הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת חוץ וביטחון

ועדה משותפת לתקציב הביטחון

יום חמישי, ח' בכסלו התשע"ז (08 בדצמבר 2016), שעה 15:00

דיון חקיקה והצבעה בנושר סעיפים 30-41, להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז - 2016 (עקרונות לקביעת תקציב הביטחון)

חברי הוועדה: אברהם דיכטר – היו"ר

ענת ברקו

עפר שלח

רחל עזריה

משה בכר - אגף שכר, משרד האוצר

רוני מר - לשכה משפטית, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה - לשכה משפטית, משרד האוצר

מתן יגל - אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר מרגלית - אגף התקציבים, משרד האוצר

דרור גרנות - אגף ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יבגני ורניק - משרד הביטחון

גלעד לין - צה"ל

דפנה סידס כהן - ראש תחום (בכיר) לביטחון בוועדה

אסף דורון - ראש תחום ביטחון בוועדה

יוני בן הרוש - ראש תחום פיקוח תקציב הביטחון בוועדה

מירי פרנקל

הדר בר שלום

שמואל לטקו

ס.ל., חבר המתרגמים

דיון חקיקה והצבעה בנושר סעיפים 30-41, להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז - 2016 (עקרונות לקביעת תקציב הביטחון)

חבר'ה, שלום לכולם. אנחנו ממשיכים את הדיון על עקרונות התקציב, אחרי הדיון הקודם שהיה לפני, שנה?

אנחנו כבר לא זוכרים מרוב שהוא היה מזמן.

אני שמח שבינתיים נכנסו תחת האלונקה מכל הכיוונים, כולל אופוזיציה וקואליציה אצלנו, דבר נדיר לראות מתחת לאותה אלונקה, גם אופוזיציה וגם קואליציה, כנראה שהנושא, עקרונות התקציב, באמת הצדיק את זה. אני מבקש ממירי - - -

התהליך, בהמשך לדיון שהתקיים אתמול בנושא של הקצאת הפיצול והפצת הנוסח על ידינו, שמוציאה כל עניין, נושא, מכל מין וסוג שהוא, שקשור לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, אך כן נותן את הדעת ביחסים שבין משרדים ועיגונם בדרך זו או אחרת, התקיימה פגישה בין נציגי המשרדים, בהשתתפותו של חבר הכנסת עפר שלח ואנחנו בהסכמה - - -

טרכטנברג לא היה?

הוא היה איתי בקשר טלפוני. אנחנו לקחנו את הנוסח הראשוני שהפצנו לוועדה ובמקום הנחיות פנימיות אנחנו הפנינו להחלטת הממשלה. אנחנו גם הבהרנו שהכוונה שלנו לא הייתה להנמיך את היחסים בין הצדדים וקביעת הנחיות פנימיות, אנחנו לא היינו מודעים שהייתה החלטת ממשלה בנושא. ההיפך, זה היה מקל עלינו, לו היינו יודעים זה היה מקל עלינו להפנות להחלטת ממשלה.

נשארו עוד טיפה נושאים פתוחים. על הדרך אנחנו גם עשינו שינוי בסעיף המטרה שתיכף אנחנו נקריא אותו, לחדד איזה שהוא עניין. אני מציעה שאם יש לנציגי הממשלה להוסיף דברים, או שאנחנו נתחיל לקרוא - - -

אני מציע שנקרא ותוך כדי קריאה יתווספו הדברים, כבר אנחנו די מתורגלים בנושא הזה.

בסדר גמור. הדר, תקריאי ותסבירי את השינויים.

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017-2018), התשע"ז-2016.

ביטחון.

מטרה. 30.

אני רק אומרת לחברי הכנסת שסעיף 30, סעיף המטרה, חל על כל פרק הביטחון, לא רק על הסימן שעוסק בתקציב הביטחון, כלומר גם על נושא הפנסיה, נושא השיקום, קיצור השירות וכל שאר הסעיפים שהובאו שם.

פרק זה נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט בפרק זה, במטרה ליישם תכנית רב-שנתית לצבא הגנה לישראל ולעודד התייעלות במערכת הביטחון על מנת למקד את הצבא בליבת עיסוקו.

וכאן, לתשומת ליבכם, שינינו במעט מהנוסח שהופיע בנוסח הכחול שפורסם. שינינו קצת את היחס בין התכלית של התייעלות כלכלית לבין התכלית של לעודד את הצבא למיקוד בליבת עיסוקו.

סימן א'. השארנו כרגע את כותרת הסימן פתוחה. במקור, בנוסח הכחול, כותרת הסימן היא 'תקציב הביטחון', אבל מכיוון שקצת שינינו את המנגנון שקבוע שם אז אנחנו - - -

אנחנו פותחים את זה. הלאה.

סימן א': הגדרות. 31. "אזרוח" – העברת משימות ותפקידים שבוצעו על ידי חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, למי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;

"גמלאות" – גמלה לפי חוק שירות הקבע או לפי תקנות שהוצאו מכוחו לפי סעיף 67ו כנוסחו בסעיף 44(5) לחוק זה;

"הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון" – כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

"החלטת הממשלה" – החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/136 מיום ז' באב התשע"ו (11 באוגוסט 2016), לרבות נספחיה;

"הצעת חוק התקציב" – כמשמעותה בסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה;

"ותק" – ותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;

"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986;

"חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (נוסח משולב), התשמ"ה-1985;

"חייל" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"חיילים במתכונת העסקה מיוחדת" – כל אחד מאלה:

"חיילים בתקן קבע ייחודי" – חיילים המאיישים תפקיד שהתקן שלו ממומן על ידי גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;

"חיילים בשירות חובה בתנאי קבע" – מי שמשרת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון ומזוכה בתנאי קבע;

"חיילים בשירות מילואים בתנאי קבע" – חייל מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, אשר התנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;

"חיילים בשירות סדיר נוסף" – מי שחייב בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון אשר התנדב לתקופת שירות נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי סעיף 17(ב) לחוק האמור;

אני מפנה את תשומת ליבכם שהגדרות מדד המחירים לצרכן ומדד שכר ממשלה מרכזית, שהופיעו באחד הנוסחים ששלחנו בימים האחרונים הוסרו, מכיוון שכבר אין בהם צורך בהמשך הדרך.

"קצבת גישור" – כמשמעותה בחוק שירות הקבע;

"שכר" – תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל או משרד הביטחון למשרת קבע או לאזרח עובד צבא הגנה לישראל בעד שירות או עבודה או בעד סיום שירות או עבודה, למעט גמלאות, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מסים, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשות מעסיק לקרן השתלמות, לקופת גמל לקצבה, לקרן פנסיה, לקופת ביטוח או לקופת גמל;

"השרים" – שר האוצר ושר הביטחון.

עד כאן זה היה סעיף 31, סעיף ההגדרות.

יישום החלטת הממשלה. 32.

השרים יפעלו ליישום הוראות החלטת הממשלה בשים לב למטרות המנויות בסעיף 30, בנושאים אלה:

היו לנו דיונים לגבי הרישא, יש הערות לגבי הרישא, כפי שהיא מופיעה כאן?

אנחנו היינו מעדיפים שזה יהיה 'ובכלל זה בנושאים אלה' ולהפנות לחלק הרלוונטי. בגלל שהחלטת הממשלה כוללת עוד דברים מעבר לדברים שפורטו כאן היינו מעדיפים שהחלטת הממשלה, כפי שהיא תוגדר, היא תוגדר לגבי החלקים הרלוונטיים לפרק הזה ואנחנו נאמר שבעצם מיישמים את החלטת הממשלה לרבות הנושאים הספציפיים האלה ואז לא יהיה דבר שיישמט אחר כך. זו העדפה שלנו.

עמדתי היא הפוכה. ברגע שאנחנו הולכים להחלטת הממשלה, החלטת הממשלה כוללת דברים נוספים, היא כוללת התייחסות לדוח ועדת גורן, היא כוללת התייחסות לכוח אדם, שכר וגמלאות, היא כוללת תיקון לחוק שירות הקבע. יש בה הרבה ומכול כל ואני חושבת שאחד הדברים שחשוב שיהיה בחוק הזה זו הוודאות. אני לא אוהבת את הסעיפים האלה שאחר כך סובלים פרשנות מהכול, אני בעד מיקוד הדברים, הסעיפים שנכללו בהצעה שלנו בדיוק מבוססים על הסעיפים שעוגנו בהצעת החוק של הממשלה עצמה ואני מציעה להישאר עם הנוסח הזה שהוא חד משמעי ולא נתון לפרשנויות.

אני רק אגיד שלגבי גורן והפנסיה, ההצעה שלנו הייתה לא לדבר על כל החלטת הממשלה, אלא רק על החלקים שנוגעים לתקציב ואז להפנות לחלקים הספציפיים האלה בהחלטת הממשלה ולהגיד 'לרבות עניינים אלה' או 'בפרט לעניינים אלה', כדי שיהיה ברור. זו ההצעה שלנו.

יש דברים שהם גם שונים. בתוך הדברים עצמם, כאשר היה לנו הנוסח הוא היה חד. כאן יש החלטת ממשלה, הדברים הם שונים, אני חושבת שזה נותן בהירות. אנחנו בדקנו וערכתי השוואה בין הנוסח הכחול לבין החלטת הממשלה, אנחנו עשינו את השינויים הנדרשים, אני חושבת פה לשביעות רצונם של כולם. אני מבקשת להישאר בנוסח המוצע שלנו כאן.

אנחנו לא נתעקש על זה, אני חושבת שזה עדיף.

מאה אחוז.

שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת חוק התקציב לשנים 2019 עד 2020, יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב-365 יום, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

יש פה שינוי קטן ממה שהגענו אליו אתמול. נכון שזה בהצעת חוק התקציב, אבל האם הקביעה הזאת של 'שיאי כוח האדם ייקבעו' גורעת במשהו מהסמכויות שלנו?

לדעתי לא. המשמעות של הדברים - - -

יש איזה החמרה, אם אני זוכר נכון, בטון, ממה שהיינו ב - - -

לא.

זה נראה נורא גורף, מירי.

לא, כי הדיסקליימרים הם בסוף. הדיסקליימרים שהוועדה הזאת בעצם - - -

הדבר המרכזי הוא, כמו שעלה בדיון פה, שאנחנו מדברים על הצעת חוק התקציב וזה משמר את הסמכות שלנו לשנות את זה. אני רק שואל אם בשינוי המסוים שאני מזהה באינטונציות יש - - -

מה היה השינוי ב - - -

סליחה על הביטוי - - -

המילה יהיו. קודם כל אני אסביר ואחר כך אני אתייחס. מה שהיה קבוע בכחול בסעיף 32, נקבע סך שיאי כוח אדם שייקבעו בחוקי התקציב. כאן אנחנו אמרנו 'בהצעת התקציב'. מה המשמעות? המשמעות היא שהממשלה, בהתאם למה שאנחנו קובעים כאן, תעשה את שיעורי הבית שלה והיא תגיע להחלטה מסוימת מה ייקבע בחוק התקציב. מה שאישרנו עכשיו בתקציב הביטחון, מה השורה שייקבע בתקציב האוצר, הרשאה להתחייב, שיאים וכו'. ברגע שזה נכתב בכחול זה מגיע לכנסת והכנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אנחנו רק קובעים את המנגנון לקביעה בכחול.

אנחנו לא נציע תקציב שעולה על זה, זה מה שזה אומר.

עכשיו השאלה מה יהיה הנוסח.

כמדומני, אני לא זוכר את הניסוח המדויק, זה לא היה 'יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה', אלא משהו ש - - -

אז אני אגיד לך, קביעת תקרת שיאי כוח אדם בהצעת חוק התקציב - - -

הורדנו את התקרה.

נכון, לשנים 2019 עד 2020 בהתאם להוראות החלטת הממשלה. אז כאן אנחנו כתבנו, פשוט היה לנו חסר - - -

בסדר גמור.

זאת אומרת ההגדרה היא שזאת ההצעה ולכן אנחנו תמיד נוכל לעשות את ה - - - זה לא מסנדל אותנו.

אין שום ספק.

זה לא פוגע בסמכות שלנו.

אנחנו נגיע בהמשך ויש סעיף מפורש לכך.

מירי, סעיף 37 היה צריך להיות ראשון ואז זה היה חוסך לנו הרבה.

הברכה מצויה בדבר הסמוי מן העין.

אם היא מרגיעה אותנו, אנחנו סומכים.

כמו שאתה שם לב, אין לנו בעיה של ביטחון עצמי.

מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל משנת 2017 ועד שנת 2040, יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל משנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת חוק התקציב בשנים 2019 עד 2025 יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת חוק התקציב בשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת חוק התקציב בשנים 2019 עד 2025 יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

מספר החיילים המשרתים בהתחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור (להלן – מכסות פרישה שנתיות), החל משנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

אני מצטער שאני מחזיר את הדיון צעד אחורה. כל הדברים שהם בהצעת חוק התקציב, אין בעיה, זה בהצעת חוק תקציב, זה בא אלינו, אנחנו עושים את זה, אני מתייחס עכשיו לסעיפים (3) ו-(4) ואני שואל אתכם, לשיטתכם, היה ומגיעים למסקנה שצריך לשנות את המספרים האלה או להעלות אותם מעבר לתקרות, עכשיו שנחוקק את החוק הזה, מה המנגנון שיצטרך לקרות בשביל לשנות את זה?

זה סעיף שאמור להגיע מאוחר יותר, ככלל, צריך לבוא ולתקן את החוק ולהגיד שעל אף האמור בסעיף ככה וככה לשנה כזאת וכזאת המספרים יהיו כאלה ולא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. אבל עכשיו ניסחנו איזה שהוא דיסקליימר בין שני המשרדים שנוגע לפרט (1) ופרט (5) בסעיף 32, שזה שיאי כוח האדם ותקציב השכר. לגבי שני אלה, אם יש אירוע מז'ורי כלכלי או ביטחוני, אפשר יהיה לסטות באותה שנה, שנת התקציב שבה אירע המאורע הספציפי הזה, מהמגבלות שנקבעו ביחד עם הממשלה. כמובן שלאחר מכן צריך לחזור לתלם.

יהיה לכם יותר פשוט, הרי תהיה החלטת ממשלה, נכון?

תהיה החלטת ממשלה שמשנה את ה - - -

אני אומר שתהיה החלטת ממשלה חדשה.

המנגנון הוא לא תיקון של החלטת ממשלה בהחלטת ממשלה אחרת.

לא, לא הבנת. יש החלטת ממשלה שהתקבלה והיא הרפרנס לכל הסעיף הזה. בעוד זמן תצטרך להיות החלטת ממשלה שמשנה את סעיף (1), (3) או כל סעיף אחר.

לשנה מסוימת, לשנת - - -

תני לי רגע. אני אגיד לכם מאיפה הגענו לדבר הזה. עלה צורך מכיוון הצבא, הוא אומר, אם מחר יש לי מלחמה אני רוצה לרוץ ולהשאיר את כל החיילים בחובה עכשיו בקבע ולהוציא הוצאות ולא לחשוב אם אני עובר על החוק או לא ולא להיות עבריין, אז איך אנחנו פותרים את זה? כתבנו סעיף שאומר שבשנה שבה שני השרים הסכימו שיש פה אירוע מז'ורי, לא משנה אם זה משבר כלכלי אדיר או מלחמה - - -

אם רק שר אחד יסכים?

סליחה, תיכף נגיע למה שאתם אומרים. אני שאלתי שאלה אחרת, כי היא נוגעת דווקא לסעיפים האחרים, לסעיפים שהם לא - - -

בשביל לשנות צריך לבוא ולתקן את החוק. אם אתה רוצה שינוי פרמננטי. זה היה הרעיון של העיגון של זה בחקיקה, שפרסונות לא יוכלו להשפיע על זה, לפחות לתקופת התר"ש. אם מישהו ירצה לשנות, הוא יצטרך לבוא ולהסביר בחקיקה למה הוא משנה.

קח את הסעיפים (3) ו-(4), הם עד 2040.

לא, זה נבנה עד 2040.

למה אני אומר על (3) ו-(4)? כי (2), (3) ו-(4), (2) הוא ל-2017, אין בעיה איתו, אבל (2), (3) ו-(4) הם שלושה סעיפים שלא נוגעים להצעת חוק התקציב. כל דבר שהוא הצעת חוק תקציב, בסדר, הממשלה מגבילה את עצמה ואנחנו עוזרים להגביל אותה באמצעות החוק, תחת החלטת הממשלה הזאת, וממילא זאת הצעת חוק תקציב שבאה אלינו, זה בסדר. אני שואל האם זה סביר בעיניכם, אני שואל יותר את הצד הזה של השולחן, שהדברים האלה יהיו קבועים עכשיו ל-24 שנים קדימה תחת חוק ומה שיצטרכו לעשות זה לשנות את זה.

זו הייתה ההחלטה - - -

הכוונה מלכתחילה הייתה לקבע את ההסכם הזה לשנים קדימה, כדי שתהיה ודאות לשני הצדדים לגבי מתווה הביטחון בשנים הקרובות. זה לא שאי אפשר לשנות, זה צריך לבוא ולעבור שלוש קריאות אחרי שהכנסת בודקת ורואה וגם חושבת אם נכון או לא נכון. מעבר לזה, החוק הזה מבחינת ההידוק הוא ברמה הרבה יותר פחותה, כי בעוד ששני המשרדים מחויבים, הכנסת עצמה לא מחויבת, לכן בכל שנת תקציב למעשה הכנסת יכולה, אחרי שהיא שומעת את הצדדים, להחליט 'טוב, חבר'ה, זה לא הגיוני מבחינתי ולכן אני כן משנה'.

למה שבעוד איקס שנים הוועדה תצטרך לפעול אחרת מההיגיון שבו היא פעלה עכשיו?

היא תפעל בדיוק באותו רציונל, זה מה שמירי בדיוק אמרה לוועדה, שהוועדה בכל שנת תקציב יכולה לבוא ולהגיד 'חבר'ה, לא נראה לי ולכן אני מבחינתי לא מקבלת את הסיכומים ביניכם'.

הסעיפים האלה לא באים לוועדה.

בכל הסעיפים.

קודם כל סעיף (2) מתייחס בכלל רק לשנת 2017.

לא, (2) אני - - -

(2) זה משרתי קבע, זה הגדרה של מצבה ממוצעת. (3) ו-(4), אם אתה זוכר זה אותו מספר, כאילו רבי סרנים זה - - - לכל הערך ואלופי משנה זה מתחיל מ - - - וזה מתייצב תוך שלוש שנים או ארבע שנים ל - - -

יבגני, הדיון פתוח, שים לב לפרוטוקול.

רק לדוגמה. אם המספרים האלה לא יהיו או לא יעמדו המודל לקבע לא יתקיים. אם המודל לקבע לא יתקיים אז גם התקציב לא יתקיים, גם גגות השכר לא יתקיימו וגם גמלאות לא יתקיים. כלומר אם שני הסעיפים האלה לא יתקיימו, כל הצעת החוק הזאת, פשוט לא נעמוד בה. לכן זה חשוב, דווקא במקרה הזה חשוב לנו שתהיה הגדרה מדויקת של מה הכמות של קבע מובהק, למטה רבי סרנים ואלופי משנה ומעלה, שזה שני העוגנים.

אני רוצה לומר, כן אפשר לתת פתרון ביניים למה שאתה מציע בכך שאנחנו יכולים להגיד בהתאם להחלטת ממשלה. זאת אומרת היום אנחנו מקבעים מה היא החלטת הממשלה, אם אתה שם לב בהגדרות, אנחנו קבענו שהחלטת הממשלה זו החלטת הממשלה מ-11 באוגוסט, אנחנו יכולים להגמיש את התהליך, ותיכף אני אדבר על זה, כשאנחנו כותבים 'החלטת ממשלה הזו או כל החלטת ממשלה אחרת במקומה'. זה כבר מעביר את הכול למקום אחר.

(א) ראש המטה הכללי יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל שנה בשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישות על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

המילה משרות שהופיעה בסעיף קטן (ב) שעוד רגע נגיע אליו, בהסכמה החלפנו אותה לתקנים, והיה צריך לעשות את אותו תיקון גם ב-(א).

אני אסביר מה המשמעות. יש רשימה מוסכמת בין שר הביטחון לשר האוצר מה הן המשרות, למשל אנשי - - -, למשל אנשי הפרקליטות, רשימת המקצועות. מתוך המקצועות האלה, הסעיף שקראנו עכשיו, צריך לאזרח 32 תקנים.

זה הפיך?

לא.

יכול להיות מצב כזה שמאזרחים תקן ומגלים שצריך תקן אחר.

נכון, ומחר מאזרחים תקן אחר.

מחליפים, המכסה היא קבועה.

אז מה עושים במקרה כזה?

מאזרחים תקן אחר. זה לא כזה פשוט, בסוף - - -

לא, לא מאזרחים, אני מתכוונת שיחזירו את זה לתקן צבאי.

בזה יש לכם את הגמישות.

אני ממירה תקן לאזרחי, אני רוצה לדעת, המרתם תקן של תפקיד מסוים, מקצוע מסוים, לאזרחי, זה לא עובד, אזרחים עובדים אחרת מקציני צבא, יש לכם את זה הפיך?

ברור.

זה נשמע כאילו פשוט, כי יש שם בן אדם, אז צריך לדעת לפטר אותו.

לא, לא הבן אדם.

לא, אבל ברעיון.

ברעיון אפשר לעשות את זה.

אזרחת את הפרקליטות, אתה מגיע למסקנה שצריך להחזיר את הפרקליטות - - -

יש לנו יכולת, עוד פעם, לשים על התקן הזה משרת קבע וזה אומר שעל חשבון התקן הזה אנחנו צריכים למצוא תקן אחר, כי אנחנו צריכים לעמוד בהתחייבות של 32 בשנה ואנחנו צריכים למצוא מקור אחר.

ואז כאילו לקחת את האזרח, להצליב, לקחת אזרח, לשים אותו על תקן של משרת קבע אחר שאתם חושבים שאולי אזרח יעשה את זה ופה להחזיר לשם איש צבא?

נכון, אבל זה לא אותם אנשים.

זה כמו להעביר מתכנית לתכנית.

העניין הוא שזה מאוד מקובע כאן ומאוד יכול להיות שאחרי זמן מסוים יגידו לכם 'תשמעו, יש מקצועות שזה לא עובד'.

ולכן אם את שמה לב, אנחנו הלכנו על תכנית מאוד מאוד מסודרת, 30 תקנים, כל שנה, עם מיפוי מסודר, לא בבום כל ה-224. לכן זה הולך בשיטה מאוד שיטתית, כי אנחנו מבינים את הרגישות.

אבל יש את המנגנון הזה שבעצם אומר שאנחנו רוצים לתקן את עצמנו. אנחנו יכולים לתקן את עצמנו?

כן, זה בגמישות של - - -

כן, כל עוד אנחנו עומדים בהוראות החוק ועומדים בכל המכסות שאסור לי להגיד אותן, אז הכול בסדר.

חברת הכנסת ברקו, יש כאן עניין גם של גמישות ברשימת המקצועות, שעוד מעט נגיע לזה בסעיף קטן (ג), וגם גמישות בין רשימת המקצועות בתקנים הספציפיים.

ֹ(ב) אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון לא יעלה על שיעור של 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח בכל שנה לפי סעיף קטן (א); שאר התקנים יאוזרחו לתקן של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;

(ג) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה בהתאם להוראות החלטת הממשלה.

חלו הוראות סעיף 3(ו) לחוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), יחולו הוראות פסקאות (1), (5) עד (7) לסעיף קטן (ב) גם על הצעת חוק התקציב לשנת 2018 שתוגש לפי הוראות סעיף 3(ו)(2) לחוק האמור.

זה לא הבנתי.

אף אחד לא הבין, בגלל זה יש שקט בחדר.

נהיה שקט, אבל אני שואלת, אני לא מתביישת להגיד שאני לא מבינה.

אני אסביר. הכנסת מאשרת בהתאם לחוק התקציב הדו שנתי תקציב לשנת 2017-2018. יש חידוש בחוק התקציב הנוכחי, שלפני שנת 2018 צריך להביא הערכת אומדנים וכו' וכו'. במידה שהדבר לא ייעשה יהיה צורך להניח את שנת תקציב 2018 על שולחן הכנסת. לכן אנחנו אומרים שאם אנחנו נגיע למצב הזה הוראות הסעיפים שקשורים לשיאי כוח אדם, שכר וגמלאות, יחולו על תקציב 2018.

מכסות פרישה. 33.

בשנים 2017 עד 2023 יהיה ראש המטה הכללי רשאי להעביר את יתרת מכסות פרישה שנתית לקצינים או לנגדים, לפי העניין, שלא נוצלה בשנה מסוימת, למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת.

יש לי כאן שאלה. אנחנו ראינו שבסופו של דבר הנגדים נפגעים באופן יוצא דופן ובהרבה מאוד מקרים, בגלל שהם האוכלוסייה היותר חלשה בצבא, לא תמיד השיקולים הם ענייניים. איך אנחנו מוודאים את זה? למה קצינים ונגדים ביחד?

זה דווקא בנפרד.

יש מכסה נפרדת לנגדים ומכסה נפרדת לקצינים ולכן המכסה היא רלוונטית לקבוצה שממנה היא יצאה.

הנוסח הזה ברור? צריך לחדד את זה, זו הערה טובה.

זה צריך להיות יותר ברור, סליחה.

אנחנו נעשה את זה יותר ברור, אבל זו הכוונה.

אני אגיד לכם משהו, כי בסוף - - -

זה בעצם התיקון שהכנסנו.

זו בדיוק הכוונה, זה התיקון, זו התוספת.

זה היה בלי קצינים ונגדים.

אוקיי, אבל מה שלא עולה מכאן, וכך אני הבנתי את זה, בגלל זה אני חשבתי שזה בסל אחד, שיהיה ברור שזה שתי קבוצות.

אנחנו נבהיר את זה בנוסח, שיהיה ברור שזה - - -

אז אנחנו צריכים ב-32(א)(8) לומר שייקבעו מספר החיילים המשרתים בהתחייבות לשירות קבע שיפרשו בכל שנה, אז צריך לקבוע שם שתהיה מכסה לקצינים ונגדים.

בהחלטת הממשלה זה נפרד ולכן זה היה ברור לנו.

חבר'ה, דברו לאט, כי אצלכם זה ישר קופץ, אנחנו לא שחינו איתכם באותה בריכה בימים האחרונים.

פשוט החלטת הממשלה לא מופיעה בפניכם, אבל בהחלטת הממשלה המכסה מחולקת לשתי עמודות, עמודת נגדים ועמודת קצינים, לכן לנו זה כל כך ברור.

זה ב-32(א)(8), מה שהעיר דרור?

כן. הרי כאן לא כתוב קצינים ונגדים בנפרד, זה פשוט מפנה להחלטת הממשלה ובהחלטת הממשלה יש שתי עמודות, נגדים בנפרד וקצינים בנפרד. לכן לנו זה גם נורא ברור. אנחנו אולי נבהיר, רק לשם ההבהרה, שמדובר באמת בשתי - - -

ב-33(א) עשיתם את ההפרדה הזו?

בהחלטת הממשלה עשינו את ההפרדה.

צריך גם פה, בקיצור.

אנחנו נעשה את זה גם בחוק, שיהיה ברור בכל מקרה לקורא שיידע שברור שזה - - -

שנגדים עובר לנגדים וקצינים לקצינים.

ואין קטגוריה שלישית, נכון?

לא, שתיים.

בסעיף 33, במקום המילה 'או', אפשר להכניס, לדעתי, את המילה 'בנפרד' לקצינים ובנפרד לנגדים.

גם אפשר.

בקיצור צריך ליצור את החד משמעיות לגבי קצינים, חד משמעיות לגבי נגדים.

גם בגלגולים.

ברור, שהעברות לא יכולות להיות אחד מהשני.

אנחנו תמיד חוזרים למקורות.

החל משנת 2024 ועד לשנת 2040, רשאי הרמטכ"ל להעביר יתרות מכסה כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

אז לגבי התיבה 'לגבי קצינים או נגדים לפי העניין', זה מתכתב עם מה שהרגע אמרנו, והתיקון שאנחנו עשינו, במקור היה כתוב '10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה בשנה החולפת', אנחנו חששנו שזה יתפרש כאילו קבעו את המכסה בשנה החולפת ואנחנו מניחים שהמכסה היא לגבי השנה החולפת.

אנחנו גם חידדנו פה את ה-10%, לא מהפורשים, אלא מהמכסות.

34. השרים רשאים, בהסכמה, לסטות מהוראות החלטת הממשלה בעניינים המנויים בסימן זה, אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת.

אני אקריא את ההצעה שלנו. 'השרים רשאים בהסכמה לסטות מהוראות החלטת הממשלה לגבי סעיפים 32א(1) ו-(5) אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת, בשנת התקציב שבה אירע המצב הביטחוני או הכלכלי המיוחד'.

אולי לא 'בשנת' אלא 'ביחס לשנת'?

זה לא ביחס, זה בשנת, הוא יכול לסטות ב - - - הוא לא יכול ביחס לשנת לסטות.

באותה שנת תקציב. הרעיון הוא שזה יהיה באותה שנת תקציב וזה לא יהיה - - -

ותקציב דו שנתי זה מתייחס לכל שנה בדידה בתוך התקציב הדו שנתי?

כן, אז אולי נבהיר את זה באמת.

כל הגגות פה של השכר, של הגמלאות ושל זה, זה לפי שנים קלנדריות.

לא, זו הערה חשובה, כי זה מצב לשנת תקציב אחת.

בשנת התקציב הספציפית. הוא צודק וצריך להבהיר את זה.

אני מבין לאן את חותרת, אבל זה קצת ניסוח שלא אוחז מים, אם את שואלת אותי.

למה?

מפני שאם כתוצאה מהשתנות מצב ביטחוני או כלכלי תהיה השתנות בדברים האלה והדברים שאת מגדירה פה זה שיאי כוח אדם ושכר.

שזה הדברים המידיים.

לתחום את זה לשנה אחת זה מאוד קשה, אפילו רעיונית.

אז אני אסביר למה עשינו את זה. אני חוזר למה שהתחלתי קודם, אם עכשיו יש אירוע, בסוף הקונספט פה שאם מישהו רוצה לסטות מהמתווה הזה, לא משנה מאיזה סיבה, הוא צריך לבוא ולהסביר לכנסת, לתקן את החוק ולשנות. האופציה הזו קיימת תמיד. עכשיו מה אנחנו אומרים? אם מחר יש מלחמה, אירוע, תוך כדי המלחמה לא יבואו ויתחילו לתקן חוק ואנחנו לא רוצים שהצבא, הרמטכ"ל, יעבור על החוק. אנחנו אומרים, באותה שנה של המלחמה אתה רץ, אתה נלחם, אתה עושה מה שצריך, ואם חרגת בהסכמת שני השרים אין בעיה.

יש לך פלסטר מיידי.

בסוף שנה קלנדרית תבוא ותשנה את החוק. תגידו, 'היה את האירוע הזה, אנחנו חושבים שפרמננטית צריך לשנות עכשיו את הוצאות השכר של הצבא בעוד מיליארד', תבוא לכנסת ותשנה את החוק בצורה מסודרת. שזה לא יהיה ברמת הסכמה שהיא לא מסודרת. אנחנו אומרים, בזמן חירום רוץ, נגמר, תבוא, תתקן את החוק בצורה מסודרת, נעשה דיון מקצועי מה צריך לשנות בצורה פרמננטית, שזה שינוי זמני ולא פרמננטי.

עופר, זה לא רק בזמני חירום. יכולה להיות תקלה ויש שלום.

תקלה חמורה.

לא, אני אומר, קרה לנו ב-93' ו-94', הרי 94' הייתה שנה בדיוק כזו.

עם הזמן פתרנו את זה.

לקח זמן, לקח שש שנים. שש שנים, יותר מוועדת גורן, עד שהכנסנו את האינתיפאדה, השקענו בזה.

זה הרבה עבודה של שירות הביטחון הכללי.

פעם היו איטיים, היום זה עובד יותר מהר. אני אומר את זה ברצינות, לפעמים אתה יכול - - - לא יודע מה, בפריז תהיה הוועידה, אתה לא יודע איך נצא משם. עניינית, בצדק לא נכתב פה מצב חירום.

נכון, כי זה לא רק מצב חירום.

אבי, אני רוצה להגיד, בהמשך לדברים שלך. קודם כל גם תוך כדי מלחמה אתה לא ממש משנה שיאי כוח אדם - - -

לא, הם מתארים שכן, שאת תקציב השכר הם יחרגו, כי הם יצטרכו להשאיר את כל החיילים בקבע על המקום בהוראה גורפת וזה יקפיץ את תקציב השכר. כל החיילים בחובה משאירים בקבע.

אני יכול לומר לך מידע אישי, אחרי מלחמת יום הכיפורים השאירו בקבע את כולם. הייתי סדירניק ונשארתי בקבע.

זה התרחיש.

נכון, ואז כולם קיבלו מענק. ככה ההורים שלי קנו את הדירה הראשונה, אבא שלי היה תשעה חודשים במלחמת יום כיפור.

היום לא היה עוזר לו לקנות את משחת הנעליים לנעליים הצבאיות.

לא, היה מענק שנתן את ההתחלה.

אולי הגיע הזמן. אנחנו עובדים עם האוצר - - -

בסדר, עפר?

ההיסטוריה מלמדת אותנו, כשברודט קבע את זה ב-2007, הם קבעו שיהיה מצב מיוחד, תוך שנתיים נהיה מצב מיוחד אחד, אחרי עוד - - -

אז מה, אתה מעדיף לא לקבוע עכשיו, כדי למנוע - - -

שנייה, אני רוצה לחשוב בקול רם, זה קורה לי. לכן שאלת הגידור פה היא - - -

הכוונה היא בדיוק לתת פלסטר. אחר כך, אם באמת זה ארוך טווח אז תתקנו את החוק, אם זה ארוך טווח אז בואו נחשוב על הכול מחדש. את הפלסטר לצרכים המידיים הבנו וכתבנו.

ובעזרת ה' שלא נשתמש בסעיף הזה.

לגמרי.

תלוי באיזה כיוון.

מלחמת יום כיפור זה קצת קשוח.

לא, אבל 94' זה מצב אחר.

אני אומרת לכיוון ההוא.

תקנות. 35. לשם ביצוע הוראות סימן זה רשאים השרים להתקין תקנות באישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

שמירת תוקף וסמכויות. 36.

אין באמור בסימן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה.

אין באמור בסימן זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

אין באמור בסימן זה כדי לגרוע מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.

יש לי שאלה. סליחה, אני גם חושב בקול רם. 35, איזה תקנות אנחנו כותבים?

אין לנו משהו כרגע בראש, אבל כמו כל חוק שיש את התקנות הטכניות, שיש את האפשרות להתקין תקנות, בכל חוק מכניסים את זה וגם פה חשבנו ש - - - זו הצעה של מירי שאני מקבלת אותה. אין סיבה לא לכתוב את זה. יכול להיות שאנחנו לא נצטרך תקנות, אבל - - -

עכשיו אני אשאל את מירי, למה את כיוונת?

אני לא כיוונתי - - -

היא לא כיוונה, פשוט בחוקים יש גם סמכות - - -

אם אתם רוצים תקנות, שתהיה לכם את האפשרות. אמנם באופן עקרוני, לפי הפסיקה, גם אם אין לכם סעיף מסמיך מכללא יש לכם, אבל אני חושבת שאם כבר יהיו תקנות אז אנחנו רוצים שבנושא הזה הם יבואו לאישור הוועדה. אתם רוצים לוותר? אז נכתוב 'לא יהיו תקנות'.

לא, אני לא רוצה, אני רק חושב בקול רם.

אוקיי, אז אל תשתמשו בסעיף, אבל האופציה תהיה. אתה לא יודע איך הדברים יעלו במעלה הדרך, זו הוראת שעה עד לשנת 2040.

השאלה אם זה בעצם מגביל את כוחותיה של הממשלה לקבל החלטות.

אם זה מגביל?

למה, דרור? אנחנו לא נגיע עכשיו ל - - -

נניח שנכנסת דרגה חדשה בצה"ל, משהו בין - - -

רס"ב לרנ"ג.

ואז אתה רוצה לקבע את זה באיזה שהיא מכסה מסוימת, אתה צריך לחוקק חוק חדש או שאתה יכול להסתפק בתקנה?

זאת לא השאלה, אני חושב, אני חושב שהשאלה היא, ניקח את הדוגמה שנתת, נניח שהייתי רוצה לקבוע דרגה חדשה בצבא, היום אני לא צריך לעשות - - - כלומר אני עושה את זה בהחלטת ממשלה או בנורמה שהיא מנהלית, בקיצור, אני לא צריך בכלל חקיקה, אפילו לא חקיקת משנה. עכשיו, על רקע העובדה שלקחתי והקפצתי בכלל משהו שהוא החלטת ממשלה למדרגה של חוק, אני אצטרך לשחק רק ב - - -

אני לא חושבת, לעניין דרגה חדשה? זה לא נכלל במסגרת חוק.

תזכור מאיפה יצאנו, החוק הזה בעצם נחקק כדי לעגן מציאות הסכמית בין שני משרדים. מכאן יצאנו. עכשיו יכול להיות שמחר יהיה אלוף משנה כוכב אחד, אלוף משנה שני כוכבים, אני לא יודע מה הצבא יחליט, יתאהבו בשיטה של מדינות אחרות, השאלה אם אז תקנה פותרת את זה או שצריך ללכת לחקיקה חדשה. אני שואל את זה בקול רם, אני לא יודע - - -

אבל אין התייחסות לדברים האלה בהחלטת הממשלה. אנחנו פה מגדרים נושאים מסוימים שבהחלטת הממשלה מאוד מאוד נקודתיים, זה לא קשור לקביעת דרגה חדשה. אני לא מבינה את מה שאתה אומר, דרור. בואו נמשיך הלאה.

רגע, אבל השאלה, זה נכנס לכאן כסעיף - - - אם הוא סעיף שאין בו שימוש, אז נשאלת השאלה למה הוא פה.

לא, כרגע אין שימוש, אבל בדרך כלל בחקיקה - - -

דרור שואל, בצדק, מה השימוש האופציונלי.

אז אני אומר לך, כרגע זו המסגרת שהכנסת אומרת לממשלה איך לעבוד בנושאים מסוימים, היא קובעת לה את גבולות הגזרה ומגיעה הממשלה ואומרת אוקיי, לשם הוצאה לפועל של גבולות הגזרה שלי אני צריכה להתקין תקנות מסוימות, תקנות ביצוע. אני חושבת שנכון, כיוון שיש פה דברים שאנחנו קובעים בחקיקה שזה השלכות לטווח ארוך, אז אני אומרת, בואו ניתן לממשלה את האפשרות להתקין תקנות, שאנחנו לא יכולים להחליט עכשיו, לכן הן תקנות לטווח ארוך, אבל אם אתם מתקינים תקנות, שיביאו אותם גם לאישורנו. אנחנו נותנים להם את האפשרות.

אני חושב שסעיף כזה יהיה. יכול להיות שכרגע באמת אין מחשבה על התקנת תקנות, אבל אם ביום מן הימים הממשלה והשרים יחשבו שיש מקום להתקנת תקנות, אז נוח שהסעיף יהיה במקום שצריך יהיה לשוב לכנסת לבקש להכניס סעיף כזה רק לצורך - - -

זו בקשת שר? אני רוצה להבין. הסעיף שיהיה אפשר לתקן תקנות הוא בקשה של מי?

זו הצעה שלנו.

אנחנו חושבים שזה לא מפריע שזה יופיע כאן, כדי להקל בעתיד.

אם אתם מעוניינים, אני חושבת שנכון לכתוב. אתם רוצים לוותר על זה, תוותרו.

שני המשרדים אומרים שהם מעדיפים את האופציה, זו הצעה של מירי, אנחנו חושבים שרוצים את החלופה.

בסדר.

דרור, זה כמובן לא מגביל את הסמכות של הממשלה לקבוע כל מיני דברים שהם לא תקנות.

השאלה אם אתם רוצים שהשרים יקבעו בהסכמה.

לא, זה ברור שזה בהסכמה, כי זה - - -

אז אנחנו נציין ששר האוצר, בהסכמת - - - כלומר השרים בהסכמה. אוקיי.

אז תמיד התקנות יהיו חייבות להיות משותפות?

כן, כי זה יישום החלטה שהיא כולה משותפת.

אוקיי, אז צריך להגדיר את זה כתקנות משותפות.

אז את מכניסה את הסעיף כדי ש - - - זה סעיף מחשק, זה לא סעיף מקל.

אם הם רוצים הוראות ביצוע, הם חייבים, שר הביטחון בהסכמת שר האוצר, שר האוצר בהסכמת שר הביטחון.

דיווח לכנסת. 37. השרים יגישו לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לא יאוחר מ-1 בנובמבר בכל שנה, דוח על יישום הוראות החלטת הממשלה בהתאם לסימן זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן:

היעדים שנקבעו לפי סעיפים 32 עד 34 ומידת העמידה בהם בשנה החולפת והתחזית לשנים הבאות;

השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה החולפת;

השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל וכן על יכולות צבא הגנה לישראל למלא את המשימות המוטלות עליו;

הסיפא היא תוספת מהבוקר.

זה לבקשת חבר הכנסת טרכטנברג.

השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;

השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון לכוח אדם, לשוטף ואחזקה, לפעילות ולהתעצמות.

מה זה לשוטף? לשוטף זה לא מילה בעברית.

שוטף ואחזקה זה אחד הפרמטרים שיש בתכניות בתקציב הביטחון. עפר, אתה רוצה לומר משהו על כוח האדם?

כן. במידה רבה הסעיף האחרון הוא בקשה שלי, נובע מזה שהגענו במידה רבה למצב הנוכחי בגלל החלוקה הבעייתית בתקציב הביטחון לסעיפים כאלה ואחרים שנוגעים לכוח אדם, זה לא רק כוח האדם הקיים, אלא גם גמלאות, שיקום וסעיפי קיום והתעצמות ולכן זה דבר עיקרי שצריך לשים אליו לב. איך מנסחים את זה בדיוק? מירי ניסחה fair enough מבחינתי.

כלומר אני מדברת על כוח אדם, אבל בכולל, שיקום וכו' וכו', שאנחנו נכניס לנוסח, אני רק רוצה שזה יובן. אנחנו לא הספקנו לחשוב על איזה משהו עד הדיון.

השיקום? לא הבנתי.

כל נושא שקשור לפרט בתקציב הביטחון, זה לא רק על ניהול כוח האדם, למשל הדיווח לא יהיה רק לגבי תקציב קבע, תקציב חובה, דברים שהם במובן הצר, אלא הנושא של כוח אדם ו - - -

אני מבין את סימן השאלה כי לכאורה השיקום לא אמור להיות מושפע מהחלטת הממשלה. זה לא זה, אם כי בנגזרת מהחלטת הממשלה חוקקנו את גורן.

זה חוזר לטיעון שלך מתחילת החוק שאמרת על הנושאים הספציפיים.

לא, אבל אנחנו מדברים פה על דיווח.

בסדר, עוד פעם, זה לא ויכוח עקרוני, אבל אנחנו מדברים על נושאים ספציפיים בחוק הזה. אפשר לדווח, בלי קשר, על הרבה דברים.

לא, לא.

לא, עופר, זה הדבר העיקרי שאנחנו רוצים להסתכל עליו. מטרת כל המהלך היא שכמה שיותר מתקציב הביטחון יהיה לתקציב הקיום וההתעצמות של הצבא ולכן זה בעיניי הדבר שצריך לפקח עליו. איך מנסחים את זה בדיוק? זה ב - - -

טוב, אני מסכים איתך. אפשר לכתוב בדיוק את מה שהוא אמר.

הנה, זה כתוב, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.

מירי פשוט חילקה את זה לחלקים כמו שהם מופיעים בתקציב, זה נראה לי בסדר.

הדר מציעה להוסיף הגדרה לתקציב הביטחון ואני חושבת ש - - -

תקציב הביטחון לפי חוק יסודות התקציב. בסדר.

מקובל על שאר המשרדים שנוסיף בסעיף ההגדרות הגדרה של תקציב הביטחון כהגדרתו בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב?

אתם משנים את ההגדרה במקום אחר בחוק הזה.

מה שעוד צריך לסגור זה רק לגבי התיקון בחוק הגמלאות. אנחנו אמרנו שאת החלק של המכסות אנחנו נשאיר עד אחרי החוק הזה. צריך רק להצביע היום מה אנחנו עושים עם החוק ההוא. אני מציעה שגם אותו נפנה להחלטת הממשלה, 'המכסות שקבעו השרים בהחלטת הממשלה'.

את מדברת עכשיו על חוק הגמלאות?

כן, הרי בחוק הגמלאות השארנו את החלק שנוגע למכסות. אנחנו מזכירים לכם.

אבל, אפרת, אנחנו העברנו אותו מפה, עכשיו השארנו אותו פה.

אין בעיה אבל צריך לעשות לינקג'.

היינו - - - אז ההצעה של מירי הייתה לקחת את החלק של המכסות ולהצמיד אותו לחוק - - -

הכול טוב יפה, אני מסכימה, אבל צריך לעשות לינקג', הוא כרגע לא מנוסח כלינקג' לחוק הזה. צריך לתקן את זה. צריך לדבר עם נועה.

אני לא מבינה.

בחוק הגמלאות, מדובר שם על מכסות שקבעו השרים. לא ידענו איך החוק הזה ייגמר אז זה מנוסח שם באיזה שהיא צורה - - - וגם בהצבעה הקודמת אמרנו שכשנגמור עם זה אנחנו נצטרך לנסח.

הבנתי - - - בהצבעה על ההפניה.

כן, ואז אנחנו נצטרך לעשות את ההפניה לסעיפים הספציפיים האלה.

יש לנו עוד דברים שצריך להתייחס? מי מהגופים? יבגני, גלעד, מישהו, יש עוד השלמות? חברי הכנסת, שאלות, ענת?

לא.

אז אנחנו עוברים להצבעה?

כן.

כל הכבוד, איזה עבודה.

של כולם.

כן, זו הייתה עבודה רצינית של כל הגופים והסתבר שלאינטראקציה חיובית יש תוצאות.

התחלנו דרך חדשה, אנחנו לא סתם מדברים ומדברים.

אני מעלה להצבעה. איך אני קורא לזה?

אישור הצעת חוק, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנת 2017-2018), תשע"ז-2016, פרק ה', פרק הביטחון, סימן א'? מה בסוף סיכמתם על זה?

אם יש - - - או שאנחנו פשוט - - -

פרק ה', הביטחון, הוא מעבר לזה.

נכון.

פרק ה', ביטחון, סימן א', שם זמני, סעיפים 30 עד סעיף 37(5).

נגיד רק לפרוטוקול, שבא להחליף את סעיפים 30 עד 41.

בנוסח הכחול. אנחנו מעלים את זה להצבעה. מי בעד הצעת החוק? ירים את ידו. ארבעה, פה אחד. מי נגד? מי נמנע? ההצעה עברה פה אחד.

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 30 עד 37(5) אושרו.

טוב, המחנה הציוני לא פה. אנחנו לא רואים אותו פה.

קריאה שנייה?

לא, קריאה שנייה במליאה.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם מילה. בהכנה שעשינו אצלנו עם מירי ולטקו דירגנו את מורכבות החוקים שיעלו והאמת היא שאת הערכים מירי קבעה לפי הקושי, כי היו לה את הכלים הכי אובייקטיביים לקבוע. למי שלא מאמין אני הבאתי אפילו את המסמך, אני יודע שאתם מאמינים לי, אבל לא סומכים עליי, אז הנה המסמך. וכמו המבוקשים, הם מחוקים, כל החוקים שעברו.

אתה לא יכול להוסיף תמונות?

אבל כמו המבוקשים, מה שהיה מספר 2 עכשיו הופך להיות מספר אחד.

אבל שם לא היו תקנות, שם לא היו תיקונים ולא היו תקנות. באמת דירגנו בדרגות קושי כדי לדעת כמה שעות מנוע אנחנו צריכים, כמה חלפים, כמה דיונים צריך לעשות, וזה מעניין שבהתחלה, אני לא יודע אם את זוכרת, אבל זה כתוב, בצהוב אפילו, דירגת את החוק הזה כ-9 בסולם דיכטר.

1 מתוך 10 כש-10 הגבוה.

כן, 1 זה הכי קל ו-10 הכי קשה והיו כל השאר, קיצור שירות 3, למי שמעוניין, גורן 4, גמלאות 6.5 ועקרונות תקציב ביטחון 9. ואני זוכר שהסתכלתי על לטקו, לטקו הסתכל עליי ושנינו, כמביני עניין במשפטים, בניגוד אלייך, אמרנו שטויות, עקרונות תקציב זה לא יהיה הרבה. ובסוף הסתבר לנו, לצערי, שהיא פשוט צדקה. את יכולה למלא טוטו. היא צדקה וזה באמת היה החוק הכי קשה. זה לא סוד שהייתה דילמה אם הוא יעבור או לא יעבור, או נדחה אותו והיו כבר לא מעט הצבעות על דחייה, אני חושב שחלק מכם אפילו היו נוכחים, אני לא זוכר אם זה היה בדיון הפנימי. לא היה שום סיכוי להעביר את החוק הזה לולא באמת התיישבתם כולכם והייתי אומר בממלכתיות עשיתם לנו, לחברי הכנסת, את הדברים יותר פשוטים. זה לא קל לפשט דברים לחברי הכנסת.

אני אומר, גם על הדברים האחרים, אבל החוק הזה במיוחד, היחידה שהבינה שזה הולך להיות חוק קשה הייתה מירי, בניגוד אלינו, שאנחנו חשבנו ש - - -

והדר.

מירי והדר, כן. ואני אומר באמת לזכותכם, העבודה שעשיתם פה אפשרה לנו להעביר אותו היום וזה לא מקרה שאנחנו נמצאים פה רק ארבעה חברי כנסת, מפני שהיה ברור שגם אם היו פה עשרה וגם אם היו פה ארבעה, כמו עכשיו, החוק הזה היה עובר פה אחד. כי באמת עשיתם עבודה שאפשרה לנו - - - אפילו טרכטנברג אמר לי 'שמע, אין צורך שאני אגיע, אני יודע שהחוק הזה יעבור'. אז יישר כוח, באמת תודה רבה ושבת שלום.

הישיבה ננעלה בשעה 15:55.