הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 547

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 10:00

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 לשנים 2017-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

באסל גטאס

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

רוני כהן - סגן החשב, ועדת הבחירות

יוסף משה-עדס - רפרנט פנים-רשויות מקומיות, משרד האוצר

עדי עמיתי

טמיר כהן

יפעת קדם

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 לשנים 2017-2018

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בתקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 לשנים 2017-2018.

תקציב ועדת הבחירות לשנת 2017-2018 מונח כאן לפי סעיף 34 לחוק הבחירות. ועדת הכספים של הכנסת קובעת את תקציב הוועדה בהתאם להצעת ועדת הבחירות, זאת על מנת לשמור על עצמאותה של הוועדה. לצורך הכנת התקציב הועבר אישור ב-3 מוסדות של ועדת הבחירות המרכזית: אישור ועדת המשנה לענייני כספים, אישור נשיאות הוועדה בראשות השופטת חיות, ואישור במליאת הוועדה. שינוי מהותי שעבר התקציב הזה מבחינת ההצגה שלו הוא אימוץ החלטת ממשלה לצמצום סעיפי התקציב. אנחנו אימצנו את ההחלטה הזאת כך שבמקום 14 סעיפים יש כאן 6 או 7.

התפקיד של ועדת הבחירות הוא לארגן את הבחירות לכנסת. הוועדה אמורה להיות ערוכה לבחירות בכל עת, לכן אנחנו מנהלים תהליכים ארוכי טווח של הפקת לקחים מיום סיום מערכת הבחירות עד למועד הבחירות שלאחר מכן. התקציב הזה משקף את פעילות הוועדה שגדלה באופן ניכר לאורך השנים. הוועדה הפכה מוועדה שמבצעת את תפקידה לפי חוק, לוועדה שיוזמת המון פרויקטים, המון תהליכים לייעול.

כפי שאתם רואים, התקציב מוצג לצד תקציב 2016, כאשר בשנת 2016 תקציב הוועדה עמד על 14 וחצי מיליון שקל, מתוכו בוצעו כ-93.4%, שזה כ-13 וחצי מיליון שקלים. זה כולל גם צפי לביצוע. ההצעות שמונחות כאן עומדות על 19 מיליון שקל לכל אחת מן השנים. הגידול העיקרי נובע, כמו שאמרתי, מתהליכי הפקות הלקחים שערכה ועדת הבחירות, כאשר הגידול העיקרי הוא בתקציב המחשוב.

התקציב הזה הוא בשנה של בחירות?

ממש לא. בשנת הבחירות הקודמת התקציב שלנו עמד על כ-242 מיליון שקל. פה מדובר על תקציב לשנה שוטפת. זה לצורך היערכות לקראת הבחירות. יש מטלות שאנחנו לא יכולים לבצע אותן ב-3 חודשים של בחירות.

כמה עובדים?

יש לנו כ-24 עובדים.

הם עובדים קבועים בלי קשר אם יש בחירות או אין בחירות?

נכון, יש מטה קבוע.

לבחירות אתם מגייסים עובדים זמניים שעובדים לפי ימים, לפי שבועות או לפי שעות.

נכון. זה בהיקפים שונים לחלוטין. אנחנו הופכים למערכת עצומה בתקופת בחירות. הגידול העיקרי הוא בתחום המחשוב. כשאני מדברת על מחשוב, מדובר על מחשוב תהליכי העבודה של ועדת הבחירות.

לא הצבעה אלקטרונית.

ממש לא. אנחנו מדברים על תהליכי העבודה בוועדה: גיוס עובדי יום הבחירות, גיוס מזכירי ועדות הקלפי. מדובר בתהליך שאין כמוהו בכל שירות המדינה. בתקופת הבחירות, שזה שיא הלחץ, אנחנו ממיינים. בפעם הקודמת מספר המועמדים היה כ-67 אלף מועמדים ל-15 בעלי תפקידים בקלפיות. נדרשנו למיין אותם בתהליך של 3 שבועות, כולל להכשיר וללמד אותם את כל תורת הבחירות. לצורך זה התחלנו בפיתוח של מערכת ממוחשבת. היא תתחיל מרגע ההרשמה של המועמד - כאשר אנחנו צופים שבפעם הבאה יהיו כ-100 אלף - ועד לשלב שהוא יקבל חוות דעת על הביצועים שלו. זה יכלול את הסינון שלו, את הלימוד, את ההכשרה. הכל יתנהל באמצעות המערכת הזאת. זה אחד מהפרויקטים הממוחשבים.

כמה כסף זה?

זה פרויקט רב שנתי, הוא מתפרס על פני 4 שנים. סך הכל מדובר על 8 וחצי מיליון שקלים, כאשר חלק כבר תוקצב בשנה שעברה, כל היתר יתפרס על פני 3 השנים הבאות.

זה בסביבות 2, 2.5 מיליון לשנה.

משהו כזה. לא עשינו חלוקה שווה, עשינו חלוקה לפי משימות, על-מנת לבנות את זה באופן מודולרי.

זה מסביר חצי מהגידול.

את רוב הגידול בתקציב. מדובר על כ-3.9 מיליון שקל במחשוב. בשנת בחירות הסכומים הרבה יותר גבוהים, כי התפעול הרבה יותר גבוה למערכת.

מה שאר הכסף שגדל?

יש עוד פרויקטים של מחשוב, כמו הפרויקט של מערכת קלפי ממוחשבת. אנחנו רוצים שעבודת ועדת הקלפי תתנהל באופן ממוחשב. כשאנחנו מגיעים להצביע, כל מזכיר ועדת קלפי מנהל פרוטוקול ידני. אתם בטח מכירים, זה פרוטוקול כתום כזה. כל ההתנהלות של יום הבחירות נכתבת בתוך הפרוטוקול הזה, לרבות אירועים מיוחדים, לרבות הרישום של נציגי הסיעות. השאיפה שלנו היא להגיע לקלפי שתנוהל באמצעות טאבלט. הכל יהיה באופן ממוחשב, כולל פנקס הבוחרים. אם הפיילוט יעבוד באופן תקין, אז בבוא היום זה יאפשר הצבעה מכל מקום.

אני אוכל להצביע בירושלים גם אם אני גר בתל-אביב?

בבוא היום. זה חלק מהעניין של מערכת קלפי ממוחשבת.

זה לוקח בחשבון היערכות היה והממשלה או הכנסת תחליט בשנתיים האלו על הצבעת ישראלים בחו"ל?

לא, זה ממש לא קשור. מדובר על אופרציה שונה לחלוטין, מורכבת מאוד מבחינה משפטית, לוגיסטית, ארגונית.

היא לא מתוקצבת כאן?

לא.

זה יתוקצב - במידה וזה יהיה - רק בשנת בחירות. אנחנו נבוא לתוספת תקציב. ההערכות שלנו מדברות על סכומים אדירים שלא נכללים כאן. מדובר באופרציה שונה לחלוטין.

עשיתם הערכה כזאת?

אנחנו עשינו משהו כללי על ההצבעה, הוא ממש ראשוני, הוא לא כולל הכל. מדובר על משהו כמו 100 מיליון שקל על הצבעת ישראלים בחו"ל. מדובר על סוגיה שלא קשורה לתקציב. מדובר בעלויות מאוד כבדות.

מה גורם לזה?

אנחנו מדברים על הצבעה בכל היבשות, בתשעים ומשהו נציגויות. מפה אנחנו עושים מערך הובלות במשאיות. את כל הציוד צריך להטיס מהארץ, צריך לעשות הסברה ראויה כך שכל הישראלים ידעו איפה הם מצביעים, צריך לעשות מערכת רישום להצבעה מראש.

100 מיליון זה הרבה כסף.

זה הרבה יותר.

כמה זמן ייקח עד שיצביעו מכל מקום בארץ?

אם מערכת הקלפי הממוחשבת תוכיח את עצמה, אני חושבת שנעשה את זה ברמת הפנקס המקומי כדי לבחון איך זה עובד. היה וזה יעבוד, נעשה פיילוט בעוד שתי מערכות בפנקס הארצי.

תנהלו מערכת כפולה?

אני מניחה שבפעם הראשונה כן, כי אנחנו חייבים גיבוי. מחשוב זה עולם מורכב מאוד.

האם אפשר לפרוץ את המערכת הממוחשבת?

אין מערכת ממוחשבת שאי אפשר לפרוץ.

זה מסביר למה עד היום אין בחירות ממוחשבות ברוב העולם. זו שאלה שמתלבטים בה בכל העולם.

אתה חייב מערכת כפולה כדי להשוות.

אם אתה עושה מערכת כפולה, לא שווה המערכת הממוחשבת.

אתה עושה מערכת כפולה, כדי שתוכל להשוות במקרים מסוימים. אם אני אראה שבמערכת הידנית הצביעו מיליון ובמערכת הממוחשבת מיליון 200 אלף, מישהו כנראה רימה.

במערכת הידנית יש יותר אפשרויות לטעויות אנוש מאשר במערכת הממוחשבת. יש לפעמים שמוחקים בטעות. יש טעויות אנוש, צריך לקחת את זה בחשבון.

הגידול העיקרי הוא בתחום הזה. גידול נוסף של מיליון שקל הוא בעבור פרויקט שאושר ב-2013. יש לנו מרכז לוגיסטי מאוד גדול בשוהם שבו מאוחסן כל ציוד הבחירות. אתם מוזמנים לראות אותו, זה מרכז מדהים. יש שם איזו שהיא תוספת בנייה קטנה לאולם כנסים ולאולמות הדרכה. בהתחלה התפישה הייתה שהוא ישמש רק לאחסון, אבל בפועל הוא משמש הרבה מעבר. זה אושר כבר ב-2013. בתקציב הנוכחי מתוקצב מיליון שקל לצורך התחייבות למינהל הדיור הממשלתי. זה בעבור הוצאות בלתי צפויות.

אני רואה שזה גם ב-2017-2018.

לא, רק ב-2017 יהיה מיליון שקלים תוספת.

מה התוספת ב-2018?

ב-2018 יש יותר גידול במחשוב. ב-2017 יש בקשה להרשאה להתחייב על סכום של מיליון וחצי שקל. הרשאה להתחייב מאפשרת לנו לצאת בשנה הבאה למכרז, כאשר המימוש הכספי של זה יהיה רק מתקציב הבחירות. זו לא תוספת כסף, זה רק לצורך יציאה למכרז.

מכרז על מה?

מכרז לסריקת כל טפסי האלף שמגיעים מוועדות הקלפי. טופס אלף זה טופס שבו מסמנים כל מי שמגיע להצביע בקלפי.

החברות עוסקות בעניין הזה?

יש חברה אחת שעושה את זה.

בשביל מה מכרז?

עד היום עשינו את זה בסריקה מרוכזת במשכן הכנסת. חיכינו שכל הטפסים יגיעו לכאן. בעקבות תהליכים של הפקת לקחים הגענו למסקנה שנכון יהיה לבזר את הסריקה הזאת ל-19 אזורים, כאשר כל אזור יסרוק את זה בנפרד.

יש חברה אחת שעושה את זה?

יש מספר חברות, לכן אנחנו צריכים לעשות מכרז.

חברות שעוסקות בזה?

כן, בסריקה. אנחנו מעוניינים לצאת במכרז כבר בשנה הבאה. זה מסביר את הגידולים.

תסבירי את היקף המשרות.

יש לנו 16 תקנים בוועדה. 24 אנשים עובדים ב-16 תקנים, חלקם לפי שעות. יש עובדים שעובדים בהיקפי משרה שלא מוכרים בשירות המדינה - רבע משרה, שליש משרה. יש כאלה שעובדים משרה מלאה, יש כאלה שעובדים חצי משרה. יש לנו אגפים בוועדה שהם ייחודיים לוועדת הבחירות, למשל האגף למיקום קלפיות שעוסק בכל ימות השנה באיתור מקומות קלפי מיוחדים לאוכלוסייה מוגבלת בניידות. זה תפקידו העיקרי. בנוסף, הם עושים פרויקט של התאמות קלות. אנחנו מעודדים רשויות מקומיות לבצע התאמות קלות שנדרשות למקומות קלפי על מנת להפוך אותם לנגישים. יש לנו אגף ייחודי נוסף, אגף ההדרכה שלנו, שעוסק בהדרכת בחירות. הוא בונה את כל התכנים, כותב את כל התכנים של הבחירות במהלך השנים. יש לנו את האגפים המינהליים הרגילים: אגף משאבי אנוש, חשבות שמנהלת את התקציבים, אגף כוח אדם. אלה הם העובדים שלנו. אנחנו מגייסים עובדים פר משימות היה וישנם פרויקטים מיוחדים.

יש את הגידול של התקנים.

בשנת 2017 אין גידול בתקנים. יש תקצוב למשרה של סמנכ"ל שלא מאוישת כרגע, היא הופכת לחצי תקן לסמנכ"ל משאבי אנוש לתפקידים מיוחדים. התקן קיים, נדרש רק התקצוב שלו. ב-2018 אנחנו מבקשים תוספת של חצי תקן לסגן ראש אגף מחשוב. הפעילות הממוחשבת של הוועדה היא עצומה. לא תאמינו, אבל מי שמנהל אותה זה עובד אחד בפחות מחצי משרה, לכן חלק מהפרויקטים מתעכבים ולא מתקדמים.

אני רוצה להתייחס לסוגיה שהיא ביסוד העניין, אין הרבה הזדמנויות לדבר עליה. אני מברך על מה שאתם עושים, אני אתמוך. הסוגיה היא ה-90 יום, הזמן בין פיזור הכנסת למועד הבחירות. מכיוון ש"התברכנו" בכך שמתקיימות בחירות לעיתים קרובות מאוד, אז המועד מתחיל עוד לפני זה, כאשר ברור שהכנסת הולכת להתפזר. יש בנוסף לזה את ה-90 יום. המדינה משותקת כל פעם חצי שנה לפחות, כאשר בפועל זה יותר. ב-2015 זה לקח שנה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיתוק מדינתי כל פעם לתקופה כל כך ארוכה, לכן אנחנו צריכים לעשות מעשה, אנחנו צריכים לקצר כל אחד מהטווחים האלה.

אני גיבשתי הצעת חוק. לא הגשתי אותה, כיוון שלא רציתי שהיא תהיה בכפייה עליכם. אני התייעצתי, אבל אמרו לי שלא כדאי. במדינות אחרות אפשר לקיים בחירות אפילו תוך 30 יום, למשל באנגליה. אנחנו מדינה הרבה יותר קטנה, אין שום מניעה לעשות את זה גם כאן. צריך לעשות את המהלך המקדים כדי שזה יתאפשר, זה הכל. אפשר גם תוך שבועיים לעשות את זה, אם עושים את ההכנות הדרושות. למה אני מקצין את זה? כי גם מבצעים צבאיים, שדרוש בשבילם הרבה יותר זמן, אפשר לעשות בפרק זמן כזה. אני לא רוצה להשוות.

יש מערך של אלפי אנשים.

אני לא בא בטענות אליכם. הייתי רוצה מאוד שתבואו עם הצעה מה צריך כדי שאפשר יהיה לקיים בחירות במדינת ישראל תוך חודשיים, אם לא תוך 6 שבועות. תגידו מה ההכנות, מה התקציב, מה כוח האדם. תעשו את הדבר הזה, כי מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולשתק את המדינה לפרקי זמן כל כך ארוכים.

אתה צודק. עד היום הזמן היותר ארוך נעשה כיוון שהטענה הייתה שאי אפשר לעשות את זה מבחינה טכנית.

זו לא הייתה הסיבה היחידה.

פעמים רבות זו הייתה הסיבה.

הרבה פעמים פוליטיקאים רצו.

תבדקו את מה שמציע חבר הכנסת טרכטנברג. תבדקו מה צריך לעשות, איזה משאבים צריך בכדי שאם מחליטים לעשות בחירות מהר אפשר יהיה לקצר את הזמן ממה שקורה היום.

אני אשמח מאוד לפגישה איתך בעניין. בחוק הבחירות לכנסת יש פעולות שנקובות שלא קיימות במדינות אחרות. התהליך של אישור רשימות המועמדים במדינה ישראל שונה ממקומות אחרים. יש קושי בצמצום טווח הזמנים. צריך לבחון את כל הפעולות הכלולות ב-90 הימים. יש גם שיקולים פוליטיים.

זה נקי משיקולים פוליטיים.

כל פעולה תלויה בשנייה. צמצמנו בעבר חלק מהפעולות האלו מבחינת טווח הזמנים.

תסכימי איתי שזה בגדר האפשרי.

אני מוכנה בהחלט לבחון את זה.

השאלה מה צריך כדי שזה יקרה.

מי בעד אישור תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 לשנים 2017-2018, ירים את ידו, מי נגד, נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנים 2017-2018 אושר.

ועדת הבחירות ביקשה לאשר העברת עודפים. הנושא הזה עלה לאישור קודם. הנושא הזה כפוף לחוק יסודות התקציב, כפוף לאישורו של שר האוצר.

נרשם בפרוטוקול. גם בשנה שעברה זה נרשם בפרוטוקול, נדמה לי שגם לפני שנתיים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.