הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 306

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום חמישי, ח' בכסלו התשע"ז (08 בדצמבר 2016), שעה 11:30

סעיפים 11(1), (3), (4), (6) (7) וסעיף 12 לפרק ו' (רישוי עסקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

יעל גרמן

שרן השכל

יעל כהן-פארן

דוד ביטן

יהודה זמרת - יועמ"ש, משרד הפנים

חוה מונדרוביץ - אגף רישוי עסקים, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - לשכה משפטית, משרד הפנים

סיון להבי - מנהל לשלטים, משרד הפנים

אביעד נימקובסקי - משרד האוצר

אריאל יוצר - רכז פנים ושלטון מקומי, משרד האוצר

אפרת ברנד - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר

רוסלאן עותמאן - עוזר ראשי, משרד המשפטים

גילי צימנד - ראש אגף תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

איילת לוי - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

דוד וינברג - מהנדס ארצי תכנון וקולחין, משרד הבריאות

אריק טייב - מנהל תחום רישוי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עופר בן אליעזר - ראש מועצת רמת ישי, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - מרכז השלטון המקומי

קרן גלאון לבני - הרשות הארצית לכבאות והצלה

רחל בציה - משטרת ישראל

נפתלי קאיקוב - מנהל אגף רישוי עסקים ,מכרזים ושילוט עירי, מרכז השלטון המקומי

איילת וסרמן - מנהלת אגף לרישוי עסקים, עיריית תל אביב-יפו

אסף אדלשטיין - מנהל המחלקה לשרות לקוחות, עיריית תל אביב-יפו

איתן פרנס

תומר רוזנר

לאה קריכלי

לאה קיקיון

סעיפים 11(1), (3), (4), (6) (7) וסעיף 12 לפרק ו' (רישוי עסקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

הסעיף הראשון שאנחנו מצביעים עליו הוא סעיף 11 להצעת החוק, פסקה (2) שעניינה רישוי בדרך של הצהרה. יש לנו הסתייגות אחת של המחנה הציוני. לפני כן יש לנו הבהרה.

בפסקה 11(2)(2), בעצם מדובר על הסעיפים שהחלנו את ההסדרים שחלים לגבי ההיתר המזורז על ההליך - - - אני אקרא: "על מתן אישור על יסוד תצהיר ועל רישיון או היתר זמני שניתנו על יסוד תצהיר לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 6(א)(2), 7(ב)(1)(ה), ו- 7(ג)(ד)(1) בשינויים המחויבים". אנחנו מוחקים את השינוי שהיה צריך להיות, ש- 6(א)(2)(3) לא יחול. הסעיפים שחלים על אישור על יסוד תצהיר הם 6(א)(2), 7(ב)(1)(ה) ו- 7(ג)(ד)(1). "ואולם, על מתן אישור על יסוד תצהיר לעניין שמירה על דיני הכבאות לא יחולו הוראות סעיף 6(א)(2) למעט הוראות סעיף 6(א)(2)(2) בשינויים המחויבים. המשמעות היא כזו: הסעיפים בחוק רישוי עסקים שמדברים על ביטול היתר מזורז, אם נתנו הצהרה כוזבת או אם ראו שהמצב המציאותי שונה מההצהרה, אז אפשר לבטל. זה יחול על תצהיר לגבי כולם, לגבי כל תנאי האישור – בריאות, חקלאות, כבאות – על כולם יחולו הסעיפים של ביטול הצהרה כזו. הסעיפים שדיברנו עליהם, על הסייגים- מתי אי אפשר לאפשר לאדם להגיש תצהיר, אז יש סייגים שחלים לגבי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – בריאות, חקלאות, הגנת הסביבה, למעט כבאות. בכבאות, הסייג היחיד שחל זה אם הגשת בעבר תצהיר כוזב ובוטל לך האישור בעקבות זה.

- - -

ההסתייגות של המחנה הציוני זה לגבי שיהיה ממונה ברשויות המקומיות שאחראי על - - -אז ההסתייגות שחבר הכנסת אראל מרגלית הגיש ושגם דב חנין הציג וגם יעל כהן-פארן גם הציגה בדיון, שיהיה ממונה ברשויות המקומיות שאחראי על מעקב ברשויות.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות של המחנה הציוני ודב חנין? ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההסתייגות – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההסתייגות של המחנה הציוני ושל חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תמו ההסתייגויות לפרק זה.

אנחנו מצביעים על סעיף 11(2) וסעיף 11א'.

אנחנו מצביעים על הסעיפים כפי שקרא אותם היועץ המשפטי. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיפים – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיפים 11(2) ו-11א' התקבלו.

תודה, הסעיף עבר.

אנחנו בעצם באים ומביאים חוק שבא להקל על הביורוקרטיה, על הרגולציה על העסקים הקטנים, כדי שיוכלו להתפתח בצורה יותר מהירה, בצורה יותר טובה. מי כמונו יודע שעסקים שרוצים להיות ידידותיים לסביבה עוד יותר קשה להם. הם בדרך כלל משלמים יותר כסף ויש עליהם יותר ויותר עלויות. אנחנו כן מעוניינים לקדם את הנושא הזה של עסקים שהם ידידותיים לסביבה, גם אם זה על ידי פטורים מדברים כאלה ואחרים, כי בסופו של דבר כולנו מרוויחים מזה – גם האזרחים, הציבור, וגם העסקים עצמם. זה פחות זיהום, זה משהו שכולנו מעוניינים בו, זה גם בהחלטת ממשלה – התחייבנו להוריד את הפליטות. עכשיו, כשאנחנו נותנים פטורים מכל מיני היטלים ודברים, חשוב שנוסיף לזה גם פטור מהיטל השבחה לגגות סולאריים. למה? זה החסם העיקרי שמונע מעסקים להציב פאנלים סולאריים שבסופו של דבר מטיבים עם כולנו – יוצרים סביבה יותר נקייה. אנשים לא מעוניינים לבוא ולעשות את זה גם כי הם חוששים מהביורוקרטיה, מהרגולציה, מההיטלים, כמה זה יעלה או לא יעלה, שמאות וכל הדברים האלה. בדרך כלל הרשויות לא גובות את זה, אפילו. עכשיו דיברתי גם עם ביבס והוא אמר שהוא אצלו לא גובה את ההיטל הזה. אבל מה? עסקים לא מעוניינים מלכתחילה להיכנס לזה, להיכנס לתוך כל התהליך הזה כי הם לא יודעים מה יהיה הסוף שלו.

יש רשויות אחרות, כמו, למשל, ירושלים או קרית מלאכי או אשדוד – שניסו לגבות את היטל ההשבחה הזה על הגגות הסולאריים. הם הגיעו לבית המשפט ובית המשפט פסק שלא, לא מחייבים אותם בסוף. מה שאנחנו מנסים ליצור זה - - -

בית המשפט בעצם יוצר חקיקה באמצעות הפסיקה. יוצר חקיקה חדשה.

להציב את הדברים האלה – זה עולה עשרות אם לא מיליוני שקלים. הם לא רוצים בכלל להיכנס לתהליך הזה כי הם לא יודעים אם הם יצטרכו לשלם תוספת או לא.

אם היתה פסיקה של בית המשפט בנושא הזה, אני מניח שכל המערכות מתארגנות ומתיישרות. למה צריך חקיקה?

כי אם אתה היום בעל עסק – בחוק כתוב שאתה כן תשלם היטל.

לא כתוב כזה דבר.

כתוב כזה דבר. אתה, כבעל עסק, תרצה להשקיע עכשיו עשרות אלפי שקלים ואז לשלם לעירייה את השמאי כי אולי בית המשפט - - - לא רוצים להיכנס לזה בכלל. אם אנחנו רוצים לעודד את זה אז צריך לחפש - - -

- - -

קודם כל בעיקרון צריך להבין שזה לא קשור לחוק שלנו. בעיקרון צריך להגיש הצעת חוק פרטית.

אל"ף, אני אומר שכן - - - זו דעתי, אבל אני רוצה להוסיף הערה אחת – שהנושא של הסולארי הוא נילווה לעסק, הוא לא העסק עצמו.

לחלוטין. וזה לא כולל גם - - -סולאריים על האדמה או דברים כאלה, רק על גגות.

מה העמדה שלכם? מה ההערכה התקציבית שלכם, אתה יודע?

לא. ברמה העקרונית אנחנו מאוד בעד לעודד את הפעילות, אבל, מאחר שזה מגיע ככה וגם אנחנו, גם משרד הפנים וגם השלטון המקומי לא מצליחים לאמוד את העניין הזה - - - בלוחות הזמנים - - -

- - -

כמה גבו עד היום?

הם לא עושים את זה - - -

מה העמדה של משרד הפנים?

אנחנו - - - -

למה?

כי אתה לוקח כסף מרשות מקומית, ואני מפחית לה בהכנסות - - -

אתה לא מפחית לה.

אתה לא מפחית כלום כי לא קורה כלום.

- - -

- - -

יש הבדל בין הפחתה ובין זה.

אנחנו פה כולנו כדי לעודד את העסקים אבל לא יכול להיות שעידוד העסקים יבוא על חשבון הרשויות המקומיות. רוצה הממשלה לעודד את העסקים, אין בעיה - - -

למה? לרשויות המקומיות אין עניין בעידוד העסקים אצלם? רק הארנונה והיטל ההשבחה, באמת - - -

דוד, לא יכול להיות שאתה עונה לכל אחד.

לא יכול להיות שכל פעם שרוצים לקדם משהו באים לרשויות המקומיות ומכניסים יד לכיס שלהם. רוצים לקדם את זה? חושבים חברי הכנסת והממשלה שרוצים לעזור לייצור חשמל סולארי? מעולה, שיחליטו שהם נותנים מענקים, שמחליטים שנותנים להם פטורים ממס הכנסה וכו'. למה הרשות המקומית היא זו שצריכה - - -

גם הרשות המקומית צריכה לתרום משהו כדי לקדם את המדינה. מה, אתם לבד במערכה?

אנחנו לבד במערכה.

מאחר וגם אני הגשתי את ההסתייגות הזו אני רוצה לומר: תראו, היום זה לא שמפסידים משהו כי הפרויקטים האלה לא קורים. אז זה לא שמפסידים משהו כי זה לא קורה. זה דבר אחד.

דבר שני, לא מדובר פה באיזה כמויות דרמטיות. אנחנו מדברים על גגות. דבר שלישי – יש כבר את הצעת החוק של פטור ממס הכנסה ומע"מ לגגות פרטיים ויש פחת מואץ לעסקים, בעצם כדי לעודד אותם. משרד האוצר בא עם הכלים שלו, ועכשיו, החסם שתוקע את זה בגגות גדולים מסחריים בעירייה זה היטל השבחה. אני אגיד עוד דבר: הרבה פעמים עיריות בסוף פוטרות, אבל זו כזו ביורוקרטיה ארוכה שלכולם כבר נשבר מזה, אז בואו נפתור את זה פעם אחת.

אנחנו, כוועדה מחוזית, כשהייתי בעברי, חיפה, מנהלת תיק על מפעל תעשייתי בחוף קיסריה, שלקח את כל הגגות שלו בלי שום בעיה, הקים עליהם מתקנים סולאריים, שאף אחד לא יחשוב שזה לשימוש עצמי או משהו כזה. ברור לכל מי שצופה – אפשר לראות את הרפתות, שאולי פרות אין בהן אבל הקימו בעצם גג כדי להקים עליו מתקנים סולאריים. זה לא דוד שמש, זה לא המתקן על בית מגורים. מישהו עשה השקעה גדולה, הקים את הגג, יש רפת חדשה - - -

אתה צריך לעודד את זה.

חברה', אתם חיים בעבר, נגמר כבר.

איתן. איתן, אין דברים כאלה פה.

לכן, המשמעות שבאה ואומרת - - - עוד פעם, יש מתקנים ביתיים, בוודאי מתקנים קטנים שמישהו לוקח - - - לא ניקח את הכנסת - - -

הקמת המתקנים הסולאריים עומדת בהלימה למטרות של המדינה. אנחנו רוצים להפחית את זיהום האוויר, רוצים להגביר את השימוש באנרגיות חלופיות. אז אתה צריך להבין – יכול להיות שיש איזשהו אובדן הכנסות, אבל אני לא יודעת אפילו לכמת את זה.

יחסית למטרה - - -

תגידו לי האם אי פעם מדדו את הנזקים הבריאותיים שנגרמים בגלל האנרגיות המזהמות? לא. אז יכול להיות שהמדינה תרוויח.

- - -

רבותי, לא צריך יותר. תודה. תראו, זו בדיוק הסיבה שחשבתי שצריך הצעת חוק פרטית. יש פה דיון שכשלעצמו הוא עמוק יותר, אבל מה שאני מציע זה כזה דבר: אני ארצה להגביל את זה בשטח. לדעתי בהצעה אנחנו נגביל את זה עד כ-200 מ"ר כמו בארנונה. אני לא אצביע על הפרק היום בגלל העניין הזה. אנחנו הרי לא גמרנו את החוק, אנחנו ממשיכים. אני כרגע רוצה לאפשר לכם לדבר עדיין עם האוצר, ואחרי זה אני אחתוך. זו אופציה.

תן רביזיה.

זו גם אופציה. יכול להיות שנצביע ואני אתן רביזיה על העניין. אין בעיה, אבל אנחנו רוצים לתמוך בנושא הסולארי, וגם ככה זה על גבול הרווחיות – הסיפור של התעריפים שנשחקים ומצד שני גם הפאנלים הולכים ומוזלים. יש לנו, כמדינה, אינטרס – גם ברמה ההצהרתית וגם ברמה העקרונית, לקדם את זה. אני לא מרגיש כרגע שיש פה משהו דרמטי מבחינת ההפסדים, ולכן אנחנו נגביל את זה ל-200 מ"ר, ולא לעסק עצמו ובוודאי לא על קרקע - - -

- - -

אני אתן דוגמה. היה לי דיון עם חלק מזרועות הממשלה שרוצות דווקא במסגרת שיקום שכונות לקחת בניינים ולשפץ אותם, לשים למעלה בהשקעה של המדינה גגות סולאריים ושבתקבולים שהיא תקבל – ועד הבית - - - הרי מדובר על אנשים מבוגרים וחלקם קשיי יום, שזה בעצם יהיה לתחזוקה של הבניין ואז הוא ייראה קצת יותר טוב. בחוק זה היום – אם הם נדרשים - - - הם פנו אלי בהיבט של ההשבחה. אז לכן אני אומר שמדובר בדברים קטנים. דרך אגב, 200 מ"ר זה דבר מאוד קטן, לא מדובר על מישהו שלוקח 20 דונם. לכן אני אומר, בגדול - - -

אני רוצה להעיר משהו על ה-200 מ"ר. אני בתחושה שזה גגות קטנים. הפוטנציאל של הגגות בארץ הוא מדהים והוא לא מנוצל. יש היום הסדרות של חברת החשמל, רשות החשמל – שזה סופר נגיש, יכול לספק את הצריכה - -

אני אסביר.

- - אבל היטל ההשבחה תוקע.

תקשיבי, סוגיית הסולארי זו סוגיה נפרדת ואני עשיתי עליה יום עיון רחב מאוד. זו סוגיה כבדה שלא קשורה לעניין של החוק שלנו כרגע. אני במסגרת החוק וההסתייגות שלכם מוכן להיכנס אליו בקטנה, על הדרך, אם איזה מישהו יש לו חנות קטנה – יאללה. רוצים לתקוף את כל הסוגיה? אני מוכן לעשות גם דיון בוועדה על זה, וגם הצעת חוק ולתמוך בה, כי אני מאמין שלשם המדינה צריכה ללכת, אבל לא מצאנו איזה - - - ועליו מקימים את כל העסק.

אז תבטל את הרביזיה.

אז אני אבטל את הרביזיה, בסדר.

אז הסיכום שאתם מגיעים אליו הוא שההסתייגות שהגישו חברות הכנסת הופכת, בעצם, לחלק מהצעת החוק של הוועדה בהגבלות הבאות: הגבלת שטח השכירות ל-200 מ"ר, והייעוד של הבניין שבו מדובר – עיקרו למגורים או לעסק, והסולארי הוא נילווה לעסק.

או למגורים.

- - -

מגורים לא צריכים את זה.

זה הסיכום. נגמר.

חברת הכנסת גרמן – הסתייגויות.

לא, זה לא פה. אני הגשתי הסתייגות לגבי ה-30 פלוס. זה לא בפרק הזה. אני ביקשתי שמגבלת הזמן - - -

שנייה. איתן פרנס האיר את עיניי בנושא כזה – הוא אומר שהיות והסוגיה הזו בכללותה, לא קשור ל-200 מ"ר, היא נמצאת בהתדיינות משפטית - - -תסביר את זה אתה, יותר טוב.

יש רשויות מקומיות בארץ שהחליטו לא לגבות, בכלל. עירית תל אביב, ודיברתי בבוקר עם איתן אטיה, זה מה שהוא אומר לנו, שאין שום היגיון לגבות את זה.

זאת אומרת שאם עכשיו נגביל ל-200 - - -

- - -

אז למה מראש הכנסת את זה אם אין בעיה? רוב הרשויות לא גובות.

אז נמשיך בהסתייגויות, נעשה הצבעה גם על זה, אני אגיש רביזיה ואתם תשבו עד השבוע הבא ותחליטו מה טוב לכם.

אני מצטרפת להסתייגות הזו. אם לא תגיעו להסכמה אז אני רוצה שההסתייגות תירשם. אם זה לא יעבור, אני רוצה שתהיה הסתייגות, אבל ההסתייגות שלי היא לגבי הזמן. יש בתוך הצעת החוק הזו – "30 יום מיום מתן ההחלטה על היתר". אין כאן שום סנקציה מה קורה אם אחרי 30 יום רשות הרישוי לא נתנה היתר. כאן אני רוצה לומר במפורש שאני נמצאת בצד של בעלי העסקים. החוק הזה כולו בא לייעל. אם אנחנו לא ניתן סנקציה ברורה, אם לא נאמר במפורש שאחרי 30 יום - - - הצעתי לתת אפילו 60 יום, אבל אחרי 60 יום – גמרנו, ההיתר נכנס לתוקפו, אין אפשרות יותר למשוך, כי זה כל המהות של החוק.

ההצעה של חברת הכנסת גרמן היא שאם רשות הרישוי לא מילאה את תפקידה ולא נתנה החלטה, יהפוך ההיתר לכאילו הוא ניתן. יש עם זה בעיות לא פשוטות. זה עלול לסבך את הדברים בצורה ממש קשה. למשל, חלק מהשלבים בתהליך הזה הוא שמיעת העמדה של השכנים בבניין. הם הגישו התנגדות או הערות לבקשה - - -

דרך אגב, זה חלק מהחוק כאן, או שזו הסתייגות שלה, שהיא הכניסה?

זו הסתייגות שלה.

החוק כאן נותן לוחות זמנים - - -

- - -

ומה אם לא עומדים בלוחות הזמנים, בכלל, בכל תוכנית?

יש מספר מנגנונים שאומרים שאם לא עומדים בלוחות הזמנים אז ההיתר ניתן.

זו בעיה אחת. יש עוד מספר בעיות. מה שכאן אמרה הממשלה הוא שבמצב כזה שבו הוועדה המקומית לא מחליטה בתוך הזמן שנקבע – שזה 30 יום פלוס 15 יום מטעמים מיוחדים - - -

לא, 30 ימי עבודה.

סליחה. אם היא לא מחליטה תוך 30 ימי עבודה – הוא יכול לבקש להגיש את הבקשה שלו לוועדת ערר במישרין, וועדת הערר תחליט במקום רשות הרישוי.

טוב. אז יש מנגנון.

כן.

נגיד שמשרד הרישוי צריך לעשות לך טסט תוך חודש, ואם לא, אז מה, כאילו יש לך רישיון?

זה משהו אחר.

מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת גרמן? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל גרמן לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בקשת הבהרה לגבי סעיף 1(4) לגבי הנושא הסביבתי: "השימוש המבוקש אינו מביא לפגיעה..." – מה הקריטריונים? העליתי את זה גם בישיבה ביום שני אבל נתנו תשובה שבעיני היתה קצת מתחמקת. מה הקריטריונים לפיהם נחשב שלא היתה פגיעה בסביבה? לטעמי הגורם הקובע - - - זה לא צריך להיות כתוב בחוק.

קיבלת תשובה?

לא. התשובה היתה – כן, יש לנו יועצים סביבתיים - - -

היות והשאלה נשאלה כאן, ואני לא הייתי בדיון כי ניהל אותו חבר הכנסת יעקב אשר – גם כאשר לא מקבלים תשובה מספקת, לא חוזרים על זה. אנחנו מתקדמים.

יש לנו נושא שעלה לדיון בפעם הקודמת, במהלך הדיון. הממשלה הציעה בהצעה המקורית שלא יתנו היתר לשימוש חורג בתשלום היטל ההשבחה, ובמקום זה תהיה לרשות המקומית, לוועדה מקומית, אפשרות להשתמש בפקודת המסים – גבייה. במהלך הדיון שונתה ההצעה כך שהמבקש יצטרך להפקיד סכום מסוים בכל מקרה, 25 או 40% מהסכום, ולגבי היתרה, אם הוא לא שילם במועד – יש לרשות המקומית שתי אופציות. אחת, זה שימוש בפקודת המסים (גבייה) והשנייה – לבטל את ההיתר ובעצם לבטל - - -. האופציה השנייה, של ביטול ההיתר מעוררת קשיים, גם לפי דעתנו וגם כאשר חשבנו עליה אחרי הדיון, כי זה התקבל במהלכו, גם בהיבט של המבקש וגם בהיבט של הציבור יש בעיות - - -

אני מסכים.

ביטול רטרואקטיבי של ה - - -

לא רק ביטול. בעיקרון - - -

- - -

זה לא ביטול רטרואקטיבי.

אני אומר בגדול – כמעט אין קשר בין הדברים. לרשות יש - - - אני מקבל את הסיכום שעשיתם - - -

צריך להחליט.

סיפור הרישיון – סך הכל, בסופו של דבר ההצעה שלהם היתה לנתק את זה באופן מוחלט. אני מסכים שזה חלק מארסנל הכלים של הרשות לגבות חובות. לא שזה מוצדק, בעיקרון אני לא חושב שזה מוצדק.

אפשר להתנות את ההיתר.

הוא מתנה את ההיתר – במה?

היום הוא לא נותן את ההיתר אם הוא לא משלם. למה אתם רוצים להתנות את ההיתר? אם אדם חייב היטל השבחה, הוא מממש אותו.

אם הוא חייב היטל השבחה, שישלם, מן הסתם. אני לא חושב שיש קשר בין רישיון העסק או השימוש החורג, לצורך העניין, לבין העניין הזה. אנחנו כממשלה מעוניינים לשחרר - - -

אני מסכים אתך. אני מסכים שאין קשר בין הדברים, אבל זה היה כלי של הרשות. הרשות יודעת לגבות באמצעות הכלים הרגילים. גם המדינה עושה את זה. אבל בסוף הם רוצים לשחרר את הנתיב הזה. לכן אני חושב שבאיזון, כשהם אמרו שאדם יפקיד ערבות - - -

לא.

אני אסביר. המצב היום ברשויות המקומיות, הנוהג שרווח הוא שאם יש מחלוקת על ההיטל הוא משלם 50% כערבות - - - וזה הנוהל הרווח. את זה הממשלה ביקשה לשנות. ההצעה המקורית היתה – הוא לא ישלם כלום ויגבו ממנו בעיקולים ובפקודת המסים – גבייה. הפשרה שהתגבשה כוללת שני חלקים. החלק הראשון, שאתו אין בעיה, שהוא צריך לשלם סכום מסוים מההיטל בכל - - -

מה זה מסוים?

25%.

במקום 50. זאת אומרת – במקום 50, 25 ו-40.

החלק השני הוא מה הסנקציה אם הוא לא משלם את החלק הנותר.

וזה אחרי שהוא קיבל כבר את הרישיון?

כן, נכון. ההצעה שהתגבשה פה במהלך הדיון היא לתת לרשות המקומית שתי אופציות מצטברות – שיהיו לה את שתי האופציות גם יחד, והן: להשתמש בפקודת המסים – גבייה, כלומר עיקולים וכו', וכן גם לבטל לו את ההיתר בהודעה שתשלח לו.

בתוך 30 ימים מהחלוט.

אבל תציין שמדובר רק אחרי שהכסף - - -

הביטול לדעתי הוא בעייתי, יש, לכאורה, היגיון קטן, אבל לדעתי הוא בעייתי ברמה החוקתית, לקשור אירועים שלא קשורים. אבל בואו נגיד שעשינו את זה. לאחר שכבר יש לך את זה – לשלול לך את זה? זה דבר הרבה יותר דרמטי.

היתר בלתי ניתן לביטול.

אדם קיבל היתר הרי ברוב העיריות נותנים לך רישיון בכמה תשלומים, את ההיטלים. אם הוא לא עמד, חזרו לו צ'קים – לא עמד בתשלום - - -

שזה חלק מההיתר.

יש סעיפים שמתייחסים לזה שהוועדה מוסמכת. הוועדה שומעת את מבקש ההיתר, אבל היא רשאית לבטל את ההיתר, נקודה.

שני האירועים קשורים.

אני אסביר למה הדוגמה היא לא זהה. היתר הבנייה היא בסופו של דבר חלק מכל הליך הבנייה. אז אל"ף, התשלומים הם חלק מתנאי ההיתר. כשיש הפרה בתנאי היתר בבנייה – אתה יכול לעצור את זה, הוא צודק, בגלל שהתכלית היא הבנייה. כאן, ההיתר זה הסיפור של העסק, זה כבר העסק עצמו. למה הדבר דומה? אם הייתי עושה את ההקבלה כאן זה אחרי שהוא גמר לבנות, הוא לא שילם ואני אומר לו: תוריד את הבית, אתה לא יכול לגור.

אין דבר כזה.

זה נראה לי סנקציה חריפה לדעתי, גם. יש את הכלים – אנחנו דנים כאן על מקרה קצה. אני לא רואה את זה ברמת המהות. בואו נתקדם, אני חושב שהפשרה של התשלומים היא נכונה. אני חושב שפקודת המסים היא נכונה. דרך אגב, גם רישיון עסק הוא מחודש.

אז יש לי בקשה – בוא נקשור את זה ברישיון עסק.

ברגע שרישיון העסק יחודש, אז אם הוא חייב ארנונה באותה נקודת זמן, מה אתה עושה?

היום אני לא יכול לא לתת לו בגלל אי תשלום ארנונה. אין קשר. אז בוא נעלה את האחוזים כדי שרמת הסיכון תרד.

אני לא רוצה להיכנס לשם. אני אסביר לך.

אבל היה פה דיון שלם. אני מקבל את ההערה הזו ובסוף – חוק המסים- גבייה הוא חוק שעולה לרשות הרבה מאוד כסף. יש הוצאה כדי לעשות את זה.

אבל אתם יכולים להטיל עליו גם את הוצאות הגבייה.

- - -

אז תחזיר את זה ל- 50-50 מה שהיה, ונוותר על ה - - -

בוא נעשה דבר כזה: גם על הסעיף הזה אני אעשה רביזיה, ואחרי זה נשב ונדבר. אבל אני בכלל רוצה להציע לשלטון המקומי, ככלל – תראו, בגדול, תעשו טפל ועיקר. כשיש בעיה מרכזית מז'ורית – בסדר. כשיש משהו צדדי, לפעמים לא כדאי להתעקש עליו. השעות הנוספות שאנחנו מדברים פה לא שווה בכלל את האירוע. בסוף יש את ההיגיון של החיים.

קיבלתי את הצעתך לרביזיה.

- - -

על הנקודה הזו – אני חושבת שלא ירדו לסוף הדברים. הרי כל החוק הזה יועד כדי לייעל את מתן ההיתר. אין שום עיכוב בכך שבאמת מחייבים את האדם לשלם 50%. הם צדקו. כאשר בהתחלה אמרו שמעכבים את הכל עד שיש את ההערכה והשמאי – אז יש עיכוב. אבל אין שום עיכוב. באים ואומרים – אנחנו לא מעכבים שום דבר, אנחנו נותנים את ההיתר.

לא קידמת אותי בכלום בדיון.

לכן ה-50% הוא הגיוני.

בסדר. אני אדבר אתם אחרי זה. אני מנהל דיונים כך שאם נגמר פרק לא חוזרים אליו, אחרת אף פעם לא נגמור. יעקב אשר ניהל את הדיון. מה שהוא גמר – אני לא רוצה לחזור, אני לא נכנסתי לזה. זה לא עובד ככה. בגדול, אתם מתישים אותי. אמרתי כבר: אני אעשה רביזיה כדי שנוכל לדבר. היה סיכום, הבנתי שמישהו פה, בגלל קטע חוקתי, שינה אותו טיפה, בסדר. אבל חברה', לא בכל שנייה כל אחד יש לו מה לומר, וצועק.

בנושא שנדון בפעם הקודמת – נושא הערר. אנחנו רוצים לקרוא את הסעיף שיבהיר את עניין הזכות לערר.

"הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף (ד) רשאי לערור בפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה".

במקום "הרואה עצמו נפגע..." - - -

לא, אני לא מוכן. אני לא מוכן. מתי נגמר הדיון הקודם? אתה עכשיו שינית?

זו היתה בקשה של הממשלה להבהיר את הנושא הזה. אין בשום מקום אחר בחוק התכנון והבנייה הוראה אחרת ו- - -

יש, יש. בשימוש חורג.

אני רוצה עכשיו להצביע. ברביזיה – אני אעשה על כל הסעיף, כל הפרק. אחרי זה תשבו ותדברו. מה שתסכימו מקובל עלי. זה ביניכם, הניסוח פחות חשוב לי.

מה שהערתי קודם לסעיף 4 שלא קיבלתי תשובה מספקת וגם לא עכשיו, אני רוצה להוסיף הסתייגות שאומרת: "לעניין פסקה זו תוגש חוות דעת של הממונה על נושא הסביבה ברשות הרישוי".

אני מצטרפת להסתייגות ומוסיפה הסתייגות שלי, שאני מבקשת שהתשלום יההי - - -

בשני המקרים?

כן. זה מעכב בדקה את כל ההליך וזה רק שומר על הקופה של הרשויות המקומיות. אבל אני מתנגדת לביטול ההיתר.

אני רוצה להביא את ההסתייגות של חברת הכנסת פארן להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים –אין

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש את ההסתייגות שהוסיפה עכשיו חברת הכנסת גרמן.

מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת גרמן? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חברת הכנסת יעל גרמן – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים –אין

ההסתייגות של חברת הכנסת יעל גרמן לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אני מבקשת רביזיה.

אני עושה רביזיה על הכל.

מי בעד סעיף 13 כולו? כולל השינוי שהוועדה קיבלה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 13– 3

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 13 התקבל.

סעיף 13 אושר ואני עושה רביזיה על כל הסעיף. אני אודיע לכם מה יהיה המועד של הרביזיה, זה לא יהיה היום. אני מבקש עד אז לשבת עם השלטון המקומי לגבי המסים – תגמרו את הסיפור הזה. שלושת הנקודות שהיו פה, ההערה שאני ביקשתי – נא לסגור את זה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15