ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 19/12/2016

צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסימים), התשע"ז - 2016

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שני, י"ט בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016), שעה 12:30
סדר היום
צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסויימים), התשע"ז - 2016
נכחו
חברי הוועדה: אברהם דיכטר – היו"ר

ענת ברקו

שלי יחימוביץ

מנחם אליעזר מוזס
מוזמנים
שלמה יצחקי - עו"ד, הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ערן - עו"ד, הייעוץ המשפטי, משרד ראש הממשלה
ייעוץ משפטי
עידו בן יצחק
מנהל הוועדה
שמואל לטקו
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר המתרגמים

צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסויימים), התשע"ז - 2016
היו"ר אברהם דיכטר
שלום לכולם. אנחנו דנים בנושא הארכה או אי הארכה של צו ההסכמים הקיבוציים. על פי המציאות הקיימת, כל הגופים פטורים מהארכות, כולם מעוגנים בחקיקה, אם זה שב"כ, צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, בנושא ההתאגדות או איסור ההתארגנות. הגוף היחיד הוא בעצם המוסד שמשנה לשנה בהוראת שעה צריך להאריך את הצו הזה או לא להאריך חלילה. גם בשנה שעברה אותה דילמה הייתה ונקבעו דברים שייקרו במהלך השנה כדי להמיר את זה במשהו יותר קבוע או יותר ארוך טווח. מאחר ואני לא מזהה חוק מוסד באופק, נשאלת השאלה איך אנחנו לוקחים את השנה הבאה בצורה יותר רצינית בסוגיה הזו.
שלמה יצחקי
הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני אחראי על ביצועו של חוק הסכמים קיבוציים ומדי שנה אני פונה בעניין הזה של צו הסכמים קיבוציים, פטור לעובדי המוסד. אני גם פונה לגורמי המשרד מדי שנה בשנה. היה לנו ניסיון לקדם איזושהי חקיקה קבועה בנושא הזה, לתת פטור בחוק הסכמים קיבוציים, אבל זה לא כל כך צלח משום שגורמי המוסד בזמנו לא רצו לשבת עם נציגי ההסתדרות והפגישה התפוצצה. בסופו של דבר אני פונה גם ללשכה המשפטית אבל יש לה קדימויות בנושאים אחרים.

אם תהיה פנייה של היושב ראש לשר העבודה בעניין הזה, אני חושב שזה יוכל לקדם את הנושא.
היו"ר אברהם דיכטר
אני חושב שזאת לא שאלה של פנייה. זה נראה לי לא תקין גם מבחינת הגוף עצמו, מבחינת המוסד. לא תקין מבחינת השר שצריך להאריך כמעט בהליך אוטומטי, אבל גם לא תקין מבחינת הוועדה שצריכה לבוא כל שנה ולחתום על הארכת הצו הזה כאשר מראש ברור ששום דבר לא קרה בשנה החולפת, שום דבר לא צפוי לקרות בשנה הבאה, ולא תהיה מתירנות חדשה שתאפשר למוסד להתארגן בשנה הבאה, גם לא בעוד שנתיים, גם לא בעוד חמש שנים כנראה, ואם כולנו מבינים את כללי המשחק, לא יכול להיות שאף אחד מאתנו לא יכול לעשות כלום.
שלמה יצחקי
אדוני היושב ראש, אני הייתי שותף להליכי החקיקה של אותו סעיף מעבר בחוק ההסכמים הקיבוציים שבעצם נתן פטור. הייתה התעקשות של חברי הוועדה, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שמדי שנה יבואו ויעקבו אחרי הפטור הזה. מצד שני הייתה התעקשות שאת הפטור תאשר ועדת החוץ והביטחון ולא ועדת העבודה. אלה הליכי חקיקה שהתנהלו כאן בכנסת וכאן בכנסת קבעו את הקביעות האלה.
עידו בן יצחק
זה היה לפני 15 שנים.
שלמה יצחקי
נכון.
עידו בן יצחק
אתה רואה שחושבים עכשיו אחרת.
שלמה יצחקי
אני לא יודע.
היו"ר אברהם דיכטר
שלום חבר הכנסת מוזס.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
באתי להצביע.
היו"ר אברהם דיכטר
באת למקום הנכון.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
גם האיש הנכון.
היו"ר אברהם דיכטר
תמיד היית האיש הנכון ועכשיו אתה גם במקום הנכון. זה צירוף מקרים. אנחנו מברכים על הצטרפותך. אנחנו עוסקים בנושא של המוסד כארגון יחיד שאיסור ההתארגנות הוא דבר שצריך להיות מחודש כל שנה בצו שהוועדה צריכה לאשר ושר העבודה והרווחה צריך לבקש. זה מוזר מפני שזה באמת הארגון שאין שום הבדל בינו לבין כלל הגופים האחרים. נהפוך הוא. אם יש הבדל, הוא יותר לחומרה מבחינת המוסד. אתה אומר שכל הגופים עברו את זה, שב"כ עבר את זה בחוק, משטרת ישראל עברה את זה בחקיקה, שב"ס עבר את זה, צה"ל עבר את זה. כולם קיימים כבר בתוך ההסדר הזה שמעוגן בחקיקה ולכן לא כל כך ברור לי למה ההתעקשות כל שנה לפקח על זה. הרי לו זה היה באמת דבר שהוא חריג והיו אומרים שלאנשי המוסד צריכה להיות זכות התארגנות בגלל שהם עובדים בחוץ לארץ. נניח. אבל אין טיעון כזה ואני מניח שגם לא קיים טיעון כזה.

מר יצחקי, אולי תסביר לנו מה תוקע את זה.
שלמה יצחקי
אני לא יודע.
היו"ר אברהם דיכטר
תשובה טובה. התשובה טובה כי היא כנה.
שלמה יצחקי
היא כנה. אני באמת לא יודע מה תוקע את זה. כנראה סדרי עדיפויות, קדימויות, חילופי שרים, חילופי משרדים. אתה יודע, אדוני היושב ראש, אם מותר כאזרח לומר, לא תמיד חייבת לבוא חקיקה ממשלתית.
עידו בן יצחק
אנחנו עוסקים בגוף ממשלתי.
שלמה יצחקי
אגב, התיקון לחוק הסכמים קיבוציים שקבע את הנושא הזה של התארגנות וביקור במקומות עבודה, זכויות לוועד עובדים וכיוצא בזה, זאת הצעת חוק פרטית.
עידו בן יצחק
נכון. היא עסקה בכל ענפי המשק תוך תפיסת עולם מסוימת.
שלמה יצחקי
אבל אותו סעיף בחוק המעבר שנתן פטור וביקש שאת האפשרות הזאת שכל שנה מדי שנה יינתן פטור ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, זאת הייתה התעקשות של חברי הכנסת דווקא.
עידו בן יצחק
בסדר, אבל זה היה לפני 15 שנים ובינתיים החוק מתפתח ורואים לאן הוא הולך.
שלמה יצחקי
ניסיתי לקדם חקיקה אבל לא הצלחתי.
היו"ר אברהם דיכטר
מר מוזס, אתה רוצה להתייחס?
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
עכשיו אני קורא את זה. אצלי זה חידוש. לא ידעתי על כך.
היו"ר אברהם דיכטר
זה קצת צורם. אפילו הייתי אומר שזמנו של שר העבודה והרווחה הוא זמן יקר וכל שנה צריכים פעם נוספת להושיב אותו, לכתוב מכתב, לחתום עליו, הוועדה צריכה להתכנס כדי להחליט שפחות או יותר השמש תזרח. כולנו מבינים שאם זה קיים לגבי כל הארגונים האחרים, לא נראה סביר שזה לא יתקיים לגבי מוסד. עכשיו רק צריך למצוא את הקונסטרוקציה החוקית איך לעגן את זה ואני לא חושב שאיסור התארגנות של המוסד צריך שתהיה הצעת חוק פרטית. אני חושב שזה לא שונה מכל הגופים האחרים שעוגנו בחקיקות ממשלה.
שלמה יצחקי
אני חייב לומר עוד דבר אדוני. אגב, אני עובד על זה. זה פשוט גוזל גם מזמני מדי שנה בשנה. אנחנו תמיד בדחיפות של הזמנים לקראת סוף שנה כדי שזה יתפרסם לפני ה-1 לינואר. אני מוכרח לציין שאני עוד לא הבאתי את הסוגיה הזאת של חקיקה בפני השר. לא הספקתי לדבר אתו בנושא הזה. אני מוכן בהחלט להביא את דברי היושב ראש לשר העבודה.
היו"ר אברהם דיכטר
אני מעריך מאוד את התשובה הכנה והאמיתית, ואני גם מבין את הכיוון שאתה חושב.

אני רוצה לסכם ולהצביע. אני אומר לעצמנו שהסיפור הזה לטובת המוסד ולתפארת מדינת ישראל. צריך לעגן את זה בחקיקה. זה לא סביר שדבר מובן מאליו יצטרך להיגרר שנה אחר שנה. אין כאן שום פיקוח אמיתי שאנחנו עושים אלא זה פיקוח טכני. פיקוח טכני, אתה יכול לפתור אותו באבחה אחת בחקיקה ודין הארגון לסוגיה הזו יהיה כדין הארגונים האחרים המקבילים.
שלמה יצחקי
אני מוכן להבטיח ליושב ראש, בעקבות המכתב של יושב ראש הוועדה לשר, של אישור הוועדה, במידה והיא תאשר, כשאני אחתים אתו על הצו, אני באמת אביא את הדברים כהווייתם כפי שהיושב ראש אמר.
היו"ר אברהם דיכטר
ליתר ביטחון אנחנו נוציא מכתב שמסביר את הצורך שהוועדה מזהה לעגן את זה בחוק ולא בהארכה כל שנה מחדש. אני מסמן לעצמנו את מושב הקיץ שבעיני הוא המושב שבו החוק הזה כבר צריך להיות מאחורינו. וייתר הארכה נוספת עד 31 בדצמבר 2018.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אם את רוצה להתייחס, בבקשה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
כן. אנחנו מדברים על הצו של המוסד. לא שאני חושבת שההצבעה שלי כאן היא משמעותית במיוחד, אבל אני כן רוצה לומר שאני לא מקבלת כמובן מאליו את העובדה שאסור להתאגד במוסד, כמובן בגבולות הרציונאליות. אני לא חושבת שבמבצע חיסול, איש מוסד צריך לומר שהוא בשביתה. אבל זה לא עומד בסתירה לכך שיש לאפשר להם להתאגד. אני אומרת את זה כדי שחס וחלילה דבריי לא ייתפסו כאבסורד כי אני מבינה שצריך להיות כאן סוג אחר של התארגנות.

כפי שאני לא מקבלת כמובן מאליו כלל ועיקר שבמשטרה אסור להתאגד, ואני חושבת שלשוטרים באופן ספציפי כן צריך להיות איגוד מקצועי כנהוג בעולם, כך אני גם חושבת שאין למנוע מאנשי המוסד להתאגד בהתאגדות מיוחדת עם סייגים מסוימים לפעילות מבצעית כמובן.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
ומה דעתם על השב"כ?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
אנחנו דנים במוסד ולכן אני מתייחסת אליו. לגבי השב"כ הרי יש כבר הלכות. כל מה שאני אומרת תקף לגבי כל כוחות הביטחון חוץ מצה"ל כי צה"ל זאת סיטואציה שונה לחלוטין. יש גיוס חובה על פי חוק, זה צבא העם וברור לחלוטין שאי אפשר להתאגד. זה גם לא מקום עבודה.
קריאה
אבל קבע?
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
בקבע נדון בהזדמנות אחרת. על כל פנים, צה"ל מושתת על בסיס הכורח והחיוב על פי חוק לשרת. זה צבא העם וברור לחלוטין שלא יכול להיות שם איגוד מקצועי. זה לא רלוונטי בכלל. אבל הגופים האלה הם חלק. בגלל שאנחנו מדינה שסוגיית הביטחון בה היא מאוד משמעותית, הגופים האלה הם גופים שבסופו של דבר הם גופים אזרחיים. הם אמנם שייכים לכוחות הביטחון, אבל משרתים בהם אנשים שזה מקור פרנסתם כל ימי חייהם, חלק מהם בתפקידים משרדיים, ולכן לו זה היה תלוי בי, היה ניתן להם להתאגד במגבלות כמובן קשות וחמורות אבל בוודאי הייתה ניתנת להם הזכות לנהל משא ומתן למשל על תנאי העסקתם. כמובן במגבלות על זכות השביתה המתבקשות מהאופי המיוחד של השירות.

זאת עמדתי והיה חשוב לי לבוא ולומר אותה בהקשר הזה.
היו"ר אברהם דיכטר
גם לטובת חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחברת הכנסת ענת ברקו שהגיעה. אמרתי קודם לכן שזה נראה כמעט טכני שכל שנה אנחנו באים להאריך את תוקף הצו לגבי המוסד, בעוד שלגבי כל הגופים האחרים, זה מעוגן בחקיקה. שב"כ מעוגן בחקיקה כבר 15 שנים, שירות בתי הסוהר קיבע את זה בחקיקה, משטרת ישראל קיבעה את זה בפקודת המשטרה וצה"ל הוא לא ביחסי עובד-מעביד כך שזה לא קיים שם. בוודאי שהמוסד הוא לא הגוף הכי מתירני מבין כל הגופים שמניתי עכשיו, שאם צריך לעשות שינוי, הוא מתחיל במוסד. אבל סביר להניח שדין אחד ראוי ונכון שיהיה לכל הגופים האלה ועל זה הייתה שיחה עם מר יצחקי וביקשתי גם להביא את זה בפני שר העבודה. אנחנו גם נוציא מכתב שאנחנו מבקשים את הדבר הזה לקבע בחקיקה כדי שזה לא יהפוך למשהו טכני. השר מקדיש מזמנו לכתוב את המכתב, אנחנו מקדישים מזמננו לדון, וזה כאשר אנחנו מבינים שזה לא סביר שהמוסד הוא היוצא מן הכלל מבין כל הגופים האחרים, לא בזה שאנחנו מתירים התארגנות אלא בזה שאנחנו אוסרים אותה כל שנה בצו מחודש, כאילו האיום הוא מצד המוסד.

אני לא רוצה להיות יותר מדי אכזרי כמו חברת הכנסת יחימוביץ שתיארה בדיוק מתי אוסרים את ההתארגנות, אני בכל אופן בא מעולם הרבה יותר רך.

ענת, את רוצה להתייחס?
ענת ברקו (הליכוד)
כן. אני חושבת שצריך להיות דין אחד ומקסימום יהיו נשות המוסד, נשות השוטרים. אני חושבת שצריך להיות דין אחד לכל גופי הביטחון ולא צריכה להיות הבחנה ביניהם.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה)
להבנתי מדובר רק על הצד הטכני שצריך כל שנה לחדש מחדש.
ענת ברקו (הליכוד)
ולמה צריך את זה?
היו"ר אברהם דיכטר
באופן טכני אנחנו חייבים לאשר את הצו כי אחרת הוא פוקע. אם הוא פוקע, יכולים להתארגן וזו לא כוונת המחוקק ואני חושב שזאת גם לא כוונת המוסד. לכן אנחנו נדרשים להאריך את הצו. אנחנו בשלהי הדיון ואני לא יודע מה עמדתך. אני מניח שבאת כדי לתמוך בהתארגנות.

מר יצחקי אמור ללכת לשר. אנחנו הסברנו שאנחנו לא רואים כל שנה את חידוש הצו הזה או הארכת הצו בשנה נוספת כאשר המוסד הוא מקרה מיוחד ביחס לכל הגופים האחרים המקבילים – שב"כ, משטרת ישראל, שב"ס, צה"ל – שבכולם זה קיים מכוח חקיקה או פקודה.

למוסד אין כוונה ליזום חקיקה ממשלתית ספציפית לסוגיה הזו?
ערן
הייעוץ המשפטי, משרד ראש הממשלה, תל אביב. לפני שלוש שנים בוצעה איזושהי יוזמה עם משרד התמ"ת ואפילו נכתב תזכיר. בסופו של דבר הופתענו לראות שהייתה איזושהי התערבות של ההסתדרות, לא מובן לנו למה, והעניין ירד.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
על מה היה התזכיר עם התמ"ת?
ערן
התזכיר היה הוראת שעה לעשר שנים שקובעת בדיוק את אותו סעיף.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
כלומר, מה שאנחנו מאשרים עכשיו לא לשנה לא לעשר שנים.
ערן
לעשר שנים. הוראת שעה שקובעת בדיוק את אותה הוראה שקיימת בחוק שירות הביטחון הכללי והוראה דומה שיש למשטרה על מנת לייתר את הצורך להגיע מדי שנה לוועדה ולקבל את האישור. זה לא צלח.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
ההסתדרות התנגדה לזה?
ערן
היה דיון מקדמי ונציגי ההסתדרות התנגדו בצורה כמעט אוטומטית. לא ברור למה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
למה? זה לא אוטומטי. אני נימקתי עכשיו באופן רחב ביותר למה אני בעד זכות התאגדות במוסד. אתה יודע, העמדה שלי היא לא בהכרח אוטומטית. היא פשוט שונה.
ערן
לא חייבים להסכים.
היו"ר אברהם דיכטר
נחסוך לך את השלבים בהם מותר להתארגן או אסור כי לא בטוח שאתה יכול להיות שותף סוד. היו כאן כמה רעיונות.
ערן
אנחנו ננסה ב-2017 להגיע עם חברי לאיזושהי הסכמה על מנת שנוכל לעשות איזשהו צעד של הוראת שעה לחמש שנים.
ענת ברקו (הליכוד)
אבל למה הוראת שעה? למה לא כל הגופים ביחד? למה הוראת שעה?
ערן
כי לכל גוף יש את החוק. כל גוף ניזון נורמטיבית מחוק שקשור אליו או מפקודה שקשורה אליו. לשירות הביטחון הכללי יש חוק משלו, למשטרה יש את חוק המשטרה ופקודת המשטרה משם נובע איסור ההתאגדות. לצה"ל כמובן יש את פקודות מטכ"ל.
ענת ברקו (הליכוד)
אצלם זה לא בהוראת שעה אלא זה בחוק.
ערן
נכון.
ענת ברקו (הליכוד)
אם כן, גם כאן זה יהיה בחוק ולא בהוראת שעה.
ערן
כיום למוסד למודיעין לתפקידים מיוחדים אין חוק. לפחות על פי ייעוץ משפטי הבנתי שדרך המך היא לא לתקן את חוק הסכמים קיבוציים כחוק, כסעיף חוקי, אלא רק לצורך איסור ההתאגדות על המוסד. לכן הדרך הנכונה, אם כי זמנית יחסית, זאת הוראת שעה עד שכן יהיה חוק או לא יהיה חוק. העובדה היא כרגע שאין חוק מוסד ואנחנו חייבים לתת פתרון לעניין הזה. אני מסכים שמדי שנה להגיע לוועדה ולבקש את הבקשה, לא מחויב המציאות.
ענת ברקו (הליכוד)
אולי לכמה שנים ולא רק לשנה אחת.
ערן
בזמנו דובר על עשר אבל אם זה עשר או חמש או שבע שנים, זה כבר עניין לדיון. אין לנו עמדה בעד תקופה כזאת או אחרת שהיא תקופה קבועה אבל אנחנו חושבים שמדי שנה להגיע לכאן, זה משהו שהוא לא מחויב המציאות.
היו"ר אברהם דיכטר
אני לא יודע לומר מה הקונסטרוקציה המשפטית החוקית הנכונה לעשות את זה, אבל - דיברנו על כך קודם באריכות – אין שום הגיון, שלא לומר הצדקה, לכך שהמוסד מבין כלל הגופים המקבילים הוא הגוף שלגביו יש מנגנון אחר. איך תהיה הקונסטרוקציה החוקית שהמוסד לא יהיה שונה מהגופים האחרים – שב"כ, משטרת ישראל, שב"ס, צה"ל – זה נראה לנו דבר שאנחנו נוציא מכתב בנושא הזה. סיכמנו עם מר יצחקי שעד סוף מושב הקיץ אנחנו מצפים שהסאגה הזו שכל שנה השר צריך לכתוב מכתב והוועדה צריכה לשבת ולהאריך את זה בשנה נוספת, יסתיים. הרי לא הולך לקרות שום שינוי בשנה הבאה ולא בשנה שלאחר מכן אלא אם באמת יוחלט שהגופים המקבילים, המציאות שם משתנה ואז זה יכול לנבא גם מה יקרה למוסד.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
אני רוצה להעיר הערה. מה שערן אמר על כך שזה לא צריך לבוא בשינוי בחוק הסכמים קיבוציים אלא בחוק כלשהו - - -
ערן
הוראת שעה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
חוק הוא הוראת שעה שהיא רלוונטית למוסד, אני חושבת שצריך לציין ששינוי חקיקת הסכמים קיבוציים, לא רק שאני מתנגדת לו אידיאולוגית אלא הוא מאוד מאוד קשה כיוון שהוא מעוגן בהסכמים בין-לאומיים של חופש ההתאגדות. לכן ברמה הפרקטית שינוי חקיקה כזה, הוא הרבה יותר קשה מאשר שינוי שקשור ספציפית למוסד.
שלמה יצחקי
זה לא נוגע לאמנות בין-לאומיות.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
כל פעם שזה עלה, בדקנו מה קורה ואפילו משרד המשפטים בא ואמר שיש בעיה עם הסוגיה של אמנות בין-לאומיות.
היו"ר אברהם דיכטר
אם יסתבר שבאמת כמו שאת אומרת או כמו שההיסטוריה אומרת שמסיבות שאני לא יודע לומר מה הן לא ניתן לשנות את גזירת הגורל הזאת שבהוראת שעה, בצו, נצטרך כל פעם להאריך את זה – במצב הזה נצטרך לשנות את הצו, לתת לו אורך חיים לא של צב אלא של צו ארוך יותר ונצטרך להתלות את זה באיזושהי צורה בגופים האחרים כי הרי לא יעלה על הדעת שנאריך את זה בעשר שנים ובעוד שנה פתאום תינתן זכות התארגנות לכל הגופים המקבילים ואז המוסד יישאר הגוף היחיד שבצו ניתן לאפשר לו לא להתארגן. לא שזה עומד לקרות, אבל אני אומר את זה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
אהרונוביץ' למשל תמך בהתאגדות שוטרים כשהוא היה השר לביטחון פנים. זה דבר שעומד על הפרק לפעמים.
היו"ר אברהם דיכטר
למרות הכול, אני חושב שעדיין יש הבדלים בין הגופים. עובדה שאפילו שירות בתי הסוהר בשלב יותר מתקדם תיקן ואני חושב שגם אז היה אותו שר.
ערן
אני חושב שכרגע הדרך הנכונה – גם בהתייעצות שהייתה עם הייעוץ המשפטי של משרד הכלכלה והתעשייה – הייתה הוראת שעה. שוב, אני לא נוגע כרגע באורך הצו, אבל בעתיד הנראה לעין ולאור הקשיים החקיקתיים כפי שהוצגו, הוראת שעה היא הדרך הנכונה בעת הזאת למספר מסוים של שנים.
היו"ר אברהם דיכטר
אני חושב שיש לנו למכביר הוראות שעה שאנחנו מחדשים מדי שנה, אפילו בנושא של איחוד משפחות, הגירה, ושם אתה אומר שאתה רוצה להיות עם יד על הדופק כי בשנה יש שינויים.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני)
חוק הכניסה לישראל.
היו"ר אברהם דיכטר
חוק הכניסה לישראל. זה לא המצב כאן.
ערן
אנחנו בעד שתהיה חקיקה.
היו"ר אברהם דיכטר
עצם המושג הוראת שעה, כאשר הוראת שעה הופכת להיות רוטינה שכל שנה מאריכים אותה, היא מאבדת משהו, בעיקר כשהיא עוסקת בסוגיה קבועה ולא משתנה.

בכל מקרה, אנחנו נצביע על בקשת שר העבודה והרווחה חבר הכנסת חיים כץ.
עידו בן יצחק
צו הסכמים קיבוצים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשע"ז-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(ב) לחוק הסכמים קיבוצים (תיקון מס' 6), התשס"א-2001 (להלן – חוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הארכת התקופה

התקופה הנקובה בסעיף 3(ב) לחוק, מוארכת לגבי עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לתקופה נוספת של שנה, עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017).

תחילתו של צו זה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017).
היו"ר אברהם דיכטר
מי בעד הארכת הצו כפי שהקריא היועץ המשפטי? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

הארכת הצו נתקבלה.
היו"ר אברהם דיכטר
ברוב קולות הצו יוארך עד 31 בדצמבר 2017.

כפי שאמרתי, אנחנו נוציא מכתב בנושא הזה ובו נבקש לעשות בנושא הזה מהלך שיאפשר חקיקה או למצער ירידה מההארכה האוטומטית הזו כמו שאמרה שלי, שהיא לא רוצה לעשות שום דבר אוטומטי, ובצדק. זה לא נראה לי נכון שהרוטינה הזו תימשך שנה אחר שנה אחר שנה. זה גם לא תקין.
שלמה יצחקי
אם אפשר לבקש אדוני. אנחנו נמצאים בסד זמנים עד ה-31 בדצמבר. זה חייב להתפרסם ולכן מכתב יושב ראש הוועדה לשר ואחרי כן חתימת השר ומשלוח הצו למשרד המשפטים לפרסום, אנחנו בסד זמנים.
היו"ר אברהם דיכטר
המכתב יצא היום.
שלמה יצחקי
את זה ביקשתי. תודה.
היו"ר אברהם דיכטר
תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.

קוד המקור של הנתונים