הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 545

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, ח' בכסלו התשע"ז (08 בדצמבר 2016), שעה 12:30

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)(הוראת שעה), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

באסל גטאס

מיקי לוי

עודד פורר

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

גיא גולדמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

איליה כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

צח בור - שדלן/ית

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)(הוראת שעה), התשע"ז-2016

על סדר היום תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. דיברנו על זה. יש בעיה עם הנושא של פיצוי כאשר יש אסון טבע. יש בעיה גדולה עם העניין הזה כאשר שר האוצר או השרים הנוגעים בדבר צריכים לקבל החלטה, כשיש אירוע גדול, כמו שהיה עכשיו. באירוע הגדול יכול להיות שיהיו כאלה שייפלו בין הכיסאות. אני מציע, היות וזה דחוף, לתת סמכויות לשר האוצר. אני רוצה שתתווסף לחוק מעין מטריית גג לגבי הנושא של פיצויים. זה לא עולה כסף אלא שלשר יהיו סמכויות.

אני רוצה להקריא. זה בעצם חוק שהציע אותו חבר הכנסת טרכטנברג. אם נצטרך ללכת בהליך רגיל, זה יהיה מאוד ארוך ומאוד קשה. יש כאן דבר שהוא דחוף שנותן סמכויות.

אני מבקש להוסיף סעיף 36ב) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים.

אנחנו רואים את זה פעם ראשונה.

נדמה לי שיעל מבורך קיבלה את זה ממני. מה זה משנה? קיבלתם עכשיו. יש לכם את היום כל היום, את יום שישי עד הדלקת נרות, את מוצאי שבת אחרי נר הבדלה ואחרי כן חצי שנה כי לא נראה לי שחוק ההסדרים הולך לעבור כאן.

בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א-1961, אחרי סעיף 36א יבוא.

36ב. פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע

שוכנע שר האוצר כי התקיים נזק עקב אסון טבע שגרם לפגיעה כלכלית למספר רב של ניזוקים, רשאי הוא לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי ישולמו פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע בשיעורים, בסוגים ובתנאים שיקבע כאמור ובלבד ששיעורי הפיצויים לא יעלו על שישים אחוזים מהנזק שנגרם לניזוק.

זה כדי לא לתת לחברות הביטוח לצאת מהעניין.

כמה אחוזים?

שישים אחוזים.

על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי נזק עקב אסון טבע המבוטח בחוזה ביטוח, ישולמו הפיצויים על ידי חברת הביטוח בשיעורים, בתנאים ולפי הוראות חוזה הביטוח.

בסעיף זה, "נזק עקב אסון טבע" – נזק הנגרם לתשתיות, לנכס, למבנה מגורים, לרכוש, לציוד או לכל קניין אחר עקב תופעת טבע בעלת היקף, עוצמה ומשך זמן חריגים או עקב הצטברות חריגה של תופעות טבע לרבות עקב אחד מאלה:

אסון טבע גיאולוגי.

אסון טבע הקשור במים.,

אסון טבע הקשור במזג האוויר.

אסון טבע הקשור באש.

זאת מהפכה.

אבל זה לא עולה כסף.

אם תהיה רעידת אדמה חס וחלילה, כל מי שייפגע בביתו יפוצה בדרך הזאת.

לא.

לשר האוצר תהיה סמכות להחליט.

יש סמכות. צריך אישור של הוועדה. יש לנו עכשיו בעיות. הייתה שריפה. דיברנו על זה בישיבה כשזה עלה. יש דברים ששר האוצר רוצה לפתור אבל אין לו סמכות. אלה לא נפגעי פעולות איבה ולכן זה לא קשור למס רכוש. אין ביטוח ולכן אין חברת ביטוח שתפצה והשר רוצה לעזור להם. אין להם בית, הוא רוצה לעזור להם ואין לו שום סמכות.

נכון, כי החוק של מס רכוש סוגר אותו.

אפשר לעשות את זה רטרואקטיבי?

לא. אי אפשר ולא כדאי לנו להתעסק עם זה. לזכותו ייאמר, הוא פתר את זה. נשארו כמה בעיות קטנות כמו בית מאיר אבל זה ייפתר.

אז זה נותן לו אפשרות להתמודד עם העניין. אני ארצה להצביע על זה בזמן ההצבעות על חוק ההסדרים. אני אבקש להצביע על זה. זה לא עולה כסף. אם אפשר לצלם את זה ולהעביר לכולם. אני חושב שזה דבר נכון. העיתוי נכון, המנגנון נכון וזה לא עולה שקל. זה מאפשר אם חס וחלילה קורה משהו שהוא דרמטי, נותן סמכות - עם אישור הוועדה שזה ההיבט הציבורי הגדול יותר – כדי לפצות את האנשים שאכן על פי קריטריון שהוא יקבע ועל פי מנגנון שהוא יעשה אותו ויביא אותו לכאן, הוא יכול לשלם את זה.

לא למדנו את הנושא לעומק. הוא מובא עכשיו בפנינו פעם ראשונה. לגבי קרן מס רכוש - - -

המקור הוא הצעת חוק של חבר הכנסת טרכטנברג. כתוב "אל תמנע טוב מבעליו". יש כאן שינויים כדי שזה לא יחייב כי אם זה יחייב, אני יודע שתתנגדו.

מעבר לעלות התקציבית שהיא תלויה בשיקול דעת שר האוצר, יש כאן בסוף עניין של קרן מס רכוש שמיועדת למטרה מסוימת. היא מיועדת לאותם נפגעי טרור, לאותם נפגעי איבה. כבר קרה בעבר וראינו את זה במלחמת לבנון שבאירוע בעצימות מוגבלת, לא אירוע הכי קטסטרופלי שיכול היה לקרות לנו, הכסף בקרן מס רכוש כמעט ואזל.

לא הבנתי. הכסף אזל?

הכסף בקרן מס רכוש בזמן מלחמת לבנון שיועד רק עבור פיצוי ישיר ועקיף לאותם אנשים שנפגעו במלחמת לבנון, כמעט ואזל.

אתה מדבר על 2006.

נכון. 2006. לכן, אם אנחנו מעמיסים עוד דברים שיצאו מתוך קרן מס רכוש, עשוי להיווצר מצב, וזה משהו שצריך לבדוק אותו - - -

זה לא המצב היום מבחינת הכסף.

היום יש הרבה כסף בקרן מס רכוש.

מה מקורות הקרן?

מס רכוש ומס רכישה.

אין מס רכוש. מס רכוש הוא אפס. מס רכישה.

מאוד יכול להיות – ואני אומר את זה כאן על השולחן – שאתם תבואו לוועדה, נדרוש מכם להמליץ על מקורות נוספים שאוספים אותם שקל לשקל.

יש היום הרבה כסף במס רכישה.

אני יודע אבל מה שהוא אומר זה שעלול להיווצר. אם יהיה, לכו הביתה, תעשו סימולציה, תעשו חשבון כלכלי האם - אני סתם אומר. פעם הייתה אגרת רדיו שלא קיימת היום - צריך מקור תקציבי נוסף שלא ניקלע לדבר הזה שהוא לא עושה בור תקציבי לאוצר, שהוא רק מתאסף משנה לשנה. אם יש מקור כזה שמביא שישים-שבעים מיליון שקלים, זה כסף קטן אבל במצטבר זה הופך לכסף גדול.

גם אתם, בעיקר ברשות המסים, תבואו ותגידו איזה מקור שלא יגרום לבור תקציבי בתקציב המדינה יכול להצטרף לטובת הקרן כדי שלא נמצא את עצמנו חס וחלילה ביום מן הימים בבור גדול.

אני ניסיתי לעשות סימולציה כאשר בוועדת הכספים בפעם האחרונה התגלה לעינינו שבעצם באסון טבע כבד אין שום מחויבות למדינה כלפי התושבים. בארצות הברית, אני הבנתי שגם כן אין אבל יש מה שנקרא חוק עירוב. מספיק שהנשיא מחליט להכריז על אזור מסוים כעל אזור חירום, אז המדינה מכסה ונכנסת בעצמה. כאן אין את זה. אני כבר שלוש-ארבע שנים מבטח את הדירה הקטנה שלי.

איפה אתה גר?

בראמי. אנחנו קרובים לאזור רעידות אדמה. גם מבחינת צורת המבנים, מבני העמודים. בקיצור, אמרתי שאני שם 2,200, 2,300 שקלים בפוליסת הביטוח לשנה על הכול. חשבתי שצריך ללכת על מודל, כפי שאמר עכשיו מיקי, מודל של משהו שיצטבר. אני לא יודע אם יש מודל כזה במדינות אחרות.

בדקנו.

האם אפשר ללכת לביטוח, לסוג של ביטוח מבנים.

מה קורה במדינות אחרות?

עשינו בדיקה ראשונית לגבי הדבר הזה. אגף שוק ההון, הממונה על הביטוח, אמר לנו שזה נושא מאוד מאוד לא שכיח שיש ביטוח כנגד אסונות טבע מטעם המדינה. יש לדוגמה בתורכיה חברה ממשלתית שמטפלת בנושא הזה.

מה קורה כשמתרחש אסון גדול במדינות אחרות ואנשים מאבדים את כל רכושם?

בסוף בדרך כלל המדינה – ראה דוגמה בנושא של קרן מס רכוש – מתערבת בעיקר בעניינים בהם יש איזשהו כשל ביטוחי בשוק הפרטי.

קרן מס רכוש מתערבת מתי שיש נפגע פעולות איבה. כאשר יש כשל ביטוחי הקרן לא יכולה להתערב.

אני מתכוון כשל ביטוחי במובן שהשוק הפרטי לא מבטח כנגד נפגעי פעולות איבה.

קרו בוועדה שני דברים. עד היום לא עסקנו בזה. הגיע לכאן שר הביטחון ודיבר על תקציב משרד הביטחון. התברר לנו שבשעת חירום אין כל כך קשר בין המשרדים שנוגעים בדבר. זה נכון שמשרד הביטחון הוא משמעותי, אבל הוא לא המפקד. אני אמרתי, ואנחנו הולכים לעשות את זה, שאנחנו נקיים דיון לגבי מה קורה כאשר יש מצב חירום ואיך מטפלים בזה. התקיים דיון על העניין הזה. זה חלק אחד.

היה דיון על נזקי השריפה ואני באמת משבח את המשרדים במקרה הנוכחי, שר האוצר ומשרד האוצר והמשרדים האחרים. התברר לנו את מה שאנחנו כבר יודעים שאנחנו מדינה שבכלל לא עוסקת במצב שבו יהיה מצב חירום ונעמוד עם הלשון בחוץ. אנחנו לא מתמודדים עם זה. בורחים מהעניין. לא מתמודדים עם רעידת אדמה, לא מתמודדים עם אסון טבע גדול שיכול לקרות כאן. אנחנו לא מתמודדים עם זה.

זה מה שמיקי לוי אמר לגבי הנושא הזה ומהיכן יבוא הכסף. אני חושב שזה מציף את הבעיה. החוק הזה, אם אנחנו מאשרים אותו, מציף את הבעיה. לא פותר אותה אבל מציף אותה, גורם לכם להתחיל לחשוב מה אנחנו עושים במקרה חירום כזה או מקרה חירום אחר. אתם ניסיתם – אתם, הכוונה, הקודמים לכם – לקחת כסף מקרן הגז למקרי חירום ואני התנגדתי. אני הייתי באופוזיציה. התנגדתי מכיוון שאני חושב שהכסף של הגז צריך ללכת לפרויקטים שהם פרויקטים שלא נמצאים בתקציב המדינה. הכנסנו סעיף שאם יקרה משהו בסדר גודל גדול, ייקחו מזה כסף כהלוואה ויצטרכו להחזיר אותו. אבל צריך למצוא פתרון.

לכן אני מבקש את התמיכה שלכם בחוק הזה שהוא לא עולה כסף אבל הוא מאפשר דיונים אמיתיים במקרה חירום קיצוני.

ברמה לאומית.

ברמה לאומית.

כמו שחבר הכנסת לוי אמר, יש כאן איזשהו עניין שיתכן שכן צריך לצבוע כסף לטובת הנושא הזה. צריך לחשוב על הסיכומים ולהתייעץ בהיבט הזה. כמו שחבר הכנסת גפני אמר, צריך לעשות השוואות בין-לאומיות ולראות מה קורה בעולם.

יש חברות ביטוח ענקיות שנותנות ביטוח למדינות מפני אסונות טבע?

לא.

עד ההצבעות אני מבקש לקבל תשובה שלכם. זאת בקשה אחת. בקשה שנייה היא שאני מבקש שהתשובה תהיה חיובית.

אולי עדיף שלא נהיה בלחץ זמנים בנושא הזה. בכל זאת, זה נושא מאוד כבד.

אני לא מבקש כסף. אני מבקש את העיקרון.

אבל העיקרון הוא מאוד כבד.

תנו לי תשובה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.