הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 539

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ז' בכסלו התשע"ז (07 בדצמבר 2016), שעה 9:35

פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל עזריה – מ"מ היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

באסל גטאס

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

עודד פורר

מיקי רוזנטל

מוזמנים: מנהל רשות המסים, משרד האוצר - משה אשר

יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, משרד האוצר - רובי בוטבול

ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר - ליאת גרבר

משרד המשפטים - שרית פלבר

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל - יזהר קנה

יועץ הנשיא, לשכת רואי החשבון בישראל - אייל זשצקי

יו"ר ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל - ג'ק בלנגה

חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל - ישי חיבה

פורום מיסים, לשכת עורכי הדין - טל עצמון

פורום מיסים, לשכת עורכי הדין - גיא כץ

פורום מיסים, לשכת עורכי הדין - יוסי אלישע

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - אוריין לביא

ממונה תחום מימון ותמריצים ממשלתיים, התאחדות התעשיינים בישראל - אורן הרמבם

סמנכ"ל כספים קבוצת אלוני חץ, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק - אורן פרנקל

עורכת דין, עמותת CFOS לקשרי ממשל ומשק - דנה טל צדוק

לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל - איתן צחור

יו"ר ועדת המיסוי, לשכת התאום של הארגונים הכלכליים - צבי פרידמן

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס צנוירט

פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. מנהל רשות המסים, יש עיצומים ברשות המסים. אנשים פונים אלינו, ומתלוננים על כך שלוקחים מהם מס, הם לא יכולים להגיש בקשה, לא מקבלים תשובות, גם בנושאי התרומות. האם אפשר לעשות שבינתיים, כל עוד יש עיצומים, שאנשים יקבלו ארכה של הנושאים שהם קיבלו עד היום? הציבור סובל.

בוקר טוב. כמו שציינת, יש כרגע עיצומים, סכסוך מההסתדרות, עובדי רשות מסים. אני מאוד מקווה שהדברים האלה ייפתרו בקרוב.

לגבי האישורים, נבחן אם אפשר להאריך אותם כדי להקל עליהם. חלק מהדברים אפשר להאריך אותם – נעשה כן. אני מקווה שהדברים האלה ייפתרו כמה שיותר מהר.

שתאריכו את המועדים?

מה שאפשר להאריך, נאריך.

יש אישורים פרטניים, שכל פעם מקבלים מחדש. העברת כספים לחו"ל של המוסדות האקדמיים, תוכנות לספריות- - -

אני לא מבקש ממשה אשר לעשות מה שלא ניתן לעשות, אבל יש דברים רבים שניתן לעשות. צריך לדבר אתו פרטנית. הציבור סובל מזה. משה, אני מודה לך על התשובה. אני מבקש, אם אתה יכול לעשות. אנשים סובלים. זה דבר אחד.

עוד שני דברים. קודם כל, לגבי סדר היום, אני רוצה לשבת עם חברי בוועדה. אנחנו בינתיים עוד לא נמצאים בפתרונות של בעיות. זה בסדר, לא בוער שום דבר. הכול בסדר.

מה שביקשתי לעשות היום זה מיסוי חברות הארנק, שבזה לא דנו בכלל. אז אמרתי – אולי לפצל את זה. אני לא בטוח שזה בדיוק החוק שצריך לפצל. על כל פנים, אני רוצה לקיים את דיון עכשיו בשלב הראשון.

אני רק מתקן אותך – התחלנו לדון, ומונח לפנינו נוסח שונה.

ביקשתי נוסח.

שיסבירו לנו את השינויים.

לפני ששמתי את זה על סדר-היום, רציתי לדעת אם הגיע נוסח. הגיע נוסח. על זה נדון.

אבל לפני שנכנסים לדיון – הנוסח מוסכם? שנקבל סקירה, שנבין היכן אנחנו עומדים.

מתי הגיע?

אתמול ב-20:00 בערב הגיע נוסח עם עוד כמה תיקונים. זה לא חולק לכם – תיקונים קטנים יחסית. הנוסח שחולק הוא זה שקיבלתם לפני יומיים, ראשון בלילה.

למה חוות הדעת של הייעוץ המשפטי מובאית רק עכשיו, ולא כשהחוק הוצג בפעם הראשונה?

העברנו חוות דעת. זו גרסה שלישית של חוות דעת שאנחנו מעבירים. אנו כל פעם מתקנים אותה בהתאם לתיקונים שאנו זוכים לקבל לילה לפני.

רק מה חסר, אדוני – שלא מופיע שביקשתי בחוות דעת משפטיות – העניין של יחסי עובד-מעביד, האם זה מהווה שיקול נוסף לגבי אנשים שעובדים- - -

הערנו על הנקודה הזאת במסמך האחרון שהפצנו.

אני לא זוכר אם זה מוסכם על כל הצדדים, לשכת רואי חשבון.

לא.

אני לא יודע. זו השאלה הראשונה שתישאל.

אני מצטער שהתפרצתי לדעת גדולים.

מתכוונים לדעת גדולים; לא מתפרצים לדעת גדולים.

אני מכיר את המושג.

החלק הראשון הוא מה שאנו דנים עכשיו. לאחר ההצבעות במליאה אנחנו מתכנסים שוב. זה מה שמנהל הוועדה כתב בשעה 16:00. זו ההערכה של הזמן שתסתיימנה ההצבעות במליאה.

כולל חוק ההסדרה?

לא. אני מסביר. לאחר שתסתיימנה ההצעות לסדר וכו', כנראה יבוא חוק ההסדרה, לפי התוכנית. יצטרכו להציג אותו לקריאה ראשונה, ולאחר מכן יתקיים דיון ארוך. בעת הדיון אנחנו נתכנס שוב. לי אין מה לחפש במליאה בדיון על עמונה, באופן אישי. אבל אם מישהו ירצה להתייחס לעניין במליאה, או נעשה הפסקה, או נאפשר לו לעלות למליאה. אנחנו נעצור את הדיון לקראת ההצבעה על חוק ההסדרה. בשני הדברים האלה, שמדובר על זמן ארוך מאוד, אנחנו נמשיך את הדיונים של מה שמופיע בסדר-היום.

לגבי הנושא של הקיבוצים, שהוא הסעיף האחרון בסדר-היום, ארצה עוד לעשות כמה בירורים, אם אכן באמת הגיעו להסדרה בעניין הזה. ייתכן שאוריד את זה מסדר-היום, כי אם הגיעו להסדרה, אין צורך בחוק – זה מה שנאמר לי כל הזמן. אם צריך חוק, פשוט אפצל את זה ואמשיך הלאה אחרי אישור התקציב. אני לא מכונת ירייה.

אפשר לעצור הכול.

אנחנו בעד.

אמרו לי כל הזמן. נדבר על זה.

לגבי מיסוי חברות הארנק, אני מבקש לדעת את מה ששאל גם מיקי רוזנטל, וכנראה גם אחרים רוצים לדעת. משה, בבקשה.

בוקר טוב. כפי שאמרנו בפעם שעברה, נתנו רקע בפעם שעברה על נושא חברות הארנק, וכל מיני תופעות שהן פחות לגיטימיות ויותר פסולות בנושא חברות – למשל, אנשים שמושכים הלוואות או לא מחזירים אותן, מדלגים על שלב מיסוי דיבידנדים, או אנשים שקונים דירות פרטיות או חפצים ביתיים אחרים, ולא משלמים מסים. בנושא הזה דנו עמוקות ורבות מאוד-מאוד עם הלשכות המקצועיות. מה שמובא לפניכם – זה נוסח שמוסכם על הצדדים בסך הכול. אני שמח שהלשכות יאמרו כמה מילים.

בבקשה.

ג'ק בלנגה, לשכת רואי חשבון. לגבי הפרק הראשון, שמדבר על יתרות חובה ודירות, כעיקרון 99% מהדברים סגורים; נשארו כמה נקודות שיש מחלוקת עם משרד המשפטים, שנעלה אותן כאן לתיקוני נוסח סופיים.

זה לגבי הפרק הראשון. הלאה. לגבי הפרקים האחרים?

לגבי הפרק השני, יש לנו עדיין מחלוקת לגבי חברות, כמה עובדים, עובדים בחברות האלה. יש מעט מחלוקות – לא הרבה. נסגור אותן.

נגיע.

לגבי הפרק השלישי, כרגע אין הסכמה על התיקון של 77 של חלוקת דיבידנד. היינו רוצים לעשות דיון יותר רחב בנושא.

תודה רבה.

והוראות המעבר?

הוראות המעבר, יש כמה בעיות עם התחולה, עם התאריכים. סיכמנו משהו עם רשות המסים. משרד המשפטים קצת נסוג מזה. כשנגיע לשם, נדבר על המועד המדויק של הוראות המעבר.

בבקשה.

צבי פרידמן, לשכת התיאום. היתה לנו ישיבה קצרה עם רשות המסים לפני מספר ימים בעקבות הבקשה של כבוד היושב-ראש. חלקם הגדול לא הגענו להסכמות, חלקם - כן הגענו להסכמות, ואותו חלק שהגענו להסכמות- - -

תגיד במהלך הדיון, מה הגעתם להסכמות ומה שלא הגעתם להסכמות. בבקשה.

אורן הרמבם, התאחדות התעשיינים. גם אני השתתפתי בפגישה עם רשות המסים. אני רוצה לחדד – כיוון שמדובר בשלושה פרקים שונים. יש שני פרקים שלכאורה - הם תחת הכותרת של חברות הארנק, אבל הם יחולו על הרוב המוחלט של החברות במשק, ויפגעו בפעילות השוטפת שלהן למרות התיקונים שהוכנסו בעקבות הפגישות אתם.

בנושא של משיכות הלוואות בעלים, וחיוב בחלוקת דיבידנד - אנו מבקשים- - -

אתה מדבר על סעיף 77?

נכון מאוד. עמדתנו היא לפצל לחלוטין את שני הדברים הללו מחוק ההסדרים, או להחיל אותם רק על חברות- - -

תודה. בבקשה.

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין. ישבנו גם אנחנו עם לשכת רואי חשבון, עם מנהל רשות המסים והצוות המורחב שלו. אני יכול לומר שהחלק הראשון – יש בו דברים שמוסכמים, יש דברים שלא מוסכמים. צריך להבין, לראשונה, אולי בחקיקה בישראל, יש פה מס על מצב שאין התעשרות אמתית בצדו, ולכן צריך לדאוג פה בין השאר בפרקים הראשון והשני לפיין טונינד, ולוודא שכל העיוותים מסודרים, ושאנו לא מניחים שיש- - -

נדון.

הנושא השני, כפי שאמרנו גם בדיון הראשון, בסך הכול הנוסח שלפנינו הוא נוסח שמכליל את מרבית ההסכמות; רק צריך לחדד.

נגיע.

הפרק השלישי, סעיף 77, כפי שאמר ג'ק – טרם יש הסכמה לגביו. נכון להיום יש מחלוקות.

בבקשה.

עו"ד דנה טל צדוק, עמותת CFOS. למרות חוזרות פניות ונשנות שלנו בעקבות בקשות כבודו, רשות המסים דחתה אותנו מלשבת אתנו, על אף שאנחנו מייצגים 700 חברות במשק, ורשות המסים לא ישבה אתנו.

גם אתי לא ישבתם.

לגבי הדיון המקדמי, לגבי הנושא של האישורים עקב נושא השריפה – העיצומים – האישורים לניכוי מס במקור לכלל עם ישראל - לא יכול לקבל כסף היום.

אני יודע. ביקשתי בעיקר על ניכוי מס במקור, שאפשר להאריך את זה.

בעניין החוק, אנחנו פה צוות מהצוות. הנושא היחיד שאנחנו רואים את העצמאים כפגועים פה זה נושא משרה, וארחיב על כך בהמשך.

תודה. מי מקריא? בבקשה.

סימן ב': מיסוי רווחי חברה. בפקודת מס הכנסה (בסימן זה – הפקודה) – (1) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ט) יבוא: (1) בסעיף קטן זה- "בעל מניות מהותי" – כהגדרתו בסעיף 88; "דירה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973.

מה ההגדרה?

חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים לעסק או לכל צורך אחר.

יותר מדירה רגילה, מהביטוי הרגיל.

אדוני, ההגדרה, כפי שהיא כתובה כעת, מכוונת לכל נכס, כולל נכס מסחרי.

נכון. לכן ביקשתי להדגיש.

- - - פרטיות ונכסים פרטיים.

תמשיכי את ההגדרות. לאחר מכן תקבל רשות דיבור.

יתרת זכות – יתרה הניתנת לפירעון בתוך 12 חודשים ממועד החיוב. מועד החיוב - אחד מאלה- (1) במשיכת כספים מחברה - בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו; (2) בהעמדת נכס לשימוש - בתום שנת המס שבה הועמד לשימוש, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס;

בבקשה.

ביחס לדירה, לא קיבלתי תשובה. האם אנחנו מכלילים גם נכסים מסחריים?

יש הגדרה של- - -

הכוונה היא שבעל חברת ארנק לא יקנה לעצמו דירה מכספי החברה, ייתן לעצמו מתנה, ולא ישלם עבור זה מס.

זה לא רק חברת ארנק.

בכינוי חברת ארנק. כשאנחנו מדברים על נכס מסחרי, שמשמש לעסק עצמו, למה להכליל בחוק?

זו לא הכוונה. אנחנו נראה בהמשך שהגדרת נכס - התנאי הוא שיש שימוש פרטי של בעל המניות. נגיע לזה.

כשנגיע לשם, תגידי שזו התשובה לשאלה הזאת. בבקשה.

כדי להתכוונן, היתה הגדרה כלשהי למהי חברת ארנק? כל פעם שכתוב פה חברה, הכוונה היא חברה.

החלק הראשון עוסק בכל החברות. החלק הראשון, שעכשיו אנו מדברים עליו, עוסק בכל החברות.

יהיה בהמשך הגדרה מהי חברת ארנק?

כן, בחלק השני.

יש לי שתי הערות: קודם כל, לא ברור לי למה יתרת זכות מוגבלת בתוך 12 חודשים? מה יקרה אם נתתי הלוואה לחברה שלי ל-24 חודשים- - -

אנחנו בהגדרות. נמשיך את החקיקה, הם יצטרכו להסביר למה זה 12 חודשים.

זה הזמן להסביר, כי אם יתרת הזכות היא ל-24 חודש, זה לא בפנים. אני לא רואה סיבה למה לא בפנים.

אני מבקש לסיים את הפרק של ההגדרות, או שנדלג עליהן.

ועוד שאלה.

בסוף תשאל. לא לאשר תקציב למדינה זו החלטה שלי; זו לא החלטה שלכם בפיליבאסטר.

"משיכה של כספים מחברה"- לרבות כל אחד מאלה: (1) הלוואה, לרבות השאלה, או כל חוב אחר; (2) מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה לחוב של בעל המניות המהותי; לעניין זה "ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכל עד לסכום החוב האמור; ובלבד, שלא יראו כמשיכה – זה תיקון טכני; כתוב: משיכה של כספים מחברה- - -

איך קפצתם למטה? למה דילגת על כל ההגדרות? היינו בהגדרת דירה. לא קראנו בכלל. ליאת, למה לא קראתם את זה?

ליאת, תני לי להקריא ונחזור להגדרות. תפתחו בבקשה בעמ' 2, פסקה (2), לקראת סוף העמוד.

יראו משיכה מחברה, במועד החיוב, כהכנסתו של בעל המניות המהותי. עכשיו נקרא את ההגדרה. מועד החיוב. מועד החיוב – אחד מאלה - במשיכת כספים מחברה- בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו; בהעמדת נכס לשימוש- בתום שנת המס שבה הועמד לשימוש, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס.

משיכה מחברה: משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושם, והכל במישרין או בעקיפין, למעט משיכה או העמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר חויבה במלוא המס.

עכשיו תסבירי.

בעצם הסעיף המרכזי, סעיף 2 שאותו הקראת, מגדיר בעצם מה המקרים שבהם אנחנו רואים משיכות מחברה כבעצם דיבידנד או הכנסת עבודה או הכנסה מעסק, כפי שמוגדר בסדר הדברים. בעצם משיכה מחברה יכולה להיות של כספים או של נכס. אנחנו מכניסים משיכה של כספים מחברה גם הלוואות, מה שמודגר כהלוואה, השאלה או כל חוב אחר, לרבות אם החברה מעמידה ערובה לטובת הלוואה שבעל המניות לוקח. זו הגדרת משיכת כספים מחברה.

נכס זה לא כל הנכסים; זה רשימה סגורה של נכסים, כפי שרואים בהגדרת נכס – זה דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי. אנחנו מבקשים להוסיף: לרבות תכולתה – זה תיקון ששלחנו אתמול.

עוד לא הקראנו הגדרת נכס, אז חכי.

איך נקבע עיקר? נאמר שיש רופא, שמתגורר ויש לו קליניקה באותה דירה. מה זה עיקרי פה?

הדוגמה שניתנה פה – נניח יש חברה- - -

רופא, מקבל בבית.

לא. יש חברה, שקנתה דירת מגורים. בתוך הדירה יש חדר אחד שהוא קליניקה. האם מדובר בדירת מגורים לעניין החוק הזה? במקרה הזה, כן, כי עיקר השימוש הוא מגורים.

איך קובעים? אם זו דירת שני חדרים – חדר אחד הוא קליניקה, ואחד הוא חדר שינה. איך קובעים? אני שואל לא בציניות. באמת אני שואל.

המונח עיקר זה לפי רוב השטח.

בארנונה יש הבחנה בין מגורים לעסקים, וגם כשיש עסקים בתוך מגורים, הארנונה חלה על העסקים. אני מכיר את זה.

אם זה שווה, הוא צריך לפנות. אם העיקר הוא במגורים, הוא לא צריך לפנות.

יש דירת שלושה חדרים. באחד הוא ישן, באחד מקבל קהל, ובאחד- - -

זה קבוע בחוק מיסוי מקרקעין. זה רץ עשר שנים, ההגדרות שם.

אם אין בעיה, נמשיך.

ליאת, הערה: למה הדירה עד תום שנת המס שבה הועמד לשימוש? אם בדצמבר, בסוף דצמבר חל החיוב? למה? אמרנו שזה מתנהג כמו משיכה, אז תום שנת המס שלאחר מכן.

במזומנים נתנו שנה שוטפת כל שנה. בהעמדת נכס- - - תום שנת המס זה ייחשב כמשיכה. הממוצע הוא חצי שנה.

אבל אם מישהו נכנס לחודשיים לגור, ונפל על סוף השנה, אתם עושים לו משיכה על כל שווי הדירה כאילו קנה את הדירה?

אנחנו קובעים פה מועדים כדי לא להיכנס כל פעם לדיונים.

אבל אמרנו ששימוש של שנה הוא סביר, גם במהלך החיים. שימוש זמני הוא לא התעשרות של כל שווי הדירה. אם נמצאים בחדר הזה שעה, לא צריך לשלם על כל שווי החדר- - -

יש לך בממוצע חצי- - -

אין לך, כי עד תום השנה- - -

אבל יכול להיכנס ב-1 בינואר.

זה לא בסדר. זה לא סביר.

אי-אפשר ככה. נשאלה שאלה. מה התשובה? אם תהיה תשובה מספקת, זה בסדר. אם לא, נכניס את זה בחוק, שזמני זה לא.

הרעיון הוא, מבחינתנו, שלא ייתכן שאדם קונה את דירת המגורים שלו בחברה, וזה לא משנה אם זה שנה, חצי שנה או פחות מזה. אנשים גם לא קונים דירה כדי לעבור חודש, ולחזור עוד חודשיים. זה לא המקרה. לכן הלכנו לקראת. אמרנו: לפי המאזן הראשון, סוף השנה הקרובה, כי אז באמת רואה החשבון יכול לבדוק את זה.

אין יתרה במאזן. את המאזן אתה פוגש בסוף הדרך.

אנחנו לא רואים סיבה למה לא לומר שימוש זמני – יוצא מהמשחק. חודשיים, שלושה – יוצא מהמשחק.

אדוני, אפשר לתת דוגמה?

לא. לא מקבלים? נחליט בהכרעה. הלאה.

ברשותך, ההגדרה של יתרת זכות, צריך להתעכב עליה. 12 חודשים נראה לנו קצת קצר. אני מציע שנאריך את זה ל-24 חודשים.

הלאה. 24 חודשים.

אם דנים בנושא יתרת זכות, אני לא מבין למה ההגבלה של זמן. תסבירו את ההיגיון. אם יש לי יתרת זכות, נתתי הלוואה לחברה. העמדתי כספים לחברה. החברה העמידה לי כספים. הבנקים לא מאפשרים לי למשוך את היתרות, כי זה עומד לפעמים לפרויקטים כהון עצמי. למה אני צריך להיות מחויב עכשיו על המשיכה הזאת?

מסכימים לזה?

מסכימים להאריך ל-24 חודשים.

אבל הארכה ל-24 חודשים זה לא פותר את הבעיה.

תודה. אמרת את דברך. להקריא הלאה.

- - -

יודעים מה? אגיע למצב שבו אקריא את הכחול ונצביע. הקואליציה תצביע בעד, האופוזיציה תצביע נגד. אני מנסה לתקן. אתם לא יכולים לקחת את כל הזמן על כל נושא. הבנתי. ביקשתי מהם לשבת אתכם. אנחנו לא מתחילים עכשיו דיון כזה.

היא קוראת את עמ' 2 למטה, את ההוראה המהותית.

מתקנים את זה ל-24 חודש. הלאה.

(2) יראו משיכה מחברה, במועד החיוב, כהכנסתו של בעל המניות המהותי –

(א) מדיבידנד, אם היו רווחים בחברה ובהתאם לחלקו בהם; לעניין זה "רווחים"- כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות; (ב) במשיכה שפסקת משנה (א) אינה חלה עליה, אם מתקיימים יחסי עובד מעביד - כהכנסת עבודה; (ג) במשיכה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה- כהכנסה מעסק או משלח יד.

(3) כספים שהושבו עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד בו הושבו, יראו אותם, עד גובה הסכום שנמשך מחדש כאילו לא הושבו, למעט אם נמשכו מחדש באופן חד פעמי, והוחזרו בתוך 60 ימים;

צריך לקרוא את ההגדרה של משיכה מחברה.

הקראנו.

גם את פסקה (2)?

אתה מדבר על משיכת כספים מחברה. זה עוד לא כאן.

משיכה מהחברה, בתוכה יש הגדרת משנה של משיכת כספים מחברה. צריך לקרוא גם אותה.

"משיכה של כספים מחברה"- לרבות כל אחד מאלה: (1) הלוואה, לרבות השאלה, או כל חוב אחר; (2) מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה לחוב של בעל המניות המהותי; לעניין זה "ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכל עד לסכום החוב האמור; ובלבד, שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה סכום משיכות מצטבר, שלא עלה ביום כלשהוא בשנת המס וביום כלשהוא בשנת המס שלפניה, על מאה אלף שקלים חדשים;

למה הכוונה השאלה?

פסקה (2) בעצם אומרת, שמשיבה מחברה במועד החיוב – ומועד החיוב הוא המועד שהקראנו; לגבי כספים, זה שנה לאחר השנה שבה הם נמשכו, כלומר זה שוטף, לגבי נכס – זה השנה השוטפת, זה מועד החיוב. מועד החיוב זה הופך להכנסה של בעל המניות המהותי לפי סדר הפסקאות. פסקה (א) זה מדיבידנד. אם יש רווחים בחברה, האפשרות הראשונה היא שזה יהיה מדיבידנד. אם אין רווחים בחברה, בודקים אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אז זאת תהיה הכנסת עבודה, ואם לא, אנחנו עוברים לפסקת משנה (ג) שאומרת שזו תהיה הכנסה מעסק או משלח יד.

פסקה (3) אומרת, שאם החזירו את הכספים עד מועד החיוב, ואולם משכו אותם מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הם הושבו, יראו אותם עד גובה הסכום שנמשך כאילו לא הושבו. זה נועד למנוע מצב שבו יש החזרת כספים ומשיכה יום אחרי. למשל, החזרה של כספים ב-30.12, וב-1.1 שוב נמשכים הכספים. זה משהו שהוא מלאכתי, ואנחנו מונעים אותו באמצעות הפסקה הזאת.

שאלות? בבקשה.

יש לפעמים שעבוד של מניות החברה עצמה, אז את צריכה להוציא את זה מסעיף 2. כלומר אם אני בעל מניות בחברה, ואני רוצה לקחת הלוואה מהבנק, אני משעבד את מניות החברה. זה לכאורה נכנס לסעיף 2, זה מופיע שם.

דבר שני, הרבה פעמים המערכת הבנקאית – בטח נתקלתי בזה בשבועות האחרונים – יש כל המערכת הצולבת, כלומר מגיע בנק, מגיע יחיד, מגיע חברה א', חברה ב', חברה ג'. הבנק דורש שהביטחונות יהיו ביטחונות צולבים לכל המערכת. כלומר המקרה הראשוני שהגעת אליו הוא מקרה הגיוני. את אומרת: לא יכול להיות שלחברה יש תיק ניירות ערך, והיא תשעבד אותו כדי לקחת הלוואה. 100% נכון. אבל לפעמים מגיעה המערכת הבנקאית ואומרת: יש לך ערבות במקום אחד, ערבות במקום שני, מקום שלישי – אני עכשיו עושה הצלבה על הכול, ואז את מכניסה אותו פנימה למרות שלא מכאן היתה היציאה. לכן את הערבויות הצולבות צריך להוציא החוצה.

אני עושה הפסקה. יש בקשה של חברת הכנסת סתיו שפיר לרביזיה, לדיון מחדש בפנייה לוועדה 206-205. קבענו את ההצבעה על הרביזיה ב-10:20. מכיוון שחברת הכנסת סתיו שפיר לא הגיעה, אני משנה את הנוהל בוועדה, ואני פועל על-פי התקנון, ומכיוון שהיא לא הגיעה, אין הצבעה והרביזיה שלה בטלה. למה אני עושה את זה – כי אני לא מוכן שמישהו יישב פה ויצלם איך אני מצביע לבד על רביזיה שהיא מבקשת ולא מגיעה. אני פועל על-פי התקנון. הרביזיה בטלה, ולא מצביעים.

הלאה. תשובות.

אם אפשר רק לחדד את הנקודה של יזהר, כי אנחנו מדברים על מצב שהבעלים מעמיד ערבויות לטובת החברה שלו. כל אדם שניגש לפתוח חשבון בנק, חותם על ערבויות של כל מה שיש לו בערך לטובת החברה, ואין פה הדדיות.

בבקשה, תשובות.

נצטרך לחדד את זה אתם, את הסוגיה הזאת.

אתם תקזזו ערבויות של הבעלים?

בבקשה.

משיכה מוגדרת בתום שנת המס שבה ניתנה המשיכה. אני אומר, מהניסיון שלי לגבי הלקוחות שלי, מאזנים בדרך כלל נערכים בנובמבר-דצמבר, כלומר אני יודע את יתרת החובה שלי בחברה רק ב-31.12.16. אז תנו לי כמה חודשים להתארגן ולהחזיר את הכסף. מה הלחץ? זו הכנסה חייבת. אתה משלם מס כהכנסה לפי סעיף 2.2 או לפי סעיף 2.1. תנו לי שלושה חודשים, חצי שנה. תנו לי להתארגן, להחזיר את הכסף. רוב המאזנים נערכים בדצמבר.

דנו בזה.

הוא אומר שזה יכול להגיע לשנתיים.

לא נכון. אני משלם על זה ריבית, 3ט. יש גם מס ערך מוסף. משלם ריבית יקרה. אתה לא יכול לחייב אותי במס. תן לי להתארגן שלושה חודשים להחזיר את הכסף.

יש לך שנה וחצי להתארגן.

לא נכון. אני לא יודע. אני יודע בדצמבר מה היתרה שלי בשנה קודמת.

גפני, על שלושה חודשים זה ויכוח עקר.

אז מה אתה מציע?

שיהיה עוד שלושה חודשים. זה לא נכנס לתאריכים עגולים.

בטח שכן. הוא רוצה עד סוף שנת המס.

הוי 90 ימים בכחול. הארכנו את זה לכמעט שנתיים.

אתה יכול לערער על המקדמות, אם יש לך בעיה.

בבקשה.

אי-אפשר להתחשבן סופית על המס אלא אם זה הופיע בדוח המבוקר, שמופיע ב-30.11, שנה אחרי זה.

בבקשה.

אני רוצה להזכיר שוב שלא מדובר רק בחברות ארנק; מדובר גם בעסקים ומפעלים קטנים ובינוניים, שההגבלה של 100,000 שקלים בכלל לא רלוונטית לגביהם.

ואם נרים את זה ל-200?

גם 200,000 שקלים זה סכום מאוד נמוך. עסקים קטנים ובינוניים בישראל מוגדרים כעסקים עם מחזור של עד 100 מיליון שקלים.

זה לא קשור לעסק קטן. הוא מושך כסף לשימושיו הפרטיים.

זה ועוד איך קשור. 100,000 שקלים עבור עסק קטן או בינוני, שהמחזור שלו הוא 10, 15- - -

תודה. אני מבקש לא לענות לזה. לא הגענו לזה. הערה שנרשמה. אני מבקש תשובות מרשות המסים. הלאה.

אני קוראת את פסקה (4), ואקריא את הגדרת נכס, שעוד לא הקראנו. עמ' 3 למעלה.

נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי והושב עד מועד החיוב, ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך ארבע שנים מהמועד בו הושב, יראו אותו כאילו לא הושב;

אקריא את הגדרת נכס עכשיו.

עכשיו אנחנו מדברים על נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי, מהו נכס.

"נכס" - כל אחד מאלה - (1) דירה - אנחנו מבקשים למחוק את כולה או חלקה - אשר עיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי, ואנחנו מבקשים להוסיף: ולרבות תכולתה;

מה זה לרבות תכולתה?

קונים דירה. פלזמה, טלוויזיה – תכולה.

למה הורדתם כולה או חלקה? אה, כי עשיתם עיקר השימוש.

מה התכולה תוסיף?

היא תגדיל את החוב, אדוני. אם מישהו קנה דירה ב-2 מיליון שקל, ואחר כך עשה ציוד בעוד מיליון שקל, החוב יהיה 3 מיליון שקל.

הלאה.

(2) חפצי אומנות או תכשיטים; (3) כלי טיס וכלי שיט אשר עיקר השימוש בהם הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי; (4) נכס אחר שקבע שר האוצר לעניין זה בצו;

רק אסביר.

מה זה הצו שמטריד אותי פתאום?

צריך באישור ועדת הכספים. שר האוצר קובע. להסביר.

יש פה רשימה סגורה של נכסים. הנכס הראשון הוא דירה. התנאי הוא שזה לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי. זו עונה לשאלה שעלתה פה בהתחלה, מה קורה אם זה שימוש עסקי לצורכי העסק - אז זה לא נכנס לסעיף הזה.

חפצי אומנות או תכשיטים וכלי טיס וכלי שיט – כלי שיט - יש המבחן של עיקר השימוש, ונכס אחר שקבע שר האוצר, אם נראה - באישור ועדת הכספים.

אני גם לא מבין אתכם. אתם ישבתם אתם, עכשיו הבאתם נוסח חדש, וכל הדיון בוועדה הופך להיות – את כל זה רציתי למנוע.

אני אקרא גם את עלות נכס.

"עלות נכס" - הגבוה מבין יתרת שווי הרכישה כאמור בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה בניכוי פחת שנצבר בשל הנכס לפי סעיף 21 לפקודה;

לפי ההגדרה הזו נקבע איך לחייב את השווי של בעל המניות. בעצם זה יהיה הגבוה מבין יתרת שווי הרכישה. זה לפי חוק מיסוי מקרקעין שמנכה פחת ומוסיף את ההוצאות האחרות שקבועות בסעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה - זה השם החדש של מה שאנו מכירים כמאזן, בניכוי הפחת, כלומר את הפחת אנו כן מאפשרים – הוא ינוכה מעלות הנכס.

טוב. שאלות? בבקשה.

לעניין העלות, לצורך עיקרון רצף המס, הרי אם מחייבים בעלות מסוימת, במכירה צריך לתת אותה עלות. פה יצרתם את הגבוה, אבל במכירה הוא יקבל את העלות לצורכי מס. למה העלות כאן היא לא לעולם לצורכי מס? מה זה מעניין אתכם מה רשום בספרים? הוא רכש, יש עלות לצורכי מס. כשהוא ימכור, הוא ישלם מס רק על ההפרש? זו העלות. למה יש פה שתי עלויות? אין שתי עלויות.

תשובה. בסדר, קיבלנו את ההערה. אני מבקש לכתוב את השינוי.

שלוש הערות, אדוני. בפסקה (4) של נכס שהועמד לרשות ואחר כך הושב תוך ארבע שנים, אנחנו מבקשים לקצר את זה לשלוש שנים. סיכמנו לשנתיים בהתחלה. הם העלו את זה לארבע, וכנראה כדי שתהיה פשרה - לשלוש.

מסכימים לשלוש? אתם מוכנים לרדת לשלוש?

בזמנו סיכמנו שנתיים. כתוב ארבע שנים.

מה ההתלבטות?

שלוש. הלאה.

הערה שנייה. בהגדרת נכס יש ארבע פסקאות משנה. רק בשתיים מהן יש עיקר השימוש לצרכים הפרטיים – לא בפסקה (2) ולא בסמכות שר האוצר. בשתי הפסקאות האלה חייבים להוסיף: לצרכים הפרטיים של בעל המניות. אני מציע שזה יהיה ברישא.

לגבי פסקה (2), זה מסוג הנכסים שאנו חושבים שלא יכול להיות להם שימוש לא פרטי.

בטח שאפשר.

יהיה לנו מאוד קשה בכל- - -

אם יש מישהי שמציגה את התכשיטים, והיא במקרה נשאה את זה הביתה, זה עדיין לא הופך להיות נכס שלקחה אותו. יש גם חברות שעוסקות באומנות ובתכשיטים במשק. לכן אי-אפשר להחיל את זה באופן רחב. עיקר השימוש - לטובת בעל המניות. בטח בסמכות שר האוצר. שר האוצר לא יכול לקבוע.

שר האוצר זה באישור ועדת הכספים.

בכל מקרה צריך להיות רק לנכסים פרטיים, אדוני.

יוכל לבוא בפני הוועדה, כשזה יגיע לוועדה.

למה לא מגדירים כאן?

ליאת או משה, למה אי-אפשר להוסיף, כללית, שההגדרה היא לצרכיו הפרטיים? הגדרה.

להכניס את זה לרישא.

כן. לא פרטני.

הטכניקה פחות חשובה.

כי אז זה יחול על כל הגדרת נכס, כי זה מה שאתם רוצים – שזה יהיה לצורך פרטי.

אני לא רואה בעיה בזה.

המטרה היא שלא בכל תיק נתחיל לבדוק. בחפצי אומנות ותכשיטים זה מאוד קשה בכל תיק לבדוק, אם זה שימוש פרטי או שימוש עסקי.

תצטרכו לעשות את זה בכל מקרה. בא אדם ואומר- - -

אסביר. לגבי דירה ולגבי כלי טיס וכלי שיט, רשמנו שהעיקר הוא פרטי – אין בעיה. הבעיה היא לגבי חפצי אומנות ותכשיטים. אנחנו לא יודעים לומר מתי היא ענדה את התכשיט או לא. לא נחפש את זה. אלה הם סוג הנכסים שלא צריכים להיות בחברה.

אם העסק הוא עסק לחפצי אומנות – בסדר. אלה שני סעיפים.

משה, כשמדברים על דירה ודברים כאלה – ברור, מובן מאליו. יש איש אשה או גבר שיש להם סוכנות לחפצי אומנות או סוכנות לכלי שיט.

כלי שיט אין בעיה.

חפצי אומנות וגלריה.

לגבי שר האוצר גם אין בעיה – הוא בא לוועדה.

נאמר מישהי שיש לה סוכנות לתכשיטים. למה זה לא צריך להיות כתוב? מה יש פה לבדוק? אתם לא בודקים. עיקר עסקו זה.

יש לה חנות של תכשיטים. כל יום היא רוצה להחליף תכשיט. תגיד לה עם מה ללכת? תגידו עיקר עסקו – זה או גלריה או חנות תכשיטים. נגמר.

בדיוק. רבותיי, למה ההתעקשות על זה? המקרים הם מאוד בודדים ומאוד ברורים. חפשו את הנוסח. הלאה.

אז אני מבין שננסח את זה מחדש?

לא. אתם לא מעורבים בכך. זה אנחנו מול רשות המסים.

עוד הערה אחת – בהגדרת עלות נכס, השתרבב פה ונהיה בלגאן בין חוק מיסוי מקרקעין לכלי טיס. למיטב ידיעתי, כלי טיס לא פחות מיסוי מקרקעין, בטח לא תכשיטים.

זה עלות הנכס בדוחות.

הבנתי, אבל אי-אפשר לנסח הגדרה שמתחילים מחוק מיסוי מקרקעין, ומסיימים בדוחות הכספיים. זה נראה לא טוב. צריך לנסח את כל ההגדרה מחדש. התחלת את ההגדרה – עלות של נכס. נכס זה כלי טיס. הגבוה מבין יתרת שווי הרכישה בחוק מיסוי מקרקעין. זה לא נכון. אי-אפשר לנסח חוק בצורה הזאת.

בסדר.

אז ההגדרה תנוסח.

בסדר, נכתוב את זה אחרת.

תודה. בבקשה.

גיא, מלשכת עורכי הדין. נקודה טכנית שאני חושב שהוסכמה כבר – אם קובעים שהמשיכה היא הכנסת עבודה, צריך לתת הוצאה בחברה למרות תקופות התיישנות. יש פה משהו שהוא לא ברור.

אדוני היושב-ראש, יש פה משהו שהוא קריטי, כי אם נקבע שהמשיכה, שזו הלוואה אמתית לגמרי שהוא מתכוון להחזיר, אבל למרות זאת מחייבים אותו כאילו זו משכורת- - -

על איזה סעיף אתה מדבר?

משיכת בעלים – 2ב. משיכה מהחברה עשויה להיחשב כמשכורת. ברור לחלוטין, כשהבעלים משלם עליה 50%, על הלוואה שיכולה להיות אמתית לגמרי, שהוא צריך להחזיר, החברה אמורה לקבל ניכוי כהוצאת שכר. זה ברור לגמרי.

ברור שבכסף.

בכסף – כן.

הוא יחויב כמס. אני כשותף שלו, לא מוותר לו. רוצה שהוא יחזיר את הכסף. לא יהיה תשלום.

הוא אמר שכן. אתם לא מקשיבים.

אמרתי שבמשיכת כספים, שזו הכנסת עבודה – כן.

זו לא משיכת כספים. לא. אם יש עכשיו אירוע מס, ורמת היחיד משלם 50% מס, הוא לא מושך. אני השותף שלו, לא מאפשר לו למשוך את זה. אני רוצה שהא יחזיר את הכסף. זה הוצאה במישור החברה? אתה אומר: רק במועד שהוא ימשוך את הכסף.

לא. אם חייבנו אותו על משיכת כספים כמשכורת, זו הוצאה.

זה היה ברור. אתם לא מקשיבים. תקשיבו קצת.

הלאה.

פסקה (5). יתרת זכות שנוכתה מהכנסה כאמור בפסקה (6)(א)(1) או (6)(ב)(1) ונפרעה בתוך שנתיים מהמועד בו נוכתה, יראו אותה, עד גובה הסכום שנפרע, כאילו לא נוכתה;

אנחנו מבקשים פה שיהיה שנה.

ביתרת זכות ביקשתם שנתיים.

לא. זה המצב ההפוך כרגע. אנחנו מבקשים שזה יהיה שנה. זה גם מה שסוכם, כי לא הגיוני, שאדם נתן הלוואה, ויש לו יתרת זכות כנגד ההלוואה הזאת, מכל מיני שיקולים ונסיבות. אם הוא מושך את זה אחרי 24 חודשים, אתם מחייבים אותו ביתרת חוב. זה לא הגיוני, משה. אז תעשה 12 חודשים רצופים.

אנחנו לא רוצים את המשחקים.

אגב, שנתיים זה לא שנות מס; זה 24 חודשים.

לא רוצים שהוא יכניס כסף, ימשוך כסף. לא יכולים לעקוב.

- - -

עושים את החקיקה.

נסכם 18 חודשים.

רבותיי, מה זה הדיבורים האלה? עם כל הכבוד, הגדלנו לכם לשנתיים קודם. אני מציע שנה וחצי, ולהמשיך הלאה. הלאה.

כבודו, יש עם זה בעיה.

זו הגדרה הפוכה.

אני לא מאפשר.

(3) לעניין חישוב ההכנסה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה –

(א) נמשכו מהחברה כספים, יראו כהכנסה במועד החיוב, את סכום משיכת הכספים בניכוי האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) –

(1) יתרת זכות של אותו בעל מניות שביצע את המשיכה, בדו"ח על המצב הכספי של החברה;

(2) סכום הלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי בלבד, לתקופה של שנתיים לפחות, אשר הועבר בתוך 60 ימים לידי בעל המניות המהותי, ובעל המניות המהותי הוא שנושא בכל עלויות ההלוואה; ובלבד שהחברה לא העמידה ערובה כנגד אותה הלוואה;

(ב) הועמד נכס לשימוש בעל המניות המהותי, יראו את הכנסתו במועד החיוב, בגובה עלות הנכס ובניכוי הסכומים הבאים, והכל בערכי מועד החיוב -

(1) יתרת זכות של אותו בעל מניות שלו הועמד הנכס, בדו"ח על המצב הכספי של החברה.

(2) בנכס שהוא דירת מגורים - יתרת הלוואה מתאגיד בנקאי בלבד שכנגדה שעבוד קבוע של הדירה, אם השעבוד הוא לתקופה של שלוש שנים לפחות, ומוטל על אותו נכס שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי;

(היו"ר רחל עזריה, 10:41)

פסקת משנה (א) אומרת שאם נמשכו מהחברה כספים במועד החיוב, שאמרנו שבכספים הוא השוטף פלוס שנה, יראו את סכום משיכת הכספים כהכנסה, ואנו מנכים פסקות (1) ו-(2) אם יש יתרת זכות של בעל המניות שביצע את המשיכה כנגד המשיכה, אנחנו בעצם מקזזים.

(2) – אנחנו מנכים סכום הלוואה, שזה בעצם הלוואה בק טו בק, שהחברה לוקחת מבנק לתקופה של שנתיים, אם בעל המניות המהותי הוא שנושא בהלוואה, כלומר סוג של צינור, אנו מנכים את ההלוואה הזו, את יתרת ההלוואה.

בבקשה.

שאלה לגבי יתרת הזכות. הגבלתם את יתרת הזכות בתחילת הדרך ל-12 חודשים- - - ארבעה חודשים, אבל אם אני מבין נכון, אני אמור, כדי שהיתרה הזו תנוכה, להגדיר אותה כיתרה שהיא עד 24 חודשים, אז היא לא נכנסת ליתרת זכות שאני מנכה.

תודה. הערות נוספות? בבקשה.

יש לי הערה כללית רוחבית, על הסעיף הזה. יש תפישה, שלהבנתי, נכונה, של רשות המסים. רשות המסים אומרת: בחברה יש כסף, היחיד מושך אותו – צריך לשלם על זה מס. 100%. הבנו את הרעיון. אבל מפה מתחילים להיכנס כל הסעיפים האלה, והסעיפים האלה מעקרים את העניין. אם לוקחים לא שנתיים אלא לשנה וחצי מהבנק, בק טו בק אותו דבר - זה לא בסדר וצריך להיות שנתיים. אני יחיד, אני רוצה לעשות את זה רק ל-16 חודש, כי אני צריך את זה ל-16 חודש למשהו ספציפי. אומרים לי: אם זה לא שנתיים, אבוד לך.

אחר כך, יש יתרת זכות לשמונה חודשים. בשמונת החודשים הללו משכתי סכום שהוא יותר קטן חמישה חודשים. אומרים לי: לא. שלם על זה מס. לא מצליח להבין.

בבקשה.

אני חושב שבפסקה (2) את השנתיים צריך להוריד לשנה, ובפסקה (2) למטה את שלוש השנים צריך להוריד לשנתיים. זה ארוך מדי. גם דיברנו על זה כמה פעמיים.

בבקשה.

אנחנו מצטרפים להערותיו של נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה. כל ההגבלות – שנתיים, יתרת זכות, 12 חודשים – רבותיי, זה לא יהיה ניתן ליישום בפועל ולא לביקורת. זה החמרות שאין להן מקום. זה החמרות לא מידתיות. לכן אני מציע – שחררו את הלחץ. לכן אני מציע - תרדו מהדברים הכבדים האלה. חוק חייב להיות פשוט, לא מסובך. החוק הזה מסובך. שנתיים, שלוש שנים, ארבע.

בכחול הוא מאוד פשוט.

(היו"ר משה גפני, 10:44)

הערה טכנית: אתם אומרים: בנכס שהוא דירת מגורים. אין הגדרת דירת מגורים פה. זה צריך להיות דירה. בסעיף 2ב – זו כהגדרה טכנית.

ושוב, מצטרף לדברי יזהר קנה. שחררו, אל תנסו לדייק יותר מדי, מבחינת תפסת מרובה.

הוא צודק. זו דירה.

קיבלנו. בבקשה.

ישי חיבה, מלשכת רואי חשבון. שתי הערות: אחת, שנאמרה פה ולא חודדה מספיק. אני לוקח מיליון שקל מחברה כהלוואה. מנגד, יש לי שטר הון. אני מציע שיתרת זכות שלי בחברה תקוזז ממשיכה שלי, בלי קשר אם היא יתרת זכות לשנה, לשנתיים או לשבע שנים. כרגע זה מוצג לשנה. נכון?

לא.

זו הערה אחת. הערה שנייה, אני חושב שבשום מקום לא מספיק ברור, למרות שחלקנו מבינים את זה - שאם השתמשתי בנכס לשבוע ימים, כתוב: מועד האירוע הוא בתום השנה העוקבת או תום השנה הזאת, אבל לא ברור אם השתמשתי בנכס לשבוע או עד תום השנה – רק אז יש לי אירוע מס. גם לשבוע יהיה לי אירוע מס בסוף השנה? זה לא כתוב.

תשובות.

הכוונה שזה יהיה בתום השנה.

שהנכס עדיין בשימוש.

ודאי.

זה לא כתוב. גם כסף אם החזרתי.

אם זה לא ברור, נבהיר. אנחנו נחדד בנוסח, שהוא צריך להיות בשימוש.

בסדר. תביאו לנו את הנוסח.

לשאלתו הראשונה, הכוונה היתה יתרת זכות שלא מהווה תחליף להשקעה, שהיא באמת נזילה; שהיא לא שוכבת עשרים שנה והיא בעצם תחליף להשקעה.

על כל סעיף פה יש ויכוח במקום לגמור את זה.

הכוונה היא שיתרת זכות אמתית תקוזז.

מחפשים לא יתרות של השקעות או יתרות לזמן ארוך, כי זה לא יתרת זכות.

למה אתם רוצים להטיל מס לא צודק? יש פה כפל מס. זה חמור, מה שכתוב פה. אני אומר לחברי הכנסת – רוצים פה להטיל מס לא צודק. יש לו יתרת זכות, יש לו יתרת חובה. היתרה נטו היא חצי. יש פה כפל מס, רבותיי.

אני מבקש לדעת, על אילו עוד סעיפים יש מחלוקת?

כבוד היו"ר, אם המחלוקת היא במהות – בסדר. אבל אם זה בנקודות קטנות – שהדברים המהותיים יובאו.

אני הסכמתי לעזוב את הכולל ולרדת לחיי החולין כדי לדון בנושאים מהותיים. בדיונים האלה אני לא מבין. לא חשבתי שזה יקרה. תפקיד הוועדה הוא להכריע בחילוקי דעות שקיימים בנושאים מקצועיים. רשות המסים הם אנשי המקצוע. מצד שני יש הלשכות, שהם אנשי מקצוע שעוסקים בחיי היום-יום. אני ביקשתי שתדונו ביניכם. יביאו לפה חמישה-ששה סעיפים שיש מחלוקת, אנחנו צריכים להכריע – בסדר. כל הדברים האחרים, שהדיונים פה הם דיונים טכניים - רציתי להימנע מזה. זה גם לא מכובד לוועדה.

אני מקבל את עמדת החברים. זה לא יכול להימשך. שבו אתם. ב-16:00 נכריע בשאלות המהותית.

נקרא את הנוסח, כדי לראות איפה עוד יש מחלוקות, נשב אתכם ונחזור.

אבל כל הקראה פה הופכת להיות- - -

אם תגיעו להסכמות, נקרא את הנוסח בחמש דקות, ונגמור.

כבוד היו"ר, אומרים לי – ונשמח שנבדוק את זה – שיש הסכמות, והן נפתחות פה שוב מחדש.

לא. ישבנו 300 שעות על החוק הזה.

סליחה, החברים מהלשכות, החוק הזה צריך לעבור. אם יש לכם התנגדות מהותית לחוק, קודם כל תכירו בזה שהחוק צריך לעבור, ואפשר לדון לגבי סעיפים. אבל לא יכול להיות - חברות ארנק זו בעיה. לא יכול להיות שאנשים מייצרים מסלול כדי לא לשלם מסים.

אנחנו מסכימים אתך ב-100%. חברות ארנק של שכיר בע"מ לא צריכות להיות. משיכת יתרת חובה לתקופה ארוכה צריכה להיות דיבידנד. היה אפשר לגמור את החוק הזה בארבעה-חמישה משפטים – זה מה שאמרנו, אבל אז באו ואמרו: 12, 14, 15, רוורס, בעלייה, בירידה. אי-אפשר ככה לעבוד. אחרי זה אני לא יכול לחתום על חוות דעת.

מצד שני, אנחנו חייבים לעבוד.

יש לנו ארכה עד 11:15 – לא מעבר לזה. נראה מה נספיק. אחרי זה אני חוזר להצעה שלי. בבקשה.

אורן פרנקל, סמנכ"ל כספים של אלוני חץ, מטעם פורום CFOS.

אם דברים הוסכמו, אל תפתחו את זה שוב, כי זה מייצר חוסר אמון בין כולם.

(היו"ר רחל עזריה, 10:53)

מה שמס הכנסה מבקש לעשות פה זה חיוב מס של מס שאינו אמת, כי אם בעל מניות נתן הלוואה וקיבל הלוואה מחברה שזה אותו שווי, ומיסוי של הדבר הזה, זה מס שאינו מס אמת, נקודה. אפשר לקרוא לזה איך שרוצים.

ההערה נרשמה לפרוטוקול.

לא, זה תיקון.

בסדר.

זה מהותי. שייתנו תשובה על זה.

לא נצא מראש מזה. נמשיך בהקראה. ניתן להם לעשות את המשך העבודה שלהם. יבואו עם דברים עקרוניים ואותם נפתור פה. זה לא עובד. כל הדברים שנשארים פתוחים – אתם ממשיכים בדיון, ואחר כך יהיה לנו פה עוד דיון, שבו נדון בדברים בפתוחים. אני מבקשת שנמשיך בהקראה. בבקשה, ליאת.

(7) בגין השימוש בנכס תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או סעיף 2(10) בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק של דמי השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס; לעניין פסקה זו "עלות הנכס" - כהגדרתה בפסקה (1) בתוספת פחת שנצבר בשל הנכס;

פה צריך להוסיף: אחרי 2(10) בשיעורים - פסיק, לפי העניין.

יידון בהמשך. בבקשה.

(8) הוראות סעיף 3(ט) יחולו על משיכה של כספים מחברה, עד למועד החיוב;

(9) לא יראו כמשיכה מחברה בעקיפין, הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית עסקית וכלכלית בחברה המקבלת את ההלוואה, אם שווי השוק של הנכסים בחברה המקבלת לא פחת משווי ההתחייבויות בה, מיד לאחר קבלת ההלוואה או בתום אותה שנה, ובלבד שהחברה המקבלת אינה תאגיד שקוף; לעניין פסקת משנה זו, "תאגיד שקוף"- חברה שהכנסתה, או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעלי הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א);

אסביר את פסקות (7) עד (9). פסקה (7) מדברת על כך שכשמשתמשים בנכס, צריך לשלם שווי שימוש. שווי השימוש ייקבע לפי הגבוה מבין שווי השוק של השימוש או השיעור שנקבע לפי סעיף 3ט1 לעניין הלוואה. זה שיעור שמשתנה; היום הוא עומד, למשל, על 3.41%, כשהוא מוכפל בעלות הנכס. עלות הנכס זו עלות הנכס שהקראנו בפסקה (1) בתוספת הפחת, כי פסקה (1) זה ללא פחת.

פסקה (8) מבהירה שעד מועד החיוב – כלומר עד המועד שבו קובעים שזו הכנסה מדיבידנד או או ממשכורת או מ-2.1, סעיף 3ט לפקודה ממשיך לחול על משיכת הכספים.

פסקה (9) אומרת: מאחר שאמרנו שהמשיכה היא במישרין או בעקיפין, אם ניתנת הלוואה מחברה לחברה, שמשמשת תכלית עסקית, והמבחן של שווי שוק נועד לקבוע שזו חברה- - - ולא חברה שעומדת לפני פשיטת רגל, במקרה של הלוואה כזאת, לחברה שהיא גם לא חברה שקופה, לא נראה בזה הכנסה של בעל המניות, שבעל המניות משך, כי זה הלוואה בין חברתית.

קיבלתם הערות נוספות שלהם, ליאת? אם כן, תגידי כבר עכשיו. חבל שנתחיל את הפינג-פונג הזה.

הלוואות למוחזקות.

ליאת, יש דברים שסוכמו, שנטמעו?

יש משהו חדש שעלה אתמול בלילה. אנחנו עוד לא- - -

תמשיכו את הדיון.

הערה לוועדה. הנושא של הלוואות לחברות, ששווי הנכסים עולה על ההתחייבויות, צריך להבין- כל חברה קשורה בתחילת הדרך, לא עומדת בתנאים. לא עומדות חברות הזנק, לא עומדות חברות שעוסקות בפיתוח, לא עומדות חברות שהעלות המימונית שלהן גבוהה משווי הנכסים, ומי בודק את שווי הנכסים האלה? כי אף אחד לא יודע לבדוק אותם. אנחנו לא יודעים לעשות הערכות שווי.

הרעיון הוא שחברת אם, או חברה אחת בקבוצה, נותנת הלוואת לחברות אחרות – אגב, כחלק אולי מהדרישות של הבנקים הממנים שרוצים שהכול יהיה ערבויות צולבות, אז כשזה נעשה, זה צריך להיות לגיטימי. עכשיו תחייבו את בעלי המניות בדיבידנדים או במשכורת?

אולי זה חלק מההתנהלות העסקית?

הסעיף הזה כמו שהוא, גומר את ההתנהלות הבין-חברתית.

נבדוק את זה ונחזור.

(היו"ר משה גפני, 10:58)

עכשיו מה שנעשה - רבע שעה עכשיו נקריא, ושיגידו האם יש חילוקי דעות. לא נסיים את הישיבה.

זה הפך להיות פאנל מקצועי בלשכת עורכי הדין.

אני מבקש לומר לא מה הבעיות אלא לומר האם יש חילוקי דעות. בבקשה.

אנחנו בעד החוק. תביאו לנו חוק נורמלי ונגמור עם זה.

62א. בעל מניות מהותי בחברת מעטים. (א) הכנסה חייבת של חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שאינה חברת משלח יד זרה כהגדרתה בסעיף 75ב1, הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה כהגדרתו בסעיף 88, תיחשב כהכנסתו של היחיד כמפורט להלן: (1) הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2(1), 2(2), או 2(10), לפי העניין – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבר בני אדם אחר, לרבות בצד קשור לאותו חבר בני אדם, והיחיד או חברת המעטים היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם;

יש מחלוקות.

מהותיות?

כן.

מ-11:15 ניתן לכם פה חדר. תבררו ביניכם – תקלו עלינו את החיים. אנחנו נצטרך להכריע. תצטרכו לתת בכתב לאחר הישיבה אתם, מה ההשגות שלכם. אתם תיתנו תשובות, ואנחנו נכריע - לפי סעיפים, לפי הסדר. זה יהיה בסוף ההצבעות. כשייגמרו החוקים, בערך ב-16:00.

יש הרבה חוקים.

הלאה.

(א) הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2)– אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות אותו יחיד בעבור אדם אחר, לרבות בעבור צדדים קשורים לאותו אדם, והיא מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו;

(ב) לעניין פסקת משנה (א), יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, על אף כל דין או הסכם, אם מקורן של 50% או יותר מסך כל הכנסות או רווחי חברת המעטים, למעט הכנסות או רווחים בשנת המס שמקורם בחלוקת דיבידנד או ברווח הון, הוא בשירות שניתן על ידי היחיד או קרובו כהגדרתו בסעיף 76, לרבות עובדי החברה, לאדם אחד או לקרובו כהגדרתו בסעיף 88, במשך שנתיים לפחות, ובלבד שבתום השנתיים יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו מיום תחילת מתן השירות;

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), לא יראו שירות שניתן על ידי שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן לאדם אחד;

זה סתם לעשות צחוק מהעניין. ישבנו 300, 400 שעות בחוץ. אם מישהו מצפה שבתוך שעתיים-שלוש שנסגור את הנקודות האלה - לא נצליח.

תודה. תשבו אתם. תשכנעו אותם – מצוין. לא תשכנעו אותם – תנו את זה בכתב. תגידו שאתם חולקים עליהם, ונצטרך להכריע.

בעניין (2), יש פה עניין של סטטוס, וצריך ללבן אותו. אתם יוצרים סטטוס של יחסי עבודה. אתם רוצים חזקה. זה בעייתי במסגרת דיני המס ליצור משהו שהוא בנושא דיני העבודה של סטטוס יחסי עובד-מעביד. זה נקודות שגם חבר הכנסת פורר העלה בדיון הקודם. זה בעייתי.

כאשר, למשל, מנהל כספים הופך למנהל כספים בע"מ, זה דבר שהוא לא תקין, ודאי לצורכי מס. לגבי יחסי עובד-מעביד – אנחנו לא מתערבים בזה, אבל לצורכי מס, מדובר פה באי-לגיטימיות מוחלטת.

זה סטטוס. בחקיקה אתה יוצר חזקה שכבר נוצרים יחסי עובד-מעביד.

אבל יש פיקציות כאלה בדיני המס כל הזמן.

זה כמו שאמרנו קודם שיש בדיבידנד. ממשיכה להיות הלוואה, אבל זה דיבידנד לצורכי מס. גם שם יש שינוי בסטטוס.

גם משיכות הבעלים שדיברנו עליהם – אתה מסווג הלוואה כדיבידנד.

תודה. יש בעיה – אני מבקש למצוא לה פתרון. למחוק סעיף, להוריד סעיף, לכתוב אחרת. יש פה בעיה - צריך לפתור אותה עד 16:00. הלאה.

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), לא יראו שירות שניתן על ידי שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן לאדם אחד; (ד) פסקה זו לא תחול על חברת מעטים המעסיקה שישה מועסקים או יותר; לעניין זה "מועסקים"- הועסק אדם לא יותר מארבע שעות ביום- ייחשב לחצי מועסק, ואם הועסק אדם חלק משנת המס- ייחשב לחלק ממועסק כיחס תקופת עבודתו לשנה שלמה;

מוסכם?

לא. מסכימים אולי לעובד וחצי ולא לששה עובדים.

לא מוסכם. אתם יושבים אתם. אם מגיעים להסכמה – מה טוב. אם לא – אתם נותנים את זה בכתב.

העברנו את ההערות האלה בכתב.

אז שוב. יש פה גם נוסח אחר.

זה אותו נוסח.

אתם נגד החוק?

לא.

אז תעזרו לי לנהל את הדיון ולא להקשות עליי. ב-11:15 יהיה דיון, מי העביר למי מה...

לעניין מקדמות כאמור בסעיף 175, של יחיד כאמור בסעיף זה, תצורף ההכנסה כאמור בסעיף זה למחזור העסקאות המהווה בסיס לסכום שלפיו מחושבות המקדמות; (ג) ניתן לגבות את המס על הכנסה לפי סעיף זה, לרבות המקדמות, הן מחברת המעטים והן מהיחיד; (ד) בסעיף זה - נושא משרה", בחברה – כהגדרתו בחוק החברות, בעמותה – כהגדרתו בסעיף 30(א)(4) לחוק העמותות, ובחבר בני אדם אחר – אדם הממלא תפקיד מקביל לאלה. אנחנו מבקשים להוסיף - שלחנו אותו אתמול לוועדה – אני מאמינה שהוא מוסכם: ובלבד שלא יראו שותף בשותפות שאינה נסחרת בבורסה כנושא משרה באותה שותפות;

יש סיבה שאתם כל פעם שולחים תוספות לילה לפני לוועדה? חשבתי שזה אירוע או משהו. אולי נעשה איזו חגיגה לפני הוועדה. בבקשה. מה אתם מוסיפים?

ובלבד שלא יראו שותף בשותפות שאינה נסחרת בבורסה כנושא משרה באותה שותפות;

אתם חולקים על זה?

לא. זה בהסכמה.

""צד קשור" – כהגדרתו בסעיף 103.".

(3) בסעיף 77.

זה הסעיף השנוי במחלוקת.

נקריא את ההגדרה קרוב.

קרוב – כהגדרתו בסעיף 88.

בסעיף קטן (א), במקום "בתור דיבידנדים" יבוא "דיבידנד מתוך רווחיה", המילים "את רווחיה שהם טעוני מס לאותה שנת מס או חלק מהם" יימחקו, במקום "תוך שלוש שנים לאחר תום התקופה האמורה, ולאחר" יבוא "לאחר", ובסופו יבוא "לעניין זה, "רווחים" – כלל ההכנסה החייבת של החברה, בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח כמשמעותו בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר נצברו מיום התאגדותה עד תום שנת המס הפלונית, בניכוי המס החל עליה ובניכוי דיבידנד שהיא חילקה, ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 לחוק החברות.

כיוון שהתיקון הזה לא מובן מבחינת איך שזה מוקרא לוועדה, כי הוא לא מחליף את שינוי 7 – הוא מתקן אותו - אקריא את סעיף 77 לפי התיקון, כפי שהוא מופיע. 77א. ראה המנהל כי חברת מעטים לא חילקה מתוך רווחיה לבעלי מניותיה עד תום 12 חודש לאחר שנת מס פלונית – להלן התקופה האמורה – וכי יש בידה לחלק רווחיה או חלק מהם בלי להזיק לקיומו ולפתחו של עסקיו, וכתוצאת אי-החלוקה, הימנעות ממס או הפחתת מס, רשאי הוא, לאחר התייעצות בוועדה שיש עליה הוראה להלן, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות סבירה להשמיע דבריה – ייתן הוראה לפקיד השומה לנהוג באותם שלא חולקו כאילו חולקו בתור דיבידנדים, לעניין זה רווחים. זו בעצם התוספת, זה היינו הך.

כל הסעיף פה הוא במחלוקת?

כן.

הלאה.

(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "כאמור" יבוא "לשנת מס פלונית", במקום "מהכנסתה הטעונה מס באותה שנת מס" יבוא "מרווחיה שנצברו".

הסעיף הזה אומר שהמנהל לא ייתן הוראות כאמור לשנת מס פלונית, אם חילקה חברה בתור דיבידנד בתום 12 חודש לאחר שנת מס סכום שאינו פחות מ-75% מרווחיה שנצברו.

אני עוברת להוראות מעבר, 40(א) סעיף 3(ט1), כנוסחו בסעיף 96(1) לחוק זה, לא יחול על יתרת משיכות של כספים מחברה, הרשומה במאזן החברה נכון ליום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016), ובלבד שהיתרה האמורה, הושבה עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017). על יתרת המשיכות שהושבה, יחולו הוראות אלה: על יתרת משיכות של כספים שנוצרה לפני י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015), יחול הדין שחל לפני כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

פה היה סיכום – וגם משה הסכים; לא יודע למה זה שונה – במקום 15, שיהיה כתוב: 31.12.12. אם יש הסכמה שלכם, יש הסכמה שלכם. למה לא לאפשר את זה מ-12?

אמשיך לקרוא ונחזור לזה.

יש שני תיקונים בכל הוראת המעבר. הסעיף הזה צריך להיות 12, ובסעיף הבא צריך להיות 2020. זה כל התיקונים. בואו נדבר על זה דקה, ונחתוך את זה. פה סיכמנו והסכמתם שזה 2012 – 31.12.12 או 1.1.13 – זה היינו הך.

בבקשה.

שרית פלבר, משרד המשפטים. לנו היה קושי עם התקופה שנקבעה, עם הוראת המעבר, אבל רשות המסים הציעה לצמצם את הקושי בכך שהיא מנתה את הקופה מ-2015, ואסביר מה היה לנו הקושי. הסעיף הזה יוצר דין ייחודי למצבים שבהם נמשכו כספים מתקופה מסוימת, והוחזרו עד 2017. האמצעים של רשות המסים כלפיהם מוגבלים לעומת הדין הקיים ולעומת הדין החדש. הקושי של משרד המשפטים היה, שאנו יוצרים דין מועדף לקבוצה מוגדרת של בעלי מניות בחברות, שלא חל על בעלי מניות בחברות בעלי אותם מאפיינים, שעשו להם שומה בעבר, והיו כפופים לדין יותר מחמיר. זה יוצר הבחנה לא מוצדקת בהכרח בין קבוצות של בעלי מניות בחברות. זה היה הקושי עם הסעיף מלכתחילה.

הפתרון שרשות המסים הציעה, לצמצם את התקופה, היה מקובל עלינו. אנו חושבים שזה מצמצם את האפשרות לטענות לאפליה. לכן עמדנו על כך שהסעיף יהיה- - -

לא- - -

אני לא מסכים. שבו אחרי זה. בבקשה.

(2) על יתרת משיכות של כספים שנוצרה ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) או לאחריו, יחולו הוראות סעיף 3(ט).

(ב) הוראות סעיף 3(ט1), כנוסחו בסעיף 96(1) לחוק זה, יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי לפני יום כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, שעלותו גבוהה משני מיליון שקלים וחמש מאות אלף ש"ח, לפי בחירתו של בעל המניות המהותי, באחת מפסקאות המשנה (1) עד (4) – (1) בחר בעל המניות המהותי להשיב את הדירה באופן מלא לרשות החברה, עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017)- לא יחולו עליו הוראות סעיף 3(ט1) כנוסחו בסעיף 96(1) לחוק זה, ואולם בגין השימוש בדירה עד השבתה תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או סעיף 2(10) בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה, לפי הגבוה מבין שווי השוק של דמי השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס; (2) בחר בעל המניות המהותי להמשיך ולהשתמש בדירה, יחול האמור בסעיף 3(ט1), ויראו את מועד החיוב ביום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017); (3) בחר בעל המניות המהותי להעביר את הדירה לבעלותו עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), יחולו ההוראות הבאות- (א) על אף האמור בחוק מיסוי מקרקעין, מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי (להלן- יום ההעברה) לא תחויב במס שבח בידי החברה ובמס רכישה בידי בעל המניות המהותי.

(ב) במכירת הדירה על ידי בעל המניות המהותי, יחולו הוראות אלה- (1) שווי הרכישה של הדירה יהיה יתרת שווי הרכישה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין; (2) יום הרכישה של הדירה יהיה יום הרכישה של הדירה בידי החברה לפי חוק מיסוי מקרקעין; (3) על אף האמור בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, על השבח הריאלי שעד ליום ההעברה יחול חיוב במס בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ועל יתרת השבח הריאלי שמיום ההעברה ועד ליום המכירה, יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1); יש פה תוספת שאנו מבקשים להוסיף: הוראות פסקת משנה זו לא יחולו אם הייתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, ויחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין;

למה? מה זה?

גם בית צריך להיות.

בסדר, מוסיפים בית. משה אשר עושה בשכל – הוא את ההקלות שהוא רוצה לתת לכם, בדיונים אחרי זה אתכם לומר: הוספתי לכם הקלות, ותוותרו בדברים האחרים. ככה מנהלים משא ומתן.

במכירת הדירה לא יחולו הוראות פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין;

(4) על אף האמור בפסקה (3), בחר בעל המניות המהותי לשלם את מס השבח ביום ההעברה, יחולו ההוראות הבאות - (א) יום המכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין יהיה יום ההעברה ושווי המכירה יהיה השווי לפי הוראות סעיף 17 לחוק מיסוי מקרקעין; (ב) מכירת הדירה בידי החברה לבעל המניות המהותי לא תחויב במס רכישה בידי בעל המניות המהותי; (ג) על אף האמור בסעיף 48א(א) – זה צריך להיות: לחוק מיסוי מקרקעין - על השבח הריאלי יחול חיוב במס על בעל המניות המהותי, בשיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה.

הוראות פסקת משנה זו לא יחולו אם הייתה החברה חברה משפחתית מיום התאגדותה ועד ליום ההעברה, ויחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 48א(ב) או (ב1) לחוק מיסוי מקרקעין;

(ד) במכירת הדירה בידי בעל המניות המהותי, יום הרכישה יהיה יום ההעברה ושווי הרכישה יהיה שווי המכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין ביום ההעברה.

(ג) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד- - -

אגב, שתי התוספות שעשיתם לחברות משפחתיות וחברות בית, הן ריקות מתוכן, כי אין שם עודפים שצריך למצות אותם כיתרת חובה. אין בחברות כאלה עודפים שהם יתרת חובה, נקודה. כל הפסקה הזאת מיותרת.

אם אין, מה זה משנה?

כי זה לכתוב סעיף שהוא ריק מתוכן. נחזור לזה אחר כך.

גם פשרות כאלה כבר עשינו. בסדר.

הוראות סעיף קטן – אני חושבת שזה צריך להיות פה (ב) – יחולו על נכס מסוג דירה שהועמד לשימוש בעל המניות המהותי לפני יום כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, שעלותו נמוכה משני מיליון שקלים וחמש מאות אלף ש"ח, מיום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) ואילך.

פה סיכמנו, אדוני, 2020.

נדון בזה.

ואולם בגין השימוש בנכס עד ליום זה תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או מסעיף 2(10) בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה.

אדוני, פה סיכמנו 2020, ומשום מה זה ירד ל-2018.

למה?

זה לא סוכם, אבל נדבר על זה.

הלאה.

לפי הגבוה מבין שווי השוק של דמי השימוש בנכס, או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס;

לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) - "עלות"- שווי הרכישה כאמור בחוק מיסוי מקרקעין בתוספת השבחות שביצעה החברה, או עלות לפי הדוחות הכספיים של החברה, לפי הגבוה; "שבח ריאלי עד ליום ההעברה" - החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום ההעברה לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה; "יתרת השבח הריאלי" - ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד ליום ההעברה.

לכל מונח בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, והוראות החוק, לרבות לעניין הצהרות ושומה, יחולו על מכירות לפי סעיפים קטנים אלה.

אדוני, יש עוד סעיף אחד, שיש עליו מעין הסכמה בשתיקה, והוא עדיין לא נכתב בחוק הזה, שכל ההסכמות שלנו מתחילת החוק ועד סופו מותנות בהוראת שעה שתהיה ב-2017, שתאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור מס מועדף. כל הנושא הזה - דנו בו – בכל דיון זה עלה בתחילת דיון וסופו. משה רק הנהן, ואני מציע שהוא ירחיב במשפט או שניים את עמדתו בנושא. הוא לא אמר כן או לא. זה סעיף מאוד מהותי.

כן, משה.

אנסה להתייחס. הלשכות המקצועיות אמרו, כדי לפתוח דף חדש של כל העסקים שעשו משיכות, לקחו דירות, יש להם עודפים - בין אם זה ארנק, בין אם זה לא ארנק - הם מבקשים לעשות מהלך חד-פעמי של ניקוי שולחן, מה שנקרא. 25% מס זה המס שהיה ערב טרכטנברג 2011. אחרי זה, זה עלה ל-30% מס. הם מבקשים לנקות שולחן בהוראה חד-פעמית.

הבקשה של הלשכות הועברה לאוצר. יש עכשיו דיונים באוצר בנושא. אם זה יסתדר, נוכל להסכים להוראת שעה. אם לא, נצטרך לדון מה קורה עם זה.

מאיפה נדע אם אפשר להוסיף את זה?

אם תהיה הסכמה אוצרית, נכין מייד נוסח.

מה זה הסכמה אוצרית?

עם השר. נכין ניסוח קצר, אם יוסכם על-ידי השר – נגיש את זה.

כבוד היושב-ראש, עוד הערה אחת. לדעתי, יש פה חקיקה רטרואקטיבית. מי שקנה נכס - דירה למשל, בחברה.

בסדר.

יש הוראות מעבר שדנות בזה.

קיבל ייעוץ מרואה החשבון. ראה שאין בעיה של מע"מ.

אני לא יכול להמשיך. היושב-ראש נתן לי הוראה, ולפי התקנון, אסור לי להמשיך. אין לי רשות.

אני מבקש שתשבו – נעמיד לרשותכם את חדר הישיבות הקטן שלנו. יש שם ציוד של התקציב – לא לגעת, אבל להמשיך את הדיון שם. לא נוכל לעשות דיון כזה נוסף. נוכל, אחרי שאתם מסיימים ביניכם – שאתם תגידו לנו – מה שלא חילוקי דעות. אשמח כמה שפחות חילוקי דעות – יהיה יותר מבורך. תביאו את חילוקי הדעות בכתב. אנחנו נשאל את השאלות ב-16:00 או כשיסתיים הדיון. נודיע לכולם, ואז נכריע בוויכוח בין הלשכות או בין הגופים לבין רשות המסים, אם יהיו נושאים שבהם תהיה מחלוקת. צריך לנסח את הוראת השעה הזאת בכל מקרה. צריך לבקש אישור מהשר. אם זה מוסכם גם עליכם, צריך להביא הסכמה לעניין. בתחילת הישיבה, שנמשיך אותה בעז"ה – גם ביקשתי לשנות את סדר-היום – תהיה הכרעה בנושא של מיסוי חברות הארנק. אני מקווה שתגיעו להסכמות. מה שלא תגיעו להסכמות, נצטרך להכריע. הכול מוכרע פה בהצבעה בסופו של דבר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.