הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 558

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (13 בדצמבר 2016), שעה 13:00

פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיפים 96 ו-97 (מיסוי חברות ארנק) (מ/1083) - הצבעות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

זהבה גלאון

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

עודד פורר

מיקי רוזנטל

מרב בן ארי

יגאל גואטה

באסל גטאס

מסעוד גנאים

שרן השכל

מוטי יוגב

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

רובי בוטבול - יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, משרד האוצר

יוסי אלישע - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק

טמיר כהן

חבר המתרגמים; שרון רפאלי

פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיפים 96 ו-97 (מיסוי חברות ארנק) (מ/1083) - הצבעות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוברים לסעיף הבא: מיסוי חברות ארנק.

אדוני, אפשר הצעה לסדר לפני כן?

אני אאפשר לך. אבל אני רוצה להגיד באיזו מסגרת אנחנו עוסקים פה. אנחנו הפסקנו את הדיון בחברות הארנק מכיוון שרשות המסים והאוצר לא ישבו עם הארגונים. ואז ישבו החברות עם נציגי הממשלה, עם האוצר ועם רשות המסים והגיעו לכאן בהסכמה שכולנו בירכנו עליה.

יש הסתייגויות?

יש.

יש הסתייגויות של חברי הכנסת, ויש הסתייגויות אחרי נוסח.

אז אני לא יודע עדיין על הסתייגויות על נוסח ועל שום דבר.

הגיעו להסכמה, ואני הבנתי שאני הולך להצביע היום – אם יש הסתייגויות אז יש הסתייגויות – על החוק כמו שהוא. אם יש בעיה אז שמישהו יגיד לי.

היו הסכמות.

היו הסכמות טוטליות.

אנחנו אפילו הצטלמנו פה.

אז מה הבעיה?

אני מלשכת רואי החשבון. יש ארבעה, חמישה ניסוחים שהוסכמו עם רשות המסים שצריך רק להכניס אותם כדי לעשות סדר. נשאר סעיף אחד מהותי מאוד. סעיף 77 – שמנהל רשות המסים יכול לחלק דיבידנד בכל זמן שהוא רוצה – לגבי מועד ביצוע החלוקה. אנחנו ביקשנו אחת מהאפשרויות: או שהסעיף יהיה בלי ריבית. כי אם היום באים ומחלקים את הדיבידנד מלפני חמש שנים, למשל, אז 100 הופך להיות 120 או 130. אז אנחנו מבקשים שמנהל רשות המסים לא ישאיר את זה לוועדה, אלא ייכתב היום שהסעיף הזה יהיה בלי ריבית או שמועד מתן ההוראה הוא מועד החלוקה, ולכן אין ריבית. לדוגמה, אם היום מחלקים ל-2011, אז 100 הופך להיות 120 בגלל הריבית מאז. אף על פי שהייתה נכונות של מנהל רשות המסים, רק שהוא רצה להשאיר את זה לוועדה.

אני לא מתחיל דיון. צריך להכריע.

- - -

אדוני היושב-ראש, רק הערה – כל החבילה הזאת מותנית בהסכמות, אבל ההסכמה היא גם שיהיה שיעור של דיבידנד. בלי זה ברור שזה לא עובד.

טוב.

משה אשר, קודם כול אני מודה לך שאפילו היו עיצומים הבאת את סעיף 46. זה בסדר גמור. אנחנו נמצאים פה במצב מאוד לא נעים. אנחנו הבנו – וגם הצטלמנו – על כך שיש הסכמה, וכל מה שנותר לעשות זה להצביע.

אני אסביר, ברשותך.

אני מברך אותך על כך שחזר לך הקול.

בוא רגע נסכים על רוטציה בין הקואליציה לאופוזיציה שעושה מיקי רוזנטל.

אני מהקואליציה. אני הבאה.

בבקשה, משה.

היה דיאלוג מאוד אינטנסיבי, בין היתר מה ש - - - ביקש, ביצענו. כל יום נקום בבוקר ונראה שזה לא היה הכי טוב, וכל אחד חושב ככה ואחרת. אנחנו סיכמנו את הדברים.

כן, הצטלמנו וזה.

אנחנו חושבים שצריך לעשות סוף לדיון הזה. גם אנחנו לא ישנים טוב בלילה עם זה שאמרנו שנחלק רק חצי ולא יותר מחצי. לפעמים החצי הזה זה אנשים שצברו המון כסף – עשרות מיליונים. אז חצי זה גם לא מספיק. אין לזה סוף. המודל לא מושלם, אבל זה מה שהגענו אליו. צריך לכבד אותו ולא לפתוח אותו. יש הוועדה המייעצת שהיא גם יכולה על סמך הקריטריונים של זה להכריע האם היא רוצה לחלק מהשנה הזאת או מהשנה הזאת או מהשנה הזאת. לא צריך להיכנס מעבר לזה. נתנו כאן פתרון שהולם את כל הצדדים בצורה מאוד מאוזנת בסך הכול.

אני הגעתי להסכמה עם האוצר.

אני הגשתי הסתייגויות.

זה מהותי מה שמשה אמר עכשיו.

מיקי, לא הקשבתי לכול.

הסיכום הזה לגבי הנושא השנוי במחלוקת, דיברתם עליו?

הוא לא עלה בישיבות שלנו. הוא עלה יום או יומיים אחרי כן.

כמו ששלחתם נוסח עם עוד הרבה דברים אחרים חדשים.

זה לא עלה בנתונים שלנו. זה עלה לאחר מכן.

אז גם אנחנו לא שלמים עם 50%. למה לא 80%? למה לא 90% אם זה מוצדק? אין לזה סוף. בינינו, אחרי שחמש שנים נתנו גרייס תעשו מה שאתם רוצים.

חמש שנים זה - - -

אנחנו הבנו לכאורה שזה במועד מתן ההוראה ולא רטרואקטיבית. זה הפער בינינו.

שיבואו לדווח כל שנה.

השאלה מה היה הסיכום.

לא ברור מה הסיכום?

- - -

יש דיון מה היה הסיכום?

לכאורה לא היה דיון על זה כי הבנו שאותה ועדה שתשב ותחליט תקבל באותו יום החלטה בעניין חלוקת הדיבידנד. ככה הבנו, ולכן אין ריבית והצמדה.

לא שהיא מחליטה על דיבידנד לפני חמש שנים ואז יש לך 30% רק על זה.

מעשית זה גם לא ניתן כי תמיד ירצו לראות את הדוחות האחרונים – אם אפשר לחלק או לא. כרגע יש בעיה של ריבית. בהצמדה אין בעיה כי מגיעות יתרות זכות על אותו דיבידנד וההצמדה מנוטרלת. לכן ההצמדה היא אפס בעניין הזה.

מה היה הסיכום?

לא היה סיכום.

אתם אומרים שלא היה סיכום, ואתם אומרים שזה היה הסיכום.

זה לא עלה אפילו.

הנקודה הזאת לא עלתה, והיא מהותית.

אז בכלל לא היה דיון. אז מה שיש בחוק, לדעתי.

לאחר מכן עלו נקודות, שלמיטב ידיעתי, משה הסכים לכולן, שצריך להעלות אותן ורק לסדר את זה.

מה היה הסיכום שלפי דעתכם לא מופיע בנוסח הקיים?

- - -

זאת טענת נושא חדש.

בסדר, הבנתי. אני חוזר על השאלה: מה היה הסיכום שאמרתם קודם שנשלחו טיוטות אחרות. האם הנוסח הקיים פה על השולחן משקף את מה שדיברתם?

כן. הנוסח הקיים על השולחן משקף את מה שדיברנו ודברים נוספים שהסכמנו עליהם. נשארו נקודות נוספות שגם הסכמנו עליהן שצריך לכתוב אותן. הסעיף היחיד שאין עליו הסכמה כרגע הוא סעיף הריבית על הדיבידנד הרטרואקטיבי. זה הסעיף היחיד. משה אמר שלגופו של עניין הוא יקבל החלטה בשטח. זה הסעיף היחיד שנשאר לנו.

זה טכני.

לא טכני. יש פה קיזוז הפסדים. זה מהותי.

משה, אני מבין את העניין הזה - -

אני חושב שלג'ק יש משהו להגיד לכם עכשיו.

מה, ש-1 באפריל זה לא באמת נושא?

הגעתם לסיכום?

משה מבקש להשאיר לשיקול דעת הוועדה כל מקרה לגופו. אני מבין את הניואנס הזה, אבל בתמורה לזה אנחנו מקבלים משהו אחר, אז נראה בהמשך.

אתם עושים מאתנו צחוק? זה לא הסכם קואליציוני.

- - -

זה יותר גרוע מהמאבקים של חברי הכנסת פה בוועדה.

אם הלשכות מרוצות מהתוצאה - - -

אנחנו הנחנו הנחה רציונלית לגמרי שמדברים על רצפה או על מינימום של חמישה מיליון שקלים. כמובן, זה נוגע להחלטה על חלוקה היום מפני שהמבחן הוא היום אם יש לי עודפים ולא אם הם היו לפני חמש שנים. מה שהתברר מהעניין הזה הוא שגם אם יהיו הפסדים אחר כך אז תצטרך לחלק דיבידנד למרות זאת. זאת אומרת הפסדים לאחר מכן לא באים בחשבון.

זה אחד השיקולים שהוועדה המייעצת תשקול אותם בתיקים.

לא יכול להיות שזה לא יהיה בחקיקה.

אני הודעתי לכם שזה אחד השיקולים שהוועדה המייעצת תשקול.

אבל נראה לי שהיו הסכמות. אין מה למשוך את זה יותר.

זאת טענה נכונה. בואו נחליט שמהיום והלאה אם על רווח של חמישה מיליון דיבידנד הוא מציג בשנה הראשונה אחרי החוק הוא מציג הפסד של חמישה מיליון אז אתה תחייב אותו על דיבידנד על חמישה מיליון?

זה יותר מורכב.

אז תסבירו לנו כי זה נשמע לי נכון.

מיקי, אין הבדל בין דיבידנד להפסד מאוחר יותר. שניהם אוכלים את העודפים באותה צורה.

אני מבין מה אתה אומר. לכן אני אומר - - -

אין הבדל כלכלי.

יש כאן משהו שהוא דפוס פעולה. זה שהם הגיעו להסכם זה נחמד, אבל לצורך העניין החוק מתחיל מעכשיו. אם יש לו חמישה מיליון שקל של העבר שהוא חילק דיבידנד, והשנה הוא רושם הפסד של חמישה מיליון שקל - -

אז לא ניתן לחלק. חוק החברות לא מאפשר חלוקה.

רבותי, זה הצבעות, זה לא דיון.

מיקי, זה לא רלוונטי.

אוקיי.

בבקשה, להקריא את התיקונים.

זה גם תיקונים שהיו בדיון הקודם שחלקם הוקראו וחלקם לא הוקראו בפני הוועדה.

"יתרת זכות"- יתרה הניתנת לקיזוז על פי דין, לרבות שטרי הון שהונפקו לתקופה של עד חמש שנים;

"משיכה מחברה"- משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושם, והכל במישרין או בעקיפין, למעט משיכה או העמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר חויבה במלוא המס;

"משיכה של כספים מחברה"- לרבות כל אחד מאלה:

הלוואה, לרבות השאלה, או כל חוב אחר;

מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה כלשהי לטובת בעל המניות המהותי; לעניין זה "ערובה"- ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכל עד לסכום החוב האמור;

ובלבד, שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה סכום משיכות מצטבר, שלא עלה ביום כלשהוא בשנת המס וביום כלשהוא בשנת המס שלפניה, על מאה אלף שקלים חדשים;

"נכס" – בפסקה 1 בהגדרה "דירה" יתוסף "לרבות תכולתה".

בפסקה 4 – "באישור ועדת הכספים של הכנסת לגבי נכסים אחרים שיקבע שר האוצר".

"עלות נכס"- הגבוה מבין יתרת שווי הרכישה כאמור בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין בתוספת הפחת, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה ;

אדוני היושב-ראש, לגבי מקרקעין "הגבוה" זה לא רלוונטי. אין עלות של "גבוה" בספרים. יש רק מס שבח.

זה סוכם אתך?

זה גם סוכם אתך.

במס שבח אין ספרים, יש יתרת מחיר - - -

יוסי, אי אפשר לפתוח כל משפט.

מה זה, אי אפשר לפתוח? זה לא נכון. זאת הוראה לא נכונה. אם הרעיון הוא לחוקק משהו לא שלם אז בסדר. זה לא נכון, מילא לא שלם. זה לא נכון.

זה מה שסוכם?

זה לא מה שסוכם. אנחנו דיברנו על זה. גם בסעיף 71 אמרנו שלא, והכנסתם את זה אתמול. אז מה? מה זה משנה?

אי אפשר כל הזמן - - -

אבל גם אתם עושים את זה.

בסדר, נעצור את זה וזהו. מה שיש יש.

בפסקה (2) לגבי עירוב משיכה מהחברה במועד החיוב תחת כניסתו של בעל המניות המהותי", בפסקה (4): "נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי ואושר עד מועד החיוב ולאחר מכן הועמד לשימוש מחדש בתוך שלוש שנים מהמועד ויתרת זכות שנוכתה מהכנסה כאמור בפסקה 6(א)(1) או 6(ב)(1) שנפרעה בתוך 18 חודשים".

בפסקה 6(א):

"נמשכו מהחברה כספים, יראו כהכנסה במועד החיוב, את סכום משיכת הכספים בניכוי הסכומים האמורים"

הועמד נכס לשימוש בעל המניות המהותי, יראו כהכנסתו במועד החיוב, את עלות הנכס ובניכוי הסכומים הבאים, והכל בערכי מועד החיוב-

יתרת זכות של אותו בעל מניות אשר לו הועמד הנכס, בדו"ח על המצב הכספי של החברה;

(2) "בנכס שהוא דירה".

איפה זה?

בעמוד 4. אנחנו עדיין בסעיף 3(ט)(1) שהם מציעים אותו.

בגין השימוש בנכס עד להשבתו לחברה, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או סעיף 2(10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

בפסקה (9) לגבי תאגיד שקוף: "חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעל הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות מס לפי סעיף 126(א)".

פה יש לנו הסכמה שחברות משפחתיות שיודיעו תוך 30 יום - -

הוראת מעבר. עד 31 בינואר.

אבל על הסעיף הזה, פסקה 9, יש לנו הסכמה.

שמה?

שלא ניסחתם אותה, ליאת?

עכשיו אנחנו מנסחים.

תקריאי אותה. ויש הוראת מעבר על סעיף 9.

זאת הפרטה של החקיקה, הדבר הזה.

עושים משא ומתן לפנינו.

מה הבעיה שלי עם הממשלה? שהם לא מספיקים לעשות. יש להם הרבה עבודה. אבל ממני הם דורשים להעביר את זה בחצי יום.

אז שיוציאו את זה מחוק ההסדרים.

לא, עכשיו סתם דיברתי פילוסופיה.

אני גם אומר, יאללה, יש עניינים מקצועיים שאנחנו לא מבינים, וההסכמה טובה. אבל אי אפשר לעשות זה פה. אי אפשר לעשות את זה ככה. זה מבייש אותנו.

לא נורא.

לא, אדוני, יותר מדי מביישים את הוועדה הזאת.

מיקי, אני אתך לגמרי. זאת תמונת המצב.

אפשר למחות לפחות.

נכון. אבל זה דבר שחגגנו יחד.

בסדר, אבל די.

אני אתך.

הגיע הזמן שלא יהיה חוק ההסדרים.

הרב גפני, אני מוכן להסביר בקצרה את מה שהסכמנו. בגדול הלוואות בין-חברתיות לא נכנסות לסעיף הזה. יש סיטואציה שחברה יכולה להלוות לחברה משפחתית, ואז בעל המניות - - - יש חברות שרוצות לצאת מזה. ביקשנו מאתנו לתת להן בחודש הקרוב לצאת מזה. אנחנו הסכמנו שעד סוף ינואר אפשר יהיה להודיע לפקיד השומה שהם יוצאים מזה, ואז ההלוואות הבין-חברתיות לא יהיו בחברות ארנק.

אז זה כאילו חד פעמי?

כן, זה אירוע חד פעמי.

חודש זה מספיק זמן?

חודש להודיע זה יותר מדי.

זאת הוראת מעבר.

זה פתרון מצוין. אפשר להמשיך.

סעיף 62א(א)(1) המוצע:

הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2(1), 2(2), או 2(10), לפי העניין – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבר בני אדם אחר, לרבות בצד קשור לאותו חבר בני אדם, כנושא משרה, או הענקת שירותי ניהול וכיוצא באלה, והיחיד או חברת המעטים היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם; הוראות פסקה זו לא יחולו על יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין, בחבר בני האדם האחר;

פסקה (א):

הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2)– אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות אותו יחיד בעבור אדם אחר, לרבות בעבור צדדים קשורים לאותו אדם, והיא מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו; לעניין זה "אדם אחר"- למעט מי שהיחיד הוא בעל מניות מהותי בו או שותף בו;

כאן הוסכם לעשות אותו נוסח כמו קודם שיהיה כתוב "במישרין או בעקיפין" אחרי המילה "מהותי". יש פה טעות הגהה.

כן, הלאה.

פסקה (ב) מדברת על המבחנים שיראו את פעולות היחיד של חברות ארנק שנותנות שירותים לצד אחר שבהם יראו את הפעולות האלה כפעולות שנעשות בין עובד לבין מעסיקו. במקרה הזה אם מקורן של 70% או יותר מסך ההכנסות או ההכנסות החייבות של חברת המעטים בשנת מס, "למעט הכנסות מיוחדות או רווחים מיוחדים בשירות שניתן על-ידי היחיד או קרובו". כאן השתנה – "במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של ארבע שנים, ובלבד שבתום 30 החודשים - -

איל, הוספנו גם "הכנסות מיוחדות".

"למעט הכנסות מיוחדות או רווחים מיוחדים".

אני ממשיך להקריא: "ובלבד שבתום אותם 30 החודשים - -

אנחנו רוצים להוסיף: "במשך 30 חודשים - - - במישרין או בעקיפין".

אדוני, אני יכולה להציע הצעה? תעבור לנושא הבא, שיעבירו נוסח. מה אני יושבת פה ומקשיבה עכשיו - - -

כמה זמן אפשר - - - עושים מאתנו צחוק.

סנטימטר לפה, סנטימטר לשם.

- - -

בקושי סיימתם את המשפט, עברתי לסעיף הבא.

תודה רבה. לכו, תביאו נוסח.

יש לי שאלה קצרה, אדוני. מה מנע מכם להביא את החוק הזה במהלך כל השנה שעברה לא בחוק ההסדרים?

יש לזה תמיכה מקיר לקיר.

די, חבל. בואו נתקדם.

לכו תביאו נוסח ונגמור עם זה.

פרק י"ב: שונות, סעיפים 176-174.

משה, אבל עוד שתי דקות מסיימים את זה. זה סך הכול שלוש דקות, מיקי, חבל. יש כאן עוד שלוש שורות. אנחנו נשב ארבע שעות בחוץ עכשיו. זה שלוש שורות.

בואו נסיים את זה.

זה עוד שלוש דקות.

אני אומר להקריא. אין ויכוחים.

זה שלוש שורות.

אני בעד.

- - -

איל, תמשיך.

זה לא בסדר.

קדימה, הצבעה.

איל, אחרי "30 חודשים לפחות" יבוא "במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות חברת מעטים קשורה".

- - -

- - -

- - - הוא בא הנה כל הזמן. הוא רוצה את זה, הוא יקבל את זה.

בחייך, נו. אין לי בעיה, אני אתמוך בזה. אני לא צריכה לשבת פה על נוסח.

שיביאו נוסח ונצביע עליו וגמרנו.

ובלבד שבתום 30 החודשים יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו מיום תחילת מתן השירות, וזאת לצורך דיני המס בלבד; לעניין זה "הכנסות מיוחדות"- הכנסות כמשמעותן בסעיף 89 או שווי מכירה כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, או דיבידנד; "רווחים מיוחדים"-רווח הון או שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, או רווח מדיבידנד.

פסקה משנה (ד) בעניין מספר מועסקים: "פסקה זו לא תחול על חברת מעטים המעסיקה ארבעה מועסקים או יותר"; לעניין זה "מועסקים" -

הועסק אדם לא יותר מארבע שעות ביום- ייחשב לחצי מועסק, ואם הועסק אדם חלק משנת המס- ייחשב לחלק ממועסק כיחס תקופת עבודתו לשנה שלמה;

אדם וקרובו ייחשבו למועסק אחד; לעניין פסקת משנה זו "קרוב"- כהגדרתו בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף 88;

סעיף (ד) בהגדרה "נושא משרה" – "ובלבד שלא יראו שותף בשותפות שאינה נסחרת בבורסה כנושא משרה באותה שותפות".

אנחנו עוברים לנוסח של סעיף 77 . זה אמור לעגן את הסיכומים שהתקבלו בוועדה בפעם הקודמת ועוד שינויים נוספים.

"(א) ראה המנהל, כי חברת מעטים לא חילקה דיבידנד בשיעור של 50% לפחות מתוך רווחיה לשנת מס פלונית, לבעלי מניותיה, עד תום חמש שנים לאחר שנת המס הפלונית (להלן - התקופה האמורה), וכי רווחיה הנצברים עולים על חמישה מיליון ₪, ויש בידה לחלק רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפיתוחו של עסקה, וכי תוצאת אי-החלוקה היא הימנעות ממס או הפחתת מס - רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה שיש עליה הוראה להלן, ולאחר שניתנה לחברה הזדמנות סבירה להשמיע דבריה, ליתן הוראה לפקיד השומה לנהוג ב- 50% מרווחיה לשנת המס לאחר שהופחת - -

איל, זה עד 50%, לא ב-50%.

לנהוג עד 50%?

זה עד 50%.

"לאחר שהופחת מהם סכום הדיבידנד שחלקם מרווחי אותה שנה כאילו חולקו בתור דיבידנדים - -

- - -

לשנת המס.

"לאחר שהופחת מהם סכום הדיבידנד שחילקה מרווחי אותה שנת מס, כאילו חולקו בתור דיבידנדים, ובלבד שלאחר הוראת המנהל לא יפחתו רווחיה הנצברים לתום אותה שנה ולתום שנת המס שקדמה להוראת המנהל, משלושה מיליון ש"ח. לעניין זה- "רווחים נצברים" – כלל ההכנסה החייבת של החברה, בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח כמשמעותו בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר נצברו מיום התאגדותה ועד תום שנת המס הפלונית, בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנד שהיא חילקה עד תום שנת המס הפלונית, ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו; "רווחיה לשנת מס פלונית" – רווחים נצברים לתום שנת המס הפלונית בניכוי רווחים נצברים לתום שנת המס שקדמה לה ובתוספת דיבידנד שחולק בשנת המס הפלונית.

סעיף (ב)(ג) – בטל;

תחילה ותחולה

הוראות סימן ב', כנוסחו בסעיף 96 לחוק זה, יחולו מיום כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) להלן;

במניין התקופה האמורה בסעיף 62א(2)(ב) לעניין פעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, תימנה גם התקופה שלפני כניסת החוק לתוקף;

הוראות סעיף 77, כנוסחן בסעיף 96(3) לחוק זה, יחולו מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, על רווחיה של חברה, לרבות רווחים שנצברו עד ליום כניסת החוק לתוקף, ורשאי המנהל ליתן הוראות כאמור בסעיף 77(א), לגבי שנות מס שקדמו לתחילתו של חוק זה, ובלבד שחלפה לגביהן התקופה האמורה, כהגדרתה באותו סעיף קטן.

ב-(ב) זה לעניין החישוב של 30 חודשים מתוך תקופה של ארבע שנים.

רק כדי להבין – מה ההסדר בעניין הפסדים בשנת המס?

נדון בזה בוועדה המייעצת בפרטני.

זאת נוסחת הקסם.

מה עוד?

הוראות מעבר.

בסעיף 2(א)(1), (2) השתנתה השנה מ-2015 ל-2013. זה בהתאם לסיכום בפעם הקודמת.

בסעיף (ב) נמחקת הסיפא: "על אף הוראות סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין". בהמשך תהיה התייחסות לסעיף הזה.

בסעיף (ב)(1) – סעיפים (1)-(4) הם בעצם שונים. פסקות (1)-(4) דנות על מצבים שונים שבהם בוחר בעל מניות מהותי לגבי נכס שהוא דירה – האם להשיב אותה, למכור אותה או לעשות פעולות אחרות ואת משטר המס לגבי כל בחירה שהוא נוקט:

בחר בעל המניות המהותי להשיב את הדירה באופן מלא לרשות החברה, עד ליום - כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018); לא יחולו עליו הוראות סעיף 3(ט1) כנוסחו בסעיף 96(1) לחוק זה, ואולם בגין השימוש בדירה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה ועד להשבתה תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או סעיף 2(10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

אני עובר לפסקה (3): "בחר בעל המניות המהותי להעביר את הדירה לבעלותו עד ליום 31 בדצמבר 2018 יחולו ההוראות הבאות:

יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) להלן-

סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין; והכל בניכוי הסכום האמור בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 96(1) לחוק זה.

כאן יש תוספת שסוכמה: "בניכוי הסכום - -

"וניכה את סכום יתרת הזכות הניתנת להיפרע על-פי דין".

לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות סעיף 3(ט1)(2)(א)-(ג), לפקודת מס הכנסה כנוסחן בסעיף 96(1) לחוק זה.

בפסקה (ג): "במכירת הדירה על ידי בעל המניות המהותי, יחולו הוראות אלה-

ואז פסקה (3):

על אף האמור בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, על השבח הריאלי שעד ליום ההעברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ועל יתרת השבח הריאלי שמיום ההעברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1); לעניין שיעורי המס הייתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד ליום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד, יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין;
פסקה (ד): בגין השימוש בדירה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה ועד להעברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או סעיף 2(10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

מה זה, הגבלת דירה לשנה?

- - -

יוציא דירה החוצה עד שנה?

עד שנתיים.

אמרת שתי דקות, שלושה סעיפים, ותראה כמה זמן.

הנה, הוא סיים. גם שאלתי שאלה רצינית, בחייך.

אין לי בעיה עם דיון רציני, אבל אי אפשר - - -

פסקה (4): על אף האמור בפסקה (3), בחר בעל המניות המהותי לשלם את מס השבח ביום ההעברה, יחולו ההוראות הבאות-

יראו את העברת הדירה כהכנסתו של בעל המניות המהותי, כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) להלן-

סכום ההכנסה יהיה בגובה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין ביום ההעברה, או יתרת המחיר המקורי, לפי העניין; והכל בניכוי הסכום האמור בסעיף 3(ט1)(6)(ב)(2) לפקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 96(1) לחוק זה.

- - -

איל, פה אנחנו מוסיפים את יתרת הזכות.

כן.

לעניין סיווג ההכנסה יחולו הוראות סעיף 3(ט1)(2)(א)-(ג), לפקודת מס הכנסה כנוסחן בסעיף 96(1) לחוק זה.

אני עובר לפסקה (ד):

על אף האמור בסעיף 48א(א) לחוק מיסוי מקרקעין, החייב במס בגין השבח הריאלי במכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי יהיה בעל המניות המהותי, בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה; לעניין שיעורי המס הייתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, או חברת בית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה שביקשה שהכנסתה תיחשב כהכנסתם של חברי החברה מיום התאגדותה ועד ליום העברה, ושבעלי מניותיה במועד ההעברה הם יחידים בלבד, יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין;

שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין קבועים בפסקה (ו).

בגין השימוש בדירה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה ועד להעברתה לבעל המניות המהותי, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או סעיף 2(10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכל בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

לעניין סעיף קטן (ב)(3) ו-(4)

"שבח ריאלי עד ליום ההעברה" – כבר היה.
(ג) הוראות סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין לא יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי לפני יום כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

כאן יש תיקון: רק בשנת המס 2016 ואילך.

בסדר. תלכו לקולה.

בשנת המס 2016 זה לא כזה לקולה, זה לחומרה. זה רטרואקטיבי.

2012.

מה 2012?

אבל אם הוא כבר יצא מהדירה?

"שהיה לשימוש בעל המניות המהותי לשנת המס 2012 - -

מה? זה חמש שנים רטרואקטיבית.

תלכו על שנתיים.

2015.

בשנת המס 2015 ואילך.

שימושו הפרטי של בעל המניות, כן?

רגע, מה סיכמת עם באסל גטאס על ההסתייגויות?

הוא אמר לי שהוא יעלה את זה.

מעלה. בבקשה, הסתייגויות.

יש עוד הוראה שסיכמנו.

יש לבאסל הסתייגות, והוא אמר לי שהוא יעלה אותה.

ג) "הוראות סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין לא יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי בשנת המס 2015 ואילך".

הסיפא נמחקת.

להוסיף חברה משפחתית.

על אף הוראות סעיף 64א - -

מה זה?

זאת הוראת המעבר על פסקה (9) שאמרנו.

"על אף הוראות סעיף 64א(ב)(1) חברה משפחתית זכאית להודיע לפקיד השומה עד לינואר 2018 על חזרתה - - - להיחשב כחברה משפחתית בשנת - - -

- - -

אנחנו עושים צחוק מהחוק שעושה צחוק מאתנו.

נגמר העניין.

אורך הרוח שלנו הסתיים.

אנחנו עושים צחוק מזה שהחוק עושה צחוק מאתנו.

לא, בסדר. רבותי, די.

בואו נתקדם.

יש משהו שאתם מבקשים להוסיף?

יש ההוראה שאדוני ביקש לגבי הדיבידנד ב-2017. אדוני ביקש בסוף הדיון הקודם שבחלק מהחוק הזה תהיה הוראה לגבי שנת המס 2017 שאפשר לחלק דיבידנד ב-25%.

הוא לא זוכר.

אבל לא סיכמנו - -

הנושא לא מוסכם מבחינתנו.

זה חלק בלתי נפרד מההסכמה.

אתם רוצים שנתחיל לעשות רביזיות והסתייגויות? רק תבקשו. או שאנחנו מצביעים עכשיו על החוק בנוסח הנוכחי - -

מצביעים.

- - או שאנחנו מתחילים לעשות בלגן ולא יהיה חוק. אתם רוצים את זה?

מי מעלה את ההסתייגות של באסל גטאס?

אני אעלה את זה. אבל לא הקראתם חלק שרציתם.

אני אחזור: "על אף הוראות 64א(ב)(1) חברה משפחתית זכאית להודיע לפקיד השומה עד ליום 31 בינואר 2017 על חזרתה לבקשתה להיחשב חברה משפחתית לשנת המס 2017".

רגע, והמשפט - - -

אין יותר משפטים.

לא, שתקריא. לא הקראנו את המשפט - - -

בסדר. אתם רוצים – לא נצביע וגמרנו. מה שהקראתם נרשם, ומה שלא הקראתם לא נרשם. בעזרת ה' יהיה עוד חוק הסדרים בעוד 16 שנה. הרי אתם לא מביאים חקיקה במשך השנה. אנחנו יושבים פה מובטלים.

באסל גטאס, להקריא, בבקשה, את ההסתייגויות שלו.

סעיף 96(1), בהגדרה "משיכה של כספים מחברה" – פסקה (2) תימחק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 96(1) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 96(1)(1) – אחרי "ובלבד שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה" יבוא "משיכה או".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים –אין

ההסתייגות לסעיף 96(1)(1) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

במקום "100 אלף שקלים חדשים" יבוא: "כ-20% ממחזור החברה".

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

"בהגדרת נכס פסקה (4) תימחק".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לפסקה (4) בהגדרה "נכס" לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 96(1)(2): במקום "יראו משיכה מחברה" – סעיפים (ב) ו-(ג) יימחקו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 96(1)(2) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 96(1)(3) – במקום "שנתיים" יבוא "שנה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 96(1)(3) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

באותו סעיף במקום "60 ימים" – "40 ימים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות השנייה לסעיף 96(1)(3) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בפסקה (4) במקום "בתוך ארבע שנים" – "בתוך שנתיים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 96(1)(4) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

פסקה 6א(2) המילים: "ובלבד שהחברה לא העמידה" , עד סוף אותה פסקה – יימחקו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות לסעיף 6(א)(2) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 62א(א)(2) המילים: "והיא מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו" – יימחקו; במקומן יבוא: "אשר מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות לסעיף 62א(א)(2) לא התקבלה.

הסתייגות לסעיף 62א(א)(ב) – המילים "את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו", יימחקו; ובמקומן יבוא: "בקיומם של יחסי עובד מעביד".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 62א(א)(ב) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 62א(2)(ב) במקום "שנתיים" – "שלוש שנים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 62א(2)(ב) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 62א(א)(2)(ד) במקום "שישה", יבוא "תשעה".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 62א(א)(2)(ד) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 96(3) התיקון לסעיף לסעיף 77(א) יימחק.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 96(3) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 40(ג) אחרי "שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי" יבוא "לקרוב אליו או לצד קשור".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 40(ג) לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תגידו לי, אני לא רוצה לרמות את שני - - - 25% אתם מכניסים להוראת שעה?

לא, לא מכניסים. איזו הסכמה זאת אם היא חד צדדית? אני לא מבין.

אני אמרתי לך מה לעשות – לגמור את הכול ולהביא - - - זה מה שאני אמרתי לך לעשות. ואתה התעקשת שנמשיך לדון.

באוצר יש עדיין דיונים בנושא הזה.

אי אפשר להציג הסכמה כשאין הסכמה.

אני אגיש רביזיה על כל החוק, אני אומר לכם. אני בעד החוק. החוק הוא מאוד חשוב.

צודק.

אוקיי, ממשיכים.

הסתייגויות של המחנה הציוני: 96(1) – בהגדרה "נכס" - -

תורידי את כל ההסתייגויות.

תורידי את כל ההסתייגויות של המחנה הציוני.

רביזיה על כל החוק עד שייגמר ה-25%.

אנחנו מורידים את ההסתייגויות. אצלנו מפורט גם הסתייגויות דיבור. הסתייגויות למליאה.

רבותי, אני רוצה להצביע על החוק. לפני שאני מצביע על החוק - -

שגית, זה משאיר לנו - -

לא רשות דיבור. אני אעשה לכם הסתייגויות לדיבור.

הסתייגויות דיבור.

רבותי, אני לא אהבתי את הדיון הזה למען האמת. לא מחוקקים בצורה הזאת. החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד. אני תומך בו בלי קשר לקואליציה או אופוזיציה. גם אם הייתי אופוזיציה הייתי מצביע בעד. אנחנו תומכים בחוק. אני גם משבח את האחריות של האופוזיציה שתומכת בחוק באופן עקרוני. היה דיון לגבי הנושא הזה שעלה. היו שם דברים שאמרתי, ואתם אמרתם שאתם תבדקו את זה. אני הבנתי שאתם חוזרים עם תשובה חיובית. לא רציתי לעצור את החוק. קיוויתי שזה יקרה, וזה לא קרה. אנחנו נצביע על החוק, נעביר אותו. יש לנו רוב. מיקי מגיש הסתייגות. גם אני אדבר אתכם לגבי העניין הזה.

- - - אתם לא גומרים לי את ה-25%.

מיקי לוי יגיש רביזיה, ואנחנו נמשיך לדבר. החוק הזה ייכנס לתוקף. בעניין הזה תהיו פרודוקטיבים. תקראו את הפרוטוקול של מה שהיה בישיבה. זה היה שונה קצת.

דבר נוסף שאני רוצה לבקש ממך שוב: יש עדיין עיצומים ברשות המסים.

לא, הסתיימו. נגמרו היום.

נגמר נגמר?

הפוגה.

פרק ח' (מסים) סעיפים 96 ו-97 (מיסוי חברות ארנק) – מי בעד אישור החוק כפי שהוקרא עכשיו בדיון בישיבה הזאת? מי נגד?

אתם רוצים שאני אשאל מי נמנע או אין צורך? אין צורך.

למה לא? תשאל.

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

פרק ח' (מסים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, סעיפים 96 ו-97 (מיסוי חברות ארנק), אושר.

החוק אושר פה אחד. אני מברך אתכם על החוק הזה, זה חוק חשוב. אמרתי, אני לא אהבתי את הדיון הזה. אני הייתי בטוח שאני מגיע לדיון שבו תהיינה רק הצבעות וכמה הסתייגויות פה ושם. לצערי, זה לא קרה. אני לא אוהב חקיקה כזאת, אבל החוק הוא חשוב.

רביזיה. אם הם יגיעו לידי סיכום אני אמשוך אותה.

אני רוצה לציין שטרכטנברג בוועדה שלו אמר שיטפל בזה, ואני שמח שהגענו לזה.

טוב. תודה רבה. אני עושה הפסקה של עשרים דקות.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.