הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 565, 566, 567, 568, 569, 570
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ד בכסלו התשע"ז (14 בדצמבר 2016), שעה 16:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 14/12/2016
פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרוטוקול
פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (מ/1083), סעיפים 89(3), (4) ו-(6), 90 עד 91, 92(א)(3), 93 עד 95 (הפחתת מס חברות, מס הכנסה ושבח ריאלי) – דיון והצבעות.
פרק י"א (הגבלת שוק ההימורים), סעיף 171(7) (העברת כספים למדינה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרק ד' כולו (קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083, הצעת ח"כ יואב קיש
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר
מכלוף מיקי זוהר – מ"מ היו"ר
נאוה בוקר – מ"מ היו"ר
יואב קיש – מ"מ היו"ר
דוד ביטן
איתן ברושי
באסל גטאס
זהבה גלאון
יצחק וקנין
אחמד טיבי
מנואל טרכטנברג
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
רחל עזריה
עודד פורר
מיקי רוזנטל
סגן שר האוצר יצחק כהן
משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר
איתי טמקין - משרד האוצר
תמיר כהן - אגף תקציבים, משרד האוצר
שירה דימניק - רפרנטית תעשיה, משרד האוצר
איליה כץ - רפרנט תקציב, משרד האוצר
אריאל יוצר - משרד האוצר
מרדכי כהן - מ"מ מנכ"ל משרד הפנים
ארז קמיניץ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
חיים ביבס - יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות
ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים
רוביק דנילוביץ - ראש עיריית באר שבע
בני ביטון - ראש עיריית דימונה
שלמה ללוש - ראש מועצת מעלה אפרים
אילן שוחט - ראש עיריית צפת
יאיר רביבו - ראש עיריית לוד
ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רו"ח
שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים
יואש בן יצחק - התאחדות התעשיינים
איציק לארי - מנכ"ל ה"טוטו"
דוד ארז ענב - שדלן/ית
חבר המתרגמים
פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (מ/1083), סעיפים 89(3), (4) ו-(6), 90 עד 91, 92(א)(3), 93 עד 95 (הפחתת מס חברות, מס הכנסה ושבח ריאלי) – דיון והצבעות
פרק ח' (מיסים), סעיפים 89(3), (4) ו-(6), 90 עד 91, 92(א)(3), 93 עד 95. דרך אגב, אחרי שכולם הלכו, אני רוצה להגיד שאני מודה לאופוזיציה על התמיכה.
אבל האמת היא, אם היו נותנים לנו לעבוד פה כמו שצריך, אז היה אפשר להגיע להסכמות על הדברים. אין פה איזה ויכוחים מי יודע מה. בסדר, מי מציג את החוק?
למה אנחנו צריכים לחכות כל כך הרבה? כולם פה? טוב. רבותי, יש פה הצעת חוק שהוקראה, שגית, אני מבקש - - - -
תחשוב: לא, אבל שלוש דירות בבית שאן כמו שלוש דירות בתל אביב? מה, זה בושה וחרפה. מה, שלוש דירות בבית שאן זה כמו שלוש דירות בתל אביב? דוד, אני מתבייש בך.
זה העסקנים של הליכוד, שמפעילים על הלחץ עכשיו ב-money time כדי שלא – משבר הדיור, זה אחד הנושאים הכי חשובים.
יש בחוק הזה שהקראנו אותו, קיימנו עליו דיון, יש הפחתות במיסים: הפחתות ליחידים, הפחתות לחברות, הפחתות - - -
כן, בשבח ריאלי. מישהו יכול להגיד לנו כמה עולה כל סעיף? כמה זה עולה למדינה? מי עונה?
תמיר כהן, אגף תקציבים, אני שנייה מעביר לכם את הנתונים. קודם כול אומר שהנתונים הועברו במרוכז לוועדת הכספים, גם הנתונים וגם - - -
חבר'ה, אתם רוצים חוק או שאתם לא רוצים? בואו נדבר קודם על זה. לא להפריע, ואני מבקש להתרכז. מה זה 10%?
סך הכול העלות של ההפחתה של מס החברות היא 900 מיליון שקל בשנה – 900 מיליון שקל כל אחוז ב-2017 ועוד 900 מעבר ל-2018.
אני רוצה להבין. רגע, רגע, תחזור רגע למס חברות. עוד פעם, ב-2017 זה 900 מיליון, ב-2018 זה 1.8 מיליארד?
אדוני היושב-ראש, אפשר לשמוע את העמדה של הארגונים הכלכליים? הרי לכאורה זה אמור להיטיב אותם. רק לשמוע מה אומרת התאחדות התעשיינים בעניין הזה.
כן, אבל אני רוצה - - - את הנתונים, אני לא שלם עם הנתונים. תסתכלו רגע לפה. מדובר על 900 מיליון במס החברות כל שנה.
היושב-ראש, ברשותך, נעבור מדרגה מדרגה ונראה את העלות. רק נבקש לומר לפרוטוקול, גם זאת העמדה של גורמי המקצוע ברשות המיסים, וגם במינהל ההכנסות אצל הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שצריך להסתכל על סך העלות, שכאמור: סך העלות של הפחתת מס הכנסה ליחידים – 1.1 מיליארד שקל. ונעבור עכשיו מדרגה מדרגה, ונגיד את העלות של כל מדרגה, אבל עדיין צריך לזכור שצריך להסתכל על סך העלות, והעלות המשוערת לכל מדרגה היא רק - - -
זה על הנתונים, כדי להשוות. בחוק עידוד השקעות הון, אם היינו רוצים להוריד את ה-16-9 ל-12-6, מה העלות המוערכת של זה?
השינוי של המדרגה הראשונה, הרחבת המדרגה הראשונה מפחיתה להכנסות המדינה כ-730 מיליון שקל בשנה. השינוי במדרגה השנייה מפחית להכנסות המדינה כ-380 מיליון שקל. המדרגה השלישית, המעבר מ-19,800 ל-19,900 - - -
נכון. שנייה, ברשותך, לשאלה של שגית רק אגיד, לאחר הישיבה הראשונה היה תיאום הן של אגף הכלכלן הראשי באוצר והן של האנשים הממונים ברשות המיסים - - -
נכון. היה הממוצע בין שתי ההחלטות. עכשיו זה הצעה שמאוחדת ומוסכמת על כל האגפים.
מדרגה ראשונה – הפסד הכנסות של 730 מיליון שקל. מדרגה שנייה – הפסד הכנסות של 380 מיליון שקל. מדרגה שלישית – הפסד הכנסות של 20 מיליון שקל.
כשאני אומר המדרגה השלישית, אני מתכוון ההעלאה של הגבול העליון מ-19,800 לחודש ל-19,900 לחודש.
אז אתה רוצה להוריד 5% – לא נכון. כמו שאתה מחשב מיליארדים, זה שווה מאות מיליונים, על מה אתה מדבר.
רבותי, הוא נותן נתונים מאוד חשובים. אתם מתווכחים כל הזמן על 5 מיליון, 4 מיליון, פה מדובר על סכומים גדולים.
אוקיי. עכשיו, במדרגה השלישית, מלבד לשנות את הגבול העליון מ-19,800 ל-19,900, יש גם הפחתה של שיעור אחד מ-21% ל-20%.
נכון. והשינוי האחרון, ההעלאה של היסף מ-2% ל-3%, זה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-140 מיליון שקל. סך הכול ההצעה מסתכמת ל-1.1 מיליארד שקל אובדן הכנסות.
רשום אצלי שאמרתם 1.4 מיליארד ב-2017 – טוב, אולי אני לא יודע לרשום. זה מה שאמרתם. יכול להיות שלא הבנתי. אז עכשיו אתה אומר שזה - - -
אעשה סדר. בשנת 2017 – הפחתת מס הכנסה ליחידים, פלוס הפחתת שיעור אחד של מס חברות, תעלה להכנסות המדינה כ-2 מיליארד שקל.
לא, אמרתי לחברי מהאופוזיציה, שכל הזמן אומרים: להשקיע בצמיחה, לעודד את המשק - - -
- - אנחנו מדברים על הורדת אחוז אחד במס חברות בעלות לשנתיים של 2.7 מיליארד שקל. לחלופין, מה העלות של חזרה למתווה בחוק עידוד השקעות של 12-6, שבאמת נותן את בפריפריה, שזה מה שביקשו גם התעשיינים – מה העלות של זה?
לא, אבל זה, עודד, צעד שלאורך שנים נמצא כלא יעיל, כי הוא מגיע לחמש חברות גדולות. ככלי, גם אם היה לנו כסף בלתי מוגבל, לתת את הסבסוד הזה 12-6 לתעשייה המסורתית – לא אפקטיבי. בואו ניתן את זה להכשרות מקצועיות.
אז לא, אני לא מסכים, אגיד לך למה, כי הרי כשאנחנו באים לדבר בחוק עידוד השקעות הון, אומרים: אין כסף למס חברות. אין לנו כסף, מאיפה נביא את הכסף? עכשיו, פה מורידים אחוז במס חברות, שיכול להיות שעדיף חלק ממנו להשתמש כדי לשים ב-12-6. יכול להיות, אני לא אומר. אני רוצה, כדי לשקול את זה, את הנתונים. אם אתם לא מוכנים להגיד את הנתונים.
זה עולה יותר לאוצר? אני רוצה לדעת כמה היה עולה אם היינו עושים חלף - - - יכול להיות שבסוף אתמוך גם בזה וגם - - -
כבוד היו"ר, בשביל מה אנחנו צריכים להפחית את המס בעניין הזה של החברות? מה זה נותן לנו?
אני מציע ככה: יהיה דיון עכשיו, כי הדיון כבר התקיים, אבל בכל אופן. לא סתם שאלתי. זה כבר לא כסף, זו מדיניות.
זאת אומרת, זה סדרי גודל, שהכסף הזה הוא מדיניות. משרד האוצר יגיד שהוא הגיש את החוק, משרד האוצר יגיד שהפחתה במס החברות תעודד חברות לבוא לכאן, הפחתה במס הכנסה תעודד - -
קודם כול, מדובר בסכומי עתק. שתיים, השאלה איזה חלופות נבדקו. אומר חבר הכנסת פולקמן ואומר האוצר: זה יעודד את הצמיחה. ואני שואל, אם היינו משקיעים, איזה סוג של צמיחה זה יעודד? של צריכה. כי לאנשים יוותר יותר כסף, ושוב אנחנו חוזרים לעלייה מלאכותית בצמיחה. במקום להשקיע את הכסף הזה בייצור משמעותי, במפעלים, במקומות עבודה, וכו' וכו', בייעול המשק, בפריון עבודה, בעשרות דברים שהיו מביאים תוצאות במקומות הרבה יותר משמעותיים למשק הישראלי, אחד.
שתיים, אני שואל באמת, איזה חלופות נבדקו? השוויתם, אמרתם, למה 2%? אולי נוריד ב-10%? אולי זה יביא יותר צמיחה? השאלה כמה כסף אנחנו שמים בזה. וגם כמובן, האם נבדקו חלופות אחרות אלטרנטיביות, ומה המשמעות הייתה למשל אם היינו משקיעים את הכסף הזה ברווחה? האנשים האלה אולי היו מוציאים יותר כסף.
קודם כול, הורדת מסים תביא אכן לצמיחה, אני מאוד מקווה, וזה יצטרך להיבחן תוך שנה, האם זה הביא חברות נוספות כדי להשקיע במשק, כן או לא. אני לא יודע לענות. אבל כשאני היום צולל לתוך המחשב ומגלה שמחר מובא לוועדה הזו הקיצוץ השלישי – 1.8 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים, ועוד 300 מיליון שקל הרשאה להתחייב – אנחנו כבר עומדים מעל 7.4% קיצוץ רוחבי.
השאלה באמת הנשאלת, מה יד ימין לא עושה עם יד שמאל? חברים, 7.4% קיצוץ, זה טירוף. מחר, רק מחר 2.2 מיליארד שקל הקיצוץ השלישי הרוחבי, זה לא יעבור.
גפני, אני חושב שצריך להתנות את הסעיף הזה בתוצאה של מה שיקרה פה בתקציב המדינה בחוק ההסדרים. פולקמן, אני רוצה שתקשיב, אתה מייצג פה את התפיסה של שר האוצר. אם יסתבר, מיקי, יש פה איזו אחריות של הוועדה.
אורלי, אני מחכה. אי-אפשר לדבר באוזן. תראו, אני רוצה להגיד משהו ברמה העקרונית כמי שלא היה פה כל השנים. מיקי, בשלב מסוים החוקים האלה הם לא של שר האוצר ולא של הפקידים, הם של חברי הכנסת שחתומים פה על הוועדה, אח"כ של מליאת הכנסת. עכשיו נדרשת מאתנו אחריות, מה שלא כל כך היה ברור פה בשעות האחרונות. הלהט הזה לסיים ויהי מה בכל מחיר, כולל להעביר את מיסוי הקיבוצים לוועדה אחרת, הוא אובדן עשתונות של האוצר, כי לא טיפלו נכון בדברים.
אני חושב שההפחתה הזאת ברגע הזה היא לא אחראית, משום שהאוצר צריך להגיד איך הוא סוגר את התקציב. ההפחתה מותנית בתוצאה של הדיונים. אם יסתבר שאפשר כאן להקטין במיליארדים ושם יהיה חסר, איזו אחריות זו שלנו?
תודה. דוד, אני מתכוון להצביע על זה, זו עמדת הממשלה. היות שאני עדיין לא חותם על חוק ההסדרים, אנחנו נמשיך את הדיונים. יכול להיות שנעשה שינוי, אבל אנחנו חייבים לאשר את זה.
אתה לא צריך להגיש אפילו רביזיה, אנחנו בדיונים עם האוצר. כבר אתמול בלילה דיברנו אתם על כל מיני נושאים.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה מאוד עניינית אני חושבת, האם יש לנו עודף בתקציב? כי לא ייתכן שאנחנו לוקחים למעלה משני מיליארד שקל ונותנים אותם לאוכלוסייה מאוד מסוימת.
פה, פה. העלות של החוק הזה בעצם באה להוסיף 2.4, כמעט 2.5 מיליארד שקל, ומנגד אנחנו הולכים ושמים מס על פיצוי פיטורין. זה נראה לי לא מאוזן, זה נראה לי לא הגיוני, ונראה לי שאנחנו באים לממן את החזקים על חשבון החלשים. פיצוי פיטורין זה לימים שחורים. בן-אדם חוסך - - -
2.5 מיליארד מחד, לעומת זה אנחנו פוגעים בפיצוי פיטורין, כאשר בתקציב הקודם פגענו בחיסכון לפנסיה. עכשיו תגידו לי איפה האיזון, איפה הצדק, איפה הפעולה המאזנת? כי אם בסופו של דבר אנחנו באים לממן את המתנה הזו של 2.5 מיליארד שקל, שהיא דרך אגב מאוד מאוד הגיונית כאשר אנחנו נמצאים באיזושהי פריחה כלכלית, אבל לא במצב שבו אנחנו נמצאים היום. וביום שבו אנחנו מתבקשים לאשר פה עכשיו מתנה בשווי של 2.5 מיליארד, למחרת אנחנו אמורים להצביע פה על קיצוץ רוחבי ב-2.5 מיליארד.
מה זה קיצוץ רוחבי? זה משרד הרווחה, זה משרד השיכון, יכול להיות הדיור הציבורי, זה מדבר על שירותי חינוך. אנחנו יודעים עכשיו שגם התלמידים בפנימיות הולכים להיפגע מהקיצוץ. בסופו של דבר אנחנו מגלים שהאוכלוסיות הכי חלשות ישלמו את מה שרוצים עכשיו לתת במתנה אולי לשכבה החזקה ביותר במדינה. האם זה תקציב חברתי של שר חברתי? האם זה תקציב של פקידים שניסו לחפש כסף ומימון כדי לממן דברים אחרים? אין לי מושג מה. הגיון אין פה. גם כאשר הורדתם במע"מ זה לא הגיע לצרכן הסופי. לא הצלחתם לפקח על כך שהאוכלוסייה הכללית תהנה מזה, ובאמת יוקר המחיה ירד.
בשורה התחתונה אני רוצה להגיד שאין פה שום הגיון לוותר על 2.5 מיליארד שקל, ומצד שני לבוא ולקצץ בשירותים חברתיים, בריאותיים, חינוכיים, כדי לממן את המתנה הזו עכשיו לחברות החזקות, שגם ככה בשנים האחרונות נהנות מפעם אחר פעם של ירידת מסים.
ממש בקצרה. יש פה שני דברים, אורלי, ממש, שהם כל הזמן עולים. הרי אנחנו בעד הגדלת ההוצאה למשרדים האזרחיים, וגם בשני התקציבים האחרונים הם גדלים.
עדיין בסך הכול הם גדלים. לצד זה יש את גישת הכלכלה החופשית שאומרת: אני יכול להגדיל את משרד הרווחה, ואני יכול גם להגיד לאזרח: יהיו לך עוד 100 שקלים בחודש לעשות אתם מה שאתה מבין. ובסוף בתוך האיזון הזה בין להגדיל את השירותים של המדינה – אני אומר, האידיאולוגיה שאנחנו מייצרים - - -
בכל חוק ההסדרים יש תמהיל בין הגדלה משמעותית של ההוצאה האזרחית ומשרדי ההוצאה – רווחה, חינוך, תשתיות, בריאות.
כולל ה-400 מיליון בבריאות ועוד ועוד, לצד זה שאנחנו רוצים כחלק מצמיחה לתת בפרוגרסיבי יותר כסף פנוי לאזרח, וגם לעודד את התעשייה הישראלית בהפחתת מס חברות.
ולכן, יש במדיניות הכלכלית כאן איזון בין הרצון לתת לשוק החופשי, שבו אתה מעודד תעשייה ועסקים, ואתה מעודד את האזרח כשאתה לוקח ממנו פחות מסים, לבין - - -
ונותן לו פחות שירותים, שהוא יכניס את היד עמוק לכיס וישלם את זה באופן פרטי.
רק רציתי להגיד שני דברים. א', אנחנו מברכים תמיד על הורדת מס, זה חשוב, אבל צריך לזכור שמס חברות משלמות חברות שמרוויחות. יש הרבה חברות קטנות ובינוניות שלא מרוויחות.
יפה. מצד שני את הכסף הזה היה אפשר להוריד בביטוח הלאומי של המעסיקים לדוגמה, ואז זה היה חל על כולם.
זה כל האופוזיציה, כולל אורלי, בהסתייגות. אדוני, לסעיף 89(3) במקום סעיף 21(א) יבוא 121(א): המס על הכנסתו החייבת של יחיד בשנת המס יהיה כדלהלן: על כל שקל חדש מ-238,000 שקלים החדשים הראשונים – 31%, על כל שקל חדש מ-238,001 שקלים חדשים עד 454,860 שקלים חדשים – 35%, על כל שקל חדש מ-454,861 שקלים חדשים עד 720,000 שקלים חדשים – 45%, ועל כל שקל חדש נוסף – 55%. זה לסעיף הזה.
במקום סעיף 89(4) יבוא - - -
לא, הפעם סולידי, שש.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 6
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.
מה, רק עכשיו הבנת? רק עכשיו הוא הבין. נו, מה תגידו על זה? אז מה, צוחקים, מה קרה?
במקום סעיף 89(4) יבוא בסעיף 121(ב)(א) "בכל מקום", במקום 800,000 שקלים חדשים יבוא 600,000 שקלים, ובמקום 2% יבוא 3%.
רגע, מיקי לא הצביע.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.
אני רוצה שתסבירי אותה. לא הבנתי.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.
במקום סעיף 89(6) יבוא סעיף 126(א), במקום "בשיעור של 25%" יבוא "בשיעורים אלה". על כל שקל חדש - - -
אבל זו הסתייגות שאני יודעת שהיא מדברת אליך. על כל שקל חדש מ-1.2 מיליון השקלים החדשים הראשונים – 20%, על כל שקל חדש נוסף – 30%.
בבקשה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.
סמוטריץ, זה המס על עמונה. סעיף 5. אחרי סעיף קטן 6 יבוא 7, בסעיף 32 אחרי פסקה (16) יבוא (17), הוצאות למתן שכר או טובות הנאה שנתן מעביד לעובד יחיד בחלק השכר שעולה על מכפלת 15 של השכר שמקבל העובד. לעניין זה, "השכר שמקבל העובד", שכר מינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום 1987 או שכר העבודה הנמוך ביותר המשתלם לעובד אצל אותו מעביד לשנה מסוימת לפי הגבוה. תראה, אדוני, זה נשמע - - -
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.
כן. ההסתייגות שלי, באמת, אני חושב שכדאי שתקשיבו כי זה נוגע לכולכם, ואני מנסה לשכנע אתכם בכנות.
הבורסה בצרות, מספר האנשים שמשקיעים בה הולך ויורד, אני מבקש – ואני לא מבין למה האוצר מתנגד – לא להחיל את החוק הזה על המשקיעים בבורסה, אנחנו מעוניינים לעודד.
גם ככה אין רווחים, המצב קשה. אם אנחנו רוצים להציל את הבורסה הזאת, לפחות את המינימום הזה.
מס יסף נועד למעשה לגבות מס מכל ההכנסות של כל פרט מהמקורות שלו. הוא נלקח רק מאנשים עם הכנסות מאוד גבוהות ב - - - הכי גבוהים של המשק. ולכן, בשביל לממן את ההורדה של המדרגות הנמוכות היינו צריכים להעלות שם.
אם אנחנו רוצים שהחוק יישאר באותן מסגרות אנחנו צריכים לוותר על הורדת מס יסף במדרגות הנמוכות.
לא כל המס יסף, זה רק המס על הבורסה בתוך המס יסף. הרי אין עכשיו השקעות בבורסה, אין רווחים בבורסה. אם לקחו פה הרבה כסף בחשבון אז טעו. חבל, זו טעות איומה.
רועי, הרי כשנולד מס היסף והובא פה לוועדה לא אנחנו היינו פה, אבל כשהוא נולד במתכונת הראשונה נכתב שהוא נולד בגלל שיש בעיה בגבייה ויש ירידה גדולה מאוד בהכנסות המדינה. אם ככה נולד מס היסף, לכאורה במצב של גידול מאוד משמעותי בהכנסות המדינה, היה צריך להוריד את מס היסף.
עכשיו מה שקורה זה שיש גידול משמעותי בהכנסות המדינה ומגדילים את מס היסף. אז דווקא במתכונת הזו אני בהחלט חושב שאת ההערה של מיקי רוזנטל שווה שהאוצר ישקול בהקשר של החרגת הבורסה לניירות ערך. אנחנו יושבים פה בחקיקה אחרת כדי לחשוב איך מצילים את הבורסה, ואנחנו עושים פה חקיקה שרק תפגע בבורסה כי לאף אחד אין אינטרס להשקיע שם עכשיו.
כן, אבל עוד מעט הרווחים של הבורסה יהיו בעיקר של הבנקים. השאלה אם אנחנו באים עכשיו להגן על הבנקים, כי בשינוי מבנה הבורסה - - -
בסדר. אבל קחו בחשבון שאנחנו עושים פה גם חוק של שינוי מבנה הבורסה שאומר – שוב פעם, מי בעלי הרווחים, מי בעלי הבורסה וכן הלאה, אז יכול להיות שכל שינוי פה ישפיע גם על החוק ההוא.
בשני משפטים על הנושא של הבורסה. אתמול אושר כאן פרק של מיסוי חברות ארנק. הפרק הזה יפגע מהותית מאוד בבורסה, כי המשמעות של הפרק הזה שהעודפים יחולקו מהחברות, והמון השקעות יצאו מהבורסה, וצריך לקחת את זה בחשבון בקבלת ההחלטה היום. ואני אסביר מה שקורה בחוק של היום.
בחוק של היום, העלאת מס היסף היום נולדה בגלל הורדת מס החברות, היא לא קשורה למס על הבורסה. על מנת ליצור איזון של 50% בשיעור המס עלה מס היסף, ולא הייתה כוונה לממשלה להעלות את המס על הבורסה.
בהחלטה של המחליטים אין העלאת מס על הבורסה. כרגע בדרך לא דרך העלו את זה בעקיפין. לכן, החוק הזה הגיע ל-28% מס על הבורסה, זו לא הייתה הכוונה לממשלה. לא הייתה החלטת ממשלה על זה, וכרגע מצביעים על משהו שהוא לא במסגרת החלטת ממשלה.
רק שאלה, חברים מהאוצר, החלק של היסף רק על הבורסה, לא שאר הדברים, מה שוויו בהכנסות המדינה?
הערכנו. על סמך ההכנסות עם מס יסף בשנים הקודמות כמה מרוויחים מאחוז מס יסף נוסף. אני רוצה עוד פעם לחזור לטובת הוועדה, מס יסף חל רק על הכנסות מעל 53,000 שקל בחודש.
עודד, אני רוצה לומר, כי היה כבר דיון על זה, תראו, אפשר לנהל דיון על הבורסה בנפרד. העיקרון הבסיסי כאן זה שממסים יותר את ההכנסות הגבוהות מאוד גם בבורסה כדי לתת הפחתה להכנסות הנמוכות והבינוניות, זה הרציונל.
המיסוי על ההכנסות הגבוהות מאוד לא היה מעל 50,000 שקל. גם בדיון הקודם הם דיברו על כלל ההכנסות. זאת אומרת, מישהו שמרוויח משכורת של 30,000, 35,000 שקל ויש לו תיק ניירות ערך הוא כבר נמצא במס יסף, הוא לא שם.
אדוני, הלוואי שחברי הקואליציה היו נלחמים ככה להגן על האוכלוסיות החלשות כמו שהם מגנים עכשיו על מי שמרוויח למעלה מ-50,000 שקל ומשהו בחודש.
כל הדבר הזה זה למען האוכלוסייה. אורלי, כל הפעולה כאן היא להוריד מסים לאוכלוסיות החלשות ולמעמד הביניים.
לא, לא, רועי, כשאתם צודקים אתם צודקים, כשאתם לא בסדר אתם לא בסדר. בנושא הזה אני אתכם.
לא באה להגן על מי שמרוויח למעלה מ-50,000 ומשהו. אבל כאשר אנחנו מורידים מאחרים בקיצוץ רוחבי אז אני קצת בבעיה. אני פה אתכם.
אורלי, בדיון על פיצוי הפיטורין אני חייבת לומר שהיה פה ויכוח ארוך של הח"כים להעלות את השכר של 50,000, ואני - - -
בפיצוי פיטורין אסור לגעת. מס היסף קחו יותר. קחו יותר, אל תגעו בפיצויים. קחו את המס יסף.
אבל להעלות ל-50,000 זה בדיוק לדאוג לאוכלוסייה הזאת. אף אחד לא בדיון אפילו על מס היסף – אחרי זה מבקשים להעלות את זה.
את לא מבינה מה קורה פה עכשיו, החבר'ה של הקואליציה מנסים להגן על מס היסף הזה ולהוריד אותו.
רק חשוב שחברי כנסת יהיו מודעים לזה. ההחלטה עכשיו בהצבעה מחייבת עוד כ-100,000 אנשים להגיש דוחות מס.
אחרי שנצביע על החוק אנחנו יכולים להצביע עליו, כי יש רביזיה על ההסתייגויות. אז אני אבקש רביזיה על החוק.
חברים, חמש דקות הפסקה, והדיון יתחדש.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:25 ונתחדשה בשעה 19:15.)
אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על החוק הקודם שקיימנו בו דיון על הפחתות המסים.
רבותי, אני מבקש שיהיה שקט. אם לא יהיה שקט אני אוציא את האנשים. אני מצביע על החוק של הפחתות המס ליחידים, הפחתות מס החברות, מס יסף. היו הסתייגויות על החוק. אני מבקש לומר מה ההסתייגות הראשונה.
תספור. אני מבקש לא לדבר בהצבעה. מי נגד?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
רביזיה. על הסתייגויות הצביעו. מי נגד?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
ביקשתי רביזיה. זו רביזיה מאוד חשובה, זה על המס על הבורסה. אני אומר לכם עוד פעם, זאת טעות לא לקבל - - -
מי בעד הרביזיה? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 10
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
אז הסעיפים הם 89(א2) זאת תוספת שהתווספה בהקראה, פסקה (3) ל-89, פסקה (4) ופסקה (6). סעיף 90, 91, 92(א3) וסעיף 93 כולו, סעיף 94 ו-95.
אני מבקש לא לדבר. באמת, זה לא בסדר הדבר הזה. אנחנו מכבדים אתכם ואתם כאן, ואנחנו מאוד נהנים להיות פה כל כך הרבה שעות, אז גם תתחשבו בנו.
החוק הזה בא להפחית מסים, אני רוצה שהחברים ידעו, גם אלה שלא היו בדיון, החוק הזה עלותו גבוהה.
על כל פנים, הפחתות המסים הללו הן הפחתות מסים שלפי הדעה שמביאה את הפחתות המסים גם אנחנו הבאנו הפחתות מסים בכנסת השמונה-עשרה. הבאנו גם אחרי זה הפחתות מסים.
מה זה הדבר הזה? באמת, מה זה הצחוק הזה? אני פשוט עכשיו אתחיל להוציא. מספיק.
הפחתות המסים האלה – גם מס החברות וגם המס על היחידים, אני לא מדבר על אלה שיש תוספת במיסוי – יגרמו לכך שיותר חברות יהיו כאן ואנשים יצאו לעבודה. ההפחתה במסים היא הפחתה.
יש כאלה שטוענים שסכומים מהסוג הזה אם היו הולכים למקומות אחרים היה אפשר לעשות אתם הרבה יותר דברים פרודוקטיביים, על אף שאלה שני דברים שונים. זה בצד של ההכנסה, זה בצד של ההוצאה, זה משהו שונה לחלוטין. מיקי לוי, אתה היית סגן שר האוצר, ומנו טרכטנברג שהיה - - -
אני אצביע עם הקואליציה. זה מה שהממשלה הביאה, אני אצביע בעד זה, יש בזה אלמנטים חיוביים מאוד. היות שאני לא אחתום על חוק ההסדרים עד שאני לא אשב עם שר האוצר – אני אמור לשבת אתו, ואני אמור עוד לשבת פה על דיונים נוספים – נעלה את הדברים האלה, אם ניתן לעשות שינויים ניתן לעשות שינויים, אם לא ניתן לעשות שינויים החוק הזה יתקבל כמו שהוא, הוא הפחתה במס על היחידים והפחתה במס החברות.
זו הפחתה. מי בעד אישור הצעת החוק? ירים את ידו. תספור. מי נגד?
הצבעה
בעד – 10
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (מ/1083), סעיפים 89(3), (4) ו-(6), 90 עד 91, 92(א)(3), 93 עד 95 (הפחתת מס חברות, מס הכנסה ושבח ריאלי), נתקבל.
יש בקשה לרביזיה.
אני מבקש להמשיך בדיון. הדיון יהיה עכשיו על הנושא של התרבות, ולאחר מכן נמשיך בסדר-היום בנושא של קרן הארנונה. מיקי, אני מבקש שתנהל את העניין של התרבות. אני חייב לצאת לישיבה רגע ואני חוזר.
(היו"ר מכלוף מיקי זוהר, 19:23)
פרק י"א (הגבלת שוק ההימורים), סעיף 171(7) (העברת כספים למדינה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
רגע, שאני אבין, עיירות הפיתוח עוד פעם ימשיכו להיות אלה שנותנים את הכסף?
חברים, אני מבקש, יש פה הרבה אורחים, אני רוצה שהדיון הזה יגמר בצורה טובה ומהירה. ויש פה גם תמימות דעים ויש הסכמות, ואני מניח שגם האופוזיציה לא תתנגד – אלא אם כן היא כן תתנגד.
יש הסתייגויות? בבקשה. אולי אתם רוצים למסות 90%, 80%. קודם כל היועצת המשפטית, כמה מילים, בבקשה. לא להפריע, בבקשה.
החוק המקורי שבעצם מפוצל מבחינת הליך החקיקה לשני חוקים נפרדים כלל שלושה רכיבים שהובאו בפני חברי הוועדה. הליך ראשון דיבר על העלאת שיעור המס על פרסים והגרלות מ-30% ל-35%. זה היה צעד אחד.
צעד שני דיבר על העברת כספים חונים, שהיום חונים ולא נמצאים בשימוש אצל ה"טוטו", להעביר אותם לקופת המדינה בהיקף של 250 מיליון שקל כל שנה במשך השנים 2017, 2018. סך הכול חצי מיליארד שקל.
צעד שלישי דיבר – וזה לא בחקיקה, זה בצו שר אוצר – היה אמור להוריד את תקרת הפטור שנמצאת על הגרלות מ-50,000 ל-5,000 שקל.
לאחר שיחות והסכמות שהגענו עם משרד התרבות ומשרד האוצר - - -
משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר, הגענו להסכמות הבאות: שיעור המס יעלה מ-30% ל-35%, כמו בהצעה שהוגשה לחברי הוועדה - -
- - לקראת הפטור לא תרד ותישאר על 50,000, וההעברות שעוברות מדי שנה למדינה, במקום 250 מיליון שקלים יגדלו ל-300 מיליון שקלים.
היה בחקיקה עוד רכיב שתכף היועצת המשפטית תתייחס אליו, באיזה תנאים הכסף צריך לחזור ל"טוטו". שם חל שינוי שאומר שבריחת המזומנים המינימלית שיכולה להישאר ב"טוטו" לא תהיה 300 כמו בהצעת החוק הממשלתית, אלא תרד ל-250.
תודה רבה. אני רוצה לומר לחברים ולאורחים, תראו, הנושא הזה נידון כאן אצלנו בוועדה, אני ניהלתי את הדיון בזמנו, היה דיון לא פשוט, היה המון המון רעש סביב העניין הזה. מטרת הדיון בסופו של דבר הייתה להביא למצב של פשרה. אז, ראשית, אני מברך את הצדדים שהגיעו לפשרה. זאת פשרה נכונה, זאת פשרה ששומרת על הספורט הישראלי, וזאת פשרה ששומרת גם על הרשויות המקומיות שיכולות להמשיך וליהנות מאותן הכנסות גדולות באמת כדי לבנות את מערכות החינוך שלהן בתוך הערים. מה אדוני רוצה לומר?
עוד רגע אחד, רק אשלים את המשפט, ואז אני אוכל להתייחס. לכן, ראשית, אני חושב שההחלטה שלכם להעלות את המס מ-30% ל-35% היא החלטה סבירה. לגבי התקרה, מהרגע שהשארתם את התקרה אין לי בכלל צל של ספק שזה לא יפגע.
כן, כמו המצב הקיים. אין לי שום צל של ספק שזה לא יפגע, ולכן אני מברך גם את השרה מירי רגב שבאמת נלחמה כדי להשיג את ההישג הזה והצליחה להשיג אותו; ואתכם, אגף התקציבים על ההבנה והקשב.
רגע, רגע, למה אתה לוקח לי את הקרדיט? שר האוצר זה האחרון אחרון חביב. ושר האוצר שעושה - - -
אם אפשר לא להפריע, בבקשה. ולשר האוצר שעושה עבודה מאוד מאוד נכונה, וכל מה שקשור למלחמה שלו בהימורים, גם החוקיים וגם הבלתי חוקיים, הרצון שלו רצון נכון, הוא רוצה להפחית את ההימורים. ובהזדמנות זו אני גם קורא לשר להמשיך בדרך הזו, אולי אפילו באמצעות הקצאות כספיות משמעותיות לנושא ההסברה.
לנושא ההסברה בבתי-הספר מגיל צעיר. אני חושב שזו תהיה אמירה נכונה. וברכות לשרה.
זה יהיה מצוין אם תורידו מהשכונות בפריפריה החברתית את כל הפיתויים האלו - - -
חשוב להגיד ששיעור המס בפועל הוא 38% ולא 35%, כי מי שיהיה מעל 620,000 שקל ייווסף לו עוד פעם 3% מס, אז אתם מאשרים כרגע במהות לרוב הזכיות 38%.
אני מבקש לענות לכבודו. רוב הזכיות הן זכיות שנמצאות בסכום שבין 50,000 – מדובר בטופס בודד - - -
בוא נגיד ככה, לצערנו הרב, רוב המשתתפים שמשתתפים במשחקי מזל אינם אנשים שמגיעים לרף המס במס יסף, אני אומר את זה, לצערנו, משרד האוצר.
רוב האנשים שמשתתפים במשחקי מזל היו חולמים להגיע לשיעור מס היסף, ולכן ההערה פה, אני לא חושב שתופסת קבוצה גדולה מדי של אנשים.
אנחנו מתחילים מהנוסח הקצר, הנוסח של תיקון 89(5) ש"בסעיף 124ב, במקום 30% יבוא 35%". יש הסתייגות של קבוצת מרצ, כך שבמקום 35% יבוא 40%.
להפך, אתם צריכים להוריד למי שכבר מרוויח מכל המסכנים האלה, שיישאר לו יותר כסף. אני לא מבין את המחשבה שלכם.
איפה איציק לארי? בלי איציק לארי אין הצבעה, שתדעו לכם. האמת היא שלא עשית כלום. בהליך החקיקה הזה איציק לארי לא התערב, אני אומר לכם.
בלי גפני אנחנו גם רוב. אני מבקש לעבור להצבעה, אני מבקש שקט, ולא להפריע בזמן ההצבעה.
עכשיו נצביע על כולן, ואני גם מתחייב לך שנפיל את כולן. בואו נצביע. ההסתייגות הראשונה של מרצ ואורלי לוי והרשימה המשותפת.
אז איך הם שבעה? חבר'ה, ההצבעה לא הושלמה, נא להצביע שוב. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. יש עתיד לא בעד. שישה.
חסר לנו גפני.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 6
נגד – 9
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת המחנה הציוני ואורלי לוי לא נתקבלה.
הסתייגות שנייה של המחנה הציוני. בסעיף 85 אחרי 35% יבוא: המס בגין הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, הנגבה בכל שנה יהיה לקרן מיוחדת לקידום הספורט בישראל.
שבעה. מיקי הצביע. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 10
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.
זהבה אמרה רביזיה. גם את רוצה להגיש רביזיה? אז רביזיה גם לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
אנחנו עוברים לנוסח הארוך, זה סעיף 171 עם התוספת שהקראנו בפעם הקודמת של סעיף 6(א), שאומר שבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה ובסעיפים 8(ג) ו-9 "שר האוצר רשאי לאשר השתתפות מתקציב המדינה מתקציבה של המועצה", זה כבר היה בדיון הקודם.
עכשיו בהתאם לתיקונים שהציג איתי טמקין, בפסקה (7) בסעיף 9(א) המובא בו, בסעיף קטן (א), במקום סכום של 250 מיליון שקלים יבוא 300 מיליון שקלים. ובסעיף קטן (ב) שמדבר על "ככל שיתרות המזומנים יפחתו" מופיע בנוסח 300 מיליון שקלים חדשים, יהיה 250 מיליון שקלים חדשים. גם לסעיפים האלה יש לנו הסתייגויות.
שגית, יש רק טענה שבפעם הקודמת, למרות שאנחנו חושבים שזה לא נכון, נוספה שם תוספת: לא יאוחר מ-60 ימים מהמועד שבו פחתו, הקראנו את זה פעם קודמת?
הקראנו את זה בסעיף קטן (ב), שלא יאוחר מ-60 ימים מהמועד שבו פחתו יתרות המזומנים. כאמור, הקראנו אותו.
אנחנו עוברים להסתייגויות. הסתייגויות של קבוצת הרשימה המשותפת. אתה רוצה לקרוא? שאני אקרא? בפסקה (7) הסתייגות ראשונה בסעיף 9א(א) המוצע, במקום 250 מיליון יבוא 350 מיליון.
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. לא, אתה נגד ההסתייגות, עודד, אגב. מי נגד ההסתייגות?
יפה, עודד.
הצבעה
בעד – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לא נתקבלה.
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לא נתקבלה.
והסתייגות של המחנה הציוני, כך שיבוא סעיף נוסף של פרסום ושיווק הימורים. הפרסום והשיווק לא יכללו פרסומת בשבח הגרלה או הימור כשלעצמם ולא יפרסם תוך - - -
רגע, לא סיימתי להקריא. תוכן פרסומי העלול ליצור את הרושם שהימורים או הגרלות עשויים לשפר את מצבו הכלכלי של המשתתף או את מעמדו החברתי. פרסומת למוצר הגרלה או הימור יאושרו רק אם כלולים בה:
א. הבהרה בדבר סיכוי הזכייה בהגרלה או בהימור באופן מדויק שלא תציג סיכוי זכייה גבוהים מסיכוי הזכייה הקיימים במציאות. לעניין זה, "סיכוי הזכייה", ההסתברות לזכייה בפרס המרבי שבו ניתן לזכות באמצעות השתתפות בהגרלה.
ב. מידע אודות ההשלכות השליליות האפשריות של הימורים או הגרלות. לא ישווקו מוצרי הגרלה או הימורים, אלא אם כן כללו באופן ברור בטופס ההגרלה או ההימור לפי העניין הבהרות כאמור. לעניין זה, "טופס הגרלה או הימור", לרבות כרטיס הגרלה או הימור.
אתה יכול להצביע.
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו. סמוטריץ, אתה מצביע היום?
מיקי, על זה כן. אל תבין מזה דברים אחרים. אני הצבעתי, נו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.
הסתייגות נוספת. יתוקן חוק העונשין כך שבחוק העונשין בסעיף 291א(2) בסופו תוך שימוש - - -
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? ירים את ידו, בבקשה. נורית קורן, את לא מצביעה. נאוה הצביעה.
משחדים אותך.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.
הסתייגות אחרונה. הוספת סעיף נוסף שאומר שלא תינתן זכות למכור השתתפות בהימורים לבעל תחנה כשהתחנה ממוקמת באשכול סוציו-אקונומי 1 עד 4, כולל, ולא ניתן יהיה למכור זכות השתתפות בהימורים לאחר השעה תשע בערב.
לא, של נאוה בוקר על הקצבאות.
הצבעה
בעד – 7
נגד – 9
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.
ההסתייגות לא התקבלה. נגמר. אנחנו מתכנסים פה בשעה 19:45 להצביע על כל הרוויזיות. לאחר שכל הרוויזיות, בעזרת השם, יופלו - -
חמש דקות הפסקה, וכשנחזור, "עיר עולים".
(הישיבה נפסקה בשעה 19:38 ונתחדשה בשעה 19:44.)
פרק ד' כולו (קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
אני מחדש את הישיבה. בעצם אני ממשיך את הישיבה. יש עוד ארבעה סעיפים שאנחנו צריכים לסיים הערב.
הנושא של קרן הארנונה, הנושא של פיצוי פיטורין, עכשיו מגיעים הדברים הקשים, עד עכשיו עוד - - -
רבותי, אפשר פה לדבר בוועדה הזאת? בצלאל, זה לא בסדר, מה אתה מקהיל קהילות ברבים? יש את הנושא של קרן הארנונה, יש את הנושא של פיצוי פיטורין, יש את הנושא של עידוד השקעות הון, ואת המס על דירה שלישית.
יש כמה הסתייגויות, אחת מהן זאת ההסתייגות של חבר הכנסת וקנין שנצטרך להחליט בעניין הזה.
אמרתי. הנושא של פיצוי פיטורין, הנושא של עידוד השקעות הון, שעל זה אני יושב אתו עוד מעט, ומס על דירה שלישית.
אני מבקש לסכם את הצעת החוק של קרן הארנונה, הצעת החוק כפי שהובאה בקריאה ראשונה, כפי שהצביעו עליה בממשלה. דרך אגב, אני רוצה להגיד שבממשלה כל השרים הצביעו בעד החוק. לא רק שכל השרים הצביעו בעד החוק, זה הגיע לכאן לקריאה ראשונה ובכנסת כולם הצביעו בעד החוק הזה.
כולל אני. לא אהבתי הרבה דברים שם בחוק, אבל הצבענו. החוק הזה עבר לכאן, לוועדת הכספים. כאשר בחוק שהגיע לשולחן הוועדה מדובר על כך שמתבטל המושג של "עיר עולים", בג"ץ אמר את הדברים.
רבותי, אני מבקש לא להפריע, אלו באמת נושאים רגישים עם הרבה אמוציות. קודם שנדע עם מה אנחנו מתמודדים. החוק שמונח על שולחן הוועדה הוא חוק שאומר: מתבטל המושג של "עיר עולים". המושג של "עיר עולים" הוא אחד המושגים המעוותים האנכרוניסטים שנמצאים בחקיקה הישראלית. הוא מעוות מכל היבט שאתה מסתכל עליו. א', יש שם יישובים שהם עיר עולים, עולים אין שם.
היו עולים בשנות החמישים. והדבר השני, עיר העולים לא מקבלת כסף מהמדינה, מענק איזון, היא מקבלת אפשרות לגבות ארנונה ממתקן ממשלתי.
ממתקן. אם יש ביישוב הזה מתקן הוא יקבל ארנונה. אם אין ביישוב הזה מתקן, גם אם בשנות החמישים עולים, הוא לא מקבל.
ואז בג"ץ אמר: אתם חייבים לשנות את זה, זה עיוות, זה לא בסדר. הוא אמר את המילים הכי חריפות, וזה ברור לי – אני לא יודע איך לאחרים – שאם הממשלה לא תעשה משהו בעניין הזה ותקבע דברים עכשוויים ולא אנכרוניסטיים, תמונת המצב תהיה שבסוף הכסף הזה לא יהיה יותר, ומכיוון שהוא לא יהיה יותר האנשים ייפגעו.
עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. אנחנו לא יכולים לעשות חוק שהחוק באבחת חרב יפסיק תקציב של רשות מקומית, אפילו שאין לה עולים, בבת-אחת, אפילו אם היא רשות חזקה. בוודאי אם היא רשות חלשה.
אם אפשר, רבותי אנשי האוצר, גם ככה קשה לי. אי-אפשר באבחת חרב להפסיק בן-אדם או רשות מקומית שמקבלת 50,000 שקל במשך עשרות שנים, פתאום באים: שנה הבאה אין לך אותם. גם את זה אי-אפשר לעשות. ואז אמרה הממשלה: יש חלק שלוקחים מהרשויות מכיוון שפותחים את הכול מחדש, אין עכשיו עולים של שנות החמישים, על זה לא נותנים כסף, לא כורתים את הענף הזה בבת-אחת. הולכים במשהו הדרגתי, ומוסיפים 200 מיליון – אני אומר 200 מיליון, זה לא 200 מיליון, זה יכול להיות פחות, זה יכול להיות יותר – ועושים קרן, שזה 500 מיליון. מתחשבים בעובדה שיש יישובים שיש בהם עולים חדשים, מתחשבים במצב הסוציו-אקונומי שלהן מ-1 עד 5, כפי שאמרתי בבוקר, ועם הכסף הזה עושים את העבודה הזאת.
ואז ראשי רשויות טענו בצדק, הם אמרו: רגע, בסדר, אבל אי-אפשר להשאיר את זה ככה, זאת אומרת, צריך להיות אחראי.
מיקי, זה מפריע. ראשי רשויות אמרו, בצדק: אנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. זאת אומרת, מצד אחד לוקחים מאתנו את הכסף שהיינו מורגלים אליו הרבה שנים, ומצד שני אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה, יכול להיות שהתוצאה תהיה שאנחנו הולכים להיפגע.
אנחנו מנסים במשך כל היום להגיע למצב שבו תהיה איזושהי ודאות שהרשויות לא יפגעו, ואני לא אומר שרמת-השרון לא. אל תגידו את זה יותר. רמת-השרון גם הורגלה שנים רבות לקבל כסף. נכון שהיא בסוציו-אקונומי 9, אבל אנחנו מדברים בעיקר על ה-1 עד 5.
הגענו למצב שבו יש לנו את הרשימה של הרשויות שמהן לוקחים את הכסף עם מתווה שבו יש קריטריונים שנותנים כסף חדש, נקרא לזה ככה, לרשויות האלה. על-פי החלוקה הזאת מתברר – אין לנו את התוכנית המלאה, אנחנו לא מקבלים את זה, עד לרגע זה לא קיבלנו – אין את התוכנית המלאה מה יקרה עם הרשויות האלה בסוף הדרך. בסוף הדרך זה בעוד שש שנים.
יתרה מזאת, מה יקרה בסוף הדרך, יגידו ראשי הרשויות: נגמר העניין, לא נקבל יותר כלום. ואז – דוד ביטן פה? – ואז הייתה הצעה לגבי הנושא של ההמשך, שנכניס בחוק שרשאים ראש הממשלה, שר הפנים ושר האוצר, להמשיך את זה לעוד שש שנים כדי שהתוכנית הזאת לא תיעצר. אבל זה לא פותר את הבעיה, זה מקטין את ממדי החשש של מה שיהיה בהמשך.
המציאות הזאת שבה נסיים את הערב הזה מבלי שאנחנו עושים איזשהו חוק היא דבר קשה מכל בחינה אפשרית.
רגע, מתי אתם יוצאים להפסקה דיונית עוד פעם? תשחררו אותנו לפני, תבואו מחר.
אני מבקש לסדר מקום לביטן, בגלל שיואב קיש עכשיו מעלה כל מיני רעיונות לא טובים כשהוא רואה שלחבר שלו אין מקום לשבת.
וקנין, אתם רוצים לפתוח אתנו במשא-ומתן קואליציוני? בוא נצא החוצה, פה לא נחתוך את זה, בוא נחתוך את זה פה.
רבותי, אני אומר לכם, אין בעיה, הכול בסדר, אסור לנו לצאת מהלילה הזה מבלי שיש חוק. אפשר לצאת, אפשר לדחות, אפשר לעשות הכול. אני מכיר את המערכת. מכיר אותה לא בגלל שאני חכם, בגלל שיש לי ניסיון אתה.
זה בסדר. זה לא נוגע לתקציב. המשמעות של העניין תהיה שאין 200 מיליון שקלים של האוצר, יש לחצים על האוצר על דברים אחרים. אין את ה-300 מיליון האלה שייקחו ולא ייקחו ובסוף גם יהיה בג"ץ. הוא יפסול את העניין בגלל שהוא יראה שאנחנו לא מסוגלים לעשות כלום.
אני מבקש למנוע את המציאות הזאת שבה נידרדר למצב שאין חוק ויש רשות אחת מבין הרשויות שתחשוש מהעובדה הזאת שכתוצאה מאיזשהו חוק שהתקבל תהיה פגועה מבחינה תקציבית. אפשר להגיע למצב הזה. אנחנו בוחנים איך ניתן לא לעשות את זה.
אין בעיה. ואז אני מציע לשים בחוק סעיף – אני מדבר אתך – שהכסף מיועד, בין היתר, לתקן עיוותים, או לא עיוותים, אלא לתקן. ניסחנו איזה משפט שבו ההקצאה בשיקול דעת השרים יהיה לצורך תיקון עיוותים בתקציבם של רשויות מקומיות, ובנושא הסיוע שאנחנו עוזרים להם על מנת שלא ייפגעו. זאת אומרת, תהיה קריאה כיוון לפחות בחוק – כאשר יש את הקריטריונים שעליהם דיברתם או את הנושאים שעליהם דיברתם שהרשויות המקומיות – שראשי הרשויות יראו את התהליך כולו על אף שלא יראו את התוצאה הסופית, יהיה פחות חשש שהנושאים ייפגעו. זה מה שעומד על סדר-היום. דוד ביטן, איפה?
עוד לא נושא חדש בגלל שכמה אני יכול. מרדכי כהן, ואחריו ידבר דוד ביטן. בבקשה. אני מבקש לא להפריע.
בהמשך לדבריו של יושב-ראש הוועדה, אני רק מבקש לחדד כמה דברים בנוסחת ההחזרה, כפי שראיתם אותה, אותה טבלה, ולומר שהטבלה היא טבלה פשוטה. היא אומרת שככל שיש לרשות תלות באותו תקציב שהיא קיבלה בגין היותה עיר עולים, כך הפריסה שלה למשך יותר שנים, שש שנים, והמדרגות שלה הן מדרגות יותר ממותנות בכדי שהפגיעה בה לא תהיה קשה.
הוסיף היו"ר בהסכמת שר פנים, שר אוצר, ובהסכמת ראש ממשלה, שבכדי להמשיך ולסייע לאותן רשויות יהיה אפשר למתוח את התקופה מעבר לשש שנים.
עכשיו לגבי ההקצאה, שעל זה היה הדיון המעמיק, כי בנוסחת ההחזרה הדברים מאוד ברורים, כל רשות יודעת בדיוק מה מצבה באותן שנים. ומכיוון שאנחנו מתבססים על הנתונים היום, זה לא דבר שמשתנה כל שנה, כל רשות יודעת מהיום בתום השש שנים מה יהיה מצבה. לגבי ההקצאה, היות שאתם חברי הכנסת פניתם ואמרתם שאתם לא מסתפקים בתבחינים, זה לא עושה שכל, חזרנו ותיקנו, ואמרנו שנקצה 50% כפי הנוסח שמופיע פה. והיות שהיו דיונים הבוקר עם דוד ביטן וגפני, ונאמר שם ש-50% זה לא הדבר שיבטיח את המשקל הכבד לאותן רשויות מוחלשות, אז אמרנו שאפשר למתוח את זה גם ל-60%.
מה זה אומר? זה אומר שבעצם נוסחת ההקצאה כל שנה תעלה, ובתום שש השנים היא תעמוד על 500 מיליון שקל. התקציב הזה על-פי אותם תבחינים שהוצגו פה, בסופו של דבר שר הפנים יוגבל באופן הבא: לא משנה איך יורכבו הפרמטרים, 60% מהתקציב כל שנה ילך לאותן רשויות חלשות.
איך קבענו מהן אותן רשויות חלשות כדי לא לסבך את העניין? אמרנו שזה יהיה סוציו 5-1 על-פי בקשת חברי הכנסת בוועדת הכספים, פריפריאליות 5-1, שזה הופך את זה מובהק לאותן רשויות חלשות בפריפריה, והכנסנו - - -
60% מהתקציב ילך לאותן רשויות פריפריאליות סוציו 5-1, והוספנו גם את העניין של עולים, כי מזה התחיל כל הדיון.
ואמרנו בנוסף, למה קבענו לפחות 60%, כי אפשרנו בעצם להכניס את אותם פרמטרים שאתם רואים עכשיו בכדי לתקן את אותה מציאות. זה אומר שיהיו פרמטרים נוספים שגם הם כולם מוטים לטובת הרשויות החלשות, אז לפחות 60% ילך לטובת אותן רשויות. ייתכן מאוד שיותר, כי כל הפרמטרים הם פרמטרים שמבחינים רשות חלשה, כגון: תמהיל ארנונה. זאת אומרת, ככל שרשות נשענת על הכנסה ממגורים ולא ממסחר, שירותים ותעשייה, זה יאפשר לה ליהנות מאותו קרן.
אנחנו רוצים לקבל את הדף, אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מצביעים. גפני, אבל אי-אפשר למרוח אותנו. פעם שנייה שחוזרים על דברים שהם לא מדויקים, ומישהו יכול להאמין לזה?
אמרנו שמספרים לא נכנסים לחקיקה ראשית. אני רק אשלים. אותם 40% הנותרים יהיו מאותם תבחינים. הוסיף יושב-ראש הוועדה, שגם זה לא שכנע אתכם, ואתם רוצים להבטיח תוספת נוספת שאומרת: ובלבד שאותם תבחינים ואותם 40%, המכוונות שלהם תהיה לתקן את אותם עיוותים שנוצרו בגין פגיעה בערי עולים או בגין אותן רשויות חלשות שחוששות שבסופו של דבר על-פי המתווה שנקבע הן עלולות להיות במצב קשה. גם את זה הסכמנו, וגם זה תוקן.
זאת אומרת, מהבוקר נכנסו כמה שינויים. אחד, שנקבע 60%; שתיים, יש רשימת תבחינים; שלוש, שאפשר יהיה להאריך מעבר לשש שנים בהסכמת השרים; וארבע, שזה יוקצה לתיקון עיוותים לטובת אותן רשויות חלשות. אני חושב לא רק שזה בהיר, אמרתי היום בבוקר, אני מוכן לקחת דוגמאות קונקרטיות של רשויות ולהראות שנכון, אני אומר את זה פה בצורה ברורה, ישנן רשויות חזקות - - -
תראה את כולן, אין חזקות. אין פה חזקות, אל תמכרו חזקות, פה זה רק חלשות. רמת-השרון תהרוג את - - -
יש פירוט של התבחינים בדיוק במספרים? סליחה, דוד, רק שאלת הבהרה. יש פירוט של הקריטריונים? מספרים בדיוק?
אני שואלת. לא מספיק לי שתכתוב לי נניח פריפריה או מרחק, מה האחוז? מה האחוזים? יש לנו חלוקה לאחוזים בכל דבר, בכל תבחין כזה? מה המשקולות שאתם נותנים? אנחנו יכולים לראות?
אגיד לך למה אי-אפשר לעשות משקולות, מהסיבה הפשוטה, כי זה אחד או יותר. זאת אומרת, אם אדם הוא רק אחד, אז הוא כבר יכול לקבל, ואז לפי - - -
ואז לפי השיטה של הפנים זה בשיקול דעת השר. אגיד לכם דבר כזה, אעשה את זה קל, אנחנו בליכוד – אני אומר את זה פוליטי, נכון? – לא נסכים לחוק הזה בשום מקרה, אלא אם כן ישכנעו אותנו שהפגיעה ברשויות לא קיימת או שהיא מאוד מאוד פחותה. בבוקר שוחחנו אתך, ביקשנו ממך לקבל את ההקצאה בפועל, אמרת בסדר, ולא באת עם כלום. קודם כול בוא נתחיל עם זה.
אני רוצה להגיד לך שנוסחת ההחזרה היא פחות בעייתית. נוסחת ההקצאה היא הבעייתית, לא נוסחת ההחזרה, כי נוסחת ההחזרה פשוטה, אתה נותן 50% וזהו. נוסחת ההקצאה שהיא בשיקול דעת - - -
שאלת בפירוש, דוד, אמרת: יש משקל? הנה משקל, 60% ניתן לאותם קריטריונים. שאלת, קיבלת תשובה. אמרת: אני לא מסתפק בשש שנים. יש הארכה מעבר לשש שנים.
אני מדייק. הייתי, היו אתי עוד אנשים. ביקשתי אקסל של כל עיר ועיר, אמרת: אין בעיה, אני מביא לך. האוצר היה, אמרו: אין בעיה, מביאים לך. משום מה, כנראה קיבלתם הנחיה לא להביא את זה. זה דבר ראשון.
יפסידו. איתן, זאת הבשורה שאתה רוצה לבשר? 350 מיליון שקל שילכו לאיבוד? אז תודיע להם את זה. תודיע להם שהרשויות יאבדו 350 מיליון שקל. קצת אחריות.
כן. מיקי זוהר, זה ממש מפריע. זה שאתה חבר של ביבס זה בסדר, אבל אתה לא צריך להפריע לו באמצע.
לא משנה. מיקי, הבעיה הראשונה שעלתה, ואת זה פתרנו עם השר, היא שאחרי השש שנים, מה קורה עם זה? אז הוסכם עם השר שנוכל להאריך את התקופה – השרים, פנים, אוצר וראש הממשלה יוכלו להאריך את התקופה נגיד עד שש שנים לפי ההחלטה שלהם.
מה זה אומר להאריך שש שנים? נקבל את הכסף הזה שש שנים קדימה עוד פעם? לא מבין מה זה להאריך. מה יאריכו שש שנים?
זאת הקצאה שאנחנו אפילו לא יודעים איך היא תתבצע, אותה תהיה אפשרות להאריך לשש שנים. עיר העולים בטלה, לא יכולים להאריך אותה, רק את ההקצאה שאנחנו לא יודעים מה המשקולות שלה, מה הקריטריונים שלה.
יפה. זה דבר ראשון, פתרנו. בעיה שנייה שיש, ואת זה אנחנו רוצים לפתור, זה הרי קודם כול נתחיל מזה שהתקציב הזה בזמנו היה קשור לעולים, שכחו שהוא קשור לעולים.
חלק ממנו, בסדר. שכחו שהוא קשור לעולים, ועכשיו בעצם לוקחים את הכסף ומחלקים אותו שוב פעם לפי כל מיני קריטריונים. אז חלק אומנם הוסיפו פה לרשויות מקומיות, לפחות 10% לתושבים שעלו לישראל ב-15 השנים שקדמו לשנת הכספים, אנחנו מחלקים את כספי הקרן. היינו רוצים שזה יעלה ל-20%.
אבל אי-אפשר אני מנסה. תגיד לי, מיקי, מה, אתה לא יכול רגע להפסיק עם זה? מה, אני מדבר אתו, ואתה גם מדבר אתו.
אנחנו רוצים שהנושא הזה של העולים, שחלק מהתקציב ילך לערים שקולטות עלייה בפועל, לא במסגרת כללית, אלא בנוסחת ההקצאה זה ילך. קודם כול 20% מהכסף ילך באופן חד וחלק לפי כמות העולים.
הם מוליכים אותנו על הנוסחה הזאת. יש נוסחה אחרת, יש דרך אחרת. הם מכניסים אותך למוח שלהם, שתחשוב אחרת.
דוד, רק לחדד שיש סתירה במה שאתה אומר, אני רק רוצה להסביר למה. אם אנחנו מקצים על-פי מה שדרשתם להגדיל ולקבוע מסגרת - - -
דוד, ברגע שאתה קובע את מה שאמרת עכשיו אתה מושך תקציב מרשויות חלשות, ולכן אמרנו ש-60% ילך לעולים, סוציו ופריפריה.
(היו"ר מיקי מכלוף זוהר, 19:47)
למה לא לתת לרשויות כסף על מבני ציבור שקיימים שם, 100% מ-1 עד 5, אל תלכו ימינה, אל תלכו שמאלה, זה יוצא אותו כסף, הכי טוב לבג"ץ, ואתם לא עושים אותנו מסכנים.
תנו לי רגע לדבר, מה אתה מפריע כל הזמן? מה זה הדבר הזה? מה הולך פה? אני לא מבין. תקבל זכות דיבור, תדבר. מה, באת להפריע?
דבר שלישי, אנחנו צריכים לוודא שהעיריות, כל הערים בעצם לא נפגעות. הרי בינינו, בעצם לכל ערי הפיתוח בפריפריה זה היה במקום שתיתנו יותר מימון לעיריות שבגירעון, כיוון שכבר יש להן את זה בתקציב לאורך שנים. אם עכשיו למשל זה לא היה, הייתם מוסיפים מימון לאותן ערים. מה עשיתם עכשיו בגלל בג"ץ? מה הקשר לבג"ץ?
מה הקשר לבג"ץ? בג"ץ מדבר על העניין הזה. תנו את התקציב הזה באופן אחר, העיקר שהן לא יפגעו. אנחנו לא נסכים שהן יפגעו.
תודה. יואב קיש מילה ואחרי זה – ביבס, ואנחנו עוד צריכים לעבור לרוויזיות. אנחנו צריכים להצביע, אבל אנחנו נמשיך את הדיון אחר כך. אני חייב להצביע על הרוויזיות.
אחרי שגפני יכנס, בסדר. אני רוצה לחזור לדיון הקודם בנושא הימורים בספורט, להצביע על הרוויזיות ועל החוק, ואחר כך נמשיך עוד פעם את "עיר עולים". אני רוצה להצביע, לא לצאת, גיוס, כן.
חבר הכנסת זוהר, מה יש לכם? זה רציני מה שאתה עושה עכשיו? אתה מפסיק את הדיון, אתה מצביע, חוזר, מה זה?
אני רוצה להצביע על הרוויזיות, חוזרים להצבעות הקודמות. עצרנו את הישיבה הקודמת, חוזרים לישיבה בנושא מיסוי והגרלות.
חברי הקואליציה מתבקשים להישאר באולם. אני רוצה להתחיל בהצבעות. אני רוצה להצביע עכשיו על הרוויזיות, אני מבקש לשמור על השקט בזמן ההצבעה. תודה.
הרביזיה הראשונה הייתה על ההסתייגות של קבוצת מרצ, של אורלי לוי, של הרשימה המשותפת והמחנה הציוני, במקום 35% יבוא 40%.
הרביזיה השנייה של המחנה הציוני וחברת הכנסת אורלי לוי על המס שנגבה בגין הכנסה בכל שנה יהיה לקרן מיוחדת.
תהיו קואליציה גאה. לא כזה ככה.
הצבעה
בעד – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
מי בעד הרביזיה? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – 6
נגד – 7
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
מי בעד הרביזיה? ירים את ידו. מי נגד הרביזיה?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
הלאה. עוד רביזיה, חברים. קדימה. ששש, לא להפריע בבקשה בזמן ההצבעות, אני מבקש.
מה, אתם רוצים שיהמרו עד חצות? אתם לא מתביישים?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיפי החוק. סעיפים 89(5) ו-91. מי בעד הסעיפים? ירים את ידו.
תגיד לי, באסל, אתה ישן היום? ומה עם אחמד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 171 ופסקה (7) אושרו.
החוק אושר. אני מברך את כל החברים, את השרה, את שר האוצר, את שרת התרבות והספורט, את איתי טמקין ואת איציק לארי. תודה רבה.
רביזיה על כל החוק תוצבע בשעה 20:25. חוזרים חזרה לדיון על "עיר עולים", יחליף אותי בניהול הדיון יואב קיש. סליחה, בשמונה וחצי.
(היו"ר יואב קיש, 19:55)
אני מבקש שקט, אנחנו חוזרים לדיון. חברים, חוזרים לדיון. איפה הסדרנים שלנו? חברים, אני מבקש שקט. לא ננהל את הדיון הזה ברעש. אני מבין, ארז, אתה רוצה גם לדבר?
אני רוצה להתייחס לעניין. בעצם הייתי גם הבא ברשימת הדוברים, אז אתייחס עכשיו. אבל איפה המנכ"ל של המשרד? הוא עם גפני שם?
אני רוצה שגם המנכ"ל יגיע. הלכו לקרוא למנכ"ל כי חשוב שהוא יהיה. וקנין, סיימנו את ההצבעות, יש רביזיה בשמונה וחצי, אני מבקש שתגיע לרביזיה אם תוכל. אנחנו בדיון על "עיר עולים" אם אתה רוצה להיות.
אעבור לרשימת הדוברים, חברי הכנסת, אתם רוצים לחכות למנכ"ל גם כן? אז ניתן לראשי הרשויות לדבר.
אנחנו עוברים לרשות דיבור, בבקשה, תצטרף אלינו. אני נותן לחיים ביבס. חיים, תתחיל, בבקשה.
חברים, לצערי, אנחנו יושבים פה היום עם כל חברי הכנסת ולא משנה מאיזו מפלגה, מגשימים את החלום הרטוב מזה שנים רבות של אנשי האוצר, של פקידי האוצר, לבוא ולהלאים את קרן הארנונה. בתקציב הקודם הנושא הזה עלה ואנחנו היינו אלה שבסופו של דבר הוצאנו אותו החוצה משום העובדה שהפגיעה היא פגיעה קשה ברשויות. מדובר פה, דרך אגב, מוכרים לכם כולם שרמת-השרון זו הרשות היחידה שנמצאת שם, כל השאר אלו רשויות חלשות. אלו רשויות פריפריאליות, ערי פיתוח, רשויות שנמצאות בנגב הרחוק שהחליטו לחסל אותן, בעצם לחסל את ההתיישבות שם, בוא נגיד את זה בצורה מאוד ברורה.
הסיכום היה בממשלה אחרי שבאו, אחרי שזה נפל בפעם הקודמת – איפה אריאל יוצר? יש שני אנשים, הייתי מציע שתכניסו אותו לפה - - -
אריאל יוצר היה הבן-אדם היחיד שהיינו ביחד בבית-המשפט, שלא יספרו סיפורים. אף אחד שלא יספר סיפורים, בית-המשפט אמר אחד משני דברים, אמר: רבותי, תזכרו, גם למדינה וגם לנו, אני יודע לבטל את "ערי עולים" לגמרי, אבל אני גם יודע לקחת את כל מדינת ישראל ולחייב את הממשלה כמו כל אחד אחר שישלם 100%. שלא תטעו, אין פה מצב שיהיה רק חד-צדדי, רק לקחת.
חבר'ה, ארז יתייחס אחר כך. ביבס, ארז גם יתייחס, אבל, מיקי, בוא ננהל את הדיון כמו שצריך. רועי, סליחה.
רועי, עודד, חברי הכנסת, נעשה דיון שקט ונקשיב לכל אחד, וגם אתם תדברו. ביבס, אחריך ידבר ארז המשנה שיתייחס גם לנושא המשפטי שאתה מעלה פה. בבקשה.
בסדר גמור. בעצם בתקציב האחרון באו האוצר, סוף כל סוף הגיעו עם הצעה שאנחנו יודעים לחיות אתה, הדלתא היא 270 מיליון שקל. ועל זה באו בתוספתי ב-230 מיליון שקל, שהמשמעות שלה – חבל שיוצר לא פה.
כי קראו לזה כשראש הממשלה דיבר אתי, אמר: יוצר אמר 230 מיליון שקל תיקון עיוותים. תיקון עיוותים, המשמעות שיש "ערי עולים", המשמעות של ה-230 שלוקחים את ערי העולים שומרים על הרשויות. אמרתי מראש, רבותי, אם כל הבעיה של כולם היא רמת-השרון, אני בעד שייקחו בארבע שנים ויבטלו את רמת-השרון. בסדר? למרות שגפני אמר את מה שהוא אומר, והוא צודק, אני מסכים אתו, אבל כדי שלא יגידו שיש – אין פה רשויות חזקות. זה בצד אחד.
בצד שני, ב-230 מיליון היו צריכים להציג קריטריונים ברורים. ביקשנו לראות את כל הדברים ועד כה לא ראינו דבר וחצי דבר. סיפרו לנו סיפורים, כל מה שאתם רואים פה, כל הקריטריונים זה הכול בלוף. למה? בשלושת הסעיפים שיש רשויות מקומיות 5-1 מדד פריפריאלי, רשויות מקומיות 10% מתושביהם עולים, כל זה ביחד זה ה-198 רשויות שמקבלות מענק איזון.
שלא תטעו בדבר נוסף, שכל הדבר הזה למה הוא בנוי על שש שנים? כי בשש שנים רוצים לסיים את הכול על מנת שזה יהיה חלק ממה שנקרא, מאיחוד נוסחת האיזון ולא יהיו יותר "ערי עולים" ולא תהיה קרן - - -
חבר'ה, לא תהיה יותר קרן, זה בלוף. מה שיקרה בעוד שש שנים, הם ימחקו, מחקו את החלק שלהם, האוצר יצא החוצה, ובזה תם הסיפור. לא יהיה יותר, כולם יקבלו 35%, 45%, 55%, זה לא משנה איפה אתה נמצא וכמה ולמה, זה הרעיון, וזו התכלית מתחילת הדרך.
עכשיו ביקשנו רק דבר אחד, קחו את ה-270, תקבעו אותם לרשויות שנמצאות - - -
הרי מה הם אומרים, שש שנים אנחנו עדיין אתכם, שמונה ועשר לא יודעים. מה ההבדל בין שש, בין שנתיים לשלוש לארבע לשש לשמונה ולעשר? מה ההבדל? אין הבדל. הרי גם בעוד שש שנים יכול להיות שאתם לא תהיו. אם היו אומרים משהו, אתה יודע שלצורך העניין אנחנו בונים נוסחה שהיא רק לתום הקדנציה - - -
הרי באוקטובר 2019 הייתי אומר: ואללה, יש הגיון, אבל אין פה שום הגיון, זה הכול משחק. למה? רוצים לייצר קרן שהתכלית שלה בסופו של דבר או להחזיק את כולם בצד אחד או בצד שני, שזה החלום של האוצר, להבדיל ממשרד הפנים, לבטל את זה לגמרי ולחסל את זה.
עכשיו אנחנו מסתכלים על הדבר הזה, מה ביקשנו? ביקשנו דבר אחד, קריטריונים ולהראות לנו טבלה של ההחזר לאותן רשויות. לדוגמה, דימונה, כשאני לוקח את דימונה ואני מסתכל שהיא נמצאת ב-34 מיליון, ב-2018 הורידו אותה ל-32, ב-2019 – 30, 2020 – 29, 2021, 2022, ב-2022 ל-10 מיליון.
זה עוד דימונה, יחסית. קחו את באר-שבע, מ-65 מיליון ל-19 מיליון שקל. לקחו רשות שהייתה מפורקת, הרים אותה ראש הרשות, עכשיו אומרים: בואו נפרק אותה חזרה. למה? כי זאת השיטה. כולם חלשים, כולם סמוכים על הידיים של משרד האוצר והפנים. כולם חזקים, לא טוב לנו, אין לנו שליטה עליהם. בסוף מה שאנחנו רואים פה זה דבר אחד.
אני מסיים. ביקשנו רק דבר אחד, רבותי, קחו את ה-270 – דרך אגב, זה גם לא 270, המדינה לא באמת מביאה 270.
זאת אומרת, המדינה מביאה 110, אבל גם את זה היא לא מביאה. למה? כי סגרנו שלושה מיליארד ו-100 מיליון מענקי איזון והורידו את ה-4.5% – זה 198 מיליון בצד השני. זאת אומרת, אנחנו גם מביאים כסף מהבית, זאת המשמעות, אבל לאף אחד אין אומץ להגיד את זה פה.
רבותי, אם אתם מאמינים אנחנו מבקשים רק דבר אחד, קחו את זה, קחו עכשיו, תציגו לכולם את נוסחת ההחזר כולל ה-230, נוסחת ההקצאה וההחזרה ביחד, ואז כולם ידעו מה המצב האמיתי.
שלום לכולם, אני מבקש להתייחס עקרונית ואחר כך גם לנקודות פרטניות שלו כאן. בכל מה שקשור ל"ערי עולים" התבטא כבוד השופט רובינשטיין בעניין הזה - -
- - בהערה שהיא הערה חריפה לממשלה. הוא אמר שהתיק כבר נושא שבע שנים עמו, היינו, עולה לכיתה א'. במילים אחרות, סבלנותו של בית-המשפט העליון בקבלתו או באי קבלתו את המונח ואת המושג של – אני מסכים עם היושב-ראש שאבד עליו הכלח – "ערי עולים" הולכת ופוקעת. ואני חושב שלקח זמן לא מועט, היה לנו קשה מאוד כמשרד משפטים להעביר – יושב פה לצדי המנכ"ל, והוא יודע עד כמה ניסינו להבהיר למשרדי הממשלה, גם לאוצר, וגם לפנים, שהם חייבים לשנס מותניים ולנסות לייצר קריטריונים למונח "ערי עולים" על מנת שהכסף הזה יועבר בשוויוניות לכל הרשויות המקומיות.
ניסו גם במשרד הפנים, גם במשרד האוצר לייצר קריטריונים שוויוניים, לא ניתן. חברים, לא ניתן. הם הגיעו ליועץ המשפטי לממשלה הקודם עם הצעות מהצעות שונות, פשוט לא ניתן להחיות את המושג הזה. מבחינת היועץ המשפטי לממשלה הקודם והנוכחי חייבים לבטל אותו כי הוא מייצר חוסר שוויוניות אינהרנטית.
הוא לא חזר, הוא פעם ראשונה פה מדבר. גם לי לא קל לשמוע כל דבר, אבל אני מקשיב ונותן את הכבוד לדוברים.
ולכן, הואיל וגם אני מבין שהדיון פה מורכב מאוד, אני מבין שאם הדיון יפוצל אז חוק לא יהיה. אני מבין את הדברים.
זו הערכה שלי כעובד ציבור ב-16 שנה האחרונות ועבר גם הוא כמה אירועים כאלה. אני יודע כמה היה קשה בממשלה להעביר את הצורך לייצר חקיקה שכזו, שלוקחת – אני מסכים עם חברי ביבס – לוקחת מערים קיימות נתח משמעותי מההכנסה שלהן ומעבירה, ועושה צדק חלוקתי בעצם. והתוצאה היא תוצאה קשה לאותן ערים שלא כולן יקבלו בדיוק, או בחלקן גם לא יקבלו לא רק לא בדיוק, לא יקבלו הרבה ממה שהן מקבלות היום לטובת ערים חלשות יותר. אבל זאת תוצאה צודקת, זו התוצאה שצריכה להיות על רקע העובדה שהמושג "ערי עולים" אבד עליו הכלח, הוא לא יכול לייצג יותר שום חלוקה צודקת.
בסופו של דבר – והייתה התייחסות פה למה שקורה בבג"ץ – בית-המשפט העליון, בג"ץ מצפה מהרשות המבצעת, בוודאי מהרשות המחוקקת, לטפל בנושא הזה. הוא מצפה ממנה להגיע לפתרונות.
אני רוצה להגיד משהו, בעקבות ההתבטאויות החריפות של בית-המשפט, אנא טפלו – הרי אנחנו שש שנים בבית-המשפט - - -
בסדר, אבל ביקשנו וביקשנו וביקשנו, ובפעם האחרונה בבקשה האחרונה הבהרנו שהרשות המחוקקת נדרשת לעניין והולכת, ופניה לפתרון. האמנו בפתרון, הרשות המבצעת, אנחנו כממשלה מביאים את הפתרון.
פתרון כפי שאנחנו רואים בצורה כזאת או אחרת, בוודאי המחוקק סוברני להחליט לשנות את הפתרון בצורה כזאת או בצורה אחרת. הצגנו לפני הכנסת פתרון שאנחנו חושבים שהוא מייצר שוויוניות, שהוא מייצר צדק חלוקתי נכון, עם ניסיון כמה שיותר למנוע את הפגיעה, ויש פגיעה קשה ברשויות הקיימות, אני מבין את זה.
עכשיו בסופו של דבר אם הכנסת רוצה לשנות שתשנה. הנקודה שאני רוצה להבהיר היא שבית-המשפט העליון רוצה חקיקה, הוא לא רוצה להחליט בעצמו.
ההערכה שלי שונה מההערכה של מר ביבס, היא שונה. אני חושב שבית-משפט עליון לא ימהר לקבוע שכולם הם "ערי עולים" ולתת 100% לכולם. ההערכה שלי היא דווקא הפוכה, אבל אני חושב שזה פחות משנה. אני חושב שמי שצריך להחליט איך צריך להתחלק הכסף זה אתם, אתם הרשות המחוקקת, לא בג"ץ צריך להחליט בעניין הזה. אני חושב שגם הוא לא רוצה. הוא רוצה שאתם תעשו את זה. ואני חושב שהגיעה השעה שאתם תעשו את זה.
ארז, אני רוצה שתענו לי על שאלה אחת מאוד פשוטה. אני אומר ככה, ואני רוצה, מרדכי, שגם אתה תענה לי, המצב הוא כזה, יש פגיעה – וזה לא ברמת-השרון, בסדר? את רמת-השרון והפגיעה שם אני שם בצד – יש פגיעה בערים חלשות בתקצוב הזה, עלתה השאלה, ואמר את זה גם ביטן, איך אתם מחלקים. אמרנו את זה בבוקר, אמרתם שתביאו תשובה, לא קיבלנו תשובה, קיבלנו כל מיני הצהרות כוונות נקרא לזה, שגם חלקן אולי יכנסו לחוק בצורה כזו או אחרת. אני מבין את הבעיה שלכם בלהחליט עכשיו איך זה יראה.
אני שואל שאלה מאוד פשוטה, הרי אין פה משמעות תקציבית אם אנחנו מפצלים את זה מהחוק. אני רוצה להתייחס לנקודה שאמרת שאם נפצל זה לא יעבור. אין משמעות תקציבית אם נפצל, וזה יחכה בהליך חקיקה רגיל בוועדת הכספים, שבו נשמע את כולם בצורה מסודרת, שבו נשמע את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס מדברת, ונוכל להתייחס ונשמע את הבעיות שלכם.
אתה אומר לי שזה לא יעבור. אני אומר לך שזה חייב לעבור מהסיבה שבסופו של דבר, ובזה אני מסכים אתך, בג"ץ בסוף יתערב. אני אומר לך שאם פה נהיה בינואר אחרי קריאה ראשונה בהליך חקיקה בדבר הזה זה הדבר הנכון לעשות. אני לא רואה סיבה ללכת למתווה לא ברור, שגוי, עם הרבה סימני שאלה, עם הרבה חורים. למה? בגלל שרוצים לגמור כי זה נושא קשה.
כן, זה נושא קשה. כן, יש לנו רשויות חלשות שצריך למצוא להן פתרון. למה לעשות את זה בשעתיים עכשיו בדיון? אני רוצה שתסביר לי אתה, מרדכי, למה לא לפצל את זה ולפתור את זה אחר כך? בבקשה, מרדכי.
ראשית, ברגע שהנושא לא ייפתר עכשיו צריך להבין את המשמעות. בהסכם פנים אוצר בתקציב שאושר בממשלה הכסף התוספתי מיועד למתווה הזה. אין את הכסף הזה.
אבל אתה לא יכול להסביר הסכם פנים אוצר חתום שאומר בצורה מפורשת שתקציב תוספתי עד ל-500 מיליון שקל יהיה בגין הפתרון של העניין הזה. לכן לא משנה מה תאמר, חיים, ניתן את הכסף הזה.
למה אי-אפשר לצבוע את הכסף? שימו את הכסף ברזרבה, מה הבעיה? מה לא יהיה כסף? כמה כספים יש לכם ברזרבות? בוא תגיד, כמה כספים יש בתקציב המדינה ברזרבות.
שלוש נקודות, ובנקודה אחת חיים הפתיע אותי במה שהוא אמר על מענק האיזון, כי התערבבו פה שני נושאים. הנה, אני אומר את זה בצורה מפורשת, המאבק לביטול הפלט של 4.5% הוא מאבק של משרד הפנים, אין פה שום דיל. ביטלנו ב-2016 פלט של 2% על מענק האיזון יחד עם חברי ועדת הכספים.
ברצינות. בדיוק באותה מידה, זו אותה ממשלה שהחליטה על 2% פלט ב-2016. הנה, סיימנו את 2016, יש פלט של 2%? אין. אותו דבר לגבי 4.5%, על אף שהממשלה החליטה, עדיין לא ויתרנו על המרכיב הזה, זה לא קשור בכלל לסיפור.
כשאתה מוציא הנחיה להכין תקציב פחות 4.5%, המשמעות שזה לא יהיה בתקציב וזה לא ימומש גם ב-2017.
ברור, כי כרגע זה עדיין לא נסגר, אבל גם 2% היה ובוטל. נקודה שנייה לגבי מענק האיזון. דווקא אנחנו מאוד לא רוצים להקל על האוצר, כי מה המשמעות לקחת את הקרן הזו ולדבר בקריטריונים ידועים? נניח הקריטריונים של מענק האיזון, האוצר יאמר בדיוק מה שחיים ביבס חושש ממנו, תם ונשלם הסיפור של מענק מודל מלא. הנה, הקרן ממילא מקצה באמצעות נוסחת מענק האיזון, אז פתרנו את הבעיה. לכן התעקשנו, יש מענק איזון, זה סיפור אחד. יש קרן, זה סיפור אחר. אנחנו נקבע קריטריונים חדשים לקרן, ולכן זה מופיע בצורה הזו.
אני רוצה להעיר הערה, אדוני, אנחנו לא סטטיסטים שלכם, תסגרו את העניינים שלכם ביניכם, בושה - - -
אז אני סוגר את הישיבה. אני מקבל את זה. אנחנו מכנסים אותה עוד רבע שעה. תודה. היא לא רוצה. אתם לא רוצים? לא נדבר. את רוצה?
מוותר. אז אין טעם לנהל את הישיבה. חברים, עוד מישהו רוצה לדבר? אם לא, אני נועלת את הישיבה.
רבותי, אתם רוצים לנהל את הישיבה, תנהלו את הישיבה. רבותי, אני מבקש לא להרעיש. בקשת רביזיה על סעיף 89(5).
אני מבקש לברך על החוק הזה את שרת התרבות והספורט מירי רגב ואת שר האוצר משה כחלון על עבודה נפלאה שהם עשו, ואני חושב שהחוק הזה בסופו של דבר הוא סביר והוגן לטובת כל הצדדים. ואני מודה ליושב-ראש הוועדה - -
רבותי, אני מבקש להפסיק לעמוד פה. אם אפשר ללכת לצדדים, זה באמת ממש מפריע. לסגור את הדלתות, דוד.
לא כל כך מהר ילכו לבחירות, רק הכיסא אגדל ממך. אם זה היה בעוד שנתיים אני מסכים אתך לחלוטין.
רבותי, אני מבקש להציע, לאחר התייעצויות שקיימנו בין חברי הכנסת, חברי הוועדה לבין ראשי הרשויות שההגדרה של קרן הארנונה נוגעת להם ולאחר שהייתה הסכמה עם משרדי הממשלה יהיו כמה פרטים, אבקש אחרי זה לנסח את זה יותר ברור בהחלטה. הסכמנו כדלהלן: הדבר הראשון, אנחנו נקבע את מה שאמרתי שבו כאשר יהיה סיום של הנושא הזה יהיה אפשר להאריך את זה על-ידי ראש הממשלה, שר הפנים ושר האוצר.
במציאות שעליה אנחנו מדברים יש חשש, לדעתי לא מוצדק, שבו בשנים הראשונות עלול להיות מצב שבו רשויות ייפגעו. ההערכה של כולנו, של חברי הכנסת שלא יקרה דבר כזה. אבל ראשי הרשויות אמרו: חשש – תכף נדבר על ההמשך – אבל קודם כול היה חשש שייפגעו באופן כזה שייגרם להם נזק ואז הסכמנו למצב שבו 75%, לא 50% כפי שהוצג כאן, אלא 75% ילכו לתיקון עיוותים. כלומר, רשות מקומית שתיפגע יתווסף לה תקציב כדי לתקן את העיוות, כאשר ייווסף לשנתיים הראשונות כסף תוספתי כדי לממש את ההחלטה הזאת, 35 מיליון ב-2017.
35 מיליון בשנת 2017 תוספת. אנחנו מדברים על קרן של חצי מיליארד שקל, יהיו 35 מיליון נוספים ב-2017 אם יקרה דבר כזה - - -
אם את רוצה לדעת את עמדתי, אין צילום מצב. יש מצב הרבה יותר טוב. העובדה היא שיהיו רשויות מקומיות שעד היום לא קיבלו כלום ומתגלגלות עם תקציב בלתי אפשרי, הם יקבלו תוספת, הרבה מאוד.
יש יותר כסף במערכת הזאת ממה שהיה לפני החוק, אחרי החוק יהיה יותר כסף, יקבלו את זה הרשויות החלשות. יש את הנושא של קליטת עלייה. אנחנו מבטלים את הנושא של "עיר עולים", יש קריטריון לקליטת עלייה, אני מציע שזה יעמוד על 15% בעיר שקולטת עלייה.
אתה אמור להוסיף 5 שנים כדי לתפוס את העלייה הרוסית. מה זה 15 שנה? מי עלה לארץ ב-15 שנה האחרונות?
מה זה תרשום? אני בעל הבית פה. כשאני בא אליך לעירייה תגיד לי תרשום. פה אתה אומר לי תרשום?
גם בלוד יש עולים. גם בלוד הגיעו עולים ב-15 שנה אחרונות. יש את העלייה של שנת 1990.
בני, אני למדתי בישיבה, אז לפעמים אני טועה בעברית שלי, לא כמוכם, אתם למדתם באוניברסיטה.
אדוני היושב-ראש, הקריטריון של עולים לא רלוונטי מכיוון שהוא התבטל בבג"ץ, צריך ללכת על מה שאמרת מלכתחילה.
אבל לא עושים חוק עלייה, עושים חוק קרן צמצום פערים. אתם לא האנשים היחידים במדינה הזאת. די כבר, מספיק.
עיר קולטת עלייה, אולי התבלבלת, אבל גם בחוק שלך זה מופיע, אז כדאי שתקראי גם מה את כותבת.
הרי הסיבה שבגללה עזבתי זה בגלל שאכפת לכם רק מהעלייה הרוסית. פה אתם פולטים את האתיופים, כי מ-1989 מה עם העלייה הקודמת של האתיופים?
תמשיכי להגיד שקרים. אולי תמשיכי להגיד שקרים, אבל ב-15 שנה האחרונות מה שהגיע אלו עולים מאתיופיה.
תגידו לי, אתם נורמליים? אתה כמנכ"ל משרד הקליטה לא מימשת תקציבים של אתיופים. אני הוכחתי את זה לך בספר.
ביטן, אתה גם רוצה לשמוע את זה. האתיופים לא נחשבים עולים. לפי ההגדרה של משרד הקליטה האתיופים לא נחשבים עולים.
במקום שש שנים העסק יעבור לשמונה שנים. אפשרות ההארכה של השרים לעשר שנים. כהן, אנחנו מדברים על 5-1, נכון?
לגבי 5-1, במקום שהחלוקה תהיה שיורד 100% בשנה ראשונה, 95% בשנייה, 90% בשלישית, 85% ברביעית, ואחר כך זה יורד באופן תלול. נעשה שבשנה החמישית 80%, ובשנה שישית 75%, ואחר כך תהיה ירידה תלולה.
רגע, עוד לא התייחסתי למדדים, נו, באמת. זה לגבי הקריטריונים של ההקצאה, של ההפחתה.
דבר נוסף, אפשר יהיה להוסיף שנתיים, זה מה שסיכמתי, ואז נראה מה עושים עם השנתיים האלה.
אבל מה קורה אחרי שמונה שנים לרשויות שאין להן יכולת החזר והן רחוקות והן מנותקות והן בסוף העולם?
אז אני אסביר לך. היום רשויות מקבלות בדרך כלל, בעיקר ערי פיתוח, גם יש ערים חזקות כמו רמת-השרון, הוד-השרון, לגביהן יש בכלל ירידה תלולה. אחרת כל מה שיורד להן עובר לחלוקה השנייה.
לא פוגעים במכה אחת, אבל אצלם הירידה יותר תלולה, ואז זה עובר, מתחלק בעצם לעיירות הפיתוח, וגם לערבים וגם לכולם, לאלה שזקוקים לזה. כל העיקרון הוא שהכסף לא מתחמק, אלא הוא עובר לקרן ואז הקרן מחלקת לפי המדדים שקבעו – הנושא של מדד חברתי, הנושא של מדד פריפריאלי, הנושא של עולים, וכו'. ואז בעצם הם מקבלים את הכסף הזה בחזרה, אומנם לא מה שיש היום, עשרות רשויות שמקבלות את העולים, אלא כמעט כל הרשויות בישראל שעובדות על 5-1 וכל הדברים האלה.
לא דיברתי כל הערב, תן לי. דוד, אם ההפחתה לשיטתך 90% בשנה הראשונה מביאה כסף לרשויות של 50 מיליון, אז כמה הקרן?
העולים מאתיופיה, בסדר. צריך לדעתי רק לגבי העולים מאתיופיה להחריג ולתת להם – מי שיש לו עולים מאתיופיה זה נספר מראש.
זהבה, אני אאפשר. אני רק רוצה להגיד שבפנינו עומדת הכרעה, אני אומר לפני אלה שמתבטאים בעניין הזה.
למה מדברים שם? אני פשוט אוציא אנשים. מה זה הדבר הזה? באמת. אנחנו יכולים לעשות את הדבר הקל ביותר, מה זה העסק שלי? למה אני צריך להסתכן עם החלטות מהסוג הזה? אני מצביע נגד, תעשו מה שאתם רוצים, הכול בסדר. אני צריך בדיוק את הנוסחה עם המשקולות, עם הכול מושלם, ואני מצביע נגד, לא רוצה את החוק הזה.
אני רק רוצה שכולם ידעו, עם כל הכבוד, אני נמצא פה הרבה מאוד שנים, יש מצבים שבהם אתה צריך לקבל הכרעה. ומה שעומד בפנינו זה אחד משתיים: או לא לעשות את הדבר המושלם, זה באמת לא דבר מושלם, אני מודה; או שאתה לא עושה מכיוון שזה לא מושלם וצריך משקולות, ולך תדע מה יהיה וכל הדברים האלה. ואני יוצא איש נחמד מאוד, אני בא לבית-הכנסת אחרי התפילה, אני אומר לחבר'ה: הלכתי נגד הממשלה, אני לא אתן שיפגעו בדימונה, לא יהיה דבר כזה. אחרי התפילה אני אומר את זה.
ואחרי זה אין חוק בגלל שהקול שלי הוא הקול המכריע. אין חוק. יש סיכון, לא בטוח, אבל יש סיכון שכתוצאה מזה שאין חוק הממשלה לא מוסיפה 200 מיליון, ולא את ה-70 מיליון שעליהם דיברנו, לא עושים את החוק.
אתם יודעים מה, מה אני צריך להסתבך עם זה, יש לי מענקי איזון, אני אמשיך לעבוד כמו בתנאים האנכרוניסטיים הקיימים, בג"ץ יפסול את זה בגלל שזה באמת לא לעניין. אני יצאתי האיש הכי חזק בשכונה, ורשויות יתמוטטו בגלל שב-1 בינואר לא יהיה להם כסף. לא ככה.
אני לא רוצה להיות האיש המושלם, אני רוצה להיות האיש שעושה את המעשה הנכון לעת הזאת. כל הדיבורים מסביב הם דיבורים יפים, גם צודקים, זה עומד על לשון המאזניים. אני מבקש אם אפשר לקצר.
אבל, אדוני, אכפת לי מאוד שאתה – שוב אני אחזור על השאלה, כי אתה אדם מאוד חכם ונבון.
אני שואל, בטבלת ההפחתות הקיימת עכשיו, כפי שהקריא אותה ביטן, כמה כסף יעמוד לרשות הקרן בשנה הראשונה?
הערה לעניין של העלייה. מאוד מאוד פשוט. על-פי ההגדרה של משרד הקליטה, ואתה היית מנכ"ל משרד הקליטה בזמנו, ההגדרה הייתה 1989 ומעלה זה נחשב כעולה. כל מה שאורלי אומרת, ובצדק רב, כדי שלא - - -
רגע, תדבר אחר כך, בבקשה. כל מה שאורלי אומרת, ובצדק רב, אם הקריטריון של עלייה נכנס פנימה הבה ונוריד אותו ל-85% משום שאז הייתה עליית משה ואחר כך שלמה, כדי שגם - - -
לא, לא, אני חיה בשלום לגמרי עם מה שאמר ביטן לגבי הקריטריון של עולים חלשים, מה לעשות? העולים מהעדה האתיופית זקוקים לקצת יותר שירותים מהעיר המקומית, ולכן הם נדרשים להוציא יותר כסף.
ועל כך יש להוסיף – וזה תבחין נוסף, שעל פניו מקובל גם על משרד הפנים – שבתוך העליות יש מה שנקרא עליות מארצות מצוקה למול עליות מארצות רווחה. זה גם יהיה תבחין נוסף, זה מאוד מאוד פשוט.
אני רק רוצה להגיד שנלך למתווה הזה כמו שאמר הרב גפני בהסכמת ראשי הרשויות שלנו, שהם אלה שבאמת נפגעים במיידית מהעניין הזה, ודאגנו לפחות במתווה שהציג ביטן שזה לא יקרה.
אני רוצה רק להגיד עוד דבר אחד – גם שאלתי את מרדכי, גם דחינו את זה, שיהיה ברור, וגם לפרוטוקול – שהקריטריונים שייקבעו הם לפי הקיימים כיום ולא מה שייקבע בעתיד. זאת אומרת, 5-1 ייקבע לפי מה שנמצא לנו היום בקריטריונים של הערים. אני אומר את זה לפרוטוקול.
זאת אומרת, מה שאמר חבר הכנסת יואב קיש, שנוסחת ההחזרה לא מתעדכנת, לפי נתוני 2016 זה מה שקובע את השנים.
דוד, זהבה מדברת, באמת, לא נגמור את העניין הזה? יש לנו אחרי זה את הנושא של מיסוי על דירה שלישית.
כן. ההצעה שמובאת פה משופרת לעומת ההצעה הקודמת, אי-אפשר להתווכח על זה, אבל עדיין תוספות בלבד זה לא עבודה רצינית, בכל הכבוד. ואתה מבקש מאתנו להצביע על עיוור. ובעצם אתם אומרים לנו: לכל רשות יהיה יותר כסף. איך אנחנו יכולים בכלל לסמוך – אני אומרת את זה מהפוזיציה שלי, אם כשראינו עכשיו איך הקואליציה הזאת עובדת, איך הגעתם להסכמות עכשיו, על כל ההתנהלות הזאת שלכם, איך בכלל אפשר לסמוך עליכם? מה אנחנו יודעים מה יהיה.
ולכן, אתם צריכים להגיד משקולות, לא רק שקיפות, אתם צריכים להגיד משקולות. אני מודה שהנתונים שנתת לא מספיקים לנו, אולי זה הספיק לאורלי, היא הייתה מבסוטית מביטן, לנו זה לא מספיק. אני אומרת מה קורה, אדוני היושב-ראש, מה קורה, אני חוזרת, אם עוד שמונה שנים הוספתם את השנתיים האלה, רשויות רחוקות - - -
מה עושים עם רשויות רחוקות שאחרי שמונה שנים לא תהיה להן יכולת החזר, הן רחוקות, מה הן יעשו. אחר כך מי ישב כאן במקומך?
אדוני היושב-ראש, מעבר לשאלה העקרונית, גפני, אני רוצה להעיר שיש משהו בהמשך לדברים של זהבה. יש יישובים, וחלקם הם מועצות אזוריות או כפרים של ערבים ששאלת הפריפריה לא מספיק ברורה עבורם. הפיזור שלהם, המרחקים שלהם, הריחוק שלהם ממרכזי אוכלוסייה כמו המועצות שנמצאות כאן בערבה המרכזית הדרומית או באזורים אחרים, הם לא באים לידי ביטוי מספיק בנקודה שאומרים פריפריאליים.
דבר שני, אני חושב שצריך להגיד בהחלטה, מרדכי, שאין קיצוצי פלט. דיברנו על זה פעם קודמת. לא יכול להיות שיעשו על זה פלט. כבר עושים בקרוב פלט, יעשו פלט. צריך לומר שמחריגים את זה בחוק. לא עם שר הפנים, שאין פלט על העניין, אחרת כבר ביום הראשון זה יהיה פחות.
צריך להגיד עכשיו בחוק, גפני. אנחנו אומרים: אין קיצוצים ואין פלט על החוק הזה, תחריגו את זה מראש.
אתה לא יכול לדבר אלא אם כן עברת פריימריז בליכוד או נבחרת ברשימה שראש הרשימה בוחר אותך.
אני חושש, אדוני, יש פתגם בערבית שאומר (אומר דברים בשפה הערבית.). יעני, אנחנו בסופו של דבר יוצאים כשכל מה שלוקחים מאותם יישובים מחזירים לאותם יישובים.
רגע. ולמה החשש הזה קיים? כי בסופו של דבר החוק הזה הלך לכיוון הקל ביותר. הקל ביותר זה שלקח אותה עוגה ומנסה לחלק אותה מחדש, ותמיד ייפגעו האנשים, ביניהם באמת חלשים. החכמה הייתה, דוד ביטן והממשלה הקיימת, זה היה להגדיל את העוגה.
אבל סה"כ כל הארנונה הממשלתית הקיימת, דוד ביטן, הארנונה הפוטנציאלית היא 800 מיליון, נכון? יש 800 מיליון. אם היינו עכשיו מפנים את כל הארנונה הממשלתית לקרן הזו - - -
800, אפילו 900 מיליון, הבעיה הייתה נפתרת. לא הייתה בעיה של משאבים קטנים שצריך לחלק אותם מחדש.
אבל מה שקורה היום עם כל המשחק הזה שאתם עושים בקריטריונים, מידת הפגיעה של היישובים וכו' וכו' וכו', הכסף יחזור לאותו מקור עם עוד 100, 150 מיליון שקל שאני לא יודע.
אני חושב שהנפגע העיקרי מהארנונה הממשלתית הלא מחולקת באופן צודק אלו היישובים הערביים ויישובי פריפריה אחרים שאין בהם מתקני ממשלה.
תודה, אדוני. שני נושאים, וחשוב לי דווקא ש – איפה מרדכי? – חשוב לי שמנכ"ל משרד הפנים ישמע.
מרדכי, חשוב לי שתקשיב כדי שתתקן אולי אם אני טועה לגבי מה שסיכמנו. הרב גפני.
לפי מה שאני מבין הסיכום שלנו הוא כזה, מעבר לנוסחת ההחזרה, ישנה נוסחת ההחזרה, שם אני כן מבקש לקחת בחשבון כאילו הוא במדד סוציו-אקונומי 5-1 מי שהוא במדד פריפריאלי 1. כי מדד פריפריאלי 1 זה מעט מאוד, זה אנשים שנמצאים מרוחקים מאוד, שבעצם גם עם המצב הסוציו-אקונומי גבוה הם נמצאים במצב נחשל, והם צריכים את הפיצוי הזה. לגבי הנושא של "עיר עולים", אדוני.
לך יש משפחה של עולים מצרפת, משפחה אחת, תקבל על זה את התקציב. 15% מתקציב הקרן החדש, בסופו של דבר זה 15% מתקציב הקרן לצמצום פערים ייועד לטובת קליטת עלייה שישולם פר-ראש.
ובכל מקום שיש בו עולה עד 15 שנה בארץ יקבלו פר-ראש. בתוך ה-15% האלה יינתן שיקול לשר הפנים להכריז על עולים שעלו ממדינות רווחה כעולים שאותם סופרים גם מיום שהם נולדו ולא 15 - - -
כמו ששר החקלאות שולח את העולים מצרפת לשטחים, עכשיו כולם יהפכו להיות "עיר עולים" בשטחים, מה עכשיו?
אם שר הפנים יגדיר את צרפת כמדינת רווחה הוא יצטרך לבוא לפה להסביר למה, הוא יוכל להגדיר.
שר הפנים יגדיר מדינת רווחה שמשם ייחשב עולה מהיום שהוא עלה בהקשר הזה כמו שמבוצע במקרים אחרים.
כן. הוא יוכל לתת מקדם לאותו עולה. יודגש, מרדכי, מה שרשום אצלכם בנייר שהעברתם לנו, שרשויות מקומיות שלפחות 10% מתושביהם עולים – זה לא קריטריון בקריטריונים שעליהם דיברנו – התשלום יבוצע פר-ראש עולה 15 שנה בארץ.
מי אתה שתגיד מה אני מבינה? מה אתם מבינים שם חוץ מהוראות של הבוס שלך? עוד כשאני הייתי היו קצת דיונים בסיעה, קצת מלחמות, עכשיו כולכם שם גמדים, לא יהיה מי שירעיד את הספים.
אני קורא לך לסדר פעם שלישית. אני לא מסכים לדבר הזה, אלא אם כן באמת את מפסיקה. באמת, אי-אפשר ככה.
נכנסתי בעצמי. את המנדט שלי הבאתי בעצמי, ונראה בבחירות הבאות מה יהיה.
אדוני היושב-ראש, אני מכיר את הבג"ץ גם של נתניה וגם של באר-טוביה, באמת איך שאמר המשנה ליועץ המשפטי, סיכוי גדול שהבג"ץ – אם אנחנו לא נגיע לחוק הזה – יבטל את העניין הזה של "עיר עולים". כי אני מסתכל ברשימה ופניתי עם חברי אחמד טיבי ובאסל גטאס גם לחיים ביבס, שהוא כאן על תקן של מייצג את כל הרשויות, הוא לא רק מייצג את ראשי הליכוד, יש עוד 70 ויותר ראשי רשויות ערביות שהן באמת חלשות ביותר.
76, כן. ולכן אני אומר, אנחנו מברכים על הקמת הקרן, אבל איך שאנחנו רואים את זה, אנחנו לא רוצים לקחת מפה ולהחזיר. חובה שהמדינה והאוצר באמת יוסיפו את הכסף הזה. כמובן שיש פה מברכים על התוספת הזאת של 35 מיליון שקל. אבל אני חוזר ואומר, אם בשנה הראשונה ובשנה השנייה ובשנה השלישית מחזירים 95% ו-90% ו-85%, מאיפה יבואו ה-500 מיליון לחלק לכל הרשויות?
ממש ממש בקצרה. עלה כאן ספק בדיונים הקרובים האם הרשויות ביהודה ושומרון נמצאות בתוך המתווה.
יאיר, תן קצת, בוא נאמר, אני לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, אבל לא הצד של המחק. היה ניסוח בחוק שדיבר על רשויות בתחום המדינה, ואז הייתה חוות דעת משפטית במשרד המשפטים שכיוון שכתוב שמדובר על רשויות בתחום מדינת ישראל אז איו"ש לא נמצאת בתחום מדינת ישראל עדיין, לצערנו, אנחנו נתקן את זה בהקדם. הובטח לי שהעניין מטופל. אדוני היושב-ראש, אתה לא מקשיב, זה נושא נורא נורא חשוב.
אמרתי, לא הקשבת. היה ספק בדיון הקודם בגלל שאלת ניסוח, כשדובר על רשויות בתחום מדינת ישראל, שהרשויות באיו"ש מחוץ לעניין. הובטח שהעניין יתוקן. אני רוצה לדעת איך והאם תוקן, שתאמר היועצת המשפטית לוועדה.
אני לא יודע אם מבחינה חוקית אתם יכולים, זה כולל גם את יהודה ושומרון, אם אנחנו יכולים.
אבל יש בעיה בנוסח, ואמרו שיתקנו את הנוסח. אני רוצה לדעת האם תיקנו את הנוסח ואיך תיקנו.
אני חושבת שבגלל שבאמת אנחנו לא יודעים הרי מה תהיה התוצאה ומה תהיה רמת הפגיעה ברשויות האלה, אז אולי ראוי שכל שנתיים נבחן את המצב מחדש, נעלה את זה לדיון שוב בוועדה. כל שנתיים לעשות הערכה מחודשת שזה יהיה בחוק.
אני אגיד לך מדוע. משרדי הממשלה מתנהלים, בין היתר מתנהל גם משרדי הפנים, רוצים, לא רוצים, זו תמונת המצב. מחלק משרד הפנים לרשויות החלשות מיליארדים, שעבדנו הרבה על מנת להגדיל את זה, במענקי האיזון, ברזרבות שר, במענקי פיתוח, בהרבה מאוד דברים.
יש נוסחה. עכשיו זכותך כחברת כנסת – לאחר שאת שומעת תלונות שיש העדפה של עיר אחת לעומת עיר אחרת או שהנוסחה לא טובה, היום הכול פתוח ומפוקח על-ידי היועצים המשפטיים – את דורשת דיון כאן בוועדה ואת דורשת דיון במליאה.
את יכולה לבקש את זה לא כל שנתיים, את יכולה לבקש את זה כל שנה, הם צריכים לבוא לכאן ולתת את מלוא הדיווח.
לגבי השאלה הראשונה – ממתי מוקצים הכספים, זה מאוד ברור, מכיוון שהסביר את זה גם יושב-ראש הוועדה. הקרן נכנסת לפעולה כבר בשנה הראשונה, רק שבשנה הראשונה היא לא מחלקת 500, אלא היא מחלקת כ-150 בשנה הראשונה, אחר כך זה עולה ל-186.
אתם לא נותנים לו לדבר. חבר'ה, אני אומר לכם, אפשר להשתגע פה, אף אחד פה לא יכול לדבר.
מ-2017 בנוסף לנוסחת ההחזרה הקרן מקצה, בשיא שלה היא מחלקת 500 מיליון שקל, זה אחד.
שתיים, לגבי השאלה שעלתה לגבי עולים, יש צדק בטענה, אפשר לדבר לא על 15 שנים אחרונות, ללכת כמה שנים קדימה כדי לא לפגוע ביוצאי אתיופיה, זה גם אינטרס שלנו.
הרי החוק לא אומר משנה כזאת וכזאת, הוא אומר שאנחנו מתחילים לספור x שנים אחורה ממתי זה נחשב עולה, אז אפשר לקחת עוד כמה שנים אחורה בכדי להכניס את יוצאי אתיופיה.
מרדכי, מספיק. רבותי, לא ראיתי שאנחנו מתקרבים לחצות. תהיינה שתי הצבעות, הצבעה אחת שאני עושה עכשיו, האם הדיבורים והנושאים שהעלינו, והתוכניות – מנו, תקשיב לי.
בחוק של הטבות המס לא הכנסתי את יהודה ושומרון בתור כלל, אבל מכיוון שחברון עמדה בקריטריונים וקריית-ארבע עמדה בקריטריונים היא נכנסה לתוך זה, היא לא הייתה קודם.
לא משנים כלום, זה יהיה מה שיהיה ומגיע לו יקבל. אני מבקש להצביע עכשיו על העיקרון של מה שדיברנו, ואני אבקש - - -
בסדר. אני מבקש להצביע האם על הרעיון הזה יש רוב בוועדת הכספים. אם יש רוב בוועדת הכספים, אני אבקש לנסח את ההחלטה שנצביע עליה פעם נוספת, ואז נדון בהסתייגויות. קודם כול אני רוצה לדעת האם הכנסת בוועדת הכספים - - -
בבקשה, חמש דקות התייעצות ואחרי זה הצבעה.
(הישיבה נפסקה בשעה 22:00 ונתחדשה בשעה 00:30.)
יש לזה השלכות רוחב. שגית, אם 7 נחשב לחלש, אז להכניס גם בהטבות המס לפריפריה 7.
"הקרן" – הקרן שהוקמה לפי סעיף 25.
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, לרבות רשות מקומית ביהודה ושומרון.
25. קרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות
מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין הרשויות המקומיות."
"תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב במשרד הפנים בחוק התקציב השנתי ויעודכן מידי שנה ב-60% משיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב, התשנ"ג-1992).בסעיף זה "תכנית" ו"סעיף תקציב" כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותי בחוק יסודות התקציב התשמ"א-1985".
אנחנו לא שומעים טוב. אם הכנסתם שינויים, איך נדע? הבנתי שתוך כדי הכניסו עוד תיקונים, אנחנו רוצים לשמוע מה הם.
אז כל שינוי שפה, אדוני היושב ראש, להכניס גם להטבות המס לפריפריה. עם מעלים פה את ההגדרה של רשות חלשה, להעלות את ההגדרה של רשות חלשה גם בהטבות המס לפריפריה.
"תקציב הקרן במלואו יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר האוצר ושר הפנים בהתחשב בין השאר באלה:
1. הדירוג החברתי כלכלי של הרשות המקומית בהתאם למדד החברתי כלכלי וחכן הדירוג החברתי כלכלי - - -
מה עם סעיף 24. יש לנו הסתייגות על זה, עוד לא שמענו על זה. אני מבקש להקריא מחדש, יש לנו הסתייגויות.
בסעיף 24, "רשות מקומית, עירייה או מועצה לרבות רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון". אנחנו מבקשים למחוק את המילים "לרבות רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון".
אני אנמק. אני מפנה את היועצים המשפטיים לחוות דעתם של היועצים המשפטיים של הכנסת וגם של ועדת חוקה, שהוגשו בחוק ההסדרה.
אני מפנה לחוות דעתו של היועץ המשפטי שנאמר בה: "בפועל, במשך קרוב ל-50 שנה, השטח מנוהל על-ידי המפקד הצבאי על-פי דיני התפיסה הלוחמתית. גם בית המשפט העליון התייחס באופן עקבי ליהודה ושומרון כשטח שחלים עליו דיני התפיסה הלוחמתית. כך במשך עשרות שנים נוצר מצב של התנהגות בפועל מצד הממשלה ושל פסיקה עקבית ומתמשכת של בית המשפט העליון, שמחילים על שטחי יהודה ושומרון את דיני התפיסה הלוחמתית".
בהמשך יש פרק שלם שמתייחס לחקיקה ישירה של הכנסת ביהודה ושומרון. כתוב במפורש מילה במילה: "עד היום התנהלה מדינת ישראל באופן שבו חקיקה בשטחי יהודה ושומרון נעשתה בעיקרה באמצעות תחיקת הביטחון של המפקד הצבאי של השטח, בכפוף להוראות תקנה 43 לתקנות האג (זה לצרכים צבאיים – א.ס). גם במקרים שבהם המדינה החילה באופן מפורש חקיקה של הכנסת בשטחי יהודה ושומרון, בדרך-כלל חקיקה זאת היתה חקיקה בעלת אופי פרסונלי ולא טריטוריאלי."
מה שאתם מבקשים לעשות פה, במפורש כותבים: "לרבות רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון". זאת חקיקה טריטוריאלית ולא פרסונלית. יועץ משפטי של הוועדה לא יכול ואסור לו לתת חוות דעת בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו דיברנו עם ארז לפני זה. שאלנו אותו: מתי יש חוקים שכתוב בהם במפורש: לרבות אזור יהודה ושומרון.
אוסאמה, תודה.
ארז קמיניץ, אני מבקש את ההתייחסות שלך ואת חוות הדעת שלך.
אני לא משפטן וכל מה שאמרת אני מכבד את זה. אבל אמרת שאי-אפשר ללכת נגד חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. אני כופר בזה מכל וכל.
יועצים משפטיים של הכנסת לא מחויבים לייעוץ המשפטי של הממשלה. הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא ייעוץ משפטי עצמאי.
עורך דין ארז קמיניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט אזרחי.
מבדיקה שאנחנו עשינו במשרד, בחוק הספציפי הזה שאנחנו עוסקים בו כעת, בעצם אין החלה של נורמה משפטית על רשויות באזור, אלא בעצם העברה תקציבית. כמו בחוק תקציב המדינה, כמו בתקנות תקציביות, גם כאן בעצם מוקמת קרן וחלק מהכספים מועברים לרשויות בארץ וחלק מהכספים מועברים לרשויות באזור. בעצם יש פה הסמכה להעברת כספים לרשויות. זה לא כמו חקיקה שחלה, נורמות אחרות. אני מסכים עם מה שנאמר על-ידי היועץ המשפטי של הכנסת בחוות הדעת שהוקראה, ככל שהצלחתי לשמוע. באופן מסורתי אין החלה של נורמות חקיקתיות אלא פרסונליות על האזור כולו.
מה שיש כאן, בחוק הזה, כמו בתקציב המדינה, כמו בתקנות תקציביות, העברה כספית שתוכל להיעשות - - -
ארז, האם בתקציב המדינה יש סעיפים נוספים שכתוב "לרבות אזור יהודה ושומרון".
אנחנו ניסינו לאתר בכמה דקות האלה לאתר חוקים או תקנות ספציפיות. לא מצאנו כרגע, אבל מבחינתנו, המילים "רשויות באזור" לא מצאנו.
אני אומר שוב. מבחינה מהותית, לא מבחינת השימוש במילים. מבחינה מהותית, אין כאן החלה של נורמה על האזור. אין פה החלה של נורמה טריטוריאלית אלא העברה כספים לרשויות.
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.
במקום "האמור בו" יבוא "מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות והגדלת התמיכה הממשלתית ברשויות מקומיות חלשות".
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.
סעיפים 24 ו-25 כהצעת הוועדה. מי בעד הנוסח של הוועדה.
הצבעה
בעד - רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיפים 24 ו-25, כנוסח הוועדה, נתקבלו.
סעיף 26 כהצעת הוועדה. מי בעד הסעיף ירים את ידו?
הצבעה
בעד - רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – 3
סעיף 26, כנוסח הוועדה, נתקבל.
רציתי שלאחר 26 התקציב יהיה מוחרג מפלט. ביקשתי עוד קודם, פלט, פלט.
אז אני רוצה להוסיף סעיף לפני 27, שהתקציב הזה יהיה תקציב מיועד שיהיה פטור או מוגן מקיצוץ רוחבי.
אלי ביטון, רגע, לא הבנתם, אתם לא מבינים. ראשי הערים, מה אמרנו? אם יהיה פלט אז בתקציב הזה לא יגעו בו.
הצבעה
בעד ההסתייגות- מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס לא נתקבלה.
אלי ביטון, עם כל הכבוד המקצוע שלי זה פוליטיקה. המקצוע שלך זה לנהל עיר. אתה מצליח יותר ממני. אבל מה שנעשה פה, תעשה לי טובה אל תתערב. אני אחר-כך אגיד לך בארבע עיניים מה היה פה.
חלוקת כספי הקרן
27.
א. תקציב הקרן במלואו יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתחשב בין השאר באלה:
1. הדירוג החברתי־כלכלי של הרשות המקומית בהתאם למדד החברתי כלכלי של הרשות המקומית בהתאם למדד החברתי כלכלי וכן הדירוג החברתי כלכלי של ישובים בתחום רשות מקומית ככל שישנם בהתאם למדד החברתי הכלכלי.
2. רמת הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שיתעדכן מזמן לזמן.
3. גודל האוכלוסייה ברשות המקומית.
4. מצבה הפיננסי של הרשות.
5. היקף שטח הנכסים בתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לעניין חישוב הארנונה.
6. היקף התושבים מבין תושבי הרשות המקומית שעלו לישראל ב-15 השנים שקדמו לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן וכן עולים שעלו מאתיופיה לאחר 1.1.1984.
ב. בנוסף לעקרונות המפורטים בסעיף קטן א', כללי החלוקה שיקבעו השרים בהתאם לסעיף האמור יקבעו בהתאם לשני העקרונות הבאים: - - -
1. בכל שנת כספים יוקצה לפחות 75% מהתקציב לקרן רשויות מקומיות מתוך הרשויות המקומיות אשר עונות על אחד או יותר מהתנאים הבאים:
א. רשויות מקומיות באשכולות 1 עד 5 של המדד החברתי כלכלי או רשויות מקומיות שישובים בתחומם באשכולות 1 עד 5 של המדד החברתי כלכלי.
ב. רשויות מקומיות באשכולות 1 עד 5 שמדד הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שיתעדכן מזמן לזמן.
ג. רשויות מקומיות שלפחות 10% מתושביהן עלו לישראל ב-15 השנים שקדמו לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן וכן עולים שעלו לישראל מאתיופיה לאחר 1.1.1984. "
אנחנו קוראים שוב את ג': "רשויות מקומיות במעמד סוציואקונומי 1 עד 7, שמבין תושביהן שעלו יש לפחות - - -
לפני שהתחיל הדיון בחוק עצמו אמרתי שיש שני שינויים שנקריא אותם במהלך הדיון. יש את הנוסח שזה הנוסח האחרון ויש שני שינויים. אחד מהם, הקריאה עכשיו היועצת המשפטית בפסקה ג'.
מה שמשרד הפנים כתב, או אני לא יודע מי כתב את זה, ש-10% מהתושבים לפחות יהיו עולים, זה דבר שהוא לא בר ביצוע. זה בעצם אות מתה. מדוע? כשבדקנו את הערים, אז מי שיש להם עולים עד 15 שנה, כמעט ואין ערים כאלה. לכן יש ממש את הערים הקטנות.
בדקנו את זה ובעצם גילינו שזה אות מתה. לא יכול להיות שחמש או שש מועצות קטנות יקבלו את כל התקציב שאנחנו מדברים עליו. לכן ביטלנו את ה-10% ואמרנו שכל הרשויות המקומיות, שהן בסוציו אקונומי 1 עד 7, שיש להם עולים עד 15 שנה, למעט אתיופים שזה יותר, הם יהיו זכאיות. זה כל העניין. וגם, שיש להם לפחות 500 עולים.
ביטן, אתה צודק 100 אחוז, לא רוצים שלא יהיה חוק. חאלס, היה סיכום. מספיק להתווכח על שטויות.
תגידו, אתם נורמליים? מה, השתגעתם? יאללה, האתיופים בפנים. מה זה מהעולה הראשון? אתם רוצים לתת לעולים מארצות הברית מה שאתם רוצים לתת לאתיופים?
אני לא מבינה, ממתי אריה דרעי עובד בשביל משרד אחר? הוא רוצה, שייתן את זה למשרד הקליטה שינהלו את הקרן. תגדירו את זה כקרן של משרד הקליטה. אני לא מבינה למה מגדירים את זה כקרן של אריה דרעי.
אנחנו שולחים עכשיו שיעור אזרחות, איך מקבלים חוקים במדינת ישראל, שידעו התלמידים. הם לומדים דמוקרטיה - - -
אנחנו שוב חוזרים לסעיף קטן ג'
"רשויות מקומיות ממעמד סוציו אקונומי 1 עד 7, שמבין תושביהן יש לפחות 500 עולים שעלו לישראל ב-15 השנים שקדמו" - -
- "שקדמו לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן וכן עולים שעלו מאתיופיה לישראל לאחר 1 בינואר 1984".
זאת אומרת שמספיק שתעלה משפחה בשנה כדי לקבל את התקציב. מרדכי, משפחה בשנה מזכה. למי אתם עובדים? תחליפו את השם של המפלגה שלכם.
זה 500 ב-15 שנה.
"בכל שנת כספים יוקצה לפחות 10% מתקציב הקרן לרשויות מקומיות מתוך הרשויות המקומיות הנכללות בפסקת משנה 1א. לפחות 10% מתקציב הקרן לרשויות המקומיות, מתוך הרשויות המקומיות הנכללות בפסקת משנה 1ב" - - -
"לפחות 10% מתקציב הקרן לרשויות המקומיות, מתוך הרשויות המקומיות הנכללות בפסקה משנה 1ב" - - -
"לפחות 10% מתקציב הקרן לרשויות המקומיות, מתוך הרשויות המקומיות הנכללות בפסקת משנה 1ב ולפחות 13%" - - -
רבותי, בשיגעון של הלילה הזה, הגענו למצב שזה מושך לפה וזה מושך לפה והשמיכה הזאת הולכת להיקרע. מה שרואים פה רבותי. אם אנחנו שמים את הקריטריון של 500, אז תכניסו את כל המדינה בפנים. חבל על הזמן, למה לטחון מים? הכסף הזה יתחלק על כולם, בלי צעקות.
עכשיו הערות על איזה עבודה עשינו?
אמרתי שאתה צודק לגבי האחוזים. תניחו למספרים, 500 עולים, 1000 עולים. 10% זה גבוה? אני מסתכל על הטבלה כדי שיכנסו רשויות משמעותיות שיש להן אחוזים. אמרתי בואו נדבר על זה. רציתם להוריד אחוז או שניים? צריך להוריד עוד אחוזים? נוריד אחוזים לא מספר. כך מנוסח חוק.
תקשיבו. אם זה לפי מספרים, זה אומר שרק הערים הגדולות בפנים. היישובים לא יכולים להיות בפנים.
אני פשוט לא צריכה דוקטורט בשביל זה. אתה מבין שאם אתה מדבר במספרים אתה מבין את זה? אתה מבין שאם אתה מדבר במספרים אז כל הערים הגדולות? אתה מבין שמדובר רק על הערים הגדולות?
כן, נושא חדש. אני לא מוכן להמשיך לדון בחוקים נוספים הלילה. אתם לא מבינים את זה? אנחנו 24 שעות על הרגליים. זה לא אחראי להמשיך ולדון בחוקים. מה זה הדבר הזה? אז אני מוכן לגמור את החוק הזה בתנאי שתגיד לי שממשיכים מחר בבוקר. אין לנו צורה בכלל. ככה אנחנו נראים כלפי חוץ.
שנייה, גם אני רוצה הצעה לסדר.
רבותי, חברי האופוזיציה. אמרתם דבר. אני נוטה לקבל את ההצעה שלכם.
אני מבקש שכל הגלריה הזאת תלך למקום. חאלס, מספיק, אי-אפשר ככה, לא שומעים.
אני רק מנסה לעשות את זה עם חיוך, לא הולך לי.
ישנם שלושה חוקים מרכזיים. האחד, זה עידוד השקעות הון. השני, פיצויי פיטורין והשלישי זה מיסוי על דירה שלישית. אלה שלושה חוקים קשים.
אנחנו נסיים בזה, זאת ההצעה שלי. זה סוכם. זה לא כל-כך מכובד אבל בכל אופן סוכם. אני רוצה שהחוק הזה יסתיים. אמרתי את דעתי בעניין.
לגבי עידוד השקעות הון, היות ויש פה כאלה שממתינים הרבה שעות, אני לא מתחיל את הדיון בזה. מי שירצה, יישאר ומי שלא ירצה לא יישאר. אני אאפשר להם לומר את דברם כי הם מחכים פה 6 או 7 שעות. לאחר מכן, העובדים ילכו לביתם והחברים ילכו לביתם, אני אשב עם משרד האוצר כדי לנסות להגיע איתם להסדרים. אם נגיע להסדרים, אז מבחינתי זה יהיה יותר קל. אני אומר לכם את זה מחר בפתח הישיבה אם הגענו להסדר או לא. אם הגענו להסדר, אני אבקש מכם גם כן.
זה חוק חשוב, זה חוק חברתי, זה חוק צודק במהותי וחבל שמטפלים בו בצורה הזאת, באמת חבל. זה לא רק שזה לא מכובד, לא יודעים בסוף מה התוצאה, מה התוצר.
רגע, רגע, אבל יש לנו את הסעיפים האלו. אנחנו עוד לא העברנו. אנחנו לפי הסעיף שהציע וקנין?
אני רוצה לדעת לגבי הקריטריונים, א', ב', ו-ג'. האם אנחנו ממשיכים את ההקראה לפי מה שהציע חבר הכנסת וקנין?
לא, עדיין לא. אמרתי שאני מדלג על זה. הם מנסים להגיע בחוץ לפתרון. אנחנו רוצים להגיע לפתרון טוב. ביקשתי מהיועצת המשפטית לדלג ונמשיך הלאה. נחזור לזה.
"א. על הוראות סעיף 27, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה שבסעיף קטן (ג) ; יתרת הקרן לאחר הקצאת הכספים כאמור תחולק בהתאם לכללים שייקבעו בהתאם לסעיף 27 לחוק;
ב. על אף האמור בהוראות סעיף קטן (א) רשאים שר הפנים ושר האוצר בהסכמת ראש הממשלה להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בשנתיים נוספות (לגבי הרשויות המקומיות המקבלות תשלום בשנים 2023 ו-2024) כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שגובה התשלום לא יעלה על התשלום שנקבע לרשויות אלו לשנת 2024."
עכשיו בעצם מצורפת טבלה שמבטאת את נוסחת ההחזרה. הסבירו אותה והיא תצורף לפרוטוקול של הישיבה.
אנחנו עוברים לג'.
(ג) בסעיף זה –
"עיר עולים" – רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או ישוב עולים בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 3 או 5א לפקודה כנוסחה ערב יום תחילתו של חוק זה;
"הפקודה" – פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938.תיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)
29. בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 –
1. בסעיף 3, המילים "ובתחום עירייה אחרת שהכריז עליה שר הפנים,
לאחר התייעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים" – יימחקו;
2. בסעיף 5א, הסיפא החל במילים "אולם על אף האמור" - תימחק."
אם אתה זוכר, חבר הכנסת גפני, ש-75% מהקרן יינתן לתיקון עוולות. כשאני מסתכל על סעיף ב'1 כתוב: "בכל שנת כספים יוקצה לפחות 75% מתקציב הקרן לרשויות מקומיות, מתוך הרשויות המקומיות שעונות לסעיפים הבאים". לא מוזכר בכלל תיקון העוולות שדיברנו עליו.
יש לי את העקרונות שניתנו פה בסעיף קודם, סעיף 27. שם נאמר שאנחנו בוחנים את הדירוג החברתי כלכלי, גודל האוכלוסייה, מצבה הפיננסי, מקורות. כל זה בעצם - - -
אל תעזרי לי, אני לא צריך שתעזרי לי כל הזמן.
גפני, תיקון עוולות לא מופיע פה. הניסוח לא מתאים. תיקון עוולה משמעותו, עיר עולים שקיבלה בעבר ועכשיו לא מקבלת, את זה צריך לתקן.
היא מקבלת את זה בהחזרה. היא כבר מקבלת. את כל מה שהולך בעצם להחזרה זה בעצם סעיף 28. יש סעיף מיוחד.
יואב, שנייה.
היה מדובר שה-75% האלה הולכים לתיקון עוולות. ביקשתי משגית לנסח את זה. זה יהיה לתיקון עוולות. הם אומרים שהם סגרו איתך.
איפה זה כתוב? זה לא כתוב פה בסעיף. כתוב: "יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה שבסעיף קטן. יתרת הקרן, לאחר הקצאת הכספים כאמור, תחולק בהתאם לכללים שייקבעו בהתאם לסעיף 27. החזרת אותי לסעיף שלא אומר כלום.
אתה עכשיו מסביר לנו מה החוק? אנחנו לא יודעים מה החוק, הרי לא למדנו אותו בכלל.
היה מדובר על זה שמגדילים מ-50% ל-75%, שזה מיועד לתיקון עוולות. זאת אומרת, יישוב שהיה מקבל במשך כל השנים, היה מקבל 100,000 שקלים וירד ל-50,000, ההתחשבות של ה-75% זה בתיקון העוולות, על זה דובר.
המטרה היתה בעצם לומר שככל שייווצרו עיוותים בנוסחת ההחזרה, כאשר נגיע למצב שבו נוסחת ההקצאה תתחיל לגדול לעומת נוסחת ההחזרה והתקציב של ההקצאה ילך ויגדל, המטרה היתה באמת שככל שיראו שקיימים עיוותים בשל נוסחת ההחזרה, או בשל גורמים אחרים, עיוותים בחלוקת התקציב, יוכלו השרים להתייחס לזה במסגרת התקצוב.
יש שתי אופציות, אדוני היושב ראש. אפשר להכניס את זה ב-75%, שכרגע הם הכניסו אליהם למעשה את שלושת הפרמטרים. או, שאפשר להכניס את זה ב-25% שיקול דעת של השרים.
שימי לב שבסעיף ב'1 כתוב : "בכל שנת כספים יוקצה לפחות 75% מתקציב הקרן". זה לא נכון. יש את ההחזרה ומה שנשאר זה ההקצאה ומזה 75% מההקצאה ילך לפי הקריטריונים".
ביבס, בניסוח כל מה שדיברנו על תיקון עוולות לא מופיע. אמרתי להם שאי-אפשר בלי תיקון עוולות, הרי זה כל הבסיס שלנו. על מה עשינו את העבודה? וזה לא מופיע, אין את זה פה.
תקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו השרים בהתחשב באלה: הדירוג החברתי כלכלי, רמת הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה, מצבה הפיננסי, היקף השטחים.
"תיקון עיוותים אשר נגרמו כתוצאה מיישומה של נוסחת ההחזרה או מנסיבות אחרות שקשורות בתקצובן של הרשויות המקומיות".
בסדר?
רק להבהיר כדי שלא יהיה ספק. יכול לבוא מישהו ולהגיד: סליחה יש פה טבלה. עומדים בדיוק בטבלה ולכן אין פה עיוות. העיוות משמעותו ההפרש בין מה שקיים בטבלה הקיימת לעומת מה שהם קיבלו יום לפני ביטול החוק. זה העיוות ואני אומר את זה לפרוטוקול.
לא, לא. תגידו גם לנו שנבין מה זה אומר. הסבר בבקשה. אם זה שונה ממה שזה, אנחנו חוזרים בנו מההסכם עם הקואליציה.
לא, לא, לא.
13% מההקצאה הולך ל-1 עד 7, כלומר, הוספתם - לשיקול דעתו של השר.
תירגעו שנייה, תנו לי להסביר.
אל תלמדו אותי משפטים. אתם הוספתם לשיקול הדעת הפתוח של ה-25% עוד 13%. כן, אני רוצה שיסבירו לנו את זה משפטית.
אם אתם רוצים לחזור להסתייגויות, נצביע על ההסתייגויות.
אנחנו ביקשנו שאנחנו נסיים כאן ואנחנו נמשיך עם האורחים שהיו לגבי החוקים האחרים, אבל לא נמשיך בחוקים, נשמע אותם. אז הסיכום הוא שמורידים את הטענות של נושא חדש, מורידים את ההסתייגויות ומצביעים. זה הסיכום שאליו הגענו.
לא. מי שיקבע את הכללים מה הם עולים, זה יהיה שר הפנים. במקום שזה יהיה 5% או פר קפיטה, לא זה ולא זה. שר הפנים יקבע את הכללים ובכל מקרה זה יהיה עד 13% מההקצאה של ה-75%, לא מה-100%. קודם זה היה 10% ועכשיו זה 13%. זה השינוי.
כדי שיהיה ברור. הנושא של המועצות האזוריות אמנם לא נקרא פה. מועצה מקומית אומרים. הכוונה שגם המועצות האזוריות נכללות.
עוד דבר אחד. מאחר וגם פה מופיע הנושא של כמות התושבים ובמועצות האזוריות הן מועצות של 10,000 תושבים, אבל המרחקים מיישוב ליישוב הם מעל 50 קילומטר ויש הסעות. אני אומר פה את זה לפרוטוקול, שהדברים הללו יילקחו בכל התחשיבים.
אבל חזרתם בכם מההסכם. אני אסביר לך מה חזרתם, אתם אפילו לא שמים לב. אתה עורך דין, תשים לב לניסוח.
לא שמת לב, דוד.
עד עכשיו הסעיף השלישי היה מינימום 10%, מה שעכשיו עשיתם בסעיף השלישי זה מינימום 13%. יכול להיות מקסימום 55%.
אז תרשמו. רשום פה מינימום 10% ואתם משנים ל-13%. אז תורידו את המינימום. להוריד את המילה מינימום.
ביטן, את מה שאמר וקנין על המרחק. דופקים את הרשויות באזורים האלה, כמו חבל איילות, רמות נגב.
רבותי, אני לא מאפשר יותר. אני הולך להצבעות. מי שרצה הסתייגויות יצביע. אוסאמה, אתם מורידים את ההסתייגויות?
אתם דואגים רק לעצמכם, לערים החזקות. מה יש לכם, תקשיבו, עוד משפט אחד. מה יש לכם? סגרתם עכשיו ביניכם מה שאתם רוצים ואתם זורקים אותם?
אני מודיע לפרוטוקול שבשיקול הדעת ובקריטריונים הללו יילקח בחשבון מה שאמר חבר ככנסת וקנין. אני מצטרף אליו בעניין הזה. אני לא פותח עכשיו את החוק, אלא אם כן אתם באמת רוצים להתפלל איתי בהנץ החמה. אני מכניס לפרוטוקול, מצטרף למה שאמר חבר הכנסת וקנין. זה יהיה בפנים. יש בכל אופן סנקציה, שצריך לעשות את השיקול הזה. אנחנו אומרים שהשיקול הזה צריך להילקח בחשבון.
ביקשת לדעת מה יהיה בסעיף ג'.
רשויות 1 עד 7, סוציואקונומי. 13% מההקצאה, זה היה הסיכום.
הכללים לגבי שיעור העולים ייקבעו על-ידי שר הפנים ושר האוצר.
המצב הוא כזה: רשויות שיש בהן עולים עד 15 שנה, שהם עלו לפני 15 שנה, ואתיופים משנת 1984, הם יקבלו מהתקציב של ההקצאה 13% מהתקציב, על-פי כללים שייקבעו על-ידי שר האוצר ושר הפנים. סוציו 1 עד 7.
בהתחשב בעיקר בשגית, אנחנו מוותרים על ההסתייגויות שרצינו להגיש. אנחנו נשארים רק עם ההסתייגות של איו"ש. אנחנו עומדים על זה.
"רשויות מקומיות באשכולות 1 עד 7 של המדד החברתי כלכלי שמבין תושביהן עלו לישראל ב-15 השנים שקדמו לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן וכן עולים שעלו מאתיופיה לישראל לאחר 1.1.1984. כללים לגבי שיעורי התושבים העולים ייקבעו על-ידי השרים ולפחות 13% - - -
לא, לא, לא, זאת טעות. עוד הפעם, משפטית.
ביטן, יש פה עוד פעם טעות. אני מצטערת. אני רוצה 13% מכל הקרן, הוא מדבר על 10%. 13% ממה? לא מכל הכסף.
הקראתי בדיוק ככה. אורלי, אני מקריאה את כל הסעיף.
הכללים הם לא לגבי שיעור העולים? אתה רוצה לדעת כמה עולים?
בטח שצריך לדעת כמה עולים.
מה עם שיעור העולים? האם שני עולים יכולים להיחשב עיר ענייה?
עמוד 2ג: "רשויות מקומיות באשכולות 1 עד 7 של המדד החברתי כלכלי, שמבין תושביהן עלו לישראל ב-15 השנים שקדמו לשנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן וכן עולים שעלו מאתיופיה לישראל לאחר 1.1.1984.
2. בכל שנת כספים יוקצה לפחות 10% מתקציב הקרן - - -
תיתנו לי להקריא את הכול.
2. בכל שנת כספים יוקצה לפחות 10% מתקציב הקרן לרשויות מקומיות הנכללות בפסקת משנה 1א (1א זה 1 עד 5 של המדד החברתי כלכלי שהקראתי ולא קשור לעולים – ש.א).
3. לפחות 10% מהתקציב לאלה שנכללות ב-1ב זה המדד פריפריאליות.
4. 13% מתקציב הקרן לרשויות מקומיות, מתוך הרשויות המקומיות שנכללות ב-1ג שהקראתי עכשיו.
כללים לגבי שיעור התושבים העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים ייקבעו על-ידי השר."
פרק ד': קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות. מכיוון שהוסרו כל ההסתייגויות, אני מבקש להצביע - - -
בנוסח של מה רשות מקומית, במקום מה שהוקרא, לכתוב: "רשות מקומית שמתוקצבת לפי חוק התקציב ואז זה מסדר את זה.
מה הבעיה? מה הבעיה בנוסח שהיה כתוב קודם? עמדת כאן ואמרת שאין שום בעיה.
קודם כל, רק להבהיר. נשאלתי אם יש חוקים שמציינים באותה דרך. שוב, אנחנו לא מדברים על חוק טריטוריאלי. אנחנו לא משנים שום דבר מהאמירות שנאמרו על-ידי היועץ המשפטי של הכנסת. אנחנו לא משנים שום דבר.
יחד עם זאת, אם אתם רוצים, אפשר לנסח משהו אחר שלא יזכיר את המילים ויתייחס לזה באופן תקציבי כי ממילא ההתייחסות היא תקציבית.
הנוסח שהיה קודם הוא מצוין ולא בגלל זהבה גלאון אוסאמה סעדי, עם כל הכבוד, אנחנו נוציא.
מי בעד אישור החוק ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 11
נגד – אין
נמנעים – 4
פרק ד' כולו (קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, נתקבל.
ממש מכובד.
פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083, הצעת ח"כ יואב קיש
רבותי, אנחנו אמורים לדון בחוק לעידוד השקעות הון. אני מבקש מנשיא התאחדות התעשיינים לומר את דברו בנושא הזה.
שרגא, בבקשה.
חברי הכנסת, לילה טוב לכולם. אני קודם מבקש להודות על ההזדמנות להציג פעם נוספת את המצב שבו אנחנו נמצאים. אני אעשה את זה ממש בקצרה, כי את רוב חברי הכנסת ראינו פה מספר פעמים בנושא הזה.
התעשייה הישראלית בעשור האחרון עוזבת את הארץ. עוזבת תרתי משמע. לפני 10 שנים אנחנו היינו מקימים פה כל שנה 65 מפעלים ואנחנו יורדים ויורדים. בשנה האחרונה הוקמו פחות מ-10. הירידה הזאת היא קבועה, אדוני היושב ראש. אנחנו התעשיינים לא יצאנו לפנסיה. התעשיינים מקימים מפעלים בחו"ל. אנחנו עלינו בכמות המפעלים שיש לנו בחו"ל. בעשור האחרון ל-16% מאיתנו היו מפעלים בחו"ל והיום למעלה מ-35% מאיתנו מנהלים מפעלים בחו"ל.
לכן לא צריך להתפלא כשהיצוא יורד. כשאנחנו מייצרים בחו"ל לא ייצור ישראלי. זה לא מעסיק עובדים ישראלים, לא בפריפריה, לא במרכז הארץ ולא בשום מקום אחר.
היחיד שאני מדבר אליו פה ברצינות זה מנכ"ל האוצר ודווקא הוא לא מקשיב.
לא, זאת סתם הערה חברית.
התעשייה לא צומחת בישראל. לא מגיעות לפה השקעות חדשות בתעשייה אלא להיפך. בעיניי, אנחנו לא יכולים להשלים עם המצב הזה. אם מישהו ישאל למה זה קורה, זאת לא סיבה אחת. זה שער הדולר, שער היורו שפוגעים לנו ברווחיות. זה עלויות העבודה שעולות בצורה מטורפת עם כל מיני חוקים. זאת בירוקרטיה ורגולציה בלתי נסבלת, אנחנו במקומות האחרונים בעולם. אין לנו כוח אדם טכנולוגי ברמה של קטסטרופה ומפעלים לא יכולים להתפתח.
לכן, בכל הסביבה הבלתי אפשרית הזאת את יש נושא אחד שאתם יכולים לעזור לנו ורק נושא אחד. אתם לא יכולים לשנות את שער הדולר, ולצערי הרב גם לא חותכים עם מצ'טה את הרגולציה, כמו שראש הממשלה התכוון.
מי שיקבל פחות משלוש שנים, יקבל פרס. בוא נעזוב את זה. סליחה, חבר'ה, באוצר עושים כל היום שינויים, הרגולציה יורדת במדינת ישראל, בסדר? גמרנו, בוא נלך קדימה.
אז אחרי שהרגולציה יורדת וזה לא מספיק לנו, אז אנחנו פונים אליכם בבקשה להחזיר את מדרגות המס למה שהיה בחוק עידוד השקעות הון שעשו ב-2011, קרי
אז אחרי שהרגולציה יורדת וזה לא מספיק לנו, אז אנחנו פונים אליכם בבקשה להחזיר את מדרגות המס למה שהיה בחוק עידוד השקעות הון שעשו בשנת 2011, קרי, ל-12% במרכז הארץ ו-6% בפריפריה.
אני רוצה להזכיר למי שלא היה אז. ה-12% במרכז הארץ נקבע, כי חברות ההייטק שיושבות במרכז הארץ ואחרות משלמות בעולם 10%, 9% ו-11% ואז עלתה פשרה נכונה לעשות את זה 12%. היה צריך לעשות פער משמעותי לפריפריה. היינו אצל ראש עיריית באר-שבע באותו זמן ואז סוכם על 6% פער וזה היה 6% לפריפריה.
שיעורי המס שישנם היום הם לא אטרקטיביים לתעשייה. אנחנו בכל העולם משלמים 16% ו-18% ו-8%. אני חוזר, הבקשה היתה להחזיר את שיעור המס לשיעור המס שהיה קיים ב-2011.
פה האוצר אומר את הדבר הבא. יש שני סוגים באוצר. סוג אחד אומר: זה עולה מיליארד שקלים להוריד את שיעור המס. רבותי, גם אם זה נכון וזה עולה מיליארד שקל, זה מכניס 2.5 מיליארד שקלים. יכולים להגיד לי: זה עולה מייד, אבל עד שזה יכניס 2.5 יעברו שנה או שנתיים. רבותי, גם חברות שעוברות לחוץ לארץ, תורידו את זה מחשבון המס, כי הן לא משלמות מס. כשהן עוזבות או כשהן מתפתחות בחו"ל, הן לא משלמות מס בארץ.
לכן, אי-אפשר לבוא ולהגיד שזה עולה מיליארד ולא להתייחס לעובדה שהן עוזבות את הארץ. זה מזכיר לי את זה שאתם כולכם כתבתם בעיתון שחמש החברות הגדולות מונעות הכנסת מיסים של 7 או 8 מיליארד שקלים. זה כאילו שחמש החברות הגדולות היו אמורות באיזו קונסטלציה לשלם 25% מס. אין חיה כזאת בעולם. או שישלמו בישראל 5%-6% או שישלמו באירלנד 5%-6%.
(היו"ר מכלוף מיקי זוהר)
אדוני תומך מאוד בהצעת החוק להוריד את המס על ה-IP. אבל בואו לא נערבב בין הדברים. להוריד את ה-IP זה דבר אחד, כי זה יגדיל את ההכנסות של האוצר כי ה-IP יירשם בישראל במקום באיי הבתולה. אבל זה לא באמת יעזור לתעשייה הישראלית.
מצד שני, אני אומר שתחזירו את המס על המפעלים שמייצרים וששילמו 6% ו-12% במרכז הארץ. תחזירו את זה חזרה ותגרמו למפעלים ולאלה שאינם פה לחשוב בישראל זה מקום אטרקטיבי להיות בו, להשקיע בו, בפריפריה יותר, במרכז פחות, אבל זה מה שיגרום להגדלת הייצוא ולהגדלת הצמיחה בארץ.
אז אם אפשר, אדוני, שכולם יבינו היטב, כולל מנהל הישיבה היום. מה הבקשה של יושב ראש התאחדות התעשיינים?
להחזיר את שיעור המס בחוק עידוד השקעות הון ל-12% במרכז הארץ ול-6% בפריפריה, במקום מה שקיים היום, 16% במרכז הארץ ו-9% בפריפריה.
לא, לא.
רבותי, אם מישהו חושב שהייטק זה לא תעשייה, הוא טועה. יש בתעשייה ככה: מזון, טקסטיל, מתכת, אלקטרוניקה, חשמל. אם אתם רוצים, אני אספור לכם את הכול.
אין לואו-טק, יש תעשייה מסורתית ויש תעשייה אחרת מתקדמת ויש לה מקום רב. אבל מי שמייצר את מקומות התעסוקה בפריפריה זה לא בתי התוכנה, זה לא הסטרטאפים, זה לא האקזיטים. אלה ישלמו פחות מס. אני מדבר על אלה שעובדים, קונים חומר גלם, מעסיקים מאות אלפי עובדים, מחזיקים את הפריפריה על הכתפיים. אני רוצה שהם יהיו פה ולא בחוץ לארץ.
תודה רבה לשרגא ברוש.
ברצוני לומר משהו שדיברתי עליו גם קודם, ואני רוצה לדבר עליו בעיקר בכל מה שקשור לדיפרנציאציה בין הפריפריה למרכז. בבסיס, החוק הזה הוא חוק מצוין. הוא חוק שיביא לעידוד משמעותי של חברות מרחבי העולם לבוא ולעשות את הקניין שלהן פה בארץ הזאת ולא במקומות אחרים. על-כן החוק הוא חוק מבורך.
אבל יש פה עיוות בולט, שאין דיפרנציאציה בין הפריפריה למרכז. במיוחד בנושא של מעל 10 מיליארד שקלים. אנחנו מבינים שההטבה תהיה 6% לחברה. בעצם אין שום אינטרס לאף חברה כזאת לבוא ולמקם עצמה באזורי הפריפריה כי בסופו של דבר האחוז הוא זהה.
לכן סביר בעיניי, קודם כל, שאחוז באזור המרכז יעלה מבחינת המס.
הם יבואו, אבל הם יבואו לבית שאן.
אגב, יש גם פריפריה חברתית. גם לוד, רמלה וגם ירושלים הם פריפריה חברתית. הן יכולות לקבל את החברות האלה במקום ללכת להרצליה.
ה-6% זה באמת רף נמוך ואתה לא יכול לרדת מ-6%. אני מדבר על חברות של מעל 10 מיליארד שקלים. אתה חייב לייצר דיפרנציאציה בין המרכז לפריפריה. בחברות של 10 מיליארד שקלים ומעלה, אין לי ספק שאם נעשה 8% באזור המרכז ו-6% באזורי הפריפריה, הם יבואו לפריפריה.
מצוין, על אחת כמה וכמה. עדיין אני מתעקש שיהיה פער בין המרכז לפריפריה כי הפער בין המרכז - - -
האוצר לא יגיד עכשיו כלום. אתה יודע למה? כי האוצר צריך לשבת איתנו בחדר ולבדוק.
אנחנו פה משמונה בבוקר, באנו מבאר שבע. מכבדים, מקשיבים ושומעים. אני מבקש לומר כמה דברים בקצרה ולנסוע בחזרה.
רק לומר פעם אחת בנושא הזה, שלעניות דעתי סביר יהיה שניתן במרכז אחוז קצת יותר גבוה, פריפריה פחות, על 6%, כפי שכבר קבעתם, כדי שבאמת יהיה איזה כמיהה דווקא לאזור הפריפריה.
פעם שנייה. לגבי חברות שמרוויחות מעל מיליארד שקלים, שאתם מורידים מ-16% ל-12% ומשיאים את ה-9% בפריפריה, הפער נהיה קטן מידי. פער של 3% הוא פער לא מספיק גבוה ומתמרץ ללכת לאזורי הפריפריה. זה פער שהוא קטן מידי. בסופו של דבר אותן חברות ילכו לאזור המרכז.
כיו"ר ראש הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי וגם כמי שמגיע מהפריפריה, יודע בצורה מוחלטת, כולל חברת אינטל שממוקמת בעיר קריית גת בה אני גר, חייתי והתחנכתי. החברות הללו מוכנות גם במחיר של יותר מ-3% במס, ללכת לאזור המרכז ולא לבוא לאזור הפריפריה.
בסופו של דבר, כמו שאמרתם, כוח האדם, המהנדסים, צריכים לנייד אותם לאזור המרכז. אם לא יהיה פער משמעותי, שבאמת מאפשר להם איזה שיקול כלכלי נבון, כדי באמת לנייד את אותם אנשים מאזור המרכז לאזור הפריפריה, הם פשוט ילכו למרכז. זאת תהיה בכייה לדורות במדינת ישראל. בכייה לדורות שלא נקים את המפעלים שלנו, את ההתקדמות שלנו ואת הקדמה שלנו באזורי הפריפריה. גם ככה הפערים גדולים ואנחנו בטח ובטח לא רוצים להרחיב אותם. זה מה שרציתי לומר.
רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר-שבע, בבקשה.
ערב טוב. הייתי בכפר המכבייה כשחוקק החוק הקודם. אני זוכר את השיח הפורה שניהלנו גם עם אגף התקציבים באוצר, גם עם התאחדות התעשיינים וגם עם הרשויות המקומיות.
תיראו, קרה משהו בשנים האחרונות ואי-אפשר להתעלם ממנו. פעם ההייטק היה רק בגוש דן, בעיקר בתל-אביב, בהרצליה. אף אחד לא האמין שהייטק יכול להתפתח בירושלים, בבאר-שבע. בטח שכולם הרימה גבה מי בכלל יגיע לבאר-שבע.
דווקא המדינה עשתה מהלך חשוב. עד שאנחנו באים ומפרגנים למדינה שלנו – כשאני אומר המדינה זה הממשלה. מילה טובה לראש הממשלה.
קוראים לו בנימין נתניהו, תודה שאתה עוזר לי.
גם אגף התקציבים באוצר, שבאותה שעה הבין את שעת הכושר, את ההזדמנות הגדולה להתחיל ולחולל שינוי. מדינת ישראל שתאמר לנו מה היא בעצם רוצה. היא הולכת צעד אחד קדימה ועכשיו היא רוצה ללכת שניים אחורה. הרי חייב להיות פער בפער משמעותי, בין מה שקרוי מרכז – אני לא אוהב את המילה פריפריה, אנחנו פחות מתחברים למילה הזאת. אני מדבר על הריחוק הגיאוגרפי הזה. הוכחנו שאפשר. הוכחנו שחברות כמו "איי.בי.אם", "אי.אמ.סי" ו"לוקהיד מרטין" וכל החברות הגדולות, יכולות להגיע גם לבאר-שבע. באר-שבע היא יצרנית המהנדסים הגדולה ביותר במדינת ישראל. לומדים בה לתואר ראשון למעלה מ-8,000 סטודנטים וסטודנטיות במקצועות ההנדסה השונים. עד לפני 4 שנים לא היה נשאר בוגר או בוגרת אחת בבאר-שבע. למה? כמה תעסוקת הייטק היתה בבאר-שבע? אפס.
היום יש 2,000 מועסקים. בפארק ההייטק שלנו בונים את המבנה השלישי והרביעי. מתכננים עכשיו את החמישי והשישי. אוטוטו קריית התקשוב. ביום חמישי הבא, בעזרת השם, יגיע ראש הממשלה ונחנוך את מטה הסייבר הלאומי. קורים דברים גדולים. קורים דברים גדולים כי מדינת ישראל קיבלה החלטה דרמטית.
מה ההחלטה הדרמטית? להעביר את הידע והטכנולוגיה לבאר-שבע. כשאומרים מעבר צה"ל דרומה, האזרח הממוצע במדינת ישראל לא מבין. הוא יגיד לך עיר הבה"דים. לעיר הבה"דים אין תרומה לנגב. זה בסדר אבל זאת לא תרומה דרמטית. למה? כי לעיר הבה"דים מגיעים 10,000 חיילים סדירים שבאים לקורסים לכמה חודשים ואז הם מתפזרים לבסיסים. הפעימה השנייה והשלישית אלה הפעימות הדרמטיות, כאשר קריית התקשוב של צה"ל נמצאת בתוך קריית ההייטק שלנו עם 200,000 מ"ר. קריית המודיעין 8200 נמצאת 3 דקות מבאר-שבע בצומת ליקית. מביאים את כוח האדם, ההון האנושי היקר הזה ואת הטכנולוגיה המתקדמת ואת קמפוס התרצים מול פארק הייטק, זה אומר שמדינת ישראל רוצה לשנות את התפיסה והיא מחוללת שינוי.
זה שאחת לכמה שנים רוצים לצמצם עוד פעם, אתם לטעמנו גורמים נזק. אנחנו עוד לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. תכף ידבר גם ראש עיריית ירושלים. חבר'ה, אנחנו נאבקים, אתם צריכים להבין. אנחנו נאבקים על-מנת שהצעירות והצעירים לא יעזבו את הערים שלנו. אם אנחנו רוצים לייצר את אזורי הביקוש החדשים של מדינת ישראל זה לא רק בדיור אטרקטיבי, זה גם בתעסוקה איכותית בשכר גבוה.
אם אתם לא תעזרו לנו ואתם תשנו את המגמה שאתם התחלתם בה, אתם בעצם עושים את הצעד ההפוך. מיקי, לחלק מהדברים שאמרת אני הסכמתי. בנושא האחרון אני חולק על דעתך. אני חושב שזה לא נכון, גם אם זה חברות גדולות של מעל 10 מיליארד, אני חושב שחייב להישמר הפער של לפחות 6%. אני חושב שצריך להשאיר פער של 7%.
אבל לחברה של מעל 10 מיליארד שקלים יש לזה משמעות אחרת. מעל 10 מיליארד שקל האחוז הוא הרבה יותר משמעותי.
אדרבה ואדרבה. למה אתם קטני אמונה שהם לא יגיעו לירושלים או לבאר-שבע או למקום מסוים בצפון.
אני חייב לומר לכם שבאמת קצת בדקתי את הנושא וחפרתי לעומק. כשמדובר בחברה של מעל 10 מיליארד שקל, כל אחוז הוא מאוד מאוד משמעותי. אם אתה עושה פער של 2%-3% בנושא של העידוד, הם יבואו לפריפריה.
הם לא בארץ היום. אני לא מדבר על מה שקורה עכשיו. אנחנו רוצים לעודד חברות חדשות מחוץ לארץ לבוא לפה.
אתם מתפארים כל הזמן ובמידה רבה של צדק. תנועת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, שאין פריפריה היום במדינת ישראל. בעזרת תשתית תחבורתית מהירה, זמינה, רכבות, כביש 6, המדינה מתחברת. אז מה הבעיה? למה הם חייבים לבוא לגוש דן או לתל-אביב. מה? מה? אתם רוצים לשנות את התפיסה? אתם רוצים לשנות את המגמה? תהיו אמיצים. יש לנו הזדמנות היסטורית, תהיו אמיצים. תפסיקו לחזור עוד פעם לאותן שיטות.
אני חושב שזה לא נכון, זה לא בסדר. הפער חייב להישמר. מיקי, אני מתפלא עליך. אני יודע שאתה נציג הדרום באותה תנועה. אני יודע עד כמה אתה נאבק ואתה עושה הרבה דברים טובים. פה אני ממש מתפלא עליך. אני חולק עליך.
לחלוק עלי זה בסדר, אבל להתפלא בזה עלי שאני רוצה ליצור פער בין פריפריה למרכז - - -
אני מגדיל אותו. היום הפער לפי החוק המוצג היום, הוא לא קיים בחברות של מעל 10 מיליארד.
תודה רבה.
קודם כל, אני רוצה לומר שהחוק הזה מאוד חשוב. אנחנו יודעים שיש לנו הון אנושי מאוד משמעותי ולצערנו ההון האנושי לא נשאר בארץ. גם אם הוא נשאר בארץ, אנחנו לא מצליחים להרוויח את ההזדמנויות שיש בזכות ההון הזה בגלל האופן הרבה מה-IP לא נמצא בארץ. בעצם יש פה איזו הזדמנות לייצר הרבה יותר מקומות עבודה וגם ליהנות מהמס.
יש עניין אחד לגבי הפריפריה וירושלים. ירושלים מאוד קרובה לליבי והנושא הזה חייב להיות מטופל. זה נכון שכשמוודאים שהרבה יותר חברות מגיעות לארץ, כשמגדילים את העוגה כולם נהנים. אבל, עדיין יש פה אתגר לגבי הפריפריה בכלל ואני רוצה להתייחס לירושלים בפרט.
רוביק דנילוביץ ראש עיריית באר-שבע אמר שכאילו הכול מתחבר והתחבורה מדהימה. להגיע מעיר לעיר זה אתגר קשה. הפקקים קשים. לא פעם היו"ר גפני מתלונן בבוקר שהיה לו מאוד קשה להגיע מבני-ברק. זה בכל אזור המרכז. צריך להבין שזאת המציאות. לכן, קשה להביא עובדים טובים לערים שאינן במרכז. לכן, באופן טבעי, ההייטק מתפתח במרכז.
לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לוודא שיש תעדוף לפריפריה, שיש תוספת לפריפריה. אנחנו לא יכולים לזנוח את הפריפריה בתוך התהליך הזה. בירושלים ספציפית, בשנים האחרונות יש פריחה מאוד גדולה של הסטרטאפים. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו עוזרים לסטרטאפים האלה להתקדם לחברות גדולות יותר וגם מוודאים שהחברות הגדולות יותר שנמצאות בירושלים משגשגות.
לפני כמה שנים נמכרה חברת NDS לחברת סיסקו. אנחנו מייד הבאנו שהמהלך הזה הולך לפגוע בחברת NDS ובסופו של דבר יהיו צמצומים בקרב העובדים. נשיא המדינה שמעון פרס, זכרו לברכה, היה מעורב. זה היה מהלך מאוד משמעותי וזה עדיין לא הואיל. אני חושבת שהורדת המס היא משמעותית מאוד ואני חושבת שזה מה שהיה מועיל בסיטואציה הזאת. השאלה היא: מה צריך לעשות כדי לשמור על הייטק בירושלים ובפריפריה?
אני חייבת שיהיה מענה לירושלים בחוק הזה, כדי שאנחנו נוכל להתקדם בו. אני סומכת על משרד האוצר, גם על רשות המיסים וגם על אגף התקציבים, שייעשה מהלך משותף כדי שנוכל לדאוג לירושלים בחוק הזה. אנחנו נמשיך את הדיונים עד שנגיע לישורת האחרונה ונראה שאנחנו באמת מגיעים למשהו שמספק את הצרכים של הבירה של מדינת ישראל.
אחד הדברים שנגע בהם שרגא ברוש זאת הרגולציה ואני מסכים איתו לחלוטין. אני מכיר כמה נושאים. יש פער גדול בין ההצהרות לבין מה שקורה בפועל.
אני אתן דוגמה את כיבוי אש. אם היו תקנות מסוימות שקבעו קריטריונים להחלפת הידרטיים, בתי מלון מתלוננים על הדברים הללו בצעקה גדולה. פעם ב-10 שנים צריך להחליף את הצנרת ואת ההידרטיים, קבעו איזה קריטריון. אני לא יודע מי קובע את זה בכלל. משיתים פה מעמסה גדולה על בית מלון שהוא צריך להחליף את הצנרת כל 4 שנים.
רבותי, אני לא יודע איך ההחלטות שמתקבלות מסונכרנות עם רגולציה כזאת. שלא לדבר על דברים אחרים שצריך לעשות אותם בנושא של כיבוי אש. מי מתכלל את כל הדבר הזה של קבלת ההחלטות האלה? מישהו קם בבוקר ומבין שפה הוא יכול לתפור קופה גדולה. מורידים את הדברים האלה בהנחיות ועכשיו לך תרוץ אחרי כיבוי אש. לצערי הרב זה לא רק בנושא הזה אלא בהרבה נושאים. זאת רגולציה עודפת שממוטטת עסקים שלמים.
אני רוצה לומר משהו בקשר לירושלים.
אני מעורב בחוק הזה מהקמתו. אני רוצה לעשות הפרדה ולהגיד ממה אני חושש ועל מה חייבים להקפיד.
ראשית, המטרה של החוק הזה זה להביא הכנסות נוספות מהעולם לישראל כדי שישלמו פה מס. יחד עם זאת, זה יגרום להעסקה נוספת של מהנדסים ולהשארת IP פה. זה התהליך שעשינו כי המציאות הגלובלית משתנה. אנחנו רואים שבאירופה ה-OECD חוקק את הדבר הזה. אם אנחנו לא נעשה את זה, כל אלה שכן נמצאים פה ילכו מפה. יש להם אפשרות ללכת לאירלנד, לשוויץ, לסינגפור.
לכן, ההחלטה שלקח פה משרד האוצר, שהוריד את הדיבידנד ל-6% ו-4% זאת החלטה נכונה. בלי זה לא יקרה. אנחנו יורים לעצמנו ברגל בכל סיטואציה אחרת.
קודם כל, זאת תמונת הפתיחה. תמונת הפתיחה היא שאם עכשיו אנחנו אומרים שבמקום 6% נעלה ל-8%, אנחנו יורים לעצמנו ברגליים. אני אומר שאתה לא יכול למנוע מ-6% כי הם לא יבואו.
הם לא יבואו. הם ילכו לשוויץ, הם ילכו לאירלנד, והם ילכו למקומות אחרים. אני מדבר על פריפריה. אני מסביר לך שהחוק הזה נעשה מתפיסה עולמית, מהסתכלות על המדינות האחרות.
יושב פה מנהל רשות המיסים. אני בטוח שהוא מכיר. הוא לא סתם שש להוריד את הדברים האלה.
מיקי, תן לי להסביר לך.
אתה לא יכול לפגוע ב-6% הזה ולהגיד: אני במרכז עושה 8% או 9%. זאת בעיה אחת שאתה צריך להבין.
עכשיו אני הולך לנושא של הפריפריה. שמענו את רוביק וידבר אחרי גם ראש עיריית ירושלים. אני מסכים שהמשימה הלאומית של מדינת ישראל זה לחזק את הסביבה ולא להשאיר אותם רק במרכז. השאלה איך עושים את זה? הדרך פה חשובה.
אני אומר לך, מה שהפריע לי מכל מה שאמרת פה זה שנעלה את זה מ-6% ל-8%. אתה תעשה את המהלך הזה ותגרום להם - - -
אותם 5,000 מהנדסים, אנחנו רוצים לגרור כמה שאנחנו יכולים מתוכם לפריפריה. את זה אנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים להביא לפה את החברות הגדולות האלה. אנחנו רוצים שהם יעסיקו את המהנדסים וגם רוצים שהם יעשו את זה כמה שיותר בפריפריה.
בשביל שזה יקרה, קודם כל אנחנו צריכים שיבואו. אין לי בעיה, וכאן אני מוכן ללחוץ, יחד עם ידידי ראש עיריית ירושלים, כמה שיותר שירושלים, באר-שבע והפריפריה יקבלו הטבות. אבל, נקודת המוצא צריכה להיות ש-6% נשאר, כי בלי זה לא יקרה.
אתה יכול להוריד יותר לפריפריה, אהלן וסהלן, אני איתך בכל המאבק הזה. אבל להגיד: אני עכשיו אתן 9% ו-6%, אנחנו נפסיד מזה.
בהמשך לדברים של רובי, אתם צריכים לדעת שקורים דברים טובים בבאר-שבע ובירושלים בכל מה שקשור במשיכת חברות. תודה לאל, אני מאמין שחבילת התמריצים שקיבלנו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בתכנית "מרום" לפני 6 שנים ועכשיו בתכנית "ירושלים 2020" לחומר הבא, הן תכניות שמייצרות מומנטום חיובי.
הפילוסופיה של תחרותיות שרוצים לקדם היא פילוסופיה נכונה. מיקי, אנחנו עובדים עם פרופסור מייקל פורטר האמריקאי ב-competitive strategies ובשנים האחרונות האתגר הגדול זה מה צריך לעשות כדי להביא חברות הייטק לבאר-שבע, לירושלים ולפריפריה?
מי שחושב שזאת רק הטבת המס – טועה. יש כאן מכלול רחב של דברים. אנחנו צריכים להיות תחרותיים. קודם כל ברמת מדינה, אני מסכים, ובתוך המדינה, באזורים שהמדינה מחליטה שהם בעדיפות לאומית. אזור פיתוח א', עדיפות לאומית, המדינה אומרת שאת האזורים האלה היא רוצה לתעדף כי כנראה יש לו חיסרון יחסי כזה או אחר וצריך לא רק למחוק את החיסרון היחסי אלא לייצר יתרון יחסי. יתרון יחסי, משמע, כשמישהו עושה שיקול בין א' ל-ב', בין מדינת ישראל לאירופה או לכל מקום אחר שבו אנחנו מתחרים ולחילופין, כשהוא מגיע למדינת ישראל, שיעדיף לבוא לאזור פיתוח א'.
""mass challenge החליטה לבוא לירושלים. במקרה היום היינו עם מושל מסצ'וסטס ואנשים של mass challenge ועוד כמה פרויקטים גדולים, שאנחנו עובדים איתם עם בוסטון. הם מתחילים לראות שזה מקום שכדאי לגדל בו ילדים, כי אנשים רוצים לדעת שיש דומים להם. הם מתחילים לראות שמתחילים למחוק את החיסרון היחסי בשירותיות כללית. לחברות הגדולות, חד משמעית, אם זה 6% פה או 8% שם, הם לא יבואו לאזורים שלנו, כי הם יעשו חשבונות של כוח אדם ודברים אחרים. יש לנו עדיין מספיק חסרונות יחסיים ו-2% או 3% לא יספקו את הסחורה.
לא הכול זה חברות גדולות של 10 מיליארד. סטרטאפיסט ממוצע במדינת ישראל רוצה לדעת איפה לפתח את העסק שלו כשהוא קטן ואחרי זה הוא גדל." מובילאיי", שהתחילו לפני 14 שנה בירושלים, פתאום הפכו לחברה של מיליארדי דולרים והם מתחילים לגמגם. ממילא הם צריכים לגייס עוד 1,000 עובדים והשאלה היא איפה הם מגייסים את ה-1,000 הבאים? האם הם מגייסים אותם בירושלים או האם הם מגייסים אותם באזור המרכז, שלכאורה קל להם לגייס עובדים.
לאזור פיתוח א' כפי שהמדינה הגדירה אותו.
היה 6% פער ל-12% וחיינו עם זה כולם בשלום עד לפני כשנתיים כמדומני. אני חושב שזה לא היה נכון לעשות את זה. סליחה שאני אומר בצורה קצת פופוליסטית, אבל אמרו: יש פה כסף שהשארנו על השולחן. לא היתה כאן חשיבה של יצירת תחרותיות מול העולם הרחב ושמירת התחרותיות בתוך המדינה. אז זה עלה ל-9% ול-16%. ה-6% עלה ל-9% וה-12% עלה ל-16%.
ראה זה פלא. בא שרגא, בצדק, ובאים החברים התעשיינים ואומרים: הבאנו את הפרנציפ. רציתם יותר, תודה רבה, לא מתאים לנו. בעלי המניות שואלים למה פה לשלם 16% ולמה פה 9% כשהם יכולים באירלנד 8% ו-7%. לכן אנחנו יכולים לאבד את המכנסיים. לא היום, לא מחר. אז היום יהיה לנו עוד מיליארד שקל מגביית מיסים אבל הדור הבא אנחנו משאירים כאן חוסר תחרותיות.
אל תתפלאו, שרגא צודק. אם היו כאן התעשייה היא היתה אומרת: חברים, תייצרו את מדינת ישראל תחרותית. בתוך מדינת ישראל, אם יש עמוד שדרה לממשלה – רוב הפעולות הן בהלימה לכך.
רק אתמול עדכנו אותי ברציונל של צמצום הפער הזה, לעבור מ-16% ל-12% ולהשאיר 9% ו-9%. אני אומר לכם שזה לירות לעצמנו ברגל, כמו שאמר רובי.
קורים דברים טובים, אל תעצרו את זה. רוצים לרדת ל- 6% ו-12%? בסדר, אבל אל תקטינו את הפער מ-6%. אני לא מכיר חברה בינלאומית גדולה. כל החברות של מיליון דולר ומעלה דופקים אצלי בדלת. כשאנחנו יושבים איתם הם עושים את החישובים שלהם. הם אומרים: האם העיר בצמיחה? האם העיר יכולה לספק מהנדסים? האם הם יכולים לחזור לבעלי המניות שלהם ולהראות שכדאי לקחת את הסיכון? יש פה סיכון ביטחוני ויש כאן סיכון של טילים ושל סכינים. יש לנו מספיק סיכונים, אל תגדילו את הסיכונים לתעשיות שרוצות לבוא.
אתם יודעים מה זה מפעל של 1,000 עובדים בירושלים? בנגב? אתם מבינים מה זה עושה לעיר, שאנחנו יכולים להכניס אנשים למעגלי התעסוקה, להוציא אותם מהעוני? אתם יודעים כל ניצחון של מפעל כזה, מה זה עושה לנו, לכל המגזרים בעיר ירושלים?
אתם כנראה לא מבינים כמה אנחנו רגישים לדבר הזה, זה בנפשנו. היו לנו דיונים נוספים איך מוחקים את החיסרון היחסי בשירותיות ובדברים אחרים, אבל אל תוליכו אותנו אחורה, אנחנו מתקדמים יפה בזכות המדינה. אל תיקחו אותנו צעד אחורה.
היום הצבענו על הפחתה של מס חברות, כשהעלות של העניין הזה היא כ-2.7 מיליארד שקל לשנתיים בתקציב 2017-2018. המתווה של לחזור לחוק עידוד השקעות הון, 6%-12%, לפחות לפי ההערכות שהוצגו בפנינו, עולה 900 מיליון שקלים בכל שנה, זאת אומרת, 1.8 מיליארד.
להערכתי זה יחזיר את עצמו מהר מאוד.
שנית, נוצר מצב שישראל בהשוואה לעולם הופכת להיות פחות ופחות תחרותית. אנחנו ביקרנו במפעל אוסם. זה מפעל משמעותי שמשלם לא מעט מיסים למדינת ישראל, מעסיק לא מעט עובדים וגם נמצא בפריפריה. אתם יודעים, אנחנו כל כך רוצים להוזיל פה מחירים. חברים, אני מודיע לכם עכשיו. אם אני מעביר את קו הייצור של הקטשופ לתורכיה, אני מוזיל פה את מחיר הקטשופ ב-20%. זה מה שאנחנו רוצים שיקרה? אנחנו רוצים עוד קווי ייצור שייצאו? עוד מקומות שיעזבו? זה נכון גם בדרום וגם בירושלים.
בהתייחס לחוק הזה, אני חושב שהדבר הנכון לעשות, גם תקציבית וגם ערכית, גם מבחינת מה שהוא יכול למשק, הוא לחזור למתווה של 6% ו-12% במקום למתווה של 9% ו-16% וזה פותר את כל הבעיות.
בהקשר של התוספת והחקיקה שהגיעה לפה לגבי ה-IP. היא מבורכת, היא נכונה. אני חושב שגם חבר הכנסת קיש שהגיש אותה וגם האוצר, חשבו צעד אחד קדימה. לדעתי, ואני אשמח לשמוע את ההתייחסות של רשותה המיסים, כל נגיעה באחוזים האלה עלולה לגרור אותנו לבעיות בהקשר הזה של המיסוי הבינלאומי ואיפה אנחנו עומדים מול המדינות האחרות והתקנים שמגיעים כדי להישאר אטרקטיביים בתוך התקנות המורכבות האלה שיש להם. תקנו אותי אם אני טועה כאשר תתייחסו.
לכן, אני לא חושב שכדאי לגעת ב-6% וב-12%. אני כן חושב שבנושא של ה-IP אפשר כן להכניס הסתייגות שאותה גם הגשתי שאומרת: מפעל של מעל 10 מיליארד זכאי ל-6%, מפעל של מיליארד זכאי ל-12%. צריך להכניס הסתייגות, שאם המפעל הזה של המיליארד נמצא באזור עדיפות א' הוא יהיה 6% כאילו הוא 10 מיליארד. אז לפחות בחוק הזה, כן נתנו עדיפות לפריפריה, שלא תוכל להתמודד עם המשבר של כוח אדם והיכולת לגייס כוח אדם בירושלים.
אני אומר לכם, שהמשמעות של החקיקה כמו שהיא מופיעה כרגע, לא רק שהיא לא תביא חברות לפריפריה, היא עלולה לדחוף אותם, גם אם הם יישארו בארץ, אל מחוץ לפריפריה לכיוון תל-אביב והרצליה.
יש שני דיוקים שאמרתי אותם גם בדיון הקודם. כל החוק הזה נוצר בגלל שינוי המדיניות האירופאית. הסיפור הזה שבו רוצים למנוע מחברות שיש להן IP לברוח מישראל. זה כל האירוע. קודם כל, בואו נסביר למה החוק הזה נוצר. לכן הוא בא לטפל בחברות ההייטק ובקניין רוחני. על זה אנחנו מסכימים.
כל התקינה האירופאית מדברת על זה שהחוק הזה בא למנוע מצב שבו חברות שמפתחות IP, בגלל שהן לא יכולות לעשות יותר את המצב הדואלי הזה, שבו הן נמצאות בישראל ומשלמות את המס באירלנד על ה-IP שלהן, אנחנו רוצים שה-IP יהיה בישראל. לכן כל התיקון הזה נוצר. המטרה היא להיות תחרותיים בגלל שינוי התקינה האירופאית. כל האירוע הזה נוצר אחרי הרבה עבודה שנעשתה באוצר. תכליתו היתה להביא את ה-IP לארץ לכל מקום.
בזה אני מסכים לחלוטין שצריך לעשות תעדוף נכון בין המרכז לירושלים. אמרתי את זה לחבריי באוצר.
והפריפריה.
פה הוויכוח שלי עם שרגא. שרגא לא מדבר על ההייטק, הוא מדבר על התעשייה המסורתית. פה אני לא מסכים כי זה או-או.
אדוני היושב ראש, זאת הנקודה המהותית מבחינתי ואני אסביר. החוק הזה לא עוסק בתעשייה מסורתית. סיפרתי לשרגא שעסקתי בזה גם בימי באקדמיה. לתעשייה המסורתית ה-6% ו-12% איננו יעיל. מפעלים מסורתיים לא באים לעטרות בגלל ה-6% ו-12%. שם צריך לתת סיוע לכיתה במפעל, הכשרות ועוד הרבה דברים. להייטק זה משהו אחד ולמפעלים זה משהו אחר.
לא נכון. בוא נדבר על העובדות. מנהל רשות המיסים ישב פה בכיסא הזה כשנפתח החוק פעם ראשונה ואמר: אני רוצה לחוקק את זה היות ועד היום גביתי 200 מיליון ואני רוצה לגבות 4 מיליארד, נכון? אלה המספרים.
לחברות זה לא עושה כלום, הם משלמים גם באיי הבתולה מס נמוך. אתם רוצים את המס הנמוך בישראל לכן אתם הולכים לגבות מס, אתם לא הולכים לוותר על מס.
ההצעה שלי היא כזאת: בוודאי לאזור עדיפות לאומית א', לנושא של הייטק להוריד ל-6%. אני חושב שפה יש קונצנזוס בוועדה להוריד ל-6%. אני גם מסכים שצריך עוד כלים לעשות את זה. לתעשייה המסורתית, שרגא, אני מסכים שצריך לעזור, אבל לעזור בכלים אחרים. צריך לתת כסף אוצרי - - -
אתה לא חייב לעזור, אנחנו מסתדרים. אנחנו לא באנו לבקש עזרה. אנחנו עוזבים, תרוצו אחרינו הלאה.
אני רק אומר שזה צריך לבוא מכלים אחרים.
בעיניי, על זה יש קונצנזוס.
רציתי לדייק למה נוצר החוק ושזה שני דברים שונים. החוק נוצר להייטק שעליו חל שינוי ברמה העולמית. כאן אני מסכים עם מה שאמרו ראש עיריית ירושלים וראש עיריית באר-שבע. יש הבדל בין נושא של אזור עדיפות א' לבין דיון על תעשייה מסורתית.
משפט אחד לגבי מה שאמר שרגא ברוש. אם הייתי יושב בצד הזה של השולחן כנציג הממשלה ושומע את דבריו כשהוא אומר שיש באמת סכנה אמיתית לפרידה של הרבה מאוד מפעלים מהארץ, הייתי באמת חושב טוב טוב מה אני יכול לעשות בנושא הזה.
בסוף, 12% מאפס הם הרבה פחות מ-6% מ-100. בעניין הזה אולי זה באמת עת רצון, ערב חוק ההסדרים, אולי לעשות איזה מהלך ולתת לזה ניסיון מסוים של שנתיים ולראות מה זה מביא לקופת המדינה. יכול להיות שבסוף נגלה שזה דווקא הגדיל אותה בצורה משמעותית. באמת, נושא התעשייה מאוד מאוד מטריד. גם כך, כוח האדם בישראל הוא לא כל-כך אטרקטיבי מבחינת העלות שלו. כוח האדם במדינת ישראל יחסית יקר בשונה ממדינות אחרות. לכן, אולי למדינות אחרת יש יתרון מובנה בין כה וכה. כשאתה מוסיף גם את העלות המיסויית אז היתרון שלהם הופך להיות משמעותי. אולי זאת ההזדמנות.
בעצם סיימנו את הנושא.
יעל לרנר תאמר משפט אחד בנושא פיצויי הפיטורים ולאחר מכן נשמע כמה משפטים מהאוצר כדי שנוכל לסיים את הדיון הזה.
להתאחדות חברות הביטוח יש התייחסות אחת לחוק. ההתייחסות היא טכנית והיא לא נוגעת מהותית להצעת החוק לגבי פיצויי פיטורין. נכון להיום חברות הביטוח, החל מתחילתו של החוק בחודש הבא, לא מסוגלות ליישם מבחינה טכנולוגית מיכונית את מה שנאמר בחוק. הכוונה שאנחנו לא יכולים כרגע לעשות ניכוי מס במקור לגבי כספי הפיצויים, מעבר לתקרה. אין לנו יכולת מיכונית במהלך 2017 לנכות את המס המקור.
אנחנו מבקשים את שנת 2017 כשנת היערכות מבחינה טכנולוגית, מיכונית והתאמה של המערכות.
אנחנו כן רוצים להציע חלופה אחת: או שיפטרו אותנו מלנכות מס במקור - - -
גברתי מתבקשת את הטענה בכתב למזכירות הוועדה ולמחלקה המשפטית, על-מנת שנעלה מחר את הסוגיה שוב.
שירה ומשה יגיבו ולאחר מכן ננעל את הדיון.
כולנו בעד להגביר את הצמיחה, כולנו בעד לדאוג לרווחת התושבים. גם התעשייה וגם הפריפריה, שני הנושאים העיקריים שעלו כאן, הם כמובן נושאים שחשובים גם עבורנו במשרד האוצר.
החוק שהבאנו בפני הוועדה הוא חוק שנולד כתוצאה משינוי מדיניות המיסוי הבינלאומי בנושא של ההתמודדות עם מקלטי המס ברמה הבינלאומיות.
אנחנו חושבים, וגם מהדברים שנאמרו פה על-ידי חברי הכנסת, שיש חשיבות רבה בביצוע השינויים הרלוונטיים על-מנת למשוך חברות רב לאומיות. אנחנו רוצים גם להתמודד עם השינוי הזה כדי שלא יצאו מכאן אותן חברות הייטק, כתוצאה מהשינוי של מדיניות המיסוי הבינלאומית. זאת היתה המהות של השינוי שהובא בפני הוועדה.
אנחנו שמעים גם את הדברים שנאמרים פה ואנחנו כמובן נחשוב לאחר הדיון מה אנחנו עושים עם הדברים. כמובן גם נשב עם חברי הכנסת ובסופו של דבר תקבלו את ההחלטה הנכונה.
לא אוסיף על מה ששירה אמרה.
החקיקה הזאת לא היתה יוצאת ולא היינו מדברים עם שרגא, אילולא מה שקרה במישור הבינלאומי. זה היה הטריגר לכל הסיפור הזה. על זה לרכב עם כל מיני דברים - - -
לא היינו מחוקקים אילולא הסיטואציה הבינלאומית שנקלענו אליה. זאת סיטואציה שקודם כל יש לה הזדמנות אבל גודם כל היא מונעת איומים.
מה שקרה הוא שהמלצות של ה-OECD הם ניסו להילחם במקלטי מס ובמשטרי מס בתוך מדינות לגיטימיות שהסיטו רווחים ממדינה א' למדינה ב'. לדוגמא, יכולת לייצר לך מהנדסים ופיקוח במדינה א' וכלכלה במדינה א', אבל את ה-IP לרשום במשטר בשוויץ עם אפס מס ולהעביר את כל הרווחים לשם. הדבר הזה, שזה הסתת רווחים לא לגיטימית, לא רצויה במישור הבינלאומי, אליה בדיוק ה-OECD נכנסו לפרויקט ואמרו שזה דבר שזה לא יכול להיות. יש כל מיני נוסחאות שאומרות: אתם לא יכולים לתת הטבות מיוחדות לאותם מקרים ולמעשה בנוסחאות כאלה ואחרות הן מחייבות את כל העולם להתיישר ואנחנו ביניהן. זאת המשמעות.
דרך אגב, הפרויקט הזה חל גם על חוק עידוד השקעות הון, לא רק על הייטק אלא גם על התעשייה, על כל הדברים.
כרגע הוא דן בעיקר בעולם ה-IP, בעולם הקניין הרוחני. משם, לנו, כמדינה שיש לה המון חברות הייטק שעובדות בשיטת ה"קוסט פלוס" בחוץ לארץ, דהיינו, כוח האדם פה אבל ה-IP שם, יש סכנה קיומית שאנשים פשוט יראו שצריך לחבר את ה-IP למהנדסים ואז, או שה-IP בא לפה או שהמהנדסים מפוטרים.
ב"קוסט פלוס" אין רווחים, יש רק תעסוקה.
לכן זאת לא רק הזדמנות, זה בעיקר למנוע את האיום. תארו לעצמכם שהיום כל מרכזי הפיתוח בארץ נסגרים. עכשיו אתם מבינים את המשמעות? לא היינו מגיעים לזה במהירות הזאת אילולא הסכנה שיש בזירה הבינלאומית. לא הינו מביאים את זה בכלל, נשארים עם מה שיש וחיים עם זה.
אנחנו לא חולקים על המהלך. זה מהלך מצוין, נבון וחכם. אנחנו רק רוצים ליצור - - -
אני הבנתי, אנחנו כולנו הבנו. אני רק אומר שאם זה לא היה על סדר-היום בכלל לא היה דיון לא לפה ולא לשם. היו מורידים מס חברות, מס יחידים ונגמר. בחוק ההסדרים לפני שנתיים פה בחדר הזה החליטו לבטל את ה-6% וה-12% ולהתיישר על 9% ו-16%.
אני רק מסביר שכשאז זה הלך לאותו מתווה, מס החברות הלך למתווה של 18%. גם אז זה לא היה מגיע ל-6% ול-12% אילולא היה מס חברות של 18%.
מכיוון שמס חברות נעצר, אז לחזור למתווה המקורי של 6% ו-12%, אני לא חושב שיש לזה מקום היום. על זה היה הדיון בשעתו. אנחנו חלוקים בנושא.
שמענו את מה שאמרתם לגבי ירושלים, הפריפריה ובאר-שבע. כמובן שאנחנו נדון בנושא הזה. נבוא עם המלצות. יש גם עלות תקציבית מכל הכיוונים. נבוא אליכם עם תשובה.
תודה רבה.
אגב, אם אתה עושה 6% ו-12% באזורי הפריפריה, יכול להיות שבלי שתרצה פתאום יבואו הרבה חברות שלא תכננת שיבואו, רק בגלל שיש בפריפריה. צריך לחשוב גם על זה. באיזה מקום אתה גם יוצר איזון בסיכון. מצד אחד, אתה נותן 12% באזור המרכז אז אתה לא בורח רחוק מידי, אבל כשאתה נותן 6% בפריפריה, אתה פותח גם הזדמנות להגעת כמה חברות שלא תכננו.
לפני שנה פחות או יותר היינו פה ודיברנו על מצב הייצוא. אז עלה הנושא הזה ודיברנו על הנושא הזה של להחזיר את ה-6% וה-12%. עכשיו יושב ראש הוועדה הוסיף את זה לאותו חוק. אחרת, אני אומר לך, היתה פה הצעת חוק אחרת.