הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 82

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, י"ג בכסלו התשע"ז (13 בדצמבר 2016), שעה 14:45

פניות ציבור בנושאים: א. שירותי דת לאסירים. ב. שיקום אסירים

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

גנ"מ הרב יקותיאל יהודה ויזנר - הרב הראשי, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

סג"ד הרצל שור - ראש ענף מזון שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ד"ר רותם אפודי - ראש מחלקת מחקר והדרכה, הרשות לשיקום האסיר

אלעד דהן - עורך דין, סגן יועץ משפטי בכיר, הרשות לשיקום האסיר

אבינועם כהן - ראש תחום שיקום תורני, הרשות לשיקום האסיר

אמנון דניאל - ראש תחום פניות ציבור, סיוע לאסיר, הרשות לשיקום האסיר

מיכאל מחפוד - יו"ר מנהל, עמותת א.ל.א - אדם למען אסיר

מינדי בוקשפן - יו"ר עמותת דרור למשפחה

יוחנן בוקשפן
–

אסיר שזוכה, עמותת דרור למשפחה

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח-קואולמן

ר.כ., חבר המתרגמים

א. שירותי דת לאסירים. ב. שיקום אסירים

ברוכים הבאים, שלום עליכם. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה לפניות הציבור בנושאים – סעיף א' שירותי דת לאסירים, סעיף ב' – שיקום אסירים. פה מדובר באסירים שכבר יצאו, אבל שניהם באותו נושא.

הוועדה מקיימת ישיבה זו במסגרת טיפולה בפניות של אסירים. במשך שנות כהונתה הרבות של הוועדה, עוד לפני שאני נהייתי יושב ראש הוועדה. פעם ראשונה הייתי יושב ראש הוועדה בשנת 2003, אז עוד לפני זה אנחנו עוסקים בפניות של אסירים. הרב דוד אזולאי היה ממש אבי האסירים, כשהוא היה יושב ראש הוועדה, אתה זוכר אותו.

גם היום.

גם היום. הנה, כתוב פה: כל יושבי ראש הוועדה ייחסו תמיד חשיבות רבה לטיפול בפניות האסירים שהגיעו לוועדה וקיימו מספר דיונים בהשתתפות נציגי שב"ס בסוגיות רבות שקשורות לחיי האסירים בבתי הסוהר. בכנסת הנוכחית קיימנו ישיבות בנושא תנאי ההמתנה של המשפחות.

אנחנו קיימנו דיון בנושא דו"ח ברלוביץ, על השירות הרפואי שניתן בשב"ס לאסירים וערכנו סיור בשב"ס. אני לא יודע מי מהחברים פה היה בסיור הזה, אף אחד, אבל אנחנו היינו שם. בישיבה הנוכחית המטרה היא להתמקד בשירותי הדת שניתנים לאסירים ולעצורים במתקני השב"ס. כל הפניות הפרטניות שמגיעות מאסירים מועברות ללשכתו של השר לביטחון הפנים, שמעביר אותם להתייחסות השב"ס וזאת בהוראת כל השרים - - - בעבר ובהווה.

אני רוצה לציין פה, לצורך הפרוטוקול, שהיו זמנים שהקשר הזה בין הוועדה לבין שירות בתי הסוהר, דרך המשרד לביטחון פנים לקח הרבה זמן, והיו זמנים שזה היה הרבה יותר מהיר. זאת אומרת כי יש פה איזו בירוקרטיה מסוימת, אבל אנחנו מסתדרים, ברוך השם. האסירים פונים בבקשות לקבל אוכל בהכשר מהודר, כולל אוכל דיאטטי וכו', סוכרת, גם זו בעיה. האסירים פנו בכמה וכמה נושאים ואני מעלה אותם פה לצורך הפרוטוקול ולצורך הדיון.

קודם כל יש העדר אפשרות להתפלל במניין במה שנקרא עצירי יום או משהו כזה, בתאי המעצר, גם אם בית הכנסת נמצא חצי מטר מהעצורים. אגב, היועצת המשפטית, אני חושב שעצור, ששוללים ממנו זכויות אדם בסיסיות שיש לאסיר שפוט, זה חמור בבסיס, כי העצור הוא עדיין חשוד, עד שיורשע.

ל - - -

אבל זה מה שקורה. אני רוצה להגיד לך שהתנאים של האסירים הרבה יותר טובים מאשר העצורים. הרב יאשר לי? בכללי, אני לא מדבר רק על ענייני דת. יש טענה שהם לא יכולים לשמוע שיעורים וקלטות. אני לא שמעתי את זה עד היום, אבל את רשמת את זה? אסורים שמובלים לדיונים בבתי משפט, שזה מסע שנמשך שעות רבות, בשעות האלה נשללות מהם לגמרי זכויות הדת שלהם. כל הסיפור הזה של הפוסטה והמעבר של אסירים לבתי משפט זה סבל של כל האסירים, זה סיפור ידוע, אבל אני מצפה שהעניין של הזכויות הדתיות שלהן, של התפילה והתפילין וכל מה שהם צריכים, יישמרו.

עצורים בטרם משפט ששוהים בבתי המעצר, כמעט ולא זוכים לשירותי דת, כך כתוב פה בתלונות. באבו כביר, אני לא יודע איפה. במגרש הרוסים אני חושב שזה קצת שונה.

זה לא נכון. תיכף אני אתייחס.

תתייחס בבקשה אדוני הרב, תיכף. תלונות רבות מגיעות על המשך הגעה לדיונים לבתי משפט ואז אין אוכל שהאסירים נוהגים לאכול מבחינת מזון כשר. יש תלונות שהשב"ס מונע העברת בגדים חמים ונעלי בית. זה לא שייך בכלל לעניין של אסירים דתיים או שירותי דת, אבל עצם העובדה שמחייבים אסירים לרכוש ציוד רק בקנטינות בעלויות גבוהות מאד, יש סוגי לבוש שאין בקנטינות ואני מעלה את זה פה לדיון, למשל נעליים, אם לא נעלי ספורט, אי אפשר להשיג בקנטינות. יש אסירים שנוהגים כל החיים שלהם לנעול נעליים שחורות או רגילות, אני קורא לזה רגילות, ואין את זה בקנטינה. אז צריך לראות שזה יהיה בקנטינות. אני לא יודע למה אין את זה.

הסעיף השני שמשולב בדיון, זה שיקום אסירים. אסירים שחוזרים בתשובה ואסירים חרדים-דתיים שעוברים עבירה, אבל אחר כך חוזרים בתשובה גם, זכאים בהתאם להחלטות ועדות השחרורים שבאחריות הנהלת בית המשפט, לרצות את השליש האחרון בהוסטל תורני שפועל מטעם הרשות לשיקום האסיר. והמטרה של השיקום התורני היא עיבוי הליך השיקום החברתי והמקצועי, תוך שימוש בעולם התוכן המוכר לאסיר הדתי והמסורתי. היו בהוסטל במעלה אדומים אסירים מכורים נקיים מסמים וכאלה שלא השתמשו בסמים, וצוות המטפלים כלל מנהל ועובדים סוציאליים.

חלק מהאסירים עבדו - - - על ידי יועצי תעסוקה. מסגרת הטיפול נמשכה תשעה חודשים עד שנה שהם היו במעקב. לפי מחקרים שנעשו, לפי מעקב של ראשי תחום תורני ברש"א, אבינועם כהן שנמצא איתנו ותיכף ידבר, אחוז האסירים החוזרים לפשע לאחר שעברו שיקום תורני הוא מהנמוכים בעולם. ההוסטל היחיד בארץ לאסירים משוחררים שפעל במעלה אדומים, לא קיים כבר שנתיים בגלל שתי שריפות, שלפחות לגבי אחת מהן מדובר בחשד להצתה מכוונת.

ההוסטל במעלה אדומים עבר לאחריות רש"א בשנת 2014. לפני כן הופעל ההוסטל על ידי עמותות שונות. ההוסטל היווה מסגרת לאסירים ברישיון. לפני שנתיים, בדצמבר 2015, בא' בטבת תשע"ה, פרצה השריפה ראשונה בהוסטל. אסיר משוקם שחזר מהעבודה דיווח על השריפה, הספיק לברוח. השריפה נגרמה מתנור חימום שהושאר ללא השגחה ולא היה - - - להמשיך להשאיר משוקמים במקום והם הועברו לאכסניה בשכונת בית וגן בירושלים. בשנה שלאחר מכן פרצה שריפה נוספת.

חודש.

לא, זה היה בשנת 2014.

דצמבר 2014 וינואר 2015.

אה. צריך להסתכל על התאריך העברי. בט' בשבט תשע"ה, זאת אומרת אחרי חודש, כן, כן, חבל שהלכתי ללועזי. את רואה, צריך לשמור על התאריך העברי ואז היינו יודעים. אני מכיר שני ילדים שנולדו בשנה אחת, אחד בסוף דצמבר ואחד בתחילת ינואר.

בט' בשבט תשע"ה פרצה שריפה נוספת במבנה שלא היה מאוכלס עוד. בשריפה הועלה חשד שמדובר בהצתה מכוונת ונפתחה חקירה במשטרת מחוז ש"י. סליחה, כשמדברים על הצתה מכוונת הכוונה לגורמים זרים או על ידי יושבי ההוסטל?

יושבי ההוסטל. עד היום אף אחד לא הוכיח את זה. זה בבדיקה כבר שנתיים ואין לאף אחד תשובות.

בקיצור, לא צריך את כל הפרטים. עצם סגירת ההוסטל ואי פתיחת הוסטל חדש, טוענים במקום, פוגעת קשה מאד באסירים רבים בסבירות גבוהה. רשימת ההמתנה לשיקום האסירים התורניים מתארכת ואילו מועדי ועדת השחרורים שלהם שנקבעו נדחות עד אשר יימצא מבנה חלופי. הנהלת בתי המשפט, שאחראית על ועדות השחרורים, ציינה כי אין כל קשר בין ועדות השחרורים לבין מועדי ההוסטל. במידה וועדת השחרורים מחליטה על שחרור אסיר להוסטל, רש"א חייבת למצוא בפועל מקום עבור אסיר זה. איך הדבר קורה בפועל הלכה למעשה? לפי נתוני רש"א, בכל שנה משתחררים 7,500 אסירים פליליים. אנחנו רוצים לציין שעלות החזקתו של אסיר בתוך הכלא מוערכת בכ-150,000 שקלים בשנה. עלות אסיר המצוי בתהליכי שיקום עולה 28,000 שקלים בשנה, כך שמבחינה כלכלית זה הוא רווח של עשרות אחוזים.

כיום פועלים ברש"א שלושה הוסטלים ועלות ההוסטל לשיקום נעה בסך מיליון וחצי שקלים בשנה. רש"א זקוקה לעוד 20 מיליון שקלים, נוכח הצרכים של רש"א. את זה אומר מנכ"ל רש"א. מנכ"ל רש"א זה הרשות לשיקום האסיר הכללית.

אני רוצה לציין שכבר ישבתי בישיבות בוועדה אחרת, שדובר על הנושא הזה וראש רש"א, מר דדון, קוראים לו? הוא טען שאין לו מספיק תקציב ובוועדה, נדמה לי ועדת הרווחה, דובר שהוסיפו, משרד הרווחה טען ש - - -

יש לנו את התשובה של אגף התקציבים.

שמה? שהוסיפו?

כן.

אז אנחנו תיכף נראה.

הנה, תקריא את זה לפרוטקול.

הנה, רותם פאר, רפרנט רווחה מוסר, תקציב רש"א - - -

לקראת הדיון.

לקראת הדיו הזה, כן. תקציב רש"א צפוי לגדול בלמעלה מ-30% במהלך השנים 2017-2018, מ-29 מיליון שקלים בשנת 2016, ללמעלה מ-38 מיליון שקלים בשנת 2018. ההחלטה על הקצאת המשאבים תתקבל במשרד הרווחה בתיאום עם הרשות לשיקום האסיר בהתאם לסדרי עדיפויות של משרד הרווחה. ככל שישנה טענה על התקצוב, יש להפנות אותה למשרד הרווחה. כך אומר משרד האוצר.

אז עכשיו אני שם את זה על השולחן ואני רוצה לתת את רשות הדיבור לרב יהודה ויזנר, הרב הראשי לשב"ס. קודם כל לגבי הסעיף הראשון של שירותי הדת.

טוב, קודם כל צריך לחלק בין עצירים לימים לעצירים. הקביעה שהועלתה שם כנושא שאין שירותי דת לעצורים, אינה נכונה. יש לנו מאות עצורים שלומדים תורה במדרשות. אלה יכולים להיכנס למדרשה בהגדרה של עצורים עד החלטה אחרת לוכסן עצורים עד תום ההליכים, ובכל בתי המעצר ישנם בתי כנסת וישנן מדרשות תורניות שפועלות ועובדות וברוך השם.

אני רוצה להבין את ההבחנה שאמרת. יש הבדל בין עצורים עד תום ההליכים, שהם מקבלים את כל מה שאמרת, לבין עצירי יום?

לא. יש עצירים עד החלטה אחרת ויש עצורים עד תום ההליכים ויש עצורים לימים.

מה הם העצורים לימים?

עצורים לימים, מכיוון שהם נמצאים בחקירה, המשטרה, אנחנו בעצם מחזיקים את האנשים עבור המשטרה, על פי הנחיות המשטרה, כפי שידוע לי, אנחנו מנועים לתת להם להיפגש זה עם זה, מחשש שהחקירה תיפגע. זה הרציונל.

וכמה ימים?

אז אין לי את ההגדרה כמה זמן זה מעצר ימים. זה לא הרבה זמן.

זה שבוע? זה עשרה ימים?

זה יכול להיות גם יותר משבוע.

אז זו פגיעה אנושה בזכויות האדם.

אבל מצד שני האדם נמצא בחקירה.

בסדר, התירוץ לא משנה. המציאות היא, מה שהרב אומר זה נכון לגבי העצירים שהם יושבים הרבה זמן, אז אתה כבר מסדר להם מדרשות וכל זה.

לא, הרבה זמן זה אחרי שבועות בודדים. מהרגע שהוא גמר את ההגדרה – עצורים לימים – הוא נכנס אלינו, הוא תלמיד מן המניין והוא מקבל את כל שירותי הדת. באמת, יש לנו בעיה עם עצורים לימים.

הם הופרדו באגפים נפרדים, בתאים נפרדים ואז גם אותו בית מדרש, אם הוא נמצא באותו מקום, אתה לא יכול לנהל אותו בתוך בית הסוהר ואז זה באמת יוצר כל מיני מגבלות.

בתוך האגף. יש אגף מעצרים לימים גם.

נכון, אתה בתוך האגף ואתה מוגבל עם בית כנסת אחד. נכון, אתה לא יכול להעביר אותו לאגף רגיל ואז אתה מתחיל עם בעיה.

גם בתוך האגף הוא אתה לא יכול - - -

אמרתי, אתה לא יכול לנייד אותו, יש בעיה.

אתם מודעים לאבסורד מבחינת זכויות האדם? אדם שכבר בית המשפט ראה אותו כחשוד ועוצר אותו עד תום ההליכים, מתחילים לתת לו שירותי דת, אבל אדם שהוא חף מפשע מבחינת החוק, מבחינת הזכויות שלו, אין לו שום זכויות.

הבעיה היא בעיה. העליתי אותה עשרות פעמים, נתקלנו בתשובה שזה באחריות המשטרה. אני רציתי מאד להגיע למצב שבאופן קטגורי כל אחד יוכל ללכת לבית כנסת גם אם אין מניין, כי הסיכוי שיהיה מניין הוא אפסי, אבל מי שלא יכול ללכת, זה שיש לגביו מניעה חקירתית.

או רוצים לשבור אותו.

הפוך. אני לא איש משטרה, אני איש שב"ס, אבל אין לי שום ספק שכרב יש לי בעיה עם זה, אבל זה לא שב"ס.

אז מי עונה פה מטעם המשטרה?

לא הזמנו משטרה.

לא הזמנו משטרה.

נפנה לשר לביטחון פנים.

אז נפנה לשר לביטחון פנים ונשאל מה צריכה להיות התשובה. אז הרב ייתן לו היתר לגבי שירותי הדת - - -

עכשיו, לגבי עצורים יש פעילות מלאה של כל שירותי הדת מ-א' ועד תו. הם לומדים בשיעורים ויש להם ביקורים ויש לנו פעילות. יותר מזה, המדרשות והפעילות הדתית בבתי המעצר, שלפעמים אדם יכול להיות בבית מעצר שנה, הם הפוטנציאל שמזרים את האנשים המתאימים לאגפים התורניים. זה מנקז לי. בבית המעצר אני גם מאתר את האנשים. מעבר לכך שישנם בתי מעצר שאנחנו נותנים להם להיות בחדרים דתיים, ישנם שירותי דת טובים לעצירים, אלה שאינם בקטגוריה עצורים לימים. אני עומד מאחורי המילה הזאת, ברמה באמת.

אני רק רוצה להדגיש את דברי הרב ויזנר.

מה קורה לגבי המזון בשעת הנסיעות לבתי המשפט?

אני אתייחס. כבוד הרב, אני הרצל, אני ראש ענף מזון בשירות בתי הסוהר. נושא המנות, כי אני קראתי גם את ההערה לגבי ניוד עצורים, אני ברשותך ארחיב קצת. אנחנו משתדלים שהעצור, או האסיר שמגיע לבית המשפט, יתנייד כמה שפחות. הרבה פעמים למשל אם הוא נמצא בבית סוהר בצפון והדיון שלו במרכז, יקדמו אותו למקום במרכז, כדי שיתקצר זמן הנסיעה שלו והוא יוכל בבוקר לצאת לבית המשפט.

כשהם יוצאים בבוקר לבית המשפט הם מקבלים ארוחת בוקר בבית הסוהר. הנסיעה לבית המשפט יכולה לארוך זמן סביר, תלוי לפי המרחק וההגעה.

לא קלטתי. אתם לוקחים אותו מהמקום שלו, נניח רימונים.

אם הוא ברימונים וצריך עכשיו להגיע לבית משפט בטבריה, אנחנו נקדם אותו יום לפני זה לבית סוהר צלמון, שהוא יישן שם בערב, במעבר יום לפני זה, ילון שם ו - - -

ובמעבר יש לו אוכל?

יש אוכל, ארוחת ערב, ארוחת בוקר, ומשם נקדם אותו למחרת לבית המשפט.

בבוקר בדרך כלל לבית המשפט הוא מגיע בתשע.

אז בבוקר הוא מקבל ארוחת בוקר בבית הסוהר ואז הוא מגיע לבית המשפט. בארוחת צהריים, כבר עשינו גם כברת דרך עם זה, יש מכרז מיוחד ויש כריכים שהם משהו כמו איזה 400 גרם לכריך עם בשר וזו ארוחה מאד מזינה. כריך ראוי, מכובד, עם שתייה ופרי. הוא אוכל אותו. כשהוא מתנייד חזרה לבית הסוהר וקרה והתעכב, והגיע גם לשעות הערב, מונחית היחידה, היא יודעת שממתינה לו ארוחת ערב. אין אסיר שלא יאכל שלוש ארוחות ו - - -

גם ביום של פוסטה, מה שנקרא.

גם ביום. ואם קרתה תקלה, זו תקלה שהיא לא תקינה והיא תטופל ותתוחקר אם האסיר יתלונן. אבל יש מענה לשלוש הארוחות שלו. יותר מזה, בנושא הכריכים מצאנו גם פתרון שיש גם כריכי בד"ץ. אם יש אסיר שהוא דורש ומבקש ואנחנו יודעים, אנחנו דואגים שגם יגיע כריך בד"ץ, או טבעוני, או צמחוני, לבית המשפט. זאת אומרת ניתנו בשנים האחרונות מענים לכל הבעיות האלה.

והחולים של סוכרת וכל אלה?

לגבי הנושא של מנת הבד"ץ הרגילה, יש לנו מכרז של חברה, אני מניח שאתה מכיר אותה, קוראים לה חברת המשביע, זו חברה שעובדת גם עם חברות תעופה.

אני מכיר אותה מהמטוסים של אל על.

נכון. הם עובדים בסטנדרטים מאד גבוהים. יש לי תפריט מסודר ומאורגן, שנקבע על ידי. הם עומדים במכרז. יש בו מנה שנקראת דיאטה מטבולית. זאת דיאטה שבנויה על ידי דיאטנית קלינית שנותנת מענה לכל סוגי המחלות שאנחנו מדברים עליהן: סוכרת, יתר לחץ דם ונותנת מענה למקרים כאלה. יש פתרון.

יותר מזה אני אגיד לך, שלא הגיע לשולחני בשנה האחרונה תלונה בסוגיה הזאת, ואם הייתה מגיעה הייתי מטפל בה.

הוועדה העבירה אפילו תלונה.

איזו תלונה העבירה הוועדה?

אני לא יכולה להגיד את השם לפרוטוקול. יש לך אותה. יש תלונה לגבי סוכרת. אני אראה לך.

היה מישהו שהיה חולה סוכרת עם ניתוח, עם סיפור שלם. על זה את מדברת?

כן, כן.

של מנת בד"ץ?

כן, שלא קיבל מנת סוכרת בד"ץ.

פה מדובר בדרך או ברגיל?

ברגיל.

אז יש מנה כזאת שנקראת מנת בד"ץ דיאטטית, שהיא דיאטה מטבולית ואם האסיר מבקש וברפואה אצלנו זה נקרא מערכת מבט, הזינו לו שהוא זכאי למנה דיאטטית, הוא יקבל.

הרופא יקבע אם הוא זכאי או לא זכאי.

הרופא יחליט. הרופא קובע במערכת המבט הרפואית ואז אנחנו מזמינים לו. רב היחידה מבקשת שזו תהיה מנה דיאטטית ואנחנו מזמינים לו. אין שום בעיה פה.

רב היחידה לא מבקש. הרופא קובע. הרב קובע שהוא זכאי לבד"ץ.

כן, אבל הרב הוא איש הקשר מול ענף המזון. הוא מעדכן שהמנה שהוא מבקש תהיה דיאטטית.

זה לא מדויק, אבל לא משנה.

אחרי שהוא מופיע במבט.

מי שמזין את זה זה ה - - -

הרופא.

בדיקה, והרופא מאשר איזה סוג מגיע לו.

נכון. יש פנייה שזו תהיה מנה דיאטטית.

בסדר, אבל זה לא התכנית של הרב. לפעמים הרבנים עושים את זה, אבל זה לא הפעילות של הרב.

אחרי שיש אישור.

זה לא משנה. זה לא יקרה.

מר הרצל שור כתוב פה עליך סג"ד, מה זה?

סג"ד – סגן גונדר.

סגן גונדר, אז אני מתנצל שלא ידעתי את התואר. אז סגן גונדר הרצל שור, אני רוצה להודות לך. אנחנו שמענו, רשמנו, שכל אסיר שצריך וזקוק למזון הזה, אם זה אוכל דיאטטי ואם זה אוכל כשר ואם זה מהודר, וכשמעבירים אותו ממקום למקום, מכינים סנדביצ'ים מוכנים לדבר הזה גם.

יש גם. וגם אם מדובר בעציר שהגיע לבית המעצר, לכל רב של בית מעצר אנחנו נותנים מנות בד"ץ יומיות, שאם יש לו מישהו, אסיר פלוני - - -

כולל עצירי יום.

כן, שהגיע ליום אחד ויש צורך במענה, הוא מחזיק ערכה שבועית. לפעמים גם שב"ס במירכאות או לא במירכאות זורק אותה ומבזבז אותה, אבל אנחנו נותנים את המענה שיהיה לרב פתרון ביחידה למקרים של מעצרים בהפתעה.

אני רוצה לאפשר לעמותת דרור למשפחה, הגברת מינדי בוקשפן, את זכות הדיבור. בדרך כל אנחנו פותחים את הדיונים עם הפונים. הם לא היו, אז עכשיו אנחנו ניתן להם. בבקשה, הגברת בוקשפן.

דווקא דיברו עכשיו פה על הנושא של הכשרות ועל האוכל הכשר. אז בשנה האחרונה החליפו את חברת המשביע והאוכל שמקבלים, חלק מהמזון מגיע אוכל מקולקל.

איזה חברה עכשיו?

המשביע.

עכשיו התחילו עם המשביע? מה היה קודם?

לפני שנה וחצי.

לפני כן היה הדר פודים.

הדר פודים זו חברה אחרת שקיימת בשוק.

כן.

והמשביע זה לא אוכל טוב?

זה לא אוכל טוב. 70% מהאוכל נזרק לפח. האנשים לוקחים את האוכל ומוציאים רק את מה שטוב ומבשלים את זה בשביל שכן יוכלו לאכול את זה. אנשים מאז התחילו לסבול מקלקולי קיבה. אני ישבתי היום עם בן אדם שהוא מרכז את האוכל הכשר ברימונים. הוא אמר לי – גם אם אנחנו פונים לשב"ס, אף אחד לא עונה לנו. אנחנו פונים למשביע, הם לא מוכנים לדבר איתנו. בהדר פודים הייתה מזכירה שהיא הייתה מיועדת לאנשים שהתקשרו מהשב"ס והם טיפלו בהם. פה אין עם מי לדבר.

את הפסטות אי אפשר לאכול. יש אוכל שבכלל מגיע שאם מחממים את זה זה הופך להיות לא אכין. חמין, הם כותבים על זה פרווה והם מוצאים בזה בשר. הם כותבים על החמין בשרי ואין בזה בשר. סלטים – הם נותנים רק טחינה, חומוס ומטבוחה. כשהיה סלמונלה אז לא הביאו להם בכלל סלטים. אנשים פשוט מעדיפים לא לאכול את זה. הפירות והירקות תמיד מגיעים בכמויות יותר קטנות ממה שצריך לקבל. למשל אם על החמין כתוב פרווה וזה לא פרווה, אז בסופו של דבר זה גם פוגע ב - - -

על מה שציינת עכשיו אנחנו נבקש מהרב אחר כך לענות, כי לא יכול להיות מבחינתי שכתוב על זה פרווה וזה לא פרווה.

אני אתייחס לנושא הזה.

למזלנו גם ראש אגף המזון נמצא פה. אגב, הגיעו אליך כל התלונות האלה?

רק הערה אחת לסדר. השתמשו במונח מהדרין ולא כשר. האוכל של השב"ס, הרגיל הוא כשר למהדרין. יש פה כאלה שרוצים בד"ץ, אז אנחנו נותנים את זה, אבל אני חותם על השכרות של שב"ס, שהיא שלי.

רשמנו את זה. בסדר גמור. אבל אתה יכול לתאר לעצמך שיש משהו שכתוב עליו פרווה ויש שם בשר?

לא שמעתי על דבר כזה מעולם.

לא.

גם אני לא שמעתי מעולם, כך שזה דבר - - -

אני אתייחס.

אולי מר שור ידבר על הדבר הזה?

כן.

קודם כל האם הגיעו אליך תלונות כאלה.

הרב אייכלר, אני עוסק הרבה בתלונות. לא ספציפית של הגברת פרטני על רימונים, אבל - - -

לא, אבל תלונות כאלה הגיעו אליך על המשביע?

לא ספציפית כאלה. יש כל מיני ושונות. אנחנו עושים בקרות. עשינו לאחרונה גם ביקורת פתע, ממש לפני שבוע ובדקנו ושקלנו את הממצאים. אנשים שהם מציגים כביכול את ההערות שלהם, הם לא מכירים עד הסוף את המפרט הטכני של המכרז. אני מכיר אותו. אני קבעתי אותו עם ההגדרות והמשקלים והחברה עומדת, ואיפה שיש תקלות ותיקונים, כי כשמייצרים 350 מנות על שבעה ימים, זה מעל 2,000, יש מדי פעם טעויות. אבל באחוזים, הם עומדים בסטנדרט.

לגבי נושא החמין, אם אנחנו מעלים רגע, אז חשוב להבין שמנת החמין של אסירי הבד"ץ במפרט הופיעה ללא בשר. אנחנו פנינו לחברה בגלל שהייתה דרישה להוסיף בשר בקר. הם הוסיפו על חשבונם, ללא תוספת עלות. לכל אסיר שמקבל מנת בד"ץ יש בשר בתוכה. המנה היא כמובן מנה בשרית. אם מישהו ראה איזו מדבקה, אלי לא הגיע. גם אם זה קרה כתקלה, הייתי מטפל. זה כנראה תקלה. אני לא מכיר דבר כזה, כי היא מנה בשרית לכל דבר.

אין בזה היגיון. הייתי יותר מאמין שאיפה שכתוב שיש בשר ואין בשר, זה עוד אני מבין. אבל איפה שכתוב שאין בשר ויש בשר?

אני לא ראיתי כזאת מנה. אין שום פנייה - - -

יש לכם שם של מישהו שהתלונן ספציפית, שיכול להעיד על זה?

זה היה ברימונים אגף 16.

לא משנה. אני לא רוצה שתגידי את זה פה, אבל אם יש שם והכל, שנוכל להעביר את זה להרצל.

יש קצין לוגיסטיקה ביחידה, הוא מקבל, הוא פונה אלי. יש צינורות מקובלים לגבי הערה או פנייה לחברה. החברה לא מטפלת מול אסירים. אני מטפל מול אסירים. כל דבר מתרכז לענף שלי. אני עושה פנייה מסודרת. החברה עושה בימים אלה – יש מחר והיום – שלחתי אותם לכל המדרשות הגדולות עם נציג החברה ונציג שלי, לעשות שאלון וסקר שביעות רצון, לשמוע תגובות והערות מקהל הסועדים וגם מהרבנים.

אנחנו עושים עם החברה פעילות אחרי שנה של עבודה. יש לנו עוד פעילות שבוע הבא, שבה בעצם אנחנו פותחים את כל התפריט בפני כל הרבנים עם הערות, במידה ויש, שהחברה - - -

כמה פעמים בשבוע מגיע אוכל טרי?

פעם בשבוע ביום רביעי מגיעה אספקה לשבוע לכל אסיר. חלקו זה מנות קפואו.

הוא אוכל לחם של שבוע?

לחם הוא מקבל ממני מבית הסוהר, כי הלחם הוא בהכשר בד"ץ, לא מהחברה, אז הוא מקבל ממני כל יום לחם טרי.

אז מה המנות שהם שולחים?

יש שם מנות.

רק המבושלים?

יש קפואים, שזה בהקפאה עמוקה אז הוא מחמם את המנה. זה במינוס 18 מעלות, זה בפריזר. יש חלק שזה מנות טריות למשך שבוע, שהוא מחמם את ארוחת הבוקר וחלק מארוחת הערב, זה 50-50. יש את הפירות, שזה טרי במקרר ואז יש לו מנה בעצם משולבת, של שלוש ארוחות.

ויש מקרר באגפים?

כן, בכל אגף יש מקרר ומקפיא.

טוב, יש עוד נושאים לגבי שירותי דת שדיברנו, חוץ ממזון?

יש את הדבר הזה שאנשים מכניסים ספרי קודש, אם זה גמרות יקרות כמו שוטנשטיין שמחייבים אותם להוריד את הכריכה הקשה, וזה ממש זלזול בספר.

הוא גם נהרס. הוא עבה מאד.

הוא גם נהרס. הם יושבים והשב"ס לא יכול לספק את הדברים האלה.

והם לא יכולים לבדוק את זה באיזה סורק?

זה מה שאנחנו מבקשים, ש - - -

בטח שהם יכולים, הם לא רוצים.

זה מה שאנחנו מבקשים, שיעבירו את זה דרך - - -

איך אתה קובע? אתה יודע מה המניעים הביטחוניים?

להעביר בשיקוף.

לא. לא כל דבר אתה יודע מבחינה ביטחונית.

לא, לא, כשמגיעה אישה חרדית שמביאה לבעלה - - -

אתה לא מודע לכל. אנחנו רואים כל אחד את הצד שלו.

כבוד הרב, זה לא - - -

אני יודע שאפשר ואין בזה משהו חריג.

אני מניח שאם אני מגיע לשדה תעופה עם גמרא של שוטנשטיין ואני יכול להבריח שם כל מיני דברים, אף אחד לא יעיז לבקש ממני לקרוע את הכריכה של הגמרא. אתה יכול להעביר לי את זה בשיקוף - - -

הם לא מבקשים - - -

מבקשים. אני דיברתי היום עם מישהו והוא אמר לי את כל הדברים האלה.

יש כאלה מכשירים שמעבירים לך על הכיסים והכל.

חל איסור לבקש מאסיר לקרוע את הכריכה.

חל איסור?

חל איסור, כי שב"ס לא מוכן, אלא שלא מכניסים ספר עם כריכה קשה במגבלת הספרים שמותר לאסיר להכניס, נדמה לי שבעה ספרים. הוא לא יכול להכניס ספרים עם כריכה קשה מבחינה ביטחונית.

אז זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אז אם מישהו קרע מראש את הספר או החליף - - -

לא.

אסור על פי פקודות השב"ס, למיטב ידיעתי, ואני נזהר כי אני לא מומחה בפקודות, אני רב, להנחות אסיר לקרוע ספר קודש או כל ספר.

לא, אני מדברת כשמשפחה מגיעה ומביאה לבעל ספר - - -

אסור להכניס ספר עם כריכה קשה, אמרתי.

אסור להכניס.

הסגנון. אבל לא אומרים, זה הנחיות ביטחון.

אבל זה לא בסדר.

זה הנחיות ביטחון.

אז צריך לשנות את זה.

אז צריך להעביר את זה בשיקוף.

אני מניח שיש מספיק מכשירי בידוק בכל שדות התעופה בעולם.

דרך אגב, יש גם שוטנשטיין כבר ב - - -

מה?

אבל אין מספיק.

לא, הוא אמר לי, הם לא יכולים לספק כשיושבים קבוצה של 20.

יש 108 אסירים, אין מספיק.

איפה יש 108 אסירים?

ברימונים.

הרב תמיד עזר, אבל זה לא בשליטתו לדעתי. פשוט הם לא עושים. אני הביאו לי ספרים שהורידו לי את הקרטון.

אז תרשמי, אני רוצה לבקש מהשב"ס שיקנו מכשור בידוק שיבטיח שאף אחד לא יעביר שום דבר בכריכות הקשות.

לא חייב גם כריכה קשה.

הלחם יכול לעבור? בלחם אפשר להחביא הרבה יותר דברים וזה עובר, אז גם ספר יכול לעבור.

זה - - - להוריד את הכריכה הקשה? זה לא איזה ספרון.

לא, אבל השאלה אם יש את זה לא בכריכה קשה.

אני לא חושבת שיש גמרות בכריכות רכות.

אנחנו מדברים על גמרא שעולה - - -

אני יודע מה זה שוטנשטיין.

כן, וזה נהרס.

יש שיטה. כל דבר שאתה רוצה להכניס, זה פשוט לא לתת לך. בלחם השלם אפשר להכניס השם ישמור וזה עובר שיקוף ואין בעיה. בגמרא, שזה כריכה שאני בכלל לא מתאר לעצמי איך מכניסים לשם משהו, לא יעבור בידוק?

צריך לשקול מחדש את הסיפור הזה של הספרים. מה עוד?

עכשיו אנחנו מתקרבים לחנוכה, לא נותנים להכניס שמן זית ולא מוכרים בקנטינה גם כן. עקרונית הרבנים אמורים לספק את זה, אבל הוא אמר לי ברימונים, באגף של 108 אסירים, אז מספקים שם 70 בקבוקים. זה לא מספיק לכולם.

למה?

נדאג שירכשו עוד כמה.

על פי ההלכה מספיק שאחד ידליק לכולם.

לא.

בסדר, אבל אצלנו כולם מדליקים.

אשכנזים כולם מדליקים. אנחנו מחמירים. אנחנו נמצאים באגף תורני. מה ביקשנו? ערבי יכול להכניס שטיח ולהתכופף בו. אני לא יכול להכניס שמן בשביל להדליק נר חנוכה?

רגע, מה זה 70 בקבוקים? כמה בקבוקים צריך לחנוכה?

צריך בקבוק לבן אדם.

איזה בקבוק זה? בקבוק רגיל?

כן.

אני ב-70 בקבוקים מדליק 70 שנות חנוכה.

לא, יש 108 אסירים. כל אסיר קונה לעצמו. אני למשל הדלקתי לבד.

כל אסיר צריך לקבל בקבוק שמן זית שיוכל להדליק את הנרות של חנוכה.

אה.

גם בנרות מגבילים אותך.

אבל הוא לא יכול לקנות את זה בקנטינה?

לא.

לא. גם היום נרות - - -

לא.

אז צריך להכניס את זה לקנטינה.

נטפל בזה. אחרי הדיון נרים טלפון ונטפל בזה.

גם נרות שבת ונרות נשמה הוציאו מהקנטינה.

נרות שבת ונרות נשמה, למה?

הרב מספק לכל אסיר שני נרות שבת ושני נרות נשמה במשך השנה.

כן, אבל השמן זית, אומר לנו פה הרצל שור, ראש ענף מזון, שאפשר להכניס. אני חושב שזה ייפתר.

דרך הקנטינה.

אבל שלא ייקחו מחירים בשמיים בקנטינה.

יש מחיר במכרז. חשוב גם שכל ההערות האלה – ברגע שהם לא עברו לשב"ס בציר המקובל, דרך מחלקת הרכישות, אף אחד לא יכול לתת להם תגובה. אלה דברים שעולים פה פעם ראשונה. צריך לטפל בהם בצורה מסודרת.

הבעיה היא שאנחנו מעבירים את זה ולא עונים לנו.

למי העברתם?

העברנו את זה למחלקת פניות הציבור, גם בענף המזון.

גברת בוקשפן, אני כמנהלת הוועדה, אנחנו הזמנו אתכם, אבל כל מה שאתם מעלים אתם לא העברתם אלינו.

לא, אנחנו לא מכירים את זה.

אז אני כמנהלת הוועדה, זה כמו חתול בשק. אתם מעלים פה טענות ואני כמנהלת הוועדה לא יודעת. אני שומעת על זה פעם ראשונה. אנחנו לא העברנו להתייחסות.

לא, תעבירי את זה אלינו פשוט.

בדרך כלל אנחנו מעבירים את זה לפני הדיון.

תעבירו את זה אלינו ואנחנו מבקשים תשובות בדרך כלל לפני הדיון ואז הם צריכים להשיב לפני וזה הרבה יותר יעיל.

אנחנו לפני הדיון מבקשים את זה.

אם הם לא עונים לכם בפניות הציבור של השב"ס, או במקביל כשאתם שולחים, תעשו העתק לוועדה לפניות הציבור של הכנסת.

אנחנו לא קיבלנו את הטענות האלה.

אין בעיה. בסדר גמור.

שלומית מטפלת בכל הפניות. זהו. אני חושב שמיצינו, או שיש עוד משהו דחוף?

את הנרות – נרות שבת ונר נשמה, אם אפשר.

את אומרת שהרבנים מספקים את זה.

הם מספקים רק שני נרות נשמה במשך השנה.

כמה נשמות יש?

אם זה חג.

יום כיפור.

יום כיפור וכל הזכרת נשמות.

הזכרת נשמות, נו?

אם יש מישהו שיש לו ילד או אחים.

בקיצור צריך איזה חמישה נרות בשנה כאלה, נו.

או שימכרו בקנטינה, כמו שמכרו עד לפני כמה חודשים.

או שימכרו בקנטינה. אני חושב שזה הדבר הכי פשוט. נכון או לא?

הוציאו את זה מהקנטינה.

למה?

הייתה בעיה. זה הפך להיות שכל אגף הפך להיות כמו קברי צדיקים. התחילו להיות שם ונשרפו והיו שריפות והחליטו לעשות – שב"ס מוכן לשלם, אבל ליצור בקרה. היית נכנס לתאים בהפרדות, היית רואה פתאום שם אתה נמצא באיזה שהוא - - - ברוך חי. אז החליטו לעשות סדר וזה בסדר ואני יכול לומר שכשיש בעיה - - -

ברוך השם.

אני מבין מה שהרב אומר. יש הבדל בין אדם שמדליק לעילוי נשמת אביו לעילוי נשמת אימו - - -

אפשר לעקוב אחרי זה.

לבין מישהו, ואני מכיר אנשים ש - - -

יש הנחיות ביטחון והשב"ס עושה - - -

אבל לא כולם צריכים לסבול. אני למשל אבא שלי נפטר. אני לא הדלקתי נרות נשמה. הייתי צריך לבקש כל פעם.

כן, כן, אבל אני מבין מה שהרב אומר.

אפשר לבקש להדליק רק בבית כנסת. אין בעיה.

אני רוצה להגיד לצורך הדיון - - -

יש אחד - - - וכולם צריכים לסבול?

אני רוצה להגיד לצורך הדיון. כולנו מסכימים שנר נשמה לאבא, לאמא, לכל מה שצריך, את הדברים האלה צריך לספק לכל אסיר, אין שום ספק. הרב דיבר על תופעה, יש תופעה כזאת, של אנשי שמדליקים לרבי שמעון בר יוחאי, לרבי מאיר בעל הנס, לבאבא סאלי, הוא יכול להדליק לך כל יום 20 נרות. אתה מכיר את זה, הרב?

כן, אבל אם אתה מסתכל על הפן השיקומי, מדובר על אמונה, משהו שמאד מחזק אותם. אני לא הייתי פוסל את זה. הייתי אולי מגביל, אבל לא פוסל.

הרב, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אני חושב שיצרנו איזון. ניפקנו ואנחנו יצרנו איזו שהיא הגבלה ואני חושב שיש איזונים.

בקיצור, אני חושב שמתקן יכול לפתור את הבעיה הזאת וצריך לאפשר לקנות את זה, לפחות בקנטינה, אם לא לתת את זה.

כל אחד יחליט למי הוא מדליק נר.

אנחנו נתקדם בדיון ונעבור לנושא שהוא נושק, לגבי שיקום האסיר שדיברתם, שהוא גם נושא חשוב מאד, שאין הוסטל כבר שנתיים.

ד"ר רותם אפודי, שיש לה זכות ראשונים, לפי דברי מנהלת הוועדה, שאת היית פה לפני - - -

19 שנה.

ב-B.A שלי, בעבודה סוציאלית.

באיזו שנה?

19 שנה, 1997.

וודאי. אנשים חושבים שאני בת 20, את יודעת, אבל בסדר.

בסדר, את נראית.

לא, אני לא.

בבקשה, זכות הדיבור. ראש מחלקת מחקר והדרכה.

תודה אדוני. אז קודם כל אני אקדים ואני אומר שתחום השיקום התורני התפתח ברש"א עת שקיבלנו אלינו את מר אבינועם כהן, שאנחנו מאד שמחים וזה אחד התחומים היותר מתפתחים ברשות, ואני גם כראש מחלקת מחקר רוצה לומר שזה אחד התחומים שהציגו את התוצאות המחקריות הכי טובות והכי מובהקות ובאמת, כפי שאמרת בדברי הפתיחה שלך, נתוני המועדות של אסירים בשיקום התורני, הם נמוכים באופן משמעותי ודרמטי, מנתוני מועדות של אסירים אחרים. אנחנו מייחסים את זה לכמה סיבות, אבל בין היתר בגלל שתכנית השיקום היא כל כך הוליסטית ותומכת והשילוב של אמונה ודת וטיפול, כנראה שהם עוזרים לאסיר בדרך שיקומו ובאמת יש תוצאות מאד מאד טובות.

לחיוב אני רוצה לציין גם את הקשר שמתקיים בין אבינועם לבין הרבנות שב"ס, שאז אנחנו יוצרים גם רצף בין השיקום התורני שמתקיים בשירות בתי הסוהר, לבין הרשות לשיקום האסיר.

בהקשר לתקציב שציינת, אז אכן משרד הרווחה, ברשות השר, פעלו להגדלת תקציב רש"א, אבל אני חייבת לשים בסוגריים ולסייג, שרובו של הגידול הזה הוא בעצם תקציב צבוע לטובת שיקום נוער וצעירים, ולכן רש"א מנועה מלעשות שימוש בתקציב הזה, לטובת צרכים אחרים. אז אכן הגידול קרה, אבל זה בטח - - -

אין להם נוער וצעירים?

יש להם נוער וצעירים, אבל זה לא. מן הסתם נוער וצעירים שיהיו בתורני יזכו בתכניות השיקום ובגידול הזה.

אז יהיה להם הוסטל?

אנחנו רק עכשיו בשלב בניית התכניות, עדיין לא קיבלנו תקציב. אנחנו בשלב בניית התכניות, אנחנו מאד מקווים.

אז תבנו הוסטל תורני לנוער ולצעירים ברש"א, ואם יבוא איזה מבוגר, אז לא תזרקו אותו החוצה.

כשהיא תסיים אני אדבר.

כן. זו עשויה להיות קצת בעיה. אני רוצה לומר מעבר לתקציבים ולסכומים שאתה הצגת ואני פונה אליך באמת כנבחר ציבור. אני לא מרגישה שמדינת ישראל מספיק מבינה את המשמעות ואת התקציב שדרושים לשיקום אסירים והכתפיים של רש"א הן מאד מאד צרות, וגם עמיתנו מהשב"ס בטח יסכימו עם זה, והצרכים שלנו הם רבים. לצורך הדוגמא, שירות בתי הסוהר תוקצב עכשיו. בתיקון 42 לפקודת שב"ס העניק משאבים אדירים לשירות בתי הסוהר לטובת טיפול, שיקום, השכלה וכן הלאה ואני חושבת שזה נהדר.

אני חושבת שנהדר שדואגים לשיקום אסירים, אבל מישהו גם צריך לדאוג ליום שאחרי. אסירים האלה משתחררים. הם משתחררים ולא תמיד יש להם בית לאן ללכת ולא תמיד יש להם השכלה ולא תמיד יש להם מקצוע, והמדינה, כמו שהיא תקצבה את כל השיקום והטיפול בשב"ס, צריכה גם לתקצב בהתאם את רש"א. זה כבר לא מדובר על מיליון פה, מיליון שם או על 30%, אלא באמת תקציב שיאפשר לרשות לשיקום האסיר לממש את היעדים שלה. והיום לצערי, על אף השתדלויות וניסיונות ורצון מאד מאד טוב, אנחנו לא מצליחים לעמוד בכל היעדים שלנו.

היית מעדיפה שכל התקציב שלכם יהיה משב"ס ולא ממשרד הרווחה?

ששב"ס יהיה הצינור שלנו?

כן.

אנחנו כפופים למשרד הרווחה.

אולי זה לא טוב. אם השב"ס מקבל תקציבים גדולים לשיקום ורווחה לא מקבלים את זה, אז אתם פשוט - - -

אבל אין בזה רציונל. אנחנו גוף שיקומי. אנחנו גוף טיפולי. הרי אם מדינת ישראל רוצה לשקם היא צריכה להחליט לא רק מי הצינור.

אבל אתם אחרי המאסר וזו הבעיה.

זו לא בעיה. זאת אומרת המאסר עצמו הוא נתון, הוא פונקציה.

אם אני חיים כץ וחיים כץ הוא האיש המופלא ביותר כשר הרווחה והוא צריך לתקצב ילדים נכים, קשישים, חולים, אלף משימות ויש לו עוד משימה אחת של שאריות הפליטה של אסירים. מה אני צריך לעשות?

בזה אתה תצטרך לפנות למר חיים כץ. אני יודעת, אני מכירה את המצוקות של משרד הרווחה.

לא, יכול להיות שהפתרון הוא שהשב"ס ימשיך ללוות את האסיר עד סיום השיקום.

אני חושבת שכרגע זה לא על הפרק. אני גם לא בטוחה שמקצועית זה נכון, מכיוון שאסיר משוחרר צריך הפרדה בין הגוף שהעניש אותו לבין הגוף שמשקם אותו. אני חושבת שזה נכון - - -

הרי עושים שיקום בתוך השב"ס.

אני חושבת שזה נכון שאנחנו לא לובשי מדים. אני לא בטוחה שהאמון שאנחנו זוכים לו מהאסירים המשוחררים, היה אותו אמון ואותו קשר, לו היינו אנשי שב"ס.

יש לנו תחושה, אני אומר את זה כנבחר ציבור, שיש איזו שהיא אפליה בתוך הרשות לשיקום האסיר בין הוסטל תורני לבין הוסטל אחר. זאת אומרת אם הוסטל אחר נשרף, לא לוקח שנתיים לבנות חדש.

בסופו של דבר אם נסתכל אחורה, הרשות נאלצה לסגור, כמה? ארבעה הוסטלים, אם אני לא טועה. שלושה או ארבעה הוסטלים, כך שההוסטל התורני הוא לא היחיד שנפגע ואני אומרת את זה בכאב לב. אני חושבת שההוסטל הוא פתרון שיקומי מאד מאד טוב ונכון. יחד עם זאת, צריך לזכור, שיקום בהוסטל הוא שיקום מאד יקר, מכיוון שהוא נותן מענים הוליסטים, מצוינים, אבל למספר יחסית מצומצם של אסירים. ואם אנחנו בהסתכלות מערכתית רוצים להסתכל על שיקום והתקציב שלנו נתון, וכמו שאתה יודע הוא לא מן הגבוהים, אז כמובן ששיקום בקהילה מאפשר לך לשקם יותר.

לו היה לנו תקציב נוסף – ואני פונה לכבודו בבקשה אם באמת תוכלו להרים את הכפפה ולסייע – לו היה לנו תקציב נוסף, אין לי שום ספק שהיה מוקם הוסטל. אני רוצה שאבינועם רוצה.

אני רוצה לשמוע בשלב הזה את אבינועם כהן, ראש תחום שיקום תורני. בבקשה.

תודה רבה רותם על הפרגון ואנחנו קולגות הרבה שנים ועובדים ביחד. יש לרותם הרבה זכויות בשיקום התורני. אני חייב להגיד שאני פה בוועדה מרגיש אזרח מספר 3, לא 2. לפני יש ככה – יש את השיקום הכללי, הרגיל, הלא דתי, יש את השיקום הערבי, שאני שמח בשבילם שיש להם הוסטל וטוב שיש להם הוסטל, כי הם זקוקים לו, הם לא פחות מהאחרים וככה צריך להיות, רק אני מספר 3, עם הישגים כאלה, כמו שד"ר רותם אפודי אמרה והדגישה. כאילו, הייתי צריך להגיד אוקיי, אז אם אתה כל כך מביא הישגים למדינת ישראל וחוסך משאבים כאלה של ביטחון בחוץ ומשטרות ועורכי דין ובתי משפט, אז בוא ניתן לך עכשיו יותר וגם נלמד את כולם, בוא תלמד אותנו איך אתה עושה את זה. תהיה המודל.

דא עקא, מה קורה? שאני צריך בשנתיים האחרונות לדבר עם אסירים שיושבים בבתי הכלא ואין להם לא יום ולא לילה. גם לי אין יום ולא לילה. כי כשאסיר צריך לשבת עכשיו בכלא מספר חודשים על השליש שלו, כי אין לי הוסטל לתת לו, אני הולך עם מצוקות נפשיות הביתה. כי אני בשליחות ואני מכיר את גברת בוקשפן ואת יוחנן, גם כשלא היה לי כסף הבאתי להם מתנדבים בתחילת הדרך. היא יודעת את זה. עזרתי להם, עשיתי להם פילוח בכל הערים שהיה להם.

אתה אומר משהו נורא. יכול להיות שאדם יושב בבית הסוהר בגלל שלך אין הוסטל?

כן, כן. למרות שוועדת השחרורים משחררת אותו?

כן. חודשים על חודשים. יש פרוטוקולים, אני אין לי אותם פה.

זה ממש ככה.

אבל זה לא שאלה של כסף, זו שאלה של חירות האדם שוועדת השחרורים משחררת אותו.

תלוי איזה אדם אתה. מדינת ישראל פושעת כלפי האסירים הדתיים. אני פה אגיד את זה חד משמעית.

אגב, לגבי הערבים, אני הייתי בדיון בוועדת הרווחה. יש שם איזה סבסוד עצמי של העמותה הזאת? אולי היועץ המשפטי יספר לנו מה קורה עם ההוסטל הערבי, ואני בעד שיהיה הוסטל לערבים, גם לכולם.

אז כפי שנוכחת לראות בוועדה הקודמת, בעקבות המצוקה התקציבית של רש"א, עמד על הפרק המשך ההתקשרות עם עמותת בית החסד, שזה לא הוסטל של הרשות. הרשות משלמת עבור השתתפות באחזקת אסירים וכרגע הושג תקציב עבור מימון בית החסד לשנה הנוכחית.

כמה?

זה משהו כמו סכום של 600,000 שקלים, שזה מכסה את העלות עבור השנה הזאת.

מדובר על 700,000 שקלים. אלי אלאלוף, יושב ראש הוועדה, נלחם מאד קשה בשביל זה שזה ימשיך.

כן.

וודאי. למה לא?

זה כרגע מבחינת ההוסטל של בני המיעוטים.

לשנה הקרובה הם כבר מתוקצבים?

לשנת 2017.

כן.

בכמה?

באותו סכום. אנחנו מדברים על הסכום הזה של 600,000 שקלים.

ובית החסד משתתף במימון השאר, או שזה עצם כל ה - - -

תראה, בעיקרון המבנה שייך להם. זו כנסייה. זאת אומרת אין להם עלויות של השכרת מבנה או זה, הרשות משלמת עבור אחזקת האסירים שם.

ואת ה-700,000 שקלים האלה למשל, תוכלו לתת גם 700,000 שקלים לשיקום התורני?

תראה, כרגע מבחינת התקציב, כמו שציינה גברת רותם, מדובר על גידול בתקציב שכרגע הכספים שאמורים להיות מועברים הם צבועים. זאת אומרת אם זה לתחום הנוער, זה סעיף תקציבי שמדבר על תחום הנוער בלבד.

זה לא כולל הוסטלים.

וזה לא כולל ההוסטלים. עכשיו, מה שכן, אנחנו רצינו ליזום עם השר שיחה בנוגע להוסטלים. זאת אומרת לקיים איזו ישיבה, מגעים בנושא הזה.

דיברתי עם השר ואני רוצה להגיד לכם, לצורך הפרוטוקול אני צריך לדייק, אז אני לא יכול להגיד במפורש מה שהוא אמר לי, אבל אני הבנתי ממנו שמבחינתו הוא נתן מספיק כסף לרשות לשיקום האסיר, תוספות, ושהם יסתדרו. זאת אומרת זה לא החלטה של השר לתת להוסטלים זה ולהוסטל אחר לא. זו החלטה של הרשות עצמה.

תראה, כמו שאמרנו, הרשות, בגלל מגבלות התקציב, אין מה לעשות, העוגה הזאת קטנה וצריך לחלק.

אולי אמנון דניאל ייתן לנו איזה פתרון? בבקשה, אמנון.

יש לי מניין בכותל בשבת ואני פוגש אנשים, אומרים לי גוד שבאס, אני אומר להם גוד רש"א. אני מכיר את הרשות לשיקום האסיר עוד כשהייתי פה עוזר פרלמנטארי והפגישה הראשונה שלי הייתה בקרן התשובה. הלכתי עם יורם מרציאנו וראינו שם וקודם כל הסתכלתי איך הם עובדים. עמדתי מהצד וראיתי איך הם עובדים. אתה יודע מה, נפעמתי. אהבתי את כל מה שראיתי.

אז מה הפתרון.

אני אגיד לך. תוך כדי שהתחלתי בשיקום האסיר, ראיתי מה זה עושה. הייתי מבקש שם הרבה. לפני שבועיים היה פה דיון בכנסת שצילמתי אותו, איך דיברו שם בשבחה של הרשות לשיקום האסיר, במיוחד - - - הרב - - - לראות מה זה שיקום תורני.

באופן אישי פונים אלי הרבה מאד אנשים, בלי שום קשר, מחוסרי דיור, ושואלים אותי אם יש הוסטל בכלל. אין הוסטל בכלל וקל וחומר אין הוסטל בפרט של התחום התורני. שב"ס זה שב"ס. רש"א זה רש"א. זה שני גופים שונים. השיקום התכלס צריך להיות בחוץ ולזה צריכים להביא את כל המשאבים. אני אמור להפעיל את כל הדברים האלה. אני שומע על נושאים תקציביים, אני לא רוצה להגיב על הנושא.

אז לא תביא לנו פיתרון, כי פה צריך 700,000 שקלים בשנה לפחות.

אני אחזור על זה ואני אגיד את זה עוד פעם - - -

סליחה, סליחה, את האמת, כשמדברים על הוסטל ערבי, זה נשמע יותר טוב מאשר חרדי. כי חרדים לא אוהבים.

ברור. תגיד דתי, לא חרדי. אל תגיד חרדי כי אתה עושה אותם מספר 4, אתה יודע.

ההגדרה היא תורני.

חרדי - אתה עכשיו תשים אותנו ברצפה.

זה נשמע יותר טוב. זה בומבסטי. זה קליט. אני לא רוצה להגיד, איך אומרים את זה בעברית? זה משהו אחר.

אני רק רוצה לציין שהעלות של הוסטל זה לא 700,000 שקלים אלא כמיליון וחצי שקלים, כי בבית החסד הסיפור הוא שונה. זאת אומרת אין לנו עלויות של השכרת מבנה.

וגם בגלל שזו עמותה.

וזו עמותה.

וזו עמותה שהיא משתתפת?

הם מקבלים גם תרומות מחו"ל, בגלל שזו עמותה ש - - -

מהאיחוד האירופי.

הם מקבלים תרומות.

כי בטח הם מחנכים לשלום, אז האיחוד הרפואי מממן, כי זה מאד חשוב. רעיון השלום הוא מאד חשוב. זה לא סתם. בבקשה.

יש לנו בשנה כ-450 אנשים שאנחנו בפוטנציאל מעבירים לראיונות לרש"א.

כמה?

מתוך 1,100 אסירים - - -

כ-450 בשנה, אנשים שאנחנו מעבירים אותם לאבחון, לבחינה של רש"א. 1,200 לומדי תורה שמלמדים אצלנו במדרשות ובפעילות התורנית הבלתי פורמאלית. מתוכם, אני מעריך, אני אומר בגדול, קרוב ל-200 מתקבלים בערך. הרב אבינועם?

כן. 230.

אני מבקש לא לדקדק אותי בנתונים של אחד אחד, אבל בגדול אלה הנתונים. יש אנשים שאין לנו מענה בשבילם.

והם נשארים בכלא.

אני לא יודע, אני לא נכנס לזה. אני לא - - -

אני יודע. הרב, אני יודע. אני מקבל את הטלפונים.

כי אין לי את הנתונים - - -

אני עובר את הבכיות. אני עובר את הצרות. אני עובר את המצוקות הנפשיות. אני לא רוצה להיות יותר מספר 4 במדינת ישראל. תפתרו את זה. יש לאסירים זכויות דתיות – תתנו להם אותן. תנו להם אותן.

עכשיו אני אומר משהו שלא במסגרת תפקידי כרב ראשי לשב"ס ואני אומר את זה בחלל. הייתי במגעים, במשאים ומתנים עם כל מיני אנשי טיפול חרדים, שניאותו לקחת על עצמם את הנטל הזה, את המשימה הזאת, את האתגר הזה שנקרא הוסטל חרדי. אם הייתה השתתפות – אני אומר בגדול – בסכום שמדובר פה על ההוסטל האחר – אני מעריך שאפשר יהיה לשכנע את הרב גרוסמן, שייקח על עצמו את ה - - -

אני רוצה לומר משהו, ברשותכם. אני לא רוצה יותר הוסטל מפורט שיריב איתי על 400 גרם טחינה או 300 גרם טחינה. אני נתון לחסדי המפעיל שכל מגמתו לפעמים היא כסף, בעיקר כסף, לשים את הכסף והוא יחליט לי אחר כך מי. אין הוסטל מופרט. אם מופרט, כל ההוסטלים של רש"א מופרטים. אני שווה זכויות ברשות לשיקום האסיר.

הרב אבינועם, הלוואי והיית כבר בדיון הזה. אם הייתי שומע ממשרד הרווחה שהם אומרים תביאו לנו את התנאים שיש בבית החסד של האוכלוסייה הערבית ואז הייתי חושב על הרעיון שאומר הרב ויזנר, שאיזה גוף – ויש הרב גופים דתיים שרוצים לשקם אסירים – מוכן לתת את המבנה והרשות לשיקום האסיר תיתן להם את התקציב, אז הייתי נכנס איתך לשאלה האם זה כדאי או לא כדאי. אבל אתה עכשיו בזירו. גראנד זירו.

אני לא בזירו, אני מאמין שאם אנחנו נעשה מאמץ כמו שעשו אחינו, בני דודנו הערבים, אז אנחנו נצליח. אבל אם אנחנו נשב פה ונחליט שאנחנו רוצים להיות אזרח מספר 3, אז אנחנו לא נעשה שום דבר. אני לא רוצה להיות יותר אזרח מספר 3. הספיק לי.

אני רוצה לבשר לכם ואני אומר את זה לחיוב, שלא הערבים דאגו לערבים, יהודים, כמו יושב ראש הוועדה אלי אלאלוף, דאג להם ונלחם עם הרשות עד שבאמת המשיכו את השנה הקודמת ועכשיו אני מבין שזה כבר סודר לשנה הבאה.

כן.

אני ביקשתי, נדמה לי שאתה היית שם בישיבה.

הייתי שם בדיון.

שיהיה דינו של הרשות לשיקום התורני, כמו הערבי.

לא כך היה.

לא יותר טוב חס וחלילה, אבל שיהיה אותו דבר.

זה לא כך היה.

ולא כך היה?

שום דבר. כלום.

אמרו לי שאין תקציב. אני איזום עוד פעם דיון, אולי במשותף של הוועדה שלנו עם ועדת הרווחה, אם זה יעזור. אני אבדוק את זה קודם עם חבר הכנסת אלאלוף. אם יש לזה סיכוי, אנחנו נעשה עוד פעם דיון. אם לא, אנחנו פשוט נפנה לשר הרווחה ונראה איך הוא יתמודד עם השאלה הזאת, שאנשים יושבים בבית סוהר. יכול להיות שצריכים להעלות את זה במליאת הכנסת.

יושבים, יושבים.

אנשים יושבים בבית סוהר בגלל שאין להם איפה לשבת.

אני לא יודע את הנתון הזה.

אני יודע את זה. אני חווה את זה.

יש לי פה את התגובה של הלשכה המשפטית.

אנחנו פנינו להנהלת בתי המשפט וזו התגובה שהם ענו.

אני רוצה להקריא את התגובה של הלשכה המשפטית.

הנהלת בתי המשפט.

הנהלת בתי המשפט, השלכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, הם אומרים ככה: שכל האסירים עולים לדיון בפני הוועדה במועד שבו הם זכאים לכך וההליך שבעניינם מתקדם בהתאם להחלטה השיפוטית שניתנה על ידי חברי הוועדה. לעתים – ופה המשפט החשוב – הוועדה מבקשת מרש"א להציג בפניה תכנית שיקום חלופית, שהרי לא ניתן לשחרר את האסיר לשיקום בהוסטל שנשרף. הווה אומר שאם אין הוסטל, אין שחרור.

אין שחרור, חד וחלק. אין פה.

ואני רוצה להוסיף שבעצם ההוסטל נותן לבן אדם לצאת לעולם החוצה, בלי ליפול על הקרקע, בלי כלום. בן אדם שיושב 16 שנה בכלא או אפילו 10 שנים בכלא, הוא יוצא בלי הוסטל, זה בן אדם שיוצא בלי שיקום, בלי בית, בלי פרנסה, בלי אוכל, בלי כלום.

טוב. מיכאל מחפוד רוצה לומר איזה משהו? אנחנו מסיימים, כן.

האמת שאני רוצה להגיד הרבה. אני רוצה להגיד עלי.

תגיד.

אני אסיר לשעבר. אני 10 שנים עם העמותה. אני לא מקבל אגורה מאף מקום. אני מקבל מהביטוח הלאומי 1,000 שקלים ואני מזה צריך לחיות ואני צריך לגנוב אוכל בשביל להביא לילד שלי, בשביל להביא לאישה שלי. אני צריך לגנוב אוכל. ואני אומר, אתם רוצים להכניס אותי לכלא ואז לשלם את המחיר שעולה לי להחזיק אותי? אותי, את מיכאל, אני לא מדבר עכשיו על אחרים. להחזיק אותי בעלויות שזה עולה למדינה, או שאולי תתנו לי מחצית מזה, שאני אוכל לחיות בכבוד. פשוט. לחיות בכבוד.

לא יכול להיות ש-10 שנים אין לי כלום. אני מקבל ביטוח של 1,100 שקלים הבטחת הכנסה וזהו. זה מה שמגיע לי. עבודה לא נותנים לי. למה? יש לך עבר. איפה שהלכתי זרקו אותי.

כשאתה הולך ללשכת העבודה לא נותנים לך?

אני הולך ללכת העבודה, מה שיש להם לתת, לא עלינו. עבודה פיזית אני לא יכול כבר במצב שלי, אחרי שהבריאות שלי - - -

אז אתה לא מקבל דמי אבטלה?

לא. אני מקבל סיוע ב-, איך קוראים לזה?

הבטחת הכנסה.

הבטחת הכנסה, 1,100 שקלים. עם זה אני צריך לבוא לפה לוועדות ולהיפגש עם אסירים ולסייע לאסירים ואני כל היום בטלפונים של אסירים ואני עוזר להם מכל הנשמה, כי אני גם רואה בזה שליחות. אמנם אני לא דתי, אבל אני רואה בזה שליחות. ואני לא מבין איך יכול להיות וגם פניתי אליהם. לפעמים מתפנים להם מקומות עבודה ואני פונה אליהם. כלום. נאדה. לא מתייחסים.

אז הנה לך דוגמא קלאסית של בן אדם שכבר 10 שנים בחוץ - - -

מי לא מתייחס? מה זאת אומרת?

אתם.

אין דבר כזה.

אז עובדה.

נכון שאני חבר שלך, שנים אני מכיר אותך ואתה מעולם לא פנית אלי.

אז לא אליך. לא פניתי אליך אישית, אבל אני פניתי - - -

יכול לפנות אלי.

זה דיון ועדה. אתם תסדרו את זה ביניכם אחרי הישיבה.

לא קשור, לא, לא. הוא לא יכול להגיד דברים שרש"א - - -

אבל נשמה, אני אומר את זה בפירוש. אני פניתי לרש"א. אני יכול להראות לך את זה.

זה לא מדויק.

יש לי מיילים דרך אגב שפניתי ואמרתי אני מבקש לעשות משהו, כי כל כולי בלאו הכי רתום לזה. למה שאני לא אהיה במקום שאני יכול להשפיע ואני משפיע לטובה על אסירים. אני לא מדבר עם אסירים ומכניס אותם למקום. בדיוק הפוך. אני פועל מהמקום של לתקן ולתקן. תשאל את האדונים האלה, כשאני מדבר איתם. תשאל את מי שאתה רוצה על השיח, על הגישה. כמה חשוב להיות, לבוא עם גישה חיובית. ובכל זאת, בגלל שאני לא דופק ואני לא צועק ואני לא משתולל, אני נאלץ לגנוב אוכל. אני אומר לך את זה.

אני גם מחזק את דבריו.

אני נאלץ. אני אומר לכם את זה בפירוש. אני נאלץ לגנוב אוכל.

אני גם מחזק את דברו. אני כבר אבא, בלי עין רעה. אנחנו 11 נפשות בבית. הייתי מאד מסודר כלכלית לפני שנכנסתי לכלא. עד היום לא השתקמתי. החובות. הלחצים של הבנקים, של ההוצאה לפועל שיש לי. המדינה לא - - -

יש עבודה?

עכשיו התחלתי לעבוד. אני עוד לא מסוגל נפשית לחזור לפעילות שלי - - -

בעזרת השם. מאד חשוב לי לשמוע שיש לך עבודה, כי אני חושב שזה אחד הכלים הטובים ביותר לחזור לשגרה.

ברוך השם, עכשיו, ממש עכשיו קיבלתי עבודה למשך חצי יום.

שיהיה בהצלחה. זה מה שכואב לי אצל מיכאל, שאין לו עבודה.

והמדינה ממש לא עוזרת לי בכלום. המדינה בכלום. אין לי ביטוח לאומי. עוד לא מקבל מהם שקל, חוץ מה-1,400 שקלים - - -

אני הייתי מוכן הכל לעשות. הרב אייכלר, אני רוצה להגיד לך שאני הלכתי אפילו לעבוד, הלכתי לשטוף סליחה על הביטוי, לזקנים את התחת. לשטוף אותם, לקלח אותם, לעזור להם, להיות איתם בשביל 23 או 24 שקלים לשעה. מבחינתי זה היה כמו גם שליחות, למרות שאני באתי ממקום - - -

ואין לך עבודה בתחום הסיעוד?

באיזה שהוא שלב פתאום אמרו שצריך למנות, מה עשית, מה העבר שלך וזה, וכשהתייחסו לעבר שלי אמרו אתה לא יכול לעבוד בעבודה הזאת ופיטרו אותי. ואני רוצה להגיד לך, זה פשוט לא יאומן.

יש קושי לאסירים משוחררים בתעסוקה, אבל זה דיון אחר.

אז זה נושא לדיון, כי יש בעיה קשה מאד, כי אם שואלים אותך את הרזומה, את קורות החיים - - -

למה אני לא יכול לעבוד? אני רוצה להביא לילד שלי מתנה. אני לא יכול לתת לו מתנה כלום.

כי מדינת ישראל, שהיא המעסיק הראשי והגדול במדינת ישראל, לא מוכנים להעסיק אנשים ש - - -

אני לא יכול להיות במצב הזה של ללכת אפילו לאירוע. אני לא הולך. אני יכול ללכת לאירוע? אני יכול לשלם 300 שקלים למנה. לא הולך. אני 10 שנים ככה. אני אומר לך ואני נסחב במצב הזה. ככה. במצב הזה. ריבונו של עולם. מה קורה?

הדברים נשמעו וכאבו ונרשמו ואנחנו נעבור לסיכום.

1. אנחנו פונים לשר לביטחון פנים לאפשר תפילות גם לעצורים יומיים. מדובר בתקופה לפעמים של ימים ושבועות ללא זכויות של שירותי דת ואיננו מקבלים שצרכים חקירתיים צריכים למנוע מבן אדם את הזכות להתפלל בבית הכנסת. כמו שאמר הרב, שלא חייב להיות שהוא יהיה במניין אפילו, זה יכול להיות שיתפלל בעצמו בבית הכנסת.

2. אנחנו פונים לשר לביטחון פנים ולנציגות שב"ס לאפשר רכישת נעליים מכל הסוגים, גם נעליים שחורות בקנטינות, ולא להגביל אותם רק לנעליים מסוג מסוים.

3. אנחנו נפנה לשר לביטחון פנים ולנציב שירותי בתי הסוהר לגבי החברה שמספקת מזון כדי לבדוק את הטענות נגד איכות האוכל ובעיות כשרות.

4. אנחנו נפנה לשר לביטחון פנים ולנציב שירות בתי הסוהר לגבי מכשור בדיקה לבדיקת ספרים בכריכה קשה, בשום אופן לא לקרוע את הכריכה ולא לאסור הכנסת ספרים שיש להם כריכה קשה. אם צריך תקציב, יש בשבוע הבא את תקציב המדינה, צריך לתקצב את המכונה הזאת שבודקת את הכריכה.

5. אנחנו מבקשים לתת אפשרות לרכוש שמן זית ונרות בימי חנוכה ובכל ימות השנה בקנטינה, וגם לאפשר לרכוש נרות נשמה בקנטינה ולהקים באגפים מתקן נרות שימנע שריפה.

6. אני רוצה לציין משהו כללי, שלא שייך לשירותי הדת. יש הרבה תלונות על מחירי המזון והמחירים בכלל בקנטינות בבתי הסוהר. מדובר ממש באנשים העניים ביותר וקורעים להם, מה שהיה נקרא פעם גזלן, אז בקנטינות מגיעות הרבה פניות, לא מאנשים דתיים בלבד, שהמחירים שם גבוהים. צריך לעשות מעקב אחרי המחירים. אני לא יודע מי מוסמך, אולי הרצל, אתה מוסמך?

אני יכול לתת תשובה על זה. יש מכרז מסודר עם מחירים שנקבעו וגם זה נבדק לפעמים מול השוק והמחירים עומדים בסטנדרטים. אין בהם חריגה. תמיד אפשר למצוא איזה מבצע באיזו רשת שיווק לפריט פרטני אחד, אבל החברה בשיווק, בהפצה והמחירים שלה נבדקו והם עומדים בסטנדרטים. אין בהם דברים חריגים.

הייתי מקבל את דבריך כפשוטם, מר הרצל שור, אלמלא הייתי יודע מה קורה במערך הטלפוניה שבשירות בתי הסוהר, שגם שם עשו מכרזים ועדיין האסירים משלמים פי 10 ממה שמשלם אזרח רגיל בחוץ לשיחות טלפון.

יש מערך חדש היום, זו מערך שחף שהיא גם מערכת מודיעינית והיא נבדקת עם מערך שיחות.

כן, היא מאד יקרה יחסית. אני מקווה שתבדקו את העניין של המזון בקנטינות, ואני לא מבקש יותר מאשר לבדוק ולהסיק מסקנות.

7. אנחנו פונים לשר הרווחה בבקשה לפתיחתו המיידית של ההוסטל התורני. נוצר מצב שאסירים יושבים בבתי הסוהר כשוועדות השחרור מוכנות לשחרר אותם, בתנאי שתהיה להם תכנית שיקום מתאימה וכל זמן שאין הוסטל, אין אפשרות לשקם אותם וככה אנשים יושבים בבית הסוהר מעבר לזמן ש וועדת השחרורים מוכנה לשחרר אותם.

ואפשר להוסיף גם שהם יושבים בבתי הסוהר ללא שיקום.

בגלל זה אין הוסטל?

בגלל שאין הוסטל.

אז הם לא מקבלים שיקום בתוך בתי הסוהר?

השיקום, בן אדם שיוצא אחרי 16 שנה - - -

אה, זה שיקום משותף?

זה שיקום משותף. בן אדם שיוצא אחרי 16 שנה ואין לו בית ואין לו פרנסה.

טוב, טוב שאמרת את זה. אנחנו רוצים להודות לכל המשתתפים ולקוות שבדיון הבא, בעזרת השם, אולי תהיה בשורה. יש הרבה נושאים שחשבנו שאין בשורה. רק היום היה לנו סיפור עם נושא הרבה יותר קל, אבל הייתה לנו היום בשורה על משהו שחשבנו לפני שנה שאין סיכוי. אז נקווה שגם בשנה הבאה יהיו לנו גם הוסטלים ונקווה שלא יהיו אסירים יותר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50.