הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 316

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ' בכסלו התשע"ז (20 בדצמבר 2016), שעה 10:40

דיון לציון יום הסוכרת - תקנות הפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך התשע"ו – 2016, מעקב אחרי יישום החוק לפיקוח לאיכות התזונה בביה"ס, חינוך לתזונה בריאה וחינוך גופני בביה"ס

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

עליזה לביא

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

נעמי יולס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

לירן שפיגל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

טירוויה מקורה - משרד החינוך

חוה אלטמן - אחראית ארצית על תזונה, בריאות הציבור, משרד הבריאות

מיכל רבקה מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

יוסי אוחנה - עו"ד, הלשכה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

מהרטה ברוך רון - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו

רות שטסל ויינר - רכזת מדיניות מזון עירונית, עיריית תל אביב-יפו

אילנה שמלה ללום - מנהלת מחלקת בריאות, עיריית אשדוד

אפרת טיש - מקדמת מדיניות ציבורית, האגודה לסוכרת נעורים בישראל

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

עדי אבן חן - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

פרופ' איתמר רז - נשיא עמותת מהיום

איילת מייזנר - מנכ"לית עמותת מהיום

איתי גוטלר - עמותת מהיום, חבר מועצת עיריית ירושלים

דניאלה פיריאן - תזונאית

מלכה אוברלנדר - אימא לילדה עם סוכרת נעורים

גלעד בוק - עו"ד, יו"ר פורום הבריאות, לשכת עורכי הדין

ד"ר רחל ווילף מירון - רופאת ילדים ונוער

אסתר קרמר - חברת קואליציה

איתי שובל - מועצת התלמידים והנוער הארצית

דני קציר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאל אמיתי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

רויטל לן כהן - ארגון ההורים

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

דיון לציון יום הסוכרת - תקנות הפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך התשע"ו – 2016, מעקב אחרי יישום החוק לפיקוח לאיכות התזונה בביה"ס, חינוך לתזונה בריאה וחינוך גופני בביה"ס

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. אני אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי ונאחל לו החלמה מהירה ושירגיש טוב.

היום ה-20 בדצמבר 2016, כ' בכסלו התשע"ז. יש לנו דיון גם לציון יום הסוכרת ונתייחס לתקנות הפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך, התשע"ש-2016 וליישום החוק לפיקוח לאיכות התזונה בבתי הספר, חינוך לתזונה בריאה וחינוך גופני בבתי הספר.

נתחיל קודם כל בנושא של התקנות ונבהיר שהתקנות נמצאות על שולחן הוועדה, קיבלנו אותן ב-11 לחודש, ולכן הדיון על התקנות עצמן יהיה לא בשבוע של חנוכה שזה בשבוע הבא וכאן הוא שבוע קצר, אלא בשבוע שלאחר מכן. אתם כמובן תקבלו זימון, כל הגורמים הרלוונטיים, והתקנות יידונו בזמן הקרוב. דיברנו עם מרגי על כך. הן לא יידחו יותר.

אני רוצה לדבר גם על העניין הזה של יום הסוכרת אבל אחרי כן אני רוצה לדבר גם על מה קורה באופן כללי בתוך בתי הספר.

נתחיל עם משרד החינוך. אני מבקשת את ההתייחסות שלכם גם ליישום החוק לפיקוח איכות התזונה.

עירית ליבנה, מפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך.

בוקר טוב. נתחיל מהמעגל הרחב יותר במשרד החינוך ובמערכת החינוך, במוסדות החינוך. תחום הבריאות וקידום הבריאות הוא המהות, חינוכית, והצבנו ביחד יעד ל-2020, מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"ל משרד הבריאות, שכל מוסדות החינוך יפעלו כמקדמי בריאות לפי מה שהוגדר ביחד וזה יעד שאנחנו בד בבד קבענו דרכים למילוי והגעה ליעד הזה. היעד הזה באמת הוא מהפכה מבחינה זאת והתיאום הוא בין משרדי. ממש. כך זה גם בתכנון, גם בליווי, גם בביצוע. העבודה היא משותפת ומקצועית לחלוטין.

הגדרנו למוסדות החינוך מה הצעדים שנדרשים כאשר אחד מהנושאים המרכזיים ביעד הזה הוא באמת הנושא של תזונה בריאה ונבונה יותר שבאה לידי ביטוי בכל המעגלים ובמספר אמצעים.

קודם כל, כל המעגלים הם בית הספר, הגן, הבית ועובדי ההוראה, ובלי המשולש הזה אנחנו לא מתקדמים. קהל היעד המסיבי יותר שלנו מהשנה הוא עובדי ההוראה כי אנחנו למדנו ובעולם למדו שכאשר הם יעשו את השינוי בעצמם ברמה האישית, יהיה להם קל יותר גם להנחיל את זה לילדים וכמובן להורים. מאז החקיקה – כיוון שזה היה מתואם ולכן אולי הזמן, אבל זה גם בסדר – פרסמנו חוזר, רעננו, הרחבנו ושיפרנו את חוזר המנכ"ל.

מה מגדיר חוזר המנכ"ל?

חוזר המנכ"ל מדבר על כל ההיבטים. קודם כל על ההיבט החינוכי, אחר כך על ההיבט התפעולי, מה האחריות של הצוות החינוכי.

בואי נפענח את זה. כשאת אומרת בהיבט החינוכי, זה אומר שיש שיעור לתלמידים?

חוזר מנכ"ל הוא לא שיעור.

אני יודעת מה זה חוזר מנכ"ל. אל תדאגי. אני שואלת אותך בפועל, בשטח, האם מורים או בתי הספר מחויבים לתת איזשהו שיעור לתלמידים על החשיבות של תזונה נכונה.

אם מדברים על לימוד ממש, הלימודים שזורים הן בלימודי המדעים, הן בפעילות הגופנית, הן בפן החברתי. הידע מונגש להם כתחום – וזאת ההגדרה שלו – בין מקצועי. אנחנו מכשירים את המורים ואת הגננות לצורך זה כדי שיהיה להם את זה. אנחנו היום בשלבים עם משרד הבריאות לפיתוח עוד מערכים ועוד מקורות תוכן לעובדי ההוראה וזה קורה בדיוק בימים האלה. אנחנו יודעים מהניסיון בעולם ששיעור שלומדים אותו, הוא נגמר ומסמנים וי, לא יעשה את השינוי. אנחנו מדברים על הנגשת ידע, אנחנו מדברים על שינוי התנהגות ואנחנו מדברים על קשר עם הבית. אלה שלושת המרכיבים שכמובן הם מבוססים על מידע יותר לעובדי הוראה, חלק מהמידע – וזה נמצא בחוזר המנכ"ל – מיועד גם להורים, כל ההמלצות התזונתיות המפורטות בחוזר שהן משוקפות גם בתקנות הן בהתייעצות עם המחלקה לתזונה והן בשפה מאוד ישימה כי כשיש סייעת בגן, כתוב לה כפית וכף ולא 35 גרם. זאת אומרת, היישום מחוזר המנכ"ל לעבודה בשטח, ביום יום, הוא מאוד ברור, מובן ומתואם.

אני שואלת אותך שאלה פרגמטית. יש שיעורים על אלכוהול או על סמים או על הטרדות מיניות, יש שיעורי כישורי חיים, ולא דיברתי על שיעור אחד ואני שואלת למה לא לעשות שיעור על תזונה נכונה, על אורח חיים בריא, וממש להקדיש לזה ולדבר עם התלמידים ולהגיד להם איך הם מונעים את השמנת היתר, את הסוכרת.

בהחלט. זה חלק מתוך התהליך של כישורי החיים שנעשה.

בימים אלה אתם בונים את זה?

כן. התפיסה שלנו מדברת על כך שכל מורה וכל גננת מבחינתנו היא ה-רול מודלינג כדי שיהיה שינוי. זה לא שיש שיעור של מישהו וזה לא יהיה מסומן מ-9:00 עד 10:00 כי זה לא יהיה אלא זה יהפוך לשיעור למידה וסימון וי. אנחנו מדברים על זה שכן, קידום בריאות הוא אישיו. אני אומרת סתם. היעד הזה הוא לא הוגדר כיעד שלא עומד ומתבסס על כל העשייה. זה תהליך שבסופו זה לא עניין של הלמידה והשיעור אלא זה השינוי ההתנהגותי ואם זה לא יהיה שזור - - -

בסדר, עירית, את מכירה אותי, אנחנו עובדות ביחד כבר הרבה זמן. אם בימים אלה את עובדת על תכנית כזו שבאמת משקפת לצוות ההוראה שבסוף ישקף לתלמידים, תוך כמה זמן נראה לי שתוכלי להציג אותה בוועדה? זה מאוד חשוב.

אני אומרת שזה חלק מהקשרים. אנחנו עושים היום יחד עם משרד הבריאות איזשהו מכלול כולל של התערבויות וההתערבויות, דרך אגב, הן גם במכללות כי משנה הבאה, מתשע"ח, בכל המכללות להכשרת עובדי הוראה יהיו לימודי חובה של קידום בריאות. אבל זאת לא רק תזונה. כאן היום אנחנו ממקדים את זה.

מכללות לחינוך.

מכללות להכשרת עובדי הוראה. מתשע"ח קידום בריאות יהיו לימודי חובה. זאת אומרת, אנחנו עובדים על כל המגזר, גם בהתפתחות ב-אין סרוויס וגם ב-פרי סרוויס וגם כמובן עם הרשויות והן יספרו איך עושים את המכלולים האלה כמשותפים כי אין תכנית לקידום בריאות שהצליחה בשיעור מ-9:00 עד 10:00. זה ממש לא.

אני לא שם. אני לא ברמה הזאת אלא אני ברמה של תהליך.

מאוד.

גם סדנאות בנושא הטרדות מיניות לצורך העניין שמעביר המרכז לנפגעות תקיפה מינית, אלה שלושה מפגשים. זה תהליך.

אנחנו בונים את זה. יש לנו סטנדרטים שנבנו למוסדות החינוך בתיאום. בעקבות היעד שהוכרז, אנחנו בונים תכנית פעולה לשלוש השנים הקרובות שהיא תוצג כאן.

ספרי לנו קצת על מה קורה מבחינת הקפיטריות בבתי הספר.

קודם כל, בחוזר המנכ"ל, בתקנות ובחוק, הנושא של הקפיטריות והמכונות, אלה הגילים היותר בוגרים.

בתי ספר התיכוניים.

חטיבות הביניים והתיכוניים. אלה בדרך כלל הגילים. קודם כל, ישבנו עם מועצת התלמידים ונציגה יוכל להרחיב יותר. מועצת התלמידים הקימה ועדה עשינו מיקודים עם תלמידים כדי לחשוב איך עושים את השינוי בפועל כי זה לא עניין של הקיוסקאי וההיצע אלא השאלה היא איך אתה גורם לבני הנוער לבחור מאותו היצע מזון שאתה משנה לו ויש קצת התנגדויות.

צריך לעבוד גם על התלמידים.

אנחנו עובדים.

וגם צריך להוציא.

גם וגם. זה בדיוק זה. זה גם וגם. זה לא מספיק, כי אז מה שקורה זה שהם לא יקנו בקיוסק או במכונה שבתוך בית הספר אלא הם יעברו את הכביש ויקנו בחוץ ולא זאת המטרה שלנו. המטרה שלנו היא לגרום להבנה ולשינוי אתם כדי שהם יפנימו את זה. מההיצע שהוא באמת רחב אלא שהוא הוציא את הקצוות מבחינת התקנות, מה מותר ומה אסור, את זה אנחנו רוצים.

אבל התקנות האלה שיובאו בעוד שבועיים כתוב מה מותר ומה אסור בבית הספר?

כן.

היועצת המשפטית, נעמי, בתקנות שאת מכירה שיובאו לכאן בעוד שבועיים, תמשיכי את הדברים של עירית, יוגדר מה מותר ומה אסור בשטח בית הספר?

נכון. הכוונה היא שכל ספק שמוכר, גם קפיטריות וגם מכונות אוטומטיות שנכנסות בגדר החוק. התקנות מפרטות בתוספת הראשונה שלהן מה מותר ומה אסור. פירוט של כל הדברים שאסורים למכירה או לאחזקה בתוך המוסדות. החלק השני של התקנות, שם קיימות טבלאות מפורטות על כל הארוחות במהלך היום, ארוחות הבוקר בגן הילדים ובבתי הספר בארוחות צהרים.

זאת אומרת, התקנות מגדירות מהגן עד התיכון.

מהגן. הפירוט של הארוחות, יש גם גן וגם בית ספר אבל בבית ספר, מגיל היסודי עד גיל התיכון, בחלוקה לפי גילאים עם בדיוק איזה היצע אנחנו כן מאפשרים וגם מה הכמויות.

סתם מעניין אותי לדעת מה יוצא מהשטח של בית הספר.

אפשר לראות לדוגמה בתוספת הראשונה את כל המזונות שפורטים בטור א'. אם אנחנו הולכים לדוגמה בסעיף של המשקאות, המשקאות שהם אסורים אלה משקאות דיאטטיים, משקאות אנרגיה, משקאות מתוקים וממותקים. במקביל יש גם כמובן מה אפשר – מים, חלב, סודה, משקה סויה ללא תוספת סוכר או ממתיק מלאכותי, קפה ותה ללא סוכר או ממתיק מלאכותי, תוספת כמות מסוימת של חלב.

אני רוצה לראות את הילד הראשון שישתה סודה בהפסקה. אני לא נחשפתי לסודה עד גיל 35.

יש גם התייחסות לאופן הכנת המזון. למשל מזונות שעברו טיגון יוצאים מהמוסדות ומה שנכנס זאת אפייה, צלייה, בישול או אידוי. כמובן כל התקנות בהתייעצות עם המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ויש היצע מאוד גדול של מה שכן מאפשרים, ואת זה אפשר לראות גם בטור א' וגם בתפריטים עצמם.

אין לנו את זמן לעבור על זה עכשיו. זאת הייתה סקרנות שלי מאחר ואנחנו עוסקים בזה.

אני חושבת שאחד האתגרים שעומדים בפנינו הוא באמת להגיע ליעד הזה שכל מוסדות החינוך – וזה בקונספט בין לאומי, זאת אומרת, לא המצאנו אלא עשינו התאמה, מה זה אומר מוסד חינוכי, גן ילדים או בית ספר מקדם בריאות.

הבנתי שבארצות הברית זה מאוד חזק.

יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. הצבנו את היעד ביחד עם משרד הבריאות ולשם אנחנו מתקדמים. כל המעגלים החברתיים ש"אפשרי בריא", עם משרד הבריאות, עם התכנית הלאומית שעוצבה, פועלת וחידשה במלוא המרץ בתקופה האחרונה, אנחנו אחראים על מה שעושים פנימה אבל יש מעגלים נוספים של החברה הקהילה והרשויות ששותפים.

אנחנו מנהלים עכשיו שולחנות עגולים. סיימנו שולחנות עגולים בבריאות ויש כאן שותפויות מדהימות. אנחנו חותמים על אמנה משותפת שעומדים בה גם המנכ"לים של שני המשרדים וגם כל השותפים שלנו.

עוד שאלה. יש תקציב לפעילות הזאת?

התקציב הזה מתוקצב. "אפשרי בריא" מתוקצב בידי שני המשרדים עם איזון בין מה לתקצב כדי שיהיה בעל ערך וריאלי. אנחנו עובדים בצורה מתוכננת, הגיונית, לא בבת אחת, לא בהוצאת כותרות אלא עם עובדי ההוראה, בקשר עם ההורים, עם התלמידים עצמם, זה מותאם לגילאים. ציינה כאן נעמי את התקנות, כך שמגן הילדים ועד סוף כיתה י"ב ולא להיכנס עם ראש בקיר אבל כן להקפיד. הנתונים של משרד הבריאות שבאים מכל הסקרים שלנו לא טובים. אנחנו יודעים שבתהליך חינוכי נוכל ביחד להגיע לזה.

אלה לא שלושה משרדים?

לכן עכשיו נשאל את משרד הבריאות.

אני אעשה את זה מאוד קצר כי התקנות נמצאות כאן ואנחנו מעורבים בכתיבה שלהן. אני רוצה לדבר על כמה דברים ואת אמרת איזה משפט שרציתי להתייחס אליו. את אמרת שאת לא מכירה ילדים שישתו סודה בהפסקה. אני חושבת שזה שורש הבעיה. אנחנו לא מכירים שום דבר ממה שמתרחש היום. זאת אומרת, אנחנו לא מכירים דבר אחר שיכול להיות וזאת בדיוק המטרה. לכן העניין החינוכי מאוד חשוב. לכן הליווי, ההדרכה, אנשי מקצוע, חינוך של מורים, של מורות, של סייעות וכולי, כל אלה צריכים להיות מעורבים בתהליך. זה תהליך שייקח זמן, זה תהליך של שינוי, זה לא משהו שקורה מעכשיו לעכשיו. לכן, מה שאנחנו לא רואים היום, אנחנו מאוד מקווים שנתחיל לראות לאט לאט.

דרך אגב, אני מאוד מסכימה אתך. לכן שאלתי אותך איך את בתוך בית הספר יוצרת את התשתית שהוא בכלל יודע מהי סודה. סביר להניח שהוא לא יקנה את זה כי הוא לא שתה את זה גם בבית. ציינתי את הסודה כמשל. כל דבר שילד נחשף אליו, זה קודם כל מתחיל מהחינוך. גם אם בבית הוא ימשיך לשתות קולה, הוא יבוא לבית הספר והמורה תסביר לו.

אנחנו מדברים קודם כל על חשיפה, שייחשפו לעוד דבר חוץ מקולה. החשיפה הזאת היא בעייתית, כמו שאת אומרת, כי אם אף אחד לא קונה, אף אחד לא ירצה למכור משהו אחר. אנחנו קודם כל צריכים לחשוף את הדברים ושהם יהיו שם. אחר כך יש את העניין של הסבר, של חינוך, של לימוד ושל כל המערכת שהיא שותפה. אני רואה כאן אנשים ממסגרות שונות וזה בדיוק מה שחשוב שיקרה, שכל המסגרות של העיריות, של בתי הספר, של המורים, של הגננות, של המוסדות להכשרת מורים, של המוסדות להכשרת גננות, כולם יהיו בתוך המאמץ הזה.

של ההורים.

של ההורים. כולם צריכים להיות שותפים. אנחנו מדברים על איזושהי דרך ועל איזשהו שינוי בתפיסה של כולנו ולא רק של הילדים.

דבר שני. אנחנו עובדים היום במרץ על תכנית שמדברת על ללמד בבית הספר את המקצוע הזה – תזונה.

את מדברת על המכללות?

לא. לא רק.

אני אפרט. העניין הוא שאנחנו בעצם רוצים שיהיו גם מורים שהם מקצועיים, למשל דיאטניות שיתחילו ללמד תזונה בבתי הספר ולצורך זה אנחנו מקדמים תכנית לדיאטניות שילמדו בכיתות הגבוהות יותר, שיוכלו לעשות תעודת הוראה ולהיכנס לבתי הספר וללמד את זה. בכיתות הנמוכות יותר אנחנו מכינים תכניות למורים, לגננות, לסייעות, לכל מיני אנשים בשיתוף עם משרד החינוך, בשיתוף עם אנשי מקצוע נוספים שבנו תכניות ואנחנו רוצים ליישם את זה. ברכת הכנסת בהחלט תעזור בקטע הזה.

אנחנו גם מדברים על כך שכל המורים, גם בבתי הספר התיכוניים, יקבלו רקע בתזונה. זאת אומרת, כל מערכת החינוך בעצם צריכה לקבל רקע מתאים בתזונה כדי שכולם ידברו בשפה אחת.

עד כאן, אלא אם יש לך שאלות.

לא. תודה. השלטון המקומי.

היינו בטוחים שהמיקוד יהיה בתקנות.

אל תדאגי, בעוד שבועיים יהיה מיקוד בתקנות.

אני יודעת. אנחנו גם ניצור קשר עם משרד החינוך, הייעוץ המשפטי, בנושא.

את מכירה את התקנות?

בוודאי, אבל למרות שיתוף הפעולה נחשפנו אליהן לראשונה מהחומר שהוצג לוועדה וזה קצת מפתיע. נגיד שזה חד פעמי ואנחנו באמת עובדים בשיתופי פעולה מדהימים.

אני רוצה לומר משהו. אנחנו יושבים כאן סביב שולחן עם תכניות מדהימות ומציירים לנו עולם ורוד. לדעתי אנחנו קצת חוטאים למטרה. הילדים לא חיים בתוך בועה, הם לא יפסיקו לשתות קולה, אז הם לא יאכלו את הבורקס כאן אבל הם יאכלו אותו כשהם יבואו לכנסת כי יש אותו במזנון. אנחנו לא יכולים לגדל בועה ולתלות את יהבנו רק במערכת החינוך.

את הולכת רחוק עם הכנסת. הוא יצא משער של בית הספר ויקנה את הבורקס שם.

נכון. אני מעט צינית אבל זה באמת ממקום שרוצה לשנות. השינוי חייב להיות במסרים שמגיעים מהשרים, כולל לשכת הפרסום הממשלתית, כדי שישיקו את כל המהלכים האלו וזה יובא לידיעת כל. המדיה חייבת להיות בסיפור. שר הבריאות ברור ומכוון לשם. שר החינוך צריך לעמוד בראש. שרת הספורט צריכה לעמוד בראש. זאת אומרת, צריכה להיות אמירה שמדינת ישראל הולכת לצד אחר וכך נגייס את ההורים. גם ההורים נמצאים אתנו וכולנו באותו מקום. אנחנו רוצים את אותם דברים אבל אני חוששת ממערכת חינוך שתשדר שפה שלא מתכתבת עם השפה שיש בבית, שיש ברחוב, שיש לא בוואקום שהילדים האלה חיים.

יש כאן מישהו ממשרד הרווחה? אין. גם משרד הספורט לא כאן.

הם חלק מהעניין.

אל תדאג. הוועדה תפנה לשרת הספורט שקיבלה לרשותה את לשכת הפרסום הממשלתית לטובת הנושא עליו דיברה עכשיו מיכל שהוא חשוב מאוד לקמפיין. אנחנו בכל מקרה נפנה אליה כוועדה.

פרופסור איתמר רז, בבקשה.

אני דיברתי אתמול עם שרת הספורט והיא מגויסת לעניין ותעשה את כל מה שצריך.

כן. אנחנו נכתוב אליה.

אני נשיא עמותת מהיום ויושב ראש המועצה הלאומית לסוכרת. אני כן חושב שיש לנו חלון הזדמנויות לעשות מהפך. אני חושב שהדבר הזה צריך לצאת גם מהוועדה הזאת. במשך ארבעים שנים לא קרה מה שקורה עכשיו. אנחנו במשך עשר שנים, לא רק אנחנו אלא הרבה עמותות, הרבה גופים והרבה עיריות – יושבים כאן נציגים של עיריית תל אביב, של עיריית אשדוד ועיריות אחרות – עושים הרבה מאוד אבל זה לא הפך למשהו לאומי.

אורח חיים בריא זה דבר קריטי היום במדינת ישראל. זה דבר שהממשלה צריכה להתגייס אליו ולא רק המשרדים.

האמת היא הממשלה מגויסת. אנחנו היינו גם בכנס שלכם ושמענו גם את השר. אני בעצמי נכחתי שם. הממשלה מגויסת. לפרוט את זה ברמה יותר טכנית, מה שאנחנו צריכים לעשות כאן גם ברמה של הוועדה. נראה לי שהשר הזה מתבטא כמו שאף פעם לא התבטאו לפניו.

אני מסכים.

אפילו את הסופגניות הוא כבר שבר. כולנו היינו שם ושמענו את מוטיב הסופגניות.

אני מסכים. אני חושב שהייתה כאן הערה נכונה מאוד של מיכל. מדובר במהלך לאומי. יש לנו חלון הזדמנויות בלתי רגיל, יש את החוק שמתחיל ללבוש צורה, יש את משרד הבריאות שהתייצב מאחורי זה ועושה תכנית מניעה גדולה ומי מתקצב אותם מספיק בינתיים. אני מדגיש את זה, אבל עצם המהלך, יש בו חשיבות גדולה מאוד., אבל יש עוד חורים לא קטנים.

בואו נחשוב מי יכול לעשות מהפכה ואיך אפשר לעשות מהפכה במדינת ישראל. רק דרך הילדים. הילדים הם אלה שהפסיקו לקטוף פרחי בר, הילדים הם אלה שלימדו אותנו לשים חגורות בטיחות, הילדים הם אלה שהולכים לים ושמים משחת שיזוף. אין טובים מהילדים לעשות את המהפך. אני דווקא מאוד מסכים עם עניין הסודה. אם נחנך את הילדים, אם נלמד את הילדים, הילדים יעשו את המהפך.

איפה אנחנו נמצאים היום. אנחנו נמצאים היום בזה שהצלחנו להעביר בוועדת ההסדרה את הסימונים שיהיו מאוד בהירים ובעיקר הצלחנו להעביר את נושא כפיות הסוכר. אם אתם שמים לב, יש כבר חברות שאימצו את זה ולא מחכים להנחיות שלנו. בעזרת כפיות סוכר, אתה יכול ללמד ילדים כל כך פשוט מה כמות הצריכה הסבירה ואיפה הם מתחילים להרעיל את עצמם. זאת אומרת, אם אנחנו לא נאחד את הסימון הזה ואת המהלך הזה ואת חוסר הפרסום הזה ואת ההתערבות בקפיטריות ובסופרמרקטים ובבתי החולים, אם לא נאחד אותו בשני דברים – ביידוע של הציבור ובחינוך של הילדים בבתי הספר – המהלך לא יצליח.

איך ניידע את הציבור. אנחנו כרגע בונים קואליציה, זה נקרא יחדה או אחודה, איך את רוצה.

יחדה היא קואליציה.

אני קורא לזה אחודה. אני יותר אוהב את השם הזה. כנין של בן יהודה מותר לי לשבש לפעמים.

מותר לך להמציא.

אנחנו בונים היום גוף שמאחד את כל מי שיש לו עניין בבריאות בישראל, ויש כאלה עשרות אלפים.

תחת גג אחד.

תחת גג אחד. כרגע זה של עמותת מהיום אבל כולנו יושבים ביחד כדי שנתחיל להעביר את המסר הזה.

אנחנו נצטרך לגייס כספים, והרבה כספים, כדי להעביר את זה אבל הדבר העיקרי, לכן אנחנו כאן היום, זה החינוך בבתי הספר. את זה לא צריך לעשות לא בטיפות ולא במשך שנים אלא צריך לעשות תכנית נבונה בבתי הספר.

עירית התייחסה לזה.

מה שעירית אמרה, בעיני זאת טיפה בים. אני חושב שזה צריך להיות דבר מרכזי. דרך אגב, זה לימוד ביולוגיה. אנחנו כרגע מתקצבים 1,200 מורים שאנחנו מלמדים אותם ביולוגיה ואיך להעביר בבתי הספר את הנושא של בריאות ואת הנושא של מניעת סוכרת.

גם מדעים, גם ספורט.

אני רוצה להגיד שמכאן צריך לצאת מסר שהמהפכה תתחיל ותמשיך דרך הילדים. ההורים לבד לא יספיקו. אין מצב. הילדים יחנכו את ההורים ולא ההורים את הילדים. כדי לעשות את המהפכה הזאת, חייבים ששר החינוך ייקח אותה כדגל, בדיוק שעשה שר הבריאות. אף אחד לא צריך לעשות לנו טובות. זה ה-א'-ב'. שר החינוך ימצא את הדרך לעשות שיעורים באופן קבוע ברמה שבועית בכל הנושא של אורח חיים בריא כאשר רק דרך זה נוכל להעביר להם את כל המסרים האלה ורק דרך זה נוכל לעשות את המהפך הגדול הזה. זאת חובה.

מעבר לזה, אני רוצה להזכיר לכם שבמדינת ישראל היום יש שני דברים. אין לנו מספיק שיעורים לפעילות גופנית. התואנה תמיד היא שכל שעה עולה מיליארד שקלים. אז אולי שיוותרו פעם על ספרות או על תנ"ך או על מתמטיקה או על משהו ויעשו את הדבר הזה.

אם מותר, הערה קטנה. אתמול היינו במגזר הבדואי – אין בכלל מגרשי ספורט.

הערה שנייה. במדינת ישראל חסרים 2,500 מתקני ספורט כתוצאה מהזנחה של 15 השנים האחרונות. אבל אנחנו מדינה שאפשר לעשות בה פעילות גופנית כמעט כל יום במשך השנה גם בלי מגרשי ספורט וזאת לא תואנה לא לעשות את הדבר הזה. צריך לעשות היפוך בראש. למה מדינת ישראל עד היום, כשזה מגיע לפעילות גופנית, אנחנו לפלפים בעולם? אנחנו טובים בסטרט-אפים, אנחנו טובים בכל, אנחנו טובים בכל דבר חוץ מאשר בספורט. מי שטוב אצלנו בספורט, אלה אנשים שמגיעים מחוץ לארץ. אנחנו לא מבינים את התחום הזה.

זה כבר נושא אחר. אל תיכנס אליו.

אני מוריד את הנושא הזה.

הנושא של הספורט רשום. לבדוק את מצב הספורטאים בעולם, זה יכניס אותנו לדיון אחר. אין ספק שזאת נקודה חשובה. אנחנו טובים גם בסטרט-אפים וזה לא אומר שאנחנו לפלפים.

אני רוצה לשמוע את מועצת התלמידים.

זאת ועדה ראשונה שלי בכנסת ואני מתרגש מאוד. אני מקריית מוצקין, מחוז חיפה. התעסקנו כאן בנושא של הנחלת ערכי התזונה הנכונה.

באיזה כיתה אתה?

בכיתה י"ב. דיברנו כאן על הנחלת ערכי התזונה הנכונה בבתי הספר, בגני הילדים, ביסודי, במטרה שבאמת יחד, במאמץ משותף של משרד החינוך, המורים בבתי הספר, ההורים והילדים נוכל ליצור כאן איזושהי תשתית לשנים הבאות בה תלמידים יבינו מה זה לשמור על אורח חיים בריא.

אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. מישהו מכם עיין פעם בתכנית הלימודים לתחום החינוך הגופני של 2007? זאת התכנית הנוכחית. התכנית הזאת כבר מכילה בתוכה לימודים עיוניים בתחום של תזונה נכונה. זאת ועדה שמתעסקת בתחום של תזונה נכונה בבתי הספר וכושר גופני, פעילות גופנית יום יומית. על המורים בבתי הספר לקיים את השיעורים העיוניים האלה, על המורים להוות דוגמה בקרב התלמידים בכל הנושא של תזונה נכונה בשילוב של כושר גופני. אני נפגשתי בסוף החודש האחרון עם אברהם זוכמן, מפמ"ר ארצי לתחום החינוך הגופני, במטרה לנסות להבין את התמונה הכללית של תחום החינוך הגופני בבתי הספר כי שיעורי הספורט לא באמת מרגישים מנוצלים ואין בהם מספיק נפח. זה מסריקה שעשינו ברמה הארצית.

הגענו לפגישה וגילינו תכנית לימודים מדהימה שנכתבה ב-2007.

ועכשיו היא עוברת עוד שדרוג.

היא מכילה בתוכה לימודים מעשיים ועיוניים. זאת אומרת, התלמיד יוכל לקבל שיעורי בית. אני אקרא לזה שיעורי בית אבל מדובר כאן בתכנית אישית מותאמת שהמורה מכין לכל תלמיד בצורה אישית כדי שהוא יתעסק בספורט ושהוא יבין מהי תזונה נכונה. לימודי פיזיולוגיה. אלה דברים ברמה מדעית.

הוא מסיים את תפקידו בסוף החודש.

נכון.

בכל מקרה, אנחנו כבר קבענו עם מפמ"ר הספורט החדש.

נבחר מפמ"ר חדש.

כן. אני יודעת. הוא נכנס לתפקידו בינואר.

מה אתם עושים כמועצת תלמידים? עזוב את משרד החינוך. אני מתעסקת אתם כל הזמן אבל מה אתם כמועצת התלמידים עושים לטובת הנחלת הנושא של תזונה נכונה ואורח חיים בריא?

סיכמתי את הפגישה הזאת יחד עם שאר חברי המליאה במועצה הארצית והגענו למסקנה שבגלל היעדר פיקוח על בתי הספר, התלמידים לא מקבלים את מה שמגיע להם וכתוצאה מכך הם לא באמת מבינים את ערכי התזונה הנכונה, את ערכי הכושר הגופני. זאת אומרת, החינוך לבריאות לא מיושם עד הסוף. אי אפשר להנחית – אני אשתמש במילה הזאת – על התלמידים קפיטריות בתפריט שונה לחלוטין כי זה גם מיושם ברוב בתי הספר בארץ, לפי בדיקה שלנו, כי בסופו של דבר הם ינסו למצוא את הפתרון האחר. הם ינסו לצאת למכונה באולם הספורט בה יש שתייה מתוקה, הם ינסו לצאת למרכז מסחרי מחוץ לבית הספר כדי לקנות להם את ההמבורגרים, את הצ'יפס ואת השתייה המתוקה.

זאת הוועדה הראשונה שלך ולכן אני אקל עליך, למרות שהחבר'ה במועצת התלמידים כבר מכירים אותי. אל תלך לי סחור סחור. אני כל הזמן אומרת כאן בוועדה שאתם צריכים להיות פעילים, אתם צריכים לקחת אחריות. אמרתי את זה כבר הרבה פעמים. יש כנס של כל יושבי ראש מועצת התלמידים – אני הייתי בכנס אחד כזה בירושלים – תקדישו שעה לאורח חיים בריא, לתזונה נכונה, לספורט שציינת כאן. בית ספר, פיקוח, אתה יודע מה? אני אגיד לך עוד משהו. ביום שהתקנות ייכנסו לתוקף, יהיה כאן דיון והן ייכנסו לתוקף, הקפיטריה תשתנה וזה נכון מה שנאמר כאן לגבי הסודה, הם יצטרכו את העזרה שלכם מול התלמידים. הם יצטרכו אתכם שתהיו אתם בחזית ותסבירו את העניין, אבל אתם צריכים לעשות צעד שבא מכם ולא כל הזמן לדבר על הפיקוח בקפיטריה. דע לך, אני הייתי במועצת התלמידים לפני שנים והעניין הוא שמנהיגות לוקחים. לא מקבלים. קחו. ראשית, תהיו שותפים שלהם כי הם יצטרכו אתכם בחזית הזאת בבית הספר, אבל בלי קשר, תעשו מיזמים שלכם.

דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני מתיכון היובל בהרצליה, כיתה י"ב. החבר'ה של עירית ממשרד החינוך ואנחנו עובדים בחודשים האחרונים, מתחילת השנה, ובזמן הקרוב אמור לצאת, אחרי חנוכה, קמפיין בנושא הזה שכולל סקר מקיף מאוד בו אנחנו הולכים לאפיין גם את כל הנושא של הקפיטריות וגם את כל הנושא של התזונה הבריאה, החינוך הגופני בבתי הספר, ומשם יוצאת לדרך. יש לנו נתונים ממשיים מבתי הספר בארץ. אנחנו יודעים שזה תהליך שהוא מורכב והוא לא ייקח שבוע.

לא. ברור שזה יהיה תהליך ארוך.

זה יהיה תהליך ארוך.

איזה קמפיין?

הקמפיין נקרא "בחרתי בריא". אנחנו נוציא עליו הודעות בהמשך. הסקר כבר יצא. אנחנו כמובן מרחיבים את הפעילות שלו מיד אחרי חנוכה כי בתקופה הזאת לא ממש יענו עליו כי לא נמצאים בבתי הספר. אנחנו ניכנס בנושא הזה מאוד מאוד חזק. אנחנו גם רוצים להביא לתלמידים בצורה הכי פשוטה שיש את ההסברים על החינוך הגופני בבתי הספר, מה יש בתכנית הלימודים שהם לא יודעים עליה שלדעתי זה אחד הדברים הכי חשובים שיכולים להיות. תלמיד שרואה שהמורה שלו עושה משהו והוא יכול לעשות אותו בנוסף, לפי התכנית הזאת, והוא לא יודע. דברים פשוטים שיעזרו לו ויקלו עליו בשיעורי הספורט ולפעמים אלה הדברים שבסופו של דבר יגרמו לו לרצות לעשות ספורט. לי יש לא מעט חיסורים בספורט ואני גם צריך לסדר את זה, מודה, ואחת הסיבות היא לא בגלל המורה אלא אני פשוט מרגיש שאני לא יכול להביא מעצמי את מה שאני רוצה בחינוך גופני, לעשות את הכושר שמתאים לי.

יש כמה ספרים.

נכון. שמעתי מדניאל אחרי הפגישה עם המפמ"ר לחינוך גופני מה אני יכול לעשות וממש הופתעתי. זה מה שאנחנו רוצים להביא לתלמידים ולהגיע ממש לכל בתי הספר ולדעת גם מהם מה הבעיות.

יש גם תלמידות במועצה שלכם?

בטח.

אתה מדבר על תלמידים. אני חושבת שאם תצרפו תלמידות, אתם תזיזו דברים הרבה יותר טוב.

הרוב במועצה הן נשים. פגשתי אותן.

הערה קצרה למועצה. הבת שלי מספרת לי שאחת הבעיות של המורים היא שהם לא יודעים לדבר עברית. אני רוצה שאתם כמועצה תתחילו לחשוב איך מדברים עברית. למשל, תביאו מילה חדשה לקמפיין. אין מילה.

אני רוצה להרחיב לגבי מועצת התלמידים. התחלנו בקיץ, ישבנו. בנתניה היה ניסיון מדהים משותף ודרך אגב, זה הוצג גם בכנס ערים בריאות ובכנס שדרות לחברה ומה שהם לקחו, מתוך התובנה, זה להפיץ את זה ברמה הארצית כדי לשמוע ולעשות.

יפה. זה היה לי חשוב.

זה לשבחה של מועצת התלמידים. בכל בית ספר יש מועצת תלמידים. יש נציג בכל הרמות והם עובדים.

השאלה מה קורה במגזר החרדי והערבי, אם עושים את הדברים האלה.

לחרדים אין מועצות.

מהרטה ברוך רון, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו.

שלום. האמת היא שזה מרגש לראות את כל השותפים שיושבים כאן סביב השולחן וחושבים על הדבר החשוב ביותר שהיא הבריאות שלנו. אני שמחה להיות כאן כנציגה של עיריית תל אביב. בעיריית תל אביב אנחנו מובילים תכנית מזון עירונית. העירייה החליטה יחד עם הרשות לאיכות הסביבה שרות מובילה ומובילה תכנית מזון עירונית שהמשמעות שלה היא חשיבה עירונית בכל מה שקשור למזון, לחינוך למזון בריא ולהנגשה של מזון לכלל התושבים.

המהלך הזה נעשה בשיתוף פעולה גם עם עמותת מהיום. אני חושבת שהחשיבות של המהלך העירוני היא באמירה העירונית שהנושא הזה הוא חשוב לנו כעיר. חשוב לנו, חשוב להנהלת העיר, לראש העיר, למנכ"ל העירייה והמסר הזה קודם כל הוא חשוב ומשם אנחנו מתחילים.

התחלנו בזה ששינינו את הכיבוד שאנחנו מגישים, את האוכל שאנחנו מגישים באירועים של העירייה. אנחנו עושים סדנאות לגננות.

הכול על חשבון העירייה?

הכול על חשבון העירייה. תקציב העירייה. כמו אמרתי, יש לנו שיתוף פעולה עם עמותת מהיום. אני חושבת שהמהלך העירוני, המשמעות הנוספת החשובה שלו היא שכשאנחנו מדברים על מזון בריא ועל נגישות למזון בריא, יש כאן ממד של פערים חברתיים. גם אצלנו בעיר אנחנו יודעים שבדרום העיר ארבעים אחוזים מהילדים סובלים מהשמנה בעוד שבצפון העיר אלה עשרים אחוזים. העובדה שהעירייה לוקחת את המהלך הזה, זה מהלך שיש לנו יכולת להשפיע על כל החלקים של העיר.

דיברנו על פעילות גופנית. אני יודעת שאצלי בשכונה, ואני גרה בחלק הצפוני של העיר, יש ילדות בנות 11, ההורים משלמים עבור שיעורי התעמלות פעמיים בשבוע. כמובן שהדבר הזה לא נגיש לכל המשפחות ולא נגיש בכל האזורים. העובדה שהעירייה לוקחת את זה על עצמה, בעיני חשובה.

דיברת על הגננות, אבל איך זה למשל בבתי הספר?

על כך רותי תוכל להרחיב.

אני רכזת מדיניות מזון עירונית. לתכנית שלנו קוראים "תכנית בתיאבון".

עירית, את מכירה את התכנית שלהם?

כן.

אנחנו בקשר עם משרד החינוך, עם משרד הבריאות ועם עמותת מהיום. מה שאנחנו עושים בבתי הספר, אנחנו התחלנו עם דרום ומזרח העיר, כאשר הדבר הראשון שעשינו השנה הוא שינוי התפריט שמוגש לילדים. הוצאנו יום אחד בשבוע את המנה הבשרית, הוספנו קטניות - - -

לתפריט של הצהרונים?

של הצהרונים בבתי הספר. אני מדברת כרגע על בתי הספר.

היכן שהתלמידים מקבלים ארוחת צהרים.

כן. שם אנחנו מתחילים השנה – זה פיילוט חדשני – בהובלה של קבוצות מובילות של תלמידים לתלמידים. התלמידים ייקחו אחריות. כמו שפנית כאן למועצת התלמידים, כך אנחנו מצפים שהתלמידים שלנו יעשו בדיקה מה מתנהל בבית הספר, מה הילדים אוכלים, מה הם לא אוכלים, למה הם לא אוכלים וכמה נזרק, וייכנסו לכיתות ילדים מכל השכבות ויעודדו ילדים אחרים לאכול.

אנחנו גילינו שהאוכל שמוגש לילדים בסך הכול הוא טוב. אין כאן כרגע בעיה. אני לא צריכה ללכת לחברת הקייטרינג. יש לי שתי בעיות מרכזיות: האחת, שברוב מערכת החינוך יש אנשים עם הרגלים וההרגלים האלה לא נכונים ואני לא רוצה שהם יקנו את ההרגלים האלה לדורות הבאים כי אני רוצה לגדל כאן דור ילדים שחושב בצורה פתוחה על תזונה, שאוכל מגוון מזונות, שלא מפחד לטעום, והדבר השני, שילדים קצת מפונקים וצריכים לבוא ולשווק להם את האוכל בצורה אחרת.

מה את עושה עם ההורים?

שאלה מצוינת. עם ההורים אנחנו עושים שני דברים. האחד, אנחנו מתחילים מגני הילדים. כל סייעת וגננת שעוברת הכשרה – ומדובר על הכשרה שנתית בת עשרה מפגשים – ומדובר על שינוי עמוק. לא מדובר על מפגש קטן של שגר ושכח אלא אנחנו עובדים אתן על תכנית שמפתחת לשינוי התנהגות בתוך הגן. היא גם מקבלת פעילות בשיתוף עמותת מהיום, פעילות הורים וילדים או פעילות רק של הורים.

גם טיפות חלב.

כן. אנחנו בעצם מייצרים קשר בין מה שקורה בגן לבין מה שקורה בבית. דבר נוסף שאנחנו עושים, אנחנו בקשר עם ועד הורים מרכזי. כרגע אנחנו יושבים אתם ויש לנו יוזמה עירונית של נאמני מזון בצהרונים. הורים שרוצים להיכנס לצהרונים, כדי לא לייצר מהומות רתמנו אותם אלינו.

מה הם עושים?

הם רוצים לבוא ולבדוק. הם אומרים שיצא חוזר מנכ"ל, הם רוצים לבוא למפעיל הפרטי לראות שהוא עומד בחוזר מנכ"ל. תחשבי שהורה שהילד שלו נמצא בגן ייכנס לגן, זה לא נעים לא לילד ולא לגננת.

ברור. לכן אני שואלת.

רתמנו אותם אלינו ואנחנו נמצאים אתם עכשיו בקש.

מה העלויות של תכנית כזאת?

נכון לעכשיו אנחנו מתוקצבים ברבע מיליון שקלים.

הכול תקציב של הרשות.

כן.

מיכל, יש עוד דוגמאות?

יש מוסד מדהים שהוא רשת ערים בריאות שבוודאי תכף יספרו עליו.

היא הבאה בתור.

אני יודעת אבל אני רוצה לומר שאני שומעת כאן דברים מדהימים ומוטרדת יותר. אני מוטרדת בעיקר נוכח העובדה שאין מדיניות ממשלתית מוסדרת. רשות שיכולה – מממנת, גוף שיכול וסמוך – עובד, הרשויות שצריכות אותנו באמת – לא בטוח יקבלו את החינוך ההוליסטי כמו שאנחנו רוצים. כמו שאמרתי קודם, חייב לצאת לא רק פרסום ממשלתי אחיד אלא באמת תכנית.

את מערים בריאות?

אני סגנית יושבת ראש רשת ערים בריאות. אני מנהלת את מחלקת הבריאות בעיריית אשדוד וגם מייצגת כאן את הרשת כי נבצר ממילקה להגיע לכאן.

אני אתחיל קודם כל בנימה אופטימית. באמת כשאנחנו מסתכלים היום, אנחנו כעיר כבר הרבה מאוד שנים בתהליך הזה. לפני חמש שנים חברנו גם לעמותת מהיום. רשת ערים בריאות פועלת ב-46 רשויות אבל לא כולן יכולות לפעול באותה רמה, כמו שאמרה מיכל. אלה שנמצאים ברשת מתחילים איכשהו, אבל שוב, הרמה של מה שרשות חזקה כמו אשדוד או תל אביב יכולה לתת, לא בהכרח מה שיכולות לתת רשויות אחרות.

אני יכולה לציין שהחשיבות של חיבור רשות לעשייה משפיעה במעגלים רחבים יותר על נושא החינוך כי בהתחלה, כאשר התחלנו, אנחנו כבר חמש שנים מכשירים נאמני בריאות בתכנית שהעירייה מממנת. בתי ספר שאין להם כסף, אנחנו מתקצבים אותם תקצוב מלא. בתי ספר שהם במימון עצמי ויש להם יכולת לשלם, הם משלמים חצי ויש כאלה שאני כבר לא משלמת להם אלא הם פשוט מפעילים את התכנית כבר שנה חמישית. המעגלים הורחבו כי זה בא מתוך הילדים. זה גיוס התלמידים עצמם. את דיברת על לקיחת אחריות - וחבל שמועצת התלמידים לא הביאה נציגות מאשדוד – אנחנו חמש שנים פועלים עם קמפיין, מסע תעמולת פרסום. תעמולה שיווקית. אנחנו כבר חמש שנים. יצאנו עם קמפיין של אשדוד שותה מים, כאשר בהתחלה היו דוגמנים אקראיים שמשרד הפרסום הציב ושנה לאחר מכן הבנו שאנחנו לא רוצים מישהו שלא שייך ובשנה השנייה לקחנו את הספורטאים שלנו שזכו במדליות, ויש לנו הרבה. שנה לאחר מכן לקחנו את תלמידי בית הספר שהם נאמני הבריאות שהעבירו את המסר. שנה לאחר מכן הבאנו הורים מתוך האוכלוסייה. גולת הכותרת הייתה שבשנה שעברה הבאנו הצגת ילדים לגן ובהצגה הזכירו שאולי ילד צריך לשתות פטל, אז ילד בגיל חמש קם ואמר: אבל אצלנו לא שותים פטל, אנחנו שותים רק מים. זאת אומרת, גם הנושא של הסודה לא צריך להיחשף אבל הם כבר רגילים לשתות מים.

את אמרת שאת מרשת ערים בריאות חוץ מזה שאת באשדוד. זה ארגון שיש לו תקציב? בערים שמדורגות נמוך, מי מממן להן את התכנית?

השנה הגענו להסכמה עם משרד הבריאות. דרך "אפשרי בריא" משרד הבריאות יתקצב על פי קול קורא רשויות שיבקשו, במיוחד רשויות בסוציו אקונומי נמוך. הן יתוקצבו לפעילות. שוב, התקציבים הם מזעריים. כאשר אתה מסתכל ברמה ממשלתית, אין מה להשוות. כשאני נכנסתי לתכנית כפיילוט לפני שלוש שנים, קיבלתי תקציב של 250 אלף שקלים ואני הבאתי את המצ'ינג שלנו אבל יכולתי לעשות. יש רשויות שאין להן את המצ'ינג, נתנו להן פחות. כאשר אתה נותן תקציב של שבעים-שמונים אלף שקלים לשנה, אל תצפה. אני אופטימית, אני באמת אופטימית ואני שמחה להיות בשולחן הזה.

כמה תושבים יש באשדוד?

באשדוד יש 250 אלף תושבים וכאשר אתה מסתכל על מעגלי ההשפעה, עשינו - - -

אני מוכרחה לציין שברור שיש ערים שזקוקות ליותר, אבל אנחנו את התכנית העירונית עושים במקסימום 300 אלף שקלים. אני לא חושבת שזה עניין תקציבי.

אני לא באתי לכאן כדי להסתמך על נדיבותם של אנשים. אני חושבת שממשלה צריכה לקחת אחריות. אני רשות שיש לה כסף ואני חושבת שאשדוד יכולה להוות מודלינג לכל פעילות הבריאות אבל אני גם בכובע השני שלי. אנחנו לא מרפים את ידינו. אני חושבת שהוכחנו שגם באפס תקציב. זה לא שפתאום נפלו עלינו תקציבים אלא אנחנו עשינו גם בלי כסף וגייסנו אוכלוסייה. יש לנו גם קורסים. אתמול בערב סיימנו סדנה שלישית לתושבים שהכשרנו אותם כפעילי בריאות וסביבה כאשר רובם יעסקו בפרויקטים שעוסקים באורח חיים בריא ושילוב תזונה ופעילות גופנית. אני רואה שמעגלי השפעה של עיר הם הרבה יותר רחבים. אני פועלת גם בשולחן העגול של עירית וגם מול משרד הבריאות בשותפות. השנה עשינו גם כנס ועסקנו הרבה בנושא של תזונה גם מהגיל הרך כולל הוצאת חוברת עם הסברים ועם מתכונים. עיר יכולה להוביל מהלכים אבל שוב, כאשר עיר יודעת והיא גם עוברת הכשרות, מנהלי המחלקות ומקדמי הבריאות עוברים הכשרות דרך רשת ערים בריאות ויש לנו בית מקצועי, אבל עדיין אי אפשר לפסול את זה שאתה לא יכול לעשות אם אין לך תקציב. שוב, בתי ספר שיש להם – עושים, ובתי ספר שאין להם – עושים פחות.

עוד דבר אחד חשוב שעלה דווקא מהתלמידים. הנושא של בתי הספר התיכוניים. קשה מאוד לחבר אותם. השפה היא שפה אחרת. אנחנו עכשיו לומדים אותם. גם ברשת עשינו יומיים של השתלמות בנושא של צעירים ואחד הדברים שחייב לצאת כנוהל, עירית, זה שינוי הפסקות האוכל. ילדים בתיכון, אין להם את אותן שעות הפסקת אוכל כמו ילדים ביסודי. זה עלה מצורך של תלמידים שלנו. אנחנו שינינו בחלק מבתי הספר, בשיתוף מועצת התלמידים, את השעה שתהיה שעת אכילה גם בתיכון. זאת אומרת, בשעה 10:00 יוצאים. הם בחרו לצאת קודם להפסקה ואחר כך לאכול.

הנקודה ברורה. יש דברים שאני כן יכולה לעסוק בהם ויש דברים שאני יכולה פחות לעסוק בהם.

זה תפקיד מערך החינוך, גם להגדיר שעות הפסקה.

הנקודה ברורה. דוקטור רחל ווילף מירון.

אני רופאת ילדים ונוער ואני מנהלת מיזם חברתי של חברת תקשורת שנקראת ענני תקשורת שמעמידה את כל הערוצים שלה כדי לחולל שינוי. אנחנו שותפים של כולם.

אני אקלקל את השמחה ואני אומר - איתי בעצם רמז לכך - שהמורים לצערי בחלק גדול מהמקרים הם לא מודל לחיקוי. אני מסתובבת הרבה שנים בארבעה בתי ספר של אורט בהם יש לנו תכנית ורואה שבמקרה הטוב שבעים אחוזים מההורים לא עומדים ביעד של פעילות גופנית.

הורים או מורים?

ההורים. חלקם הגדול לא אוכלים בריא והמורים והמנהלים מספרים לנו על כך. אני חושבת שצריך לגייס מודלים לחיקוי לבני הנוער ולהורים שלהם בקמפיין תקשורתי. ה-CTC למשל הריץ קמפיין שנקרא "ורב", למתג מחדש את הפעילות הגופנית לצעירים בני תשע עד 13, שם במיוחד מתחילה לנו בעיה. אחת מ-13 או מ-14 נערות עומדות ביעד של פעילות גופנית. דרך אגב, הבעיה בעיקר היא בקרב נשים וכולם יודעים זאת. צריך לדבר בכלים של הנוער. בשנת 2017 הנערים נמצאים בדיגיטל, הם נמצאים ברשתות החברתית, הם צריכים מודל לחיקוי ואני חושבת שצריך לקחת כוכבי נוער - אתם יודעים כמה הכוכבים האלה משפיעים – ושפים כדי למתג מחדש את התזונה הבריאה והפעילות הגופנית כמשהו נכון. זה יחד עם כל הפעילות הקדושה שנעשית במשרדי החינוך והבריאות. צריך לעשות משהו ארצי. היום בין גדרה לחדרה, לכל ילדה יש שני חוגי ספורט וכשבאים לרשום ילדה לשיעורי שחייה בבריכה, שואלים בעוד כמה חוקים היא פעילה. מעל גדרה ומתחת לחדרה, זה לא כך.

גם בין גדרה לחדרה יש הרבה ילדים שלא משתתפים בחוגים. אני לא מסכימה אתך. במרכז הארץ יש הרבה ילדים שלא הולכים לחוגים אלא מעדיפים את הדיגיטל.

צריך להשתמש בדיגיטל כדי לשנות את המודעות ולהפוך את ההתנהגות לקולית. זה יחד עם הצופים, עם התנ"סים. פעילות בעירייה, אין ספק. בהולנד למשל יש 110 ערים שעושות תכניות פעילות, בועטות וחיות עם תוצאות יפהפיות. שווה ללמוד מהם. זאת רשת ה-איפוד, הרשת הבין-לאומית למלחמה בהשמנת ילדים. הם הופכים את ראש העיר – כמו שאילנה מספרת כאן – לסוכן. מחויבות פוליטית, צריכים לשים את הבריאות על שולחן ראש העיר כי שם חיים בריא. הסביבה בה בית הספר חי, הוא לא חי בוואקום.

אצלנו ראש העיר, דוקטור לסרי, נתן חוג חינם לכל ילד.

אני יודעת. גם פדלון נתן את זה אבל זה עדיין לא אומר שכולם יכולים לעשות את זה.

אני עובד בעמותת מהיום עם פרופסור רז ואיילת אבל רציתי להתייחס בכובעי כחבר מועצת העיר ירושלים ומחזיק תיק הבריאות. גם בירושלים הולכת לצאת תכנית שאני לא אכנס לפרטיה.

אתה חבר מועצת העיר ירושלים?

כן. התכנית מאוד דומה למה שקורה באשדוד ובתל אביב. אני מכיר היטב את שתי התכניות ואני מברך גם את אילנה שהתחילה בזה בזמנו. זאת התכנית שספציפית נעשתה עם משרד הבריאות והיא הולכת להיות מושקעת מאוד גם בטיפות חלב, גם בקהילה וגם בבתי הספר ועם דגש מאוד מאוד מרכזי על מזרח העיר ועל האוכלוסייה הערבית וגם על צפון העיר והאוכלוסייה החרדית.

מה אתם עושים בירושלים?

התכנית כנראה עומדת להיכנס במרץ. תכנית התערבות בתוך טיפות חלב יחד עם האחיות. זאת אומרת, ברמת חינוך להורים שמגיעים לטיפות חלב. בבתי הספר שנבחרו, חינוך תזונתי שהוא תוספת של שיעורים גם לחינוך תזונתי וגם בהפסקות על כושר גופני. בקהילה, הרצאות ותגבור הרצאות של רופאים וגם קבוצות ריצה משותפות להורים וילדים ביחד.

ירושלים היא לא בין הערים הבריאות שלך.

ירושלים היא גם ברשת. בוודאי. תל אביב ברשת ערים בריאות.

אבל זה מודל ייחודי נפרד.

זה מודל שהם בנו בירושלים.

זה מודל ייחודי. אני מדגיש גם את מה שנאמר כאן ואומר שבסוף יש הבנה שאני לא חושב שהיא חלחלה בממשלה ובכל העיריות, שהעיריות צריכות לקחת אחריות על הנושא של בריאות ברמה העירונית. זה הסיפור הגדול של אורח חיים בריא. פרופסור רז יזם לפני מספר שנים חוק שנקרא חוק אורח חיים בריא שכולל התייחסות לעניין הזה. החוק הזה כבר שלוש קדנציות רץ ומי שהתחילה אותו זאת רחל אדאטו והוא מתייחס למקום הזה. החוק הזה קובע תמריצים לרשויות להיכנס לסיפור של בריאות, שקובע תקנות לרכזי בריאות ברמה העירונית. בסוף, כמו שאת מכירה לדעתי מכל התפקידים שמילאת בעבר, זה שיש רכזת בריאות עירונית בעיריית אשדוד, זה עושה את השינוי. זה שיש רכזת מדיניות מזון בתל אביב, זה מה שעושה את השינוי. בירושלים יש עכשיו פרויקטור לתכנית שאני מדבר עליה, תחת האחריות שלי, שהוא מטפל בזה. לא בכל העיריות זה קורה. ברור שלא כל העיריות יכולות לעמוד בעלויות האלה ואז השאלה איפה הממשלה נכנסת לזה אבל אם רוצים לייצר את המעטפת שמשנה את כל הדברים וגם נכנסת לבתי הספר, בירושלים במסגרת הפרויקט הזה הולך לקום פורום של הורים ושל מנהלי בתי ספר ליישום הפיקוח על התקנות האלה ולראות איך אנחנו יכולים להיכנס בתיאום עם עירית.

זה השינוי הגדול. אלה דברים מאוד מאוד טכניים.

מדהים אותי שבירושלים רק עכשיו יש פרויקטור לזה.

זה במסגרת "אפשרי בריא".

בירושלים יש לכם רכזת כבר קרוב לעשרים שנים. היא שותפה דרך ערים בריאות ועכשיו איתי נכנס לזה.

לא. זה לא מדויק. ירושלים היא עיר בריאה. היא הייתה הראשונה, היא מובילה והיא עוברת תהפוכות. יש יוזמות נוספות.

אני מדבר על יוזמה נוספת.

יש יוזמות נוספות. דיברנו על תכנית לאומית של "אפשרי בריא" וצריך להרחיב אבל אחד מעמודי התווך של "אפשרי בריא" זה באמת תמיכה ברשויות מסוימות. ראש העיר ניר ברקת לקח את זה קדימה. צריך ללמוד ממודלים כדי להמשיך ולהרחיב את זה.

התאחדות התעשיינים.

אני רוצה קודם כל לברך על הדיון החשוב והעיסוק בנושא ולנצל את הפלטפורמה שיושבים כאן נציגים של הרשויות המקומיות ולהביא גם את החשיבות של התיווך, בעיקר בגני הילדים. מהשיחות שלנו עם חברות ההסעדה שכמובן מקיימות וכפופות וכולי, רואים את השינוי בין רשות מקומית שעושה הדרכות לסייעות בגנים ולמעשה מובילות כסוכן שינוי לילדים את השינוי, לבין רשויות שלא מלוות – אני מדברת על גני הילדים ולא על בתי הספר – מבחינת האמנות, היכן השינוי התזונתי מצליח לעשות את קפיצת המדרגה. הרשות באמת מתגייסת יחד עם הסייעות בגני הילדים ועושה ליווי לאורך כל התהליך. יש חברות הסעדה שאומרות לי שהן ממש מבקשות מהרשות שתיתן להן לעשות איזושהי הדרכה כדי שהמזון שהוא לעתים שונה ממה שהילדים מכירים מהבית, באמת יצליחו לעשות את קפיצת המדרגה ושהוא יתקבל גם בקרב הילדים.

אני רוצה לחזק את שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין חברות ההסעדה באמצעות איגוד המזון ובעיקר להעביר את החשיבות כי כמו שאמרו כאן, אם אנחנו נייצר את האוכל בריא עם ערכים תזונתיים ככל שיהיו, אם הצד השני לא ירצה לצרוך אותם, המהפכה לא תצלח.

תודה. האגודה לסוכרת נעורים בישראל.

אני רוצה לייצג כאן את הקול של הילדים שכבר חולים באיזושהי מחלה כרונית וכל נושא המזון מהווה אתגר כל כך קשה. זאת לא רק המניעה והעתיד אלא ביום יום כל החשיפה הזאת לכל המזון הלא בריא גורמת לערכי סוכר גבוהים. אני חושבת שבאמת שוכחים לחבר, מערכת החינוך והבריאות – את מתייחסת לעיר אשדוד אבל ברוב הערים העמותה שלנו עושה מאמצים רבים בהדרכות, לעבור בית ספר, עבודה סיזיפית כדי להראות עד כמה היום יום הזה משפיע. אני חושבת שזה עוד תמריץ. אני מייצגת את הילדים הסוכרתיים. שוב, גם בעמותות אי אפשר בלי התקציבים והשחיקה בתמיכה בעמותות בכלל ובעמותה שלנו בפרט קיימת. זאת היכולת להשפיע, להתערב ולעשות תכניות שהיא קשה.

מה הפעולה שלך בבתי הספר?

אנחנו עושים תכניות כשכבר יש ילד סוכרתי בבית הספר ומנסים להגיע להדרכות.

אבל מה לגבי מניעה?

אנחנו מציגים את הנושא.

את אומרת שיש ילד סוכרתי בבית הספר.

נכון. זה לא שהוא צריך תזונה מסוימת. התזונה הבריאה היא לכולם.

האם יש תכניות מניעה של האגודה לסוכרת בתוך בתי הספר.

אין תכניות שלמות. אנחנו עובדים עכשיו עם עמותות נוספות כי מבחינתנו כל השינוי הזה, יש לו ערך מאוד מאוד משמעותי.

אני רוצה לחזק את הקול הזה ולהזכיר לכם כי אחר כך זה חוסך עוד דיונים שכל פעם מתקיימים לגבי הילדים עם מחלה כרונית, ילדים שיש להם אלרגיות והמזון אליו הם נחשפים. אני חושבת שבכל הנושא הזה צריך להשפיע.

עוד נקודה חשובה. זה נכון שאורח חיים בריא, לתת לילדים את כל הכלים ופעילות גופנית, אבל בלי הפרסום, בלי החברות, בלי הסימון התזונתי, גם ילדים שעושים פעילות גופנית וכן שומרים על איזשהו אורח חיים בריא, הם אפילו לא מודעים לכמויות הסוכר או לכמויות החומרים שיש בתוך האוכל שהם קונים כך שהפעילות הגופנית לא משפיעה ולא עוזרת לירידה במשקל ובטח לא מונעת.

תודה רבה. חברת הכנסת לביא, בבקשה.

תודה גברתי היושבת ראש. פרופסור איתמר רז. כל הכבוד על הדיון הזה ועל היום הזה. סוכרת היא מחלה קשה ואיומה. אני גדלה עם אבא שנלחם שנים. גיבור גדול. עוד לפני שהיו את כל התחליפים, בגיל צעיר הוא חלה בסוכרת. קשה. קשה מאוד. אבל החינוך והמודעות בבית קיימים בבית שלנו מגיל צעיר כי אבא שלי הוא גיבור גדול והוא נלחם. אנחנו כאן כל פעם מאזנים ושואלים וכאן המקום שוב לחזור ולומר לך, פרופסור רז, תודה על מה שאתה מוביל ועושה שנים רבות. המחלה הזאת פוגעת.

לפני חמש שנים אחיינית אהובה שלנו חזרה מהגן עם יובש והיא שותה ושותה ושותה בלי הפסקה ולוקחים אותה ומסתבר שיש לה סוכרת נעורים מגיל חמש. היום היא בת 18. אני רואה את הבת הקטנה שלי שהיא בת 18 שמגיל חמש יודעת מה הבת דודה שלה צריכה. איך המורה, כשזה קורה בכיתה, נבהלת ולא יודעת מה לעשות והילדות בכיתה עושות את זה ומסייעות בידה לצאת למחנות ולטיולים. עכשיו הן היו בפולין ביחד כי הן יודעות מה לעשות כשזה קורה. הילדות גדלות עם זה. זאת לא מחלה אלא זה אורח חיים וזאת נוכחות שלהן שהן מלוות אותה והדרכה מצוינת. אני חייבת לומר שהמשפחה זוכה לליווי נהדר. אפשר להחזיר לחיים תקינים. יש היום פיתוחים, המשאבות וכולי. אני חיה במקום שעוד רגע מוצאים לו את הפתרון כי אומרים שסוכרת נעורים זה רגע לפני הפתרון. אני לא יודעת אבל בטח שצריך מודעות למניעה אבל אם חלילה זה קורה, זאת לא מחלה. אפשר לחיות עם זה.

אין מניעה. בסוכרת סוג 1 לצערנו אין מניעה.

אתם המומחים. הרבה מאוד מההורים והילדים חוששים לשלוח ולאפשר לילדים הללו. צריך להבין שאפשר לחיות עם זה. אם עושים הנחיה – כפי שקרה במקרה של זוהר ושל הכיתה – ואנשים לא נבהלים ומורים לא חוששים לקחת אחריות. יש חשש כי לא כולם יודעים מה לעשות במקרה כזה. אני רואה איך גם במקרים הקשים הבנות הצעירות שמלוות אותה מגיל חמש יודעת איך לטפל גם כשהמורה למתמטיקה כמעט מתעלפת. זה משהו שצריך לדבר עליו.

באתי לומר תודה רבה על העבודה הנהדרת, על ההתקדמות המחקרית והמדעית אבל מצד שני כן צריך לחנך ובטח שצריך לסמן ולהזהיר. גם אני כסבתא, אי אפשר שלא להביא את הפטל וזאת בעיה.

תודה רבה.

אני גם חבר בפורום לאורח חיים בריא ויושב ראש פורום הבריאות של לשכת עורכי הדין. אני רוצה קודם כל לברך אותך חברת הכנסת בן ארי גם על המעורבות וגם על הדיון. את היית שותפה גם בפורום עצמו. בדרך כלל מגיע שר הבריאות אבל לא ראינו הרבה חברי כנסת ואני חושב שזה מאוד משפיע וחשוב.

ירושלים כמודל, ואני מתחבר למה שאמרו אילנה ומיכל. רשת ערים בריאות קיימת שנים רבות. זה לא עושה את האפקט מכמה סיבות, ראשית, ההיבט התקציבי, ושנית, ההיבט הלאומי. אם ניקח מודל אחר, ואני לא רוצה להתייחס אליו, המודל של עיר ללא אלימות, זה מודל שתוקצב מכמה מוקדים, מודל שהוא לא רגולטורי. אני נגד החקיקה ארוכת הטווח הזאת שמתחילים אתה ולא מסיימים אותה. גם עירית מסכימה אתי בסיפור הזה. אני חושב שאם לוקחים מודל כמו המודל אותו ציין איתי, ירושלים היא פיילוט נהדר. גם מנכ"ל משרד הבריאות התגייס לזה, גם ראש העיר ניר ברקת, גם איתי הוביל את זה, גם ראש מנח"י. שם זה עובד ומה שיעבוד בירושלים כעיר שיש בה מגזרים רוסים, ערבים, חרדים, שזה מאוד משמעותי. דיברתי עם החברים ממועצת התלמידים, אנחנו נסייע להם ונחבר את המגזר החרדי הלא פורמלי. הנגישות שלנו למגזר החרדי הלא פורמלי, למגזר הרוסי, למגזר הערבי, היא מאוד משמעותית. בואו נזכור שיש 256 רשויות ואם זה לא יעלה רמה ויהיה ברמה של איזשהו צוות היגוי, ועדת שרים וכדומה, משהו שיתכלל ויתוקצב, זה לא יתקדם. מחוללי השינוי הן הרשויות המקומיות, ארגוני התלמידים, ארגוני ההורים והמגזרים.

כל מה שוועדתה הסדרה עשתה, זה נהדר, זה חשוב, זה טוב. אם משרד הספורט שהוא חלק מהחלטת הממשלה של "אפשרי בריא" לא כאן, ודיברנו על זה בכנס ואת התייחסת לזה, צריך להיות קוהרנטי. זה מרכיבים של ספורט, של חינוך של הורים, של בית, של ערים ואז זה יצא לפועל. לדעתי זאת מטרת העל של התאגוד של הסיפור ושם תהיה ההצלחה.

צודק.

חשוב לכם לשמוע אותי כי אני העם של כל מה שדיברתם כאן. אני אימא לילד סוכרתית, אני חרדית, אני מאשדוד.

כולנו עם.

ברור. אני אדבר קצר ואם תרצו, אני ארחיב היכן שתרצו. אני לא מדברת רק בשם חרדית ולא רק בשם אימא לילדה סוכרתית אלא אני באה באמת לספר לכם מה קורה בשטח. אחרי כל התכניות הנהדרות, ויש הרבה תכניות, תכנית שכבר קיימת חמש שנים וחוזר מנכ"ל שיצא בתחילת השנה, ואנחנו קבוצה של אימהות לילדים עם סוכרת, מאוד שמחנו וחיבקנו את חוזר המנכ"ל והרגשנו שזאת הבשורה. אבל זה לא קורה בשטח ולא צריך לעשות תהליכים מאוד גדולים כדי שזה יקרה, לא תכניות של טווח ארוך של שלוש שנים ושל חמש שנים אלא זה משהו שיכול לקרות השבוע אבל הוא לא קורה. אני מדברת אתכם על גננת שנותנת פרס עידוד לילדה – עדשים, סוכריות, טופי. זה נמצא בגן על מדף בגדול. אני מדברת אתכם על מורה שבאופן רגיל פעם בשבוע יש אימא של שבת – וזה רגיל ולא משהו מעבר – פעם בשבוע יש יום הולדת, שלא נדבר על חגים, על מסיבות, על פרסים, על תכניות מיוחדות. שם זה עוד יותר.

אתם מדברים כאן הרבה על מה שקורה במסגרות שנותנות את ההסעדה מטעם בית הספר. זה קיוסק שקיים בבית הספר. בואו נזיז את זה הצידה כי על זה הרבה יותר קל לפקח.

הקיוסק נקבע בתקנות.

על זה הרבה יותר קל לפקח. אני מדברת על כך שילד בא בבוקר עם שקית של ממתקים לחלק לכל הילדים לכבוד זה שנולד לו אח, כי הם עברו דירה וכולי. זה קורה בשטח ואני לא מדברת רק על החרדים ואני לא מדברת רק על ילדים סוכרתיים אלא אני מדברת על מה שקורה. אני חברה בקבוצה של 150 אימהות מכל הארץ ומכל המגזרים.

אני פעילה בארגון מתוקים לדרך, ארגון שפעיל למען ילדים סוכרתיים דתיים וחרדים. אנחנו פועלים בהרבה מישורים באורח חיים בריא. הילדים הסוכרתיים הם אלה שלא צריכים את ההדרכה. הם יודעים מתוך שינה להגיד לכם מה זה טופי ומה זה וופל לעומת מה זה קמח מלא או קמח רגיל. הם יודעים את זה בעל פה. לתקתק במשאבה כמה פחמימות וכמה כפיות סוכר יש. הילדה שלי בת שבע, מגיל ארבע מזריקה לעצמה ומחליפה לעצמה את הסטים, היא מלמדת את המורה שלה ואומרת לה שהיא לא תבין אבל היא צריכה להחליף את זה למשהו אחר כי זה יותר טוב לה. בבית שלנו שותים רק מים, עוד לפני הסוכרת אבל בבית הספר מחכה לה בצד ערכה שהיא לא תהיה המסכנה היחידה. היא לא מסכנה, היא מחונכת היטב, אבל בכל זאת שהיא לא תופלה, מחכה לה שם מיץ דיאט שאצלי בבית לא נכנס כי הוא לא בריא עם כל הממתיקים המתועשים. זה מחכה לה כי לא יעבור שבוע שלא תהיה איזו מסיבה שיחולק בה מיץ או ארטיק או סופגנייה.

הנקודה ברורה. אני מודה לך שבאת. אני חייבת לומר שכל מי שנמצא כאן בשולחן הזה, אלה בהחלט אנשים שמכירים ומגויסים לעניין. זאת אומרת, לא מנתקים.

משפט סיכום. באתי לחזק מחוזקים. המורים והמנהלים לא יודעים עדיין על חוזר המנכ"ל.

אל תדאגי.

לא רק המנהלים החרדים.

חשוב לי לסכם ולומר שזה מהלך לאומי. צודק פרופסור רז. אני חושבת שצריך לייצר סביבה שתומכת במהלך הזה, וכדי לייצר סביבה תומכת צריך את שיתוף הפעולה של כולם.

אני מברכת על הדיון הזה ומברכת את השותפים. אנחנו רואים כאן בין השורות אילו שותפויות מדהימות בין מגזריות נוצרות ואיך זה יוצר דחיפה בשטח. כמו שהוזכר כאן כמה פעמים, הקול של הממשלה שצריך לדחוף בתמריצים את כל הרשויות בישראל לעשות את הפעילות יחד עם משרד החינוך ויחד עם משרד הבריאות ואנחנו מחכים כבר שתתחיל התכנית הלאומית "אפשרי בריא".

מתי היא אמורה להתחיל?

בימם אלה יוצאים קולות קוראים.

היא פועלת כל הזמן. איילת, את מדברת לגבי הרשויות. "אפשרי בריא" פועלת כל הזמן. ועדת ההסדרה שעבדה עם כמה שותפים היא חלק מ"אפשרי בריא". היא מקבלת תנופה כל הזמן. יש מנהלת, יש תקציב, יועבר תקציב. אנחנו כל הזמן בתנועה משפרים ומרחיבים. ירושלים כדוגמה היא חלק מ"אפשרי בריא".

לא אחזור על מה שאמרו. אני כן חושבת שהוועדה הזאת צריכה להסתכל גם על המכללות והאוניברסיטאות המתוקצבות. אנחנו התחלנו פעילות בנושא הזה באוניברסיטת תל אביב וזה משהו שבהחלט הגיע הזמן להניע עכשיו אחרי שבירכנו על התקנות בבתי הספר.

תודה רבה. אני חייבת לסכם את הדיון כי אני חייבת להתחיל את הדיון הבא בשעה 12:00.

אני מודה לכולכם, לכל מי שהגיע לכאן, לכל הנציגים, גם של המשרדים, גם של הרשויות, גם של הארגונים החברתיים. אין ספק שיש כאן באמת פעילות נפלאה. זה מוזר שזה מתחיל רק בשנים האחרונות אבל פתחנו פערים גדולים מאוד בנושא הזה ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל לעשות חינוך מחדש. היו כאן דוגמאות מאוד יפות שנתת איתמר גם על פרחי הבר וכולי. אלה תהליכים שכבר ראינו ואנחנו כן יכולים לשנות. שוב, אנחנו צריכים לשים את הסקפטיות והציניות בצד ולחשוב איך כן לעשות את זה.

אנחנו נפנה לשרת הספורט בנושא של הפרסום - זה חשוב וזה עלה כאן - גם כגיבורי נוער, גם להשפיע על ההורים. חייבת להיות פנייה בנושא. לשכת הפרסום עברה לשרת הספורט ואנחנו נפנה אליה. אנחנו יודעים שהיא מגויסת לעשות קמפיין ברמה ארצית. זה ייתן גב גם למשרד הבריאות וגם למשרד החינוך.

לגבי התקנות. כמו שאמרתי, בעוד שבועיים הן יעלו ואנחנו נתכנס כאן כל האנשים הרלוונטיים. אנחנו גם נוודא שהתקנות עולות כדי לקדם ואז נוכל לבדוק שהתקנות יוצאות לפועל. לוועדה תהיה אחריות גם במסגרת סיור, במסגרת אחד הסיורים הבאים של הוועדה בבתי הספר, להסתכל על הקפיטריה ולראות את המכונות. אני גם אדבר על זה עם מרגי ואני בטוחה שהוא יקרא את הסיכום. אנחנו מסיירים הרבה בבתי ספר. רק אתמול הייתם במגזר הבדואי. יש הרבה סיורים ואני משתתפת ברובם. גם כוועדה ניקח עלינו את האחריות לראות מה קורה בתוך בית ספר אליו אנחנו נכנסים בלי קשר לסיור אחר.

דבר נוסף שאני רוצה לומר בנושא של הספורט. אני בקשר טוב עם המנכ"לית. ביקשתי להיפגש עם המפמ"ר בנושא אחר ואמרו לי שנחכה למפמ"ר החדש. אכן נחכה למפמ"ר החדש שמתחיל בתפקידו בינואר. הנושא של הנשים בספורט אותו העליתם כאן, אני כבר ישבתי עם ארגון אתנה שמוביל את הנושא של נשים בספורט והובטח לי על ידי המנכ"לית שנשב ביחד עם המפמ"ר כדי שאותן נשים, בעיקר בנות, הן עוד לא נשים, שנמצאות על הגדר או לא שותפות, שהן כן ייקחו חלק. אני בעניין הזה של הספורט וישבתי על זה עם המנכ"לית.

לגבי המעורבות. הסיכום כמובן יצא גם לשר הבריאות, גם לשר החינוך וגם ליושב ראש השלטון המקומי. אין ספק שצריך להיות כאן איחוד של הכוחות לעניין המעורבות הממשלתית. אני חושבת ששר הבריאות מאוד מאוד מעורב בנושא, הנושא מאוד בנפשו. הוועדה כן תפנה לשר החינוך שגם הוא צריך לקחת חלק בעניין הזה, בעיקר אם אנחנו רוצים לשנות את בתי הספר ובעיקר אם אנחנו יודעים שעד שהתלמיד מגיע לגיל המבוגר, הוא פספס הרבה ואלה אותם פערים שפתחנו במערכת החינוך. משרד החינוך חייב להיות יותר מעורב בנושא הזה.

עירית, אני רוצה בעוד כחודשיים שתבואי לכאן לוועדה ותציגי את התכנית.

תכנית של "אפשרי בריא", מעכשיו קדימה.

בדיוק. תציגי את התכנית עם מצגת. תבואי ותגידי מה עשיתם, יצא קול קורא, מי קיבל אותו וכולי. זה התפקיד של הוועדה, לפקח על העבודה של משרדי הממשלה אבל גם ללמוד. כל פעם אנחנו לומדים גם ממשרד הבריאות.

לגבי השלטון המקומי. אני רוצה להודות לך מאשדוד על הפעילות החשובה שאתם עושים בערים. אין ספק שהנושא של המצ'ינג – הצימוד, כמו שיהודית אומרת בעברית – היא בעייתי בעיקר ברשויות החלשות. אנחנו גם ניתן על זה דגש מול השלטון המקומי ונצטרך להבין את הפערים מבחינת תקציב.

דבר אחרון שאני חייבת לומר לך האימא החרדית. מלכה, תשמעי, יש שינוי. הוא איטי, היא עם פערים גדולים. אני עבדתי עשר שנים עם בתי ספר ובתחילת הדרך גם הייתי עם מורות שעישנו לי מול הפנים בחדר מורים והיום אין שום סיכוי שתראי את זה, לפחות לא בחדר המורים. יש שינוי. זה תהליך. אגב, נושא הבריאות במדינת ישראל, כמו בארצות הברית שלקחה את זה על עצמה אשת הנשיא ועשתה למען הנושא הזה של מזון בריא, זה תהליך. זה בהחלט קורה רק בשנים האחרונות לצערי ועל הדרך הכנסנו עוד ילדים סוכרתיים ומבוגרים סוכרתיים וילדים שמנים שסובלים ואפילו לא מצליחים להתגייס לצבא בגלל זה. נכון. עשינו הרבה טעויות בדרך אבל אני רוצה להגיד לך שאני דווקא כן רואה תהליך. יש עוד דרך אבל אנחנו שם. אמרתי ליהודית שלאחיין שלי הייתה יום הולדת לפני שבועיים והמורה אמרה שאין שקיות ממתקים ואין כלום. עוגה ביום שישי ובזה נגמר הסיפור, עם הנחיות מפורשות להורים. לפני שנה זה לא היה כך. אי אפשר שלא לומר שאין תהליך.

אני מאוד מודה לכולכם. הוועדה תתכנס גם לתקנות וגם לסיפור של "אפשרי בריא".

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.