הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 541

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ז' בכסלו התשע"ז (07 בדצמבר 2016), שעה 17:00

סעיף 22 פרק ג' (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

מכלוף מיקי זוהר

אורן אסף חזן

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

מיקי רוזנטל

באסל גאטס

עומר בר-לב

יעל מבורך - משרד האוצר

אפרת פרוקצ'ה - לשכה משפטית, משרד האוצר

הראל שרעבי - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

שלי סבן - מנהלת מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

כפיר בטט - אגף תקציבים, משרד האוצר

רמי עזריה - מחלקת הפנסיה, משרד האוצר

עפרי גופר - לשכה משפטית, משרד האוצר

צור גינת - מנהל תחום בכיר קופות גמל, רשות המסים, משרד האוצר

ג'קי דהן - מהנל תחום קופות גמל, רשות המסים, משרד האוצר

סיוון כרמי - רכזת חוליית חברות, רשות המסים, משרד האוצר

אבי כהן - מנהל תחום מפקח ארצי, מקצועית קופ"ג, רשות המסים, משרד האוצר

רונית כהן - מנהל תחום רכז בכיר, רשות המסים, משרד האוצר

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, משרד האוצר

דקלה חורש - ממונה יעוץ משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אור רוזנמן - יועץ משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עלי מהנא - עוזר ראשי- עו"ד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חני חורש - עו"ד באגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

עמי כהן - יועץ לאגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

מיה פרי אלתרמן - יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות, ההסתדרות החדשה

ירון אליאס - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

כרמלה ויסברג - יועצת פנסיונית, לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל

יאיר כוכב - סמנכ"ל תכנון ורגולציה, עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות

ג'ק בלנגה - לשכת רואי חשבון

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים

מבשרת נבו - שדלן/ית

שגית אפיק

אייל לב-ארי

טמיר כהן

יפעת קדם

סעיף 22 פרק ג' (פיצויי פיטורים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

פרק ג' (פיצויי פיטורים), סעיפים 20-23 (מיסוי פיצויי פיטורים המופקדים בקופת גמל). כולם מבקשים שזה יחול מ-50 אלף שקל ומעלה, לא מ-37 אלף או 40 אלף. אני חושב שאין לנו את היכולת להיכנס לבעיות של עובד, מעביד וכל מה שנלווה לעניין הזה. נשיא התאחדות התעשיינים ויושב-ראש ההסתדרות מתחייבים שכסף מעל 50 אלף שקל יהיה מעוגן בהסכם קיבוצי. את החשש שייקחו את הכסף ששייך לעובד אנחנו פותרים בהסכם קיבוצי שעושים הארגונים שמייצגים את המעבידים ואת העובדים. אם כולם מסכימים לעניין הזה, אנחנו פותרים את הבעיה.

לא ברור לי מאיפה המס משולם.

מהעובדים.

מהנטו של העובד, או מההפקדה?

מהעובד.

מהנטו של העובד.

החוק אומר שההכנסה הזאת תמוסה מההכנסה של העובד.

אם הוא מרוויח x, זה x פחות 500 שקלים.

המשמעות היא שאנשים יפסיקו להפקיד מעל הסכום הזה.

אני לא רוצה להיכנס איתך לוויכוח, אבל יכול להיות. כאופוזיציה אנחנו תומכים בזה, אנחנו חושבים שזה נכון. המהלך גם מסייע להשגת המטרות של האוצר וגם לא פוגע בעובדים הסבירים ששכרם בינוני ומעלה. אנחנו תומכים במהלך.

אתם יודעים כמה נשים שיצאו לחופשת לידה בשנה האחרונה הרוויחו מעל 43 אלף שקלים? 13.

אני סופר לך 2,000. זה לא פייר להציג את זה ככה. הפריון של האישה נגמר באיזה שהוא שלב. לאחר מכן, כשהיא צוברת מעמד במקום עבודה, השכר שלה הופך להיות גבוה יותר ויותר. אסור להציג את זה כך.

סכום של 50 אלף ומעלה הוא סכום שהוא בסדר. אנחנו לא חייבים לדאוג לאלה שהם עשירים. האוצר העלה חשש שהעובד יאבד את הכסף הזה. נציגי העוסקים ונציגי העובדים אמרו שהם יעשו הסכם קיבוצי.

אנחנו לא מחוקקים את זה?

לא.

למה?

יחסי עבודה.

לזה אני מתנגדת. כשהתחלתי לעסוק בנושא של ימי החופשה, גיליתי שיש הסכם קיבוצי שאומר שימי החופשה עלו ל-11 ול-12 כבר בשנות ה-70 וה-80, רק אף אחד לא ידע על זה. הדברים האלה חייבים להיות בחוק.

אני אסביר לך למה אני חושב שאסור שהם יהיו בחוק.

דבר כזה אי אפשר לעשות בחוק ההסדרים. צריך להביא לפה את נציגי העובדים, את נציגי העוסקים.

אני מודאגת מזה.

אם לא נפצל את זה, נצטרך לקיים דיון על יחסי עובד-מעביד.

התערבות בהסכמי עבודה ללא השתתפות העובדים והמעסיקים זו פתיחת דלת ממש מסוכנת. אסור שהמדינה תכפה את דעתה על משהו שמצוי בהסכמים בין עובדים למעסיקים. תחשבי כמה אפשר להפליג בדבר הזה. אני מציע לא לגעת בדבר הזה. יש הסכמה של המעסיקים ושל ההסתדרות שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בהסכם קיבוצי בין המעסיקים לעובדים.

זה נושא שאנשים מגלים רק ברגע האמת. אני רוצה שזה יהיה חד משמעית של העובד.

זה יהיה חד משמעית של העובד.

העובדים לא יודעים מה מגיע להם. אם אתה רוצה לדעת מה כתוב בחוק, אתה עושה גוגל ובודק. ככה אתה מבין. אתה לא יודע מה כתוב בהסכם קיבוצי.

90% מהאנשים גם לא יודעים מה כתוב בחוק.

כולם יודעים על ימי חופשה.

אי הידיעה לא משנה את המצב. הסכם עבודה זה דבר חוקי במדינת ישראל.

אף אחד לא יודע על זה.

אז אדרבא, צריך לקבוע כדי שידעו. העיקרון שהמדינה מתערבת בחקיקה ביחסי עבודה הוא רע מאוד, אסור שיקרה.

אני חושבת שזה לטובת העובד כשזה בחוק. אני חושבת שככה העובדים יודעים מה מגיע להם.

ההסדר שכתבנו הוא הסדר שקיים כבר היום בין ההסתדרות למעסיקים, פשוט הרחבנו אותו לגבי כלל העובדים. לא עשינו משהו חדש. כתבנו את זה בצורה שמיטיבה עם העובד. כתבנו את ההוראות לגבי העובד בצורה דיספוזיטיבית. אם המעסיק רוצה להיטיב איתו מעבר, הוא יכול. לא שללנו את האופציה מהמעסיק להיטיב עם העובד. החלק של המס קבוע בחוק, הוא נכנס לתוקף באופן מיידי. אם נגיע למצב שבו המס נכנס באופן מיידי לתוקף אבל מחכים לאיזה שהוא הסכם שאנחנו לא יודעים אם הוא יגיע או לא יגיע, בעצם פגענו בעובדים.

אתם מסכימים ל-50 אלף שקל?

לא.

אנחנו נצביע על זה. אמרנו שפחות מ-50 אלף שקל זה לפגוע במעמד ביניים, זה לפגוע בכאלה שהמשכורת שלהם לא גבוהה. אני לא פוסל את מה שאת אומרת לגבי יחסי עובד-מעביד. אני לא אומר כן, אני לא אומר לא, אני רק אומר שזה לא התפקיד שלכם לדאוג ליחסי עובד-מעביד. אתם משרד אוצר. אני לא דוחה את זה, אני לא מוריד את זה, אני רק מפצל את זה. אנחנו נמשיך את הדיונים בסעיף הזה בעוד שבועיים. אנחנו נביא את נציגי ההסתדרות, נביא את נציגי התעשיינים, נביא את העובדים והמעבידים. אנחנו נקיים דיון אם עושים הרחבה, כן או לא. אני לא אומר שלא, אני רק אומר שזה לא הדבר העיקרי שנוגע לכם בחוק ההסדרים. מה שנוגע לכם בחוק ההסדרים זה הסכום, אם הוא יהיה 50 אלף שקל, 40 אלף שקל, או 37 אלף שקל.

בדקנו ומצאנו שיש המון כספי פיצויים שנכון להיום כלואים בחברות הביטוח ובקופות הגמל. למה הם כלואים שם? כי יש איזו שהיא אי בהירות בשאלה אם הכספים שייכים לעובד או למעסיק. המעסיקים לא אומרים שכן.

נכניס את זה לחוק.

זה היה בחוק. זה החלק שאתם מבקשים להוריד. הכל כרוך אחד בשני.

לא הבנתם מה אנחנו מבקשים.

אנחנו רוצים שיהיה ברור שזה שייך לעובד, לא למעסיק.

אני מבקש לדעת מה עמדת ההסתדרות בעניין הזה.

הכספים לא כלואים, הכספים נמצאים בקרן הפנסיה. העובד יקבל עליהם פנסיה. ההסדר שאתם עושים הוא מנגנון למשיכת כספים על ידי העובדים או המעסיקים. אלוהים יודע מה ההיגיון שעומד מאחורי זה. במקום שהעובדים יקבלו על הכסף הזה פנסיה, הם ימשכו את הכסף. במקום שהעובד יקבל על זה פנסיה, המעסיק ימשוך את הכסף. בשביל מה צריך את הוודאות הזאת? יש הסדר בחוק, זה הסדר ברור. סעיף 14 חל על מרבית המשק ממילא.

אנחנו מרחיבים אותו על עוד עובדים.

לא ברור מה נותנים חוץ ממנגנון למשיכת כספים. אני לא מבינה את ההיגיון. מעבר להתערבות ביחסי עבודה, מעבר לזה שעושים את זה בחוק ההסדרים, יש כל כך הרבה בעיות בחוק הזה. החוק לא מבושל, הוא לא נועד להגן על זכויות עובדים. זה חוק תקציבי. אם הוא נועד להגן על זכויות עובדים, הוא לא נועד להיות בחוק ההסדרים. יש את הפגיעה הקודמת שעשיתם בתגמולים. זו פגיעה בלתי נסלחת. גם אותה צריך לתקן.

אנחנו פוגשים מאות ואלפים שפנו לחיפוש כספים ומצאו כספי פיצויים שמגיעים להם מלפני 20,30 שנים, בין אם אלה יורשים, אלמנות, אלמנים או ילדים. אנחנו לא יודעים מי המעסיק, אנחנו לא יודעים של מי זה. חברת הביטוח לא משחררת. אנחנו נמצאים בתווך. אני חושב שחשוב להסדיר את העניין הזה.

אנחנו בעד.

אני לא מתווכח על זה.

החלק הזה לא יכול להיות בלי החלק הראשון שבו אנחנו אומרים שהכספים שייכים לעובד. עשינו כאן הבניה. אחד, החלק הראשון שייך לעובדים, ושניים, אנחנו מקשיחים את התנאים של המעסיק למשוך את העובד. אנחנו אומרים למעסיק: מעסיק יקר, יש לך 3 חודשים, שנה או שנתיים ללכת ולומר שאלה הכספים שלך. אם לא אמרת, קופת הגמל צריכה להעביר את זה לעובד.

המגמה שלנו היא להבהיר חד משמעית שהכסף אינו שייך למעביד אלא לעובד.

אם אין מעסיק אין שום בעיה.

האם כשאין מעסיק אין שום בעיה?

אני רוצה לדעת על איזה סכום מדובר.

אנחנו לא רוצים לעשות שום שינוי בסכום, אנחנו רוצים שהוא יישאר כמות שהוא.

אנחנו נצביע על זה.

יש קשר בין שני החלקים. יש קושי להטיל את המס, מצד אחד, ומצד שני לא להגיד שהכספים שייכים לעובד.

בהתחלה אמרנו שאם הם מתעקשים על 32 אלף שקלים, אנחנו רוצים רק את החלק הראשון כי הוא מיטיב עם העובדים. עכשיו אנחנו רוצים להרוס את זה?

בדיוק, את החלק הטוב.

החלק הזה שייך לעובד, לא למעביד.

גפני, אתה סוף סוף מקבל משהו טוב בחוק ההסדרים. אתה מקבל חוק טוב. זה לטובת העובדים.

יש את החלק של יחסי עובד-מעביד. אני לא מציע לקבל הכרעה בעניין הזה. יכול להיות שאתם צודקים, יכול להיות שההסתדרות צודקים, יכול להיות שמישהו אחר צודק. אם אנחנו כנסת נורמאלית, אנחנו צריכים לדון בעניין הזה באופן מסודר. צריך לבוא לפה יושב-ראש ההסתדרות, צריך לבוא נשיא התאחדות התעשיינים, צריך להביא כלכלנים שעוסקים בעניין. יכול להיות שההחלטה תהיה מה שאתם אומרים. בשביל זה צריך לקיים דיון. זה לא משנה ולא משפיע על הנושא של תקציב המדינה. מה כן משפיע על תקציב המדינה? ההחלטה אם זה יהיה 40 אלף, 37 אלף, או 50 אלף ומעלה.

אין פה לקונה חוקית. כספי הפיצויים, גם על פי פסיקות של בתי דין לעבודה, גם על פי הרבה מאוד תקדימים, שייכים לעובדים. האוצר אומר: אתם מתנגדים לכך שנכתוב בחוק שהכסף שייך לעובדים? המשפט הזה נדרש לאוצר רק כדי להטיל את המס. אם זה לא כתוב בחוק, אי אפשר להטיל על זה מס. אם אתה כותב את זה בחוק, אתה מתערב ביחסי עובד-מעביד. אנחנו לא רוצים להיכנס לזה. הפתרון שמוצע כאן הוא פתרון הגון והוגן. הפתרון אומר את הדבר הבא: המעסיקים וההסתדרות התחייבו לחתום על תוספת להסכם הקיבוצי, שבה יהיה כתוב שהכספים האלה שייכים לעובדים. אם הדבר הזה יצורף לחוק הנוכחי, הוא יאפשר לכם את מה שאתם רוצים – לקחת מיסים על הכסף הזה. לא תיווצר בעיה בחוק. אם נחוקק את החוק כלשונו, אנחנו עלולים לייצר תקדים מסוכן והרבה מאוד בעיות. הפתרון הוא מאוזן. הוא מאפשר למסות את הדבר הזה, מצד אחד, ומצד שני הוא לא מתערב באופן בוטה ובלי הסכמה של הצדדים הנוגעים בדבר - העובדים והמעסיקים. ברור לי הצורך שלכם לכתוב בחוק שהכסף שייך לעובדים, כי בלי זה אתם לא יכולים למסות. יש דרכים חליפיות יותר הגונות ויותר צודקות. הן מאפשרות את המנגנון שאתם מבקשים, רק באופן שלא פוגע בכל הצדדים האחרים.

אנחנו נציע שלענייני דיני המס יראו את ההפרשה מ-50 אלף שקל ומעלה ככסף שמגיע לעובד, כדי שתוכלו לגבות מס. זה סעיף שאנחנו מכניסים. אם אתם חוששים שלא תוכלו לגבות מס, אנחנו נכתוב את הסעיף הזה.

ועד 50 אלף?

לא.

אני רוצה שיהיה ברור שעד 50 אלף זה שייך לעובד.

אם יהיה סעיף כזה, זה יניח את דעתכם?

לא. יש כמה רבדים בחוק הזה. יש את הכספים הכלואים שאנחנו רוצים לסדר, כדי שאפשר יהיה להגיד למעסיק: יש לך גבול עד מתי אתה יכול להגיד לעובד אם אתה משחרר או לא. אם לא אמרת עד ליום x, העובד יכול ללכת למשוך. אני צריכה את כל ההסדר הזה כהסדר חקיקתי אחד. אני לא יכולה לסמוך שבעוד חודשיים, שלושה, 7 או 10 חודשים יהיה איזה שהוא סיכום, לא יהיה סיכום, או שיהיה איזה שהוא סיכום שלא ייתן את מה שאנחנו רוצים.

יש התחייבות שניתנה ליושב-ראש הוועדה.

אני צריכה לדעת את התנאים היום. אם זה מופיע בחוק, אני יודעת בדיוק מה התנאים, אני יודעת שכבר קבעתי שזה שייך לעובד.

אם אנחנו לא כותבים בחוק שזה שייך לעובד, אנחנו משאירים פרצה. אסור לעשות את זה.

זה כבר כתוב בחוק.

זה לא כתוב.

יש פה חוזה שבדיוק מראה.

זה חוזה בין המעביד לעובד.

ההצעה שלנו מורכבת מ-3 חלקים. היא מורכבת מהעובדה שזה יחול רק על מי שמשתכר יותר מ-50 אלף שקל. על פחות מ-50 אלף שקל זה לא חל. אם זה מעל 50 אלף שקל, ייגבה ממנו מס. נכתוב את זה בחוק. יש נוסח.

יהיה בג"ץ.

בג"ץ יכול להיות מעצם החקיקה הזאת.

המילה "בג"ץ" יכולה להיות פה הפוכה לגמרי.

דווקא צריך להגיד את זה, כי זה אומר שהמטרה של להפוך את הכספים לכספי העובד היא כדי להימנע מבג"ץ.

אתם הצגתם את זה כאילו אתם דואגים לעובדים. אתם רוצים למסות את זה.

החלק השני הוא לדאוג שהעניין של המס יהיה כתוב בחוק. אם יש חשש מבג"ץ, אז יש חשש מבג"ץ לכל הכיוונים. החלק השלישי הוא שאנחנו לא מבטלים את החוק לגבי יחסי עובד ומעביד. להיפך, אנחנו ממשיכים את הדיון. אין לי הכרעה לגבי העניין. יכול להיות שמה שאתם מציעים זו הצעה טובה, יכול להיות שמה שאתם מציעים זו הצעה לא טובה. מה שברור זה שאם אתם מקבלים את העמדה שלנו על כך שמעל 50 אלף שקל ממסים, החוק הזה יכול להסתיים בתוך חודש, הוא לא צריך להימשך. הוא יתקיים בדיון שאליו נזמין את נציגי המעסיקים, את נציגי העובדים.

את הכספים ששייכים לעובד הוא יקבל בפנסיה, זה מה שאומר החוק, זה מה שאומרים ההסכמים הקיבוציים.

אני נכנסתי מעט לסוגיה, בדקתי את ההשלכות על תלוש המשכורת של אנשים שירוויחו 30 אלף שקל ומעלה. מסתבר שמדובר במאות שקלים, באזור ה-400,500 שקלים, נכון?

לא. יש פה את כל הטבלאות לכל המצבים. בן אדם שמרוויח 30 אלף לא מפסיד 400 שקלים.

הנחתנו בתקציב האחרון מכה של 500 שקלים על קופות הגמל לאנשים שמרוויחים מגובה מסוים. פה זו תהיה מכה שנייה ברצף לאנשים שמרוויחים הרבה. החשש הגדול שלי הוא שזה יבריח מפה כוח עבודה איכותי. אנחנו לא צריכים להכאיב בכל הזדמנות לאנשים שמרוויחים יפה. אנחנו צריכים לתת להם חשק לעבוד בישראל. סכום של מעל 30 אלף שקל הוא סכום בעייתי.

הוא 37 אלף שקל, מתקרב ל-40 אלף. אנחנו הצענו 50 אלף.

זו הצעה טובה. ביום ההצבעות דברים יכולים להשתנות.

כל העובדים בשירות הממשלתי מקבלים פיצויים אפילו כשהם מתפטרים. זה הנוהג המקובל. זה רוב העובדים במדינה, לצערי הרב.

גם מי שנמצא בפנסיה תקציבית?

יש את הסעיף הזה גם בפנסיית חובה.

לא רציתי לשים את הסעיף הזה בחוק ההסדרים. כשאמרו לי שמדובר ב-200 אלף, אמרתי שאין בעיה, אני אשים את זה, רק אני אמליץ לוועדת הכספים שזה יהיה מ-50 אלף ומעלה. האוצר לא יכולים לבוא עכשיו בטענות.

אני חושב שהחוק הזה לא נכון. אם צריך להביא תקציב לתקציב המדינה, יש דרכים להביא תקציב לתקציב המדינה. הדרך היא לא למסות פיצויי פיטורים.

אני לא שלם עם ה-50 אלף.

אני לא מרגישה בנוח עם זה שהוועדה רוצה להגדיל את הסכום מ-30 אלף ל-50 אלף. אנחנו צריכים לזכור מה השכר הממוצע במשק, מה השכר החציוני במשק. כל הדיון פה הוא דיון ברמות שכר מאוד גבוהות, הן לא רלוונטיות לכמעט כל המשק. אנחנו בעצם מעלים את הרף מעל השכר שלנו, זה מה שאנחנו עושים בסיפור הזה.

אני לא מבין למה את כל הזמן קושרת את זה אלינו.

לא יקרה כלום אם אדם שמרוויח 100 אלף שקל יקבל הקדמת תשלום. צריך לקבוע את הרף. זה שהם קבעו 30 לא אומר שזו תורה מסיני. אין לזה שום קשר לח"כים.

מדובר בשיעורים מאוד קטנים של האוכלוסייה.

רוב הכסף שמגיע למס הכנסה משולם מהשכירים שמרוויחים בין 20 ל-50 אלף שקלים.

אני רוצה להתייחס לסוגיה של הזכאות לכספי העובד. הצטיירה פה תמונה כאילו כבר היום יש ודאות לגבי כך שהכספים שייכים לעובד. זה לא נכון. עצם זה שמגיע תיק לבית הדין לעבודה מראה שאין ודאות. חלק מהמעסיקים, לא כולם, רוצים לקחת את הכסף חזרה. יש עוד 10 תיקים של אנשים מסכנים שלא יודעים שהם יכולים להגיע לבית הדין לעבודה. החוק הזה יוצר ודאות.

אני אצביע נגד החוק אם זה לא יהיה כתוב.

את העובדים המסכנים אף אחד לא מייצג.

זה בדיוק מה שאמרו לי לגבי ימי החופשה. אמרו לי שזה המצב, אבל אף אחד לא באמת ידע שזה המצב.

כדי שלא ישתמע פה כאילו המעסיקים רוצים להחזיק את הכסף, אני אומר לכם שעוד לפני שתאשרו את חוק ההסדרים אני מוכן לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות. כל כספי הפיצויים הם כספים של העובדים. אם העובד, חס וחלילה, גנב, יש את הזכות לעכב. חוץ מהמקרים האלה, הכספים הם של העובדים, הם מופרשים. כל ההסכמים שאנחנו חותמים עם ההסתדרות הם כאלה. רבותיי, שזה בכלל לא יהיה שיקול בשיקולים שלכם. זה פשוט לא נכון. אם צריכים לחדד את זה, בואו נעשה עוד הסכם.

אני מקבל את זה שאמרו פה שיש רצון לעזור לעובדים. אני מקבל את מה שאמר הראל שרעבי. אני מבקש לפצל את סעיפים 20,21 ו-23 מהחוק. אני מתחייב להמשיך לקיים את הדיון בעת אישור התקציב. נביא את שרגא ברוש, נביא את אבי ניסנקורן. אם אכן יתברר שצריך לחוקק את החוק הזה, ואנחנו נראה שהם לא עמדו בדיבורם על הסכם קיבוצי וכל מה שנלווה לעניין, אנחנו נחוקק את החוק. זה לא עומד עכשיו לדיון. הוועדה לא קיבלה החלטה בנושא, היא רק החליטה על פיצול. הרוב מתנגד לסכומים שעליהם מדובר. כמו שלא ביקשתי תוספת לשכר שלי, אני מוכן שתהיה הסתייגות כך שזה לא יחול על חברי הכנסת.

הם לא יכולים להפריד את זה.

מדובר על חוק מרחיק לכת. אתם דורשים למסות פיצויי פיטורים בחוק ההסדרים. אנחנו ממסים פיצויי פיטורים, דבר שהוא חסר תקדים מבחינת יחסי עבודה במשטר דמוקרטי. מה אנחנו אומרים? שאם מדובר ב-50 אלף שקל ומעלה, בכל זאת מדובר באנשים יותר עשירים. אנחנו נגדיר בחוק שהכסף הזה אכן ימוסה. תעשו שיעורי בית עד להצבעה.

המהלך הזה שווה לאוצר 680 מיליון שקל.

אני בעד שהאוצר יקבל כסף, אני לא מתווכח על זה בכלל. אנחנו נביא את הנוסח שלנו להצבעה. אם תתעקשו על הנוסח שלכם, נביא גם את הנוסח שלכם להצבעה. אם לא תתעקשו על הנוסח שלכם, נביא להצבעה את שלושת החלקים: פיצול סעיפים 20,21 ו-23, הנוסח הזה של 50 אלף שקל ומעלה, ונוסח החוק שאומר שמי שמשתכר מ-50 אלף שקל ומעלה יהיה חייב במס על פיצויי פיטורים. פחות מ-50 אלף שקל לא, מעל 50 אלף שקל הוא יהיה חייב.

או נוסח אחר.

יכול להיות. שרגא ברוש ואבי ניסנקורן סיכמו ביניהם שאם אכן זה יהיה המצב, הם מוכנים לחתום על הסכם קיבוצי שהכסף הזה שייך לעובדים. על פי רוב הם עומדים בדיבורם. בכל המקרים שאני מכיר הם עמדו בדיבורם. אם הם לא יעמדו בדיבורם בגלל איזו שהיא סיבה שאני לא יודע מה היא, החוק מונח כאן על השולחן. אם הם יחתמו על הסכם קיבוצי, לא יהיה צורך בחקיקה.

לא הייתה התייחסות לאותם אלפי מקרים של כסף בדיעבד שההסכם או צו ההרחבה לא יחולן עליהם. אנחנו לא יודעים להתמודד איתם. יושבים אנשים שאנחנו לא יודעים איך לטפל בהם. מדובר על מקרים שהמעביד לא שחרר, שהמעביד לא קיים. רק חקיקה יכולה להתמודד עם זה, לא שום הסכם.

גם הסכם קיבוצי לא חל על כל העובדים.

ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים.

אנחנו בוחנים את הסעיף הזה. יכול להיות שנשים אותו בחוק, יכול להיות שנדון עליו בנפרד. נטפל בכסף הזה. אולי נעשה חקיקת משנה. אני מבין שאתם רוצים את זה בגלל המיסוי.

לא, זה לגמרי לטובת העובדים.

אני הטלתי על הלשכה המשפטית אצלנו לבדוק מה לעשות אם ההצעה שלנו מתקבלת.

השאלה אם שר העבודה יחתום על הרחבה.

בסדר, נדבר איתו. הסעיף הזה הסתיים. הוא יובא להצבעות. אני מבקש שתתאימו את עצמכם לעמדת הוועדה.

אם אדוני רוצה לקדם את העניין עם יו"ר ההסתדרות ועם יו"ר התאחדות התעשיינים, הוא צריך להכניס את שר העבודה כבר עכשיו.

אני אדבר איתו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:00.