הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 167

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ט בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016), שעה 10:00

אפליית קשישים עולים בתקצוב סיוע לשכר דירה, הצעה לדיון מהיר של חה"כ טלי פלוסקוב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה

לינדה דגן - מפקחת ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורה דואק - אחראית תחום בתיר דיור גיל זהב, משרד הבינוי והשיכון

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורן הלר - חוקר בכיר, אגף מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

אילה אליהו - דוקטור, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

גילאת בניאד נרקיס - סגנית מנהלת מרכז מחקר ומידע

אורלי כהן - מנהלת מרכז מיצוי זכויות, עירית ירושלים

ג'ף קיי - מנכ"ל הקרן לידידות

עופר דהן - מנהל מחלקת עלייה וקליטה, הקרן לידידות

אווה גלר - מנהלת תקשורת שיווקית, הקרן לידידות

שולה מולה - יו"ר אגודת יהודי אתיופיה

חנה אלעזר-לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודת יהודי אתיופיה

הבטה מיכאל אלמו - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

אזנאו אלנה - פעיל חברתי, אגודת יהודי אתיופיה

מקונן שטו - פעיל חברתי, אגודת יהודי אתיופיה

איילאו אלמה - פעיל חברתי, אגודת יהודי אתיופיה

מקונן אשטו - פעיל חברתי, אגודת יהודי אתיופיה

פנטנש יניוודג' - פעיל חברתי, אגודת יהודי אתיופיה

אייאיו וורקו - אורח, אגודת יהודי אתיופיה

סמנטה לסלי אסולי - יוזמת ופעילה "לב האמאות", ארגון קעליטה

יוליה זמילינסקי - דוקטור, מנהלת עמותת "מורשתנו"

סיגל אשר - פעילה, "רבנים למען זכויות אדם"

ז'ק ברגיל - עמותת "אדיר ישראל"

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון "קעליטה"

אפרים זנו - מנהל תקשורת, ארגון "קעליטה"

דינה פילינקו - נציגה, הפורום למאבק בעוני

מרי תקווה - נציגה, הפורום למאבק בעוני

אינה מרקיש - פעילה, עמותת מגן משפחה

אנג'ליקה אולגה - חברת עמותה

טלהון טארקין - אזרח, אגודת יהודי אתיופיה

מדלין מרעי - עולה חדשה

וורקו אבי - עולה חדש, מרכז קליטה כפר חסידים

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

דבי זהר - עולה חדשה, פעילה, מז"ח וחוסן אופקים

קרן פישזון - מנכ"לית "מגן משפחה"

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

אפליית קשישים עולים בתקצוב סיוע לשכר דירה, הצעה לדיון מהיר של חה"כ טלי פלוסקוב

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה והצופים בערוץ הכנסת. לפני שנתחיל בדיון, אני מגנה בחריפות את התופעה של האנטישמיות בארצות הברית, ואני מאמין שהשלטון בארצות הברית, הממשל האמריקאי יפעל מהר ויתפוס את הפושעים ויעמיד אותם לדין. אני גם רוצה לשלוח מפה לקהילות היהודיות, העם בישראל ומדינת ישראל לצידכם, ואנחנו איתכם במלחמה נגד האנטישמיות.

אנחנו נכנסים לנושא שלנו ואיתי נמצא חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. היום הכנסת מציינת יום המאבק בעוני ואנחנו כוועדת העלייה הקליטה והתפוצות נדון בנושא העוני בקרב העולים. אתמול ישבתי עם העובדים שהכינו את המסמכים לקראת הדיון הזה ממרכז המחקר והמידע ואני מודה להם שהכינו מסמך שהם תיכף יציגו לנו. במסמך רואים שהעולים החדשים הם הכי עניים במדינת ישראל בהשוואה לאוכלוסייה היהודית ומתוך העולים גם הקשישים הם הכי עניים.

עולים קשישים הם הכי עניים. ממה שאני הבנתי מהממצאים, שהעולים הקשישים מגיעים בגיל מבוגר, גם אם הם התחילו לעבוד ביום הגעתם, הם לא הספיקו לצבור זכויות פנסיה. לכן הם מתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה בלבד. זה מה שגורם להם לעניים של העניים. ברגע שהם מקבלים את הקצבאות, הנתונים משתנים. אבל בלי זה אין להם הכנסה אחרת.

לכן אנחנו נדון בנושא הזה ואשמח לשמוע גם את נציגי משרדי הממשלה וארגונים בנושא, אבל קודם כל אני רוצה שדוקטור איילה אליהו שהכינה את המסמך, תציג לנו. בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. שלום לכולם, כבוד חברי הכנסת והאורחים. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. התבקשנו על ידי היושב ראש להכין נתונים על עוני בקרב עולים, אנחנו נציג אותם היום. המסמך עצמו נגיש לכם באתר המרכז מחקר ומידע של הכנסת, ואני אציג את הנתונים העיקריים במצגת שלפניכם. הנתונים לקוחים מדו"ח המוסד לביטוח לאומי על ממדי העוני והפערים החברתיים, מהדו"ח האחרון שיצא בדצמבר 2016 ומתייחס לנתונים של שנת 2015.

כיון שאנחנו עוסקים בעוני בקרב עולים נגדיר קודם עולים ועניים. המוסד לביטוח לאומי מגדיר עולים כמי שעלו לארץ מ-1990 ואילך וילדי עולים כילדים שנולדו במשק בית שבראשו עומד עולה. אני אציין שזאת הגדרה באמת מרחיבה, היא כוללת עולים שעלו כבר לפני כמעט 30 שנה לארץ, היא כוללת גם משפחות שרק ראש משק הבית שלהן הוא עולה וגם ילדים שנולדו למשפחות עולים אבל נולדו בארץ.

המוסד לביטוח לאומי מגדיר משפחה כענייה, אם ההכנסה שלה נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית, לדוגמה משפחה בת שתי נפשות תוגדר כענייה אם ההכנסה שלה נמוכה מ-5,053 שקלים לחודש, משפחה בת חמש נפשות תוגדר כענייה אם ההכנסה שלה נמוכה מ-9,475 שקלים.

אנחנו בודקים את העוני באמצעות מדדים כמו תכולת העוני שבודקת את שיעור העניים באוכלוסייה על ידי חישוב של מספר הנפשות שנמצאות מתחת לקו העוני, בחלוקה בסך האוכלוסייה, עומק העוני נמדד על ידי מדדים שונים למשל מדד יחס פער ההכנסה שבודק את הפער שבין ההכנסה הממוצעת של העניים לבין קו העוני, ושני המדדים האלה נבדקים על פי ההכנסות גם לפני תשלומי העברה או מיסים, זאת אומרת לפני ההתערבות הממשלתית בהכנסה באמצעות מיסים וקצבאות וגם אחרי אותה התערבות שכמובן משפיעה על ממדי העוני.

בשנת 2015 חיו בישראל 84,000 משפחות עולים שהם 228,000 נפשות ובהן 76,000 ילדים ו-32,000 קשישים. תחולת העוני של העולים הייתה 36% לפני תשלומי העברה ומסים, ואנחנו רואים שזה גבוה מתחולת העוני בכלל האוכלוסייה וגבוה מתחולת העוני בקרב כלל היהודים, אבל נמוך מתחולת העוני בקרב ערבים וחרדים. אחרי תשלומי העברה ומסים תחולת העוני בקרב עולים 17.7%, וכאן זה נמוך מתחולת העוני בקרב כלל האוכלוסייה אבל גבוה מתחולת העוני בקרב יהודים, ואנחנו רואים שהעולים הם הקבוצה שבה הפער בין תחולת העוני לפני תשלומי ההעברה ואחרי תשלומי ההעברה, היה הפער הגדול ביותר.

אם מסתכלים לאורך כמה שנים, מהשנים האחרונות, משנת 2012 עד שנת 2015 אנחנו רואים שאין מגמה בולטת של שינוי בתחולת העוני בקרב עולים, ולא בדקנו לפני שנת 2012 מפני שבאותה שנה חל שינוי בחישוב של הנתונים ולכן קשה להשוות לשנים שלפני.

אם בודקים את תחולת העוני לפי מצב התעסוקה של ראש משק הבית אנחנו רואים פער גדול בין תחולת העוני כשראש משק הבית עובד ובין כשהוא לא עובד, ובקרב העולים אנחנו רואים תחולה של 10% של עניים כשראש משק הבית עובד לעומת 65% כשראש משק הבית אינו עובד ואנחנו רואים פער דומה גם בכלל האוכלוסייה, ואני אציין גם ששיעור ההשתתפות של העולים בכח העבודה הוא שיעור גבוה של 70%.

אם מסתכלים על קבוצות שונות בתוך אוכלוסיית העולים של נפשות, שזה כל בני האדם, ילדים וקשישים, אנחנו רואים שתחולת העוני בקרב נפשות עולים היא 17%, ותחולת העוני בקרב ילדים וקשישים היא 22%. אנחנו רואים שתחולת העוני בקרב כל הקבוצות האלה של העולים גבוהה מתחולת העוני בקבוצות האלה אצל יהודים, אבל נמוכה מכלל האוכלוסייה למעט קבוצת הקשישים שבקרב העולים תחולת העוני היא 22% וזה יותר גבוה מתחולת העוני בכלל האוכלוסייה שהיא 18%.

אני אציין גם שבדקנו נתונים של מגדר, זה לא מופיע כאן במצגת, וראינו שהמגדר לא משפיע באופן ניכר על תחולת העוני בקרב עולים.

אם מסתכלים על הרכב האוכלוסייה, אם לוקחים את אוכלוסיית העולים ובודקים כמה קשישים יש וכמה ילדים יש אנחנו רואים שקבוצת הקשישים יש בה יותר קשישים אצל העולים מאשר בקבוצות אחרות, שאצל העולים יש 14% קשישים שזה יותר מאשר יש אצל כלל היהודים וכלל האוכלוסייה. לעומת זאת קבוצת הילדים אצל העולים היא 34% מכלל אוכלוסיית העולים והיא נמוכה מקבוצת הילדים אצל היהודים ובכלל האוכלוסייה ומכיוון שאנחנו רואים שקבוצת הקשישים גדולה יותר יכול להיות שזה יכול להסביר את הפער שאנחנו רואים בין תחולת העוני לפני תשלומי העברה ומסים לבין תחולת העוני אחרי תשלומי העברה ומסים. ראינו שאצל העולים זה פער מאוד גדול, והקשישים זו אוכלוסייה שלא עובדת, לפעמים אין לה מקורות הכנסה נוספים מלבד התמיכה הממשלתית ולכן התרומה של תשלומי העברה ומסים יכולה להיות מאוד משמעותית בקרב קבוצת העולים.

כשאנחנו בודקים את עומק העוני באמצעות מדד יחס פער ההכנסות, שאומר לנו מה המרחק בין ההכנסה הממוצעת של העולים לבין קו העוני, אנחנו רואים שאצל העולים עומק העוני עומד על 63% וזה הנתון הגבוה ביותר בהשוואה לקבוצות אחרות, לפני תשלומי העברה ומסים, כשאחרי תשלומי העברה ומסים המדד יורד אצל העולים במידה הניכרת ביותר, ומגיע ל-28%. אז גם כאן בעומק העוני אנחנו רואים את הפער הזה בין הנתונים לפני ואחרי תשלומי העברת המסים.

אם בודקים את העוני המתמשך, אנחנו רואים ש-63% ממשפחות העולים מוגדרות כמשפחות שחיו בעוני מתמשך, זאת אומרת שגם ההוצאה שלהם וגם ההכנסה שלהם הייתה נמוכה מקו העוני. לעומת זאת, 60% מכלל המשפחות היהודיות ו-60% מכלל האוכלוסייה חיו בעוני מתמשך.

לפני הסיכום אני אציין שהיה נתון נוסף שרצינו להביא אותו אבל לא קיבלנו נתונים עדכניים וזה הנתון על מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, שגם תורם לצמצום העוני אבל לא הצלחנו לקבל נתונים עדכניים בנושא הזה.

לסיכום, אנחנו רואים ששיעור עולים העניים לאחר תשלומי העברה ומסים הוא נמוך יחסית לשיעור העוני בכלל האוכלוסייה. לפני תשלומי העברה ומסים ראינו שהעולים הם הקבוצה הענייה ביותר בקרב העניים ושיעור משפחות העולים שחיו בעוני מתמשך היה גבוה משיעורם בכלל האוכלוסייה. התרומה של תשלומי העברת המסים לשיפור הכנסתם של העולים הייתה הגדולה ביותר ביחס לקבוצות האחרות ושיעורם הגבוה של הקשישים בקרב העולים העניים יכול אולי להסביר את התרומה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה. תודה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוקטור אילה אליהו. נשמע עכשיו את חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

תודה כבוד היושב ראש, אורחים נכבדים, אני מברך על הדיון, זה נושא מאוד חשוב. אנחנו מתעסקים עם הנושא בלא מעט דיונים וישיבות, בחלק מהדברים אנחנו מצליחים ובחלק מהדברים אנחנו לא מצליחים, אבל עובדה, יש כאן נתונים שהוצגו, הנתונים עדיין קשים, ואנחנו מתיימרים להיות מדינה מפותחת, לא מדינה של העולם השלישי, המטרה שלנו כאן בכנסת היא לצמצם את תופעת העוני. עוני הוא עוני. כשאנחנו מדברים על צעירים או בוגרים וקשישים יש פה הבדלים באמת בין האוכלוסייה והעזרה צריכה להיות שונה. חלק מהעולים, אנחנו מדברים כאן על עולים עניים אז באמת העזרה היא באוצרים, בהכשרה, כדי להוציא אותם ממעגל העוני וכשאנחנו מדברים על קשישים כמו שציינו כאן, שאין שום דרך לעזור להם חוץ מלתת להם עוד כסף כי באמת הם נשארים ללא כלום ואני אתן לכם כדוגמה שתדעו, קשיש שחי על קצבת זקנה והבטחת הכנסה בממוצע, כי יש לנו שם פערים של גילאים, ואם הוא חי עם בן זוג או בלי בן זוג, אבל קשיש בודד מקבל בממוצע 4,000 ₪ שזה כולל 800-900 ₪ לעזרה בשכירות הדירה. אנחנו ה יום חיים במציאות שאנחנו מבינים כמה עולה לשכור דירה, מי שלא קנה דירה, מינימום 2,500 ₪ שאני כבר גם לא רואה דירות כאלה, 3,000 ₪, אז תחשבו על אותו קשיש שצריך לשכור דירה ב-2,500-3,000 ₪ כשהוא מקבל מהמדינה 4,000 ₪. מה הוא אוכל, איך הוא קונה תרופות, איך הוא מתקיים? זה פשוט בלתי אפשרי. או שהילדים צריכים לעזור ומי שאין לו ילדים באמת אנחנו נמצאים במצוקה ומנסים ואני לא רוצה כאן לעשות משחקים קואליציה/אופוזיציה, מי נותן יותר ומי נותן פחות ואיזו ממשלה נתנה יותר, אני חושב שכל שקל שמגיע לאותם אנשים שלא מצליחים להתקיים במדינה שלנו הוא מבורך.

אני בעצמי יזמתי עכשיו בג"צ נגד המדינה, שהמדינה לא מממשת את התכניות של עצמה. הייתה ועדה בין משרדית שהחליטה שצריך להוסיף לאותה קבוצה שדיברתי עליה, כ-1,000 ₪ בממוצע בחודש וזה לא מתקיים. אני עכשיו אמור לקבל את התשובות של המדינה, ועוד חודש ביחד עם תנועת "חזית הכבוד" המוכרת לנו אנחנו מגישים את הבג"צ. אני מקווה מאוד, מדובר כאן על סכום של 300-400 מיליון ₪ בשנה, אני חושב שהמדינה יכולה לשלם את הסכום הזה, ראינו כמה כסף מועבר כשעבר התקציב מתחת לשולחן, מעל לשולחן, בהסכמים קואליציוניים. אני חושב שיש את הכסף הזה, אנחנו לא יכולים לעשות לעצמנו עוני מסוג זה ו-1,000 ₪, לפחות מהשיחות שלי ושל כולנו עם האנשים זה אויר, זה עצם הקיום שלהם.

שוב אני מברך אותך על הדיון הזה. אמנם תקשורתית, היום התקשורת מתעסקת בנושא אחר לגמרי ואין מה לעשות, זו המדינה שלנו אבל אני חושב שהנושא מאוד חשוב וטוב שאתה מעלה אותו. תודה.

תודה. נמצאים איתנו נציגי משרדי הממשלה וגם ארגונים לא ממשלתיים. אני פונה לנציגת משרד העלייה והקליטה הגברת שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה. בבקשה.

צהריים טובים לכולם. אני מרגישה שהיום כולו מבחינתנו הוא בעצם יום שנותן פוקוס לנושא כי גם התקיים דיון קודם בוועדת העבודה והרווחה שבו ניסיתי לתת איזה שהוא זרקור קצר ואני שמחה שכאן אולי אפשר יהיה להרחיב יותר, וברשותכם אני רוצה להתייחס בדברים שלי לשני חלקים. האחד – סביב ההתייחסות לנתונים, אני ארצה כן אולי להוסיף או להרחיב מעבר למה שגם דוקטור איילה אליהו ממרכז המחקר של הכנסת ציינה לגבי הנתונים שהם מתוך דו"ח העונים וגם אתייחס למהלכים או תהליכים שנעשים בתוך המערכת שלנו במשרד העלייה והקליטה.

קודם כל, מתוך שיחות שקיימתי בשנים האחרונות עם פרופסור דניאל גוטליב, מנהל מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי שגם מפרסם את דו"ח העוני, אני חושבת שמה שצריך לציין הוא זה שלאורך השנים יש מגמה של שיפור ושל עלייה, זאת אומרת שיפור במצב העוני אצל העולים. זאת אומרת, אצל המסה הקריטית של העולים, זה גם הופיע בתוך הדו"ח האחרון, שיש ירידה שהיא ירידה הדרגתית וחלק לא מבוטל בוודאי מן האוכלוסייה של העולים משתלב בעבודה, וגם מגיע לשכר שהוא יכול גם להיות דומה לשכר של האוכלוסייה הישראלית הוותיקה.

יחד עם זאת, כשם שציינה דוקטור איילה, בהחלט אצל חלק מתוך האוכלוסיות ובתוכן הזקנים שהם המסה הגדולה יותר, עומק העוני גבוה יותר, גדול יותר, וכאן, אלמלא תשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי המצב היה מאוד מאוד קשה.

חשוב לי לציין שפה בדו"ח אין התייחסות לגבי קבוצות העולים השונות, אבל מנתונים שאני למדה ממקורות אחרים שמפרסמים, כגון הדו"ח של מרכז אדווה שגם פורסם עכשיו לאחרונה בדצמבר 2016, ודו"ח הלמ"ס לגבי המאפיינים של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל, אז אנחנו כן לומדים שמבין אוכלוסיות העולים, שיעור או ייצוג גבוה יותר בין האוכלוסיות העניות קיים בקרב עולים שהם בני העדה האתיופית.

רק שני נתונים שחשוב לי להגיד, ושהאחד מתוך הדו"ח של מרכז אדווה ששכרם של שכירים יוצאי אתיופיה, עולים מאתיופיה וגם ילידי ישראל שהם ילדים של העולים מאתיופיה, עומד על כמחצית מהשכר הממוצע. בנתונים של הלמ"ס מה שמציינים זה על ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי הבית שגם מבחינתנו כן משקפת כמה המשפחה בעקרון יכולה להוציא על מחיה, אז משקי הבית של יוצאי אתיופיה שבהם ראש משק הבית או אחד מההורים נולדו באתיופיה, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת מסתכמת ב-10,238 ₪ לחודש לעומת 15,407 בין כלל משקי הבית במדינת ישראל ומהווה 34% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.

כשאני בעצם לוקחת את הנתונים הללו, זה כן נותן לנו יותר הבנה לגבי המקום והצורך להתמקד, ופה אני רוצה לציין כמה דברים. קודם כל לגבי האוכלוסייה של העולים הזקנים, אנחנו מצרפים להבנה של המצוקה הכלכלית את הבעיה של הדיור, ואנחנו יודעים שאחת מהבעיות המרכזיות שאוכלוסייה של עולים זקנים סובלת, היא הבעיה שאין להם בעצם פתרון דיור וחלק מתוך הכספים בעצם שמצויים בידם צריכים ללכת לטובת שכירת דירה.

אז נכון שחלק מהעולים, יש כ-10,000 בתי אב זקנים שמתגוררים במקבצי דיור של המשרד לעליה וקליטה אבל יש עוד כ-20,000 עולים שממתינים לדיור ציבורי וזאת האוכלוסייה שהיא אוכלוסייה המוחלשת, לכ-17,000 מתוכם הוגדל בשנה החולפת שכר הדירה, באמצעות החלטה של המשרד, יצאה תוספת של כ-200 שקל לחודש לשכר הדירה ב-2006, ותוספת של משפחות שזכאיות עוד תוספת של כ-1,000 שקל לשכר הדירה.

אני חושבת שטעיתי, סליחה. המשפחות שנמצאות בתור הממתינים קיבלו תוספת של 1,000 שקל לחודש לשכר הדירה. אז אם עד ל-2016 קיבלו 1,250 שקל, תוספת של 1,000 שקל לחודש בעצם הביאה את התוספת לשכר הדירה ל-2,250 וזה בהחלט משמעותי.

למי 2,200 שקל?

למשפחות של עולים.

אה, משפחות. לא הקשישים. את זה אני מכיר.

הקבוצה של הקשישים מקבלים לפי תכניות הסיוע וגם פה יש סיוע מוגדל, זאת אומרת תוספת של 200 שקל שהיא תוספת למה שהם זכאים לקבל. זה דבר אחד. המשרד גם יצא בשנים האחרונות לבניה של דירות, אני חושבת שזה כמעט המשרד היחיד שהוא בעצם בונה לטובת האוכלוסייה, 4,000 דירות על קרקע חומה ומתוכן כבר אוכלסו 400 יחידות באזורים שהם אזורי ביקוש, שבהם קיימת מצוקה. בשנה שעברה אוכלסו בראשון לציון, בכפר סבא, בקרית אונו, לא רק בפריפריה והשרה גם בישרה השנה על תוספת של עוד 1,500 דירות שתיבננה על קרקע חומה, זה בהחלט מגדיל בצורה ניכרת את הדירות שאפשר יהיה לתת לאוכלוסייה הזכאית, בטח לא מספיק אבל לפחות בכיוון שהוא - - - את הסיוע למשפחות שנמצאות במצוקה עמוקה.

בנוסף למה ש - - - אני מציינת בהקשר של הדיור, אז יש מספר מהלכים נוספים שיש להם גם מהמקום של עבודת השירות שלי, אנחנו השנה גם סייענו ליותר עולים במצבי מצוקה באמצעות קרן מנהל מחוז שזה תקציב סיוע גמיש לעולים שנקלעים למצוקה, ואנחנו גם עובדים על זה שבשנת 2017 אנחנו גם נגדיל את גובה הסכום שיהיה בצורה משמעותית גבוה יותר ממה שניתן עד עכשיו, זה סיוע גמיש כמעט היחיד שנמצא בתוך המערכת שלנו של משרד הקליטה.

על איזה סכום את מדברת, שיהיה לנו מושג?

היום אנחנו מדברים על סיוע שהוא נע בין 600 שקל ל-1,500 שקל חד פעמי וההגדלה לדעתנו עשויה להיות הרבה יותר משמעותית. זה סיוע לפחות שהוא אד הוק למי שנקלע למצוקה שהיא מצוקה חריפה, הוא עשוי לגדול השנה. המשרד חילק בשנה שעברה לעולים זקנים שממתינים לדיור ציבורי בגילאי 70 עד 80 לפי הוראת שעה 339 סכום של 200 ₪ לחודש, זאת אומרת 2,400 שקל לשנה שהוא נכנס לחשבון הבנק שלהם בשנה שעברה, קרוב ל-4,000 בתי אב קיבלו את הסיוע הזה בסכום של כ-7 מיליון שקל.

כל מה שאני מציינת הם מענים שהם תוספתיים. לפני שנתיים יצאנו עם תכנית שהיא יחד עם עמותת "כתף ל - - -" שמיועדת לסייע למשפחות שנקלעות למצוקה כדי לעזור להם לעלות על דרך המלך. תכנית שהיא תכנית משפחתית שמלווה את המשפחות לכיוון של חילוץ מהעוני.

אני אסיים בזה שלגבי אוכלוסייה של עולי ויוצאי אתיופיה, אתם בוודאי כולכם ערים למהלך הממשלתי הכולל שנעשה כרגע במסגרת תכנית של "דרך חדשה" אני יכולה כאן בהקשר הזה - - -

זה לא נראה לי ש - - - זה לא קשור לעולים, אני מעדיף שתתייחסי לעולים שתקועים במרכזי הקליטה.

מבחינת משרד הקליטה, האוכלוסייה של עולי אתיופיה שזכאית לסיוע של המשרד, נקבעה עד 15 שנים בארץ, ונכון להיום, אני יכולה לפחות להעיד גם מבחינת התכניות שנעשות באמצעות השירות שלי, אנחנו יותר ויותר כרגע מכוונים את התכניות לאוכלוסייה עם וותק קטן בארץ בהתאם להחלטת הממשלה בנושא.

התכנית, את יודעת שזה לא שייך למשרד הקליטה. אני רוצה לשמוע יותר מה שנוגע לכם, בעיקר העולים החדשים שפחות מ-15 שנים בארץ והם תקועים במשרד הקליטה והם הכי עניים. לכן מה משרד הקליטה עושה כדי להוציאם ולשלבם בחברה הישראלית.

אני יכולה לציין, מבחינת ה- - - של העולים יוצאי אתיופיה שהאוכלוסייה בעצם מצויה בטיפול של מספר אגפים בתוך המשרד שלנו, היא בהחלט על סדר היום של אגף התעסוקה, של אגף הדיור, של האגף לקליטה בקהילה, האגף לטיפול באוכלוסייה של עולי אתיופיה. כל אחד מן האגפים האלה כרגע, בעקבות החלטת הממשלה, נותן יותר מבחינתו את המשאבים ואת התשומות של המשרד לטובת האוכלוסייה שהיא האוכלוסייה עם ותק קטן בארץ. המשמעות היא כרגע שיותר ויותר תכניות מכוונות כרגע להיקף של אוכלוסייה קטן יותר מבחינת משרד העלייה והקליטה.

מבחינת שירות הרווחה, היום, יש לי מגוון של תכניות שבעיקר מיועדות בתחומים שקשורים לנושא של נוער עולה עובר חוק, בנושא של מניעת אלימות במשפחה, נושא של התמכרויות, אלה בעיקר התכניות שהשירות שלי היום עוסק בהן, אנחנו יותר ויותר נותנים את הדגש - - -

שרה, השאלה שלי הייתה ממוקדת. אני אומר שיש היום באחריות משרד הקליטה, אני אומר אחריות כי הם פחות מ-15 שנים במדינת ישראל והם תקועים במרכזי קליטה. קשישים, יחידים ומשפחות. ואין להם פתרון. הם תקועים שם, גם מבודדים מבחינה חברתית ולכן הם הכי עניים, לכן אני אומר, מה התכנית של משרד הקליטה להוציא אותם ולשלב אותם בתוך החברה. תעזבי את העניין של תנועות הנוער וכל מה שאת אומרת, זה בדיור קבע. אבל אלה שבמרכזי קליטה, איך מוציאים אותם?

בהקשר הזה, חשוב לי לציין את זה, זה לא נושא שהוא בתחום ההתמחות שלי. כל מה שקשור לנושא של פינוי אוכלוסיות העולים או יציאה ממרכזי הקליטה.

הוצאה לפועל זה כן בתחום שלך?

אני לא יודעת למה את מתכוונת בהוצאה לפועל ואני אודה לא להערות שמנסות להיות קנטרניות. הנושא של היציאה של העולים ממרכזי הקליטה הוא לא נושא שאני, כמנהלת שירות הרווחה, יכולה לתת עליו את ההתייחסות. זה נושא שנמצא באחריות של אגף הדיור במשרד ופה אני מציעה לפנות למשרד, אני גם אחזור ו - - -

יש מישהו שמייצג את אגף הדיור במשרד? הגיע? אז יש משרד השיכון. אתם פה, אתם תענו לנו בנושא הזה. תראו, אנחנו מדברים על עוני בקרב עולים. עולים באופן כללי, קשישים, צעירים, כולם. אני לא שואל אותך מעבר לאחריותו של המשרד, 15 שנה, אני מדבר על אלה שהם פחות מ-15 שנה.

בזה אני לא מספיק בקיאה.

וכי את מניחה שאין קשר בין דיור לבין רווחה? למה? למה אם את נציגה של - - -

לא זה מה שאמרתי. אמרתי שאני לא בקיאה, אני לא יכולה לענות בשם אגף אחר במשרד במה שקשור בנושא.

אבל את מייצגת את המשרד במקום הזה.

נכון, אבל אני לא מומחית בנושא הזה ולכן אני עצמי באופן ספציפי לא יכולה להשיב בנושא הזה, בנסיבות של הדיון הזה. זה הכל. זה מה שהשבתי.

שרה, אני מבקש, ועדת העלייה והקליטה דורשת מהמשרד להציג לנו בכתב מה התכנית שלהם כדי להוציא את העולים התקועים במרכזי הקליטה. שם זה העוני כי האנשים שם מבודדים מהחברה ואנשים תקועים. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה חברת הוועדה. אני אמשיך לדובר הבא, דוקטור יוליה זמלינסקי, מנהלת עמותת "מורשתנו".

תודה רבה. אני רוצה להעלות נושא של עוני בין דורי, אני חושבת שאנחנו מדברים על עוני בקרב הקשישים ובמיוחד הקשר בין עוני לדיור, לא צריך להרחיב על כך, כולם מבינים את המשמעות והקשר ביניהם. אנחנו יכולים להגיד שאם אנחנו לא מטפלים בקשישים שלנו שנתקלים בבעיות פנסיה ודיור, אנחנו מגלגלים את הבעיה לכתפיהם של דור אחד וחצי, לדור הילדים שהם צריכים לשלם אחר כך משכנתאות וטיפול בהורים ובסבא ובסבתא.

אני מניחה שהבעייה הזאת היא גם בעיה אקוטית לקהילת יוצאי אתיופיה אבל היא בהחלט מאוד אקוטית בקהילה שלנו, יש בדיחה על הסבתא בסלון, זו כבר לא בדיחה, זו מציאות מאוד קשה של הדור שלי שיוצא לעבודה, לא רק שאין לו תמיכה שיש לרוב בני הדור שלנו הוותיקים כאן אלא אנחנו צריכים לתמוך בהורים שפרשנו לפנסיה ואין להם דיור.

אני רוצה לתת נתון אחד לגבי דיור בקרב העולים יוצאי ברית המועצות לשעבר: בקרב העולים רק מחצית מהעולים הם בעלי בתים. ולהשוואה, יותר מ-70% בקרב ישראלים ותיקים. מחצית מהעולים יוצאי ברית המועצות חיים בשכירות להבדיל מ-25% בקרב ותיקים וכולנו יודעים את המשמעות של השכירות שאנשים שאין להם גם פנסיה ואין להם הכנסה, ומי צריך לשלם את זה.

אני כמובן תומכת בכל היוזמות - - -

האם הם מקבלים סיוע בשכר הדירה?

הקשישים מקבלים כמו כולם, כמו שהנתונים, הרי יואל רזבוזוב, הצגתם נתונים של התמיכה, זה אותם נתונים. אנחנו יודעים מה המשמעות של אותם נתונים, 4,000 שקלים בחודש. ואנחנו לא מדברים רק על הקשישים, אנחנו גם מדברים על ההורים שלנו שהגיעו בשנות ה-90, הם תיכף יוצאים לפנסיה, אין להם פנסיה, הם מקבלים, אני מניחה שזה מאוד דומה ליוצאי אתיופיה, אותה בעיה תהיה, ועל הכתפיים שלנו לא רק הסבא והסבתא, גם ההורים שלנו, שאין להם דיור, אין פנסיה, ואנחנו חייבים לפתור את הבעיות האלה, גם בעיות הפנסיה, גם בעיית הדיור, סיוע, כי הבעיה הזאת מתגלגלת ואחר כך עוד 10, 20 שנה, נדבר על הדור שלנו שאין לו דיור וצריך לעזור לו, והילדים שפורשים מהחינוך ולמה יש אלימות ופרישה ממסגרות חינוך אצל עולים, זה הכל בעיות שמתגלגלות אחת על השניה, לכן אני מאוד מברכת על היוזמות שלכם.

מה אתם עושים בדיוק בעמותת "מורשתנו" על מנת להתמודד עם המצב הזה או לצמצם את העוני בקרב העולים הקשישים, יש לכם פרויקט או שאתם עושים משהו?

קודם כל אנחנו מייעצים לדוברי רוסית, הרבה פעמים אין להם יכולת בכלל לתקשר או להבין את כל מגוון התמיכה הקיימת, מה שקיים, בנושא הזכויות. אז אנחנו קודם כל תומכים בהם, אנחנו מסבירים איך להגיע למידע ולעזרה שקיימת. אנחנו גם מאוד תומכים, מנסים להכשיר ולדחוף בעצמנו ביחד עם הצעירים לעזור לקשישים, הדור שלנו לא יוצא לרחובות ולא יוצא לכנסת ואין להם יכולת להגיע לכנסת ולדבר על זה אז מאוד חשוב לנו שהדור שלנו יעמוד מאחוריהם ויהיה בכל מקום, ברחוב, בכנסת, בתקשורת, לדבר ולשנות את המצב העגום הזה.

תודה. נשמע עכשיו את סמנטה לסלי אסולי, מ"לב האמאות".

שלום. אני פעילה בעמותה שקוראים לה לב האמהות כי זה רק אמהות בהתנדבות, אנחנו מטפלים ב-150 משפחות בכל חודש ויש לנו המון המון אנשים שרוצים את העזרה שלנו אבל אי אפשר להביא להם. אנחנו מטפלים לרוב בצרפתים, משפחות שמגיעות לארץ, כפי שאמרתם, המשכורת לא ממש משהו והשכירות של הדירה והאוכל והחשבונות, בסוף החודש הם לא יכולים ללכת לסופר. הבעיה של הצרפתים שהם לא מכירים את כל מה שיש לעזור להם במדינה, הם מאוד מפחדים מהרווחה, מאוד, הם לא מכירים מה זה, כל התהליך של ביטוח לאומי מאוד קשה להם. אין הרבה עובדים סוציאליים דוברי צרפתית, אז הם לא מכירים איפה ללכת.

העמותה שלי עוזרת במזון, אנחנו קונים כרטיס של סופר שהם יכולים ללכת בכבוד לסופר. אנחנו רואים מקררים ריקים, שומעים מורות שמתקשרות אלינו שמספרות על ילדים שמגיעים בלי אוכל לגן. אנחנו עוזרים בכל הבעיות אבל זה ממש חירום, מתי שהם למטה, אנחנו נותנים להם את הכוח כדי ללכת לביטוח לאומי ולמדינה, אבל זה מאוד קשה לצרפתים להסתדר בין כל המשרדים.

תודה. נשמע מהבטה מיכאל אלמו.

תודה. אני גר בקרית ים, במרכז קליטה ספיר. באפריל 2006 זרקו אותי החוצה, ועכשיו עם משרד השיכון הם עוזרים לי ב-1,070 שקלים בחודש. אני לא יכול למשוך כסף, יש לי עיקול בהוצאה לפועל.

למה העיקול? לא שילמת שכירות?

שילמתי, יש לי אישור. יש לי אישור עכשיו, שילמתי, ועשו ביטול, וסגרתי. נתנו לי גם - - -

תסביר לנו בדיוק. עכשיו אתה נמצא מחוץ למרכז הקליטה, זה מה שאתה אומר. משרד השיכון נותן לך סיוע בדיור של 1,070 שקלים.

כן, עכשיו, שלושה חודשים, משהו כזה.

סיוע בשכר דירה. אוקיי.

גם עכשיו אני לא יכול ללכת בחיים, קשרו אותי גם בבנק, לא יכול למשוך כסף.

עיקלו את חשבון הבנק שלך.

שלושה ימים, משהו כזה. גם. אני יצאתי כמעט לפני שנה, באפריל 2016.

נדמה לי שאמרת שהוציאו אותך.

הוציאו אותי. זרקו אותי, בלי כלום, ממשרד הקליטה. הוצאה לפועל גם קשרו אותי, לאן אני הולך עכשיו, אני לא יודע. גם לא רק אני, יש לי חברים במרכז קליטה בקרית גת ובבאר שבע והם עושים ככה, קושרים אותנו. לאן אנחנו הולכים? I don’t know, what can I say?

אתה לא יודע את הסיבה למה הוצאה לפועל סוגרת? עיקלו לך את חשבון הבנק, אתה לא יודע שיש לך חובות שלא שילמת? אתה לא יודע על זה?

הייתי במרכז הקליטה, ו - - - אני גר במרכז קליטה, שילמתי בזמן. אחרי שלוש שנים אמרו לי "יש לך עיקול" הלכתי להוצאה לפועל בקרית ביאליק, אמרו לי "יש לך עדות" מה זה עדות, אני לא מבין את זה?

מי הגורם שתובע אותך או מגיש את הבקשה לעשות עיקול בבנק שלך?

עשו עיקול, רק הם אומרים לי, לא נתנו לי להיכנס.

אתה לא יודע מי הגורם?

משרד הקליטה, אמרו לי.

הסוכנות היהודית.

אני יכולה לעזור?

חנה, תמשיכי. תני לנו את התמונה הכללית.

מה שקורה עם העולים, באמת הקימו מרכזי קליטה במדינה הזאת כדי להקל על העולים בהשתלבות ובקליטה שלהם במדינה אבל לעולים מאתיופיה זה פשוט הפך להיות מילכוד לעוני. מה שקורה עם העולים זה שבמרכזי קליטה הם משלמים את שכר הדירה שלהם, שכר הדירה שלהם יורד דרך חשבון בבנק אוטומטית. הם אפילו לא נוגעים בכסף. פשוט מאוד הסוכנות לוקחת את הכסף, או החברה שהסוכנות מפעילה, המבנים שהיא מפעילה בעצם, הם לוקחים את שכר הדירה ישירות מחשבונות הבנקים שלהם ואז הם מקבלים צו עיקול על זה שיש להם חובות מיותרים. הם לא מבינים בכלל מאיפה מגיע החוב הזה, ובסופו של דבר הם מוציאים אותם בהוצאה לפועל, וזורקים את הדברים שלהם, באים ופותחים את הדירות שלהם, מוציאים את כל הציוד שלהם החוצה, זורקים אותם החוצה בלי שום הסברים. הוא אומר שהוא שילם - - -

לפני הוצאה לפועל הבנאדם צריך לדעת את החוב שלו לשלם. אחרי שהוא מסרב לשלם הולכים להוצאה לפועל. האם לפני שהנושא בא להוצאה לפועל, האם העולים לא קיבלו התראה או בקשה, דרישה לשלם את החובות שלהם?

זה מה שהם לא מבינים. הם אומרים ששכר הדירה משולם אוטומטית ישירות בהוראת קבע. ולכן הם לא מבינים מאיפה מגיע בעצם החוב הזה.

הבנתי. הוא גם אמר שהוא לא מייצג רק את עצמו, יש הרבה שזה קורה להם.

הוא - - - מלפני שנה, ועכשיו עיקלו לו גם כן את החשבון בטענה שכנראה, הוא לא מבין מאיפה מגיעים החשבונות. הוא שילם את החוב שלו ועכשיו מעקלים לו את החשבון. העולים החדשים נמצאים במצב ממש ממש קשה. זאת אומרת שהחיים במרכזי קליטה הם לא פשוטים, זה מתחיל מהקטע שמסלילים אותם לשכונות של עוני ופשע ואחר כך כשהם דורשים את הסיוע בשכר דירה כמענק כדי לצאת ממרכז קליטה ולחיות חיים נורמליים לא מאפשרים להם את זה ולא נותנים להם הכשרות מקצועיות כדי שבכלל ירכשו איזה שהוא מקצוע ויחיו בכבוד ובנוסף לזה גם עושים להם הוצאה לפועל וזורקים אותם לרחוב. זה - - - בלתי נסבלים עבורם.

הבנתי. אנחנו תיכף נשמע מנציג האוצר על העניין הזה. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

תודה לך כבוד היושב ראש, לא פעם ראשונה אנחנו עוסקים בנושא הכואב הזה, העוני בקרב העולים והיום כולו מוקדש, הייתי עכשיו בכמה ועדות שעסקנו גם ברבדים שונים של העוני בחברה הישראלית, וכמובן שבכולם כאחד עולה הטענה לכך שאם לישראלים הצברים קשה להתמודד עם המציאות הישראלית בהיעדר פתרונות ראויים לדיור, אז כיצד העולים, בין אם חדשים ובין אם ותיקים, אמורים להתמודד עם המציאות הזאת.

לנו שבאנו בלי שומנים עודפים, באנו בלי עזרה מחוץ ובאנו בלי קרובי משפחה שיכולים לממן אותנו ולעזור לנו, כמובן שהנושא הזה יהיה תמיד מספר 1 בסדר העדיפויות של כל עולה ושל כל יהודי שרוצה לקשור את גורלו במדינת ישראל. אם אנחנו עכשיו לא נמצא את הפתרונות האלה לאנשים שכבר נמצאים כאן, איך אנחנו בפועל יכולים לממש את חזון הציונות ויכולים להמשיך לקרוא לעולים חדשים שעדיין נמצאים בגולה "חברים תצטרפו אלינו" תצטרפו למעגל העוני? תצטרפו למעגל של אלה שיהיו בתור הבלתי נסבל של משרד העלייה והקליטה שכרגע עומד על 25,000 איש? זה דבר שלא יעלה על הדעת.

הדבר השני שיכול לשפר כמובן באופן מאוד משמעותי את החיים של העולים שנזקקים ושבאמת בקושי סוגרים את החודש ומהבחינה הזאת קשה להם לשלם חשבונות, החשבונות במדינה שלנו הם יקרים מאוד, זה סיוע כמו שמקבלים אנשים מבוגרים וגם הסיוע הזה אינו מספיק. אבל אם נמקד את תשומת הלב שלנו בסיוע לעולים, בחשבונות של חשמל, במיוחד בתקופת החורף, שהחורפים, אני זוכרת את זה כעולה בעצמי, חשבנו עשר פעמים כל פעם לפני שפתחנו את החימום. הגענו באמצע החורף, היה חורף מאוד קשה, של 1992-1991, מי שגר בירושלים זוכר את זה מאוד, שלגים ובאמת קור עז שלא חוויתי אותו אפילו כילדה במוסקבה, ואנשים מתמודדים עם זה גם עכשיו. אז הסיוע שמעניקים אותו ארגונים כמו "הקרן לידידות", כמו ארגונים אחרים שבטובם באים ועוזרים כמתנדבים, פילנתרופים, ועוזרים לאנשים האלה, זה מה שהממשלה צריכה לעשות. לסייע בתשלום לא רק של דיור אלא גם של חשבונות שהם קשים מנשוא. זה מה שיכול לעזור למשפחה של עולים לצאת ממעגל העוני ובסופו של דבר להתיישר ולהתמקד בשיפור המעמד שלהם ושיפור מעמד הילדים שלהם. תודה.

נכון שזו אחריות מוסדות המדינה לדאוג לאזרחיה, וזו האחריות, יחד עם זאת יש גם ארגונים שעוזרים וממלאים את החור שהמדינה לא הצליחה, אם זה מרצון ואם זה מחוסר ידע או אם זה תקציב, אנחנו רואים הרבה בעיות. אני פונה אליכם ל"קרן לידידות", אתם נמצאים פה, המנכ"ל נמצא פה ולכן אתה כמנכ"ל, גם עופר דהן, שומעים את הדברים האלה, העוני בקרב העולים הקשישים, גם עולים שתקועים במרכזי הקליטה, הוצאה לפועל, זורקים אותם לרחוב, מה אתם יכולים לעזור בדברים האלה?

קודם כל הערה. אני מאוד מעריך את הנושא שבחרתם ביום העוני ובאמת חלק מהאנשים באנו מוועדת הרווחה שדנו בכלל במצב של הישראלים הוותיקים יותר שחיים בעוני. אני נזכר בשיחה שהייתה לי לפני שנה-שנתיים עם יהודי שמתגורר בטהראן, איראן, ושאלתי אותו "עם כל הפחד, כל מה שקורה במשטר הזה, למה אתה לא עולה לארץ" הוא עונה לי "הפחד של להיות מחוסר דיור בארץ גדול יותר מן הפחד מול האייתולות".

אני חושב שהבעייה כאן, עניים בכלל במדינה הם שקופים ועניים עולים עוד יותר שקופים. אני מסתכל כאן ואני רואה גם מי נמצא בדיון. מי נמצא כאן, מי טורח לבוא ולדבר על הנושא של עולים עניים, הוא לא נושא שבכותרות כי באמת לאף אחד לא אכפת מהנושא. אנחנו עסוקים כמדינה יותר בלספור את המספרים שהגיעו למדינה, לקיים את הטקסים, והרבה מאוד אנשים כאן היו בשדה התעופה ומחאו כפיים לעולים כמו שחברת הכנסת ציינה ששינו את החיים שלהם ובאו לכאן, וחמש דקות אחרי שהם עוזבים את בן גוריון, אותם אנשים מקפלים את הדגלים ושוכחים מהעולים.

זה הקושי כאן, אם אנחנו נראה כמטרה את השילוב של העולים בהצלחה במדינה ולא מספר האנשים שעוברים בביקורת הגבולות, אנחנו נראה שיש הרבה מאוד אנשים שזוכים למענה ועופר אולי ידבר על מה שהקרן עושה, אבל המדיניות שלנו זה להגיע לבית של כל עולה ולשאול אותו, אחרי חודש, חודשיים, שלושה "איך נקלטת", "האם אתה באולפן", "האם אתה עובד", "מה המצב" ולספק לו מענה.

אני גר במבשרת ציון. הנושא שהועלה כאן של אותו איש, אני רואה אותו כל יום, ואותם עולים כמו שאמרתי שמחאו כפיים בהגיעם לארץ והם באמת דנידין, הם שקופים לחלוטין והקרן עושה את מה שהיא יכולה ואני חושב ש - - -

אנחנו רוצים לשמוע מה אתם עושים - - -

הקרן עושה מה שהיא יכולה ואני חושב שהמשרד עושה מה שהוא יכול עם התקציב שלו, אבל הנושא של קליטה מוצלחת של עולים הוא לא בסדר העדיפות. אני רוצה להגיד עוד משהו שאולי הפרופסורית יכולה להעיד, הרבה יותר קל למנוע את כניסת אדם למעגל העוני מאשר להוציא מישהו שהוא כבר נמצא בו. והנה, יש לנו את ההזדמנות, אנחנו רק מפספסים אותה.

אני רוצה להוסיף קצת על הדברים שאמר פה מנכ"ל הקרן לידידות, כמה דברים. אנחנו החלטנו שאנחנו כן מסייעים לעולים לאחר הגעתם לישראל, זאת אומרת מעבר לסיוע בהגעה לישראל, אנחנו עוזרים להם בשלבים שלפני העלייה, בשלבי העלייה עצמה וגם אחרי כן, אנחנו עוזרים להם גם במענק כספי שהוא מענק שהוא מעל ומעבר למענק שהם מקבלים על ידי משרד הקליטה, אנחנו מבצעים ביקור בית אצל כל עולה ועולה שמגיע למדינת ישראל בסיוע הקרן לידידות, חודש-חודשיים אחרי הגעתו לישראל ובביקור הבית הזה אנחנו מנסים לאתר את הצרכים של המשפחה כדי לנסות למנוע מהם להתגלגל או להגיע למעגל העוני וכל משפחה מקבלת מענה פרטני לפי הצרכים שלה, הספציפיים. הסיוע הזה של הקרן לידידות פר משפחה, הממוצע שלו הוא בין 15,000 ל-17,000 שקל למשפחה שזה סיוע מאוד נרחב. זה בהיבט הכספי.

זה חד פעמי או שנתי או חודשי?

לא, זה חד פעמי, אבל מהרגע שאנחנו נתנו לו את הסיוע הזה, וזה סיוע יזום שלנו, מרגע זה אנחנו מאפשרים לו, נותנים לו את דרכי התקשורת, הקמנו מוקד מיוחד שנותן מענה לכל פונה לקרן לידידות ובמסגרת זו גם העולים, והוא יכול להמשיך ולקבל סיוע נוסף במסגרות הקיימות בקרן לידידות, יש עוד כמה מסגרות סיוע לפונים.

אני רוצה לגעת בעוד שני דברים: אחד – אנחנו מאמינים שצריך לתת לעולים חכות על מנת שלא ייכנסו לתוך מעגל העוני. אחת החכות הכי משמעותיות שגם נוגעות בכבוד האישי שלהם וביכולת שלהם להשתלב בחברה הישראלית זה תעסוקה. אנחנו מנסים לפעול בקרב העולים שהגיעו באמצעות הקרן לידידות גם בתחום הזה באמצעות מתן הכשרות, סמינרים, ייעוץ תעסוקתי, כתיבת קורות חיים. באמת מגוון מאוד גדול, על מנת לאפשר להם את החכה הזאת שנקראת תעסוקה.

אני רוצה לגעת בעוד שתי סוגיות בקצרה, כאמור אנחנו מבקרים בבתים של אותם עולים שעלו איתנו, אנחנו גם מזהים את המצוקות ואת הבעיות. אני רוצה לתת לכם דוגמאות של שתי משפחות, אני לא אנקוב בשמות למעט בשם פרטי אולי כדי שחלילה לא נפגע, אבל דוגמה לעבודה בין משרדית בממשלה שיכולה למנוע מצוקות. עולה בת 41 עלתה בסיוע הקרן לידידות באוגוסט שנה שעברה, והיא עולה נכה, היא על כיסא גלגלים, יש לה ילד בן 11, עד פברואר האחרון היא לא יכלה לקבל שום סיוע של מחלקות הרווחה. למה? כי עולה שזקוק לסיוע של מחלקת הרווחה לא יכול לקבל, אלא שלושה חודשים לאחר הגעתו. אני מצטט את מה שהיא אמרה לנו. התשובה שהיא קיבלה זה שהילד שלה בן ה-11 יכול לעזור לה.

דוגמה נוספת, אשה בת 39 מטופלת בשלושה ילדים, נשואה, שהיתה מטרה לאלימות קשה מאוד מצד בעלה, אלימות ודברים נוספים וגם כן לא קיבלה, היא פנתה למחלקת הרווחה, לעובדת הסוציאלית והתשובה שהיא קיבלה זה שהיא לא נמצאת שנה בארץ. ייתכן שהם לא צודקים, יכול להיות שהתשובות לא היו בדוקות, הכל בסדר. אבל התוצאה, ואני מסתכל במבחן התוצאה, העולה נפגע. העולה נמצא במקום מאוד פגיע, האישה הזאת תידרדר למקום שאין לה מאיפה להתפרנס.

אז במה אתם עוזרים לה?

אנחנו קודם כל עוזרים לה בתיווך. אנחנו מלווים אותה כדי לנסות להביא אותה למקומות שכן יש פתרונות שיכולים לסייע.

לרווחה, ללשכת הרווחה.

כמובן. גם בתיווך וגם במידה והיא תעזוב את הבית, אנחנו נסייע לה גם בכסף ובשכר דירה וכולי. אז זה הסיוע שהקרן לידידות נותנת. אנחנו חושבים שצריכים לתת חכות. אנחנו נותנים הרבה דגים אבל צריך לתת גם חכות, ואני חושב שצריך לעבוד על תיאום בין משרדי הממשלה השונים על מנת שהעולה לא ייפגע, גם אם המשרדים השונים צודקים.

תודה. נציג האוצר הגיע לכן אני רוצה לחזור לנושא שעלה קודם וגם לנושא שעלה כעת, אני רוצה שנציג הביטוח הלאומי יתייחס, יש גם את נציג משרד השיכון, לאחר מכן נמשיך לארגונים. כיון שהיום אנחנו מקיימים בכנסת את יום העוני, נציגי האוצר מסתובבים לכן אני לא רוצה שהנציג יברח. אני רוצה להכניס אותך למציאות שעלתה פה, שהעולים החדשים שנמצאים במרכזי קליטה, המקרה שעלה הוא של עולים חדשים יוצאי אתיופיה, שהם במרכז הקליטה, ההוצאה לפועל סוגרים להם את חשבון הבנק ואין להם יכולת לקנות לחם וחלב כי חשבון הבנק סגור. העולים לא יודעים, שאלתי אותם "אולי לא שילמתם שכירות" אמרו שהשכירות משולמת בהוראת קבע, הגורם שלוקח את השכירות, לא משנה אם הסוכנות, משרד הקליטה, משרד השיכון או חברה זכיינית, אבל בכל זאת משלמים את זה דרך הוראת קבע. הם לא יודעים, זה מה שהוסבר לנו פה. אני חושב שאתם צריכים לדעת את הדברים האלה, למה קורה דבר כזה? אנחנו נמצאים במדינת חוק.

אני חייב להגיד בצניעות, קודם כל סליחה שלא יכולנו להשתתף בכל הדיון. לגבי השאלה הספציפית הזאת אני לא מכיר את הנושא לעומק, אולי זה נושא שהוצאה לפועל יכולים להתייחס אליו אם הם נמצאים. אני רפרנט שאחראי על קליטה רווחה וביטוח לאומי. זה נושא שקשור להוצאה לפועל, אני יכול לבדוק את זה, ולהפנות את זה למעלה.

אני אגיע לנושא שלך אבל אני רוצה שתבדוק ותשיב לוועדה בכתב. אני אומר שהתוצאה, הגיעו למצב הזה בגלל שהם תקועים שנים רבות במרכזי הקליטה. הם היו יכולים לצאת ממרכזי הקליטה, להשתלב בחברה ולעבוד אבל אין תכנית מסודרת להוציאם ולשלבם, והם תקועים וכתוצאה מזה אנחנו רואים את הדברים האלה. אני מדבר מהנסיון שלי. מה התכנית של משרד האוצר, בשיתוף פעולה כמובן עם המשרדים הרלבנטיים, משרד השיכון והקליטה, כדי להוציא את העולים החדשים שתקועים שנים במרכזי הקליטה ולשלבם בחברה הישראלית?

אני אגיד מה שידוע לי. בכל מה שידוע לי, למי שיוצא אחרי שיוצאים ממרכזי הקליטה, מתקבל איזה שהוא מענק שאמור לסייע בתקופה הראשונה שאחרי היציאה ממרכז הקליטה. אני יכול להגיד שבסך הכל דברים שעשינו בתקציב על מנת לשפר את מצבם של העולים, השקענו המון כסף על מנת ל - - - של העולים. אני יכול להגיד באיזה דברים עיקריים: יש את נושא ביטול תקופת ההכשרה לקצבת הזקנה, שבעצם זה משהו שבעלות, בהבשלה מלאה היא תגיע לכמיליארד שקלים. לעולים הייתה בעיה שם לא צברו תקופת הכשרה של עבודה ותשלום לביטוח הלאומי ובעצם קצבת הזקנה שלהם ככלל הייתה קטנה יותר. במקום שזה יתחיל להיספר אחרי עשר שנים, ביטלנו את עשר השנים הללו ולמעשה הם יצברו ותק מהשנה הראשונה וכך זה משהו שמאוד משפיע על העולים, זה משהו שאני חושב שהוא - - -

בכמה זה מגדיל להם את ההכנסה החודשית?

זה יכול להגדיל בסופו של דבר, קצבת הזקנה הבסיסית, בלי תוספת הוותק היא 1,500 שקלים ועם תוספת וותק מלאה זה מגיע ל-2,200 שקלים. 50% מקצבת הזקנה.

זה בנוסף להשלמת הכנסה או - - -

לא, מ-1,500 שקל זה מגדיל ב-50%. זה נושא אחד שעשינו. דבר שני זה הגדלת קצבת השלמת הכנסה לקשישים עניים שגם עולים הם חלק מהקבוצה הזאת, כמובן שזה לא מופנה רק לעולים אבל הם גם נהנים מהנושא הזה., בנושא השיכון שהתייחסת אליו, בתקציב 2017 ו-2018, הגדלנו ב-40 מיליון בתקציב 2017 ובעוד 40 מיליון נוספים בתקציב 2018 את הסיוע בשכר דירה לקשישים שגם שם יש אחוז ניכר של עולים ובתקציב 2017 ו-2018, 45 מיליון שקלים כל שנה בסיוע בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי, שגם שם יש קבוצה גדולה של עולים. אלה הדברים העיקריים. חוץ מזה, כמובן שאפשר לעשות עוד ואנחנו עובדים מול המשרדים, אבל אני חושב שכן נעשו מהלכים בתקציבים האחרונים על מנת לשפר את מצבם של העולים.

אתה אחראי בתחום הקליטה במשרד האוצר, אגף תקציבים. האם הגיעה אליך תכנית או הצעה ממשרד השיכון או משרד הקליטה, תכנית ובקשה לתוספת תקציב להגדיל, על מנת להוציא את העולים החדשים שתקועים במרכזי הקליטה? האם הדבר הזה ידוע לך, הגיע אליך?

זה לא הגיע אלי, עוד פעם, יכול להיות שזה מטופל על ידי רפרנט שיכון. אני יכול לברר את זה ולהחזיר תשובה לוועדה.

הבנתי. נשאל את משרד השיכון. אורה דואק, שמעת את הבעיות. שורש העוני היא בעיית הדיור, גם לקשישים גם לצעירים עולים חדשים, ברגע שאין פתרון דיור הם נכנסים לעוני. השאלה היא מה עושה משרד השיכון. שמעתי שלא הגיעה תכנית, באחריותכם להגיש תכנית כדי לשנות את המצב. בואי תעדכני אותנו איזו תכנית יש לכם, איזו פעילות אתם עושים על מנת להוציא גם את אלה שנמצאים במרכזי הקליטה וגם הקשישים, מעל 27,000, שתקועים וממתינים לדיור ציבורי.

אני אחראית על תחום של בתי דיור גיל זהב של משרד הבינוי והשיכון. זה פרויקט, אני חושבת שהוא ספינת הדגל של הדיור הציבורי, משום שזה מבנים שהמדינה השקיעה בבנייה והסבה של 118 מבנים בכל רחבי הארץ מצפת ועד אילת, מתגוררים שם 14,000 קשישים, הם חיים בתנאים מאוד משופרים ביחס לדיור הציבורי הכללי, כלומר יש מודל הפעלה מאוד מיוחד של אם בית, מטפלת זקנים, רכזת חברתית, יש חוגים, יש מערכות מפותחות של מערכת כריזה וגנרטורים ובטיחות אש, הם גרים במבנים רוויים במבנים מאוד מושקעים והמשרד משקיע הרבה מאוד כסף בתפעול השוטף שלהם, בסדר גודל של 100 מיליון שקל לשנה.

המשרד יזם כמו שאתם יודעים, עם הסוכנות היהודית, מיזם משותף לקידום עוד 2,650 פתרונות דיור והם באזורי ביקוש כמו בת ים, אשקלון, אשדוד, והדברים מקבלים תנופה ונמצאים בתהליך מואץ, אז כך שיש לנו איזה שהוא אור בקצה המנהרה, אנחנו רואים איזה שהוא פתרון שמסתמן ואני מאמינה שעד עוד חמש שנים לפי התחזיות, הדברים יקבלו, ימומשו מה שנקרא.

לגבי כל הנושא של פתרונות לעולים, כמו שאתם יודעים משרד הקליטה אמון על הפתרונות לקשישים, הוא שותף, זה מעוגן בהחלטות ממשלה שהוא אחראי על העולים. משרד השיכון מתואם איתו באופן מלא לגבי התכניות. אשר לנושא של פינוי מרכזי קליטה, נאמר לי שיש אפשרות, שזו הקבוצה היחידה בין קבוצות הזכאים שמקבלת מענקים לרכישה, אין שום קבוצת זכאים שנהנית מהדבר הזה. אז אני לא יודעת סדר גודל, נדמה לי שזה סדר גודל של כ-600,000 שקל, שזה לא סכום מבוטל.

חבל לזרוק סתם מספרים.

למה?

אנחנו יושבים כאן עם קבוצה של אנשים שכל מה שהם רוצים זה לעזוב את מרכז הקליטה והסכומים הם מזעריים ומצחיקים ולא מאפשרים בכלל לקנות, ואחת ההצעות שיושב ראש הועדה מכיר אותה טוב, זה שהעולים האלה אומרים "אוקיי, יש את המעט שאתם נותנים לנו כהלוואה או כמשכנתא, 200,000 שקל או משהו כזה, ועל זה תתנו לנו בבקשה את מה שאתם נותנים לנו כשכר דירה לחמש שנים" - - -

סליחה, את כרגע לא בזכות הדיבור. אני מכיר את הנושא - - -

אני אמרתי דברים בשם אומרם, אני אמונה על תחום מאוד ספציפי בדיור הציבורי ואני אומרת מה שנמסר לי. אז יכול להיות ש - - - אני מתנצלת אם טעיתי במספרים אבל אני אמרתי פשוט דברים שנאמרו לי למסור, כי אני הנציגה כאן כרגע.

דוקטור יוליה הציגה פה על הקשישים שתקועים בגלל שהסיוע בשכר הדירה לא מספיק וזה מכניס אותם יותר לעוני ושמעת קודם גם אנשים שנמצאים במרכז הקליטה, זורקים אותם משם, סוגרים להם את חשבון הבנק, והבעיה זה הדיור. מה ששאלתי קודם, האם יש לכם משרד השיכון ומשרד הקליטה ביחד, האם ישבתם ודנתם ואמרתם "בואו נפתור את הבעיה, נשנה את המציאות", לא מזמן העברנו תקציב דו שנתי, והבעיות קיימות, אתם יודעים זאת, העולים שנים תקועים שם. גם קשישים גם צעירים בודדים וגם משפחות. את הלכת דווקא על הכי קל. לגבי הקשישים שנמצאים ותקועים במרכז הקליטה, אני רוצה לדעת האם אתם בניתם תכנית עם תקציב והגשתם לאוצר ואמרתם "זו המציאות, העולים נמצאים במצוקה, אנחנו רוצים לשנות את המצב, להוציא אותם ממרכז הקליטה, בואו ותגדילו אם זה משכנתא, ואם זה סיוע בשכר הדירה" האם אתם הגשתם את זה כי האוצר אמר שהוא לא מכיר דבר כזה.

אדוני היושב ראש, אני אומרת שוב, הטיפול בעולים זה באחריות משרד הקליטה. זה מה שנמסר לי.

נציגת משרד הקליטה אמרה שהיא מטפלת בתחום הרווחה ולא בתחום הדיור ולכן מי שמטפל בתחום הדיור לא נמצא - - -

חבל.

חבל מאוד. אבל אני אמרתי שאנחנו מצפים שהם יענו לנו בכתב לשאלה שלנו. עכשיו את נמצאת פה, שניכם צריכים לפתור את הבעיה. עניין הדיור זה למשרד השיכון. העניין של הגדרה מי זכאי לקבל פתרון דיור במשרד השיכון, מי שמגדיר מי זוכה לזכאות זה משרד הקליטה. אני בטוח שהתקציב לא נמצא בשני המקומות האלה. לכן את צריכה לדעת את זה.

אני אמסור את הדברים בשם אומרם. אני רק יכולה להגיד שהצמצום בפער בשכר הדירה כמו שהציגו את זה כאן כרוך בתוספת תקציבית של כמיליארד שקל.

אני שואל האם ביקשתם מהאוצר?

זה בא לידי ביטוי בדו"ח אלאלוף, הבנתי, המשרדים היו שותפים ושם זה בא לידי ביטוי.

אנחנו מדברים על עולים. אנחנו מדברים על עוני בקרב העולים, הוועדה היא וועדת עלייה וקליטה. אני לא רוצה את כל התקציב של המשרד, אני רוצה ספציפית בעניין העולים לעזור להוציא אותם, לשלב אותם. האם אתם בעניין העולים הגשתם תכנית תקציבית והגשתם את זה למשרד האוצר?

אני לא יכולה לענות על זה, אני לא יודעת.

תודה.

המשרדים שולחים אנשים שלא יכולים לענות. זה - - -

הבנתי את הדבר הזה. אנחנו נשמע עכשיו את נציג הביטוח הלאומי בבקשה. שמעת על המקרים של העולים החדשים שגם גם מוגבלים, שהרווחה לא מטפלת בהם.

אני נציג ממינהל המחקר של הביטוח הלאומי ואציין שאם תבקשנו נתונים נוספים אשמח לסייע בלהשיג אותם ובמקרה ספציפי כזה או אחר של טיפול טעון שיפור בידי הביטוח הלאומי נשמח לקבל ולהעביר הלאה למשרד, אני לא יכול להתייחס למה שאיני מכיר.

זה גיהנום ללכת לביטוח הלאומי. יש לי משפחה עם ילד בן 16, הוא עבר שני פיגועים והוא בטראומה חבל על הזמן, והביטוח הלאומי עושה לו סוף החיים ובגלל שפעם אחת האמא ביקשה כסף מאח שלה בצרפת, אז הם סגרו הכל, וזה היה לפני שנה. הם סגרו הכל. "אה, קיבלת עזרה מחוץ לארץ, את לא שייכת לפה את לא תקבלי עזרה" זה גיהינום הביטוח הלאומי. בשביל העולים הצרפתי זה גיהינום.

אתה שומע. אני לא ממציא את זה. אתה שומע אנשים שיודעים בשטח, מכירים ופועלים בשטח, הם מספרים את הנתונים האלה. הביטוח הלאומי הוא זה שאחראי וחלק ממשרד הרווחה לכן אנחנו שואלים, לשכות הרווחה לא רוצות לעזור לעולים החדשים ולא רוצים להוציא אותם ממעגל העוני. תעדכן אותנו מה הביטוח הלאומי או משרד הרווחה עושה כדי להוריד את העוני בקרב העולים?

קטונתי מלהתמודד עם כל התלונות של הציבור הרחב בכלל שיש לביטוח הלאומי, זה דבר מוכר ואני יודע שיש דברים שהביטוח הלאומי עושה כדי לשפר את חוויית ה - - -

אתה עובד בתחום המחקר?

אני בתחום המחקר. אני לא מקבל קהל.

תודה רבה. אז אולי היא תעזור לך, בבקשה. אנחנו עוברים אלייך עכשיו, כי לא ציפינו למחקר היום. אנחנו רוצים תכלס. גברת לינדה דגן בבקשה.

אין סוד שהמשרד שלנו שם את הנושא של העוני על השולחן, אנחנו מתמודדים ומפתחים כלים ועבודה, מודעות עוני של עובדים סוציאליים ברשויות, באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים. אין ספק שהאוכלוסייה העולה שמגיעה עם חסם גם חברתי, גם שפתי, גם חוסר כישורים בתוך החברה הישראלית, ושמענו על הבעיות של ההתמצאות, אין ספק שזה גורם לבעיות עוני. אנחנו נותנים לכל האוכלוסייה כולל עולים, אין לנו דברים ספציפיים לעולים אבל הם משולבים בכל התכניות שלנו שהם גם מקבלים סיוע בלשכות לצרכים מיוחדים, שזה ציוד, שזה צרכים רפואיים שהם באחריותנו, הסדרות ומכשירים רפואיים, אנחנו מנסים לעזור לכל האוכלוסייה, אני ממש מופתעת לשמוע ולא מבינה את האמירה שמישהו מגיע למחלקה ואומרים "את עולה, לא נטפל". אין דבר כזה. אני עבדתי, אני היום במשרד הרווחה, אבל אני עבדתי כעובדת סוציאלית במחלקות לשירותים חברתיים, ואין דבר כזה שאמרנו "לא" למישהו שמגיע למחלקה. יכול להיות שלוקח שלושה חודשים לקבל קצבה, ויכול להיות שבזה מדובר. אני לא יכולה להתייחס למשהו ספציפית, אבל כל האוכלוסייה מגיעה גם ב"מבצע שלמה", אני הייתי שם במלונות, ונתנו בו ביום שהם הגיעו סיוע. אז אני לא יודעת, אנחנו מעבר לשירותים השוטפים שאנחנו נותנים למשפחות שמגיעות לרווחה וזה לא מספיק, ודנו בזה כבר בדיון הקודם בוועדת - - -

אולי תשתפי אותנו מה התכנית של משרד הרווחה בנושא של קליטת עלייה בלשכות. אני שואל אתכם, משרדי הממשלה, שמעתם, האוצר אומר שיש המון כסף וזו אינה בעיה של כסף. שאלתי אותו ליתר בטחון "המון כסף?" "המון כסף" אבל בשטח העולים סובלים. שמעתם. אז אני שואל האם אתם כמשרד הגשתם תכנית להוריד את העוני בקרב העולים למשרד האוצר, לקבל תקציב כדי לשנות את המצב של העולים?

לנושא העולים, בתפקיד שלי יש לי תכנית תעסוקה לנשים מחברות מסורתיות, תכנית "אשת חייל" שהיא ב-70 מוקדים בארץ. זה התחיל כתכנית לשילוב נשים יוצאות אתיופיה לעולם התעסוקה ואנחנו ממשיכים עם התכנית הזאת. ספציפית עם אוריינות גם בעברית וגם מיומנויות תעסוקתיות וגם השמה, פתחנו את זה אחר כך לעולות מקווקז ובוכרה, אז אנחנו ממשיכים עם הנושא הזה, היום יש לנו עבודה משותפת עם משרד הקליטה גם לעזור לממן את התכניות האלה וגם להרחיב את הראייה קצת לאוכלוסייה, חשבנו באמת להיכנס לאוכלוסיית העולות מצרפת, זה סוג אחד של תכנית שמתייחסת ממש לאוכלוסייה, השאר משולבים בתכניות.

האם יש גורם מתכלל להתמודדות עם העוני בקרב העולים?

אני לא מכירה דבר כזה, יש לנו מישהי, היא לא באה היום - - -

אולי משרד הקליטה? את אחראית הרווחה. האם יש גורם מתכלל? המשרד הוא משרד מתכלל בעניין קליטת עלייה. האם יש גורם מתכלל או בתוך משרד הקליטה, אם יש להם אגף, או משרד כלשהו, יש לכם גורם מתכלל להתמודד או להתגבר על העוני בקרב העולים?

לא שידוע לי.

כן שולה.

אני רוצה שני משפטים בהקשר הזה של הרווחה. לצערי אני בת למשפחה ענייה וגם המשפחה המורחבת שלי, הרבה מהם עדיין עניים. לא מזמן אמרה לי דודה חכמה, אחות של אמא שלי, שצריך לקבוע יום לוויה ללשכות הרווחה, לאמר, הם לא רלבנטיים, הם לא עוזרים. אנחנו הולכים ואין להם תשובות. אני חושבת שהדבר הכי נכון והכי הגון להגיד כאן במקום הזה, "אנחנו משרד הרווחה, אין לנו מספיק כסף, אין לנו מספיק משאבים לעזור באמת". לשחזר את הדיבור על "אשת חייל", אני מכירה אותה היטב, זו אשלייה. יש כאן דיבור שהוא מייצר א/שלייה ולא נותן לנו, לכולנו, לראות את המציאות בעיניים. המציאות היא חריפה ואתם לא מסוגלים אפילו לקלף את הרובד הכי עליון שלו. אז אני מצטערת שאת משלה את כולנו.

צר לי לשמוע, אני יודעת שאנחנו לא מספקים את כל השירותים לכולם בדרך שהיינו רוצים, אבל אני חושבת שאנחנו לומדים וכבר שנתיים וחצי יש לנו תכנית שעובדת בנושא של עוני, ב-94 מחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, זה לא מליוני אנשים, זה אלפי אנשים אבל אנחנו באמת לומדים איך כן לתת איזה שהוא מענה משמעותי למשפחות שנכנסות לתכניות. אז יש גם בין המשפחות האלה משפחות של עולים והיה מחקר, אתמול שמעתי שיש תוצאות של מחקר, יש לנו תוצאות טובות ואת צודקת, אנחנו לא יכולים להגיע לכולם - - -

גברת לינדה, את רואה את המציאות פה, את שומעת את זה. לא סתם אנחנו הבאנו את נציג האוצר שגם זה התחום שלו של קליטת עלייה. זה שהוא אומר שיש המון כסף ולא מנצלים, האם משרדי הממשלה, לא ישנתם? אני אומר שמצד אחד אנחנו קיבלנו נתונים שנעשו בצורה מקצועית, מראים שהעולים הם הכי עניים. מצד שני, משרדי הממשלה, אני שואל אחד-אחד, אין תכנית, לא הגשתם תכנית. לכן מה אני אגיד? משרדי הממשלה ישנים, או שלא אכפת להם. כך אני רואה את התמונה, איך אנחנו נשנה את המציאות אם אתם ברמת הביצוע בשטח, אתם לא מציגים תכנית כדי להתמודד ולשנות את המצב. אם הייתם אומרים לי "הצגנו, והאוצר אמר שאין כסף" אני יכול לבוא בטענה לאוצר. אבל אתם לא הגשתם תכנית. תקציב דו שנתי עבר, וזה כל העניין, העולים נשכחו. זו המציאות, זו התמונה שאנחנו רואים כאן. אסתר בלום, ארגון קעליטה בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אנחנו מזדהים עם כל מה שנאמר כאן עד עכשיו. אני רוצה לחזור על הנקודה של מניעת הכניסה לעוני. אם אנחנו לוקחים את העולה החדשה כשהוא נוחת בארץ, מקבל את סל הקליטה שהוא בסדר גודל מסוים, באותו זמן הוא אמור ללכת ללמוד עברית כדי להשתלב, אחר כך הוא אמור להכנס למערכת של לימוד, הכשרה לעבודה, הכרה בתארים שלו וכולי. כל זה הוא צריך לעשות כאשר יש לו משפחה שהוא צריך לפרנס אותה, כאשר הוא צריך לשלם את שכר הדירה. רוב העולים היום אינם, זה כבר לא קיים בכלל העולים את האפשרות להקלט בתוך מרכזי קליטה, הם נכנסים לשכירות ושמענו כאן מהי השכירות. איך אפשר שאותו עולה לא ייכנס איפה שהוא למעגל העוני? הוא קודם כל יהיה מהר מאוד בתת תעסוקה ואחר כך הוא ייכנס למעגל העוני. אין לו את העורף המשפחתי כדי שמישהו ישמור על הילדים שלו בשעות אחר הצהריים, אין מי שבחודש- חודשיים יכול בעצם לקלוט אותו בתוך הבית כאשר הוא צריך לעבור דירה, אין לו את כל המסגרת, המעטפת שלכל ישראלי יש.

מה שאמרת הוא דבר מאוד חשוב, הראייה המערכתית שנעדרת מכל התמונה, לצערנו. יש יוזמות, גם במשרד הקליטה, גם במשרד הרווחה, יוזמות מאוד נקודתיות שאין ראייה מערכתית. אנחנו תומכים ברעיון הזה, דבר שני אנחנו רואים וגם הנתונים הראו שכאשר אנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם הם נכנסים יותר ויותר למעגל העוני וזה בגלל שאין להם את האפשרות לגשת לשירותים והם לא מקבלים את הזכויות שמגיעות להם. אנחנו גם רוצים לבקש שתהיה כאן או לקרוא למנכ"ל הביטוח הלאומי לשבת עם ארגוני העולים, לבוא ולשמוע את המצוקות והקשיים גם של הקשישים, גם של הנכים גם של המשפחות שעובדות יומם ולילה כדי להתפרנס ולא מצליחות להוציא את הראש מהמים. תודה רבה.

תודה. טלהון טארקין בבקשה. אני מבקש בקיצור כי דברים רבים נאמרו והזמן שלנו רץ.

תודה כבוד היושב ראש, אני מתגורר במרכז קליטה כבר 12 שנים בארץ, הייתי בשני מרכזי קליטה, הייתי בבאר שבע בטללים וב-2009 עברתי למבשרת ציון. אני רוצה לדבר לגבי המענק ואת התכניות שנמצאות באתר, בזכויות לעולים.

אני קראתי גם בזכויות לעולים למרות שזה לא קורה ולא מתקיים ולא שום דבר, אנחנו רק מחכים. או שיורדים למטה, אנחנו עובדים, שירתנו שלוש שנים, אני שירתי שלוש שנים, נתתי את הזמן שלי למדינה שלוש שנים ושירתי, אבל מזה לא יצא לי כלום. אני בתור חייל בודד שמתגורר לבד, אני מייצג את היחידים פה בארץ וגם כמובן יש מבוגרים שמתגוררים לבד.

אני שואל, למרות שלא נותנים תשובה, לא משרד הרווחה ולא משרד השיכון, לגבי 281,000 משכנתא או הלוואה, זה גם לא קורה, 95,000 שקל מענק, למרות שלפי החוק אומרים שיש, אבל לא מתקיים. שאלתי חלק מעובדי הסוכנות היהודית, אמרו לי "רק אם תתחתן עם עולה שמתגוררת במרכז קליטה יכול להיות שתהיה לך את הזכות הזאת, אני חושב שזה מבחינתי גזענות מה שקורה פה. אני צריך לבחור אחת ממרכז קליטה בשביל לקבל את המענק של 95,000 שקל? למה? אני שומע גם מהמדינה שיביאו 100 ילדים מסוריה. קודם כל תעשו בתוך הבית, תעשו בדק בית. אנחנו פה.

תודה. אנחנו נקיים דיון בנושא הזה, בעניין ה-95,000 שקל שאתה אומר. זה נושא שהיום לא נפתור אותו, טוב שהעלית את זה אבל יהיה דיון עם המנכ"לים של המשרדים.

עוד דבר. אני עליתי בגיל 14, אני כאן 12 שנים, יש לי עוד שלוש שנים לזכויות העולים. אם לא תעזרו תוך שלוש שנים, אז מתי? עוד שלוש שנים כל עולה יורד למטה, גם המבוגר. פשוט לא מתקדם. אתם קוברים אותנו חיים.

נשמע בסוף שוב התייחסות של האוצר. גברת מדלין מארי.

תודה כבוד היושב ראש. אני בת 26, בגיל 20 כבר שבע שנים, עברתי חיים מאוד קשים, קיבלתי תביעה של 2,800,000 שקל ולא היה לי שום פתרון ועכשיו אני בשלב של סיום לשלם אותם. אבל כל הזמן לא הייתה לי דירה לא היה לי כלום, עבדתי 24 שעות כדי להביא את הכסף. גם יש לנו בעיה מבחינת משטרה שמתנהגת כמו עבריינים בארץ, מבחינת רווחה, לא עוזרים, לא שומעים ולא מתעניינים.

גם קצינות מבחן אני הולכת ומבקשת עזרה שמישהו ילחץ יד איתי, שייתן לי לראות לפתוח לי את העיניים להסתכל קדימה מי יעזור לי, אין.

את עובדת?

אני עובדת כדי לסגור את כל החובות שקיבלתי מהתביעות. זה לא תביעות קטנות, כשהייתי בת 20 קיבלתי 2,800,000 שקל. אין לי שום עזרה, אין שום ביטוח לאומי, זה רק תביעות שאין לי תלושים, גם אני אמורה לשלם להם עכשיו עוד 80,000 שקל. אין חיים בארץ.

פנית לאדם שיושב לידך? בבקשה תפני אליו. אני מקווה שהוא יעזור לך. תודה. האחריות של הממשלה לא מורידה מזה. זה פשוט זמני שיכולים לעזור לך.

אני עולה חדשה מארצות הברית. החצי השני שלי עדיין בארצות הברית כי גם כן אנחנו פוחדים להכנס למעגל העוני. הוא עובד כרגע.

איפה הוא עובד?

בשביל חברת התעופה "דלתא" באמריקה. מפחד מאוד להתפטר כי - - -

הוא מפחד לעזוב את העבודה ולבוא כדי שלא להכנס למעגל העוני.

כן. הוא ישראלי, אני אמריקאית, אבל יש לי אידיאולוגיה מאוד חזקה ובאתי מהציונות, גדלתי על ציונות וזו הייתה השאיפה שלי, ואני עכשיו מתנדבת בכל מיני דברים אבל זה לא חיים ככה. קודם כל האמריקאים שבאים לארץ הרבה מהם באים מאידיאולוגיה. הם לא רוצים ללכת משדה התעופה לרווחה, הם לא רוצים אפילו את הכסף, את המענק שנותנים להם. הם רוצים לעבוד ולעשות אפילו חצי ממה שהם עשו בארצות הברית כי יש להם אידיאולוגיה, הם רוצים.

אני לבורנטית 20 שנה בארצות הברית, אני מתמחה בבנק דם, במה שעושים בשיבא, יש הרבה אנשים מוכשרים שבאים מארצות הברית ובגלל שיש אפלייה נגד גיל ודברים כאלה הם לא יכולים להשיג עבודה. בקפלן ראיינו אותי, רצו שאני אחתום כבר שלוש שנים, הם י ממנו לי את החצי שנה סטאג' בשביל הכרה במקצוע. ברגע ששאלו אותי "מה הגיל שלך" אמרתי "58" היא נפלה מהכיסא שלה. היא אמרה "מה, זה אומר שתעבדי רק 10 שנים. מה זה לעבוד 10 שנים? אני תוך שנתיים שלוש יכולה להפוך את המעבדה שלהם, לשפר את המעבדה שלהם, עם כל הנסיון שיש לי מארצות הברית. אבל זה מקובל, זה בסדר גמור, אז אני מלמדת אנגלית ואני מתנדבת כי אני מאמינה בארץ ישראל.

מה שאת אומרת לנו "לא קולטים ולא משלבים אותנו במאגר העבודה ולכן אנחנו הופכים עניים". זה מה שאת אומרת לנו.

בעלי בן 54, מוכשר בטירוף, מתקן מטוסים, יש תעודות של דיזל, כל מיני דברים. אבל אומרים לו אם תגיעו לארץ, אנחנו נחיה מביטוח לאומי. אז הוא מפרנס אותי והוא גאה בי בדברים שאני עושה, אבל זה לא פתרון.

משרד העבודה, אני יודע שעכשיו זה רווחה ועבודה ביחד. את רוצה להתייחס? את בתחום הרווחה. בסדר. אז נתקדם כי הזמן שלנו רץ. מקונן שטו, פעיל חברתי.

תודה רבה. הסוכנות היהודית, הוציא אותי ממרכז הקליטה ביולי 2016, אחרי זה עשו לי עיקול, שילמתי 26,000 שקל. אחרי כן שכרתי דירה, 2,000 שקל. אני לא יכול לשלם. גם בעבודה עשו לי עיקול וגם בבנק. גם לא נותנים לי - - - זה לא משפט שלי, שום דבר.

מה שהבנתי, אני חושב שזה אותו דבר, האוצר לקח והולך לבדוק את הדברים האלה. אני חושב שהמקרה שלך דומה למקרה שלו שהוציאו אותך ממרכז הקליטה.

הם - - - אנשים שם, לא אומרים שום דבר.

נותנים - - - שמוצאים בדרך.

אני לא מבין, מה שהבנתי שאמרת שהוציאו אותך ממרכז הקליטה ועיקלו לך את חשבון הבנק, עכשיו שכרת דירה ואתה משלם 2,000 שקל כל חודש.

ארבעה חודשים אני לא יכול לשלם.

אבל השכירות שלך היא 2,000 שקל. עד כאן הבנתי. מה אתה רוצה?

וגם מה שהתביעה, הם נותנים להם, לחברים. חברים חותמים, אנחנו מקבלים - - -

תגיד לי באמהרית.

(משוחחים באמהרית)

אני אתרגם את מה שהוא אומר. הוא אומר שאנשים מחתימים אנשים אחרים במקומך, ושולחים את הטופס הזה לבנק. ואז כאילו מה, סירבת לשלם, זה מה שהטופס אומר, ואז ההוצאה לפועל מחליטים לעשות עיקול של החשבון שלך. מצד שני, אתה משלם לבנק עידוד על השכירות במרכז הקליטה. זה מה שאתה אומר?

כן.

האם יש לך עובדות לדברים האלה? למה אתה לא הולך למשטרה? זה פלילי שאנשים מזייפים בשמך ומכניסים אותך לחובות ומעקלים את הבנק שלך. יש חוק, למה אתה לא הולך למשטרה? אני לא יודע, למה הארגונים, אתם לא עוזרים לו? חנה, את מכירה את המקרה?

זה לא מקרה יחיד.

לא משנה כמה מקרים. אתם מכירים את זה?

הסיפור החדש הזה שמחתימים אנשים בשמם, זה סיפור חדש שאנחנו לא מכירים אותו.

אתם בטוחים?

אני מבקש שתבדקו את העניין. אם זה אמת, יש משטרה, יש חוק וסדר במדינת ישראל, תלך, תתלונן, תביא את העובדה שלך למשטרה, המשטרה תבדוק את העניין הזה. אם אכן הדבר הזה אמת, מדובר בפלילים, וכאן המשטרה תטפל בנושא.

מרכזי הקליטה האלה מנוהלים על ידי הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית מתנהלת בבריונות, היא מגייסת בריונים כדי להתעלל באנשים האלה.

שולה, להגיד בכללי זה לא פותר את הבעיה. עובדתית, ללכת עם העובדה לאכיפת החוק, זה יהיה סוף. אבל אם כל הזמן נדבר באופן כללי ואין לנו עובדות ולא נביא את זה לגורמי האכיפה, זה לא פותר את הבעיה. לכן אני אומר אתם כארגון עולים בואו תעזרו לו בנושא הזה, תבדקו את הנתונים.

הנושא הזה הוא נקודתי, בסדר. יש פה נושא שאנשים - - -

בסדר, אבל אם את פותרת אחד, פתרת את של כולם. כי אם יש לך מקרים, תצרפי.

העולים נמצאים במרכזי קליטה - - -

המקרה שלו קצת שונה, מה שהוא אומר זה לא אותו דבר. על זה דיברנו, האוצר לקח את המקרה לטפל בו.

תראו, כשחיים במרכזי קליטה, מי שאחראי על קליטת העולים במדינת ישראל זה משרד העלייה והקליטה. משרד הקליטה יש לו קבלן משנה, הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית מנהלת את מרכזי הקליטה, זה מה שאני יודע. אתם יכולים לטפל מול הסוכנות היהודית, והסוכנות היהודית יכולים להגיד לכם "אלה דברים שאני לא אחראית להם, אמנם אני אחראית על ניהול מרכז הקליטה, אבל בתחום הרווחה יש לשכת רווחה, לתחום הבריאות יש את משרד הבריאות, בתחום הדיור יש את משרד השיכון" הוא יכול לחלק לכם את זה. אבל הכתובת במדינת ישראל שמתכללת את קליטת העלייה, זה משרד הקליטה.

יש הוצאה לפועל על העולים החדשים שגרים במרכזי קליטה.

האוצר הגיע, שאלתי אותו ונתתי לו את המקרים, הוא הולך לבדוק את זה. אין לנו נציג של הוצאה לפועל אבל משרד האוצר מעל זה ונציג האוצר יבדוק את זה וישיב לנו. כך עובדים. עכשיו נשמע את קרן פישזון, מנכ"לית "מגן משפחה".

אני כבר הרבה שנים מגיעה שנה אחרי שנה ליום העוני בכנסת. תמיד הייתי באה כנציגת מועצת העמותות יוצאי ברית המועצות, כל ראשי העמותות דוברי הרוסית הם כבר שנה שניה שהחליטו שלא להגיע לכנסת ולא לשתף פעולה, הם לא רוצים בנוכחות שלהם לתת לגיטימציה לדיבורים אין סופיים ולתת ציפיה לעולים. האמת שהם הגיעו ארצה בשנות התשעים ולא הגיעו כדי להפוך לעול על המדינה. הם באו עם הרבה מוטיבציה לבנות, מהנדסים, לבנות פה דיור, לתת מהמקצועיות שלהם למדינה, לתרום. נלחמו על כך, ולא נתנו להם לשים רגל פה. כנראה מערכת הקבלנות בבנייה, מערכת הבנקים, זה היה יותר חשוב למדינת ישראל לכן גם כשהצליחו לבנות 2,000 יחידות דיור בקרית ים במאמצים ומלחמות והרבה מחאות שינו חוקים כך שהעמותות כבר לא תוכלנה לקבל את הקרקעות כדי לבנות, ובזה הסתיים, אף אחד לא יודע, היסטוריה לא כותבים פה, היסטוריה משנים ומסתירים מהציבור. ייבנו 2,000 יחידות דיור ובזה יסתיים הסיפור.

כבוד יושב הראש מספר על עולים חדשים שהגיעו מאוחר כביכול ולא הספיקו לצבור פנסיה. אולי יש בזה משהו, אבל למה עוד להוסיף לחוק שרק אחרי 10 שנות עבודה העולה החדש מתחיל לצבור את הסטאג'? כאילו שעשר שנים לא מספיק, לא מספיק שהוא גם כך הגיע מאוחר למדינת ישראל עוד עשר שנים שדדו וממשיכים לשדוד. השנה מפלגת דוברי הרוסית, דרך אגב, זה גם האנשים המכובדים שבנו את הדיור, הם הקימו את המפלגה הרוסית הראשונה ונתנו ביד רחבה לצעירים להכנס, הצעירים האלה נכנסו עכשיו והזקנים אומרים שאולי הם רק עזרו להם לקבל איזה שהם ג'ובים ובכך הסתיים תפקידם. אני לא רוצה להרחיב לעניין הזה, רק לחזור שלא מספיק שגם שדדו להם עשר שנים והם לא מקבלים שום תוספת לפנסיה, גם אנשים שצברו פנסיה במדינות המוצא באים לפה ולא מקבלים שום פנסיה משם למרות שמארצות הברית וממדינות אירופה אנשים שצברו פנסיה משם באים לפה ויכולים לבוא ולחיות פה. שם זה לא. תסתכלו כמה מכות מסביב קיבלו עולים חדשים, אני עשר שנים ייצגתי אותם.

השנה אני קצת יותר אופטימית מהם, אני הקמתי עמותה משלי ופתחנו קוים חמים לציבור לפנות אליהם, אני רק אגיד לכם משפט, אתם עכשיו ראיתם בדיוק את התופעה שאנחנו רואים יום יום, שמי שנזקק, ולא משנה אם הוא עולה חדש, הוא פונה למשרד ,המשרד מפנה אצבע למשרד אחר וגם במשרד מפנים אצבע למחלקה אחרת. עולה חדש הולך לאיבוד, אין משרד שיגיד "אנחנו מקבלים את כל הפניות ואנחנו נמיין" את זה העמותה שלנו עושה.

אלכסי טולסטוי הרוסי כתב שכל המשפחות המאושרות דומות אחת לשניה, וכל המשפחות המסכנות מסכנות בצורה אחרת. המשרדים שלנו לא מסוגלים לתת מענה מקיף הוליסטי לכל המצוקה של כל משפחה ומשפחה. אני יכולה לתת לכם 450 אולי פלוס, עכשיו קיבלתי שבע פניות, אני בשתי וועדות וכבר קיבלתי שבע פניות. כל המשרד לא יכול לתת טיפול מקיף שיוציא את המשפחה מהמצוקה. אני אתן דוגמה אחת, 450 משפחות במצוקה, מצוקה שונה לגמרי.

אני אסכם, אני חושבת שלמשל, היום כבר ראיתי שאנשים שמייצגים פה את המשרדים הם פעם היו נלחמים ומתווכחים והיום כבר לא. השנה זו השנה הראשונה שראיתי, אני פשוט בשוק. אני אומרת, אם אנחנו ככה נמשיך, נגיע לזה שבשנה הבאה הם לא יגיעו בכלל ואני חוזרת על האמירה של אותם זקנים שעלו ארצה, הם כבר לא 42, של פרופסורים שרצו לתרום, הם כבר הרבה פחות, הם אמרו צריך לשנות שיטה, אחרת צריך לכבות את האור במדינה הזאת. מישהו עוד שנה יצטרך לכבות את האור ולחזור למדינת המוצא.

הצעה למשרד הרווחה, עוד במחאת האוהלים דיברנו בוועדת טרכטנברג, לכל דבר במדינה הזאת הצענו פתרון. עכשיו אין כבר ועדה, הכל חסוי ואף אחד לא יכול לדעת .הצעה אחת למשרד הרווחה למשל, במקום שכל עובדת סוציאליים שעל 50 משפחות במצוקה מקבלת משכורת, לעשות אחרת, כל משפחה במצוקה שהם יקבלו קנס, וכל משפחה שבאמת הסתדרה בארץ, על כל משפחה כזאת, שיקבלו משכורת. צריך שיטה חדשה לגמרי אחרת כל הדיבורים הם סתם ואני בשנה הבאה גם לא אגיע.

שמענו במשך שעתיים שאנחנו יושבים כאן, את כל המצוקות של העולים החדשים. אם זה קשישים אם זה צעירים ואם זה משפחות. שמענו גם מהו המקור לעוני. יש כאן את משרדי הממשלה שהציגו לנו ולא מצאנו ולא ראינו ולא שמענו דרך כיצד לצאת מזה. לא ראינו תכנית, אין משרד ממשלתי שהציג לנו תכנית איך להתגבר או להתמודד על העוני בקרב העולים החדשים, ואיך אנחנו מוציאים את העולים החדשים ממעגל העוני. לא שמענו את זה. האוצר אמר שהוא לא מכיר שום תכנית כזאת.

מי שנרשם כדי לדבר, נתנו לו לדבר והזמן שלנו רץ. אני חייב לסכם את הדיון. אנחנו מציינים יום מאבק בעוני וכוועדת עליה וקליטה אנחנו מתמקדים בעוני בקרב עולים. חשבתי לשמוע ממשרדי הממשלה דרך התמודדות לשנות את זה, לצערי הרב זה לא המצב ולכן הוועדה קוראת למשרדי הממשלה ליצור שולחן עגול כדי שיהיה גורם מתכלל על מנת להוציא ולעזור לעולים החדשים. מי שצריך להוביל את הנושא, זהו משרד הקליטה. משרד הקליטה הוא המשרד המתכלל בנושא עלייה וקליטה ולכן אני קורא למשרד הקליטה להוביל את המהלך הזה ולהקים גוף מתכלל ששותפים לו משרדים רלבנטיים: עבודה והרווחה, משרד השיכון, משרד האוצר ומשרד הקליטה כמובן בהובלה, ובשיתוף עם ארגוני העולים.

שמעתם מהאנשים שבאים מהשטח, העולים החדשים, נציגיהם, הארגונים ועמותות העולים, תשתפו אותם בשולחן העגול. אתם רק תרוויחו מכך.

אנחנו נוציא את הסיכום בכתב לכל השרים הרלבנטיים בנושא הזה, בראש ובראשונה למשרד הקליטה שצריך להוביל את הפורום הזה, את הגוף הזה, כדי לבנות תכנית פעולה. אנחנו רוצים גם להתעדכן על תכנית הפעולה הזאת, ולהגיש את זה אם אין לכם מקור הכנסה ממשרדי ממשלה, בואו תבנו ביחד תכנית ותגישו אותה לאוצר. אני מבקש ממשרדי הממשלה לא להמתין עד שנעשה דיון נוסף בנושא הזה. אנחנו נעשה מעקב, אבל בדיון הבא אני רוצה שהפורום הזה יבוא עם הצעה ותכנית, כפי שהוקם גוף לסיוע לחיילים בודדים ובאו עם תכנית והצעה, ושיהיה בשיתוף פעולה עם ארגוני העולים. תודה לכל המשתתפים שהגעתם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:18.