הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 13:25

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

יעל גרמן

רויטל סויד

אוסאמה סעדי

טלי פלוסקוב

מיכל רוזין

יהודה גליק

אברהם נגוסה

רח"ט תביעות, המשרד לביטחון פנים - לילי באומהקר

היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים - יואל הדר

קמ"ד חקירות באח"מ, המשרד לביטחון פנים - יפעת כהן אזולאי

עוזרת ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים - איילת לוי

תובעת פלילית, המשרד לביטחון פנים - דקלה פוגל ברדה

ס' רח"ט תביעות, המשרד לביטחון פנים - רותי שטרית

סגנית סנגורית ציבורית, משרד המשפטים - חגית לרנאו

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

מתמחה, משרד המשפטים - מוחמד סעאדה

מתמחה, הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים - רביע אגבריה

פרקליט מחוז תל אביב פלילי, פרקליטות המדינה - שלמה למברגר

סגנית מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, פרקליטות המדינה - בת-אור כהנוביץ

מנהל מחלקה, פרקליטות המדינה - חיים ויסמונסקי

חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה - גיא לוריא

אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

אור שושני

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2016

צהריים טובים, אני מתנצל על האיחור, זה ממש לא אופייני לנו, פשוט הייתה ועדה חסויה. אני מקווה שאנחנו נספיק לקיים דיון רציני ואפילו אולי לסכם את הנושא.

אנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2016, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנשי הממלכה, בבקשה תסבירו את בקשתכם.

אני לא מרגישה ממלכה, אני אדבר בשם משרד המשפטים. אני יפעת רווה, ממשרד המשפטים.

הצעת החוק הזאת באה להפוך להוראה קבועה חקיקה שהייתה במשך שנים רבות הוראת שעה, תוך שינויים שעשינו במהלך השנים. אם לחזור אחורה, החקיקה הסדירה את הנושא של חלוקת תיקים בין המשטרה לבין התביעה המשטרתית, שלפני הרבה שנים זה היה חלוקה לפי פשע ועוון. אלא שהרבה פעמים החלוקה לפי פשע ועוון לא מתאימה, כי היא לא תמיד משקפת את המורכבות של העבירה, את ההתאמה שלה ואת הקשר בינה לבין מי שיטפל בה ויגיש כתבי אישום בגינה.

כפי שידוע לוועדה הזאת, היו תקופות שבהן הייתה בדיקה של האפשרות לאחד את הגופים, אבל בסופו של דבר זה לא יצא לפועל אלא נשאר כדבר לא מעשי. כן עשו ניסיונות אחרים לעשות חלוקה שהיא יותר מתאימה – וזאת החלוקה שהגענו אליה בפעם הקודמת.

בפעם הקודמת שהגענו לוועדה הזאת התבקשנו על ידי הוועדה לעדכן את הנושא של פיקוח על תובעים, וגם העברנו אליכם מסמך כתוב שהועבר אלינו מהפרקליטות וגם ביקשנו מנציגי הפרקליטות להציג את זה. אז אני מציעה לפתוח בדבר הזה ואחרי זה להיכנס לנושא של הדיון הזה ועוד כמה תיקונים שיש בו, למשל איזושהי חלוקה שנוספה ברגע האחרון ונציג אותה בפני הוועדה.

אז את מעדיפה קודם כול לדבר על הנושא הזה, עוד לפני שאת רוצה להגיד לנו מה יהיה קו החלוקה בין התביעה המשטרתית לפרקליטות?

קו החלוקה, בגדול, ברובו הוא כפי שהיה עד עכשיו - - -

כלומר עוון ופשע?

לא, יש פירוט מאוד מפורט בתוספת - - -

פירוט זה לא קו חלוקה, אלא איפה כל אחד יהיה. אני שואל מה החתך, מה ההיגיון בחלוקה.

יש כאן כלל אצבע ויש לו חריגים. כלל האצבע הוא עדיין שפשע הולך לפרקליטות ועוון הולך לתביעה המשטרתית, אבל היום בחוק סדר הדין הפלילי, בהוראת שעה, יש שלושה נושאים - - -

שני נושאים שהוחרגו - - -

שנייה. יש שלוש תוספות. תוספת אחת קובעת רשימה של עבירות עוון שילכו לפרקליטות, שזה חריג מהכלל.

שהם קשורים בעיקר לשוטרים?

לא, לא, שנייה, תכף, נשים בצד את הסיפור של השוטר.

אני אסביר שוב. כלל האצבע הוא שפשע הולך לפרקליטות ועוון וחטא הולך לתביעה המשטרתית. הוראת השעה בתוספת הראשונה א' לחסד"פ קובעת בעצם שלוש רשימות. רשימה אחת היא רשימה של עבירות עוון שילכו לפרקליטות כנגד כלל האצבע. הרשימה השנייה היא רשימה של עבירות פשע שילכו לתביעה המשטרתית, גם כנגד כלל האצבע. והרשימה השלישית, שהיא יחסית מצומצמת, בה יש סמכות לפרקליט מחוז להחליט, מסיבות מסוימות, אם להעביר משהו שאמור להיות בטיפול הפרקליטות, לתביעה המשטרתית. מדובר על עבירה אחת שאני כרגע לא זוכר - - -

עבירות בנשק.

נשק, והנקודה השנייה היא עבירות כרוכות, עבירות שיש בהן מצב שבו יש עבירה אחת שהיא דומיננטית, שהיא עבירה שבטיפול התביעה המשטרתית ולצדה יש עבירות נלוות וכרוכות לה שאין היגיון וטעם להפריד ביניהן ולהעביר אחת לפה והשנייה לשם.

זה מה שיש היום בהוראת השעה. מה שמונח על שולחן הוועדה עכשיו, לפחות בנוסח הכחול, מבקש לעשות שני דברים. דבר ראשון, להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, ודבר שני, לבטל שתי חובות דיווח שהוטלו על הממשלה: חובת דיווח אחת נוגעת לשאלת הסמכות, היקף ההסמכה שהיועץ המשפטי לממשלה מסמיך שוטרים; והנקודה השנייה זה סביב העבירות הכרוכות בנושא של עבירת תקיפת שוטר. אני מזכיר את ההיגיון שמאחורי שתי חובות הדיווח האלה:

הנקודה הראשונה הייתה חשש שהובע בוועדה כבר בשעת חקיקת הוראת השעה, חשש שבעצם... היה פה גם ויכוח איך לקרוא את סעיף 12, האם ליועץ המשפטי יש סמכות או אין סמכות להסמיך שוטרים. בכל אופן, נקבע שכן, אבל כדי למנוע מצב שבו בעצם היכולת של היועץ המשפטי להסמיך שוטרים לשמש כתובעים תעקוף בעצם את כל החלוקה הברורה שהכנסת עושה, נקבעה חובת דיווח שמטרתה היא לפקח ולראות כל שנה מה היקף השימוש שהיועץ עושה בסמכות הזאת. מבחינה מקצועית אנחנו כייעוץ משפטי מתנגדים להצעה הממשלתית להוריד את חובת הדיווח הזאת, כי אז בעצם החשש שהבענו והוועדה אימצה, חוזר ביתר שאת.

הנקודה השנייה, לגבי חובת הדיווח השנייה שאותה מוצע להוריד, היא לעניין הנושא של תקיפות שוטרים. אני מזכיר שהיום יש שתי עבירות, 273 ו-274, כאשר אחת היא עוון ואחת היא פשע. ככלל, התפיסה הבסיסית היא שהעבירות הלאה צריכות להיות בטיפול של הפרקליטות, בדיוק מאותו היגיון שהוקם מח"ש, בגלל החשש מטיפול של שוטרים בדברים שקשורים לחברים שלהם, הן כקורבנות והן כנאשמים. זה חשש מובנה וחשש ידוע, ולכן התפיסה הבסיסית של המחוקק הייתה שהדברים האלה צריכים להיות בטיפול של הפרקליטות. בדיון שהתקיים בפעם הקודמת, לפני כשנתיים, הייעוץ המשפטי הפיץ את הקושי שהדברים האלה מעוררים, כי מסתבר שבלא מעט מקרים העבירות של תקיפת שוטר הן בעצם עבירות נלוות ועבירות כרוכות לאירועים אחרים, שהרי ברוב המקרים אדם לא קם בבוקר והולך לתקוף שוטר אלא בדרך כלל זה נלווה לאירוע אחר שבו אותו אדם מואשם. והתוצאה של זה היא שבעצם לא מעט תיקים של תקיפת שוטר הולכים לתביעה המשטרתית, כנגד הכוונה של המחוקק. בדיון הקודם שהיה פה ישב פה פרקליט המחוז, עו"ד למברגר, ותיאר לנו בצבעים קודרים מה יקרה אם הוועדה תחליט למנוע את האפשרות של הכריכה הזאת ולהעביר את הכול בצורה חדה לפרקליטות, ולכן כסוג של פשרה שהציע יו"ר הוועדה הקודם ז"ל הייתה חובת דיווח, כדי שהכנסת תוכל להמשיך ולעקוב אחרי זה. אני חייב לציין שהנתונים שנמסרו לוועדה בשנתיים האחרונות לא כל כך מעודדים, אבל ודאי שגם פה אנחנו כייעוץ משפטי מתנגדים להורדת חובת הדיווח הזאת, כדי שהוועדה והכנסת יוכלו להמשיך לפקח על הנקודה הזאת.

יש סוגיה שלישית שלפחות לידיעתי הובאה הבוקר, שבנוסף על שני האלמנטים האלה, של הפיכת הוראת השעה להוראת קבע וההצעה לבטל את חובות הדיווח, מה שהיה בהצעת החוק הממשלתית, גם הוצע ברשימת העבירות להעבירה עבירה אחת לטיפולה של הפרקליטות ולהבהיר משהו בהקשר של עבירות הסמים. אבל זה הגיע נכון להבוקר.

נקודה אחרונה. כמו שאמרה יפעת, אחת הסוגיות שעלו במהלך הדיונים הייתה השאלה של מוסמכי היועץ, כלומר, כל מי שהיועץ מסמיך במשרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, לפעמים גם מיקור חוץ של גורמים פרטיים – מה עושים עם הפיקוח עליהם.

בואו נתחיל אחד לאחד. אמנם הדיון הוא רק להוריד את הוראת השעה ולהפוך את זה לקבע, אבל אם כבר הופכים לקבע אז בואו נדון בדברים. הקו המפריד, בגדול, עוד לפני שנכנסים לחריגים, בין הפרקליטות לבין התביעה המשטרתית, נשאר עדיין הנושא של עוון ופשע?

זה הכלל. יש לו הרבה מאוד חריגים ברשימות, אבל - - -

אמרתי. היוצאים מהכלל שאני מבין נמצאים בשני מקרים, ותגידי לי אם יש דברים נוספים. מקרה אחד שאני מבין, זה במידה שיש טענות על תקיפת שוטר, אז בוודאי שזה לא בתביעה המשטרתית, בגלל אחוות לוחמים כמו שאומרים. במקרה כזה סביר שהפרקליטות תדון בזה, גם אם זה נקרא עוון.

המקרה השני זה שהפרקליטות מעבירה מה שקשור לפשע לתביעה המשטרתית. באיזה מקרה זה קורה?

לא, קודם כול אתקן את הראשון. יש 73 פריטים של עבירות בחלק א' בתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי, אני יכולה להקריא כמה, אבל כדי לא להלאות את הוועדה - - -

מה המשותף להם? הם עוון? פשע?

הם עוונות בטיפול הפרקליטות - - -

עוונות שאת רוצה להעביר אותם לפרקליטות?

לא, לא, הם נמצאים כרגע. זה המצב הנוכחי. עכשיו, המשותף להם הוא למשל שחלק מהם זה דברים מאוד רגישים, למשל נושאים של גזענות, אלימות, המרדה, פגיעה בדגל - - -

עניינים של חופש הביטוי.

זה יכול להיות חופש הביטוי, זה יכול להיות עבירות מין מסוימות. כל מיני דברים שמהרבה מאוד סיבות שונות יש בהם רגישות מיוחדת ולכן הוחלט להעביר אותם ושהפרקליטות היא זאת שתטפל בהם.

זאת אומרת שאנחנו יוצאים מתוך הנחה שבפרקליטות קיימת רגישות יתר לעומת מה שיש במשטרה.

ויש רשימה של פשעים שאנחנו מטפלים בהם.

רגע, אנחנו כרגע מדברים על הצד האחד.

המשטרה עובדת בעומס רב וחלק מהעניין זה באמת בדיקה פרטנית של תיקים. לפעמים זה תיקים מורכבים יותר, כל מיני תיקים של מרמה, שאמנם העונש עליהם יותר נמוך, אבל המורכבות של התיק היא יותר גדולה והוחלט שזה יותר מתאים למערכת של הפרקליטות. זה המצב הקיים היום ואנחנו לא מציעים לשנות את זה.

וזה מקובל גם על הפרקליטות וגם על התביעה המשטרתית?

כן, זה משקף את המצב הקיים כרגע.

וזה מקובל? כי הרי יכול להיות שיבוא צד אחד ויגיד - - -

אנחנו באמת ניכנס לכמה דברים פרטניים שלא היו מקובלים והוחלט בוועדת שרים שהייתה לפני שבוע וחצי שאנחנו צריכים לסכם אותם עד הדיון הזה; ובאמת נעשו מאמצים עד הרגע האחרון ואנחנו נציג את זה.

יפעת, אבל יוצא כאילו התביעות המשטרתיות עושות רק עבירות עוון. ממש לא.

לא, לא, לילי, אמרתי שישנה גם קבוצה של פשע שעוברת מהפרקליטות - - -

הוא לא עובר, הוא מראש מגיע אלינו.

אני מבטיחה שאני אגיד הכול, רק תנו לי לסיים, זה לא יהיה ארוך.

הסוג השני הגדול זה עבירות פשע שמראש נמצאות בטיפול התביעה המשטרתית, כמו שנאמר עכשיו. אני אתן כמה דוגאמות - - -

יש איזה קו מנחה לדוגמאות או שזה מקרים בודדים?

הוחלט עליהן באופן פרטני - - -

אבל תמיד צריך להיות קו כלשהו. קודם דיברתם על רגישות למעלה.

אלה יכולים להיות דברים שלמרות שהענישה חמורה, מבחינה עובדתית המורכבות יותר פשוטה או הערך פחות, למשל גניבה בידי עובד עד סכום מסוים, או למשל נושא של סכינים ומכירת אגרופנים וכל מיני דברים כאלה, שהענישה על זה היא מאוד חמורה, כי המחוקק רואה את זה בחומרה, אבל מבחינת המורכבות הוחלט שאפשר שהתביעה המשטרתית תטפל בהן. גם בעבירות סמים, שתכף נפרט את השינוי לגביהן, יש הפרדה בין הכמויות. יש גם עבירות תעבורה מסוימות שאין סיבה שהתביעה המשטרתית לא תטפל בהן.

אלה שתי הקבוצות הגדולות, וגם בנושא של סמים ושל עוד עבירה שתכף נפרט עליה, היה רצון לשינוי, הגיעו לאיזשהו סיכום ואנחנו תכף נציג את זה.

מי יציג את זה?

אני, חיים ויסמונסקי, מהפרקליטות.

אני חייב לומר שוב שהדברים הובאו לידיעתי רק הבוקר ולי אין שום כלים להתמודד עם דברים שמובאים אליי רגע לפני הדיון.

אבל אלה שינויים מינוריים.

יכול להיות, אבל אנחנו צריכים לבדוק אותם.

בוא נשמע. אם הדברים יעשו שכל אז זה בסדר, ואם לא - - -

רק למען הסדר, אנחנו רצינו להעביר את זה בתיקון נפרד, אבל ועדת שרים החליטה שזה יובא לכאן, וזאת הסיבה לכך שזה באמת מובא ברגע האחרון.

בעצם אנחנו מדברים על שני תיקוני גבול, כך אנחנו מכנים את זה, שהם תיקונים מוסכמים בין חטיבת התביעות במשטרה לבין הפרקליטות. התיקון הראשון הוא בעבירות המין. הפרקליטות לוקחת אליה את עבירות המעשה המגונה בפומבי, שנכון למצב החוקי דהיום הן מוחרגות מגדר עבירות המין שבטיפול הפרקליטות. זאת אומרת, מעשה מגונה בפומבי מטופל כרגע בתביעה המשטרתית, וזה יעבור לפרקליטות. מדובר בסדר גודל של 140 תיקים בשנה. הסיבה שלקחנו את זה אלינו היא שהקבוצה של עברייני המין, סברנו שנכון שכולה תטופל על ידי פרקליטים מיומנים. יש לזה גם השלכות לאחר מעשה, למשל, בפיקוח על עברייני מין לאחר גזר הדין, שהוא נושא שבאחריות הפרקליטות. ולכן סברנו שראוי לקבץ את הכול ביחד. זה הגיע פנימית גם מהתביעות וגם מהפרקליטות.

הדבר השני, מהעבר השני של המתרס, הוא תיקון גבול קטן בתחום הסמים, מה שנחשב סמי פיצוציות, כלומר, הסמים שלא הופיעו במקור בפקודת הסמים אלא נוספו בשלבים מאוחרים יותר. כאשר התצורה של הסם היא בתצורת חומר צמחי, הכמות שבה זה הולך לתביעות נכון להיום היא חמישה ק"ג, וזה יעלה לעשרה ק"ג. רק לסבר את האוזן, בחשיש ובמריחואנה היום הכמות היא 25 ק"ג, כך שזה עדיין פחות מחשיש ומריחואנה, אבל הכמות עלתה קצת, כדי להתקרב למה שמקובל בחומרים צמחיים.

והשינוי השני הוא שב-אל-אס-די עם השנים תצורת הצריכה היא כבר לא בבולים, או "יחידות צריכה" בשפת המחוקק, אלא גם בתצורה של נוזל. בעצם הסבירו לנו שבאים למסיבות ומטפטפים על הלשון עם טפי. כך שהתצורה הנוזלית לא מאופיינת ביחידות צריכה, ולכן היה צריך להחליט האם עשרה ליטר למשל יהיה בתביעות כי למעשה זו יחידת צריכה אחרת. אז קבענו 60 מ"ל, אחרי התייעצות עם אנשי מז"פ. 60 מ"ל זה סדר גודל של כ-200 יחידות צריכה. כלומר, אם זה בא בתצורה נוזלית אז מעל 60 מ"ל זה בפרקליטות, ומתחת זה בתביעות. והיום זה לא מופיע בכלל.

חיים, בנוסח שנמסר לי, האם פריט 22 לתוספת אמור להחליף את פריט 22 הנוכחי?

כן, הוא אמור להחליף את פריט 22 הנוכחי.

לא התאפשר לי לבדוק את זה לפני כן, אבל יכול להיות שיש פה עוד הבדלים מעבר למה שאמרת.

מה שקרה זה שהניסוח היום הוא ניסוח שפונה לתוספת לפקודת הסמים. אלא שבחלק מהמקרים, במקום להגיד את המילה "בתוספת" נכון יותר להגיד את המילה "הרואין" כדי לא לסבך. זה פשוט נועד לפשט. זאת אומרת, אפשר להמשיך להפנות לתוספת א', סימן ב' וכולי וכולי, אבל בדקנו את עצמנו וסברנו שפשוט נכון להשתמש בניסוח שבני אדם מבינים. אם אנחנו, משפטנים שעוסקים בנושא הזה, כל פעם מחדש היינו צריכים לבדוק את הדברים האלה ולטעות בזה ולהתבלבל בזה - - -

למרות שזה מעורבב, כי בפסקה (א) ו-(ב) אתם כותבים סמים ספציפיים וב-(ד) אתם כן מפנים - - -

נכון. מה שקורה זה שיש סמים שיש להם נגזרות כימיות. בסמים האלה נשארנו עם ההפניה המסובכת, כי אחרת פשוט היינו צריכים להעתיק את הכול. אבל בסמים שבהם אין נגזרות כימיות, כמו הרואין וקוקאין, אז בחרנו מבחינה ניסוחית לקרוא לזה בשם ולא בהפניה. אלה בעצם כל השינויים.

תודה. רצינו לקבל הסברים על שני דברים שקשורים לדיווח. תתחילו בעניין היועץ המשפטי לממשלה, ההתערבות שלו במשטרה והתובעים. דבר שני, תסבירו את כל אותם מי שרשאים מבחינת המדינה, כלומר, יש להם אישור מהיועץ המקומי, אפילו כאלה ברשויות המקומיות - - -

הסמכה.

השאלה שאנחנו רוצים להבין זה מי מפקח עליהם. כי במערכת עצמה יש מערכת מאורגנת: יש ממשלה, יש פרקליט המדינה, יש פרקליטים וכולי. אבל מי מסתכל בודק איך אותם מייצגים אחרים עובדים, אלה שיש להם הסמכה מהיועץ המשפטי. האם יש פיקוח עליהם? גם על זה נרצה לשמוע קצת.

השאלה מכוונת לגבי ההסמכה של השוטרים או ההסמכה של כלל התובעים?

אני בת-אור כהנוביץ, מהמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. אני אתחיל מהחלק הכללי שעלה בדיון הקודם, של כל ההסמכות של התובעים שפועלים מחוץ לפרקליטות והמשטרה. בעצם הוועדה עודכנה על דוח שרית דנה, שאומץ בשעתו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ונעשתה עבודת מטה מאוד מקיפה במשרד המשפטים, שבה ישב צוות יישום, אסף את הנתונים, בדק אפשרויות שונות, ולמעשה אנחנו עומדים כבר בפתח של הפעלת מחלקה חדשה. היא תהיה בנויה על הבסיס של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. היום בפרקליטות יש מחלקה שאמונה על הנחיית 200 תובעים בתחום התכנון והבנייה, ועל בסיס העבודה שלה היועץ המשפטי לממשלה קיבל החלטה. השם של המחלקה הזאת ישונה והוא יהיה מעתה "המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה", והיא תקבל לאחריותה את כל נושא ההנחיה, הפיקוח וההסמכה של כל התובעים החיצוניים.

כמה אנשים זה בערך?

היום המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין מונה שמונה פרקליטים, שלושה מתמחים וצוות מינהלי. אנחנו מדברים על תוספת בשלב הראשון של צוות הקמה של חמישה תקנים – שלושה פרקליטים נוספים, מתמחה ואיש מינהלה. אבל בסופו של דבר מבחינת האיוש המלא - - -

בכמה תובעים מדובר?

אני התכוונתי לשאול כמה תובעים.

באיוש המלא היחידה אמורה למנות 15 תקנים של עובדים, והם אמורים לפקח. אנחנו מדברים היום על כ-900 תובעים סך הכול, בחלוקה הבאה: 200 תובעים בתחום התכנון והבנייה, עוד כ-300 תובעים של הרשויות המקומיות שהם לא של תכנון ובנייה, זאת אומרת, תובעים עירוניים, רישוי עסקים, חוקי עזר וכן הלאה, ועוד כ-400 תובעים של משרדי הממשלה, תאגידים סטטוטוריים, וגם תובעים פנימיים, חלקם עובדי מדינה וחלקם תובעים חיצוניים. זאת קבוצת היעד שמדובר בה.

מבחינת המטרות והתפקידים, המחלקה הזאת תעסוק קודם כול בהתוויה של תהליך ההסמכה עצמו. היום כל אחד מהגופים עושה מיון, גיוס והסמכה בצורה שונה, והמחלקה תעסוק בהכשרה של אותם תובעים, קודם כול בהיבט של ההכשרה הפלילית, כשעל בסיס זה תהיה הכשרה מודולרית לכל אחד על פי החוקים ותחומי הידע שהוא עוסק בהם. אין כוונה להחליף את מוקדי הידע הספציפיים של הגורמים שבהם הם עובדים. זאת אומרת, משרדי הממשלה השונים או גורמי ידע אחרים. אלא הכוונה היא ליצור האחדה באופן הפעולה של אותם תובעים, לקבל תמונה רחבה ואפשרות פיקוח על העבודה שלהם, כשבסופו של דבר עם האיוש המלא של היחידה יהיה גם פיקוח שוטף ומלא על עבודת התובעים הללו.

מתי להערכתך זה יקום?

זה עניין של שבועות. כרגע מנהל המחלקה הקודם פרש ואנחנו ממתינים למינוי בחירה של מנהל חדש למחלקה, ומיד לאחר מכן יפורסמו המכרזים לתקנים החדשים, והכוונה היא להתחיל לפעול בחודשים הקרובים.

לחלק השני, המינוי של התובעים המשטרתיים, שהיועץ המשפטי שלח את ידו לתוך המשטרה, מה שנקרא.

היושב-ראש שואל לגבי ההצעה שלכם לבטל את חובת הדיווח על הנושא הזה.

אולי אפשר קודם להציע שנסיים את החלק המהותי, כלומר, השאלה של הכריכה של תקיפת שוטר וכולי?

מה שאתה רוצה.

אנחנו שוחחנו עם היועץ המשפטי של הוועדה הבוקר וגם הייתה איזושהי העברת מסרים לפני הדיון ואנחנו מבינים את עמדת הוועדה. אנחנו סברנו שהנושא של דיווח במקור הוא מתאים יותר להוראת שעה, שבסופה רוצים לראות האם באמת יש טעם והצדקה להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. סברנו שזו המהות של עניין הדיווח. אלא שלאחר מכן הבנו שמכיוון שישנן הערות לגבי הנושא של כריכת התיקים של תקיפת שוטרים ולגבי הנושא של הסמכת היועץ, הכנסת רוצה להמשיך לפקח על הרשות המבצעת, על משרד המשפטים, ולכן היא רוצה את חובת הדיווח. לאחר מכן סברנו שאולי אפשר להציע מודל שמופיע בחוקים אחרים, שבו הדיווח הוא לפרק זמן מסוים ותמיד אפשר להחליט אחר כך אד-הוק לזמן דיון שבו נמציא את הדוח. פשוט סברנו שאם עכשיו נקבע דיווח מכאן ועוד עולם, יכול להיות שוועדת החוקה של עוד חמש שנים לא תתעניין בנושא הזה או יכול להיות שיהיו מנגנוני בקרה שונים.

זה המישור של הטיעונים שלנו, כלומר, אין פה איזו התנגדות מבחינה מהותית.

אתה היית רוצה להתלות את... הוראת השעה לגבי הדיווח – אפשר. אבל אם אתם רוצים לקבל קבע על החוק, למה שלא יהיה קבע על הדיווח?

לכן אני אומר שאין פה התנגדות ברמה העקרונית. כלומר, אם הכנסת אומרת שהיא רוצה - - -

רק הצעתם לעזור לנו לחסוך זמן.

לא, אנחנו סברנו שאם הכנסת מאשרת להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, אז הדיווח, שמטרתו היא ללוות את התהליך של הוראת השעה - - -

אני אסביר לך למה. בדרך כלל בדיווח יש שתי מטרות – המטרה שאמרת, באמת לראות שהעסק עובד. אבל יש גם מטרה סמויה. המטרה הסמויה היא שכשאתה יודע שאתה צריך לדווח אז אתה משתדל לפעול בהתאם. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לוודא שזה ימשיך להיות בסדר גם אחרי שאני מוריד את הוראת השעה, הרי שברגע שיש דיווח זה מדרבן שהכול יהיה יותר בסדר. לכן יש טעם גדול שיהיה דיווח, ואני מניח שזה לא קשה ובין כה וכה הדברים מאורגנים ומסודרים אצלכם. אז מה הבעיה שיהיה דיווח?

אז אני אומר שלאחר שהדברים האלה הובהרו לנו הבוקר בשיחה, אנחנו מבינים שזו התכלית הנוספת, ומכיוון שאין איזה טעם עקרוני למעט נטל מסוים שכרוך בדבר הזה, אז אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את המשך חובת הדיווח, שבהיבטים של הפרקליטות זה לגבי הכריכה; ולגבי הַסְמָכות היועץ זה לשכת היועץ המשפטי לממשלה או גורם אחר שקשור ליועץ. ולכן אם הוועדה סבורה שזה צורך חשוב, אנחנו לא מתנגדים.

אנחנו שמחים. ועכשיו לנושא עצמו. בבקשה. זה ברור למה אתם רוצים שנוריד את הוראת השעה: הרי אם זה הולך טוב וכולי, זה בסדר.

אבל עדיין זה שינוי מדיניות. הם אמנם עשו זיגזג - - -

אנחנו נדבר עכשיו על הזיגזג. מאחר שהדיווחים בסדר וכולם מרוצים, אין לנו סיבה סתם למשוך אותם ולהגיד "הוראת שעה". בהתחלה אתה אומר "הוראת שעה" כדי לראות איך זה הולך, אבל אם זה זורם - - -

עם חובת דיווח?

בוודאי שעם חובת דיווח.

אז ההסתייגות שלי ירדה.

יש לך ארבע הסתייגויות ושתיים מתוכן ירדו.

הבעיה היא שיש כאן איזה זיגזג נוסף שאותו היינו רוצים להבין.

אז באמת המערכות נמצאות כל הזמן בשיח בדברים האלה. כמו שאמרתי קודם, היה שיח בנושא הזה, לא רצינו לעכב את החוק הזה ונאמר לנו שאנחנו צריכים לסגור את העניין הזה עכשיו, עוד לפני ההוראה הקבועה, וזה מה שחיים הציג לפניכם, גם בנושא של הסמים וגם בנושא של מעשה מגונה בפומבי. אז בכפוף להצעות השינוי האלה, אנחנו מציעים להפוך את ההוראה להוראה קבועה, כאשר חובת הדיווח נשארת.

בעצם המשמעות היא שאת הצעת הממשלה לבטל את חובת הדיווח הוועדה לא מאמצת, ואז נשארים בעצם שני תיקונים. תיקון אחד שהופך את זה מהוראת שעה להוראת קבע, והתיקון שהוצג עכשיו לגבי שני השינויים בעבירות. זה בעצם מה שנותר כרגע על שולחן הוועדה.

זה הכול.

יש לי הערה כללית. אתם יודעים שהוראת השעה מסתיימת בדצמבר, אז למה באתם כל כך מאוחר? למה זה תמיד בא בלחץ?

ההערה של אדוני מוצדקת בהחלט. אנחנו ניסינו לסגור את הדברים כבר לפני חצי שנה, רצינו לבוא עם דבר מוסכם. אלא שלא היו הסכמות. זה לא סוד, זה נמצא על השולחן, והשיח היה אפילו הבוקר. במשך הרבה זמן לא היו הסכמות וזה הדבר שעיכב את זה, כאשר גם שרת המשפטים ביקשה שעד שאין הסכמות עם המשרד לביטחון פנים אנחנו לא נקדם את הדבר הזה, ובצדק. אנחנו כמובן היינו מעדיפים להגיע הרבה קודם.

זאת אומרת שהמשרד לביטחון פנים התנגד לזה ובסוף הוא נכנע?

לא, לא. לא היו הסכמות, ורק ממש לאחרונה הגיעו ל... אפילו עד שבוע שעבר, כשהיינו בוועדת שרים, לא הגיעו להסכמות, אבל ועדת שרים הודיעה שאחרת הם לא מעבירים את החוק הזה, כך שבסופו של דבר איכשהו המערכות כן הגיעו לזה. כמובן שמבחינתנו אידיאלי לבוא הרבה קודם, זה היה יותר נוח לכולם.

בואו נדבר על שני המקרים. תעלי עוד פעם את המקרה הראשון.

תיקון אחד הוא בנושא של החלוקה בענייני סמים, פרט 22 לחלק ב', שבו מוסדרים - - -

היושב-ראש, אני מתנצלת אבל מתחילה עכשיו ישיבת סיעה ואסור לי לאחר. אני הגשתי הסתייגויות והשאלה אם אנחנו מצביעים עליהן.

בעצם אחת יורדת ונשארו שלוש.

כן. יהיו הצבעות היום?

בטח, אין ברירה, זה נגמר. אבל אני רוצה כמה דקות לשמוע את ההסברים שלהם. אם את רוצה אני מוכן להעלות את ההסתייגות שלך למרות שלא תהיי.

אני מאוד אשמח, תודה. אני בעד החוק, אבל יש לי למעשה שתי הסתייגויות עקרוניות, אחת שכבר קיבלה ועוד אחת לכשנדון בנושא של האיחוד בכל כמה שנים; לא להוריד את האיחוד מהפרק.

אוקיי. יפעת, בבקשה.

אחד זה הנושא של סמים. זה נמצא בפרט 22 לחלק ב' - - -

זה בגלל שהסמים משתכללים והולכים?

אולי תתארו את המצב הקיים? אני אגיד את זה בקצרה. לפי פרט 22 לחלק ב' בתוספת, יש עבירות סמים מסוימות לגבי כמויות מסוימות של סמים, שהן בטיפול התביעה המשטרתית. בדרך כלל מדובר בהיבטים של שימוש עצמי ודברים כאלה - - -

זה יכול גם להגיע לרמה של הפצה, אבל לא בראש שרשרת הסם.

בדרך כלל הדברים היותר מורכבים ומסובכים, סוחרים וכו', הולכים לפרקליטות, והדברים הפשוטים יותר, עבירות רחוב, הולכים למשטרה.

25 ק"ג זה לא - - -

אמרתי שבדרך כלל.

אתם רוצים להסביר?

מאז ומתמיד התביעה המשטרתית עסקה בעבירות סמים, גם בכמויות גדולות. מה שהולך לבית משפט שלום, על פי רוב המשטרה עושה אותו, כולל סחר בסמים, ולדעתי במקצועיות רבה והצלחה רבה. ופשוט הוסיפו עוד קצת, עוד כמה, זה הכול, זה לא משמעותי.

מאוד לא משמעותי. השינוי הזה הוא לא משמעותי.

בכמה תיקים מדובר?

זה אמור להיות פחות או יותר אל מול התיקים של המעשה המגונה בפומבי - - -

משהו כמו 140 תיקים?

משהו כזה, אולי קצת יותר.

השינוי המרכזי הוא המעשה המגונה בפומבי, שהפרקליטות ראתה לנכון לקבל את זה על עצמה.

רגע, נגמור עם הסמים. אתם אומרים שעם הסמים אין בעיה, נכון?

כן, אנחנו יודעים לעשות את זה.

אני מצטרף למה שאומרת לילי לגבי המקצועיות של התביעות. זה באמת נקי לחלוטין מבעייתיות, הם מתמקצעים בתחום הזה, כולל תיקים מורכבים של סוכן - - -

מי? המשטרה?

כן.

אז נכנס לפרוטוקול שהפרקליטות משבחת את המשטרה.

שייכנס לפרוטוקול ואני גם אחזור על זה כמה פעמים בדיון היום.

בואו נעבור לדבר השני.

הדבר השני הוא הנושא של מעשה מגונה פומבי. לאחר התלבטויות הוחלט שהפרקליטות תיקח על עצמה את התיקים הללו, למרות שמדובר לכאורה בעבירה לא חמורה, עבירה שדינה שנתיים בסך הכול, לאדם שבאמצע הרחוב עושה מה שהוא עושה. חשבנו שנכון שהפרקליטות תטפל בזה, כי באופן כללי וגורף הפרקליטות מטפלת בכל עבירות המין ולכן חשבנו שנכון שגם בתחום הזה אנחנו נטפל. והדברים האלה נכונים במיוחד לאור העובדה שאנחנו מטפלים בכל מה שנוגע לחוק הפיקוח על עברייני מין, עניין שהמשטרה פחות מטפלת בו ולכן יש לה פחות מומחיות בעניין הזה. חשבנו לנכון שאנחנו נפקח על עברייני המין האלה, ואם אנחנו כבר מפקחים אז ניקח גם את התיקים הללו, בין היתר מתוך תובנה שאנשים שעושים מעשים מגונים בפומבי הם אנשים שיש להם בעיות מין באישיות שלהם. ולכן חוק הפיקוח על עברייני מין – נכון מאוד להחיל אותו עליהם.

זאת תובנה מעניינת. עולה השאלה למה לא קודם, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא.

למרות שיש לנו את הרצון להגיד שעבדתם לא מסודר והגשתם את זה רק היום, אני לא אלך בדרך הזאת, כי זה נשמע סביר, הגיוני ולא משהו מאוד חשוב.

מצד שני חשוב שיובהר שככלל הוועדה לא עובדת בצורה כזאת שמגישים לוועדה בבוקר את הדיון את התיקונים - - -

אמרתי את זה. אמרתי שמן הראוי היה שלא נדון בזה. עכשיו אני רוצה רק שאלה קצרה ואז ניגש להסתייגויות ונצביע - - -

אפשר לדבר?

אה, בוודאי, סליחה. בבקשה, חבריי חברי הכנסת.

אדוני היושב-ראש וחבריי וחברי הכנסת, זה לא נושא פוליטי ולכן אני לא הייתי מצפה שבעניין הזה תהיה קואליציה ואופוזיציה. אנחנו מדברים על משהו מקצועי, ואני יכול להגיד מניסיוני האישי כעורך דין במשך 25 שנה שאני מכיר ומוקיר גם את הפרקליטות וגם את התביעה המשטרתית. אבל כאשר יש החלטה של הממשלה מאז 2001 לאחד את הפרקליטות ואת התביעה, ואנחנו היום באים, אחרי 15 שנה, ומגישים לנו הצעה לבטל את הוראת השעה ולהפוך אותה להוראת קבע – זה כאילו אנחנו מוותרים על החלטת הממשלה ולא רוצים לאחד.

אני מזכיר שהשופט שמגר אמר ב-91' שמן הראוי להפריד מוסדית בין הגוף החוקר לבין מי שמופיע כתובע בבית המשפט. הווה אומר: אין להכפיף את החוקר ואת מי שמייצג את התביעה בבית המשפט לאותה מרות. ולכן אני מבקר את הצעת החוק הזאת. כי התובע המשטרתי, המרות שלו זה לא משרד המשפטים, זה לא הפרקליטות – זו המשטרה. שהיא גם הגוף החוקר. ואני מזכיר שאנחנו מדברים על 90% תיקים שהם תיקי תביעה ורק 10% תיקי פרקליטות. פרקליטת המדינה דאז אמרה ב-2001 שמאחדים את המשטרה והפרקליטות, כי מוסכם שצריך להפריד בין חקירות מצד אחד לבין התביעה מן הצד השני.

המודל האידיאלי של תביעה לחוד ומשטרה לחוד הוא מוסכם ומקובל. אז מה קרה פה? ככה, בהינף יד, באים ואומרים שמכיוון שב-1 בינואר... אז ניתן לכם עוד שנה הוראת שעה ותגידו לנו למה לא מאחדים.

ולכן אנחנו מתנגדים לחוק הזה ואנחנו חושבים שצריך להשאיר את זה כהוראת שעה. אני מציע שנאשר להם לעוד שנה אבל לא להפוך את זה להוראת קבע. ואני מצטרף להסתייגויות של הוועדה בעניין תקיפות השוטרים, שכאן התובע הוא גם החוקר וגם... יש כאן עניין של נראות. וגם העניין הזה של חובות הדיווח. אני אומר שתישאר.

אבל זה ירד, כלומר תישאר חובת הדיווח.

אוקיי, בסדר. אני מגיש רשות דיבור.

עוד מישהו מחברי הכנסת רוצה לדבר? ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי, בבקשה. רק תצמצם. ותסגור את הדיון חגית, המשנה לסנגור.

אני מצטרף לעמדה העקרונית שהובעה פה על ידי אוסאמה סעדי. ברמה העקרונית לא נכון להשאיר את מצב הדברים כפי שהוא, וכבר הייתה החלטת ממשלה, דוח מבקר המדינה וגם יש איזו החלטה של ועדת החוקה מלפני 60, 70 שנה. העניינים האלה צריכים להשתנות. אני מבין שיש בעיות מעשיות, שלא פורטו, ואני מאמין שזה מה שעומד ביסוד ההחלטה להפוך את זה להוראת קבע. אני חושב שעדיין צריך להתנגד להצעת החוק, ואפילו אם מקבלים את זה והופכים את זה להסדר קבע, צריך להשאיר לא רק את חובת הדיווח אלא גם לקדם את האפשרות המעשית שיהיה איחוד של התביעה המשטרתית עם הפרקליטות ושתהיה חובת דיווח של היועץ המשפטי לממשלה מה הוא עושה כדי לשמור על העצמאות של התובעים המשטרתיים, וגם לפתוח איזושהי אפשרות להקים ועדה ציבורית שתבדוק את הנושא הזה בעוד שנתיים או שלוש. אם אין התנגדות של הפרקליטות ושל התביעה המשטרתית מבחינה עקרונית, וההתנגדות היא רק ברמה המעשית, הרי שצריך לבדוק, ואם התנאים המעשיים משתנים עוד שנתיים/שלוש אז אפשר לאחד את התביעה המשטרתית ואת הפרקליטות.

חגית, בבקשה.

ככלל, הסנגוריה לא מתערבת בחלוקת הסמכויות, אבל יש נושא אחד שהוא מאוד חשוב לנו, ונדמה לי שמעבר לעובדה שצריך להציג נתונים, צריך גם להסתכל עליהם ולראות עד כמה הם בעייתיים. אני מסתכלת רק על הנתונים שמתייחסים לתקיפת שוטרים. הם לא מאוד איכותיים, אבל אני אנסה להגיד מה אני רואה מהם.

מתוך כ-3,200 תיקים שמגיעים לפרקליטות, כ-500 בשנה מועברים לתביעה המשטרתית. יש קצת הבדלים בין הדיווחים של התביעה לדיווחים של הפרקליטות, כי הם לא לוקחים את אותה נקודת זמן. אבל כשאנחנו מסתכלים על התיקים האלה אנחנו רואים שלתביעה המשטרתית מועברים לטיפול כ-500 תיקים בשנה, והיא מגישה כתבי אישום בכ-500 תיקים בשנה. זאת אומרת שהיא מגישה כתבי אישום בכמעט 100% מהתיקים שמועברים אליה. לעומת זאת, הפרקליטות, שבטיפולה יש 2,800 תיקים בשנה, מגישה כתבי אישום בכ-500 תיקים בשנה. היא מגישה כתבי אישום בכחמישית מהתיקים שבטיפולה. וזה נדמה לי – אלא אם אני קוראת לא נכון את הנתונים – מעיד על הבדל גדול בשיקול הדעת האם להגיש כתב אישום או לא.

וזה בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו אומרים שדווקא משום שהעבירה היא על תקיפת שוטר, אז בגלל איזשהו ניגוד עניינים מבני בתוך התביעה המשטרתית – וכאן לא משנה רמת המקצועיות – בגלל התפיסה הזאת שהמשטרה שומרת על אנשיה, שזו תפיסה טבעית, נראה שלתת לתביעה המשטרתית להיות הגורם שיחליט על הגשת כתבי אישום בתיקים האלה זו טעות. והרי כל הרעיון של להציג את הנתונים הוא לא רק לעשות וי על עצם הצגת הנתונים, אלא לקרוא ולראות מה הנתונים אומרים. ואם אני קוראת נכון את הנתונים, הרי שהם מאוד בעייתיים מבחינת השארת המצב הקיים.

מעבר לזה, אני מבינה שבדיון שעבר הפרקליטות אמרה שלקבל את כל התיקים עליה זהו עומס בלתי נסבל. אלא שהנתונים לא תומכים בזה שמדובר בעומס בלתי נסבל. מדובר ב-500 תיקים, ואם תופעל אותה רמת שיקול דעת שמופעלים בתיקים האחרים, אז מתוכם 100 תיקים יוגשו לבית המשפט. חמישית. ולכן להגיד שלהשאיר את כל התיקים של תקיפת שוטר באחריות הפרקליטות זה נטל שהפרקליטות לא יכולה לעמוד בו, זה לא דבר שנראה על פניו משכנע.

אני כן אומר שהעמדה שלנו היא אפילו עמדה יותר קיצונית, שכאן כן אפשר לטעון טענות של עומס, כי אנחנו חושבים שכל העבירות שבהן מדובר בשוטרים, כולל הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור שהוא שוטר, צריכות להישאר בסמכות הפרקליטות. אני אומר שבתיקים האלה הרבה מאוד פעמים יש גם בעיות ראייתיות, חלקן נובעות מזה שמדובר הרבה פעמים בגרסה מול גרסה, חלקן נובעות מזה שהרבה פעמים מדובר בתלונות הדדיות, זאת אומרת, האזרח טוען לתקיפת שוטר אבל השוטר לפני, אחרי או מיד טוען שהאזרח תקף אותו. מהניסיון שלנו אנחנו מוצאים לא מעט פעמים אינדיקציות לתיאום ראיות בין שוטרים בשטח ככל שמדובר בעבירות מהסוג הזה. אלה בוודאי עבירות שראוי שעין חיצונית מקצועית תבחן אותן.

אני רוצה להסביר את הנתונים. מועברים אלינו תיקים מהפרקליטות אחרי שהם סגרו חלק גדול מהם. אלינו הם מעבירים את התיקים עם הראיות, ולכן ברובם הגדול מוגשים - - -

הבנתי. אני חושב שהחלוקה היא בסדר ואם המדינה תחשוב יום אחד ש - - -

המדינה כבר חשבה, יש החלטת ממשלה.

אבל יש החלטה אחרת. אם המדינה תחשוב אחרת אז בין כה וכה זה יצטרך להיות דרך חוק חדש, ולכן זה לא יפריע אם נעשה את זה כדבר קבוע. זה לא יפריע למדינה לעשות חושבים ולהגיש לנו משהו אחר. אבל זה כן ייתן להסדר שקיים עכשיו יציבות. לכן אני מעלה ל - - -

רגע, יש שלוש הסתייגויות של חברת הכנסת גרמן. הסתייגות אחת שבה היא מציעה להוסיף אילו צעדים יינקטו כדי להבטיח את עצמאות התביעה המשטרתית. זאת אומרת שתהיה חובת דיווח נוספת.

אני לא מצליח להבין, אז אני אשאיר את זה בכך שאני אשאיר את חובת הדיווח - - -

אבל זו הסתייגות שצריך להצביע עליה.

אני אצביע על זה, אבל אני מציע להוריד את ההסתייגות שלה, למרות שב-90% מההסתייגות אני הודעתי שאנחנו נשאיר את חובת הדיווח, אבל מאחר שהיא הוסיפה משהו שאני לא בטוח בו אז אני מציע להפיל את ההסתייגות. אבל אני כן משאיר את חובת הדיווח שאנחנו רוצים, בניגוד להצעה.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות הראשונה של חברת הכנסת יעל גרמן לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות נוספת שלה היא הסתייגות שמוסיפה את מה שחגית אמרה לפני כמה רגעים, את העבירות של העלבת עובד ציבור שהוא שוטר והפרעה לשוטר, ומבטלת את האפשרות להעביר עבירות של תקיפת שוטר גם כעבירות כרוכות.

מי בעד ההסתייגות השנייה של יעל?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות השנייה של חברת הכנסת יעל גרמן לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות שלישית ואחרונה מבקשת לקבוע ששר המשפטים ימנה בעוד שלוש שנים ועדה ציבורית שתבחן כיצד ניתן לאחד את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות.

את זה נשאיר, אבל לא כהסתייגות לחוק, כי זה לא שייך לחוק. לכן אני מציע להוריד את ההסתייגות הזאת. הבקשה הזאת קיימת מאז ומתמיד ומתקיימים עליה דיונים - - -

אבל היא רוצה להכניס את זה לחוק. היא לא פה, כך שאנחנו לא יכולים לקחת אחריות שלא - - -

בסדר, לכן אני מציע לחבריי להצביע נגד. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות השלישית של חברת הכנסת יעל גרמן לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה. אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2016, עם שתי התוספות ועם הדיווח.

זאת אומרת שחובת הדיווח תישאר.

קוראת: בתוספת הראשונה א' לחסד"פ בחלק א' בפרט 40, המילים "פרט למעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 394 לחוק" יימחקו.

ולגבי הצעת הניסוח לחלוקה של הסמים, אנחנו נעביר ליועץ המשפטי את הניסוח המדויק.

היא צריכה להקריא את זה?

שתקריא, למרות שזה לא אומר כרגע כלום.

יפעת, תקריאי את זה, ועל הנוסח המדויק תוכלו לשבת אחר כך.

קוראת: בתוספת הראשונה א' בחלק ב', במקום פרט 22 יבוא "עבירות לפי סעיפים 6, 7, 13 ו-14 בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים) לגבי כמות סם שאינה עולה בכל עבירה בנפרד על כמות הסם המצוינת להלן:

(א) הרואין וקוקאין – 20 גרם;

(ב) שרף של קנבוס, חשיש וקנבוס – 25 ק"ג;

(ג) פריט 1 בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה – בתצורת נוזל: 60 מ"ל, בתצורה אחרת: 100 יח' צריכה.

ממשיך לקרוא: (ד) פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה וכן החומרים המפורטים בסימן ב' בחלק ב' בתוספת הראשונה – 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם.

ממשיכה לקרוא: (ה) חומרים המצוינים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים שאינם מפורטים בפרט משנה (א), (ב), (ג) או (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:

(1) אבקה – 20 גרם;

(2) חומר צמחי – 10 ק"ג;

(3) תמיסה או נוזל – 200 מ"ל;

(4) בתצורה אחרת שאינה מפורטת לעיל בסעיפים קטנים (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה.

אני אצביע על זה אבל נסכם שזאת פעם אחרונה שאנחנו עושים דבר כזה.

בפעם הבאה לא נוכל לדון כשדבר כזה מגיע אלינו.

מי בעד לאשר את החוק בתוספת שני הסעיפים שנקראו עכשיו כולל חובת הדיווח? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור החוק – רוב

נגד – מיעוט

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2016, נתקבלה בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול.

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.