הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 385
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/12/2016
פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר היום
פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)
1. סעיפים 18-27 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (עידן +), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט
2. סעיף 28(6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט
3.א. סעיף 28(1) בעניין קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית וסעיף 28(7)-(12) ו-(15) וסעיף 32 – בעניין
פטור מהיתר בניה למתקני תקשורת
ב. בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת איתן כבל ודיון מחדש בסעיף 5(י)(1) לחוק העיקרי בנושא השחלת כבלים על-ידי עובדי בעל תשתית
ג. בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת רועי פולקמן ודיון מחדש בסעיף 5(י)(4) לחוק העיקרי בנושא הגבלת הזמן להחלה רטרואקטיבית של התקנות
נכחו
¶
חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר
דוד ביטן
יצחק וקנין
ג'מאל זחאלקה
עבד אל חכים חאג' יחיא
יוסי יונה
איילת נחמיאס ורבין
רועי פולקמן
יעקב פרי
עיסאווי פריג'
מוזמנים
¶
מנכ"ל משרד האוצר - שי באבד
הממונה על התקציבים, משרד האוצר - אמיר לוי
סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר - שירה גרינברג
רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר - אסף וסרצוג
סגן בכיר ליועץ המשפטי, המחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט
לשכה משפטית, משרד האוצר - אסתי פלדמן
משרד האוצר - איתי טמקין
לשכה משפטית, משרד התקשורת - חגית ברוק
לשכה משפטית, משרד התקשורת - יעל מלם-יפה
לשכה משפטית, משרד התקשורת - ברוריה מנדלסון
יועצת בכירה למנכ"ל, משרד התקשורת - עדי קרין קאהן
משרד התקשורת - טל איזנפלד
יושבת-ראש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - ד"ר יפעת בן חי שגב
יועמ"ש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - דוד קובסניאנו
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - איתמר חרמון
לשכה משפטית, רשות השידור - תומר קרני
היועצת המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו - הילה שמיר
יו"ר ועד העובדים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - מיכל גרוס
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - גילה ורד
לשכה משפטית, תאגיד השידור הישראלי - בנימין אשכנזי
רשות ההגבלים העסקיים - עמנואל ברכפלד
כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים - רותם הורוביץ
חשב הכנסת והממונה על הגמלאות - חיים אבידור
סגן חשב הכנסת - נדב כספי
יועץ מנכ"ל הכנסת - דוד צביאל
יועצת משפטית, שידורי רשת - אילאיל לבנת
סמנכ"ל רגולציה, חברת הוט - מיכל פליישר
סמנכ"לית רגולציה, חברת יס - מיכל רפאלי כדורי
RGE - מודי פרידמן
מנכ"ל, חברת צ'רלטון - אדר זהבי
מנכ"ל טיבי תקשורת, ערוצים שמשדרים בכבלים ובלוויין - ניב אומזגין
יועמ"ש ערוץ 20, ערוצים שמשדרים בכבלים ובלוויין - מירי נאור אליאס
מנכ"ל, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות - מרדכי אמיתי
מנכ"ל, אתר ONE - אודי מילנר
מנכ"ל, אתר ONE - גיל מנקין
חבר הנהלה, מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - אסף אמיר
מנהלת אגף תקשורת רחבת פס, חברת החשמל - נאוה טרינצ'ר
יושב-ראש ועד העובדים, חברת בזק - שלמה כפיר
יו"ר דירקטוריון, חברת אי.ב.סי - דורון כהן
נציג ההסתדרות, הסתדרות החדשה - אלי יריב
חכ"ל, אקו"ם - מל פולישוק בלוך
מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור
שדלן/ית, קבוצת RGE - דרור שטרום
שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל - גל גולן
שדלן/ית, מייצג את פרטנר - ד"ר שלמה פריזט
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום , פרטנר, קשת (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: תאגיד השידור הישראלי) - תמר אברמוביץ
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את HOT - נועה גונן
שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בזק -החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, רשת - אורלי בן שמאי
שדלן/ית - נגה רובינשטיין
רישום פרלמנטרי
¶
טלי רם
פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, (מ/1083)
1. סעיפים 18-27 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית
(עידן +), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט
היו"ר איתן כבל
¶
בוקר טוב לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, יועצות משפטיות, רשמת, דובר, חברי כנסת, חברות כנסת, ברשותכם אני רוצה להזכיר את הנושא שמונח על סדר-יומנו היום, פרק ח' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018). אנחנו מדברים בשלב הזה על סעיפים 18-27 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (עידן +), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט.
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותכם, לפני שאני מתחיל את הדיון, שתי נקודות. נקודה ראשונה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשלוח מכאן תנחומים מקרב לב לחברנו עורך-דין איתי עצמון, מהטובים שבחבורה, על מות אחיו בטרם עת, ואני בטוח שבשם כולנו אנחנו שולחים לו את התנחומים ומי שירצה לנחם, יוכל לקבל את כל הפרטים מהנהלת הוועדה.
נקודה נוספת, שהיא גם כן במעבר חד. אני רוצה להזכיר שנכון להבוקר, 12 בדצמבר, 351 הרוגים, אל מול 341 הרוגים, עשרה הרוגים יותר מהשנה שעברה. פשוט כל שבוע, חברי חברי הכנסת, פשוט אין לי יותר מלים על אוזלת היד והחרפה בהתנהלות הממשלה והעומד בראשה בכל הנוגע למאבק בקטל בדרכים. אנחנו לא נפסיק ולו יום אחד להיאבק על העניין הזה. וגברתי, אני מאוד מבקש גם השבוע להוציא מכתב תזכורת, כל שבוע אנחנו נוציא מכתב תזכורת בשמי ובשם הוועדה. תודה.
אנחנו עוברים אל הדיון עצמו. אני רוצה להזכיר לכם שבדיון הקודם באופן עקרוני סיימנו כמעט את כל העניין כולו, למעט ההודעה של הממשלה, אם בכלל תהיה לה, בעניין 13ג, נושא השידורים על האינטרנט, מה שנקרא סעיף "אפורי", וכמו שאמרתי אנחנו גם לא נפתח את זה לדיון, כבר דיברנו על זה. הממשלה תביא את זה. אם היא תחליט להביא את זה, זאת החלטת ממשלה, ואם היא עומדת מאחורי העניין הזה, אין לנו אלא לתת לה את הרוח הגבית.
והנושא הנוסף, בכל הנוגע לעידן +, נוגע לדמי ההפצה, שבעצם אנחנו כבר סיימנו את העקרונות.
היו"ר איתן כבל
¶
הוועדה הצביעה ואישרה את העקרונות. אנחנו רק ביקשנו להביא את זה בניסוח המותאם. זה יוקרא עכשיו, אנחנו נצביע ונסיים את זה. אין לי שום כוונה להתחיל פה דיונים של היום הראשון.
היו"ר איתן כבל
¶
מה זה דמי הפצה. באמת, אין לי שום כוונה להתחיל לקיים דיון ולפתוח את הדברים. אני מודיע, לא נעים לי להגיד, מי שיתפרץ יוצא החוצה בקריאה הראשונה, לא בקריאה שנייה, לא בקריאה שלישית. יהיה דיון מסודר. יש לנו יום ארוך, יש לנו שלושה נושאים. נכון שהם בעיקר סוג של השלמות, להוציא נושא הספורט שאנחנו נגיע אליו כדי לסכם אותו באופן סופי, אבל בבקשה. גברתי, מי מתחיל?
חגית ברוק
¶
חגית ברוק, משרד התקשורת. אני מקריאה את הנוסח החלופי לפסקה (10). יש לנו נוסח שהעברנו לוועדה לסעיף (10), זה למעשה תיקון לסעיף 9 לחוק. התיקון תואם את העקרונות שדובר עליהם בישיבה הקודמת בוועדה.
"בסעיף 9 -
בסעיף קטן (ב)(2) הסיפה החל במילים ״תקנות כאמור״ - תימחק;
בסעיף קטן(ג), בסופו יבוא ״ולעניין משדר ערוץ נושאי - גם מימון השידורים באמצעות גביית תשלום בעד קליטתם, לפי סעיף 13(ה)״;
אחרי סעיף קטן(ג) יבוא:
״(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), היה הגורם המפעיל, גורם מפעיל פרטי, יהיה התשלום שישלם כל גוף מהגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיפים 6 או 7, בעד הפצת שידוריו, הסכום שיקבע הגורם המפעיל הפרטי, ולא יחולו לעניין דמי ההפצה כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג);
קביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף קטן זה תעשה באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין זה בהיתר ההפעלה לפי סעיף 2א(א)(4) והם יפורסמו באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הפרטי."
אני אסביר. עד כאן זה בעצם אותו נוסח שהיה בכחול. שני התיקונים הראשונים - התיקון שמדבר על המשדר ערוץ נושאי, אני אתחיל אתו. ערוץ נושאי יכול להיות ממומן באמצעות דמי מנוי או באמצעות שידורי פרסומות. ערוץ שממומן בדמי מנוי, יש עלויות להצפנה שלו ואת העלויות אפשר וצריך לבטא ולהביא בחשבון בדמי ההפצה שייקבעו לו.
התיקון הראשון של סעיף קטן (ב)(2) מוחק את הסיפה של סעיף (ב), פסקה (2).
חגית ברוק
¶
זה היה בכחול. סעיף קטן (ב), פסקה (2) מדבר על סוג של סבסוד של אוצר המדינה לערוצים ייעודיים, סבסוד של דמי הפצה עבור ערוצים ייעודיים או ערוצים נושאיים, והסיפה מדבר על זה שתקנות ששרים עדכנו לעניין סבסוד יעודכנו לפני אישור בקשתו של משדר ערוץ ייעודי. פשוט אנחנו מורידים את זה, תהיה גמישות בקביעת התקנות האלה וזה לא חייב להיות לפני או אחרי בקשה של ערוץ לעלות למערך או לא.
חגית ברוק
¶
זה היה התיקון לסעיף קטן (ב), פסקה (2), שמוחק את קביעת המועד לקביעת התקנות של סבסוד הערוצים הייעודים והנושאיים.
חגית ברוק
¶
את פסקה (ב) הסברתי - הביטוי של ההצפנה בדמי ההפצה. פסקה (ג), שמוסיפה את סעיף קטן (ד), מדברת על זה שגורם מפעיל פרטי הוא זה שקובע.
נתחיל מהתחלה. גורם מפעיל ציבורי, דמי ההפצה נקבעים בידי השרים, זה לפי סעיף 9, סעיף קטן (א). למעשה, השרים – שר התקשורת ושר האוצר – הם קובעים את דמי ההפצה. ככל שימונה גורם מפעיל פרטי, במקרה שלו השרים לא יקבעו עבורו את דמי ההפצה בתקנות אלא הוא יהיה זה שיקבע בעצמו את גובה דמי ההפצה והם יפורסמו באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הפרטי, הם ייקבעו באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין זה בהיתר ההפעלה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אלה שקיימים כבר עכשיו, זה מה שיחול עליהם פה, והחדשים יוכלו לקבוע לעצמם את דמי ההפצה?
חגית ברוק
¶
לא. היום יש גורם מפעיל ציבורי. המערך מופעל בידי גורם מפעיל ציבורי. במצב של גורם מפעיל ציבורי דמי ההפצה נקבעים בידי השרים. ככל שימונה גורם מפעיל פרטי – לפי התוכנית זה מה שאמור לקרות, יש מכרז ויהיה גורם מפעיל פרטי – הגורם המפעיל הפרטי יהיה זה שיקבע בעצמו את גובה דמי ההפצה. הוא יחליט לבד מה דמי ההפצה. הרעיון הוא שזה גורם מפעיל - - -
חגית ברוק
¶
שמדובר בגורם מסחרי, תחרותי, שקובע לעצמו את תנאי המשחק שלו בשוק ולא כופים את זה עליו מטעם השרים. זאת המשמעות.
חגית ברוק
¶
אז אני אתחיל מהקריאה של סעיף קטן (ה), וכאן זה החידוש מהכחול, שתואם את ההסכמות שהיו בדיון שעבר.
"(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) ולעניין ערוצי טלויזיה המופצים בטכנולוגיית חדות רגילה בלבד-
החל מיום כניסתו לתוקף של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז-2016 ועד ליום 1 בינואר 2018, סכום דמי ההפצה שישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) יהיה הסכום שעליהם לשלם לפי סעיף קטן(ב)(3)."
אני אסביר פסקה-פסקה. הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) הם למעשה בעלי זיכיונות לפי חוק הרשות השנייה ובעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה. עליהם אנחנו מדברים פה בפסקה הזאת.
חגית ברוק
¶
נכון. הערוצים המסחריים. היום זה ערוץ 2 וערוץ 10, בעתיד זה יכולים להיות גם בעלי רישיונות חדשים שיצטרפו.
חגית ברוק
¶
יהיו שלושה בעלי רישיונות. לגביהם, בתקופה מהיום שיעבור החוק ועד ליום 1 בינואר 2018, ככל הנראה מדובר באיזשהו פרק זמן שהוא סוג של שנה, לכאן או לכאן ברמת הימים אבל משהו כמו שנה, סכום דמי ההפצה שהם ישלמו יהיה מה שהם משלמים היום לפי סעיף קטן (ב)(3). המשמעות של זה מבחינה מספרית היא 3.7 מיליון שקלים בשנה. זה לתקופה של השנה הראשונה.
"החל מיום 1 בינואר 2018 ישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) סכום של 1.5 מיליון שקלים חדשים בשנה; עד מינויו של גורם מפעיל פרטי אוצר המדינה ישא בתשלומים הנובעים מההפרש שביו הסכום שהיה על הגופים האמורים לשלם לפי סעיף קטן (ב)(3) לבין הסכום שעליהם לשלמו לפי פסקה זו, בהתחשב בהפחתה בסד התשלומים והעלויות, ככל שתהיה הפחתה כאמור. מונה גורם מפעיל פרטי והחל לשדר שידורים נוספים כהגדרתם בפרק ד1, במסגרת ערוץ הממומן באמצעות שידורי פרסומות לפי סעיף 12א(ג) - לא ישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) לגורם המפעיל הפרטי דמי הפצה בעד הפצת שידוריהם."
פסקה (2) מדברת על מה קורה החל מינואר 2018. כל עוד הגורם המפעיל הוא גורם מפעיל ציבורי, הם ישלמו 1.5 מיליון שקלים חדשים.
חגית ברוק
¶
כן. 1.5 מיליון שקלים חדשים בעבור דמי הפצה לכל ערוץ טלוויזיה המופץ בטכנולוגיית חדות רגילה.
חגית ברוק
¶
לאט-לאט, אני מסבירה. בהתחלה הם משלמים 1.5 מיליון שקלים בשנה, כשעד למינויו של גורם מפעיל פרטי מי שמשלים את הדלתא בין הסכום שמשלמים היום לסכום המופחת הזה, זה אוצר המדינה.
מרגע שמונה גורם מפעיל פרטי הם ממשיכים לשלם את הסכום הזה, ואוצר המדינה לא משלים את הפער, עד לרגע שבו הגורם המפעיל הפרטי מעלה ערוץ משלו, מהערוצים שמותר לו להוסיף – קראנו לזה כל הזמן השידורים הנוספים, הערוצים הפרטיים שהוא מוסיף למערך. ככל שזה ערוץ שממומן מפרסומות, מפסיקים לשלם לו דמי הפצה.
חגית ברוק
¶
פסקה (2) ברורה? אני אמשיך ל-(3).
"(3) החל מיום כניסתו לתוקף של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז-2016 ועד ליום 1 ביולי 2018- אוצר המדינה ישא בתשלום דמי ההפצה של גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6(א)(5)."
פסקה (3) מדברת על הערוצים הייעודיים. בתקופה של שנה וחצי, השנה וחצי הקרובות עד יולי 2018, הם לא משלמים דמי הפצה, סוג של הגנת ינוקא עם עלייתם למערך, ומי שמשלם את דמי ההפצה ונושא בתשלומים זה אוצר המדינה.
אתי בנדלר
¶
תודה, אדוני. אני מתחילה עם סעיף קטן (ד) החדש המוצע בסעיף קטן (ג) שלפניכם. כתוב: אחרי סעיף קטן (ג) יבוא (ד). החלק הזה מדבר על קביעת דמי הפצה על-ידי הגורם המפעיל הפרטי. כפי שהסבירה גברת ברוק, עד היום דמי ההפצה נקבעו על-ידי השרים, קבועים בתקנות, והסכום שמשלם כל ערוץ המופץ במערך עידן+ משלם סכום של כ-3.7 מיליון שקלים.
אתי בנדלר
¶
נכון להיום. בעתיד, לכשייבחר גורם מפעיל פרטי, מה שנאמר זה שהוא יקבע את דמי ההפצה. איך הוא יקבע את דמי ההפצה, איך נדע כמה דמי הפצה נשלם? אז כל מה שנאמר לגבי זה בסיפה של אותו סעיף קטן זה שקביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין זה בהיתר ההפעלה.
אני חושבת, אני לא מסוגלת על כל פנים להבין מהי, אם בכלל, איזושהי נוסחה, איזשהן אמות מידה ברורות לקביעת גובה דמי ההפצה. כל מה שנאמר כאמור שזה יהיה באופן שוויוני. ובכן, שאלתי מה זה שוויוני לצורך העניין – התכתבתי עם חברנו מהאוצר.
אתי בנדלר
¶
מה המשמעות של שוויוני. האם כפי שהיום הדברים, כל ערוץ משלם אותו סכום בהנחה שהוא משדר באותו סוג של טכנולוגיה. זאת אומרת, כל הערוצים שמשדרים ב-Standard-definition, זאת אומרת כפי שכולנו רואים היום, משלם אותו סכום, 3.7 מיליון שקלים.
התשובה שאני קיבלתי על כך היא שלא. אם יהיו נימוקים ענייניים, יוכלו לקבוע סכומים שונים. מהם נימוקים ענייניים לנושא הזה? יכול להיות למשל שקופת הציבור היא עשירה יותר ולכן הערוצים הציבוריים יוכלו לשלם סכום יותר גבוה. זו לכאורה הבחנה מותרת.
מיהם הערוצים הציבוריים שמשדרים במערך העידן+? אז יש לנו שני ערוצים של רשות השידור וערוץ הכנסת. כיוון שזה משפיע גם על ערוץ הכנסת אני הפניתי את תשומת לב המנכ"ל לעניין הזה, ונמצאים כאן מטעם הכנסת נציגים שיציגו את עצמם וידברו.
אבל, אני מודאגת יותר מאשר ערוץ הכנסת, מרשות השידור. אנחנו צריכים לזכור שהתקציב של רשות השידור נקבע בעצם בחוק רשות השידור, ואם יקום תאגיד השידור הציבורי אז גם התקציב שלהם - - -
אתי בנדלר
¶
הסכום שמוקצה להם, התקציב, נקבע בעצם בחוק. אם הגופים האלה, קרי רשות השידור או אם יהיה תאגיד שידור ציבורי, לא יכולים לדעת היום, אין שום אמות מידה לגובה דמי ההפצה שיוטלו עליהם, זה ירד בסך הכול מהתקציב לשידורים. זה צריך להיות ברור העניין הזה, והם ידברו בעד עצמם. זה דבר ראשון שאני מפנה את תשומת הלב.
לכן אני אומרת שהנושא של באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר ההפעלה, אין שום פיקוח פרלמנטרי.
אתי בנדלר
¶
פלואידי לחלוטין. אחר כך יש גם הבחנה לגבי תקופות, כפי שהסבירה חגית. יש את התקופה שעד 2018, שלכאורה – אם אני מבינה נכון – לא אמור להשפיע על גובה דמי ההפצה. אבל, לאחר מכן, החל מיום 1 בינואר 2018 מפחיתים את דמי ההפצה שמשלמים הערוצים המסחריים מ-3.7 מיליון שקלים ל-1.5 מיליון שקלים.
מי ישלם את ההפרש? וזאת עד שהערוצים המסחריים יהיו פטורים לגמרי מתשלום דמי הפצה, וזה כשהגוף המפיץ יעלה ערוצים עצמיים שלו שממומנים מפרסומות.
המפעיל הפרטי זה לא גוף פילנתרופי. זה גוף שהמטרה שלו להשיא רווחים לבעלי מניותיו.
אתי בנדלר
¶
אני מזכירה שהעלינו בכלל את הנושא הזה של אפשרות לסבסוד צולב, שדמי הפצה ישמשו להעלאת תוכניות מטעם הגוף המפיץ הפרטי. אין איסור כזה. לכן, יהיה לו אינטרס לקחת דמי הפצה גבוהים ככל האפשר מהערוצים הציבוריים כי הערוצים הציבוריים מחויבים להפיץ את שידורם במערך הזה.
אתי בנדלר
¶
ולכן אני לא יודעת מה המשמעות של זה, לא כלפי רשות השידור או תאגיד השידור הציבורי, ולא כלפי ערוץ הכנסת. בכל זאת אנחנו מדברים על כספי ציבור בעניין הזה, ואני חושבת שכללי המשחק צריכים להיות יותר ברורים.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, אל תוסיף לי את הקניפל. קודם כול אני רוצה לשמוע את האוצר. כבר התייחסתי לדברים שלכם גם בפעם הקודמת, ביקשתי שהאוצר יבוא עם תשובות. אני ודאי אאפשר לכם. בבקשה.
דוד צביאל
¶
דוד צביאל, יועץ מנכ"ל הכנסת. תודה, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרה פה היועצת המשפטית, כיום עלות ההפצה של ערוץ הכנסת עומדת על 25 מיליון שקלים.
דוד צביאל
¶
סליחה. עלות ההפעלה. אני חוזר בי. המצב שנוצר כיום, שבעצם ההפצה תרד למיליון וחצי שקלים לערוצים המסחריים, כפי שאמרה פה היועצת המשפטית, יכול לגרום למצב שעלות ההפצה של ערוץ הכנסת יכולה להגיע גם לעשרה מיליון שקלים. אם כיום ההפצה כולה עומדת על 20 מיליון שקלים, מורידים את עלות ההפצה של הערוצים המסחריים למיליון וחצי, אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהסכום הזה לא יושת עלינו וגם על הערוצים הציבוריים.
ועוד נקודה שציינת פה – שוויוני. אני לא יודע מה זה שוויוני, כפי שציינה פה היועצת המשפטית. האם שוויוני זה אחוזי רייטינג, האם שוויוני זה גובה התקציב של הערוץ?
חשב הכנסת חיים אבידור
¶
ישנה כבר היום איזושהי אנומליה בשוויוניות, שערוץ קטן כמו ערוץ הכנסת משלם כמעט ארבעה מיליון שקלים בהשוואה לערוצים גדולים עם תקציב עצום, והאנומליה הזאת שקיימת בין הערוצים, עכשיו הולכת להיות עוד יותר בתוך ה-Breakdown של סך הכול תקציב ערוץ הכנסת.
תארו לעצמכם, ערוץ של 25 מיליוני שקלים תקציב הפעלה, משלם לא פחות מעשרה מיליוני שקלים לפי הנוסחה שהולכת להיות בשנת 2018.
חשב הכנסת חיים אבידור
¶
יורדים ל-1.5 מיליון שקלים, זה מושת על הערוצים הציבוריים. אז תארו לעצמכם, מ-25 מיליוני שקלים תקציב הפעלה איזה סכום אנחנו נשלם בגין הפעלה. זה דבר שהוא לא פרופורציונאלי בכלל.
בנוסף לכך, חוסר הוודאות. תקציב הכנסת הוא תקציב סגור, Stand-alone, כשאנחנו לא יכולים לחיות בתנאי אי-ודאות. ואם יתנו לאיזשהו מפעיל פרטי לקבוע איזושהי נוסחה כמה נשלם, אנחנו בכלל לא יכולים לחיות בסביבה כזאת כי לך תדע על-פי חוק איך פתאום יפעילו לנו את הסכום.
תומר קרני
¶
תומר קרני, רשות השידור. דבר ראשון, אני מצטרף לכל מה שהיועצת המשפטית לוועדה אמרה, כל ההערות נכונות ואנחנו מסכימים כמובן.
אני אוסיף שני דגשים. אחד, כתוב פה שאוצר המדינה יממן את ההפרשים שייווצרו כתוצאה מהגנות הינוקא וההנחה ואחר כך הפטור שיקבלו הערוצים המסחריים, אבל זאת רק לתקופה מסוימת. דהיינו, כשתסתיים התקופה הזו, לא יהיה מימון מאוצר המדינה, והמשמעות היא על-פי החוק שהסכום כולו, כמו שנאמר כאן, יחולק בין הערוצים הציבוריים. זה כמובן יגדיל את הנטל על הערוצים במספרים שאנחנו היום לא יודעים להעריך אותם כי הם ייקבעו על-ידי הגורם המפעיל הפרטי באופן שהוא לא ברור כרגע. זה דבר אחד.
הדבר השני, נאמר כאן שתהיה התחשבות בהפחתה של עלויות ההפצה הכוללות של המערך מבחינת אוצר המדינה. והשאלה היא למה לא אם כבר, שהערוצים הציבוריים ייהנו מאותה הפחתה ויוכלו להפחית את דמי ההפצה אם תהיה התייעלות במערך.
נגה רובינשטיין
¶
באותו עניין. בעניין דמי הפצה. הרישה של סעיף קטן (ה) שהקריאה עורכת-דין ברוק: על אף האמור בסעיפים קטנים ולעניין ערוצי טלוויזיה המופצים בטכנולוגיית חדות רגילה בלבד.
מכיוון שלהבנתנו, יכולה לעלות שאלה לגבי סמכות הרשות השנייה לחייב בהעלאה של הערוצים המסחריים גם ב-HD, והעמדה שנמסרה לנו אתמול על-ידי גורמי הממשלה שאין סמכות לרשות השנייה לחייב את הערוצים המסחריים ב-HD, ולכן ההצדקה מבחינתם למימון העלייה של ערוצי ה-HD, אנחנו רוצים לוודא שאכן זה המצב מבחינת הרשות השנייה, ועל אף פניות מצד הרשות השנייה לערוצים המסחריים בחודש ספטמבר, אין סמכות לרשות השנייה לחייב בהפצה ל-HD.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
משפט אחד. ממה שהבנתי, היות ולא הייתי פה שבוע שעבר אז יכול להיות שאני אעשה קצת טעויות.
היו"ר איתן כבל
¶
יכול להיות שיש לי גם אי-הבנה. אם יש אי-הבנה אני אשמח שתתקנו אותי. אז אמרתי, או שלא יחייבו את הערוצים המסחריים לעבור ל-HD, או שעל ערוצי ה-HD יחול בדיוק אותו הסדר שחל על שידורי ה-SD.
היו"ר איתן כבל
¶
לא אתך. למה אני אומר את זה, נגה? נגה, אני יודע דבר אחד. שכשאני מסכם, אני מסכם. כי אם אני פותח, אין גבול לפתיחה. אם אני אכנס עכשיו ואעבור סעיף-סעיף, אני אומר לכם, לא נסיים עם הדברים האלה. מצאנו את התשובה הפחות טובה, זאת אומרת היא לא התשובה המצוינת אבל היא תשובה שיודעת לעשות את הסדר בתוך התהליך הכללי.
היו"ר איתן כבל
¶
לא אמרתי שלא. גם לא אמרתי משהו שאסור להגיד אותו. אסף, אני מבקש ממך התייחסות עניינית.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, לא. הבעיה שלי לא אם זה קצר או ארוך. הנקודה היא שאני רוצה תשובות. יש כאן שאלות כבדות-משקל ואני רוצה את ההתייחסות.
אסף וסרצוג
¶
קודם כול, היום דמי ההפצה הם לא שוויוניים. הערוצים הציבוריים משלמים X, ערוצים ייעודיים משלמים Y, הערוצים הנושאיים בכלל היו אמורים לעלות במסגרת רישיון, כלומר כבר היום יש חוסר שוויוניות.
אנחנו רוצים לאפשר לגורם המפעיל לקבוע שבמידה ויש הבדל באמת בין ערוצים – כי אין מה לעשות, יכול להיות הבדל בהכנסות, יכול להיות הבדל באופי הערוץ או בהיבטים כאלה – שתהיה יכולת להבחין, לצורך העניין בין ערוץ - - -
היו"ר איתן כבל
¶
וזה קורה. אתה צריך להשיב לנו מה שאתה אוהב שאני אומר, דבר דבור על אופניו. דהיינו, שאתה לוקח את הנושא, אתה אומר – שום דבר הוא לא באוויר, שאחר כך ישב מישהו ויסדר. אנחנו צריכים לצאת מכאן כשאנחנו יודעים, הגענו כבר לנקודת הקצה ואנחנו מבקשים לדעת מי זה שעושה את הנעילה הסופית. לא אחר כך מסיימים את החוק, כל אחד הולך לביתו, ומתחיל הקרב – מי אמר, מי יקבע, ואם זה, ואם יהיה כך ואם יהיה HD, מה יגידו, לא יגידו. אנחנו משתדלים לתת בוודאי תשובות לשאלות המקסימליות.
היו"ר איתן כבל
¶
מקבל הגנת ינוקא, הוא חלק. אין לו דבר שהוא נפרד ממנו. כל מה שקשור. אף אחד לא קיבל פריבילגיה יותר מהאחר, כולם באותה חבילה.
אסף וסרצוג
¶
כבר היום, עלות דמי ההפצה זה לא שוויוני. צריך להבין, זה לא אחיד, הכוונה. יש שוויון בין הערוצים הציבוריים, יש שוויון בין הערוצים הייעודיים, יש שוויון בין הערוצים הנושאיים, אבל זה לא אחיד, ולכן צריך לאפשר את אותה גמישות גם לגורם המפעיל.
אני רוצה לציין שקבענו באמות מידה לבחירת הגורם המפעיל שהוועדה ביקשה להוסיף, שאחת מאמות המידה תהיה היקף הפחתת דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל, שזו בעצם המטרה והצהרנו עליה מהדיון הראשון למיטב זיכרוני, שהמטרה היא להפחית את דמי ההפצה שמשלמים היום כל הערוצים.
אתי בנדלר
¶
אתה מתכוון בוודאי שאם כך, צריכים לכתוב הפחתה בדמי ההפצה לכל הערוצים המסחריים, כדי שזה לא יהיה שוויוני במובן שאתם מבינים שוויוני.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אסף, הילה. זה לא דיון. התבלבלתם. אתה יודע, בדרך כלל לבי פתוח לעברך, לא היום. באתי לסגור קצוות. כבר קיימנו את הדיון.
אסף וסרצוג
¶
בנוסף, צריך לזכור שגם המטרה היא שהגורם המפעיל יעלה ערוצים נוספים, שהמטרה שלהם היא לסבסד את המערך, בעצם לסבסד את עצמו, שזה גם יכול לבוא על חשבון הערוצים המסחריים שהוא אמור לסבסד בעתיד, לכש, אם וככל שהעלות שלהם באמת תיעלם. ברגע שהוא יעלה ערוץ עם פרסומות והם כבר לא ישלמו את המיליון וחצי, זה בעצם שיקול דעת שהוא ייקח. הוא יוכל לקחת בחשבון איך הוא מסבסד את זה, לאו דווקא דרך הערוצים הציבוריים. כמו שאמרתי, זה ייקבע במכרז והמטרה שלנו היא להפחית את גובה דמי ההפצה. יהיו לו אפשרויות לסבסד את זה גם דרך הערוצים הנוספים שלו.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
שאלת הבהרה אחת. ועדיין אסף, תדייק את עניין הסבסוד הצולב שהערוצים הציבוריים אומרים, יעלו לנו כי יורידו למסחריים. איך אנחנו מונעים את זה, שיגידו להם תשלמו חמישה מיליון בשנה, אנחנו נשלם אפס? איך אתה מונע את העניין הזה?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
סליחה, אני רוצה להמשיך. אתם זוכרים שדיברתי מהתחלה, שירה, על ה"בנדלינג". אמרתי, הוא יכרוך את זה אחד בשני ואתה לא תדע.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
¶
אני אומרת לכם עוד פעם, אנחנו לא נדע, ולדעתי לזה גם כיוונה היועצת המשפטית.
אסף וסרצוג
¶
היום הערוצים הציבוריים משלמים כארבעה מיליון שקלים בעבור המרבב הראשון. ברגע שהמרבב השני ייפתח, לפי הנוסחה שיש היום בחוק הם יצטרכו גם לשלם על הקיבולת הפנויה, זה תלוי כמה ערוצים יעלו. ככל שיעלו יותר ערוצים, תהיה פחות קיבולת פנויה, העלות עליהם תפחת אבל העלות בעבורם תעלה והעלות עבור ערוצים אחרים תפחת, בהתאם.
כלומר, כבר היום החוק מייצר משוואה שבה העלות עבור ערוצים ציבוריים עולה ככל שמרחיבים את המערך, והעלות עבור הערוצים האחרים – ייעודיים או ערוצים נוספים, נושאיים לצורך העניין – יורדת.
את הנוסחה הזאת בעצם היום אנחנו משנים במובן שיבוא הגורם המפעיל במכרז והוא יקבע גובה דמי הפצה אחד היום. בעתיד, כשהוא יבוא להרחיב את המערך, להעלות ערוצים נוספים משלו, לבוא בהתקשרויות עם ערוצים אחרים כדי שיתפסו את המקום הפנוי ובעצם ייקחו חלק מהעלויות, הוא בעצם ייקח את זה כבר בחשבון. לצורך העניין, גם כשהוא יבוא להוסיף ערוץ אחד שלו, ממומן מפרסומות, הוא ידע שהמשמעות היא שמחר בבוקר הערוצים המסחריים מפסיקים לשלם לו את המיליון וחצי בעבור הערוץ, הוא יצטרך לדעת שהוא יכול לסבסד את זה. יש לו את הטרייד-אוף, בגלל זה גם עשינו את זה בצורה שתהיה מאוד ברורה בשבילו.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא על חשבון הציבור. לא באמצעות העלאה. אתי, להבנתי, החידוד הוא שבמכרז – יש פער ויהיה פער בין הציבוריים למסחריים - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
- - וזה בסדר. אבל, הנקודה היא שלא בהמשך, כשייכנסו הערוצים הנוספים בתשלום, אז פתאום הוא יקפיץ לציבוריים ויאפס למסחריים. וכאן אני מבין שמה שהמכרז יקבע זה - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אבל במכרז הוא כביכול יקבע. אם הוא אומר לתאגיד שהוא ישלם חמישה מיליון על המרבב, כולל המרבב - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה לא שאחרי שייכנסו עוד ערוצים פתאום הוא יקפיץ את זה לשבעה. זה יהיה מספר המקסימום מבחינתו.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. אזהרה לך, ודרכך. אני יודע שאתה חכם, וקשה לך להתאפק עם החכמה שלך אבל בבקשה. בבקשה. די.
אתי בנדלר
¶
התשובה היא מאוד פשוטה, חבר הכנסת פולקמן. אסף מייצג כרגע את עמדת האוצר. ועדת המכרזים מורכבת – ותתקן אותי כי אני לא בדיוק יודעת.
אתי בנדלר
¶
מתקשורת, אוצר ומועצה. הם קובעים את תנאי המכרז. החוק, חוץ מזה שאומר, וזה הוסף כאן, שבקביעת תנאי המכרז – אני לא זוכרת בדיוק איך ניסחנו את זה – יביאו בחשבון את המגמה כאילו, להפחית את דמי ההפצה וחובת ההשקעה בהפקות מקומיות של הגוף שייבחר, הגוף המפעיל בכובע שלו כבעל רישיון שידורים, לא קובע שום דבר.
זאת אומרת, כל התנאים במכרז, אמות המידה, ייקבעו על-ידי ועדת המכרזים שלכנסת אין שום יד ורגל בה, ובעצם מחויבים אחר כך – אולי הם ישאירו לעצמם זכות לנהל משא ומתן – אבל מחויבים אחר כך פחות או יותר להצעות שיוגשו, ואם ההצעות יהיו כאלה שדמי ההפצה ירדו קצת, נניח בעשר השנים הבאות, ואחר כך אני לא יודעת גם לאיזו תקופה ייקבעו במכרז דמי ההפצה, אבל בעשר השנים לאחר מכן הם יעלו - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אתי, תודה. סליחה, אסף, אני לא אוהב את מה שקורה פה. סליחה. לא אוהב. לא אוהב. זה נשמע כאילו עכשיו צנח לו, מישהו קפץ מתוך מטוס.
אני רוצה להגיד את הדברים ככה בדיוק. נציג התאגיד, בבקשה. תיתן את ההתייחסות. אני רוצה לכוון לאן אני רוצה. זה לגמרי כדרור.
בנימין אשכנזי
¶
בני אשכנזי, לשכה משפטית, תאגיד השידור הישראלי. אני רק רוצה בבקשה לחדד משהו קטן. כרגע, נכון להיום, לפי חוק השידור הציבורי, תאגיד השידור הישראלי יצטרך להפעיל בסופו של יום – אל תתנפלו עלי – שלושה ערוצים. הווי אומר, ערוץ 1, ערוץ 33 וערוץ 23 שזה יהיה ערוץ הילדים הישראלי.
בנימין אשכנזי
¶
לא. עכשיו אני רק רוצה להסביר למה הבשורה הזאת היא כן, כי לפי איך שכרגע ההצעה שלכם מנוסחת, אם אנחנו נפעיל שלושה ערוצים, בסופו של דבר ברגע שקופת המדינה יוצאת החוצה, יבוא אלי המפעיל הפרטי ויגבה ממני תשלום, תהיה פה קפיצה רחבה מאוד של התקציב.
היו"ר איתן כבל
¶
אסף, אני יכול לדבר? תודה רבה על ההערה. אתה יודע שאתה גם כן צריך לוביסטים מולך, של הציבור.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. כל דבר בעתו. מה שאני מנסה לומר לכם, אני רוצה לשים את הדברים. אתי בנדלר, היועצת המשפטית - בלי התוספות של כולם ואני מכבד את התוספות של כולם - מיקדה את שלוש הנקודות בצורה מאוד מאוד ברורה.
אני יושב פה, ואתם יוצאים לי מהאטמוספירה. תשובות על זה, תשובות לשאלות בצורה ברורה מה המשמעות, איך דברים אמורים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא קיבלתי. אני גם למשל רוצה לדעת, דמי ההפצה האלה, עבור מה הם יהיו. האם עבור סבסוד של הפלטפורמה, של המפעיל? אני מבקש.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להעיר לאדוני. לכל אחד יש דעה טובה על עצמו, וכל אחד כשהוא משיב, הוא בטוח שהתשובה שלו היא הכי טובה. העניין הוא שאנחנו אמורים גם להשתכנע שאלה התשובות הנכונות. אז אני לא מבקש שהתשובות, במאה אחוז נסכים אתן, אבל לפחות שנהיה במתווה, שאנחנו קרובים אליו.
לכן אני אומר, יש כאן שלוש שאלות מרכזיות ואני מבקש מאדוני לתת לי את התשובות לכל אחת מהן בצורה ברורה.
אסף וסרצוג
¶
הסברנו לגבי האי-שוויוניות. לגבי דמי ההפצה, מה ששאלת כרגע, היושב-ראש. דמי ההפצה הם בעבור סך התשלומים ועלויות ההפעלה, כמו שכתוב היום בחוק. הכוונה היא בעבור ההפצה של אותו גורם משדר, לא בעבור סבסוד של ערוצים נוספים שלו. וזה ברור וזה עולה מנוסח החוק.
היו"ר איתן כבל
¶
גברתי, אני מבקש שזה ייכתב ברחל בתך הקטנה. אם זה לא ברור אני רוצה שיהיה כתוב ברור. מה שברור רק לאסף צריך שגם לנו יהיה ברור.
הילה שמיר
¶
הילה שמיר, היועצת המשפטית של הרשות השנייה. בסעיף 9(א) לחוק מוגדרים "דמי ההפצה" כסך כל העלויות והתשלומים הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים, למעט עלות ההקמה.
כך זה מוגדר בסעיף 9. אם אתם חושבים שצריך לחדד את זה מעבר לזה, לא אמורים להכניס כאן עלויות הקמה כי עלויות הקמה אמורות להיות מושתות על המדינה. על המדינה, ולא סבסודים.
הילה שמיר
¶
אני יודעת. לכן אני אומרת. אם אתם רוצים להוסיף תיקון, אפשר להכניס את זה לכאן אם רוצים לנסות למנוע סבסוד צולב, אם בכלל אפשר למנוע ולשלוט בזה.
היו"ר איתן כבל
¶
יש עוד תשובה שלא ברורה לה. סליחה. העניין שהכי חשוב לי – לא הכי חשוב לי – שאני לא מצליח לקבל עליו את התשובה המלאה זה ההתייחסות לתאגיד. אני עוד לא מדבר על ערוץ 23, כבר הוא מעלה לי ערוצי ילדים. אני מדבר קודם כול על העניינים הנוגעים להתחשבנות.
אסף וסרצוג
¶
עוד פעם, אני אומר. הגורם המפעיל – קבענו את זה באמות המידה – המטרה שלו היא להפחית את גובה דמי ההפצה. כתבנו את זה בצורה ברורה, התייחסנו לכך בפרוטוקול מספר פעמים.
אסף וסרצוג
¶
מרגע שזה ייקבע, יפורסם מכרז. המטרה היא שדמי ההפצה יופחתו. הרעיון הוא שהגורם המפעיל הפרטי יוכל גם לייעל את עלות ההפעלה וגם להוסיף ערוצים נוספים משלו, שמהם הוא יוכל לקבל תשלום.
היו"ר איתן כבל
¶
הכול בסדר. איך אני מוודא? כל העניין הוא פה שאני רוצה את השלייקעסים. אתה לא תהיה פה, אני לא אהיה פה, אלוהים יודע מי יהיה בתוך התהליך הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
תסלחו לי. מה שאני מנסה להגיד, אני רוצה להפחית למינימום את השיח של היום שאחרי. מינימום.
על מה רוב הוויכוחים יהיו? הרי בסוף זה כסף. וראית פה במשך החודש האחרון מה אנשים מוכנים לעשות כדי לחסוך מעצמם אגורה. לא לשלם או לא לתת.
לכן אני אומר, למה? למה לנו למצוא את העניין הזה? אני לא מוכן לזה. אני לא אמרתי לך, תן לי את התשובה המלאה, המפוצצת, שאי-אפשר לזוז בלעדיה, אבל אני רוצה לדעת על איזה נתיב אנחנו נוסעים.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה את המודל שהם יודעים שיש לרשות השידור או -בעזרת השם ובעזרת באמת אלוהים, תעזור לנו בעניין הזה - תאגיד השידור הציבורי שיצא - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אתה לא מבין. אלוהים צריך להתמודד עם דוד ביטן. כמה יכולים. אנחנו יכולים? בני אדם לא יכולים.
היו"ר איתן כבל
¶
לכן אני אומר, אני רוצה לדעת בדיוק את סיפור הדרך כדי שלא ייווצר מצב שבו אנחנו באותו יום מתחילים לריב, זה הכול.
חשב הכנסת חיים אבידור
¶
חיים אבידור, חשב הכנסת. אם המטרה היא לייעל את דמי ההפצה ולהוריד אותם, אז תקבעו בחוק שהתקרה היא הסכום שמשולם היום, ואז אנחנו יודעים שיותר מזה לא יהיה לנו. לפחות יש לנו איזושהי תקרה מסוימת.
אסף וסרצוג
¶
גם היום התקרה לא קבועה בחוק והיא תלויה בהפעלת מרבבים נוספים ובקיבולת פנויה, ואני גם מזכיר לחברי הוועדה שהייתה פה התעקשות לוותר לערוצים המסחריים על התשלום.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקיי. רק אני רוצה את התשובה עדיין, אני לא מתקדם בלי שאני מקבל תשובה קודם כול לעניין התאגיד.
אסף וסרצוג
¶
הם יצטרכו לשלם דמי הפצה ואני לא יודע להגיד היום בדיוק כמה גובה דמי הפצה הם יוכלו לשלם. צריך להבין את זה. יש מכרז, זה בדיוק המהות של מכרז.
אסף וסרצוג
¶
אתם מבקשים ממני להתחייב למכרז שעוד לא יצא לפועל, אחרי שהכנסתם בו לא מעט שלייקעסים, הוועדה הכניסה, אז זה חשוב לתת את הגמישות הזאת.
אתי בנדלר
¶
אסף, האם אפשר להוסיף סעיף שאומר שעלות דמי ההפצה – בתקופה של, אני לא יודעת לכמה שנים המכרז הזה, 20 שנים; לא יודעת לכמה שנים אתם רוצים לעשות את הזה – עלות דמי ההפצה, דמי ההפצה המשולמים היום יישא אוצר המדינה בתשלום ההפרש בין הסכום המשולם היום לבין הסכום החדש שייקבע?
אתי בנדלר
¶
או שאתם מתחייבים לכלול את זה, להוסיף את זה לתקציב רשות השידור או תאגיד השידור הציבורי, לפי העניין.
אסף וסרצוג
¶
אני רוצה לחדד. שלא יהיה ספק. היום הערוצים הציבוריים ממומנים מכסף ציבורי, אוצר המדינה לכל דבר ועניין. אני לא יודע להתחייב בדיוק מה יהיה הסכום, ואוצר המדינה לא הולך לממן גוף פרטי.
אסף וסרצוג
¶
אוצר המדינה לא הולך לממן גוף פרטי. גם היום, הקושי – והסברנו את זה בוועדה – העובדה שאנחנו צריכים לשלם את ההפרשים בעבור הערוצים המסחריים או מימון ערוצים ייעודיים, הסברנו את הקושי הזה בוועדה ושאנחנו חושבים שהוא לא נכון. אז בטח ובטח אנחנו לא הולכים לממן גורם מפעיל פרטי שיזכה במכרז, לא יודע לאי אלו שנים.
ולגבי הערוצים הציבוריים. אם יקרה איזשהו מצב שבו תהיה פריצה מטורפת של גובה דמי ההפצה – אנחנו מדברים על מצב מאוד תיאורטי לצערי כרגע, או לשמחתי – אז הם ידעו לבוא ולהגיד, חברים - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא, אתה סיימת להיום. די, מספיק. הבנו. מה עוד תגיד? זה ריטיינר לא לפי דקה, לא לפי מלים.
היו"ר איתן כבל
¶
העניין ברור. אסף, אני הרי מנסה לתת לך את העזרה. מה שאני מנסה לומר לך, ברצינות עכשיו – אני, בכל הנוגע לערוצים הציבוריים, בעיקר אני מתייחס לרשות השידור והתאגיד, אני רוצה שייווסף סעיף שהוא מה שנקרא סעיף קורא פני עתיד. הוא לא קובע – אתה יודע כבר איך הדברים ייעשו – אבל שהוא יודע להגיד שבנסיבות מסוימות, כי אם לא, הרי אני יודע מה יקרה, כולנו מכירים, אנחנו חיים את זה יום-יום, אף אחד לא ישים עליהם.
אם הדברים, לא אומרים אותם עכשיו בצורה ברורה, לכשיגיע הרגע, הם יקבלו אז תשובות פי אלף שאומרות: סליחה, אתם ממומנים, אתם זה, עופו לנו מפה.
היו"ר איתן כבל
¶
התייעלות, בדיוק. מילת הקסם – תתייעלו. אתה יודע, קשה מאוד לראות דברים בטווחים ארוכים, אבל יש דברים שאתה כבר יודע לראות אותם, אתה יודע, היום עם משקפת, אפילו לא של 120X20. ואני אומר את זה לך, אני רוצה לדעת שאני עד כמה שניתן, בוודאי בוודאי – הערוצים המסחריים, בכל הכבוד, יסתדרו למרות שגם דפקנו אותם בצורה לא קטנה; הערוצים האחרים, נתנו להם איכשהו.
היו"ר איתן כבל
¶
תכף אני אתייחס לזה. לכן, ברשותכם, מה שאני מבקש – גברתי, אם את יודעת לנסח לי, לנו, את הסעיף הזה שיודע עד כמה שניתן להכניס את התמונה שאם/ו, תהיה להם האפשרות לבוא - - -
אסף וסרצוג
¶
אני אסביר. המטרה שלנו היא להפחית, וגם אמרנו את זה לפרוטוקול, ואני מזכיר שאז גם באה הוועדה ורצתה מאוד להפחית לערוצים המסחריים את גובה דמי ההפצה.
הילה שמיר
¶
אסף, אנחנו יודעים מה העלות של פתיחת עוד מרבב על-ידי הרשות השנייה, ואם מתייעלים, עוד עשרה מיליון.
הילה שמיר
¶
אני לא חושבת שיש פה שאלת ניסוח, יש פה שאלת מודל. מה שאנחנו יכולים לתרום לדיון הזה – מדברים פה על התייעלות ועל זה שחושבים שהגורם הפרטי יוכל לעשות את זה בצורה יותר יעילה מהגורם הציבורי, שזה אנחנו כרגע.
אנחנו יודעים כמה עולה לתפעל מרבב אחד, ומה העלות לפתוח היום בבוקר את המרבב השני. אפשר לקחת את שני הסכומים האלה וזה יהיה המקסימום, וכל מי שיעשה פחות יקבל ניקוד יותר מזה במכרז. אנחנו יודעים כמה עולה לפתוח עוד מרבב, זה עוד כעשרה מיליון שקלים, זה הכול.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. תראו, עד עכשיו מנעתי כל מיני הכנסות של דברים מיותרים, לשיטתכם, לחוק. אבל אני אומר לכם פה, כאן אני עושה את הגבול הראשון.
העברנו את החוק, העברנו את הכול, על הראשים פה של האנשים, עם המחירים של האנשים. הנחת העבודה היא – אתה מבקש שהם יישאו את כל הבעיה עליהם, ואני בא ואומר, בוא נתחלק בבעיה. הרי הנחת העבודה היא שיכול להיות שלא נידרש לזה בכלל. אמת או לא? יכול להיות שבכלל לא נצטרך את התוספות האלה, והכול יהיה בסדר.
אני רוצה את הניסוח. אי-אפשר שאתם תצאו במאה אחוז.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להזכיר. אתם רוצים תחרות, נכון? מה שאני מנסה להגיד ברשותכם, שאני לא יודע מה יהיה. אז אתה אומר לי את זה. מה, לא הכרחנו את ערוץ 2 ו-10 שהם גופים פרטיים, שהם הופכים להיות הכוח המרכזי של כל הפלטפורמה עד שהיא יוצאת לדרך? עשינו את זה, כפינו את זה עליהם.
אז נכון. אתה יודע, אתה בא ונותן גם את הגיבוי, אם יהיה, נכון? אבל איך אמרנו להם גם כן? אתם תסיימו את המכרז בשנה הראשונה. נכון? ואז לא צריך להוסיף כסף, לא צריך שום דבר. הרי גם אנחנו ידענו להגיד את זה. כמו שאנחנו יודעים ללחוץ אותם, אז אני רוצה שתלכו לקראתנו בעניין הזה. בעזרת השם לא נידרש לזה. שלא נידרש, שירה, אבל אי-אפשר שכל הזמן אני צריך ללכת כמו הכלבלב ההוא באוטו, שעושה ככה. מה העניין?
שירה גרינברג
¶
אולי נציע, כדי שהוועדה תחוש – אנחנו כבר הצהרנו לפרוטוקול שהכוונה היא להפחית כמובן את דמי ההפצה כי המערך אמור להיות יעיל יותר והדבר הזה משתרשר הלאה.
בנוסף לכך – שזה כבר הצהרנו על הכוונות – אם עדיין כמו שאתה מתאר יש חשש של הוועדה שמא דמי הפצה עלולים להיות לא כפי שאנחנו הצענו, אז אני מציעה שנחייב דיווח לוועדת הכלכלה מכיוון שכשהגוף שאנחנו כולנו מקווים שיהיה גוף שיענה על המכרז ויזכה במכרז - - -
שירה גרינברג
¶
- - הדבר הזה, אני מבטיחה לך, יפעיל הרבה מאוד לחצים ואתם תוכלו להיות רגועים ולא תראו שום חשש ממה שהולך לקרות.
אתי בנדלר
¶
מה הוועדה תעשה עם דיווח אם בעוד שש שנים יסתבר שרשות השידור או תאגיד השידור הציבורי צריכים לשלם סכום יותר גבוה ואין לזה כיסוי בתקציב? מה עושים עם זה, עם הדיווח?
שירה גרינברג
¶
אנחנו לא פעם ולא פעמיים ניהלנו שיח עם ועדה בשל בקשות. ועדה מכובדת כמו ועדת הכלכלה והיושב-ראש הנכבד, אני לא מכירה עוד שהייתה בקשה של היושב-ראש, שבסופו של דבר לא נענתה גם על-ידינו.
שירה גרינברג
¶
נכון. אני מקווה לחשוב שאנחנו נענים בדרך כלל מכיוון שבדרך כלל הדברים נענים מתוך היגיון רב, ועל כן אנחנו גם מאוד קשובים. לכן אם נכניס שיהיה דיווח, אני חושבת שזה יכול להרגיע את הוועדה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
לפני הרשות השנייה, בשלוש מלים. על-פי מה שאני קורא ומבין את הנוסח המוצע, הערוצים שמופצים בטכנולוגיות – מה שאני מבין קוראים להן חדות רגילה בלבד, SD – אם מוטלת חובה, אני רוצה פשוט לשאול, על הערוצים המסחריים לשדר גם שידורי HD - - -
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
וגם שידורי SD – תענה לי עוד שלוש שניות. המדינה לא יכולה לכפות עליהם תשלום נוסף של דמי הפצה, זו דעתי לפחות.
ככל שהאוצר מעוניין להטיל – וככה זה נראה לי לפי הניסוח – חובת שידור כפולה על הערוצים המסחריים, אז צריך לממן גם את השידור הנוסף. זה דבר אחד.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
דבר שני, בפסקה (ה) סעיף קטן (2), יש לקבוע לטעמי שהסכום יהיה עד 1.5 מיליון שקלים בשנה. ככל שיתברר – לטעמי לפחות – כי העלויות נמוכות מ-1.5 מיליון, אין סיבה שהערוצים המסחריים ישלמו לרשות השנייה או לגורם המפעיל של עידן+ סכום שגבוה מהעלות. בנפרד, צריך לדעתי גם לקבוע את מועד סיום שידורי ה-SD עם עליית שידורי ה-HD. אין שום תוחלת בהותרת שידורי SD באיכות נמוכה.
והדבר השלישי, על-פי פסקה (ה) בסעיף קטן (2) שוב, יש לקבוע שהערוצים לא ישלמו דמי הפצה משעה שגורם פרטי יחל לשדר שידורים נוספים במסגרת ערוץ שמשודרים בו גם שידורי פרסומת.
אסף וסרצוג
¶
אני רוצה להתייחס לטענות חבר הכנסת פרי. קודם כול לגבי ה-HD, ומייד תתייחס לזה גם היועצת המשפטית של הרשות השנייה, חוק עידן+, חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור, קובע באופן ברור שה-HD הוא בחירה. ירצה ערוץ 2 או ערוץ 10 לשדר ערוץ HD, יבחר להעלות בערוץ HD ויעשה את זה. לגבי מה שאתה מציע, לחייב לעשות HD במקום SD. מערך עידן+ נועד להגיע לכלל הציבור.
היו"ר איתן כבל
¶
בסדר. אז אני אומר, ביקשתי. אני אומר את זה – סליחה, בסוף זה גם נותני שירות. הם נותני שירות, יש להם עניין שיצפו בהם יותר, ואם שם תהיה תחרות – אני רוצה להזכיר לאדוני – ויהיה הפיצול קשת-רשת, יהיה למישהו אינטרס עוד יותר לייצר את התחרות הזאת כלפי עצמו.
אני לא מוכן – אני אומר את זה לכם.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבין את מה שאדוני אומר. יחד עם זאת, ואני אומר לך בחברות, בפעם הקודמת תפרנו את העניין הזה, באמת אני אומר את זה, בעדינות רבה ואני לא רוצה, כל פרימה עכשיו תפרום את הכול.
נגה רובינשטיין
¶
לא, בסדר גמור. אם זה נתון לבחירתנו לפי כל החקיקה, גם לפי חוק הרשות השנייה, זה מוסכם עלינו לחלוטין.
היו"ר איתן כבל
¶
נגה, כאן אין חובה. אני לא יודע. תשברו את הראש, תבואו אלינו, תגידו שחייבו אתכם, אני לא יודע להגיד את זה.
אסף וסרצוג
¶
לפי חוק עידן+ זאת בחירה אם להעלות ערוץ HD או לא. חוק עידן+, הבחירה אם להעלות ערוץ HD או לא, ולכן אם יבחרו להעלות ישלמו עליו. צריך גם להבין, ערוץ HD עולה פי שניים, ערוץ HD תופס פי שניים מקום.
לגבי האפשרות להחליף ערוץ SD ב-HD, זה לא מה שהחוק מדבר עליו כרגע אבל צריך להבין שהמערך, המטרה שלו היא להגיע לכלל הציבור ויש אנשים שאין להם בבית טלוויזיות עם HD, יכול להיות שבעוד אי אלו שנים זה ישתנה ואז תוכל לבוא הכנסת ולשנות את החוק הזה.
אני רוצה להתייחס לגבי עד 1.5. ניהלנו בשעה הראשונה פה דיון סוער על עניין הסבסוד. אם יהיה רשום עד 1.5 מיליון, קודם כול תהיה פה אפשרות לגורם המפעיל לסבסד, להגיד: אוקיי, הם עד 1.5, אז אני אקבע שהם ישלמו פחות מ-1.5 והערוצים הציבוריים ישלמו יותר.
היו"ר איתן כבל
¶
אבל אני לא פותח את זה. עזוב, אני כבר סיכמתי את זה, כבר עשינו את זה בדיון בפעם הקודמת. עדיין לא נחה דעתי – ואת זה אני רוצה לסכם ולהעלות להצבעה – לא נחה דעתי עדיין בכל הנוגע לתאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת, איך אני נותן להם מענה בתוך כל התהליך הזה. היחידים שמוצאים את עצמם – אני לא אגיד נפגעים, זאת אולי מילה גדולה מדי כי יכול להיות שזה לא יקרה – אבל שהם מוצאים את עצמם בעמדה של חוסר ודאות יותר גדול וצריך להסיר מהם את חוסר הוודאות הזה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איתן, אני חושב בשביל ההגינות, כשאנחנו מדברים על מודל צריך שהמודל יכלול את כולם. אני קצת מודאג לגבי הערוצים הייעודיים, שוב אני חוזר ל"הלא". "הלא", רוב המגזר הערבי, אין לו יס והוט, והוא נשען על הצלחות והשידורים. ועכשיו אנחנו מדברים על עידן+ שאמור להיות פרוס ויכסה שטח נרחב. צריך למצוא מודל לדחוף את הייעודי להיות שם.
היו"ר איתן כבל
¶
הדיון הקודם היה אל תוך הלילה, היה ויכוח עד שמצאנו את הסגירה, עד כמה שאפשר להגיד. היא לא מושלמת אבל היא קודם כול עושה צדק עם כולם.
חגית ברוק
¶
אני רוצה להתייחס לטענה שהעלית, כבוד היושב-ראש, בעניין חוסר הוודאות. אם מחר היו נפתחים שידוריו של תאגיד השידור הישראלי בשלושה ערוצים כפי שהוא היה אמור לשדר, נניח איפשהו בתחילת הדרך, המשמעות היא שבעד כל הפצה של ערוץ הוא היה משלם 3.7 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על מלכתחילה דמי הפצה שהם מעל עשרה מיליון שקלים בשנה.
חגית ברוק
¶
לא. אני רק רוצה לומר שהדלתא של חוסר הוודאות היא לא משמעותית כמו שזה נראה, כמו שמוצג כאן בדיון.
היו"ר איתן כבל
¶
אבל יקירה, חגית, ברשותך. אנחנו בנינו תבנית והיא נפתחה לכולם. סידרנו איכשהו – יותר טוב, פחות טוב – אבל הצלחנו לסדר את המהלך. נכון, אתי?
היו"ר איתן כבל
¶
להגיד לכם שזה המהלך הכי מושלם, אף אחד לא הצליח להביא לי עד עכשיו, אני חושב שהצלחנו לייצר איזון עד כמה שניתן, נגה.
יחד עם זאת, עדיין האיזון איננו שלם רק לקבוצה אחת, שזה ערוץ הכנסת ורשות השידור/התאגיד, ואני רוצה לתת לזה את המענה. אני רוצה להצביע, חברים, אני רוצה לגמור עם זה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, הילה. זה לא מעניין אותי. אני לא אתן, נשמה, חבל על הזמן. את יודעת מה למדתי בדיונים? אנשים, מרוב שהם רוצים להגיד, הם פותחים עוד ערוצים. יתחילו אלה לשאול ואלה.
אסף אמיר
¶
אולי פשוט להצמיד את השידור הציבורי לערוצים המסחריים במקרה הזה. הרי אין להם את הכוח להשפיע כרגע.
היו"ר איתן כבל
¶
לא ביקשתם את התשובה על זה. תסלח לי, הדיון הוא לא על זה. אני כבר התקדמתי עם העניין. אני רוצה ממך תשובה - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני יודע, מתאר לעצמי. מה נקודת המוצא פה? שיש כאן מצב שהם, יש להם תקציב. אם אתה מעלה להם - -
היו"ר איתן כבל
¶
- - והם ממומנים, אז סליחה, אתה רוצה, תגיד שהמדינה תשלים להם את מה שהם צריכים לשלם מעבר. הסיכוי שזה יקרה הוא לא גדול אבל אני לא רוצה למצוא את עצמי, מה שלא ננעל היום אחר כך יגידו - - -
אסף וסרצוג
¶
לא. חברים, אם אתם תכתבו שבתוספת העלויות תישא המדינה יבוא הגורם המפעיל וייקח סכום בלתי מוגבל כי המדינה נושאת בעלויות. זה לא עובד ככה.
קריאה
¶
אבל מבחינתו, אנחנו מחויבים לשדר על-פי חוק ואין לו שום מגבלה, הוא גם כן יקבע איזה סכום שהוא רוצה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני יודע שאתה אתי. בתחילת הדרך אמרתי שאני רוצה שבחוק ייכתב עכשיו. אני לא קובע להם, אני לא לוחץ אותם. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים עכשיו כבר בתוך החוק.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, אני עושה הפסקה עשר דקות. חוזרים, מצביעים.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:40.)
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותכם. יש לנו כאן שני תיקונים ותוספות שאני רוצה להכניס. אני מצביע ושלום עלייך נפשי, ואנחנו נעמיד להצבעה כמובן את הדברים.
אתי בנדלר
¶
הם עכשיו מציעים להוסיף הוראה נוספת לאמות המידה שלפיהן ייבחר הגורם המפעיל הפרטי, שתתייחס לנושא של גובה דמי ההפצה. הוא נותן פתרון חלקי בלבד, הוא נותן קריאת כיוון.
חגית ברוק
¶
הסעיף שאנחנו מבקשים לתקן הוא בפסקה (3) לחוק ומדובר בהוספה של סעיף קטן (ג)(2) שקובע את אמות המידה לבחירת הגורם המפעיל הפרטי במכרז, במינוי הגורם המפעיל הפרטי יובאו בחשבון בין השאר שיקולים אלה:
חגית ברוק
¶
סעיף (ג)(2) שאותו ביקשנו להוסיף ועל זה הוועדה כבר הצביעה, שמוסיף שיקולים לבחירת הגורם המפעיל הפרטי, שיקולים שתשקול ועדת המכרזים במכרז. זה סעיף (ג)(2) שהוא כבר קיים, הוועדה הצביעה עליו והוא מתחיל במלים: במינוי גורם מפעיל פרטי יובאו בחשבון בין השאר שיקולים אלה.
בדיון הקודם או הקודם שקדם לו, הוספנו פסקה (5), שאומרת שאחד השיקולים יהיה: היקף הפחתת דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל. לפסקה הזאת, לפסקה (5), אנחנו מבקשים להוסיף את התוספת הבאה: היקף הפחתת דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל, ובלבד שגובה דמי ההפצה שישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(3)(4) ו-(6) - - -
חגית ברוק
¶
זה הערוצים הציבוריים. (3) זה כנסת, (4) זה רשות השידור, (6) זה טח"י.
לפי סעיף 6(א)(3)(4) ו-(6), לא יעלה, ככל הניתן - - -
חגית ברוק
¶
לא יעלה על גובה דמי ההפצה המרביים שעשויים הגופים האמורים לשלם לפי הוראות סעיף 9(א) ו-(ב) כנוסחם ערב תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז, התשע"ו.
חגית ברוק
¶
המשמעות היא שהיום, כמו שאמרנו כבר, דמי ההפצה יכולים להיות משתנים בהתאם לשאלת פתיחתו של מרבב והקיבולת הפנויה, ולכן אנחנו מתייחסים לגובה דמי ההפצה המרביים שהם יכולים לשלם בהתאם למצב דהיום, לפי הוראות סעיפים 9(א ו-(ב).
הילה שמיר
¶
שום דבר, מעירה על הנוסח. שתי הערות. הערה ראשונה נוגעת להערה שהייתה פה של נציג תאגיד השידור הציבורי. צריך לציין, הרי יכול להיות שזה לא יהיו בדיוק אותם ערוצים, אז גם אלה שיבואו במקומם. יכול להיות שזה יהיה ערוץ - - -
הילה שמיר
¶
דבר שני, הנוסח הוא – דמי ההפצה המרביים שעשויים הגופים האמורים לשלם. הם משלמים היום. מה הכוונה שעשויים? יש סכום שמשולם כרגע.
חגית ברוק
¶
זה מה שהסברתי. היום הם משלמים סכום שאנחנו יודעים מהו, זה 3.7 עבור כל ערוץ. בהנחה שנפתח מרבב נוסף - -
אתי בנדלר
¶
לפני ההצבעה. אסף, אני מבקשת להוסיף מילה אחת, בהסכמה אני מניחה. בסעיף קטן (ה)(2) המוצע, שם מדובר על הפחתה בסך התשלומים והעלויות, ככל שתהיה הפחתה כאמור, מדובר כאן ככל שתושג התייעלות בתשלום דמי הפצה אצל הרשות השנייה, ביקשתי לוודא שכאן מדובר על הפחתה כללית, לכלל הערוצים ולא משהו פרטני. ואכן אסף הודיע לי שהכוונה שהפחתה ככל שתהיה, תהיה כוללת, ונבהיר זאת בנוסח. אז אני מבקשת להבהיר זאת בנוסח.
לאה ורון
¶
כל פסקה (10) בסעיף 9, מה שמונח לפני חברי הכנסת, לרבות מה שהקריאה עורכת-הדין ברוק, השינויים שהוכנסו.
לאה ורון
¶
לסעיף אחר, לסעיף 2(ג)(2). חבר הכנסת אחמד טיבי יצביע במקום חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; חבר הכנסת דוד אמסלם יצביע במקום חברת הכנסת נורית קורן.
אתי בנדלר
¶
אני לא אפריע לראש לצאת. בהפסקה היו חילוקי דעות וויכוחים האם ניתן לחייב את הערוצים המסחריים להפיץ את שידוריהם - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
פסקה (10) לסעיף 9, לרבות השינויים שהוקראו על-ידי עורכת-דין ברוק לסעיף 2(ג)(2), נתקבלו.
אתי בנדלר
¶
הבהרה מהיועצת המשפטית של הרשות השנייה האם יש להם סמכות לחייב את הערוצים המסחריים להפיץ את שידוריהם ב-HD.
הילה שמיר
¶
ישנם כמה אופני הפצה על-ידי הרשות השנייה. כשהרשות השנייה מפיצה את השידורים של 2 ו-10, בצורה לוויינית, לא בעידן+ - בצורה לוויינית, למי שאין עידן+ - יכולה מכוח הוראות ברישיון לחייב אותם לעבור ל-HD, גם לגבי ההפצה שהיא מפיצה למוקדי השידור של הוט ושל יס.
אבל, בשונה מכך, ויש לזה רציונל, בעידן+, בכוונה נכתב שהערוצים האלה, כמו ערוצים אחרים, צריכים להיות משודרים ב-SD, כדי שגם אנשים מעוטי-יכולת שאין להם בהכרח טלוויזיות עם HD ולא רוצים לעבור לטכנולוגיה כזו, יוכלו לקלוט את הערוצים האלה.
ולכן, בעניין של עידן+ ההפצה היא ב-SD. רק אם הערוצים האלה מבקשים זאת ונערך הליך שוויוני לפי הוראות החוק, רק אז הם יכולים לקבל גם ערוץ HD, מבלי לגרוע מהחובה שלהם להיות מופצים ב-SD.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
משפט אחד לפרוטוקול, בשם חבר הכנסת עיסאווי וחבר הכנסת חאג' יחיא. הערוץ הערבי "הלא", מה שעיסאווי הזכיר, אני מבקש שייאמר לפרוטוקול מה הייתה התשובה הקודם. איך אפשר להשאיר, לא לפגוע ב"הלא" ולצרף אותו?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב-ראש, רק רציתי לגבי אותם ערוצים לוודא שהם ממשיכים גם לשדר בלוויין אחרי שהם נכנסים לעידן+ - 10, 2.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לשמוע תשובה. רוצה לשמוע את זה לפרוטוקול כי מי שאין לו עידן+.
חגית ברוק
¶
נשארה פסקה (11) שמתקנת את סעיף 10. אני מקריאה:
"בסעיף 10, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) היה הגורם המפעיל מי שאינו גורם מפעיל פרטי, ישמשו דמי ההפצה שישולמו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה, בלבד";
חגית ברוק
¶
"(א) היה הגורם המפעיל מי שאינו גורם מפעיל פרטי, ישמשו דמי ההפצה שישולמו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה, בלבד";
בעצם, המשמעות היא שגורם מפעיל פרטי כן יוכל להשיא רווחים מדמי ההפצה שישולמו לו.
חגית ברוק
¶
דמי ההפצה בהגדרתם – זה מה שהסברנו קודם ואני אחזור על זה – זה סך התשלומים והעלויות שנדרשים לשם הפצת השידורים. זאת ההגדרה של "דמי הפצה" בסעיף 9.
חגית ברוק
¶
עמוד 257 בנוסח המקורי. אני מדברת על סעיף 2א רבתי, סעיף קטן (א), פסקה (4). סעיף 2א מדבר על סמכות שר התקשורת לתת היתר הפעלה לגורם מפעיל פרטי. זה בעצם סוג של מסגרת רישויית לגורם המפעיל הפרטי. לשר יש סמכויות לקבוע כל מיני הוראות בכל מיני נושאים במסגרת היתר ההפעלה. אחד הנושאים שבהם יכול לקבוע השר הוראות זה (4): "קביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף 9(ד) ואופן תשלומם;"
היו"ר איתן כבל
¶
חברותי וחברי חברי הכנסת, סעיף 13ג הידוע, שקיבל את הכינוי סעיף "אפורי", האמריקאי, או מי שכבר לא קיבל את "אפורי" במנות גדושות, אז מה שקראנו קודם "הסעיף האמריקאי".
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, אנשי האוצר שם. יש שלב שנהיים חירשים באוצר, באגף התקציבים? גם לא רואים, לא מבינים.
היו"ר איתן כבל
¶
היא תכף תגיד. אני רוצה להגיד את הדבר הבא לפרוטוקול, חשוב. אני רוצה להזכיר את סעיף 13ג, הסעיף שבאו האמריקאים ואמרו, מה שנקרא האולפנים הגדולים, בטענה שהסעיף הזה במשמעותו, אם הוא מתקבל כפי שהוא - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להגיד לפרוטוקול. ממשלת ישראל – הודעתי בשלב כזה או אחר – שזה היה מונח לפתחה, כיוון שמדובר במדיניות, שקלה הממשלה, יותר נכון זה הונח לפתחו בסופו של עניין של ראש הממשלה, וראש הממשלה בשלב הזה החליט שלא יושת או לא נפעיל את 13ג, ולכן אנחנו מפצלים אותו.
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד הפיצול של סעיף 13ג,ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לפצל את סעיף 13ג נתקבלה.
חגית ברוק
¶
אני רוצה לציין. סעיף 13ג פוצל אבל סעיף 13ד שאושר בדיון הקודם מתבסס על ההנחה שמתקיימת הפצת שידורים באינטרנט בידי הגורם המפעיל, ולכן יידרשו התאמות נוסח. ככל הנראה יידרשו התאמות נוסח – לא נדרשנו לזה עדיין.
היו"ר איתן כבל
¶
מאה אחוז. מאושר. מי בעד ההתאמות בסעיף 13ד, שנובעות מפיצול 13ג, התאמות ל-13ד. מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לערוך התאמות בסעיף 13ד, ככל שיידרש, נתקבלה.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקיי. תודה. מי בעד ההתאמות הנוספות, אם תידרשנה, מסעיפים לסעיפים הנובעות מפיצול 13ג, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לערוך התאמות נוסח נוספות הנובעות מפיצול סעיף 13ג, ככל שיידרשו, נתקבלה.
חגית ברוק
¶
זה נוסח שהופץ לוועדה לפני כמה דיונים.
"(17) לפני סעיף 14, תחת כותרת פרק ה' יבוא:
"13לח. פטור לגורם המפעיל לעניין חוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים ומשדרים
(א) על אף האמור בכל דין, הגורם המפעיל לא יישא באחריות על הפרתה של זכות לפי חוק זכות יוצרים או חוק זכויות מבצעים ומשדרים, בשל הפצת שידורים לפי סעיפים 6 ו-7." אני מוחקת את 13ג שהוחלט לפצלו כרגע.
חגית ברוק
¶
"(ב) היה הגורם המפעיל גורם מפעיל פרטי שהוא בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על השידורים הנוספים כמשמעותם בסעיף 12(א(א), שהוא משדר בהתאם לרישיונו.
היו"ר איתן כבל
¶
ברור, כבר דיברנו על הדברים האלה. זה רק ההתאמות הנדרשות שנובעות במקום שאמרנו ש-13ג מופיע. מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
סעיף 13לח, בשינויים, נתקבל.
היו"ר איתן כבל
¶
אם יהיה במהלך עוד משהו שפתאום נשמט מאתנו, נחזיר את זה. אני רוצה להזכיר לאוצר בכל הנוגע לעובדים. אני רוצה להזכיר את שמירת הזכויות של העובדים הקיימים בתוך המערכת. שירה, זו גם התחייבות שנתתם בתחילת הדרך ואני רוצה להזכיר אותה גם עכשיו לפרוטוקול.
על זה אנחנו אומרים בסוף "ויחי", ספר ראשון, תם ונשלם ברוך לאל בורא עולם. תודה רבה לכולם.
מלי פולישוק
¶
בשם כל האיגודים של היוצרים משום שבאמת עשית כאן מהפך גדול מאוד בחקיקה, ואני מקווה שגם להבא, לכשיהיו נושאים, תגן עלינו. וכל חברי הכנסת, לא רק אתה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבקש להתחיל את סעיף 2: סעיף 28(6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט. אני רוצה להזכיר לכם, ברשותכם, את הדבר הבא.
אני אחזור לאחור ואומר שזה החוק היחיד שלא התקדמנו בו כפי שציפיתי ורציתי. הוועדה הלכה לקראת כל הגורמים בצורה, אני חושב, לא מקובלת כל כך. כיוון שאנחנו, הרצון הכן שלנו, הוא באמת להגיע לתוצאה ולא, איך אומרים, לאכול את הענבים ולא לריב עם השומר, מצאנו את עצמנו, האמת, בהתקדמות מאוד גדולה על-ידי כל הגורמים השונים.
אני חוזר ואומר. הגורמים השונים הם לא רק סלקום וצ'רלטון. הגורמים השונים זה מערכות נוספות שמתקיימות בתוך השוק, ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה לכם, חברותי וחברי חברי הכנסת, ואומר את זה גם לכל הנוכחים ואלה שצופים בנו עכשיו דרך הערוץ, ואני בטוח שיש מי שצופה עכשיו.
היו"ר איתן כבל
¶
יש כאלה שאני בטוח שהם צופים בנו עכשיו. ואני רוצה להבהיר שגם עכשיו, לפני שאני נכנס לתוך התהליך, אני לא מתכוון שמישהו יחשוב שהתהליך שאנחנו עוברים פה אמור להיטיב עם אחד מהצדדים בלבד.
התפקיד של הוועדה כמו שאמרתי הוא בראש ובראשונה לייצר תחרות שתגרום להורדת מחירים. אנחנו לא עובדים אצל אף גורם, לא סביב השולחן הזה ולא סביב אף שולחן אחר שהוא לא כאן. חשוב שנבהיר את זה, ויש לי הרגשה שיש מי שעדיין רוצה לנצל את הבית הזה בתהליכים של משא ומתן.
אנחנו עמלנו קשה והיה ויכוח קשה בתוך החדר הזה עד כמה נדרשת ההתערבות של הבית הזה, של המחוקק, במחירים, האם זה תפקידנו, האם לשם כך אנחנו עמלים כאן. והגענו למסקנה שאנחנו רוצים לתת לשוק לעשות את עבודתו.
ואני רוצה להבהיר שאנחנו לא נהסס, ואני אומר את זה גם לאנשי האוצר, שמי שינצל או יבקש לנצל את החקיקה בצורה חד-צדדית, אנחנו לא נסכים לזה.
אנחנו בכל זאת, לפחות אני – האוצר ביקש להציע הצעה, שעל פניו היא נראית לי. כמובן, כל הצעה שתובא, צריך למצוא בה את התיקונים, היא צופה פני עתיד. פעם אחת למי שעדיין לא סיים, וגם בתהליכים הרחוקים. אני מדבר בשלב הזה על ה-Must Sell, על חובת המכירה.
לאה ורון
¶
ההצעה הועברה אתמול לוועדת הכלכלה מהאוצר, ולפיכך גם הדפסנו עבור כל המוזמנים את הנוסח שיהיה להם מול העיניים. חברי הכנסת כמובן, יש להם את הנוסח בטבלטים.
היו"ר איתן כבל
¶
שירה, אני כבר אומר את זה גם לכם, אמרתי את זה גם לאסף ואמרתי את זה גם לאמיר, לגבי ה"מפעלים".
אני אאפשר להתייחס ל"מפעלים", אני לא מתכוון להביא להצבעה את ה"מפעלים". אני אומר זאת בצורה ברורה. לא התקיים דיון מעמיק בעניין הזה, היו שאלות רבות, אני לא מתכוון להסיר את זה מעל סדר-היום. אני אפצל את זה ואם האוצר יחליט שהוא רוצה במהלך ינואר להביא את זה, אנחנו נבוא בדין ודברים. אני אומר את זה ואמרתי זאת בצורה מאוד מאוד ברורה.
אין המשמעות שהנושא יורד מסדר-היום. אני רוצה להבהיר את זה, ובמהלך ינואר זה יובא לכאן לדיון מחודש. אני מאוד מקווה – אחרי שאנחנו באנו בדברים גם עם הגורמים הבין-לאומיים שהוציאו לנו, כמו בדיוק עם האמריקנים; את האמריקנים פיצלנו, ופה הסיפור הוא בוטה לא פחות.
אז בבקשה, אנחנו יוצאים לדרך. גברתי.
שירה גרינברג
¶
לגבי ה"מפעלים", אנחנו היינו שמחים בסופו של דבר מבחינת הבשורה של המחיר לצרכן, אנחנו רוצים רק להבהיר שהמחיר לצרכן יהיה הנמוך ביותר שניתן יהיה להשיג אם נעשה גם על "מפעלים" וגם על הערוצים.
היו"ר איתן כבל
¶
אין סיכוי. יש יותר מדי שאלות, בוודאי עד הזמן שצריכה ללכת היועצת המשפטית. אני אומר לך, אני כיושב-ראש הוועדה טרם השתכנעתי. אני אומר את זה. אני לא נגד, אני לא בא ואומר שזה רעיון מופרך. אני לא מסכים בשום פנים ואופן שהעניין הזה, עד שאני לא השתכנעתי, בוודאי אל מול הגורמים הבין-לאומיים, אני אעלה את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אסביר. חברים יקרים. באמת, נלחמנו מלחמת עולם פה, והדבר היחיד שאמרנו שמוכנים ללכת עליו בגדול זה ה-Must Sell, חובת המכירה. ואני רוצה להזכיר לכם שנושא ה"מפעלים", רק נגענו בו והייתה פה התנגדות מאוד גדולה סביב השולחן, כל אחד ממקומו, מחברי הכנסת עבור לגורמים השונים.
אני לא אמרתי שאני מתנגד לחובת מכירת ה"מפעלים". אני רק אמרתי שמנקודת המבט שלי, בכל הכבוד, הנושא הזה לא הבשיל כדי שאני אוכל להצביע עליו.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אבל לא צריך איזה הוראת מעבר באמצע, איתן? לא חשבת על הוראת מעבר עד שאתה תדון בזה?
היו"ר איתן כבל
¶
לא, לא. חברים יקרים, זה לא עוד מאה שנה. אני בסך הכול ביקשתי, ובינתיים אני עומד בכל ההתחייבויות שלי פה בתוך התהליך הזה, שהנושא הזה – אתה יודע, אני לא מצביע על דברים גם כשאני חתום עליהם, אם אני לא השתכנעתי, והיה לי את זה שבוע שעבר.
היו"ר איתן כבל
¶
על הערוצים. אני רוצה להזכיר לכם שהבאתי לכאן את המכתבים. אנחנו דיברנו על האמריקאים? הבאנו את המכתבים של הארגונים הבין-לאומיים. יש התנגדות גדולה. לא עסקנו בזה, עוד לא פתחנו אפילו את הדיון בעניין הזה. רוב הזמן עסקנו בחובת המכירה. עדיין אפילו אין לנו תמונה מה המשמעות של זה.
היו"ר איתן כבל
¶
אמרתי. אני לא יכול לקיים אותו בשעה הזו כדי לתת לזה מענה. אם ה-Must Sell, אנחנו כבר עוסקים בזה שלושה שבועות, אז ה-Must מפעלים זה מלחמת עולם שכבר חוצה את גבולות ישראל.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, זהבי, אני לא פתחתי לכם את זה לדיון. אתה רוצה להזמין אותה לכוס קפה ולשכנע אותה, זה עניינך. אני בא ומדבר אתך על עניין אחר. אני לא אמרתי שהנושא הזה לא יעלה. אני בסך הכול רוצה להציע לפצל אותו ואנחנו נדון בו במהלך ינואר.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
איתן, רק שאלה בניחותא. האם הפיצול לא יפגע בסופו של דבר, האם הפיצול הוא לא מלאכותי ויפגע.
היו"ר איתן כבל
¶
הוא קודם כול לא מלאכותי. ואני רוצה להזכיר, פרי, היה פה קרב על הערוצים, הקרב על המפעלים, כשאין לנו תשובות עדיין. אתה יודע, אנחנו פה ישבנו עם האמריקאים. חברים יקרים, זה פשוט לא הגיוני.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
מה לא הגיוני, אנחנו לא מבינים. אתה מדבר במונחים שהם לא כל כך ברורים. מה הבעיה, בוא נשמע למה אנחנו מפצלים עכשיו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
לא הצבעה. בוא נבין מה הבעיות. איך נגיע למצב שיש לנו את העניין של המכירה לכולם, ואנחנו לא יודעים מה מוכרים.
היו"ר איתן כבל
¶
יש הבדל בין ערוצים ל"מפעלים", זה שני דברים, סליחה. חאג', בכל הכבוד, אני לא אמרתי שאני נגד.
היו"ר איתן כבל
¶
הוא לא מבושל, החוק הזה. אני רוצה להביא לפה את אלכס גלעדי, אני רוצה להביא לפה את כל הגורמים שהביעו התנגדות ברמה הבין-לאומית לעניין הזה. מה, אני התחמקתי פעם?
היו"ר איתן כבל
¶
זה יסתיים בעוד שלוש שנים, ההסכם? אז מה, עוד פעם נתכנס ונעשה. אני רוצה לקבוע כללים גם מהיום והלאה. מי ערב לכך שיבוא מישהו בפעם הבאה וידע לתת את הפלטפורמה? אנחנו קובעים גם מהיום והלאה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אבל נכון להיום, מהגורמים המשדרים נשאר רק פרטנר שעדיין אמרה שביולי היא תתחיל לשדר.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אני מצטער, גם פרי, גם עיסאווי, אתם לא הייתם פה בתוך כל הדיון. הייתה פה סדרה ארוכה של דיונים. זה שאנחנו הלכנו – ופתחתי עם זה – לקראת הצדיקים מהערוצים השונים, זה דבר אחד.
אבל יחד עם זאת, אני רוצה להזכיר. סיימנו, הם ישבו ביניהם, ואנחנו נסענו, הכול בסדר. זה לא עובד כך. התפקיד שלנו גם לקבוע כללים מהיום והלאה.
היו"ר איתן כבל
¶
זה קודם כול מה שאני אציג לגבי הערוצים. בכל הכבוד לאוצר, האוצר עדיין לא נתן לי תשובה על שום שלב. עוד אפילו לא קיימנו דיון משמעותי בעניין הזה של ה-Must - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא, לא. איזה סיבה יש לי לדחות את הכול כשאני יכול לסיים את א' ואני ממשיך את הדיונים אחריהם, אני לא מבין.
יבוא האוצר ויגיד לי תעיף את הכול, נעיף את הכול. אני לא סבור שצריך להעיף, אני חושב שצריך לקיים דיונים בעניין הזה, לשמוע את הגורמים השונים. זה לא רק עניין שנוגע לנו. את אפורי שמעתי עד שכבר החליפו לי את הדם באפורי, אז את אלה לא נשמע? חבר'ה, באמת. אני לא בא להגן עליהם, אני רק רוצה לעשות את הדברים כמו שצריך.
יפעת בן חי שגב
¶
יפעת בן חי שגב, יו"ר המועצה לכבלים ולוויין. אני מבינה ומכבדת את החלטת אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לומר שוב את עמדתה המקצועית של המועצה לכבלים ולוויין שמופקדת על הסדרת שידורי הספורט ב-20 השנים האחרונות.
ללא חובת Must Sell על מפעלים ועל ערוצים, לא תהיה רפורמה בשידורי הספורט.
יפעת בן חי שגב
¶
חובת Sell על ערוצים תיטיב עם הפלטפורמות ודווקא ההטבה עם הצרכן תבוא בחובת Sell על מפעלים.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להזכיר לך, גברתי, את הדבר הבא. קודם כול, תודה על הדברים שאת אומרת. דבר שני, אף אחד לא הסיר את זה מסדר-היום. דבר שלישי, אני לא יודע אם בהכרח את צודקת. אני לא אמרתי שאת לא צודקת.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא אמרתי שאת צודקת בדיוק באותה מידה, אני לא יודע להגיד את זה בשלב הזה. אני יודע שסביב השולחן הזה יש הרבה אינטרסים.
היו"ר איתן כבל
¶
אני יודע. גברתי, אני חושב שגם אני מייצג לא רע את האינטרס הציבורי, בינתיים, כמעט בעשר אצבעות פה מול אינטרסים ציבוריים רבים. מרוב שכולם יוצאים מגדרם לעבר האזרח. כולם, לבם יוצא, מתפקע, לאהוב אזרחים.
היו"ר איתן כבל
¶
אבל אני מנסה, כדי שלא יפקע לבם של כולם, למצוא את האיזון הנכון. לכן אני חוזר ואומר בעניין הזה, מבלי לעלוב. קודם כול, בואו נתחיל להתקדם, להתחיל עם חובת ה"מפעלים". מיכל, בבקשה.
מיכל רפאלי כדורי
¶
סמנכ"ל רגולציה של יס, ואני חייבת לדבר בשם הניסיון. לא מזמן היה אירוע שקשור בליגה לכדורגל, משום שלא קיימת בחוק הסדרה לגבי שחקנים חדשים, פרטנר וסלקום, קפצו מחירי הכדורגל פי שלושה.
אני חושבת שאם אתה לא רוצה לדון כרגע בחוק, אפשר לפחות להכניס סעיף שקובע הוראת מעבר בנושא איסור בלעדיות, ובזה להבטיח שלא יהיה שחקן או פלטפורמה שלא תוכל לקנות "מפעל" שהיא רוצה, בהחלט כולל המתחרים שלי.
היו"ר איתן כבל
¶
מיכל, תסלחי לי. את לא בדיון אצלך, אני פה אמרתי שאני לא מוריד את זה מסדר-היום. מה לא ברור?
היו"ר איתן כבל
¶
לא. אני אמרתי שאני מתכוון לדון בזה. אני לא מתכוון לסגור את זה היום, זה הכול. פתאום כל אחד מסדר מה שמתאים לו? אמרתי שאני לא אדון בזה?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
איתן, השאלה – יכול להיות ששאלתי לא במקום אבל בשביל שאני אבין את התמונה. ברשותך, אנחנו הרי חיים באותו מקום ושומעים אותן שמועות. מה ההשלכות של חתימת ההסכם בין צ'רלטון לסלקום בשלב הזה על התנהלות החקיקה וההסדר? שאני אבין.
היו"ר איתן כבל
¶
בוודאי. הם, היו להם שנתיים בלי חוק, ולאן הגענו. כשהתחלנו לקיים את הדיונים, פתאום הבינו. הרי אם הם היו מסיימים, לא היינו יושבים לכלות עכשיו את הזמן שלנו על העניינים האלה.
היו"ר איתן כבל
¶
דהיינו, לא כל פעם שתהיה לנו איזה בעיה עם איזה גורם, אנחנו נגיד לו: אתה זוכר את זה? בוא נאיים עליכם שוב. אתה צריך לייצר פה מצב, זו כוונתי.
אדר זהבי
¶
יש הסדרה בשוק, השוק מסודר. זה מה שהוא אומר. שכתוצאה מההסכם הזה כל הפלטפורמות, יש להן את כל הערוצים, כרגע אין שום בעיה, הכול מסודר ומאורגן. זה מה שהוא אומר.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. קודם כול, אני רוצה להבהיר ואני אמרתי את זה גם לפרטנר אתמול בשיחה עם המנכ"ל שהתקשר אלי. שני דברים. כן, פרטנר עוד טרם חתמה.
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני, סליחה. זהבי, לא ביקשתי את עזרתך. שני דברים אני רוצה לומר. בכל הכבוד, פרטנר עכשיו לא תשחק, תעשה עלינו סיבוב. אחד. דבר שני שאני רוצה להבהיר בעניין הזה, החקיקה היא לכולם, גם לפעם הבאה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אבל נגיד שלא יהיה. נגיד. חושך. מה שנעשה, אנחנו ניתן את העדיפות, כי מה שעושה פרטנר עכשיו, היא מחכה שיחוקק החוק והיא מסתמכת על - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני לוקח בחשבון, כי מה אמרנו להם? אם אתם לא מסכמים את הדברים, אנחנו עושים חוק, נכון?
היו"ר איתן כבל
¶
יפה. תודה רבה. החוק שמוצע פה הוא לא כזה, אתה יודע, שולחים את המנכ"ל לעבוד עם מכושים.
היו"ר איתן כבל
¶
אגיד לך משהו, פרי. המציאות שלי היא גם להסתכל מי מדבר אתי. לא אתה, חס וחלילה, אני מדבר מהבחינה הזאת של הגורמים הצדיקים.
היו"ר איתן כבל
¶
אין לי עניין, אני רוצה שהדברים יהיו סדורים. אני רוצה לדעת בנושא שאולי סביב השולחן הזה אני אומר את זה, אין מישהו שלמעלה מ-15 שנה נלחם נגד הגורמים פה. ולא ויתרתי להם מעולם, ועשיתי אתם מלחמת עולם. אני בסוף רוצה שתהיה לנו ברכה.
היו"ר איתן כבל
¶
קודם כול, אני מתחייב. אני עוד לא מפצל. שיבוא האוצר יגיד מה הוא רוצה בסוף. אבל אני כן מתכוון בכל מקרה לקיים במהלך ינואר את הדיונים, חד-משמעית.
אסתי פלדמן
¶
אנחנו כולנו פה ביחד. אני רוצה להדגיש שעשינו שינויים נרחבים בחוק, בהסדרה, גם בהיבט של ה-Must Sell של מפעלי הספורט המשמעותיים וגם במכירה של ערוצי הספורט, כשהבסיס להסדרה שלנו מכוון להסכמה בין הצדדים.
אני רוצה להפנות אתכם לנוסח שהופץ לוועדה. אנחנו חושבים שהוא נוסח טוב, גם בהיבט של מפעלי הספורט וגם בהיבט של הערוצים.
אסתי פלדמן
¶
העיקרון הוא כזה, והעיקרון הוא זהה. אנחנו אומרים, כל בעל זכות במפעל ספורט משמעותי או ערוץ ספורט שרוצים לשדר, ישתפו את הרישיון שלהם לשידור, את הזכויות שיש להם, ישתפו אותן הלאה.
לגבי המחיר, יצאנו מהתמונה. אמרנו לגבי המחיר, הצדדים - -
אסתי פלדמן
¶
- - יגיעו בשלושה חודשים – אנחנו נותנים פרק זמן, בספורט זה הרבה זמן, בזכויות שידור של ספורט – שלושה חודשים להגיע להסכמה.
אסתי פלדמן
¶
גם לגבי מכירה של מפעל ספורט וגם לגבי מכירה של ערוץ. היה ולא הסכימו, יכול כל אחד מהצדדים לפנות למועצה בבקשה.
אסתי פלדמן
¶
למועצה לשידורי כבלים ולוויין, בבקשה שימונה מומחה בלתי תלוי שיבחן את הסכום שעומד בבסיס המכירה הזאת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
יש לי עוד הערה פה להכניס. השלושה חודשים שהם באים במשא ומתן, אז מה שייקבע בשלושת החודשים, אחרי שלושת החודשים שאין הסכמה, התשלומים יעודכנו רטרואקטיבית. מה הכוונה? אם המחיר המוסכם יהיה יותר גבוה, ישלמו יותר. אם זה פחות, אז יתחשבו בזה בשלושת החודשים הראשונים שהם מתחילים כי מתחילים לשדר.
אסתי פלדמן
¶
נכון. העיקרון הוא כזה. שלושה חודשים הצדדים יכולים להידון ביניהם ולהגיע להסכמה על המחיר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
למה לא לעשות את זה גם רטרואקטיבית, במידה ולא תהיה הסכמה? יש את הבורר, יעשו את ההפרשים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
למה למנוע שידור? מקסימום, לא סיכמו, הגיעו לבורר, יעשו את התחשיבים.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להבהיר את התהליך. ההצעה היא כזו, אני רוצה לחדד אותה עוד יותר. שלושה חודשים משא ומתן. אם לא הגיעו ביניהם להסכמה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
על הערוצים. אני מדבר רק ערוצים עכשיו. שלושה חודשים משא ומתן. לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה, הם יודעים שיש להם אפשרות לפנות לבורר.
לגבי הבורר, אני רוצה להבהיר את זה מראש כיוון שהאמון בין כל הגורמים הוא לא אפס, הוא כבר מינוס מיליון.
אז אני מודיע את הדבר הבא, גברתי אתי, ואתם תצטרכו למצוא את הנוסח. מועצת הכבלים והלוויין תבנה, מראש יהיה לנו "פול" של - - -
היו"ר איתן כבל
¶
ראיתם? עוד לא מינינו, עוד אין רשימה, הם כבר רבים מה זה תלוי. כולם כבר תולים אחד את השני, עוד לפני שהתחיל הדיון. על מה אתם מדברים, אתם יודעים באיזה עולם אתם חיים?
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
הבעיה לא במומחה בלתי תלוי. הבעיה שיש להם גורם שאחרי שהבורר הבלתי תלוי, המוסמך, המומחה, אם לא מקובל עליו הוא יכול לפנות לבית-משפט.
היו"ר איתן כבל
¶
לא. חברים יקרים. אתם רואים, אתם רוצים על ה"מפעלים". עוד לא התחלנו, דברים שהם לא אמורים להשפיע עליהם, כבר כל אחד קופץ.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אתה מבין, כולם מסכימים שלא תהיה הסכמה. מובן מאליו שלא תהיה הסכמה.
היו"ר איתן כבל
¶
ואני אומר את זה מראש. התהליך צריך להיות מובא לאישור ועדת הכלכלה כדי שאנחנו נראה שהדברים נעשו. חוסר האמון הוא מטורף.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, מיכל. אני הרגולטור שלך עכשיו? אני אומר לך איזה סרטים להעלות ב"יס" משפחה? לא. שאני אתחיל לבכות לך על מה שאתם מקבלים ואני לא אוהב? כל אחד במקום שלו. אני לא אוהב את ההערות האלה. יש דברים שאנחנו עושים אותם לא כי אנחנו ששים אליהם. כי המציאות כופה את זה עלינו.
אם היה הכול בסדר סביב השולחן הזה, לא היינו נדרשים לזה. מה, אני גננת? מה, נוח לי להתעסק בגננות? עוד מול אנשים מבוגרים.
אני מנסה להסדיר את זה כי אנחנו יודעים מה עברנו בחודש האחרון, לכן אני מנסה לומר לכם את העניין הזה. עקב חוסר האמון, מה זה מפריע? יובא, נאשר את זה. אוקיי? והבורר יצטרך לתת את פסיקתו.
פה, אם – זה אני לא יודע להגיד – אם אחד הצדדים, לא מצאה חן בעיניו החלטת הבורר, מה הלאה, גברתי?
אתי בנדלר
¶
בהתאם לנוסח המוצע היום יש תמריץ תמיד, להבנתי, בהתאם לנוסח המוצע היום, לכל צד שלא יהיה שבע-רצון מהחלטת המומחה, יש תמריץ לגשת לבית-משפט.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
עם כל הכבוד למועצה, אני חושב שמנגנון של בורר מוסכם או בורר שימונה על-ידי בית-משפט, גם יזרז, גם ייעל את התהליך, ואני הייתי עושה אותו פעם אחת ולא פעמיים.
היו"ר איתן כבל
¶
עכשיו זה מה שמפריע לך, הכללים באישור הוועדה? נו באמת, אנחנו פה עוד לא התקדמנו מטר. הכללים? חגית, לא מתאים לך, כבר יש לך ניסיון פה. קפצת לי על הדבר הכי אזוטרי בעניין.
היו"ר איתן כבל
¶
בסדר. אנחנו פה. חגית, קודם כול אני רוצה פה להבין את ההליך. סיכמנו שלושה חודשים. אני רוצה תהליך הכי מהודק. אם בית-משפט יודע לתת לי תהליך הכי מהודק, אני אלך לבית-משפט.
היו"ר איתן כבל
¶
שירה, יש לך פריבילגיה שאת בשם של הבת הקטנה שלי. זה התפקיד שלכם עכשיו. סוף סוף, אתם אנשי המקצוע, תנו לי את התשובה המקצועית, המשפטית. אחרי השלושה חודשים האלה אנחנו חברי הכנסת רוצים הליך שיודע לחתוך את זה הכי מהר, הכי מקצועי, עם הכי פחות שמישהו יודע לפתוח את זה. תגידו לי מה לדעתכם ההליך הכי נכון כדי לסיים את זה, זה העניין. אני לא רוצה שמישהו פה כבר אומר – אני, מה אכפת לי, ממילא יש לי בית-משפט, אני מכדרר את הבודק, ולוקח זמן כי זה נוח לי. ותמיד יהיה אחד מהשניים שנוח לו בנסיבות המתקיימות לעשות את זה, ואנחנו רוצים למנוע את זה.
דרור שטרום
¶
דרור שטרום, מייצג את RGE בדיון הזה. התהליך הכי מהודק, הכי מובנה, הכי יודע מראש, עם כללים מסודרים, זה תהליך של בוררות ולא תהליך של מומחה, שאגב אין לו כללים, אין לו פרוצדורות. יש תוספת לחוק הבוררות שמסדירה בדיוק את הכללים. בוררות זה הליך מובנה.
יותר מזה, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אני לגמרי מצטרף לדעתה בעניין הזה. היא צודקת. כאשר אתה פותח החלטת מומחה לדיון בבית-משפט, בית-משפט מתחיל מהתחלה, בעצם לא עשית כלום, בעוד שכאשר יש פסק בורר, מנומק, על-פי התוספת של חוק הבוררות, בתי-משפט נזהרים מאוד מלהתערב בפסקי בורר.
וכל הרעיון כאן זה שפסק הבורר יהיה כבר סופי ושתהיה הכרעה מהירה וההכרעה הזאת תכובד על-ידי הצדדים. לכן חושבים עשר פעמים לפני שהולכים בבקשות האלה, בתי-משפט מכריעים בהן מהר.
גם תהליך המינוי צריך לאפשר הסכמה. באין הסכמה – או בית-משפט, או המועצה, זה לא משנה כבר מי – אבל קודם כול לתת לצדדים להחליף מומחים, הם הכי יודעים מי המומחים שמתאימים לנושאים האלה, להסכים, ואם לא הגיעו בתוך שבועיים להסכמה, ימנה בית-משפט.
אסתי פלדמן
¶
להערתך השנייה, אין לי אלא להסכים, לגבי בית-משפט. יכול להיות שצריך לעשות חשיבה בעניין הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
את כבר מגיבה לו והוא מגיב לך והוא אומר לך מה פתאום ואת אומרת לו מה פתאום. בסך הכול זה עניין של תשובה מקצועית משפטית, לא צריך לנסוע לחוץ-לארץ ולהביא מומחים מחוץ-לארץ. כל העניין פה שאני צריך מכם את ההליך.
היו"ר איתן כבל
¶
המנגנון שאנחנו יודעים להגיד שהוא יודע לתת לנו את מה שפרי מצפה, את מה שטיבי מצפה, עיסאווי ואחרים.
היו"ר איתן כבל
¶
הוא לא עונה, מסיבה פשוטה. אם זה היה במדינה או בעולם "נורמלי" – במירכאות – אני רוצה שתבינו, אתם לא יכולים לסדר. יש פה עניין שצריך לתת לו – את יודעת – אני צריך את הכוח. יכול להיות שבסיבוב הבא כבר לא נידרש לזה.
אסתי פלדמן
¶
אז אני אגיד לך מאיפה יש את הכוח. הכוח הראשון הוא שאחרי 90 יום השידור עולה, הקונה מתחיל לשדר.
היו"ר איתן כבל
¶
לא. העניין הוא בכל מקרה אם, אם, אם תהיה רטרואקטיביות של התשלום, זה לא הבעיה. זו לא הבעיה. הבעיה היא אחרת. אני רוצה להזכיר לכם את הקרב הגדול שהיה לנו בדיון על הבזק – אתה זוכר? עם הרטרואקטיביות.
היו"ר איתן כבל
¶
איפה היא נקודת האיזון? כי תמיד יש מישהו שהאינטרס שלו, טוב לו יותר בהליך כזה או אחר, ואני לא רוצה לשחק לצד של אינטרס כזה או אחר. מנקודת המבט שלי, הם לא מעניינם אותי. אני רוצה תוצאות ולכן מה שאני מנסה גם לומר לכם – שירה ולצוות המשפטי – שלושה חודשים זה זמן סביר.
היו"ר איתן כבל
¶
שנייה, עוד לפני. אם אני נותן את הפתרון של להתחיל לשדר לפני שיצרתי את המנגנון, תמיד תמיד יהיה אחד בעל אינטרס.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מנסה להגיד את הדבר הבא. 90 יום, אחר כך אני צריך את הגורם המקצועי. אם זה בורר, שבלתו, אחר כך הוא מסיים, חודש, חודשיים כפי שנקצוב לו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אבל אם לא יתחילו לשדר, החמישה חודשים האלה, כל עונת הספורט הזו הסתיימה.
יפעת בן חי שגב
¶
סליחה, היושב-ראש, אני מבקשת להציע. צודק אדוני שהשדה הזה הוא סבוך-אינטרסים ויצרים, ומי כמו המועצה לכבלים ולוויין יודעת את זה, ובמקרה גם כרגע מונח על שולחננו מקרה מרתק שקראתם עליו בתקשורת.
אני רוצה להציע שהמועצה לכבלים ולוויין, ללא תלות במי מאייש אותה, כי מעצם הגדרתה וסמכויותיה ואופייה, היא הגוף המאסדר את השוק הזה.
תציע פול של בוררים, הצעת את זה. אני חושבת שזה רעיון טוב, זה יבטיח לוחות זמנים מהירים יותר, הרבה יותר מאשר בבתי-המשפט. פול של בוררים שממנו יבחרו הצדדים בורר.
שירה גרינברג
¶
מה שאנחנו אומרים זה כזה דבר. שלושה חודשים כפי שאמרת, לניהול משא ומתן. לא הצליחו להגיע בפרק זמן הזה, צריך באמת למנות מישהו שיכריע – בורר, מומחה – צריך להכריע.
הבעיה היחידה שלנו עם בית-המשפט זה החשש שלנו שהדבר הזה יתארך, ואם זה יתארך והשידור לא ישודר בעצם, הציבור יפסיד.
ולכן, יכול להיות שצריך לשלב את שתי ההצעות שנאמרו כאן. נותנים חודשיים לבורר כדי להכריע, ולאחר מכן אם לא הייתה הכרעה אז כן ישודר, וברגע שהוא יכריע זה יהיה ברטרו אחורה מאותו רגע שהוא הכריע. ולכן יש פה פרק זמן, אנחנו יודעים שהוא קצר והוא סביר.
דודו קובסניאנו
¶
דודו קובסניאנו, היועץ המשפטי של המועצה. אני רוצה רק להשלים מה שאמרה היושבת-ראש. אנחנו כרגע חווים הליך שהחוק אמור לחוות אותו ולטפל בו, ולכן אנחנו יודעים מהניסיון מה צריך לעשות ולא ברמה של מה כדאי או מה ראוי.
וההליך שצריכים לעשות, לשיטתנו, צריכים תוך פרק זמן לקבוע בורר. אותו בורר יצטרך תוך פרק זמן קצוב לקבל החלטה, ההחלטה תחייב את הצדדים ועד אז במהלך המחלוקת צריך שיהיה שידור, כי אם אין שידור הצופים ייפגעו - -
דודו קובסניאנו
¶
אנחנו לא רוצים שחלק מהציבור שמנוי או לאלה או לאלה או לאלה, לא יראה את השידורים. מחר יש ליגת האלופות בערוץ מסוים, אנחנו לא רוצים שלא הצופים של אלה או לא הצופים של אלה יראו.
ולכן זה מה שכתוב, אגב, כיום במדיניות המועצה, שבסך הכול צריכים להכניס שני שחקנים, שביקשו אגב מאתנו שאנחנו נחיל את מדיניות המועצה בסכסוכים שלהם מול ערוצי הספורט, רק אמרנו להם שאין לנו סמכות כי החוק לא חל עליהם, וזה מה שצריך לעשות.
שלמה פריזט
¶
ד"ר שלומי פריזט, אני מייצג את פרטנר בדיון הזה. אדוני, כאשר עברו שלושה חודשים ונתגלעה מחלוקת, לא הצליחו להגיע להסדר, יעלו השידורים כאשר - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אדוני, סליחה. אני רוצה להסביר לך. אני לא ביקשתי שתסדר את המשא ומתן שלך עכשיו, זה תשאיר לנו. תסלח לי. אתה גורם אינטרסנטי בתוך התהליך הזה, אתה לא יכול לסדר לך את זה. אנחנו נחליט אם זה יעלה או לא יעלה.
היו"ר איתן כבל
¶
אבל אני יודע למה אתה מציע. אתה תדבר עכשיו על טובת האזרחים וטובת הצופים, והכול בסדר, אני לא אמרתי שלא, רק אני מציע לך בהצעה, ד"ר פריזט – שאתה בן אדם מכובד בעיני – אל תסדר את המשא ומתן שלך. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
¶
כשכל אחד בא להציג את עמדתו, לפחות יחשוב על דברים נוספים. כשמתאים לו אז הוא רואה את הציבור. בבקשה.
מודי פרידמן
¶
מודי פרידמן, מ-RGE. אני לא רוצה לייצג את טובת הציבור פה. אני לא פונה למען הציבור. אני פונה לכך שבסופו של דבר גוף שיש לו משא ומתן עם גוף אחר, אני מציע שבאמת ינהלו בטווח הכי קצר שבעולם את המשא ומתן, תחום בזמן, בוררות, מסלול, מקובל. בטח לא יכול להיות במהלך הדבר הזה שיתחילו שידורים. לא יכול להיות. צריך למצות את התהליך הזה, לגמור את ההליך הזה, הכי קצר שבעולם, ואז להגיע להשלמה.
ובדאגה של כולם פה לטובת הציבור, אני לא יודע אם אתם יודעים, הגופים משדרים ספורט. לכל הגופים יש ספורט, אז הגוף שרוצה לעשות את זה, שיכניס את ידיו לפעילות ויגמור את העסקה, לכאן או לכאן.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר משהו לסדר היום. מתנהלים פה מאחורי הדלתות כל מיני דיונים, הסכמים, דילים. אני מרגיש את עצמי כמי שיושב פה כחותמת גומי, עוד מעט יבוא מר ביטן או מר אסמלם - -
אלידור בליטנר
¶
אלידור, משרד המשפטים. ההערה שלי נוגעת לעניין הביקורת השיפוטית, מה שדיברנו קודם על בית-המשפט המחוזי, לא למה שנדון כרגע על שידור גם כל עוד אין הסכמה.
אני חושבת כשאנחנו מדברים על עילות ביטול, פסק בורר בחוק הבוררות, מעבר לכך שלא בטוח שכל העילות רלוונטיות, כל חוק הבוררות בנוי על כך שהבסיס הוא הסכמת הצדדים – הצדדים הסכימו ללכת לבורר ופנו לבורר שבעצם מוסכם עליהם. ולכן, הביקורת השיפוטית יכולה להיות בעצם מאוד מצומצמת, לעילות מצומצמות, כי המקור הוא הסכמה. כאן, במישור של גישה, זכות גישה לערכאות שיפוטיות אנחנו צריכים לחשוב אם זה המודל המתאים.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
משפט אחד. אני רוצה ואני מבקש מכבודו, מהוועדה, שתיקח בחשבון שיש ציבור ערבי שרוצה שידורים בערבית. אנשים נאלצים לראות שידורי אל ג'זירה, לא קונים הוט ויס כי הם רוצים לראות ספורט במקום אחר. בגלל שיש טמפרמנט של שידור המשחקים בערבית – אני יכול להזכיר לכם את זה, זה שפה חשובה כאן, ולכן צריך להיות הסדר נאות.
הערוצים למיניהם, נדמה לי שרק ערוץ 5 משדר קצת בערבית, אבל השאר לא. אני חושב שצריך הסדר נאות. אני לא אכנס לפרטים כאן איך ובאיזה צורה אבל צריך לקחת את זה בחשבון ושזה יהיה מוסדר.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
גם, וגם לתת – ערוץ שמקבל גם ערוץ ייעודי בערבית, צריך לקבל בהתאם לגודלו ובהתאם לפרמטרים שנקבעו בחוק הקודם, לפי אחוזים.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
צריך פרמטרים. אני לא רוצה להיכנס לפרטים איך לעשות את זה. אני רוצה שניקח את העיקרון הזה ואחר כך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
שמה? קודם כול, זה לא קשור לחוק הזה פה בכלל, אבל אם אדוני רוצה להציע לנו הצעה, שאני גם אבין אותה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
אני מציע בכל השלבים של החוק הזה לקחת בחשבון שיש ציבור ערבי ודוברי ערבית ורוצים שידור בערבית, בכל השלבים. יש כל מיני דברים שצריך לעשות, ביניהם לחייב שידורים בערבית – יש 5% ולא כולם עומדים בהם, יש גם ערוצים בערבית שצריך לתת להם במחיר שהוא לפי הגודל.
יפעת בן חי שגב
¶
חבר הכנסת זחאלקה מתכוון להתיר שגם ערוץ ערבי או ערוץ כזה או אחר יוכלו לרכוש, כמו ערוץ ייעודי, בעי"ן.
אתי בנדלר
¶
חבר הכנסת זחאלקה, אתה באמת העברת מסמך שמדמה להיות מסמך הסתייגויות או הצעות, אבל הוא מאוד בלתי מסוים. על סמך המסמך הזה אנחנו לא יכולים, נדמה לי שאתה לא יכול להציע משהו קונקרטי ואנחנו לא נוכל לרשום הסתייגות כי לא ברור.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
לא, לא. אני לא מתרגם את ההסתייגויות שלי. ההסתייגויות שלי הן הסתייגויות דיבור. אני רוצה לדבר על העיקרון.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
איתן מכיר את הנושא הזה ואני חושב שהוא קרוב ללבו. אנחנו לא רוצים לשנות סדרי עולם אלא לראות כיצד לעשות זאת בצורה נאותה ומסודרת.
היו"ר איתן כבל
¶
והם זוכים להתייחסות בכל הערוצים ממש בשוליים של השוליים של השוליים. ומה שאומר זחאלקה בצורה מפורשת – סליחה, אנחנו רוצים שהציבור שלנו, גם בתוך התמהיל הזה יזכה ליחס המצופה, זה הכול. הכי ברור.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני אתרגם את זה, איתן, ברשותכם. היום הציבור הערבי, חברים, ברובו הגדול, אין לו יס.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני חובב, מה לעשות. היום, הציבור הערבי ברובו המוחלט צופה בספורט דרך לווייני, דרך אל ג'זירה וכל מיני ערוצים. הציבור הערבי לא מחובר הרבה להוט וליס. למה? בגלל הוט תשתיות, ויס עלויות, זאת המציאות. הסוגיה שג'מאל מעלה, היא יותר נוגעת ל"מפעלים" מאשר לערוצים.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבין את זה. נכון, אתה צודק. ברשותכם, אני רוצה לומר לכם איך אני רואה את הדברים, בכל הכבוד להם שם. אני אומר, כאן מתנהל הדיון, שם עם כל הכבוד אף אחד לא יקבע לי.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לומר כך. ההצעה, היא חייבת להיות קצת יותר משופרת. יש לנו ויכוח, ויכוח מקצועי, סביב שתי נקודות בסעיפים המונחים כאן בפנינו. אין ויכוח על הצורך לתת שלושה חודשים משא ומתן.
יש לנו ויכוח מקצועי סביב שתי נקודות. האחת, האם בסיום המשא ומתן - -
היו"ר איתן כבל
¶
- - ישדרו או לא ישדרו, ויש כאן דעות לכאן ולכאן, פעם אחת. ופעם שנייה, היא נוגעת לעובדה איך מסיימים את ההליך של אי-הסכמה הכי מהר שאפשר.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, ההתייחסות היא בכל מקרה התייחסות מקצועית. אפשר ללכת את הדרך הרגילה. מה שאני אומר גם פה לאנשי משרד המשפטים ומשרד האוצר, היועצת המשפטית – צריך לראות איך אנחנו תוחמים את הזמן. אני חושב שלבורר – עוד לפני, או בורר או בודק, אני עדיין לא נכנס לתוך - - -
היו"ר איתן כבל
¶
מצמצם, סליחה. נשאר לי כאן, אני מצמצם את העניין הזה ואני אומר – אוקיי, חודש, סיים. מה קורה אם מישהו רוצה עכשיו לעתור לבית-המשפט?
היו"ר איתן כבל
¶
בית-המשפט הוא לא עד קץ כל הימים. אתה לא יכול לבוא ולהגיד לבית-המשפט: ישבנו בכנסת והחלטנו שאתם תוך חודש תיתנו תשובה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא. אני רוצה לסיים קודם כול את הדברים שאני קבעתי פה. הדיון היה פה קודם. היה גם פה דיון.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, יש הבדל באשר שם רבים על הקניפל. פה זה לא קניפל, פה אני רוצה לקבוע את העקרונות.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אחדש את זה בכל מקרה. אני מסיים עכשיו, אני מסיים את החלק הזה. אני אסיים את זה היום, גם אם לא יודע מתי זה יהיה – באחת בלילה אני אסיים את זה, לא מעניין אותי.
היו"ר איתן כבל
¶
אנשי האוצר, חברים יקרים. דוד כבר נהיה 35-F מרוב שהוא טס על גלי ההצלחה שלו. די, מספיק.
אני ממקד את הדיון שלי בחובת המכירה. דיברנו על שלושה חודשים, אני מקצר את תהליך המומחה לחודש שהוא צריך לתת תשובה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, לא סתם אמרתי, תכף אני אסביר למה. הוויכוח הוא אחד. הבעיה אם זה בורר, שלכאורה – אבל מסתבר שגם הוא לא מסיים את התהליך כי תמיד יכול מישהו לעתור על הליכים שהם הליכים לא - - -
היו"ר איתן כבל
¶
עניינים משפטיים. אני שם את הבעיות, ונקבל את ההכרעה. ומצד שני, אם אנחנו הולכים להליך של מומחה ברשימה מסודרת שנקבעה והכול בסדר, הסיכוי שמישהו ילך לבית-המשפט ביום שאחרי הוא הרבה יותר גדול. זו האמת, שצריך להניח אותה לפתחנו.
לכן, בנסיבות האלה אני אומר לכם, אני מעדיף בורר ולקחת את הסיכון – שהוא מתקיים, לא יודע אם הוא קטן – אבל הוא בטח יותר קטן מהסיכון שבו אתה הולך מול הליך של - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה קודם כול להבהיר. אני רוצה, פרי, לומר לכם. ההצעה המונחת כאן לפנינו היא לא אם אנחנו מחכים למוצא פי פרטנר או ONE, קודם כול שיהיה ברור, כי לצערי, זו ההתכנסות ואני לא מקבל את זה. אני רוצה לקבוע מודל קודם כול, שאחר כך אנחנו יודעים להיות קשובים ל-ONE, אנחנו יודעים להיות קשובים לאחרים, אבל אני צריך להיות בתוך מסגרת. אני לא יכול לפעול על-פי מי לחץ אותי או אתכם יותר, בכל הכבוד. בבקשה.
איתמר חרמון
¶
איתמר חרמון, המועצה לכבלים ולוויין. לגבי המודל שאדוני דיבר עליו, אנחנו חושבים שאחרי שלושה חודשים – זה גם הנוסח שהובא בפני הוועדה – ברגע שפונים כבר להליך של המומחה, בורר, בית-משפט, מהרגע הזה כבר השידור צריך לעלות לאוויר.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. אני ביקשתי את עזרתך איפה שלא? שים לב מה עשית. באותו מסלול אתה מנסה לתת לי שני פתרונות. אני אמרתי קודם כול בואו נסיים, הצבתי שתי נקודות. אמרתי, נקודה אחת היא – בורר, מומחה, ואנחנו מתקרבים לבורר על-פי התהליך. הורדתי את זה גם לחודש, מתוך רשימה. ומצד שני, אחר כך נדון בשאלה כשיש ויכוח גם פה בין חברי הכנסת.
דודו קובסניאנו
¶
רק חידוד לנושא. בהנחה שהולכים לבורר, כדי להקל קצת, קודם כול באין הסכמה בין הצדדים אז המועצה תחליט על בורר. קודם כול ניתן להם, יכול להיות שהם יסכימו ביניהם.
אדר זהבי
¶
איתן, אין כאן לוחות זמנים, מדובר פה על פלטפורמות שעוד לא עלו. ככל שהן יעלו, טווח העלייה שלהן הוא חצי שנה, שנה.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. אגיד לך מה ההבדל. לך אין לוחות זמנים. אני רוצה לראות את הדברים סדור מולי, אני לא רוצה למצוא את עצמי אחר כך עוד מתרחק בתהליך.
אודי מילנר
¶
לא, בסיטואציה שקיימת. כרגע יש שלוש פלטפורמות שעובדות מול שלושה גופי ספורט וכולם משדרים לכולם, ויש ניסיון של פלטפורמה רביעית, שזה פרטנר, להיכנס. אנחנו עלינו בסלקום לא אחרי שהוועדה התחילה כבר לפני שנה - -
אודי מילנר
¶
- - ויושבים עם פרטנר לנסות להגיע להבנות. והמודל שאנחנו מציעים כל הזמן זה המודל של סלקום – מה שסלקום שילמה בואו תשלמו אתם. ואתה מרגיש כל הזמן שפרטנר מתנגדת.
אודי מילנר
¶
מה שסלקום שילמה לנו, זה מה שאנחנו מבקשים מהם, בהפחתה של העונה שחלפה לה. זאת אומרת, נותנים להם את החלק היחסי שנותר להם מהזכויות שיש לנו, והסיטואציה שהם לא מוכנים. הסיטואציה הזאת, היא נובעת מכך שהם חושבים שהוועדה תשיג להם מחיר טוב יותר, ואחת הנקודות הכי חשובות שיש פה בהגדרה של ה-guidelines עבור אותו בורר / מומחה, היא להגדיר איזשהו מינימום.
אודי מילנר
¶
מינימום זה יכול להיות מינימום של מחיר, בדומה לפלטפורמה אחרת שעלתה; מינימום של צופים אם הולכים לפי המודל של מכפלת מחיר כפול צופים. זה יכול להיות כל מינימום שיוגדר, אבל זה צריך להיות המינימום, כי אם אנחנו מציעים כמה חודשים לפרטנר להיכנס בתנאים של סלקום והם לא מוכנים, זה צריך להרים לכולם פה גבה, שיש פה איזשהו חוק פרטנר שמנסים להשיג את הכול בזה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא מתכחש לעובדה אבל אני רוצה להזכיר, חברים יקרים, אנחנו גם חייבים להיות עקביים. אי-אפשר, אנחנו לאורך כל הדרך ביקשנו מעצמנו לא להתערב בהליכי משא ומתן. על זה אנחנו כבר יושבים פה עם העניין הזה של - - -
היו"ר איתן כבל
¶
עד לרגע זה, אני רוצה להזכיר לחברים כאן, אני גם צריך להעמיד את עצמי מול הפרצוף שלי לדברים שאמרתי מתחילת הדרך, שכל אחד ואחד מכם אמר בתחילת הדרך – שתבעתם וביקשתם פה שלא תהיה מעורבות במשא ומתן, אבל כן קבענו שיהיו אמות מידה, שבהן יהיה ברור שמי מהצדדים מנסה לשחק את המשחק, ייקבעו לוחות זמנים שבהם אנחנו שמים את הבורר וכו', בדיוק כמו בזק. אם בזק – שזה סכומים לאין שיעור יותר מורכבים וגדולים – אז בוודאי אנחנו נעשה את זה גם פה.
אני מבין את מה שאתם אומרים אבל אני לא יכול. מה אתה מבקש ממני? אתה מבקש ממני להתערב בהליך של משא ומתן.
אודי מילנר
¶
לא. אני מנסה להגיד שזכויות שידור זה משהו שהולך וחולף, זה כמו שעון חול והוא מתכלה, בניגוד לבזק, להשוואה שלך, התשתיות נשארות. פה הסיטואציה היא שהמוצר שלנו הולך ומתכלה. רכשת, לקחת סיכון, לא יכול להיות שיבוא מישהו ויקנה משהו לפי שבורר החליט, שזה מחיר נמוך מאחרים.
צריך להגדיר מינימום. הייתה סיטואציה דומה עם סלקום.
היו"ר איתן כבל
¶
אגיד לך מה העניין. אתה יודע מה היתרון שלך מולם? שהיום כללי המשחק הרבה יותר ברורים בשוק. יש כללי משחק הרבה יותר ברורים. ברגע שצ'רלטון סגרו עם סלקום, כללי המשחק הם הרבה יותר ברורים. מה בעצם מבקשים ממני בחקיקה? להתערב בצורה שמפריעה לי.
אודי מילנר
¶
הם לא חייבים לקבל את זה. אם הבורר החליט מחיר מסוים, זה יכול להיות cap עליון, והם לא יקנו.
היו"ר איתן כבל
¶
אני מנסה להגיד לכם את הדבר הבא. יש כאן שתי נקודות שמונחות לפתחנו – והיא לא לטובתכם ולא לרעתם, והפוך.
הנקודה היא כזו. אמרנו בהתחלה, אפילו ירדנו מבודק. שירה, ירדנו מבודק. אמרנו שיהיה בורר, הורדנו את זה לחודש, את התהליך של הבוררות.
היו"ר איתן כבל
¶
ואנחנו גם נקבע קביעה שאומרת מה קורה. הרי תמיד בסוף התהליך יכולים לבוא ולהגיד, מסיבות – איך קראנו לזה – משפטיות - - -
היו"ר איתן כבל
¶
בעניינים משפטיים. שלא נתנו לו את האפשרות להציג את עמדתו או דברים מן הסוג הזה. ובסופו של עניין הרי אתה רוצה למכור לו. הנחת העבודה שלך היא שהוא רוצה לרכוש. הוא רוצה להוריד את המחיר כמה שיותר, אתה רוצה להרוויח את המחיר שלך כמה שיותר. זה לגיטימי, זה לגיטימי.
איפה אנחנו עומדים, הכנסת, בעניין? אומרים, חברים יקרים, אנחנו רוצים להסדיר את השוק, שלא כל אחד פה יעשה לעצמו שבת. אתה לוקח את הבורר שהוא יודע כבר את השוק.
מה היתרון? זה לא מאפס. זה לא אפס. הבעיה היחידה שמתקיימת עכשיו לך מול פרטנר היא אחת. שאין לו כמו סלקום, 100,000 או 115,000 צופים.
שי באבד
¶
יש פה שתי נקודות נפרדות, אני חושב שהן מביאות את הקושי. נקודה אחת מדברת על מספר המנויים והתשלום שצריך להיות לפי מספר מנויים, וזה הקל. אין לך מנויים – אתה לא משלם; יש לך מנויים – אתה תשלם. אתה עם 20,000, 50,000, 100,000.
אבל מה קורה? המרכיב של המחיר היום הוא לא פר מנוי. המרכיב של המחיר היום נעשה גם עם שקלול מסוים של המנויים אבל בעיקר על נושא הזכויות, קיבלת זכויות שידור או לא קיבלת. הקבלה של זכויות השידור, אין לה קשר לכמות המנויים שיש לך.
שי באבד
¶
זאת אומרת, once מכרת לסלקום או להוט זכויות שידור, להוט יש פי חמישה לקוחות מסלקום, אבל הם כביכול ברמת העיקרון צריכים לשלם אותן זכויות שידור.
פה נוצר שורש המחלוקת כי פרטנר יבואו ויגידו: אין לנו אף אחד.
היו"ר איתן כבל
¶
אין לי בעיה, רק אני רוצה לסיים את הרעיון שלי. הנקודה היא פשוטה. אתה צודק, רק קיימנו פה שעות על העניין הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
לכן השאלה, אני אומר את זה גם לנציגי פרטנר ואני אומר את זה לכם, שאלת מספר המנויים איננה רלוונטית כבר.
מיכל רפאלי כדורי
¶
סליחה, חבר הכנסת כבל, תדבר עם חברי המועצה, אותה מועצה שהסדירה את ה-Must Sell שלנו.
יפעת בן חי שגב
¶
אני רוצה פה לנסות לתת מענה. שני דברים. אחד, באשר לדוגמה שהציג פה אודי מילנר, נציג ONE. אני רוצה להציע ביטוי פשוט וקצר שמנחה את מדיניות המועצה היום - "בתנאים הוגנים ובלתי מפלים". ברגע שזה נקבע ככלל, הרי שמחויבת פה איזושהי הגינות ומחויבת פה הצעה שהיא בלתי מפלה כלפי השחקנים האחרים. וזה נשמע כמו שלוש מלים מאוד תמימות, הן ממש לא, על זה יש הרבה מאוד מחלוקות.
יפעת בן חי שגב
¶
"בתנאים הוגנים ובלתי מפלים". להוסיף את שלוש המלים האלה: "בתנאים הוגנים ובלתי מפלים", כפי שקיים היום, וזה נותן מענה לדוגמה שהציג אודי מילנר ולדוגמה שאנחנו כיום מתמודדים אתה.
היו"ר איתן כבל
¶
גברתי, זה רעיון לא רע. אני רק אזכיר לך את הדבר הבא. "הוגנים ובלתי מפלים" זה עניין של נקודת מבט.
מיכל רפאלי כדורי
¶
חבריי מפרטנר וסלקום כל הזמן מנפנפים בהגנת הינוקא שקיבלה יס, וגם האוצר תומך בזה, אז אני מחזיקה ביד את החלטת המועצה שדיברה על ה-Must Sell שלנו, יש שם מונח שנקרא "מספר מנויים מובטח", בעגה המקצועית שלנו Minimum Guarantee, של 150,000 מנויים.
אין דבר כזה ששחקן מגיע ביום הראשון ומשלם לפי מנוי אחד. זו הפרוצדורה בענף השידורים, זה מה שהוסדר לנו.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה, מבחינתי. אני רוצה להזכיר, זה כאילו הדיון פה לא התקיים ולא שרפנו פה שעות ולא היו ויכוחים, ודודי אמסלם עזב, נטש את עמדתו בוועדת הפנים כדי לבוא פה ולהיאבק חשוף חזה על העניין הזה.
אני רוצה להזכיר לכם שהיה פה דיון, היה ויכוח. למה אני אומר את זה? בסוף הגענו להבנה שאומרת – אנחנו לא מתייחסים, לא מפריעים לשוק להתנהל.
אי-אפשר. מה אתה מבקש ממני? אני רוצה לעזור לך.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אומר את זה לכם, חברים יקרים. אתם צריכים להבין גם כן את מה שקורה. גם אם אני רוצה לעזור לכם, אדוני המנכ"ל.
היו"ר איתן כבל
¶
סליחה. אני מבין אתכם. אני לא אוהב את ההתנהלות של פרטנר – אמרתי את זה לפרוטוקול, אמרתי את זה למנכ"ל שלהם, אמרתי לנציגים שנמצאים פה.
היו"ר איתן כבל
¶
בשונה מכולם, אני לא אומר את זה בהדלפה לעיתונאי. אני אומר את זה פה בצורה ברורה, על השולחן, כמו שאני אוהב לעשות, שלא יגידו: שמענו, ההוא אמר. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.
יחד עם זאת, אני חייב, עם כל הכבוד לכם ועם כל הכבוד לכעס שלי אליהם, לייצר איזשהו מפתח שהוא מאזן.
היו"ר איתן כבל
¶
ולכן, אני רוצה לסכם את התהליך הזה עד כאן, אני אפזר את הדיון, אחר כך אנחנו נודיע מתי אנחנו מתכנסים ונעבור לעניין בזק.
לאה ורון
¶
אנחנו מנסים לבקש את אישורו של יושב-ראש הכנסת לחדש את הישיבה בשעה 16:00, בעת שמליאת הכנסת מקיימת את דיוניה. אם נקבל אישור, נחדש ב-16:00; אם לא – ב-17:00 או ב-18:00, בהתאם לאישור שנקבל מיושב-ראש הכנסת. קיבלתם את האישור מיושב-ראש הכנסת שהישיבה תתחיל ב-16:00?
היו"ר איתן כבל
¶
אז לכן תנו לי לסיים את זה, אחר כך תשבו לבלבל את המוח אחד לשני.
אני ברשותכם רוצה לסכם את הדבר הבא. יש לנו שלושה חודשים התמחרות, אין ויכוח. כבר סיכמנו שזה יהיה בורר, סיכמנו שזה יהיה חודש בוררות.
היו"ר איתן כבל
¶
החלטה של הבורר, נכון. העדפתי את הסיכון הזה שאם לא יגיעו ביניהם להסכמה, שאחד מהצדדים ילך לבית-המשפט סביב עניינים שאתם מגדירים אותם - - -
היו"ר איתן כבל
¶
תנו לי לסיים. אתה לא יודע מה אני רוצה לומר. בתוך החודש הזה, שבועיים תינתן אפשרות, אני מעדיף שהצדדים יגיעו להבנה ביניהם על הבורר. לא הצליחו להגיע ביניהם בשבועיים האלה, אני מעדיף - - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן. ואז, המועצה, מתוך רשימה של חמישה בוררים שתקבע ושאמות המידה לקביעתם תובא לכאן לאישור. אני רוצה לראות – אמיר, אני ראיתי את ההצעה שלך, אני לא מקבל אותה.
שי באבד
¶
בדיוק. אנחנו מעדיפים שלא תהיה מעורבות מדינה כדי שההליך יהיה מהיר ועסקי. המדינה זה תמיד מסבך. מנגנוני המדינה והרגולטורים של המדינה תמיד מסבכים.
היו"ר איתן כבל
¶
לא. חברים יקרים. לא. אני מסכם ומחליט. גברתי, תודה. אני צריך אותך, פרי. יש לנו עוד דיון.
היו"ר איתן כבל
¶
אתה מוכן להקשיב? אני מודיע לכם שהעדיפות הראשונה שלי היא המועצה. אם לא תפילו אותי לרצפה ב"איפון" בשנייה הראשונה, חבל לכם על הזמן.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אומר את זה לכם בצורה הכי ברורה. ואני כבר אומר, זה אומר שיש רשימה של חמישה שופטים בדימוס, שאמות המידה לקביעתם - - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא, סליחה, אל תסבירו לי. כל היום אתם מסבירים לי. לא התקדמנו עם זה. כל היום מסבירים לי. אולי יש משהו שאני יכול להחליט אני?
היו"ר איתן כבל
¶
- - שאני לא יודע לתת עליה תשובה כי היא במחלוקת כאן – פרי, חשוב כיוון שאתה הבעת עמדה בעניין המסוים החשוב הזה – זה העניין של מתי עולים לשידור, האם תוך כדי התהליך או לא תוך כדי התהליך. זאת שאלה מאוד חשובה לכאן ולכאן.
מצד אחד, אני מבין לחלוטין את עמדת ONE במקרה הזה. המשמעות היא שאם אתה מייצר מצב כזה, ברחו להם ה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אבל עזוב, ברור לי. אני שמתי את הקלפים הכי פתוח. אני לא אמרתי מהי עמדתי. אני לא אוהב שעמדות לא מונחות, שאחר כך כל אחד מלחשש לו. אלה העניינים, אלה הדברים שמונחים כאן לפתחנו, בהם צריך לקבל את ההכרעה.
אנחנו ביקשנו ב-16:00 להתכנס כאן לדיון המשך. אני מתכוון עד הלילה – לא מעניין אותי, מצדי שאף אחד לא יישאר פה – לסיים את העניין.
היו"ר איתן כבל
¶
בעוד עשר דקות אנחנו ממשיכים את הדיון בעניין בזק.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:10.)
3.א. סעיף 28(1) בעניין קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית וסעיף 28(7)-(12) ו-(15) וסעיף 32 – בעניין פטור מהיתר בניה למתקני תקשורת
ב. בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת איתן כבל ודיון מחדש בסעיף 5(י)(1) לחוק העיקרי בנושא השחלת כבלים על-ידי עובדי בעל תשתית
ג. בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת רועי פולקמן ודיון מחדש בסעיף 5(י)(4) לחוק העיקרי בנושא הגבלת הזמן להחלה רטרואקטיבית של התקנות
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותכם, אני מבקש לפתוח את הדיון בנושא בזק. גברתי מנהלת הוועדה, יועצת, רשמת, דובר, חברי הכנסת. ברשותכם, אני מבקש להתחיל את הדיון.
אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו עוסקים בנושא סעיף 28(1) בעניין קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית וסעיף 28(7)-(12) ו-(15) וסעיף 32, בעניין פטור מהיתר בניה למתקני תקשורת.
אני רוצה להזכיר שאני הגשתי רביזיה.
היו"ר איתן כבל
¶
בסעיף 5(י)(1) לחוק העיקרי, נושא השחלת כבלים על-ידי עובדי בעל תשתית. יש גם כן בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת רועי פולקמן ודיון מחדש בסעיף 5(י)(4) לחוק העיקרי בנושא הגבלת הזמן להחלה רטרואקטיבית של התקנות. הוא אמר לי שהוא ימשוך אבל ממילא הוא לא פה. אני לא צריך להעלות להצבעה, נכון? אני מסיר את הרביזיה שלו.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקיי. אז אני מתחיל בדיון שנוגע לעניין של העובדים. קודם כול, מי בעד הרביזיה, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת איתן כבל ודיון מחדש בסעיף 5(י)(1) לחוק העיקרי בנושא השחלת כבלים על-ידי עובדי בעל תשתית, נתקבלה.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. הרביזיה אושרה פה אחד.
אני ברשותכם רוצה לגעת בנקודות בצורה הכי ברורה, הכי מדויקת והכי מדוקדקת, ואני לא מתכוון עכשיו לפתוח. הדיון התקיים, יש אנשים שכאן עמלו מאוד מאוד כדי להביא את זה למצב הכי מדויק שאפשר.
בדיון הקודם התפתח דיון רחב סביב השאלה הנוגעת לעובדה האם עובדי בזק, כתוצאה מההסדר החדש, ימצאו את עצמם נפגעים בכל התהליך הזה.
ברשותכם, הייתה כאן שאלה שהציג אותה גם יושב-ראש ועד העובדים של בזק והציגו אותה גם חברי כנסת נוספים, כמו יוסי יונה ואחרים – האם הנסיבות המתקיימות כפי שהן מנוסחות, עלולות חס וחלילה לשנות את המצב.
אסף, בשם משרד האוצר, אמר באופן הברור – אין כאן שינוי של המצב. למרות זאת, על מנת לא לייצר ספקות בשאלות הגדולות האלה ולמען לקדם את התהליך, העברנו את החוק והגשתי רביזיה על הסעיף הזה.
מסיום הדיונים ועד לרגע זה, בעצם עד אתמול בערב, ניהלנו דין ודברים כדי לנסות למצוא את המכנה המשותף הרחב והענייני, מבלי לייצר תנועות גדולות במערכת.
התייעצתי גם עם היועצת המשפטית והמשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, אתי בנדלר, שהיא דמות מוערכת על-ידינו, ובחוק ביקשתי ממנה אם אפשר לייצר – מבלי לקרוע את החוק או מבלי לייצר מצב שמשנה את החוק – אלא לייצר את השתיים-שלוש מלים שבעצם מייצרות את ההפניה לכך, לאותם מסמכים שחתומים גם על-ידי משרד האוצר וגם על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת.
בעצם, המהות שלהם קובעת את הדבר הבא, שכפי שהדברים התנהלו עד היום, ההסדר הזה יימשך. כמובן שאני מנסה לבוא ולומר כל הזמן, הריבון – אני כבר לא מדבר על הפנייה המיוחדת שהגישו אלינו השב"כ, ואני אומר, זה כבר לא סוד, אני יכול להגיד את זה פה, שהדברים נכתבו, אני לא יכול לפרט את כל המכתב. עמדתם בנושא הזה היא עמדה קבועה, חלוטה וברורה.
יחד עם זאת, גם אני אומר ואמרתי את זה אתמול לאבי ניסנקורן, כמו שאמרתי את זה גם ליושב-ראש ועד העובדים של בזק, חברי שלמה כפיר. אמרתי – הריבון הוא ריבון. תמיד יכולה לבוא ממשלה ולהשתגע ולהחליט החלטות. אני לא יכול לבוא ולייצר את אותו משפט חלוט שאומר – אם רוצים לשנות, יעבירו את זה בדיון ברוב מיוחס.
היו"ר איתן כבל
¶
כן. אני אומר את זה במובן זה שאנחנו יודעים ללכת על דרך המלך בצורה מובנת, מושכלת. גם הודיע אמיר לוי, הודיע בשיח שהיה לנו, גם לוועד העובדים, גם ליושב-ראש ההסתדרות, גם לי, וכך הודיע גם פילבר, לכל הגורמים האלה, שכל המהלך הזה, לא היה בו דבר וחצי דבר – זה בכלל לא באג'נדה, זה לא בכיוון.
לכן, כל אשר רצינו, לגרום לכך שמה שהיה, ימשיך ויהיה. תפרנו את זה בצורה מאוד מאוד מאוד מכובדת.
היו"ר איתן כבל
¶
המצב היום היה שמי שעושה את העבודה ומי שפרס את ה-300,000 אלה עובדי בזק, זה הכול. הרגולטור, תמיד יש לו את הסמכות. אם הם מחליטים, לא רוצים – כל אותן עילות נשארות בידיו של הרגולטור. זה לא שעכשיו הם הולכים ועושים מה שהם רוצים. חד-משמעית, אני אומר את הדברים האלה בצורה ברורה גם אל תוך הפרוטוקול, וזה גם נאמר בשיח.
ויש שאלות שהועלו אתמול על-ידי שמילה, שאמר – הנה פה, הנה שם. אני מבקש גם מכם, חברי הכנסת, תפרנו פה – אתם יודעים, החוק, אני לא אאפשר להפיל אותו כי הוא יותר חשוב מכל התהליך הזה, ואנחנו לא נפיל אותו על הדבר הזה. אני גם אמרתי לכל הגורמים מסביב – זה נתפר בידיים מאוד מאוד עדינות כדי שהסטטוס קוו באמת יימשך.
ולכן אני מבקש שתקריאי ברשותך את התוספת שהכנסנו לתוך הסעיף, אנחנו נפנה אל המכתבים במה דברים אמורים, ואז אני אוכל להצביע.
אביטל סומפולינסקי
¶
בסעיף 5 הוועדה אישרה את סעיף 5(י), והסיפה שלו אומרת: "על הסדרת שימוש בתשתית הפסיבית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו)", שזה בעצם הסעיף שפחות או יותר מבהיר שהמצב הקיים יישאר כמו שהוא. אם רוצים הבהרה נוספת לדבר הזה, אז אנחנו מציעים שבסיפה שלו - - -
לאה ורון
¶
סליחה שאני מפריעה לך. חבר הכנסת פולקמן רוצה להודיע שהוא מושך את בקשתו לדיון מחדש. תודה רבה.
אביטל סומפולינסקי
¶
אנחנו מציעים להוסיף בסוף של סעיף 5(י)(1) את המלים: "ובכלל זה בדבר אופן ביצוע השימוש".
היו"ר איתן כבל
¶
זו התוספת של אתי בנדלר כדי שזה יהיה ברור במה דברים אמורים, להפיג את החששות של עובדי בזק. קיבלתי את עמדתה של היועצת המשפטית כדי לעשות לעניין הזה קצת שלייקעס.
אביטל סומפולינסקי
¶
בסיפה של סעיף 5(י). הסיפה מחילה בעצם את ההוראות הקיימות היום, שבעצם משאירים את המצב הקיים.
שירה גרינברג
¶
שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים. רק נבהיר לפרוטוקול שהתיקון שמוצע לחוק הוא רק הבהרה בעצם מכיוון שממילא הוא כלול כפי שאמרתם, בהחלת הסמכויות לפי סעיפים (א) עד (ה).
היו"ר איתן כבל
¶
בדיוק. זה הכול, כדי שגם תנוח דעתם של עובדי בזק. המכתב, אני יכול לראות אותו ברשותכם?
אסף וסרצוג
¶
אני אגיד גם לגבי מה שאמר יושב-ראש הוועדה וגם לגבי המכתב. בעצם, מה שהמכתב אומר מטעם מנכ"ל משרד התקשורת והממונה על התקציבים, הוא אומר שני דברים. אחד, הוא אומר, החקיקה הקיימת לא משנה את ההוראות הקיימות היום, את תיקי השירות. והשני, מדבר על כך שהם גם יחולו על הסעיף הקיים, כלומר יש פה היבטים ביטחוניים – היושב-ראש, כמו שתיארת בתחילת הדיון – הם ימשיכו לחול גם אחרי השלב הזה.
חשוב לי להדגיש שני דברים שייאמרו פה לפרוטוקול, וזה חשוב. הדבר הראשון, אין באמור להגיד שום דבר לגבי יחסי עובד-מעביד, זה חלילה לא משנה משהו מבחינת איך שהחוק או ההוראות מתייחסות ליחסי עובד-מעביד, יחסי עבודה.
אסף וסרצוג
¶
גם הסמכות וגם שיקול הדעת נשמרים, חשוב להגיד את זה לפרוטוקול כדי שלא יהיו מחלוקות אחר כך לגבי הדברים.
שירה גרינברג
¶
תודה. בכל זאת אנחנו רוצים להגיד לפרוטוקול ששיקול הדעת המנהלי נשמר עכשיו ולתמיד. קיים שיקול דעת, כמובן של גורמים מקצועיים, שיש את שמירת הסמכויות ושיקול הדעת בהווה ובעתיד, והדבר הזה חשוב שייאמר.
אלידור בליטנר
¶
אני מקריאה אותו לפרוטוקול, זוהי עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הכלכלי-פיסקלי, אבי ליכט, וזה המכתב שנשלח:
"התיקון המוצע לסעיף 5 לחוק התקשורת במסגרת חוק ההסדרים ("סעיף ההדדיות") אינו גורע ואינו משנה מהסמכויות המוקנות היום לשר התקשורת לפי סעיפים 5(ו) ו-(ח). התיקון המוצע אף מחיל באופן מפורש את הסמכויות הנתונות לשר התקשורת היום לפי סעיפים 5(א) עד (ה), בשינויים המחויבים לפי סעיף 5(ו), על הסדרת השימוש לפי סעיף ההדדיות.
בנוסף, התיקון המוצע, קרי הוספת סעיף 5(י), כשלעצמו, אינו משנה מההסדרה שנקבעה בתיקי השירות לעניין שירות הגישה לתשתית פסיבית.
לבסוף נבהיר, כי התיקון המוצע כשלעצמו אינו משנה את מערך יחסי העבודה בחברת "בזק"."
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
רק הערה. אני מקווה, אפרופו מה שאתה אומר – גורע, מוסיף – רק שזה יוסיף. ברשותך.
היו"ר איתן כבל
¶
יוסי, תרשה לי. תאמין לי, כל מילה פה נשקלה – יגיד לך את זה שלמה – אני לא רוצה שנפתח כל מילה פה, אני כל כך לא רוצה. אני מבקש, אני באמת מבקש. אתה מבין, פרי, מה אני אומר?
היו"ר איתן כבל
¶
אני מקריא את המכתב של פילבר ואמיר לוי: הנדון: הצעת חוק התכנית הכלכלית וכו' – זה מצורף פה, לא צריך לקרוא. "בשבועות האחרונים התקיימו" – זה בעצם מה שאמרנו. מה שהוא כותב פה זה בעצם מה שאנחנו אמרנו לפרוטוקול.
אני מסיר, אמרתי, אני מעלה להצבעה.
אביטל סומפולינסקי
¶
אושרה הבקשה לדיון מחדש ועכשיו הוועדה צריכה להצביע האם להוסיף בסיפה את המלים "ובכלל זה בדבר אופן ביצוע השימוש".
היו"ר איתן כבל
¶
אוקיי. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
הבקשה להוסיף בסיפה של סעיף 5(י)(1) את המלים "ובכלל זה בדבר אופן ביצוע השימוש", נתקבלה.