הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 10:00

שילוב עולים חדשים בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

רוברט אילטוב

סג"ד נורית רבינוביץ - ראש ענף תכנון משאבי אנוש, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אורלי גילאון - ראש חוליית מחשוב אמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שמעון לייני - ראש ענף משאבי אנוש, כב"ה, המשרד לביטחון פנים

רס"ן יעל אבידן - אכ"א רמ"ד מו"פ ושי"א, צה"ל, משרד הביטחון

חגית פלדמן - מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

ציפי קוריצקי - ממונה על תוכניות ייחודיות ומורים עולים, משרד החינוך

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רינה צזנה - מנהלת אגף פיתוח ארגוני, משרד המשפטים

ד"ר איריס נחמיה - ראשת אגף בכיר לתכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה

תאופיק עאסלה - מנהל תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

בלאל מוסא - נציבות שירות המדינה

חני יהודה - מרכזת בכירה משאבי אנוש, משרד הפנים

נאיף הינו - סמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

סימה עלפי - סמנכ"לית משאבי אנוש, הנהלת בתי המשפט

אורית קוגמן-הררי - עורכת דין, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

ורד אחיהון - מנהלת תוכניות ייחודיות ומורים עולים, הסוכנות היהודית

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ליזי מרטין - מנהלת המחלקה לקשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

שילוב עולים חדשים בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה

בוקר טוב. נמצא איתי חבר הכנסת רוברט אילטוב, שיזם את הדיון בשבוע שעבר והיום אנחנו מקיימים המשך לדיון שקיימנו בשבוע שעבר, בנושא שילוב עולים חדשים בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה. כדי להעמיק בנושא קיימנו דיון בשבוע שעבר, בו ביקשנו נתונים נוספים, בדבר העסקת עולים שנמצאים עד 10 שנים בארץ, במשרדים שונים בשירותי המדינה, ביחס לכלל העובדים בהם. אנחנו עשינו בירור בשבוע שעבר מול כלל העובדים.

שמחנו לגלות בשבוע שעבר מנתוני הנציבות, שכ-10% מעובדי המדינה נתקבלו לעבודה כאשר היו ע עולים עד 10 שנים מיום עלייתם. מדובר ב-7,496 איש, לפי הדיווח של נציבות שירות המדינה. אני מבקש היום מנציגת שירות המדינה להציג בפנינו את עיקרי הנתונים הנוגעים להעסקת עולים חדשים עד 10 שנים בארץ, שנלקטו בשירות המדינה ביחס לכלל עובדי המשרדים. אז אני מקווה שהנושא ברור.

אנחנו רוצים לשמוע קודם כל מנציגת נציבות שירות המדינה, בבקשה.

בוקר טוב. שמי ד"ר איריס נחמיה ואני מנהלת את האגף שעוסק בתכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה. אז במסגרת תהליך החקיקה שנערך בעשרה ימים האחרונים לגבי נושא של עולים חדשים, אנחנו הפקנו את הנתונים. לבקשתכם אנחנו פילחנו את הפילוח. יש לציין שמבחינתנו הדבר המאד משמעותי זה שאנחנו רוצים לראות באמת את הפסיפס של החברה הישראלית משרתים בתוך שירות המדינה בכלל המקצועות והמדרגים ואנחנו עמלים במהלך שלוש השנים האחרונות כדי להביא לייצוג הולם של אוכלוסיות ובעצם מתן מענה לאוכלוסיות שונות, שכרגע הן נמצאות בתת ייצוג.

כמו שאתם רואים כאן, אז כפי שרון צור הציג, ראש המטה ליישום הרפורמה, סך הכל עובדים בשירות המדינה כ-75,000 עובדים, מתוכם 10% הם עולים חדשים. אתם ביקשתם לפלח לפי מערכת הבריאות ולפי כל יתר משרדי הממשלה. במערכת הבריאות אנחנו רואים שכ20% מכלל העובדים הם עולים במהלך 10 השנים האחרונות מרגע הקליטה שלהם, ובמערכת הממשלתית, ללא מערכת הבריאות, אנחנו מדברים על היקף של 3,408 עובדים. סך הכל זה 6.2.

בהמשך הדו"ח, בעמוד השני, יש את כל המדרגים, חלוקה לפי כל המדרגים השונים. המדרגים למעשה מייצגים את סוגי חוזי ההעסקה שקיימים בשירות המדינה. אז זה כרגע לפי הדירוגים. הדבר הנוסף שיש לנו כאן, לפי מה שביקשת כרגע, אדוני, זה את ההתפלגות של מספר העובדים לפי כל אחד מהמשרדים. זה מסודר לפי סדר ה-א'-ב' ולא לפי מספר האחוזים. בסך הכל, כמו שרואים כאן, המצב שלנו הוא מצב טוב ואנחנו חושבים ששירות המדינה מקבל ומחבק את העולים החדשים שמגיעים מכלל המדינות.

יש כאן את ההתפלגות של מספר העובדים לפי ארץ המוצא שלהם, כשאנחנו רואים שמהפדרציה הרוסית מדובר על 5,074 עובדים, וככה הסדר הולך וקטן, כשהמספרים האחרונים זה מאקוודור, האיים המלדיבים, סלובקיה, עיראק, קרואטיה ותימן. מה שחסר לנו בדו"ח הזה לבקשתכם, זה בעצם לא רק את הדירוג הזה לפי הדירוגים השונים של סוגי העסקה, אלא ביקשתם גם את הדירוג לפי דרג ניהולי ולפי דרג מקצועי.

אנחנו כרגע פשוט עושים עבודה לגבי הדירוגים השונים, כי אין לנו דירוגים שהם מובנים. אנחנו נשלים את העבודה הזו במהלך השלושה חודשים הקרובים, כי אנחנו עושים את זה על כל שירות המדינה ונעביר אליכם את הדו"ח לפי הרמות השונות של דירג ניהולי למול דרגים מקצועיים, כי אני חושבת שבאמת אחד האתגרים המרכזיים שיש לנו זה לא רק בהיבט של הכמות וגם בהיבט של האיכות וראייה יותר אינטגרטיבית שנותנת את המענה ששירות המדינה יהיה מיוצג בכלל הדרגים, גם בדרג מקבלי ההחלטות וגם בדרגים הזוטרים ולא רק לפי הכמות וגודל המכסות, שעל פניו אנחנו נמצאים שם. בסך הכל 10% מכלל שירות המדינה זה נתון מאד יפה. אנחנו נבדוק לעומק לגבי הדירוג הניהולי והדירוג המקצועי.

עם זאת אני גם אוסיף שלפי ההיקף הזה של 20% במערכת הבריאות ו-10% בכלל המערכת, בתוך זה 6.2 במערכת הממשלתית, זה כבר יכול להצביע על כן פיזור שקיים בכל הדרגים, להבדיל מאוכלוסיות שהמספרים הם יחסית יותר קטנים. תודה.

תודה. חבר הכנסת רוברט אילטוב, יש לך מה להגיד בשלב הזה? בואו נמשיך.

ממש בקצרה. קודם כל תודה על העבודה ואנחנו באמת נשמח לראות גם את החלוקה לפי דירוג הבכירות. אנחנו גם פה רואים מקומות שדיברנו וזה היה די ברור בתחילת הדרך שברמת בתי החולים במשרד הבריאות יש באמת הרבה מאד נוכחות של עולים ויש משרדי ממשלה ששם המספרים שואפים לאפס או לאחוז אחד בודד ואת זה כמובן צריך לתקן, אבל ברמת העיקרון הדו"ח הזה הוא מאד חשוב בכל הסוגיה שאנחנו כרגע מקדמים בחקיקה כדי לשלב את העולים, וחשוב לראות את כלל העולים משולבים במערכות.

אלה הם הדברים העיקריים. המספרים מדברים בעד עצמם. לדוגמא במשרד לביטחון פנים זה 1%, במשרד התיירות אנחנו רואים 5%, במשרד התקשורת 1%, במשרד החינוך, שהוא משרד מאד גדול – 3%.

זה לא כולל עובדי הוראה.

כמובן, זה לא כולל עובדי הוראה. בעובדי הוראה אנחנו גם כן נראה את ה - - -

תיכף נשמע את המשרדים השונים, שהכינו להיום, הגיעו והביאו לנו ואז אנחנו גם נשמע. שמענו מנציבות שירות המדינה. אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים בעניין הניהול והמנהל ומה שיש.

רינה, בבקשה.

רינה צזנה, אני מנהלת אגף פיתוח ארגוני במשרד. על הטווח שנקלטו ב-10 השנים הראשונות של עלייתם לארץ, אנחנו עומדים על 82, כשמתוכם כ-30 עורכי דין. מהנדסים ואקדמאים נוספים עוד כ-25 ויש גם מנהלים, שזה 17 ובנוסף יש לנו סטודנטים ומתמחים, שזה ממש עכשיו, כאלה שנמצאים עכשיו, כי סטודנטים ומתמחים נמצאים רק בין שנה לשנתיים – כשיש עוד 10.

אני חושבת שאצלנו, אני מניחה שהאחוז יותר נמוך נובע מכך שאנחנו משרד שרובו מושתת על עריכת דין והיבטי השפה הם היבטים הרבה יותר קריטיים וקשים, וכנראה לאור זה הקליטה יותר קטנה. אנחנו עושים כל הזמן מאמצים גם להגביר ובטח כשישתלב החוק אז עוד יותר להגביר ולנסות לקלוט יותר, אולי בתפקידים שהשפה פחות משחקת, או לתמוך בזה.

מול כמה עובדים?

אנחנו עומדים על 2%.

מכלל העובדים.

מכלל העובדים, כשזה משרד שבערך קצת פחות מ-50% הם עורכי דין.

כן, בבקשה.

יחד עם זאת אני גם לא רואה איפה שאין עורכי דין, את ההשתלבות הנכונה, גם לפי מקומות אחרים. נניח שאנחנו נוריד את כל עורכי הדין, שגם לעמדה הזו אני לא כל כך מסכים, אני טיפלתי בסוגית השופטים וגם שם יש שינוי וגם אם יש מכשולי שפה אז אין בעיה לבחון את ההרחבה של קליטת העולים בשלבים מאוחרים יותר. יש עורכי דין שמגיעים לכאן בגיל צעיר ואחרי 10-12 שנה הם כבר גם שולטים בשפה, גם יודעים לפעול וגם למדו פה. לכן אני לא חושב שזה המכשול. עובדתית, זה לא היה המכשול גם בוועדה למינוי שופטים שטיפלתי בה, ובסופו של דבר התמנו כבר בשלבים האלה עולים לשעבר.

יש דרכים למצוא את הפתרונות, אבל גם כשאני בא, לוקח ומוריד 50% מהעובדים, כמה עובדים יש לכם?

כ-4,000.

נניח 2,000 עובדים, אני לא רואה שם 200 עובדים שנקלטו בעבודות שהן לא פרקליטות או משפטים פרופר. לכן גם פה יש מספר שהוא נמוך יותר, גם כשאנחנו לוקחים בחשבון את הנושא ומורידים את עורכי הדין.

לכן אני הייתי רוצה שתבחנו את זה יותר לעומק, ואני אומר לכם שעורכי דין, כמו גם הרופאים, מגיעים לכאן ומשלימים את הפערים, ואם הרופאים יכולים, גם עורכי הדין יכולים. אין שום סיבה שרופא, שהוא מקצוע הרבה יותר מורכב, כן יידע לטפל בחולים וכן ייקלט במערכת ועורך דין לא ייקלט.

הנהלת בתי המשפט, בהמשך, כן. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

בוקר טוב. עורכת הדין אורית הררי מהלשכה המשפטי. אני רוצה לציין שאנחנו התבקשנו להעביר נתונים רק ביום חמישי ונוכח סד הזמנים המאד מאד לחוץ, יש לנו נתונים חלקיים בלבד וספק לגבי המהימנות שלהם, וספק גם אם נוכל להתחקות אחרי הנתונים האמיתיים. נכון ל - - -

אני רוצה לתקן אותך כבר עכשיו. אני קיבלתי בזמנו את התשובה הזאת, וכשפניתי למרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתתם מספרים מאד מאד מדויקים. לכן יש לכם - - -

יכול להיות, אבל היה לנו - - -

אם אתם רוצים שנעשה את זה דרך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אנחנו נעשה את זה, אבל לכם יש את המספרים, בוודאות.

יכול להיות. אני לא יודעת.

היא אומרת שהיה להם סד זמנים קצר.

יכול להיות שהזמן חסר לכם, אין בעיה.

הזמן באמת היה חסר, לא הצלחנו להתחקות. נכון לאתמול הנתונים שיש בידינו זה 293 עובדים, שזה בסביבות ה-6% מעובדי המערכת. כמובן שאנחנו מדברים רק על עובדים, עובדי מינהל, עוזרים משפטיים וכו', ולא על גורמי שפיטה שכן נבחרים בוועדה לבחירת שופטים והם לא נחשבים לעובדי מדינה. זה כרגע הנתונים.

לא, לא, הם נחשבים עובדי מדינה.

לא. - - -

הם לא אצלכם, בסדר.

לא ל - - -. התקשיר לצורך העניין לא חל עליהם וחלים עליהם דינים אחרים וחוקים אחרים וכו'. אז נכון לכרגע אלה הנתונים שיש לנו. ככל שנדרש להעביר נתונים נוספים, אנחנו - - -

אנחנו רוצים נתונים.

כן, אז אנחנו נשמח מאד שתעבירו לנו בכתב בהקדם, את הנתונים המדויקים. תודה. יש מישהו שרוצה להוסיף מהנהלת בתי המשפט?

אני רק רוצה לוודא שהנתונים שנדרשו זה עובדים שנקלטו למערכת בתי המשפט, תוך 10 שנים מיום עלייתם?

כן.

כלומר אחורה? לצורך העניין משנת 1950 או נכון להיום?

נכון להיום. מ-1950 הם כבר לא עולים.

רגע, מה זה נכון להיום? שגם נקלטו? זאת השאלה.

שנקלטו השנה או שהם נקלטו ב-10 שנים - - -

מהשנה, 10 שנים אחורה.

אני בספק שהנתונים האלה מתאימים להגדרה שאתה נותן, יושב הראש.

מהיום, 10 שנים.

האם מדובר בעובד שהוא 10 שנים? זה כן שעלו ב-10 השנים האחרונות?

אני בספק שהיו עולים מסוריה ומאלג'יר ב-10 השנים האחרונות. לפי הדו"ח יש פה עולים - - -

לא, יכול להיות שהיה אחד, שניים והוא נקלט דווקא. מאה אחוז קליטה.

אפשר?

כן.

בלאל מוסא מנציבות שירות המדינה. לגבי הנתונים שאנחנו הוצאנו, מדובר בעולים שביום קליטתם לשירות המדינה היו בטווח של 10 שנים לעלייתם לארץ ונראה לי שזה הנתון הרצוי ולא 10 שנים אחורה מהיום.

כן.

חברים תקשיבו, אנחנו מדברים על קליטת העולים ומי שבהגדרה שהוא עולה היום, 10 שנים אחורה. אם קלטת בשנות ה-70 מישהו שהיה 10 שנים אחורה, זה לא רלבנטי להיום.

אז כל הנתונים לא נכונים.

אז הנתונים לא נכונים.

אבל בעצם ההסתכלות היא מרגע הקליטה שלהם לתוך המערכת 10 שנים אחורה.

אבל עוד הפעם, אם הוא לא עולה חדש היום, מה זה רלבנטי לנו?

אז אנחנו מסתכלים בעצם כל העולים כרגע.

הוועדה הזאת דנה בעולים חדשים, היא לא דנה על ההיסטוריה של קליטת העלייה בישראל.

אני אשאל אתכם דוגמא למשל.

רגע, אני רוצה ברשותך להשלים, סליחה אדוני. יש כאן גם את הנתון של כניסה לשירות המדינה בשנת 2016. ממש בשנה האחרונה נקלטו עובדים שהיו ב-10 השנים האחרונות שלהם עולים חדשים – 221 עולים חדשים נקלטו רק בשנת 2016. זאת אומרת לכאורה, גם אם - - -

הם בטווח של 10 שנים.

בטווח של 10 שנים - - -

לא, אם את מכפילה את זה אחורה, במידה ו - - -

רק בשנת 2016 – 221.

את יכולה להכפיל את זה אחורה ב-10 שנים והממוצע היה 200 ומשהו איש בשנה, אבל יכול להיות שהממוצע הזה לא היה.

תלוי בגלים של העליות, כן.

לא, אנחנו רוצים לדעת כמה עולים יש במערכת היום. עולה ותיק הוא כבר לא עולה בהגדרה.

הוא לא היה נכנס לכאן, כי על פניו - - - כאן, הוא לא היה נכנס - - -

10 שנים, לא השנה.

למשל יש כאן את בני הקהילה האתיופית.

כן, זה מה שרציתי לציין.

יש פה את בני הקהילה האתיופית, מדובר על 354 אנשים, אם אני לא טועה, נכון?

335, זה מה שכתוב פה.

כן, 335. 335, הרי בני הקהילה האתיופית מבחינת החוק לייצוג הולם, זה לא רק העולים, זה גם - - -

בני עולים.

זה גם כשאחד מההורים שלהם בעצם עלו. לכן הנתון כאן של 335 זה אלה שעלו מאתיופיה. זאת אומרת ההיקף הוא הרבה יותר גדול עבור בני הקהילה האתיופית, כי זה גם אחד מההורים שלהם, כי זה כבר דור שני.

זה מה שביקשנו, לא בני עולים.

זה מה שביקשתם, זה 335.

אבל פה מופיע בני העולים.

בסדר, זה מה שביקשנו בתחום של 10 שנים.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להבין מה בעצם הנתון שיש בפנינו. האם זה כלל העלייה? אם זה נוגע לכלל העלייה, אז אנחנו לא מדברים על הצעת החוק שנידונה היום. ואם אנחנו מדברים על כלל העלייה, שמדובר על קרוב ל-2 מיליון עולים ב-20 שנה, או ב-25 שנה האחרונות, שזה רבע מכלל האוכלוסייה בישראל וכשליש מהאוכלוסייה היהודית בישראל, אז בטח הנתונים האלה מעוררים בכי בכלל.

אם אנחנו מדברים על העולים ופה נכללו המספרים שהם לא עולים, אלא כבר עולים ותיקים, אז זה גם מצב שהוא לא נותן לנו את הנתון. לכן אם אנחנו באים ומדברים על הבעיה הרחבה ביותר, שאנחנו אומרים בואו נבחן את כלל העולים ביחס שלהם לאוכלוסייה וביחס שלהם במגזר הציבורי, זו סוגיה אחת. אם אנחנו באים ואומרים בואו נראה מה היה ב-10 השנים האחרונות, זו סוגיה אחרת. אם הכניסו לפה, למערכת, אנשים שהגיעו לישראל נניח בשנות ה-70 ונקלטו בשנת 1978, הם עדיין בגדר 10 שנים בישראל והם נמצאים במערכת וזה בנתון הזה, זה לא רלבנטי לנו. וגם אם אנחנו מגיעים עד שנות ה-80 וגם שנות ה-90. אנחנו מדברים משנת 2006 עד היום – כמה עולים נקלטו. זה פשוט.

אז כל הנתון הזה לא נכון.

ואם הנתון הזה הוא אחר פה, אז תביאו לנו נתון אמיתי, אחר.

הכוונה שלכם היא בעצם עכשיו ללכת 10 שנים אחורה - - -

כן. אם אנחנו נבוא ונגיד שאנחנו רוצים לבדוק את כל המערכת - - -

מי שנקלט בשירות המדינה, כשהוא עלה 10 שנים אחורה.

נכון.

למרות שהחוק לא מדבר רק על המצב הקיים נכון להיום, שמעכשיו מתחילים לקחת 10 שנים אחורה.

אם אתה אומר לי תשמע, יש לנו את כל העלייה הגדולה, משנות ה-90, שזה 25 ומעלה שנים, נניח 26 שנים היום ואתה אומר אני מגיע ל-10%, גם פה יש לנו תת אכלוס, בוא נגיד ככה. כי אם אנחנו ניקח את האוכלוסייה הזאת ונחלק אותה, אז אנחנו מדברים על 18%, 17% מהאוכלוסייה.

בסדר, לא בטוח שאנחנו נראה באחוזים, אגב, כי זה לא - - -

לא, אבל זה מה שאתה אומר לי.

מה שאני אומר לך עכשיו זה שהנתונים שיש לנו היום הם נתונים שנבדקו לפי מתאריך הקליטה, שהיו 10 שנים כעולים, עד 10 שנים מיום העלייה שלהם לארץ.

מאיזו שנה? זה לא רלבנטי לנו.

גם כאלה ש - - -

הנתונים האלה לא רלבנטיים.

אני רק רוצה להוסיף על זה, ברשותכם, שאנחנו בעצם מדברים ביחס ל - - -

נתונים - - -

רגע, חברים, שנייה. אנחנו מדברים על שירות המדינה. שירות המדינה מונה כ-75,000 עובדים. זה לא כלל השירות הציבורי. יש קליטות לשנה של בין 2,000 ל-3,000 קליטות לשנה. זאת אומרת סך העולים שיש מתוך ה-2,000, כשאנחנו מדברים על 221 עולים בשנת 2016 בלבד, אנחנו מדברים באופן כללי ביחס לקליטות. זאת אומרת בקליטות שיש בשנת 2016, מדובר בממוצע, שוב פעם, בערך על 2,200-2,300 קליטות, ומתוך זה 10% הם 10% עולים חדשים. זה גם נתון שאתם צריכים להבין בעצם שזה לא ששירות מדינה מתחדש כל שנה מחדש על כל 75,000 העובדים שלו, אלא יש יחס לקליטה.

אחוזי הקליטה שיש, התחלופה שיש בתוך שירות המדינה למשרות חדשות שנכנסות ולפורשים, זה בין 2,000 ל-3,000 משרות אחת לשנה. אז זה הנתון.

אנחנו לא ביקשנו נתון שתראו לנו שזה 10% וזהו ובזה נגמר הסיפור. אנחנו רוצים לדעת את המספרים. אנחנו נדע להתמודד עם המספרים גם אם הם טובים וגם אם הם לא טובים. אנחנו רוצים לדעת מה הם המספרים. אבל אם אתם באים בצבר, עושים לנו את המצע שזה מגיע ל-10%, בסדר, זה גם נתון, אבל לא לנתון הזה אנחנו מתכוונים. ואם בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות קלטתם 10%, כל הכבוד. זה בסדר. וגם אם קלטתם 7% לפני 4 שנים, אנחנו גם לא נלך לרב, לא נריב אתכם.

אנחנו רוצים לדעת את הנתונים כדי להתמודד איתם, לא כדי לתקוף, לא כדי לריב. אנחנו רוצים לדעת מה המצב.

פשוט אנחנו מראים על איזה נתונים אנחנו הסתמכנו ולא - - -

יפה. אז אתה יכול לתת לנו נתון, להגיד לנו תשמע, ב-10 השנים האחרונות קלטנו 10% כל שנה. מבורך. אבל יכול להיות שצריך להשלים דברים. יכול להיות שלא צריך להשלים דברים. אנחנו רוצים לדעת את המספרים, וזה שזה מגיע ל-10% בשנה, זה יפה מאד, אני לא יודע מה היה ב-10 השנים האחרונות. אנחנו מדברים על 10 השנים האחרונות.

בסדר.

אנחנו מדברים על 10 השנים האחרונות, ואם צריך להשלים את הפערים שחסרו את העולים שב-20 השנים האחרונות לא נקלטו כמו שצריך וצריך לתת קצת יותר גז בשנים האלה, אז צריך לתת קצת יותר גז בשנים האלה. אנחנו רוצים לדעת את המספרים, גברותי ורבותי.

אנחנו אתכם.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה. אני רוצה לשאול, כשאתם מציגים לנו התפלגות מספר עובדים לפי ארץ מוצא מאפס עד עשר שנים, מאיזה שנה אתם מתכוונים?

שנקלטו בשירות המדינה כשהם היו בטווח של אפס עד עשר שנים.

אוקיי, כלומר מתאריך עלייה - - -

זאת אומרת שהוא יכול היה לעלות משנת 1989 ועד שנת 1999 הוא נקלט. אז הוא נכלל פה.

אם מישהו נקלט לשירות המדינה בשנות ה-70 והוא עלה לארץ בשנת 1965, הוא נכלל בדו"ח הזה.

אז זה לא מה שאנחנו מחפשים.

אז זו הפרשנות שלנו הייתה, של עולים חדשים שעלו ב-10 השנים האחרונות מיום הקליטה.

זה לא מה שאנחנו צריכים פה. אז אם אתה בא, עושה לי בצבר את כל הנושא הזה ואתה אומר לי אני קלטתי מספיק עולים, אני אומר אז לא. מכיוון שנקלטו באותה תקופה שאתה מדבר עליה כ-2 מיליון עולים מאז שנות ה-80 נניח, אז זה רבע מהאוכלוסייה, אנחנו לא מגיעים פה אפילו ל-10%, ורק הרופאים קצת משפרים את המצב.

אני מתרגם את זה אפס עד עשר שנים, נניח העולה הגיע בשנת 2010, או בשנת 2006. עכשיו אנחנו נמצאים שנת 2016, אז תאריך עלייתו או שנת עלייתו של העולה צריך להיות המינימום שנת 2006. אוקיי? זה מה שאני חושב.

אבל שנים האחרונות אין גלי עלייה כמו שהיו פעם.

אז הנתון הזה הוא לא רלבנטי בשביל הבקשה שלנו וגם בשביל מה שכתבתם. תראו, אפס עד 10, אני אוטומטית לוקח את זה מתאריך עלייתו עד 10 שנים.

נכון, זה בדיוק מה שאנחנו עשינו.

אבל זה לא מה שאתם אומרים לנו.

מרגע הקליטה שלו, 10 שנים אחורה במידה והוא בעצם עלה. אז זאת הייתה הפרשנות שלנו. אנחנו מבינים שאתם מבקשים לראות בין שנת 2006 לשנת 2016 את מספר הנקלטים. זה הדו"ח שאנחנו נעביר לכם.

בשלוש השנים האחרונות עלו כמעט 100,000 איש, מה זה?

בסדר, אז אנחנו נבדוק.

ועוד 20,000 איש חזרו.

אז אנחנו נעשה שוב את הבדיקה ונחזור בחזרה אליכם. זאת הייתה הפרשנות שלנו. עוד פעם, כן חשוב לי להשים את זה בתוך מסגרת מסוימת. אנחנו מדברים על קליטות לשירות המדינה מתוך הסך הכל של בין 2,000 ל-3,000 קליטות. אנחנו נראה את המספרים שיש לפי המשרדים השונים.

אולי נעשה את זה בהגדרה יותר מפורטת. אנחנו נגיד שאנחנו רוצים לקבל את מספר העולים שנקלטו לשירות המדינה במשרדי הממשלה, משעלה משנת 2006 עד עכשיו.

בסדר גמור.

זה ברור עכשיו?

כן.

משנת 2006 עד עכשיו, זה מה שאנחנו רוצים לדעת מכל משרדי הממשלה. חשוב לנו לדעת את זה, כי אנחנו רוצים לקדם משהו לטובת העולים. אז אם אני הולך אחורה, אז זה לא נותן לי פתרון. אני רוצה לדעת בטווח של 10 שנים מיום עלייתו. זה נראה לי שנת 2006. בסדר?

משרדי הממשלה, אנחנו נשמע כעת את משרד הפנים. יש מישהו?

אני מרשות האוכלוסין, אני לא יודע אם יש נציג של משרד הפנים.

זה משרד הפנים.

זה חלק ממשרד הפנים. במשרד הפנים יש שניים, כי גם בנתונים מופיע כאן - - -

יש כאן נציגה ממשרד הפנים.

אתה רואה שיש.

משרד הפנים ואחר כך נחזור אליך.

משרד הפנים קודם.

בבקשה, משרד הפנים.

נשלחתי היום.

יש לך מה להגיד לנו, או שאין לך? את מוכנה עם הנתונים?

אני אומרת שוב שהחלפתי מישהי ובאתי ברגע האחרון, אז אני יכולה להעביר את הנתונים לנציבות שירות המדינה ובדיון הבא אנחנו נציג.

אז קודם כל תציגי את עצמך, תשבי מול המיקרופון ותגידי לנו מי את, את מי את מייצגת ומה המצב. תסבירי לנו.

בוקר טוב. שמי חני יהודה מאגף משאבי אנוש במשרד הפנים. אני פשוט נשלחתי לפה במקום מישהי שהייתה צריכה להגיע ובאתי ישר הנה ללא הנתונים. אז אם אני אצטרך להציג אותם בפני הנציבות או בפני הוועדה בדיון הבא, אם יהיה כזה.

אנחנו רוצים לקבל את בזה בכתב, אם את יכולה להעביר לנו.

אין בעיה.

אין לנו התנגדות שתעבירי את זה לנציבות שירות המדינה, אבל אנחנו רוצים לקבל את זה גם.

בסדר גמור. נתונים על עולים חדשים, כפי שביקשת מהנציבות משנת 2006 עד היום?

כן, שעלו משנת 2005 עד עכשיו.

שעלו, כמובן.

כמה נקלטו במשרד הפנים.

בסדר גמור.

תודה רבה לך. אנחנו נפנה לרשות האוכלוסין וההגירה.

בוקר טוב. שמי נאיף, סמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו גם חתכנו לפי הנתונים של נציבות שירות המדינה ויש לנו כ-5% עובדים עולים, אבל אנחנו נתקן את הנתון וניקח משנת 2006 עד היום כמה יש לנו ונעביר לכם את הנתון.

אהה, גם אתם.

אין לנו נתון מורחב כעת.

כלומר לכם יש 5% בסך הכל?

כן. מה שהם נתנו - - -

אני מבקש מה שכן מעניין, תשאירו את הנתון הקיים גם, זאת אומרת סך כל העולים שנקלטו ב-10 השנים שהיו בארץ וכמה ב-10 השנים האחרונות. זה גם כן פרמטר מעניין.

אנחנו ניתן את הפילוח לפי משנת 2006 עד היום כמה יש לנו.

בסדר גמור. אז אם כך - - -

אבל תגבילו את זה מהעלייה הגדולה משנות ה-90, לא משנות ה-70. זה אפשרי?

מה זאת אומרת? לא הבנתי. אמרתם משנת 2006.

לא, לא, שנייה רגע. כדי שלא יהיו אי הבנות. יש נתון קיים של העלייה, של אותם אנשים שנקלטו בעשר השנים שהיו בארץ, מאפס עד עשר שנים. אז את הנתון הזה תשאירו בתיקון אחד קטן, שזה יהיה מגלי העלייה הגדולים, משנות ה-90. את העלייה האתיופית אתם יכולים לכלול באופן כללי, כי יש להם את המסלול משלהם, נכון?

את הנתון החדש שאנחנו מבקשים, בעשר השנים האחרונות, שגם כן יהיה.

אבל עדיין הם כלולים בפנים.

אנחנו רוצים להבין משנות ה-90 ו-10 השנים האחרונות ואת זה אנחנו רוצים להשוות. כי בסוף הרי למה אנחנו מבקשים? יש את המושג הזה תקרת הזכוכית והכל. אנחנו רוצים להבין בדיוק כמה נקלטו. להבין את המצב, אם אנחנו משתפרים או שאנחנו הולכים אחורה ומה היה עד אז.

רוצים עוד הסבר? מובן, או שעוד הסבר?

משנות ה-90, אלה שעלו ויתכן שנקלטו.

סליחה, יש נתון עכשיו – אנחנו לא יודעים מאיזו שנה הוא. את הנתון הזה אנחנו מבקשים לתקן מגל העלייה הגדול, משנות ה-90, בסדר? זה אחד. הנתון הישן - שלא יהיו פה שנות ה-70 ולא שנות ה-80, משנות ה-90; והנתון החדש זה ב-10 השנים האחרונות, כמה עולים נקלטו. פשוט.

כן. ברור לכולם?

ברור.

אוקיי. תודה. אז אנחנו נמשיך למשרד לביטחון פנים, בבקשה.

לא יודע. אני רשות הכבאות.

יש נציג של המשרד לביטחון פנים?

אני חושבת שמשרד הפנים כן כלול בנתוני הנציבות, לא?

ביטחון פנים כן.

אנחנו ביקשנו ספציפית את הכבאות.

בביטחון פנים יש 3 מתוך 416 עובדים שזה פחות מ-1%.

אבל מה ביקשנו זה את רשות הכבאות.

גם את הכבאות וגם את המשטרה, כן.

וגם שב"ס.

וגם שב"ס.

אז בבקשה.

אבל זה לא 10 שנים.

תציג בינתיים מה שיש.

שמי שמעון, אני ראש ענף משאבי אנוש של הרשות הארצית לכבאות והצלה. ראשית הראשות מקדמת את הנושא וזה חלק מהיעדים שלנו, אם כי לא על העשר שנים, בכלל קליטת עולים. יש לנו כרגע 343 אנשים שהם עולים, שהם 12.2%. עולים מעל 10 שנים יש 15, לפי הנתון שהנציבות הוציאה. זה דבר שנבדוק אותו שוב פעם ונעביר לכם.

15 מתוך?

15 מתוך 2,800.

רגע שמעון, אז בקדנציה הקודמת היית כאן, כשאנחנו דיברנו. הייתה איזו תכנית חדשה ושם היה אחוז מסוים של - - -

תיכף אני אדבר עליה. אנחנו התקדמנו די יפה. אני לא יודע לכמת את זה לתוך ה-10 שנים, אבל התקדמנו די יפה בעניין הזה. אני יכול להגיד לכם שקודם כל הרשות היא רשות חדשה שהוקמה בשנת 2013, אבל לפני כן הדברים התקיימו בצורה אחרת באיגודי הערים שהיו. מאז שהוקמנו אנחנו מתייחסים לדברים האלה בכל התחומים, לא רק בעולים. אני יכול להגיד לכם למשל שעלינו ב-79% בנושא של העלים. זאת אומרת אם יש לנו 342 – 151 מהם נקלטו רק מהקמת הרשות, משנת 2013. זאת אומרת אנחנו עולים באחוזים מאד גבוהים, עם כל המגבלות שיש לנו ותיכף אנחנו נדבר על המגבלות שלנו.

צריך להבין שעיקר הגיוסים שלנו הוא במערך הלחימה. במערך הלחימה יש מגבלות ויש תהליך מאד מוסדר, אם תרצו פעם אנחנו נעביר אותו. נדמה לי שבוועדה הקודמת - - -

איזה מגבלות יש לך?

במערך הלחימה אנחנו קולטים רק על פי הקריטריונים שנקבעו ויש קריטריונים מאד ברורים.

אין עולים בצה"ל?

לא, לא, אנחנו קולטים. תיכף תבין את הנתונים. קלטנו המון, אבל אני אומר עדיין אנחנו לא יכולים לעשות העדפה כזאת מתקנת או אחרת, כי קודם כל הם צריכים לעמוד בכללים של קליטת לוחם אש. קודם כל. זה דבר ראשון ויש פה הרבה מאד מגבלות. אחר כך נכנסים לעניין של העדפה מתקנת.

אתה לא בכושר.

מה זה?

הם בסדר, אני אומר לך. בוא נשמע עד הסוף, נו מה?

בוא תשמע עד הסוף. אני אתן דוגמא מהגיוס האחרון. בגיוס האחרון שהיה קלטנו 36 אתיופים, בגיוס הזה, מאוקטובר האחרון – 36 אתיופים, מתוכם רבע היו עכשיו בשריפה האחרונה. בקורס האחרון – 25% מהקורס זה עולים אתיופים. נתנו פוש מאד חזק לקלוט המון המון אתיופים ועולים. יצא לנו הפעם, לפחות ממה שכיוונו, להכניס הרבה מאד אתיופים ואני חושב שאין לזה אח ורע, לפחות ברשות. גם לא מההתחלה. קלטנו המון.

סך הכל קלטנו 55 משנת 2013, שזה כמות ענקית ביחס ללוחמים שאנחנו קולטים, כל מה שהצלחנו ונתנו את העדפות. אבל עוד פעם, העדפות אנחנו יכולים לתת ויש כללים ברורים לקליטת עובדים בשירות המדינה. זה רק מהגעה לוועדה, אבל עד ההגעה לוועדה יש כל מיני מגבלות שהם צריכים לעבור אותן עם ההתאמות. אני אומר – יש התאמות והכנסנו אותם בהתאם להתאמות שכלולות בנציבות שירות המדינה.

צריך להבין שעיקר הגיוסים שלנו זה על מערך הלחימה. זאת אומרת 95% משיאי כוח אדם שאנחנו קולטים כל שנה זה ללוחמים. לכן תמצאו את רובם שם. ביתר, יש לנו ממש מקרים בודדים, כי בדרך כלל זה הסטות פנימיות והרוב הולך למערך הלחימה. שם אנחנו משקיעים ושם אנחנו כאמור קולטים לא מעט.

זה פחות או יותר הנתונים. אנחנו כן מתעסקים עם זה. עוד פעם, דיברתם על 10 שנים, אנחנו נתמקד בעניין של ה-10 שנים, גם מבחינת הנתונים וגם בהמשך. אם יש שאלות או דברים נוספים.

ה-55 או 36 שאמרת שהם נקלטו, האם הם עולים חדשים או בני עולים?

כמעט כולם עולים מאתיופיה.

אני חושב שבני עולים.

לא, לא, רובם הם לא בני עולים. אני אוכל לעשות לך את ההפרדה. רובם הם לא בני עולים.

אוקיי, במסגרת מה שאמרנו, שזה 10 שנים.

אני מדבר בכלל. יש אנשים שהם יותר מ-10 שנים.

15 זה בכלל עולים.

15 זה בכלל עולים, אבל יכול להיות שיש שם אנשים שהם 12, 15, 14, 20 שנה בארץ. זה הגילאים. בדרך כלל רוב הגיוס שלנו נע בין 21 ל-27, זה ממוצע הגילאים שנקלטים למערך הלחימה.

לכן אני חושב על בני עולים.

אנחנו נפלח את הנתון הזה ונעביר לכם.

בסדר, אנחנו נשמח.

אבל בסך הכל אנחנו כן מתעסקים עם העניין הזה והעובדות מראות בעד עצמן את הקליטה הגדולה מאד שהכנסנו בשנה האחרונה, עם כל הקושי שיש עם זה. אני אומר, אנחנו מבינים את זה. היום להיכנס למערך הלחימה של רשות הכבאות, זה טוטו. זה ממש סיפור אחד גדול. רק שתבינו, בגיוס האחרון נרשמו 8,000 מועמדים. 8,000 מועמדים על 200 משרות. זה דבר שהוא לא פשוט. אנחנו מעריכים שעכשיו זה יכפיל את עצמו, אחרי האירוע האחרון וזה מאד מאד קשה לנו להגיע לתוך זה.

אנחנו מקווים גם, דרך אגב, אם אתם פה יכולים לעזור, להעלות את השיא. אם שיאי כוח האדם שלנו יעלו, אנחנו מקווים שכן, כי נתונים רצו בתקשורת, אני מאמין בשבועיים האחרונים ומבינים שיש לנו עדיין פערים ופערים גדולים מאד. אנחנו מבינים שאי אפשר להשלים את הכל בבת אחת, אבל אני מאמין שחלק מזה יעלה ואז נוכל גם לגייס יותר.

תודה. יש מישהו מהשב"ס? כן, בבקשה.

כן, אני. בוקר טוב לכולם, שמי נורית רבינוביץ ואני רע"ן תכנון כוח אדם בשירות בתי הסוהר. קודם כל הסוהרים שלנו כוללים גם סוהרי חובה, בעצם חיילי חובה שאנחנו מקבלים מצה"ל והחלק הגדול יותר הם סוהרי קבע. כהגדרה אנחנו בכלל לא מנהלים את הנתון של ארץ עלייה ושנת עלייה. אם זה מופיע, אז אני אסביר גם למה. בקריטריונים שלנו לגיוס, נושא ארץ העלייה בכלל לא רלבנטי. המבחנים עצמם שאנחנו מעבירים את כל מי שמתמודד ואנחנו מקבלים בשנה כ-22,000 קורות חיים - - -

כל מי שיושב פה – ארץ עלייה זה לא רלבנטי. כל מי שיושב פה – ארץ עלייה מאד רלבנטית.

אני אסביר גם איפה אנחנו כן נוגעים נושא העלייה. אנחנו מקבלים כ-22,000 קורות חיים. דיברו על כמויות קליטה, מגייסים בערך כ-300 משרות בשנה. במבחנים שאנחנו עושים, רוב המבחנים הם מבחנים שבכלל אין להם רלבנטיות לשפה. אם נניח זה מבחן בחשבון או מבחני אישיות.

מתוך שלל המבחנים יש שני מבחנים שעלולים להיות מוטי שפה, אחד זה שליטה בעברית, שהיא עברית בסיסית והדבר השני זה הסקת מסקנות, ובתהליך הגיוס עוברים סדרה גדולה של מבחנים. כל מי שעובר את המבחנים בהצלחה, למעט אותם שני מבחנים של שפה, אנחנו נותנים לו צ'אנס נוסף ובעצם מעבירים אותו לגיבוש, שזה השלב הבא ואם הוא מסתדר בגיבוש, למרות קשיי השפה, אנחנו בהחלט מגייסים ולמרות שאין את הנתונים, כי אנחנו לא מנהלים אותם ואם אני אצטרך להציג נתונים המשמעות היא להעביר סקר בקרב 9,000 סוהרים ולבדוק את ארץ העלייה ואת שנת העלייה.

אני לא בטוח שאת צריכה סקר.

אבל אין את הנתונים האלה כנתונים - - -

בטח שיש.

רגע, את אומרת לי שבטופס לא כתוב שנת עלייה או ארץ לידה? לא כתוב? זה מוזר.

בכל הטפסים הממשלתיים כתוב חוץ מכם?

יכול להיות. לא רושמים את זה. פשוט לא רושמים ולא מזינים.

איך? ארץ מוצא או ארץ לידה.

אנחנו לא מזינים את הנתונים האלה. עד היום לא הייתה לנו דרישה כזאת.

יש סיבה שזה יוצא דופן מהמשרדים האחרים?

עוד פעם אני אומרת, בתהליך הגיוס והקליטה של אנשים זה ממש לא רלבנטי. כמו שאתם יודעים שאוכלוסיית האסירים מאד מגוונת, גם אוכלוסיות הסוהרים. אני יכולה להגיד לא על פי נתונים, אבל בוודאי ש - - -

כן, אבל יש חוקים במדינת ישראל, חוץ ייצוג הולם וכו', ובשביל לעמוד בחוק אתם כמשרד ממשלתי - - -

אם נצטרך לנהל את זה, אנחנו ננהל את זה.

כגוף ממשלתי.

אתם צריכים לעשות את זה בכל מקרה. יש חוק עכשיו שמצביעים עליו.

בהתאם לחוק אנחנו כמובן ננהל את זה.

אני חושב שיש את הסעיף הזה. זה סעיף שהוא סטנדרטי לכל המשרדים.

זה מוזר לי. אפילו ארגונים - - -

אפילו שופטים ממלאים את זה, לא רק הסוהרים.

לא, אין מניעה לנהל את זה. זה לא שאנחנו נגד.

להערכתי יש לכם בטופס כשבן אדם ממלא בקשה, יש בכל הטפסים האלה ארץ לידה. תאריך עלייה, תאריך לידה, ארץ ליד ואם יש תאריך עלייה אז הוא עולה חדש. צריך לראות לפי תאריך עלייה. יכול להיות שהוא לא כותב מאיזו ארץ הוא בא, אבל תאריך עלייה יש כמעט בכל טופס ממשלתי.

מה שחשוב להבין פה שבעצם אנחנו - - - מעודדים כי ההזדמנות הזאת של להיכשל בשפה ובכל זאת לעבור לשלב הבא של הגיבוש, שהוא השלב המתקדם בגיוס, זה לא מובן מאליו. זה נעשה באמת כדי לשים אותם במקום כזה שאם יש להם את הכישורים המתאימים וזה לא פשוט להיות סוהר מאחורי הסורגים, עדיין אנחנו נתמודד עם הקושי בשפה. עדיין הם צריכים לקרוא נהלים ולהיות בקיאים - - -

סליחה, אני מתנצל, איך קוראים לך?

נורית.

נורית, נעים מאד. תראי, אני תמיד חוזר לאותה דוגמא של הרופאים. אני חושב שרופא הוא הדוגמא הטובה ביותר. המבחנים של הרופא הם הקשים ביותר ואם את תסתכלי פה בנתונים, הרופאים תופסים פה את רוב השיאים בכל בתי החולים, כי היו צריכים רופאים. לא היו רופאים, אז קלטו אותם. זה לא אומר שהם לא עברו את מבחני השפה ואת המבחנים המקצועיים ולא את ההתמחויות וכל מה שצריך. הם עברו את הכל. אין לנו בעיה עם זה. שהעולה החדש יעבור את כל מה שעובר הבחור יליד ישראל או הבחורה ילידת ישראל ושיבואו ויעמדו באותם הסטנדרטים, אין לנו בעיה. גם בנוגע לכל הבחינות הטכניות והפסיכו טכניות, לא יודע, כל מה שצריך. אין לנו ויכוח פה.

אדם שנכנס למערכת מקצועית צריך להתמקצע. לכן אני בא ואומר זה לא הקושי של אותם העולים. העולים מגיעים עם המטען. רוב או חלק מהעולים מגיעים עם תארים אקדמאים והם עברו איזו שהיא כברת דרך וניסיון. אין בעיה לעבור את זה. לכן מה שחשוב לנו כרגע זה לראות את הנתונים. פחות חשוב לנו איזה מסלולים הם עוברים אצלכם. מבחינתי הם צריכים לעבור את כל המסלולים המקצועיים. אין לנו ויכוח פה. אנחנו לא רוצים שמישהו יתפוס עמדה שהוא לא מקצועי. קודם כל הוא צריך להיות מקצועי.

אז בהינתן שאנחנו נידרש להציג נתונים, אז אני אומרת תנו לנו לפחות את הזמן. הבקשה הזאת הגיעה אלינו אתמול לצורך העניין.

אנחנו לא מעמידים אף אחד למשפט. מי שלא הספיק אנחנו ניתן לו את הזמן.

לא, בסדר, מה שאני מסבירה שכדי להספיק, המשמעות מבחינתנו, מאחר שהמידע הזה לא מתועד, אנחנו צריכים קצת יותר זמן.

אני אומר לך כעולה חדש לשעבר, גם היום, בכל טופס שהמדינה מבקשת ממני למלא אותו, בכל טופס כתוב תאריך עליה.

יכול להיות. בהינתן שזה 22,000 קורות חיים כל שנה ולא תעדנו את זה עד היום במערכות שלנו, אז כדי לאסוף את המידע זה לא בלתי אפשרי, אבל צריך את הזמן. זה כנראה יהיה ב - - -

אנחנו נשמח לקבל את זה בהקדם, בכתב ותציגו לוועדה.

אוקיי.

תודה. אנחנו נעבור לרפ"ק אורלי גילאון, בבקשה.

בוקר טוב. אורלי גילאון, ראש חוליית מחשוב במחלקת תכנון, אגף משאבי אנוש. כמה מילים לפני שאני מדברת על המספרים עצמם, כדי להסביר מה שאנחנו עשינו. אנחנו לקחנו תמונת מצב של משרתי הקבע היום במשטרת ישראל ובדקנו מי מביניהם הם עולים חדשים שעלו משנת 2006 עד היום. להבנתי אלה הנתונים שביקשתם. המספרים המוחלטים הם יותר נמוכים ממה שהוצג כאן בשבוע שעבר. להבנתי בשבוע שעבר הוצגו נתונים כולל שוטרי חובה. הפעם אנחנו התייחסנו רק לשוטרי הקבע. זאת אומרת אותם שוטרים שהתגייסו למשטרת ישראל, מתוך בחירה שזה מקום העבודה לטווח רחוק שהם בוחרים לעבוד בו, ומהצד השני משטרת ישראל בחרה להעסיק אותם ולקלוט אותם בשירות משטרת ישראל. אז אוכלוסיית שוטרי החובה לא נכללת כאן, אלה שהשירות הצבאי שלהם נעשה במשטרת ישראל לא נכללים במספרים.

אז אם אנחנו מדברים על אוכלוסיית שוטרי הקבע היום, שמונה 24,500 שוטרים, מתוכם 71 אלה שוטרים שעלו משנת 2006 ואילך. יש לנו פילוח לפי ארץ לידה, אני מניחה שהנתונים הועברו אליכם. רוב הנתונים זה מארצות ברית המועצות לשעבר – רוסיה, אוקראינה, בלרוס - זו הכמות המאסיבית. אוכלוסיות האתיופים – אנחנו מדברים על 15 מתוך 71 ופה אני מדברת רק על השוטרים שמשרתים היום, הם עצמם ילדי אתיופיה ועלו משנת 2006 ואילך.

וכמה סך הכל נקלטו?

מאיפה?

ב-10 שנים.

15 אתיופים.

לא, לא, 71.

מתוך ה-71 – 15 הם אתיופים.

לא, בסך הכל שאתם קלטתם.

אין לי את הנתון הזה.

כי אנחנו צריכים לדעת 71 מתוך כמה שקלטתם.

אז אני יכולה להביא.

האם זה אחוז אחד או שזה חצי אחוז או שזה 15%. זה הנתון שהוא אינדיקציה מבחינתנו, אחרת - - -

כן, השאלה למה להשוות את זה.

יש לנו את הכלל, שזה 25 - - -

סך הכל 24,500 שוטרים.

יש היום 24,000 שוטרים. ב-10 השנים האחרונות כמה שוטרים קלטתם, זאת השאה.

אם קלטתם 3,000 ויש 71, זאת אומרת - - -

משנת 2006?

כן.

זאת אומרת כמה שוטרים התגייסו משנת 2006?

כן.

אם אני יכולה לצאת לסמס אז אני אוכל להעביר את הנתון במהלך הישיבה.

אני אשמח.

רוב האוכלוסייה זה אוכלוסייה ייעודית שמשרתת בתפקידי המשטרה הקלאסיים, שזה אנשי בילוש, חקירות, לוחמים ביחידות מיוחדות. האוכלוסייה המנהלית היא אוכלוסייה יותר ספורה, כי באופן טבעי הגיוס למשטרת ישראל, למקצועות המנהליים, הוא יותר נמוך. אנחנו מדברים על 64 שוטרים שהתגייסו במסלול הייעודי, 7 מתוך העולים החדשים הם כאלה ששובצו במקצועות המנהליים. 2 מתוכם הם גם קצינים, אחד במערך המז"פ ואחת היא קצינת רפואה, היא רופאה. זהו. אלה הנתונים.

גם פה הרופאים מובילים.

יחסית.

אני רק רוצה לציין שאם אנחנו עושים צילום מצב של האוכלוסייה שמשרתת היום ואם אנחנו מתייחסים לבני הקהילה האתיופית, לא רק כאלה שנולדו באתיופיה אלא כאלה שבעצם ההורים שלהם עלו מאתיופיה ונכון להיום אנחנו מדברים על כ-700 שוטרים שמשרתים בשירות קבע במשטרת ישראל.

יחד עם ה-15?

בלי, בלי. בעצם כולל. 15 מתוך ה-700.

אז יש 700 יוצאי אתיופיה – עולים ובני עולים.

בדיוק, כן, או כאלה שעלו לפני יותר מ-10 שנים, או שרובם הם ככר בני עולים.

טוב, ליזי, מארגון נפש בנפש, יש לך שאלה? בבקשה.

בוקר טוב. אני ליזי מרטין, אני מנהלת המחלקה לקשרי ממשלה בנפש ונפש. בהקשר של הדיון החשוב הזה, רציתי לשאול אם יש התייחסות גם להליך המקצועי באמת שהמנכ"ל דיבר עליו, שצריכים לעבור. למה אני מתכוונת? אנחנו הגשנו איזו שהיא הצעה כבר לפני כמה שנים לגבי תיקון החקיקה של ייצוג הולם. אנחנו דיברנו על זה שבלשון החוק, כשכתוב שבקרב העובדים בשירות המדינה בכל משרד וביחידות סמך יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של שני בני המינים, של אנשים עם מוגבלויות, של בני האוכלוסייה הערבית והדרוזית והצ'רקסית, אנחנו ביקשנו להוסיף את המילים עולים חדשים שעלו ב-5 השנים האחרונות טרם קבלתם לעבודה. אני מבינה שפה אנחנו מדברים על 10 שנים, אבל זה הרעיון.

זה כולל גם את ה-5.

אני חושבת שנדבך נוסף שצריך להתייחס אליו, ובאמת זה עלה פה בסוגיה של שב"ס, זה באמת ההליך המקצועי שצריכים לעבור. למשל, אני מקבלת פניות מעולים שלמשל רוצים להיות נהגי משאית בישראל. נכון להיום הבחינה שהם צריכים לעבור, יש בחינה עיונית, מעבר לבחינה המעשית, היא בעברית. אנחנו פנינו למשרד הרישוי וביקשנו מהם שהבחינה תהיה באנגלית, או שיהיה מתרגם סימולטני. אין אפשרות כזאת.

רוב העולים הם לא מארצות הברית, דרך אגב.

לא משנה, בשפות.

מה זה משנה? אם הם לא יודעים עברית ולא יודעים אנגלית, אז מה זה משנה באיזה שפה? צריך להיות בשפת אם. האם הם מבינים איך לנסוע?

לא, אבל אני אומרת, השאלות ששואלים אותן, שנוגעות לנהיגה שלהם, אם הן לא בשפה שהם יכולים לענות עליהן - - -

זה בדיוק מה שאני אומר. זה לא צריך להיות - - -

כן. אז שוב אני אומרת, גם אם יש תהליך, שכמו שנציגת השב"ס אמרה, הם מוכנים לוותר להם על איזה שהוא הליך שהוא הליך שפתי, הם מלכתחילה לא יבואו לגשת לבחינות האלה, אם הם יודעים שאין אופציה שהם יוכלו להתבטא בשפה שלהם. הם לא בהכרח יודעים שאם הם נפלו רק בחלק השפה, יתרו להם על הנושא הזה.

במקצועות הבריאות באמת, כמו שאתה מציין, שם הייתה התקדמות מאד גדולה ורוב הבחינות מתורגמות לפחות לארבע שפות, אבל יש בחינות גם בתוך מקצועות הרפואה שהם לא. למשל אופטומטריה, נכון להיום אין בחינה שהיא באנגלית או בצרפתית או בשפות, או לא משנה מה.

אז אני אומרת, אני חושבת שצריך להתייחס מעבר לייצוג ההולם, לשירות הציבורי ואלה הליכי התמקצעות יש ובאיזה שפות הם ניתנים, כי אחרת הדלת נסגרת לפני שהעולים בכלל הגיעו.

אנחנו מסכימים. זו בדיוק הסיבה לכל הדיון הזה. אנחנו מדינה שקולטת עלייה. אנחנו רוצים שהעולה שמגיע לכאן ירגיש בנוח, שתהיה לו את הקליטה הטובה ביותר, שלא תהיה לו אופציה אחרת במדינה אחרת. אנחנו רוצים שהעולים יגיעו לכאן. לכן אנחנו בוחנים קודם כל את הנתונים, את המספרים ואחר כך אנחנו נבחן גם את המכשולים הנוספים, איפה תקרות הזכוכית בעצם קיימות. זה נושא הדיון שלנו בעצם.

ההערות שלך הן מאד נכונות, וגם הרופאים, כשהם עושים את הבחינות המקצועניות שלהם בשפה שלהם, בסוף יש גם בחינה בידיעת השפה העברית. כלומר זה לא שהם לא צריכים לדעת את השפה. בסדר, יש את השפה ויש את המקצוע. את המקצוע צריך לבדוק האם ברמה מקצועית הם מתאימים ואת השפה האם הם יודעים לדבר. שני הדברים האלה חייבים להיות גם ביחד. זה לא שהאדם לא צריך לדעת עברית, כי בסופו של דבר הוא צריך לדבר עברית ואנחנו רוצים שהוא ידבר עברית, זה לא רק הנושא המקצועי. ואם צריך להשלים אולפנים ושפה, אז אנחנו גם לזה נתייחס פה.

אנחנו רוצים לראות את הבעיה הרחבה ואיך אנחנו מטפלים בה. ההערות שלך מאד מאד חשובות. אנחנו לא רוצים שתהיה איזו שהיא תקרה לעולה חדש להיכנס למערכת ולעבוד. אם הוא מתאים ברמה המקצועית, כמובן.

אם רק יורשה לי להוסיף, שאת מבחני האישיות למשל אנחנו עושים בשפת האם – באמהרית, או ברוסית – וזה באמת כדי לראות את ההתאמה ולא את הידיעה בשפה, כי הדרישה בעברית - - -

ואת אומרת שאתם לא יודעים מי עולה חדש?

הוא מבקש. זה לפי בקשת המועמד. לא אמרתי לא יודעים, לא מתעדים את זה.

טוב.

אם תבדקי את טופס קליטת עובד והמילוי שלו, את תראי שם תהליך עלייה.

אני רק רוצה להוסיף - שמי חגית פלדמן ממשרד הקליטה – מה שאמרתי בפעם הקודמת ואת לא היית בפעם הקודמת – הוקמה ועדה להסרת חסמים במשרד ובפעם הקודמת היה רון צור מטעם הנציבות, והעלינו גם בנוגע לחלק של מבחני הנציבות, שנציבות שירות המדינה ערכה כל מיני התאמות לטובת עולים חדשים שנבחנים בשפות. זה משהו חדש.

זה מה שרציתי להגיד.

אני אמרתי לך את זה גם בפעם הקודמת וביקשתי מרון להרחיב את חלק הנציבות, גם בכל מיני חלקים של מקצועות רפואה וכאלה דברים נוספים, שהיו שיפורים, אבל במיוחד בדגש על הנציבות, שאני חושבת - - -

יש התאמות בכל השפות, בשפה האמהרית, בשפה הרוסית, אנגלית, עברית, כל השפות שנדרשות. מעבר לזה, גם במסגרת אותה ועדה חולקו לעולים וואוצ'רים שיאפשרו להם להכין את עצמם לקראת מבחני ההערכה. כן נעשו הרבה מאד פעולות כדי בעצם לאפשר להם תהליכי כניסה הרבה יותר רכים לתוך המערכת.

אז נציגת משרד הקליטה אם התחלת, אז בואי נמשיך. בואי תציגי לנו את הנתונים.

אז אני הצגתי נתונים בפעם הקודמת. בפעם הקודמת עלתה דרישה שאני רואה שכולם הבינו אותה כמוני, לנתונים כלליים של עולים שנקלטו לשירות המדינה תוך 10 שנים מיום עלייתם, לא בדגש על השש שנים האחרונות.

10.

לא ב-10 השנים האחרונות אלא 10 שנים מיום עלייתם ארצה וזה נתונים שונים לחלוטין.

עכשיו אנחנו יודעים מי בלבל אותם.

לא, זה הנתונים שביקשו בוועדה הקודמת ואנחנו הדגשנו ושאלנו את השאלה הזאת, כי באמת יש עולים שעלו לפני הרבה שנים. אז בגדול אצלנו, אם אנחנו מסתכלים 10 שנים, כמו שאמרתי פעם קודמת, זה 132 עובדים מתוך 494. הנתונים של הנציבות כוללים גם כנראה מתנדבים ודברים נוספים. אם אנחנו נצטרך לעשות עדכון על נתונים, כמו שביקשתם מכל האחרים, אנחנו נעשה עדכונים על אלה שעלו באמת משנת 2006. זה משהו אחר ונכין את זה לפעם הבאה. או שהנציבות מגישה כללית לכלל המשרדים, מה שתבקשו.

לא, אנחנו נשמח לקבל גם מכם. זה מאד יעזור לנו.

בסדר.

תראי, משרד הקליטה צריך להיות מודל לחיקוי.

אצלנו רוב העובדים הם עולים.

הוא צריך לבוא ולהגיד בואו אחרי.

הם לא עולים. מי שעלה ב-10 השנים אחרונות, אז הם לא עולים.

רגע, אני רק רוצה להדגיש, רוב העולים שלנו הם עולים חדשים. השאלה, הם בינתיים כבר נהיו ותיקים. אם הם עובדים אצלי 10 שנים וכשהם נקלטו הם היו עולים חדשים, אני לא אומרת להם לכו הביתה, אני מביאה עולים חדשים נוספים.

לכן אנחנו ביקשנו להשאיר את הנתונים הקודמים וגם את החדשים.

אז אנחנו נכין גם את החדשים.

אנחנו רוצים לראות את כל התמונה.

אין בעיה.

תודה. נעבור למשרד החינוך, גברת ציפי, בבקשה.

בוקר טוב. ציפי קוריצקי, ממונה על מורים עולים, ואני מדגישה, אני יכולה לדבר על נתונים שקשורים לעובדי הוראה, לא לפקידות במטה עצמו. מבחינת נתוני המורים, כוח האדם בהוראה, משנת 2007 אנחנו מדברים על 1,680 מורים. אם אנחנו מתייחסים להגדרה של עולה חדש, של 7 השנים האחרונות, אז זה משנת 2009 ועד היום - - -

1,600 מורים מתוך כמה?

יש לנו 8,000 שנכנסים למערכת בשנתון.

לא, כמה מורים יש בכלל?

יש 180,000 מורים.

כלומר פחות מאחוז.

לא, אבל אם אנחנו מתייחסים למורים שנכנסים כל שנה לתוך המערכת, אנחנו מדברים על 8,000 מורים ואם אנחנו מתייחסים למספר המורים בממוצע, המורים העולים שנכנסים למערכת, אז אנחנו מדברים על כ-150 מורים.

מתוך 800.

מתוך 8,000, כן.

150 מתוך 8,000.

זאת אומרת בממוצע בכל שנה. יש שנים שיש יותר ויש שנים שיש פחות, תלוי בעלייה. מה שאני חייבת לומר, זה שבשנה האחרונה אנחנו עושים מאמצי על בהסרת חסמים וניסיון לקלוט מירב מורים עולים לתוך המערכת, כאשר בין היתר אנחנו הקלנו באופן משמעותי את תנאי הסף לכניסה למערכת החינוך. אם בעבר מורים עולים היו צריכים לבצע התאמות קשות מאד בתחום הדיסציפלינארי, וזה לקח להם שנים ולעתים קרובות הם התייאשו ולא נכנסו להוראה, השנה הזו אמרנו, כל ההתאמות תהיינה כפיתוח מקצועי ולא כתנאי סף. כלומר אחרי שנכנסים לתוך המערכת.

טוב, אבל הסיבה לכך היא כי הם מקצועות דרושים. רוב העולים מלמדים במקצועות דרושים ואתם צריכים את המקצועות האלה, אז בגלל זה הורדתם, כי אין לכם.

אנחנו הורדנו כי - - -

אני ישבתי עם גילה נגר. אין לכם פשוט.

זה נכון שיש צורך גדול במורים בתחומי המדעים והמתמטיקה ומורים בתחום האנגלית. יחד עם זאת, אנחנו התחלנו בשינויים האלה בעקבות החלטת הממשלה להסרת החסמים. יצרנו מתווה חדש לקליטת המורים ונכון להיום אנחנו עושים מאמצי על באמת לקדם ככל האפשר את המורים החדשים. פתחנו שבעה מסלולים, ביחד עם משרד הקליטה, להכשרות לתעודות הוראה על חשבון המדינה, בשפות שונות ובתחומים שונים, על מנת לאפשר לכל מי שרק יכול להיכנס לתוך מערכת החינוך. כל מי שיכול ועונה על הדרישות.

הקמנו ועדה להכרה בתעודות הוראה בתוך המשרד. שוב, על מנת למנוע את הטרטור שלהם ממשרד למשרד ואת ההליכות שלהם, עד שהרבה פעמים הם מתייאשים, כדי לצמצם זמן וכדי להקל עליהם כמה שרק אפשר ולהיות מענה.

אנחנו יכולים לבקש ממך גם את הפילוח לפי מקצועות הוראה?

יש לי. קודם כל מבחינת ארצות מוצא, אם זה מעניין, אז יש לנו ארצות דוברות רוסית - כ-400, דוברות אנגלית – כ-310 ודוברות צרפתית – כ-115 מורים. דוברי ספרדית יש לנו עוד כ-58 ותושבים חוזרים 105. כל היתר מתחלקים. סך הכל 1,080 מורים בין שנת 2009 לשנת 2016. מבחינת השכלת המורים, אז תואר ראשון כמחצית מהמורים. תואר שני – עוד כשליש מהמורים וגם תואר שלישי, יש לנו כ-25 מורים. אחרים לא ידוע.

מבחינת תחומי הדעת של המורים, אז יש לנו בעיקר אנגלית - כמחצית מהמורים, מתמטיקה ומדעים – עוד כ-270 מורים, טכנולוגיה – 50 מורים וכל היתר מתחלק בין המקצועות ההומניסטיים, אומניות וחינוך גופני.

כמה בחינוך גופני?

בחינוך גופני כ-50.

סיימת?

אם מעניין אתכם לשמוע מה הן הפעולות שאנחנו עושים כדי להסיר חסמים, אני מוכנה.

אלה יהיו דיונים נוספים. אנחנו כרגע רוצים לעבור על הנתונים היבשים.

מבחינת הנתונים, אלה הנתונים.

מה שאנחנו נבקש מכל מי שנמצא פה, כדי להקל גם על פעילות הוועדה, שתרכזו לנו את זה בתוך טבלאות, כדי שהתמונה תהיה יותר ברורה ואנחנו נשמח לקבל מכם גם כמה עובדים קלטתם ב-10 השנים האחרונות וכמה מהם עולים. גם זה חשוב לנו.

ובבקשה למייל של הוועדה.

אני שוב אומר משנת 2006.

ולמייל של הוועדה, לא לחברי הכנסת.

מי שעלה משנת 2006. 10 שנים מבלבל אותם, אז אני מציין את השנה, משנת 2006.

כמה עובדים קלטתם משנת 2006 וכמה מהם עולים.

לא, לא כמה עובדים.

כמה מורים עולים.

נכון, נכון.

בסדר, אבל מתוך כמה שנקלטו לשירות המדינה, גם משנת 2006, בהתאם.

גם זה נתון חשוב. כי אם אנחנו רואים שב-10 השנים האחרונות הם קולטים כראוי, זה בסדר.

אוקיי. אז אנחנו נקבל את זה בכתב. בסדר?

בסדר גמור.

אם יורשה לי, אני רוצה לדעת באיזו שהיא מסגרת, אם אפשר באמת לדון ספציפית בוועדה בנושא מורים עולים. אני יכולה להגיד שבאמת נעשו מאמצים גדולים ואנחנו מכירים בהם ועדיין התהליך הוא ארוך מאד. אנחנו לא רואים מורים שנקלטים באופן מלא במערכת לפני שנה וחצי אחרי שהם עולים, אפילו אם הם באים עם תעודת הוראה – במקרה שלנו באנגלית – אבל גם בשפות אחרות.

לאנשים עם B.A, M.A - תעודת הוראה לוקח להם שנה וחצי. המסמכים שהם צריכים למלא, גם אם הם מורים של שפה, הם עדיין בעברית. הם צריכים לעשות קורס במהלך שנה וגם ברגע שהם נקלטים בתוך המערכת, גם לפני שיש להם תעודת הוראה פה בישראל, זה אומר שהמשכורת שלהם היא נמוכה מאד, בגלל שלא מכירים במה שהם מגיעים איתו מחו"ל.

תיקון מהחודשים האחרונים, לאור מתווה חדש הם נכנסים מיד בשנה הראשונה שלהם לרפורמות והם משתכרים באותו שכר של כל המתמחים בארץ. זה חידוש גדול שלא היה להם בעבר, יש להם את זה עכשיו.

אבל אני לא יודעת אם זה חל על כולם. יש לי פה מייל - - -

מבחינת תנאי שכר.

יש לכם נתונים לגבי ההשכלה הגבוהה? קליטת המרצים?

לא.

בשביל זה נזמין את ור"ה.

אני חושב שבשאלה שלך אנחנו נקיים דיון בעתיד, לא רק לגבי המורים, גם לגבי דרכי הקליטה או שילובם. קודם נקבל את הנתונים ואז נראה גם את החסמים בדרך לשילובם. איזה חסמים יש ומה אפשר לעשות. אנחנו יכולים לעשות את זה, כמו שעשינו את עניין רופאי השיניים, הרוקחים וכו'.

אסתר, בבקשה.

אסתר בלום מארגון קעליטה. תודה רבה, תודה על הנתונים, למרות הזמן הבהול. אני חושבת שחשוב להראות בתמונה הכוללת עוד שני נתונים. המספר, התכלס של העולים החדשים שהגיעו משנת 2006, הייצוג ההולם השנה ובעצם מה האחוז שאנחנו מחפשים.

הדבר השני זה גם פילוח של משלח יד של העולים שהגיעו באותן שנים. יש חלק מהנתונים במשרד הקליטה, וזו גם קצת בעיה, שאנחנו לא מצליחים להוציא משם כמה אנשים באמת הגיעו, באיזה מקצועות ואנחנו אולי גם נוכל לקבל את התמונה הכוללת והשלמה. תודה.

תודה.

כן, אבל יש נניח סטודנטים שמגיעים לפה וכבר מקבלים פה את המקצוע. השאלה אם אנחנו נדע להגיע לאותו פילוח ברמות שאת רוצה.

בזה אני בספק.

לא מעט חברי צעירים מגיעים לפה ורוכשים כבר מקצוע כאן ועדיין במסגרת אותן 10 שנים.

זה נכון, אבל בכל זאת נגיד מבחינת האנשים שמגיעים עם השכלה ומהם מצהירים על כך - - -

או שמגיעים לפה ומשנים את המקצוע. גם זה קורה.

יש גם, נכון.

יש הרבה שעושים הסבה מקצועית.

נכון.

אנחנו נעבור למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, דפני מושיוב, בבקשה.

טוב. אני מברכת על התהליך שעוברים כאן. אצלנו בגדול הנתון הוא כמו שהציגה אותו נציבות שירות המדינה. אנחנו מגיעים בממוצע ל-6% מהעובדים. יחד עם זה צריך בהחלט לטייב את הנתונים. ואני רק רוצה להבין, אני כבר רשמתי איזה 4-5 שאלות. רק נדייק אותן. אתם רוצים לדעת מה מספר העולים שנקלטו במערכת ב-10 השנים האחרונות, שהם עלו ב-10 השנים האחרונות. מה מספר העובדים שנקלטו במערכת ב-10 השנים האחרונות. מה מספר העולים שעלו משנות ה-90. מה מספר העובדים שנקלטו בשנות ה-90.

אתם רוצים לדעת את החתכים של סוגי המקצועות, כלומר אני כבר הייתי מציעה פשוט שזה יהיה מנוסח אצלכם ואולי תפיצו את זה שוב, כדי שאנחנו נהיה מדויקים. זה מאד יעזור.

אז 2006.

כן. אז הנתונים החסרים זה על ה-10 שנים האחרונות. כלומר זה היה הבלבול כאן. אנחנו מדברים על 6% ומתוכם 2.5% הם יוצאי אתיופיה.

מתוך 6%?

לא, מתוך 100.

לא, לא.

מה זה 6%?

סך הכל עולים מתוך העובדים.

זה הסך הכל.

ו-2.5% זה סך כל עולי אתיופיה מכל העובדים.

שליש מהעולים.

אבל אני גם רוצה להבדיל שיש כאן סוגיה שאולי כדאי לחשוב עליה, בעצם שתי סוגיות. אחת, ההבדל בין שירות ישיר, ששם מאד נדרש הנושא של השפה ואנחנו רואים. היה לנו דיון קודם על קושי מאד עצום למצוא היום אנשי מקצוע דוברי צרפתית. זה מכשול מאד גדל ואולי צריך - - -

את מתכוונת עובדים סוציאליים?

תשמע, בכלל. אנשים שייכנסו למערכת שהם דוברי-. אולי עורכי דין, אולי כלכלנים, אתה יודע, יש עוד מקצועות במערכות הממשלתיות. אני חושבת שאולי כדי לחדד את הנקודה גם לגלים השונים ולשפות היותר קשות. אולי לתת להם איזו שהיא דרך של תמרוץ. אולי לבוא ולהגיד תהיה תוספת של תקנים, אבל הם יהיו צבועים לשפות מסוימות מארצות מסוימות. אני מעלה את זה כסוגיה, כי זה קשה.

זה בלתי ניתן לעשות לדעתי.

למחשבה. אני חושבת שצריך להדגיש - - -

היום במעון אחד צריך עולה חדש ומחר הוא לא צריך.

תראה, אני חושבת שהיום יש שירותים של צריכת - - -

אז תיתן לו קביעות ואתה אחר כך לא יכול להעביר אותו. מה תעשה בדיוק? לא?

תראה, העלייה נמשכת.

כן, אבל לא בטוח שבמעון הזה תצטרך. יש פה ועדי עובדי, יש פה סיפור שאתה לא תצא ממנו.

אני חושבת שזה שווה חשיבה ואולי מה שנקרא גיוון בצורת מתן השירות. לא היו צריך בצורה ישירה של אדם נמצא על ידך. אולי באמצעות טלפון, אולי באמצעות סקייפ. אתה יודע, יש היום כל מיני שירותים שונים שניתן לתת אותם גם לאנשי קצה באזורים שהם אפילו פריפריאליים. לתת שירות למישהו שנמצא בעוטף עזה מירושלים, אתה יכול היום גם באמצעות טלפון או סקייפ. למחשבה לגבי המחוקקים.

אני חושבת שצריך לשים לב למכרזים. היום המדינה קונה המון שירותים ובמכרזים יכול להיות שצריך לבקש את מצבת כוח האדם והגיוון שקיים בה. כי גם זאת דרך למתן שירותים ואפשרות לאנשים להיכנס לשירות הציבורי או השירות העקיף, לא הישיר.

אנחנו לא מבקשים כרגע הצעות לייעול, אנחנו כרגע רוצים את הנתונים.

אמרתי, זה מה יש.

הסוגיות שאת מדברת עליהן הן נושא לדיון מאד חשוב, אבל לא כרגע. קודם אנחנו רוצים לראות את התמונה. אנחנו מבינים שמתוך סך הכל עובדים יש 2.5% עובדים שהם עולי אתיופיה מסך כל העליות ועוד 4% עולים אחרים, סך הכל בערך 6%. זה הנתון. עכשיו אנחנו מבקשים את הפילוח לפי מה שביקשנו.

כן, הבנתי.

זה מה שרלבנטי.

גם באיזה מקצוע הם.

תנסחו את השאלות, שלא נתבלבל.

הרי מה שאת מעלה אין לזה סוף, כי לכל משרד יש ההיבטים משלו, את הנושאים המקצועיים משלו, האם לתת שירות בשפה פה או לא. אנחנו כרגע לא מדברים על הסוגיה של לתת שירות בשפת האם. אנחנו כרגע מדברים על קליטת העולים, האם הם מתחברים פה בשפה או לא מתחברים, כרגע זה פחות רלבנטי. אנחנו רוצים לראות את הקליטה של העולים. זה שצריך לתת שירות בשפה כזאת או אחרת, זו סוגיה חשובה כאין כמותה, אבל כרגע לא בדיון. לכן אנחנו נדון כנראה במסגרת אחרת על הסוגיות האלה.

כן, אנחנו נדון על זה. אסתר, יש לך שאלה.

כן, ודווקא אני חושבת שזה מאד נפגש כמעט, הסוגיה הזאת של השפה. הרבה פעמים אומרים שהפסיכולוג לא יתקבל - - -

אני מסכים, זו סוגיה לדיון.

הוא לא מתקבל לעבודה והוא לא מתקבל להתמחות, בגלל שהרמה שלו בעברית היא נמוכה מדי. מצד שני אומרים לנו רגע, אבל יש לי עולים חדשים שסגורים בחדר עם ארבעה קירות לבנים ואף אחד לא מטפל בהם, אף אחד לא יכול לדבר איתם בשום שפה, ורגע, איפה הם נפגשים, והעולים החדשים הם כאן והם רק מבקשים לעשות התמחות. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות, ראייה מערכתית כוללת, לא נקודתית.

אסתר, הבנתי. מה שאת מעלה זה שאלה שאנחנו צריכים לדון. גם לפני שבוע דיברנו על זה וחסרים עובדים מקצועיים מול העולים החדשים כמו עובדים סוציאליים. אנחנו הולכים לקיים דיון מיוחד בנושא הזה, איך אנחנו מגייסים, מה צריך לעשות, איזה חסמים יש, למה עולים חדשים לא מתגייסים לכיוון הזה. על כל זה אנחנו נקיים דיון בקרוב, אבל אני רוצה להתמקד עכשיו בנתונים.

עוד שנייה. אנחנו ניתן דוגמא אפילו בדיון פה. מערך הכבאות לדוגמא, אין להם קשר לשפה, הם מכבים שריפות. הם צריכים לוחמים. במשטרה, בחלק מן המקרים, כלוחמים הם לא צריכים את השפה, הם צריכים חברה שיודעים. אותו דבר בצה"ל. השאלה עוד הפעם, איפה צריך את השפה ואיפה לא צריך, זה דיון מורכב יותר, לא לדיון פה, היא חשובה מאין כמוה. אנחנו גם מחוקקים חקיקות שונות בסוגית השפה ונגישות האנשים ברמת השפה – אם זה לעניין התרופות או לעניין הביטחון וכל הדברים האלה. גם אני חוקקתי את החוקים, אבל כרגע זה לא נושא לדיון, למרות שהוא חשוב. לא אמרנו שהוא לא חשוב.

יש משרדים שזה יותר חשוב, כמו לדוגמא משרד הפנים ומשרד הרווחה ומשרד הבריאות ויכול להיות אפילו משרד החינוך, אבל זה כרגע לא על שולחנה של הוועדה. אנחנו נדון בזה באופן רחב, אבל לא עכשיו. בבקשה, סליחה אדוני.

תודה. אני מבין שמשרד הביטחון לא בא עם נתונים. מישהו הגיע לפה?

הם גם יעבירו לוועדה נתונים לפי בקשת הוועדה.

אז תעבירו לנו בכתב.

אנחנו העברנו את הנתון, אבל לא על פי הפילוח משנת 2006.

אוקיי. תודה.

אני מציעה שתגדירו מפורשות עכשיו מה אנחנו מבקשים מהם.

אבל כמה אפשר להסביר?

כי הם לא הבינו.

בטח שהבינו. מישהו לא הבין מה ביקשנו?

לכן אנחנו אמרנו, מי שעלה משנת 2006 והלאה. אני חושב שזה 10 שנים וכך זה יהיה ברור.

שנייה, אני רוצה לחזור עוד הפעם על מה שאנחנו מבקשים. קודם כל, היום נתתם לנו נתון, כפי שהבנתם אותו. אנחנו רוצים את הנדון הזה משנות ה-90, מגל העלייה הגדול, כולל העולים מאתיופיה וכולל העולים מחבר העמים, כולל העולים מצרפת, כולל כולם. בסדר? זה אחד. שניים, אנחנו רוצים עשר שנים אחורה. זה שני הדברים החשובים ביותר, אלה הדברים.

אנחנו רוצים לראות כמה אנשים נקלטו ב-10 השנים אחורה גם, בכלל במערכת. האם הקליטה של העולים היא יחסית לאותה קליטה של הוותיקים.

כן. זה חשוב.

יש מבין, או שלחזור?

מי שנקלט ב-10 השנים האחרונות.

נכון.

זאת אומרת רגע, מי שנקלט בשנת 2006, אם הוא היה עולה אז, זה מה שאתה שואל?

לא. העלייה בשנת 2006 זו נקודת המוצא שלנו, כי אנחנו נמצאים היום - - -

מי שעלה בשנת 2006.

נכון.

משעלה משנת 2006 ועד שנת 2016 נקלט והיה עולה חדש.

נכון.

עולה חדש הוא 10 שנים בארץ.

לא, ואז אנחנו חוזרים לשנת 1996. עלה מ-2006.

לא, לא, מה שהוא אמר זה נכון, אנחנו רוצים לקבל תמונה כללית משנות ה-90, אוקיי? זה בסדר. כיוון שהתבלבלתם, אני רוצה להבהיר. מאפס עד 10 שנים, למרות שכתוב במסמך, אז אתם דיווחים לנו על אנשים שקיבלתם אותם נניח בשנות ה-80, כשהם היו עדיין מאפס עד 10 שנים. זה לא משה שאנחנו ביקשנו.

אבל ברשותך, לא זה הבלבול שלנו, הבלבול הוא אחר.

לא, לא, תני לי לסיים את זה כדי שזה יהיה ברור. ולכן אני אומר שאנחנו רוצים ב-10 השנים האחרונות, דהיינו עולה חדש שעלה בשנת 2006 הוא היום 10 שנים. אז אני רוצה לדעת לגבי העולים החדשים שעלו משנת 2006 עד עכשיו ושהם נקלטו במשרדי הממשלה. זה מענה לקריטריון שלנו, של 10 שנים.

כל אלה שעלו לפני ונקלטו בשנת 2006, זה בנתון השני שביקשנו.

בנתון הראשון. עכשיו זה ברור?

אבל למה שלא תנסחו את השאלות בצורה מסודרת? תשלחו לנו למשרדים, הכי טוב, הכי ברור.

נעביר לכם, בהחלט. נעביר לכתב בכתב. אתם תקבלו את זה.

יופי. זאת אומרת מי שנקלט בשנת 2007, לצורך העניין והוא היה רק 5 שנים בארץ, הוא לא בקטגוריה הזאת.

לא. הוא 11 שנים, אז הוא לא.

הוא נכנס בקטגוריה משנות ה-90.

הוא יופיע בשנות ה-90, אוקיי? כן, בבקשה.

אנחנו הפקנו את הנתונים לגבי כאלה שבאמת עלו משנת 2006 ועכשיו השאלה שלי היא צעד אחד קדימה לגבי למה אנחנו משווים את המספר הזה, וזו בעצם השאלה שאתם ביקשתם ממני להשלים, כמה התגייסו בסך הכל. אז אנחנו השלמנו את המספר. בסך הכל משנת 2006 גויסו לשורות הקבע 11,100 שוטרים. השאלה שלי היא, אם זה המספר שאני צריכה להשוות אליו. כי מתוכו חלקם הם ילידי ישראל.

סליחה רגע, אנחנו רוצים מהנתון הזה להפיק האם ב-10 השנים האלה אתם קלטתם מספיק עולים.

אז אני יודעת שקלטנו מתוך ה-11,000 - היו 9,300 ילידי ישראל, 1,800 ילידי חו"ל. יכול להיות שקלטנו והם היו עולים חדשים בשנת 2006, כי הם עלו בשנת 2000. יכול להיות גם שהם עלו קודם.

ואז יש לכם פה גם כן שני נתונים. נתון אחד אלה שעלו משנות ה-90. יכול להיות שהוא לא יליד ישראל, אבל עלה בשנות ה-60 בתור ילד וקלטתם אותו כעורך דין. לא יודע.

אז השאלה למה משווים?

עוד נתון, שיהיה ברור, ב-10 השנים האחרונות, נניח משנת 2006 עד עכשיו, אם קיבלתם 500 עובדים, אז כמה מהם זה עולים חדשים. לכן חשוב לנו גם הנתון של כלל העובדים במשרד וגם הנתון – ב-10 שנים כמה קיבלתם. כמה המשרד קיבל ומתוכם כמה זה עולים חדשים.

ויכול להיות שהם היו עולים חדשים והם לא עונים על התנאי שהם עלו בשנת 2006. כשגייסתי אותם בשנת 2006 – הם היו עולים חדשים. צריך להכניס את הנתון הזה.

אבל הבקשה היא לגבי שנת 2006.

לא, אבל למה אני משווה את זה? זה המספר המוחלט, אז למה הוא רוצה להשוות את זה?

לא, אבל הם לא 10 שנים.

למה להשוות את זה?

אנחנו מבקשים שני נתונים.

לכן הם יופיעו לך בחלק הראשון, של משנות ה-90. כי אם הוא עלה בשנת 2000 ואת קיבלת אותו בשנת 2006, אז הוא צריך להופיע בנתון של - - -

משנות ה-90.

בדיוק, זה היחס.

אנחנו רוצים לראות את הפרוגרסיה, אוקיי? אנחנו צריכים לסם.

יש לי הצעה בתור נציבות שירות המדינה, שיש לנו את כל הנתונים על משרדי הממשלה, אז אני מציע שאת הנתונים לגבי המשרדים תקבלו דרך נציבות שירות המדינה, בשביל שתהיה לנו אחידות בעניין ולא כל אחד יתבלבל.

אין לנו בעיה. לנו זה יהיה נוח. כי היו חלק שאמרו שלא לפי נציבות שירות המדינה.

לא, אני מדבר נתונים על משרדי הממשלה, על עובדי המדינה, שהם מוגדרים כעובדי מדינה.

אוקיי.

לגבי כוח אדם בהוראה נגיד, אני לא יכול לתת נתונים. על שב"ס, משטרה, אני לא יכול לתת נתונים. אז מה שאני מציע שמשרדים שאני כן יכול לתת עליהם את הנתונים, אני אתן, כדי למנוע בלבול בגרסאות שונות של נתונים.

נשמח. אני מסכים, אין לנו התנגדות. זו גם מה שהייתה הדרישה הראשונה שלנו, לפני שבוע. בדיון בשבוע שעבר נמסר לנו שלא כולם תחת נציבות שירות המדינה ולכן פנינו. מה שתחת נציבות שירות המדינה, אתם תציגו לנו. מי שלא נכלל, יציג לנו באופן פרטי.

אני מציע עוד דיוק אחד, למען הסדר הטוב, כי יש מקומות שבאמת יש תנועת כוח אדם אצלם, אז זה רק לגבי העובדים הקבועים. יש מקומות שיש בהם אוכלוסיות שמתחלפות – סטז'רים, סטודנטים, ממלאי מקום וכל מיני אוכלוסיות כאלה. שזה יהיה רק לגבי העובדים הקבועים.

אבל למה? מונים גם את הסטודנטים.

לא, לא, רגע. זה חשוב מאד. הנקודה חשובה מאד, תודה רבה לך על התרומה. זה מאד חשוב לנו. אנחנו לא מדברים על כאלה שנשלחו על ידי כוח אדם כמנקים או כשומרים או מתמחים.

יש מתמחים. יש סטודנטים. יש כל מיני.

זה לא כולל מתמחים, אלא עובדים קבועים. זה מה שאנחנו רוצים לדעת.

גם סטודנטים.

סטודנטים הם לא קבועים.

סטודנטים הם נתמכים.

יש סטודנטים ויש מתחמים. זה שתי קטגוריות.

אתם תגדירו.

יש גם סטודנטים שהם במשרות מסומנות.

חברים, אנחנו מדברים על מי שנקלט במערכת כעובד רגיל, בלי הערות כאלה ואחרות. לא כממלא מקום, לא כעובד זמני. אנחנו מדברים על עובדים קבועים שנכנסים למערכת. נקודה.

זה מה שאנחנו רוצים. יש מישהו מהשלטון המקומי?

לא, הם אמרו שהם לא קשורים.

אני אשמח להתייחס.

את מייצגת את השלטון המקומי?

אני מייצגת את צה"ל. אני מבינה שאתה לקראת סיכום.

צה"ל אמרו לנו שהם ישלחו את הנתונים.

לא, זה משרד הביטחון. היא מצה"ל.

אוקיי, הבנתי, בסדר. תציגי לנו.

טוב, שלום, שמי יעל, אני נציגת חטיבת התכנון של אגף כוח אדם בצה"ל. אני אגיד שבצה"ל הדברים הם קצת שונים, ראשית מכיוון שמדובר במקום שירות ולא במקום עבודה ושנית מכיוון שאנחנו מגייסים את כולם. בצה"ל נכון להיום - - -

לכן חשוב לנו לדעת מה אחוז העולים.

אז בצה"ל נכון להיום, בשנים האחרונות אנחנו מדברים על סדר גודל של 82% מקרב המשרתים שהם ילידי הארץ. היתר הם עולים ותיקים, עולים חדשים או יוצאי אתיופיה, על פי ההגדרות של יליד אתיופיה או אחד מהוריו נולד באתיופיה.

את מדברת על קבע?

אני מדברת על שירות חובה.

אנחנו מדברים על קבע. שירות חובה זה חובה.

נכון, לכן זה שונה.

עובדים קבועים.

אנחנו מדברים על אלה שמועסקים בצה"ל לא כחובה אלא כקבע, ופה אנחנו רוצים לדעת כמה עובדים עולים אנשי קבע נקלטים במערכת.

בדרך כלל יש הרבה במשמר הגבול.

ודווקא בצה"ל, חשוב לנו גם לראות האם הם מתקדמים בדירוג של דרגות ואיפה הם נמצאים.

אז חשוב לי כאן להגיד שיש כאן שני דברים שונים מהותית מיתר המקומות, א' שכאן הקליטה היא לא קליטה מבחוץ. זאת אומרת יש כאן התפתחות מתוך המערכת ויש כאן תהליך שבו אתה נקלט לשירות חובה, מוכיח את עצמך, מביא את עצמך לידי ביטוי ובהמשך הדרך מתקדם גם בדרגות הזוטרות, ובהמשך הדרך גם בדרגות הבכירות יותר. זה שינוי אחד.

דבר שונה נוסף זו העובדה שצה"ל לא כפוף לחוק ייצוג הולם ולכן הדברים כאן מן הסתם נראים אחרת וכמובן שיש כאן ניסיון לאורך הדרך להביא לידי ביטוי את כל האוכלוסיות. זה גם בא לידי ביטוי בתכניות שונות שגם הצגנו מספר פעמים בעבר, אבל במובן הזה יש - - -

לכן אנחנו מתייחסים לצה"ל כצבא העם והעם כולו נמצא שם. חשוב לנו לראות אם העולים משתלבים, גם אם החוק לא חל עליכם, כי חשוב לנו לראות אם חייל יכול להיות לוחם, האם הוא יכול להתברג בדרגים גבוהים יותר ולא רק בשלוש-ארבע שנים הראשונות שהוא משרת בצה"ל. זה מאד חשוב לנו, כי העולים באופן יחסי נמצאים שם מתוקף החוק באופן מאד ייצוגי ורחב, וחשוב לנו שהם גם יתקדמו, כוועדה.

כמובן ברור לנו כל הדברים שיכול להיות שהם בעייתיים בגלל הסיווג וכל הדברים האלה, אבל ברמת העיקרון, יש מקומות שזה פחות חשוב. לכן חשוב לנו לראות שהעולים הם מיוצגים בצה"ל במקומות, כפי שהם נקלטים בבקו"ם והם ממשיכים הלאה.

תודה. אני מסכם את הדיון. יש לך מה לומר? זהו. אנחנו נסכם את הדיון.

קודם כל אני מאד מודה לכם, משרדי הממשלה, על מה ששיתפתם אותנו.

קליטת עליה היא משימה לאומית של כולנו, של כולם. משימה הלאומית כולנו צריכים להתגייס ולעבוד בשיתוף פעולה ואנחנו לא מחפשים אשמים. אנחנו רק מחפשים דרך איך אנחנו יכולים לקדם את העולים ולחבק אותם לתוך המערכת התעסוקתית במדינת ישראל.

לכן חשוב לנו שתעזרו לנו כדי שמפה, מהכנסת, אנחנו נקדם חוקים והחלטות שיכולים גם לעזור להם, ואז כולנו ביחד נקדם את המשימה הלאומית שיש לנו. זה כל העניין.

לכן אני מבקש, את הבקשות שיש לנו אנחנו נעביר אליכם בכתב, שוב, מה בדיוק אנחנו מבקשים, ואנחנו מבקשים מכם את ההתגייסות לתת לנו את הנתונים בהקדם האפשרי.

תודה לכל המשתתפים, וכמובן תודה למנהלת הוועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.