הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת החוץ והביטחון
לדיון בהצ"ח להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התשע"ז–2016 (פ/3549/20)
יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/12/2016
חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2016, (פ/3549/20) (כ/672), של חה"כ בצלאל סמוטריץ'
מוזמנים
¶
מנהל מחלקה לתפקידים מיוחדים, משרד המשפטים - רועי שיינדורף
עו"ד מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - תהילה רוט שטרן
מתמחה, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נעם עוזרד
חברת כנסת לשעבר - אורית סטרוק
אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע
יועמ"ש התנועה למשילות ודמוקרטיה - דן שמחה רוטמן
יועץ, שתי"ל - שמואל דוד
פעילה, המשמר החברתי - שרה קרמר
נציגת עמותת שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם - עטרת חן הורוביץ
שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, מנהל מחלקת שטחים - יחיאל גריינימן
סטודנט, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים - אבישר צארום
מריה מרקובסקה
יוסף עזרא
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
הצעת חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2016, פ/3549/20 כ/672, של חה"כ בצלאל סמוטריץ'
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב. בוקר טוב לחברי חברי הכנסת, בוקר טוב לאנשי הממלכה, בוקר טוב למצטרפים אלינו, לגופים השונים, בוקר טוב לתקשורת. נמצא אתנו גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים בינלאומיים.
במהלך הדיונים דיברנו על כך שלקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נוסיף דברים לפי בקשות ששמענו מחברי הוועדה, אז הוספנו בינתיים שלושה דברים שאמרנו שנשתדל להוסיף אותם. הוספנו את הנושא של ועדת השגות או ועדת ערעורים – איך שתקראו לזה – שדובר עליה. הוספנו גם את הנושא של השוויון, שזה לא יהיה רק במצב של יהודי ביחס לערבי, אלא גם הפוך, ערבי ביחס ליהודי, שזה יחול גם עליו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. למה לא? במצב נורמלי זה היה קורה, רק כשיש עונש מוות הרבה דברים משתנים. לכבודך אני חוזר שהוספנו שלושה דברים שדובר עליהם: האחד, ועדת השגות או ועדת ערעורים; השני זה השוויון; השלישי זה הנושא הכספי. חוץ מזה גם יש שינויים בניסוחים, כתוצאה מזה שאתה משנה את הנוסח יש קצת שינוי בדבר. נקרא סעיף-סעיף ונעמוד על השינויים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש עוד שינוי משמעותי שאתה לא אומר בכוונה. אמרת שלושה דברים חשובים, אבל יש דבר שאתם מנסים להשחיל, שאתם משנים את התוספת. יש פה תוספת. היו ארבעה יישובים, הוצאת את עמונה, ואתמול בלילה אנחנו מקבלים תוספת של 16 יישובים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בטח שאני יודע לקרוא. אני עוקב אחריך, אל תדאג. אתה משחיל פה עוד יישובים ועוד יישובים. אני מבקש, אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה לא נותן לי לסיים. תרצה לדבר, תצביע. אתה מכיר אותי, אני נותן לדבר. אמרתי שכתוצאה משינוי בנוסחים – פעם לא היה שינוי בין סעיף 7 לסעיף 10, ולכן היה מספיק שלושת היישובים. עכשיו יש שינוי מסוים, בגלל הנוסח בין סעיף 7 לסעיף 10, כתוצאה מזה הוסיפו את הדברים האלה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, לא להיתמם. הנוסח של סעיף 7 ו-10 היה מההתחלה על השולחן. זה הנוסח שהגשתם בקריאה הטרומית ועבר בקריאה הטרומית, עם השינוי של סעיפים 7 ו-10. זה היה ידוע. למה עכשיו אתם מוסיפים עוד 15 יישובים?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לפני הקריאה. אני מבקש לשאול. יעל גרמן חברתי באה עם שאלה. היא שאלה בכמה יישובים מדובר, כמה בתים. למה אתם מסתירים את זה? זה משהו חשוב מאוד, אתם יודעים את זה. מדובר באלפי בתים? מדובר בעשרה בתים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אוסאמה, אני מבקש. אמרתי שנעבור סעיף-סעיף ונדבר, נדבר גם על זה. אז זה יובן ויוסבר ותראה שלא כצעקתה במובן הזה של הדברים. נסביר כל דבר לגופו.
בפתיחת הדיון אני רוצה להזכיר את סדר-היום שיש לנו. עכשיו נדון, הוועדה המשותפת, מ-10:00 עד 11:00 כאן, ומ-11:00 עד 13:00 נעלה לוועדת החוץ והביטחון לישיבה סגורה, אך ורק חברי הוועדה, בלי פלאפונים, כדי לשמוע את נציגי שלושת המשרדים שהוזמנו: משרד הביטחון, הייעוץ המשפטי, ומשרד החוץ. נשמע אותם ונוכל לשאול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לגבי המשך הדיונים, אם הדיון במליאה יהיה קצר היום – הוצאנו הודעה – אחרי הדיון נמשיך לדון עוד כשעתיים בחוק ההסדרה, לגבי מחר, קיבלתם את סדר-היום ונראה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
היתה החלטה בקואליציה לא לקדם את זה עד אחרי כניסתו של טראמפ – זה נכון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר נוסף שאני רוצה רק להודיע, שמאחר שהנוסח הונח בפנינו, מי שרוצה יוכל כבר מעכשיו להגיש הסתייגויות לאלעזר שטרן, היועץ המשפטי של הוועדה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני אבקש שוב חוות-דעת של אלעזר. כמו שהוא הגיש לנו בעבר אני מבקשת חוות-דעת גם על הנוסח הקיים, מפני שאני רואה את הדברים שאני רואה, ובהחלט יכול להיות שאני לא רואה את כל הדברים.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני מבקשת חוות-דעת מנומקת, מלומדת, מסודרת, על ההשלכות, ממש כפי שעשית בפעם הקודמת. אנחנו מבקשים, לא רק אני.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
שאלתי האם היתה החלטה של הנהלת הקואליציה לא לקדם את החוק הזה עד אחרי ה-20 בינואר. האם זה נכון או לא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
א', אנחנו לא מבזבזים את זמנו. נעשה את שלנו ונכין את החוק כפי שצריך. הקואליציה אחר-כך תחליט מתי היא מעלה את זה לדיון, זה סיפור נפרד. אנחנו נעשה את שלנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא אמרתי. אמרתי שאני לא יודע על החלטה. אני לא מראשי הקואליציה. אני לא יודע על החלטה כזאת. יש בטח דעות שונות ומחשבות, אבל מבחינתנו כוועדה נעשה את מה שהוטל עלינו, מה שאנחנו רוצים, להכין את החוק הזה, ואחר-כך הקואליציה תחליט מתי היא תעלה את זה לדיון, אם היא תעלה את זה לדיון.
אמרתי שוב ואני חוזר ואומר, אמרתי את זה מההתחלה, החוק הזה מבחינתי וגם מבחינתנו הוא לא חוק פשוט. זה לא משהו שאני אומר עליו שזה הגאולה. אני יודע את הלבטים שיש. רק אמרתי שבאיזון בין החששות שיש לי לבין התועלת שיש, אם אני לא אמצא משהו אחר, אני אקח את התועלת ולא את החששות. פירוש הדבר שאם המערכת תדע למצוא, ואמרתי את זה מההתחלה, אלטרנטיבות שייתנו פתרון למצב את היישובים ואת התושבים ביהודה ושומרון באופן מסודר בלי החוק הזה, בשמחה הייתי מוכן לוותר על החוק ולקבל את האלטרנטיבות אם הן יהיו. כרגע אנחנו מתקדמים עם החוק. יש מערכות אחרות שעובדות כנראה על אלטרנטיבות. אם בסוף זה יתממש, אני מניח שנוכל להתקדם אחרת. כרגע אין לנו דברים מסודרים ומוסדרים, ואנחנו מתקדמים עם החוק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נדון על כל נושא עקרוני. ההפך, הייתי שמח לדון רק על העיקרון, אבל אני רוצה שנעבור מסודר. כל אחד ירגיש איפה הנושא העקרוני בשבילו ושם הוא יאמר את דברו ונתקדם.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני עדיין חוזרת שוב על בקשתי: אני מבקשת לדבר על השינויים שנעשו פה. מאחר שיש כאן כמה שינויים עקרוניים מן הראוי שנדבר על השינויים לפני שאנחנו מתחילים בקריאה מסודרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נדון בהם כשנגיע. במקום שנתחיל לדון על השורה הזאת ונסתכל על ההקשרים. יותר פשוט יהיה שנעשה את זה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני חושבת שמסודר יותר יהיה שקודם כול נדבר כמו שאנחנו עושים בדרך כלל, מדברים עקרונית, ולאחר מכן קוראים, ולא נכנסים ישר לקריאה לפני שאנחנו מבינים את העניין.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי, כאן הקריאה היא לא קריאה טכנית. הרבה פעמים דנים ואחר-כך קוראים קריאה טכנית של החוק. פה הקריאה לא תהיה קריאה טכנית, אלא נדבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כי ככה זה יותר מסודר. תגידי הדבר הזה והזה, וכל אחד יתחיל לחפש על מה מדובר ולא יבין.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
הצעת חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2016
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה.
אני אעיר קודם על השינוי. כל סעיף שנקרא אני אעיר על השינויים, אני אסביר אותם ואחרי זה אני אעיר הערות לגופם של דברים. השינוי שיש פה זה "הישראלית". אם תסתכלו במהלך כל הנוסח זה שינוי שחורג - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
על מי אתם עובדים. אתה חושב שאתם עובדים על בג"ץ בזה שאתם מורידים את המילה ישראלית?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה אומר שאם הם התיישבו על מקרקעין פרטי, מאותו רגע זה שלהם. הפלסטינים מתיישבים עכשיו בהתנחלות, זה שלהם.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
המתנחלים הם המקומיים, הם היו פה מאז ומתמיד.... עכשיו פתאום הפלסטינים הגיעו, רוצים שטח, איזה חצופים...
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אמרת שאתה לא רוצה לדון בעניינים העקרוניים, אבל אם אנחנו קוראים ואני שואלת שאלה, אז תתעלם מהשאלות שלי גם כשאנחנו קוראים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל, אני לא יודע מה קרה לך היום. אמרתי ששאלתם שאלה, וביקשתי מאלעזר שייתן לכם תשובה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל, את לא מדברת בשם אלעזר. אם הוא יגיד שהוא לא יודע את התשובה, אז לא תהיה תשובה.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
קודם כול, חשוב להבהיר נקודה עקרונית. הנוסח הזה זה לא נוסח שהייעוץ המשפטי הניח על שולחן הוועדה.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
אני מסביר. זה נוסח מטעם יושב-ראש הוועדה. התיקונים שמוצעים פה זה לא תיקונים שלנו.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
האם בדיון לקריאה שנייה ושלישית מקובל שיושב-ראש הוועדה מביא נוסח ולא הייעוץ המשפטי?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני פה שנה וחצי, בכל ישיבה שאני יושבת אנחנו מקבלים מסמך מהייעוץ המשפטי של הערות ותיקוני חקיקה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אתה יושב-ראש הוועדה, תסביר לנו. למה הוא צריך להסביר. למה אתה מבקש ממנו להסביר משהו שהוא לא עשה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את רוצה שניכנס למסגרת של קריאות? אני לא מצליח להבין אותך. שאלת. ביקשתי. די, את חוזרת עשר פעמים.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זו פרוצדורה פשוטה. זו החלטה שלך או הערה שלו? זו החלטה שלך, תסביר אתה. למה הוא מסביר אותך?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיכל, כל הדברים שנעשו, נעשו תוך כדי התייעצות. יכול להיות שהוא לא מסכים וכן מסכים, הדברים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתם אונסים את הייעוץ המשפטי במה שאתם עושים פה. אתה פה מוריד את המילה "הישראלית" זה סופר פוליטי, ואתה אומר שזה בתיאום עם היועץ המשפטי לוועדה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הוא אומר את זה. כל-כך גלוי הוא אמר את זה: זה לא שינוי שלנו. אתם מנסים גם את זה. תהיו אמיצים. תגיד "התיישבות ישראלית". מה הבעיה? מה הבעיה שלך? אתה רוצה להסדיר את ההתיישבות הפלסטינית?
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
אם תתנו לי לענות, אני אענה. אני אבהיר שוב. הנוסח הזה הוא לא נוסח של הייעוץ המשפטי, הוא נוסח שתוכנו, בוודאי התיקונים המהותיים שבו, הם תיקונים שהציע יושב-ראש הוועדה. יש פה תיקונים מסוימים שהיושב-ראש אמר שהוא רוצה להניח, אנחנו הצענו תיקוני ניסוח, לא תיקוני תוכן. תיקוני ניסוח בלבד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, אלעזר. אוסאמה, עוד פעם תמשיך ככה, ואני אקרא לך קריאות. תנו לו לדבר, אחרי שהוא יסיים לדבר יהיו לך שאלות, תשאל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה יכול לעשות את הדיון הזה בינך לבין הייעוץ המשפטי או בינך לבין סמוטריץ.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו שואלים שאלה כל-כך פשוטה. גם בנוסח הראשון, גם בנוסח השני, גם בטרומית הראשונה, גם בטרומית השנייה, גם בקריאה הראשונה כתוב "התיישבות ישראלית". למה אתה מוריד את המילה "ישראלית".
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה חלם פה. אלעזר אומר: זה לא תיקון שלנו, זה של היושב-ראש. היושב-ראש אומר: תנו לאלעזר להסביר. מה קורה פה?
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
אני אסביר שוב. הנוסח הזה הוא לא נוסח מטעמנו. הנוסח הזה כולל שני סוגים של תיקונים: סוג אחד של תיקונים הוא תיקונים מהותיים, שזה תיקונים כמו ההורדה של המילה "הישראלית", שתיכף אני אתייחס אליה, וזה לא הגיע מאתנו, זה הגיע מהיושב-ראש. יש תיקונים אחרים שהם תיקונים ניסוחיים בלבד, וזה כן תיקונים שהצענו אותם כדי להבהיר.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
לשאלה שלך, חברת הכנסת גרמן, אני חושב שאני לא הכתובת, מכיוון שהנתונים של השטח, מה קורה בשטח - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
במקום שהיושב-ראש יענה לנו, הוא אומר: אלעזר יענה. אלעזר אומר: אני לא יכול לענות.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אדוני היושב-ראש, אומר היועץ המשפטי לוועדה שבניסוחים האלה ידו לא היתה במעל. הוא לא אמר מעל, אני אומרת. האם ידוע לך, בכל זאת אתה מתמצא בנושא, האם יש התיישבות לא ישראלית ביהודה ושומרון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לתפיסת עולמי אין שום התיישבות לא ישראלית. לצערי במערכת יש כאלה שחושבים שיש חלק מההתיישבויות שאולי הן לא ישראליות ויכול לבוא מישהו ולהגיד שאם ההתיישבות עלתה בלי אישור מראש, נניח, גם אם אחר-כך המדינה השתתפה, זה לא נקרא "ישראלית" – הרי אנחנו לא יודעים מי יפרש את החוק אחר-כך. אם הייתי מפרש את החוק, אני מבטיח לך שלא הייתי צריך לא את "הישראלית" ולא הרבה תיקונים אחרים. אני לא יודע מי אחר-כך יפרש את החוק. אנחנו צריכים להיות בטוחים שמי יפרש את החוק יידע בדיוק למה אנחנו מתכוונים. אם יהיה כתוב "ישראלית" יכול לבוא מישהו אחר-כך אולי ולהגיד שמאחר שהיישוב הזה עלה בהתחלה לא באישור הממשלה, והממשלה רק השתתפה אחר-כך, יכול להיות שזה לא נקרא "ישראלי".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, סליחה. מיכל, מה פתאום. אמרנו שעלה בתמיכה או שהמדינה השתתפה אחר-כך. באו ואמרו שגם אם מישהו יפרש או ירצה לפרש את זה אחרת, שנדע שאנחנו מדברים על היישובים ביהודה ושומרון.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה השוויון שאתה מתכוון אליו, שהורדת את המילה "ישראלית"? אתם עובדים על בית משפט העליון בעיניים?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני לא רוצה לשמוע את בצלאל, אני דווקא רוצה לשמוע אותך. אתה היושב-ראש ואני רוצה להבין. הבנתי ממה שאתה אומר שההורדה של "הישראלית" לא באה כדי לעשות איזה שוויון בפני החוק בין הפלסטינים לישראלים, אלא להבהיר שכל התיישבות יהודית שנמצאת ביהודה ושומרון, גם אם מישהו אי-פעם יבוא ויגיד שהיא לא ישראלית, היא תוכשר. לא דאגה לשוויון, אלא דאגה להתיישבות היהודית - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יפה שאת הבנת. אני לא הבנתי עדיין. אולי כדאי שסמוטריץ יסביר, כי היושב-ראש לא מצליח להסביר לי מדוע הורידו את "הישראלית".
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
זה דווקא ליועץ המשפטי. אנחנו פה למעשה מבקשים לראשונה להחיל חוק ישראלי על שטחי יהודה ושומרון. והשאלה האם יש אפשרות להחיל חוק ישראלי על שטחי יהודה ושומרון שאינו חל בשטחי מדינת ישראל, או האם ברגע שאנחנו נחוקק חוק כזה שהוא רק על יהודה ושומרון – האם הוא לא יחול אוטומטית? האם אפשר לחוקק חוק על חלק ממדינת ישראל, למשל על הגליל? האם לא ברור שברגע שאנחנו מחוקקים חוק על יהודה ושומרון אותו כלל יחול גם בתוך מדינת ישראל?
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
יש הסוגיה הכללית שדנו בה והשמעתי את עמדתי, ואני מוכן גם לחזור עליה, לגבי החקיקה של הכנסת באשר למחוץ לגבולות הריבוניים של מדינת ישראל. זו סוגיה כללית שמעוררת קשיים. יש לזה דוגמאות. אני חושב שעיקר השיח צריך להתמקד בשאלה של מה המשמעות של זה ומה ההשלכות של זה, גם ברמה הבינלאומית וגם ברמת הנראות של הדברים.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
הבנתי. אני אענה. אם ננכה את השאלה העקרונית הזאת – ככלל אם הכנסת מחוקקת על יהודה ושומרון, זה לא חייב לחול אוטומטית בשטחי מדינת ישראל.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
במנותק מהחוק הבינלאומי, האם זו לא אפליה? בוא נניח שיהודה ושומרון זה חלק מארץ ישראל וחלק ממדינת ישראל, האם זו לא אפליה להחיל על חלק ממדינת ישראל חוק שלא יחול במקום אחר?
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
זה שני מצבים שונים. מצב שבו בשטח הריבוני של ישראל מחוקקים על מקום אחד ולא על מקום אחר, ככלל זה דבר בעייתי, אלא אם כן יש שונות רלוונטית שמצדיקה את זה. הדוגמה של חקיקה על הגליל ולא על הנגב - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עד עכשיו חיית טוב מאוד עם השונות כזאת, כשהיו חוקים שחלו על מדינת ישראל ולא חלים על יהודה ושומרון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיכל. כמו שחיית עם השונות הזאת עד היום, שיש חוק שחל בחלק אחד ולא חל בחלק השני. חיית עם זה. לא שינינו את הריבונות, לא שינינו כלום, אז את ממשיכה לחיות עם זה שיש חוק שיחול פה ולא יחול פה. הרי את חיה עם זה כל הזמן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל, שאלת שתי שאלות. שאלת איך יכול להיות שיחול על חלק אחד ועל החלק השני לא. על זה נתתי לך תשובה, ואני חושב שהתשובה היא טובה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לגבי החוק הישראלי אני אגיד עוד פעם. שמענו פה דעות. נעשה את זה פעם אחת, ולא נחזור על זה הרבה פעמים, כי אין טעם.
מדינת ישראל לא הכירה ולא הסכימה להגדרה שהיא כובש ביהודה ושומרון. נקודה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
- - הוא שטח בתפיסה מלחמתית, לכן השליט שם הוא הצבא והמפקד. עם כל הכבוד, כל מה שאתה אומר עכשיו לא תואם את החוק הישראלי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני עכשיו אסביר לך, יעל. שמענו את זה וזו תפיסת עולם. יכול להיות שיחלקו. אני לא חושב שמישהו יחלוק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שמענו פה. מדינת ישראל מ-67', מן היסוד לא הסכימה להגדרה שניסו להגדיר במקומות אחרים של כובש. היא בתפיסה שאין כובש, אלא אם כן הוא כובש מישהו מריבונות אחרת, וכאן זה לא היה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - ולכן מדינת ישראל לא הגדירה את עצמה ככובש. נכון שהיא גם לא החילה את הריבונות. היא נמצאת בסיטואציה שהיא לא כובש ולא ריבון, ואז שמגר, שהיה נדמה לי הפצ"ר, הגדיר את זה כשטחים מוחזקים שזה משהו באמצע. ישראל יכולה ורשאית לפעול ביהודה ושומרון בשתי הזרועות האלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסביר. ב-95% היא פועלת בזרוע הצבאית, דרך אלוף הפיקוד ודרך המינהל האזרחי. אבל גם ראינו דוגמאות שהיא פעלה כריבון. זו האפשרות שלה, כי ככה היא הגדירה את עצמה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
היא לא הגדירה את עצמה כריבון אף פעם. אמרת שאף פעם ישראל לא הגדירה את עצמה כריבון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היא לא הגדירה לא ככובש ולא כריבון, היא יכולה לפעול גם בזרוע הזאת וגם בזרוע הזאת, והיא פעלה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כבר היו לנו כאן הרבה דוגמאות. ב-95% היא פועלת בזרוע אחת, נכון. היו דוגמאות והיועץ המשפטי של איו"ש, שלמה פוליטיס, נתן דוגמאות שהיא פעלה גם כריבון.
אני אומר שוב, אם הכנסת במקרה הזה תחליט להחליט את זה היא תפעל גם כריבון, וזה בלי להחיל ריבונות. בנושא זכויות הפרט הכנסת החילה כמעט את כל זכויות הפרט על היהודים שגרים ביהודה ושומרון. אם הכנסת תחליט, יש לה אפשרות – לשאלה שלך – אם היא לא תאשר את החוק, אז היא לא תעבוד גם כריבון. אם היא תחליט שכן, היא תעבוד כריבון. היא תנצל את המעמד שהיא קבעה לעצמה, שהיא יכולה לפעול בשתי הזרועות, והיא תפעל גם בזה וגם בזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
וואו. זו פעם אחרונה שכבודו יתערב. לחברי כנסת אני סבלן, בפעם הבאה אני פשוט אבקש מכבודו לצאת, כי זה לא מקובל. אחרי שחברי הכנסת ידברו, אחרי שהממלכה תדבר, אם יהיה לנו זמן, אני נותן גם לאנשים אחרים לדבר כשהם מבקשים, בוודאי בצורה מכובדת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע. כשהיועץ רצה לדבר, אמרתם שאתם לא רוצים, אתם רוצים אותי, כשאני מדבר, פתאום אתם לא רוצים אותי, אתם רוצים מישהו אחר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני עדיין מחכה להסבר שיסביר את זה, כי ההסבר שלך עם כל הכבוד לא משכנע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אותך לא צריך לשכנע כי אתה מצביע נגד החוק. היועץ המשפטי באמצע הדברים שלו ואני מבקש - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - שמענו אותך. הבנתי אותך. נמצאת כאן תהילה, אחר-כך אני אתן גם לה לדבר. עד היום לא מנענו ממנה לדבר, והיא אמרה מה שיש לה לומר, והיא תחזור על זה בטח פעם שנייה ושלישית עד שכבר נדע את זה בעל-פה. בסדר, היא נמצאת פה. אף פעם לא מנענו. ותאמין לי, היא תחזור על זה עוד פעם אם יהיה הזמן, וזה יהיה כבר הפעם השלישית, אבל לא חשוב. כרגע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר באמצע הדיבור שלו. אני הפסקתי אותו. לי מותר להפסיק אותו. שאלת אותו. אמרת: עכשיו אני שואלת אותך, היועץ המשפטי. הוא מתחיל לדבר ואת מפסיקה אותו.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא. זאת לא היתה השאלה. השאלה שלי היתה האם אפשר להחיל חוק ישראלי רק בחלק ממקום מסוים, ואם זאת לא חיה בפני עצמה? האם יעלה על הדעת שנעשה חוק לגליל ובדרום נגיד שהוא לא חל, ולהפך? האם זה יכול להיות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי לך שאת חיה כל הזמן עם הסיטואציה הזאת שיש חוק שמוחל על צד אחד והוא לא מוחל על הצד השני. נכון?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אנחנו רוצים ייעוץ משפטי מה זה התיישבות ישראלית ומה זו התיישבות שאין אחריה "ישראלית". אנחנו מבקשים הסבר.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אפשר לקבל הסבר משפטי מה ההבדל בין התיישבות ישראלית לבין רק ההתיישבות? אפשר לקבל הסבר מה ההבדל המשפטי?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה לא עניין של לא להסכים. לא נתת הסבר מספק משפטית, אז אולי יש פה משפטנים שיסבירו לי. הנה, הוא רוצה להסביר.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא קיבלתי הסבר משפטי. קיבלתי הסבר מהיושב-ראש, לא הסבר משפטי. אני רוצה לקבל הסבר משפטי. אני רוצה להבין את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיכל, אני לא אכנס אתך לוויכוח ולמשוך את הזמן. עוד פעם, את תצאי שוב החוצה לחמש דקות.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
- - אני רוצה הסבר בין ה"התיישבות" ל"התיישבות ישראלית" מבחינת החוק. אפשר לקבל הסבר משפטי?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
הנה, הם רוצים להסביר. למה שלא תיתן להסביר? אמרת שיתקיים דיון תוך כדי סעיפים, דיון זה לשתף את כולם.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
- - אני אדבר בקצרה על כל אחד מהדברים, ואני אתייחס לכל הדברים לפי הסדר. המונח "התיישבות" או "התיישבות ישראלית" – המשמעות היא שבעוד בקריאה הראשונה כל ההסדר המוצע חל רק על התיישבות ישראלית – המשמעות של הורדת המילה "ישראלית" שההסדר הזה יחול בצורה עיוורת, דהיינו, לא משנה מי יצר את ההתיישבות, ככל שהתנאים שבהצעת החוק יתקיימו בהתיישבות הזאת, דהיינו, היא הוקמה בתום לב או היתה הסכמה של המדינה, יחול ההסדר, בין אם זה רישום של המקרקעין כרכוש ממשלתי, בנסיבות המתאימות, ובין אם זה הפקעת זכויות השימוש בנסיבות האחרות. זה לגבי המונח "התיישבות ישראלית.
לגבי הדברים שחברת הכנסת גרמן שאלה. קשה לתת תשובה כוללת ואחידה. גם בתוך מדינת ישראל יש חוקים שחלים על אזורים מסוימים כן ועל אזורים מסוימים לא, תלוי בנסיבות, תלוי בתוכן - - -
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
יש רציונלים מסוימים שלפעמים מתאימים. אני מדבר על חוק שחוקק פה בוועדה לפני מספר שנים, החוק כשלעצמו עורר מחלוקת, חוק ועדות קבלה, הוא חל רק על הגליל ועל הנגב ולא חל על מרכז הארץ – גם בתוך שטחי מדינת ישראל – כי לפעמים יש רציונלים שמתאימים לאזורים מסוימים ולאזורים מסוימים לא. זה כשמדובר בתוך מדינת ישראל.
יש בהרבה מאוד תחומים שונות רלוונטית בין מה שחל בתוך שטחי מדינת ישראל לבין יהודה ושומרון. ככלל הכנסת לא נוהגת לחוקק בצורה ישירה על יהודה ושומרון. אני לא מתייחס כרגע לשאלה אם יש לה סמכות, אין לה סמכות. יש לזה תקדימים. ככלל הכנסת לא עושה את זה, דרך המלך והדרך הרגילה שבה מחוקקים ביהודה ושומרון זה על-ידי תחיקת הביטחון של האלוף. גם כאשר הכנסת מחוקקת דברים זה בדרך כלל דברים שהם פרסונליים ולא טריטוריאליים. אומנם עו"ד פוליטיס בדיון הקודם הביא דוגמה, למיטב ידיעתי זו הדוגמה היחידה שיש לה גם אלמנט טריטוריאלי מסוים, אבל ככלל זה דבר חריג. הכנסת צריכה להביא בחשבון את המשמעויות שלו ואת ההשלכות שלו, וכיצד הדברים עלולים להתפרש ומה עשויות להיות ההשלכות של זה.
לגבי השאלה הקודמת שלך, של נתונים מהשטח, האם יש התיישבות לא ישראלית שעונה על הקריטריונים האלה, אני מודה שאני לא הכתובת. הנתונים של מה קורה בשטח לא נמצאים בידי. אני חושב שהגורמים הרלוונטיים הם המינהל האזרחי או משרד המשפטים. אין לי כלים לענות על זה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא, הנתונים. אלעזר אמר שאין לו נתון, והוא אמר שהנתון נמצא בידי המינהל האזרחי, אז אני חושבת שאתה יכול לפנות. אני לא יכולה לפנות, אז אתה יכול לפנות בתור יושב-ראש ולבקש עבור הוועדה נתונים האם יש התיישבויות לא ישראליות ולא יהודיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא מה שהוגדר. בהחלט יש מקומות, ולכן גם הוגדר בתום לב – יש מקומות שעלו בהתחלה לא באישור המדינה והמדינה אחר-כך השתתפה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני שואל פה, אלעזר, על סעיף המטרה. ברגע שאתה אומר שמטרת החוק להסדיר את ההתיישבות – דנו בעניין הזה של ישראלי ולא ישראלי – אם בסופו של יום המטרה של החוק הזה היא לעודד לא רק את היישובים הקיימים, והעמדה שלנו לגבי ההתיישבות בכללותה, ולא רק סוג זה או זה, שהכול בלתי חוקי – אני מתווכח עכשיו עם החוק עצמו – ברגע שאתה בא ואומר שאתה רוצה לעודד - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הכנסת.
- - - לאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה, ואנחנו לא מדברים על התנחלויות שקיימות והממשלה מכירה בהן. היום לפי החוק הזה כל אדם או חבר בני אדם יכול לבוא ולהגיד: אני מוצא חלקת אדמה בראש ההר, אדמת טרשים, אין בעלים, אני יושב על זה. שם קרוון ויושב על זה בתום לב.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ניסן, זה לא רציני מה שכרגע עשית. אין הגדרה לתום לב. הלוואי שהיתה הגדרה לתום לב.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
זה שאתה לא משרת את הבוחרים שלך, זה ידוע, אני לפחות משרת את הערבים. אתה לא דואג לבוחרים שלך.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כתוב בסעיף 3 במפורש, וזה אמר עכשיו גם בצלאל "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב" - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
"או ניתנה לבנייתה". זה לא ואו. "או ניתנה לבנייתה הסכמת המדינה". זה "או".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כשנגיע לסעיף 3, נדבר על זה. אני לא יודע מה אתה רוצה עכשיו שנעשה. לכן אמרתי שנתקדם סעיף-סעיף, אחרת כל פעם מישהו יביא מפה ויביא מפה ויהיה בלבול. נתקדם לאט-לאט. נגיע לסעיף ההוא, תשאל מה שאתה רוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל. יעל. מה שהוא שאל אם אדם פרטי עולה בתום לב, אין מושג כזה. אין אדם פרטי שעולה בתום לב.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
רמת הישראבלוף פה עולה דרגה בקריאה השנייה והשלישית. אני לא מצליחה להבין. באתם בידיים נקיות, אמרתם: אנחנו רוצים חוק שהוא חוק סיפוח זוחל. אנחנו באים ואומרים: ניישם את החוק הישראלי על ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. מי שתפס קרקע פלסטינית, גם אם היא פרטית, בתום לב או בתמיכת המדינה, אנחנו נאפשר לו ונסדיר אותו והוא יוכל לחיות. עכשיו אתה בא ומנסה לעשות מין סיבוב עלינו ואתה אומר: לא, גם אם פלסטיני יתפוס קרקע, אבל לא פרטי, הוא לא יכול להיות פרטי. אז מה? הרשות הפלסטינית תתפוס קרקע בתום לב, זה יהיה שלה? אני לא מצליחה להבין. פרטי שתופס זה לא בתום לב, אבל המדינה שהיא פרטים זה כן בתום לב?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא דיברתי על מה שדיברת. למרות שנדון על זה בסעיף 3, אני מדבר או שהמדינה בתום לב חשבה, וקרו מקרים שהקרקע היא אדמת מדינה - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
במקרה של עמונה כבר מ-89' היו צווי פינוי, המדינה ידעה שזה שטח פרטי, המדינה דרשה לפנות. איך תסדיר מקום שכבר יש עליו צווי פינוי, כשהמדינה בעצמה הכירה בכך שאין פה לא תום לב ולא - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
החוק הזה מדבר על כל אותם מקומות שאין צווים. עפרה – הסברנו את זה גם בישיבה הקודמת, זה לא מדבר על תשעת הבתים שעל-פי צו של בית המשפט הם יצטרכו להיהרס.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אז מה זה אומר? כל היישובים שהחוק הזה מסדיר לא יושבים או שכרגע המדינה לא יודעת שיושבים על שטח פרטי? הרי יש דוח של זה, אנחנו יודעים שהם יושבים על שטח פרטי.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זה לא ההבדל היחיד. ההבדל צריך להיות, כמו שאתה כותב פה, או תום לב או בחסות המדינה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיכל, לא אמרתי שאני לא אתן להם אחר-כך. קודם כול אנחנו נתקדם כמו שאנחנו עושים תמיד.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אתה לא מתקדם, אנחנו עדיין בסעיף 1. בוא נישאר בסעיף 1 ונדבר על התיישבות ישראלית, אתה לא מאפשר דיון.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא. זה לא כל פעם, אנחנו פה מ-10:00, והשאלה עדיין רלוונטית מבחינת הדיון. בואו נקבל הסבר.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא. אני לא רוצה. אני רוצה לשמוע אנשי מקצוע. אולי תצליח לשכנע אותי שעדיף שתהיה התיישבות ולא ישראלית, אולי תשכנע אותי.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
קראת את התיקונים של החוק הזה? השאלה השנייה, באיזה סמכות אתם הולכים ומבקשים להסדיר התיישבות בשטח פלסטיני, שטח פרטי? מחקתם את "הישראלית", למה השארתם את זה בעילום שם? התיישבות של מי? של האו"ם? תגיד את האמת. תענה. אתה יושב-ראש הוועדה, אז תענה לי. למה המילה "ישראלית" נמחקה? פחד מהעולם או בושה? תענה לי עכשיו. כולנו שאלנו אותה שאלה, אין לך תשובה. תענה לי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה כבר נכנס לקריאה ראשונה, כי אתה ממשיך לדבר בלי הפסק. הוא קיבל את רשות הדיבור.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
תענה לי. אם אין לך תשובה, תגיד: אין לי תשובה. זה לא בושה להגיד את זה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
כשבאתי, כולם שאלו אותה שאלה, ולא היתה לך תשובה. אין לך תשובה עד עכשיו.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
ראשית, אני מודה שאיחרתי, אבל אני מבין ממה שנאמר כאן, והשאלה שלי מופנית ליועץ המשפטי. אני לא יודע אם אני בעד או נגד מחיקת "הישראלית", אני רוצה להבין את העניין המשפטי. ברור שאם קודם היתה המילה "ישראלית", ועכשיו היא נמחקה, יש לזה איזה משמעות.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא. היועץ המשפטי אמר: זה לא תיקון שלי, זה תיקון של יושב-ראש הוועדה. תדייק בבקשה, חבר הכנסת סלומינסקי. אל תפיל את זה על היועץ המשפטי.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
הבטחת דיון על כל סעיף, ויש פה אנשים שרוצים להביע את עמדתם בדיון, ואתה לא נותן, אתה סותם פיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיכל את בפעם ראשונה ואת נכנסת לפעם שנייה. למרות שאיחרתם אני אגיד לכם מה הסברתי. נמשיך, לא חייבים לקבל את ההסבר. יכול להיות שלבצלאל יש הסבר אחר. מאחר שאני מגיש את זה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שוב, ואני אומר את זה בפעם האחרונה, כי עוד פעם ייכנסו אנשים וישאלו עוד פעם. אם הייתי צריך לממש את החוק הזה, בהנחה שהוא יעבור, לא הייתי עושה את השינוי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא הייתי מוחק את "הישראלית", כי אני יודע להסביר מה זה "ישראלית" מבחינתי. "ישראלית" מבחינתי, כפי שגם בחוק אחר-כך יפרטו את שני הנתיבים, גם אם זה עלה באישור מראש וגם אם זה לא עלה באישור מראש אבל אחר-כך המדינה הצטרפה. אבל מאחר שאני לא בטוח מי יצטרך לממש את זה ולפרש את זה, אם יהיה כתוב רק "ישראלית", יכול לבוא מישהו ולפרש שב"ישראלית" הכוונה רק אם הוא עלה מראש באישור הממשלה, ואם הוא לא עלה מראש באישור ממשלה, למרות שאחר-כך המדינה השתתפה, זה לא ישראלי ולא יחול עליו החוק. כדי להיות בטוחים בפירוש שאנחנו אומרים אמרנו שאם יהיה כתוב "התיישבות ביהודה ושומרון" זה יכסה אחר-כך את שתי האופציות שהחוק מדבר עליהן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא צריך לשכנע אותך, אתה לא מבין? אתה בין כה וכה נגד החוק, אז איך זה ישכנע אותך?
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שקיבלתי את ההסבר שלך, אבל מכיוון שיש לזה משמעות משפטית, לכן ביקשתי מהיועץ המשפטי של הוועדה שיסביר לנו מה המשמעות של המחיקה או האי-מחיקה של "הישראלית".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עמר, כששאלו את השאלה הזאת אמרתי: אלעזר תענה. הוא הסביר, אמרו: לא, היושב-ראש יסביר, כי זו הצעה שלי. כשאני מסביר: אומרים, לא הוא.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אנחנו רוצים לשמוע אנשי מקצוע כמו ששמענו לקריאה הראשונה, לשמוע משפטנים שיסבירו לנו את "ההתיישבות הישראלית".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אליך אני לא בא בטענות, כי לא היית. אני אומר שהתהליך היה הפוך. די, הסברנו. לא כולם חייבים לקבל את זה. בהמשך הדיונים שיהיו לנו, מי שירצה אחר-כך מהמומחים שיהיו - - -
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
למה אתה לא נותן לשמוע? בוא נשמע אותם. כל חברי הכנסת מבקשים שנשמע אותם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה לא נמצא אתנו בדיונים. היו כאן דיונים, ישבו כאן כל הסוגים והמינים של העמותות - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
על כל מילה? עשית פה שינוי מהותי. ההתיישבות כבר לא ישראלית, בוא נדבר על זה. אולי אמריקנית, אולי הודית, אולי יפנית. בוא נדבר על זה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני רוצה לדעת. יפנים עכשיו מגיעים לאזור יהודה ושומרון, מתיישבים ומקימים התנחלות. האם זה נחשב או לא נחשב בחוק ההסדרה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אתם מכירים אותי. יעל, זה לא יפחיד אותי. יעל, נקיים דיונים בלילה, זה לא יפיל אותי מבחינת משיכת הזמן, אז חבל - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אין לי ספק. ניסן, אנחנו מכירים אותך, אני יודעת שזה לא יעזור. עדיין יש לנו זכות לשמוע חוות-דעת משפטית.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
הדרישה שלנו לקבל חוות-דעת משפטית נובעת מזה שאנחנו רוצים לדעת, לא מפני שאנחנו חושבים שחוות-הדעת המשפטית תמנע את החוק.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ראינו שאתם מצפצפים על חוות-הדעת המשפטית. זה לא ימנע את מעבר החוק. עדיין זו זכותנו. אין לנו הרבה זכויות, ואתה תעביר את החוק הזה על אפנו ועל חמתנו, אבל יש לנו כן זכות לשמוע את חוות-הדעת המשפטית, ואת הזכות הזאת אנחנו מבקשים ממך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שהוא לא יהיה? אני אמרתי שלא נשמע את האנשים? פעם היה דיון פה שלא נתתי למישהו לדבר?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
כשתעשה את זה ב-23:00 בלילה ואף אחד כבר לא יהיה פה זה לא יהיה רלוונטי. התרגילים האלה שלך מוכרים לנו היטב. 20 שנה התרגילים האלה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
תרגילים פרלמנטריים אתה עושה בשביל לשמוע עכשיו הסבר משפטי פשוט משני צדדים, שני אנשי מקצוע. כבר היינו מגיעים ל-11:00 עם הסבר על התיישבות ישראלית, לא ישראלית, תאילנדית, יפנית, סינית, טיוונית.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
ממש. פשוט דרשתי תשובות וקשה לך לתת תשובות באופן כללי, אני יודעת את זה. קשה לך לתת תשובות וקשה לך לקיים דיון ענייני, והגזל הוא לא רק של אדמות, הוא גם של החקיקה מהכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אנחנו מסיימים את הדיון. רק חברי הוועדה המשותפת עולים לחדר ועדת החוץ והביטחון בלי פלאפונים, בלי כלום, כדי לשמוע את נציגי משרד הביטחון, נציגי הייעוץ המשפטי הבינלאומי ונציגי משרד החוץ, אם יגיעו.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
אני אשמח להעיר את ההערה שלא הערתי על סעיף 1. רק השבתי על תשובות וגם לי יש הערות.
הישיבה ננעלה בשעה 11:01.