הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 312
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 12:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/12/2016
סעיפים 11(1), (3), (4), (6) (7) וסעיף 12 לפרק ו' (רישוי עסקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר-היום
פרק ו' כולו (רישוי עסקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016.
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
אכרם חסון – מ"מ היו"ר
טלב אבו עראר
יעקב אשר
זאב בנימין בגין
זוהיר בהלול
נאוה בוקר
יעל גרמן
מוזמנים
¶
אינה טבק - מרכזת בכירה, תכנון מתארי ארצי, משרד הבינוי והשיכון
אריאל יוצר - רכז פנים ושלטון מקומי, משרד האוצר
אפרת ברנד - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר
אביעד נימקובסקי - עוזר ראשי, מח' משפטית, משרד האוצר
עמרי איתן בן-צבי - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אריאל צבי - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
סיון להבי - ממונה מחלקת תקציבים, משרד הפנים
חוה מונדרוביץ - ראש אגף רישוי עסקים, משרד הפנים
יהודה זמרת - יועמ"ש, משרד הפנים
שחר פרלמוטר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים
יצחק שמעוני - אגף בטיחות אש וחקירות, המשרד לביטחון פנים
בר לוי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
ליאורה עפרי - עו"ד, המשרד להגנת הסביבה
טליה לוי - עוזרת ראשית לשכה משפטית, משרד הכלכלה
אריק טייב - מנהל תחום רישוי והסמכות במינהל הבטיחות, משרד הרווחה
מיכל גולדברג - מנהלת מחלקה בכירה, בריאות הציבור, משרד הבריאות
איתן אטיה - מנכ"ל, פורום הערים הגדולות, מרכז שלטון מקומי
מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי
איילת וסרמן - מנהלת אגף לרישוי עסקים, עיריית תל אביב-יפו
נתנאל היימן - מנהל תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים
אלעד נצר - כלכלן אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים
איתי בוימן - כלכלן, איגוד לשכות המסחר
ארנון פנץ - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
ד״ר יונתן אייקנבאום - מומחה לפוליטיקה סביבתית, גרינפיס ישראל
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
פרק ו' כולו (רישוי עסקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016
תומר רוזנר
¶
יש לנו קודם כול בקשה לרוויזיה. יש לנו שני נושאים שכבר אושרו בוועדה: אחד, הנושא של רישוי בדרך של הצהרה עצמית; והנושא השני זה תיקונים בחוק התכנון והבנייה שנועדו לאפשר שינוי שימוש שלא במסלול של שימוש חורג, ושינויים בהיטל השבחה לגבי שימוש חורג מתוכנית או מהיתר, שנועדו לאפשר עסקים.
במסגרת הדיון נוסף גם סעיף שעניינו פטור בתנאים מסוימים למתקנים פוטו-וולטאים, והסיכום היה שבעצם הנושא הזה יבוא לרוויזיה. אם יש הסתייגויות למשרדי הממשלה בנושאים האלה נשמע אותם, ואז הוועדה תחליט אם היא עומדת על הנוסח כפי שהיא אישרה אותו קודם או משנה משהו.
תומר רוזנר
¶
הרוויזיה היא רוויזיה כללית על הצעת החוק. ביקשתם שהממשלה תשקול את השינויים שהוועדה הכניסה, נתתם להם הזדמנות נוספת.
אריאל יוצר
¶
עמדת הממשלה, אני עובר נושא נושא, בסדר? עמדת הממשלה על עניין היטל ההשבחה על השימוש החורג על סוגיו - - -
אריאל יוצר
¶
השבחה. עמדת הממשלה המקורית כמו שהצביעו עליה בהצעת החוק אמרה: אין התניה בין תשלום היטל השבחה למתן שימוש חורג, ומוסיפים את פקודת מסים גבייה. במהלך הדיונים כאן לאור בקשת הוועדה, עמדת הוועדה, התקדמנו עוד צעד וקבענו שבשימוש חורג מהיתר ישולם בתחילת הדרך 25% ויחול פקודת מסים גבייה על היתר, ו-40% בשימוש חורג מתוכנית עם פקודת מסים גבייה. בעינינו זו פשרה מספקת, ואנחנו מבקשים לשמור עליה ככה.
אריאל יוצר
¶
זה לעניין הזה. לגבי הפוטו-וולטאי, מה שנדון בוועדה – ואני חושב שהם בחדר הצדדי דנים על זה עוד פעם – זה שיהיה פטור מהיטל השבחה עד 200 מטר על גג במגורים ושימוש נלווה לעסק. כממשלה אנחנו עומדים מאחורי העניין הזה. אני חושב שלמגישת ההסתייגות יש הסתייגות על ההסתייגות, והם נמצאים שם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ואם יש לך עסק שבעצם רוצה, ויש לנו עניין במדינה לעודד אותו לפחות לתצרוכת העצמית שלו, למה שניתן לו היטל השבחה? הוא משתמש בזה לעצמו, הוא לא מוכר, זה לא עסק.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם נניח הוא נהיה סוחר ונהיה לי עכשיו מוכר חשמל אז זה משהו אחר. אם למשל יש עסק, מאפייה שהחליטה שהיא שמה על הגג - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דקה, יש לך איזו רפת והוא לוקח את החשמל לטובת הרפת, לא יודע, אז יש לו רפת 400 מטר גג.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אני שואל שאלה, למה שלא נעשה את זה כתנאי מספיק, זאת אומרת, עד 200 מטר כולל כל הבניינים, מבנים ועסק ונלווה לעסק, ואם זו צריכה אישית של העסק שהוא לא מוכר את החשמל, אלא הוא פשוט מאוד צורך פחות או יותר את הצריכה שלו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
למשל, יש לך מפעל שבעצם צורך הרבה חשמל, נניח שהוא צרכן חשמל גדול, מפעל טקסטיל, לא יודע מה, ויש לו גג של 500 מטר, והוא אומר: תשמע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לחברת הכנסת שרן שעשתה דיון בחוץ במקום להיות פה בדיון ולשמוע, בגדול הייתי מבקש שתסבירו לה. תומר, בקטע המזוקק אני מקבל את הגישה שאם יש מפעל שצורך חשמל לצריכה אישית שלו ומייצר אותו זה האינטרס שלנו להגיד לו: תשמע, אחי, בכיף, לא להכביד עליו. אז מה אמרת לי לגבי הנושא הזה?
סיון להבי
¶
אני אומר, לקבוע תנאי כזה בחקיקה יכול להיות מורכב כי זה מצריך בעצם מהרשויות ללכת לראות בדיוק מה החוזה של אותו מפעל מול חברת חשמל ולהתחיל להיכנס לחברת החשמל.
תומר רוזנר
¶
זו נקודה מאוד פשוטה. הנקודה היא כזאת, הפטור מהיטל השבחה הוא פטור חד-פעמי שניתן מראש ברגע שעושים את המערכת בין אם כבר התקינו אותה או לא התקינו אותה. המשתמש מן הסתם יכול אחרי שנה לשנות את השימוש, ולא תהיה שום בקרה על זה או אפשרות לבדוק אם הוא - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דקה. אומר איתן, 200 מטר סך הכול זה בקושי למוסך קטן זה בסדר, שמנו בצד. אבל יותר מעניין אותי – עשיתי יום עיון בנושא אנרגיות מתחלפות, איתן היה שותף, זה אינטרס של המדינה. אני רואה את זה כאינטרס מובהק שלנו לעודד אנשים לייצר חשמל. לא לקחו מהרשויות משהו, זו לא בנייה או משהו, למישהו בא רעיון והוא שם, כמו שאנחנו לא לוקחים על דודי השמש וכו'. אבל אני רוצה להתקדם.
אם זה משהו מסחרי, מובן לי, אחלה, בא בן-אדם פתח לעצמו מפעל חשמל, מייצר, תשלם. תשלם ארנונה, תשלם הכול כמו כל מפעל. אבל אם זה לתצרוכת אישית שלו וזה רק חוסך לו בחשמל בעלויות – הרי גם הפנלים עולים לו, תזכור, אנחנו הרי מעודדים אותם לשם, המדינה אפילו ב-cash flow נתנה להם עידוד כשהייתה בתעריפים, בהבדלים, יש לנו עניין שהעסק הזה יתפתח.
היו"ר דוד אמסלם
¶
סבסוד. למה לנו בסוף לקנות דלקים, לייצר תחנות כוח. תחשוב שכל זה רק של בן-אדם אחד, שאנחנו יכולים לקחת את זה מהאנרגיה שיש לנו פה, אז אנחנו רוצים להקל עליו, לא להכביד. אלו לא הכנסות שאנחנו לוקחים מהרשויות, אלא עוד אפילו הן לא שם בכלל. לכן מעניין אותי איך אנחנו מסדירים את זה שזה לתצרוכת האישית ולא לאיזשהו משהו מסחרי.
איתן אטיה
¶
בוא לא ניתמם, אי-אפשר לחבר לרשת שום דבר בלי אישור של רשות החשמל וחברת החשמל, ואין הסדרות. יש הסדרת אחת, הסדרת מונה נטו, וקוראים לה מונה נטו, וההסכם עם חברת חשמל הוא מונה נטו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנחנו מכירים את הכול. אני שואל, אם יש לך חוזה בחברת חשמל אתה לא יכול להמיר אותו אחרי זה לחוזה אחר?
איתן אטיה
¶
אתה לא יכול לעבור בין הסדרות. זה כתוב באמות המידה של רשות החשמל, אי-אפשר לעבור בין הסדרה להסדרה.
איתן אטיה
¶
אני מציע לשלטון המקומי, פספסתם את התחום הזה ב-2010 כי לא יכולתם לעמוד בתור של המכסות, תפתחו את השערים עכשיו, שנתיים תנו לתחום הזה פטור מהיטל השבחה כדי שנוכל להתמודד במכרזים גם בערים.
איתן אטיה
¶
תראו מה יקרה עוד שנתיים, יהיה לכם תחום, כרגע אין תחום, זה תינוק ששמים עליו משקולת, לא פחות מזה. אני מציע לאדוני, ביבס מהשלטון המקומי, התחום הזה לא קיים כרגע.
היו"ר דוד אמסלם
¶
איתן, זה לא עומד לפתחנו כרגע, גם לא במסגרת הצעת החוק הזו. דרך אגב, אני טוען, בגלל שרן, זו הצעת חוק שלא נדונה לפנינו בכלל. אני כרגע מנסה לסדר אותה פה גם כשהיא לא קשורה. לכן אני רוצה לעשות איזשהו compromise קטן ולהציע את ההצעה הבאה, ואם משהו לא בסדר - - -
תומר רוזנר
¶
אז בעצם אתה פותח את הרוויזיה בשני עניינים: הנושא האחד זה הנושא של הפוטו-וולטאי, והנושא השני זו איזושהי טעות שיש לנו בנושא של הגדרה של ועדת הערר שתכף אני אסביר. זה שני הנושאים האלה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אנחנו פותחים את זה לדיון. תראו, אני רוצה להישאר במתכונת שהצעתי. אני חושב שבואו נלך על ה-200 מטר בגגות של הבתים, בתי-עסק בלי קשר למה שהוא עושה עם זה. דרך אגב, לרוב זה צריכה אישית.
איתן אטיה
¶
יש לנו גם יותר מזה היום, אדוני, בחוות דעת של משרד הפנים משפטית אפשר לעשות בזה שימוש עצמי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מעבר לזה, כל מפעל או מישהו שצריך את זה לתצרוכת עצמית ובעצם הוא מוכיח לנו שזה לתצרוכת עצמית באמצעות הסכם ההתקשרות שלו עם חברת חשמל, אז אנחנו לא צריכים הגבלה בסך הכול מבחינת המטרז'.
היו"ר דוד אמסלם
¶
סך הכול שייצר כמה חשמל שהוא רוצה וצריך, ויחסוך לנו את זה בקצה בכל מיני זיהומים ודלקים אחרים ועלויות אחרות.
חיים ביבס
¶
אני חייב לומר משהו. תראו, בדקתי, מרבית הרשויות, כולל העיר שאני עומד בראשה, בכלל לא לוקחת השבחה בנושא של - -
חיים ביבס
¶
יש רשויות בודדות. עכשיו, מה שאתם עושים בעל כורחכם, גם שרן וגם אדון פרנס, שאתם תביאו את הרעיון לגזברים, כל הגזברים יבדקו אתכם עכשיו כדי לראות בדיוק למה צריך לגבות, כי זה מה שעשיתם על משהו שהייתם יכולים לקחת בחוק הקיים ולהמשיך להוביל אותו ולעשות בלי לעשות מזה איזשהו דגל שאחר כך ייקחו. ומה שיקרה בהכרח, שכל הגזברים יישרו קו, כולם מחר בבוקר ייגבו. ולא רק זה, מה שאתם עושים, אתם גורמים נזק לתחום הירוק יותר מאשר תועלת.
חיים ביבס
¶
אצלי כל בתי-הספר, ל-24 בתי-ספר מתוך 40 יש גגות סולריים שכל התקציב הולך לתוך המערכת עצמה, אבל זה סתם, אתם עושים לעצמכם נזק, ובסדר גמור.
שרן השכל (הליכוד)
¶
חיים, תשובה למה שאמרת. היום בשמונה שנים 12,000 גגות סולריים. אנשים לא באים - - -
שרן השכל (הליכוד)
¶
עכשיו סוף כל סוף נוכל לפתוח את זה בפניהם ויהיו יותר עסקים ירוקים בשביל כולנו, בשביל האוויר של כולנו.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני חושבת שאנחנו הולכים ממדינת חלם למדינת עוד יותר חלם. יש פה בעיה, אנחנו רוצים לעודד את הפנלים הסולריים על גגות קודם כול, זה אינטרס של כולם, שעל כמה שיותר גגות יהיו פנלים סולריים. היום תעבור בקריאות שנייה ושלישית הצעת החוק שהגשתי, היום היא עוברת אחרי הצהריים לפטור ממס הכנסה וממע"מ לגגות פרטיים. ומה שנותר כחסם – זה היה חסם והוא יוסר היום – מה שנותר כחסם זה היטל השבחה שרשויות – אתה צודק, ביבס, שבסוף הרשויות מוותרות עליו, אבל מתי? אחרי ויה-דולורוזה, אחרי שכל יזם הולך לבתי-משפט ומראה חוות דעת של שמאי שאין לו כאן רווחים, ובסוף אחד אחרי השני, וזה מתי מעט, כי מי יש לו כוח לדבר הזה?
מה שאני אומרת זה שבואו עשה פה משהו עם שכל, לא נגביל במטרז'. אני אפילו אגיד יותר מזה, מאחר שגם אני הגשתי את ההסתייגות שהתקבלה בפעם שעברה, ואני פונה כאן לשרן להצטרף אלי, שאם מגבילים במטרז' אנחנו מסירות את כל הסעיף הזה מהחוק.
שרן השכל (הליכוד)
¶
הוא אמר שעד 200 מטר אין שום הגבלה. אם זה מעל 200 מטר אתה רק צריך להראות אישור מחברת חשמל שאתה לא מקבל על זה רווחים.
חיים ביבס
¶
והוראת שעה לשנתיים. ופטור כדי שיבדקו את הדברים שבדיוק אומרים עליהם שלא מדובר בבזניס, אלא באמת לשימוש עצמי. אם בן-אדם עושה ביזנס צריך לשלם עליו, מה לעשות. אני יודע שבן-אדם לוקח - - -
שרן השכל (הליכוד)
¶
ביורוקרטיה בכספים ובהיטלים אלו חסמים שמונעים מאנשים לעשות את זה. אתם לא יכולים להתעלם מהעובדה הזו. בואו נשחרר את זה.
היו"ר אכרם חסון
¶
סליחה, חברים, בואו נעצור כאן. ניתן לתומר, יש עוד נושא אחר שהוא צריך להציג וזמננו קצר.
תומר רוזנר
¶
הנושא השני הוא חלק הצעת החוק העוסק בבקשה לשינוי שימוש שלגביה הוסף בחוק, כפי שאושר בוועדה, נושא של אפשרות ערר. בנוסח שהוועדה אישרה נאמר שכל הרואה עצמו נפגע מהחלטה בנושא של שינוי שימוש יוכל להגיש ערר על העניין הזה. כפי שאתם זוכרים, מדובר בשימוש למטרות עסק שאין עמו בנייה וכו'.
הובע חשש בקרב נציגי הממשלה שזה פותח פתח רחב מדי לזכות הערר באופן כזה שבעצם יהפוך את המנגנון הזה למנגנון לא יעיל, ולכן יש מקום לעשות שינוי בנוסח לדעתנו, אם הוועדה תקבל את העמדה, ולהגביל את זכות הערר לאותם אנשים שבעצם הם יכולים להגיש התנגדות. זאת אומרת, זה אלה שאו מי שמבקש שינוי שימוש ודחו לו את הבקשה, או מתנגד מקרב הבניין שלו עצמו, או המקרקעין שלו עצמם שבעצם התנגדותו נדחתה. אז אני אציע שרוני תקרא את הנוסח.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אם אתה עושה גן-ילדים זה שינוי שימוש. ואז באותו בניין, למשל, מסכימים אבל שכן שליד מתנגד, אז אתה מונע ממנו - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, יש מנגנון בתחום תכנון ובנייה על נושא ערר, קודם כול מגישים התנגדויות, אז אתה יכול - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
איזה התנגדות יכולה להיות? איזה נזק יכול להיות לאדם שאדם אחר שם סולרי על הגג שלו?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, אני רוצה להגיד. יש לי בית פרטי, השכרתי את זה לגן-ילדים, גן-ילדים מבקש שינוי בשימוש, נכון? כי ככה זה צריך להיות, זה לצורך רישוי העסקים. שכנים מצד שמאל ומימין לא רוצים שזה יהיה גן ילדים, כולם רוצים גני-ילדים אבל לא בשכנות, זאת אומרת, איפשהו במקום אחר. לאותם שכנים יש היום זכות - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אבל אני מדברת אתך על שימוש חורג, בדרך כלל זה לחמש שנים, נכון? אתה מונע מהם את הזכות.
אריאל יוצר
¶
בדיוק. הוועדה כבר הכריעה בסוגיה הזו ולא זה מה שמונח על השולחן, אבל אני בכל זאת מסביר. הבאנו לכאן לאישור הוועדה הליך חדש שנקרא שינוי שימוש, שחל בתנאים מאוד מגבילים כשהשימוש תואם תב"ע, וכשההיתר ניתן בשנת 1992 ואילך, וכשאין עבודות - - -
אריאל יוצר
¶
סליחה, בסדר, סליחה. וכשאין עבודות טעונות היתר בנייה, כמה תנאים מגבילים שקובעים מהו הליך של שינוי שימוש, לא שימוש חורג מהיתר. ובהליך הזה קבענו שקיימת זכות התנגדות רק למי שגר באותו בניין ולא לגובלים.
אריאל יוצר
¶
דוגמה, הייתה שם דירה, לצורך העניין, והיא עמדה בכל הכללים ועכשיו שינו את זה מדירה למשרד עורכי-דין, נניח.
אפרת ברנד
¶
ההיתר הראשון הוצא רק למגורים. עכשיו בא מבקש ואומר: אני רוצה גם לעשות את השימוש הזה שניתן בתוכנית בתנאים שלא צריך שום היתר בנייה, כלומר, לא נדרשות עבודות שטעונות היתר בנייה. זה משהו מאוד מצומצם.
אפרת ברנד
¶
במנגנון המיוחד הזה נקבע שההתנגדות ניתנת רק למחזיקים בבניין עצמו, ולכן לא סביר שלא תינתן להם התנגדות, אבל תינתן להם זכות ערר, וזה בהמשך למה שתומר הסביר.
רוני טיסר
¶
אני אקריא את הרישה של סעיף קטן (ד), היא נמצאת אצלכם בעמוד 2 בנוסח שנמצא בטאבלטים, שהיא הרישה שאנחנו משנים: סעיף קטן (ד) "הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי המקומית לסרב לבקשה לפי סעיף זה או לדחות הערה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה".
לגבי הפוטו-וולטאי השינוי יהיה כך
¶
ההגבלה של 200 מטר תחול על שימוש למגורים, על גג בניין המשמש למגורים או נלווה לעסק ללא הגבלת שימוש בתוצרי האנרגיה. ולגבי שימוש עצמי לא תחול המגבלה הזאת של ה-200 מטר או שימוש למגורים או לעסק. אדם המתקין פוטו-וולטאי - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסדר. את רוצה התייעצות סיעתית? חמש דקות התייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 13:24.)
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
רציתי לבקש הבהרה. לגבי הוראת שעה לשנתיים, תומר, כמובן שאין כוונה שבעוד שנתיים יוטלו איזשהם היטלים על מי שיתקין גג סולרי - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אחדד את העניין. הרי אין מחלוקת על הרעיון, אלא מאי? יש פה שאלה טכנית, האם אתה יכול לעבור מחוזה כזה לכזה. הרי אין לנו גם מחלוקת על זה שיצרן חשמל שמוכר חשמל שישלם את כל הדברים כמו כל מפעל רגיל. הוא הופך להיות מפעל, לא יצרן.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן יש פה שאלה טכנית, האם באמת אתה יכול לעבור מחוזה לחוזה, כן או לא. מצד שני, לי זה ברור שאם אתה מפעל, אהלן וסהלן, להפך, יש לנו עניין לעודד אותך לצריכה עצמית, בוודאי. היות שאנחנו לא מצויים בעניין, והיות שבעצם אני לא יודע מה יקרה, אמרתי: בוא נעשה את זה לשנתיים.
עכשיו, מה תהיה המשמעות בשנתיים? מי שאושר לו אושר לו שנתיים, ואז נבדוק. אחרי שנתיים נעשה כאן דיון מחדש, מי שישב כאן יגיד: רק שנייה, יבוא השלטון המקומי ויגיד: אתם יודעים מה, חבר'ה, בדקנו במשך שנתיים והסתבר לנו שגונבים אותנו. ויכול להיות שהוא יגיד הפוך: חבר'ה, אתם יודעים מה, הכול בסדר, בוא נרחיב את זה בכלל על כל המדינה. אבל זאת נקודה למחשבה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת אומרת, אנחנו יוצאים לאיזשהו טסט, לא יודעים לאן הוא הולך, אנחנו רוצים להרחיב אותו, לפחות לפי תפיסתי, להרחיב אותו במקסימום שאפשרי.
מצד שני, ברגע שזה הופך להיות ביזנס זה כבר ביזנס, לכן אנחנו מנסים לאזן אותו. זה לא בא בהליך חקיקה רגיל. אני יכול להגיד: רבותי, זה לא קשור לדיון שלנו, זה כבר נושא חדש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגלל שהנושא חשוב לי, בגלל זה אני רוצה גם באמת, חברת הכנסת שרן, זה בדם שלה, והיא ככה דוחפת את זה, ואני לא רוצה גם, לכן החלטתי, יאללה, בוא, נעשה טוב לעם ישראל, אמיתי. אבל יש להם פה חשש שאני לא מבטל אותו ובואו נעשה את זה לשנתיים, ובעוד שנתיים נבדוק את עצמנו. אם לא, יכול להיות שנרחיב אותו, יכול להיות שנצמצם. בואו נראה עוד שנתיים, אלוהים גדול.
יונתן אייקנבאום
¶
קודם כול אני מברך על המהלך. יש שני דברים חשובים: אחד, שלא כל עירייה תעשה מה שהיא רוצה כי זה מייצר בלגן ואי יציבות לתחום כולו. נקודה ראשונה.
נקודה שנייה לגבי צריכה עצמית. מבחינת הרשות וגם מבחינת רשות המסים, צריכה עצמית זה מנותק מהרשת. אנחנו מדברים כאן על פטור למה שנקרא מונה נטו. זאת אומרת, כמו שהסברת, אדוני היושב-ראש, אתה בעצם צורך מה שאתה צורך ומה שאתה לא משתמש אתה מזרים לגריד ומושך אותו בזמן שאתה צריך אותו, זה נקרא מונה נטו וחשוב שככה זה יופיע, כי אחרת שוב נתווכח מה זה צריכה עצמית.
תומר רוזנר
¶
למען הסר ספק, השינוי האחד הוא השינוי לגבי נוסח הערר כפי שרוני הקריאה אותו קודם, והשינוי השני לגבי הפוטו-וולטאי הוא כדלקמן: הוראת שעה לשנתיים, 200 מטר גג למטרות מגורים או נלווה לעסק וללא הגבלת מטרז' לצריכה עצמית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מי בעד השינויים כפי שהוקראו? שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
השינויים אושרו.