הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 307
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ח' בכסלו התשע"ז (08 בדצמבר 2016), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 08/12/2016
פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר היום
פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
מוזמנים
¶
ששי דקל - מנהל תחום בקרה תקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות, משרד הפנים
ליאור שחר - משרד הפנים
יעל דקל שפריר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
זמר בלונדהיים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שירה ברגמן - רכזת מים וחקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר
אביעד נימקובסקי - עוזר ראשי, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
נעמי ברנפלד בן יוסף - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
דודי קופל - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
רועי גולדשטיין - ממונה ייעוץ משפטי רגולציה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
מעיין פורת גנץ - הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
דוד וינברג - מהנדס ארצי תכנון וקולחין, משרד הבריאות
לאוניד מריאכין - מנהל המילת"ב בפועל, רשות המים
ניר יצחק וילנר - סגן בכיר ליועמ"ש, רשות המים
שלמה דולברג - מנכ"ל, מרכז השלטון המקומי
איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי
ציון נקאש - כלכלן, מרכז השלטון המקומי
מירה סלומון - מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי
ארנון פנץ - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה
יגאל אכטנברג - שדלן/ית (חברת גורן עמיר)
רישום פרלמנטרי
¶
אירית שלהבת
פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016
היו"ר יעקב אשר
¶
אני פותח את הישיבה. על סדר היום פרק ז' כולו (מים וביוב), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.
תומר רוזנר
¶
אדוני היושב-ראש, בישיבה הקודמת התגלעו פערים ניכרים בין עמדת הממשלה לעמדת השלטון המקומי. יושב-ראש הוועדה ביקש מנציגי הצדדים להידבר ולהציג בפנינו בישיבה זו את ההתפתחויות, ככל שחלו, במגעים ביניהם.
היו"ר יעקב אשר
¶
אכן הישיבה ביניהם התקיימה ואכן שמעתי שחלו התפתחויות. נשמח לשמוע את זה מכם. נתחיל עם השלטון המקומי.
שלמה דולברג
¶
תודה, אדוני. נפגשנו אתמול בערב עם אנשי משרד האוצר ודנו על כל הנקודות שמופיעות בטבלת ההשגות שלנו שהצגנו לוועדה. למעשה הגענו להסכמות ברוב הנושאים. עדיין לא ראיתי את הנוסח. אנחנו מצפים לראות את נוסח ההסכמות, אבל אנחנו מאמינים שההסכמות כבר מתוקנות בנוסח.
יש שני נושאים שלא הגענו בהם להסכמות ונבקש בהמשך את הכרעת יושב-ראש הוועדה.
היו"ר יעקב אשר
¶
הוא אומר את זה כי פרט ליושב-ראש אף אחד לא נמצא. גם אני חשבתי לרגע שהוא רוצה לרומם אותי ולשבח אותי, אבל בסוף הוא דיבר רק על המציאות, זה הכול.
מה עמדת הממשלה? בבקשה.
שירה ברגמן
¶
התיאור מדויק. אני אגיד את הדברים ויתקנו אותי חבריי. השלטון המקומי העביר מסמך עם 12 או 13 נקודות שעליהן דנו אתמול בלילה. כפי שאמר שלמה דולברג, פתרנו את הסוגיות, למעט אחת. האחת הזאת היא סוגיית האכיפה והסנקציות הפליליות. בנוסף, הנושא שנאמר שעדיין נמצא במחלוקת הוא נושא שנדון כאן בוועדה לראשונה אתמול בבוקר, והוא סוגיית הפרישה מן ההסדר.
שירה ברגמן
¶
גם אתמול דיברנו על ההבדלים המהותיים בין אשכולות ובין זה, אבל כאמור יש חוסר הסכמה כרגע בין הצדדים.
תומר רוזנר
¶
רצינו רק לשמוע סטטוס.
אחזור על הערה מקדימה שאמרתי אתמול כי היא חשובה לנו באופן אישי. אני מבקש לומר שהצעת החוק מורכבת מאוד, מבחינה משפטית היא מנוסחת בצורה מורכבת מאוד. בצוק העתים ובלוח הזמנים הכמעט בלתי אפשרי שנכפה על הכנסת ועל הצוות המקצועי שמלווה את חברי הכנסת לא עלה בידינו לטפל בצורה יסודית ואיכותית בהצעה הזו, למרבה הצער. כפי שאמרתי גם בישיבה הקודמת, לא נוכל להעיר הערות מעמיקות לעניין, כפי שאנחנו נוהגים בדרך כלל, ועל כך אני מתנצל. יחד עם זאת, נעשה כמיטב יכולתנו לסייע לוועדה במהלך הדיון בסוגיות שמתגלות על פני הדברים, אבל אין לראות בכך איזו אמירה מצדנו לגבי הפרטים והדברים לעומקם. אני מתנצל על כך שוב.
היו"ר יעקב אשר
¶
דיברנו על כך לפני הדיון וחשוב שאתה אומר את זה כדי שלא יהיו אחר-כך טענות. אנחנו נתקדם ויעלו טענות. חשוב שיעלו הדברים העיקריים מטעמכם, אנשי המקצוע. אם יש הערות שלכם אז נעשה את זה עכשיו. כל הדברים שאחר-כך יצטרכו ניסוחים יותר מעמיקים יובאו בדיון הבא. אני מקווה שתעמדו במשימה הזאת, זה הרצון של כולם.
היו"ר יעקב אשר
¶
חברים, חזרנו לדיון, אני מחדש את הישיבה. מי יקרא את הצעת החוק? כאשר אתם מקריאים אנא תציינו בפנינו איפה היו התיקונים שהוכנסו אתמול כדי שנדע את ההבדל מן הנוסח המקורי.
פרק י"ג
¶
מים וביוב
"תיקון חוק תאגידי מיום וביוב
בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (בפרק זה – חוק תאגידי מים וביוב) –
בסעיף 2 –
בהגדרה "הצטרפות לחברה", בסופה יבוא "וכן, לעניין חברת ביוב משותפת – הקצאה של מניות בחברת ביוב משותפת עקב הצטרפות של ספק שרותי ביוב לחברת הביוב המשותפת לפי סעיף 6א1";"
תומר רוזנר
¶
אעצור אותך ואשאל כמה שאלות הבהרה. אני מניח שיש תשובות. ההתאגדות יכולה להיות רק בצורה של חברה?
דודי קופל
¶
אנחנו מדברים כרגע על חברה משותפת, שזה גוף חדש שמוקם בידי מספר ספקי שירותי ביוב. הוא יכול להיות אך ורק חברה.
דודי קופל
¶
מוצע כאן שספק שירותי ביוב במרחב שיבחר להצטרף לחברת ביוב משותפת, ככל שזו חברת הביוב שנמצאת במרחב, יוכל גם להצטרף אליה בדרך של העברת הנכסים לחברת הביוב המשותפת, מחד, והקצאת מניות, מאידך.
זמר בלונדהיים
¶
זה לא חברה-בת של הרשות. הרשות היא בעלת השליטה. בתאגיד מים וביוב הרשות היא הרי בעלת שליטה בתאגיד. אם היא בעלת שליטה יחידה אז היא מחזיקה ב-100% ממניות התאגיד. אם זה תאגיד רב-רשותי שכולל 11 רשויות- - -
במקום ההגדרה "חברה" יבוא
¶
""חברה – כל אחת מאלה: חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב', והתאגדה בישראל לפי חוק החברות;
חברת ביוב, למעט לעניין סעיפים 2, 3(א), 4, 5, 6 עד 6ט, 8(ב), 9, 10(א), 11 עד 13, 26(ג), 29(א) ו-(א1)," – שזה תיקון שהכנסנו עכשיו בעקבות תיקון שנראה בהמשך – "30 עד 32, 51, 68(א) ו-(א1), 69, 111(2) ו-139, ולעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים – גם למעט לעניין סעיף 28 והוראות פרקים ד' ו-ה' וסימן ב' לפרק ח';
חברה אזורית, למעט לעניין סעיפים 2, 3, 5, 6, 6א(ב) ו-(ג) ו-6ב עד 6ט;";"
השתמשנו כאן במודל שכבר היה לגבי ההגדרה "חברה". לאורך החוק "חברה" נקראת באופן שונה ביחס לסעיפים שונים. משמעותה לעתים אך ורק תאגיד מים וביוב, לעתים משמעותה גם חברה אזורית, ולעתים גם או רק חברת ביוב.
תומר רוזנר
¶
יש לי הצעת ייעול. מכיוון שמה שאתם קוראים לו "חברת ביוב" הוא לא רק חברה, כפי שאנחנו יודעים, למה שלא נקרא לזה "תאגיד ביוב" ואז רק במקומות שצריך להפנות גם לתאגיד ביוב נפנה באותם סעיפים שצריך? זה הרבה יותר אלגנטי והרבה יותר נכון.
דודי קופל
¶
אני חייב להגיד שלאורך העבודה על הצעת החוק בחנו גם את האפשרות הזאת. הייתה התלבטות. בסופו של דבר זה יוצר בהרבה סעיפים סרבול רב. שוב, זה לא עניין עקרוני.
תומר רוזנר
¶
אני רק רוצה שתסביר לי את המהות מבחינת הסעיפים שמיעטתם. מה העיקרון שעמד מאחורי המיעוט של אותם סעיפים?
דודי קופל
¶
אני אסיים ואז תגידי לא נכון. למשל יש סעיפים שמתייחסים לחברה במשמעות של חברה אזורית. בוודאי סעיפים אלה לא רלוונטיים לחברת ביוב. זאת הדרך, כלומר יש סעיפים רבים שהם ספציפיים ושנוגעים אך ורק לתאגידים, שאין צורך להחיל אותם גם לגבי חברות ביוב. זה היה העיקרון: הוראות רלוונטיות לחוק.
תומר רוזנר
¶
זה שאלה של טכניקה חקיקתית. אני באמת ממליץ שוב לקרוא לזה תאגיד ביוב ולא חברת ביוב, כי זה אפילו מטעה.
תומר רוזנר
¶
כי יש פה גם גופים שאינם חברות, יש איגוד ערים. החוק גם נקרא "חוק תאגידי מים וביוב" אז אין בעיה לקרוא לזה "תאגיד ביוב". לגבי השמטת הסעיפים אכן צריך לבדוק. אני ממליץ לבדוק את האופציה השנייה, אבל זה עניין של ניסוח.
היו"ר יעקב אשר
¶
לגבי ההערה הזאת תענו לנו תשובה אחר-כך, אבל תבדקו את זה שוב. אני מרגיש שאתה גם לא כל-כך יודע להסביר לנו למה לא. תבדקו את זה ותקבלו החלטה.
תומר רוזנר
¶
אגיד לך למה זה נראה לנו קצת בעייתי. יש פה הוראה שאומרת שההגדרה הזאת לא תחול לגבי סעיף 2, שזה הסעיף שאנחנו נמצאים בו. כלומר יש פה את הפרדוקס הידוע של השקרן מכרתים. הפרדוקס הולך כדלקמן: אני כרתי וכל הכרתים שקרנים... אז זה אותו דבר פה.
מירה סלומון
¶
זה לא הערה אלא פשוט כאשר עברנו על הצעת החוק, אנחנו יכולים לנחש מה עלה בראש המחוקק כשהוא כתב את הדברים כך- - -
מירה סלומון
¶
תודה לך על הדיוק. כאשר מדובר בחברה, אפשר לראות את זה לאורך סעיפי חוק תאגידי מים וביוב, אז ההוראות שמתייחסות לחברה יחולו גם על חברת הביוב.
מירה סלומון
¶
למעט סעיפים שבהם יש התייחסות ספציפית לחברת ביוב. אם אנחנו רואים למשל את סעיף 2, שמגדיר חברת ביוב, יש בו התייחסות ספציפית לחברת הביוב באופן שההוראות הרגילות שחלות על חברה לא חלות על חברת הביוב שם.
תומר רוזנר
¶
גברת סלומון, אם אתם חושבים שיש סעיפים שהוחרגו או נכללו בטעות או בשגגה אז תפנו את תשומת לבנו. אם לא, נתקדם הלאה.
היו"ר יעקב אשר
¶
אפילו רק כדי שתומר רוזנר יידע, אתם צריכים להגיד. ההגדרה הקודמת הייתה "מי שקיבל רישיון הולכה וטיפול במרחב ביוב", זה נקרא "חברת ביוב", ועכשיו איך אתם קוראים לזה?
דודי קופל
¶
"מי שקיבל רישיון חברת ביוב". הייעוץ המשפטי של הוועדה הפנה את תשומת לבנו למעגליות בהגדרות.
""חברת ביוב משותפת" – חברת ביוב כאמור בסעיף 15(ג1)(1)(ג);";
בהגדרה "מערכת ביוב", בסופה יבוא "ולעניין ספק שירותי ביוב – תשתית הולכה וטיפול";
אחרי ההגדרה "מקרקעין ציבוריים" יבוא
¶
""מרחב ביוב" – כמשמעותו בסעיף 6א1(א);
"ספק שירותי ביוב" – חברה, חברה אזורית, חברת ביוב ורשות מקומית, שמספקים שירותי ביוב;";
בהגדרה "פעילות חיונית", אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לגבי חברת ביוב – מתן שירותי הולכה וטיפול לצרכנים;";"
מירה סלומון
¶
אם אפשר לחכות רגע עם ההגדרה "ספק שירותי ביוב". אסביר מה בדקתי. תבינו אותנו, גם היועץ המשפטי לוועדה, גם מנהלת המחלקה המשפטית של מרכז השלטון המקומי קצת "הרוסים" אז הדברים האלה מגיעים ממש ברגע האחרון, אני מתנצלת על כך שהמתנתם. הדבר שבדקנו, "ספק שירותי ביוב" כתוב שהוא "חברה, חברה אזורית, חברת ביוב ורשות מקומית". על-פי חוק הפרשנות "רשות מקומית" כוללת גם איגוד ערים אז לכאורה לא הייתה בעיה. וידאתי שבחוק תאגידי מים וביוב "איגוד ערים" גם הוא מוגדר כרשות מקומית. זו הסיבה שביקשתי לוודא.
דודי קופל
¶
"
(ו) בהגדרה "פעילות חיונית", אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לגבי חברת ביוב – מתן שירותי הולכה וטיפול לצרכנים;";
בהגדרה "צרכן", לפני "לרבות רשות מקומית" יבוא "לעניין חברה או חברה אזורית –" ובסופה יבוא "ולעניין חברת ביוב – מי שביקש ממנה לקבל שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת לפי סעיף 6א1(ב) וכן מי שזכאי לבקש כאמור";"
רוני טיסר
¶
כאן הייתה לנו שאלה. השאלה הראשונה, ביקשנו לשנות את "ביקש ממנה או ביקש להצטרף" ל: "מקבל שירותי הולכה וטיפול או הצטרף כבר", על מנת שנדבר על הסטטוס האמיתי, שהוא כבר חלק מהחברה או מקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול.
השאלה השנייה, שהיא יותר מהותית, יש הוראה מהותית שקובעת שמי שמבקש לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב, חברת הביוב מחויבת לספק לו אותם. לכן נשאלת השאלה למה צריך להוסיף את המילים "וכן מי שזכאי לבקש כאמור". אם הוא לא ביקש לקבל שירותים מן החברה- - -
תומר רוזנר
¶
עכשיו יש לנו את השאלה הבאה שהיא פלפול. אתה אוהב פלפולים. החברה הזאת עשוי שהיא תספק שירותי הולכה וטיפול גם לעצמה מכיוון שהיא יכולה להיות גם תאגיד קיים. נכון? אז היא צרכן של עצמה כאילו?
תומר רוזנר
¶
הם צופים מצב שתאגיד קיים גדול במרחב מסוים יהפוך להיות גם חברת ביוב אזורית. זאת אומרת, הוא ימשיך לספק לעצמו ולאיפה שהוא צריך לספק.
זמר בלונדהיים
¶
אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. המצב של חברה וחברה-בת, ואז יש מערכת יחסים ביניהן, לפעמים חוזים ביניהן ודברים כאלה, זה קורה.
היו"ר יעקב אשר
¶
כשאתה מקים מחדש במקום שלא היה תאגיד אז אין בעיה. היכן שיש תאגיד, אתה מרחיב אותו עכשיו, כל הסטטוס משתנה.
דודי קופל
¶
הוא מקים את זה כדי לספק שירותי הולכה וטיפול כתאגיד עצמו. הוא עדיין נותר תאגיד אם אנחנו מדברים על גוף קיים.
תומר רוזנר
¶
בתאגיד קיים, למשל תאגיד יקנעם, נגיד שהוא תאגיד חזק והוא ייתן את השירותים באזור שלו, הוא ייתן שירותי ביוב לעצמו ולאחרים, הוא יהיה תאגיד קיים. זאת אומרת, מה מעמדו כלפי עצמו?
דודי קופל
¶
"
בהגדרה "רשות מקומית", אחרי "או מועצה מקומית," יבוא "לעניין חברת ביוב – גם איגוד ערים ומועצה אזורית";"
אחרי ההגדרה "רישיון" יבוא
¶
""רישיון הולכה וטיפול" – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי סעיף 15;
"רישיון חברת ביוב" – רישיון הולכה וטיפול שניתן לפי סעיף 15(ג1)(1);";"
אחרי ההגדרה "שירותי ביוב" יבוא
¶
""שירותי הולכה וטיפול" – שירותי ביוב הכוללים את אלה: הולכת שפכים, טיהורם, סילוקם וטיפול בבוצה וסילוקה באמצעות תשתית הולכה וטיפול, לרבות הקמה, שדרוג, הרחבה, שיקום ותחזוקה של תשתיות ההולכה והטיפול;";"
היו"ר יעקב אשר
¶
אני מדבר למשל על ייצור חשמל. אתה רוצה שזה יהיה רווחי, נכון? אנחנו לוקחים ערים ומשקמים אותן, לוקחים תאגידים ומשקמים אותם.
היו"ר יעקב אשר
¶
קחו את זה בחשבון. אם אתם לא מגבילים את זה אז זה בסדר. אני לא אומר שהם יפתחו קיוסקים או חנות פלאפל, אבל דבר שהוא בתחום הזה.
תומר רוזנר
¶
של ניצול התוצרים של הביוב. זה הערה חשובה. אבל הנקודה שאני רוצה לשאול עליה שוב, גם מתוך חוסר ידיעה- - -
תומר רוזנר
¶
אתם מגדירים שירותי הולכה. זה נקודה מרכזית בכל העניין הזה. צריכה להיות הפרדה ברורה, הפרדה שקיימת בחקיקה אחרת שמתייחסת לשירותי תשתית אחרים, מה הם שירותי חלוקה, או במקרה הזה איסוף, מה הם שירותי הולכה ואיפה עובר הגבול במובן העקרוני. במובן הפרקטי בוודאי יצטרכו בכל מקרה לגופו לראות איפה עובר קו הגבול במובן הפיזי, אבל במובן של ההגדרה צריך להגדיר בצורה ברורה, גם מטעמי אחריות פלילית וגם מטעמים אחרים, איפה עובר קו הגבול. זאת אומרת, איפה השירות שאותו תאגיד יכול לעשות ואיפה לא. אציג דוגמה. יש לנו מפעל גדול שנמצא בשולי עיר והוא מזרים ישירות למט"ש. יש מקרים כאלה. ממי הוא יקבל את השירותים? מחברת הביוב העירונית, או חברת האיסוף נקרא לה, או מחברת ההולכה?
דוד וינברג
¶
אחזור על ההפרדה שעשינו פה. גם בחוק הקיים שמדבר על אינוונטר שמתחיל מהביוב הציבורי, פה הוא נקרא איסוף, ועד המט"ש בסילוק. החלוקה שנעשתה פה, אחרי האיסוף "חתכנו" לשירותי הולכה וטיפול. אותה שאלה קיימת גם היום, איפה האיסוף ואיפה ההולכה. אין לנו נו"ן-צדי"ק וגם בחוק אי אפשר לקבוע נו"ן-צדי"ק כי כל מקום שונה.
דוד וינברג
¶
עכשיו לגבי הצרכן – הצרכן שקיבל שירותים מהתאגיד, לפי הדוגמה שלך למשל, גם אם הוא יכול להיות בתחום של חברת הביוב הוא לא הצרכן שלה. הוא נשאר הצרכן של התאגיד שלו. אם צריך בסוף להתחשבן כי הוא "זורק" ישירות לקו, מסיבות הנדסיות, זה התחשבנות בין חברת הביוב ובין החברה הרגילה. בסדר?
תומר רוזנר
¶
שוב אני מסביר. צריכה להיות הגדרה ברורה. לא במובן הפיזי, כי במובן הפיזי זה משתנה ממקום למקום, זה ברור. אבל צריכה להיות הגדרה ברורה לא בנו"ן-צדי"ק הגיאוגרפי.
דודי קופל
¶
יש כאן שני נדבכים בעצם. יש פעם אחת שהגדרנו מה הן הפעולות: הולכת שפכים, טיהורם, סילוקם וכולי.
דודי קופל
¶
הנדבך השני הוא באמצעות תשתית הולכה וטיפול. כלומר, כדי שהפעולות הללו ייכללו במסגרת של שירותי הולכה וטיפול זה צריך להיות באמצעות תשתית ההולכה והטיפול.
תומר רוזנר
¶
אתה מדבר על משהו אחר. אני מנצל את זה שנמצא כאן מר בלונדהיים שמכיר את הדברים היטב. גם בחשמל וגם בגז יש הפרדה בהגדרות בחוק בין שירותי הולכה לשירותי חלוקה. כאן צריכה להיות הפרדה בהגדרה בין שירותי הולכה לשירותי איסוף, גם כדי שלא יהיו ויכוחים מי הם הצרכנים של מי וגם כדי שיהיה ברור איפה עובר גבול האחריות.
מירה סלומון
¶
אמש דיברנו על זה. סיכמנו שתיקבע הגדרה שמדברת על הפרדה, וההפרדה הזאת תיקבע ברישיון עצמו, איפה מתחילה הפעילות שלו ואיפה מסתיימת הפעילות של תאגיד המים והביוב שלפני כן. לא ראיתי את הסיכום הזה מנוסח כפי שצריך כאן בהצעת החוק. ההפרדה הזאת היא בין התחום הפנים-עירוני לתחום החוץ-עירוני.
היו"ר יעקב אשר
¶
היועץ המשפטי של הוועדה אומר: פיזית – נכון, זה באמת אסור ברישיון וכל אחד יידע את גבולות הגזרה.
מירה סלומון
¶
לכן צריך הגדרה. באמת לא ראינו את זה. לכן בתחילת הדיון קראתי להם ואמרתי שאנחנו לא רואים את זה בהגדרה. אנחנו לא רואים הגדרה שאומרת: תחום פנים-עירוני כך, ואז כמפורט ברישיון, תחום חוץ-עירוני כך, ואז כמפורט ברישיון.
תומר רוזנר
¶
ברור שיש זיקת גומלין ואפילו שינויים קונצפטואליים בין מערכת הולכה למערכת חלוקה, במקרה הזה מערכת איסוף. כדי שלא יהיו ויכוחים בעתיד בשאלה מי צרכן של מי, מי הולך למי, ברור שברישיון אתם תאמרו את זה בפועל, אבל גם צריך להגדיר ברמה הקונצפטואלית מה זה שירותי הולכה, כפי שמופיע בחוקי תשתית אחרים.
דוד וינברג
¶
תראה איך מוגדרת מערכת ביוב: "כל מערכות הביוב הציבורי ובכלל זה ביוב מאסף וביוב ראשי, על כל מתקניהם, תחנות שאיבה וקווי סליקה, על כל מתקניהם, מתקנים לטיהור שפכים, מתקנים לטיפול בבוצה וכן מתקנים לסילוק שפכים מטוהרים". הוספנו שלגבי תשתית הולכה וטיפול זה רק החלקים שאינם מערכת הביוב הציבורי, זה בעצם מתחיל עם הביב המאסף. זה מה שאנחנו אומרים. אין לי הגדרה טובה יותר מזאת.
היו"ר יעקב אשר
¶
לאותה חברה יכולות להיות כמה אפשרויות במקומות שונים. אם אתה "סוגר" את זה בהגדרה- - -
תומר רוזנר
¶
אסביר. ההגדרה צריכה להיות כדי ליצור את ההפרדה הברורה בין מה שהתאגיד המקומי אחראי לו, נקרא לו לצורך העניין: הרשות המקומית. הרשות המקומית אחראית לאסוף מן הצרכנים, והתאגיד הזה אחראי להולכה מנקודה מסוימת למט"ש או לאן ששופכים את השפכים האלה. לכן צריך איזה תיחום, גם שיהיה ברור שלא יכול להיות שיש לנו צרכן סופי שמתחבר לחברה הזאת, כי אז אנחנו יוצרים איזו זליגה בין תחומי האחריות, וגם שיהיה ברור איפה עובר קו האחריות ברמה המשפטית, לא ברמה הפיזית. את הרמה הפיזית אתם תגדירו ברישיון, זה ברור.
מירה סלומון
¶
כפי שהסבירו לנו אתמול, והבנו את הבעייתיות שיש בזה, יש מתקנים של טיפול בקולחין, כאשר מתקנים כאלה בבירור צריכים להיות חלק משירותי ההולכה והטיפול, ויש את צינורות ההולכה, את כל המנגנון של ההולכה, שבו אין יכולת לבצע הפרדה ברורה בין מה שנמצא בתחום הפנים-עירוני לבין מה שנמצא בתחום החוץ-עירוני. לגביו ספציפית בתיחום של צינורות ההולכה הללו – ושוב, המנכ"ל שלנו שמכיר את התחום הזה מקרוב מאוד יכול להסביר – יש חלק שבפירוש צריך להיות שייך לתאגיד המים והביוב וחלק שצריך להיות למי שעוסק בהולכה וטיפול. להבחין בצנרת בדיוק איפה נמצא החלק הזה והחלק הזה – אי אפשר.
תומר רוזנר
¶
זה בסדר, אבל עדיין צריך להיות איזה תיחום ברור. כשרוצים להקים חברת ביוב – אגב, מה מנחה? אנחנו הרי לא רוצים ליצור ויכוחים אין-סופיים בשאלה- - -
היו"ר יעקב אשר
¶
למה מונחה? תן אפשרות שזה יכול להיות כך וכך וכך, והכול לפי המצב הקיים, לפי הנו"ן-צדי"קים בשטח.
שלמה דולברג
¶
אני מבקש להציע משהו. כל מעבר של פעילות ואחריות מלווה גם במעבר של הנכסים עצמם. נכסים זה הצנרת וכמובן האיכון של הצנרת ואיפה היא נמצאת ומה הכתרים השונים שלה.
שלמה דולברג
¶
זה מלווה גם במִפקד נכסים כזה או אחר. מתוך מִפקד הנכסים או מתוך מצבת הנכסים ניתן לבצע הפרדה כפי שאתה מבקש. היא בדרך כלל ניתנת ברישיון אבל אפשר למצוא לזה פתרון.
דודי קופל
¶
יש לי שני דברים. אחד, בהתייחס לדברים שמר דולברג אמר, כאן כברירת מחדל לפחות ספק שירותי ביוב שיקבל שירותים מחברת ביוב, ברירת המחדל היא שלא תהיה העברת נכסים ביום הראשון, לכן אני לא בטוח שזה נותן פתרון. אפשר אולי להציע שנגדיר את השירותים שניתנים באמצעות תשתיות ההולכה והטיפול. אז אפשר להגיד: "לרבות", וכולי וכולי.
איתי חוטר
¶
אני סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי. באותו עניין, בהגדרת "שירותי הולכה וטיפול" נעדרת לדעתנו ההגדרה "פעילות נוספת" שכן מופיעה בחוק תאגידי מים וביוב, בכל אופן לעניין פסקאות (3) ו-(4) המדברות על השבה, הולכה או מכירה של קולחין לשימושים חקלאיים ואחרים וניצול בוצה ומכירתה. זה צריך להיכנס לאותה במסגרת.
היו"ר יעקב אשר
¶
אז תמצאו הגדרה לעניין הזה. אם לא פה אז תחפשו להכניס את זה בהגדרה אחרת. תבינו דבר אחד, פרט להגדרות יש גם חוק ויש מהות. יש מחר חברה שצריכה לטפל בזה ויש מאחוריה רשויות מקומיות שעלולות לקרוס. אם אנחנו רוצים שהחברות הללו יתנו שירות – הממשלה אתי? הממשלה שומעת? – אז אנחנו בוודאי לא רוצים לתת להם אפשרות לפתוח עכשיו קניון או חנויות פלאפל, אבל יש דברים, זה אל"ף-בי"ת של מי שמקים חברות מסוג כזה, וזה גם התקווה היחידה לרשויות מקומיות שיודעות לעשות כך, לייצר הכנסות. אם מהבוצה הזאת אפשר לייצר מחר חשמל, לייצר אנרגיה כזו או אחרת ולהרוויח כסף – ואגב בהגדרה צריך להבהיר שההכנסות חייב ללכת רק לתחום הזה – אני לא רוצה שכל האפשרויות שלהם יהיו רק להוליך, לנקות, לסדר ולעשות ולא להעצים את זה.
דודי קופל
¶
זה קיים בתוך החוק. מאחר והגדרת "החברה" בסעיף 15 כוללת בתוכה גם חברת ביוב, ממילא ניתן לתת להם גם רישיון לפעילות נוספת, כפי שניתן היום.
דוד וינברג
¶
אנחנו בסעיף ההגדרות. הסעיף המהותי קובע שהממונה נותן רישיון, וברישיון מותר לתת לפעילות נוספת. הרישיון לפעילות נוספת חל על כל סוגי החברות, גם על חברות ביוב וגם על חברות אזוריות וגם על החברות הרגילות. לכן זה מכיל ממילא את הכול. אל תשכחו שאנחנו בסעיף ההגדרות.
איתי חוטר
¶
בנקודה הקודמת הסכמנו אתכם שזה יכול להיות במסגרת הרישיון, גבולות האחריות וכולי. כאן זה חייב להיות חלק מובנה. זה לא יכול להיות מותנה בהסכמת הממונה.
שירה ברגמן
¶
היום כשתאגיד מים וביוב רוצה לעשות פעולה נוספת הוא נדרש לקבל רישיון פרטני מהממונה על התאגידים לעשייה הזאת.
היו"ר יעקב אשר
¶
בואו נשאיר את המצב שקיים היום. למה לעשות תאגידים? מה הרעיון? אם אנחנו לא נוגעים בכלום אז בואו נשאיר את זה כך וגמרנו את הסיפור. תחשבו קצת בראייה של קידמה.
שירה ברגמן
¶
לחלוטין קידמה, אבל עדיין האחריות שלנו להבטיח שהחברה תעשה את תפקידה המהותי, והוא ביוב. לכן צריך בכל זאת לעשות איזו רגולציה.
היו"ר יעקב אשר
¶
בסדר, אבל אפשר לקבוע תנאים בסיסיים שצריך בשביל לעשות את זה. זה בסדר גמור. אבל אני רוצה שבהגדרה "שירותי הולכה וטיפול" ייכלל גם זה, כמו בחוק, כפי שצריך.
דודי קופל
¶
אציג דוגמה. כיום אחת מהוראות החוק, סעיף 15(ג) אומר שהממונה רשאי להתנות את מתן הרישיון לפעילות נוספת במתן רישיון לחברה-בת של התאגיד.
איתי חוטר
¶
אמרנו לקחת את פסקאות (3) ו-(4) על פעילות נוספת ולהכניס אותן באופן מובנה להגדרה "שירותי הולכה וטיפול".
דוד וינברג
¶
כל העניין של פעילות נוספת זה פעילות שקשורה איכשהו לתחום המים והביוב אבל היא לא מים וביוב פר-אקסלנס.
איתי חוטר
¶
אולי בתאגיד מים וביוב אתה צודק, אבל ברגע שאתה מקים חברה שזה מה שהיא עושה, מה אתה רוצה שהיא תעשה עם הבוצה ועם המים?
היו"ר יעקב אשר
¶
סליחה, אני לא צריך עזרה, אני רוצה לסכם. נציגי הממשלה, אני מבקש שבתוך הגדרת "שירותי הולכה וטיפול" יהיו גם אותם 3-4 דברים מוגדרים. לא קניון ולא משהו אחר.
דוד וינברג
¶
אם צריך לפעול לפי פסקאות (3) ו-(4) אז יבקשו בקשה לפעילות נוספת. המטרה היא טיפול בכשל בביוב.
שירה ברגמן
¶
המטרה של תיקון החוק המוצע היא לטפל בכשל עמוק מאוד שיש לנו בתחום הביוב. לא אציג כאן את כל ההסבר לגבי כל הכשלים. אפיינו את הכשלים. בגדול, הרעיון הוא להעביר את הטיפול בביוב שהוא מעבר לתחום העירוני, כלומר ההולכה והטיפול, טיהור הביוב, מט"שים וקווי ההולכה הגדולים, להעביר את זה לחברה או לגוף שיש לו יתרונות לגודל בחלוקה מרחבית במדינת ישראל.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
יעקב אשר, נכשלנו עם כל תאגידי המים. אנחנו רוצים להיכשל גם עם תאגיד ביוב? אני שואלת אותך.
היו"ר יעקב אשר
¶
איגודי המים מטפלים בבעיות. "נכשלנו" – זה גם שאלה סובייקטיבית. יש מקומות שזה הצליח. אבל גם כאן, וגם לדעת השלטון המקומי, אם אני מבין נכון, זה לא כמו העמדה שלהם בעניין תאגידי המים. נכון? שלמה דולברג, אולי בשתי מילים תסביר למה. אני כראש עיריית בני-ברק לשעבר מכיר את איגוד המים, ובביוב הייתי באיגוד "דן".
שלמה דולברג
¶
מה שהמדינה רוצה לעשות כאן הוא בעצם ליצור פעילות טיפול בביוב שהיא אזורית חוץ-עירונית במקומות שבהם היא איננה מוסדרת. זאת אומרת, היכן שיש את איגוד "דן" או היכן שיש מט"שים מסודרים או היכן שיש איגודי ערים שמנקזים ומטפלים – למדינה אין בעיה. המדינה רק אומרת: באותם ישובים שלא מסודרים במערכות איסוף וטיפול חוץ-עירוניות מסודרות אני רוצה להסדיר את זה בסוג של חברות דומות לתאגידי מים. אנחנו הסדרנו והסכמנו שלא יכריחו אף רשות מקומית לעשות את זה, זה יהיה וולונטרי לגמרי. כלומר, זה אמור לפתור איים שלא מסודרים ברמת הביוב האזורי.
היו"ר יעקב אשר
¶
לא. הייתה הקדמה של היועץ המשפטי של הוועדה. בגלל עומס הדברים שמונחים על השולחן תומר רוזנר לא הצליח לעבור עדיין על הכול.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ההערה השלישית שלי היא האם למרכז השלטון המקומי, שאני מאמינה בו, יש הערות ובקשה להסתייגויות. אם לא תשכנעו את חברי, שלדעתי נמצא ביחד אתי באותו צד, ביחד אתכם, אם לא תצליחו לשכנע אותו אנא העבירו את זה אליי כדי שאעלה את זה כהסתייגויות. עד מתי אפשר להעביר הסתייגויות?
היו"ר יעקב אשר
¶
קודם כול, אני בוודאי לא מרשה לך, אבל אף פעם בעניין הזה לא שמעת בקולי... חוץ מאשר בדברים הציבוריים.
היו"ר יעקב אשר
¶
מאחר וביקשת הסתייגויות מן השלטון המקומי אז אני צריך לעדכן אותך שהשלטון המקומי אתמול נפגש עם נציגי הממשלה והם ישבו זמן רב מאוד והגיעו להבנות בכל הדברים כמעט.
היו"ר יעקב אשר
¶
לא עכשיו, כי דנו בזה כבר. נגיע גם לפתרון. אם לא יהיה פתרון אני מרשה לך מראש להסתייג מזה, תסתייגי על תנאי. פשוט אנחנו רוצים להתקדם כדי שהוועדה תעמוד בהתחייבויות שלה. אשמח אם תישארי פה.
תומר רוזנר
¶
לסיכום הנקודה הקודמת שאדוני היושב-ראש סיכם, הגדרת "שירותי הולכה וטיפול" תכלול גם את השירותים הנוספים שמופיעים בפרטים 3 ו-4 בסעיף המגדיר היום פעילות נוספת, ותהיה הפרדה בתוך ההגדרה בין הפעילות הזאת לפעילות חיונית. כלומר, זו לא תהיה פעילות חיונית.
היו"ר יעקב אשר
¶
חבר'ה, שמעתם, זה הסיכום. תפנימו את זה. אם עדיין יש לכם הערות תגידו אותן אחר-כך, אבל בעיקרון זה כרגע הסיכום של הוועדה. אם תרצו, תגישו הסתייגות.
היו"ר יעקב אשר
¶
אם תאמר "חיונית" מחר יתווכחו אתך אם זה באמת חיוני או לא. אתה יודע למה זה לא חיוני? כי גם בלי זה אפשר לתפעל.
היו"ר יעקב אשר
¶
אבל תחשבו קצת קדימה. אם אתם רוצים שאנשים יפעילו דברים כאלה, הם צריכים להפעיל את זה.
דוד וינברג
¶
גם אנחנו רוצים שהם יפעילו. איפה שזה יעיל אנחנו רוצים שיפעילו, איפה שזה לא יעיל שלא יפעילו.
דוד וינברג
¶
כל החוק הזה בא לעודד יעילות. איפה שזה יעיל אנחנו ראשונים שנוביל כדי שיעשו את זה. לכן אני לא מבין למה אתם צריכים להוסיף את זה.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני לא מחייב אותו. אני מאפשר לו. אם אתה לא סומך עליו כלכלית אז תסגרו את כל ה"באסטה" של הסיפור הזה עכשיו.
רוני טיסר
¶
הערה נוספת לעניין ההגדרה הזאת, מכיוון שלפי מה שהבנו היא נגזרת מהגדרת "מערכות שירותי ביוב" ויש כאן אלמנטים שאינם נמצאים ב"שירותי ביוב" צריך להסדיר את ההגדרות, זאת אומרת, להוסיף אותן להגדרה "שירותי ביוב".
דודי קופל
¶
מקובל.
"
בהגדרה "תחום החברה" –(1) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לגבי חברת ביוב – כל השטח שבתחום מרחב הביוב שבו רשאית חברת הביוב לפעול לפי הרישיון שניתן לה לפי סעיף 15ג(1);";
(2) בסיפה, במקום "והכול בשינויים" יבוא "והכול בהתאמות ה נובעות מהוראות הממונה לפי סעיף 6א1(ו) ובשינויים";"
אולי אסביר את העיקרון שעומד מאחורי התיקון הזה ואז אם יהיו שאלות נשמח להשיב. יש לנו את מרחב הביוב ויש לנו את השטח שבו רשאית לפעול, שאנחנו נראה בהמשך בהגדרה של "תשתית הולכה וטיפול". כלומר, זה בעצם המט"שים שנמצאים בתוך מרחב הביוב ולא משנה היכן מיקומם בתוך מרחב הביוב, ומערכת ביוב שנמצאת, אומר באופן מכליל, מחוץ לקו הכחול. אחר-כך נראה את זה באופן מדויק יותר בהגדרה.
בנוסף לכך, נתנו לממונה שיקול דעת לקבוע שתשתיות נוספות שנמצאות בתוך הקו הכחול גם כן ייכללו בתוך תשתיות ההולכה והטיפול. למשל, אם יש קו איסוף שעובר בתוך עיר מסוימת, ככל הנראה הממונה יקבע שהוא ייכלל בתוך תשתיות ההולכה והטיפול.
דודי קופל
¶
קו הולכה. ממילא תחום החברה וכל התחום שמחוץ לקו הכחול, וכן המט"שים, ולא משנה כרגע היכן הם נמצאים- - -
דוד וינברג
¶
ברמת העיקרון, חברה רשאית לפעול בתחום שלה. מוגדרים 12 מרחבי ביוב, אז כל חברה פועלת בתחום שלה ולא בתחום של אחר, זה ברמה העקרונית. ברמה הספציפית, בגלל שהפרדנו בין פנים-העיר, בין הקו הכחול, לבין חוץ-העיר אז זה המקום שבו היא אמורה לפעול, לא להיכנס לתחום העירוני אלא במקרים שדודי קופל ציין, כאשר תשתיות ההולכה שלה עוברות בתוך העיר.
דוד וינברג
¶
לגבי מועצות אזוריות מחוץ לתחומי הישובים, לא תחום המועצה האזורית אלא מחוץ לתחום הישובים שבמועצה האזורית.
תומר רוזנר
¶
זה חוזר על אותה הערה שאמרנו קודם, זה בדיוק אותו דבר. ברגע שתגדיר את שירותי ההולכה בצורה נכונה, מה הם שירותי ההולכה, כך אתה לא צריך להגדיר – ברור שיש תחום מסגרת שהוא מרחב הביוב, זה בסדר, זה המסגרת, אבל בתוכו אתה אומר שהיא לא תוכל לפעול בכל מקום אלא היכן שיש שירותי הולכה, ולא משנה אם גיאוגרפית זה נמצא. למשל בראשון-לציון המט"ש נמצא בתחום המוניציפלי של ראשון-לציון, בתוך הקו הכחול של ראשון-לציון.
דוד וינברג
¶
זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, כלומר ההגדרה הבסיסית כאן היא בעצם "תשתיות הולכה וטיפול", שעדיין לא הגענו אליה. אותה אנחנו מגדירים בצורה מדויקת. לכן זה ישמש כבסיס טוב גם להגדרה הזאת.
אחרי ההגדרה "תשלומים אחרים" יבוא
¶
""תשתית הולכה וטיפול – מערכת ביוב, שהיא אחד או יותר מאלה, והכול בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי סעיף 6א1(ו):
מיתקנים לטיהור שפכים ולסילוקם ומיתקנים לטיפול בבוצה;
מערכת ביוב שמצויה מחוץ לתחום החברה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "תחום החברה"" – הכוונה כאן לחברה, לתאגיד מים וביוב, לא לחברה במובן הרחב – "או מחוץ לתחום הרשות המקומית, ולעניין מועצה אזורית – מחוץ לתחום ישוב המצוי בתחום המועצה האזורית, והכול לפי העניין;";"
דוד וינברג
¶
זה מתקן איפה שהוא מתקן, על זה אין שאלה. עכשיו השאלה בעצם מה התחום שלו כלפי קווי ההולכה.
תומר רוזנר
¶
לא בדיוק, לא נכון מה שאתה אומר כי יכול להיות שיצטרכו להקים את מפעל ייצור האנרגיה שרוצים לעשות, זה יהיה חלק מתחום החברה, נכון? הוא יכול להיות ליד המט"ש.
מירה סלומון
¶
מערכת הביוב לא מוגדרת היטב. מילא המתקנים לטיהור שפכים, שאתם אומרים שזה יהיה שייך לתשתית הולכה וטיפול, אבל במערכת הביוב, כל מה שעשינו לפני כן כשדיברנו על שירותי הולכה וטיפול, דיברנו על כך שיש צינור שמתחיל בפנים-עירוני ויוצא אולי מהמתחם החוץ-עירוני, ויש צינורות שאמורים להיות אזוריים במתחם החוץ-עירוני אבל עוברים דרך שטח השיפוט ודרך התחומים של הרשות המקומית. פסקה (2), שמדברת על מערכת ביוב, לא מגדירה את זה כפי שצריך. כאן היה צריך לדבר על הרישיון.
היו"ר יעקב אשר
¶
אנחנו מטילים עליכם עד לישיבה הבאה לטייב את ההגדרות לפי רוח הדברים שנאמרו פה, כי אם אנחנו טועים בדבר הזה יש לכך השלכות רחבות.
דודי קופל
¶
"
אחרי סעיף 6א יבוא:
"חברת ביוב ומתן שירותי הולכה וטיפול במרחב ביוב
6א1.
מועצת הרשות, בהמלצת הממונה, תקבע בהודעה ברשומות חלוקה של שטח המדינה למרחבים שבכל אחד מהם ניתן יהיה לתת רישיון חברת ביוב לחברת ביוב אחת בלבד; חלוקה כאמור תיקבע בהתחשב במטרות חוק זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 124יח(ד) לחוק המים, בשינויים המחויבים."
תומר רוזנר
¶
אמרתי, אני חוזר ואומר לגורמי הממשלה – לא שזה יעזור לי הרבה – שאנחנו חוזרים ורואים שנוסח הצעת החוק לא "מבושל" כדבעי ואנחנו עלולים ליצור פה טעויות שחבל שיצטרכו עוד פעם להביא הצעת חוק. זה לא בלתי הפיך, כמובן.
היו"ר יעקב אשר
¶
היועץ המשפטי של הוועדה אמר את זה לפרוטוקול. הוא אמר את זה גם בישיבה הקודמת ולכן זיכית אותי גם במצווה הזאת. אנחנו נמשיך הלאה.
שלמה דולברג
¶
רציתי להזכיר את הסיכום החשוב שלנו עם משרד האוצר ומשרד התשתיות, שמי שעוסק היום דה פקטו בהולכה ובטיפול, גם אם הוא איגוד ערים וגם אם הוא סוג אחר של התאגדות, יקבל רישיון באופן אוטומטי.
מירה סלומון
¶
זה לא מה שנאמר. זה בהוראת המעבר. סיכמנו אתמול שאפשר יהיה שאיגודי ערים יוכלו לשתף ביניהם פעולה, יוכלו לעשות מיזמים משותפים ויפעלו בהולכה וטיפול, כלומר במה שבדרך כלל מסוּר לחברת ביוב, והם יוכלו לקבל את הרישיון. הם לא יהיו חברת ביוב. הם יקבלו רישיון הולכה וטיפול ולא רישיון חברת ביוב.
היו"ר יעקב אשר
¶
מירה סלומון, כדי להפיס את דעתך, אנחנו לא הולכים להצביע היום. כאשר נגיע לחלק הרלוונטי, אם זה לא יהיו מובהר מספיק או לא תהיה קורלציה בינו לבין חלקים מסוימים תמיד תישאר לך הזכות לומר את הטענה. אנחנו מדברים כרגע על ההבנה שהולכים פה בהסכמה. טרחתם על כך שעות רבות והוועדה הולכת עם העניין הזה. זה אחד הדברים החיוביים כאן. אם לא, יש לך תמיד אפשרות להעיר.
תומר רוזנר
¶
אני מבקש לברך את הממשלה. לפני קביעת אותם מרחבים הם הוסיפו לבקשתנו שיהיה הליך של שימוע ופרסום לציבור כדי שיוכל להעיר הערות. על כך יש לברך.
השאלה שלי מהותית יותר. אתם כותבים שקביעת מרחבי הביוב תהא בהתחשב במטרות חוק זה, וכולי. אני לא רואה פה את הקורלציה, שהיא לדעתי חשובה, לתחום התכנון. כלומר, איך זה בא בהתחשבות עם תוכניות מתאר ארציות לביוב? זה קריטי מאוד במובן הזה. אני חושב שצריך להבהיר בצורה ברורה שתהיה קורלציה לתכנון. מעבר לשיקולים הכלכליים וההידרולוגיים והטכנו-כלכליים, כפי שקראתם להם, צריכה להיות קורלציה לתכנון.
שירה ברגמן
¶
אגיד קודם כול שבצוות שהמליץ למועצת רשות המים על החלוקה ל-12 אזורים, מינהל התכנון היה שותף, לכן זה בוודאי חלק מן השיקולים שנלקחו בחשבון בחלוקה של הארץ ל-12 אזורים.
שירה ברגמן
¶
מלכתחילה אנחנו מסכימים כי הרי הכנסנו אותם אל תוך הצוות. לתת לזה ביטוי גם בחוק – אני חושבת שאין שום בעיה.
דודי קופל
¶
"
ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב רשאי לבקש מחברת ביוב שבמרחב הביוב שבו הוא נמצא לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת; בקשה כאמור טעונה –
לעניין ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית – אישור מועצת הרשות המקומית;
לעניין ספק שירותי ביוב שהוא חברה – אישור דירקטוריון החברה," – ובעקבות ההסכמות עם השלטון המקומי הוספנו גם: "ולעניין חברה שמוחזקת בידי רשות מקומית אחת – גם אישור מועצת הרשות המקומית."
שלמה דולברג
¶
כאן העדפנו החלטה של מועצת הרשות המקומית על דירקטוריון התאגיד כי מבטאים בזה את הסמכות של בעלים להכריע בנושאים. היום זה נקרא אספה כללית. זה אותו דבר.
היו"ר יעקב אשר
¶
נאפשר שיהיה כתוב "מועצת הרשות המקומית". זה יותר ברור. למרות שאספה כללית זה בדיוק אותו פורום.
דודי קופל
¶
אנחנו בעצם אומרים שברגע שיש חברת ביוב אז ספק שירותי ביוב שנמצא בתחום המרחב רשאי לבקש ממנה לקבל שירותי הולכה וטיפול, ואם זו חברת ביוב משותפת הוא רשאי גם לבקש ממנה לקבל שירותי הולכה וטיפול או להצטרף אליה. אלה שתי האפשרויות.
תומר רוזנר
¶
לא, בסעיף הבא, שתיכף תגיעו אליו, סעיף 15, אתם כותבים "לא ייתן אדם שירותי הולכה וטיפול מבלי שיש לו רישיון".
מירה סלומון
¶
אם אפשר להסביר, כבר עכשיו להציף, אפילו שנקרא את זה מאוחר יותר. הסכמנו שתאגידי מים וביוב שהיום פועלים בתחום ההולכה והטיפול יקבלו רישיון הולכה וטיפול ואז הם לא יהיו חברת ביוב, הם לא יהיו האחת המרחבית האפשרית, אלא הם יהיו בעלי רישיון הולכה וטיפול.
מירה סלומון
¶
בדיוק. יש לנו רישיון הולכה וטיפול, ויש לנו רישיון לחברת ביוב. רישיון חברת ביוב יינתן אחד.
תומר רוזנר
¶
רגע, אתם מדברים רק על תאגידי המים. יש לנו גם רשויות מקומיות שאינן מאוגדות ונותנות את השירותים האלה.
תומר רוזנר
¶
צריך להבהיר שהמצב הקיים נשמר כל עוד הוא לא השתנה. כלומר, מי שנותן היום שירותי ביוב כאלה, שירותי הולכה וטיפול, ימשיך לתת אותם גם לאחר החוק.
תומר רוזנר
¶
הוא מקבל אוטומטית רישיון. זה לא כל-כך פשוט כי זה מה שהטריד את השלטון המקומי וזאת השאלה.
תומר רוזנר
¶
יש לנו היום איגוד ערים שנותן שירותי הולכה וטיפול. יש לנו גם רשויות מקומיות, שאתם קוראים להן מרדניות, שעוסקות בנושא הזה.
תומר רוזנר
¶
רגע, עוד לא אמרתי כלום, אני עוד באמצע השאלה. אתם אומרים שהעיקרון הוא שיקבלו רישיון. זה לא כל-כך פשוט כי הם עובדים לפי תנאים מסוימים שהם עובדים לפיהם היום. אני לא רואה מצב, וזה צריך להיות ברור, שעכשיו יתחילו להטיל עליהם תנאים חדשים. הרישיון יהיה מותנה בתנאים חדשים, יהיו פתאום הוראות חדשות. לא. המצב הקיים צריך להישמר גם לפרטיו, לא רק לגבי עצם זה שהם יקבלו רישיון.
מירה סלומון
¶
אמרנו אתמול, אקרא במדויק את ההסכמה שאליה הגענו, שמי שפעל בתחום הולכה וטיפול ערב הפעלת החוק יקבל אוטומטית רישיון הולכה וטיפול. בנוסח שהועבר, שטוענים שהסכמנו לו ושהכול בסדר, מדובר על כך שמי שקיבל רישיון ערב החוק יקבל את הרישיון באופן אוטומטי.
מירה סלומון
¶
הפער שעמד עליו היועץ המשפטי של הוועדה בין מה שסיכמנו עליו לבין מה שמנוסח, קיים. אנחנו צריכים לקבל לגביו החלטה.
תומר רוזנר
¶
אני אומר שאיגוד ערים "דן" לא עובד לפי רישיון הולכה וטיפול. מחר יגידו לו: נכון שניתן לך אוטומטית רישיון הולכה וטיפול אבל יש לנו כל מיני תנאים.
שלמה דולברג
¶
אתה אומר: הוא לא עובד לפי כללי הרישיון, לכאורה. אני אומר: כל מי שעובד על-פי החוק הקיים היום, על-פי החוק, לא על-פי כללי הרישיון- - -
מירה סלומון
¶
לא לפי החוק. זה מה שסיכמנו: מי שפעל בתחום שירותי הולכה וטיפול ערב החוק. יש מי שלא קיבלו רישיון.
שירה ברגמן
¶
זה וולונטרי לחלוטין. הרישיון יינתן לו, אבל להגיד שאי אפשר אי-פעם לשנות תנאים ברישיון לנצח? זה נראה לי לא סביר. איך אנחנו מקדמים את המשק הזה? זה יהיה לתקופת מעבר.
תומר רוזנר
¶
אני ממקד את השאלה. יש לנו סוגים שונים של גופים שפועלים היום בתחום ההולכה והטיפול. אתם רוצים שהגופים האלה ימשיכו לעסוק באותם תחומים כפי שהם עסקו עד היום ולכן אתם רוצים שהם יקבלו רישיון. עלתה השאלה, ברור שתנאי הרישיון יכולים להיקבע עכשיו מחדש, ואת זה אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים שהם ימשיכו לתפקד באותם תנאים שהם תפקדו קודם. אבל אומרים נציגי הממשלה, ובצדק, שלא מתקבל על הדעת שנכבול אותם עכשיו לנצח באותם תנאים שהיו היום.
שלמה דולברג
¶
לכן הצעתי כאן בסיס, כי חקיקה ראשית קיימת רלוונטית לטיפול בביוב צריכה להיות ה-benchmark לעניין הזה. זאת אומרת, יש כללי טיפול בביוב. מי שמטפל בביוב עובד לפי כללים מסוימים שנקבעים בחקיקה הראשית.
דוד וינברג
¶
אסביר את הרעיון ומה חידדנו עם השלטון המקומי. השלטון המקומי אמר: אני לא רוצה שמרגע שייכנס החוק לתוקף ותהיה חובת רישוי פתאום – למרות שכפי שאמרת החברות הקיימות לא פועלות על-פי החוק – הן לא יפעלו גם על-פי החוק וגם על-פי הרישיון.
דוד וינברג
¶
היא לא נתנה להם ארכה לגבי הנושא הזה. היא נתנה לגבי הצטרפות לחברה אזורית. לגבי איסור הפעלה הם לא פועלים לפי החוק.
דוד וינברג
¶
לא תיקנו את זה וזה לא משנה כרגע. אבל אנחנו לא רוצים שהם לא יפעלו גם לפי זה וגם לפי הרישיון. לכן אמרנו: מי שפעל בתחום הזה ערב תחילת החוק יקבל רישיון.
דוד וינברג
¶
להגיד מראש שהתנאים שלו יישארו אותו דבר לנצח אז בעצם לשם מה נתת לו רישיון? שימשיך לפעול. ההסכמה הייתה שלא תיהפך פתאום לעבריין יום אחרי שנחקק החוק כי לא קיבלת רישיון, אין כוונה לעשות את זה.
תומר רוזנר
¶
העיקרון שעליו השלטון המקומי עומד על רגליו האחוריות בכל העסק הזה הוא העיקרון הוולונטרי. אתם אומרים שהכניסה וולונטרית. אי אפשר עכשיו לומר: אמנם ניתן לך רישיון אבל כתנאי לרישיון תפקיד לנו ערבות של 50 מיליון דולר. זה תנאי, אם אתה לא רוצה אז לא יהיה לך רישיון.
תומר רוזנר
¶
מי שרשאי לשנות ימשיך להיות רשאי לשנות, בוודאי, אותו גוף שרשאי לשנות. אני לא סתם עושה פרשנות.
שירה ברגמן
¶
בוודאי שכן. אין כוונה להפוך. חברת הביוב תהיה חברת ביוב ומי שירצה להצטרף אליה יוכל להצטרף אליה כך או כך. הרישיון יינתן גם לתאגידי מים וביוב שהחליטו לא להצטרף למנגנון הוולונטרי, על זה הסכמנו. הבקשה שעלתה עכשיו היא גם שלעולם לא ניגע ברישיון הזה.
תומר רוזנר
¶
למר בלונדהיים אשיב, אין הסתמכות על רגולציה, ואם הממשלה רוצה לכפות דבר כזה או אחר היא יכולה לעשות את זה, בוודאי, אבל השאלה אם זו ההסכמה עם השלטון המקומי. אני חושב שלא.
שירה ברגמן
¶
אנחנו מבינים את הדאגה של השלטון המקומי לכך שמי שהיום מקיים הולכה וטיפול לא פתאום יהיה עבריין כי לא קיבל את הרישיון כפי שנדרש ממנו. לכן אמרנו אתמול ואנחנו אומרים שוב היום, אנחנו מבינים שבאופן אוטומטי כל מי שעושה היום צריך לקבל רישיון. הבקשה כאן לפחות לטעמי קצת מרחיקת-לכת מכיוון שבוודאי בתור רגולטור רשות המים יכולה לשנות רישיונות, כפי שהיא יכולה תמיד לשנות רישיונות. לכן צריך לייצר איזה מנגנון של הוראת מעבר.
תומר רוזנר
¶
אני מסכים, אבל השאלה היא אחרת. אני חושש מן המצב שבו ישתמשו בתנאי הרישיון כדי לגרום את מה שאנחנו קוראים לו בתחום אחר "עיקרון העזיבה מרצון".
שירה ברגמן
¶
היום אנחנו גם יכולים לעשות את זה. אני מקווה שאנחנו מוכיחים כאן, גם בכוונה המקורית, שהגענו מלכתחילה עם מהלך שהוא וולונטרי, וגם בתיקונים שהסכמנו לעשות, וגם לא כופפו לנו את היד, דיברנו והסכמנו, שאנחנו באמת רוצים במהלך וולונטרי.
היו"ר יעקב אשר
¶
אין מחלוקת על כך שיקבעו תקופת מעבר. השאלה לכמה זמן. תגידו: 5 שנים, 7 שנים, נסגור על 3 שנים? תגידו. כל-כך נחמד לכם פה בבניין הזה? בסדר.
היו"ר יעקב אשר
¶
תנסחו הוראת מעבר. מקובל גם על השלטון המקומי? תגידו תודה לתומר רוזנר על הייעוץ בחינם.
דודי קופל
¶
"
ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור בסעיף קטן (ב), תהיה חברת הביוב חייבת לספק לו את השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה."
דודי קופל
¶
"
ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (ב), תצרף אותו חברת הביוב המשותפת, לפי הוראות חוק זה.
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אספקת שירותי הולכה וטיפול כאמור בסעיף קטן (ג) ולעניין הצטרפות ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (ד)."
תומר רוזנר
¶
פה השאלה היא זאת, האם יש הסדר בחוק לגבי השאלה איך עושים את הצירוף הזה? אתה אומר: "לפי הוראות חוק זה".
תומר רוזנר
¶
כלומר מבחינת איך מחלקים את המניות. ואם המועצה לא קובעת כללים? אז צריך אישור של המועצה באופן פרטני. אני מבקש שכך ייקבע.
דודי קופל
¶
"
ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, מחברת ביוב, לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הספק המבקש), רשאי הממונה להורות כי תשתית ההולכה והטיפול שבאמצעותה תיתן חברת הביוב את שירותי ההולכה והטיפול לספק המבקש –
תכלול מרכיבים ממערכת הביוב של הספק המבקש, שנמצאים בתחומו ומשמשים להולכת ביוב או מרכיבים של מערכת ביוב שיותקנו בידי חברת הביוב;
לא תכלול מרכיבים מתשתית ההולכה והטיפול של הספק המבקש;
הורה הממונה כאמור בפסקה (1), יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה, כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה."
תומר רוזנר
¶
מכיוון שכאן בדיוק זה מה שמגדיר את גדרי סמכותו של הממונה, צריך להגדיר בצורה מפורשת אילו מרכיבים הוא יכול להעביר ואילו מרכיבים הוא לא יכול להעביר. ברור שהוא יכול לעשות את זה, אין על כך ויכוח, רק צריך להגדיר מה גדרי סמכותו.
דודי קופל
¶
"
לעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים, יראו ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית שבתחום אותו איגוד הערים, וכן ספק שירותי ביוב שהוא חברה שאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי רשות מקומית כאמור, כמי שביקשו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).";"
דודי קופל
¶
אנחנו רוצים להגיד כאן שאם יש רשות מקומית שנמצאת בתחום של איגוד ערים, או שיש חברה, תאגיד שמוחזק בידי רשות מקומית שנמצאת בתוך איגוד הערים, יראו אותה כמי שביקשה מחברת ביוב שהיא איגוד ערים לקבל ממנה שירותים. כלומר, לא תהיה כאן במובן הזה, מכיוון שהם בתחום אותו איגוד ערים הם יצטרכו בכל מקרה לקבל ממנו את שירותי ההולכה והטיפול.
דוד וינברג
¶
כלומר, תל-אביב, שהיום נמצאת בתוך איגוד ערים "דן", לא תצטרך הסכמה נוספת לגבי איגוד "דן".
דוד וינברג
¶
מי שהם האורגנים שלו, שזה הרשויות המקומיות, כלפיהם לא צריך הסכמה. כלפי אלה שבהסכמים או מקבלים שירותי טיפול כן צריך את ההסכמה, זה פשוט מאוד. היום מחזיקות באיגוד "דן" 7 חברות, הן מרכיבות את האיגוד.
דוד וינברג
¶
כלפיהן לא צריך לבקש עכשיו לקבל שירותי הולכה וטיפול כי הן בעצם האיגוד, לא צריך הסכמה נוספת לטפל באיגוד, לא של החברה ולא של הרשות.
מירה סלומון
¶
אסביר את הסעיף. הסעיף אומר שאם יש איגוד ערים קיים שביקש להיות חברת ביוב, ממילא מעצם קיומו של איגוד הערים כבר יש בו את ההסכמה של הרשות המקומית, כי אחרת הוא לא היה מוקם כאיגוד, לכן לא צריך את ההסכמה הזאת שוב. זה מה שאומר הסעיף.
תומר רוזנר
¶
אם אתם מתייחסים לאיגוד ערים קיים, ואנחנו יודעים במי מדובר, אז זו צריכה להיות הוראת מעבר בסוף החוק ולא פה כי זה משהו ספציפי.
היו"ר יעקב אשר
¶
זה אותו דבר, זה בסדר, אתם מקבלים אותו דבר. אחרת, זה כאילו סעיף שעומד בפני עצמו, אבל הוא לא עומד בפני עצמו. לא ברור איך הוא הגיע לפה.
היו"ר יעקב אשר
¶
חבר'ה, יש לנו לפעמים ויכוחים מהותיים, אבל יש כאן גם הרבה שאלות של ניסוח והבנת הנקרא. אין פה אגו אז תהיו רגועים.
תומר רוזנר
¶
אתם אומרים בעצם שאיגודי הערים הקיימים, אם הם יהיו חברת ביוב אנחנו רואים אותם כבר באופן אוטומטי כאילו קיבלו הסכמה.
תומר רוזנר
¶
למה לגבי חברות אחרות אתם לא אומרים אותו דבר? אם יש לנו תאגיד קיים, לא איגוד ערים, שהיום עושה שירותי הולכה וטיפול לעצמו ולאחרים, הוא כבר עושה אותם היום. למה הם צריכים לבקש עכשיו עוד פעם?
דודי קופל
¶
יכול להיות שבעולם ההסכמים זה מתאים למי שרוצה לקבל שירותים ובעולם הזה זה יהיה פחות מתאים. אנחנו לא נכנסים לדבר הזה.
תומר רוזנר
¶
לא זה מה ששאלתי. היום צורת ההתאגדות של מי שמספק שירותי מט"שים גדולים היא מקרית, או אולי נגיד שהיא היסטורית. חלקם איגודי ערים, חלקם תאגידים חזקים, כמו למשל חברת "הגיחון". חברת "הגיחון" מספקת היום שירותים, למיטב ידיעתי, גם למספר רשויות מקומיות אחרות, כמו מבשרת.
דודי קופל
¶
זה בדיוק מה שהסברתי. אנחנו לא נכנסים כאן לעולם ההסכמי. זה בדיוק העולם ההסכמי. כיום יש הסכם, שהם מספקים עבור המועצה האזורית מטה יהודה, למשל. אנחנו לא רוצים להיכנס למקום הזה ולהגיד שאם יש ביניהם הסכם זה אומר בהכרח שאתה גם קובע לעצמך את כל הרגולציה שעכשיו קבענו במסגרת הזאת. אם אתה רוצה – תבוא ותבקש. זה גם לא כל-כך מסובך, בסך הכול אתה תבוא לבקש. זה שונה לגמרי מאיגוד ערים שנמצא בתחומו וכולל בתוכו כבר כיום את מתן כל שירותי ההולכה והטיפול לכל מי שנמצא בתוכו.
איתי חוטר
¶
שאיגוד ערים זה הייעוד שלו מלכתחילה, ותאגיד מים וביוב רוצים שיקים חברה-בת שזה יהיה העיסוק שלה.
מירה סלומון
¶
ואז צריך אישור כי זה מטרה חדשה.
אם אפשר לשאול על משהו שלא הוזכר לדעתנו, או שאנחנו לא מצויים מספיק בפרטים. באיגוד ערים מי בדיוק מקבל את ההחלטה שתבקש להפוך להיות חברת ביוב?
מירה סלומון
¶
אני שואלת, אם ההחלטה של איגוד ערים לבקש שתהפוך להיות חברת ביוב היא של מועצת האיגוד אז למה אנחנו מוותרים בעצם על הרשויות המקומיות כאן? זה גם שינוי חשוב. מאיגוד ערים שנותן שירותים לרשויות החברות בי אני הופך לאיגוד ערים מרחבי, לחברה המרחבית. למה כאן אנחנו מוכנים לוותר על ההחלטה של מועצת הרשויות המקומיות החברות באיגוד?
מירה סלומון
¶
אם לפני כן אמרנו שהסעיף הזה לוקח בחשבון שאיגוד ערים שהוא חברת ביוב, מעצם ההקמה שלו כאיגוד ערים עבר כבר את האישורים של הרשויות המקומיות ולכן לא צריך את זה פעמיים, זה נכון כאשר מדובר באיגוד ערים. אבל שאלנו מי באיגוד הערים מחליט לבקש להפוך להיות חברת ביוב, כי חברת ביוב כבר לא נותנת אך ורק לרשויות המקומיות החברות בה.
מירה סלומון
¶
אז למה אנחנו מוותרים על האישור של הרשויות המקומיות? הרי אנחנו כרשויות מקומיות הפכנו לאיגוד כדי לתת שירות לרשויות שחברות באיגוד, לא כדי להפוך להיות חברת ביוב שנותנת שירות לכל המרחב. למה מוותרים עליהם?
מירה סלומון
¶
אבל יש באיגודי ערים גם מועצה ובמקרים מסוימים מועצת האיגוד לא מייצגת את הרשויות המקומיות החברות בה, לא תמיד היא מייצגת את הרשויות המקומיות.
דודי קופל
¶
אני חוזר למה שדובר עליו קודם. אישור המועצה המקומית במקרה של תאגיד הוא רק כאשר התאגיד מוחזק בידי מועצה אחת. במובן זה, זה הרבה יותר דומה לתאגיד שמוחזק בידי מספר מועצות. כפי שהדירקטוריון מאשר במקרה של חברה שמוחזקת בידי מספר מועצות, כך גם באיגוד ערים זה צריך להיות מועצת האיגוד.
דודי קופל
¶
מה שאמרתי קודם הוסכם. אמרתי קודם שכאשר מדובר בתאגיד שמוחזק בידי מספר רשויות יהיה אישור של הדירקטוריון. זה לא שונה מהותית- - -
דוד וינברג
¶
יש את איגוד ערים "דן" של תל-אביב ורמת-גן וכולם, כל 7 הרשויות המקומיות. אז הם לא יחליטו אם הם לא רוצים.
מירה סלומון
¶
לא תמיד הם יכולים לקבל החלטה. החלטה של מועצת האיגוד לא תמיד מייצגת את הרשויות המקומיות.
איתי חוטר
¶
בייחוד שבאיגוד ערים נציגי הרשויות המקומיות שחברים באיגוד הערים חבים נאמנות קודם כול לאיגוד הערים, כמו בתאגידי המים והביוב.
דודי קופל
¶
"
בסעיף 6ט –
בכותרת השוליים, אחרי "נושי חברה מתמזגת" יבוא "ונושי ספק שירותי ביוב";
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1) הוראות סעיף זה יחולו לעניין חברת ביוב, בשינויים אלה:
בסעיף קטן (א), במקום "חברות אזוריות" יקראו "חברות ביוב" ובמקום "החברות המתמזגות" יקראו "ספקי שירותי הביוב";
בסעיף קטן (ב), במקום "חברה אזורית" יקראו "חברת ביוב", במקום "מחברה מתמזגת" יקראו "מספק שירותי ביוב" ובמקום "נושי חברה מתמזגת" יקראו "נושי ספק שירותי ביוב";
בסעיף קטן (ג), במקום "נושה חברה מתמזגת" יקראו "נושה ספק שירותי ביוב" ובמקום "לחברה האזורית" יקראו "לחברת הביוב";
בסעיף קטן (ד), במקום "החברה האזורית" יקראו "חברת הביוב" ובמקום "מהמיזוג" יקראו "מצירוף ספק שירותי הביוב";
בסעיף קטן (ה), במקום "לנושה החברה המתמזגת" יקראו "לנושה ספק שירותי ביוב" ובמקום "לבין החברה המתמזגת" יקראו "לבין חברת הביוב";
בסעיף קטן (ו), בסופו יקראו:
""נושה ספק שירותי ביוב" – נושה שהתקשר עם ספק שירותי ביוב טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב לחברת ביוב, לעניין תשתית הולכה וטיפול.";"
אסביר את המהות. אנחנו מאמצים כאן הסדר שקיים היום לגבי הצטרפות של תאגיד לחברה אזורית. בהסדר הזה ניתן מענה לקושי, שבו כאשר תאגיד מצטרף לחברה אזורית עלולה להיווצר פגיעה בנושים של אותו תאגיד מצטרף. הם אומרים: אנחנו נתנו הלוואה לתאגיד פלוני, עכשיו הוא נמצא בתוך חברה אזורית. מה עשינו רע? ואז יכול להיווצר מצב שהחברה האזורית, במקרה הזה חברת הביוב, לא מצליחה לעמוד בתשלומים. לפיכך נוצר כאן הסדר שבו המדינה בעצם נותנת גיבוי. במובן מסוים המדינה לוקחת על עצמה את האחריות על אותו חוב שבמקרה הזה חברת הביוב לא מצליחה לעמוד בהשבה שלו.
תומר רוזנר
¶
יש לי הערה על המהות. על הנוסחים אני לא מתווכח. לדעתי עירבתם כאן מין בשאינו מינו. ההסדר הזה היה נחוץ בחברה אזורית כאשר כפו על תאגיד פלוני, או התכוונו לכפות על תאגידים פלוניים להעביר את עסקיהם לחברה.
היו"ר יעקב אשר
¶
אבל כאן רוצים למנוע, שזה לא יהיה בשיקול שלך, שלא תקבל אותם לחברה בגלל שיש שינוי בחוק.
היו"ר יעקב אשר
¶
הנושה של הספק שהיום הוא נושה של החברה, אז אתה מגן על החברה. אם המדינה לוקחת אחריות- - -
שירה ברגמן
¶
כאשר הספק מעביר את האחריות לחברה האזורית הוא גם מעביר אליה את הבעיות ולכן אנחנו מגנים על החברה.
שירה ברגמן
¶
אני מבינה את הרציונל של מה שאמרת, שבמהות ההסדר כאן לכאורה מגן על הנושה של הספק, אבל הנושה של הספק עכשיו בא לדפוק על הדלת לא של הספק אלא של חברת הביוב.
תומר רוזנר
¶
נכון, אבל הגנה על הנושה זה לא מה שאתם רוצים. אתם רוצים להסיר את המכשלה של הנושים מפני המהלך הזה.
תומר רוזנר
¶
אנחנו רוצים שהנושים לא יהוו מכשלה. לכן צריך להסדיר את הנושא הזה כי לפחות בהסכמי שעבוד שאני מכיר, ברובם נכללת הוראה שאסור להעביר למישהו אחר בלא הסכמת הנושה. אנחנו לא רוצים שתהיה הסכמת נושים. אנחנו אומרים: תמורת זה שאנחנו מוותרים על הסכמת נושים – ואת זה צריך להגיד, שלא תידרש הסכמת נושים להעברה, אלא אם כן זה נאמר ואני לא יודע- - -
תומר רוזנר
¶
השוני בין המהלך הזה למהלך התאגוד האזורי הוא שמהלך התאגוד האזורי כפוי על שני הצדדים. כאן הצד האחד הוא וולונטרי, זה שצריך לבקש. הוא לא יוכל לבקש בלא הסכמת הנושים לפי ההסדרים שנהוגים במשק. זאת אומרת, אם יש לי שעבוד של בנק, הוא יגיד לי: אתה צריך את הסכמתי לבקש לעבור לחברה.
היו"ר יעקב אשר
¶
אבל זה לא רק במקרה שמישהו מצטרף לתאגיד אלא גם כאשר מקימים את התאגיד ביחד ובאים כמה וכל אחד בא עם הצרות שלו.
תומר רוזנר
¶
ההבדל בין שם לכאן הוא ששם המהלך היה כפוי על שני הצדדים. פה חייב אחד ליזום אותו ולבקש אותו. שם לא הייתה לו ברירה, הבנק לא יכול היה להגיד לו: "אתה לא מתמזג" כי החוק אומר שאתה מתמזג. לכן גם עשיתם את ההגנה על הנושים כי הם איבדו את הזכות שלהם לווטו.
שירה ברגמן
¶
השאלה אם הוא צריך להגיד באופן מפורש שהוא יכול לעשות את זה בלי הסכמת הנושים, או להגיד: אתה עושה את זה ואנחנו מגנים עליך מפני מה שקורה אם הנושים שלך לא מסכימים.
דודי קופל
¶
"
בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין ספק שירותי ביוב שהצטרף לחברת ביוב משותפת, וחברת ביוב משותפת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:"
דודי קופל
¶
תיכף נסביר.
"
בכל מקום, במקום "הרשות המקומית" יקראו "ספק שירותי ביוב";
במקום "והחברה" יקראו "וחברת הביוב המשותפת" ובכל מקום, במקום "החברה" יקראו "חברת הביוב המשותפת";
ברישה, אחרי "המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות המקומית" יקראו "ואם לא היה ארגון מייצג לעובדי ספק שירותי הביוב – ביניהן לבין עובד ספק שירותי הביוב.";"
סעיף 8 המקורי עסק בעולם של התאגוד ובאפשרות להעברת עובדים מהרשות המקומית לתאגיד.
מירה סלומון
¶
בתאגידי מים אין לנו הרי את העניין של הוולונטריות. אם אמרנו "יציאה וולונטרית" אז אפשר גם לייצר הסדר של השאלה כדי שזה לא יהיה חקוק בסלע.
דודי קופל
¶
אנחנו רוצים לאמץ הסדר דומה ולהחיל אותו על מקרה שבו תאגיד קיים הצטרף לחברת ביוב משותפת, אפשרות להעברת עובדים מאותו תאגיד לחברת הביוב המשותפת.
תומר רוזנר
¶
גברת סלומון, אמרנו כבר קודם שאתם תעברו על הסעיפים שמוחרגים ושלא מוחרגים ואם תהיה לכם התייחסות תדברו שם.
דוד וינברג
¶
הסעיף המקורי דיבר על יחסים בין- - -. ההקבלה של זה היא מערכת היחסים בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב המשותפת. לכן התייחסנו לשניהם בסעיף (א1). לכן אנחנו אומרים שההוראות יחולו לעניין ספק שירותי ביוב שהצטרף לחברת ביוב משותפת, ויחולו גם על חברת ביוב משותפת, כי זה מערכת היחסים ביניהם.
דודי קופל
¶
"
אחרי סעיף 9 יבוא:
"העברת נכסים לחברת ביוב
9א.
ספק שירותי ביוב המצטרף לחברת ביוב משותפת יעביר לחברת הביוב המשותפת את כל זכויותיו בתשתית ההולכה והטיפול שלו."
אנחנו מדברים על חברת הביוב המשותפת ומי שמצטרף אליה מעביר את הזכויות בתשתיות ההולכה והטיפול שלו.
"
ביקש ספק שירותי ביוב במרחב ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב שבאותו מרחב ביוב –
יעביר הספק לחברת הביוב זכויות בתשתית ההולכה והטיפול ששימשה למתן שירותי הולכה וטיפול על ידו, ערב יום המעבר כמשמעותו בסעיף 11(ג), תמורת כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 11(א)(4), ועד לקביעת כללים כאמור – בהתאם להוראות שייתן הממונה לשם יישום פסקה זו.";"
מירה סלומון
¶
זה בהתאם לכללים שקבעה המועצה. עד לקביעת כללים זה צריך להיות בהתאם להוראות שנותנת המועצה?
דודי קופל
¶
אמרנו שאם יש כללים אז הם כמובן רוחביים ולכן הם חלים על כל ספקי הביוב. זו הוראה כללית ולכן צריך כללים. פה מדובר על מקרה בודד שבו צריך אישור פרטני ולכן זה מתאים יותר לממונה מאשר למועצה. זה הרעיון שעמד מאחורי הסעיף.
דודי קופל
¶
לא.
"
רשאי הספק להעביר לחברת הביוב התחייבויות בהתאם להלוואות שנלקחו על ידו, תמורת זכויות בתשתית ההולכה והטיפול שלו, כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי סעיף 11(ב) בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה."
רוני טיסר
¶
יש לי שאלה. הגדרתם "תשתית הולכה וטיפול" כתשתית שנמצאת מחוץ לתחום הרשות המקומית, אבל לפי ההסבר שנתתם לנו קודם לפעמים יש תשתיות הולכה וטיפול שנמצאות בתוך הרשות המקומית. אתם לא רוצים אפשרות- - -
איתי חוטר
¶
כתבתם פה: "התחייבויות בהתאם להלוואות". יש התחייבויות רק בהתאם להלוואות? מה דינם של הסכמים והתקשרויות?
היו"ר יעקב אשר
¶
הוא מדבר בעד עצמו, אבל עד לרגע זה הוא לא מדבר אלינו, אז יש כאן איזו בעיה. זה שהוא מדבר עם עצמו, זה לא רע...
דודי קופל
¶
אז בכל זאת אדבר בעדו. סעיף קטן (א) מדבר על עולם של הצטרפות לחברת ביוב משותפת. בסעיף קטן (ב) אנחנו מדברים על מקרה שבו ספק שירותי הביוב ביקש לקבל שירותים מחברת הביוב.
תומר רוזנר
¶
בואו נתחיל בסעיף קטן (א). האם יש הסדר בחוק לגבי איך התהליך הזה מתבצע? אולי זה מופיע כבר בחוק הקיים, אני לא זוכר. פה אתה קובע חובה קומפולסורית של העברת זכויות. ראשית, אני לא יודע מה זה "זכויות", אלא אם כן יש הגדרה שאני לא מכיר, זה יעזור לי מאוד. שנית, האם יש הסדר שקיים כבר – אני מניח שזה הסדר ששאוב מההסדר של התאגוד המקורי, שהרשות המקומית צריכה להעביר את הזכויות.
דודי קופל
¶
לא המצאנו את הגלגל. בסעיף 11 נתייחס לזה. יש התאמות לסעיף 11, שזה ההסדר הקיים, ויש התאמות גם לעניין הזה.
דודי קופל
¶
בסעיף קטן (ב) אנחנו מדברים על מקרה שבו ספק שירותי ביוב מבקש לקבל שירותים מחברת ביוב, בין אם היא חברת ביוב משותפת ובין אם היא חברת ביוב שאינה חברה משותפת. ברירת המחדל שאנחנו מדברים עליה היא שאין העברת נכסים, אנחנו לא מתייחסים לכך. מתי נעשית העברת זכויות? כנגד כל השקעה חדשה שתעשה לאורך הזמן חברת הביוב בתשתיות ההולכה והטיפול, שנשארות בשלב ראשון כזכויותיו של ספק שירותי הביוב, יירשמו זכויות לטובת חברת הביוב. זה ההסדר הראשון.
דודי קופל
¶
אפשרות שנייה, אנחנו נותנים כאן אפשרות להעברת חוב מספק שירותי הביוב לחברת הביוב כנגד זכויות בתשתיות ההולכה והטיפול שלו.
דודי קופל
¶
ככל שיש מניעה בהקשר הזה מצד הנושה אנחנו לא מתערבים, אנחנו לא נכנסים להיבט הזה, לא מתערבים ביחסים בין הנושה לבין החייב.
תומר רוזנר
¶
אז למה צריך להגיד את מה שנכתב בפסקה (2) בהצעת החוק, שהוא יכול להעביר את ההלוואות שלו? אם זה בהסכמת שני הצדדים, למה צריך להגיד את זה בחוק?
דודי קופל
¶
נכון שאפשר לעשות את זה, כפי שניתן גם להעביר סתם כך זכויות בתשתיות ההולכה והטיפול ואנחנו לא מתערבים בזה. אבל בהקשר הזה כן חשוב לנו שיהיה אישור הממונה על המהלך.
שירה ברגמן
¶
הרי מה זה אומר? האופציה החלופית הרי היא להעביר נכס במלואו ולשלם בעבורו את מלוא העלות שלו. באקט של עולם התאגוד הדבר נעשה פחות או יותר כך: תשתית קיימת נמכרה למעשה מן הרשות המקומית לתאגיד בכל מיני הסדרים של הלוואות וכדומה. מה זה אומר? זה אומר שהתאגיד החדש שקם נושא על עצמו את החובה לממן את אותן תשתיות שנקנו. התשתיות האלה כבר מומנו על-ידי הציבור. לתאגיד אין כסף פרט לגבייה של תעריפים מן הציבור. אז בעצם הציבור מממן את המעבר בין הרשות המקומית לבין התאגיד, בעוד שהציבור כבר מימן את זה פעם ראשונה גם כשהרשות המקומית הקימה את הנכס הספציפי. לכן אמרנו: זה נעשה פעם אחת, זה היה כנראה מחויב בשעתו, הפעם צריך לייצר הסדר שלא גורם לקנייה שלישית של אותו נכס. לכן ההצעה היא זאת: התאגיד שמוסר לחברת הביוב – הוא לא מוסר את הנכס אלא מוסר את הזכויות. הנכס עצמו נשמר בספרים שלו. הוא מקבל גם הכרה בהון בעבור הנכס שנשאר אצלו בספרים כי לצורך העניין הוא השקיע את ההון הזה. החלקים הנוספים, השדרוגים וההשקעות נעשים על-ידי חברת הביוב, כי זה הרי כל הרעיון, וזה נרשם בספרים של חברת הביוב.
מירה סלומון
¶
יש לנו הערה, בבקשה, אדוני. ההסברים שנתנה נציגת משרד האוצר היו מקובלים עלינו, זה בסדר. הבעיה היא שבנוסח לא ברורה לגמרי האבחנה, ההסבר, המהות שדובר עליה, ואסביר את הכוונה שלי. כתוב: "יעביר הספק לחברת הביוב זכויות בתשתית ההולכה והטיפול ששימשה למתן שירותי הולכה וטיפול על ידו, ערב יום המעבר, תמורת כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול...". לכאורה אפשר לפרש את המשפט המורכב מאוד שהרגע אמרתי בשני אופנים. האופן האחד, אני מעבירה את הכול עכשיו תמורת השקעות חדשות שאני יודעת שאני הולכת לקבל. האופן השני הוא העברה זוחלת.
דודי קופל
¶
"
אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי סעיף 11(ב), תבוא חברת הביוב לעניין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום המעבר כמשמעותו בסעיף 11(ג), במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי חברת הביוב, ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות חייב כלפי בעל השעבוד יחד עם חברת הביוב.
רישיונות שניתנו לפי חוק המים, לספק שירותי ביוב, וכן חובות שהוטלו עליו בהוראות לפי אותו חוק, יועברו לחברת הביוב החל מיום המעבר כמשמעותו בסעיף 11(ג); אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות לפי החוק האמור.";"
שירה ברגמן
¶
התחלנו באיחור של שעה, בשעה 13:00 במקום ב-12:00. יכול להיות שאנחנו רוצים להתקדם בעוד סעיף או שניים או שאנחנו עוצרים עכשיו?
היו"ר יעקב אשר
¶
זה קצת בעייתי. גם ממני ביקשו "תוך כדי תנועה" שאנהל את הדיון אבל אמרתי שאוכל לנהל אותו עד שעה 15:00 כי אני צריך לצאת, וגם לתומר רוזנר יש ישיבה פנימית כדי לקדם הצעת חוק אחרת אז כנראה נסתפק בזה.
הדברים שנאמרו כאן וסוכמו יבואו כבר בנוסח המתוקן.
מירה סלומון
¶
הייתה לנו הערה על סעיף קטן (ד). זה בדומה לסמכות ההאצלה אל מול סמכות ההעברה שדיברנו עליה בעניין האשכולות. כאשר יש לנו את הרישיונות לספק שירותי ביוב שמועברים לחברת הביוב אז קיים חשש כלשהו שיום אחד אם ספק הביוב ירצה לצאת מחברת הביוב הוא יצטרך לפתח את כל הרישיונות בחזרה, ואולי גם לא יקבל אותם. לכן זה מזכיר מאוד את הנושא של האצלה אל מול העברה, כלומר אני יכול גם לשמור לעצמי אולי את הרישיון. זה אחת הנקודות שאנחנו עוד צריכים ללבן בעניין הוולונטריות ביציאה. נדבר על זה בהמשך אבל אני מציפה שזה אחד הדברים שאנחנו צריכים לעסוק בו.
היו"ר יעקב אשר
¶
זה נרשם לפרוטוקול, למרות שבסוף זה יגיע לידי פתרון כזה או אחר. אני רוצה להזכיר לכם שהיו שני דברים עיקריים ואנחנו נטפל בשניהם, ויכול להיות שזה ייגמר בתיקו.
משרדי הממשלה, אני רוצה לנעול את הדיון. לפני כן, שוב אני מבקש כבר להטמיע את הדברים הללו בנוסח, כמובן לא בשבת, ולהעביר את זה ללשכה המשפטית של הוועדה וכמובן גם לשלטון המקומי.
אני מדגיש שוב את מה שנאמר בתחילת הדיון, כהמשך לדיון הקודם, אתם נשלחתם לעשות שיעורי בית, הגעתם להבנות בכל הנושאים למעט שניים שיש לגביהם מחלוקת, שמשיג עליהם השלטון המקומי, ואנחנו נגיע בהמשך הדרך לפתרונות של הדברים הללו.
תומר רוזנר
¶
ברשותך, אדוני, אבקש עוד בקשה מנציגי הממשלה והשלטון המקומי. כדי לחסוך את הדיונים בפרטים במהלך העבודה תשתדלו את אותם דברים שבהם יש הערות פרטניות על הנוסחים וכולי להעביר לממשלה ואולי גם אלינו אם תרצו ולא לחכות לדיון בוועדה.
היו"ר יעקב אשר
¶
גם בהמשך, לגבי הנוסח, יש דברים שעליהם החלטנו היום, תטמיעו אותם כבר הלאה ואז נחסוך עבודה, כי אחרת זה פינג-פונג של עבר, הווה, עתיד וזה לא יסתיים. זו הערה טכנית שיושב-ראש לא צריך להיכנס אליה, אבל אני דואג פה לתומר רוזנר.
תודה רבה. שבת שלום לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:05.