להגיד את זה לוועדה. בשנה שעברה בעת אישור התקציב, בלילה, ב-15.11, זה אחד הנושאים שהקראנו בוועדה, אך לא היה אישור משפטי להקצות את הכסף. עכשיו, כשיש אישור משפטי, אנחנו מעבירים את הכסף.
דוברת
¶
מדובר בביטוח נזקי טבע לגידולי חיטה. מטרתו לבטח את המגדלים בפני מצב של ירידת יבול, שנובעת מפגעי טבע שונים, או מירידת מחיר שנובעת ממחיר הסחורות הבין-לאומי.
היו"ר משה גפני
¶
אתה לא יכול להצביע נגד, במיוחד שאיתן ברושי דורש להצביע בעד. מי בעד אישור הפניות – ירים את ידו. סתיו, תצביעי בעד.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
אני אימנע.
הצבעה
בעד הפניות – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
פניות 258-257 אושרו.
פנייה מס' 281
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לומר לך - ם כשאני צועק עליך – אני מכבד אותך. אני לא מתכוון לזה. אבל אין לי סבלנות. את היית בחו"ל. אני לא הייתי בחו"ל. אני לא רוצה לנסוע. אני רוצה, אבל לא נוסע. בבקשה.
תמיר כהן
¶
חשוב להבהיר שהקדמת המענק היא גם לשכירים וגם לעצמאיים. פירוש הדבר, שכ-300,000 שכירים ועצמאיים יזכו לקבל מענק עבודה כבר בחודש דצמבר.
היו"ר משה גפני
¶
מס הכנסה שלילי. מי בעד אישור הפנייה – ירים את ידו. סתיו, תצביעי בעד – זה העלאת מס הכנסה שלילי. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הפנייה – רוב
פנייה 281 אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
9003. 182 עד 189. ב-14:10 אני מצביע על הרביזיות. בבקשה. אחרי שהם חוזרים מהפלאפל נצביע גם על ההעברה הזאת.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
זה ממש זילות של הוועדה. מדברים על סדרי דיון לא הגיוניים. יש פה קיצוץ רוחבי. 2 מיליארד שקל מקוצצים. ראוי שחברי הכנסת שמצביעים על הכסף הזה, יישבו בדיון וישמעו מה קורה.
היו"ר משה גפני
¶
מאה אחוז. היות שגם אני לא אכלתי, וגם אני ישבתי פה כל הזמן, אני מבקש – אם יש זילות של חברי ועדה, שמזלזלים בקיצוץ רוחבי של 2 מיליארד שקל, שלא יצביעו עבורם; שיצביעו ליהדות התורה. אני פה כל הזמן; גם בלילה. עד הבוקר.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. אבל אני מתחשב בזה שאנשים אוכלים. לא אעשה מחטף. אאפשר גם להתבטא. בבקשה, תסביר.
תמיר כהן
¶
החלטת ממשלה 1876 מליל הממשלה ב-11.8.16, שעיקרה שינוי תזרים תשלומי העברה – אותה החלטה שגם הקדמנו את מס הכנסה שלילי, קבעה כי לצורך ההתכנסות למסגרות הפיסקליות של 17 ו-18 יוקדמו תשלומים שהיו אמורים להשתלם בגין תוכנית חיסכון לכל ילדים בשנים 2017 ו-2018, כך שישולמו כבר בחודש דצמבר 2016.
היו"ר משה גפני
¶
את זה האוצר החליט על דעת עצמו, ואני מברך על כך. כן. לכן עשינו גם את השיפוי, את הכסף הזה.
תמיר כהן
¶
בהמשך למה שאמרתי קודם, במסגרת הפנייה מוצע לאפשר לביטוח לאומי לשלם תשלומים בסך 1.85 מיליארד שקל בחודש דצמבר 2016. מאפשרים את התשלומים לתוכנית חיסכון לכל ילד באמצעות שינוי בשיעור השתתפות אוצר המדינה בקצבאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם. יצוין כי השינוי האמור אושר הן על-ידי ועדת כספים פה והן על-ידי המליאה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע שעבר.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
גפני, אתה מתנגד לקיצוץ הזה. רבותיי, המצב הוא שאני עושה הפסקה עשר דקות. ב-14:10 אני חייב להצביע – גם על הרביזיות וגם על הקיצוץ הרוחבי.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:10 ונתחדשה בשעה 14:20.)
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את הישיבה. אין לנו רוב – שתדעו.
יש רביזיה. אני מבקש שקט. יש בקשה של חבר הכנסת אחמד טיבי, בנושא של הדרוזים. יש בקשה לרביזיה על 214 עד 216, שזה הנושא של הדרוזים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק. אנחנו אמנם חברי אופוזיציה – אני, אתה אוסאמה, אחרים - אבל יש פה הרשאה להתחייב של 31 מיליון שקל עבור הדרוזים והצ'רקסים בתוכנית 959, קידום תוכניות מתאר. אדוני, למרות שאנחנו חברים באופוזיציה – אני מבקש שנצביע על הסעיף הזה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, עזור לי לגבש רוב פה אחד עבור הסעיף הזה, של 959, שזה תוכנית עבור הישובים הדרוזים והצ'רקסים, במיוחד שהיה בית שנהרס בחורפיש לאחרונה. יש בעיות, יש לקדם את הישובים האלה, וזה הזמן. אנחנו פה כדי לייצג אותם בוועדה. זה 214 עד 216.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
מאחר ששמי עלה, אני מבקשת לומר לפרוטוקול – אני מצרה על כך שמשרד האוצר בחר שוב שלא להכניס את התקציב שהוכנס לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית לתוך בסיס התקציב. הוא עושה את זה פעם אחר פעם בהעברה תקציבית, וכל פעם הוא כורך את זה בעניינים אחרים, שממש לא קשורים לנושא הזה, כדי לסחוט את חברי הכנסת.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
גם 959, גם 922. אנחנו מבקשים לשים את זה בבסיס התקציב – גם של הישובים הדרוזיים, גם של הישובים הערביים. לא רק העברות כאלה.
היו"ר משה גפני
¶
רביזיה על פנייה 196 – הגנת הסביבה. מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
הרביזיה לא התקבלה.
הלאה. 197 עד 198, רשויות פיקוח. מי בעד הרביזיה? מי נגד?
הצבעה
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
איזה פופוליסט. פוצצתם עכשיו 20 מיליון מים המלח.
הצבעה
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.
היו"ר משה גפני
¶
7 נגד.
רביזיה על פנייה 227 עד 230 – ביטחון. מי בעד הרביזיה? מי נגד?
הצבעה
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, זה הקיצוץ הרוחבי השלישי או הרביעי – כבר איבדתי את החשבון – שמושת על תקציב המדינה. אני רוצה שנבין – זה נושא רציני. קיצוץ רוחבי, פירושו של דבר – קיצוץ במשרדים הממשלתיים, בשירותים החברתיים. אני רוצה לתת דוגמה. משרד הרווחה, אם סיכמתי נכון את הקיצוצים שהיו מאוגוסט, זה מסתכם כבר ב-118 מיליון שקל, הקיצוצים הרוחביים. ברשויות המקומיות 62 מיליון שקל. משרד התחבורה, פיתוח תחבורה – חצי מיליון שקל. משרד הבריאות – 146 מיליון שקל. זה דוגמית של המשמעות של הקיצוצים הרוחביים האלה.
אם להשתמש במונחים שאנחנו מאוד מקווים שנלמד להשתמש בהם – זה בעצם הטלת מיסוי סמוי. למה? זה לא סיסמה. מה שקורה – אם אני מקצץ בבריאות ב-146 מיליון, המשמעות היא שהאזרח שצריך לקבל שירותים בסדר גודל כזה, יצטרך לממן את זה מכיסו. אין פה חוכמות. כלומר זה בא מאיזשהו מקום. אותו דבר ברווחה, בחינוך וכן הלאה.
כלומר מה שהממשלה עושה, ובצורה שיטתית, פעם אחר פעם – היא באה ומוכרת לנו את הסיסמה שמורידים מסים. הורידו מס חברות, הבנו את זה כאן, הורידו מס הכנסה, ובפועל מה שהם עושים, בדלת מסתובבת, מטילים עלינו מסים סמויים באותו סדר גודל. במקרה הזה, זה בדיוק אותו דבר. הקיצוץ לכאורה במס הכנסה ומס חברות מסתכם בסדר גודל כזה.
אני חושב שזו הונאה. זאת הונאת הציבור. הציבור, כאילו לא נוגע לו הקיצוץ הרוחבי, כי זה אבסטרקטי, כי זה בטבלה. כדאי שכולנו נסתכל, איך זה מובא – באותיות קטנטנות, שלא רק אני, עם המשקפיים שלי, לא יכול לראות. אתה לא יכול לפענח את הדבר הזה. ובסופו של דבר האזרח סובל.
אז אני קורא לכולנו, להפסיק עם ההונאה. אם הממשלה רוצה להטיל מסים על האזרח, שיטילו אותם ישירות בתקציב, ושלא תתחבא מאחורי הפרוצדורה הבזויה הזאת.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
מדובר בקיצוץ לא ראשון ולא שני שעושה האוצר בשנה הזאת בתקציב המדינה, בבסיס; זה קיצוץ שלישי, ואנחנו עכשיו יודעים שגם בממשלה אמורים להחליט על קיצוץ רביעי במספר לשנה זו.
בתוך הקיצוץ הזה יש קיצוץ של 30 מיליון בסיוע לזכאי דיור ציבורי בשכר דירה – קיצוץ שרק לפני שבועיים למדנו בוועדת השקיפות מהאוצר, שלמה לא משתמשים בכל הכסף – כי המדינה נותנת מעט מדי כסף לזכאים, והם לא יכולים לשכור בהם דירות, ואז הכסף חוזר לקופת המדינה, כדי שאתם תקצצו אותו. 30 מיליון שקל קיצוץ לזכאי דיור ציבורי, שאין להם בית. 25 מיליון שקלים בפיתוח חינוך. מיליון שקלים קיצוץ ברפואה מונעת. יוצאי אתיופיה – מקצצים להם 3.5 מיליון שקלים. רק לפני שנייה אמרתם שאתם מעלים את התקציב, ועכשיו קיצוץ של 3.5 מיליון שקלים. עסקים קטנים ובינוניים – 2.5 מיליון שקלים קיצוץ. השכלה גבוהה – 50 מיליון שקלים קיצוץ. סיוע לסטודנטים – 4 מיליון שקלים קיצוץ. חינוך בבתי ספר – 20 מיליון שקלים קיצוץ. כבאות והצלה – 4 מיליון שקלים קיצוץ. בכבאות והצלה? באמת? האוצר מביא את הקיצוץ הזה, כשהוא כבר הגיע למיליארדים.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
חברים, אין פה נציגים של משרדי הממשלה, שיסבירו איך מקצצים פה ליוצאי אתיופיה, לכבאות, למערכת החינוך, לדיור ציבורי, להורים עובדים לילדים במעונות ובצהרונים. אין פה שום נציגים של המשרדים שאמורים להסביר על זה. אין פה שום נציג בכיר של האוצר, שמסביר איך כל הקיצוצים הרוחביים בכלל מסתדרים עם התוכנית שלכם, עם התקציב שהצגתם לנו כאן בשנה הקודמת ועם הצעת התקציב, שאנחנו הצבענו עליה בקריאה ראשונה.
זה אומר – ופה אני מפנה לתשומת לבה של היועצת המשפטית, ואני מבקשת שגם איל ינון יגיע לפה, כי עוד לא קיבלתי פה תשובה אחת מהייעוץ המשפטי, שאנחנו הצבענו בכנסת על תקציב פיקטיבי לפני חודשיים, שלא היתה לו שום משמעות, ושאנחנו הצבענו עכשיו על העברות תקציביות, שגם הן פיקטיביות, כי חלק מהתוספות שניתנו פה כבר נחתכות בהעברה הזאת. אין פה שום היגיון, זה מכלה את זמנה של הוועדה. זה דורש מחברי הכנסת להצביע על דברים לא אמתיים, בשעה שלאף אחד פה לא ברור איפה באמת נמצא הכסף של משלמי המסים בישראל. לאף אחד לא ברור כאן.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, גם בתוך הטבלה עצמה יש סעיפי משנה סמויים. נאוה, תקשיבי. למשל, סעיף משנה סמוי – קיצוץ של כבאות. מתוך המשרד לביטחון פנים, הקיצוץ הוא סמוי – 4 מיליון שקל בתקציב הכבאות. את צריכה ללכת להמשך, לפירוט, כדי לדעת כל דבר, כל משרד, מה מפורט.
ועכשיו אני באמת שואל אתכם – האם זה קיצוץ במענקי האיזון? אנחנו כבר מגיעים, לפי החשבון שלי, ל-6.65% קיצוץ, והקיצוץ פוגע במשרד החינוך, ובנגב ובגליל, שעכשיו צועק, והמאבק בעוני. חבל שחבר הכנסת אלאלוף, שצועק כבר כמה חודשים, שכל התוספות לעוני זה בלוף אחד גדול – ואיפה לנגב וגליל? ורשויות מקומיות. הרי רשויות מקומיות רק לפני יומיים היו מבסוטים. עוד פעם יקבלו קיצוץ – 62 מיליון מרשויות מקומיות. וכל התקציב הזה, אדוני, הוא בלוף אחד גדול, כי פוגעים בשירותים החברתיים, פוגעים בשירותים לאזרח, וכך האזרח מחויב להוציא מכיסו כסף פרטי שלו כדי לקנות שירותים – הן שירותי חינוך והן שירותי בריאות. הוא עכשיו יצטרך ללכת לרופאים פרטיים. כל מה שהרב ליצמן הבטיח – עורבא פרח. לכן זה מסים ישירים סמויים שמוטלים על האזרח. זוהי רמאות לשמה. צר לי שאני משתמש במילה הזאת.
שאלתי בחוץ ביומיים האחרונים אזרחים תמימים: האם אתם יודעים שהטילו מס על פיצויי הפיטורים שלכם? כלומר תשלום למפרע במקום בסוף התקופה? אף אחד לא מודע. למה? כי הדברים האלה לכאורה הם לא מסים ישירים. זהו תקציב גרוע. אני אומר לך, אדוני, אנחנו חייבים להתקומם.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני רוצה לומר – די עם הפופוליזם הזה של האופוזיציה, שאפילו לא מדברים לגופו של עניין. אנחנו נמצאים בסוף שנת תקציב. ברור מאליו שמדובר פה ביתרות שלא מומשו. לכן אין שום בעיה לבטל אותן.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
יש לך יתרה בסיוע בדיור ציבורי. יש לך 200,000 זכאים לדיור ציבורי שאין להם בית.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
גפני, אתה צריך לתת לאנשי מקצוע להסביר. חבר הכנסת דוד ביטן הוא לא איש אוצר. אני רוצה לשמוע את זה מפיו.
היו"ר משה גפני
¶
יגיע השלב שבו אצביע דורסני. אמרתי כשדיברתם – ביקשתי מנציג האוצר שירשום את כל הדברים שנאמרים, כולל הדיור הציבורי, שאמרה סתיו שפיר. אי-אפשר להפריע לדוד ביטן באמצע הדיבורים שלו. יש גם סדרי דיון, עם כל הכבוד. אני לא הולך להצביע בלי שהוא משיב. דוד ביטן, בבקשה.
היו"ר משה גפני
¶
אני קורא לך לסדר. זה לא בסדר הדבר הזה. אין לי עצבים לשבת פה כל הזמן עם הצעקות. בבקשה, דוד.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לא משנה מה מקצצים. ב-2018-2017 הממשלה מאזנת, וגם מוסיפה תקציבים. למשל, מזכיר לך נושא של כיבוי אש. רק עכשיו יודעים שיוסיפו להם מאות-מיליונים בעקבות הדליקה. כלומר בסופו של דבר אין שום משמעות לקיצוץ. הקיצוץ הוא יותר איזון של 2016 – אנחנו נמצאים בסוף 2016, ולכן ב-2017 זה מתוקן. תפסיק לעשות פופוליזם מכל סעיף ולומר שקוצץ. משרד החינוך תקציבו עלה ב-2018-2017. בכל משרד אני יכול להראות. רק עכשיו אישרנו כספים לעולי אתיופיה. הרי בסופו של דבר המשימות מתבצעות, ושינויים תקציביים כאלה ואחרים הם לא משמעותיים לצורך יישום המשימות, שבסופו של דבר בתקציב 2018-2017 זה מתוקן.
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
אני רוצה לשאול את נציג משרד האוצר – מאוד חשוב לי לדעת – למה בנושא כבאות והצלה מקצצים – מה הסיבה לקיצוץ ואיך מקצצים בתחום שהוא הצלת חיים, וראינו כמה היה חשוב שהתחום הזה יקבל את כל מה שמגיע לו בתקופה האחרונה?
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
ביקשתי לקבל הסברים, מדוע בתחום כבאות והצלה מקצצים 3.795 מיליון שקלים, דווקא אחרי מה שמדובר בתקופה האחרונה. מדובר בהצלת חיים.
אברהם נגוסה (הליכוד)
¶
השאלה שלי היא בדף 3.7 – בעניין תפקוד תעסוקת אוכלוסיית ייחודיות, לרבות חרדים, ערבים, אנשים עם מוגבלות, הורים ויחידים ועולי אתיופיה. מקצצים 3 מיליון שקל. למה? למיטב ידיעתי, התוכנית הזאת היא שתהיה להם עבודה. למה אתם מקצצים 3 מיליון?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני רואה ששר האוצר מבקש, פלאט כזה של 2% בסכומים אדירים ולקראת דיון בתקציב 2018-2017, זה מחייב אותך למען ההגינות והמקצועיות והמעמד הציבורי שהשגת אותו בזכות, שתאפשר לנציג האוצר, שייתן הסבר מקצועי לגבי כל סעיף וסעיף. זה אחד.
שתיים, אתחיל במה ששמעתי את ידידי דוד ביטן. אני רואה את הצעת הקיצוץ, שקשורה להחלטת ממשלה 1876, שהיא מ-11.8. כל התקציב הרוחבי הזה קשור להצעת הממשלה הזו, וזה לא קשור ליתרות סוף שנה למיניהן.
האמירה השנייה שלו, שאין משמעות לקיצוץ, זה מחזק את ההבנה שלאורך השנים היתה לנו, שתקציב המדינה מנוהל כטבלת אקסל בצורה של גזבר שמנהל את הדברים ולא סדר עדיפות. אם מטרת הקיצוץ היא לסדר את הטבלה, שתיראה יפה, כאילו אני לוקח מכאן ושם כאן – זה סיפור אחר; אז אנחנו לא דנים במהות.
ואם דנים במהות, ואני רואה את הריכוז של ההוצאות שהיה בדף הזה, וכשאני עובר, זה לעג לרש וצחוק, כי אם אני עובר על התקציבים שהתחילה חברת הכנסת סתיו שפיר להקריא אותם – משרד החינוך מופיע פעמיים, משרד הבריאות מופיע פעמיים, רשויות מקומיות מופיע לי. על מי אתם צוחקים? תסתכל.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
גפני, אני מודה שיש לנו שר האוצר הכי חברתי שאני זוכר בכנסת – הוא יותר מאחרים, אבל מרוב שאתה רוצה לעשות שינויים, מרוב התלהבות, אתה עושה הרבה גולים עצמיים. אתה פוגע בעצמך. אז כל השינוי בחקיקה – תקשיב לי, דוד ביטן - והעמונות למיניהם, ואיפה שאתה נכשלת בהעברת הרפורמות שאמורות לכסות לך ולהביא לך כסף, עכשיו בסופו של דבר מי אמור לשלם? גפני, זה לא מכובד.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
ושאתה חלק בהם. נכון שאתה בשינויים דואג לעצמך, אבל אתה חלק מהם. אני מבקש לקבל- - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לדבר חמור מאוד המופנה נגד ציבור המצביעים שלך. חמור ביותר. סעיף 364201,עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות, לרבות חרדים. מילא ערבים. הורים יחידים. מילא עולי אתיופיה. קיצוץ של 3 מיליון ו-122,000 שקל.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני שואל אותך. אתה חבר קואליציה. אתה גם יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. איך יעלה על הדעת שאתה תיתן לקיצוץ כזה, עושק של האוכלוסיות האלה, לעבור מתחת ידיך? איך? איך?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
עכשיו נאוה. לגבי מה שאתה אמרת על הקיצוץ בכבאות – מה היה לנו לפני – טרור הצתות היה לנו, לא?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
היה טרור של שקרים. כל הזמן. איך את, שנבחרת על הטיקט של מכבי אש, איך תיתני לסעיף הזה לעבור? ריבונו של עולם.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תתעלו מעל השיקולים הקואליציוניים. תפגינו אומץ ציבורי כמו שאנחנו מפגינים אומץ ציבורי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתם צריכים להצביע לפי צו מצפונכם. הציבור שלח אתכם כדי לכבות את השריפות של הקואליציה, וכדי לעזור למי ששלח אתכם.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
למה אתם חוששים מביטן? מה ביטן יעשה לכם?
אבל הדברים האלה מופנים גם ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני. אני קורא לו לעמוד חזק, איתן מול חבר הכנסת ביטן ומול הקיצוץ הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, בהמשך לדברים שאמרו חבריי, אין זה פלא שבטבלה הזאת אין סיכום. לא כתבו – תמיד כותבים סך הכול.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
חשבתי שאתה יותר מתוחכם. אחמד, איך הוא לא שם לב לדברי ההסבר? עכשיו בלבלנו אותו. אל תפחד מאחמד טיבי. תצביע אתנו. לרגע הזה נבחרת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
רשויות מקומיות – יש קיצוץ של 88 מיליון שקל. כשאנחנו מדברים עכשיו על כמה מיליונים לרשויות הערביות אומרים שאין כסף. פתאום יש הפחתה של 88.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כשדיברנו עם שר הבריאות פה, כשישב, דיבר על הפריפריה. אנחנו יודעים ששיעור התמותה בפריפריה גבוה. מיטות אין. אז פתאום מקצצים ב-66 מיליון שקל למשרד הבריאות? ליצמן. לרגע הזה נבחרת.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
פריג', רק שתדע שיושב-ראש המפלגה שלך הציע שמרצ בעד חוק דירה שלישית. מה אתה מדבר נגד?
תמיר כהן
¶
אתייחס באופן כללי, ואז פרטני. באופן כללי – חשוב להבהיר לחברי הוועדה – מרגע שיש צורך לבצע התאמות בתקציב – בין אם זה בשנה השוטפת ובין אם בשנים הבאות – אנחנו בתור הדרג המקצועי של האוצר באים ומציעים סט של צעדים, שלדעתנו הם הכי נכונים והכי מקצועיים- - -
תמיר כהן
¶
אומר שוב – אנחנו מציעים את הצעדים שלטעמנו, הם הצעדים הכי מקצועיים שיש.
בסופו של דבר הממשלה מתוקף היותה הממשלה, היא קובעת החלטות. ברגע שהם קבעו החלטה – למשל החלטה על הפחתה רוחבית, התפקיד שלנו והמחויבות המקצועית שלנו – לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.
אני חושב שיש פה גם בשורה. אם עד עכשיו תמיד ההפחתות הרוחביות הלכו לשימושי ביטחון, בפעם הראשונה הפחתה רוחבית שהממשלה בחרה לבצע, היא בחרה לבצע את זה כדי לממן הקדמה לתשלומים של תוכנית החיסכון לכל ילד. אני חושב שזה מבורך. זה במעוף כללי לגבי השאלות שנשאלו פה.
היו"ר משה גפני
¶
אני עונה לך. כשעבר החוק של תוכנית חיסכון לכל ילד, זה היה אמור להתחיל ב-2017. עכשיו הם שמו כסף, ומקדימים את התשלומים בחודש, ל-2016. לכן הבאנו גם את תוכנית השיפוי למוסד לביטוח לאומי. הם עכשיו צריכים את הכסף הזה. הם מביאים את זה מקיצוץ רוחבי. עכשיו הוא יפרט.
תמיר כהן
¶
לנקודות ספציפיות שעלו פה, ארצה להתייחס. אחת, להפחתה שח"כ שפיר התייחסה אליה לגבי זכאי הדיור. דיברתי עם הרפרנט האחראי, וזה לא למטרה שאת התכוונת. הוא ישלח תשובה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
לאיזו מטרה זאת? אתה לא יכול לומר: לא למטרה שהתכוונת, ולא להסביר. שיבוא לפה מישהו ממשרד השיכון ויסביר את המטרה.
היו"ר משה גפני
¶
תענה לי – לא להם. לא הבנתי את התשובה. כתוב פה שזה קיצוץ בדיור הציבורי. זה לא קיצוץ בדיור הציבורי?
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
הוא לא ענה. זה שהוא אמר פה תשובות גנריות של משרד האוצר – סליחה – זה לא מספיק. תגיד לי בדיוק איך מורידים 30 מיליון שקל מסיוע בשכר דירה לזכאי דיור ציבורי.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
שיכון זה לא כיבוי. לגבי הדיור הציבורי. הוא אמר פה תשובה לא נכונה, גפני. ישב משרד האוצר אצלי בוועדה, ואמרו שאין בדבר הזה עודף; שיש חוסר. הם אמרו שהם לא תוקצבו מספיק לסיוע בשכר דירה.
תמיר כהן
¶
לגבי הכיבוי, אומר באופן כללי – בכלל, בהתייחסות לפלאט. אחרי שאמרנו שמתקבלת החלטה על הפחתה רוחבית, הפחתה רוחבית מתבצעת – נציג באגף התקציבים יחד עם הנציג של אותו אגף תקציבים במשרד מסוים – למשל, משרד הרווחה, באגף התקציבים במשרד הרווחה. מחליטים יחד איפה מבצעים את ההפחתה הרוחבית.
לגבי הכבאות, ברגע שבנו את הפלאט, החליטו להפחית בתיאום את הסכום שמופיע בפנייה, שזה היה לפני השריפות. עכשיו, לאחר אירועי השריפה, התקבלה החלטה לתגבר את מערך הכבאות ב-25 מיליון שקלים, כך שאין הפחתה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
גפני, זה לא נכון. אראה לך את המספרים. אלה לא הנתונים הנכונים. מקצצים ב-2017 מהכבאות.
היו"ר משה גפני
¶
למה אתם מביאים כמה משרדים פעמיים? משרד החינוך מופיע פעמיים. יש פה כמה שמופיע פעמיים.
תמיר כהן
¶
אסביר. תקציב המדינה בנוי מתקציב רגיל ומתקציב פיתוח. משרדים שיש להם פעילויות פיתוח, יש להם – הסעיף שלהם מופיע פעמיים. למשל, משרד החינוך, סעיף 20 הוא התקציב השוטף, וסעיף 60 הוא תקציב הפיתוח.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
גפני, הוא אמר דברים לא נכונים. יש קיצוץ באתיופים, יש קיצוץ בכבאות. אתם מצביעים על אוטומט. זה לא נכון. תסתכלו על הטבלאות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
הם עובדים עליכם, ואתם רוצים שיעבדו עליכם.
הצבעה
בעד ההצעה – 8
נגד – 5
ההצעה התקבלה.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
לא היו פה נציגים של המשרדים. זה עובר על הנוהל, ולא בהתאמה לנוהל שנקבע בוועדה. ויושב פה נציג האוצר ואמר שקרים לחברי הוועדה. אני מבקשת שהייעוץ המשפטי יבוא להסתכל בטבלאות שמשרד האוצר מפרסם בעצמו, ויראה שמה שאמר פה הנציג הוא לא אמת, ולא עומד ביחד עם הטבלאות. אולי הנציג לא יודע, אולי הועבר אליו מידע שקרי. יכול להיות שזה לא אשמתו, אבל הפירוט שקיבלנו עכשיו זה לא הפירוט שמופיע אצלכם בטבלאות.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודיע לחברי הוועדה – מה שהופיע בסדר-היום, שיהיה עכשיו דיון על התקציב, לא יהיה עכשיו דיון על התקציב. אני נועל את הישיבה, מבחינת התקציב. לכן זה יתקיים מחר ב-09:00 בבוקר.
היו"ר משה גפני
¶
לגבי הקיצוץ הרוחבי, היות שהוגשה רביזיה, או אני עושה את זה מחר בבוקר בתחילת הישיבה, או אני עושה את זה עוד חצי שעה – אודיע לכם.
תודה רבה, הישיבה נעולה בשלב הזה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:10.