הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 564
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ד בכסלו התשע"ז (14 בדצמבר 2016), שעה 14:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 14/12/2016
חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-2016
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד ביטן
איתן ברושי
באסל גטאס
יצחק וקנין
מכלוף מיקי זוהר
מנואל טרכטנברג
מיקי לוי
רחל עזריה
רועי פולקמן
מיקי רוזנטל
מוזמנים
¶
שי סומך - משרד המשפטים
אורי שיינין - משרד האוצר
מרים גראזי רוזנבאום - יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך
גדי פרנק - מנכ"ל הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה
היו"ר משה גפני
¶
האמת היא שצפת זה המקום הכי יפה שיש. הלוואי והייתי בצפת. אבל הודענו, מנהל הוועדה הודיע לכולם, שאני מדלג על הסעיף הזה של קרן הארנונה, אני מחדש אותו ב-18:30. ואני אומר לכם גם את האמת, שאני בתפילה ובתקווה שנגיע לאיזו נוסחה שתהיה טובה.
היו"ר משה גפני
¶
נוסחה גואלת. אז מתקדמים. מתקדמים לאט וזהו. יכול להיות שנגיע לפתרון. אם עד 18:30 נגיע לפתרון, נביא את הפתרון ואז נצביע עליו. אני לא מתכוון לשחק עם העניין הזה, זה יותר מדי חשוב. גם ראיתי נכונות מצד שר הפנים לנסות להתקדם. ולכן עד 18:30 אתם, ראשי הרשויות, במיוחד אתה, אדוני ראש העיר, מוזמן להיות פה אורח כבוד. אבל אם יש לך משהו לעשות בירושלים - - -
היו"ר משה גפני
¶
רק אני אומר: אנחנו הולכים – הצעת חוק סיוע כלכלי ללומדי תורה וסטודנטים. צמצום הפערים הזה, אנחנו מדלגים, אמרתי, ל-18:30. אחרי זה מתחיל המיסים – הפחתת מס חברות, מס הכנסה, שבח ריאלי, רשות שדות התעופה, שיפוי המוסד לביטוח לאומי אדלג, תקנות מס רכוש נעשה, מיסוי הימורים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, הוא דווקא צודק, בגלל שגם עם המיסוי הימורים יכול להיות שלא אוכל לעשות עם זה כלום.
באסל גטאס (הרשימה המשותפת)
¶
מנגנון ההסתייגויות. זה גם לשגית. בנושא הקרן, אנחנו עוד לא יכולים להסתייג, כי אין שום דבר – אין מתווה, אין חוק.
שגית אפיק
¶
לא. כיוון שהקרן ומיסוי דירה שלישית הם שני נושאים שייתכנו בהם שינויים מאוד מאוד גדולים, נודיע לכם עד איזה מועד, מרגע שנביא את הנוסח הסופי, תוכלו להסתייג.
שגית אפיק
¶
המייל שהוצאתי לכם לא כלל למעשה את מיסוי דירה שלישית בדיוק מהסיבה הזאת. אבל נודיע לכם לגבי הסתייגויות לזה.
היו"ר משה גפני
¶
מחר יש ישיבה, בעזרת השם. יכול להיות שנדבר על דא ועל הא, אבל תהיה ישיבה. אה, דיברתי עם אייכלר, הוא מסיר את ההסתייגויות, הוא רוצה במקומן רשות דיבור על כל ההסתייגויות.
שגית אפיק
¶
אגיד בכמה מילים. קיימנו את הדיון, הקראנו בעצם את הכול. אני מקריאה עכשיו את התיקונים בהמשך לדיון הקודם שהיה ובעקבות הערות שונות שהשתדלנו להפנים ולקבל.
אז השם יהיה
¶
חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים, התשע"ז-2016.
מטרתו של חוק זה לעודד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים בלימודיהם באמצעות מתן סיוע כלכלי סמלי, על-פי אמות המידה הקבועות בחוק זה לגבי לומדי תורה, ועל-פי הוראות חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, ולפי שיקול דעתה לגבי סטודנטים.
בהגדרות – שתי החלטות הממשלה יורדות, דיברנו על זה בישיבה הקודמת, אין בהן כל צורך.
ההגדרה של "כולל יום שלם", "כולל חצי יום" – זה יהיה כמשמעותם במבחני התמיכה, בעמוד 2.
עמוד 3, סעיף 2(א)(3) עוסק בזכאות לקבלת סיוע כלכלי: לומד התורה, בת זוגו וילדיו הקטינים אינם בעלים של רכב מנועי ששוויו עולה על 25,000 ש"ח או סכום אחר שייקבע בתקנות.
הגדרה של "רכב מנועי" – אתה רוצה להקריא? יש פה תוספת ביחס למה שיש אצלכם.
אייל לב-ארי
¶
הוא משנה. זה לא יהיה "למעט", זה יהיה בעצם רכב מנועי, כהגדרתו בפקודת התעבורה [נוסח חדש], למעט קטנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ"ק, ולמעט במקרה שבו לומד התורה או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי, בתנאים האמורים בסעיף 9א(ג)(2) לחוק הבטחת הכנסה, או שילדו של לומד התורה נכה ברגליו בתנאים האמורים בסעיף 9א(ג)(3) לחוק הבטחת הכנסה.
מרים גראזי רוזנבאום
¶
כן, אבל אנחנו מבקשים לא להפנות לחוק הבטחת הכנסה, אלא להגדיר את ההגדרה המדויקת כמו - - -
מרים גראזי רוזנבאום
¶
בוא נגיד כך: בנוסף להפניה כאן לסעיף 9א לחוק הביטוח הלאומי, מה שנהגנו, שהוא דומה מאוד לסעיף של חוק הבטחת הכנסה, ברגע שלומד התורה או אחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה זקוקים לטיפול רפואי, שניתן מחוץ לבית, לפי תוכנית קבועה מראש, או בתדירות שציינו, של לפחות שש פעמים בחודש בפרק זמן שעולה על שלושה חודשים, אז אנחנו מאשרים רכב – חושבים שיש מקום לאשר.
שגית אפיק
¶
זה מקובל עליכם? כן? אז נכניס את זה לנוסח.
אני חוזרת רגע להגדרה של "כולל" ו"כולל יום שלם". אם גם ב"כולל" נפנה לכמשמעותו במבחני התמיכה – זה בסדר? בהגדרה של "כולל".
שגית אפיק
¶
יש שתי הגדרות פשוט שונות – "כולל" ו"כולל יום שלם", "כולל חצי יום". אפשר את כולם להפנות פשוט כמשמעותם במבחני התמיכה, שי?
שגית אפיק
¶
אין בעיה, נכון? אז נעשה: "כולל", "כולל יום שלם" ו"כולל חצי יום" – כמשמעותם במבחני התמיכה. בסדר.
נעבור לעמוד 4. סעיף 4: סכום הסיוע הכלכלי השנתי למתן סיוע ללומדי תורה ייקבע בחוק התקציב השנתי. סכום הסיוע הכלכלי החודשי שישולם ללומד תורה זכאי לפי חוק זה יהיה 1,040 שקלים חדשים .
סיוע לסטודנטים
4א.
סכום הסיוע הכלכלי השנתי לסטודנטים, לפי סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, ייקבע בחוק התקציב השנתי. סכום הסיוע השנתי לוועדה לתכנון ולתקצוב, לטובת קרן הסיוע לתלמידים, הפועלת מכוח סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, יהיה גבוה ב-21% לפחות – אני מוסיפה את המילה לפחות – מסכום הסיוע שנקבע לפי סעיף 4(א).
גדי פרנק
¶
יש לנו הערות. הדברים האלה לא סוכמו, לא היינו בישיבה, לא הצלחנו להגיע להסכמות, למרות שניסינו הרבה מאוד. הצענו גם חלופות.
גדי פרנק
¶
גם לגבי סעיף המטרה של החוק וגם לגבי הסעיף שהוצג כרגע, הצענו חלופות שכוללות את ההתייחסות כפי שהתייחסת לסטודנטים, אבל לא בנוסחים האלה, שמבחינתנו הם לא עומדים במה שביקשנו.
גדי פרנק
¶
אנחנו חושבים ש-4א לא צריך להיות, כלומר סכום הסיוע הכלכלי ייקבע בחוק התקציב השנתי – אין צורך, הוא נקבע בהחלטות של ות"ת, שהן מפורסמות, ומתייחסות גם - - -
היו"ר משה גפני
¶
רגע. אבל אתה מבין גם שאני לא רוצה לעמוד אחרי זה מול בג"ץ, ובצדק, ושיגידו: אתה דואג רק לאברכים לומדי תורה ואתה לא דואג לסטודנטים. אלא מה? תבוא אתה ותגיד: אני לא רוצה את זה. זה לא מפריע לך. אני לא קובע מסמרות, אמרתי את זה בישיבה. אני לא מתערב בשיקולים שלך. להיפך, רק אצל לומדי תורה קובע החוק מהם הקריטריונים וכו', אצלך את הקריטריונים אתם קובעים. יש את החופש הזה, את החופש האקדמי. אבל אני לא יכול בלי - - -
גדי פרנק
¶
הרב גפני, קודם כול, ישב פה קודם, אני חושב שיושב פה גם עכשיו, נציג משרד המשפטים, והוא אמר שלדעתו גם במתכונת שזה יעוגן בהחלטת הממשלה, זה יעמוד במבחן בג"ץ.
גדי פרנק
¶
שנייה. - - התקציב השנתי שנקבע ללומדי התורה לא יעלה על 79% מתקציב הקרן לסיוע לתלמידים, הפועלת מכוח סעיף 25 לחוק המל"ג. זה בדיוק לא אמור להפריע לך כפי שזה לא אמור להפריע לנו.
שגית אפיק
¶
אבל אתה יודע, החלטת הממשלה – אתם מאוד נתלים בהחלטת הממשלה כל הזמן – החלטת הממשלה אומרת בדיוק בדיוק את מה שכתבנו בנוסח פה. אז אי-אפשר - - -
גדי פרנק
¶
החלטת הממשלה גם קובעת, שהדבר הזה לא צריך להיות מעוגן בחוק. ושאם הוא יעוגן בחוק, הוא ייעשה באופן שהוא יהיה על דעת מל"ג וות"ת. אז צריך להחליט מה רוצים: אם רוצים את החלטת הממשלה, אפשר גם להגיד שזה לא צריך להיות בכלל מעוגן בחוק, וזה עבר גם את משרד המשפטים בזמנו. אם רוצים בכל זאת, וזה מה שאתם שואפים, שזה יעוגן איכשהו בחוק, צריך למצוא את הדרך שנחיה עם זה. אז צריך להחליט. היינו מוכנים שסעיף המטרה - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, כי משפטית הוא בכלל לא צריך את זה בחוק. אני יכול להכריז את זה ולהודיע את זה - - -
גדי פרנק
¶
הצענו. רועי, עוד פעם, הצענו סעיף שפשוט אומר את אותו דבר שהם רוצים, רק בצורה הפוכה אבל אותו דבר: התקציב השנתי שייקבע ללומדי התורה – וכו' וכו', לא אפרט את הכול – לא יעלה על 79% מתקציב הקרן לסיוע - - -
גדי פרנק
¶
התקציב השנתי שייקבע ללומדי התורה לא יעלה על 79% מתקציב קרן הסיוע לתלמידים, הפועלת מכוח סעיף 25ב(א) לחוק המל"ג.
גדי פרנק
¶
כי אחת משתיים. מה שקורה, שאם אתה בעצם קובע את בצורה ההפוכה, מבחינתי קבעת לוות"ת כמה היא צריכה לשים בסיפה. אם אתה כותב את זה הפוך, לא קבעת לוות"ת, אלא אתה מתאים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, אבל פה אומר גדי: אני לא רוצה שבחוק – יש לי עוד הרבה סעיפים כאלה - - - אני לא רוצה שבחוק תחייבו אותי על הסכום - -
גדי פרנק
¶
גפני, אתה קובע לי תקדים, שפעם ראשונה הכנסת קובעת לי מינימום מסוים לגובה של סעיף שוות"ת קובע. זה מה שעשית. אם אתה אומר את זה הפוך, אתה אומר: אני מתחייב שבחוק התקציב שלי לא יהיה - - -
גדי פרנק
¶
אוקיי. זאת הבעיה שלי. הבעיה שאתה קובע לי. היום אתה קובע את זה לנושא קרן הסיוע, מחר תקבע את זה לתשתיות מחקר. אני לא יכול שחוק התקציב יקבע לי מינימום מסוים לגובה של תקציב. לא משנה, גם אם זה למטרה ראויה או לא ראויה. בעצם אתה מתחיל לעקר לי את המשמעות של ות"ת מבחינת ההחלטה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
תראה, יש פה בעיה אמיתית. וזה פתיר. כלומר, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לחוקק חוק, שהוא עומד בפני מבחן בג"ץ מבחינתך.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
לא, תרשה לי, אני דווקא מאוד שמח שאתה הולך על החוק הזה. תן לי לעשות סדר בנושא הזה, לא יכול להיות שכל פעם יהיה מיקוח על זה.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
פעם שנייה, אסור לקבוע תקדים, שאנחנו מתערבים בחלוקה של התקציב של הוות"ת, כי זה מסוכן מאוד. אתה מכיר את זה יותר טוב מכולנו.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אז מה שצריך זה ניסוח שקושר את הדברים, כי בלי קשירה כזאת אתה אומר: לא יספק את בג"ץ.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
בסדר, שוויוני. ויחד עם זאת, לא חוצים את הקו האדום הזה של – אז בוא שנייה ננסה לראות מה נאמר כאן. בסעיף, כפי שאתם מציעים – הרי אני רוצה להקריא את מה שאתם מציעים. אתם אומרים כך – לדעתי לא צריך להיות סכום, אלא: תקציב הסיוע השנתי שוות"ת מקצה לטובת קרן הסיוע לסטודנטים, יהיה לפחות ב-21% יותר גבוה מהסכום של הסיוע של – שגית, זה מה שאתם אומרים?
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
שיהיה לפחות 21% יותר גבוה מ - - -
עוד פעם, בוא נראה, גדי. שים לב, אני אומר ככה: תקציב הסיוע השנתי שוות"ת מעניק דרך קרן הסיוע לתלמידים, לא יהיה לפחות - - -
גדי פרנק
¶
אז אני מוכן לכתוב את אותה תוצאה מספרית שאמרת, רק ההיפך, כי אם לא, זה מעגן לי סכום מינימום. מחר יגידו לי, שהסכום שלי לתשתיות מחקר לא יפחת ממשהו אחר בכלל.
גדי פרנק
¶
הצעתי את אותו דבר, אותה תוצאה מספרית מבחינת ההגנה מול בג"ץ, שאומר: התקציב השנתי לסיוע ללומדי תורה לא יעלה על 79% – שזה 1 חלקי ה-21% – מתקציב קרן הסיוע לתלמידים, הפועלת מכוח סעיף 25ב(א) לחוק המל"ג. זה אומר את אותו דבר מספרית - - - רק בכיוון ההפוך.
גדי פרנק
¶
כי אז זה לא מחייב אותי בחוק מלמטה, אבל נותן לך את ההגנה שאתה רוצה מבג"ץ. אם יש פה משהו אחר שאני לא מבין, חוץ מההגנה מול בג"ץ, אני צריך להבין אותו. רק ההגנה מול בג"ץ – זה נותן לך את אותה הגנה, זה יוצר את אותם יחסים, אבל זה לא מעגן לי מינימום - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, אבל הטענה של גדי זה – אתם אומרים: בנוסח שהוא מציע, אפשר גם למסמס את זה, כי החוק לא דורש ממנו את זה.
שגית אפיק
¶
מה שהיה בבג"ץ האחרון, אחד הדברים שהשופטים בעצם טענו כנגדם, היה שהיה כסף לחלק לסטודנטים, רק שהוא לא חולק, אף סטודנט לא ענה ולא קיבל, היא ארבעה סטודנטים - - -
גדי פרנק
¶
מנצלים את זה היום 100% הסטודנטים. קרוב ל-20,000 מלגות מתקבלות. גם הסברנו. אם בעבר זה היה במסלול הגבוה ביותר, שתיארה כרגע שגית, קיבלו 124 – הרחבנו את זה לכך שאנחנו מבטיחים היום ש-4,000 סטודנטים מקבלים במסלול הגבוה ביותר, שהוא מקביל בעצם לגובה הסכום שמקבלים לומדי התורה. לכן, שינינו מהותית, במהות אנחנו עושים את זה. רק השאלה אם רוצים את זה לעגן חוקית ואיך.
גדי פרנק
¶
להגיע ל-121%. וגם את השינוי במבנה הקרן, בשביל להגיע לכך ש-4,000 יקבלו, עשינו בשנה האחרונה.
רחל עזריה (כולנו)
¶
לא, בסדר, אבל אז בדיון הקודם העליתי את העניין של מלגות לאנשים שהם הראשונים במשפחה.
רחל עזריה (כולנו)
¶
לא, לכן אני שואלת. סליחה, הוא אמר שזה רק אתיופים, חרדים וערבים. ואמרתי שזה לא - - -
גדי פרנק
¶
ואז מה שהרב גפני עכשיו הזכיר זה שישב לידי פה ארן, האיש המקצועי שלי שעוסק - - - והוא עדכן אותי, ואמרנו את זה כאגב אורחא בסוף הדיון, שכן נכנס - - -
גדי פרנק
¶
נכנס לקרן הסיוע החל מהשנה הנוכחית בדיוק הסעיף הזה שאומר: אנשים שזה לראשונה – כאילו הראשונים להשכלה מקבלים ניקוד גבוה מאוד, שמבטיח למעשה - - -
גדי פרנק
¶
קרן הסיוע בעיקרון היא יחסית. אם מישהו לדוגמה הוא במצב של מקבל הבטחת הכנסה, אז יש שמה מתחם של ניקוד. בפועל מה שניסיתי להגיד לך, הניקוד שמתקבל בגין ראשון בהשכלה, גם אם לדוגמה המצב הסוציו-אקונומי שלו הוא בינוני ולא הכי נמוך, הוא בפועל יקבל.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אז זה כבר התחיל. אז בעצם כל מי שלומד עכשיו, והוא ראשון או ראשונה להשכלה, זה אומר שאם הם מגישים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
גדי, רק הבקשה הייתה שתיקחו כמה דקות, תנסו להגיע לנוסח שמדייק. לא נצביע על זה כרגע, כדי שנוכל לענות גם על הצורך שלכם וגם על הצורך שלנו.
היו"ר משה גפני
¶
גדי, אבקש שתצא אחרי זה החוצה, לפני שנצביע, או אייל שייצא אתך, למצוא נוסח לגבי העניין הזה. הלאה. אגב, שלא תהיה פה טעות – הבטחת הכנסה משולמת. זאת אומרת, כל מה שאני מבקש את החוק הזה - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא, בסדר, רק שתדעו. למדתי פה בכנסת, שהרבה פעמים אתה עושה חוכמות, ומעביר בהחלטות ובכל מיני דברים, ובסוף אתה חוטף.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להגיד לך שזה ממש נכון לעשות את זה, כדי שזה לא יהיה נושא למיקוח פוליטי. אז אתה צריך להוציא את זה.
היו"ר משה גפני
¶
רק שתדעו, שהתנגדתי להוראת המעבר בישיבה הקודמת, ביקשתי שלא יקריאו את זה. אמרה לי שגית: אל תתעקש על הדבר הזה, זה לא – אם המטרה שלך שיהיה נורמלי, אז צריך לעשות הוראת מעבר. שתדעו שזה סעיף כניעה שלי. כניעה. זה לא היה צריך להיות. לא חשוב, אני - - -
שגית אפיק
¶
(ב) מתקופת הזכאות המרבית כאמור בסעיף 5 יופחתו התקופות שבהן לומד התורה קיבל קצבה או מלגה ממשרד החינוך מיום 19 בדצמבר 2010 ועד יום התחילה.
(ג) לומד תורה שהסתיימה תקופת זכאותו לפי סעיף 5 במהלך תקופת המעבר, מאחר שהובאה בחשבון לפי הוראות סעיף 9 תקופה שבה הוא קיבל סיוע כלכלי בתקופה לפי הוראות הסעיף האמור, יהיה זכאי לקבל סיוע כלכלי כאמור בסעיף קטן (ב) במהלך תקופת המעבר, ככל שיעמוד בתנאי הזכאות לפי חוק זה.
היו"ר משה גפני
¶
רגע, אולי שנייה, אני בכל זאת רוצה להסביר. מספר הזכאים בחוק הזה הוא פחת בחצי. אנשים כבר לא הולכים, כבר לא – בקיצור, כבר לא משנה. אני צריך לקחת מישהו מכם לראות משפחה כזאת. אתם מכירים משפחות אברכים, לומדי תורה, האישה עובדת – בסדר, חיים נורמליים. אלה משפחות שלא מעניין אותם בכלל.
הם יוכלו לגור ברחוב רבינא שם בבני-ברק, מתחת לכביש באיזה חדר וחצי עם עשרה ילדים, פשוט לא מעניין את האישה, לא מעניין את הבעל. פשוט לא מעניין אותם, תגיד מה שאתה רוצה. אני נכנס לדירה שמה, הם לא יודעים מי אני. שואלים: אולי באת לקחת תרומה למשהו? אני אומר לכם את האמת. הרמה הכלכלית שלהם היא הנמוכה ביותר שקיימת במדינת ישראל.
עכשיו, בשעתו, כשהיה חוק הבטחת הכנסה ב-1980, מנחם פרוש, אבא של מאיר פרוש, היה יושב-ראש הוועדה, עבר חוק הבטחת הכנסה. הוא שאל: מה עושים עם כאלה? אז קבעו שזה יהיה בתקציב. סעיף תקציבי. אז המדינה גם הייתה אחרת. אחרי זה התחילו בג"צים. עם סעיף תקציבי אי-אפשר - - -
עכשיו, לא הייתה מגבלה של זמן. זה היה מובן שכל עוד שהם עומדים בקריטריונים הם יקבלו את התמיכה הזאת. פתאום נהייתה מגבלה של זמן. מבקשים עכשיו בהוראת המעבר, שאם מישהו קיבל אי פעם – אי פעם זה יכול להיות בשנה שעברה שלא קשור לתוכנית הזאת – שהוא יצטרך לוותר על חלק ממה שהיה קודם, שנכנס עכשיו למגבלת לא של חמש שנים אלא של פחות, לפי דעתי זאת שערורייה. אבל הסכמתי.
מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני)
¶
כלומר, יש גם את מגבלת הזמן, וגם את העניין של התחשבנות אחורה – זה שני האלמנטים?
שי סומך
¶
אסביר בכל זאת, אפרט יותר. הוראת המעבר מתייחסת למי שקיבל סיוע כלכלי לפי ההסדרים הקודמים. אותם אנשים – אחרי ארבע שנים בית-המשפט ביטל את ההסדר. לפי החוק הזה הם יוכלו לקבל שנה נוספת ב-2016, ולהשלים לחמש שנים. ומעבר לחמש שנים, תהיה תקופת מעבר של ארבע שנים. בארבע שנים האלה הם בעצם יקבלו את ההסדר שהיה לפני כן, שנקרא הסדר המתמידים, שזה - - - מיליון שקלים לשנה.
שי סומך
¶
זה מה שהיה. זה היה. כי אחרת לא יבינו. אבל מה שהיה. זה לא נקרא הסדר המתמידים, שזה 20,000,000 שקל לשנה, חלקי מספר האברכים שמקבלים - - -
קריאה
¶
- - - התקופה שצריכה להיות רשומה על מה ששגית הקריאה זה 1 בינואר 2011 – אז זו תחילת תקופה, החלוקה לפי הקריטריונים, ולא ב-19 באוקטובר, שבועיים לפני - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני מוחה, כבוד היו"ר, שקודם כול אני חבר ועדת הכספים. אז מה זה למה באתי? אני לא מבין את זה.
שגית אפיק
¶
הוראת המעבר.
(ג) לומד תורה שהסתיימה תקופת זכאותו לפי סעיף 5 במהלך תקופת המעבר, מאחר שהובאה בחשבון לפי הוראות סעיף 9 תקופה שבה הוא קיבל סיוע כלכלי בתקופה לפי הוראות הסעיף האמור, יהיה זכאי לקבל סיוע כלכלי כאמור בסעיף קטן (ב) במהלך תקופת המעבר, ככל שיעמוד בתנאי הזכאות לפי חוק זה.
(ד) בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 יתחלק התקציב למימון הוראת המעבר בין כלל לומדי התורה הזכאים לסיוע כלכלי באותה שנה קלנדרית חלקי שנים-עשר, ובל מקרה לא יותר מסך של 1,040 שקלים חדשים.
(ה) בסעיף זה –
"תקופת המעבר" – תקופה שמיום 1 בינואר 2017 ועד יום 31 בדצמבר 2020;
"תקציב למימון הוראת המעבר" – לגבי כל אחת מהשנים 2017 עד 2020, סכום שייקבע מתוך הסכום שייקבע לפי סעיף 4(א) לחוק.
בסדר?
גדי פרנק
¶
אז שנייה, יש לנו שני נוסחים. אחד, לגבי הסעיף של התקציב, אז ההצעה היא ככה: התקציב השנתי ללומדי התורה לא יעלה על 82% מתקציב קרן הסיוע לתלמידים, הפועלת - -
גדי פרנק
¶
- - לא יעלה על 82% מתקציב קרן הסיוע לתלמידים, הפועלת מכוח סעיף 25ב(א) לחוק המל"ג, באופן שיבטיח שתקציב קרן הסיוע יהיה גבוה ב-21% לפחות מהתקציב השנתי ללומדי התורה.
כלומר, אנחנו אומרים את שני הצדדים, גם את הגבוה וגם - - -
גדי פרנק
¶
התקציב השנתי ללומדי התורה – את לא חייבת - - - מוגדר תקציב שנתי – לא יעלה על 82% מתקציב קרן הסיוע לתלמידים, הפועלת מכוח סעיף 25ב(א) לחוק המל"ג, באופן שיבטיח שתקציב קרן הסיוע יהיה גבוה ב-21% לפחות מהתקציב השנתי ללומדי התורה.
גדי פרנק
¶
היום יש תקנה, זה לא סעיף בחוק התקציב, שמדברת על כל הסיוע לסטודנטים, הוא יותר גדול רק מקרן הסיוע. הוא תמיד יותר גדול מהתקציב - - - לכן לא אמורה להיות שום בעיה. אנחנו לא רוצים שעכשיו תיכנסו בינינו לבין האוצר לאיזה תקנה - - - אם תסתכלי היום בחוק התקציב השנתי, תראי שיש תקנה סיוע לסטודנטים, שהיא יותר גדולה מהיקף קרן הסיוע. לא אמורה להיות לכם בעיה עם זה. אנחנו לא צריכים שהחוק עכשיו יגדיר לנו איזה סעיפים יהיו או לא יהיו.
עכשיו, שנייה, סעיף המטרה.
אורי שיינין
¶
הערה לגבי סעיף המטרה. לגבי מה שקבענו שהסכום ייקבע – לגבי הסכום להוראת המעבר, אז הסכום שייקבע הוא באופן עקרוני 20,000,000 שקל, כשהאמירה שלנו זה שאנחנו יכולים לקחת משמה, אם יש יתרה תקציבית שמה ויש ביצוע יתר בחלק השני, אז אנחנו יכולים לקחת את 20,000,000 ולהעביר אותם לקופה של ה-80,000,000, אבל אי-אפשר לעשות הפוך. בסדר? זו הכוונה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אני לא מסכים לזה. מה שמסתתר מאחורי זה זה ויכוח שלי עם הממשלה, האם סטודנטים צריכים להיות פה? כן או לא.
גדי פרנק
¶
אוקיי. אנחנו מציעים: מטרתו של חוק זה לעודד לומדי תורה בלימודיהם באמצעות מתן סיוע כלכלי על פי אמות המידה הקבועות בחוק זה, בשים לב לסיוע שמקבלים סטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא בא בחשבון. פשוט לא בא בחשבון. תגידו מה שאתם רוצים, בואו נפיל את החוק, הכול בסדר. אני מנהל ויכוח עם הממשלה כבר חצי שנה, הם לא רוצים שיהיה סטודנטים בחוק. הבנתי. אני רוצה שהמטרה תהיה לומדי תורה וסטודנטים כאחד, לאחר שפירטנו בדיוק, כמו שרצה גדי, את החלוקה. סטודנטים יהיו כאן. לא יהיה – לא יהיה חוק. הבנתי. המטרה לא תשתנה.
אני מבקש לעבור להצבעה. מי שרוצה, שיצביע נגד.
מרים גראזי רוזנבאום
¶
בסעיף שאמרתם – כלל לומדי התורה הזכאים לסיוע כלכלי באותה שנת תקציב – לא שנה קלנדרית, בבקשה.
ולתשלומים חודשיים במקום חלקי שתים-עשרה, ובכל מקרה לא יותר מסך של 1,040 לחודש.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. אז זה יהיה בנוסח. תודה רבה.
מי בעד שם החוק? ירים את ידו.
הצבעה
בעד שם החוק, כהצעת הוועדה – רוב
נגד – מיעוט
שם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר משה גפני
¶
אין הסתייגויות.
מי בעד אישור החוק, לפי איך שהוקרא, והשינויים שנקבעו לגביו – מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד אישור החוק, כהצעת הוועדה – רוב
נגד – מיעוט
הצעת החוק, כהצעת הוועדה, בכפוף לשינויים, נתקבל.
היו"ר משה גפני
¶
בסוף זה יהיה לטובה, תאמין לי. השידוך בינינו במשך כל השנים היה הרבה מאוד לטובתכם. פחות לטובתנו לא בגללכם. ואני אומר את זה גם לממשלה: אי-אפשר לשחק עם העניין הזה. אני בא פתאום מהכולל, ואני אומר: אני רוצה שזה יתקבל גם בבג"ץ. אז אתם הולכים נגדי?