הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 313

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום חמישי, ט"ו בכסלו התשע"ז (15 בדצמבר 2016), שעה 9:00

שכר המורים - דיווח משרד החינוך לוועדה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

מיכל כהן - מנכ"לית משרד החינוך

גילה נגר - המשנה למנכ"לית, משרד החינוך

זהבה בן עמי - יועצת למנכ"לית משרד החינוך

סוניה פרץ - מנהלת אגף בכירה כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

משה שגיא - סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

אריה מור - סמנכ"ל ביטחון, משרד החינוך

אייל רם - סמנכ"ל עובדי הוראה, משרד החינוך

עופר רימון - מנהל מינהל טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

יוסי שטראוס - חשב, משרד החינוך

תמר כהן - מנהלת תחום בכירה, תיאום משכורות עו"ה, משרד החינוך

עתניאל גלילי - מנהל בית חינוך כרמים, מודיעין מכבים רעות, מודיעין, משרד החינוך

עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

מאיר שמעוני - מנהל מחוז ירושלים, משרד החינוך

אורית ריזל - יועצת חיצונית, משרד החינוך

ריקי נגרי - מנהלת עירוני ב' ע"ש רבין, מודיעין, משרד החינוך

לורי בריק - מחנכת כיתה ו' ומנהלת תחום חברתי ערכי, בית חינוך כרמים, מודיעין, משרד החינוך

מייה מושקוביץ-שיש - מורה, מחנכת ורכזת מקצוע אזרחות, תיכון אור, צור הדסה, משרד החינוך

שירי אמיר - מורה, מחנכת ורכזת תיכון אור, צור הדסה, משרד החינוך

סמדר פרץ - מורה, מנהלת בית ספר "אשכול", באר שבע, משרד החינוך

לבנת הוק - מורה ומחנכת, משרד החינוך

יוסי איצקוביץ - סגן בכיר לחשבת הכללית, משרד האוצר

אבי פרידמן - מרכז בכיר, אגף לשכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

שכר המורים - דיווח משרד החינוך לוועדה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 15 בדצמבר 2016, ט"ו בכסלו תשע"ז. הנושא: שכר המורים – דיווח משרד החינוך לוועדה. אבל לפני הדיווח אי אפשר שלא להתייחס למה שהביא אותנו לדיון היום.

כפי שזכור לכם, בשנה שעברה, אחרי תחילת שנת הלימודים, הוועדה קיימה דיון בסוגיית שכר המורים. דיון בסוגיה שנקרא לה הליקויים בתלוש השכר של המורים. היה כאן דיון מעמיק. משרד החינוך הציג את המערכות שלו. אני חושב שגם הסתדרות המורים הציגה וסיפרה לנו על האפשרות לפנות לאיזו אפליקציה וכולם שידרו לנו שבשנה הבאה יהיה בסדר וכל מורה יש לו ודאות, הוא חי עם ודאות מוחלטת לגבי גובה שכרו, תנאי שכרו ושיעור משרתו ואמרנו ובא לציון גואל.

יכול להיות, כמי שבא ממערכות שכר גדולות, אני יכול להעריך שבתחילת שנת עבודה או שנת לימודים במקרה של מורים, במאסות גדולות ומערכת עם תנודות ושינויי משרה ושינויי צורת העסקה, יכול להיות מצב של אחוז סביר של בירורי שכר כאלה ואחרים. ואומר לכם בכנות, אני אמרתי גם לכמה אנשים פה שאני מרגיש תחושת החמצה, לפחות כפוליטיקאי שזיהה את הבעיה.

מיד אחרי תחילת אוקטובר, נאמר ככה, התקשרתי לחבר הכנסת איציק שמולי. אמרתי לו איציק, שנה שעברה יזמת דיון בעקבות קבוצת מורים בווטסאפ, שטענו שהשכר שלהם נמוך, תעשה טובה, בדוק איתם שוב אם הכל תקין. חוזר אלי חבר הכנסת איציק שמולי אומר לי תשמע, אין מחאה, אין קבוצת הורים, הכל בסדר. שבוע אחרי זה ותרעש הארץ ותהום כל הארץ והנה הרעש הגדול.

רבותי, אין ספק ואמרתי בתחילה, יש אחוז מסוים של בירורי שכר שהם אופייניים למערכות. אם אני יוצא מסוגית השכר, ויושבת פה המנכ"לית שנקדם אותה בברכה – מיכל כהן – ויושב פה רן ארז, יושב ראש ארגון המורים. הסתדרות נמצאים איתנו? עדיין לא. מורים יש איתנו היום. יפה. נשמע גם אתכם.

ואני אומר לכם רבותי, כוח ההוראה במדינת ישראל הוא כוח ענק, גדול והמדינה מפנה תשומת לב רבה. זה אחד המשרדים ואפילו המשרד הכי גדול בתקציבו אחרי משרד הביטחון. בשנים האחרונות הוזרמו משאבים רבים. הכנסת בדרך כלל אוהבת לחבוט ברגולטור, בשלטון, אבל אני אומר לכם, מושקעים משאבים רבים. אין ספק שאם זה לא מערכת החינוך, אז ההתייחסות הייתה אחרת. היו בודקים תשומות ותפוקות בצורה אחרת, בצורה כפי שמערכות כלכליות צריכות לבדוק את עצמן.

כוח ההוראה במדינת ישראל הוא עמוד השדרה שלנו בעיצוב הדורות הבאים. לנו חשוב שהמורה בכיתה יעמוד, לא יהיה מוטרד לא מהילדים שלו כרגע מה הם עושים ואיפה הם, אפילו לא מבן או בת זוגו או זוגתו, משום דבר אחד, אפילו לא איך יורדת המשכנתא החודש, אם תרד, אם יכבדו את השקים שנתנו או לא. מדבר אחד – אם הוא מגיע ליעד עם התלמידים שלו בכיתה. ואין ספק שכשתלוש שכר הוא דבר לא ודאי, זה מטרד. זה מסיח את הדעת.

אני רוצה לומר למנכ"לית ואני חושב שאמרתי לה את זה בעטיה של בעיה אחרת, של סוגית הרישום למוסדות החרדיים, אני חושב שתחילת שנת הלימודים – 1 בספטמבר – צריך להסתיים ב-30 במאי ואני אסביר את עצמי. לא יוצאים לחופשת הקיץ בלי שאני יודע שה-1 בספטמבר סגור. סגור מכל הבחינות. שאחרון התלמידים והתלמידות משובצים. שאחוזי המשרה וצורת ההעסקה, הכל כבר סגור. כי אם באמת - ורבותי, עכשיו תחלקו עלי אם אני אומר דברים חסרי טעם - כשאני מגיע כהורה, כאזרח, לתחום בית הספר במהלך חופשת הקיץ, אני רואה עיר נטושה.

לעתים כדי לקבוע פגישה עם אחד מאנשי הצוות כהורה, אני נדחק עד ל-15 באוגוסט. ואם הציר המרכזי הוא המנהל והפיקוח וכל המעמסה מתנקזת בסוף הדרך, לקראת תחילת שנת הלימודים על קצה הפירמידה ההפוכה, שזה המנהל, הפיקוח וכל המערכות ב-15 יום צריכות להסתודד, להגיע לסנכרון מלא, אני אומר לכם: אין מציאות כזו שבשנה הבאה נפתח את השנה בלי ליקויים דומים לה. השנה יש לזה משהו מיוחד עם הרפורמה של התחבורה הציבורית, מה שנעשה בתחבורה הציבורית, אבל גם ללא הרפורמה, והנה אני אומר לכם, שלא יישמע, אני אמנם לא מקל ראש בזה, 10% מתוך 182,000 מורים, כ-182,000 מורים, אני מדייק כמעט?

כן.

10% ליקויים זה משהו כמעט סביר. כמעט סביר במערכת שאמרתי היא תנודתית, היא לא יציבה. מורים משנים את צורת ההעסקה שלהם, מורים חדשים נקלטים, מורים ותיקים יוצאים. 10%. אבל אנחנו כבר מכירים את המערכת, אנחנו יכולים להיערך ואני שמח שהוקמה ועדה. אני בכוונה לא התעברתי על ריב לא לי ולא קפצתי מיד לבריכה לקיים דיון, אלא נדברנו ודחיתי פעמיים את הדיון, כי אני חושב שמרגע שהתקבלה החלטה שנכנסים לזה בצורה יסודית, עם בדיקה יסודית, נתתי את מרווח הזמן ואנחנו כאן הבוקר כדי לשמוע מה נעשה, מה הוועדה עשתה, אבל לפני כן מיכל, באמת הגיעו מורים לאן אז אני רוצה לתת להם, כדי שנתחבר.

לפני שאני אציג?

כן. הכי טוב. כדי שנתחבר למה שעשיתם בצורה הכי נכונה וטובה. איתן ברושי, חבר הכנסת, אתה רוצה לומר משהו לפני כן?

כן, בוקר טוב.

לא על חוק ההתיישבות.

תיכף תשמע. בכנסת תדעו שאפשר לדבר על מה שאתה רוצה. בכל זאת, אדוני יושב הראש, המנכ"לית ששר החינוך פותח כל סקירה – המנכ"לית המצוינת, ובכל זאת, חבריי המורים והאחרים, אני חושב בצורה קצת יותר ברורה ממה שבחר לפתוח יושב הראש בבוקר הזה. נכון, אנחנו עסוקים ובעצם בשעות הקרובות יש הרבה דיונים של התקציב וחוק ההסדרים, אבל בכל זאת אני רוצה לומר שיש כאן מחדל גדול ויש מי שאחראי למחדל הזה. זה לא נכון לומר כל פעם שעכשיו אנחנו מסדרים את זה. זה לא סודר עד היום.

יש סכסוך עבודה בין המערכות של המורים למשרד החינוך ואני רוצה לומר שזכיתי להביא מורה שלי מכיתות ב', ג', ד', מורה בת 77, ברכה מעיין, שהייתה מורה ביסודי במסגרת יום המורה שהיה פה. וכמו תמיד דיברו שם בחגיגות. אני לפחות חשבתי גם בחגיגה לומר מילה על המשבר, כי אי אפשר על מעמד המורה ועל חשיבותו גם בעידן שלטכנולוגיה המתקדמת אין תחליף למגע של המורה, עם מבט עיניו עם התלמיד וכל הדברים שאתם יודעים יותר טוב ממני. גם אני עסקתי קצת בחינוך. גדלתי בבית של מחנכים.

בסופו של דבר המורה נשאר הדבר המרכזי ובישראל ההון האנושי הוא המשאב העיקרי, אפילו אם מצאו קצת גז. ובסופו של דבר אי אפשר לדבר על חשיבות המורה ולעבור ככה לסדר היום כבר חודשים עם בעיית השכר. קודם כל השכר נמוך מלכתחילה. השכר לא ראוי למי שאומרים שבלעדיו אין פה עתיד למדינה. אז צריך לתת שכר יותר גבוה. אבל לא רק שהשכר לא מספיק גבוה, יש שיבושים שאין להם הצדקה וגם לא ברור מי לוקח על זה את האחריות.

בסופו של דבר המערכת של עובדי מדינה, והייתי גם עובד מדינה בכמה תפקידים, התרגלה שהיא יכולה להטיף מוסר לכולם, רק על עצמה היא לוקחת אחריות מאד מוגבלת – גם באוצר וגם במקומות אחרים. ולכן יש פה תקלה. ואם מדברים על מעמד המורה, קודם כל צריך לשלם בזמן ולשלם יותר וצריך לדעת שאין אפשרות לדבר על חשיבות ההוראה עם המשכורות הנמוכות ועוד עם הנזקים שקרו בתחילת השנה שלא טופלו עד היום.

דבר שני, מישהו צריך להגיד שהוא לוקח את האחריות. אנחנו ראינו עכשיו את ראש אכ"א מתפטר כשגנבו לו את המחשב מהבית. חינוך זו דוגמא אישית, כך אומרים כולם, גם השר, ומישהו צריך להגיד שהוא אחראי ומישהו צריך להסביר איך זה לא יקרה יותר.

הדיון הזה מתקיים באיחור. אני ביקשתי את הדיון הזה כבר לפני שבועות ארוכים. אמר לי יושב הראש חכה, משרד החינוך לא מעוניין. בוא נחכה, נמרח את הזמן. אז פניתי לנשיאות הכנסת. הדיון הזה מתקיים היום, אתם רואים שאין פה חברה כנסת, זה יום לא שגרתי. אני בכל זאת הלכתי לישון אתמול בשתיים בלילה ואני פה, כי אני חושב שהדיון הזה חשוב. ואם אומרים שההוראה חשובים והמורים חשובים, אז בבקשה, צריך להתנהג בהתאם ולהוכיח את זה. תודה.

תודה. נציגות מהמורים, בבקשה, תציגי את עצמך.

שמי סמדר פרץ, אני מנהלת בית ספר "אשכול" בבאר שבע. נכון, יש בעיה. כולם צודקים. אתה הזכרת פה שני דברים – לשלם בזמן ולהעלות את השכר. להעלות את השכר זה לא הדיון. אנחנו נשמח שזה יקרה במשכן הזה ויחשבו איך להעלות את שכר המורים, כי אכן זה הון אנושי מאד חשוב.

לגבי הבעיה. הבעיה קיימת לא מעכשיו. זה מספר שנים שהבעיה קיימת. השנה היא הוצפה ולדעתי הקש ששבר את גב הגמל זה כל העניין של הרפורמה בנסיעות. אני חייבת לומר שבאמת נזעקו מורים - - -

משרד האוצר איתנו כאן?

כן.

מאה אחוז.

וההון האנושי בבית ספרי, כמנהלת בית ספר אני רואה אחריות שמורה תהיה שלווה ורגועה בכיתתה כדי להגיע לכל ילד ולא תהיה טרודה מסיבות אלה ואחרות, כמו הסיבה הזו. המהלך שנעשה פה הוא מהלך אדיר. זימנו את כל אנשי השטח לבוא ולהידבר ולהציג את הבעיה ולמצוא ביחד פתרונות. אני בפעם האחרונה בחיי הייתי שותפה למהלך של האפשרות לשאת ולומר את הדברים ולהציג את כל הבעיות.

סמדר, תרשי לי שאלה. אני תיארתי איזה מצב מסוים בחופשת הקיץ. אני רוצה לשאול אותך בפרקטיקה, כמה שנים את מנהלת בית ספר?

אני מנהלת, הייתי שנתיים ועכשיו אני שוב שנתיים, ארבע שנים.

כבאר שבעי, איפה זה בית ספר אשכול?

בשכונה ט' בבאר שבע.

טוב, אני מהפריפריה, גדלתי בפריפריה של באר שבע, אז זה בסדר.

איפה?

במקור גדלתי בשכונה ד', למדתי בבית ספר סיני שהפך להיות רננות.

אני מכירה.

טוב, בואי נעשה ככה, אני שואל אותך שאלה. מתי את כמנהלת, סגורה על מערכת השעות שלך.

תראה, בעיקרון יש תהליך שבשנתיים האחרונות שולחים לנו כבר מוקדם יותר להיערך, בסביבות מרס-אפריל, אבל השנה, אני אתן לך דוגמא שב-25 באוגוסט, פתאום מורה החליטה, בעלה עובד קבע, העבירו אותו לעיר אחרת, היא הודיעה לי ב-25 באוגוסט.

זה המקרה הקיצון.

אבל כל שנה זה קורה.

אחוז מסוים קיצון, נותן לך אותו.

יש.

אני שואל על מצב סטטי. אני שואל אותך שאלה, מתי את מפוקסת על מערכת השעות שלך, כולל הזרמה למחוז?

ב-15 ביוני כבר יש 90% מצבת, אפשר לומר.

90 אחוז מצבת. את עדיין אומרת ש-10% אחוז אלה הסטיות.

יש סטיות.

תקשיבו, אני לא איש מורה, לא איש חינוך, אל תתבלבלו, אני לא איש חינוך. אני אדמיניסטראטור, וכנראה זה הדלתא הקטנה המשלימה שלכם. כשאני ניתחתי בלי שמישהו דיבר איתי, אמרתי רבותי עם כמה תשלומים יש בעיה? ואמרתי מתוך 180,000, אם 18,000 יאמרו שהתלוש שלהם לא מושלם, זה חלק קטן של הבעיה. יש את הבעיה של אי ודאות, הסרבול של סולם השכר, עוד הרבה בעיות יש למורים, אבל בקטע הזה של בירורי שכר – 10% זה סביר, אבל אני לא מוכן לחיות עם זה.

צודק. יש עוד הערה.

אני אתן לך להשלים. תשלימי.

יש עוד הערה חשובה שמבין 34 אנשי צוות, אני קלטתי השנה 4 מורות חדשות לחלוטין. כלומר, הן רק השנה פתחו את תיק העבודה שלהן והשכר שלהן צריך להתעדכן וכל הדיונים האלה. אז זה עוד טולרנס שצריך לקחת בחשבון. אין ספק שזה לא צריך לקרות. אין ספק שצריך למצוא פתרונות. הגדולה של המערכת היא שהאנשים השמיעו את קולם, הם זכו לבוא ולבטא את עצמם ולהיות שותפים במציאת פתרונות לטווח הקצר ולטווח הרחוק.

תודה. עוד מורה? בבקשה.

לי קוראים מייה, אני מורה לאזרחות, אני מחנכת, אני רכזת מקצוע האזרחות בתיכון אור בצור הדסה. אני דווקא רוצה להתייחס לצד השני. אם היא מתייחסת כמנהלת - - -

את יודעת, אני רוצה לומר את זה, זה חשוב שתדעי, המנכ"לית. בדיונים שלנו בוועדות, כשמגיעים מורים, בדרך כלל זה המורים והמורות לאזרחות. להשתתף דיונים, בעיצוב מערכת החינוך. מצאתי לנכון לציין את זה.

אוקיי, תודה. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאתה אמרת. הוועדה הזאת התכנסה גם בשנה שעברה וגם אני מהצד שלי פניתי ליהודית, המזכירה של הוועדה, באמת לנסות ולקדם את זה ושיהיו דיונים. אני חושבת שזה חשוב לא רק שמגיעים למסקנות אלא ללוות את התהליך הזה לאורך הזמן וכן לשמוע את קול צעקתם של עובדי ההוראה במדינת ישראל.

אני חייבת להתייחס לפנייה שאני עשיתי לחבר הכנסת איציק שמולי. אני העליתי פוסט. זאת אומרת מבחינתי מהיום הראשון הוא ידע שיש איזו שהיא מצוקה, כי אני דיברתי מדם ליבי, ממה שלי קרה כשאני - - -

אין לי תאריכים בזיכרון.

אז אני אומרת, בערב ראש השנה קיבלתי משכורת של 3,592 שקלים וככה פתחתי את החג, כשבפני עוד כל חגי תשרי ו - - -

כמה שנים את במערכת?

4 שנים.

ומסגרת ההעסקה שלך השתנתה משנה שעברה לשנה הזו?

לא, אני שנה שנייה באותו בית ספר ואני מתחברת - - -

באותה צורת העסקה? באותה מסגרת?

כן, באותה משרה. קיבלתי עוד תפקיד השנה, שאני מכרזת מקצוע.

וכמה היית המשכורת המקורית?

עדיין לא אישרו לי את זה, לקחתי את זה בחשבון, אבל מבחינתי, כשאני פותחת את ספטבמר, אני רוצה שתהיה לי משכורת.

כמה הייתה צריכה להיות?

בסביבות ה-7,000-8,000 שקלים.

זאת אומרת 50%.

לא, זה 100% משרה.

לא, 50% קיבלת מהשכר.

כן, כן.

ומקדמה?

לא, אני - - -

לא, לא, אני מבקש, אין כאן דיאלוג, סליחה.

לא, אני רוצה להשלים.

רגע, אני אתן לך. חברים, אף אחד לא מתפרץ. גם לטובת הפרוטוקול, כי הפרוטוקול לא מכיר אתכם ולא מזהה אתכם.

אז יכול להיות שבאמת השכר אולי צריך להיות יותר גבוה. אני נמצאת בזה מתוך שליחות. אני אישית לא מקבלת את הטענה שזה סביר וזה בסדר ש-10% מתוך 180,000 - - -

אמרתי, לא מוכן לחיות עם זה.

אוקיי, אז לא צריך לחיות מבחינתי עם אחד. עם מורה אחד שלא מקבל את המשכורות שלו בזמן.

את מכירה כמורה לאזרחות את המושג של הכרח שלא יגונה?

עדיין, אני אומרת כתפיסה מערכתית, צריך לשאוף ל - - -

צודקת, צודקת.

אפילו לא להתייחס לזה כאמירה שזה סביר וזה בסדר וזה קורה, כי זה לא.

לא, לא, וודאי.

זה דבר אחד. אני רוצה להתייחס למה שאמרת לגבי ודאות במערכת עצמה. אני כמורה מחפשת את הודאות שלי גם בסוף השנה, לדעת בדיוק מה יהיו אחוזי ההעסקה שלי, מה הנתונים שלי. אם אני מקבלת עוד תפקידים – מה תהיה הדמיית השכר שלי. אני יודעת שאלה גם דברים שעולים פה במסקנות, אבל זה חשוב גם לנו לצאת בסוף השנה עם איזו שהיא תחושה של ודאות ולא לקבל מערכות עם שינויים כאלה ואחרים, רק באוגוסט.

את מלמדת ביסודי או על יסודי?

בעל יסודי. אני מורה לאזרחות.

מי המעסיק שלך?

בעלות מקומית.

רשתות או רשות מקומית?

מטה יהודה, רשות מקומית. אבל עדיין, אני מדברת גם על שנים קודמות, כשאני עבדתי גם בעיריית ירושלים.

זו הסיבה שאנחנו כאן. מסכים איתך. זו הסיבה שאנחנו כאן היום. זו הסיבה שלא רציתי, עם כל הביקורת ואני לא חושש מביקורת, מה לעשות, אני חמש קדנציות בכנסת. קדנציה חמישית, לא נתפסתי עדיין כפופוליסט. ואני לא אומר שמי שצועק ומלין או פופוליסט, אבל באמת רציתי, דווקא בגלל עברי כאיש מערכות שכר, לוודא שאכן הולכת להיות כאן עבודה רצינית, להגיע, לצמצם את זה למינימום. כי כל מורה בסוף, כל תלוש, כל משכנתא, היא ישות עצמאית, היא בן אדם, משפחה. את צודקת. אבל אני רק אומר לכם שצריך גם להכיר את המציאות.

אז אני רוצה ברשותך להתייחס לעוד מציאות, כי אני לקחתי חלק גם בפגישות עם המנכ"לית, עם השר, בוועדות השונות, יחד עם מנהלים, עם מורים שהגיעו ובאמת דיברו והעלו את הטענות שלהם; ומקודם שאלת אם יש פה נציגים של ההסתדרות והפעם אין והיום הגיע יושב ראש ארגון המורים.

אני מברך על כך. ציינתי זאת.

גם אני מברכת על כך, אבל אני באמת תוהה האם רק בנקודה הסופית מגיע נציג של ארגון המורים, שאני אישית חברה בו, שגם אני פניתי לאותו ארגון. חשוב לי - - -

אני שואל שאלה. הוא לא יודע, אבל נזפתי בו על זה שהוא איים להשבית את הפעילות החוץ בית ספרית בעקבות הנושא הזה. אני הרגשתי אותו. אתם כמורים לא הרגשתם?

אז אני יכולה להגיד שכשאני פגשתי לנציגים שלי לא קיבלתי מענה בהודעות, לא חזרו אלינו טלפונית. גם אלייך לא חזרו טלפונית.

אני רוצה להגיד באמת.

את לא יכולה להגיד. תתני לה לסיים.

בטח.

ואנחנו נמצאים פה באיזה שהוא מקום בעייתי, שמצד אחד יש לנו ארגונים שאמורים לייצג את האינטרסים שלנו וגם חשוב להתייחס לזה בהקשר של פתיחת הסכמים ומה קורה איתנו מבחינת שכר ומבחינת השעות ומבחינת המעמד של המורה, אבל אנחנו נמצאים פה במצב שאין לנו מענה. ממש ככה. ואם אני לא מועסקת דרך משרד החינוך, אז קשה לי להגיע לאותם נתונים ולאותם אנשים שיכולים לסייע לי מבחינת חשובים, מבחינת טלרים וכו', ויש פה בעיה אמיתית.

כמישהי שלקחה חלק בוועדות וראיתי את הרצינות ואת הנכונות גם של המנכ"לית וגם של אנשי המשרד, זה מבורך וזה חשוב, אבל עדיין גם היום יש עוד מורים – הגענו לדצמבר – שהשכר שלהם לא שולם בזמן, לא שולם במלואו וזו בעיה וצריך להתייחס לזה.

תודה. בבקשה, אחרונת הדוברים מקרב המורים.

שמי שירי אמיר, אני מחנכת ורכזת של חינוך מיוחד בתיכון אור בצור הדסה. מייה ואני, עם עוד כמה מורים, התחלנו את המחאה הזאת.

כמה שנים את במערכת?

12.

במערכת?

כן. אני עובדת עם נוער בסיכון ואני מאד נהנית מהעבודה שלי, אבל אני חושבת שיש פה משבר אמון חריף, שצריך גם לתת עליו את הדעת, בין המורים, בין עובדי ההוראה – לא רק מורים – זה גם גננות, לבין משרד החינוך ולבין הארגונים. אנחנו מרגישים ש - - -

בואי נשים את הארגונים בצד, כי זה לא הדיון.

אוקיי. אנחנו מרגישים שבאיזה שהוא מקום הפכנו להיות איזה שהוא כלי באיזה שהוא משחק. אני לא בטוחה כמה שמעו אותנו. אתם אמרתם שהתכנסתם כאן שנה שעברה, אז אנחנו רוצות לדעת במה תהיה שונה הפעם הזאת מהפגישה שהייתה - - -

אני אומר לך בכל אופן, לפני הסקירה של משרד החינוך, מה הולך להיות. בשנה שעברה נחה דעתי, כנראה הייתי נאיבי. הייתי חדש בתפקיד הזה, באתי, אמרתי, אני לא איש חינוך. זה תפקיד, למרות שאני לא מתחרט לרגע שלקחתי אותו. כיושב ראש ועדת חינוך, מתוך כל החמש קדנציות שבאחת מתוכן הייתי שר בממשלה, אני אומר לך, זה התפקיד הכי מאתגר, מהנה, מעסיק הרבה שעות ואני אומר לך שפעם שעברה באמת לקחתי את הדברים כהווייתם, כפי שהוצגו לי על ידי בעלי המקצוע, אבל הפעם – זה השינוי שהולך להיות – שהפעם אני הולך לעקוב אחרי זה מקרוב ובתדירות גבוהה.

אין לי ספק ואמרתם, שהתחושה שלכם היא שנעשתה עבודה רצינית, שלראשונה משתפים אתכם. היה וגם אני הרגשתי. אם לא הייתי מרגיש שיש פה עבודה רצינית, לא הייתי ממתין עד ליום הזה. אז זה השינוי. בכל אופן מבחינתי השינוי הוא שאני לא הולך לעזוב את זה. עד שאני לא מבין שהמערכת עלתה על דרך המלך, אני לא הולך לעזוב את הסוגיה הזאת. תודה רבה.

המנכ"לית, בבקשה.

תודה יושב הראש. אני אציג ברשותכם את המסקנות של הוועדה ואחר כך ברשותך אני אתייחס לדברים שנאמרו. כרגע מה שחשוב בעיני זה באמת לראות מה הרגע להקמת הוועדה, מה הן המסקנות. בוועדה ישבו הרבה מאד נציגים ואני אתייחס גם לזה.

אם כך, כפי שאתם רואים, הוועדה קמה, כן, על רקע מחאת עובדי ההוראה. זו פעם ראשונה שעובדי ההוראה, בעוצמה הזו, הגיבו לתהליכים שקורים. אמרה שירי, זה משבר אמון. אני בוחרת לראות את זה כקול מבורך של עובדי הוראה, שלוקחים את האחריות על מה שקורה ואומרים לא עוד. יחד עם זאת, צריך לראות את המחאה הזו, מצד אחד היא מאד כואבת. היא כואבת, ואמרתי את זה לא מעט בדיונים, שהיא כואבת יותר ממחאות אחרות, כי לפחות בחוויה שלנו, אנחנו עובדים כדי שעובדי ההוראה יוכלו לעשות חינוך טוב. בסוף הם שם מאחורי דלת הכיתה. וכשעובד הוראה לא מרוצה, זה אומר שאנחנו לא עשינו מספיק, אם כי הייתה לנו תחושה שאנחנו עושים, אבל כנראה זה לא מספיק. זו התוצאה. נקודה. עם תוצאות לא מתווכחים.

אנחנו צריכים לומר שמחאת עובדי ההוראה קמה בעצם בין השאר בגלל הסיפור של הרפורמה בתחבורה הציבורית. יחד עם זאת, זה לא כל הסיפור. זאת אומרת הרפורמה בתחבורה הציבורית שמה אותנו, הפקידים נקרא לזה, באיזה שהוא מקום שגם אנחנו לא יודעים עד עכשיו איך לאכול אותו. מה זה אומר? כשאתה משלם לכל כך הרבה עובדי הוראה שכר, ואתה צריך לשנות בעצם את כל המערכות שלך כדי להתאים לרפורמה.

אני חושבת שהטעות של משרד החינוך, והייתה פה טעות בשיקול דעת, שההתכוננות לקראת הביאה את משרד החינוך לנכות מתי? בספטמבר. רגע לפני החגים. כל בר דעת יודע ש-א' בעם ישראל, וטוב שככה, החגים זה משהו שלא עושים שינויים רגע לפני והסיפור של הנסיעות הוא סיפור של כל המגזר הציבורי ואני חייבת לומר ביושר, עד היום אנחנו עוד מתלבטים איך להתאים את המערכות לפי החוקים החדשים, שמי שקבע אותם.

כמו שאמרתי, הרפורמה בתחבורה הציבורית יצרה את המפץ הגדול, אבל זה לא הסיפור היחידי. כפי שאתה אומר, לצערי אני אומרת, גם כשאני הייתי מורה, אנחנו פשוט התרגלנו שרק בדצמבר אנחנו מקבלים שכר הוגן, מדויק, מכיוון שכל הזמן ידענו שבמהלך החודשים הראשונים, מערכת בית הספר מתעדכנת ואיתה, כדוגמא אחת שנתנה סמדר, כדוגמא אנחנו צריכים להמתין. יש הרבה מה לעשות כדי שזה יצומצם. הייתי מאד רוצה לומר מעל הבמה הזאת – אף לא מורה, אבל צריך להבין את ההשלכות. אם רוצים לתת גמישות למערכת, אי אפשר לצפות שלא תהיה גם גמישות בהעסקה.

אני רוצה להמשיך ולומר, אני אתייחס גם לשאר הדברים שנאמרו, אבל כפי שנאמרו, ברגע ששר החינוך מינה את הוועדה, אנחנו פתחנו את הדיונים לציבור. כחלק ממה ששירי אמרה, כי אמירה של אמון זה חשוב לנו יותר מכל. את התהליך הזה אנחנו נפתור, כך או אחרת. עוד צמצום ועוד צמצום, זה לא זבנג, אבל יש פה מערך שלם של שיפורים, שאני מקווה שמאד יצמצמו את זה.

אם תוכלי להתייחס לעובדי הבעלויות בסוגיה הזאת.

אני אתייחס גם לעובדי הבעלויות. אנחנו המעסיק הגדול במדינה, אבל המורים אמרו לנו – מייה וחבריה – רגע, לא אכפת לנו. לא אכפת לנו שאתם המעסיק של עובדי המדינה. גם לנו בבעלויות, כשאנחנו בעצם לא משלמים שכר, אנחנו לא המעסיקים של התיכון, גם לנו יש בעיות ואנחנו רוצים שאתם תיקחו עלינו אחריות. אני רואה בזה הזדמנות. זה קשה, זה מורכב, כי אנחנו לא משלמים, אבל אני מאמינה שבהסדרה שנעשה במדינה נצליח לטייב גם את הסיפור של תשלום הבעלויות.

אז לכן זה היה באופן שקוף, כדי להתייחס למה ששירי אמרה, כדי לא להחביא ולהתחבא. לא היה לנו קל. אמרו לנו דברים קשים, דרך אגב, שלא היו קשורים רק לשכר, אבל זו הייתה כבר במה להידברות של המורים איתנו ועל כך אני מברכת. השתתפו מנהלים, מורים, גננות, נציגי בעלויות, שלטון מקומי, נציגי אוצר שיושבים פה וזו ההזדמנות לומר להם שגם היום, כשהם באים, הם יכלו להשאיר אותנו לבד בצריח, אבל הם פה איתנו, כדי באמת לנסות - - -

השאלה אם הם היו קשובים.

הם היו מאד - - -

החשב הכללי, האם הוא אפשר לכם בקטע הזה של ניכויי השכר הרטרואקטיבי, האם לא הייתה פה קשיחות יתר? אף אחד לא בורח לשום מקום.

אני אגיד ככה, תראה, אולי תרשה לי, אדוני, בסוף להתייחס לאמירה הזאת, כי יש לי הרבה מה להגיד על זה.

בסדר, אבל אני ארצה להתייחס בקטע הזה.

בסדר. יש לי הרבה מה להגיד על סמכות ואחריות במדינת ישראל, אבל כרגע אני לא רוצה להתייחס לזה. אני כן רוצה להציג את יוסי איצקוביץ, סגן החשבת הכללית ואת אבי פרידמן מהסכמי שכר, כי זה לא מובן שהם פה. זאת אומרת יכלו להשאיר אותנו פה לבד ואני אומרת הם היו שם בכל הישיבות. להגיד על סמכות ואחריות, אני אתייחס תיכף על מה המשמעות, שאנחנו צריכים לקחת אחריות על הוראות שמישהו אחר מטיל עלינו, אבל הם חלק מהעניין.

היו נציגי הסתדרות המורים ונציגי משרד החינוך. הוועדה התכנסה שבע ישיבות ודנה בכל הסוגיות. בראש צוות העבודה כמובן אני עמדתי, שר החינוך היה חלק דומיננטי בוועדה וחילקנו באיזה שהוא שלב, מכיוון שזו לא רק במה להשמיע אלא גם לפתור, רצינו שהמורים יהיו חלק מהפתרון ולא רק הבעיה. אז בעצם חילקנו את הוועדה לצוותי עבודה. צוותי העבודה חולקו לפי הנושאים שמופו, שהמורים והמנהלים אמרו עליהם. אחד זה צוות מורים חדשים. אנחנו מקבלים מדי שנה כ-8,000 מורים חדשים. הטיפול בעובד הוראה חדש הוא שונה לחלוטין מטיפול בעובד הוראה קיים, בדיוק כמו ששאלת פה, כמה זמן. יש לזה משמעות.

הנושא של מורה ותיקים, מה צריך לעשות שם על מנת שהצמצום של הפערים יהיה יותר משמעותי. נושא תהליכי תפעול. בסוף זה תהליך של תשלום שכר, שמתחיל במורה ומסתיים במשכורת. פה בתהליך הזה יש רצף של אנשים, שמטפלים בשכר ואם החוליות חלשות, מה שגילינו שהחוליות חלשות, בסוף משלם השכר הוא מחשב. לצורך העניין הוא מחשב את השכר ואם החוליות חלשות לפני, הוא לא יוכל לשלם כמו שאנחנו רוצים. אז גם את זה בדקנו.

היה צוות שיפור השירות. עלה מאד קשה הנושא הזה של איך מתייחסים בשירות. איך אנחנו מתייחסים בשירות שאנחנו נותנים לעובדים כשהם באים, ונושא צוות בעלויות. בפעם הראשונה לקחנו פה אחריות.

אם כך, הצוות הגדיר את המסקנות. המסקנות יהיו לפי הנושאים, לפי צוותי העבודה ובכל פרק נראה מה הוא הדבר המרכזי ומה הן ההמלצות בטווח הקצר ובטווח הארוך. אנחנו הגדרנו. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות במיידי. המיידי זה שנת הלימודים הזו. הארוך זו שנת הלימודים הבאה. תחמנו את כל התהליך של היישום בתהליך של שנתיים. כמובן לא אמרנו הכל נראה בעוד שנתיים, כי יש דברים שאנחנו מתחילים במיידי. אז בבקשה. אלה המסקנות.

אני רגע רוצה לומר, כי נאמר פה משהו על המורכבות של המערכת, אז כפי שאתם יודעים, יש 135,000 עובדי הוראה שהם עובדי מדינה, המדינה משלמת להם שכר, ועוד כ-55,000 עובדי הוראה שהם רשויות ובעלויות. המשרד מקצה כ-1.7 מיליארד שקלים לטובת שכר מורים עובדי ההוראה, ועוד 700,000 מיליון שקלים מועברים לרשויות ולבעלויות.

האפיון של המערכת זה מה שנאמר פה בפירוש, הגמישות, לא גמישות בהעסקה בהיבט של פיטורים, אלא גמישות בהעסקה במובן שבכל שנה זו מערכת שמחוללת עצמה מחדש. הדינמיות של המערכת היא בעצם אולי גם המורכבות של המערכת, כי לכאורה עובדי הציבור, אנחנו, הפקידים, יש לנו את אותן 42 שעות מהרגע שאנחנו מתחילים ועד הרגע שאנחנו מסיימים את השירות שלנו. יכול להיות שנחליף תפקיד, אבל אם נחליף תפקיד זה פעם ב-3, 4, או 5 או יש כאלה גם 10 שנים.

אז זאת אומרת, כפי שתיארה פה המנהלת, אם ב-25 באוגוסט מורה עוברת, או אצלי, כשאני הייתי מנהלת בית ספר, ב-1 בספטמבר מורה הודיעה שהיא לא מגיעה והמערכות, לפחות בתקופה שלי, נגיד, היו מערכות לחודש הראשון, שזה חודש השינויים הגדולים, ואז היינו נותנים אחרי החגים את המערכת המעודכנת יותר, כדי להיענות לשינויים במצבות התלמידים, כי תלמידים נרשמים, אבל לעתים עד כ-10% יש שינויים במצבת התלמידים. יש שינויים במצבת המורים, יש העברות יזומות, יש דינאמיות מאד גדולה.

הדינאמיות הזו מדברת על תהליכים, על שותפים רבים בתהליך ועל רפורמות, הסכמי שכר, הנחיות חשב כללי ושינויים, ראה מקרה השנה – רפורמת הנסיעות, הרפורמה של התחבורה הציבורית.

אם כך, מה הם התהליכים הדינאמיים, נתנו פה רק במקצת. אני מסבירה את זה כדי להבין שגם פתרונות לא יכולים לבוא ולומר – נשלם שכר בזמן ובזה סגרנו את העניין. זה לא היה רציני אם היינו עושים דו"ח כזה. זה לא היה אמיתי אם לא היינו מתייחסים לכל המורכבות. המורכבות של העניין תשפיע על מורכבות היישום, אבל בלי פשרות.

אז תסתכלו, למשל בתהליכים דינאמיים במערכת, אנחנו רואים מורים מגישים בקשה לחופשה. יש הפסקות עבודה למורים חדשים בשנה הראשונה, בכל שנה ראשונה. יש הערכת ניסיון. יש העברות יזומות ממקום למקום. יש העברות מסויגות, שאנחנו אלה שמייצרים אותן. יש חישוב תקן, שמתבסס על מצבת תלמידים. יש שיבוץ מורים ותיקים. יש קליטת מורים חדשים. יש פרישות מהמדינה ומהבעלויות, מה שאומר כשמורה פורש, א' לא עד הסוף אנחנו יודעים עד הרגע האחרון, אפרופו אמר אדוני, אנחנו צריכים לסיים את שנת הלימודים ב-31 במאי. ב-31 במאי זה התהליך האחרון שלנו לשינויים של עובדי הוראה, אבל תאר לך שלא היינו נותנים להם, כדי שאנחנו נסיים ב-31 במאי, זה הטווח שאנחנו לוקחים כדי להספיק לטפל עד פתיחת שנה.

אבל אני חייבת לומר לך שלא מעט מקרים יש גם אחרי. ומה המשמעות? המשמעות שצריך לבחון בין להיות מצד אחד מאד עקבי בתהליכי העבודה ולא לתת גמישות. הלב האנושי אומר – אם לא תיתן גמישות במערכת כזאת מורכבת, אז אולי נשלם שכר בזמן, אבל ההתנהלות או ההרגשה של המורה, תהיה של מערכת אטומה עוד יותר. כי אם יש מורה שהתחייבה להגיע ב-1 לספטמבר ועושים לה מעבר, תאר לך שהיינו אומרים – את לא יכולה לעבור, או לחילופין אנחנו לא ניתן לך עבודה או משרה במקום אחר.

אבל איך הרגישה מורה שלא היה לה לשלם את ההוצאות של החגים?

איתן, דקה.

אני אגיד מיד.

לא, יש איזה גבול, איך מסבירים - - -

איתן - - -

רגע, מיכל, תני לי. אני רוצה לומר, אתה יודע כמה מקרים מגיעים אלי ופניות ציבור של מורים ומורות שמבקשים לעבור והמערכת לא קשובה? בוא, יש לכאן ולכאן. התמונה היא לכאן ולכאן ואני - - -

אז אם יש גמישות, שתהיה בשלושה חודשים אחרי תחילת שנת הלימודים ויפתחו את השנה - - -

כן, ותבוא לך מורה - - -

אבל מה אשמה מורה של 10 שנים שלא קיבלה משכורת בזמן? מה היא תסביר לילדים שלה?

יפה. זה קו חשיבה.

שמרוב חשיבות אין לה כסף לקנות מזון לחג?

צריך לקבל החלטה. אתה צודק.

לא, שמעתי שמודים פה לפקידי האוצר. זה שיא השיאים. לאודות לאוצר זה עוד לא שמעתי.

לא, תקשיב, אני מודה בסוף, לא מודה בהתחלה. או נוזף בסוף.

לא, המנכ"לית מודה לאוצר.

היא מותר לה, היא יודעת מה שאתה ואני לא יודעים.

א' אני שמחה ש - - -

לא, אני מכיר את האוצר. ממתי מודים לאוצר על דבר כזה?

איתן, איתן, צריך לקבל החלטה, אתה צודק. צריך לקבל. יש דיון עכשיו.

אז 10% יקזזו אותם אחר כך. בגלל זה מקזזים את כולם? מתזזים את כולם.

איתן, חבר הכנסת ברושי, באמת צריך לקבל החלטה. מישהו צריך למתוח את הקו ולומר עד כאן גמישות, עד כאן יציבות במערכת.

נכון, נכון.

נכון, אבל שוב, רק שתדע, שתהיה מוכן לכך.

חבר הכנסת ברושי, אני עומדת מאחורי כל מילה שאני אומרת, כי יותר מהכל קל נורא להאשים את כולם. אני עכשיו לוקחת את האחריות וכשאני לוקחת את האחריות, יש לי שותפים בזה. בעצם מנכ"ל משרד החינוך הוא לא זה שנותן את הוראות השכר. זה שהם נמצאים פה, גם להם יש את החלק שלהם ואמרתי שבסוף אני אתייחס, אבל כדרכי, אני לא בוחרת לשבת ולהגיד כולם אשמים. אני בוחרת לשבת ולומר זו המורכבות, בואו נראה, נסתכל לה בפנים. אני יכולה לבוא ולומר לך, תשמע, בשנה הבאה, בעוד שנתיים הכל יהיה נפלא. אני אומרת – נכיר את זה, נכיר את ההמלצות, אולי עוד יש משהו חסר, אני לא יודעת, אנחנו נבחן את זה ובעיקר אני אומרת בואו נבחן את היישום. להמשיך ולהגיד כולם אשמים, זו מבחינתי כרגע לא אופציה.

אוקיי, נמשיך.

אם כך יש העסקה מעבר למשרה, יציאה מרפורמות וכניסה. השותפים בתהליך השכר, כפי שאתם רואים פה זה מאד קטן, אז קשה לכם לראות. אמרתי, תהליך השכר מתחיל ממורה, מנהל בית הספר, מפקח, בעלויות, כוח אדם במחוז, חשבי שכר, אגף תחום תיאום שכר, אמח"י - שמחלק את השעות. אם אמח"י למשל לא יחלק להם את השעות בזמן, את התקן - - -

מה זה אמח"י? אני יודע מה זה קמב"ץ, סמב"ץ, אני יודע.

אמח"י זה ארגון מוסדות חינוך. הוא בעצם מחלק את שעות ההוראה. איך הוא מחלק את שעות ההוראה? אם מינהל כלכלה ותקציבים שיושב פה, מקבל תקציב בזמן. אם הוא לא יקבל תקציב בזמן, שהוא לא יכול לתת את כל המשימות. למשל אמר לי אחד המנהלים, תקשיבי, את נותנת לי רק 95% מהתקן. תתני לי 100%. אז אמרתי לו תשמע, לפני חמש שנים, היו נותנים את התקן בסוף אוגוסט. היום אנחנו נותנים סימולציית תקן ב-31 במרס. אז שוב, זה לא מושלם. אין מושלם. אבל אנחנו צריכים לראות בתהליך איפה עוד הלקונות של התהליך הזה כדי לשפר אותן .אנחנו עובדים באילוצי תקציב גם את זה צריך לקחת.

אם כך אני לא אעבור על כל השותפים, בואו נתקדם. מה הן המסקנות. אחרי שסיפרתי מה המורכבות, עכשיו מה הן המסקנות. על מנת לתת מענה לסוגיית וייעול תהליכי שכר, אלה השינויים שאנחנו הולכים לעשות: התחלנו בנסיעות – לא מקרי, כי הנסיעות עד היום, אדוני יושב הראש, עד היום, על מנת שנדע לשלם נסיעות לפי הרפורמה החדשה, אנחנו צריכים להתאים את המערכות שלנו לחישוב המחודש. אז נכון, אתה יכול לומר מה זאת אומרת? חשבו. אבל לחשב זה לחשב עבור 135,000 עובדי הוראה, לפי מערכת חדשה, לפי נתונים חדשים שבעצם קבע מי שקבע במשרד האוצר. אז חישוב הוצאות הנסיעה - - -

שנייה, אני רוצה לעצור פה, מיכל ברשותך, גם תיקחי אוויר בסקירה. אמרתי, החיסרון שלי שיש לי ניסיון במערכות מחשוב של שכר במיוחד. גם כשמשנים צורת תשלום של רכיב שכר כזה או אחר, צריך להיות למדינה, אני מקווה שיש לה, למי שמפיק את מערכות השכר – ערוץ הידברות מיידי לומר שמחודש הבא זה הולך להיות א' ועושים סימולציות תוך שבוע, עשרה ימים גג. מקבלים דוגמאות של תלוש, הרצת תלושים ורואים שזה עובד. אני לא מבין למה זה צריך לקחת יותר מדי זמן. אני אקבל תשובות בסוף על זה.

בסדר, אחר כך אנשי השכר. אנחנו נראה מה עשינו. אם כך, חישוב הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית בחודשי חג ומועד – אנחנו למדנו בתהליך הזה שבעצם בזמן שיש חופשה ונניח אם ניקח את אוקטובר, שהיה כולו ימי חופשה, משרד החינוך חישב את הנסיעות לפי הוראת תק"מ שאומרת את הזול ביותר - אני קוראת לזה במילים שלי, לא במילים שלהם, ובעצם באותו חודש משרד החינוך שילם לפי ימים בודדים. למה? כדי, לפי הוראת התק"מ, לשלם את המחיר הנמוך ביותר. אנחנו קיבלנו אישור ממשרד האוצר, שלא יהיה עוד. זאת אומרת גם בימי חג ומועד ישלמו לפי חופשי-חודשי ולא יתחשבנו על יום כזה או אחר.

מערכת ממוחשבת משופרת לנושא חישוב קצובת הנסיעה. אנחנו בעצם הולכים להתממשק למשרד התחבורה ודרך המערכת שלהם לדעת לחשב את המרחקים, את הקווים, את מה שצריך. זה תהליך שאנחנו עמלים עליו. ובמקום הזה בעצם זה יחליף את הדיווח של המורה, הדיווח הידני שמדי שנה הוא צריך לעבור את אותה ויה דלרוזה כדי - - -

את רוצה לומר לי שעד היום, משנת 19- - -

בידני.

כמעט החזרתם אותי ל-1900. בשנת 2016 עדיין מדווחים דיווחים ידניים במשרד החינוך והמדינה?

כן, כן, כן.

אין פלא.

מדי שנה הוא מדווח.

זה לא רק במשרד החינוך, יושב הראש, זה בכל מקום בשירות המדינה.

דיווח נסיעות?

כן. זו מערכת חדשנית שהיא- - -

אז בוא אני אגלה לך סוד. אני באתי מיחידות סמך של המדינה ושם המדינה נדיבה מאד איתם והם יודעים לתת להם אישורים והנחיות ואני עזבתי את אותה יחידת סמך אתה יודע מתי? בשנת 1993. כבר אז הפסקנו לדרוש - - -

אני משמש בתפקיד שלי שנה. אני באתי מיחידת סמך מאד מאד מיוחדת ומחשבים בצורה כזאת.

והמדינה, כשהיא רוצה היא יודעת. תקשיבו, המדינה יודעת בהרבה תחומים למתוח את קו האמצע. את הסבירות לעשות חישוב נזק מול תועלת. אני שמעתי את הסקירה של המנכ"לית. לדקדק עד הימים הבודדים לפי התעריף הזול או חופשי-חודשי? בקטע הזה אני אומר לכם - - -

אוקיי, יש מה לעשות.

המדינה יודעת לעשות דברים יותר גדולים בתחום השכר.

יש מה לעשות, מה צודק.

דברים יותר גדולים מזה בתחום השכר.

מה שאמר החשב שלי זה שגם אנחנו הפקידים, היום נדרשים לדווח ידני. האם זה ראוי ונכון? כנראה שלא. אפשר היום לעשות - - -

מערכות יודעות להתממשק, נו.

נכון.

אבל זאת המסקנה.

כן.

בסדר, מאוחר מדי.

אז בעצם אנחנו עושים ממשק חדש למערכות שכר, כדי שבעצם הם לא ידווחו ידנית. הנושא הבא זה הנושא של זכאות לגמול השתלמות. אדוני, כמובן, סליחה, אני לא נתתי לך את הדו"ח. הדו"ח פה הוא מצא ועב כרס. פה יש רק את ההמלצות המרכזיות, לא רציתי להלאות כדי לאפשר את הדיון.

קיצור תהליך הזכאות לקבלת גמול השתלמות - גם פה אנחנו רוצים להתממשק למכללות ולאוניברסיטאות. זה לא פשוט, כי הם לא כפיפים שלנו במובן שהם מחויבים, אבל פה, זה כדי בעצם לקצר את הזמן של מהרגע שהמורה מסיים את ההשתלמות עד הרגע שהוא מקבל את ההזנה. אודו דבר, אנחנו הולכים לעשות איחוד מערכות מחשוב של עובדי ההוראה. יש לנו היום ארבעה-חמישה-שישה מסכים ואנחנו בעצם הולכים לייצר מערכת אחת, שתהיה עם חוצצים, על מנת שלא יהיה פער בין הדיווחים.

הדבר שאני חושבת שבשמו קמה המחאה – לא פחות. המדינה, על פי חוק הגנת השכר, יש לה גם כלפינו, כולנו, עובדי המדינה, יש לה על פי חוק הגנת השכר, את היכולת לגבות שכר ששולם ביתר. היא יכולה לגבות חוב - - -

בסייגים מסוימים.

אז רגע. גם אם אני עובדת משרד החינוך, עשו לי טעות ונתנו לי יותר ואני לא אשמה ואני לא יודעת מזה בכלל ואין לי שמץ של מושג, מותר למדינה לגבות ממני ברגע שהיא עלתה על טעות. מה הוא הסייג? שפה אני אומרת אנחנו נתעקש וזה יקרה – לא יכול להיות שיגעו לאנשים בשכר, אפרופו משכורות מורים, בלי שיהיה איתם דיבר מראש. זאת אומרת, גם אני, כשניכו לי 2,000 שקלים מהמשכורת, היה צריך להרים אלי טלפון ולומר לי – גברתי, שילמו לך משהו ביתר, יש טעות, אנחנו הולכים לגבות 2,000 שקלים. עכשיו, הסיפור הזה הוא זה שהגדיש את הסאה. שבעצם אנשים שמשלמים משכנתא, או מה שנקרא חיים על המשכורת שלהם בין השאר, זה לא משהו שאנחנו לא מבינים אותו, צריכים לדעת מה הם יראו בסוף החודש ואי אפשר להפתיע אותם.

ולכן, על פי חוק הגנת השכר מסתבר – גם זה למדנו – שניכוי חוב מחייב דיבור עם המורה. זה פעל לא על פי החוק. יחד עם זאת, יש פה שני ניכויים מרכזיים ואני אומרת אותם כי עד שאני למדתי אותם -אני לא איש שכר כמוך - לקח לי זמן להבין מה המשמעות.

בואי אני אגלה סוד גלוי לאנשי השכר. אם אתם חושבים שמישהו קורה את גב התלוש בתלושים של עובדי המדינה – שזה מגילה, חצי מגילת העצמאות, אני אומר לכם – אף אחד לא קורא את זה. אל תסמכו על זה שמה שאתם כותבים להם בחודש זה וזה וזה וזה – אף אחד לא קורא את זה.

תשים את המספרים על הדף האחורי ואת ההסבר בדף הקדמי.

אז הם יהפכו את הדף.

אני רוצה לתת פה הסתייגות, כי כל מה שאני אומרת הוא ציבורי ועליו אנחנו מתחייבים, למעט מקרים שבהם ניתנת מקדמה. מקדמה לא מתנהגת כחוב. זאת אומרת, אם מורה קיבל מקדמה על חשבון השכר וטייבו לו את השכר, לוקחים לו את המקדמה, כי השלימו לו את השכר. זה משהו שצריך להבין אותו. אני מודה, לקח לי זמן להבין מה המשמעות, אבל כל חוב אחר שבא בגין חוסר דיווח, טעות בשכר, שנים אחורה, שנה, שלושה, חמישה חודשים, זה דבר שלא ייעשה בלי תיאום עם עובד ההוראה.

סליחה, אפשר שאלה בנושא הזה?

לא, מייה.

בסוף אני אענה, בסדר? תרשמו לכם.

אוקיי.

שקיפות בשכר ובתנאי ההעסקה. עובדי ההוראה אומרים לנו אנחנו לא מבינים איך נראה תלוש השכר. אנחנו לא מבינים מה הן הזכויות שלנו.

ראיתי דוגמא של תלוש, אני אגיד לכם את האמת, אראה לי אחד המורים דוגמא של תלוש.

מורכב.

מורכב מאד.

אני איש מספרים. אני אין לי הרבה ידע בחיים, אבל מספרים יש לי. הסתבכתי.

אוקיי. אז אחד הדברים שהתלוש מייצג זה באמת גם הסכמי שכר אבל יש גם מה לעשות בתוך זה, חוץ מהסכמי השכר וצריך באמת לנסות לראות איך אפשר לשפר. הדבר הראשון שאנחנו נעשה, המשרד יעמיד לטובת המורה סימולציית שכר, מחשבון סימולציית שכר, שבעצם הוא לא יהיה לוט בערפל. השכר שלא לא יהיה משהו שהוא סוד כמוס, אלא דרך המחשבון הוא יוכל להתוודע, ללמוד, לראות בצורה מאד שקופה.

דבר שני, על הדבר הזה תהיה הנגשה דיגיטלית של כל הרכיבים. זאת אומרת ותק, השכלה, דרגה, תפקידים, שעות עבודה, היקף משרה. מה אנחנו עושים בזה?

זו אפליקציה חדשה או שקיימת?

יש לנו פורטל עובדי הוראה שלא מקיף את כל מה שקרה סביבו והוא הולך לעבור שינוי דרמטי.

אני מציע, כל עוד עובדים עליו, לחשוב על האפשרות, כמו שיש לנו את האפליקציה של חשבון הבנק שלנו או של הוויזה שלנו, שהמורה יכול לדעת לצפות את התקלה כבר שבוע-שבועיים לפני כן, לראות איזה שכר הוא - - -

אז כיוונו לדעת גדולים.

אוקיי, תודה רבה.

תיכף תראה שגם ברמה של אפליקציה אנחנו מתכננים. אני רוצה לומר מה המטרה של הסיפור הזה. המטרה של הסיפור הזה גם לערב את עובד ההוראה במה שהזכות שלו, אבל אני לא מתביישת לומר, גם באחריות שלו. זאת אומרת שאם הוא רואה שמשהו לא בוצע, הוא יוכל להשפיע באותה עת במיידי. ואנחנו חייבים, אני כל הזמן אומרת, אנחנו חייבים להדק את החוליות, כי עקב אכילס של תהליך השכר הוא זה שזה עובד במקטעים. כל אחד עושה את החלק שלו והולך ובעצם לא רואה את החיבור. בזה שאנחנו מחברים את עובד ההוראה, ותיכף נדבר על מנהל, על המפקח ועל הפקיד, אנחנו ככה יוצרים תהליך הדוק יותר.

אז אנחנו נעשה הנגשת מידע. תהיה הנגשה של כל הנושא של תנאי ההעסקה של הרפורמות השונות, כי אנשים באים ואומרים לנו למה ככה ולמה ככה, שמענו את זה בתוך. גם היום יש את הרפורמות, את ההסכמים של הרפורמות באתר שלנו, אבל כנראה זה לא מספיק ידידותי ולכן אנחנו נעשה גם את זה. אנחנו נעבוד על עיצוב חדש של תלוש השכר, שיהיה ברור יותר, קריא יותר. אתם יודעים, יש דברים שאנחנו לא יכולים לשנות ויש דברים שיש משמעות מאד גדולה, אני אגיד שאם ארגון המורים מדבר על זה הרבה, שהוא רוצה שיהיה איחוד של סעיפים, יש לזה מורכבות. יחד עם האוצר, יחד עם הממונה על השכר אנחנו עובדים על זה. יש לכל דבר כזה משמעות. אנחנו מחפשים את הדרך, אבל בכל מקרה - - -

היו דברים מעולם.

כן. כמובן עדכון בזמן אמת של סטאטוס הקליטה. עובד ההוראה יוכל להיות באופן און-ליין בתהליך של הדיווח שלו, כולל פתיחת תיק עובד הוראה, שיבוץ על ידי המנהל, אישור הדיווח שוב. גם פה אנחנו מראים לעובד ההוראה – כדי שלא יופתע בסוף התהליך.

כניסת טרום קליטה במכללות – אמרתי, אנחנו רוצים בעצם להגיע גם לעובד ההוראה. אמרו לנו המורים - כשאתם מכשירים אותנו להיות מורים, אף אחד לא אומר לנו – יושבת שם מורה חדשה, אני זוכרת גם שהיא אמרה את זה – אף אחד בעצם לא אומר לנו איך לקרוא את התלוש, אנחנו לא יודעים לקראת מה אנחנו באים וזה כאילו שאסור לשאול.

בלשכה שלי יש מסגרת עם רשימה של דברים שלא לימדו אותי בבית הספר.

אז לפחות ננסה ללמד - - -

כנראה החיים מלמדים אותנו יותר.

זה נכון, אבל אנחנו לפחות ננסה לומר משהו על שכר המורים, על הרפורמות וגם על איך מתייחסים לזה. אנחנו כנראה שייכים לדור שאפילו לא שאלנו כמה נשתכר. זה היה – אנחנו המורים אסור לנו לשאול. היום זה אחרת.

והמורה החדשה - אני מקווה שאת שאר הדברים כן מלמדים אתכם במכללות.

גם לא את הכל. איך אמרת? החיים חזקים יותר מכל דבר אחר. יהיו כנסי קליטה במחוזות. המחוזות מדי שנה ב-15 בספטמבר יעשו עבודה עם המורים החדשים. הם עושים עבודה, אבל הם אף פעם לא עשו עבודה בנושא שכר וגם פה זה יהיה חלק מ-. והכשרת מנהלים חדשים. היה מנהל שנה א' שאמר אני לא יודע אם זו אחריות שלי, אני הפדגוג. אז שאלנו אותו מי אתה חושב שזו אחריות שלו למורים בתוך בית הספר? האם אנחנו יכולים לרדת בית ספר, בית ספר ולכתוב למורים? ברור שלא. ולכן בתפיסת הניהול, כפי שנאמר פה, זה כמובן חלק מזה שאתה מנהל ארגון, אבל אנחנו צריכים לתת לו כלים. לא נתנו להם כלים. הסתמכנו על זה שהם יקראו ויבינו, אבל הם צודקים. זה לא יכול להיות שאנחנו גם לא ניתן להם את הכלים.

בשיפור השירות, אחד הדברים שמאד כאב לשמוע זה החוויה של מקבל השירות. אני קוראת לזה בסוף החוויה שאם אני בא ולא מכבדים אותי, או לא נותנים לי שירות בזמן או לא מתייחסים ברגישות, או מטרטרים אותי בין קומות, בין משרדים, אנחנו מכירים את זה בחוויה שלנו כאזרחים. אנחנו רוצים להתמודד עם זה. נעשו הרבה מאד תהליכים, אבל עדיין זה כנראה לא זה. עשינו שיפור מאד גדול, הקמנו מוקדי מידע, עשינו תחנות, הארכנו את שעות קבלת הקהל, אבל זה עדיין לא מספיק. ולכן אנחנו ניתן שירות בנקודה אחת. זאת אומרת, ביום קבלת הקהל עובד הגזברות ועובד כוח אדם בהוראה יישבו באותו חדש וייתנו מענה. הם לא יתזזו את המורים.

אותו דבר לגבי מנהלים. מנהלים - מתוקף היותם אחראים על התהליך - הם לא יכולים להיות מתוזזים לגבי כל מורה. ולכן הם יקבלו מה שנקרא נתיב מהיר. יתאמו איתם זמן ומקום ויתנו להם שירות כמו שאנחנו קובעים אצל הרופא. יש שעה ויש מקום שבו נפגשים ומקבלים שירות על כלל עובדי ההוראה. המוטיבציה שלנו - אני אומרת את זה בזהירות - שכל מנהל יידע, אחד שהוא יקבל שירות, אבל מאידך יזכור שבלי דיווח שלו לא נוכל לשלם. אז זה המקום. ואנחנו נבנה את מערכת זימון תורים.

זה עושה לי דברים לא טובים, מערכת זימון תורים זה מזכיר לי את קופת החולים. תמצאו לזה כותרת אחרת.

טוב.

זה לא עובד שם טוב, אני אומר לכם.

מערכת תורים.

לא יודע.

טוב. בשיפור השירות, כמו שאמרת אדוני, יש היום טפסים שהם עדיין טפסים ידניים. אנחנו נעבור לדיגיטליים כדי למנוע או כדי להפחית את כמות הפונים.

גם נחסוך לכם חמישה תקנים שיושבים ומתייקים ומחוררים.

בעיקר כדי למנוע את הטרטור להגיע למחוז. השתלמויות לעובדי תחומי כוח אדם בהוראה וגזברויות. אני צריכה לומר אנחנו עושים את זה, אבל מעת לעת מערכת החינוך עוברת שינויים בשכר שלה, קרי אופק חדש, קרי עוז לתמורה. הפקידים לומדים, אבל גם הפקידים – אנחנו עושים כל הזמן הסכמים, כל הזמן אנחנו מתקנים וכל תיקון כזה אומר שינוי בתשלום השכר. ולכן אנחנו נקפיד יותר עם הפקידים על נושא השירות ועל נושא הרפורמות.

אני צריכה לומר אוהבים לא לאהוב את פקידי הציבור, אבל אני רוצה לומר משהו בשמם של פקידי הציבור. התפיסה כאילו יושבים פקידים מאחורי דלפק, שותים תה פעמיים ביום והולכים הביתה - לצערי הרב אני אומרת את זה על שירות המדינה ולא רק על משרד החינוך - היא תפיסה מוטעית והיא עושה חטא גדול כלפי העובדים. העובדים עובדים עם כל הנשמה. תמיד יש – אמרתי השבוע שיש 180,000 עובדי הוראה, לא כולם יכולים להיות מצוינים. אז אחר כך בכותרת אמרו עובדי ההוראה.

מיכל, אבל כשיש אחד או אחת - - -

נכון.

אני רוצה שתהיה אפשרות גם לדווח על אותו אחד או אחת.

נכון, נכון. אז אני אומרת, הפקידים במערכת החינוך הם פקידים מסורים. יחד עם זאת, יש גם כאלה ואנחנו נטפל. יחד עם זה אני רוצה לומר, תזכור, אני לא באתי לפה לבקש סעד, אבל אני אצטרך גם סעד ואתה יודע מה המשמעות שכשיש 180 פקידים על כלל 180,000 עובדי הוראה, אתה מבין מה המשמעות אם יש לך 1,000 תיקים, לתת יחס איתי לכל אחד. זה פשוט, איך אומרים לי, אל-. אז הנה, פה המקום שאני אומרת, כל עוד יצביעו שכל הזמן עושים פלאטים בכוח אדם ואנחנו רק צריכים לתת עוד כוח אדם ואחר כך יגידו למה פקיד כוח אדם או פקיד גזברות או מפקח, או לא משנה מה, לא נותן יחס אישי ל-1,000 מורים, למה? כי הוא לא יכול.

מי שדורש לתת יחס אישי לכל תלמיד שייתן יחס אישי לכל מורה.

אתה צודק, גם אני בעד.

נכון, אז צריך להגיד מה רוצים קודם כל.

אני בעד.

גם אני בעד.

נו, אז בסדר.

אבל זו לא בעיה של המורים, מה אתם רוצים מהמורים? הם אחראים על התקנים?

אני לא אמרתי ש - - -

הם אחראים על התוצאות החינוכיות.

אני לא אמרתי שזה אחריות המורים, אני אמרתי שאנחנו - - -

תודה. מי שדורש יחס לכל תלמיד זה אנחנו, ההורים. אנחנו הציבור ואנחנו צריכים לדאוג אכן שגם למשרדים יהיו הכלים. זה לא בושה.

נכון, נכון. כמובן, הנה מה שאתה אמרת, אדוני. תהיה פה הנגשת שירותים בנייד באמצעות אפליקציה, בדיוק כמו שאתה אומר. פיתוח האפליקציה יהיה נגיש, מהיר ובעצם לא יצטרכו לעבור. אני כבר מסיימת. יש לי נושא אחרון.

חיזוק ממשקי העבודה בין השותפים לתהליך. אני חזרתי ואמרתי, למשל נושא שעד היום לא עשינו ואנחנו היום ניקח על זה אחריות. עד היום עשינו עם הבעלויות שיח בתכתובת. הוצאנו חוזרים. דיברנו בטלפון. עשינו כל מיני היוועצויות. אנחנו מקימים פורטל לרשויות ובעלויות, ששם בעצם, גם שם אנחנו נוכל לתת את ההנחיות אבל גם נוכל שתהיה הנגשת מידע והם לא ירוצו אחרינו ויהיו כסומא בערפל.

אמנת שירות בין השותפים. בסוף בסוף בסוף אין מורים ומשרד חינוך. למרות מה שנאמר ולמרות מה שאומר חבר הכנסת, בסוף זו אותה מערכת. נורא קל לומר אתם אשמים, הם זה. זו המערכת שלנו וזו האחריות שלנו ולכן, כשאני מדברת על מערכת החינוך, אני מדברת על התלמיד, אני מדברת על ההורה, אני מדברת על המורה, אני מדברת על המנהל, אני מדברת על המפקח, אני מדברת על הפקידים, אני מדברת על מטה, על מחוז. כולנו, אני קראתי לזה השבוע – כולנו תומכי לחימה. תומכי הוראה. אנחנו בעצם צריכים לתמוך את המעשה החינוכי בשדה. ולכן אני לא יוצרת ספליט, למרות מה שרוצים לומר, אין ספליט. העבודה שלנו היא עבודה בשביל, בסוף למען החינוך במדינת ישראל. כן, מערכת מורכבת, אבל יש עוד הרבה מה לעשות ולקחת אחריות. ולכן אמנת שירות תהיה משותפת לכולם.

והדבר האחרון, אנחנו נצטרך לראות גם את החיזוק והממשק בין הפיקוח לבין מנהל בית הספר לבין תלוש השכר של המורה. המפקחים, יכול להיות שחלקם גם פה ראו את עצמם פדגוגיים יותר ופחות אולי יתעסקו בנושא שכר שהוא הנושא הבסיסי. ואני רוצה לומר פה, תראו, המשבר הזה הוא משבר. מבחינתי הוא לא מחדל, הוא משבר. הוא יכול להיות משבר של אמון. אני אגיד מה קרה איתו. א' פתחנו את הלב, את הראש ואת המוטיבציה; ודבר שני שמנו את העניין בלי פשרות על מרכז המדינה.

עכשיו אני אגיד שוב, אני רק רוצה להיות הוגנת עם כל התהליך. לא שלא נעשו הרבה מאד דברים, אבל באופן הזה, בעוצמה הזו, בחיבור של כל מי ששייך לזה, זה לא נעשה מעולם ואני מקווה שאנחנו נראה את עצמנו לקראת שנה הבאה בצמצום ההיקפים של אלה שלא קיבלו את השכר בדיוק בזמן.

תודה רבה. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור, אני רוצה לשאול אותך, המנכ"לית. אני מכיר את תהליכי עבודת המחשוב במדינת ישראל. הם ארוכים כאורך הגלות, אני אומר לכם. אנחנו התחלנו מניסיון שלי, במחשוב אמנם יסודי ושינוי תפיסתי במשרד לשירותי הדת. עוד כשאני נכנסתי לתפקיד זה כבר היה תהליך התחלתי בשנת 2009. בשנת 2013 אני פרשתי ורק לפני מספר חודשים התכנית הושקעה. השאלה, האם כל הרצונות שלכם וכל המסקנות שלכם מגובים בשילוב ידיים גם של מערכות השכר של שירות המדינה, מערכות המחשוב של שירות המדינה. האם כשאנחנו נשאל בסוף הדיון תאריכים – תאריך לזה ותאריך לזה ותאריך לזה – האם יש לנו גיבוי גם מאלה שאמורים לבצע את זה.

יש לך פה בדו"ח. אני לא הצגתי את הדו"ח, אז אולי הייתי צריכה. יש פה תאריך מדויק וכולל גוף מי הגורם האחראי. כמובן שאני אחראית על הביצוע של המשרד. יושבת פה המשנה למנכ"לית, שמרגע שאנחנו מסיימים את הגשת הדו"ח היא בעצם תעשה סטאטוס אחת לשבועיים למעקב אחר יישום.

היא מכירה את יושב ראש ועדת החינוך?

היא מכירה את יושב ראש ועדת החינוך.

את מכירה את יושב ראש ועדת החינוך?

בוודאי. עשינו גם היכרות אישית.

בדרך כלל קשה לי, אני לא זוכר. יש לי כמה מגבלות. אז לא היו הכרות, כשהייתי תלמיד. אחת המגבלות שלי שאני לא זוכר.

לא נורא, אתה תזכור.

לא, השאלה אם את מכירה את יושב ראש ועדת החינוך שהוא חסר סבלנות ועוקב.

הוא עוקב.

גם אני מהדרום.

זה לא עומד לזכותה. יהיה לה יותר. הפוך, אני ארשה לעצמי יותר.

אני אגיד ככה, שבעיני הגשת הדו"ח זה צעד א', זה לא המהות. יש פה התייחסות לדבר-דבר, טווח קצר וטווח ארוך.

יפה. אז אני שמח. אני לא פתחתי את הדו"ח. מאה אחוז.

אמרתי, הקצר זה במהלך השנה הזאת – החודשים האלה.

אנחנו נסתמך על לוחות זמנים האלה.

הארוך – זה עד סוף שנת הלימודים הבאה. אין שום דבר של 7 שנים.

אוקיי, תודה. רן, אתה רוצה שנשמע קודם כל את אנשי השכר ומערכות השכר באוצר, או אתה רוצה להתבטא?

אתה יושב הראש.

לא, אני שואל. אני מתייעץ איתך.

אני מוכן לדבר עכשיו, אם אפשר.

בבקשה.

תודה, כבוד יושב הראש. הבעיה המרכזית היא בעיית חוסר אמון ואני מסכים במאת האחוזים עם התיאור הראשוני של המנכ"לית, שהצליחה לתאר את הבעייתיות והדינאמיות של המערכת. היא מודעת לזה, היא מכירה את זה, זה לא קרה עכשיו כרעם ביום בהיר. זה דבר שקיים שנים רבות. יש פתגם ברומנית שאומר בתרגום לעברית שעם שתי מיילדות הילד מת. יותר מדי ידיים מטפלות בבעיה של שכר המורים. זה מתחיל ממנהל בית הספר, זה עובר אחר כך לכוח אדם ולגזברות ולחשבות ובחזרה בודקים. לפעמים בא מפקח ואומר אל תשבצו את המורה מאה אחוז כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה התקן, תשבצו אותו רק 90%. אז מדווחים על 90% אבל המורה עובד 100% והשכר הוא לפי 90%. יש פה הרבה דברים שהמנכ"לית ידעה לתאר אותם היטב.

לכן, אני לא רואה שהבעיה האקוטית הזאת, שקיימת היום בגלל הגודש הגדול שלה, תיפתר בחודשים הקרובים. היא לא תיפתר ועד כמה שאני יודע, כבר בחודש דצמבר יש בעיות ובחודש ינואר יהיו בעיות והיום מנכים את המקדמות שנותנים למורים קודם והמורה עוד לא מבין למה ניכו לו ואז טלפונים נוספים. זאת אומרת הבלגן הזה הוא כמו גלגל שמסתובב וחוסר שביעות רצון וחוסר אמינות לפעמים בצורה לא אמיתית, פוגעים מאד בתחושות של המורים.

אמרה פה עמיתה לעבודה שיש לה תחושה שאנחנו לא מטפלים. ארגון המורים קיבל במשך החודש האחרון 5,000 פניות – 5,000 פניות בלשכת השירות שלנו – של מורים מחטיבת הביניים. בחטיבות הביניים יש כ-30,000 מורים, עובדי מדינה. 5,000 פנו אלינו עם בעיות שכר. עדיין לא הצלחנו לטפל ב-1,200. אני רק רוצה לתת את התמונה של הגודש. ולשכה כזאת שפועלת לא פועלת עם כל הכלים שיש למשרד החינוך עם כל נתוני השכר ועם כל המחשבים. אנחנו יושבים עם התלושים של המורים ומטפלים בזה.

במשך השנים הקודמות הבעיה הזאת הייתה קיימת גם כן, אבל היא הייתה במידה הרבה יותר קטנה והיינו יכולים לטפל ב - - - במורים כאלה ובמורים אחרים. הפעם הגודש הוא אדיר.

אולי זה בגלל ההצלחה שלך להביא את רפורמת אופק חדש בהסכם.

לא, עוז לתמורה.

עוז לתמורה.

זה בסדר. אני מקבל את זה כקומפלימנט. זה בסדר גמור. אני מודה לך. אני רק רוצה לומר שלמעשה הדינאמיות, גברתי המנכ"לית, היא בעייתית. היא בעצם בעייתית מאד, אבל דינאמיות קיימת גם במערכות אחרות. למשל צה"ל מנפיק מדי חודש 250,000 תלושים לחיילים בקבע, לקצינים, לחוגרים, לעובדי צה"ל, לפנסיונרים, לאלמנות – 250,000.

משנת 1967 לא הייתה רפורמה בשכר בצה"ל.

ושם, אדוני יושב הראש, האנשים מחליפים תפקידים. מספיק שסרן או מ"פ עובר מתפקיד אחד לתפקיד אחר, כבר השכר שלו משתנה.

גם הם לא מקבלים בזמן. בדקנו את זה.

אבל לא רק זאת, יש להם 650 שדות של שכר בתלוש של הצבא ושם אין בעיות. מדוע? כי לפני הנפקת התלושים הם עושים דבר פשוט. עושים 2,000-3,000 תלושים וירטואליים כדי לראות - - -

הרצה.

הרצה. ואחר כך, בהתאם לזה רואים אם יש בעיה כוללת שעלולה להשפיע. יותר מזאת, מי שעובדים שם זה לא המומחים הכי גדולים. חיילות בנות 18-19.

זה עדיין מט"ש? יפה.

שעובדות קורס של חודשיים-שלושה. במשרד החינוך הייתה רפורמה אופק חדש בשנת 2008 ורפורמה עוז לתמורה בשנת 2011 והפקידים עדיין לא מכירים מה הם צריכים לעשות עם השכר. לא כולם. חלק יודעים, אבל רובם לא יודעים, וכשהם לומדים משהו, לומדים ממה שאומר לו השני. תשמע, פה צריך לעשות ככה ופה צריך לעשות אחרת. מה שקורה כמו שהיינו ילדים קטנים ושיחקנו טלפון שבור – מי שאומר את המילה הראשונה בסוף היא אחרת לגמרי. וכך העברת התפקיד מאחד לשני. הרבה ידיים, שרשרת ארוכה.יש בעיות ואחר כך עוד יותר קשה לתקן אותן. זה יוצר אי שביעות רצון, אי נחת וחוסר אמינות.

ולכן, מה שאמרה המנכ"לית לגבי המסקנות – יפות מאד. יפות מאד. התיאור שלה יפה. המסקנות יפות. אני לא רואה, בוודאי בחודשים הקרובים פתרון. אשרי המאמין לעוד שנה שנתיים.

מה היית מציע?

אבל אז יהיו אנשים אחרים במשרד החינוך, שהם יבואו ויגידו – מה שקרה, מה שאמרו אלה, אנחנו רוצים אחרת. כי זה מה שקורה במערכת החינוך, גם בתחום הפדגוגיה, גם בתחום הרפורמות וכדומה.

אנחנו כאיגוד מקצועי לא יכולים לפעול בניגוד לחוק, ולכן, כשראינו את הבעיה פנינו בכתב, כשלא נענינו הכרזנו סכסוך עבודה. צריך לחכות שבועיים לצורך צינון. מתחילים לעשות עיצומים. רוצים להוציא לנו צווי מניעה, עוברים לעיצומים אחרים, עוד פעם צווי מניעה. הדיון הבא הוא ב-19 בדצמבר. אנחנו לא יכולים לפעול כמי שלא חלה עליו איזו שהיא חובה סטטוטורית.

לכן מיד הגנתי.

ולכן נכון, המורים יכולים לחוש שלמעשה הארגון לא מטפל. טיפלנו ב-5,000 פניות במשך חודש. 1,200 עדיין לא הצלחנו לבדוק, כך שלמעשה התחושות זה דבר סובייקטיבי וקשה מאד להתמודד איתן, אבל אני בא ואני אומר שכבר בשנת 2011, כשצפינו את הבעיות האלה – 2011 – הכנסנו בהסכם הקיבוצי של עוזר בתמורה – סעיף 54 להסכם – שכל סעיפי השכר הרבים שמסבכים את התלוש, ייכנסו לשכר המשולב, ואז כל אחד – גם למי שמכין שכר יהיה קל וגם למורה יהיה קל.

עד היום זה לא מתבצע, אדוני, כי משרד האוצר כל פעם מעלה עוד סוגיה ועוד סוגיה וזה רכיב שהולך לפי הצמדה וזה רכיב לפי הוותק וזה רכיב לפי מי יודע מה. קשה לנו לטפל בזה ולמעשה אנחנו באנו עם פתרונות ואנחנו גם אמרנו – לא רוצים להרוויח מתוך האיחוד הזה כספים. אנחנו רוצים לפשט ובכל זאת זה לא זז. אנחנו בשנת 2016, עוד מעט 2017 והדברים האלה לא מתבצעים, כך שלמעשה אי אפשר למחוא כפיים ביד אחת. גם הצד השני צריך להיות שותף ולרצות לשתף פעולה. לצערי הרב אנחנו רואים שם רק קשיים.

אני יודע שכל מה שנוגע לשכר – לא משרד החינוך מקבל החלטות. משרד האוצר מקבל החלטות. משרד החינוך מבצע. הוא מבצע, יש לו בעייתיות וכדומה, הם מודעים לבעיות. אני מקווה שאת הבעיות שהעלו אותן עכשיו עם פתרונות, יתגשמו. אני לא מאמין. אני בספק. אני מקווה אבל אני לא מאמין, ואני לא מאמין כי כל הזמן יש בעיות חדשות. כל הזמן יש בעיות חדשות. לפי מה שאני יודע, בא משרד החינוך היום מתכנן לדרוס את כל המערכת, לפתוח דף חדש, לדרוס את כל המערכת ולהתחיל הכל מחדש בצורה טובה. מה יקרה? אלה שיש להן בעיות הבעיה לא תיפתר ואלה שעדיין אין להם בעיות, אולי ימצאו בעיות מתוך התפיסה החדשה.

אני מקווה. מותר לך להיות סקפטי, אבל אל תאמין בזה 100 אחוז.

אני בא ואני אומר אני סקפטי מתוך ניסיון חיים. תראה, תסתכל על צבע השערות. זה לא יום, לא יומיים, אני ותיק במערכת וראיתי לא מעט מערכות חינוך ולא מעט שרים.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד. יש מערכת שעובדת טוב. מערכת שעובדת טוב – המערכת של הצבא. הרבה עובדים, כמו במשרד החינוך ואפילו יותר, ברב גוניות - - -

שם אין דריסת רגל לאוצר. לכן הם מצליחים. איפה שהאוצר מעורב אין סיכוי לפתור שום דבר. הם מומחים לסבך כל דבר. האחריות עליהם, רק הם לא נענשים אף פעם.

תודה. מה שמותר לחבר כנסת אסור לכם. אין מה לעשות.

זה נכון.

תודה איתן.

עדיין הכלכלה עובדת ככה.

תודה אדוני.

אני מציע לך לא להתגאות בשום דבר. ראיתי אתמול בלילה איך התנהגו פה כל ה - - -

תודה. בבקשה.

אני רוצה לסיים במשפט אחד. אני מאמין באמונה שלמה שהמנכ"לית רוצה לפתור את הבעיה ואני גם כן סקפטי לגבי היכולות שלה, כי היא לא לבד. יש לה צבא של פקידים, שצריכים ללמד אותם, צריכים לשנות אצלם תודעה, תפיסה של שירות, שיענו למורים, שיהיו נחמדים, שלא יגידו – אז אל תהיה מורה, וכדומה. אלה תשובות שמורים מקבלים כאשר הם מתלוננים. במילים אחרות, השינוי של התפיסה הזאת, אופן העבודה, דפוסי החשיבה של הפקידות, זה לא דבר של מהיום למחר. לכן אני בא ואומר – הכוונות הן טובות, אבל הביצוע קצת פחות.

אנחנו כאן ולא הולכים הביתה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה.

בסדר גמור, אבל אתה, כבוד יושב הראש, אתה יודע שאתם יכולים לבקר, אתם יכולים לחוקק ואתם עשיתם פעם כחברי כנסת, חוק מאד חשוב. בשנות ה-90 הרשויות המקומיות היו בבעיות כלכליות מאד קשות ואת תקציב החינוך הם היו מעבירים לכל מיני קבלנים, מאחרים בתשלום שכר וכדומה ולא היה חודש שלא הייתה שביתה לוקאלית כזאת או אחרת. בשנת 2000 הכנסת חוקקה את חוק ייעוד כספי חינוך. פתחו חשבון מיוחד בכל הבעלויות, ששם אם נוגעים בשקל אחד למטרה אחרת שלא לחינוך, זו עבירה פלילית. מאז שנת 2000 אין בעיות בשלטון המקומי והמשכורות הן בזמן ואין שביתות ואין שום אילוצים אחרים. אין שום סיבה לא לפתור את הבעיה הזאת גם.

אנחנו נמשיך לעקוב, תודה.

מה עוד שמשרד החינוך הוא הריבון, המתקצב, המפקח. יש לו את כל הכובעים על ראש אחד.

תודה. משרד האוצר. לפתחנו הרפורמה של התחבורה הציבורית יש לנו את סוגית המקדמות ופישוט תלוש השכר. אז בו נתחיל קודם כל במקדמות. אני אשאל שאלה ואתה תדע מה לענות לי ועל הדרך, על הגב של השאלה תכניס מה שאתה רוצה. אני חושב וזה גם הגון, כל עוד סוגיות השכר לא מגיעות לישורת מסוימת, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות עשירים, לא לגבות מיידית. אני יודע שיש את המגבלות האלה, את ההוראות, אני לא יודע אם הן עדיין קיימות – של ריבית רעיונית על מקדמה בטווח מסוים, אבל שוב, אנחנו יודעים להתגבר גם על דברים כאלה.

השאלה אם אתה יכול להבטיח פה, במעמד הזה, שבאמת יש פה רצון כן להתמודד עם הבעיה. ברגע שהוועדה מציבה לעצמה יעדים עם תאריכים, אומרים הובחנו - - - , אם אומרים את זה אז אני חושב שיש פה הליך רציני. אין מי שלא עוקב ושמע וראה שקודם כל זיהו את הבעיות. ברגע שמזהים את הבעיות אז אפשר לטפל, לרשום את הרצפט הנכון.

כשיש זיהו בעיות, ויכול להיות שיש עוד בעיות שלא נגעו מהן והן מינוריות כאלה ואחרות. תוך כדי הליכה יכול להיות שיצוצו בעיות אחרות, אבל יש פה רצון אמיתי להתמודד עם הבעיה ואני אומר לכם גם משיחות שהיו לי, ראית שזה יושב כאבן כבדה על ליבם של ראשי מערכת החינוך. תחושה קשה, שכל כמה שאתה עושה ושופך כספים והנה פתרת פה ופתחת שם והנה עשית, ובא לך דבר בלתי צפוי, בום, נופל לך על הראש. ובצדק יש את הסוגיה הזאת ואי אפשר למנוע אותה. אז שאלת אותה ואכן יש במדינת ישראל מי שנושא באחריות והוא לא מקור הסמכות ויש גם הפוך, שהוא מקור הסמכות והוא לא נושא באחריות, ובקטע הזה אמר רן את הפתגם ברומנית, חז"ל אמרו קדירא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא. זה מהמטבח – קדירה ששתיים שותפות לה, היא לא חמה ולא קרה ובמקרים אחרים היא גם תפלה או שמלוחה יותר או חריפה פחות.

בכל מקרה, אנחנו רוצים לשמוע קודם כל בסוגיה של המקדמות והמפרעות. האם אתם יכולים לקבל החלטה נכון להיום, שכל עוד סוגית השכר לא נפתרת, אתם לא נוגעים במקדמות. תציג את עצמך לפרוטוקול.

יוסי איצקוביץ, סגן בכיר לחשבת הכללית. ראשית, אני רוצה לציין שאנחנו חלק מהתהליך. היינו במרבית הישיבות, אם לא בכולן, אני הייתי במרבית הישיבות. כמו שאמרת, יש מי שיש לו אחריות ואין לו סמכות, אני לא רואה את זה ככה. אני חלק מהעניין ויש לי אחריות ביחד עם מנכ"לית משרד החינוך.

אבל איתן ברושי לא התקשר אליך.

היא יכולה להתקשר אלי.

לא, עזוב, הבאתי דוגמא. לא רק איתן.

אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. יש לי אחריות ביחד עם מנכ"לית משרד החינוך, להיכנס לסוגיות השונות והסוגיות הן סוגיות מערכתיות. מי שחושב שהבעיה היא בנושא של תחבורה ציבורית טועה. הסוגיות האלה חזרו. היו בשנים קודמות.

זה פן אחד.

הנושא של תחבורה ציבורית הוא רוחבי על כל המשק וזאת לא הבעיה. יש פה מגוון רחב מאד של בעיות, כאשר מערכות השכר הן הקצה שמשלם. אבל אם לא מגיעים אליהם הנתונים, אז אי אפשר לשלם. אם מנהל מאשר למורה ואומר לו תתחיל לעבוד, אבל הוא לא קולט אותו במערכת, אז אי אפשר להוציא תלוש, אוקיי? אז יש פה גם סוגיות מחשוביות, דרך אגב, שאני - - -

לא הכל לפתחך ולא הכל לפתחה של המנכ"לית, אבל כל הבעיות על שולחן אחד.

אבל אני כבר אומר, בכל הסוגיות, גם הסוגיות שקשורות למערכות מחשוב במערך השכר, אני אהיה חלק מהתהליך, ילווה אותו ואסייע בכל מה שנדרש כדי להביא למצב ששכר ייצא בזמן. כמשרד אוצר אני לא יכול לחיות עם מצב ששכר לא יוצא בזמן.

עכשיו ולגבי נושא של המקדמות של תחבורה ציבורית. הנושא של תחבורה ציבורית הוא נושא שסוכם עם יושב ראש ההסתדרות הכללית והחלנו אותו על כל עובדי המדינה, לרבות עובדי ההוראה. מאחר שעובדי הוראה באמת יתכן ויש להם צרכים שונים מעובדי מדינה, אנחנו כבר עכשיו נתנו תנאים מאד מאד מקלים לעניין המקדמות, וכפי שהסבירה מנכ"לית משרד החינוך, הרי מה זה גבייה של מקדמה? אם אתה חישבת את השכר חישוב מחדש, אחרי שטויבו הנתונים והשלמת את השכר במאה אחוז, זה לא יהיה הגיוני שגם תשאיר את המקדמה.

אנחנו הגדרנו כללים מאד מאד מקלים לנושא של מקדמות, גם בגין תחבורה ציבורית והכל היה בשיתוף עם משרד החינוך ואנחנו פתוחים וקשובים למשרד החינוך.

ממה ממוצע גובה המקדמה שניתנה?

גובה המקדמה שניתנה בממוצע, ואגב, זה מנעד רחב מאד.

נע מ- עד?

יכול אפילו להגיע עד - - -

מ-150 ועד - - -

מ-150 שקלים עד 3,000 שקלים.

אתה מבין שאם אתה תנכה אותה בתשלום אחד, את גבוהות - - -

ברור.

סליחה, זה - - -

לא, לא, כבוד יושב הראש, אני רוצה להגיד לך מי, כי - - -

רגע, רגע, אני רוצה לשאול לפני - - -

כבר אנחנו סיכמנו ברגע הזה של החיים, שהמקדמות האלה - - -

מי אתה, רק תזדהה לפרוטוקול, למרות שהתפרצת קודם 60 פעם.

יוסי, הוא החשב שלנו.

יוסי שטראוס, חשב משרד החינוך. הפרישה של הסכומים האלה עד 400 שקל – 5%, הנמוך מבין השניים, פרישה רחבה מאד ואלה התנאים המיטיבים - - -

פרישה רחבה.

שמשרד האוצר קבע לעובדי משרד החינוך, עובדי ההוראה במשרד החינוך. אז ככה זה ייעשה. אגב, אני אגיד רק עוד נקודה אחת. הפרישה הזאת באמת מכניסה לנו הרבה הרבה כאוס וצודק כאן רן ארז, שבגלל הסיפור הזה הייצוב של כל התחום הזה ייקח כחודשיים-שלושה. את זה אני אומר כבר בשלב הזה של החיים. דווקא בגלל הדבר הזה, הייצוב, זאת המשימה שלנו היום לייצב את המערכת.

עד היום השלמתם את החסר?

אנחנו נתנו את אותן מקדמות. זה בדיוק מה שאני - - -

היום המורים מקבלים את המשכורת המלאה?

לא, הוא מדבר על הנסיעות עכשיו.

אני שאלתי אם היום המשכורות - - -

רגע, איתן.

הטיוב של המערכות שלנו מהסיבה הזאת, ייקח את פרק הזמן הזה ואני רוצה להגיד עוד נקודה אחת, שהעומס על הפקידים כאן הוא בלתי סביר. זה באמת 180 איש שמטפלים במספר תלושים כזה, שלהערכתי יצטרכו פה באמת לטייב את כל התקינה ואת כל כוח האדם כאן.

אתה רוצה להמשיך, יוסי?

לפי השאלות.

אפשר להתייחס בשאלה אליו?

מיד אני אתן לכם.

אבל היום - - - את השכר?

רגע, איתן. זה השלב הבא.

לא, אולי לא כולם יודעים שהיה - - -

אבל לא היית פה. הלכת ובאת.

אבל החשב של משרד החינוך מקבל הוראות ממשרד האוצר, לא ממשרד החינוך.

אנחנו עם משרד האוצר.

אני אומר, אבל אולי לא כולם מבינים. הוא כפוף לאוצר.

איתן, לא היית פה כש - - -

אני לא הייתי, אבל אני מכיר את הנהלים. גם אני הייתי שנה מנכ"ל. אני לא מתרשם משום דבר.

אז תן לי לשאול את השאלה. לגבי הסוגיה של המקדמות אני חושב שפחות או יותר, גם המורים יסכימו איתנו, בפרישה של 5% בין הנמוך ביותר, על תחבורה ציבורית, בין ה-400 שקלים ל-5% מהחוב, לפי הנמוך ביותר, אני חושב שזה יציב, לא מזעזע תלוש שכר. אמת? לכן מבחינתי, כי הרושם היה שאתם אגרסיביים בקטע הזה של ניכוי המקדמות. לכן כל עוד העסק לא מתייצב, אני מבקש שזו הפרישה שתהיה.

עכשיו לגבי ייצוב המערכת, מה שקשור לתחילת שנת הלימודים. זה יותר מופנה אליך, יוסי. אתה יכול לומר לי היום בוודאות תאריך יעד – איך מנקים שולחן מכל בירורי השכר שקשורים בתחילת שנת הלימודים?

לצערי הרב אני לא יכול לתת לך תשובה.

למה?

כי המערכת היא מורכבת. היא נגמרת בתחום השכר, היא מתחילה הרבה הרבה קודם לכן. יש לנו בשלב הזה של החיים, בגלל התחבורה הציבורית ואני אומר את זה עוד פעם, אני אומר כאן את הדברים באמת בכנות וביושר. העומס עלינו בשלב הזה של החיים - - -

תנטרל את התחבורה הציבורית. יוסי, אל תלך - - -

אם אני מנטרל את התחבורה הציבורית - - -

עזוב את התחבורה הציבורית.

אם אני אנטרל את התחבורה הציבורית, המערכת היא די קרובה לייצוב, אבל קשה לנטרל את זה, כי זה משפיע. זה מכלול אחד שלם.

אז בוא אני אנסה. אתה יודע, האוריינות, זיהינו שגם בהוראה אוריינות זה נדבך מרכזי וחשוב גם במתמטיקה. נכון, מסכים איתי? אם לא נדע להציג את השאלה במתמטיקה, ולדוגמא לי היה מורה למתמטיקה בתיכון בבאר שבע שבקושי ידע עברית. אז בסדר, לקח לנו זמן עד שהבנו את הנוסחאות שלו ומה הוא רצה מאיתנו. אוריינות זה דבר חשוב. אני אנסה להסביר את עצמי.

כשאני אומר תנטרל את סוגית הנסיעות, אנחנו בסוף בסוף צריכים להחזיר את האמון ואת התחושה למורים. כשהמורה מחזיק את התלוש והוא יודע כרגע מה השכר שלו בבידוד בעיית התחבורה הציבורית, הוא יראה שאתה נתת לו כל מה שצריך חוץ מהסוגיה של התחבורה הציבורית, שכרגע בייצוב, לא תהיה לו טענה. הוא יידע. תנטרל כרגע מבחינה תודעתית. כשאני אומר לך ייצוב המערכת, תנטרל בתודעה את הקטע של התחבורה הציבורית.

כבוד יושב הראש, אותו פקיד מטפל גם וגם. הוא מטפל גם בתחבורה הציבורית וגם בשאר הפרמטרים. ולכן - - -

תן לי רגע בבקשה לעזור לך, סליחה, יוסי, בסדר? אמנם אני לא חשבת שכר, נכון. ונכון, סיכמנו שחשב השכר עובד לפי הוראות של משרד האוצר ועובד לפי חוקים והמערכת, כמו שפתחנו ואמרנו ודיברנו כבר ואני לא רוצה להמשיך להכביר בעניין הזה, היא מערכת דינאמית. כל מה שקורה פה, בטווח של מיידי עד עוד שנה וחצי, נועד לצמצם את המצב שמורה שנכנס ב-1 בספטמבר, מנהל בית הספר ידווח עליו ואנחנו נשלם בהתאם לדיווח. האם השאלה היא – האם יהיו אפס מקרים? התשובה היא לא.

לא שאלתי ככה.

האם אחרי זה המערכת שלנו תהיה הרבה יותר טובה, הרבה יותר מדויקת ואנחנו מתחייבים על זה? כן.

והרבה יותר ידידותית.

כן, כן. וכמו שאמר רן, בסוף אנחנו כנראה בשנה וחצי, כנראה, אתם יודעים, אנחנו מתכננים ויש מי שקובע, אבל כנראה בשנה וחצי הבאות אנחנו עוד נהיה, אז לכן אנחנו לא בורחים.

לא, אז אולי לא הבהרתי את עצמי.

נראה מה יגמר בעמונה, אך כך נראה.

בסדר, אני אמרתי כנראה.

אמרתי כנראה. בכלל, הכל פה אפשרי. נראה את עמונה, אחר כך נראה מה יקרה בדימונה.

איתן, סליחה.

אה, יפה. דימונה.

רבותי, אני ממוקד חינוך כרגע. רק חינוך ותלושי שכר. תקשיבו, אני בכוונה מתעקש על השאלה ועל התשובה ואני אסביר לך. קיבלנו סקירה מה הולך להיות כדי לייצב את המערכת לשנים הבאות. אני אומר, במערכת הקיימת הזו, הנוכחית, היום, היום - אתה יודע לומר לי - כל מה שקשור ל-1 בספטמבר, פרט לסוגית התחבורה הציבורית - האם זה מטופל ומתי נראה לך שמורה שהתחיל לעבוד ב-1 בספטמבר מקבל את שכרו כדת וכדין, פרט לתחבורה הציבורית – אני חוזר פעם שלישית, ואל תתחיל לי עם התחבורה הציבורית. מצדי תפנה אליך מתוך - - -

שמת לי פה משוואה אחת עם שני נעלמים, אני לא יכול לפתור אותה.

יוסי, עם שלושה נעלמים ואני אסביר לך למה. אתה יודע מה, בניהול, אמרתי לך, אני אדמיניסטראטור.

גם אני.

אם אתה מזהה בעיה וכרגע סוגית התחבורה הציבורית היא – סליחה על הביטוי – אבן נגף גדולה בסוגיה הזו, תבודד שלושה מומחים ספציאליסטים בתוך מערך השכר, לסוגיה הזו שהבעיות יופנו אליהם. לכן אני שואל אותך שאלה – המורה מייה וחברותיה ועמיתותיה רוצות לדעת מחר שבעוד חודש היא מדברת עם סיגלית מהבנק ואומרת לה תקשיבי לי, יש לך בעיה, מבטיחה לך, אני אעמוד במסגרת לקראת 1 בפברואר. היא צריכה לדעת את זה. היא צריכה לחיות עם זה. אתה יודע לומר לי בכל מה שקשור למורות שהתחילו ב-1 בספטמבר – מתי בירורי השכר, פרט – פעם 80 – פרט לתחבורה הציבורית - מתאזן במערכת?

אני אומר עוד פעם, אותם אנשים, וקשה לי לבודד את התחבורה הציבורית, יושב הראש, משום שאותם אנשים מטפלים גם בתחבורה הציבורית וגם בשאר הדברים. המשימה שלנו עכשיו היא לייצב את המערכת במהירות, לפני הזמן.

מסכים. הערכת זמן.

להערכתי חודשיים - - -

אז מה היה כזה קשה? הוצאת לי את הנשמה. אתה לא יכול לומר חודשיים מההתחלה?

אנחנו נמצאים עכשיו מחוז מחוז.

מה קרה? למה חודשיים?

זה מה ששאלתי מההתחלה.

המערכת יציבה חוץ מהנסיעות. המערכת יציבה חוץ מההסעות וזה מה שיוסי מתכוון לומר. המערכת יציבה.

תקשיבי, אני שואל שאלה. כרגע, כשאת אומרת לי מערכת יציבה, במסגרת הסביר שבירורי השכר קבועים, שרצים כל השנה ככה דברים סבירים.

חוץ מהנסיעות, כן.

הכאוס שהיה, חוץ מהנסיעות בתחילת שנת הלימודים הוסדר?

הוסדר.

היום כל מורה - - -

תשאל את רן ארז.

תן לי רגע. היום כל מורה שהתחילה בצורת ההעסקה שלה, לא יודע, בהגדרת ההעסקה שלה, בתפקיד עם כל המורכבות ועם הרפורמות והכל, מקבלת שכר ויודעת כמה מגיע לה? פרט לנסיעות?

אתה שואל אם היא קיבלה את השכר? כן.

קיבלה את השכר שלה. עמירה חיים, מנהלת מחוז דרום. יש מקרים, כמו המקרה שאני מטפלת בו עכשיו – גננת שנכנסה לעבודה והמכללה עדיין לא הנפיקה לה את האישור האחרון לתואר שלה.

אלה בעיות טריוויאליות. אני לא מדבר על בעיות טריוויאליות.

בדיוק. אז מעבר לזה היא מקבלת - - -

נקודת השבר, אני דיברתי על נקודת השבר. אל תדברו איתי על המערך בשוטף.

לחלוטין.

על המערכת בשוטף אני הולך להיצמד לדו"ח וכל חודש לשים לי אבן דרך לבדוק אותה.

אני רוצה לומר, אדוני יושב הראש, אני חושב שזה לא תקין. האחריות על הקושי של המערכת לא מוטלת על המורים והמורות. מעניין אותי לשאול, אדוני יושב הראש, כמה כסף, אם בכלל, אני מקווה שלא, אבל כמה כסף משרד החינוך מחזיר לאוצר בסוף שנת 2016 כתוצאה מאי ניצול?

זה לא המקום.

רגע.

יש דיון מיוחד - - -

רגע, דקה.

לא, לא, איתן. בוא אני אומר לך - - -

הוא לא חייב לתת תשובה. רגע, מרגי.

סליחה, לא. יש דיון מיוחד - - -

אני אשמח לענות.

אני לא רוצה. לא רוצה.

אני אשמח לענות לו.

ליושב הראש יש זכויות. רגע, למה אני אומר את זה?

אני לא רוצה להקדים את המאוחר. יש לי דיון מיוחד. תעקוב אחרי דיוני הוועדה.

רגע, מרגי, אדוני יושב הראש, אני רוצה לומר - - -

יש דיון מיוחד על התקציב האבוד של משרד החינוך.

תנו לי רגע.

אדוני, אני לא חברת כנסת, אסור לי להתפרץ, אבל אם ברשותך יהיה מותר לי, אני רוצה לענות על זה. אם תסכים.

אחרי שאני אסיים.

אני לא רוצה שתגנבי לי דיון.

אני לא גונבת, טוב.

רגע. אני מכיר שנים שהחזירו כסף. אני רוצה לומר שתקציב החינוך הוא השני בגודלו במדינה וזה לא יכול להיות שאתם תתקעו פה את המורים על גרושים ובמקום להטיל עליהם אחריות לזה שאתם לא - - -

- - -

גברתי, במקום להטיל את האחריות על מי שנושא באחריות, אתם מטילים את האחריות על המורים והמורות שיצאו מ-1 בספטמבר עם שכר – רגע, תן לי לסיים חלקית. לכן אני אומר לחשב – ואני מכיר את הקשיחות של האוצר – אני האחרון שמזלזל באחריות, אבל אני לא יכול לתת גיבוי להתנהגות כזאת לא נכונה ואני מכיר את ההתנהגות בפרוזדורים שלכם שם. אני רוצה לומר שצריך לתת למורים שכר מלא גם אם הקיזוז יהיה בעוד חצי שנה.

מה אתם עושים? אתם מקזזים עכשיו, תפצו אותם בריביות, בהצמדות על עוגמת הנפש. תנו להם משכורת מלאה לפי מה שהיה בחודש האחרון של שנה קודמת או מה שמגיע ותקזזו את זה אחר כך. אז אתם רוצים, תחתימו אותם שמקזזים להם. לא יכול להיות שמסוף החופש הגדול שעבר, אנחנו כבר עוד מעט באמצע השנה, עוד מעט כבר יהיו קניות של פסח. תשמעו, זה לא הגיוני. זה לא סביר. זה לא נכון למשרד החינוך, לא נכון לשר ולמנכ"לית, שכל כך הרבה מדברים על חשיבות החינוך. זה לא מתאים למדינה מודרנית, זה לא מתאים לחינוך שאתם תמיד אומרים מה יעשו הילדים, שהיום הם בכיתה א', בעוד 20 שנה, אנחנו מכינים אותם – ככה מכינים את הנוער? זה באמת אמינות? זאת שליחות? החינוך הוא קודם כל שליחות.

תודה איתן.

אבל מה? עם זה הולכים למכולת? אתם לא מתביישים?

איתן, עם כל הכבוד - --

תפסיקו עם זה.

איתן עם כל הכבוד - - -

לא, יש לזה גבול. יש גבול לכל דבר. אין שום הסדר שמתקבל.

תודה. אני עונה לך, עם כל הכבוד לך, אתה לא יכול להשתלח בפקידים שיושבים פה ונותנים לך תשובות ואתה שואל אותם לא לעניין. אז אני עומד עכשיו כרגע להגנתם ואני ידוע כמי שלא מרחם עליהם כשהם לא נותנים תשובות.

אני מרחם עליהם, לכן אני - - -

לא, ישבו פה, אתה מטיח דברים כאילו לא היית בדיון. כאילו לא שמעת תשובות. בוא, עם כל הכבוד. אתה רוצה שיתנו קצת כבוד למערכות? שיתייחסו לכנסת ברצינות? ישבו פה, לשאלות האלה שאתה מטיח בהם כרגע ואתה אומר תתבייש לכם ומטיח בהם דברים, הם ענו תשובות לעניין. אני מבחינתי לא מצאתי בעיה. יש בעיה, הם מודעים לבעיה, הם לא מתחמקים ממנה, שמו אותה על השולחן, התמודדו איתה. יושב לך פה נציג האוצר שאומר לך אני הולך איתם, אני לוקח אחריות, אני חלק. ביקשת שייקחו אחריות – לוקח אחריות, אומר לך אני חלק מזה, אני לא מקבל עלי שיש פה סמכות בלי אחריות. אני חלק מזה ואני צמוד למערכת ואני אלווה את המערכות.

אם הייתי שומע פה כרגע, אני כיושב ראש ועדה שאומרים לי אין בעיה ואומר לי האוצר זו בעיה של החינוך והחינוך זורק את זה לשם, תאמין לי שאתה היית עדין לעומת מה שאני הייתי מדבר.

עוד חודשיים זה פיתרון?

סליחה, היא אומרת לך. דווקא, למה אני עונה לך? השאלה האחרונה שלי, אם היית מקשיב לה ולא מכין את השאלה הבאה שלך, לא היית אומר את מה שאתה אומר עכשיו. שאלתי במפורש והתעקשתי עם יוסי, שניסה לברוח ממני, או שלא הבין אותי, ושאלתי שאלה מפורשת – פרט לבעיות הטריוויאליות של המערכת שרצות במהלך כל השנה – האם המערכת – חוץ מסוגיית הנסיעות – שקיבלתי עליה מענה, שאומר לך סגן החשבת הכללית במפורש, אנחנו יצרנו מנגנון. משרד החינוך אומר לך בגיבוי של החשב הכללי, לגבות את המקדמות ב-5% מהמקדמה, בפרישה של 5% או 400 שקלים בחודש, לפי הנמוך ביותר.

הוא אומר לך בצורה מפורשת. מתמודד עם הכל. למה להטיח דברים כאלה בצורה כזאת? נכון, אתה יכול לבוא ולומר – סליחה, אני רואה פה מחדל של המערכת ש-20 שנה, 30 שנה, 40 שנה עדיין קיימת. 1 בספטמבר אף פעם לא נפתח כמו שצריך ואנחנו בשנת 2016 מתמודדים עם זה. כן. אני כן אומר את זה בסיכום. אני כאן אומר, אבל לבוא ולהטיח דברים ככה בפקידים? מחר, מחרתיים, כשאני מנסה להזמין פקידים לפה, לישיבת ועדה, הוא אומר לך תשמע, אני לא בא לוועדה שלך,או שהוא פיק ברכיים לפני שהמנכ"לית שולחת אותו לפני ועדת כנסת, אני אתעמר בו סתם.

טוב.

בוא, יש בעיה, אף אחד לא מטאטא אותה. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם, כבוד חברי הכנסת, המנכ"לית. שמי עתניאל גלילי, מנהל בית חינוך כרמים במודיעין מכבים רעות ואני ככה מקשיב קשב רב לכל הדברים שנאמרו. קודם כל יישר כוח גדול, כי אני חושב שאמון ובניית אמון נעשית עם שותפים והשותפים הם גם משרד האוצר, גם משרד החינוך, בוודאי מורים – רעייתי מורה, אני מורה – ואני חושב שכל המהלך הזה – מעז יצא מתוק – הוא מהלך חשוב, נכון, שדיבר בעצם על כמה פרמטרים מאד מאד חשובים, כמו שקיפות. כי אנחנו מדברים הרבה, כבוד יושב ראש הוועדה, על הבנת התלוש של השכר. אז אני חושב מהליווי ומהראייה שלי נכוחה, שגם המורים עצמם ואני לוקח את אשתי כדבר הכי פשוט – האם אנחנו מבינים. אז זה הפשטות והנראות והבהירות של מרכיבי השכר, כדי שאני אדע בכלל מה אני מקבל. בואו נתחיל מהשלב הזה. לא תמיד החצים צריכים-.

אני רוצה לדבר על שיתוף הפעולה. שיתוף הפעולה והשיח והאמון שנרקם במהלך שעות רבות מאד והדו"ח עצמו, אני חושב שנותן בעצם פתרונות אמיתיים בעולם טכנולוגי מתקדם, כמו סנכרון בין המערכות שזו בעיה שעלתה פה, בין השותפים הרבים – בעלויות, משרד האוצר, משרד החינוך, ארגוני המורים שישנם גם. אז גם מבחינת תודעת השירות, הנושא הזה שהעלית, כבוד רן ארז, יושב ראש ארגון המורים, אני חושב שזה דבר חשוב ונכון.

אני מסכים בהחלט שהשכר צריך להיות משולם - לי יש משכנתא, לכולנו - בזמן ובמקום, אבל אני רוצה לדבר רגע על המהות. מה שקרה פה במהלך החודש האחרון ואני שומע, בתוך עמי אני חי. אני אופטימי, אני גאה להיות שייך למשרד. איפה שיש את קשיים, יש פה אתגר מאד עצום ואתגר שכולנו צריכים להיות שותפים לו. לא אחד. כולם.

המהלך הנכון, ודיברת קודם לכן, יושב ראש הוועדה, זה שאנשי משרדי האוצר, מורים רבים שהיו, אני יש לי תחושה מאד טובה, אני עובד עם הרבה מאד מורים. נכון, יש דברים לשפר ונכון שאסור שייפגע – אני הראשון שיאמר שצריכים להעלות את השכר של המורים. הראשון שאמר את זה. אף אחד לא מדבר על זה. שכר המורים צריך מלכתחילה להיות גבוה יותר, זה ברור, אבל כל המהלך המערכתי האמיתי, ושמעתי, הקשבתי אני באופן אישי ללא מעט מורים, הוא מהלך נכון וחשוב לבניית וליצירת האמון. חשוב ונכון ליצירת שיתופי הפעולה, חשוב ונכון לסנכרון וייעול של המערכות – כוח אדם, גזברות וכו'.

אני יוצא בתחושה טובה מאד. אני חושב שהוא מהלך נכון מאד, הוא מהלך שעם הזמן אנחנו נדע תוצאות לא במיידי. לא כל דבר אפשר במיידי, כי זו מערכת שמסונכרנת בהרבה מאד רפורמות, הרבה מאד הסכמים. הקריאה שלי פה, אם זו ההזדמנות שלי פה, כשחברי הכנסת נמצאים – תעלו את שכר המורים מלכתחילה. מלכתחילה. אני כל הזמן שומע – רווחה, חינוך, רפואה. אנחנו מדברים על חינוך של ילדינו, נכון? אז בואו נעשה. אנשים מגיעים יום יום בתחושת שליחות מאד גדולה ב-DNA ומכוונים מאד למטרות. אוהבים את הילדים. רוצים לעשות טוב ועושים טוב גם, אבל הכאב הוא כאב וזה מאד מובן.

הפתרונות שעלו פה, אני חושב שהם פתרונות נכונים, שיארכו זמן. אי אפשר בזבנג וגמרנו. אני פשוט מנהל של מערכת עם הרבה מאד מערכות מתוקשבות שצריך לייעל אותן. אני חושב שהדיון שצריך בין היתר, מלכתחילה, לא רק על ייעול, כי הדברים יתייעלו כבוד יושב הראש, אלא שכר המורים, אבל זה לא הדיון עכשיו שצריך להיות. תודה רבה.

תודה. בואו נרים קודם כל את הרפורמות לתוך השכר המשולב, כדי שלא ניצור עוד בעיה.

צודק, נכון. מלכתחילה.

טוב. אבי, אתה יכול להגיד לי לקראת מה אתה הולך? מתי אנחנו רואים תלוש שכר?

כן.

תקשיב, מי שרצה לדעת, אני הייתי חשב שכר בקריה למחקר גרעיני בדימונה שנים רבות והתלוש שלנו היה שני דפים בגלל רכיבי שכר. והוועדים ישבו עם ההנהלה והגיעו להסכם וביטלנו שם, ביטלו רצף של תשלומים, כל מיני. תוספת כזו שמחושבת על זה ועל זה וזה לא מחושב על זה וההוא מחושב. אני אומר לכם, הייתי צריך להיות מדען כדי לחשב תלוש שכר כל חודש לבן אדם. זה מחושב על זה וזה לא מחושב על הרכיב הזה והשלישי על הרביעי, בקיצור הגענו בסוף לשכר משולם ועוד איזה שני רכיבים למטה, לא יותר מזה. אתם הולכים לקראת זה?

אז ככה, במערכת החינוך כידוע יש שתי רפורמות – רפורמת אופק חדש ורפורמת עוז לתמורה. ברפורמת אופק חדש איחדו את כל רכיבי השכר שהיו אז, היו אז בסביבות החמישה רכיבים, אם אני זוכר נכון. אחדו את כולם לתוך שורה אחת ובאופק חדש, שזו הרפורמה שחלה על עובדי הוראה בשירות המדינה, יש שורה אחת. עכשיו מוסיפים עוד שורה אחת, אבל התלוש הוא בהחלט סביר וקריא ונהיר.

מתי ראית לאחרונה תלוש של עובד הוראה?

כל יום אני רואה תלושים.

- - -

תגידו, המורות, אני לא עושה את זה טוב בשבילכן?

כל יום. שנייה, אני אתייחס לזה עוד רגע, ברשותכן.

אני לא מציג את השאלה כמו שצריך?

מצוין.

אז בשביל מה המקהלה הזאת?

לא, אבל אני עובדת בשתי הרפורמות, אני נהנית כל כך מ - - -

סליחה, גברתי - - -

אז אני יכולה להגיד - --

גברתי, סליחה. בבקשה, מתי לאחרונה ראית תלוש של עובד הוראה?

אתמול. אני כל יום רואה תלושים. זו העבודה שלי.

לא, של עובד הוראה במיוחד, עם הרפורמות.

אני רק עובדי הוראה.

עם התחבורה הציבורית, עם הניכויים.

הכל. תמיד אני רואה תלושים ואני אומר, מה שאנחנו כן דנים בו זה בעניין של עוז לתמורה. רפורמת עוז לתמורה - מכל מיני סיבות שקשורות להסכם הקיבוצי, לאופן היישום של הרפורמה, לא עשינו את האיחוד של הרכיבים ובתלוש ברפורמת עוז לתמורה באמת יש בו יותר רכיבים.

אנחנו במגעים עם ארגון המורים כבר כמה חודשים ואני מקווה שאחרי שנגיע לאיזה - - -

אתם הולכים לקראת זה? זה על השולחן?

בוודאי שזה על השולחן. אנחנו ישבנו כל הזמן.

זה על השולחן שנתיים.

תראו, האוצר, אתה יודע, חוץ ממה שאמר סגן החשבת יוסי - - -

אפשר גם להתייחס?

רגע, אני באמצע הדיבור, אני לא מבין מה זה. שאצלו, מבחינתו הזמן לא עובד לטובתו, באוצר - באגף השכר, באגף התקציבים, הזמן עובד לטובתם. לכם הם לא ממהרים, רן, ולכן זה התפקיד שלך לשבת גם וללחוץ וגם אנחנו נצטרך להיות במעקבים אכן, כי אני אומר לך, ראיתי כמה תלושים של עובדי הוראה. אתה יכול ללכת לאיבוד כמו בסבך של יער.

אנחנו לקראת סיכום, לכן אני רוצה לשמוע, בתנאי שלא חוזרים. משהו שלא נאמר.

משהו שלא נאמר.

זה אתגר. נראה אם תעמדי בו.

זה אתגר, אבל זה חשוב. ריקי נגרי, מנהלת בית ספר שש שנתי עירוני ב' במודיעין. דיברו פה על הכל. אני קודם מברכת על המהלך. אני חושבת שזה משהו שלא היה קודם ושיתוף הפעולה הוא אדיר ואני יוצאת אופטימית. אני ממש חושבת שיש אפשרות לקידום.

אני מנצלת את המעמד הזה להעלות פה – שאתה כיושב ראש הוועדה תריץ אותו, אני מקווה שתוביל אותו – הנושא של שתי רפורמות בבתי ספר שש שנתיים. לי חשוב הרצף של תלמיד שנכנס אלי בכיתה ז', גם בהתייחסות למורים. יש לי מורים שהם באופק חדש ויש לי מורים בעוז לתמורה ויש לי מורים שהם בעולם הישן ויש לי מורים שהם רק בעוז. משהו שהוא הזוי. יש משהו שחשוב מאד להתייחס למורה כמורה. זה חשוב ואני יודעת שזו מלחמה בין שני ארגונים ושתי רפורמות, אבל לך, אם אתה רוצה להוביל איזה משהו שהוא לטובת כולנו ולטובת מערכת החינוך שלנו, לטובת הילדים שלנו, זה שתהיה רפורמה אחת בבתי ספר שש שנתיים.

באמת, אני נתתי לך אתגר. הצבת אותי בפני אתגר.

בסדר. סימן שהיא בסדר.

זה התפקיד שלנו. התפקיד שלנו זה להתמודד עם האתגרים האלה ואני רוצה - - -

זו עוד נקודה שאין ספק שהיא חלק מהבעיה.

אני בן אדם אופטימי וכל עוד מעלים את הדברים על השולחן, אני מאמינה שאפשר לעשות.

תשתדלי שלא יקלקלו לך את זה. אוקיי, בסדר, אני מסכים איתך.

אפשר ברשותך?

בבקשה, מייה. לסיכום, אבל לא לחזור על דברים.

אני לא אעלה פה שאלות, אני יכולה גם לעשות את זה דרך האנשים ממשרד החינוך, כי יש כמה סוגיות שצריך להתייחס אליהן אם זה הפרישה של התשלומים - - -

זה לא סיפק את דעתך, הפרישה שנאמרה?

לא. אני רוצה לדעת מה זה פרישה רחבה.

רגע, נגיע, מייה. אנחנו מדברים על סוגיית התחבורה הציבורית.

ולא רק, יש גם חובות אחרים.

רגע, רגע, יפה. עכשיו, לגבי מה ששאלנו לגבי התחבורה הציבורית, אני חושב שהחלוקה היא סבירה. כשמדברים על 5%, זה סביר.

כן, אני מבינה את עניין המקדמה.

עכשיו, חובות אחרים שנובעים ממה?

למשל עובדים שעבדו בעולם הישן, כמו שריקי הזכירה ונכנסו לרפורמות וחייבים כספים והם לקראת פנסיה ויש להם פערים משמעותיים, שאני מדברת ברמה של עשרות אלפי שקלים, לא מאות.

אוקיי, השאלה מובנת. הבעיה מוכרת.

כן, אז מה זה פרישה רחבה?

מייה, אני אמרתי, הדבר המרכזי הוא שגם כשיש למישהו חוב, לא יעשו לו שום דבר לפני שמדברים איתו ומגיעים איתו לתיאום.

הניכוי יהיה בתיאום.

הוא יכול לבקש 10, 20, 50. זה הדיון.

אוקיי, מעולה.

תודה.

רגע.

המקדמות, רק שנייה, רק תשימי לב, כי אני נורא מדייקת ציבורית, כי אחר כך מהר מאד אומרים אמרתם לא. המקדמות על התחבורה הציבורית הן דבר אחד ואמרנו, ננכה אותן לפי מה שאמר החשב. יש מקדמות אחרות, כשמישהו לא עשה תיאום מס. מורה לא עשתה תיאום מס, הורידו לה 50%. קיבלה בחזרה, עשתה את התיאום, קיבלה את זה, אז מורידים לה את המקדמה. אין טעם שיגררו לה גם את זה, כי אז לא יהיה - - -

אם היא קיבלה את התמורה, אין עניין ל- - -. אוקיי.

אוקיי? וזה עד 25% מקסימום - - -

גם את זה, למרות שהיינו יכולים לנכות במכה, אנחנו עושים את זה בפרישה.

כן, למה? כי זה אומר שלא יהיה מצב שמישהו יישאר ללא שכר וגם פה עד 25% מתלוש השכר יהיה מותר, כי זה משהו שכבר - - -

שתוקן והוחזר לו כבר.

תוקן והוחזר.

אוקיי, יש גם סוגיה וגם רשום בדו"ח על נסיעות באופן פרטני ליישובים, למשל כמו הבעיה אצלנו או בעיה של מדריכים, שעוברים בין בתי ספר שונים ברחבי הארץ. זה לא - - -

זה תהליך הסדרה.

זה חלק מהדו"ח.

את זה אמרנו ויוסי אמר, אנחנו בתהליך הסדרה למה שנקרא מורים עם תפקיד שהם צריכים לזוז ממקום למקום.

כן, שזה חשוב מאד.

וגם מורים שהם ביישובים מרוחקים, שצריכים להיות מוקדם בבוקר, הם לא יכולים להגיע באוטובוס - - -

אז זה כתוב בדו"ח. תסתכלו.

אוקיי.

רגע, במשפט אחד, ברשותך.

זה כבר כמה רגעים.

אני מתחברת למה שאמרה ריקי.

אנחנו עקשניות. אנחנו לא מוותרות.

כן. לא לתלמידים שלנו וגם פה לא נוותר. אנחנו לא מוותרים. העניין של שתי הרפורמות ואני מעלה את זה שוב, כי באמת יושב ראש ארגון המורים גם נוכח פה, חשוב לנו לדון בהסכמים. האיפה ואיפה הזה בתוך בית ספר שהוא שש שנתי, היא תחושה שהיא לא נעימה, היא תחושה של יחס מבדיל. חשוב לתת על זה את הדעת. אני יכולה להגיד שבמעבר על כלל הדו"ח וגם בוועדות שהייתי וגם בפגישות, באמת יש רצינות, יש נכונות.

אני בוחרת גם להיות אופטימית. אני חושבת שמבחן הזמן יוכיח את הוועדה ואת האמירות האלה בשטח. אנחנו נראה את זה אם זה בחודשים הקרובים, אם זה בפתיחת השנה. כל המאמצים האלה וכל השותפים שלוקחים בזה חלק זה מבורך ובאמת אני שמחה שגם יש לי את האפשרות, בפעם הראשונה שגם יקשיבו לי, שזה לא רק המקום להביע קול מחאה, אלא באמת הקשיבו לי ומיכל, אמרתי גם לך את זה, אני מברכת על זה. אני חושבת שצריך להמשיך את השיח הישיר הזה, כי סך הכל המטרה של כולנו פה היא משותפת. כשאנחנו מתייחסים ללב ליבו של האדם ואיך אני רוצה שהם ייצאו כאזרחים במדינת ישראל, החינוך זה המפתח ובזה לדעתי צריך באמת להשקיע ולתת את הדעת שעובדי ההוראה יהיו מרוצים, תלמידים יהיו מרוצים, הורים יהיו מרוצים והתוצאה תהיה תוצאה משותפת של כולנו, שאנחנו נצטרך לעשות את המאמץ המשותף הזה.

תודה רבה. אני מקריא את הסיכום שלו: ועדת החינוך שמעה את הסקירה שהציגה מנכ"לית משרד החינוך, הגברת מיכל כהן בפניה, והתרשמה כי משרד החינוך ביצע עבודה יסודית ומקיפה בנושא ייעול תהליכי השכר של כל השירות לעובדי ההוראה והגברת השקיפות בתלושי השכר ובתנאי ההעסקה של עובדי ההוראה.

הוועדה התרשמה כי המשרד גיבש מסקנות מקיפות, שיביאו לידי צמצום הבעיות שהתעוררו בנושא השכר. המסקנות גובשו לאחר שנשמעו – והוועדה מתייחסת גם לזה בחישוב רב – נשמעו עשרות עובדי הוראה בשיתוף של כל מי שקשור ועובד ונוגע בסוגית שכר עובדי ההוראה.

עוד התרשמה הוועדה שמשרד החינוך החל בתהליך הטעמת המסקנות באמצעות תכנית עבודה סדורה שתלווה על ידי מנכ"לית משרד החינוך ומשרד האוצר. המשרד הביע התייחסות רצינית המכוונת כלפי עובדי הוראה.

הוועדה מודה לכל עובדי ההוראה שהגיעו לכאן היום על חשבון זמנם ומטעם מצפונם, כדי לשפר את מעמדם ואת תנאי שכרם של עובדי ההוראה.

הוועדה מודה לחברי הכנסת שהציפו את הנושא לוועדה, ובראשם חבר הכנסת איתן ברושי.

הוועדה קוראת למשרד האוצר להגיע כמה שיותר מוקדם לתהליך של פישוט תלוש השכר של עובדי ההוראה.

הוועדה שמעה על העומס הרב שמוטל על כתפיהם של עובדי ההוראה ועובדי השכר במשרד החינוך, עובד אחד לכ-1,000 מורים, אני חושב זה מצב בלתי סביר שצריך לתת עליו את הדעת. לכן אני קורא למשרד החינוך, יחד עם נציבות שירות המדינה אם זה קשור ויחד עם משרד האוצר, למצוא את התקינה הנכונה והסבירה. אני לא רואה, אני אומר לכם, אם התקינה של 1 ל-1,000 לא תשתנה, אני חושב שאנחנו נמצא את עצמנו אם אותן תחושות של מורים שאין מי שיענה להם בצורה מנומסת ואדיבה, עם תחושה שאין מישהו שאחרי הקו מקשיב להם ונגיע לאותן בעיות. לכן אני חושב שזה חלק מהפתרון. זה לא יכול להיות בנפרד או תלוי משהו אחר, זה חלק מהפתרון ואני חושב שמותר לכם להכניס את זה כאחת המסקנות של הוועדה, זה לא בקשת שר, כפי שהצגת את זה, אני חושב שזה חלק מהבעיה ולכן זה היה צריך להיות גם חלק מהפתרון. התקינה הזו של 1 ל-1,000 היא לא סבירה.

אם תגיעו למסקנה אחרת בצורה מקצועית, לפחות בתקופות הפיקים מה שנקרא, בתקופות העומס, אני חושב שהמחלקות האלה חייבות לקבל תגבור ואני אומר לכם, במהלך כל השנה צפות פה בעיות כאלה ואחרות, שלעתים אני רוצה להזמין את הנוגעים בדבר, את המחלקות של עובדי ההוראה לכאן וזה כזה מורכב. אני חושב שזה אחד המשרדים הכי מורכבים במדינה.

משרד החינוך זה אחד המשרדים שנוגע בכל מיני ויורד לרזולוציות כאלה ואחרות. כמובן זה לא בסכום, אני רק אומר תוך כדי. יצאתי מהסיכום ואני אומר שלהתייחס לילד האחרון, לילדה - והשבוע קיימתי ישיבת תיאום ציפיות עם לשכת המנכ"לית ואמרה לי אחת העובדות, שבדרך כלל היא עדינה, אבל היא התפרצה ואמרה – לא יתכן שבכל מה שמגיע אליך, עד הילדה האחרונה בקריית שמונה ובבאר שבע – אתה צריך להתערב. אמרתי לה זה התפקיד שלי. היא צ ודקת מהבחינה הזו, כי היא אמרה בטענה צודקת – אני פונה לצדק וליושרה שלך. היא אומרת לא יתכן שמי שיודע לפנות אליך יקבל מענה ומי שלא יודע לפנות אליך לא יקבל מענה. אבל שתבינו, למה זה מגיע למצבים האלה. זה מורכב. זה יורד לדקויות, כן. כי מערכות יודעות לעבוד בפס רחב, וכשמערכת גדולה כמו משרד החינוך צריכה לתת מענה ספציפי לילדה שקוראים לה שלומית והיא גרה ביישוב הזה והבעיה שלה היא חריגה והיא אחת ויחידה וצריך להתאים לה 6את עובד ההוראה שהוא אחד ויחיד, בתנאי נסיעות כאלה ואחרים, תבינו שמערכת כזו צריכה לעבוד מחוץ לקופסא ומחוץ לשיטות השגרתיות של פס רחב. אנחנו מודעים ואני לא לחינם פה - - -

אפשר שזה יהיה בתוך הסיכום מה שאמרת?

לא. זה מוקלט. אני שמתי לב, אתה באופי שלך. זה מוקלט וזה בתוך הפרוטוקול. אני מבין מהר בבני אדם. גם התשובות שלך היו בהתאם, קשות ככה. לקחת אותי למקומות אחרים.

ולכן אני אומר, מיד הגבתי כשאיתן אמר מה שאמר, אבל הוא אמר את הדברים בדם ליבו ובאופן כללי. עכשיו אתם חטפתם את כל מה שהוא עובר במשרד הזה, בוועדה הזו, אבל זה לא נכון להשתלח בעובדי ציבור ובפקידי משרדי הממשלה. הם באים לפה, עושים את עבודתם ואם יש לנו על מי להשתלח, דווקא באלה שנושאים באחריות ובבעלי התפקידים הבכירים.

שוב, הוועדה קוראת למשרד האוצר אכן לפשט את תלושי השכר, להגיע כמה שיותר מהר להסכם שכר, הסכם קיבוצי חדש עם המורים.

והנה אני אומר לכם, כל אלה שרוצים תוספות שכר למורים, אני יודע ונדיב בקטע הזה וקורא אכן לשפר את מעמדו של המורה, אבל הנה, אני פונה אליכם ואומר לכם, גם לכם יש תפקיד. אנא, תשתחררו. אתם לא רק ארגון עובדים, אתם גם ארגון פרופסיונאלי ועם שליחות. אל תשכחו את השליחות. וגם בקטע הזה של הטיפולים הרפואיים, תיפתחו. נגן עליכם. ניתן לכם את כל ההגנות. אם צריך להזריק אפיפן, בואו נמצא את הדרך איך עושים את זה ונחסוך הרבה כוחות והרבה עובדים והרבה משאבים לטובת דברים אחרים, שנוכל לייחד אותם אליכם, לשליחות שלכם. נעשה את זה ביחד, אני לא אומר. אחריות עם סמכות. בואו, תשבו, אנחנו מוכנים להיות לעזר. אנחנו לא חד צדדיים. הם לא חסינים. אנחנו בביקורת יותר כלפי הרגולטור ובאים לסייע בידי התלמיד, האחרון, ואתם הזרוע. אתם באמצע. אתם המתווכים ואנחנו רוצים לעזור.

אני קורא לכם בהזדמנות הזאת באמת להיות שותפים לעיצוב פני מערכת החינוך אן בוועדה. היום זה הדיון ה-313 שעשינו בקדנציה הנוכחית, שעוד לא בת שנתיים, בהתחשב בימי הכנסת שם שני, שלישי, רביע, אז תבינו. זה הרבה דיונים. הרבה נושאים. הרבה נקודות. הרבה רזולוציות.

ושוב, גם אני ניצלתי לשחרר את התסכולים שלי כיושב ראש ועדה, אז תודה רבה לכולם, לכל מי שהשתתף בדיון. תם ולא נשלם. הוועדה תמשיך לעקוב אחרי יישום מסקנות הוועדה והדו"ח. ותודה רבה למנכ"לית משרד החינוך.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.