הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 385

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 09:00

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

1. סעיפים 18-27 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (עידן +), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט

2. סעיף 28(6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט

3.א. סעיף 28(1) בעניין קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית וסעיף 28(7)-(12) ו-(15) וסעיף 32 – בעניין

פטור מהיתר בניה למתקני תקשורת

ב. בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת איתן כבל ודיון מחדש בסעיף 5(י)(1) לחוק העיקרי בנושא השחלת כבלים על-ידי עובדי בעל תשתית

ג. בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת רועי פולקמן ודיון מחדש בסעיף 5(י)(4) לחוק העיקרי בנושא הגבלת הזמן להחלה רטרואקטיבית של התקנות

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

דוד ביטן

יצחק וקנין

ג'מאל זחאלקה

עבד אל חכים חאג' יחיא

יוסי יונה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

רוברט אילטוב

דוד אמסלם

זהבה גלאון

אחמד טיבי

אלי כהן

עליזה לביא

יואב קיש

מנכ"ל משרד האוצר - שי באבד

הממונה על התקציבים, משרד האוצר - אמיר לוי

סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר - שירה גרינברג

רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר - אסף וסרצוג

סגן בכיר ליועץ המשפטי, המחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

לשכה משפטית, משרד האוצר - אסתי פלדמן

משרד האוצר - איתי טמקין

לשכה משפטית, משרד התקשורת - חגית ברוק

לשכה משפטית, משרד התקשורת - יעל מלם-יפה

לשכה משפטית, משרד התקשורת - ברוריה מנדלסון

יועצת בכירה למנכ"ל, משרד התקשורת - עדי קרין קאהן

משרד התקשורת - טל איזנפלד

יושבת-ראש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - ד"ר יפעת בן חי שגב

יועמ"ש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - דוד קובסניאנו

המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת - איתמר חרמון

לשכה משפטית, רשות השידור - תומר קרני

היועצת המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו - הילה שמיר

יו"ר ועד העובדים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - מיכל גרוס

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - גילה ורד

לשכה משפטית, תאגיד השידור הישראלי - בנימין אשכנזי

רשות ההגבלים העסקיים - עמנואל ברכפלד

כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים - רותם הורוביץ

חשב הכנסת והממונה על הגמלאות - חיים אבידור

סגן חשב הכנסת - נדב כספי

יועץ מנכ"ל הכנסת - דוד צביאל

יועצת משפטית, שידורי רשת - אילאיל לבנת

סמנכ"ל רגולציה, חברת הוט - מיכל פליישר

סמנכ"לית רגולציה, חברת יס - מיכל רפאלי כדורי

RGE - מודי פרידמן

מנכ"ל, חברת צ'רלטון - אדר זהבי

מנכ"ל טיבי תקשורת, ערוצים שמשדרים בכבלים ובלוויין - ניב אומזגין

יועמ"ש ערוץ 20, ערוצים שמשדרים בכבלים ובלוויין - מירי נאור אליאס

מנכ"ל, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות - מרדכי אמיתי

מנכ"ל, אתר ONE - אודי מילנר

מנכ"ל, אתר ONE - גיל מנקין

חבר הנהלה, מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - אסף אמיר

מנהלת אגף תקשורת רחבת פס, חברת החשמל - נאוה טרינצ'ר

יושב-ראש ועד העובדים, חברת בזק - שלמה כפיר

יו"ר דירקטוריון, חברת אי.ב.סי - דורון כהן

נציג ההסתדרות, הסתדרות החדשה - אלי יריב

חכ"ל, אקו"ם - מל פולישוק בלוך

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור

שדלן/ית, קבוצת RGE - דרור שטרום

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל - גל גולן

שדלן/ית, מייצג את פרטנר - ד"ר שלמה פריזט

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום , פרטנר, קשת (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: תאגיד השידור הישראלי) - תמר אברמוביץ

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את HOT - נועה גונן

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בזק -החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, רשת - אורלי בן שמאי

שדלן/ית - נגה רובינשטיין

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

טלי רם

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, (מ/1083)

1. סעיפים 18-27 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית

(עידן +), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט

בוקר טוב לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, יועצות משפטיות, רשמת, דובר, חברי כנסת, חברות כנסת, ברשותכם אני רוצה להזכיר את הנושא שמונח על סדר-יומנו היום, פרק ח' מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018). אנחנו מדברים בשלב הזה על סעיפים 18-27 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (עידן +), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט.

הכוונה היא לסיים הכול הערב.

ברשותכם, לפני שאני מתחיל את הדיון, שתי נקודות. נקודה ראשונה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשלוח מכאן תנחומים מקרב לב לחברנו עורך-דין איתי עצמון, מהטובים שבחבורה, על מות אחיו בטרם עת, ואני בטוח שבשם כולנו אנחנו שולחים לו את התנחומים ומי שירצה לנחם, יוכל לקבל את כל הפרטים מהנהלת הוועדה.

נקודה נוספת, שהיא גם כן במעבר חד. אני רוצה להזכיר שנכון להבוקר, 12 בדצמבר, 351 הרוגים, אל מול 341 הרוגים, עשרה הרוגים יותר מהשנה שעברה. פשוט כל שבוע, חברי חברי הכנסת, פשוט אין לי יותר מלים על אוזלת היד והחרפה בהתנהלות הממשלה והעומד בראשה בכל הנוגע למאבק בקטל בדרכים. אנחנו לא נפסיק ולו יום אחד להיאבק על העניין הזה. וגברתי, אני מאוד מבקש גם השבוע להוציא מכתב תזכורת, כל שבוע אנחנו נוציא מכתב תזכורת בשמי ובשם הוועדה. תודה.

אנחנו עוברים אל הדיון עצמו. אני רוצה להזכיר לכם שבדיון הקודם באופן עקרוני סיימנו כמעט את כל העניין כולו, למעט ההודעה של הממשלה, אם בכלל תהיה לה, בעניין 13ג, נושא השידורים על האינטרנט, מה שנקרא סעיף "אפורי", וכמו שאמרתי אנחנו גם לא נפתח את זה לדיון, כבר דיברנו על זה. הממשלה תביא את זה. אם היא תחליט להביא את זה, זאת החלטת ממשלה, ואם היא עומדת מאחורי העניין הזה, אין לנו אלא לתת לה את הרוח הגבית.

והנושא הנוסף, בכל הנוגע לעידן +, נוגע לדמי ההפצה, שבעצם אנחנו כבר סיימנו את העקרונות.

הוועדה הצביעה.

הוועדה הצביעה ואישרה את העקרונות. אנחנו רק ביקשנו להביא את זה בניסוח המותאם. זה יוקרא עכשיו, אנחנו נצביע ונסיים את זה. אין לי שום כוונה להתחיל פה דיונים של היום הראשון.

אבל מותר להעיר הערות בקטנה.

יש הבדל בין הערות לבין לבוא לכאן ולשאול אותי מה זה סעיף 13ג.

מה זה דמי הפצה.

מה זה דמי הפצה. באמת, אין לי שום כוונה להתחיל לקיים דיון ולפתוח את הדברים. אני מודיע, לא נעים לי להגיד, מי שיתפרץ יוצא החוצה בקריאה הראשונה, לא בקריאה שנייה, לא בקריאה שלישית. יהיה דיון מסודר. יש לנו יום ארוך, יש לנו שלושה נושאים. נכון שהם בעיקר סוג של השלמות, להוציא נושא הספורט שאנחנו נגיע אליו כדי לסכם אותו באופן סופי, אבל בבקשה. גברתי, מי מתחיל?

מתחילים עם דמי ההפצה. פרק ח', פסקה (10), סעיף 9 לחוק העיקרי.

אני שואל את אסף וסרצוג מהאוצר האם יש לך תשובה לגבי 13ג.

בקרוב.

אני מודיע לאדוני.

עד סוף הדיון.

סליחה. לא עד סוף היום.

עד סוף הדיון הזה.

עד סוף הדיון. אני מדבר עד סוף עידן+.

של עידן+.

זה הכול, אני רוצה שיהיה ברור. שלא פתאום, סוף הדיון זה יכול להיות - - -

איזה תשובה הם צריכים לתת?

האם הם מבקשים מאתנו להעלות את זה לאישור או לא, זה הכול. בבקשה, גברתי.

חגית ברוק, משרד התקשורת. אני מקריאה את הנוסח החלופי לפסקה (10). יש לנו נוסח שהעברנו לוועדה לסעיף (10), זה למעשה תיקון לסעיף 9 לחוק. התיקון תואם את העקרונות שדובר עליהם בישיבה הקודמת בוועדה.

"בסעיף 9 -

בסעיף קטן (ב)(2) הסיפה החל במילים ״תקנות כאמור״ - תימחק;

בסעיף קטן(ג), בסופו יבוא ״ולעניין משדר ערוץ נושאי - גם מימון השידורים באמצעות גביית תשלום בעד קליטתם, לפי סעיף 13(ה)״;

אחרי סעיף קטן(ג) יבוא:

״(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), היה הגורם המפעיל, גורם מפעיל פרטי, יהיה התשלום שישלם כל גוף מהגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיפים 6 או 7, בעד הפצת שידוריו, הסכום שיקבע הגורם המפעיל הפרטי, ולא יחולו לעניין דמי ההפצה כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג);

קביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף קטן זה תעשה באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין זה בהיתר ההפעלה לפי סעיף 2א(א)(4) והם יפורסמו באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הפרטי."

אני אסביר. עד כאן זה בעצם אותו נוסח שהיה בכחול. שני התיקונים הראשונים - התיקון שמדבר על המשדר ערוץ נושאי, אני אתחיל אתו. ערוץ נושאי יכול להיות ממומן באמצעות דמי מנוי או באמצעות שידורי פרסומות. ערוץ שממומן בדמי מנוי, יש עלויות להצפנה שלו ואת העלויות אפשר וצריך לבטא ולהביא בחשבון בדמי ההפצה שייקבעו לו.

התיקון הראשון של סעיף קטן (ב)(2) מוחק את הסיפה של סעיף (ב), פסקה (2).

זה לא מולנו, נכון?

זה מולכם. הכול מולכם.

הנוסח מונח לפני חברי הכנסת בטבלטים.

מה שהיא מקריאה זה לא מה שנמחק. היא מקריאה דברים שנמחקו.

זה היה בכחול. סעיף קטן (ב), פסקה (2) מדבר על סוג של סבסוד של אוצר המדינה לערוצים ייעודיים, סבסוד של דמי הפצה עבור ערוצים ייעודיים או ערוצים נושאיים, והסיפה מדבר על זה שתקנות ששרים עדכנו לעניין סבסוד יעודכנו לפני אישור בקשתו של משדר ערוץ ייעודי. פשוט אנחנו מורידים את זה, תהיה גמישות בקביעת התקנות האלה וזה לא חייב להיות לפני או אחרי בקשה של ערוץ לעלות למערך או לא.

את מדברת על סעיף קטן (ב).

זה היה התיקון לסעיף קטן (ב), פסקה (2), שמוחק את קביעת המועד לקביעת התקנות של סבסוד הערוצים הייעודים והנושאיים.

כל מה שסיכמנו, פשוט הפכו את זה.

זה משהו שהוא יחסית, זה לא טכני אבל זה משהו שכבר היה.

זה ממש לא טכני, וזה בסדר.

זה לא טכני אבל זה היה בכחול כבר.

תודה.

את פסקה (ב) הסברתי - הביטוי של ההצפנה בדמי ההפצה. פסקה (ג), שמוסיפה את סעיף קטן (ד), מדברת על זה שגורם מפעיל פרטי הוא זה שקובע.

נתחיל מהתחלה. גורם מפעיל ציבורי, דמי ההפצה נקבעים בידי השרים, זה לפי סעיף 9, סעיף קטן (א). למעשה, השרים – שר התקשורת ושר האוצר – הם קובעים את דמי ההפצה. ככל שימונה גורם מפעיל פרטי, במקרה שלו השרים לא יקבעו עבורו את דמי ההפצה בתקנות אלא הוא יהיה זה שיקבע בעצמו את גובה דמי ההפצה והם יפורסמו באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הפרטי, הם ייקבעו באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין זה בהיתר ההפעלה.

אלה שקיימים כבר עכשיו, זה מה שיחול עליהם פה, והחדשים יוכלו לקבוע לעצמם את דמי ההפצה?

לא. היום יש גורם מפעיל ציבורי. המערך מופעל בידי גורם מפעיל ציבורי. במצב של גורם מפעיל ציבורי דמי ההפצה נקבעים בידי השרים. ככל שימונה גורם מפעיל פרטי – לפי התוכנית זה מה שאמור לקרות, יש מכרז ויהיה גורם מפעיל פרטי – הגורם המפעיל הפרטי יהיה זה שיקבע בעצמו את גובה דמי ההפצה. הוא יחליט לבד מה דמי ההפצה. הרעיון הוא שזה גורם מפעיל - - -

תחרותי.

שמדובר בגורם מסחרי, תחרותי, שקובע לעצמו את תנאי המשחק שלו בשוק ולא כופים את זה עליו מטעם השרים. זאת המשמעות.

אוקיי.

עכשיו אני מקריאה את סעיף קטן (ה), שזה בעצם החידוש.

אתי, את רוצה להעיר?

לא אכפת לי שהיא תגמור לקרוא את הכול, יש לי לא מעט הערות.

אז אני אתחיל מהקריאה של סעיף קטן (ה), וכאן זה החידוש מהכחול, שתואם את ההסכמות שהיו בדיון שעבר.

"(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) ולעניין ערוצי טלויזיה המופצים בטכנולוגיית חדות רגילה בלבד-

החל מיום כניסתו לתוקף של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז-2016 ועד ליום 1 בינואר 2018, סכום דמי ההפצה שישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) יהיה הסכום שעליהם לשלם לפי סעיף קטן(ב)(3)."

אני אסביר פסקה-פסקה. הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) הם למעשה בעלי זיכיונות לפי חוק הרשות השנייה ובעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה. עליהם אנחנו מדברים פה בפסקה הזאת.

שאלה הערוצים המסחריים.

נכון. הערוצים המסחריים. היום זה ערוץ 2 וערוץ 10, בעתיד זה יכולים להיות גם בעלי רישיונות חדשים שיצטרפו.

בבוא העת.

בבוא העת.

עד ינואר 2018 קרוב לוודאי שלא יצטרפו ערוצים חדשים.

למה? היו רישיונות כבר. יש רישיונות בנובמבר.

אולי באוקטובר 2017.

- - -

פשוט ערוץ 2 אולי יתפצל לשני ערוצים, רשת קשת כל אחת תהיה ערוץ ויהיו שלושה.

יהיו שלושה בעלי רישיונות. לגביהם, בתקופה מהיום שיעבור החוק ועד ליום 1 בינואר 2018, ככל הנראה מדובר באיזשהו פרק זמן שהוא סוג של שנה, לכאן או לכאן ברמת הימים אבל משהו כמו שנה, סכום דמי ההפצה שהם ישלמו יהיה מה שהם משלמים היום לפי סעיף קטן (ב)(3). המשמעות של זה מבחינה מספרית היא 3.7 מיליון שקלים בשנה. זה לתקופה של השנה הראשונה.

"החל מיום 1 בינואר 2018 ישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) סכום של 1.5 מיליון שקלים חדשים בשנה; עד מינויו של גורם מפעיל פרטי אוצר המדינה ישא בתשלומים הנובעים מההפרש שביו הסכום שהיה על הגופים האמורים לשלם לפי סעיף קטן (ב)(3) לבין הסכום שעליהם לשלמו לפי פסקה זו, בהתחשב בהפחתה בסד התשלומים והעלויות, ככל שתהיה הפחתה כאמור. מונה גורם מפעיל פרטי והחל לשדר שידורים נוספים כהגדרתם בפרק ד1, במסגרת ערוץ הממומן באמצעות שידורי פרסומות לפי סעיף 12א(ג) - לא ישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) ו-(2) לגורם המפעיל הפרטי דמי הפצה בעד הפצת שידוריהם."

פסקה (2) מדברת על מה קורה החל מינואר 2018. כל עוד הגורם המפעיל הוא גורם מפעיל ציבורי, הם ישלמו 1.5 מיליון שקלים חדשים.

שמה זה מוגדר? 1.5 מה זה? דמי הפצה?

כן. 1.5 מיליון שקלים חדשים בעבור דמי הפצה לכל ערוץ טלוויזיה המופץ בטכנולוגיית חדות רגילה.

אחד שייכנס חדש וישדר פרסומות?

לאט-לאט, אני מסבירה. בהתחלה הם משלמים 1.5 מיליון שקלים בשנה, כשעד למינויו של גורם מפעיל פרטי מי שמשלים את הדלתא בין הסכום שמשלמים היום לסכום המופחת הזה, זה אוצר המדינה.

מרגע שמונה גורם מפעיל פרטי הם ממשיכים לשלם את הסכום הזה, ואוצר המדינה לא משלים את הפער, עד לרגע שבו הגורם המפעיל הפרטי מעלה ערוץ משלו, מהערוצים שמותר לו להוסיף – קראנו לזה כל הזמן השידורים הנוספים, הערוצים הפרטיים שהוא מוסיף למערך. ככל שזה ערוץ שממומן מפרסומות, מפסיקים לשלם לו דמי הפצה.

אבל הם לא מקבלים חזרה מה שהם שילמו.

לא, לא.

לא. מה ששולם, שולם.

פרי, אנחנו באמת בנינו כאן ממש סקירה הכי עדינה.

דבר דבור על אופניו.

חוץ מאשר לגבי הערוצים הציבוריים.

פסקה (2) ברורה? אני אמשיך ל-(3).

"(3) החל מיום כניסתו לתוקף של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז-2016 ועד ליום 1 ביולי 2018- אוצר המדינה ישא בתשלום דמי ההפצה של גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6(א)(5)."

פסקה (3) מדברת על הערוצים הייעודיים. בתקופה של שנה וחצי, השנה וחצי הקרובות עד יולי 2018, הם לא משלמים דמי הפצה, סוג של הגנת ינוקא עם עלייתם למערך, ומי שמשלם את דמי ההפצה ונושא בתשלומים זה אוצר המדינה.

אוקיי. תודה. הראשונה, היועצת המשפטית אתי בנדלר, בבקשה אתי.

תודה, אדוני. אני מתחילה עם סעיף קטן (ד) החדש המוצע בסעיף קטן (ג) שלפניכם. כתוב: אחרי סעיף קטן (ג) יבוא (ד). החלק הזה מדבר על קביעת דמי הפצה על-ידי הגורם המפעיל הפרטי. כפי שהסבירה גברת ברוק, עד היום דמי ההפצה נקבעו על-ידי השרים, קבועים בתקנות, והסכום שמשלם כל ערוץ המופץ במערך עידן+ משלם סכום של כ-3.7 מיליון שקלים.

זה נכון להיום.

נכון להיום. בעתיד, לכשייבחר גורם מפעיל פרטי, מה שנאמר זה שהוא יקבע את דמי ההפצה. איך הוא יקבע את דמי ההפצה, איך נדע כמה דמי הפצה נשלם? אז כל מה שנאמר לגבי זה בסיפה של אותו סעיף קטן זה שקביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף קטן זה תיעשה באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין זה בהיתר ההפעלה.

אני חושבת, אני לא מסוגלת על כל פנים להבין מהי, אם בכלל, איזושהי נוסחה, איזשהן אמות מידה ברורות לקביעת גובה דמי ההפצה. כל מה שנאמר כאמור שזה יהיה באופן שוויוני. ובכן, שאלתי מה זה שוויוני לצורך העניין – התכתבתי עם חברנו מהאוצר.

מה המשמעות.

מה המשמעות של שוויוני. האם כפי שהיום הדברים, כל ערוץ משלם אותו סכום בהנחה שהוא משדר באותו סוג של טכנולוגיה. זאת אומרת, כל הערוצים שמשדרים ב-Standard-definition, זאת אומרת כפי שכולנו רואים היום, משלם אותו סכום, 3.7 מיליון שקלים.

התשובה שאני קיבלתי על כך היא שלא. אם יהיו נימוקים ענייניים, יוכלו לקבוע סכומים שונים. מהם נימוקים ענייניים לנושא הזה? יכול להיות למשל שקופת הציבור היא עשירה יותר ולכן הערוצים הציבוריים יוכלו לשלם סכום יותר גבוה. זו לכאורה הבחנה מותרת.

מיהם הערוצים הציבוריים שמשדרים במערך העידן+? אז יש לנו שני ערוצים של רשות השידור וערוץ הכנסת. כיוון שזה משפיע גם על ערוץ הכנסת אני הפניתי את תשומת לב המנכ"ל לעניין הזה, ונמצאים כאן מטעם הכנסת נציגים שיציגו את עצמם וידברו.

אבל, אני מודאגת יותר מאשר ערוץ הכנסת, מרשות השידור. אנחנו צריכים לזכור שהתקציב של רשות השידור נקבע בעצם בחוק רשות השידור, ואם יקום תאגיד השידור הציבורי אז גם התקציב שלהם - - -

לכש - - -

הסכום שמוקצה להם, התקציב, נקבע בעצם בחוק. אם הגופים האלה, קרי רשות השידור או אם יהיה תאגיד שידור ציבורי, לא יכולים לדעת היום, אין שום אמות מידה לגובה דמי ההפצה שיוטלו עליהם, זה ירד בסך הכול מהתקציב לשידורים. זה צריך להיות ברור העניין הזה, והם ידברו בעד עצמם. זה דבר ראשון שאני מפנה את תשומת הלב.

לכן אני אומרת שהנושא של באופן שוויוני ובכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר ההפעלה, אין שום פיקוח פרלמנטרי.

אסף, אני מציע שתקשיבו.

היתר ההפעלה זה אפילו לא חקיקת משנה כמובן, זאת אומרת זה משהו לגמרי לא ברור.

פלואידי.

פלואידי לחלוטין. אחר כך יש גם הבחנה לגבי תקופות, כפי שהסבירה חגית. יש את התקופה שעד 2018, שלכאורה – אם אני מבינה נכון – לא אמור להשפיע על גובה דמי ההפצה. אבל, לאחר מכן, החל מיום 1 בינואר 2018 מפחיתים את דמי ההפצה שמשלמים הערוצים המסחריים מ-3.7 מיליון שקלים ל-1.5 מיליון שקלים.

מי ישלם את ההפרש? וזאת עד שהערוצים המסחריים יהיו פטורים לגמרי מתשלום דמי הפצה, וזה כשהגוף המפיץ יעלה ערוצים עצמיים שלו שממומנים מפרסומות.

המפעיל הפרטי זה לא גוף פילנתרופי. זה גוף שהמטרה שלו להשיא רווחים לבעלי מניותיו.

אבל הוא בוחר מנויים.

חברים, אני לא מציע. למה אתה צריך להיות המשגיח כשרות של האוצר?

לא משגיח, אני - - -

בסדר. גם אני יודע לענות לה. היא תסיים, יענו קודם כול האוצר, ונראה.

אני מזכירה שהעלינו בכלל את הנושא הזה של אפשרות לסבסוד צולב, שדמי הפצה ישמשו להעלאת תוכניות מטעם הגוף המפיץ הפרטי. אין איסור כזה. לכן, יהיה לו אינטרס לקחת דמי הפצה גבוהים ככל האפשר מהערוצים הציבוריים כי הערוצים הציבוריים מחויבים להפיץ את שידורם במערך הזה.

אני מסכימה אתך.

ולכן אני לא יודעת מה המשמעות של זה, לא כלפי רשות השידור או תאגיד השידור הציבורי, ולא כלפי ערוץ הכנסת. בכל זאת אנחנו מדברים על כספי ציבור בעניין הזה, ואני חושבת שכללי המשחק צריכים להיות יותר ברורים.

תודה, גברתי.

-- - -

סליחה. אני חושב שהיא ייצגה אתכם מעל ומעבר. כל המוסיף - - -

תוספות.

לא, אל תוסיף לי את הקניפל. קודם כול אני רוצה לשמוע את האוצר. כבר התייחסתי לדברים שלכם גם בפעם הקודמת, ביקשתי שהאוצר יבוא עם תשובות. אני ודאי אאפשר לכם. בבקשה.

דוד צביאל, יועץ מנכ"ל הכנסת. תודה, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרה פה היועצת המשפטית, כיום עלות ההפצה של ערוץ הכנסת עומדת על 25 מיליון שקלים.

לא עלות הפצה.

סליחה. עלות ההפעלה. אני חוזר בי. המצב שנוצר כיום, שבעצם ההפצה תרד למיליון וחצי שקלים לערוצים המסחריים, כפי שאמרה פה היועצת המשפטית, יכול לגרום למצב שעלות ההפצה של ערוץ הכנסת יכולה להגיע גם לעשרה מיליון שקלים. אם כיום ההפצה כולה עומדת על 20 מיליון שקלים, מורידים את עלות ההפצה של הערוצים המסחריים למיליון וחצי, אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהסכום הזה לא יושת עלינו וגם על הערוצים הציבוריים.

ועוד נקודה שציינת פה – שוויוני. אני לא יודע מה זה שוויוני, כפי שציינה פה היועצת המשפטית. האם שוויוני זה אחוזי רייטינג, האם שוויוני זה גובה התקציב של הערוץ?

ברור.

עד כאן הדברים. אני אתן לחשב הכנסת.

בבקשה, חשב הכנסת.

שמי חיים אבידור, אני חשב הכנסת.

למרות שאתה זה שמעביר את השכר פה לכולנו, הפרוטוקול לא יודע את זה.

ישנה כבר היום איזושהי אנומליה בשוויוניות, שערוץ קטן כמו ערוץ הכנסת משלם כמעט ארבעה מיליון שקלים בהשוואה לערוצים גדולים עם תקציב עצום, והאנומליה הזאת שקיימת בין הערוצים, עכשיו הולכת להיות עוד יותר בתוך ה-Breakdown של סך הכול תקציב ערוץ הכנסת.

תארו לעצמכם, ערוץ של 25 מיליוני שקלים תקציב הפעלה, משלם לא פחות מעשרה מיליוני שקלים לפי הנוסחה שהולכת להיות בשנת 2018.

לא יודעת. אי אפשר לדעת.

- - -

משנת 2018, ולאחר מכן - - -

לא מציע לך להגיד מספרים. עוד יש מישהו שיתלהב מזה.

לא יודע. אם - - -

לא. הוא יגיד: אוקיי, אם הוא כבר הגיע למספר הזה - - -

תבינו. אני בסך הכול מסתמך על מה שאמר יועץ המנכ"ל. זה הרי כלים שלובים.

ברור.

יורדים ל-1.5 מיליון שקלים, זה מושת על הערוצים הציבוריים. אז תארו לעצמכם, מ-25 מיליוני שקלים תקציב הפעלה איזה סכום אנחנו נשלם בגין הפעלה. זה דבר שהוא לא פרופורציונאלי בכלל.

בנוסף לכך, חוסר הוודאות. תקציב הכנסת הוא תקציב סגור, Stand-alone, כשאנחנו לא יכולים לחיות בתנאי אי-ודאות. ואם יתנו לאיזשהו מפעיל פרטי לקבוע איזושהי נוסחה כמה נשלם, אנחנו בכלל לא יכולים לחיות בסביבה כזאת כי לך תדע על-פי חוק איך פתאום יפעילו לנו את הסכום.

העניין ברור. בבקשה.

תומר קרני, רשות השידור. דבר ראשון, אני מצטרף לכל מה שהיועצת המשפטית לוועדה אמרה, כל ההערות נכונות ואנחנו מסכימים כמובן.

אני אוסיף שני דגשים. אחד, כתוב פה שאוצר המדינה יממן את ההפרשים שייווצרו כתוצאה מהגנות הינוקא וההנחה ואחר כך הפטור שיקבלו הערוצים המסחריים, אבל זאת רק לתקופה מסוימת. דהיינו, כשתסתיים התקופה הזו, לא יהיה מימון מאוצר המדינה, והמשמעות היא על-פי החוק שהסכום כולו, כמו שנאמר כאן, יחולק בין הערוצים הציבוריים. זה כמובן יגדיל את הנטל על הערוצים במספרים שאנחנו היום לא יודעים להעריך אותם כי הם ייקבעו על-ידי הגורם המפעיל הפרטי באופן שהוא לא ברור כרגע. זה דבר אחד.

הדבר השני, נאמר כאן שתהיה התחשבות בהפחתה של עלויות ההפצה הכוללות של המערך מבחינת אוצר המדינה. והשאלה היא למה לא אם כבר, שהערוצים הציבוריים ייהנו מאותה הפחתה ויוכלו להפחית את דמי ההפצה אם תהיה התייעלות במערך.

שהם ממומנים ממה?

תודה. נגה, בבקשה.

אני רוצה להתייחס להיבט אחר.

אבל באותו עניין. לא מוציאה אותנו לחוק אחר.

באותו עניין. בעניין דמי הפצה. הרישה של סעיף קטן (ה) שהקריאה עורכת-דין ברוק: על אף האמור בסעיפים קטנים ולעניין ערוצי טלוויזיה המופצים בטכנולוגיית חדות רגילה בלבד.

מכיוון שלהבנתנו, יכולה לעלות שאלה לגבי סמכות הרשות השנייה לחייב בהעלאה של הערוצים המסחריים גם ב-HD, והעמדה שנמסרה לנו אתמול על-ידי גורמי הממשלה שאין סמכות לרשות השנייה לחייב את הערוצים המסחריים ב-HD, ולכן ההצדקה מבחינתם למימון העלייה של ערוצי ה-HD, אנחנו רוצים לוודא שאכן זה המצב מבחינת הרשות השנייה, ועל אף פניות מצד הרשות השנייה לערוצים המסחריים בחודש ספטמבר, אין סמכות לרשות השנייה לחייב בהפצה ל-HD.

תודה. חבר הכנסת פרי.

משפט אחד. ממה שהבנתי, היות ולא הייתי פה שבוע שעבר אז יכול להיות שאני אעשה קצת טעויות.

נסלח לך, כנשיא הכבוד שלנו.

או שלא יחייבו את הערוצים המסחריים לעבור ל-HD.

לא מחייבים אותם.

רגע. אמרתי, יכול להיות - - -

- - -

נגה, סיימת את הדברים שלך לעניין.

יכול להיות שיש לי גם אי-הבנה. אם יש אי-הבנה אני אשמח שתתקנו אותי. אז אמרתי, או שלא יחייבו את הערוצים המסחריים לעבור ל-HD, או שעל ערוצי ה-HD יחול בדיוק אותו הסדר שחל על שידורי ה-SD.

העניין ברור. סליחה, לא היה חבר כנסת שהם לא דיברו אתו על העניין הזה.

אתי לא. על זה לא.

הוא היה בהודו.

לא אתך. למה אני אומר את זה, נגה? נגה, אני יודע דבר אחד. שכשאני מסכם, אני מסכם. כי אם אני פותח, אין גבול לפתיחה. אם אני אכנס עכשיו ואעבור סעיף-סעיף, אני אומר לכם, לא נסיים עם הדברים האלה. מצאנו את התשובה הפחות טובה, זאת אומרת היא לא התשובה המצוינת אבל היא תשובה שיודעת לעשות את הסדר בתוך התהליך הכללי.

בסדר, אבל סיכמנו שמותר הערות קטנות.

לא אמרתי שלא. גם לא אמרתי משהו שאסור להגיד אותו. אסף, אני מבקש ממך התייחסות עניינית.

קצרה.

לא, לא. הבעיה שלי לא אם זה קצר או ארוך. הנקודה היא שאני רוצה תשובות. יש כאן שאלות כבדות-משקל ואני רוצה את ההתייחסות.

קודם כול, היום דמי ההפצה הם לא שוויוניים. הערוצים הציבוריים משלמים X, ערוצים ייעודיים משלמים Y, הערוצים הנושאיים בכלל היו אמורים לעלות במסגרת רישיון, כלומר כבר היום יש חוסר שוויוניות.

אנחנו רוצים לאפשר לגורם המפעיל לקבוע שבמידה ויש הבדל באמת בין ערוצים – כי אין מה לעשות, יכול להיות הבדל בהכנסות, יכול להיות הבדל באופי הערוץ או בהיבטים כאלה – שתהיה יכולת להבחין, לצורך העניין בין ערוץ - - -

מה זה היבט נוסף. אני מבקשת להבין.

אני אומר, כבר היום - - -

אסף, תן לי לעזור לך. אין הכוונה שבתשובתך אתה תפתח לנו ערוצי דיון נוספים.

ברור.

וזה קורה. אתה צריך להשיב לנו מה שאתה אוהב שאני אומר, דבר דבור על אופניו. דהיינו, שאתה לוקח את הנושא, אתה אומר – שום דבר הוא לא באוויר, שאחר כך ישב מישהו ויסדר. אנחנו צריכים לצאת מכאן כשאנחנו יודעים, הגענו כבר לנקודת הקצה ואנחנו מבקשים לדעת מי זה שעושה את הנעילה הסופית. לא אחר כך מסיימים את החוק, כל אחד הולך לביתו, ומתחיל הקרב – מי אמר, מי יקבע, ואם זה, ואם יהיה כך ואם יהיה HD, מה יגידו, לא יגידו. אנחנו משתדלים לתת בוודאי תשובות לשאלות המקסימליות.

איתן, אולי התייחסות לערוץ הלא הייעודי, איפה הוא במשוואה הזאת.

יחד עם הערוצים הייעודיים.

הוא בתוך הערוצים הייעודיים שיכולים לעלות. הוא רק צריך לבקש את זה.

הוא בתוך הערוצים הייעודיים.

הוא מקבל שנה וחצי של סבסוד מלא של דמי ההפצה.

אנחנו פנינו אליו בזמנו ברשות השנייה והוא לא רצה לעלות.

הילה, תודה רבה.

שתהיה התייחסות לזה, איתן.

בסדר, אוקיי.

מקבל הגנת ינוקא שנה וחצי.

כן, עיסאווי, את זה סגרנו פעם קודמת.

סגרנו בשבילך.

מה סגרתם?

מקבל הגנת ינוקא, הוא חלק. אין לו דבר שהוא נפרד ממנו. כל מה שקשור. אף אחד לא קיבל פריבילגיה יותר מהאחר, כולם באותה חבילה.

מי ביקש את זה? אני ביקשתי.

חברים יקרים, בסוף אני אעשה את מאזן הצל"שים. בבקשה.

כבר היום, עלות דמי ההפצה זה לא שוויוני. צריך להבין, זה לא אחיד, הכוונה. יש שוויון בין הערוצים הציבוריים, יש שוויון בין הערוצים הייעודיים, יש שוויון בין הערוצים הנושאיים, אבל זה לא אחיד, ולכן צריך לאפשר את אותה גמישות גם לגורם המפעיל.

אני רוצה לציין שקבענו באמות מידה לבחירת הגורם המפעיל שהוועדה ביקשה להוסיף, שאחת מאמות המידה תהיה היקף הפחתת דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל, שזו בעצם המטרה והצהרנו עליה מהדיון הראשון למיטב זיכרוני, שהמטרה היא להפחית את דמי ההפצה שמשלמים היום כל הערוצים.

אתה מתכוון בוודאי שאם כך, צריכים לכתוב הפחתה בדמי ההפצה לכל הערוצים המסחריים, כדי שזה לא יהיה שוויוני במובן שאתם מבינים שוויוני.

לדעתי זה עולה מפה, אבל אפשר.

- - -

חברים יקרים, אסף, הילה. זה לא דיון. התבלבלתם. אתה יודע, בדרך כלל לבי פתוח לעברך, לא היום. באתי לסגור קצוות. כבר קיימנו את הדיון.

לענות לנגה או לא?

הילה, תכף אני אתן לך. אסף, אני שוב חוזר ומבקש. להגיד את הדברים, אתה יודע.

בנוסף, צריך לזכור שגם המטרה היא שהגורם המפעיל יעלה ערוצים נוספים, שהמטרה שלהם היא לסבסד את המערך, בעצם לסבסד את עצמו, שזה גם יכול לבוא על חשבון הערוצים המסחריים שהוא אמור לסבסד בעתיד, לכש, אם וככל שהעלות שלהם באמת תיעלם. ברגע שהוא יעלה ערוץ עם פרסומות והם כבר לא ישלמו את המיליון וחצי, זה בעצם שיקול דעת שהוא ייקח. הוא יוכל לקחת בחשבון איך הוא מסבסד את זה, לאו דווקא דרך הערוצים הציבוריים. כמו שאמרתי, זה ייקבע במכרז והמטרה שלנו היא להפחית את גובה דמי ההפצה. יהיו לו אפשרויות לסבסד את זה גם דרך הערוצים הנוספים שלו.

שאלת הבהרה אחת. ועדיין אסף, תדייק את עניין הסבסוד הצולב שהערוצים הציבוריים אומרים, יעלו לנו כי יורידו למסחריים. איך אנחנו מונעים את זה, שיגידו להם תשלמו חמישה מיליון בשנה, אנחנו נשלם אפס? איך אתה מונע את העניין הזה?

סליחה, אני רוצה להמשיך. אתם זוכרים שדיברתי מהתחלה, שירה, על ה"בנדלינג". אמרתי, הוא יכרוך את זה אחד בשני ואתה לא תדע.

אבל כבר דאגתם לזה.

אני אומרת לכם עוד פעם, אנחנו לא נדע, ולדעתי לזה גם כיוונה היועצת המשפטית.

לא, אתם אומרים שני דברים. את מתייחסת לערוצים 2 ו-10, ולגבי זה שהוא "יבנדל" אותם.

בכלל. על כל הערוצים. על כל הערוצים שמחויבים לעלות - - -

היום הערוצים הציבוריים משלמים כארבעה מיליון שקלים בעבור המרבב הראשון. ברגע שהמרבב השני ייפתח, לפי הנוסחה שיש היום בחוק הם יצטרכו גם לשלם על הקיבולת הפנויה, זה תלוי כמה ערוצים יעלו. ככל שיעלו יותר ערוצים, תהיה פחות קיבולת פנויה, העלות עליהם תפחת אבל העלות בעבורם תעלה והעלות עבור ערוצים אחרים תפחת, בהתאם.

כלומר, כבר היום החוק מייצר משוואה שבה העלות עבור ערוצים ציבוריים עולה ככל שמרחיבים את המערך, והעלות עבור הערוצים האחרים – ייעודיים או ערוצים נוספים, נושאיים לצורך העניין – יורדת.

את הנוסחה הזאת בעצם היום אנחנו משנים במובן שיבוא הגורם המפעיל במכרז והוא יקבע גובה דמי הפצה אחד היום. בעתיד, כשהוא יבוא להרחיב את המערך, להעלות ערוצים נוספים משלו, לבוא בהתקשרויות עם ערוצים אחרים כדי שיתפסו את המקום הפנוי ובעצם ייקחו חלק מהעלויות, הוא בעצם ייקח את זה כבר בחשבון. לצורך העניין, גם כשהוא יבוא להוסיף ערוץ אחד שלו, ממומן מפרסומות, הוא ידע שהמשמעות היא שמחר בבוקר הערוצים המסחריים מפסיקים לשלם לו את המיליון וחצי בעבור הערוץ, הוא יצטרך לדעת שהוא יכול לסבסד את זה. יש לו את הטרייד-אוף, בגלל זה גם עשינו את זה בצורה שתהיה מאוד ברורה בשבילו.

הוא יודע שהערוצים הציבוריים ישלימו לו.

לא על חשבון הציבור. לא באמצעות העלאה. אתי, להבנתי, החידוד הוא שבמכרז – יש פער ויהיה פער בין הציבוריים למסחריים - -

זה ברור.

- - וזה בסדר. אבל, הנקודה היא שלא בהמשך, כשייכנסו הערוצים הנוספים בתשלום, אז פתאום הוא יקפיץ לציבוריים ויאפס למסחריים. וכאן אני מבין שמה שהמכרז יקבע זה - - -

יהיה מכרז ויהיה היתר הפעלה.

אבל במכרז הוא כביכול יקבע. אם הוא אומר לתאגיד שהוא ישלם חמישה מיליון על המרבב, כולל המרבב - - -

מדברים על הכול.

זה לא שאחרי שייכנסו עוד ערוצים פתאום הוא יקפיץ את זה לשבעה. זה יהיה מספר המקסימום מבחינתו.

אנחנו נצטרך לקבוע את זה במכרז. כן, אני לא יכול להגיד לך מה הוא יקבע.

זו ההבנה שלי.

התשובה היא לא. התשובה היא לא.

יעלה לערוצים הייעודיים.

סליחה. אזהרה לך, ודרכך. אני יודע שאתה חכם, וקשה לך להתאפק עם החכמה שלך אבל בבקשה. בבקשה. די.

התשובה היא מאוד פשוטה, חבר הכנסת פולקמן. אסף מייצג כרגע את עמדת האוצר. ועדת המכרזים מורכבת – ותתקן אותי כי אני לא בדיוק יודעת.

תקשורת, אוצר ומועצה.

מתקשורת, אוצר ומועצה. הם קובעים את תנאי המכרז. החוק, חוץ מזה שאומר, וזה הוסף כאן, שבקביעת תנאי המכרז – אני לא זוכרת בדיוק איך ניסחנו את זה – יביאו בחשבון את המגמה כאילו, להפחית את דמי ההפצה וחובת ההשקעה בהפקות מקומיות של הגוף שייבחר, הגוף המפעיל בכובע שלו כבעל רישיון שידורים, לא קובע שום דבר.

זאת אומרת, כל התנאים במכרז, אמות המידה, ייקבעו על-ידי ועדת המכרזים שלכנסת אין שום יד ורגל בה, ובעצם מחויבים אחר כך – אולי הם ישאירו לעצמם זכות לנהל משא ומתן – אבל מחויבים אחר כך פחות או יותר להצעות שיוגשו, ואם ההצעות יהיו כאלה שדמי ההפצה ירדו קצת, נניח בעשר השנים הבאות, ואחר כך אני לא יודעת גם לאיזו תקופה ייקבעו במכרז דמי ההפצה, אבל בעשר השנים לאחר מכן הם יעלו - - -

אתי, תודה. העניין ברור.

אין שום ידע.

- - -

אתי, תודה. סליחה, אסף, אני לא אוהב את מה שקורה פה. סליחה. לא אוהב. לא אוהב. זה נשמע כאילו עכשיו צנח לו, מישהו קפץ מתוך מטוס.

אני רוצה להגיד את הדברים ככה בדיוק. נציג התאגיד, בבקשה. תיתן את ההתייחסות. אני רוצה לכוון לאן אני רוצה. זה לגמרי כדרור.

עורך-דין אשכנזי, שב לידנו.

שלא תתלהב רק.

בדיוק. זה לא מעיד על מעמד התאגיד בקואליציה.

בני אשכנזי, לשכה משפטית, תאגיד השידור הישראלי. אני רק רוצה בבקשה לחדד משהו קטן. כרגע, נכון להיום, לפי חוק השידור הציבורי, תאגיד השידור הישראלי יצטרך להפעיל בסופו של יום – אל תתנפלו עלי – שלושה ערוצים. הווי אומר, ערוץ 1, ערוץ 33 וערוץ 23 שזה יהיה ערוץ הילדים הישראלי.

יש לך עוד בשורה?

לא. עכשיו אני רק רוצה להסביר למה הבשורה הזאת היא כן, כי לפי איך שכרגע ההצעה שלכם מנוסחת, אם אנחנו נפעיל שלושה ערוצים, בסופו של דבר ברגע שקופת המדינה יוצאת החוצה, יבוא אלי המפעיל הפרטי ויגבה ממני תשלום, תהיה פה קפיצה רחבה מאוד של התקציב.

תודה. העניין ברור.

- - -

חברים. איילת, פרי, בבקשה. לפחות תעזרו לי היום.

איפה הלוביסטים של הציבור?

אסף, אני יכול לדבר? תודה רבה על ההערה. אתה יודע שאתה גם כן צריך לוביסטים מולך, של הציבור.

- - -

תודה. כל דבר בעתו. מה שאני מנסה לומר לכם, אני רוצה לשים את הדברים. אתי בנדלר, היועצת המשפטית - בלי התוספות של כולם ואני מכבד את התוספות של כולם - מיקדה את שלוש הנקודות בצורה מאוד מאוד ברורה.

אני יושב פה, ואתם יוצאים לי מהאטמוספירה. תשובות על זה, תשובות לשאלות בצורה ברורה מה המשמעות, איך דברים אמורים - - -

לא קיבלנו.

לא קיבלתי. אני גם למשל רוצה לדעת, דמי ההפצה האלה, עבור מה הם יהיו. האם עבור סבסוד של הפלטפורמה, של המפעיל? אני מבקש.

תשובות נורא ברורות. אולי לא אוהבים אותן.

אני רוצה להעיר לאדוני. לכל אחד יש דעה טובה על עצמו, וכל אחד כשהוא משיב, הוא בטוח שהתשובה שלו היא הכי טובה. העניין הוא שאנחנו אמורים גם להשתכנע שאלה התשובות הנכונות. אז אני לא מבקש שהתשובות, במאה אחוז נסכים אתן, אבל לפחות שנהיה במתווה, שאנחנו קרובים אליו.

לכן אני אומר, יש כאן שלוש שאלות מרכזיות ואני מבקש מאדוני לתת לי את התשובות לכל אחת מהן בצורה ברורה.

הסברנו לגבי האי-שוויוניות. לגבי דמי ההפצה, מה ששאלת כרגע, היושב-ראש. דמי ההפצה הם בעבור סך התשלומים ועלויות ההפעלה, כמו שכתוב היום בחוק. הכוונה היא בעבור ההפצה של אותו גורם משדר, לא בעבור סבסוד של ערוצים נוספים שלו. וזה ברור וזה עולה מנוסח החוק.

זה לא ברור.

זה לא ברור.

אם אתם רוצים שזה יהיה ברור, נכתוב את זה ברחל בתך הקטנה.

גברתי, אני מבקש שזה ייכתב ברחל בתך הקטנה. אם זה לא ברור אני רוצה שיהיה כתוב ברור. מה שברור רק לאסף צריך שגם לנו יהיה ברור.

מה הבעיה לכתוב את זה?

אני אומר את זה. תמיד אנשים מסבירים לעצמם את מה שהם כבר יודעים.

סליחה, אם אפשר. בסעיף 9 לחוק כתוב - - -

הילה, הילה.

בתשובה לשאלה שלך.

אתי, יש את ההגדרה.

ההגדרה נמצאת בסעיף 9.

הילה שמיר, יש לך שם לפרוטוקול.

הילה שמיר, היועצת המשפטית של הרשות השנייה. בסעיף 9(א) לחוק מוגדרים "דמי ההפצה" כסך כל העלויות והתשלומים הכרוכים בהפעלתן, בתפעולן ובתחזוקתן של תחנות השידור הספרתיות וכל תשלום שוטף אחר בשל הפצת השידורים, למעט עלות ההקמה.

כך זה מוגדר בסעיף 9. אם אתם חושבים שצריך לחדד את זה מעבר לזה, לא אמורים להכניס כאן עלויות הקמה כי עלויות הקמה אמורות להיות מושתות על המדינה. על המדינה, ולא סבסודים.

לא מדובר על הקמה. לא על הקמת המערכת.

אני יודעת. לכן אני אומרת. אם אתם רוצים להוסיף תיקון, אפשר להכניס את זה לכאן אם רוצים לנסות למנוע סבסוד צולב, אם בכלל אפשר למנוע ולשלוט בזה.

גברתי, אם את חושבת שצריך לחדד את זה עוד, בבקשה.

זה מופיע בתוך הסעיף.

זה בסעיף קטן (א) ואנחנו למעשה הוספנו סעיף קטן, אז בתוך הקונטקסט זה מוגדר בסעיף זה.

בסדר. אם יהיה צורך נחדד את זה.

אם יהיה צורך אנחנו נחדד את העניין הזה. אני כבר אומר את זה מראש. מה עוד ביקשנו?

הייתה שאלה לגבי הנושא של ההתייעלות, אני אסביר.

יש עוד תשובה שלא ברורה לה. סליחה. העניין שהכי חשוב לי – לא הכי חשוב לי – שאני לא מצליח לקבל עליו את התשובה המלאה זה ההתייחסות לתאגיד. אני עוד לא מדבר על ערוץ 23, כבר הוא מעלה לי ערוצי ילדים. אני מדבר קודם כול על העניינים הנוגעים להתחשבנות.

גובה דמי ההפצה של הערוצים הציבוריים.

גובה דמי ההפצה של הערוצים הציבוריים.

אחרי שהגורם המפעיל ייבחר?

כן.

עוד פעם, אני אומר. הגורם המפעיל – קבענו את זה באמות המידה – המטרה שלו היא להפחית את גובה דמי ההפצה. כתבנו את זה בצורה ברורה, התייחסנו לכך בפרוטוקול מספר פעמים.

נכון.

מרגע שזה ייקבע, יפורסם מכרז. המטרה היא שדמי ההפצה יופחתו. הרעיון הוא שהגורם המפעיל הפרטי יוכל גם לייעל את עלות ההפעלה וגם להוסיף ערוצים נוספים משלו, שמהם הוא יוכל לקבל תשלום.

הכול בסדר. איך אני מוודא? כל העניין הוא פה שאני רוצה את השלייקעסים. אתה לא תהיה פה, אני לא אהיה פה, אלוהים יודע מי יהיה בתוך התהליך הזה.

אני בטוח לא אהיה פה.

גם היום בחוק - - -

שנייה. לא, לא, לא. אתה לא הפרשן היחיד של החוק. תסלח לי.

אני מדבר על המצב - - -

תסלחו לי. מה שאני מנסה להגיד, אני רוצה להפחית למינימום את השיח של היום שאחרי. מינימום.

על מה רוב הוויכוחים יהיו? הרי בסוף זה כסף. וראית פה במשך החודש האחרון מה אנשים מוכנים לעשות כדי לחסוך מעצמם אגורה. לא לשלם או לא לתת.

לכן אני אומר, למה? למה לנו למצוא את העניין הזה? אני לא מוכן לזה. אני לא אמרתי לך, תן לי את התשובה המלאה, המפוצצת, שאי-אפשר לזוז בלעדיה, אבל אני רוצה לדעת על איזה נתיב אנחנו נוסעים.

אבל אני מסביר.

זה שאתה מסביר זה יפה. ההסבר שלך בשלב הזה הוא לא טוב.

אי-אפשר לקבע היום בחוק מה יהיה גובה דמי ההפצה שישלמו אחר כך.

אני רוצה את המודל שהם יודעים שיש לרשות השידור או -בעזרת השם ובעזרת באמת אלוהים, תעזור לנו בעניין הזה - תאגיד השידור הציבורי שיצא - - -

שמה?

- - -

אתה לא מבין. אלוהים צריך להתמודד עם דוד ביטן. כמה יכולים. אנחנו יכולים? בני אדם לא יכולים.

שמת אותי עם מרצ והרשימה המשותפת – זה הכול מתוכנן.

לכן אני אומר, אני רוצה לדעת בדיוק את סיפור הדרך כדי שלא ייווצר מצב שבו אנחנו באותו יום מתחילים לריב, זה הכול.

אני נותן שריון לאחמד טיבי.

אז על איזה מודל אתה חושב?

הוא צריך להגיד את הדברים. הרי בסוף הם אמורים לבצע את ההשלמה.

אבל יש לאתי רעיון, לדייק את העניין.

מותר לתת הצעה?

בבקשה, אם זה יעזור.

חיים אבידור, חשב הכנסת. אם המטרה היא לייעל את דמי ההפצה ולהוריד אותם, אז תקבעו בחוק שהתקרה היא הסכום שמשולם היום, ואז אנחנו יודעים שיותר מזה לא יהיה לנו. לפחות יש לנו איזושהי תקרה מסוימת.

אסף, מה התשובה שלך להצעה של מר אבידור?

סליחה, לא שמעתי.

זה ברור שלא שמעת.

שהתקרה היא על-פי מה שמשולם היום.

אני לא יכול לקבוע את זה בחקיקה.

אולי ירצו רווח?

גם היום התקרה לא קבועה בחוק והיא תלויה בהפעלת מרבבים נוספים ובקיבולת פנויה, ואני גם מזכיר לחברי הוועדה שהייתה פה התעקשות לוותר לערוצים המסחריים על התשלום.

אני מקבל את זה, אדוני צודק.

צריך לקחת את זה בחשבון.

אוקיי. רק אני רוצה את התשובה עדיין, אני לא מתקדם בלי שאני מקבל תשובה קודם כול לעניין התאגיד.

מה השאלה?

שהם יצטרכו לשלם שלוש פעמים דמי הפצה.

הם יצטרכו לשלם דמי הפצה ואני לא יודע להגיד היום בדיוק כמה גובה דמי הפצה הם יוכלו לשלם. צריך להבין את זה. יש מכרז, זה בדיוק המהות של מכרז.

ישלם עבור שלושה ערוצים.

אתם מבקשים ממני להתחייב למכרז שעוד לא יצא לפועל, אחרי שהכנסתם בו לא מעט שלייקעסים, הוועדה הכניסה, אז זה חשוב לתת את הגמישות הזאת.

זה לא סביר, אתי.

אסף, האם אפשר להוסיף סעיף שאומר שעלות דמי ההפצה – בתקופה של, אני לא יודעת לכמה שנים המכרז הזה, 20 שנים; לא יודעת לכמה שנים אתם רוצים לעשות את הזה – עלות דמי ההפצה, דמי ההפצה המשולמים היום יישא אוצר המדינה בתשלום ההפרש בין הסכום המשולם היום לבין הסכום החדש שייקבע?

לא, חברים. זה יהיה גורם - - -

או שאתם מתחייבים לכלול את זה, להוסיף את זה לתקציב רשות השידור או תאגיד השידור הציבורי, לפי העניין.

אני רוצה לחדד. שלא יהיה ספק. היום הערוצים הציבוריים ממומנים מכסף ציבורי, אוצר המדינה לכל דבר ועניין. אני לא יודע להתחייב בדיוק מה יהיה הסכום, ואוצר המדינה לא הולך לממן גוף פרטי.

אבל יש להם תקציב סגור.

לא ביקשתי את עזרתך.

אוצר המדינה לא הולך לממן גוף פרטי. גם היום, הקושי – והסברנו את זה בוועדה – העובדה שאנחנו צריכים לשלם את ההפרשים בעבור הערוצים המסחריים או מימון ערוצים ייעודיים, הסברנו את הקושי הזה בוועדה ושאנחנו חושבים שהוא לא נכון. אז בטח ובטח אנחנו לא הולכים לממן גורם מפעיל פרטי שיזכה במכרז, לא יודע לאי אלו שנים.

ולגבי הערוצים הציבוריים. אם יקרה איזשהו מצב שבו תהיה פריצה מטורפת של גובה דמי ההפצה – אנחנו מדברים על מצב מאוד תיאורטי לצערי כרגע, או לשמחתי – אז הם ידעו לבוא ולהגיד, חברים - - -

אני רוצה לחדד את זה.

אבל - - -

לא, אתה סיימת להיום. די, מספיק. הבנו. מה עוד תגיד? זה ריטיינר לא לפי דקה, לא לפי מלים.

מה בראש שלך?

העניין ברור. אסף, אני הרי מנסה לתת לך את העזרה. מה שאני מנסה לומר לך, ברצינות עכשיו – אני, בכל הנוגע לערוצים הציבוריים, בעיקר אני מתייחס לרשות השידור והתאגיד, אני רוצה שייווסף סעיף שהוא מה שנקרא סעיף קורא פני עתיד. הוא לא קובע – אתה יודע כבר איך הדברים ייעשו – אבל שהוא יודע להגיד שבנסיבות מסוימות, כי אם לא, הרי אני יודע מה יקרה, כולנו מכירים, אנחנו חיים את זה יום-יום, אף אחד לא ישים עליהם.

אם הדברים, לא אומרים אותם עכשיו בצורה ברורה, לכשיגיע הרגע, הם יקבלו אז תשובות פי אלף שאומרות: סליחה, אתם ממומנים, אתם זה, עופו לנו מפה.

תתייעלו.

התייעלות, בדיוק. מילת הקסם – תתייעלו. אתה יודע, קשה מאוד לראות דברים בטווחים ארוכים, אבל יש דברים שאתה כבר יודע לראות אותם, אתה יודע, היום עם משקפת, אפילו לא של 120X20. ואני אומר את זה לך, אני רוצה לדעת שאני עד כמה שניתן, בוודאי בוודאי – הערוצים המסחריים, בכל הכבוד, יסתדרו למרות שגם דפקנו אותם בצורה לא קטנה; הערוצים האחרים, נתנו להם איכשהו.

מקור ההכנסה היחידי של עידן+ יהיה רק דמי ההפצה?

לא, לא רק.

יהיו לו מקורות הכנסה?

בוודאי. בוודאי. כל הכוונה שברגע שהוא הולך – וישמן ישורון – האחרים יצטרכו - - -

זה ייקח זמן.

אבל זה ייקח זמן.

ומה עם ה-SD?

תכף אני אתייחס לזה. לכן, ברשותכם, מה שאני מבקש – גברתי, אם את יודעת לנסח לי, לנו, את הסעיף הזה שיודע עד כמה שניתן להכניס את התמונה שאם/ו, תהיה להם האפשרות לבוא - - -

צריך מודל. זה עניין של מודל.

לפי התיאוריה שהוצגה כאן, אם זה יעלה, כיוון שאמורה להיות התייעלות - - -

הכול ברור, אבל.

בסדר, אבל אני גם מצד שני לא יכול להתחייב. אני גם מזכיר עוד פעם לוועדה.

שלא יעלה על הסכום.

אני אסביר. המטרה שלנו היא להפחית, וגם אמרנו את זה לפרוטוקול, ואני מזכיר שאז גם באה הוועדה ורצתה מאוד להפחית לערוצים המסחריים את גובה דמי ההפצה.

זה ברור. אנחנו לא מתכוונים להשית את זה על הערוצים הציבוריים.

למה אי-אפשר לכתוב עד 1.5 מיליון?

לא, על הציבוריים הוא מדבר. אני אסביר גם למה אי-אפשר לכתוב עד 1.5 מיליון.

מה הבעיה להתחייב?

כי גם היום הנוסחה, זה פלואידי. זה תלוי האם נפתח עוד מרבב, מה הקיבולת הפנויה.

אסף, אנחנו יודעים מה העלות של פתיחת עוד מרבב על-ידי הרשות השנייה, ואם מתייעלים, עוד עשרה מיליון.

- - -

לא יכול להיות שמחר יגבו פי ארבעה מהערוצים הציבוריים.

אסף, אם הרעיון הוא התייעלות - - -

- - -

שקט. הילה שמיר, בבקשה.

אני לא חושבת שיש פה שאלת ניסוח, יש פה שאלת מודל. מה שאנחנו יכולים לתרום לדיון הזה – מדברים פה על התייעלות ועל זה שחושבים שהגורם הפרטי יוכל לעשות את זה בצורה יותר יעילה מהגורם הציבורי, שזה אנחנו כרגע.

אנחנו יודעים כמה עולה לתפעל מרבב אחד, ומה העלות לפתוח היום בבוקר את המרבב השני. אפשר לקחת את שני הסכומים האלה וזה יהיה המקסימום, וכל מי שיעשה פחות יקבל ניקוד יותר מזה במכרז. אנחנו יודעים כמה עולה לפתוח עוד מרבב, זה עוד כעשרה מיליון שקלים, זה הכול.

אני חושב שמה שאומרת – על פניו, אני לא יודע להגיד - - -

אבל צריכים למצוא מודל שהאוצר ייתן אותו. זה לא עניין של ניסוח. זה עניין של מודל.

אסף, אתם יודעים לתת מענה?

אני מבין את הדרישה. אני חושב שזה לא נכון להכניס את זה בחוק.

סליחה. תראו, עד עכשיו מנעתי כל מיני הכנסות של דברים מיותרים, לשיטתכם, לחוק. אבל אני אומר לכם פה, כאן אני עושה את הגבול הראשון.

העברנו את החוק, העברנו את הכול, על הראשים פה של האנשים, עם המחירים של האנשים. הנחת העבודה היא – אתה מבקש שהם יישאו את כל הבעיה עליהם, ואני בא ואומר, בוא נתחלק בבעיה. הרי הנחת העבודה היא שיכול להיות שלא נידרש לזה בכלל. אמת או לא? יכול להיות שבכלל לא נצטרך את התוספות האלה, והכול יהיה בסדר.

אני רוצה את הניסוח. אי-אפשר שאתם תצאו במאה אחוז.

אנחנו כבר מזמן לא במאה אחוז.

סליחה. אני רוצה להזכיר.

עם הערוצים המסחריים אנחנו כבר מזמן לא במאה אחוז.

אני רוצה להזכיר. אתם רוצים תחרות, נכון? מה שאני מנסה להגיד ברשותכם, שאני לא יודע מה יהיה. אז אתה אומר לי את זה. מה, לא הכרחנו את ערוץ 2 ו-10 שהם גופים פרטיים, שהם הופכים להיות הכוח המרכזי של כל הפלטפורמה עד שהיא יוצאת לדרך? עשינו את זה, כפינו את זה עליהם.

אז נכון. אתה יודע, אתה בא ונותן גם את הגיבוי, אם יהיה, נכון? אבל איך אמרנו להם גם כן? אתם תסיימו את המכרז בשנה הראשונה. נכון? ואז לא צריך להוסיף כסף, לא צריך שום דבר. הרי גם אנחנו ידענו להגיד את זה. כמו שאנחנו יודעים ללחוץ אותם, אז אני רוצה שתלכו לקראתנו בעניין הזה. בעזרת השם לא נידרש לזה. שלא נידרש, שירה, אבל אי-אפשר שכל הזמן אני צריך ללכת כמו הכלבלב ההוא באוטו, שעושה ככה. מה העניין?

איתן, אולי נציע משהו אחר.

בבקשה, אם זה יאיר את עיני.

אולי נציע, כדי שהוועדה תחוש – אנחנו כבר הצהרנו לפרוטוקול שהכוונה היא להפחית כמובן את דמי ההפצה כי המערך אמור להיות יעיל יותר והדבר הזה משתרשר הלאה.

בנוסף לכך – שזה כבר הצהרנו על הכוונות – אם עדיין כמו שאתה מתאר יש חשש של הוועדה שמא דמי הפצה עלולים להיות לא כפי שאנחנו הצענו, אז אני מציעה שנחייב דיווח לוועדת הכלכלה מכיוון שכשהגוף שאנחנו כולנו מקווים שיהיה גוף שיענה על המכרז ויזכה במכרז - - -

ומה יקרה כשיבוא אחריי איזה יושב-ראש שינמנם, לא כמוני? יהיה יותר מנומנם ממני?

גם קרו דברים שלא - - -

מכיוון שנתת לנו שנה, כפי שאמרת, אני מניחה שלא יהיה יושב-ראש אחר מנומנם - - -

שירה, זה לא הוגן. את לא נותנת לי קרדיט שאני מבין את מה שאת אומרת.

אז אני אומרת, ברגע שגוף יצטרך לבוא ולדווח לוועדת הכלכלה - -

לא, שירה, זאת התוצאה.

מה תרוויחי מזה שאת תביאי לי דיווח?

- - הדבר הזה, אני מבטיחה לך, יפעיל הרבה מאוד לחצים ואתם תוכלו להיות רגועים ולא תראו שום חשש ממה שהולך לקרות.

שירה, הבעיה שלי לא לחצים. הבעיה שלי העניין, המהות.

לא, זה העניין, אבל אתם עדיין חוששים אז אני אומרת שיהיה דיווח.

- - -

מה ייתן הדיווח?

מה הוועדה תעשה עם דיווח אם בעוד שש שנים יסתבר שרשות השידור או תאגיד השידור הציבורי צריכים לשלם סכום יותר גבוה ואין לזה כיסוי בתקציב? מה עושים עם זה, עם הדיווח?

אנחנו לא פעם ולא פעמיים ניהלנו שיח עם ועדה בשל בקשות. ועדה מכובדת כמו ועדת הכלכלה והיושב-ראש הנכבד, אני לא מכירה עוד שהייתה בקשה של היושב-ראש, שבסופו של דבר לא נענתה גם על-ידינו.

אם היא לא נענתה, היא נכפתה.

נכון. אני מקווה לחשוב שאנחנו נענים בדרך כלל מכיוון שבדרך כלל הדברים נענים מתוך היגיון רב, ועל כן אנחנו גם מאוד קשובים. לכן אם נכניס שיהיה דיווח, אני חושבת שזה יכול להרגיע את הוועדה.

אני לא קונה. מתנצל, לא קונה.

זה לא משכנע.

אני לא קונה את זה.

אחרת החשש הוא - - -

לא, לא. קודם כול, תענה על ה-HD ואז אני אסכם.

אני אשמח שהיועצת המשפטית של הרשות השנייה תתייחס.

לפני הרשות השנייה, בשלוש מלים. על-פי מה שאני קורא ומבין את הנוסח המוצע, הערוצים שמופצים בטכנולוגיות – מה שאני מבין קוראים להן חדות רגילה בלבד, SD – אם מוטלת חובה, אני רוצה פשוט לשאול, על הערוצים המסחריים לשדר גם שידורי HD - - -

לא מוטלת עליהם חובה.

וגם שידורי SD – תענה לי עוד שלוש שניות. המדינה לא יכולה לכפות עליהם תשלום נוסף של דמי הפצה, זו דעתי לפחות.

ככל שהאוצר מעוניין להטיל – וככה זה נראה לי לפי הניסוח – חובת שידור כפולה על הערוצים המסחריים, אז צריך לממן גם את השידור הנוסף. זה דבר אחד.

אין כזאת חובה.

דבר שני, בפסקה (ה) סעיף קטן (2), יש לקבוע לטעמי שהסכום יהיה עד 1.5 מיליון שקלים בשנה. ככל שיתברר – לטעמי לפחות – כי העלויות נמוכות מ-1.5 מיליון, אין סיבה שהערוצים המסחריים ישלמו לרשות השנייה או לגורם המפעיל של עידן+ סכום שגבוה מהעלות. בנפרד, צריך לדעתי גם לקבוע את מועד סיום שידורי ה-SD עם עליית שידורי ה-HD. אין שום תוחלת בהותרת שידורי SD באיכות נמוכה.

והדבר השלישי, על-פי פסקה (ה) בסעיף קטן (2) שוב, יש לקבוע שהערוצים לא ישלמו דמי הפצה משעה שגורם פרטי יחל לשדר שידורים נוספים במסגרת ערוץ שמשודרים בו גם שידורי פרסומת.

זה רשום.

יש את זה.

אני רוצה להתייחס לטענות חבר הכנסת פרי. קודם כול לגבי ה-HD, ומייד תתייחס לזה גם היועצת המשפטית של הרשות השנייה, חוק עידן+, חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור, קובע באופן ברור שה-HD הוא בחירה. ירצה ערוץ 2 או ערוץ 10 לשדר ערוץ HD, יבחר להעלות בערוץ HD ויעשה את זה. לגבי מה שאתה מציע, לחייב לעשות HD במקום SD. מערך עידן+ נועד להגיע לכלל הציבור.

לא מציע. אני מבין שמוטלת חובה ואתה אומר - - -

לא, לא. אז אני אומר, לא מוטלת חובה.

גם לפי חוק הרשות השנייה מבחינתכם אין חובה?

לא, אבל לא ידוע לי שהאוצר מפרש את חוק הרשות השנייה.

סליחה, בואו נעשה סדר. כל העניין הוא האם ימשיכו לשלם. זה סיפור המיליון וחצי.

- - -

לא. זה הרימון עשן.

כלומר, איתן, תפרט.

כל העניין הוא שהם רוצים עכשיו ככה. אם הם יעלו ב-HD, אז הם יצטרכו לשלם פחות.

נכון.

בסדר. אז אני אומר, ביקשתי. אני אומר את זה – סליחה, בסוף זה גם נותני שירות. הם נותני שירות, יש להם עניין שיצפו בהם יותר, ואם שם תהיה תחרות – אני רוצה להזכיר לאדוני – ויהיה הפיצול קשת-רשת, יהיה למישהו אינטרס עוד יותר לייצר את התחרות הזאת כלפי עצמו.

אני לא מוכן – אני אומר את זה לכם.

אתה צודק.

אני מבין את מה שאדוני אומר. יחד עם זאת, ואני אומר לך בחברות, בפעם הקודמת תפרנו את העניין הזה, באמת אני אומר את זה, בעדינות רבה ואני לא רוצה, כל פרימה עכשיו תפרום את הכול.

אני לא רוצה לפרום. אני רוצה להבין.

יפה. אז לכן אמרתי. ירצו – יעלו; לא ירצו, זו בעיה שלהם.

לא, בסדר גמור. אם זה נתון לבחירתנו לפי כל החקיקה, גם לפי חוק הרשות השנייה, זה מוסכם עלינו לחלוטין.

הילה, בבקשה.

אני אתייחס.

נגה, סליחה גברתי. סליחה. החוק לא מתעסק - - -

בסמכויות של הרשות השנייה.

בסמכויות.

זה שאומרים את זה לפרוטוקול זה לא אומר שזאת העמדה.

סליחה, יש כאן אז מודל שסותר. יש כאן עניין משפטי.

אין כאן שום מודל שהוא סותר.

למה? האם יש חובה או אין חובה?

נגה, כאן אין חובה. אני לא יודע. תשברו את הראש, תבואו אלינו, תגידו שחייבו אתכם, אני לא יודע להגיד את זה.

- - -

זה שאת אומרת לפרוטוקול לא יוצא שום דבר.

בבקשה, אסף.

לפי חוק עידן+ זאת בחירה אם להעלות ערוץ HD או לא. חוק עידן+, הבחירה אם להעלות ערוץ HD או לא, ולכן אם יבחרו להעלות ישלמו עליו. צריך גם להבין, ערוץ HD עולה פי שניים, ערוץ HD תופס פי שניים מקום.

לגבי האפשרות להחליף ערוץ SD ב-HD, זה לא מה שהחוק מדבר עליו כרגע אבל צריך להבין שהמערך, המטרה שלו היא להגיע לכלל הציבור ויש אנשים שאין להם בבית טלוויזיות עם HD, יכול להיות שבעוד אי אלו שנים זה ישתנה ואז תוכל לבוא הכנסת ולשנות את החוק הזה.

אני רוצה להתייחס לגבי עד 1.5. ניהלנו בשעה הראשונה פה דיון סוער על עניין הסבסוד. אם יהיה רשום עד 1.5 מיליון, קודם כול תהיה פה אפשרות לגורם המפעיל לסבסד, להגיד: אוקיי, הם עד 1.5, אז אני אקבע שהם ישלמו פחות מ-1.5 והערוצים הציבוריים ישלמו יותר.

נכון.

למה? כי הוא יכול.

אבל אני לא פותח את זה. עזוב, אני כבר סיכמתי את זה, כבר עשינו את זה בדיון בפעם הקודמת. עדיין לא נחה דעתי – ואת זה אני רוצה לסכם ולהעלות להצבעה – לא נחה דעתי עדיין בכל הנוגע לתאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת, איך אני נותן להם מענה בתוך כל התהליך הזה. היחידים שמוצאים את עצמם – אני לא אגיד נפגעים, זאת אולי מילה גדולה מדי כי יכול להיות שזה לא יקרה – אבל שהם מוצאים את עצמם בעמדה של חוסר ודאות יותר גדול וצריך להסיר מהם את חוסר הוודאות הזה.

איתן, אני חושב בשביל ההגינות, כשאנחנו מדברים על מודל צריך שהמודל יכלול את כולם. אני קצת מודאג לגבי הערוצים הייעודיים, שוב אני חוזר ל"הלא". "הלא", רוב המגזר הערבי, אין לו יס והוט, והוא נשען על הצלחות והשידורים. ועכשיו אנחנו מדברים על עידן+ שאמור להיות פרוס ויכסה שטח נרחב. צריך למצוא מודל לדחוף את הייעודי להיות שם.

הוא כבר נמצא.

1.8 מיליון שעכשיו בדקתי, זה המון כסף.

עיסאווי, כבר קיימנו את הדיון.

אתה מדבר על המודל להכניס אותם.

הדיון הקודם היה אל תוך הלילה, היה ויכוח עד שמצאנו את הסגירה, עד כמה שאפשר להגיד. היא לא מושלמת אבל היא קודם כול עושה צדק עם כולם.

השוויון זה לא צדק.

לא. היא עושה סדר עם כולם.

סדר כן.

חברים, אני לא מתכוון לפתוח את הנושא הזה לדיון.

אני רוצה להתייחס לטענה שהעלית, כבוד היושב-ראש, בעניין חוסר הוודאות. אם מחר היו נפתחים שידוריו של תאגיד השידור הישראלי בשלושה ערוצים כפי שהוא היה אמור לשדר, נניח איפשהו בתחילת הדרך, המשמעות היא שבעד כל הפצה של ערוץ הוא היה משלם 3.7 מיליון שקלים. אנחנו מדברים על מלכתחילה דמי הפצה שהם מעל עשרה מיליון שקלים בשנה.

לדעתי את כבר לא בכיוון.

לא. אני רק רוצה לומר שהדלתא של חוסר הוודאות היא לא משמעותית כמו שזה נראה, כמו שמוצג כאן בדיון.

אבל יקירה, חגית, ברשותך. אנחנו בנינו תבנית והיא נפתחה לכולם. סידרנו איכשהו – יותר טוב, פחות טוב – אבל הצלחנו לסדר את המהלך. נכון, אתי?

אכן כך.

להגיד לכם שזה המהלך הכי מושלם, אף אחד לא הצליח להביא לי עד עכשיו, אני חושב שהצלחנו לייצר איזון עד כמה שניתן, נגה.

יחד עם זאת, עדיין האיזון איננו שלם רק לקבוצה אחת, שזה ערוץ הכנסת ורשות השידור/התאגיד, ואני רוצה לתת לזה את המענה. אני רוצה להצביע, חברים, אני רוצה לגמור עם זה.

אני מבקשת לדייק משהו שקשור ל-HD ול-SD.

לא, לא, עשי לי טובה.

נאמרו פה דברים לפרוטוקול.

הילה, תשלחי לנו מכתב להבהרות.

לא אשלח.

אז עשי לי טובה. אני לא מתחיל. יש כלל בדיון.

נאמרו פה - - -

הילה. הילה.

נאמרו פה דברים לא - - -

לא, הילה. זה לא מעניין אותי. אני לא אתן, נשמה, חבל על הזמן. את יודעת מה למדתי בדיונים? אנשים, מרוב שהם רוצים להגיד, הם פותחים עוד ערוצים. יתחילו אלה לשאול ואלה.

אם הנושא, אתם לא מתייחסים אליו, לא אכפת לי גם לא להתייחס. פשוט לא נאמרו דברים מדויקים.

אין לכם סמכות, זה הכול.

לא נאמרו דברים מדויקים. זה שתגידי את זה לפרוטוקול - - -

אולי פשוט להצמיד את השידור הציבורי לערוצים המסחריים במקרה הזה. הרי אין להם את הכוח להשפיע כרגע.

אסף, תודה. הוא יועץ טוב, אבל בבקשה, לא במקרה הזה.

לא, אני רוצה שיתייחסו האם - - -

ביקשו ממני לא להתייחס אז אני לא מתייחסת.

היא דיברה על ה-HD. על מה אתה רוצה? סליחה, לגבי מה אתה צריך התייחסות ממנה?

האם הם יכולים לכפות על - - -

לא ביקשתם את התשובה על זה. תסלח לי, הדיון הוא לא על זה. אני כבר התקדמתי עם העניין. אני רוצה ממך תשובה - -

אתה גם ענית על זה, אסף.

- - על רשות השידור/תאגיד, וערוץ הכנסת. זה הכול.

והחינוכית.

בל נמתין. אולי יעלה עוד ערוץ.

בינתיים.

בינתיים החינוכית משדרים.

נכון, אבל הם חלק מהעניין, בסדר. בואו נגמור את זה. תמשיך כך, אז יעלו פה עוד נושאים.

אין לי תשובה כרגע לגבי זה. אמרתי את דעתי. אתם רוצים לקבוע את זה ב - - -

אני רוצה שנעשה - -

הבנתי.

- - את ההצעה הכי פחות טובה בהסכמה. אתם לא רוצים, אני אכפה את זה. אני לא יכול.

הציבוריים - - -

הערוצים הציבוריים יסבסדו - - -

אסף, אני מדבר שוטף. יש לי עוד יום שלם פה, אני לא צריך עזרה ממך.

איתן, אתה מצביע על זה?

כן, כן. אני מסיים עכשיו הכול. שי, אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא. ערוץ הכנסת - - -

מסבסדים את המערך. מכיר את זה.

אני יודע, מתאר לעצמי. מה נקודת המוצא פה? שיש כאן מצב שהם, יש להם תקציב. אם אתה מעלה להם - -

את התשלום עבור דמי ההפצה.

- - והם ממומנים, אז סליחה, אתה רוצה, תגיד שהמדינה תשלים להם את מה שהם צריכים לשלם מעבר. הסיכוי שזה יקרה הוא לא גדול אבל אני לא רוצה למצוא את עצמי, מה שלא ננעל היום אחר כך יגידו - - -

שבתוספת העלויות תישא המדינה.

לא. חברים, אם אתם תכתבו שבתוספת העלויות תישא המדינה יבוא הגורם המפעיל וייקח סכום בלתי מוגבל כי המדינה נושאת בעלויות. זה לא עובד ככה.

התוספת שווה בשווה בין הערוצים הציבוריים - - -

- - -

אז תיתנו לי דרך.

מעבר למקסימום שקיים היום.

אבל מבחינתו, אנחנו מחויבים לשדר על-פי חוק ואין לו שום מגבלה, הוא גם כן יקבע איזה סכום שהוא רוצה.

גם היום אתה מחויב לפי חוק ואתה משלם הרבה כסף.

היום קובעים את זה השרים.

קובעים את זה בהתאם לעלויות שאומרים להם.

- - -

אבל צריכים לעגן את זה בחוק.

בדיוק. מה אני ביקשתי?

זה ייקבע במכרז.

מה אני ביקשתי?

אני אתך.

אני יודע שאתה אתי. בתחילת הדרך אמרתי שאני רוצה שבחוק ייכתב עכשיו. אני לא קובע להם, אני לא לוחץ אותם. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים עכשיו כבר בתוך החוק.

מה אתה מסכם?

כל ההצבעה היא עכשיו על זה.

איך תצביע ואין לך נוסח?

לא. זה משפט.

אז בואו נשמע את המשפט, צריך לדעת על מה אנחנו מצביעים.

- - -

אז תכתיבי לה ניסוח.

שי, לאיזה תקופה?

סליחה, אני עושה הפסקה עשר דקות. חוזרים, מצביעים.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:40.)

ברשותכם. יש לנו כאן שני תיקונים ותוספות שאני רוצה להכניס. אני מצביע ושלום עלייך נפשי, ואנחנו נעמיד להצבעה כמובן את הדברים.

חגית, תקריאי בבקשה.

אבל הנוסח לא מוסכם.

הנוסח לא מושלם כפי שאתם רוצים. הוא מושלם כפי שאני רוצה.

לא מוסכם.

אסף רוצה את התוספת, להוריד את "ככל הניתן". אני מתנגד.

אתה צודק.

אני יודע שאני צודק. אני משתדל.

את מוכנה להקריא את הנוסח?

הם עכשיו מציעים להוסיף הוראה נוספת לאמות המידה שלפיהן ייבחר הגורם המפעיל הפרטי, שתתייחס לנושא של גובה דמי ההפצה. הוא נותן פתרון חלקי בלבד, הוא נותן קריאת כיוון.

חגית, בבקשה.

הסעיף שאנחנו מבקשים לתקן הוא בפסקה (3) לחוק ומדובר בהוספה של סעיף קטן (ג)(2) שקובע את אמות המידה לבחירת הגורם המפעיל הפרטי במכרז, במינוי הגורם המפעיל הפרטי יובאו בחשבון בין השאר שיקולים אלה:

תקריאי מחדש.

זה לא נוסח חדש.

את מקריאה סעיף קטן (2)?

סעיף (ג)(2) שאותו ביקשנו להוסיף ועל זה הוועדה כבר הצביעה, שמוסיף שיקולים לבחירת הגורם המפעיל הפרטי, שיקולים שתשקול ועדת המכרזים במכרז. זה סעיף (ג)(2) שהוא כבר קיים, הוועדה הצביעה עליו והוא מתחיל במלים: במינוי גורם מפעיל פרטי יובאו בחשבון בין השאר שיקולים אלה.

בדיון הקודם או הקודם שקדם לו, הוספנו פסקה (5), שאומרת שאחד השיקולים יהיה: היקף הפחתת דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל. לפסקה הזאת, לפסקה (5), אנחנו מבקשים להוסיף את התוספת הבאה: היקף הפחתת דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל, ובלבד שגובה דמי ההפצה שישלמו הגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(3)(4) ו-(6) - - -

זאת אומרת, הערוצים הציבוריים?

זה הערוצים הציבוריים. (3) זה כנסת, (4) זה רשות השידור, (6) זה טח"י.

לפי סעיף 6(א)(3)(4) ו-(6), לא יעלה, ככל הניתן - - -

לא. אמרנו בלי "ככל הניתן".

אני מקריאה את זה בינתיים, ותכף.

תורידו "ככל הניתן".

לא יעלה, ככל הניתן, על גובה דמי ההפצה המרביים - - -

תורידי את "ככל הניתן".

בוודאי. אני אצביע על זה בלי "ככל הניתן".

שתקרא את זה ברצף.

הם מבקשים שאני אכתיב ואתם מבקשים ברצף.

סליחה, תודה רבה לכל אלה שמעודדים אותי מאחור. יש כאן יושב-ראש אחד, מי שלא שם לב.

אתה מתכוון בישיבה הזו.

בישיבה הזו. כן, אדוני. אני יודע שיש פה שני יושבי-ראש, אבל יש את האחד היום.

האחד והיחיד אפילו.

בקצב של הכתבה בשלב הזה.

חגית, תמשיכי בבקשה. רוצים להצביע ולהתקדם הלאה.

שאיפות להיות יושב-ראש זה לגיטימי.

תמיד.

לא יעלה על גובה דמי ההפצה המרביים שעשויים הגופים האמורים לשלם לפי הוראות סעיף 9(א) ו-(ב) כנוסחם ערב תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז, התשע"ו.

בסדר. נתמודד עם התשע"ז.

המשמעות היא שהיום, כמו שאמרנו כבר, דמי ההפצה יכולים להיות משתנים בהתאם לשאלת פתיחתו של מרבב והקיבולת הפנויה, ולכן אנחנו מתייחסים לגובה דמי ההפצה המרביים שהם יכולים לשלם בהתאם למצב דהיום, לפי הוראות סעיפים 9(א ו-(ב).

תודה, גברתי. הילה, רק אם את מוסיפה, לא פותחת לנו עוד ערוץ.

שום דבר, מעירה על הנוסח. שתי הערות. הערה ראשונה נוגעת להערה שהייתה פה של נציג תאגיד השידור הציבורי. צריך לציין, הרי יכול להיות שזה לא יהיו בדיוק אותם ערוצים, אז גם אלה שיבואו במקומם. יכול להיות שזה יהיה ערוץ - - -

בתיקונים העקיפים של חוק השידור הציבורי.

חוק הפצת שידורים.

היא הוסיפה את זה.

יש כבר תיקונים לחוק.

חגית, תודה. הלאה.

דבר שני, הנוסח הוא – דמי ההפצה המרביים שעשויים הגופים האמורים לשלם. הם משלמים היום. מה הכוונה שעשויים? יש סכום שמשולם כרגע.

זה מה שהסברתי. היום הם משלמים סכום שאנחנו יודעים מהו, זה 3.7 עבור כל ערוץ. בהנחה שנפתח מרבב נוסף - -

הוא משנה.

- - דמי ההפצה יכולים לעלות.

חגית, את צודקת. הבנו את העניין. העיקר שאני הבנתי. תודה.

כלומר, שמשולמים לפי החישוב של היום.

שיכולים להיות משולמים ולא מה שמשולם בהכרח בפועל בהתאם למצב - - -

איתן, שאני אבין. 3.7 זה המחיר המקסימלי שהיום הערוץ משלם דמי הפצה.

נכון.

זאת התקרה.

איתן, ומה זה ה-1.5?

זה יורד.

לא לציבורי. למסחרי.

אפשר להצביע?

לפני ההצבעה. אסף, אני מבקשת להוסיף מילה אחת, בהסכמה אני מניחה. בסעיף קטן (ה)(2) המוצע, שם מדובר על הפחתה בסך התשלומים והעלויות, ככל שתהיה הפחתה כאמור, מדובר כאן ככל שתושג התייעלות בתשלום דמי הפצה אצל הרשות השנייה, ביקשתי לוודא שכאן מדובר על הפחתה כללית, לכלל הערוצים ולא משהו פרטני. ואכן אסף הודיע לי שהכוונה שהפחתה ככל שתהיה, תהיה כוללת, ונבהיר זאת בנוסח. אז אני מבקשת להבהיר זאת בנוסח.

למה זה נדרש? אנחנו לא בטוחים שנדרש.

למה זה נדרש בנוסח?

ברגע שהתייחסנו לסך התשלומים והעלויות ולא התייחסנו לדמי הפצה, מדובר - - -

חגית, ככל שיהיה צורך נבהיר זאת בנוסח.

ככל שיהיה צורך.

הכוונה היא להפחתה כוללת.

נכון.

אני מביא להצבעה. תקריאי בבקשה, גברתי.

איתן, לא צריך את ההבהרה לגבי HD, SD?

אחרי זה נעשה את ההבהרה.

כל פסקה (10) בסעיף 9, מה שמונח לפני חברי הכנסת, לרבות מה שהקריאה עורכת-הדין ברוק, השינויים שהוכנסו.

נכון. שזה לסעיף אחר.

לסעיף אחר, לסעיף 2(ג)(2). חבר הכנסת אחמד טיבי יצביע במקום חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; חבר הכנסת דוד אמסלם יצביע במקום חברת הכנסת נורית קורן.

עוד מילה אחת, אדוני, לפני ההצבעה.

אני מרגיש כמו לפני לידה כבר. הראש מבצבץ.

אני לא אפריע לראש לצאת. בהפסקה היו חילוקי דעות וויכוחים האם ניתן לחייב את הערוצים המסחריים להפיץ את שידוריהם - - -

רציתי לעשות את זה אחרי ההצבעה. תודה, גברתי.

בסדר, אז אני אתאפק.

תודה. מי בעד, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (10) לסעיף 9, לרבות השינויים שהוקראו על-ידי עורכת-דין ברוק לסעיף 2(ג)(2), נתקבלו.

אושר פה אחד. תודה רבה לכם.

רגע. לא סיימנו.

את החלק הזה.

יש עוד סעיף.

קודם כול את זה סיימנו. בבקשה, אחר כך אני אחזור לערוץ HD. אני רוצה הבהרה לפרוטוקול.

הבהרה מהיועצת המשפטית של הרשות השנייה האם יש להם סמכות לחייב את הערוצים המסחריים להפיץ את שידוריהם ב-HD.

בעידן+.

בטכנולוגיית SD.

הילה, אנחנו רוצים שזה יהיה כתוב בפרוטוקול, אז תעשי את ההבהרה.

ישנם כמה אופני הפצה על-ידי הרשות השנייה. כשהרשות השנייה מפיצה את השידורים של 2 ו-10, בצורה לוויינית, לא בעידן+ - בצורה לוויינית, למי שאין עידן+ - יכולה מכוח הוראות ברישיון לחייב אותם לעבור ל-HD, גם לגבי ההפצה שהיא מפיצה למוקדי השידור של הוט ושל יס.

אבל, בשונה מכך, ויש לזה רציונל, בעידן+, בכוונה נכתב שהערוצים האלה, כמו ערוצים אחרים, צריכים להיות משודרים ב-SD, כדי שגם אנשים מעוטי-יכולת שאין להם בהכרח טלוויזיות עם HD ולא רוצים לעבור לטכנולוגיה כזו, יוכלו לקלוט את הערוצים האלה.

ולכן, בעניין של עידן+ ההפצה היא ב-SD. רק אם הערוצים האלה מבקשים זאת ונערך הליך שוויוני לפי הוראות החוק, רק אז הם יכולים לקבל גם ערוץ HD, מבלי לגרוע מהחובה שלהם להיות מופצים ב-SD.

מה אומר האוצר? זה מקובל עליו?

זה החוק. איך זה יכול להיות לא מקובל?

אי-אפשר לכפות - - -

משפט אחד לפרוטוקול, בשם חבר הכנסת עיסאווי וחבר הכנסת חאג' יחיא. הערוץ הערבי "הלא", מה שעיסאווי הזכיר, אני מבקש שייאמר לפרוטוקול מה הייתה התשובה הקודם. איך אפשר להשאיר, לא לפגוע ב"הלא" ולצרף אותו?

הוא בתוך התהליך.

הוא בתוך הערוצים הייעודיים.

ופניתם אליו?

כן, כן.

בעבר הוא לא רצה לעלות, אולי עכשיו כן.

כבוד היושב-ראש, רק רציתי לגבי אותם ערוצים לוודא שהם ממשיכים גם לשדר בלוויין אחרי שהם נכנסים לעידן+ - 10, 2.

כן.

זה לא קשור לחוק הזה.

אני רוצה לשמוע תשובה. רוצה לשמוע את זה לפרוטוקול כי מי שאין לו עידן+.

התשובה היא כן.

תודה. ניתנה תשובה. בבקשה, חגית, מה נשאר לנו?

נשארה פסקה (11) שמתקנת את סעיף 10. אני מקריאה:

"בסעיף 10, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) היה הגורם המפעיל מי שאינו גורם מפעיל פרטי, ישמשו דמי ההפצה שישולמו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה, בלבד";

היא קוראת מעמוד 259 לחוק עצמו. לא לנוסח החדש שהפצנו אלא לחוק עצמו.

המקורי, כן.

"(א) היה הגורם המפעיל מי שאינו גורם מפעיל פרטי, ישמשו דמי ההפצה שישולמו לו לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיו לפי חוק זה, בלבד";

בעצם, המשמעות היא שגורם מפעיל פרטי כן יוכל להשיא רווחים מדמי ההפצה שישולמו לו.

בסדר גמור.

כן, אבל דמי ההפצה ישולמו אך ורק - - -

דמי ההפצה בהגדרתם – זה מה שהסברנו קודם ואני אחזור על זה – זה סך התשלומים והעלויות שנדרשים לשם הפצת השידורים. זאת ההגדרה של "דמי הפצה" בסעיף 9.

אני הבהרתי את זה וביקשתי להבהיר.

אני חוזרת שוב, אבל כן.

תודה. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (11) נתקבלה.

תודה, אושר.

אושר פה אחד.

2, פסקה (4).

עמוד 257 בנוסח המקורי. אני מדברת על סעיף 2א רבתי, סעיף קטן (א), פסקה (4). סעיף 2א מדבר על סמכות שר התקשורת לתת היתר הפעלה לגורם מפעיל פרטי. זה בעצם סוג של מסגרת רישויית לגורם המפעיל הפרטי. לשר יש סמכויות לקבוע כל מיני הוראות בכל מיני נושאים במסגרת היתר ההפעלה. אחד הנושאים שבהם יכול לקבוע השר הוראות זה (4): "קביעת גובה דמי ההפצה בידי הגורם המפעיל הפרטי לפי סעיף 9(ד) ואופן תשלומם;"

אוקיי.

השאלה אם צריך גם להפנות לסעיף אמות המידה כי שם המגבלה של גובה דמי ההפצה – הסעיף שהוסף.

2ג(2)(5).

תבדקו את זה.

זה היתר הפעלה וזה - - -

זה אמות מידה אבל בתוך אמות המידה כתבנו בפירוש הגבלה גם על הגובה.

אתי, קובע את זה שר האוצר או שר התקשורת?

שר התקשורת.

שניהם.

לא. את היתר ההפעלה נותן רק שר התקשורת.

סעיף קטן (4) זה קביעה של שר התקשורת.

תודה רבה. אם יש עניינים שצריך אחר כך לבחון אותם, תבחנו אותם.

אם יהיה צורך, נפנה.

להוסיף את סעיף אמות המידה.

מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 2א(א)(4) נתקבל.

תודה, אושר. זהו?

זהו. עכשיו אסף צריך לענות לגבי - - -

אסף, 13ג.

זה גומר את הסיפור של עידן"?

אני לא פותח את הדיון.

רק הצבעתי. אני רוצה להעיר הערה אישית.

אסף, את סעיף 13ג צריך לפצל.

משרד האוצר מבקש לפצל את סעיף 13ג.

סעיף "אפורי".

עמוד 266, סעיף 13ג.

חברותי וחברי חברי הכנסת, סעיף 13ג הידוע, שקיבל את הכינוי סעיף "אפורי", האמריקאי, או מי שכבר לא קיבל את "אפורי" במנות גדושות, אז מה שקראנו קודם "הסעיף האמריקאי".

- - -

סליחה, אנשי האוצר שם. יש שלב שנהיים חירשים באוצר, באגף התקציבים? גם לא רואים, לא מבינים.

אביטל, מה קורה עם 13לח?

היא תכף תגיד. אני רוצה להגיד את הדבר הבא לפרוטוקול, חשוב. אני רוצה להזכיר את סעיף 13ג, הסעיף שבאו האמריקאים ואמרו, מה שנקרא האולפנים הגדולים, בטענה שהסעיף הזה במשמעותו, אם הוא מתקבל כפי שהוא - - -

בואו נבטל אותו.

אנחנו כבר אחרי, אלוהים. אני מסביר למה אני לא מעלה אותו.

מצוין.

אין לך עוד איזה משהו בוועדת הכנסת?

אני צריך לעבוד בכל מיני דברים, ואתה בא אלי בטענות?

אני רוצה להגיד לפרוטוקול. ממשלת ישראל – הודעתי בשלב כזה או אחר – שזה היה מונח לפתחה, כיוון שמדובר במדיניות, שקלה הממשלה, יותר נכון זה הונח לפתחו בסופו של עניין של ראש הממשלה, וראש הממשלה בשלב הזה החליט שלא יושת או לא נפעיל את 13ג, ולכן אנחנו מפצלים אותו.

למה מפצלים? בוא נדחה.

לא.

לפצל. אני לא מבין.

מה זה מפריע לך?

אם ירצו, יביאו את זה עוד פעם. הפיצול אומר שבעוד חודש - - -

לא, לא. לכן, אני מבקש - - -

ירצו, יביאו עוד פעם.

תגיד לי, אתה יושב-ראש הקואליציה או אני, אלוהים.

הוא.

מי בעד הפיצול של סעיף 13ג,ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה לפצל את סעיף 13ג נתקבלה.

תודה רבה, אושר.

פה אחד.

- - -

דוד, פולקמן, אני כבר הצבעתי. זה כבר הוצא, מה אתה מבלבל לו את המוח.

אני רוצה לציין. סעיף 13ג פוצל אבל סעיף 13ד שאושר בדיון הקודם מתבסס על ההנחה שמתקיימת הפצת שידורים באינטרנט בידי הגורם המפעיל, ולכן יידרשו התאמות נוסח. ככל הנראה יידרשו התאמות נוסח – לא נדרשנו לזה עדיין.

מאה אחוז. מאושר. מי בעד ההתאמות בסעיף 13ד, שנובעות מפיצול 13ג, התאמות ל-13ד. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה לערוך התאמות בסעיף 13ד, ככל שיידרש, נתקבלה.

תודה. זה התאמות נוסח.

אני לא מבינה את זה, סליחה.

אני מודיעה בזאת שייתכן שנצטרך לעשות התאמות נוספות בסעיפים נוספים - -

כל הפרק הזה.

- - שמפנים לסעיף 13ג, וכמובן שאנחנו נעשה את זה.

אוקיי. תודה. מי בעד ההתאמות הנוספות, אם תידרשנה, מסעיפים לסעיפים הנובעות מפיצול 13ג, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה לערוך התאמות נוסח נוספות הנובעות מפיצול סעיף 13ג, ככל שיידרשו, נתקבלה.

תודה. אושר.

אני ממשיכה לסעיף 13לח, זה בפסקה (17) אבל בנוסח הכחול – יש לנו שינוי מאז.

עמוד 286.

זה לא בנוסח שנמצא אצלם בעמוד 286.

אוקיי. תקריאי את זה בתיקוני נוסח.

זה נוסח שהופץ לוועדה לפני כמה דיונים.

"(17) לפני סעיף 14, תחת כותרת פרק ה' יבוא:

"13לח. פטור לגורם המפעיל לעניין חוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים ומשדרים

(א) על אף האמור בכל דין, הגורם המפעיל לא יישא באחריות על הפרתה של זכות לפי חוק זכות יוצרים או חוק זכויות מבצעים ומשדרים, בשל הפצת שידורים לפי סעיפים 6 ו-7." אני מוחקת את 13ג שהוחלט לפצלו כרגע.

בסדר.

"(ב) היה הגורם המפעיל גורם מפעיל פרטי שהוא בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על השידורים הנוספים כמשמעותם בסעיף 12(א(א), שהוא משדר בהתאם לרישיונו.

היא קוראת בעמוד 286, בתיקונים.

הגורם המפעיל הוא - - -

ברור, כבר דיברנו על הדברים האלה. זה רק ההתאמות הנדרשות שנובעות במקום שאמרנו ש-13ג מופיע. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 13לח, בשינויים, נתקבל.

תודה. אושר. זהו? חגית, עוד משהו?

נראה לי שלא.

אוקיי. תודה. "נראה" זה כמעט כמו "ככל הניתן".

אני חושבת שסגרנו הכול, אני אסתכל עוד פעם.

אם יהיה במהלך עוד משהו שפתאום נשמט מאתנו, נחזיר את זה. אני רוצה להזכיר לאוצר בכל הנוגע לעובדים. אני רוצה להזכיר את שמירת הזכויות של העובדים הקיימים בתוך המערכת. שירה, זו גם התחייבות שנתתם בתחילת הדרך ואני רוצה להזכיר אותה גם עכשיו לפרוטוקול.

על זה אנחנו אומרים בסוף "ויחי", ספר ראשון, תם ונשלם ברוך לאל בורא עולם. תודה רבה לכולם.

המדובר על העובדים ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

18 העובדים הקיימים.

תודה רבה לכם. סיימנו פרק אחד. את רוצה בכל זאת לומר משהו, גברתי?

היה לי רעיון להגיד משהו אחר נוכח ההודעה.

אם זה רעיון אז - - -

לא, לא רעיון. בגלל שהזכרתם את שמי בהודעה לתקשורת וראית את המכתב.

אני כבר התנצלתי בפנייך, גברתי.

אז אני רוצה לשנות את מה שרציתי להגיד, ולהגיד לך תודה.

תודה.

בשם כל האיגודים של היוצרים משום שבאמת עשית כאן מהפך גדול מאוד בחקיקה, ואני מקווה שגם להבא, לכשיהיו נושאים, תגן עלינו. וכל חברי הכנסת, לא רק אתה.

תודה. אני רוצה להגיד לך, גברתי, שאני מגן עליכם מהיום הראשון שאני פה.

אני יודעת, ותודה רבה.

תודה רבה לכם.

איתן, גם אני רוצה לומר לך תודה בשם עובדי הרשות השנייה.

תודה לך.

2. סעיף 28(6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט

אני מבקש להתחיל את סעיף 2: סעיף 28(6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט. אני רוצה להזכיר לכם, ברשותכם, את הדבר הבא.

אני אחזור לאחור ואומר שזה החוק היחיד שלא התקדמנו בו כפי שציפיתי ורציתי. הוועדה הלכה לקראת כל הגורמים בצורה, אני חושב, לא מקובלת כל כך. כיוון שאנחנו, הרצון הכן שלנו, הוא באמת להגיע לתוצאה ולא, איך אומרים, לאכול את הענבים ולא לריב עם השומר, מצאנו את עצמנו, האמת, בהתקדמות מאוד גדולה על-ידי כל הגורמים השונים.

אני חוזר ואומר. הגורמים השונים הם לא רק סלקום וצ'רלטון. הגורמים השונים זה מערכות נוספות שמתקיימות בתוך השוק, ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה לכם, חברותי וחברי חברי הכנסת, ואומר את זה גם לכל הנוכחים ואלה שצופים בנו עכשיו דרך הערוץ, ואני בטוח שיש מי שצופה עכשיו.

צופינו היקרים.

יש כאלה שאני בטוח שהם צופים בנו עכשיו. ואני רוצה להבהיר שגם עכשיו, לפני שאני נכנס לתוך התהליך, אני לא מתכוון שמישהו יחשוב שהתהליך שאנחנו עוברים פה אמור להיטיב עם אחד מהצדדים בלבד.

התפקיד של הוועדה כמו שאמרתי הוא בראש ובראשונה לייצר תחרות שתגרום להורדת מחירים. אנחנו לא עובדים אצל אף גורם, לא סביב השולחן הזה ולא סביב אף שולחן אחר שהוא לא כאן. חשוב שנבהיר את זה, ויש לי הרגשה שיש מי שעדיין רוצה לנצל את הבית הזה בתהליכים של משא ומתן.

אנחנו עמלנו קשה והיה ויכוח קשה בתוך החדר הזה עד כמה נדרשת ההתערבות של הבית הזה, של המחוקק, במחירים, האם זה תפקידנו, האם לשם כך אנחנו עמלים כאן. והגענו למסקנה שאנחנו רוצים לתת לשוק לעשות את עבודתו.

ואני רוצה להבהיר שאנחנו לא נהסס, ואני אומר את זה גם לאנשי האוצר, שמי שינצל או יבקש לנצל את החקיקה בצורה חד-צדדית, אנחנו לא נסכים לזה.

אנחנו בכל זאת, לפחות אני – האוצר ביקש להציע הצעה, שעל פניו היא נראית לי. כמובן, כל הצעה שתובא, צריך למצוא בה את התיקונים, היא צופה פני עתיד. פעם אחת למי שעדיין לא סיים, וגם בתהליכים הרחוקים. אני מדבר בשלב הזה על ה-Must Sell, על חובת המכירה.

ההצעה הועברה אתמול לוועדת הכלכלה מהאוצר, ולפיכך גם הדפסנו עבור כל המוזמנים את הנוסח שיהיה להם מול העיניים. חברי הכנסת כמובן, יש להם את הנוסח בטבלטים.

שירה, אני כבר אומר את זה גם לכם, אמרתי את זה גם לאסף ואמרתי את זה גם לאמיר, לגבי ה"מפעלים".

אני אאפשר להתייחס ל"מפעלים", אני לא מתכוון להביא להצבעה את ה"מפעלים". אני אומר זאת בצורה ברורה. לא התקיים דיון מעמיק בעניין הזה, היו שאלות רבות, אני לא מתכוון להסיר את זה מעל סדר-היום. אני אפצל את זה ואם האוצר יחליט שהוא רוצה במהלך ינואר להביא את זה, אנחנו נבוא בדין ודברים. אני אומר את זה ואמרתי זאת בצורה מאוד מאוד ברורה.

אין המשמעות שהנושא יורד מסדר-היום. אני רוצה להבהיר את זה, ובמהלך ינואר זה יובא לכאן לדיון מחודש. אני מאוד מקווה – אחרי שאנחנו באנו בדברים גם עם הגורמים הבין-לאומיים שהוציאו לנו, כמו בדיוק עם האמריקנים; את האמריקנים פיצלנו, ופה הסיפור הוא בוטה לא פחות.

אז בבקשה, אנחנו יוצאים לדרך. גברתי.

לגבי ה"מפעלים", אנחנו היינו שמחים בסופו של דבר מבחינת הבשורה של המחיר לצרכן, אנחנו רוצים רק להבהיר שהמחיר לצרכן יהיה הנמוך ביותר שניתן יהיה להשיג אם נעשה גם על "מפעלים" וגם על הערוצים.

שירה, אני מתחייב - - -

- - - יבוא לידי ביטוי ולכן אנחנו רוצים לבקש ממך לשקול את זה שוב ואולי רגע להמתין.

לדון גם בערוצים וגם ב"מפעלים"?

כן.

חבל על הזמן, פרי.

אין סיכוי לדון בשניהם?

אין סיכוי. יש יותר מדי שאלות, בוודאי עד הזמן שצריכה ללכת היועצת המשפטית. אני אומר לך, אני כיושב-ראש הוועדה טרם השתכנעתי. אני אומר את זה. אני לא נגד, אני לא בא ואומר שזה רעיון מופרך. אני לא מסכים בשום פנים ואופן שהעניין הזה, עד שאני לא השתכנעתי, בוודאי אל מול הגורמים הבין-לאומיים, אני אעלה את זה.

איתן, אבל יש לנו עוד את השבוע.

מביאים ילד נכה לעולם.

יש לנו את השבוע.

לא. אתה טועה.

איזה שבוע. על איזה שבוע את מדברת?

איתן, לטובת הנכים שלא מבינים, תסביר מה אתה הולך כביכול לפצל.

עם היעילות של איתן אפשר לדון על זה.

אני אסביר. חברים יקרים. באמת, נלחמנו מלחמת עולם פה, והדבר היחיד שאמרנו שמוכנים ללכת עליו בגדול זה ה-Must Sell, חובת המכירה. ואני רוצה להזכיר לכם שנושא ה"מפעלים", רק נגענו בו והייתה פה התנגדות מאוד גדולה סביב השולחן, כל אחד ממקומו, מחברי הכנסת עבור לגורמים השונים.

אני לא אמרתי שאני מתנגד לחובת מכירת ה"מפעלים". אני רק אמרתי שמנקודת המבט שלי, בכל הכבוד, הנושא הזה לא הבשיל כדי שאני אוכל להצביע עליו.

הצד של ה"המפעלים", לא הצד של הערוצים.

אבל לא צריך איזה הוראת מעבר באמצע, איתן? לא חשבת על הוראת מעבר עד שאתה תדון בזה?

לא, לא. חברים יקרים, זה לא עוד מאה שנה. אני בסך הכול ביקשתי, ובינתיים אני עומד בכל ההתחייבויות שלי פה בתוך התהליך הזה, שהנושא הזה – אתה יודע, אני לא מצביע על דברים גם כשאני חתום עליהם, אם אני לא השתכנעתי, והיה לי את זה שבוע שעבר.

אז על מה אתה כן רוצה לדון?

רק על חובת המכירה.

על הערוצים הוא רוצה להצביע.

על הערוצים. אני רוצה להזכיר לכם שהבאתי לכאן את המכתבים. אנחנו דיברנו על האמריקאים? הבאנו את המכתבים של הארגונים הבין-לאומיים. יש התנגדות גדולה. לא עסקנו בזה, עוד לא פתחנו אפילו את הדיון בעניין הזה. רוב הזמן עסקנו בחובת המכירה. עדיין אפילו אין לנו תמונה מה המשמעות של זה.

אני חושב שנפלה בחלקנו הזדמנות וצריך לנצל אותה.

אבל, עיסאווי, אתה אפילו לא יודע להגיד לי מה זה באמת חובת המכירה. אני אסביר לך.

נקיים דיון.

אמרתי. אני לא יכול לקיים אותו בשעה הזו כדי לתת לזה מענה. אם ה-Must Sell, אנחנו כבר עוסקים בזה שלושה שבועות, אז ה-Must מפעלים זה מלחמת עולם שכבר חוצה את גבולות ישראל.

אבל זה הכי מסוכן. זה הדבר הכי רלוונטי היום.

גברתי, אני לא אמרתי שזה רלוונטי או לא רלוונטי.

אבל זה בלתי ישים, מיכל.

סליחה, זהבי, אני לא פתחתי לכם את זה לדיון. אתה רוצה להזמין אותה לכוס קפה ולשכנע אותה, זה עניינך. אני בא ומדבר אתך על עניין אחר. אני לא אמרתי שהנושא הזה לא יעלה. אני בסך הכול רוצה להציע לפצל אותו ואנחנו נדון בו במהלך ינואר.

איתן, רק שאלה בניחותא. האם הפיצול לא יפגע בסופו של דבר, האם הפיצול הוא לא מלאכותי ויפגע.

הוא קודם כול לא מלאכותי. ואני רוצה להזכיר, פרי, היה פה קרב על הערוצים, הקרב על המפעלים, כשאין לנו תשובות עדיין. אתה יודע, אנחנו פה ישבנו עם האמריקאים. חברים יקרים, זה פשוט לא הגיוני.

מה לא הגיוני, אנחנו לא מבינים. אתה מדבר במונחים שהם לא כל כך ברורים. מה הבעיה, בוא נשמע למה אנחנו מפצלים עכשיו.

מה קשור לאמריקאים.

בכמה משפטים איפה פה הבעיה.

מיכל, אמרתי דבר אחר. סליחה.

לא הסכימו, לא הסכימו. איפה הבעיות.

כי עדיין העניין הזה לא בשל להצבעה, זה הכול.

לא הצבעה. בוא נבין מה הבעיות. איך נגיע למצב שיש לנו את העניין של המכירה לכולם, ואנחנו לא יודעים מה מוכרים.

מה?

בטח. ה"מפעלים" - - -

יש הבדל בין ערוצים ל"מפעלים", זה שני דברים, סליחה. חאג', בכל הכבוד, אני לא אמרתי שאני נגד.

זה עוד לא מבושל.

הוא לא מבושל, החוק הזה. אני רוצה להביא לפה את אלכס גלעדי, אני רוצה להביא לפה את כל הגורמים שהביעו התנגדות ברמה הבין-לאומית לעניין הזה. מה, אני התחמקתי פעם?

של ה"מפעלים".

כן.

איתן, יש לי הצעה. זה לא סוד, ככה אני הבנתי, שצ'רלטון וסלקום חתמו על הסכם.

לא קשור לזה.

הכנסנו גורם מתחרה. אז למה אנחנו צריכים את כל הרפורמה?

זה לא קשור.

אתה חושב? מי צריך אותם.

זה יסתיים בעוד שלוש שנים, ההסכם? אז מה, עוד פעם נתכנס ונעשה. אני רוצה לקבוע כללים גם מהיום והלאה. מי ערב לכך שיבוא מישהו בפעם הבאה וידע לתת את הפלטפורמה? אנחנו קובעים גם מהיום והלאה.

אם לא מחברים אותם, זה לא יהיה עוצמתי.

אבל נכון להיום, מהגורמים המשדרים נשאר רק פרטנר שעדיין אמרה שביולי היא תתחיל לשדר.

אולי.

נכון. זה שינוי של מציאות.

חברים יקרים, אני מצטער, גם פרי, גם עיסאווי, אתם לא הייתם פה בתוך כל הדיון. הייתה פה סדרה ארוכה של דיונים. זה שאנחנו הלכנו – ופתחתי עם זה – לקראת הצדיקים מהערוצים השונים, זה דבר אחד.

אבל יחד עם זאת, אני רוצה להזכיר. סיימנו, הם ישבו ביניהם, ואנחנו נסענו, הכול בסדר. זה לא עובד כך. התפקיד שלנו גם לקבוע כללים מהיום והלאה.

אין על זה ספק.

זה קודם כול מה שאני אציג לגבי הערוצים. בכל הכבוד לאוצר, האוצר עדיין לא נתן לי תשובה על שום שלב. עוד אפילו לא קיימנו דיון משמעותי בעניין הזה של ה-Must - - -

אז תדחה את כל החבילה לשנה הבאה.

לא, לא. איזה סיבה יש לי לדחות את הכול כשאני יכול לסיים את א' ואני ממשיך את הדיונים אחריהם, אני לא מבין.

יבוא האוצר ויגיד לי תעיף את הכול, נעיף את הכול. אני לא סבור שצריך להעיף, אני חושב שצריך לקיים דיונים בעניין הזה, לשמוע את הגורמים השונים. זה לא רק עניין שנוגע לנו. את אפורי שמעתי עד שכבר החליפו לי את הדם באפורי, אז את אלה לא נשמע? חבר'ה, באמת. אני לא בא להגן עליהם, אני רק רוצה לעשות את הדברים כמו שצריך.

שאלה אם הזמן עומד בידינו.

החודש הזה ישבור את כל העניין? השבועיים-שלושה האלה?

לא אמרתי ישבור. שאלתי שאלה.

לא, לא פוגע בשום דבר. בבקשה.

ביקשתי להגיב.

בבקשה.

יפעת בן חי שגב, יו"ר המועצה לכבלים ולוויין. אני מבינה ומכבדת את החלטת אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לומר שוב את עמדתה המקצועית של המועצה לכבלים ולוויין שמופקדת על הסדרת שידורי הספורט ב-20 השנים האחרונות.

ללא חובת Must Sell על מפעלים ועל ערוצים, לא תהיה רפורמה בשידורי הספורט.

תודה, גברתי.

חובת Sell על ערוצים תיטיב עם הפלטפורמות ודווקא ההטבה עם הצרכן תבוא בחובת Sell על מפעלים.

אני רוצה להזכיר לך, גברתי, את הדבר הבא. קודם כול, תודה על הדברים שאת אומרת. דבר שני, אף אחד לא הסיר את זה מסדר-היום. דבר שלישי, אני לא יודע אם בהכרח את צודקת. אני לא אמרתי שאת לא צודקת.

הוא לא אמר שאת צודקת.

אני לא אמרתי שאת צודקת בדיוק באותה מידה, אני לא יודע להגיד את זה בשלב הזה. אני יודע שסביב השולחן הזה יש הרבה אינטרסים.

ואני יודעת שאני מייצגת רק אינטרס אחד ו הוא האינטרס הציבורי.

אני יודע. גברתי, אני חושב שגם אני מייצג לא רע את האינטרס הציבורי, בינתיים, כמעט בעשר אצבעות פה מול אינטרסים ציבוריים רבים. מרוב שכולם יוצאים מגדרם לעבר האזרח. כולם, לבם יוצא, מתפקע, לאהוב אזרחים.

נכון. זה נכון גם.

אבל אני מנסה, כדי שלא יפקע לבם של כולם, למצוא את האיזון הנכון. לכן אני חוזר ואומר בעניין הזה, מבלי לעלוב. קודם כול, בואו נתחיל להתקדם, להתחיל עם חובת ה"מפעלים". מיכל, בבקשה.

סמנכ"ל רגולציה של יס, ואני חייבת לדבר בשם הניסיון. לא מזמן היה אירוע שקשור בליגה לכדורגל, משום שלא קיימת בחוק הסדרה לגבי שחקנים חדשים, פרטנר וסלקום, קפצו מחירי הכדורגל פי שלושה.

אני חושבת שאם אתה לא רוצה לדון כרגע בחוק, אפשר לפחות להכניס סעיף שקובע הוראת מעבר בנושא איסור בלעדיות, ובזה להבטיח שלא יהיה שחקן או פלטפורמה שלא תוכל לקנות "מפעל" שהיא רוצה, בהחלט כולל המתחרים שלי.

מיכל, אבל אני - - -

אבל לא יכול להיות - - -

מיכל, תסלחי לי. את לא בדיון אצלך, אני פה אמרתי שאני לא מוריד את זה מסדר-היום. מה לא ברור?

ביקשת הצעות.

לא. אני אמרתי שאני מתכוון לדון בזה. אני לא מתכוון לסגור את זה היום, זה הכול. פתאום כל אחד מסדר מה שמתאים לו? אמרתי שאני לא אדון בזה?

איתן, השאלה – יכול להיות ששאלתי לא במקום אבל בשביל שאני אבין את התמונה. ברשותך, אנחנו הרי חיים באותו מקום ושומעים אותן שמועות. מה ההשלכות של חתימת ההסכם בין צ'רלטון לסלקום בשלב הזה על התנהלות החקיקה וההסדר? שאני אבין.

אני אגיד לך ככה. אם אתה תשאל את החברות, הן לא רוצות שום חוק.

איזה חברות אתה מתכוון?

צ'רלטון, פרטנר, כולם, כל הגופים.

כל הגופים.

בוודאי. הם, היו להם שנתיים בלי חוק, ולאן הגענו. כשהתחלנו לקיים את הדיונים, פתאום הבינו. הרי אם הם היו מסיימים, לא היינו יושבים לכלות עכשיו את הזמן שלנו על העניינים האלה.

אבל אני טוען שהדיונים האלה זירזו את צ'רלטון וסלקום.

בוודאי.

יפה. אז צריך ללמוד מזה גם לקח.

קודם כול, הלקח הוא כזה שגם צריך לשים איזה אמות מידה כלפי העתיד.

אןקיי.

דהיינו, לא כל פעם שתהיה לנו איזה בעיה עם איזה גורם, אנחנו נגיד לו: אתה זוכר את זה? בוא נאיים עליכם שוב. אתה צריך לייצר פה מצב, זו כוונתי.

אז אתה אומר, כתוצאה מחתימת ההסכם המדובר, יש אמות מידה.

יש הסדרה בשוק, השוק מסודר. זה מה שהוא אומר. שכתוצאה מההסכם הזה כל הפלטפורמות, יש להן את כל הערוצים, כרגע אין שום בעיה, הכול מסודר ומאורגן. זה מה שהוא אומר.

ואני לא יודע מה יהיה בעוד שלוש שנים.

אבל אתה אמרת שאתה הולך לקבוע אמות מידה גם בחקיקה, על בסיס ההסכם.

בסוף זה יצא רק חוק לפרטנר ולא לחדשים.

סליחה. קודם כול, אני רוצה להבהיר ואני אמרתי את זה גם לפרטנר אתמול בשיחה עם המנכ"ל שהתקשר אלי. שני דברים. כן, פרטנר עוד טרם חתמה.

פרטנר אבל לא חתמה - - -

אדוני, סליחה. זהבי, לא ביקשתי את עזרתך. שני דברים אני רוצה לומר. בכל הכבוד, פרטנר עכשיו לא תשחק, תעשה עלינו סיבוב. אחד. דבר שני שאני רוצה להבהיר בעניין הזה, החקיקה היא לכולם, גם לפעם הבאה.

אני אתך.

זה הכול. מה כל כך מסובך?

אבל נגיד שלא יהיה. נגיד. חושך. מה שנעשה, אנחנו ניתן את העדיפות, כי מה שעושה פרטנר עכשיו, היא מחכה שיחוקק החוק והיא מסתמכת על - - -

זאת המציאות.

היא עושה את מה שעשו סלקום וצ'רלטון בפעם הקודמת, זה הכול.

בסדר גמור. אין לי בעיה עם זה. רק צריך לקחת את זה בחשבון.

אני לוקח בחשבון, כי מה אמרנו להם? אם אתם לא מסכמים את הדברים, אנחנו עושים חוק, נכון?

כן.

יפה. תודה רבה. החוק שמוצע פה הוא לא כזה, אתה יודע, שולחים את המנכ"ל לעבוד עם מכושים.

אני לא מגזים. אני עוד פעם חוזר. אנחנו צריכים להסתכל על המציאות כפי שהיא נוצרה.

אגיד לך משהו, פרי. המציאות שלי היא גם להסתכל מי מדבר אתי. לא אתה, חס וחלילה, אני מדבר מהבחינה הזאת של הגורמים הצדיקים.

האינטרסנטים.

האינטרסנטים.

אין לי עניין, אני רוצה שהדברים יהיו סדורים. אני רוצה לדעת בנושא שאולי סביב השולחן הזה אני אומר את זה, אין מישהו שלמעלה מ-15 שנה נלחם נגד הגורמים פה. ולא ויתרתי להם מעולם, ועשיתי אתם מלחמת עולם. אני בסוף רוצה שתהיה לנו ברכה.

אתה מתחייב, בינואר אתה הולך לדון ב"מפעלים".

קודם כול, אני מתחייב. אני עוד לא מפצל. שיבוא האוצר יגיד מה הוא רוצה בסוף. אבל אני כן מתכוון בכל מקרה לקיים במהלך ינואר את הדיונים, חד-משמעית.

ולסיים אותם.

בוודאי. אתה מכיר אותי כאחד שצריך לפרוטוקול לחייב אותו? אוקיי. גברתי.

לפני שנתחיל להקריא אני רק רוצה להדגיש ולהזכיר שבנוסח ששלחנו לוועדה עשינו שינויים.

את מייצגת את?

משרד האוצר.

אתם מבלבלים אותנו – תקשורת, אוצר.

עורכת-דין אסתי פלדמן מהלשכה המשפטית באוצר.

אנחנו כולנו פה ביחד. אני רוצה להדגיש שעשינו שינויים נרחבים בחוק, בהסדרה, גם בהיבט של ה-Must Sell של מפעלי הספורט המשמעותיים וגם במכירה של ערוצי הספורט, כשהבסיס להסדרה שלנו מכוון להסכמה בין הצדדים.

אני רוצה להפנות אתכם לנוסח שהופץ לוועדה. אנחנו חושבים שהוא נוסח טוב, גם בהיבט של מפעלי הספורט וגם בהיבט של הערוצים.

אוקיי. תסבירי לנו לפני שאת קוראת, תסבירי את העיקרים. חברי הכנסת צריכים הכנה.

העיקרון הוא כזה, והעיקרון הוא זהה. אנחנו אומרים, כל בעל זכות במפעל ספורט משמעותי או ערוץ ספורט שרוצים לשדר, ישתפו את הרישיון שלהם לשידור, את הזכויות שיש להם, ישתפו אותן הלאה.

לגבי המחיר, יצאנו מהתמונה. אמרנו לגבי המחיר, הצדדים - -

משא ומתן.

- - יגיעו בשלושה חודשים – אנחנו נותנים פרק זמן, בספורט זה הרבה זמן, בזכויות שידור של ספורט – שלושה חודשים להגיע להסכמה.

והיה ולא הסכימו?

גם לגבי מכירה של מפעל ספורט וגם לגבי מכירה של ערוץ. היה ולא הסכימו, יכול כל אחד מהצדדים לפנות למועצה בבקשה.

למועצה לכבלים.

למועצה לשידורי כבלים ולוויין, בבקשה שימונה מומחה בלתי תלוי שיבחן את הסכום שעומד בבסיס המכירה הזאת.

יש אמות מידה לבחינה הזאת?

כן. בהקשר של מפעלי ספורט, דיברנו על הוצאות סבירות ועל רווח סביר.

בנוסח שאני ראיתי אתם כותבים רק ההוצאות הסבירות ולא רווח סביר.

הוספנו. בנוסח האחרון הוספנו רווח סביר.

יש לי עוד הערה פה להכניס. השלושה חודשים שהם באים במשא ומתן, אז מה שייקבע בשלושת החודשים, אחרי שלושת החודשים שאין הסכמה, התשלומים יעודכנו רטרואקטיבית. מה הכוונה? אם המחיר המוסכם יהיה יותר גבוה, ישלמו יותר. אם זה פחות, אז יתחשבו בזה בשלושת החודשים הראשונים שהם מתחילים כי מתחילים לשדר.

נכון. העיקרון הוא כזה. שלושה חודשים הצדדים יכולים להידון ביניהם ולהגיע להסכמה על המחיר.

אבל לא ימנעו שידורים. יכולים להתחיל.

בשלב זה השידורים עדיין לא מתחילים.

אז זאת הנקודה. למה לא מתחילים?

לא שילמו. מה זה למה לא?

למה לא לעשות את זה גם רטרואקטיבית, במידה ולא תהיה הסכמה? יש את הבורר, יעשו את ההפרשים.

זאת הצעה שבהחלט אפשר אחרי שאני אקריא - - -

כמו בחוק התקשורת בדברים אחרים.

בהחלט אפשר להעלות אותה ולדון בה.

למה למנוע שידור? מקסימום, לא סיכמו, הגיעו לבורר, יעשו את התחשיבים.

ככל שהוועדה תרצה לקיים את התיקון הזה, אנחנו לא נתנגד.

אוקיי. בנוסח שלי כתוב: בשים לב להחזר הוצאות סבירות.

נכון.

אז אני שואל למה החזר הוצאות ולא רווח סביר.

אנחנו שלחנו נוסח מחודש לוועדה.

אז כנראה לא ראיתי אותו.

אני אקריא ואם יהיו לך הערות.

אני רוצה להבהיר את התהליך. ההצעה היא כזו, אני רוצה לחדד אותה עוד יותר. שלושה חודשים משא ומתן. אם לא הגיעו ביניהם להסכמה - - -

על הערוצים אנחנו מדברים.

על הערוצים. אני מדבר רק ערוצים עכשיו. שלושה חודשים משא ומתן. לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה, הם יודעים שיש להם אפשרות לפנות לבורר.

לגבי הבורר, אני רוצה להבהיר את זה מראש כיוון שהאמון בין כל הגורמים הוא לא אפס, הוא כבר מינוס מיליון.

אז אני מודיע את הדבר הבא, גברתי אתי, ואתם תצטרכו למצוא את הנוסח. מועצת הכבלים והלוויין תבנה, מראש יהיה לנו "פול" של - - -

אמות מידה. קריטריונים.

רשימת מומחים.

רשימה של מומחים, של חמישה-שישה, עדיף לי שופטים בדימוס.

בוררים.

בוררים, כן.

לא. מומחים.

נמצא את הניסוח.

שופטים בדימוס זה דבר טוב.

למה אני אומר את זה שופט בדימוס?

זאת הכרעה מקצועית. זאת הכרעה מקצועית, לא הכרעה משפטית.

אבל הוא צודק בדבר אחד, שיהיה גורם בלתי תלוי.

אין לנו בעיה שיהיה כתוב שופטים בדימוס.

שיהיה גורם בלתי תלוי.

זה מה שאנחנו כתבנו, מומחה בלתי תלוי.

- - -

האוצר, למה אתם מתנגדים לשופט?

אין דבר כזה מומחה בלתי תלוי, דרך אגב. אין דבר כזה בשוק הזה מומחה בלתי תלוי, לא קיים.

נכון.

אין גם מומחים.

סליחה.

כולם מומחים.

ראיתם? עוד לא מינינו, עוד אין רשימה, הם כבר רבים מה זה תלוי. כולם כבר תולים אחד את השני, עוד לפני שהתחיל הדיון. על מה אתם מדברים, אתם יודעים באיזה עולם אתם חיים?

הבעיה לא במומחה בלתי תלוי. הבעיה שיש להם גורם שאחרי שהבורר הבלתי תלוי, המוסמך, המומחה, אם לא מקובל עליו הוא יכול לפנות לבית-משפט.

זה תמיד, מה לעשות.

לא, לא. זו אחת הבעיות.

לפי דעתי זאת הבעיה העיקרית.

אדוני צודק, אבל סליחה.

בית-המשפט ימנה את הבורר. אפשר שבית-המשפט ימנה את הבורר.

לא. חברים יקרים. אתם רואים, אתם רוצים על ה"מפעלים". עוד לא התחלנו, דברים שהם לא אמורים להשפיע עליהם, כבר כל אחד קופץ.

אני, מה שחשוב לי אמות המידה כדי לקבוע את המחיר אחרי שלושה חודשים.

ברור לי.

אתה מבין, כולם מסכימים שלא תהיה הסכמה. מובן מאליו שלא תהיה הסכמה.

אני מקווה שכן, למה שלא תהיה?

זהבי, אתה פעיל היום.

זה הזמן שלי.

ברשותך.

אני מקווה שזה לא זמן פציעות.

למה אתה זורה מלח על הפצעים?

זה זמן פציעות של המחצית הראשונה.

אני חוזר ואומר. ייקבעו חמישה-שישה, אני מעדיף שזה יהיה שופטים.

רשימה – בדימוס.

ואני אומר את זה מראש. התהליך צריך להיות מובא לאישור ועדת הכלכלה כדי שאנחנו נראה שהדברים נעשו. חוסר האמון הוא מטורף.

- - -

סליחה, מיכל. אני הרגולטור שלך עכשיו? אני אומר לך איזה סרטים להעלות ב"יס" משפחה? לא. שאני אתחיל לבכות לך על מה שאתם מקבלים ואני לא אוהב? כל אחד במקום שלו. אני לא אוהב את ההערות האלה. יש דברים שאנחנו עושים אותם לא כי אנחנו ששים אליהם. כי המציאות כופה את זה עלינו.

אם היה הכול בסדר סביב השולחן הזה, לא היינו נדרשים לזה. מה, אני גננת? מה, נוח לי להתעסק בגננות? עוד מול אנשים מבוגרים.

אני מנסה להסדיר את זה כי אנחנו יודעים מה עברנו בחודש האחרון, לכן אני מנסה לומר לכם את העניין הזה. עקב חוסר האמון, מה זה מפריע? יובא, נאשר את זה. אוקיי? והבורר יצטרך לתת את פסיקתו.

פה, אם – זה אני לא יודע להגיד – אם אחד הצדדים, לא מצאה חן בעיניו החלטת הבורר, מה הלאה, גברתי?

בהתאם לנוסח המוצע היום יש תמריץ תמיד, להבנתי, בהתאם לנוסח המוצע היום, לכל צד שלא יהיה שבע-רצון מהחלטת המומחה, יש תמריץ לגשת לבית-משפט.

אוקי. ו-?

מדוע? כי לבית-משפט נותנים סמכות בהתאם למוצע, לבדוק את ההחלטה מבראשית.

כולל לבטל אותה.

כולל לבטל אותה, ולא רק מנימוקים משפטיים.

ברור. אז איך פותרים את זה, לדעתך?

אני צריכה לבדוק. אני חושבת שפשוט, כמו בחוק הבוררות - -

בוררות. פשוט בוררות.

- - יש עילות להתערבות בית-משפט, אז גם כאן צריכים לקבוע.

אז למה לא נעשה את זה בשלב א'?

נכון.

עדיף שימונה בורר, והבורר, הכרעתו - - -

- - -

עם כל הכבוד למועצה, אני חושב שמנגנון של בורר מוסכם או בורר שימונה על-ידי בית-משפט, גם יזרז, גם ייעל את התהליך, ואני הייתי עושה אותו פעם אחת ולא פעמיים.

הבעיה היחידה היא שבורר שימונה על-ידי בית-משפט זה הליך שיכול לקחת הרבה זמן.

בסדר, אבל אני חושב שזה ייעל את התהליך.

אני לא מבינה מה היתרון של כללים באישור הוועדה בהקשר הזה ספציפית.

עכשיו זה מה שמפריע לך, הכללים באישור הוועדה? נו באמת, אנחנו פה עוד לא התקדמנו מטר. הכללים? חגית, לא מתאים לך, כבר יש לך ניסיון פה. קפצת לי על הדבר הכי אזוטרי בעניין.

אנחנו נרצה להגיב על זה.

בסדר. אנחנו פה. חגית, קודם כול אני רוצה פה להבין את ההליך. סיכמנו שלושה חודשים. אני רוצה תהליך הכי מהודק. אם בית-משפט יודע לתת לי תהליך הכי מהודק, אני אלך לבית-משפט.

לא בשלושה חודשים.

- - -

מראש תהיה רשימה של בוררים.

שירה, יש לך פריבילגיה שאת בשם של הבת הקטנה שלי. זה התפקיד שלכם עכשיו. סוף סוף, אתם אנשי המקצוע, תנו לי את התשובה המקצועית, המשפטית. אחרי השלושה חודשים האלה אנחנו חברי הכנסת רוצים הליך שיודע לחתוך את זה הכי מהר, הכי מקצועי, עם הכי פחות שמישהו יודע לפתוח את זה. תגידו לי מה לדעתכם ההליך הכי נכון כדי לסיים את זה, זה העניין. אני לא רוצה שמישהו פה כבר אומר – אני, מה אכפת לי, ממילא יש לי בית-משפט, אני מכדרר את הבודק, ולוקח זמן כי זה נוח לי. ותמיד יהיה אחד מהשניים שנוח לו בנסיבות המתקיימות לעשות את זה, ואנחנו רוצים למנוע את זה.

אם המסך לא מוחשך, זה יושב על כולם, כולם רוצים לסיים.

דרור שטרום, מייצג את RGE בדיון הזה. התהליך הכי מהודק, הכי מובנה, הכי יודע מראש, עם כללים מסודרים, זה תהליך של בוררות ולא תהליך של מומחה, שאגב אין לו כללים, אין לו פרוצדורות. יש תוספת לחוק הבוררות שמסדירה בדיוק את הכללים. בוררות זה הליך מובנה.

יותר מזה, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אני לגמרי מצטרף לדעתה בעניין הזה. היא צודקת. כאשר אתה פותח החלטת מומחה לדיון בבית-משפט, בית-משפט מתחיל מהתחלה, בעצם לא עשית כלום, בעוד שכאשר יש פסק בורר, מנומק, על-פי התוספת של חוק הבוררות, בתי-משפט נזהרים מאוד מלהתערב בפסקי בורר.

וכל הרעיון כאן זה שפסק הבורר יהיה כבר סופי ושתהיה הכרעה מהירה וההכרעה הזאת תכובד על-ידי הצדדים. לכן חושבים עשר פעמים לפני שהולכים בבקשות האלה, בתי-משפט מכריעים בהן מהר.

גם תהליך המינוי צריך לאפשר הסכמה. באין הסכמה – או בית-משפט, או המועצה, זה לא משנה כבר מי – אבל קודם כול לתת לצדדים להחליף מומחים, הם הכי יודעים מי המומחים שמתאימים לנושאים האלה, להסכים, ואם לא הגיעו בתוך שבועיים להסכמה, ימנה בית-משפט.

תודה. כן, גברתי.

אז קודם כול לגבי הכללים שיחולו עליו, יש כללים שהסמכנו את המועצה לקבוע.

איזה כללים?

אז אנחנו כתבנו.

מה זה, הוקוס פוקוס?

חלק מהדברים קבענו וחלק מהדברים - - -

- - -

להערתך השנייה, אין לי אלא להסכים, לגבי בית-משפט. יכול להיות שצריך לעשות חשיבה בעניין הזה.

אסתי, סליחה. אני לא מבקש התנצחות.

ברור.

את כבר מגיבה לו והוא מגיב לך והוא אומר לך מה פתאום ואת אומרת לו מה פתאום. בסך הכול זה עניין של תשובה מקצועית משפטית, לא צריך לנסוע לחוץ-לארץ ולהביא מומחים מחוץ-לארץ. כל העניין פה שאני צריך מכם את ההליך.

מנגנון.

המנגנון שאנחנו יודעים להגיד שהוא יודע לתת לנו את מה שפרי מצפה, את מה שטיבי מצפה, עיסאווי ואחרים.

אז כמו בכל דבר, אנחנו הצענו את המנגנון שאנחנו סבורים שעונה על הדבר הזה.

הוא לא עונה.

יש כאן כמובן התנגדויות ואנחנו מוכנים לטייב אותו בהתאם.

הוא לא עונה, מסיבה פשוטה. אם זה היה במדינה או בעולם "נורמלי" – במירכאות – אני רוצה שתבינו, אתם לא יכולים לסדר. יש פה עניין שצריך לתת לו – את יודעת – אני צריך את הכוח. יכול להיות שבסיבוב הבא כבר לא נידרש לזה.

אז אני אגיד לך מאיפה יש את הכוח. הכוח הראשון הוא שאחרי 90 יום השידור עולה, הקונה מתחיל לשדר.

זו תקלה קשה מאוד.

אני רוצה לענות לך. אני כבר חשבתי. הרטרואקטיביות, אני המצאתי אותה אז בבזק. בבקשה.

אני לא מסכם על שקל אחד, זה עולה בשקל? עולה בשקל אם לא סיכמו?

לא. העניין הוא בכל מקרה אם, אם, אם תהיה רטרואקטיביות של התשלום, זה לא הבעיה. זו לא הבעיה. הבעיה היא אחרת. אני רוצה להזכיר לכם את הקרב הגדול שהיה לנו בדיון על הבזק – אתה זוכר? עם הרטרואקטיביות.

כן.

איפה היא נקודת האיזון? כי תמיד יש מישהו שהאינטרס שלו, טוב לו יותר בהליך כזה או אחר, ואני לא רוצה לשחק לצד של אינטרס כזה או אחר. מנקודת המבט שלי, הם לא מעניינם אותי. אני רוצה תוצאות ולכן מה שאני מנסה גם לומר לכם – שירה ולצוות המשפטי – שלושה חודשים זה זמן סביר.

זה למשא ומתן.

כן, למשא ומתן.

אבל למה שלא יתחילו לשדר?

שנייה, עוד לפני. אם אני נותן את הפתרון של להתחיל לשדר לפני שיצרתי את המנגנון, תמיד תמיד יהיה אחד בעל אינטרס.

שרוצה לגלגל.

שרוצה לגלגל את זה. זה מה שהיה לנו בבזק. מה הייתה המלחמה הגדולה שלי בבזק?

אז צריך להגביל גם את התקופה של הבורר.

יפה.

עשינו זאת. יש 60 יום.

אולי צריך לשלב.

אתם עדיין לא אתי.

אנחנו אתך.

אני מנסה להגיד את הדבר הבא. 90 יום, אחר כך אני צריך את הגורם המקצועי. אם זה בורר, שבלתו, אחר כך הוא מסיים, חודש, חודשיים כפי שנקצוב לו.

ונגמר.

ונגמר. כל אחד מהצדדים יודע מהם כללי המשחק הברורים.

אבל אם לא יתחילו לשדר, החמישה חודשים האלה, כל עונת הספורט הזו הסתיימה.

אני עוד לא אמרתי כלום.

יש גופים אחרים שמשדרים.

חבר'ה, אני עדיין לא שם. חשוב מה שאתה אומר, תכף נראה את זה.

איתן, אנחנו מדברים, אבל יש דיון.

עזוב מה שמדברים שם.

מי קובע יותר, שם או כאן?

אל תדאג. פה.

סליחה, היושב-ראש, אני מבקשת להציע. צודק אדוני שהשדה הזה הוא סבוך-אינטרסים ויצרים, ומי כמו המועצה לכבלים ולוויין יודעת את זה, ובמקרה גם כרגע מונח על שולחננו מקרה מרתק שקראתם עליו בתקשורת.

אני רוצה להציע שהמועצה לכבלים ולוויין, ללא תלות במי מאייש אותה, כי מעצם הגדרתה וסמכויותיה ואופייה, היא הגוף המאסדר את השוק הזה.

תציע פול של בוררים, הצעת את זה. אני חושבת שזה רעיון טוב, זה יבטיח לוחות זמנים מהירים יותר, הרבה יותר מאשר בבתי-המשפט. פול של בוררים שממנו יבחרו הצדדים בורר.

מומחים. מומחים.

לא מומחים. לא. אני עומדת על בוררים. לא על מומחים.

מה זה מומחים?

צודק מי שהעיר שאין מומחים בלתי תלויים.

מאיפה לקחתם את העניין הזה?

די. חברים יקרים. סליחה. אתה מנהל את הדיון הזה, מר שטרום?

עוד לא.

תודה רבה. טוב לדעת שיש לך שאיפות.

תמיד צריך לשאוף לשלמות.

אוקיי.

אני בעד בורר, איתן, ולא מומחה.

מה שאנחנו אומרים זה כזה דבר. שלושה חודשים כפי שאמרת, לניהול משא ומתן. לא הצליחו להגיע בפרק זמן הזה, צריך באמת למנות מישהו שיכריע – בורר, מומחה – צריך להכריע.

הבעיה היחידה שלנו עם בית-המשפט זה החשש שלנו שהדבר הזה יתארך, ואם זה יתארך והשידור לא ישודר בעצם, הציבור יפסיד.

ולכן, יכול להיות שצריך לשלב את שתי ההצעות שנאמרו כאן. נותנים חודשיים לבורר כדי להכריע, ולאחר מכן אם לא הייתה הכרעה אז כן ישודר, וברגע שהוא יכריע זה יהיה ברטרו אחורה מאותו רגע שהוא הכריע. ולכן יש פה פרק זמן, אנחנו יודעים שהוא קצר והוא סביר.

תודה, שירה.

אנחנו כן נותנים אפשרות להגיע להסכמות.

שירה, אבל זה לא מה ש - - -

סליחה. תודה. אתה פה כבר ותיק. בבקשה.

דודו קובסניאנו, היועץ המשפטי של המועצה. אני רוצה רק להשלים מה שאמרה היושבת-ראש. אנחנו כרגע חווים הליך שהחוק אמור לחוות אותו ולטפל בו, ולכן אנחנו יודעים מהניסיון מה צריך לעשות ולא ברמה של מה כדאי או מה ראוי.

וההליך שצריכים לעשות, לשיטתנו, צריכים תוך פרק זמן לקבוע בורר. אותו בורר יצטרך תוך פרק זמן קצוב לקבל החלטה, ההחלטה תחייב את הצדדים ועד אז במהלך המחלוקת צריך שיהיה שידור, כי אם אין שידור הצופים ייפגעו - -

באיזה מחיר?

נכון מאוד.

- - -

- - בין אם זה בהוט, בין אם זה ביס, בין אם זה בפרטנר ובין אם זה בסלקום.

במחיר שיקבע הבורר.

אנחנו לא רוצים שחלק מהציבור שמנוי או לאלה או לאלה או לאלה, לא יראה את השידורים. מחר יש ליגת האלופות בערוץ מסוים, אנחנו לא רוצים שלא הצופים של אלה או לא הצופים של אלה יראו.

ולכן זה מה שכתוב, אגב, כיום במדיניות המועצה, שבסך הכול צריכים להכניס שני שחקנים, שביקשו אגב מאתנו שאנחנו נחיל את מדיניות המועצה בסכסוכים שלהם מול ערוצי הספורט, רק אמרנו להם שאין לנו סמכות כי החוק לא חל עליהם, וזה מה שצריך לעשות.

תודה, קובסניאנו. בבקשה, רצית להתייחס.

ד"ר שלומי פריזט, אני מייצג את פרטנר בדיון הזה. אדוני, כאשר עברו שלושה חודשים ונתגלעה מחלוקת, לא הצליחו להגיע להסדר, יעלו השידורים כאשר - - -

אדוני, סליחה. אני רוצה להסביר לך. אני לא ביקשתי שתסדר את המשא ומתן שלך עכשיו, זה תשאיר לנו. תסלח לי. אתה גורם אינטרסנטי בתוך התהליך הזה, אתה לא יכול לסדר לך את זה. אנחנו נחליט אם זה יעלה או לא יעלה.

אני אסביר למה אני מציע את מה שאני מציע, אדוני, ולא בגלל האינטרס, זה לא קשור לאינטרס.

אבל אני יודע למה אתה מציע. אתה תדבר עכשיו על טובת האזרחים וטובת הצופים, והכול בסדר, אני לא אמרתי שלא, רק אני מציע לך בהצעה, ד"ר פריזט – שאתה בן אדם מכובד בעיני – אל תסדר את המשא ומתן שלך. תודה רבה.

אני מתחרה שלו ואני תומכת בו.

בסדר גמור.

אני חושבת שהוא צודק - - -

אבל גברתי, אני אמרתי שזה לא יהיה? כל אחד עכשיו פה, רק אני אומר – קצת צניעות.

חס ושלום.

כשכל אחד בא להציג את עמדתו, לפחות יחשוב על דברים נוספים. כשמתאים לו אז הוא רואה את הציבור. בבקשה.

מודי פרידמן, מ-RGE. אני לא רוצה לייצג את טובת הציבור פה. אני לא פונה למען הציבור. אני פונה לכך שבסופו של דבר גוף שיש לו משא ומתן עם גוף אחר, אני מציע שבאמת ינהלו בטווח הכי קצר שבעולם את המשא ומתן, תחום בזמן, בוררות, מסלול, מקובל. בטח לא יכול להיות במהלך הדבר הזה שיתחילו שידורים. לא יכול להיות. צריך למצות את התהליך הזה, לגמור את ההליך הזה, הכי קצר שבעולם, ואז להגיע להשלמה.

ובדאגה של כולם פה לטובת הציבור, אני לא יודע אם אתם יודעים, הגופים משדרים ספורט. לכל הגופים יש ספורט, אז הגוף שרוצה לעשות את זה, שיכניס את ידיו לפעילות ויגמור את העסקה, לכאן או לכאן.

ואתה מקבל כסף.

אם יתחילו שידורים זה לא יגמור את המשא ומתן.

מישהו רוצה התייחסות נוספת?

לא, אבל זה ברטרו. אמרנו, תשלום ברטרו.

מה זה רטרו? אני עוד לא קניתי אוטו ברטרו.

אני רוצה לומר משהו לסדר היום. מתנהלים פה מאחורי הדלתות כל מיני דיונים, הסכמים, דילים. אני מרגיש את עצמי כמי שיושב פה כחותמת גומי, עוד מעט יבוא מר ביטן או מר אסמלם - -

אנחנו רק מעבירים זמן. מחכים שהם יביאו - - -

- - או מישהו אחר. אני לא מוכן.

מר פרי. סליחה. אני היושב-ראש. אני אמרתי שאני ממתין להם?

לא. לא אמרת שאתה ממתין להם.

תודה רבה.

אבל אתה רואה מה קורה בחוץ.

אז סליחה. זה לא מעניין אותי מה קורה בחוץ. אני שלחתי אותם?

מחכים למוצא פיהם.

עיסאווי, אני לא מחכה למוצא של אף אחד. אני מנהל פה דיון. אני מנהל פה דיון.

אוקיי.

אני חושב שאני מנהל אותו בצורה רצינית, משמעותית.

אתה יודע בדיוק מה דעתי על הניהול שלך.

אבל אני אדוני אומר לך, אני מנהל פה את הדיון. אני בינתיים מנהל אותו.

מרגישים כמו חותמת גומי. כל מיני חותמות יש.

פרי, רצית להעיר הערה גם לגופו של העניין?

לא. בסדר. בבקשה.

אלידור, משרד המשפטים. ההערה שלי נוגעת לעניין הביקורת השיפוטית, מה שדיברנו קודם על בית-המשפט המחוזי, לא למה שנדון כרגע על שידור גם כל עוד אין הסכמה.

אני חושבת כשאנחנו מדברים על עילות ביטול, פסק בורר בחוק הבוררות, מעבר לכך שלא בטוח שכל העילות רלוונטיות, כל חוק הבוררות בנוי על כך שהבסיס הוא הסכמת הצדדים – הצדדים הסכימו ללכת לבורר ופנו לבורר שבעצם מוסכם עליהם. ולכן, הביקורת השיפוטית יכולה להיות בעצם מאוד מצומצמת, לעילות מצומצמות, כי המקור הוא הסכמה. כאן, במישור של גישה, זכות גישה לערכאות שיפוטיות אנחנו צריכים לחשוב אם זה המודל המתאים.

אוקיי. תודה, גברתי. אני רוצה לסכם את זה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

משפט אחד. אני רוצה ואני מבקש מכבודו, מהוועדה, שתיקח בחשבון שיש ציבור ערבי שרוצה שידורים בערבית. אנשים נאלצים לראות שידורי אל ג'זירה, לא קונים הוט ויס כי הם רוצים לראות ספורט במקום אחר. בגלל שיש טמפרמנט של שידור המשחקים בערבית – אני יכול להזכיר לכם את זה, זה שפה חשובה כאן, ולכן צריך להיות הסדר נאות.

הערוצים למיניהם, נדמה לי שרק ערוץ 5 משדר קצת בערבית, אבל השאר לא. אני חושב שצריך הסדר נאות. אני לא אכנס לפרטים כאן איך ובאיזה צורה אבל צריך לקחת את זה בחשבון ושזה יהיה מוסדר.

ג'אמל, אתה אומר שצריך לחייב ערוצים?

גם, וגם לתת – ערוץ שמקבל גם ערוץ ייעודי בערבית, צריך לקבל בהתאם לגודלו ובהתאם לפרמטרים שנקבעו בחוק הקודם, לפי אחוזים.

שמה? לא הבנתי.

צריך פרמטרים. אני לא רוצה להיכנס לפרטים איך לעשות את זה. אני רוצה שניקח את העיקרון הזה ואחר כך - - -

שמה? קודם כול, זה לא קשור לחוק הזה פה בכלל, אבל אם אדוני רוצה להציע לנו הצעה, שאני גם אבין אותה.

אני מציע בכל השלבים של החוק הזה לקחת בחשבון שיש ציבור ערבי ודוברי ערבית ורוצים שידור בערבית, בכל השלבים. יש כל מיני דברים שצריך לעשות, ביניהם לחייב שידורים בערבית – יש 5% ולא כולם עומדים בהם, יש גם ערוצים בערבית שצריך לתת להם במחיר שהוא לפי הגודל.

מי אחראי על קביעת אמות המידה?

על-פי ההצעה הנוכחית, רק ערוץ ספורט יכול לרכוש. נדמה לי שאדוני - - -

חבר הכנסת זחאלקה.

חבר הכנסת זחאלקה מתכוון להתיר שגם ערוץ ערבי או ערוץ כזה או אחר יוכלו לרכוש, כמו ערוץ ייעודי, בעי"ן.

אם הם מקבלים את העיקרון אפשר לתרגם אותו לשפת המעשה.

אבל היושב-ראש לא עוסק כרגע במפעלים.

חבר הכנסת זחאלקה, אתה באמת העברת מסמך שמדמה להיות מסמך הסתייגויות או הצעות, אבל הוא מאוד בלתי מסוים. על סמך המסמך הזה אנחנו לא יכולים, נדמה לי שאתה לא יכול להציע משהו קונקרטי ואנחנו לא נוכל לרשום הסתייגות כי לא ברור.

לא, לא. אני לא מתרגם את ההסתייגויות שלי. ההסתייגויות שלי הן הסתייגויות דיבור. אני רוצה לדבר על העיקרון.

הסתייגויות דיבור, אז אנחנו ננסח את זה כהסתייגויות דיבור.

איתן מכיר את הנושא הזה ואני חושב שהוא קרוב ללבו. אנחנו לא רוצים לשנות סדרי עולם אלא לראות כיצד לעשות זאת בצורה נאותה ומסודרת.

אני אסביר את זה בעברית מדוברת. יש אוכלוסייה ערבית בישראל שהיא צרכנית.

20%.

לא, מעבר. אם אתה בודק מבחינת צרכנות ספורט.

מספר אחת.

אמרתי, יותר גדול מחלקם היחסי באוכלוסייה.

פי שניים.

והם זוכים להתייחסות בכל הערוצים ממש בשוליים של השוליים של השוליים. ומה שאומר זחאלקה בצורה מפורשת – סליחה, אנחנו רוצים שהציבור שלנו, גם בתוך התמהיל הזה יזכה ליחס המצופה, זה הכול. הכי ברור.

אני אתרגם את זה, איתן, ברשותכם. היום הציבור הערבי, חברים, ברובו הגדול, אין לו יס.

אני לא חובב ספורט. הוא חובב ספורט, טיבי חובב ספורט.

אני חובב, מה לעשות. היום, הציבור הערבי ברובו המוחלט צופה בספורט דרך לווייני, דרך אל ג'זירה וכל מיני ערוצים. הציבור הערבי לא מחובר הרבה להוט וליס. למה? בגלל הוט תשתיות, ויס עלויות, זאת המציאות. הסוגיה שג'מאל מעלה, היא יותר נוגעת ל"מפעלים" מאשר לערוצים.

היא לא רק.

היא בעיקר נוגעת ל"מפעלים", לא לערוצים.

אני מבין את זה. נכון, אתה צודק. ברשותכם, אני רוצה לומר לכם איך אני רואה את הדברים, בכל הכבוד להם שם. אני אומר, כאן מתנהל הדיון, שם עם כל הכבוד אף אחד לא יקבע לי.

יפה.

אני רוצה לומר כך. ההצעה, היא חייבת להיות קצת יותר משופרת. יש לנו ויכוח, ויכוח מקצועי, סביב שתי נקודות בסעיפים המונחים כאן בפנינו. אין ויכוח על הצורך לתת שלושה חודשים משא ומתן.

יש לנו ויכוח מקצועי סביב שתי נקודות. האחת, האם בסיום המשא ומתן - -

ישדרו או לא ישדרו.

- - ישדרו או לא ישדרו, ויש כאן דעות לכאן ולכאן, פעם אחת. ופעם שנייה, היא נוגעת לעובדה איך מסיימים את ההליך של אי-הסכמה הכי מהר שאפשר.

בצורה הכי מקצועית.

כן, ההתייחסות היא בכל מקרה התייחסות מקצועית. אפשר ללכת את הדרך הרגילה. מה שאני אומר גם פה לאנשי משרד המשפטים ומשרד האוצר, היועצת המשפטית – צריך לראות איך אנחנו תוחמים את הזמן. אני חושב שלבורר – עוד לפני, או בורר או בודק, אני עדיין לא נכנס לתוך - - -

מומחה.

המומחה. ניתן לו חודש ימים, אני חושב שזה מספיק זמן כדי לתת את ההחלטות שלו, פעם אחת.

לצמצם את לוחות הזמנים.

מצמצם, סליחה. נשאר לי כאן, אני מצמצם את העניין הזה ואני אומר – אוקיי, חודש, סיים. מה קורה אם מישהו רוצה עכשיו לעתור לבית-המשפט?

יכול לפנות.

בית-המשפט הוא לא עד קץ כל הימים. אתה לא יכול לבוא ולהגיד לבית-המשפט: ישבנו בכנסת והחלטנו שאתם תוך חודש תיתנו תשובה.

- - -

חברים יקרים. אתם לא יכולים גם בחוץ לנהל דיון.

אפשר שתי דקות הפסקה לדבר עם היושב-ראש?

לא. אני רוצה לסיים קודם כול את הדברים שאני קבעתי פה. הדיון היה פה קודם. היה גם פה דיון.

רוצים לעזור ליושב-ראש.

סליחה, יש הבדל באשר שם רבים על הקניפל. פה זה לא קניפל, פה אני רוצה לקבוע את העקרונות.

אבל למה אתה כועס? סך הכול שאלתי אם אפשר הפסקה.

אנחנו כועסים על ההתנהלות שלכם. יש שתי ועדות כאילו.

- - -

אני אחדש את זה בכל מקרה. אני מסיים עכשיו, אני מסיים את החלק הזה. אני אסיים את זה היום, גם אם לא יודע מתי זה יהיה – באחת בלילה אני אסיים את זה, לא מעניין אותי.

- - -

אנשי האוצר, חברים יקרים. דוד כבר נהיה 35-F מרוב שהוא טס על גלי ההצלחה שלו. די, מספיק.

אני ממקד את הדיון שלי בחובת המכירה. דיברנו על שלושה חודשים, אני מקצר את תהליך המומחה לחודש שהוא צריך לתת תשובה.

הבורר. לא המומחה.

לא, לא סתם אמרתי, תכף אני אסביר למה. הוויכוח הוא אחד. הבעיה אם זה בורר, שלכאורה – אבל מסתבר שגם הוא לא מסיים את התהליך כי תמיד יכול מישהו לעתור על הליכים שהם הליכים לא - - -

עניינים משפטיים.

עניינים משפטיים. אני שם את הבעיות, ונקבל את ההכרעה. ומצד שני, אם אנחנו הולכים להליך של מומחה ברשימה מסודרת שנקבעה והכול בסדר, הסיכוי שמישהו ילך לבית-המשפט ביום שאחרי הוא הרבה יותר גדול. זו האמת, שצריך להניח אותה לפתחנו.

לכן, בנסיבות האלה אני אומר לכם, אני מעדיף בורר ולקחת את הסיכון – שהוא מתקיים, לא יודע אם הוא קטן – אבל הוא בטח יותר קטן מהסיכון שבו אתה הולך מול הליך של - -

מומחה.

- - מומחה.

מומחה לפי רשימה שקובעת המועצה.

זו כוונתי. אני בסוף מנסה כאן לייצר את המודל הכי טוב בנסיבות.

מה הכוונה לבורר? בורר שיסכימו ביניהם הצדדים?

שתקבע המועצה.

או שתקבע המועצה?

או שתקבע המועצה. אני מעדיף פה - - -

אבל לא מתוך רשימה קבועה מראש?

מתוך רשימה קבועה מראש.

- - -

אני רוצה קודם כול להבהיר. אני רוצה, פרי, לומר לכם. ההצעה המונחת כאן לפנינו היא לא אם אנחנו מחכים למוצא פי פרטנר או ONE, קודם כול שיהיה ברור, כי לצערי, זו ההתכנסות ואני לא מקבל את זה. אני רוצה לקבוע מודל קודם כול, שאחר כך אנחנו יודעים להיות קשובים ל-ONE, אנחנו יודעים להיות קשובים לאחרים, אבל אני צריך להיות בתוך מסגרת. אני לא יכול לפעול על-פי מי לחץ אותי או אתכם יותר, בכל הכבוד. בבקשה.

איתמר חרמון, המועצה לכבלים ולוויין. לגבי המודל שאדוני דיבר עליו, אנחנו חושבים שאחרי שלושה חודשים – זה גם הנוסח שהובא בפני הוועדה – ברגע שפונים כבר להליך של המומחה, בורר, בית-משפט, מהרגע הזה כבר השידור צריך לעלות לאוויר.

סליחה. אני ביקשתי את עזרתך איפה שלא? שים לב מה עשית. באותו מסלול אתה מנסה לתת לי שני פתרונות. אני אמרתי קודם כול בואו נסיים, הצבתי שתי נקודות. אמרתי, נקודה אחת היא – בורר, מומחה, ואנחנו מתקרבים לבורר על-פי התהליך. הורדתי את זה גם לחודש, מתוך רשימה. ומצד שני, אחר כך נדון בשאלה כשיש ויכוח גם פה בין חברי הכנסת.

רק חידוד לנושא. בהנחה שהולכים לבורר, כדי להקל קצת, קודם כול באין הסכמה בין הצדדים אז המועצה תחליט על בורר. קודם כול ניתן להם, יכול להיות שהם יסכימו ביניהם.

אני לא פוסל את זה. אבל מה העניין? זה מאריך לי את לוחות הזמנים.

בתוך לוחות הזמנים.

אל תגיד לי, זה עוד חודש.

איתן, אבל הם בתוך לוחות הזמנים של השלושה חודשים.

איתן, אין כאן לוחות זמנים, מדובר פה על פלטפורמות שעוד לא עלו. ככל שהן יעלו, טווח העלייה שלהן הוא חצי שנה, שנה.

זה לא משנה.

אין פה שום לוחות זמנים.

סליחה. אגיד לך מה ההבדל. לך אין לוחות זמנים. אני רוצה לראות את הדברים סדור מולי, אני לא רוצה למצוא את עצמי אחר כך עוד מתרחק בתהליך.

וגם לקיימות, לא רק לחדשות.

לא בהכרח.

אם אין הסכמה - - -

יוכלו לחדש את ההסכמים חצי שנה מראש.

- - -

תודה. בבקשה.

אודי מילנר, מנכ"ל ONE. אני רוצה לשתף אתכם ב - - -

דילמות.

לא, בסיטואציה שקיימת. כרגע יש שלוש פלטפורמות שעובדות מול שלושה גופי ספורט וכולם משדרים לכולם, ויש ניסיון של פלטפורמה רביעית, שזה פרטנר, להיכנס. אנחנו עלינו בסלקום לא אחרי שהוועדה התחילה כבר לפני שנה - -

לפני כן, כן.

- - ויושבים עם פרטנר לנסות להגיע להבנות. והמודל שאנחנו מציעים כל הזמן זה המודל של סלקום – מה שסלקום שילמה בואו תשלמו אתם. ואתה מרגיש כל הזמן שפרטנר מתנגדת.

שסלקום שילמה לכם.

מה שסלקום שילמה לנו, זה מה שאנחנו מבקשים מהם, בהפחתה של העונה שחלפה לה. זאת אומרת, נותנים להם את החלק היחסי שנותר להם מהזכויות שיש לנו, והסיטואציה שהם לא מוכנים. הסיטואציה הזאת, היא נובעת מכך שהם חושבים שהוועדה תשיג להם מחיר טוב יותר, ואחת הנקודות הכי חשובות שיש פה בהגדרה של ה-guidelines עבור אותו בורר / מומחה, היא להגדיר איזשהו מינימום.

מינימום של מה?

מינימום זה יכול להיות מינימום של מחיר, בדומה לפלטפורמה אחרת שעלתה; מינימום של צופים אם הולכים לפי המודל של מכפלת מחיר כפול צופים. זה יכול להיות כל מינימום שיוגדר, אבל זה צריך להיות המינימום, כי אם אנחנו מציעים כמה חודשים לפרטנר להיכנס בתנאים של סלקום והם לא מוכנים, זה צריך להרים לכולם פה גבה, שיש פה איזשהו חוק פרטנר שמנסים להשיג את הכול בזה.

אדוני, זה במסגרת שלא מנהלים משא ומתן.

אני ביקשתי ממך? תודה רבה. אני מבקש ממך לא להתלהב מעצמך.

לא מתלהב, אדוני.

כי כן אתה עושה את זה, אתה מתפרץ.

איתן, אלו דברי טעם מה שנשמע.

היו דברי טעם.

אני לא מתכחש לעובדה אבל אני רוצה להזכיר, חברים יקרים, אנחנו גם חייבים להיות עקביים. אי-אפשר, אנחנו לאורך כל הדרך ביקשנו מעצמנו לא להתערב בהליכי משא ומתן. על זה אנחנו כבר יושבים פה עם העניין הזה של - - -

אז אמות מידה שאמרת בהתחלה.

נכון. שנייה.

של הליכי המשא ומתן.

עד לרגע זה, אני רוצה להזכיר לחברים כאן, אני גם צריך להעמיד את עצמי מול הפרצוף שלי לדברים שאמרתי מתחילת הדרך, שכל אחד ואחד מכם אמר בתחילת הדרך – שתבעתם וביקשתם פה שלא תהיה מעורבות במשא ומתן, אבל כן קבענו שיהיו אמות מידה, שבהן יהיה ברור שמי מהצדדים מנסה לשחק את המשחק, ייקבעו לוחות זמנים שבהם אנחנו שמים את הבורר וכו', בדיוק כמו בזק. אם בזק – שזה סכומים לאין שיעור יותר מורכבים וגדולים – אז בוודאי אנחנו נעשה את זה גם פה.

אני מבין את מה שאתם אומרים אבל אני לא יכול. מה אתה מבקש ממני? אתה מבקש ממני להתערב בהליך של משא ומתן.

לא. אני מנסה להגיד שזכויות שידור זה משהו שהולך וחולף, זה כמו שעון חול והוא מתכלה, בניגוד לבזק, להשוואה שלך, התשתיות נשארות. פה הסיטואציה היא שהמוצר שלנו הולך ומתכלה. רכשת, לקחת סיכון, לא יכול להיות שיבוא מישהו ויקנה משהו לפי שבורר החליט, שזה מחיר נמוך מאחרים.

צריך להגדיר מינימום. הייתה סיטואציה דומה עם סלקום.

למה אתה חושש שהבורר יקבע מחיר - - -

כי צריך להגדיר לו איזשהם guidelines.

לא, אבל למה אתה חושב שהבורר לא ילך אתך, וילך איתם?

אני לא יודע. אני הולך אל הלא נודע פה.

למה אתה חושב שהבורר לא יבין מה שחבר כנסת ממוצע כן מבין?

אגיד לך מה העניין. אתה יודע מה היתרון שלך מולם? שהיום כללי המשחק הרבה יותר ברורים בשוק. יש כללי משחק הרבה יותר ברורים. ברגע שצ'רלטון סגרו עם סלקום, כללי המשחק הם הרבה יותר ברורים. מה בעצם מבקשים ממני בחקיקה? להתערב בצורה שמפריעה לי.

הם לא חייבים לקבל את זה. אם הבורר החליט מחיר מסוים, זה יכול להיות cap עליון, והם לא יקנו.

אתה מדבר על אמות מידה. איזה אמות מידה אתה מציע, איתן?

זה יכול להיות cap עליון מבחינתם והם לא יקנו.

שלא יקנו.

לא קנו, לא קנו, לא נכנסו לשוק, מה אני יכול לעשות.

לחייב אותם להיות רק cap עליון, תעשה cap תחתון שיודעים שככה נכנסים למשא ומתן.

יש לי פתרון.

אנחנו רוצים גורמים מחוללי תחרות.

חברים יקרים, אתם אפילו לא שמים לב. אמיר, תודה שבאת כל הזמן להפריע לי באוזן.

הוא עובד על העניין.

אני יודע, בסדר גמור, שיעבוד בחוץ.

הוא עוסק בחומר.

אני מנסה להגיד לכם את הדבר הבא. יש כאן שתי נקודות שמונחות לפתחנו – והיא לא לטובתכם ולא לרעתם, והפוך.

הנקודה היא כזו. אמרנו בהתחלה, אפילו ירדנו מבודק. שירה, ירדנו מבודק. אמרנו שיהיה בורר, הורדנו את זה לחודש, את התהליך של הבוררות.

מצוין.

ואנחנו גם נקבע קביעה שאומרת מה קורה. הרי תמיד בסוף התהליך יכולים לבוא ולהגיד, מסיבות – איך קראנו לזה – משפטיות - - -

בעניינים משפטיים.

בעניינים משפטיים. שלא נתנו לו את האפשרות להציג את עמדתו או דברים מן הסוג הזה. ובסופו של עניין הרי אתה רוצה למכור לו. הנחת העבודה שלך היא שהוא רוצה לרכוש. הוא רוצה להוריד את המחיר כמה שיותר, אתה רוצה להרוויח את המחיר שלך כמה שיותר. זה לגיטימי, זה לגיטימי.

איפה אנחנו עומדים, הכנסת, בעניין? אומרים, חברים יקרים, אנחנו רוצים להסדיר את השוק, שלא כל אחד פה יעשה לעצמו שבת. אתה לוקח את הבורר שהוא יודע כבר את השוק.

מה היתרון? זה לא מאפס. זה לא אפס. הבעיה היחידה שמתקיימת עכשיו לך מול פרטנר היא אחת. שאין לו כמו סלקום, 100,000 או 115,000 צופים.

כשסלקום נכנס גם לא היה לו.

יפה. אבל אתה יודע, הרבה יותר קל לתמחר את התהליך הזה כי הוא לא פועל בחלל חיצון.

יש פה שתי נקודות נפרדות, אני חושב שהן מביאות את הקושי. נקודה אחת מדברת על מספר המנויים והתשלום שצריך להיות לפי מספר מנויים, וזה הקל. אין לך מנויים – אתה לא משלם; יש לך מנויים – אתה תשלם. אתה עם 20,000, 50,000, 100,000.

אבל מה קורה? המרכיב של המחיר היום הוא לא פר מנוי. המרכיב של המחיר היום נעשה גם עם שקלול מסוים של המנויים אבל בעיקר על נושא הזכויות, קיבלת זכויות שידור או לא קיבלת. הקבלה של זכויות השידור, אין לה קשר לכמות המנויים שיש לך.

צודק.

זאת אומרת, once מכרת לסלקום או להוט זכויות שידור, להוט יש פי חמישה לקוחות מסלקום, אבל הם כביכול ברמת העיקרון צריכים לשלם אותן זכויות שידור.

פה נוצר שורש המחלוקת כי פרטנר יבואו ויגידו: אין לנו אף אחד.

אדוני, אין כאן מחלוקת. סליחה, אי-אפשר להחזיק את החבל בשני הקצוות שלו.

מקל אפשר.

תודה רבה. תלוי איך אתה עושה את זה.

אדוני היושב-ראש, אפשר? אני רוצה לעזור לך.

אין לי בעיה, רק אני רוצה לסיים את הרעיון שלי. הנקודה היא פשוטה. אתה צודק, רק קיימנו פה שעות על העניין הזה.

שעות על גבי שעות של דיונים, נכון.

אמרנו שאנחנו לא ניכנס לתהליך שמדבר על - - -

דרך אגב, בעקבות הדיונים האלה גם צ'רלטון סגרו עם סלקום.

נכון.

שיצא דבר מאוד טוב.

לכן השאלה, אני אומר את זה גם לנציגי פרטנר ואני אומר את זה לכם, שאלת מספר המנויים איננה רלוונטית כבר.

יש החלטת מועצה משנת 2000.

היא לא רלוונטית.

קוראים לזה Minimum Guarantee.

כן, גברתי.

סליחה, חבר הכנסת כבל, תדבר עם חברי המועצה, אותה מועצה שהסדירה את ה-Must Sell שלנו.

איך זה עוזר לציבור?

זו הפרוצדורה בענף הזה, ואתם לא ינוקא כזה.

מיכל. לפנייך ביקשה ראש המועצה.

אני רוצה פה לנסות לתת מענה. שני דברים. אחד, באשר לדוגמה שהציג פה אודי מילנר, נציג ONE. אני רוצה להציע ביטוי פשוט וקצר שמנחה את מדיניות המועצה היום - "בתנאים הוגנים ובלתי מפלים". ברגע שזה נקבע ככלל, הרי שמחויבת פה איזושהי הגינות ומחויבת פה הצעה שהיא בלתי מפלה כלפי השחקנים האחרים. וזה נשמע כמו שלוש מלים מאוד תמימות, הן ממש לא, על זה יש הרבה מאוד מחלוקות.

מה את מציעה לי שמקדם אותי?

"בתנאים הוגנים ובלתי מפלים". להוסיף את שלוש המלים האלה: "בתנאים הוגנים ובלתי מפלים", כפי שקיים היום, וזה נותן מענה לדוגמה שהציג אודי מילנר ולדוגמה שאנחנו כיום מתמודדים אתה.

גברתי, זה רעיון לא רע. אני רק אזכיר לך את הדבר הבא. "הוגנים ובלתי מפלים" זה עניין של נקודת מבט.

יש בשביל זה בורר.

סובייקטיבית.

אבל זאת נקודת המוצא, שבכל מקרה מכניסים את הבורר.

כשאתה אומר בלתי מפלה זה ביחס לשחקנים האחרים.

אני חושב שזה רעיון לא רע. מיכל, בבקשה.

חבריי מפרטנר וסלקום כל הזמן מנפנפים בהגנת הינוקא שקיבלה יס, וגם האוצר תומך בזה, אז אני מחזיקה ביד את החלטת המועצה שדיברה על ה-Must Sell שלנו, יש שם מונח שנקרא "מספר מנויים מובטח", בעגה המקצועית שלנו Minimum Guarantee, של 150,000 מנויים.

אין דבר כזה ששחקן מגיע ביום הראשון ומשלם לפי מנוי אחד. זו הפרוצדורה בענף השידורים, זה מה שהוסדר לנו.

גברתי, אתם מחזירים אותנו לדיון שמבחינתי הוא כבר הסתיים.

הוא לא הסתיים.

סליחה, מבחינתי. אני רוצה להזכיר, זה כאילו הדיון פה לא התקיים ולא שרפנו פה שעות ולא היו ויכוחים, ודודי אמסלם עזב, נטש את עמדתו בוועדת הפנים כדי לבוא פה ולהיאבק חשוף חזה על העניין הזה.

אני רוצה להזכיר לכם שהיה פה דיון, היה ויכוח. למה אני אומר את זה? בסוף הגענו להבנה שאומרת – אנחנו לא מתייחסים, לא מפריעים לשוק להתנהל.

אי-אפשר. מה אתה מבקש ממני? אני רוצה לעזור לך.

אני רוצה להגדיר מינימום. גם המועצה תומכת, גם המתחרים, כולם חושבים שצריך מינימום.

אני מוכן לקבוע שתהיינה אמות מידה. בסדר?

אוקיי. של מינימום.

לא, אני לא אקבע. אני רוצה לשמוע את האוצר בבקשה. אתם מוכנים בבקשה להתייחס?

זה לא מחיר. Minimum Guarantee זה לא מחיר.

יש לי איזה רעיון, בהפסקה אני אדבר אתך.

אוקיי.

לא עם המינימום שהם דורשים כאן כי זה חסם כניסה משמעותי.

תודה רבה. נכון.

בהפסקה אני אציע.

אני אומר את זה לכם, חברים יקרים. אתם צריכים להבין גם כן את מה שקורה. גם אם אני רוצה לעזור לכם, אדוני המנכ"ל.

אודי.

סליחה. אני מבין אתכם. אני לא אוהב את ההתנהלות של פרטנר – אמרתי את זה לפרוטוקול, אמרתי את זה למנכ"ל שלהם, אמרתי לנציגים שנמצאים פה.

אתה לא אוהב או כן אוהב?

לא אוהב. אני מרגיש שמישהו מנצל את הוועדה.

צודק.

בשונה מכולם, אני לא אומר את זה בהדלפה לעיתונאי. אני אומר את זה פה בצורה ברורה, על השולחן, כמו שאני אוהב לעשות, שלא יגידו: שמענו, ההוא אמר. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

יחד עם זאת, אני חייב, עם כל הכבוד לכם ועם כל הכבוד לכעס שלי אליהם, לייצר איזשהו מפתח שהוא מאזן.

אז המינימום - - -

לא, אתה קבעת לעצמך.

לא קבעתי איזה מינימום. מינימום.

לא, סליחה. אנחנו פה נחליט, הוועדה תחליט מה ייכנס ומה לא.

והאם בכלל.

ולכן, אני רוצה לסכם את התהליך הזה עד כאן, אני אפזר את הדיון, אחר כך אנחנו נודיע מתי אנחנו מתכנסים ונעבור לעניין בזק.

היום יש המשך?

כן, ודאי. אני מסיים היום.

אנחנו מנסים לבקש את אישורו של יושב-ראש הכנסת לחדש את הישיבה בשעה 16:00, בעת שמליאת הכנסת מקיימת את דיוניה. אם נקבל אישור, נחדש ב-16:00; אם לא – ב-17:00 או ב-18:00, בהתאם לאישור שנקבל מיושב-ראש הכנסת. קיבלתם את האישור מיושב-ראש הכנסת שהישיבה תתחיל ב-16:00?

אבל יש רק חצי שעה, מ-16:00 עד 16:30.

אז לכן תנו לי לסיים את זה, אחר כך תשבו לבלבל את המוח אחד לשני.

אני ברשותכם רוצה לסכם את הדבר הבא. יש לנו שלושה חודשים התמחרות, אין ויכוח. כבר סיכמנו שזה יהיה בורר, סיכמנו שזה יהיה חודש בוררות.

החלטה של הבורר.

החלטה של הבורר, נכון. העדפתי את הסיכון הזה שאם לא יגיעו ביניהם להסכמה, שאחד מהצדדים ילך לבית-המשפט סביב עניינים שאתם מגדירים אותם - - -

עניינים משפטיים בלבד.

עניינים משפטיים בלבד.

לא. שלושה חודשים הצדדים מנסים.

מותר לנו גם להסכים - - -

קודם הצדדים ינסו להגיע - - -

- - -

תנו לי לסיים. אתה לא יודע מה אני רוצה לומר. בתוך החודש הזה, שבועיים תינתן אפשרות, אני מעדיף שהצדדים יגיעו להבנה ביניהם על הבורר. לא הצליחו להגיע ביניהם בשבועיים האלה, אני מעדיף - - -

זה בשלושה חודשים.

בשלושה חודשים, סליחה.

- - -

אתה צודק. בשלושה חודשים.

בשבועיים האחרונים של השלושה חודשים.

כן. ואז, המועצה, מתוך רשימה של חמישה בוררים שתקבע ושאמות המידה לקביעתם תובא לכאן לאישור. אני רוצה לראות – אמיר, אני ראיתי את ההצעה שלך, אני לא מקבל אותה.

איתן, איתן. מילה לגבי זה.

רצינו בלי מעורבות מדינה.

בדיוק. אנחנו מעדיפים שלא תהיה מעורבות מדינה כדי שההליך יהיה מהיר ועסקי. המדינה זה תמיד מסבך. מנגנוני המדינה והרגולטורים של המדינה תמיד מסבכים.