הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 537

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ו' בכסלו התשע"ז (06 בדצמבר 2016), שעה 13:45

פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

מיקי לוי

אראל מרגלית

עודד פורר

יואב קיש

יעל כהן-פארן

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

אמיר רשף - משרד האוצר

שלמה פשקוס - משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

עדנה הראל - משרד המשפטים

סיון סיגטי - עו"ד, רפרנטית מרכז ההשקעות מסלול מענקים, משרד הכלכלה והתעשייה

שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

גרשון גולדנברג - יו"ר תעשיות לכיש, התאחדות התעשיינים בישראל

שלמה בנימין שחר - סמנכ"ל כספים ג'נרל מיקרווב, התאחדות התעשיינים בישראל

אופיר כהן - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

גיא כץ - פורום מיסים, לשכת עורכי הדין

גילי ברנר - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון

פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום - פרק ז' כולו (עידוד השקעות הון), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083.

אנחנו קיימנו דיון בחוק הזה. אני מבקש להגיד את ההערות שהיו.

בעצם, אתם יכולים לראות בנוסח שנמצא לפניכם, בעמודה הימנית כתובות הערות מהדיון הקודם וההתייחסויות לנוסח – תיקונים שביקשה להכניס רשות המסים. אז בעמוד הראשון יש לנו את התיקון שהוכנס לבקשת רשות המסים בהגדרת "תושב חוץ", מה שדיברנו בישיבה הקודמת.

בעמוד 2 למטה – בדיון האחרון לשכת עורכי הדין העירה שאין חפיפה בין ההגדרה של "מכירה במפעל טכנולוגי מועדף" להגדרה של "מפעל בר תחרות", לכן ביקשה להכניס גם "הכנסה טכנולוגית מועדפת". רשות המסים הכניסה איזשהו תיקון – אתה רוצה להסביר? זה מה שאתם רואים ב "עקוב אחר שינויים".

בסעיף 18א הוספנו לסוגי המכירות שנכללות לעניין מפעל בר תחרות, גם הכנסה טכנולוגית, בעקבות הערות שעלו כאן על ידי לשכת עורכי הדין.

תקרא את הנוסח.

"בסעיף קטן (ד)

(1) בפסקה (1), אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ו) הכנסה טכנולוגית כאמור בסעיף 51כד".

"(2) בפסקה (3), במקום פסקת משנה (א) יבוא:..."

תסביר את מה שאמרת.

סעיף 18א – סוגי מכירות שמפורטים לעניין התנאים של מפעל בר תחרות, עלתה כאן הערה שסוגי המכירות שהן הכנסה טכנולוגית לא נכללים בסוגי המכירות האלה. קיבלנו את הבקשה, הכנסנו לסעיף את עניין ההכנסה הטכנולוגיות - - -

מה זאת אומרת, זה חברת IP או - - -

לא. הכנסה טכנולוגית זה הכנסות המשויכות לקניין רוחני. מה שדיברנו עליהם קודם.

מה זה המוניטין, למשל?

מוניטין הוא לא הכנסה טכנולוגית.

זאת אומרת שאם לחברה יש שם טוב, ועכשיו אתה מחליט במס הכנסה - - -

נגיע לסעיף הזה אחר כך, זה לא התיקון הזה. זה התיקון לסעיף הבא. אבל בסעיף הזה, ספציפית, זה מרחיב את היכולת של מפעל להיות מפעל בר תחרות. גם הכנסה טכנולוגית תיחשב לעניין הזה.

בעמוד 3 תוכלו לראות את פסקה (4א) – זה תיקון של הממשלה בעקבות בקשת יושב ראש הוועדה גפני לשנות את ההסדר כך שבעצם – הממשלה הציעה בנוסח הכחול שלא תהיה ערכאה של ערעור אלא שהחלטות יילכו להליכים בבית משפט בעניינים מנהליים. חבר הכנסת גפני ביקש שההחלטה תישאר בממשלה, שוועדת ערר תדון עד תקופה של חצי שנה ואם לא ניתנה תשובה יראו את התשובה כחיובית. בכל מקרה הוסכם שהערכאה שבה ייתקפו ההחלטות תהיה, בדרגה הראשונה, בית משפט לעניינים מנהליים. הממשלה הביאה איזשהו נוסח מתוקן.

וזה בסדר? זה מה שהתכוונתי?

זה לא בדיוק מה שהתכוונת.

"השגה על החלטות הרשות.

24א. (א) מי שחולק על החלטות מנהלת הרשות בדבר בקשה שהגיש לפי סעיף 17, או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א) או על החלטות מנהל הרשות לפי סעיפים 19א, 75א או 75ב(א), רשאי בתוך ששים ימים מיום שמנסרה לו הודעה על ההחלטה, להשיג עליה לפני ועדת השגה שימנו השרים; ההשגה תהיה בכתב ויפורטו בה הנימוקים;

(ב) ועדת ההשגה תמנה ששה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור; מנהל הרשות וחברי מנהלת הרשות לא יהיו חברים בוועדת ההשגה, אך מנהל הרשות ישתתף בדיון.

(ג) ועדת ההשגה תדון בהשגה בתוך תשעה חודשים ממועד הגשתה;" – כאן אנחנו כבר נוסיף שוועדת ההשגה תדון ותחליט בהשגה בתוך תשעה חודשים.

"(ד) ועדת ההשגה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.";

ומה יקרה אם היא לא מקבלת החלטה? תדון ולא תחליט?

היא תדון ותחליט תוך תשעה חודשים.

ואם היא תדון ולא תחליט?

היא חייבת - - -

ואם היא לא תחליט, מה יהיה? אני אשאר תקוע עם - - - הסתכסכו שם שני חברי ועדה. זה גם יכול לקרות. מה יקרה אם לא?

מכיוון שאנחנו מתקנים גם את חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, ומוסיפים את האפשרות להשיג על ההחלטות של הוועדה, יהיה אפשר להגיש בקשה לקבוע - - -

אנחנו דיברנו על שני דברים. אתם לא צריכים לשנות הכל באופן דרמטי. דובר על שישה חודשים ולא תשעה חודשים. לא צריך לדבר כזה תשעה חודשים. דבר שני, דובר שאם בתוך פרק הזמן של השישה חודשים לא תתקבל החלטה, אז יראו את זה כתשובה חיובית.

לנושא של ששה חודשים ותשעה חודשים, יש לו משמעות. זאת ועדה שיש בה נציגי ציבור, יש בה פקידי ממשלה. צריך לכנס אותם, צריך - - - לעתים הוועדה מבקשת הבהרות ממנהלת מרכז השקעות, מהרשות להשקעות - - -

אבל אז זה נמצא בתוך דיון ענייני.

בגלל זה המנהל יושב שם. למה הוא יושב?

הוא יושב שם כדי לתת את ה - - - המקצועי, באמת. אתה צודק. יש עניין שצריך להתייחס אליו שיש לנו כרגע, כמו שהסברנו, - - - עררים.

בסדר, הבנו. אנחנו משאירים את התשעה חודשים. אם בתוך שמונה חודשים לא התקבלה החלטה – רואים את התשובה כחיובית. אני מבקש לכתוב את זה. נביא את זה להצבעה.

קביעת ברירת מחדל של קבלת החלטה חיובית אם לא תתקבל תשובה היא מאוד בעייתית. זה ייצור מסר של הגשת עררים רק כדי לקבל תשובות חיוביות, על כל נושא שלגביו מתקבלת בקשה. אגב, החלטה יכולה להיות החלטה שלפיה אדם לא עמד בתנאים, לחלוטין צריך לבטל לו את המענק, ועל זה הוא מגיש ערר.

הבנתי, הבנתי. לא צריך להאריך. כבר דיברנו על זה. את מוכנה גם לשמוע סברה הפוכה – ותחליטי? יש אדם שפגעו בו, עשו לו נזק. הוא רוצה להגיש השגה. יושבים שם אנשים שלא בוער להם שום דבר, הם מקבלים משכורת בזמן, נוסעים ברכב מסודר, הכל בסדר, והם לא מעבירים החלטה. יש זמן, מחכים. אותו אדם סובל בינתיים. הוא היה יכול לקבל בינתיים החלטה כזו או אחרת שהוא היה יכול ללכת לבית המשפט, גם אם התשובה היא שלילית. אם אנחנו אומרים שבתוך פרק זמן ארוך – שמונה חודשים זה הרבה זמן, היה אפשר להחליט בחודש. שמונה חודשים – אם יידעו במשרדי הממשלה, והוועדה הזו תדע שאם לא מקבלים החלטה בתוך שמונה חודשים זה מתקבל כחיובי, יתחילו להתקבל החלטות.

החלטות שליליות. מהלחץ יתקבלו רק החלטות שליליות. ייצא שכרנו בהפסדנו.

יש בית משפט אחרי זה.

זה מה שאנחנו מציעים. לא קיבלו? יילך לבית משפט.

- - -

יש לי עוד בקשה. הוועדה היא לא של אנשי הרשות, היא חיצונית, כמובן. מנהל הרשות בא לשבת בוועדה. אני חושב שמן השקיפות והצדק יבוא גם מגיש את הערעור ויישב שם, כמו, למשל, בערר של נושאי ארנונה. בדיוק כך זה קיים – אתה מגיש ערר בארנונה, מזמינים אותך לוועדה יחד עם העיריה.

אבל כשאתה מגיש ערר בארנונה אני מניחה ש - - - לשלם אגרה, להסתייע בשירותי עורכי דין.

אני לא פותח את זה. היה דיון על העניין.

אדוני, רק צריך להבין שלעררים אין דרך להגישם. זה לא כמו כתב בית דין שיש לך בתקנות הדין האזרחי איך להגיש. מגישים צעטעלך ברוב המקרים וככה ניהנים מההפקר. לקבל החלטה באופן אוטומטי זה משהו שהוא בלתי אפשרי.

אבל כמה זמן לוקח לשבת על הדיון, להסתכל, להגיד כן או לא?

לא בכדי אמרנו תשעה חודשים, מכיוון שזה הזמן הממוצע.

- - -

רבותי, נגמר הדיון בעניין הזה. מספיק כבר.

אז בעצם – שמונה חודשים, אם לא תתקבל החלטה זו תשובה חיובית.

עמדת הממשלה – שהאישור האוטומטי הוא בעייתי.

מה לי ולממשלה? אני פשוט לא מבין. שהממשלה תצביע נגד.

זה לא כל עמדת הממשלה. אני חושב שמה שעלה כאן קודם זה נכון, יש בזה הרבה צדק. הביורוקרטיה האין סופית הזו חייבת גם פעם להיגמר. מסכים.

אנחנו עוברים לעמוד 5 בסעיף קטן (ב) למעלה, בהגדרה "הכנסה מועדפת" – התקבלו כמה הערות בדיון הקודם. מלשכת רואי חשבון טענו שהנוסח מחריג הכנסות שמקבלות היום הטבות, לשכת עורכי הדין גם טענה שמדובר בקיצוץ הטבות, התאחדות התעשיינים העלו את זה שחברה שנתמכה על ידי המדען הראשי אבל לא רשמה פטנט לא תזכה להטבות, חלק מההתייחסויות – רשות המסים לא קיבלה.

זה כולנו פה, אנשי האוצר.

אני לשנייה אזכיר מה היה בדיון הקודם – הסברנו את הצורך להתאים את המסלול הקיים לכללים הבינלאומיים, הסברנו שהיום במדינת ישראל המסלול הקיים הוא מסלול שאינו עומד בכללי ה-BEPS, ולכן צריך לעשות לו התאמה, כדי שיעמוד בכללי ה-BEPS. באו אנשים ואמרו שמייצר איזושהי בעיה לגבי חברות שהן פחות חברות הייטק. באנו ואמרנו פה, הכנסנו את המילים: "הכנסה מנכס לא מוחשי אשר אינה מיוחסת לייצור". תוספת המילים הזו, "...אשר אינה מיוחסת לייצור", לטעמנו תפתור את הרוב המוחלט של הבעיה, בכל הנוגע לחברות שאכן הן חברות שיש בהן אלמנטים משמעותיים של קניין רוחני, אך אלה יצטרכו לעמוד בכללים הבינלאומיים והדבר יפנה לסימן ב3 ששם מוסדרים כל הכללים האלה.

מה אתם מציעים?

הצענו להכניס את המילים "אשר אינה מיוחסת לייצור".

ברישה – החל מ "פעילותו בישראל" יבוא: "למעט הכנסה מנכס לא מוחשי אשר אינה מיוחסת לייצור...." - - -

שזה מה שבעצם הוספתם עכשיו. תסביר למה.

כי בהגדרה של "הכנסה טכנולוגית מועדפת" ישנה הבהרה שזה למעט הכנסה שמיוחסת לייצור. שלא ישתמע שלמפעלים קיימים מחריגים הכנסה מיוחסת לייצור, אמרנו ש - - -

מה עם מוניטין?

מוניטין זה לא נכס שאתה - - -

זאת אומרת שאם עד היום המפעל שלי שילם מס מועדף, מחר בבוקר יבוא פקיד השומה יגיד – אתה תפסת שם, עובדה שאתה עולה במחזורים, אז השם שלך הולך לפניך ואתה מוכר במחיר יותר גבוה, ולכן אני אומר לך ש-20%, לצורך העניין זה המוניטין ו-80% זה הייצור, ולכן תיהנה ממס מועדף רק מה-80% ולא מה-20, ובעוד 5 שנים אחרי זה זה יהיה 40% ו-60.

סוגיית המוניטין, ודיברנו על זה גם בפעם הקודמת – בצורה ברורה, לפי הכללים הבינלאומיים לא ניתן לתת הטבות על מוניטין.

אתם מחליטים מה זה מוניטין.

איך מגדירים מה היא ההכנסה המיוחסת למוניטין – זו השאלה המעניינת, וזו השאלה שתקבע. השאלה הזו היא שאלה יישומית, איך עכשיו חותכים הכנסה למשהו. לצורך העניין, ייתכן ואנחנו בודקים חלק זניח ומזערי ואפשר - - -בכללים, אבל לעשות את זה צריך לראות איך המדינות האחרות מפרשות את הכללים הבינלאומיים, כי הכללים הבינלאומיים הם מלמעלה: אי אפשר לתת הטבות למוניטין בינלאומי ולנכסים אחרים של שיווק.

מי קובע מה זה מוניטין?

אנחנו מפנים לסימן (ב3), בדיוק בגלל הרצון שלנו ללמוד את כללי המשחק הבינלאומי, מפנים לסימן (ב3) ששם יש הסמכה לשר לקבוע - - -

אני מזכיר לחברות כלשהן שהיום זכאיות למסלול, הסעיף הזה נכנס לתוקף רק עוד 5 שנים. זאת אומרת, יש לנו 5 שנים ללמוד מה עושות המדינות האחרות ולעשות את זה הכי חכם והכי מתאים למדינת ישראל.

תן לי להגיד לך שני דברים. אחד, שר האוצר לא יודע להחליט מה זה מוניטין, בשום מקום נאור בעולם וכנראה גם במדינת ישראל. שתיים – אתם תחליטו, פקיד השומה יחליט מה זה מוניטין ויהיה ויכוח, יהיו משפטים ותהיה סחבת. אבל מה שיותר חמור מזה – חברה', יש לא רחוק מפה משרד ראש ממשלה שמצהיר כל שני וחמישי שהוא בעד לפשט את הרגולציה, ומה שעושים בחדרים מסוג החדר הזה – מכבידים ברגולציה, הופכים את החיים לבלתי נסבלים. תקשיבו: בלתי נסבלים. אם יהיה לכם מספיק סבלנות להמתין פה עד סוף הדיון הזה תשמעו את האנשים שלוקחים את הרגליים ואומרים: אתם יודעים מה? תישארו אתם פה ואנחנו נלך – אתה יודע לאן. לכן כל מה שאני אומר לכם: תפסיקו. תפסיקו עם העלילות הבינלאומיות האלה. די עם זה. מספיק.

שלא תטעה במינוחים – אני לא אתווכח אתך במהות. אני רוצה לספר לך – ראש הממשלה רוצה להוריד את הרגולציה.

כך הוא אומר.

כן, הוא העביר אתמול את התיירות - -

מגיע לו יישר כוח על מה שהוא עשה.

אבל מי שהביא לנו את החוק הזה זה ראש הממשלה בראשותו. אז מה אתה אומר פה בחדר הזה, החדר הזה הוא בשביל לפשט את הרגולציה. ממשלת ישראל אישרה את החוק הזה בראשותו של ראש הממשלה.

והחוק הזה לא מקל עם חברות?

אתה לא הקשבת לו. שרגא ברוש אמר שראש הממשלה רוצה להוריד את הרגולציה, אבל פה, בחדר הזה, מוסיפים רגולציה.

מאשרים את ההכבדות.

אז אמרתי שמי שמביא את זה זה ראש הממשלה.

שרגא ברוש התייחס לסעיף ספציפי.

אני אגיד לך מה אני העליתי פה, אני לא יודע מה קיבלו ומה לא. נושא תאריך תחולת החוק לא מוגדר בחוק הזה. כתוב ששר האוצר יחליט אם אני זוכר נכון, אלא אם כן זה שונה.

שינינו – 1 בינואר, 2017.

צריך לדייק. זה לא 1 בינואר, 2017 – זה 1 בינואר, 2017, ובלבד שהכללים שצריכים להיכנס לתוקף בהתאם לחוק, ייכנסו.

ייכנסו. אנחנו, באינטרס שלנו שהם ייכנסו.

התשובה היא – 1 בינואר, 2017. זה תלוי בכללים שהם צריכים לעשות עד ה-1 בינואר, והם יעשו את הכללים.

יש לנו אינטרס.

ואם לא יכתבו את ההוראות?

- - -

בכל מקרה – זה נכנס לתוקף רטרו, גם אם - - -

נושא נוסף זה נושא הפריפריה, שאתה מודע לו. גם חבר הכנסת אראל מרגלית. עוד שני דברים רלבנטיים – הוספתם סעיף יציבות והטבות לחברות הבינלאומיות.

מה זה הפריפריה? לגבי מה?

תיעדוף נוסף לגבי החברות שילכו לפריפריה. מדברים עלIP שיוצא פריפריה. יש סעיף שהוסף זה הטבות לחברות בינלאומיות. אתם מהנהנים בראשכם. אני שואל למה גם לחברות הישראליות לא מגיע.

הוא חל. הוא לא - - -

הוא יחול באותם קריטריונים שיחול - - -אותו הדבר.

- - -

אנחנו לא משנים את הקריטריונים. אנחנו נותנים לו אותו הדבר.

לא הבנתי. החברות הישראליות הגדולות – ייהנו מהיציבות?

יש כאלה שכן, יש כאלה שלא.

אני אסביר למה הוא מתכוון. כשישבה הוועדה ודנה מי אמור לקבל את סעיף היציבות, אנחנו חילקנו את הקריטריונים של החברות לשני קריטריונים של חברות - חברות מתחת ל-10 מיליארד שקל מחזור וחברות מעל 10 מיליארד שקל מחזור. חברות מעל 10 מיליארד שקל מחזור, בלי קשר ליציבות, ישלמו 6% מס ו-4% מס דיבידנד, סך הכל – 10% מיסוי. חברות מתחת - - -

סליחה – תושבים זרים 4% דיבידנד.

חברות מתחת 10 מיליארד שקל מחזור, והמחזור הוא גלובלי, לא המחזור של הפעילות שלם בארץ אלא במחזור הגלובלי של החברה, מתחת ל-10 מיליארד שקל מחזור המיסוי הוא 12% מס חברות ו-4% מס דיבידנד. כשבאנו לדון על סעיף היציבות, האם להחיל את היציבות, כי קיבלנו ריקושטים מאוד רבים לאור מה שקרה לצערנו עם כל נושא הגז ומה שקרה בעבר, ואני כרגע לא אומר אם הגז היה נכון או לא, אלא – מה ההסתכלות של חברות בינלאומיות על הזיג זג של מדינת ישראל של מה שהיא עושה בהסכמים שהיא עושה. לא נפתח עכשיו חזית אם הגז היה נכון או לא נכון, לא נגמור את הנושא הזה.

- - - גם לחברות ישראליות את אותם תנאים.

שנייה רגע. אז הוחלט, על מנת לייצר את היציבות הזו, הוועדה ישבה ואמרה – אנחנו ניתן את היציבות הזו לחברות מעל 10 מיליארד שקל, שנופלות על ה-6% מיסוי, אלה החברות שיקבלו את היציבות. יתר החברות – לא. באים חברי הכנסת, אמר את זה גם מקודם שרגא ברוש וגם אומר חבר הכנסת מיקי לוי שהבעיה בחלק הזה זה שהחברות הישראליות רובן לא מגיעות ל-10 מיליארד שקל מחזור ולכן סעיף היציבות לא חל עליהן. מודעים לדבר הזה. מצד שני, ההחלטה המקצועית של הוועדה היתה שנותנים את זה רק לחברות שהגיעו ל-6% ומעל 10 מיליארד שקל מחזור.

גם יש חברות בינלאומיות שלא מגיעות לסף הזה - - -

אני רק רוצה לסיים בנושא האחרון שבעיניי הוא הכי חשוב.

- - -

- - - חברות ישראליות, זה לא מקובל עלי.

יש חברות ישראליות שיהיו זכאיות לזה.

טבע ומי עוד? אלביט.

הנושא האחרון מתחבר למה שאמר ידידי שרגא ברוש וזה – הגדרה ברורה של נושא עלויות הייצור, מה נכנס ומה לא נכנס. אני מצטער, משה, אתה יודע שאני אוהב ומעריך אותך. הוויכוחים אתכם בנושא החברות עושים נזק גדול, אסור להיות במקום הזה. אני לא אגיד לך כמה פעמים שמעתי מחברות שאם היו יכולים היו לוקחים אתכם לבתי משפט במקום הזה, ורק בגלל הסיטואציה הרגישה שלא ייקחו את רשות המסים לבית המשפט הם נמנעים מזה. אני מבקש את זה לפשט. האוצר מצידי היה צריך להגדיר בחוק, ולא לחכות לשר האוצר, כל נושא עלויות הייצור, כל - - -

בכוונה אחרי שיח עם החברות - - - עשינו שיח עם כל חברות ההייטק, בכוונה - - -

אתם בוחרים גם את הקליינטים. הלוואי שמדינת ישראל היתה יכול לבחור את האויבים שלה.

תן לי לסיים. ישבנו עם החברות. אנחנו באותו מקום ואנחנו מסכימים אתך לחלוטין – צריך לפשט ולהקל, כדי שהם יידעו, ושתיים, צריך לנסות להחיל כמה שיותר במסגרת הזו, במסגרת ההטבה, כי אני רוצה להביא אותם, הם לא פה היום. אז על מה אני אמסה, על אפס, שלא נמצא? אז כתוצאה מזה - - - הבעיה היא שבחוק, לא תתפוס את הכל. תמיד יהיו מקרים שלא חשבת עליהם ולא הבאת אותם.

יש מקומות שכותבים – כל עלויות הייצור בתוספת 10 או 15%, וגמרנו.

אבל גם את הדברים האלה, הרחבים, יש בעיה לעשות כי אז השלכות הרוחב של זה יכולות להיות במקומות שאתה לא רוצה. לכן אמרנו שנשב אחר כך, ישבנו פורום של החברות, הבאנו אותם, פעמיים ישבנו אתם. הם באו וישבו גם עם אנשי רשות המסים וגם אתנו כדי להגיד מה כואב ומה לא כואב. הרעיון והמטרה הם לתת את ההרחבה כדי להגיע, באמת, למקום שאנחנו מפשטים ומקלים, אבל היה יותר נכון להשאיר את הגמישות, גם מבחינתם, כדי שלא יהיה חוק שסוגר, ונועל. לכן, בגלל השיח אתם - - -

ההיסטוריה מוכיחה שזה טעות. הייתי רוצה – כל עלויות הייצור או אפילו בתוספת 10-15%, נגמור את זה ככה ושלא תהיה פרשנות, אני לא צריך את הפרשנות.

מי יפרש מה זה עלויות ייצור או לא?

מופיע במאזן של החברה, לא צריך לפרש.

זה נושא מרכזי. תודה רבה. אני מתנצל שאני חייב ללכת.

אז אנחנו בעמוד 6 למעלה, בעצם פה יש תיקון של הנוסח ביחס להתייחסות של המפעלים הקיבוציים.

אבל לפני זה אני מבקש להתייחס. מה ששי באב"ד אמר כרגע פשוט לא רלבנטי. התיקון הזה חל לא על החברות הבינלאומיות בלבד, חל על כל חברה, גם על החברה שלי, תיאורטית. התיקון הזה שאתה בא ואומר "למעט הכנסה מנכס לא מוחשי", חל על כל חוק עידוד השקעות הון. הוא לא עושה כרגע - - -

נכון, אתה צודק.

אז שהוועדה תבין עלמה אתה מדבר, ואם אתה ניהלת את המשא ומתן עם החברות הרב לאומיות זה בערך כמו שאני הייתי דן היום עם מנכ"ל משרד האוצר של דונלד טראמפ. הוא לא רלבנטי לרעיון.

סליחה. קבעת מס של 6-12 - - -

אבל לא מדובר על זה.

אבל אני דיברתי על זה.

אבל הסעיף לא דיבר על זה. הסעיף הזה שמדבר על נכס מוחשי או לא מוחשי עוסק בכל חברה בחוק עידוד השקעות הון. נכון? נכון. ואם אתה ניהלת משא ומתן עם חברה של 10 מיליארד שקל, הכל בסדר, רק לא ניהלת את המשא ומתן עם אנשים - - -

אחד, לא ניהלנו משא ומתן.

או שנפגשתם, אבל כל מה שאני רוצה לומר לך זה דבר פשוט: התאחדות התעשיינים בארץ ישראל זה הגוף שמייצג את התעשייה, וככזה אומר לך נשיא התאחדות התעשיינים, שאתה הולך לפגוע בתעשייה הישראלית מהסיבה הפשוטה והברורה – ואת זה אתה תבין – שפקיד השומה שיבוא לנהל את המשא ומתן בשומה השנתית של מפעל של 100 מיליון שקל, לא של 10 מיליארד שקל, ויהיה שם רווח והוא יצטרך לשלם עליו 9% או 12 או 6, לא משנה מה שיעור המס שעליו יחליטו בוועדה הזו, אני מקווה שמהר, יגידו לו בפקיד השומה: תנכה 20%, על ה-80% תשלם 6%, על היתר תשלם 25%. כלומר, אתם שומרים לעצמכם, או רשות המסים היא שתקבע מה החלק הלא מוחשי ומה החלק הכן מוחשי, ולזה אמר לפני רגע חבר הכנסת, ואמר: תקבעו. תקבעו מה זה.

יש שני חלקים. אני מקבל מה שאתה אומר. יש חלק של הדיון שמתייחס לחברות עתירות מידע, שאצלם יהיה צורך לבחון מה חל ומה לא חל. לזה התייחסתי. עכשיו אתה מעלה נקודה חדשה.

לא על זה דיברתי. אני אומר שיש פה השפעה על כל חוק השקעות הון.

- - -

למעשה, כל חקיקת חוק עידוד השקעות הון – גם ההייטק וגם התעשייה – הכל נמצא עכשיו בבדיקה של ה-OECD. בסופו של דבר מה שנקבע להייטק נקבע לתעשייה, ולהפך. כרגע יש גרייס לקיימות, של חמש שנים. לכן יש זמן ללמוד מה קורה במדינות האחרות. כולם כרגע בסוג של אותה בעיה. קובעים את הפלטפורמה, את הבסיס. אחרי זה יבוא שר האוצר, יבדוק את הדברים האלה בוועדות מקצועיות, והדיאלוג, גם אתכם, יהיה בהמשך.

שי, משה, שלמה ועמיר – אני רוצה את הקשב שלכם. קודם כל לגבי ה-IP , אני רק אומר שבהקשר של מה ששרגא ברוש אמר, תראו, אם תיכנסו לדבר הזה, עם חברה כמו "אינטל" שמוכרת את הצ'יפים שלה, אתם לא תצאו ראש, כי אתם מבינים שאת הצ'יפ בלי התג "אינטל", זה שווה משהו אחר לגמרי. מכיוון שלא נכנסים אתם לעניין הזה אלא נותנים להם את ההטבה על כל המכירה שלהם אז לא הייתי נכנס לזה גם - - -

נכנסים גם אתם.

אז אני אומר לכם שזה מסוכן.

זה לא בגלל שאנחנו רוצים, זה בגלל שה-OECD מחייב אותנו.

עכשיו ככה. תראו. לגבי העניין של הפריפריה, ודיברתי אתכם על העניין הזה. קודם כל אנחנו מברכים על החוק הזה. זה מהלך אמיץ. גם אנחנו, מהמחנה הציוני, שניתן היה לחשוב – מה פתאום, זה חברות גדולות, הטבות מס – אין ספק שזה מהלך אמיץ שהאוצר מוביל. יש היום תחרות קריטית על החברות הגדולות האלה. הולכות להיות עכשיו שלוש שנים של תחרות מאוד גדולה. ישראל, עד היום בניגוד נניח לאירלנד, שבעיקר שמה שם את מרכזי הלוגיסטיקה כלפי אירופה – ישראל כן מפתחת את המוצרים כאן ולכן החוק הזה הוא מאוד רלבנטי לישראל, כי במקום לשים cost plus של 10% אם המוצר מפותח פה יש לנו סיכוי מאוד גדול שירשמו אותו פה וישלמו הרבה יותר מס, אז אנחנו מאוד מברכים על זה.

אנחנו ביקשנו, חוץ ממה ששרגא ברוש ביקש - - -

לא רק המס, הפרפר גם של הפיתוח שזה יודע להביא.

בדיוק.

זה לא רק המס, המס הוא נמוך.

אבל אז אתה מביא יותר עובדים.

מעגל ראשון, שני ושלישי.

נכון.

ואיפה שיש רווח – אם אנחנו רוצים רווח חברתי שזה מקומות עבודה, צריך לתת רווח, אין מה לעשות. אבל אנחנו ביקשנו עוד דבר. ביקשנו עוד מדרגה, כלומר – שאם מקבלים 6% חברות של 10 מיליארד במרכז הארץ, נניח, כל הכבוד, אנחנו ביקשנו עוד מדרגה לנסות לעזור לצפון הרחוק ולדרום הרחוק. אמר לי שלמה ואמר לי עמיר ואמרו לי אחרים – תראה, אתה מכניס אותנו למצב שבו רק על הטבות המס אנחנו דנו אנחנו לא יודעים כמה זמן, וכדי לקבוע קריטריון של מה זו פריפריה רחוקה ומה זה פריפריה רחוקה, יכול מאוד לסבך אותנו. רק מה? בינתיים אתם עוד התקדמתם בחוק אחר, ובחוק האחר שנותנים הטבות לפריפריה, אתם קבעתם שאזור פריפריאלי 1 עד 4, וזה בדיוק המקומות הרחוקים יותר, נניח – מעבר לכביש עכו-צפת. מה שאנחנו מבקשים הוא בסך הכל: תנו לנו כלי לצפון הרחוק ולדרום הרחוק, לנסות להביא חלק מהחברות הגדולות יותר או החברות הבינוניות. אנחנו גם אומרים לכם שזה לא יעלה לכם. למה? כי אם, נניח שחברת ג'נרל מוטורוס מגיעה לארץ ורוצה לעשות את ה-automated car או אאודי, ובמרכז היא מקבלת 6%. הבנתי. אתם אומרים – רגע, אם היא הולכת לצפון הרחוק - - -

אתה מסביר באריכות דבר שאנחנו לא דנים עליו עכשיו.

בטח שאנחנו דנים, מה זאת אומרת? זה בליבת החוק.

ממש לא.

זה בליבת ההסתייגות.

אתה לא היית בישיבה הקודמת. זה נאמר כבר.

אבל עכשיו יש לזה פתרון. אנחנו נפגשנו. אז מה שאנחנו מבקשים, שאם זה מגיע לצפון הרחוק או לדרום הרחוק - - -

- - -

רגע, עם כל הכבוד, אני לא יואב קיש, ואני לא נכנס בלי תור, ואני לא בקואליציה, אבל אני אראל מרגלית. אוקיי? חברות כאלה הבאתי לארץ יותר מכולכם פה ביחד, אוקיי? אז קצת כבוד. קצת כבוד.

אני נותן לך, אבל תקשיב לרגע מה שאני אומר.

אבל תן לי לגמור, למה צריך להפריע לי באמצע? אז העניין המרכזי – אני אומר ככה: יבואו לצפון הרחוק או לדרום הרחוק, לאזור פריפריאלי 1 עד 4? יקבלו חצי מהמדרגה. למה? כי זה ייתן לנו כוח להביא את החברות הגדולות לצפון הרחוק או לדרום הרחוק, ואנחנו צריכים את זה, כי בלי זה אין לנו יכולת לנצח את המרכז. אם דין המרכז כדין קרית שמונה, אין לנו סיכוי. אם אתם נותנים לנו את הסיכוי אנחנו יכולים לעשות את זה. אתם נותנים לנו אתגר, כי חברה הרבה פעמים לא רוצה ללכת למקום רחוק כי היא טוענת שקשה להשיג שם עובדים. אבל זה מה שאנחנו מבקשים. זו ההסתייגות שגם עם הקואליציה דיברנו על זה, גם עם השר דרעי, והשקענו הרבה מאוד זמן עם האוצר כדי למצוא קריטריון שהוא פשוט, כי כבר אתם עושים את זה עכשיו בחוק אחר. אז זו ההצעה, וזה מה שתיקנתי עכשיו בהסתייגות אצלנו: אזור פריפריאלי 1 עד 4. זה בדיוק האזור הרחוק.

אני רק אגיד לכם על מה התכנסנו. היות ואנחנו בלאו הכי לא מצביעים, אראל, אני מכבד אותך, אתה יודע את זה. אנחנו לא הולכים להצבעות היום. כשנגיע להצבעות, נגיע להצבעות. יכול להיות שנגיע לאוצר, ואנחנו מדברים אתם - - -

אם אפשר במילה אחת להתייחס בנקודה הזו. אני אומר שהאוצר - - - לתת זה לא בשיעורי מס, זה בחבילות של הכשרה וכו'. לכן צריך לחשוב על חבילה שתעניין, בפריפריה הרחוקה, יחד עם האוצר.

אני אומר – אני לא פוסל, יש הרבה במה שמעלים כאן ואנחנו רוצים מאוד את הפריפריה הרחוקה, גם כן. העניין הוא רק השלכות הרוחב שיש לכזה דבר, כי יושב משמאלך נציג התאחדות התעשיינים ויגיד בצדק – אם הם מקבלים 3%, למה אני צריך לקבל בפריפריה 9? את זה בכל מקרה הוא יגיד. אז גם עכשיו כשההבדל הוא 6, ואז בכוונה אמרנו – חברות גדולות, מעל 10 מיליארד שקל, אז אני אומר – יש לזה השלכות רוחב שאנחנו צריכים להבין, ואז המשמעות היא: אם אתה מוריד - - -

אני לא רוצה את הדיון הזה עכשיו.

מילה אחרונה: אם אתה תוריד את ה-9, כמו שנשיא התאחדות התעשיינים ירצה, מ-9 ל-6, אז עכשיו גם את ה-16 שנמצא, הוא גם כן גבוה – ל-12, ואז מתחיל הפער בהידרדרות – לדבר הזה יש השלכות. לפני שעושים את זה, ואני לא פוסל, צריך לראות מה עושים עם הצפון והדרום הרחוק, את כלל ההשלכות, ויכול להיות שיש נתונים שהם יותר נכונים.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה שתדע את התהליך. אחרים כנראה שוכחים, אבל שתדע. אני רוצה לגמור את הנושא של ההערות שהיו. לא רוצה לקיים דיון על שום דבר. אנחנו נבוא להצבעות, ובהצבעות, שתדעו – יגיש אראל מרגלית הסתייגות. אני ישבתי מהאוצר, אני לא מנותק מהעניין. לא הגעתי להסכמות.

ועוד נשב.

נכון. הוא יביא את ההסתייגות שלו ומאוד יכול להיות שאני אצביע אתו, האפשרות קיימת. אני מנסה למנוע אותה וגם אתה, אבל יש פה דברים שנאמרו. הדברים האלה, חלקם צודקים, חלקם יותר וחלקם פחות.

יש הרבה שכל במה שנאמר.

לא כדי להצביע, אלא כדי לקבל את הסכמתם, בסופו של דבר הם מובילים פה מהלך אמיץ.

יש הרבה שכל במה שנאמר, אבל השאלה איך עושים את זה נכון.

יש אצלכם הרבה חשיבה בעניין, הרבה אנשים שעוסקים, אתם יודעים להגיע לפתרונות, ותגיעו, תהיו לארג'ים יותר.

גם כשאנחנו בחוק לארג'י אנחנו לא לארג'ים.

לא, לגבי ההשגות פה.

למרות שאתה לא רוצה, רק על קצה המזלג. יש שתי חברות בלבד שנופלות להגדרה של 10 מיליארד וחצי מיליארד IP. צריך לצמצם את הטווח הזה, זה המון. שום חברה במדינת ישראל לא יכולה להיכנס, ואנחנו טיפה מחטיאים.

שתיים.

אמרתי. אם נוריד את הדרישה לנמוך יותר נכניס לעסק הזה עוד קצת.

רק צריך להבין: הדלתא זה רק לגבי סעיף היציבות. את המיסוי הם מקבלים בכל מקרה. זאת אומרת, אותן חברות ישראליות יקבלו את אותם 12 או מה שנקבע. כל הוויכוח הוא רק לגבי אם יהיה להן יציבות או לא יהיה להן את סעיף היציבות.

נכון, ואני מעוניין לתת לחברות הבינוניות במדינת ישראל יציבות.

ואתה אומר שהמחוקק הישראלי לא ייתן להן את זה.

אין ברירה, אם עשיתם מהלך מרכזי, אז תסיימו אותו.

הנושא השני, עוד לא הגענו לסעיף 18 אבל במקום 25% אני מציע איזשהו מדרג – 15% מהייצוא עבור השנה הראשונה, 18 עבור השנה השנייה, ובשנה השלישית – 21% עד 25% בשנה הרביעית. אני על העניין הזה – יש לזה חשיבות עליונה. אתם לא יכולים לא לעודד את אלה שנמצאים בדרך לא להגיע לשיא של ה-25%. זה חשוב מאוד.

אני רוצה להתייחס למשהו שלא נמצא כרגע בחוק.

חדש?

הוא לא חדש. הוא קיים ועומד. תראו, אני לא נכנסת לדברים שעלו כאן קודם. יש כאן עידוד להשקעות הון. אני חושבת שזה תואם הרבה מאוד החלטות ממשלה לתהליכים יותר ערכיים, להתייעלות אנרגטית, להפחתת פליטות גזי חממה, לעודד באמצעות חוק עידוד השקעות הון תהליכים כאלה, השקעות בתעשייה, ויש לי כאן מספר תיקונים. אם אנחנו רואים את התועלות שבזה צריך לתת לזה ביטוי.

אני מציע שתגישי את זה כהסתייגויות.

יש לי כאן מספר הסתייגויות. לדוגמה – לקחת מוצרי פסולת של מפעל אחד, להשתמש בזה במפעל אחר. לתת לזה עידוד. לתת עידוד לכל הנושא של השקעות להפחתת פליטות, הפחתת זיהום, וכו'.

אני עונה לך על מה שאמרת – אל"ף, תגישי את זה כהסתייגויות, תוכלי גם לדבר על העניין הזה. ניים, אני תומך בך. אני חושב שאת צודקת. שלוש – זה לא יעבור. זה יצריך דיון אמיתי.

עושים פה כזה שינוי חוק – אז עוד שלושה תיקונים.

על כל מילה פה אני יושב אתם, אני יודע. זה תהליך שצריך להביא אותו בחקיקה רגילה. אני תומך בזה, אני חושב שאת צודקת, אבל זה לא ייכנס פה עכשיו בצורה כזו.

זה ממש כמה סעיפים קטנים, אבל בוא נציע אותם, אני אשמח לשבת אתכם ולראות - - - גם לא מדובר בסכומי עתק. תודה.

אני תומך בך, אבל צריך ללכת במסלול, לפי דעתי - - - אלא אם כן יש לך מישהו במשרד האוצר שאת יכולה לדבר אתו בשקט שהוא ייתן לך תמיכה. יש לך מישהו כזה?

ננסה למצוא.

זה לא יעבור בחוק הזה, אבל תעלי את זה, אם זה לא יעבור תגישי אחרי זה הצעת חוק פרטית ואני אהיה בעד.

(היו"ר רועי פולקמן, 14:27)

עמוד 6 למעלה. זה תיקון שנעשה בתיאום עם נציגי הקיבוצים בעקבות הערה שלהם. ההטבות בחוק עידוד השקעות הון בסופו של דבר אמורות להתגלגל לחברה שממוסה מיסוי דו שלבי, שהיא בעלת המפעל. יש לנו חברות שהן אגודות שיתופיות שממוסות כמו שותפות, לא אמורה להתגלגל אליהן הטבה. אנחנו בהצעת החוק הממשלתית הצענו להחריג אותן. באו נציגי הקיבוצים ואמרו: הכנסות שבסופו של דבר מתגלגלות לחברות אמיתיות שעומדות מאחורי האגודות השיתופיות, צריכות להיות הכנסות מוטבות, ואנחנו השארנו את זה ככה, תיקנו את זה.

אני אקרא את זה: "בהגדרת "הכנסה מועדפת" -

(2) במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שלגבי חברה מועדפת" יבוא "ובלבד שהתקיימו שני אלה לפי העניין:

(א) לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש אגודה שיתופית שמחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, או לגבי חברה מועדפת שהיא אגודה שיתופית שמחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה המיוחס לחברה שאינה אגודה שיתופית המחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה ובלבד שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה;

(ב) לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה מיוחס לחברה שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה;"

בנוסף לזה, בסעיף (ג) ביטלנו את פסקה (2), ואת ההתייחסות בפסקה (1) לסעיפים 61 ו-62 שהם חלק מאותו עניין.

הערות לסעיף? אין.

אנחנו בעמוד 7. כאן היושב ראש ביקש להכניס תיקון שמתייחס לביטול התיקון שנעשה בחוק ההסדרים לשנים 2014-2013.

נמשיך לפסקה (8), שם העירה לשכת עורכי הדין שביקשה להכניס גם את ההכנסה הטכנולוגית המועדפת, כלומר, גם דיבידנד בהכנסה טכנולוגית מועדפת ולא רק בהכנסה מועדפת. בדיון הקודם אתם אמרתם שאתם מסכימים לתיקון.

לא, אנחנו אמרנו שיש התייחסות לדיבידנד בסעיף נפרד של הכנסה טכנולוגית נוספת, סעיף 51(כו), הכל מוסדר שם על סיכום של שיעור מס דיבידנד מופחת על רווחים מהכנסות - - -

ל-4%.

ומה עם מה שהיושב ראש ביקש? לא הבנתי.

הוא ידון בזה אחר כך.

גם דיבידנד בהכנסה טכנולוגית שכרגע לא היתה הסכמה שזה צרי להופיע כאן.

הכל מוסדר בסימן ב(3).

- - -

אתה מדבר על שיעורים?

אני מדבר על תיקון סעיף 51טז, ביטול התיקון שנעשה בחוק ההסדרים. עם זה מחכים ליושב ראש.

הערות נוספות לסעיף הזה?

אני מלשכת עורכי הדין. אנחנו העלינו את זה, וראינו, זה תוקן בהמשך.

פסקה (9) – שם הציע היושב ראש להפחית את השיעור בפסקה (2) ל-8 מיליארד מ-10 מיליארד. חבר הכנסת מיקי לוי הציע דיווח לוועדה מדי שנה החל מעוד שנה בדבר כמות המפעלים ואנחנו התייחסנו לזה בסוף, סעיף שלא הוספנו, נתייחס לזה שם.

פה, בכל מקום – בדקתם?

אנחנו נבדוק את זה. אמרת שזה תיקון טכני.

אנחנו עוברים לעמוד 8. בעמוד 8 דובר ביחס לסעיף קטן (א) שמדבר על השקעה של 100 מיליון שקלים לפחות – דובר בדיון הקודם, כי המסלול החדש בעצם מרחיק את המפעלים הקיימים מ- - -

כי זה תוספתי. 100 מיליון תוספתי.

נכון. כאן, מאגף התקציבים היתה כאן שירה וביקשה לחשוב על איזושהי הוראת מעבר שמבטיחה שהמפעלים שכבר נמצאים בחוק לא יתרחקו מהיעד.

אנחנו סבורים שאין טעם בהוראת מעבר כי אם מדובר על קבוצה ריקה. להבנתי - - -

- - -

דיברנו על זה היום בטלפון.

הוא דיבר אתי היום בטלפון על משהו אחר.

על זה בדיוק.

על ה-7%.

הסוגיה פה היא שבמסלול מועדף מיוחד השקעת המו"פ הופכת להיות השקעה תוספתית, ולא שימור מצב קיים כי אחרת אין סיבה לתת את שיעור המס המוטב שיש בפרק הזה בחוק. עלתה טענה שיכול להיות שיש חברות שבנו תוכנית שהן יגיעו ל-100, ישמרו על 100 - - -

בדקתם אם באמת מדובר על קבוצה ריקה?

ככל הנראה כן. עשינו דיון התייעצות עם ההתאחדות.

- - - של כל הקבוצות שלא מחילות את עצמן?

זה יצא לי במשוואה.

לגופו של עניין אנחנו חושבים שאין טעם בהוראת מעבר בסעיף הזה.

כי אין חברות שיושפעו מהתיקון הזה?

כן, כן. שאין חברות.

אבל בדקתם את זה, אמיר, באחריות?

התייעצנו אפילו עם התאחדות התעשיינים שהיא הארגון היציג של התעשייה בישראל.

אתם מפתיעים אותנו כל פעם מחדש.

יש עוד הערות?

אם זו קבוצה ריקה, למה זה מפריע שיישאר הסעיף? למה צריך תוספתי?

מבחינת הרעיון של המסלול הזה הוא בא לתת שיעורי מס טובים אם קורה גם משהו טוב למשק. המשהו טוב למשק צריך לקרות בהשקעה תוספתית ולא בשימור מצב קיים.

גם אם זו לא היתה קבוצה ריקה היה אולי היגיון להגדיר מאיזה מאוד, כי הרי ברור שמחברה שכבר השקיעה - - - המטרה כאן היא לתת תמריץ לעוד. אז ברור שאתה לא רוצה לפגוע בחברה שכבר עשתה פעילות, אבל אתה יודע – אם היא השקיעה לפני 10 שנים פעילות אז החוק הזה בסדר. מה שהיו הטבות נכון לאז, נכון לאז.

היא צריכה להגיע לרף התוספתי באופן מדורג. זה לא ש - - -

בוא נגיד ש-EMC התחילה לפתח את מוצר הסייבר לענן שלה לפני שנתיים, ועכשיו אתם עושים את זה. EMC עד היום שמה את ה-100 עובדים, לא שמה פה את ה-IP וקיבלה cost plus. אתה קיבלת את ה-10% על ה-cost שלה, של מה שהיא עושה פה. 15% - אני לא יודע על מה משה אשר התמקח אתה. עכשיו אתה רוצה שהיא תעביר לפה את ה-IP- - -

לא. אנחנו פה מערבבים. המסלול הזה זה המסלול המועדף המיוחד הקיים היום בחוק. במסגרתו של שלוש חלופות השקעה: השקעה הונית, שהיא תוספתית כי היא קורת על פני כמה שנים וזהו, הגדלה של מצבת העובדים של הפירמה או השקעה במו"פ. סעיף ההשקעה במו"פ במצב הקיים מדבר על 100 מיליון שקל באזורי הפיתוח ו-150 מיליון במפעל. אנחנו מבקשים לשנות שההשקעה במו"פ תהיה מעבר למה שלחברה היה בממוצע שלוש השנים הקודמות. זה השינוי. ואז עלתה טענה מההתאחדות שיכול להיות שיש פה חברות שתכננו להיכנס, שרצו להיכנס - - -

שהיו בדרך להיכנס.

שהיו בדרך לירושלים לדבר עם המנהלים, ועכשיו אנחנו מרחיקים אותן. אנחנו לא מכירים שזה פוגע בחברות. זו הבדיקה שעשינו. אני חושב שיש גם אינטרס לוועדה שמסלול שנותן את שיעורי המס הטובים ביותר שיש בתוך החוק הזה יהיה מסלול שמביא לפעילות כלכלית תוספתית, במשק, ולא משמר מצב קיים.

אנחנו עוברים לעמוד 11. היושב ראש ביקש להכניס שבכל מקום שיש התייחסות להכנסות המיוחסות לייצור, שהכללים שיקבע שר האוצר יהיו באישור ועדת הכספים. אז זה קיים גם בהגדרה של "הכנסה טכנולוגית" בפסקה 7(א), אתם רואים את זה ב-11, גם בהגדרה של "הכנסה טכנולוגית מועדפת", שזה בתחתית העמוד, באישור ועדת הכספים.

לגבי סעיף (ד), זו בעצם ההשלמה לתיקון של הקיבוצים.

נכון. זו השלמה לתיקון של הקיבוצים. אם מאחורי המפעל עומדת חברה שהיא אגודה שיתופית שממוסה לא במיסוי לא דו שלבי, אז ההכנסות המוטבות יהיו רק כאלה שבסופו של דבר מגולגלות לחברה אמיתית בעלת מיסוי דו שלבי, אותו רציונל בדיוק של התיקון הקודם, גם בהכנסה טכנולוגית.

אז תקרא את הסעיף.

"(ד) הכנסה המיוחסת לחברה בבעלות ממשלתית מלאה או לחברה שהיא אגודה שיתופית המחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, בהתאם לאמור בסיפה להגדרת "הכנסה מועדפת", בסעיף 51;" – אותה קראתי קודם. זה תחת ה "למעט".

התייחסות קצרה לסוגיית התקנות שהעלתה שלומית ארליך. בחוק הזה יש הרבה תקנות, עולמות של ההסדרות הטכניות. בחלק מהחוקים זה מסוג הדברים שהם בכלל בהנחיות מנהל, אבל אנחנו חשבנו שלחוק הזה בגלל החשיבות שלו, בגלל זה שהוא חדשני – נכון שהוא יהיה בתקנות. אנחנו מבינים את הרצון של הוועדה שחלק משמעותי יהיה באישור ועדת הכספים, מחד. מאידך, יש חסרון בלהגיע לוועדת הכספים מבחינת קצב היכולת להעביר את התקנות ומאחר ומדובר באיזה מנגנון של transfer pricing עושים את ההכנסה המיוחסת לייצור. מדובר בשאלות מאוד מקצועיות שלא בטוח שנכון שהכל יגיע לוועדה.

מכיוון שיש לי סוג של ניגוד עניינים – גם מינוי מיושב ראש ועדת הכספים וגם איזשהו קשר לאוצר, את זה צריך לנהל מול היושב ראש הקבוע, האם נכון להביא את זה או לא נכון להביא לוועדת הכספים. המטרה היא לחסוך בביורוקרטיה, מצד אחד, ומצד שני – בכל זאת, מכיוון שזה כן נושא רגיש מאוד מקובל שמביאים לוועדה את אישור התקנות. אבל זה כבר דיון שצריך לנהל עם היו"ר הקבוע.

עוד הערות לגבי סעיף (ד)? בואו נמשיך.

בעמוד 12- התייחסנו לזה בדיון הקודם. אנחנו בעמוד 13, ביחס לסעיף קטן (ב), קרן הון סיכון. במהלך הדיון הקודם נשאלה השאלה מדוע דווקא קרן הון סיכון. גם סוכם שתיעשה חשיבה איך אפשר לאפיין את האנג'לים, כלומר, כך שזה יהיה אפיון של המשקיע ולא החברה, שמוגדרת היום בחוק.

שוב, אני קצת חוזר על מה שאמרתי בדיון הקודם, אבל אחרי בדיקה נוספת, גם עם מי שניסח אצלנו את חוק האנג'ל, אנשים ששברו את הראש על הנושא הזה גם בסיבובים קודמים בחקיקות אחרות. היכולת לאפיין אנג'ל כאנג'ל זה משקיע פרטי. אין יכולת לאפיין את זה שהוא אנג'ל. אנג'ל הוא משקיע פרטי שנוטה להשקיע בחברות טכנולוגיה, אבל אין יכולת לאפיין את זה. שוב, גם בחוק האנג'לים לא אפיינו אנג'ל, אלא עשו את זה דרך - - -

אבל עזוב שנייה את המושג – משקיע פרטי ששם את כספו על חברה,

כל הרעיון הוא לאבחן מישהו שההשקעה שלו היא סינגולרית לעולם הטכנולוגיה. משקיע פרטי משקיע בהרבה סוגים של חברות. אם אני אגיד שזה מאפיין של חברת הייטק, כל חברה שיש בה משקיע פרטי היא חברת טכנולוגיה.

אתה מבין שאתה עושה להם איזה נחיתות, למשקיעים הפרטיים.

קודם כל הנחיתות היא לחברה ולא למשקיעים.

החברה לא תיקח כזה משקיע. היא תעדיף קרן מאשר משקיע פרטי.

בסופו של דבר זו שאלה של אלטרנטיבה. אני לא יודע לאבחן אנג'ל. השאלה היא אם אתה רוצה להוציא החוצה גם את הקרן הון סיכון.

אתה לא יודע להבחין לפי מהותה של החברה בה הוא משקיע? מה המשקיע עושה – זה לא מעניין אותך.

בזה עסקינן. בהגדרת מהותה של החברה. איך אני יודע להבחין שזו חברת טכנולוגיה. אחד הקריטריונים שהצענו אחרי עבודה מאוד מעמיקה, איך מבחינים חברת טכנולוגיה. הצענו שהיא תוכר על ידי הקרן, על ידי המשקיע. אני לא יכול לעשות פה הפנייה מעגלית.

כיוון שהקרן תעיד על זה שזה בעצם חברת טכנולוגיה.

נכון. אני לא יכול לעשות הפנייה מעגלית שהמשקיע - - -

את הסיווג של החברה, מה הבעיה לדעת? למה אתה צריך - - -

את הסיווג של החברה, איך אני יכול לדעת?

סיווגים מאוד ברורים לחברה.

סיווג למ"סי?

למשל.

סיווג למ"סי – המבחן שאתה עובר לסיווג למ"סי זה לא אותה רמת מבחן כשאתה רוצה לתת הטבות מס.

אז משרד האוצר משרד הכלכלה יודעים לאבחן - - -

כל הרעיון הוא - - - במידה ולא עומדים בקריטריונים היבשים, חברה יכולה לבוא למדען הראשי שהוא - - - יכול לקבל אישור מיוחד. אבל כל הרעיון במסלול הזה היה לעשות מסלול ירוק. בשביל לייצר מסלול ירוק אתה לא רוצה אישור אצל סוכנות אלא – יקבלו סט של פרמטרים, רק קשה לאבחן את סט הפרמטרים הזה.

יש כאן שתי חלופות האצה שדיברנו על זה בפעם הקודמת, המון סוגיות והן לא נגמרות. 25% כל שנה, לדבר הזה כדאי לדעתי לתת איזה רף מסוים שממנו לא צריך כבר האצה של 25% כי השנה העשירית וה-11 אתה צריך להעסיק את כל סין.

התייחסנו לנושא בפעם הקודמת ולדעתי הוועדה קיבלה את עמדתנו בפעם הקודמת, זה אפילו לא מופיע כהערות כיוון שלהבנתי הוועדה קיבלה את עמדתנו בפעם הקודמת.

משהו שמצדיק להעלות את זה שוב? משהו שהשתנה?

לא, זה מופיע בהמשך.

- - -

אתה רוצה בעצם לחזור מה הסיפור?

החוק, בעצם, אומר שאחת מהחלופות זו השקעה של 8 מיליון של קרן הון סיכון – הרגע דיברתם על זה. אפשר להציע חברה שהיתה חברת מטרה, אז זה גם כן במקום חלופה. חלופה 3 ו-4 אומרת שחברה צריכה בממוצע כל 3 שנים לגדול ב-25% ביחס לממוצע של 3 שנים, או במחזורים, או בעובדים. זה אומר שלאורך זמן – 5,10,20 שנה אתה מגיע למספר אין סופי. ברור שהחלופות האלה כבר לא קיימות לחברות גדולות שצומחות.גוגל, לדוגמה, לא תיכנס היום לחלופה הזו, אני מניח. אנחנו רוצים אותם. אם לא השקיעו בהם 8 מיליון אז הם לא בחוק.

הנקודה ברורה.

הסברתי בפעם הקודמת שזה אחת מ-4 האלטרנטיבות, בסדר?

שהגדולות האלה אכן לא ייכנסו לאלטרנטיבה הזו. נראה לי ברור. זה נועד לחברות צומחות וב - - -

האלטרנטיבות האלה מתאימות לסוגים שונים של חברות, לכן זה אלטרנטיבות. אכן, לחברות גדולות, מה שיותר מתאים זה אלטרנטיבה של 7% הוצאות מו"פ או מינימום של הוצאה כספית לחברות - - -

נכון. זה לגמרי הגיוני. הרשת צריכה להחיל סוגים שונים, יש שונות בין החברות. בסדר, נראה לי ברור.

אז אנחנו עוברים לעמוד 16, סעיף 51כו – התייחסנו אליו בדיון הקודם.

התוספת הזו הוקראה.

כן.

(היו"ר משה גפני, 14:43)

אנחנו עוברים לעמוד 17. ביחס לפסקה (1) ביקשה לשכת עורכי הדין שלא להגביל בשנה, מדוע להגביל לשנה אחת בלבד.

אני אתייחס. צריך לבדיל בין חברה שמחזיקה באופן ישיר ובין חברה שמחזיקה באופן עקיף. המגבלה לשנה היא לחברה שמחזיקה באופן עקיף. הצורך שלנו הוא לתת הטבה על הרווחה שמיוחס להכנסה טכנולוגית. זה הצורך לתת הטבה. כדי לבצע מעקב, ברגע שהאחזקה היא עקיפה זה עובר דרך חברת אחזקות. אומרת רשות המסים – לא ניתן לבצע מעקב למשהו שהיה 10 שנים לפני. במהלך שנה - - - האסטרטגיה העסקית של החברה זה יכול לעבוד. משאירים את הכסף בחברה הנכדה, וברגע שרוצים להוציא את הכסף מחוץ למדינה מעלים מחברת האחזקות ומעלים החוצה. זה לא בעייתי עסקית לחברות, למיטב הבנתנו.

אז אנחנו עוברים לפסקה (2). בדיון הקודם העלו נציגי הבורסה שבעקבות הסעיף ייתכן שחברות דואליות, כדי לקבל את ההטבה, יימחקו מהמסחר בארץ ויירשמו בחו"ל. רשות המסים הציעה איזשהו נוסח מקל. מה שמבקשים להכניס עכשיו זה למחוק את פסקה (2) כולה ולהוסיף את סעיף קטן (ג) שמקנה סמכות לשר האוצר לקבוע לעניין סעיף קטן (ב1) חזקות לעניין תושבותו של חבר בני אדם שהוא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה. אני חייבת להודות שאני קראתי את התיקון הזה ואני לא מבינה איך הוא עונה על מה שביקשו כי אתם בעצם דוחים את הדיון הזה למועד מאוחר יותר. זאת אומרת, אתם לא קובעים את זה במסגרת התיקון עכשיו, אבל אתם מאפשרים לשר האוצר סמכות לקבוע את זה בעתיד.

לא. זה מייצר מצב של default בחקיקה של שוויון מלא בין הבורסה הישראלית לבורסות זרות. כל עוד לא התקנתי את התקנות אני מתייחס למשקיעים בורסאיים לכל דבר ועניין כמו משקיעים פרטיים. אני מתייחס לחברה נסחרת אותו הדבר כמו שאני מתייחס לחברה פרטית, ולא נותן - - - לחברה נסחרת.

מי מהבורסה כאן?

הדבר מתואם עם הבורסה.

לא, לא לא. חברה ציבורית. סליחה.

מתואם עם הבורסה?

כן.

כל פעם יוצא שאתם מתאמים עם מישהו אחרי זה מתקשרים אתנו ואומרים – לא תיאמנו אתם.

כל כך מתואם שכנראה בגלל זה לא הגיעו.

הם היו אצלי בדיון אחר, הבוקר ויודעים שיש היום דיון.

בכל מקרה אני אצביע באישור ועדת הכספים.

אני דיווחתי על ניגוד עניינים, שגם נתת לי להיות היו"ר וגם אני קשור לאוצר, בקשר לסעיף של אישור ועדת הכספים.

נשמח להעלות את הנושא של אישור ועדת הכספים עוד פעם כי העלינו את זה קודם בהתייחסות אחרת, ורועי אמר שהוא בניגוד עניינים.

מה שקורה זה שאני הייתי בטוח שהתקדמנו מאוד בחוק הזה, ונשארו פה ושם דברים עקרוניים שאם אני מדבר עם משרד האוצר זה בסדר, ופתאום מתברר שכל החוק פה - - - אתה רוצה דיון על האם באישור ועדת הכספים כן או לא? נעשה על זה יום עיון, יום שלם? זה יהיה באישור ועדת הכספים, מה הבעיה?

אנחנו בעמוד 18 ביחס לפסקה שכעת היא פסקה (2). לשכת עורכי הדין העירה שהסעיף יוצר כפל מס.

אנחנו דיברנו בין הדיונים עם שלמה, הבנו את החשש שלו, אנחנו מורידים את ההערה הזו.

אנחנו בעמוד 19 למעלה, בהגדרה של "רווח הון". הכנסנו, בהתאם לבקשת היו"ר את אישור ועדת הכספים.

סעיף 51כח – אתה רוצה להסביר?

כן, רצינו לחדד שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית צריכה לאשר שה-IP, שהנכס המוטב נרכש מחברה תושבת חוץ ביום תחילתו של החוק.

זה בין היתר בעקבות הערת הרשות לחדד בדיוק מה היא צריכה לאשר, שלא יהיה איזה הערה כללית אלא בדיוק ספציפית מתי היא צריכה לאשר. כמובן שזה מתואם אתה.

אז תקראו את הנוסח.

"הוראות סעיף 51כז יחולו על מכירת נכס לא מוחשי מוטב רק אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה, עובר למועד המכירה, כי הנכס נרכש מחברה תושבת חוץ ביום תחילתו של סימן ב'3, כנוסחו בסעיף 83(14) לחוק ההתייעלות... "- זה החוק הזה – "(בסעיף זה – יום תחילתו של סימן ב'3), או אחריו, ובמחיר של 200 מיליון שקלים חדשים או יותר , כאמור בפסקה (1) או כי הנכס נוצר או נרכש כאמור בפסקות (2)(א) או (2)(ב) לפי העניין, ביום תחילתו של סימן ב' 3 או אחריו".

אנחנו עוברים לעמוד 20. בסעיף קטן (ה) יש גם אישור של תוספת ועדת הכספים לכללים של שר האוצר.

סעיף 51ל – גם שם יש תוספת של אישור ועדת הכספים.

סעיף 51לא זה סעיף היציבות, שאני מבינה שאנחנו מדלגים עליו כרגע.

אנחנו עוברים לעמוד 21. אנחנו בסעיף (13א) זו היתה תוספת בסעיף 75ב שמשלימה את הנושא של ההערה בתחילת הדיון.

מה שקורה זה שהיום חברה שלא - - - אישור ובהוראות החוק, אפשר לבטל את המענק ואת ההודעה שולח מנהל מרכז ההשקעות. מכיוון שתיקנו את הנושא של ועדת ההשגה, צריך לתקן כאן בהתאמה, שתהיה הפנייה לסעיף 24א.

בנוסף, היום, כשמוגש ערר יש אפשרות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע הליכי גבייה של המענק לזמן הערר, ואנחנו בעצם יצרנו בדיוק את אותו הסעיף, את הסעיף כמו של השרים - - -של ועדת ההשגה, כדי שתהיה לה סמכות לעכב הליכי גבייה לזמן ההשגה.

אז אני אקרא את הסעיף, ברשותכם: "(13א) בסעיף 75ב-

(1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "סעיף 25" יבוא – "סעיפים 24א ו-25";

(2) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "הוגש ערר" יבוא "לפי סעיף 25", ואחרי "החלטה בערר" יבוא "הוגשה השגה לפי סעיף 24א, רשאית ועדת ההשגה לקבוע מועד מאוחר יותר להחזרת המענק, ובלבד שלא מאוחר מתשעים ימים מיום מתן החלטה בהשגה";

זאת אומרת שיהיה אפשר לעכב הליכי גבייה, כמו שהיום יש לשרים אפשרות לעשות את זה.

אנחנו עוברים לעמוד 21 למטה – חובת דיווח. זה בהתאם לבקשתו של חבר הכנסת מיקי לוי, שכאן ייכנס סעיף דיווח של שר האוצר לוועדת הכספים מדי שנה בדבר כמות המפעלים הנכנסים בגדר סעיף 51כ ו-51 כא תוך התייחסות להשפעתו של התיקון שנעשה. אנחנו ננסח את הסעיף ו- - -

אנחנו עוברים לעמוד 23, לסעיף 87, תחילה ותחולה. זה לבקשת לשכת עורכי הדין שביקשה להחיל את החוק החל ביום 1.1.2017, תוקן הנוסח כך שהתחילה של סימן ב'3 לחוק עידוד השקעות יהיה ב-1 בינואר, 2017 ובלבד שנקבעו כללים. זאת אומרת, צריכים להיקבע כללים. מהרגע שייקבעו כללים התחילה תהיה מה-1.1.2017, ואם לא ייקבעו כללים - - -

תודה רבה.

אני בעלים ויושב ראש תעשיות לכיש. המפעל נמצא בשדרות, 35 שנה בשדרות. עברנו את כל מלחמות ההתשה שהיו ב-17-15 שנים האחרונות, קסאם אחד נפל במפעל, לא דיווחנו על כך, לא עשינו מזה הרבה רעש, נגרם נזק. אנחנו מפתחים, מייצרים מערבלי מזון. רק כדי שיהיה לכם מושג מה אנחנו עושים – זו מכונה, זה קומביין גדול, כשהגדול מביניהם – משקלו 19 טון כשהוא ריק, כשהוא עמוס -32 טון, והוא יכול לנסוע 40 ק"מ לשעה. אנחנו לוקחים ברזלים, מעבים אותם, מכניסים להם שכל – וכשאני אומר "שכל" זה תוכנה, בקרים והרבה מאוד מהניסיון שלנו, ובסוף יוצא מוצר שנוסע. אנחנו מייצאים לכ-40 מדינות. 50% מהייצוא לאירופה. אירופה בצרה צרורה שמפילה עלינו את הצרה, כי היורו מתרסק והשקל מתחזק. אנחנו מייצאים לארצות הברית, קנדה, רוסיה, אוסטרליה, דרום אפריקה, כמו שאמרתי – 40 מדינות, 90-80% מהתוצרת.

המוצרים שלנו כמו מוצרים אחרים – אורך החיים שלהם הולך ומתקצר. אתה צריך להשקיע הרבה בחדשנות ובפיתוח כדי להיות כל הזמן עם היכולת לייצא לחוץ לארץ. אם אתה רוצה להתרחב ולגדול, אתה תמיד שם את השאלה האם אתה עושה את זה בישראל או בארץ יעד אחרת ששם נמצא השוק שלך. השאלה הזו חוזרת ועולה, כמו שאמרתי -35 שנה בשדרות. השוק שלנו לא בארץ, השוק שלנו בחו"ל. אני לא יודע מה אני עושה בשדרות. מקומי הטבעי, העסקי, לא היה צריך להיות בארץ אלא בחו"ל, אבל אם יביאו אותי למצב שבו לא משנה מה אני עושה, כמה אני מתכווץ וכמה אני חוסך ואיזה מאמצים אנחנו עושים, לא נוכל להרוויח כאן בישראל? לא תהיה ברירה אלא לקחת את המפעל ולהעביר לחו"ל. אנחנו מעסיקים ין 80 ל-90 עובדים, ועוד כ-50 עובדים שהם קבלני משנה, כולם משדרות ואזור עוטף עזה. אני חושב שכל הטבה שניתן לתת לתעשייה הבינונית – אני שייך לתעשייה הבינונית המסורתית – כל הטבה שניתן לתת חייבים לתת כדי לעודד אותה להישאר כאן, בישראל. ככל שלא יתנו ו כל העלויות האחרות תמשכנה לגדול, לא תהיה ברירה למפעלים כמוני ואחרים לומר – סליחה, אנחנו ציונים, נולדנו וגדלנו בארץ אבל אין בכוונתנו לסגור את המפעל ולפשוט רגל, לכן נקים קו ייצור באירופה שמחכה שנבוא אליה כי היא נותנת בלי סוף הטבות. אני לא מדבר רק על המס אני מדבר על הרבה הטבות, לא כאן המקום לפרט אותן. לכן בנושא ה-9 או 6%, באו להגיד שצריך להוריד ל-6% בפריפריה.

האמת שהוא שיכנע אותי.

גם אני השתכנעתי.

אל"ף, אני שמח שהוא שיכנע את כולם. הוא החסיר רק משפט אחד – שהשיקול איפה להקים את המפעל, כשאתה מחליט להשאיר אותו פה, השארת אותו פה, וכשאתה אומר להעביר אותו לחו"ל אתה מצרף אותו, לצערי הרב, לשורה שלמה של מפעלים שכבר החליטו לצאת לחו"ל, ואם התעשייה הקיבוצית תציג את השקף תראה שהם גדלו במכירות ב-15 שנה האחרונות פי 10 מהמכירות שלהם של המפעלים שהם הקימו בחו"ל, רק פי 2 מהייצוא, ורק 10% לשוק המקומי. כלומר, הצמיחה של התעשייה הקיבוצית היא בחו"ל, על אחת כמה וכמה התעשייה הפרטית. רבותי, התעשייה הישראלית גדלה בחו"ל. אם לא נשמור עליה בעוד כמה שנים נשב פה, ויישבו אנשי רשות המס, הדור שיחליף את משה אשר ויחשבו מה עושים כדי להחזיר את הבנים הביתה. זה יהיה מאוחר, זה יהיה בלתי אפשרי. יהיה בלתי אפשרי להחזיר את התעשיינים האלה הביתה.

רבותי, אנחנו מסיימים את הדיון הזה.

אנחנו נעמוד על זה. אני מבין ששי באב"ד ומשה אשר יצאו, אנחנו נעמוד על העניין הזה. אני מקווה שתעבירו את הדברים כמות שהם. את, ממשרד המשפטים, אל תכעסי עלי. אני מקבל פניות ציבור. אני לא בטוח שאת מקבלת. יש קושי גדול. אדם מגיש ערעור. אם אנחנו נראה שזה לא טוב, מקבלים רק תשובות שליליות ואי אפשר אפילו ללכת לבתי משפט, אנחנו פה, אנחנו יכולים לשנות. אבל קודם כל צריך לעשות את המהלך הזה.

אני מנהל כספים בחברת ג'נרל מיקרווייב במרכז הארץ. שני משפטים. חברת האם שלנו בארצות הברית העבירה בשנת 2011 פעילות שנסגרה באמריקה לישראל, בזכות המענקים של מרכז ההשקעות באזור פיתוח א', והורדת המס שהיתה בזמנו בשתי נגלות, ב-7% ו-6%. היתה בשנה אחרי זה אכזבה נוראית שה-6% עלה ל-8. זו היתה מכה קשה מבחינתנו, זה עוד 50% מס. תעשו כל מה שצריך – ואני מנסה להבהיר פה שזה בנפשנו הדבר הזה. הזיגזוג הזה הוא נורא מול בעלים אמריקאים. תודה.

הכלל פה הוא שכשאני יושב פה זה 6%. בכנסת ה-18 הייתי יושב ראש ועדת הכספים ועשינו את זה 6%. אחרי זה לא הייתי יושב ראש ועדה וזה עלה ל-9%. עכשיו אני יושב ראש הוועדה, אז עכשיו נבחן את זה. אם זה לא יעלה, סימן שמה שאמרתי זה שטות. אני מקווה שזה יירד ל-6. אני מבקש, זה קריטי, הדבר הזה.

תודה רבה, רבותי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:10