הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 381

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ו' בכסלו התשע"ז (06 בדצמבר 2016), שעה 20:00

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

סעיפים 27-18 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית
(עידן+), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנטדיון בהצעת החוקבקשות לדיון מחדש ודיון מחדש:
בקשת חה"כ איתן כבל לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 26 – תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים
בקשת חה"כ איתן כבל לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 27 – תיקון החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

שולי מועלם-רפאלי

רועי פולקמן

רוברט אילטוב

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו''ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אילת פלדמן - עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חגית ברוק - עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד התקשורת

תמר הכהן - עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד התקשורת

מלי פולישוק בלוך - חכ"ל

מיכל גרוס - יו"ר ועד העובדים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

תומר קרני - סגן היועמ"ש, רשות השידור

אשר מאיר - ראש מחלקה כלכלית, פורום קהלת

טלי גורן - סמנכ"ל תקשורת ורגולציה, שידורי קשת

נוגה רובינשטיין - יועמ"ש, שידורי קשת, רשת וערוץ 10

דבורה קמחי - סמנכ"ל רגולציה, ישראל 10

זיו מאיר - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

ניר יוגב - מנהל רגולציה, חברת סלקום

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, חברת פרטנר תקשורת

איתמר חרמון - המועצה לכבלים וללוויין

שחר אילן - עיתונאי ופרשן לענייני חרדים

מרדכי אמיתי - מנכ"ל, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות

אופירה לובניצקי - מנכ"לית, תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה

חגי נצר - עו"ד, מייצג את "יורוספורט" ואת "דיסקברי"

תמיר אפורי - עו"ד מייצג את הארגון, ארגון חברות הסרטים mpa

ליטל סבר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ערוץ 9 (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, ועד עובדי סלקום, ערוץ הקניות)

נועה גונן - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את הוט

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום, פרטנר, קשת (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: תאגיד השידור הישראלי)

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

רונית יצחק

לאה קיקיון

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

סעיפים 27-18 ו-28(2)-(5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (עידן+), מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל והפצת השידורים גם באינטרנט

שלום לכולם, אנחנו מתחילים את הישיבה השנייה הערב. אנחנו בדיון המשך שכותרתו: פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016.

דוד, תעבור לתנועות ידיים, אני אתבע אותך בסוף על ירידת שמיעה.

לא הבנתי, זו הבעיה היחידה שלך אתו?

תהיה פה תביעה ייצוגית, דוד. סעיפים 18 ו-27 ו-28(2) עד (5) בעניין הפרטת מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית "עידן פלוס", מתן רישיון שידורים לגורם המפעיל להפצת השידורים גם באינטרנט.

שלום גברתי, הרבה זמן לא התראינו.

נכון.

שלום, גברתי היועצת המשפטית.

שלום.

מה שלומך?

- - -

יפה. היועצות המשפטיות, הרשמת, הדובר, אהלן לכולם. אני רוצה להזכיר שבדיון הקודם שסיימנו עם נדמה לי או שלוש או שתי נקודות פתוחות, נקודה אחת נוגעת לאמריקנים – 13ג, העלאה באינטרנט. מר אפורי, אני כבר אומר לך שאת 13ג אני לא מעלה היום, זה לא אומר שלא אעלה את זה בהמשך.

אני גם רוצה לומר את הדברים כאן, הודעתי לנציגי הממשלה שבכל הנוגע לשיח שלנו להעלאה באינטרנט, כפי שהוצגו על-ידי עורך-דין אפורי, הנושא הזה, חברי הכנסת, יקבלו אותם ככזה ראה וקדש. סליחה, לא תפקידם של חברי הכנסת בעניין הזה לקבוע מדיניות. אם משרד האוצר, משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים יחד עם משרד התקשורת יגיעו למסקנה שהם מוכנים, אחרי שבדקו ועשו, להעלות את החוק כפי שהוא או בתיקונים אנחנו נעלה אותו. אם יחליטו להוציא סעיפים כאלה מהחוק אנחנו נוציא אותם. זו לגמרי המדיניות. זה לא כמו הנושאים האחרים שאני אומר במקום "ו" יאמר "גם" או דברים כאלה ואחרים. זו נקודה אחת.

יש מסמך של ראש אשכול קניין רוחני ממשרד המשפטים, ראית את זה?

לא.

אז לא הסתפקת כי זה הגיע בערב. הוא נותן מענה.

איתן, אני מציעה שתודיע שתשקול האם להעלות את הנושא של האינטרנט אחרי ההפסקה היום.

זה מה שנשאר.

אני מעלה הכול להוציא 13ג. זה מוסכם, זה מה שהודיעו לי נציגי הממשלה.

בסדר.

נקודה נוספת נוגעת לעניין דמי ההפצה. אני אציג הצעה בנוגע לדמי ההפצה ואני לא אצביע עליה היום, לא כי אנחנו חברי הכנסת אין לנו הבנה בעניין הזה. כיוון שאני צריך לעשות את הדברים בצורה סדורה שלייעוץ המשפטי יהיה את הסיפק גם לבחון את זה, גם לשאול את השאלות הנדרשות. לכן, אני אשים את העקרונות המוסכמים היום, יהיה אפשר לשאול את השאלות, וכמובן שזה יונח בפני היועצת המשפטית, ה-יועצת, וכמובן, יש לנו עדיין מספיק זמן כדי להביא את הדברים גם השבוע.

שזה אומר מחר בערב.

שזה אומר מחר בערב. זה הרבה זמן. אז איפה אנחנו אוחזים? כמו שהיינו אומרים בישיבה, בהקראה, גברתי.

סיימנו להקריא. אסתי, הקראת את כל סעיפי האינטרנט?

התחלנו מההגדרות.

יש את פרק האינטרנט שלא הוקרא, ונשארו עוד כמה סעיפים בודדים בתיקונים העקיפים שלא הוקראו.

אין בעיה, רק אמרי לנו היכן.

במה תרצה שאתחיל? יש את סעיפי האינטרנט שלא הוקראו, ויש את התיקונים העקיפים בחוק שלא הוקראו.

יקירה, זה לא מעניין אותי.

לא אכפת לך?

תקריאי איפה שצריך, למעט 13ג, ונעלה את זה להצבעה. עוד דבר, אני רוצה להזכיר – יש כאן את נציג רשות השידור, נכון?

- - -

- - -

סליחה, גברתי, וסרצוג.

כן.

אם אני לא מזמין אתכם לדיון אתם לא מדברים ביניכם?

אנחנו אוהבים לתאם דברים בסוף, שזה יהיה יותר - - -

משהו כזה.

שמנו לב.

נציג רשות השידור עורך-דין תומר קרני, קיבלנו מכתב דבר דבור על אופניו מרשות השידור.

מה, ישבת ליד התאגיד דווקא?

מנקודת המבט שלי יש או עשויות, עלולות להיות לכך השלכות גם על התאגיד לכשיוקם, בעזרת השם, מבחינת זכויות יוצרים חשוב שהדברים האלה ייאמרו ויסגרו היום.

מאחר שאנחנו לא מצביעים היום על 13ג אז החלק שהעלה - - -

רגע, אנחנו מתרגשים, נכנס המנכ"ל. אתה רוצה ללחוש לי משהו עכשיו באוזן?

לא. לבקש לבטל את הישיבה.

בוא תגיד שלום.

אתה צריך סולם, כבל.

וגם בוא תגיד שלום פה, בבקשה.

גברתי, עכשיו זה לא מסע. תשים על הראש שלך גם סטיקר. אני אומר את זה לאסף שיצא, ואני אומר את זה לנציגי האוצר, אני מבקש שעד מחר בערב תבואו בדברים עם עומרי.

הלכתי לחמש דקות, נהיה בלגן?

היה שקט, עכשיו יש רעש.

לא, באמת, שכחתי שהאוצר לא עומד בסיכומים, חשבתי שאפשר ללכת. רועי, מה נהיה?

מה שאני מבקש, ברשותך, שעד מחר בערב תבואו בדברים עם רשות השידור. ואני אומר את זה כיוון שלהערכתי מעבר לרשות השידור עלולות להיות לזה השלכות על התאגיד לכשיוקם, אז אני מבקש שנסכם את הדברים האלה.

על מה מצביעים היום, איתן? אתה יכול רק להגיד על מה מצביעים היום?

על הכול להוציא 13ג.

אני רק רוצה להשלים את דברי, אדוני. גם אם יינתן מענה ראוי לטענות של רשות השידור, אחרי שהאוצר יבוא אתם במגע וישמע את טענותיהם, דבר אחד נראה לי די ברור, שכתוצאה מהסעיפים האלה, אם הם יתקבלו, יהיו עלויות נוספות, בין אם מדובר ברשות השידור ובין אם מדובר בתאגיד. ואני חוששת, מהיכרותי את הנפשות הפועלות או את השיטה, שיגידו להם: תספגו את העלויות הנוספות האלה מהתקציב שאנחנו מעבירים לכם. מה שעלול לפגוע בסופו של דבר בשידורים, משום שהם ירדו מתקציב השידורים.

תודה, אתי. אבל בדיוק זה הדין ודברים ביניהם, וזה יובא לכאן ונכריע.

יש גם טענות ענייניות מעבר לכספיות.

בסדר גמור. העובדה שיש טענות זה עדיין לא מחייב אותי לחשוב שהם צודקים. יש כאן טענות, ואני נותן לכם את הזכות לשמור על הזכויות שלכם.

תקציביות או לא.

בבקשה, גברתי.

אקריא את סעיף 13ד שעליו אני מבינה - - -

13ב לא אושר.

התחילו להקריא אותו ולא סיימו. תתחילי להקריא את 13ב, בבקשה.

"פרק ד'2: הפצת שידורי טלוויזיה ברשת האינטרנט

הגדרות

113ב.

בפרק זה -

"גוף משדר"- גוף ששידוריו מופצים לפי סעיף 6(א)(1) עד (6) ו-(8)."
למעשה מדובר בכמעט כל הגורמים שמוזכרים בסעיף 6, זה כולל את בעלי הזיכיונות והרישיונות לפי חוק הרשות השנייה, את רשות השידור על שני ערוציה, את תח"י ואת הערוצים הייעודיים.

""אמצעים טכנולוגיים" – מכשיר, מוצר, תוכנת מחשב, או רכיב של אחד מאלה, או כל אמצעי טכנולוגי אחר אשר בדרך פעולתו הרגילה משמש או מיועד להגביל, להקשות או לשלוט בפעולות האמורות בסעיפים 13ג(4) ו-(5) ו-13ד(א)(4) ו-(5)";"

לעניין זה, אדוני, הייתה הערה. שאלנו מדוע מדובר כאן על כך שהוא מיועד "להגביל, להקשות או לשלוט בפעולות"? מדובר בעצם על הפצה מחוץ לישראל, ולא מדוע לא מדברים על מכשיר שמיועד למנוע. השאלה אם הוא מצליח או לא מצליח זו שאלה אחרת, אבל זו מטרת האמצעים האלה, והתשובה היא?

משאירים לשיקול דעת הוועדה. אין לנו התנגדות.

אני סבורה שכשמדובר על אמצעים טכנולוגיים, המטרה של האמצעים האלה היא למנוע את הפעולות האמורות בסעיפים 13ג(4) ו-(5) ו-13ד(א)(4) ו-(5) ולא רק "להגביל להקשות או לשלוט בפעולות", אלא אם כן אני טועה, אני אשמח לשמוע.

כן, בבקשה.

מכיוון שזה נוגע גם לסעיף 13ד אני מסכים אתך שזה צריך להיות במטרה למנוע ולא רק להקשות. יש הרבה הסכמים, גם עם בעלי זכויות מחו"ל שמחייבים אותנו לנקוט אמצעים מסוימים כדי למנוע את הזליגה של השידור מחוץ לתחומי מדינת ישראל. לפעמים אותם גורמים גם מבקשים לפקח על האמצעים שננקטים, כלומר, לאשר אותם מראש או לבדוק, וגם מטילים סנקציות אם במקרה יש זליגה כזאת, וכבר היו דברים מעולם. אז צריך שהסעיף הזה כאן יהיה כמה שיותר מנוסח בצורה של מניעה ולא רק של השתדלות או ניסיון, וכמובן שבמבחן התוצאה יכולים לקרות מקרים שדלף, פיראטיות, מישהו פרץ את זה.

אבל זו רק הגדרה, אז מה זו המניעה? אם במקום אחר נרצה להיות ברורים שצריך למנוע אז - - -

מה אתם מציעים, חבר'ה?

מדובר כאן על אמצעים טכנולוגיים שמה המטרה שלהם? המטרה שלהם היא רק להקשות? המטרה שלהם היא למנוע, כך אני מבינה.

ניר.

גברתי היועצת המשפטית, אי-אפשר לעשות יותר טוב מהכי טוב שיש, והכי טוב שיש, צריך להודות שהוא לא מאה אחוז. ולכן, גם אם נעשה את האמצעים הכי טובים שיש, יכול להיות מקרה שבו הדבר לא יצלח, כמו שנתתי את הדוגמה בתוכנות סינון באינטרנט. גם בחקיקה בתוכנות סינון כתוב שצריך לעשות את הכי טוב שאפשר בהתאם למקובל בשוק, וזה גם מה שצריך להיות גם במקרה הזה. אפשר לעשות את הכי טוב שיש.

אתה מדבר כבר על הסעיף האופרטיבי, מה אתם צריכים לעשות, אני שואלת כרגע, ההתקנים שאתם עושים, האמצעים הטכנולוגיים, מה מטרתם?

מטרתם למנוע.

בסדר, זהו, זה מה שסברתי.

אין כאן מקובל בשוק, יש דרישות הסכמיות.

ובלבד שזה בהתאם למקובל בשוק.

מיועד למנוע את הפעולות.

יש הערות?

נוספות?

בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

מייצג את "יורוספורט" ואת "דיסקברי".

אה, חתמת גם עם "דיסקברי", שבוע שעבר זה היה רק עם "יורוספורט".

לא, זה היינו הך.

זה בסדר, צחקתי.

"דיסקברי" קנו את "יורוספורט".

בסדר. תודה, מיכל. אי-אפשר קצת להסתלבט? בבקשה.

מה שחסר, לדעתי, זה קודם כול סעיף של הטלת אחריות על מי שלא נוקט את האמצעים. צריכה להיות אחריות אזרחית. צריכה להיות תוצאה לאי נקיטת האמצעים. זאת אומרת, אם מישהו לא נקט את האמצעי ובגלל זה זה דלף מעבר לגבולות הטריטוריה, אז צריך לקבוע אחריות אזרחית למקרה כזה.

אנחנו בסעיף ההגדרות, עוד לא הגענו בכלל לסעיף שמדבר על כך שהגורמים שבהם מדובר צריכים לנקוט באמצעים טכנולוגיים.

את מדברת רק על ההגדרה?

רק על ההגדרה. אנחנו נמצאים רק בהגדרות.

כן, זה מה שהקריאו ובזה עוסקת הוועדה.

אתה מדבר כבר מה הסנקציות, אם יהיו סנקציות וכן הלאה.

תודה. הערות.

הערות נוספות ל-13ב.

תודה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

הגדרות סעיף 13ב: "גוף משדר" ו"אמצעים טכנולוגיים" אושרו.

תודה. אושר.

רגע, רק ההגדרה.

רק ההגדרה.

הצבענו על 13ב: "גוף משדר" ו"אמצעים טכנולוגיים".

שתי ההגדרות אושרו?

כן. הלאה.

""ספק תכנים" – כהגדרתו בסעיף 6סג לחוק התקשורת;"

זאת הגדרה שהוקראה כבר כאן בוועדה. למעשה, המהות של ההגדרה מדברת על פלטפורמה.

אני רק רוצה בכל זאת להעיר כאן איזושהי הערה שעלולה להיווצר כאן בעיה, אני מפנה את תשומת הלב. ההגדרה "ספק תכנים" אכן מוגדרת בסעיף שנקרא כאן.

ביטן, אתה עובר על התקנות, וגם צולה את המוח שלך שכבר לא נשאר ממנו הרבה.

ביטן, תקנון הכנסת.

מה?

עם הטלפון והחשמל. אני דואג לך. הקואליציה עלולה להתפרק אם אתה - - -

חשבתי שזה דחוף, בסוף הם רוצים שחרור בלי קיזוז, נו, מה תגיד? חוק ההסדרות.

המציאות עולה על כל דמיון.

רוצים ללכת לאירוע, בנט.

אירוע, ברוך השם, ירבו אירועים בישראל.

איך הם מעזים? מאיפה יש להם אירועים בכלל.

בבקשה.

"ספק תכנים", ההגדרה הוקראה אגב הדיון בזכויות הספורט, ואינני יודעת אם היא תאושר לא תאושר. בהנחה שהיא תאושר, נאמר: "מי שפעילותו העיקרית שידור של מגוון תכנים לציבור בישראל, ובלבד שהתכנים משודרים ביוזמתו באמצעות ממשק הנמצא בשליטתו, והכול בין שהתכנים המשודרים ניתנים לצפייה בזמן אמיתי בו זמנית בידי הציבור, ובין שהתכנים שניתנים לצפייה במועד ובמקום לפי בחירת הצופה".

ההגדרה הזאת היא הגדרה מאוד כוללנית שאני לא בטוחה שברור במי מדובר, אבל ככל שמדובר בזכויות הספורט הדבר פחות בעייתי משום שיתנהל מרשם של ספקי התכנים. כאן אין מרשם ואין פיקוח כלשהו, ומטילים על גוף שלא ברור שיודעים מיהו מטלות מסוימות. אני פשוט מפנה את תשומת הלב שבביצוע עלולות להיווצר בעיות עם העניין הזה.

מה אתם אומרים? איך נותנים לזה מענה? אפורי, יש לך גם בזה מה להגיד?

כן, למה לא?

לא יודע. אני לא נגד, אבל אדוני ימצא מקום.

אגב, מזכירה לי אביטל שאם יוחלט, אינני יודעת, אבל אם יוחלט לפצל את פרק הספורט נצטרך להגדיר את זה כאן מחדש.

מותר מילה?

כן.

אני אומר את זה בשם עצמי, לא בקשר ללקוחות, אני מפנה את תשומת לבכם. אני רוצה פשוט להפנות את תשומת הלב שההגדרה כפי שהיא כתובה עלולה לחול גם על אתרים פיראטיים לכל דבר, והתוצאה יכולה להיות קצת משונה, שיבוא אתר פיראטי והוא יהיה זכאי לקבל מחברינו גופי השידור על-פי דין רישיון לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, זה נראה קצת מטריד. זה דבר אחד.

אתה דואג לנו או לשולחים שלך?

לא, לפיראטיים הוא דואג.

אני דואג עכשיו לאיכות החוק שיצא תחת ידי הוועדה הנכבדה.

רגע, ממשלת ארצות-הברית מודאגת מזה בישראל?

לא, אני אומר את זה בשמי.

אה.

יש פה נקודה, אתם יודעים לתת לה התייחסות?

אתר פיראטי תסגור.

הדבר השני שרציתי לומר באמת זה - - -

אבל איך אם הוא פיראטי והוא לא תחת שום – זה אפילו לא משהו - - -

אין עליו רגולציה, הוא לא צריך להיות רשום, אז מה זה "ספק תכנים פיראטי"? הוא יכול להיות פיראטי רק בהקשר לזה שהוא משתמש ב - - -

אני רוצה לתת את הדוגמה. יש בארץ כמה מקרים, חברי מזירה, מיכל רפאלי כדורי עוסקת בזה ומקדישה לזה הרבה מאמצים, יש פלטפורמות פיראטיות פעילות בישראל, הן לוקחות חומרים באופן לא חוקי ומציעות לציבור.

חברים יקרים, תודה רבה, מר אפורי. מישהו יכול לענות לי על זה בדרג המקצועי, או שאתם רוצים לחשוב על זה? נפצל את זה?

או, שלום, אדוני המנכ"ל.

מה קרה שכיבדת אותנו בנוכחותך? יש משהו שאנחנו לא יודעים?

שני המנכ"לים לא נמצאים בו זמנית, עוד זה מדבר וזה בא.

אדוני יו"ר הקואליציה ואדוני יו"ר הוועדה, כשאנחנו לא באים מלינים לא זה שאנחנו לא מכבדים את חברי הכנסת, ואנחנו לא בסדר.

חס וחלילה. אנחנו נגיד דבר כזה על אנשי משרד האוצר?

כשאנחנו באים בשמונה בערב, מה באתם? מה כיבדתם אותנו?

אנחנו פוליטיקאים, מה אתה רוצה?

עובדים לילות כימים.

בגנים אתה לא פולני, אדוני יו"ר הקואליציה, אז אני לא מבין, אתה כל הזמן מתלונן?

למה אתם מגיעים בשמונה בערב? זאת השאלה.

הוא בא לעשות וידוא הריגה. אני עושה חידון ליושבי השולחן, מי שיודע את התשובה מקבל פרס עד סוף הערב. מה פירוש שם משפחתו של המנכ"ל?

מה השם שלו?

באבד.

בית אב בית-דין.

לא, בן.

בן אב בית-דין.

את תקבלי שלושת-רבעי פרס.

אם אפשר שלם.

אבל אני אשאל אותך שאלה, מאיפה המקור?

גרמניה.

לא, אבל מאיפה המקור של השם באבד ואיזה רב מפורסם? איזה ספר הוא כתב?

- - -

אני אתן לך רמז, ספר החינוך, זה רמז.

לי יש שאלה אחרת, יש זכויות יוצרים על הספר שהוא כתב?

מנחת חינוך.

מנחת חינוך, יפה מאוד.

אני רוצה להגיד לך שאתם מפריעים לי.

- - -

זה הזמן, לאה'לה חברנו האהוב, זכרו הטוב, אורי אורבך הרי כבר כתב את הספר "סבא שלי היה רב", נכון? זה הזמן.

אז אנחנו מדברים על שידורי מנחת חינוך ו"עידן פלוס", זו החקיקה.

רגע, אנחנו עוד בסעיף 13ב.

וסרצוג, אתה יכול לתת לי תשובה? או שנראה לי שאתם נהנים - - -

יש לנו מענה, יש לנו הצעה. אנחנו מציעים שזה יהיה ספק תכנים רשום כהגדרתו בסעיף 6סג, כשלמעשה הרישום ייתן מענה גם להערה של היועצת המשפטית בהקשר של הוודאות, וגם להערתו של עורך-דין אפורי בהקשר של פיראטיות. זאת אומרת, המועצה מן הסתם לא תרשום גורם פיראטי.

עוד פעם עורך-דין אפורי?

אני פה.

זה בסדר גמור. רק יש בעיה, חגית.

בוא תשב לידנו, בוא, ככה שתיתן לנו מידע עד שיבוא מישהו.

און-ליין.

סליחה, אם אתה יושב קרוב אלי החפירות צריכות להיות במינון נמוך.

אוקיי, סגור.

חגית מציעה שההגדרה תהיה: ספק תכנים רשום כהגדרתו בסעיף 6סג, כאמור בסעיף שאני לא יודעת אם יחוקק. אבל מה זה ספק תכנים רשום? זה ספק תכנים הרשום במרשם. מה זה המרשם? זה מרשם ערוצי הספורט לספקי התכנים שמנהלת המועצה. ואם הפרק הזה יפוצל אז זה לא יכנס בכלל לפועל.

העניין ברור. אמרת לי, וזה בסדר גמור.

מה שאת אומרת אנחנו אתך.

המרשם הזה לא בהכרח רלוונטי למרשם הזה.

זה ברור שלא כל הספקים.

לא ברור עדיין מה עומד מאחורי זה. וואלה זה ספק תכנים מבחינתכם? כי הוא עונה להגדרה, אבל הוא לא. אתם התכוונתם - - - , נכון?

הוא לא עונה להגדרה.

זה לא עיסוקו העיקרי.

למה הוא לא עונה? "מי שפעילותו העיקרית שידור של מגוון תכנים לציבור בישראל".

זו לא פעילותו העיקרית.

מגוון תכנים, "ובלבד שהתכנים משודרים ביוזמתו וביוזמת האתר".

זה לא מגוון תכנים.

למה? זה כן מגוון תכנים.

זה בדיוק העניין, שההגדרה לא ברורה, על זה דיברתי.

איך מחר נחריג אותו כשהוא יבוא אלינו ויגיד: אני ספק תוכן?

הוא יבוא.

הוא עומד בהגדרה?

כן, תקרא אותה.

זה לא ברור. ההגדרה לא ברורה.

אסף, תקרא את ההגדרה עוד פעם ותראה.

אם יש לכם הצעה, אתם יכולים להגדיר.

להבהיר, למעט אתרי אינטרנט, הם למטה בשרשרת.

מה זאת אומרת? ואם אתה פותח אתר אינטרנט, דרך אתר אינטרנט אתה באמת צריך - - -

- - -

גם ynet זו לא פעילותו העיקרית. זאת לא פעילותו העיקרית, זה שיש לו כמה סרטוני וידאו לא הופך את זה לפעילותו העיקרית.

יש להם יותר מכמה סרטוני וידאו.

א', זו לא פעילותו העיקרית; ב', ואם זה - - -

חברים, וסרצוג, סליחה. תקשיבו, כיון שאנחנו גם מתכנסים מחר בערב, יש כאן שאלה מקצועית, היא לא שאלה של אידיאולוגיה או תפיסת עולם, אני מציע שתבחנו את זה.

נבחן את זה ונחשוב על זה.

תבחנו את זה. זה עניין שאם כבר אנחנו מכניסים אותו ראוי שיכנס בצורה נכונה ולא רק שנעשה מה שנקרא את ה"וי" על הסעיף. הלאה.

השידורים הפתוחים, תמשיכי.

אנחנו גם נבחן את עניין ספק התכנים הרשום.

הצבעת על זה?

לא הצבעתי על זה. אני לא מצביע על זה.

חגית, אבל בשורה הראשונה ב-13ד יהיה ספק תכנים רשום?

לא.

נחזור לזה.

אמרתי את כל זה, גם ספק תכנים רשום וגם הנושא השני, ביקשתי שכיוון שמדובר בנושא מקצועי פר-אקסלנס והשאלה שהעלתה היועצת המשפטית והעלה כאן נציג "יורוספורט" ו"דיסקברי" – אולי עד מחר בערב תפתיע אותנו בעוד משהו.

למה לא? בכיף. כן ירבו.

אני בעד. העלו כאן שאלות מקצועיות, כדי שהניסוח יהיה ניסוח נכון, תביאו את ההצעה עד מחר בערב, תשקלו את הדברים.

השידורים הפתוחים.

""השידורים הפתוחים" – כל שידורי הטלוויזיה המופצים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, של הגופים המפורטים בסעיף 6(א)(1) עד (6) ו-(8) במסגרת ערוצי הטלוויזיה המפורטים בסעיף האמור;"

זה בעצם אותם שידורים של הגופים המשדרים. תצביע על ההגדרה?

יש הערות? שאלות? אני יכול להעלות להצבעה?

כן, אדוני.

תודה. אני מעלה להצבעה את ההגדרה "השידורים הפתוחים". מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

הגדרת "השידורים הפתוחים" אושרה.

תודה. אושר. הלאה.

""הסכמה לשידור" – הסכמת המשדר לפי סעיף 4א1(5) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים; "

תסבירי.

רק תסבירי.

איילת, את יכולה להסביר?

הסכמת המשדר זה הסכמה לשידור משנה במסגרת אגד הזכויות של המשדר לפי חוק זכויות משדרים, זה הזכויות בסיגנל.

- - -

אני אוציא אותו. הוא יענה לך ואני אוציא אותו.

ששש. תקשיב שנייה, אתה עם הקול שלך לא שמעתי אותה.

כן, אי-אפשר היה לשמוע אותה.

צריך ספק תוכן אחר שירים את הקול מולך.

ספק קול, לא ספק תוכן.

ספק שקט.

אמרתי, תהיה תביעה ייצוגית על הרעש שהוא עושה.

על הפגיעה בשמיעה.

מערכות קריזה.

הוא מדבר 70% מזמן והתביעה הייצוגית תהיה עלי, יש דבר כזה?

אבל, אח שלי, על המואזין צריך חוק? עליך. דבר.

אני אסכים להוסיף תיקון.

כמו שאמרתי לפני רגע, חוק זכויות מבצעים ומשדרים מגדיר זכויות של גופים משדרים, יש זכויות מסוימות שהחוק מקנה להם. לגופים המשדרים זו זכות בעצם בסיגנל, באות שמועבר. הסעיף הספציפי הזה שאליו אנחנו מפנים מדבר על שידור משנה שהוא שידור סימולטני בו-זמני שמוגדר פה בהמשך.

אפשר? יש הערות? תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

ההגדרה "הסכמה לשידור" אושרה.

תודה. אושר. הלאה.

חבר הכנסת רוברט אילטוב מצביע במקום חבר הכנסת חמד עמאר.

גם בהצבעות קודמות.

הלאה. על 13ג אנחנו מדלגים.

על 13ג מדלגים ואני ממשיכה ל-13ד.

מר אפורי, 13ג הסעיף שלך.

מדלגים.

"חובת מתן הסכמה לשידור לספק תכנים

113ד.

גוף משדר ייתן לכל ספק תכנים שביקש זאת, הסכמה לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט, ללא תמורה בכפוף להוראות אלה:

ספק התכנים ייתן גישה לשידורים הפתוחים כפי שהם מופצים בידי הגורם המפעיל בתחנות השידור הספרתיות או באינטרנט, באופן מלא, בזמן אמיתי, בלא קטיעה או עריכה (להלן בסעיף זה – שידור בו-זמני);

ספק התכנים יסמן את השידורים הפתוחים שהוא נותן גישה אליהם בסימון המזהה אותו ובאופן שאינו נראה על המסך;

ספק התכנים לא יגבה תשלום כלשהו בעד מתן הגישה לשידורים הפתוחים;

ספק התכנים ינקוט אמצעים משמעותיים, לרבות אמצעים טכנולוגיים, למניעת ההפצה של השידורים הפתוחים והגישה אליהם מחוץ לישראל, אלא אם כן סוכם אחרת בין הגוף המשדר נותן ההסכמה לבין ספק התכנים;

ספק התכנים ינקוט אמצעים משמעותיים, לרבות אמצעים טכנולוגיים, למניעת משיכת השידורים הפתוחים, הטמעתם באתר אינטרנט או שימוש אחר בהם בידי גורמים אחרים, אלא אם סוכם אחרת בין הגוף המשדר נותן ההסכמה לבין ספק התכנים;"

עורכת-דין איילת פלדמן.

תסבירי.

סעיף קטן (א) מסביר את החובה של הגוף המשדר לתת הסכמה לשידור כמו שהוגדרה קודם לספק תכנים שיבקש הסכמה לשידור. אני מזכירה, זו הסכמה לזכויות המשדרים שלו בסיגנל, ויש כמה הוראות שמפורטות כאן בסעיף. יש צורך לחזור על מה שהקראנו הרגע?

מה זה הסימון לדוגמה?

מה זה בפסקה (2): "יסמן את השידורים הפתוחים שהוא נותן גישה אליהם בסימון המזהה אותו ובאופן שאינו נראה על המסך;"? מה זה? זה סימון שאי-אפשר להסיר אותו? סימון בר-קיימא, למה הכוונה כאן? הוא מצד אחד מסמן - - -

המשמעות של הסימון הזה זה סוג של איזושהי תביעה מזהה שתשמש למקרה שהשידורים כן יזלגו מחוץ לישראל. זאת אומרת שכל האמצעים הטכנולוגיים שבהם הוא נקט למניעת זליגת השידורים מחוץ לישראל לא יעבדו, שתהיה דרך להבין מי היה זה ששידוריו הם שזלגו, והסימון הזה בעצם יאפשר לזכות אותו.

וסימון זה הוא סימון שלא ניתן להסיר אותו? זה מה שאני שואלת.

לא ניתן.

סליחה, לא ניתן?

לא ניתן.

לא ניתן. עכשיו אני בקשר לפסקה (4): "ספק התכנים ינקוט אמצעים משמעותיים, לרבות אמצעים טכנולוגיים, למניעת ההפצה", זאת אומרת, למניעת הזליגה. קודם כול, אני לא יודעת מה זה אמצעים משמעותיים.

מעבר לאמצעים טכנולוגיים.

כן. כי אמרנו שהוא צריך "לרבות אמצעים טכנולוגיים", אמרנו, אמצעים טכנולוגיים אלה האמצעים שמטרתם למנוע את הזליגה, אז איזה אמצעים משמעותיים הוא אמור לנקוט מעבר לאותם אמצעים טכנולוגיים? השאלה שלי ברורה?

השאלה ברורה.

רוצים עזרה?

מתחננים.

נו, בבקשה. מה נעשה בלעדיך?

זה פרו-בונו, דרך אגב.

אנחנו מודים לעורך-דין אפורי על סיועו הרב בניסוח סעיף זה.

על הסיוע המשפטי הנרחב.

התשובה היא שרצינו לשמור על איזושהי גמישות ולא להגיד "רק אמצעים טכנולוגיים", אבל אנחנו משאירים כאן - - -

זה לא רק, זאת אומרת, הוא צריך גם וגם. את אומרת לרבות אמצעים, הוא צריך לנקוט אמצעים טכנולוגיים, אבל מעבר לזה הוא צריך – אמצעים טכנולוגיים זה רק חלק מהאמצעים המשמעותיים שהוא צריך לנקוט.

אנחנו מוכנים לשמוע את הצעת הוועדה בעניין הזה.

אני רוצה להבין למה התכוונתם.

גברתי, אנחנו כאן לא הצד, אתם צריכים להגיד לנו. כשאתם כותבים פה משפט יש לו משמעות שאמורה להיות מאחוריו. אתם רוצים לבנות את העניינים עכשיו?

נראה לי שבנוסח הזה יש הגיון רב, אם יורשה לי להציע גם כן על המשקל של עורך-דין אפורי.

זיו, קדימה, תשבור אותנו.

לשבור אתכם? טוב, אז האמצעים הטכנולוגיים ברור מהם. האמצעים המשמעותיים הם אמצעים שאינם טכנולוגיים, לדוגמה, אמצעים משפטיים. אם ספק התכנים משדר, לדוגמה, תכנים שאינם אותם תכנים שמועברים, יש לו תכנים משלו שיש לו זכויות, ואותם הוא דווקא מטעמים שלו במסגרת הסכמית כזו או אחרת רוצה להוציא לחוץ-לארץ, אז שההסכם לא יהיה כזה שיאפשר איזושהי מסקנה שלגוף שרוכש אותו לחוץ-לארץ יש גישה גם לתכנים שמועברים במסגרת הסעיף הזה. זו דוגמה לאמצעי משפטי, אמצעי שאיננו טכנולוגי והוא משמעותי כדי למנוע את התופעה הזו.

הרעיון הוא שהתחום הטכנולוגי הוא תחום מאוד מאוד צר ומוגדר, המציאות יותר רחבה מהתחום הטכנולוגי. יכולים להיות מסגרות אחרות קנייניות, עסקיות, הסכמיות, משפטיות שמאפשרות לתכנים - - -

תודה, זיו. אני רק שאלתי את השאלה, הם כתבו את הסעיף והם לא יודעים להסביר מהו?

קראתי את הסעיף והם לא הסבירו.

סליחה, הם כתבו עניין מסוים, הם התכוונו למשהו מסוים.

אני רוצה להוסיף מעבר לזה. הרי מטילים כאן חובה, ספק תכנים צריך להבין מהן החובות שמוטלות עליו.

אז דה-פקטו תוכן - - -

סליחה.

התשובה היא שאנחנו - - -

אתם לא יודעים מה כתבתם.

לא.

אני יכולה להסביר.

אם הוועדה מעדיפה להגדיר את זה כאמצעים טכנולוגיים משמעותיים - - -

לא, זה לא, סליחה.

אני חושבת שזה צריך להיות אמצעים טכנולוגיים משמעותיים, אלא אם כן התכוונתם למשהו נוסף.

אזכיר שהנוסח המקורי פשוט לא דיבר על אמצעים טכנולוגיים.

נכון.

זאת הסיבה. מלכתחילה דובר רק על אמצעים משמעותיים כשבהכרח בוודאי התכוונו לאמצעים טכנולוגיים. לא הוגדר מהם אמצעים טכנולוגיים, ולמעשה יש כאן איזושהי התגלגלות. אז עכשיו למעשה כשכתוב כבר אמצעים טכנולוגיים הביטוי משמעותיים נראה מעט מתייתר ולא ברור איזה - - -

נכון, כי זה אמור להיות משהו נוסף.

אז השאלה אם מדובר באמצעים טכנולוגיים משמעותיים או אמצעים טכנולוגיים משמעותיים - - -

מה עם פיקוח, בקרה, אכיפה, גם אלו אמצעים שספק תכנים יכול – הרי יכולים להיות אמצעים נוספים חוץ מאמצעים טכנולוגיים, של בקרה, פיקוח, אכיפה, אלה אמצעים שיכולים למנוע, אם אתה יוצר הרתעה, יכולים גם למנוע זליגה. למה לא להשאיר את הצורה הזאת בצורה יותר ברורה?

אני בסך הכול מנסה לדעת. כשכותבים חוק אנחנו מצווים שתהיה איזושהי ודאות בקריאת החוק. אם מטילים כאן חובות על גוף כלשהו, הוא צריך לדעת למה מתכוונים, מה הוא צריך לעשות.

אני מציע שיהיה כתוב: אמצעים טכנולוגיים או אמצעי סביר אחר, זה הכול.

לא "או".

למה לא? מה הבעיה?

אוסיף עוד דבר בהקשר של הנקודה הזאת.

עצרתי, סליחה, התשתם אותי.

זה לא "או", זה "ו".

או אמצעי סביר למניעת זה וזה.

שנייה. בכל הכבוד, אני לא מקבל את זה שאנחנו עכשיו מסבירים לעצמנו מה התכוונתם, אני לא מקבל את זה.

עורך-דין אפורי יכול להסביר.

אשאיר את זה פתוח.

הפחדת אותו ברמה כזאת שהוא לא רוצה לדבר.

תחזרו מחר בערב, תחליטו אם זה כך אז מה עומד מאחורי זה, או אם המשפט האחר, מה המשמעות. האם המשמעות היא רק אמצעים טכנולוגיים או אמצעים נוספים כמו שזיו הוסיף, כמו שנציגת רק"ע – החלטתי לעשות לזה קיצור – רשת, קשת, עשר. עד שאת מסיימת כבר ארבעה יכלו לדבר.

אני מדברת מהר.

אפשר גם ער"ק.

או ער"ק.

או קר"ע.

את זה לא רציתי. אז אני מציע שתביאו לנו למה אתם מתכוונים, הרי זה עניין טכני.

למה מחר בערב? בוא נגמור את זה היום. כל דבר מחר.

לא, זה טכני, עזוב, עשה לי טובה. ממילא אני מביא מחר את זה.

הפתרון הכי טוב שאותי למדו זה להגיד: השר רשאי לקבוע בתקנות וזה וזה, וזהו.

ואם הוא לא יקבע?

ואם הוא לא יקבע?

רשאי לקבוע.

ואם הוא לא יקבע? הגוף הזה, הספק יודע מה הוא צריך לעשות?

חברים יקרים, אתה רוצה לחזור לדיון הקודם? אם לא יקבע. תעשה לי טובה עכשיו עם הלא יקבע. זה פשוט, הרי זה לא שאני רוצה לדחות את זה. הבנו את העיקרון, יש כאן עניין ניסוחי אבל יש לו גם מהות, זה לא רק העניין הניסוחי. לכן, מה שאני מבקש מכם, תביאו את זה מחר, שורה אחת ונאשר את זה, זה הכול.

זה לא שורה אחת.

לא משנה, התכוונתי שיש לזה רעיון. כן, אדוני.

אפשר להעיר לסעיף?

כן.

כמה הערות. בפסקה (1) בנוסח שהוקרא ירד איזה קטע שהיה בנוסח הקודם, יכול להיות שזה עודכן, שאסור יהיה לספק התוכן להוסיף תוספת כלשהי לצד או ברקע המסך.

זה ירד.

אה, היא הורידה את זה עכשיו?

ירד. השאלה היא האם המשמעות היא שאותו ספק יוכל להלביש פרסומות בצד, למעלה, למטה?

לא, הערוצים האלה הם ללא עריכה.

זה ללא עריכה. אסור לעשות פריימים, אסור להוסיף באנרים.

זה בתוך הטקסט או לא? אני גם לא הבנתי.

אז למה זה ירד?

לפי הטקסט שהוקרא זה בחוץ, אבל המשמעות היא שברגע שמדברים בלא עריכה הכוונה היא בבירור בלי פריימינג, בלי באנרים וכו'.

אבל ללא עריכה יכול להיות גם על חלק מהמסך.

- - -

צריך להיות "ולא קטיעה, עריכה או שינוי"?

ללא קטיעה או עריכה.

אבל ללא עריכה יכול להתפרש גם על חלק מהמסך ללא עריכה, כמו שעושים, משבצים בנגן וידאו על חלק מהמסך.

הם אומרים ללא עריכה, זה לא מאפשר לעשות שום שינוי או תוספות כך וכך.

ללא עריכה יכול להתפרש גם על חלק מהמסך.

לא, הנה, ללא תוספת כלשהי.

זה מונח שקיים והיום לא נכנסים לזה, לא באנרים ולא פרסומות. זה מונח שמשתמשים בו בדברי חקיקה אחרים גם.

יש גם את התיבה "ללא תוספת כלשהי".

כל התיבה הזאת ירדה.

אז זו תקלה חמורה.

- - -

זה צריך לזרום, זה כבר דיון שבעת אלפים.

הם שינו את זה ברגע האחרון, בנוסח הקודם שהועבר היה אחר.

זה בנוסח הקודם בפסקה (1), זה נשאר בנוסח הקודם.

זה היה ונעלם.

כאן, הנה: "ולא קריאה, עריכה או שינוי".

אז אתם מקריאים לפרוטוקול ולא אומרים שהשינוי ממה שהופץ לפני דקה?

מר אפורי, אתה לא אחראי על הנזיפות פה. אני. בבקשה, אדוני, יוגב.

יש מקרים שבהם ספק השירות כן מודיע למנויים שלו דרך המסך הודעות כלשהן. אני סתם אתן כדוגמה, פיקוד העורף למשל מבקש שספקי תכנים יודיעו למנויים שלהם בזמן נפילת רקטות או התרעות כמו צבע אדום, או התרעות שירותיות אחרות שיכולות להעלות למסך.

זה מופיע על המסך שלנו, זה הגורם המשדר.

זה הגורם המשדר עושה את זה. הגורם המשדר מוסיף את זה בעצמו.

אז הגורם המשדר יכול וספק התכנים לא? בסדר, אז אני מושך את ההערה.

אם אפשר שתי הערות. לגבי האמצעים שהספק צריך לנקוט חסר, לטעמי, כאן א', נאמר - - -

- - -

חבר'ה, תקשיבו, הוא לא מדבר אלי, עכשיו זה כבר עניינים מקצועיים. בכל הכבוד שאני רוחש להשכלה שלי בעניין, אני לא מתיימר להשיב במקומכם. זה היה צריך עכשיו להיות דרך המלך, דוהר, לא עכשיו שאני נעצר פה כאילו פעם ראשונה אני מקריא את זה.

לטעמי חסר כאן סעיף שמטיל סנקציה, ואם לא ננקטו אמצעים כאמור. ב', אם הייתה זליגה למרות האמצעים, לדעתי צריך להטיל איזושהי אחריות על ספק התכנים כדי לתקן את העניין. כי לא בטוח שלגוף השידור תהיה שליטה על זה, ולפעמים מדובר בנושאים שטעונים תיקון מיידי שאפשרי, וצריך להטיל את זה על הספק, מן הסתם, אם הזליגה היא מאתר שלו.

הערה נכונה.

הערה נכונה.

יש מקרים שבהם האמצעים צריכים להיות לפי דרישה, כי מדובר באמצעים ספציפיים שטעונים אישור מראש. אז יכול להיות שלגבי תכנים מסוימים לא יהיה די בהגדרה שיש אלא צריכים שהאמצעים גם יאושרו מראש על-ידי הגוף המשדר או בעל הזכויות או משהו כזה, אחרת לא יינתן מענה למאה אחוז מהמקרים.

בסעיף הזה מה שספק התכנים מקבל זו הסכמה מהגוף המשדר וגם רישיונות מבעלי הזכויות, פשוט עוד לא הגענו, זה בסעיף קטן (ב). הכול הוא במסגרת הסכמית גם מול בעלי זכויות וגם מול הגוף המשדר. לפעמים בעלי זכויות דרך הגוף המשדר באותה מסגרת הסכמית קובעים את אותם אמצעים טכנולוגיים שצריך לנקוט.

אם זה ברור שזה נתון להסכם בין הצדדים.

זה נתון להסכם. הסעיף בנוי כך שיינתן הסכם.

איזה הסכם?

גברתי, אני עושה פאוזה.

גם את (א) אי-אפשר להעמיד להצבעה.

סליחה, אני מתנצל, תכף אנחנו יוצאים להפסקה. אני רוצה לבחון אתכם, אני מדבר עכשיו ברצינות, כל הסעיפים הלא מבושלים האלה זה, את יודעת, אני אוכל רק well done. זה רחוק מלהיות דבר כזה, זה כל כך רחוק מלהיות מבושל. תכף אני אחליט אם אני מתפוצץ, אבל תכף נראה. אני עושה כאן הפסקה קצרה כדי שחבר הכנסת אילטוב, צריך ללכת במסגרת ההסכמות אליהן הוא הגיע, יעלה את הנקודה.

העליתי את זה בדיונים קודמים, את הסוגיה של הארכת תוקף הרישיון, ביקשתי לחמש שנים, הגענו להסכמות שעד שנה מעבר לתקופת הרישיון המקורי שהוענק לערוץ ייעודי. הגענו להסכמות גם עם האוצר, גם עם משרד התקשורת וגם בקואליציה, וגם מולך, כבוד היושב-ראש, אני מבקש להעלות את זה כתיקון עקיף בסעיף שאמצא לנכון.

חבר כנסת אילטוב, אני רק מאוד מבקשת אם אתה יכול לנמק את הבקשה שלך, כי מישהו עלול לתקוף את זה משפטית, ואני חושבת שהוועדה צריכה להבין מה - - -

שלחתי מכתב, את רוצה אותו?

כן. לפרוטוקול חשוב.

אני מבקש לצרף את המכתב לפרוטוקול או להקריא את זה.

אין דבר כזה לצרף מכתב לפרוטוקול.

אז אני אקריא את כל המכתב.

כן.

תביא, אני אקריא אותו במקומך.

הוא די ארוך.

תודה. אני רק רוצה לפני שאני מתחיל, לפני שאני יוצא לדרך, מי פה נציג משרד התקשורת?

אני.

מקובל עליכם הסיכום?

כן. משרד התקשורת לא מתנגד להצעה לנוכח המלצות ועדת פילבר שמתיישבות עם הנימוקים ועם הרציונליים שתכף אולי יוסברו פה.

זה גם יסביר את זה.

זה מה שאנחנו צריכים בדיוק, את הרציונליים ואת ההנמקות.

אולי תקריא קודם, אנחנו נסביר את זה.

אנחנו חושבים שאם מאריכים לערוץ הרוסי בשנה, דהיינו שהזמן - - -

מדובר על כל הערוצים הייעודיים, לא הערוץ הרוסי.

הוא דיבר על ערוצים ייעודיים.

כל הערוצים הייעודיים שזה רלוונטי יוארכו?

מה זה שזה רלוונטי? אם אפשר להבין.

את לא בלופ?

למעשה אני מתנגדת, ממשרד המשפטים, כי לא היו הסכמות.

אז אולי תסבירו.

בוודאי.

אולי קודם את הרציונל.

סליחה, אני שמח על שיתוף הפעולה ועל התיאום המוחלט.

בין משרדי הממשלה השונים.

בין משרדי הממשלה, שהוא באמת מגיע לשיאים.

נדבר על זה אחרי ההפסקה.

סליחה, שכל פעם מפתיעים אותי. אני מאוד מופתע עד עמקי נשמתי. אתם לא יכולים לעשות לי את זה כל פעם.

רגע, מה זאת אומרת? אני - - -

אני לא מדבר כלפייך. אני מדבר על התיאום – זאת סימפוניה לממשלה. אני אומר לכם, מזל שקישון נפטר, הוא היה כותב על זה פיליטון שלם, אבל זה לפעם אחרת. אני אקריא את המכתב, ואני אבקש - - -

אדוני, נורא עצוב להגיד מזל שקישון נפטר.

התכוונתי, מזל לאנשים פה.

אנחנו סומכים עליך שתכין ספר חדש.

כן, אני עובד על זה.

ישמרו על זכויות היוצרים.

יש כאן אנשים שיככבו. אני צוחק.

"לכבוד חבר הכנסת איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה, מכובדי" – אה, לא ידעתי, מכובדי, יפה –

בקשה לתיקון הצעת חוק ההסדרים – פרק תקשורת –

הריני לפנות אליך בבקשה, לפיה במסגרת חוק ההסדרים יתוקן חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 ("חוק התקשורת"), באופן שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי הלוויין תהיה רשאית להאריך תוקף רישיון של ערוץ ייעודי לתקופה של עד חמש שנים".

עד שנה. זה הסיכום.

עד שנה.

"עד שנה מעבר לתקופת הרישיון המקורי שהוענק לערוץ הייעודי:

רישיונותיהם של הערוצים הייעודיים ניתנו לפרק זמן מוגבל, במרבית המקרים עשר שנים עם אפשרות הארכה לשש שנים נוספות. רישיונותיהם של שניים מתוך ארבעת הערוצים הייעודיים הפועלים כיום (ערוץ 9 - הערוץ הייעודי הישראלי בשפה הרוסית, וערוץ 24 - ערוץ המוסיקה הישראלית), עומדים לפקוע במהלך השנתיים הקרובות, לאחר סיום שש שנות ההארכה שניתנו להם."

בשנתיים הקרובות.

אמרתי בשנתיים הקרובות. במהלך השנתיים.

אני חושבת על זה, דובר על שנה וכאן זה שנתיים.

התיקון בהתאם להסכם.

"

מאז הוענקו הרישיונות של הערוצים הייעודיים, חלו תמורות במדיניות הרגולטורית הנהוגה בישראל, וכיום המודל המקובל הוא של רישוי בתנאים, בו כל מי שממלא אחר תנאי כשירות מסוימים רשאי" – דרך אגב, אני רוצה לראות את השרה שלך מגישה על זה וטו – "כשירות מסוימים רשאי לקבל רישיון ללא הגבלה (או לתקופה הארכה עם מנגנון חידוש). מדיניות זו באה לידי ביטוי מובהק ברפורמה שנערכה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן–1990 בשנת 2011 (תיקון מס' 33 לחוק), והיא משתקפת גם ברגולציה החלה על השידור הרב-ערוצי, ברישיונות של חברת הכבלים הוט וחברת הלוויין יס שאינם מוגבלים בזמן, וכן ברישיון של הערוץ הייעודי" - - -

זה לא נכון, החוזה שלי נגמר - - -

סליחה, אני מקריא מכתב, הוא לא מופנה אליכם. אתם יכולים אחר כך להתייחס אם תרצו.

"ברפורמה שנערכה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן–1990 בשנת 2011 (תיקון מס' 33 לחוק), והיא משתקפת גם ברגולציה החלה על השידור הרב-ערוצי, ברישיונות של חברת הכבלים הוט וחברת הלוויין יס שאינם מוגבלים בזמן, וכן ברישיון של הערוץ הייעודי למורשת (ערוץ 20), אותו רשאית המועצה לשידורי כבלים להאריך ללא הגבלה.

לאחרונה פרסמה הוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים ("ועדת פילבר") את מסקנותיה, הכוללות אף הן המלצה להעניק רישיונות מסחריים ללא מכרז וללא הגבלת זמן (או עם מנגנון חידוש). עם אימוץ המלצות אלה וחקיקתן, הערוצים הייעודיים יוכלו לעבור למודל הרישוי החדש. דא עקא, תהליך החקיקה של מסקנות הוועדה טרם החל, ואין כל ביטחון שיסתיים לפני פקיעת רישיונות הערוצים הייעודיים, או חלקם.

על כן, אני מציע לתקן את סעיף 6לד1 לחוק, כך שאחרי סעיף המשנה 6לד1(י) יבוא סעיף משנה נוסף שנוסחו יהיה כדלקמן:

(יא) הוענק רישיון לערוץ ייעודי, תהיה המועצה רשאית להאריך את תוקף הרישיון לתקופה של שנה מעבר לתקופת הרישיון, על אף כל הגבלה או הוראה אחרת ברישיון. לעניין סעיף זה, "תקופת רישיון" – לרבות כל הארכה של תקופת הרישיון המקורית.

התכלית הציבורית העומדת בבסיס התיקון המוצע היא מניעת סגירת פעילות הערוצים הייעודיים עד לחקיקת הסדר מקיף ברוח המלצות ועדת פילבר או הסדר דומה. לא יעלה על הדעת" – עובדה שכן – "שערוצים אלה ייאלצו להפסיק לפעול רק על מנת לבקש רישיון מחדש כעבור מספר חודשים. יש לזכור שהערוצים הייעודיים מעסיקים מאות עובדים באופן ישיר ותורמים באופן משמעותי למאות משפחות נוספות של חברות הפקה וספקים הנסמכים על שולחנם.

גם מבחינה ציבורית, יהיה זה בלתי יעיל להקדיש משאבי ציבור למכרז חדש כאשר ממילא בתוך תקופה קצרה יוכל כל מבקש לקבל רישיון מסחרי בלתי מוגבל.

לא ניתן גם להמשיך ולהשאיר את הערוצים הייעודיים במצב של אי-וודאות, דבר אשר יפגע בהשקעות אפשריות. על כן יש להעניק למועצה לשידורי כבלים ולוויין סמכות להאריך את הרישיונות של הערוצים הייעודיים הקיימים לתקופה של עד שנה, שהיא האופק המינימלי הדרוש לבעלי הערוצים לצורך השקעה בערוצים.

בכבוד רב ובברכה, חבר הכנסת רוברט אילטוב יו"ר סיעת ישראל ביתנו."

אני מבקש, ברשותכם, את התייחסות היועצת המשפטית.

- - - הצעות חדשות, וכיוצא בזה, יש כאן בזבוז משאבים כשכך וכך, ככל הנראה, תוכלו לקבל בעתיד רישיון ללא מכרז. ייתכן שזה המצב, אבל אני צריכה לשמוע. אנחנו צריכים, לדעתי, לשמוע ממשרד התקשורת האם באמת נעשים צעדים לקידום חקיקה לשם אימוץ מסקנות ועדת פילבר, זה דבר אחד.

דבר שני הייתי רוצה לדעת לגבי הערוצים הייעודיים הקיימים איזה רישיונות אמורים לפקוע בתקופה הקרובה, אינני יודעת, כדי באמת לדעת שההערכה אם נעשית – נעשית באופן שוויוני לכל מי שנוגע בעניין.

אם אפשר לצרף גם התייחסות לגבי "רשת" כי גם הזיכיון שלה עומד לפקוע, וכל הנימוקים שנאמרו שם כאן חלים אחד לאחד גם לגבי "רשת".

לגבי "רשת", "קשת" וערוץ 10 יש הסדר בחוק לגבי מעבר לרישיונות וכידוע ערוץ 10 כבר קיבל רישיון, "רשת" ו "קשת" הגישו בקשה לרישיון לפי החוק, ולכן זה לא נראה לי רלבנטי, עם כל הכבוד.

לא, זה מאוד רלבנטי כי מדובר על השנה הקריטית הקרובה.

"רשת" ו "קשת" החליטו מה הם הולכים לעשות עם ערוץ החדשות?

אני לא מציע לערוץ 2, 10 ומה שנקרא ערק - - - אני מציע, לפני שנתקדם, מה שנקרא.

אז כמו שגם הוקרא במכתב של חבר הכנסת אילטוב וגם כמו שהסבירה היועצת המשפטית של הוועדה, באמת, המלצות ועדת פילבר מתוות איזשהו הליך חלופי להליך מתן הרישיונות לערוצים הייעודיים שקיים היום בחוק התקשורת. בהתאם להמלצות, לערוצים הייעודיים אפשר יהיה לתת רישיון בהתאם לחוק הרשות השנייה, רישיון שהוא לתקופות ארוכות ומשמעותיות יותר – ל-15 שנה, רישיון שהוא בדומה לרישיונות המסחריים שיש היום לפי חוק הרשות השנייה.

בהקשר של השלב של ההמלצות – ההמלצות עוד לא אומצו, הם הוגשו לשר הנגבי אבל עוד לא נעשה אימוץ פורמלי ולכן מטבע הדברים גם עוד לא נעשו כל הליכי חקיקה בעניין הזה, אבל אנחנו מאמינים שבתוך תקופת ההארכה, בגלל שבכל זאת אנחנו צופים שבזמן הקרוב כן תהיה איזושהי ודאות לגבי אימוץ ההמלצות כן או לא, ויכול להיות, בהנחה שיהיו הליכי חקיקה, זה יתכנס לקראת מועד סיום הרישיון - - -

שהוא מתי?

שהוא משהו באזור שנת 2017. איתמר, אולי אתה יכול - - -

הרישיון של הערוץ הייעודי הרוסי מסתיים בנובמבר 2017, והרישיון של הערוץ הייעודי למוזיקה מסתיים בנובמבר 2018 - - -

מה זה המוזיקה, זה 24?

זה 24. הם אלה שהם בזמן הקרוב. הרישיון לערוץ מורשת ולערוץ הערבי – יש להם עוד זמן, זה ב-2024.

וכמה זמן לפני תום תקופת הרישיון אתם בדרך כלל נערכים להכנת מכרז?

אנחנו משתדלים להיערך למכרזים בדרך כלל בין חצי שנה לשנה לפני תום הרישיון.

זאת אומרת שגם לגבי ערוץ 24 אתם אמורים להתחיל - - -

הוא אמור להתפרסם, אם הכל עובד כמו שצריך, בסביבות סוף 17-תחילת 18.

שעד אז יכול להיות שיהיו אי אילו הליכי חקיקה, אבל לא בהכרח יושלמו, ולכן אנחנו לא מתנגדים להצעתו של חבר הכנסת אילטוב - - - אני רק רוצה לציין שקצת היה לי קשה לעקוב אחרי הנוסח ואני לא בטוחה שאנחנו מסכימים בהכרח לנוסח שהוקרא במכתב.

לא, הנוסח הוא בהתאם לסיכום.

יש בעיה לתת להם עוד שנה?

בעיניי יש. אני חושבת שמדובר כאן במתן הטבה לגורם פרטי בלי שנערך שום דיון ציבורי. זה לא חלק מהצעת החוק הממשלתית, זה לא קשור להצעת החוק הממשלתית. אין כאן הצדקה. אין כאן הצדקה. מה זאת אומרת "המלצות ועדת פילבר"? המלצות ועדת פילבר טרם אומצו אפילו בידי השר.

- - -

אין כאן שום קשר לאירוע של חוק ההסדרים, מה שמתנהל כאן. לא נערך כאן דיון ציבורי מסודר ופשוט - - - אני לא שמעתי כאן שום הצדקה לעניין הזה.

את יודעת גם ל - - - האלה של התקשורת אין קשר לתקציב. חוק ההסדרים - -

- - -

- - חוק ההסדרים, עם כל הכבוד – הוא שייך לתקציב. אז גם אתם חרגתם מהעניין הזה של חוק ההסדרים.

אני רוצה להתייחס לדבר אחד – הסיבה שצריך לתת לערוץ 9 עוד שנה דווקא נובעת ממסקנות ועדת פילבר, לא בגלל שהם המליצו שניתן בדרך אחרת, אלא בגלל שהן עדיין לא אומצו. זאת אומרת, שהתוצאה יכולה להיות שבנובמבר 2017 ההמלצות האלה לא יאומצו עדיין, ואז ייצאו לגביהן במכרז, בעוד שאם הן היו מאומצות אז יכולנו לתת להם את זה בלי מכרז. לכן צריך עוד שנה על מנת לדעת מה המצב המשפטי שחל בעניין הזה על מנת שהמשרד גם יוכל להחליט מה לעשות בבוא העת. לכן צריך עוד שנה. אם הם היו מסיימים עוד כמה שנים אז לא היה צריך את זה, אבל כיוון שהם מסיימים עוד שנה והמסקנות אומרות שאפשר דרך אחרת, צריך שתהיה איזושהי ודאות. נשארה להם עוד שנה, ואז נראה מה עם מסקנות ועדת פילבר.

ההמלצות האלה יכולות להיות לא מאומצות לנצח.

אתה מבין, אדוני היושב-ראש, למה התכוונתי?

כבוד היושב-ראש, הוועדה הזו לא בפעם הראשונה מתעסקת בסוגיות תקשורת ולא בפעם הראשונה מחלקת הטבות כאלה ואחרות לגורמים פרטיים, גם לצורך התחרות וגם לצורך שמירה על ערוצי תקשורת, ולא פעם בסכומים הרבה יותר גדולים. לכן, הטענה הזו – אני פשוט מופתע - - -

- - -

- - -

חברים, אנחנו יוצאים להפסקה. מ-21:15 עד 21:40.

(הישיבה הופסקה והתחדשה בשעה 21:40)

אני מחדש את הישיבה, ברשותכם. אני רוצה להמשיך במקום שבו הפסקנו. הארכת רישיונות לערוצים ייעודיים. אני רוצה להודיע שאני מכריז על נושא חדש. הנושא הזה יעבור לדיון בוועדת הכנסת.

על מה אתה מדבר?

על הבקשה של חבר הכנסת אילטוב לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים) באופן שהרישיון של הערוצים הייעודיים, הרישיונות שאמורים לפקוע בסוף השנה הקרובה – יוארכו בשנה. נכון?

דרך אגב, בישראל אין ערוץ רוסי. יש ערוץ ישראלי שמשדר בשפה הרוסית.

אוקיי, חוזרים. אתם כבר חושבים שאתם מוכנים, בשלים עם הדברים שאתם רוצים לקרוא?

13ד'.

יש הערות על 13ד'.

סעיף 13ד(א), אני חושב שמה שמשתמע ממנו כפי שהוא כתוב כרגע, הוא למעשה שאין חופש חוזי. כתוב שם שיינתן רישיון בתנאים הבאים, וזהו. לעומת זאת, בדברים שהוזכרו כאן אמרה עורכת הדין פלדמן שהכוונה היא שהצדדים גם יכולים להסכים מעבר לכך. אני חושב שזה חשוב מאוד לכתוב בסעיף 13ד(א), "וזאת מבלי לגרוע מכל תנאי נוסף שעליו יוסכם בין הצדדים", אחרת התוצאה עלולה להיות הפוכה.

הערה שנייה – בפסקה (1) - - -

אבל למה - - -

לא, זה הכל אינטרנט.

אבל זה לא אינטרנט ה-אינטרנט.

זה אינטרנט, אינטרנט.

סעיף 13ד(א)(1) פותח בביטוי: "ספק התכנים ייתן גישה..." היה כאן שינוי מ "ישדר" ל"יתן גישה". אני חושב שהביטוי "ייתן גישה" הוא שונה מהביטוי "ישדר", אני חושב שיש כאן איזושהי טעות נוסח שיכולה לגרום תקלות. "ייתן גישה", זה לפחות הדבר האחרון ששלחו לי ממשרד האוצר, אני כבר לא יודע מה הנוסח – אז תקראו מה הדבר האחרון שהולכים אתו. "ייתן גישה" ו "ישדר" זה לא אותו הדבר. אם דיברתם על רישיון לשידור משנה אז צריך להיות – "ספק התכנים ישדר". אם אתם - - -

הנוסח הופץ, הנוסח הועבר והוקרא בוועדה.

והוא לא ייתן גישה?

כתוב: "ספק התכנים ייתן גישה לשידורים פתוחים".

אז אני אומר – זו טעות, משום ש "ייתן גישה" זה ביטוי לא רלבנטי לפה. דובר כאן על שידור, על שידור משנה, לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים - -

לא, לא.

- - ולא דובר על "ייתן גישה".

ההסבר שניתן על ידי הממשלה, וזה גם מה שעולה בנוסח, הוא מתן גישה, ותו לא. לא מעבר לזה.

לא, אבל אתם נותנים גישה, וספק התכנים מקבל את הגישה ומשדר ללקוחות שלו. פה הטעות.

למה ההבדל?

אתם נותנים גישה לספק התכנים כדי שהוא יוכל לשדר ללקוחות שלו. כאן כתוב: "ספק התכנים ייתן גישה". ספק התכנים לא נותן גישה לתכנים שלכם, אסור לו. ספק התכנים משדר ללקוחות שלו את התכנים שלכם כאשר אתם מחויבים לתת גישה.

- - -

אני רוצה תשובות לשאלות שהועלו כאן.

אני אענה לגבי השידור. המונח "שידור" הוא מונח שבחקיקת התקשורת יש לו משמעויות שהן שונות מהמשמעות שאנחנו מבקשים ליצוק לה בהקשר הזה. "שידור" בחקיקת התקשורת מדבר על שידור בפלטפורמות, בדרכים המסורתיות בטלוויזיה, ולא מתייחס גם לאינטרנט. מאחר שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שספק התכנים בהקשרים של סעיף 13ד' יכול לייצר את השידורים האלה גם במסגרת האינטרנט, אנחנו ביקשנו ליצור ביטוי אחר שלטעמנו, לגישתנו, בדיוק נותן ביטוי למהותו של ספק התכנים כמי שנותן גישה בסופו של דבר באינטרנט - - -

לא, את מדברת כל הזמן על - - -

אני מדברת על ספק התכנים כנותן גישה. הגורם המפעיל.

כתוב שהוא נותן גישה לשידורים שמופצים בידי הגורם המפעיל גם באינטרנט ועל זה כרגע הסעיף הזה - - -

נכון, סעיף 13ג' גם מדבר על מתן גישה בידי הגורם המפעיל – על זה אנחנו לא דיברנו בשלב הזה, אבל סעיף 13ד' שמדבר על ספק התכנים - - -

- - -

זו אותה גישה, כן. למעשה באינטרנט בסופו של דבר כולם מייצרים איזשהו לינק. את, כלקוח, מה שאת עושה זה את משתמשת בגישה שניתנה לך באיזשהו לינק. לינק זה איזשהו קישור - - -

אתם לא עושים אבחנה בין גישה שנותן המפעיל לבין גישה שנותן ספק התכנים? אתם לא עושים אבחנה ביניהם?

אנחנו עושים אבחנה, יש אבחנה. עצם זה שזה מוסדר בשני סעיפים שונים זאת האבחנה. בכל סעיף יש את ההוראות שלו ואת הדרישות מכל אחד מהם, אבל בפועל, בסופו של דבר, ברמה הטכנית – כל אחד מהם עושה את אותה פעולה: מתן גישה. מתן גישה לתוכן.

- - -

- - -

הגעתם להסכמה? העניין ברור?

אני עניתי את מה שהיה לי לומר, אני מקווה שזה מספק את הוועדה ו - - -

אני חושב שאם אתם כותבים בפתיח שנותנים רשות לפי סעיף 4א' לחוק זכויות מבצעים ומשדרים שמדבר במפורש על שידור משנה, באותו משפט, באותה נשימה אתם אומרים שיש שידור משנה, ולאחר מכן, הפעולה שצריך לעשות זה מתן גישה. אז אם אתם חושבים שמתן גישה זה שידור משנה, זאת הכוונה שלכם – אז זה לגמרי לא עולה ממה שכתוב כאן. אתם מערבבים מושגים. "מתן גישה" זה כשיש חומר שנמצא במקום אחר, ואני באמת, כפי שאמרת – באיזשהו אופן של קישור או משהו דומה לקישור, מאפשר גישה אליו, אבל זה עולם טכנולוגי אחר.

השימוש בהפניה לחוק זכויות משדרים ומבצעים לצורך שידור משנה זה בשביל לעשות את ההגדרה המשפטית של הפעולה שהיא הפעולה הטכנולוגית של מתן הגישה.

זה ממש חידוש. את אומרת שמתן גישה זה שידור משנה. זה חידוש משפטי ענק ואת אומרת את זה ככה, בהיסח הדעת.

מתן גישה במובן של אדם ניגש לאתר וצופה בשידורים הפתוחים. אני לא מדברת על איך בדיוק הוא עושה את זה – האם זה לינק מוטמע, האם האתר שלו יש בו את השידורים עצמם – אני אדישה לפעולה הטכנית.

יש הבדל בין מתן גישה שזה פסיבי, ובין שידור שזה אקטיבי.

אני רק רוצה להעיר על הסעיף הזה – אם יסתבר שיקרה נס ועורך הדין אפורי גם צודק, ומי מהאנשים כאן שהצביע על ההסתייגויות שלו, ואתם תשתכנעו, אני אביא את זה ואני אתקן את זה. זה לא ויכוח שהוא אידיאולוגי, יש כאן ויכוח מקצועי שאו שעורך דין אפורי - - -

אנחנו לא מבינים בזה בכלל.

נכון, אני לא מנסה להתיימר, אתה יודע. יש פה אנשי מקצוע. הרי מה העניין? הדברים שאנחנו קוראים עכשיו, הכוונה שזה יאפשר את הביצוע.

ההערה שלי היא באיזשהו מקום כן אידיאולוגית ופחות טכנית. הסעיף הזה בנוי כך שמוחלת חובה על גופי השידור להסכים לכך שספק התכנים ישאב את התכנים מהמפעיל. במילים אחרות, תהיה חובה על עידן פלוס להעביר את התכנים באינטרנט, להנגיש אותם לספקי התכנים. לא לציבור, לספקי התכנים. לא ישירות לציבור, האבחנה הזו חשובה. החובה הזו, להבנתנו, צריכה לחול ישירות על הגוף המשדר שמזרים אותו לספק התכנים. הגוף המפעיל לא צריך להיות פה בתמונה, בכלל. יש את "קשת" ו "רשת" שיש להן תוכן.

אני מבין מה שאתה אומר – אבל אני לא - - -

סעיף 13ד' הוא חשוב ביותר כדי לאפשר את התחרות.

אני קוראת את סעיף קטן (ב):

"(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בשידורים הפתוחים וביצירות הכלולות בהן לפי כל דין. שידור בו-זמני של השידורים הפתוחים בידי ספק התכנים טעון רישיון מאת בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בשידורים הפתוחים וביצירות הכלולות בהם, בין שניתן במישרין על ידי בעלי הזכויות כאמור ובין שניתן בעקיפין על ידי הגוף המשדר, נותן ההסכמה לשידור, אם קיבל לכך רשות מאת בעלי הזכויות.

(ג) רישיון שניתן בעקיפין על ידי גוף משדר כאמור בסעיף (ב) יינתן בכפוף לתשלום של ספק התכנים לגוף המשדר בעד ההוצאות שהוציא הגוף המשדר לצורך קבלת הרישיון".

אנחנו נסביר את שני הסעיפים האלה. השינוי ב (ג) מדבר על כך שרק במצב שבו ניתן הרישיון בעקיפין לפי סעיף (ב) ישלם ספק התכנים לגוף המשדר בעד ההוצאות.

תקראי שוב את הנוסח ואני גם רוצה לברר מה הן ההוצאות.

כבר נסביר. אקרא שוב: "(ג) רישיון שניתן בעקיפין על ידי גוף משדר כאמור בסעיף (ב) יינתן בכפוף לתשלום של ספק התכנים לגוף המשדר בעד ההוצאות שהוציא הגוף המשדר לצורך קבלת הרישיון".

"מתן הרישיון".

"מתן הרישיון".

למה התכוונתם ב "הוצאות"? זה יכול להיות הכל.

שני הסעיפים האלה ביחד עם האבחנה בין המונח "הסכמה" למונח "רישיון" מבטאים את האבחנה בין זכויות המשדרים, אמרנו – הסיגנל, לבין התכנים שנמצאים בתוך השידורים, התכנים שמגולמים בשידורים, שבהם יש זכויות יוצרים וזכויות מבצעים. בסעיף (א) אנחנו מגדירים שהגוף המשדר צריך לתת הסכמה לזכויות המשדרים שלו ובסעיף (ב) אנחנו מבטאים את העיקרון שזכויות היוצרים וזכויות המבצעים נשמרות במלואן, לגבי התכנים שכלולים באותם שידורים, ובאותם תכנים צריך לקבל רישיון מבעלי הזכויות. הרישיון הזה יכול להיות מוסדר באמצעות clearance שעושה גוף השידור עבור ספק התכנים, למשל – אם הוא דאג מראש ברישיונות שלו מול בעלי זכויות שאפשר יהיה להעביר את התכנים לספק התכנים, ויכול גם להיות באופן ישיר מול בעלי זכויות, למשל – אם אנחנו מדברים על תאגידים - - - בניהול משותף, אז אפשר להסדיר את זה ישירות מול ספק התכנים. ככל שהגוף המשדר לא יכול או לא מצליח להשיג את אותו רישיון מבעל הזכויות עבור ספק התכנים, ספק התכנים, כדי לעלות לשידור, יצטרך לסדר את הרישיון הזה אם הוא לא רוצה להיות בחשיפה להפרה. סעיף (ג) מוסיף ואומר שאם הרישיון מוסדר בעקיפין באמצעות הגוף המשדר, ספק התכנים ישפה אותו על ההוצאות, על התשלום שהוא הוציא עבור - - -

- - - על התשלום שהוציא, מדובר על הוצאות, ואת לא יודע איזה מרכיבים נוספים יוסיפו על התשלום - - - לצורך תמורה, או לצורך כוח אדם.

"בעד התמורה". התמורה ששילם.

כן. ודבר נוסף – סעיף (ג) גם אומר שמתן רישיון כזה שניתן בעקיפין באמצעות הגוף המשדר הוא בכפוף לתשלום הזה. כלומר, ספק התכנים צריך לשלם לגוף המשדר עבור הרחבת הזכויות ואז ניתן הרישיון.

אני אשמח קצת יותר לפרט בתכ'לס כמה כסף זה יעלה לקבל את הזכויות האלה, כי זה יכול להיות שקל ויכול להיות אין סוף, זאת הבעיה, כי אם הם ירצו מיליארדי שקלים לא עשינו פה כלום.

צודק. חוק ההגבלים עסקיים פותר את הבעיה הזו.

זה לא כל כך מדויק כי כל הגופים לגבייה משותפת הם גופים מפוקחים על ידי הרשות להגבלים עסקיים, כל אחד יש לו את התנאים המסוימים שלו והוא מחויב לתת את זה בהתאם, במחירים סבירים, בכפוף להרבה מאוד תנאים כאלה ואחרים, אז זה לא שכל אחד יכול לגבות איזה מחיר שהוא רוצה.

זה נכון לגבי הארגונים הקיימים בישראל. כל מה שמוטי אמר זה נכון, כל הגופים כפופים לממונה וכולנו עובדים אתם, אבל כשמדובר בגופים שמייצג תמיר זה אומר לפנות לכל העולם ואחותו. אני צודקת?

צריך להיות ברור שהאחריות כאן היא על ספק התוכן לקבל את הרשות הזו מבעלי הזכויות, ובאמת – לא כולם זה אגודות גבייה, חלקם זה כל מיני בעלי זכויות גם מהעולם, ונשאלת השאלה מה קורה אם בעל זכויות כזה, נניח מחו"ל, לא נותן את האישור. אז צריך להיות ברור שספק התוכן לא רשאי לתת את הזכויות האלה, ואני לא יודע אם זה ברור מהנוסח.

אני מחברת "פרטנר". מצד אחד החוק מחייב אותנו להעביר את השידורים ללא קטיעה או הפסקה או עריכה כלשהי, ומצד שני אתם אומרים שאם יש איזה בעל זכויות אזוטרי מאמריקה אני צריך להציג clearance ממנו בכל מחיר. זה לא סביר. צריך לעשות משהו במקום שאין אפשרות להשיג את ההסכמה - - -

- - -

כמו שיש must carry בכבלים ובלוויין – מצד אחד מחייבים אותם להעביר את זה העברה מלאה ללא קטיעה, מצד שני פוטרים אותם במקומות שמניחים שאי אפשר להגיע להסכמות.

אוקיי, מה אנחנו אמורים לעשות עם כל השפע הנפלא הזה של התגובות?

האלטרנטיבה היא - - - בעצם, בנוסח הכחול מה שהיה – הרעיון היה שיהיה must carry על 2 ו-10 כמו שיש היום על הכבלים והלוויין. עורך הדין אפורי לא הרשה לנו לעשות את זה. בגלל ההתנגדות הזו עלה בעצם מה שעלה בדיון הראשון ובעצם, התמהיל שיצרנו פה הוא תמהיל שהוא לדעתנו הטוב ביותר שיכולנו להציג, שמטרתו לאפשר לספקי תוכן לאינטרנט להתחיל לשדר. בסופו של דבר הם צריכים שיהיו להם את הערוצים הפתוחים כי זה חלק אינטגרלי מכל חבילת תוכן. לכן, בסופו של דבר הרעיון היה שהערוצים הם אלה שישיגו את ה-clearance מבעלי הזכויות. האגודות, לצורך העניין, מכיוון שהם נמצאים אתם בקשר מתמיד, חלק מהם לפי גם מה שאנחנו יודעים – חלק מבעלי הזכויות כבר יש להם הסכמות לגבי שידורים על האינטרנט. אגודות, לצורך העניין, כמו אקו"ם, תל"י וכן הלאה, הם יידעו לבוא באופן ישיר לאותו ספק תכנים ששם ההתחשבנות או הגישה היא יותר פשוטה, כיוון שזה גוף אחד שמרכז את כל בעלי הזכויות הקטנים, לצורך העניין, המפוזרים. ברור לנו שיכולה להיות סיטואציה מסוימת שבה בעל זכויות מחו"ל יגיד – אני לא מוכן שהתוכן שלי משודר על ספק X. זה יכול להיות והשאלה היא האם עדיף לנו הכל או כלום, או חלקי. אני חושב שעדיף לנו חלקי, זה מצבים שאנחנו מעריכים לפי איך שאנחנו מכירים את המצב בשוק שהם לא יתקיימו בסבירות גבוהה.

אנחנו נהיה חשופים לתביעות, מה זה? אני לא יודע מתי אני מפר ומתי לא.

עורך דין אפורי, תוסיף שמן למדורה.

לא, הוא מרוצה ממה שיש לו. הוא יוכל לשדר.

- - -

אני רוצה להשיב לטענות שהועלו מחברים שונים. הבעיה מהסוג הזה קיימת גם היום בכבלים ובלוויין, כאשר מעבירים לערוצים זרים נוצרת סיטואציה שבה יש אירוע ספורט משודר בערוץ אחר בישראל בזכויות בלעדיות. במקרים יוצאי דופן, כשיש צורך בכך – מחשיכים. או שמחשיכים, או ששמים תוכן אחר. זה דבר - - -

אבל אסור להחשיך.

זה דבר שקורה לעתים רחוקות, וכשהוא קורה אז מחשיכים, זה לא אסון כזה גדול.

אני יכול להגיד פה לפרוטוקול שבהסכם אחר שאני מכיר שעוסק בבעלי זכויות השאירו את האפשרות במקרים מיוחדים להחשיך את המסך אם יש זכויות שמתנגשות, וכו', וזה דבר שעשוי לקרות לעתים רחוקות. אני לא חושב שצריך להיבהל מזה.

זה לא קרה עדיין.

זה קרה, קרה.

וצריך לאפשר לספק התכנים - - -

אמרתי לא ספורט.

ווימבלדון.

- - -

אני חושב שצריך לאפשר לספק התכנים שהוא לא יהיה חשוף לטענות למה הוא החשיך.

ההבדל היחיד בינינו לבין המצב ב-HOT וב-YES זה שאנחנו מחויבים להעביר את הכל ללא עריכה וללא קטיעה. YES יכולה - - -

גם אנחנו מחויבים - - -

את ה-must carry את מחויבת. את ערוץ היורו-ספורט את לא מחויבת להעביר, את רשאי להחשיך. אני לא רשאי להחשיך.

- - -

מבחינת הערוצים המסחריים ההצעה שעלתה פה היא לא אופציה, כי בעצם היא גם סותרת את התכלית של החקיקה. מה התכלית של החקיקה? התכלית היא לאפשר לפלטפורמות הנוספות נגישות של הצופים בהן גם לערוצים הפתוחים החינמיים. מה אומרים לנו כאן? שתתחיל להיות דיפרנציאציה בין התכנים של הערוצים בטלוויזיה ב-HOT ו-YES, ובין הערוצים של התכנים בפלטפורמות האחרות. מה שזה אומר שיהיה ערוץ מסוג א', מדרג א', ויהיה ערוץ מדרג ב'. אנחנו לא נוכל להיכנס לסיטואציה הזו. הערוץ שלנו אמור להיות מועבר as is. אנחנו לא נוכל להיות בתוך הסדר שבו יהיו לנו ערוצים שמשודרים במקומות אחרים ויהיו חורים שחורים שספקי התוכן יכניסו בהם תכנים אחרים.

אסף, אני רוצה לקבל הכרעה פה.

אני רוצה לומר כאן – אמר אסף שאקו"ם, למשל, תפנה לספק התכנים כדי לתת רישיון. אמרת דבר כזה, אסף? שאקו"ם תפנה לספק התכנים כדי לתת רישיון ל - - - של זכויות.

לא. אמרתי שהוא יצטרך להסדיר, רק אני אומר – יש הבדל בין - - -

לא, אני רוצה להדגיש שזה לא אקו"ם תפנה לספק התכנים אלא חובתו של ספק התכנים לפנות לאקו"ם לקבל רישיון, כי אחרת אי אפשר להשתמש בזכויות.

זאת הכוונה.

אני יודעת שזו הכוונה, רק רציתי שיהיה ברור.

אני לא ממש מבין איך מצפים שעידן פלוס - - - הוא הרי אין לו שום מידע לגבי איזה זכויות יש או אין ל "קשת", "רשת", ערוץ 10, לגבי זכויות שידור באינטרנט. אז הוא מצד אחד צריך להעביר אותם, הוא לא יודע מה יש ומה אין – והוא צריך להיות חשוף לתביעות? אני לא מבין איך זה עובד.

אבל זה לא עידן פלוס.

חברה', די. זה כבר לא פערים, זה בולענים.

יקיריי, האמת – אני מרגיש פה שעוד מעט אני אקום ואלך ואתם תמשיכו, כי התנתקנו. התנתקנו מהשיח סביב השולחן. פשוט, זה דיון מקצועי והוא נראה לי ונשמע לי מחורר ברמות שקשה לי לתאר, ואני אפילו לא יודע לקבל – אתה יודע, אם אני רוצה להמליץ בפני החברות והחברים שלי מה היא הדרך הנכונה שבה אנחנו צריכים ללכת. מה קורה? זה לא שעכשיו אני שומע את הנציגים שלכם דוהרים בביטחון מלא עם הדברים, לפחות הייתם עושים לי את זה בדיבורים כדי שאני אשתכנע. בצדק אתם לא עושים את זה, כי עולות פה שאלות שהן באופן טבעי, כשאתה מכין חוק הסדרים ואתה לא לש ודש את זה ובודק את כל הדברים – עולות פה שאלות נכונות.

נאשר ונעשה רביזיה.

לא, לא. פה זה קצת יותר מורכב מלעשות - - -

למה? אם הם יבואו עם תיקונים, אז נתקן אותם ברביזיה, זה הכל, כדי שנוכל להתקדם. תמיד אני יכול למשוך את הרביזיה, אבל אני לא יודע, אנחנו לא מתמצאים בזה.

אולי זה השלב להוציא את זה מחוק ההסדרים.

אני מציע את הדבר הבא – אני אאשר את זה, אבל זה לא טוב, אני כבר אומר לך.

האמת היא שההצעה הזו לפצל את זה לא נשמעת כל כך מופרכת בהתחשב בזה שזה נראה שיש עוד כל כך הרבה שעות של עבודה בתוך המשרדים – לא אנחנו.

בואו רגע נעשה סדר. מה שמיכל גרוס רוצה זה שלא - - -

עזוב, מישהו אמר מיכל גרוס?

- - -

התחושה שמתקבלת, אחרי הרבה שעות שישבנו פה זה שנהפך להיות משהו שהוא לא נוגע לצד הזה בכלל. זה בסדר.

הסעיף הזה זה פעם ראשונה שאנחנו דנים עליו. הסעיף הזה הוא אחד הסעיפים הכי קריטיים בשביל התפתחות התחרות. כמו שהיה לנו את זה בעניין הספורט, שעדיין באוויר, בשביל שספקי תכנים אחרים יוכלו להיכנס לתחרות חייבים שיהיו להם את הערוצים הפתוחים – זה ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, החינוכית – זה ערוצים שחייבים להיות, וזה מה שיש לנו פה. אם אנחנו לא דנים בנושא הזה אפשר לראות שיש התאמה. לכן חשוב להסביר את החשיבות.

- - -

רק שבפרקטיקה נראה שמנסים ליצוק לזה איזה תוכן מקצועי. יש איזה אי שקט מקצועי אצלכם, אפילו.

אני מסכים עם כל מה שאמרת, אני בטוח שגם חבריי. זה לא הדיון. אנחנו לא מנסים עכשיו למנוע ממך מלהעביר את הדברים, אבל צצות כאן שאלות מקצועיות. אתה יודע בעצמך – זה לא שאתה כמו בדרך כלל אומר – לא. גם אתה מקשיב ואומר – וואלה, יש פה דברים שצריך לתת עליהם את הדעת.

פעם ראשונה שהוא רק מקשיב ולא מדבר.

בכל זאת אני מציע, חברות וחברים – אם צריך אני אעשה רביזיה, אל תיבהלו. אני לא אוציא מתחת ידיי דבר שהוא לא דבר דבור על אופניו, כמו שאני נוהג לומר, בסדר? אל תחששו. אני רק רוצה שנתקדם בתהליך, שאני גם ארגיש שאני משרטט את המפה ולא - - -

אנחנו צריכים עד יום ראשון לסיים את זה.

אוקיי. על מה אנחנו מצביעים?

13ד', (א) ו-(ב) למעט (א)(4) ו-(5), ותיקונים.

- - -

אז ההצבעה היא על 13א' פסקאות (1), (2), (3) וסעיף קטן (ב), סעיף קטן (ג), עם התיקונים.

וסעיף קטן (ד).

הוא לא הוקרא. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיפים– רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיפים אושרו.

אנחנו לא נניח את הרביזיה ברגע זה. אם יידרש - - -

תמיד אפשר יהיה להוציא סדר יום.

אני קוראת את סעיף קטן (ד): "הופצו השידורים הפתוחים או שאופשרה הגישה אליהם מחוץ לישראל והוכח כי מקור השידור שהופץ הוא בספק תכנים שקיבל הסכמה לפי סעיף זה, על ספק התכנים הראיה כי נקט באמצעים משמעותיים כאמור בסעיף (א)(3)".

בעצם, בהתאם לסעיף הזה – דיברנו קודם על הסימון שספק התכנים צריך לעשות, אמורה להיות יכולת להבין מי הוא ספק התכנים שממנו זלגו השידורים מחוץ לישראל ומה שיש כאן זה היפוך של נטל הראיה – הוא יהיה זה שצריך להוכיח כי נקט באמצעים משמעותיים הנדרשים. יכול להיות שיידרש כאן תיקון נוסח בעקבות השינוי של המילה "משמעותיים", אבל הכוונה היא, כמובן, האמצעים המשמעותיים לרבות הטכנולוגיים.

נטען כאן רק על ספק תכנים. מה אם זה על ידי הגוף המפעיל? אין את היפוך נטל ההוכחה.

נכון. אנחנו לא חשבנו שצריך להכניס את זה ביחס לגורם המפעיל.

למה?

אנחנו מבחינים בכל זאת בין הגורם המפעיל לבין כל ספק תכנים. הגורם המפעיל, בתור מי שאחראי על כל מערך ההפצה הזה – כמובן שכן מטילים עליו בחוק את החובה לנקוט באמצעים הטכנולוגיים למניעת זליגת השידורים באינטרנט אבל בכל זאת, התפיסה היא שונה בינו לבין ספק תכנים, שאלה יכולים להיות כל מיני גורמים, באיזשהו מובן אולי קטנים יותר, פחות מאורגנים מהגורם המפעיל, ובהקשר שלהם חשבנו שזה נכון יותר להוסיף אותם.

נשאלת השאלה מה קורה – נניח שהוא מוכיח שהוא נקט באמצעים משמעותיים, ועדיין יש זליגה של השידור לחו"ל ועדיין המשדר המקורי עלול להימצא בהפרות של הסכמים ובחשיפה משמעותית – גם למשמעויות כספיות, גם למשמעויות של תוכן, גם למשמעויות של סנקציות מול בעלי זכויות. השאלה האם על ספק התכנים – ואנחנו חושבים שצריך – להטיל עליו גם את האחריות: אל"ף, לדאוג להפסקת אותה זליגה או בעיה באמצעים המשמעותיים שהוא נקט, ולקחת אחריות על המקרה הזה, וגם על נזקים שייגרמו.

- - - צריך לשלוח הודעת צד ג'.

אבל לפי הסעיף, אם הוא נקט באמצעים אז הוא פטור.

לא. אין פה פטור מאחריות. בניגוד לגורם המפעיל שיש לו פטור מפורש מאחריות בגין הפרת זכות יוצרים או מבצעים, לפי חוק זכויות יוצרים וחוק זכויות מבצעים ומשדרים, לספק התכנים אין פטור.

אז מה המשמעות שעליו הראיה להראות?

זה היפוך נטל הראיה.

אבל אני שואל: אם הוא יראה שהוא נקט?

אם הוא יראה שהוא נקט אז אולי יהיה פטור מהעילה של הפרת חובה חקוקה. יש עליו חובה לנקוט באמצעים משמעותיים, אבל בכל מקרה, ספק התכנים יכול - - - בהפרת זכות יוצרים.

תודה. אני יכול להעלות את זה להצבעה?

זה רק על מניעת הגישה יש היפוך נטל הראייה? בסעיף - - - אין היפוך נטל הראיה?

היפוך נטל הראיה נכתב כשעוד לא היה את סעיף (5). אני לא רואה סיבה לעשות את האבחנה הזו.

זאת אומרת זה (4) ו-(5).

אז ברישה זה לא רק "אפשרות הגישה אליהם מחוץ לישראל" אלא - - - גם למניעת משיכה.

אוקיי, תודה. אני מעלה להצבעה, עם התיקונים וההוספות. מי בעד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה, אושר.

אני ממשיכה לסעיף 13לח.

"13לח.

פטור לגורם המפעיל לעניין חוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים ומשדרים".

אני חושב, אם מותר לי לומר, הסעיף הזה הוא הצד השני של המטבע של 13(ג) - - -

אנחנו חושבים שאפשר לדון בסעיף הזה ופשוט את ההתייחסות בסופו – "בשל הפצת שידורים לפי סעיף 13(ג)" – את זה להשאיר פתוח, כי הכוונה של הפטור הזה זה גם לעניין הפצה במערך כרגיל, באמצעות תחנות השידור הספרתיות. אנחנו מציעים כן לדון ב- - -

אני קוראת:

"13לח.

פטור לגורם המפעיל לעניין חוק זכות יוצרים וחוק זכויות מבצעים ומשדרים".

(א) על אף האמור בכל דין, הגורם המפעיל לא יישא באחריות על הפרתה של זכות לפי חוק זכות יוצרים או חוק זכויות מבצעים או משדרים בשל הפצת שידורים לפי סעיפים 6,7 ו-13(ג)...." – כאמור, הוועדה תחליט אם להצביע על עניין 13(ג).

על עניין 13(ג) אנחנו לא מצביעים, כבר אמרתי.

"(ב) היה הגורם המפעיל גורם מפעיל פרטי שהוא בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, לא יחולו הוראות סעיף (א) על השידורים הנוספים כמשמעותם בסעיף 12א(א) שהוא משדר בהתאם לרישיונו".

הסעיף הזה בא לבטא את העיקרון שהגורם המפעיל הוא גורם מתווך בלבד עבור הגופים המשדרים ולכן הוא לא צריך לחוב או לשאת באחריות על הפרה של זכות יוצרים או זכות מבצעים שנעשית במסגרת התכנים שמשודרים, וכמובן – הפטור הזה חל רק על אותם שידורים שהוא חייב להעביר כמתווך, ולזה מתייחס סעיף (ב). ככל שיש לו שידורים נוספים מכוח היותו בעל רישיון כללי לשידורים כמובן שהוא חייב, כיוון שאלה התכנים שלו.

אבל הפטור הזה ניתן גם אם הוא לא פועל כנדרש. זאת אומרת, הוא צריך להפיץ אותם בלי קטיעה ועריכה, ואם הוא עושה את זה עם קטיעה ועריכה, יש לו עדיין פטור מזכויות יוצרים, מאחריות.

מה פתאום.

כל החוק הזה מדבר על ללא קטיעה, מדבר על שידור בו-זמני.

זה לא הפרה של זכות יוצרים זו הפרה של חובת - - -

וסעיפי העיצום הכספי חלים על זה?

יש עיצומים כספיים למעט על הנושא של האמצעים המשמעותיים, ואנחנו נצטרך - - -

- - -

אז מה הסנקציה אם הוא לא נקט באמצעים משמעותיים?

אין סנקציה. הפרת חובה חקוקה. מי שזכותו הופרה - - -

יוכל לתבוע אותו בנזיקין? אז מה קיבלנו כאן, בעצם?

זה לא בנזיקין, זה בזכויות יוצרים.

- - -

לא, ממש לא. זה לא ההסדר.

למה לא להחיל את סעיף העיצומים הכספיים? הוא רשום במרשם. מי שנמצא במרשם, ניתן להחיל עליו עיצומים כספיים, מה הבעיה?

אבל השאלה מה ההפרה כאן. ההפרה היא אמצעים משמעותיים. כשלא ברור באופן מובהק מה הם האמצעים המשמעותיים, עיצום כספי זה לא כלי מתאים. עיצום כספי - - -

אז אם כך הבעיה כאן היא יותר גדולה, הבעיה, כמו שהצביעה עליה היועצת המשפטית.

כיוון שאנחנו נחזור לוועדה בעניין של המשמעותי – אז אולי נחזור - - -

- - -

אני מציעה שתשקלו. אני שותפה לעניין הזה שכשאין ודאות מה הם אמצעים משמעותיים אי אפשר להטיל עיצומים כספיים בשל הפרת החובה הזו. לא הייתי רוצה, עם כל הכבוד, ההוקרה וההערכה, ואני מדברת בלי ציניות, אלא לגמרי ברצינות – עם כל ההערכה לפקידים שמפעילים את שיקול הדעת, לא הייתי רוצה שפקיד יחליט שמישהו כן נקט או לא נקט אמצעים משמעותיים, כשהדברים לא מוגדרים, ואז להטיל עליו עיצומים כספיים. אבל איזושהי סנקציה צריכים - - -

אז אם ככה, לפחות להעביר את נטל הראיה.

יכול להיות, יכול להיות. אין ספק שצריכים לתת לזה איזשהו מענה. אני מציעה שתשקלו את העניין.

אני רק רוצה להזכיר שבכל מקרה ניתן לנו לשקול רק עד יום חמישי, הכי מאוחר.

- - -

אז 13לח(א) נשאר. לא הוצבע.

אני חושבת שעל (ב) לא תהיה מחלוקת.

אז אפשר להצביע עליו. היו על זה תוספות או הערות?

אבל (ב) מפנה ל-(א), למעשה, ואם אתם לא מצביעים על (א) - - -

זה בעייתי, אתה צודק. אוקיי, אני לא מצביע.

נעבור ל-19א'.

"תיקון חוק הפצת שידורים – הוראות מעבר.

(א) נחתם הסכם לפני תחילתו של חוק זה בין בעל זכות יוצרים או בעל זכויות מבצעים בשידורים הפתוחים וביצירות הכלולות בהם לבין גוף מהגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיפים 6(א)(1) עד 6(א)(8) לחוק הפצת שידורים לעניין שימוש בזכות כאמור, אין בהוראות ההסכם כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות היוצרים או בעל זכות המבצעים לקבל תשלום מהגוף האמור לפי כל דין בעד השידור הבו-זמני בידי ספק התכנים לפי סעיף 13ד' לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 18(16) לחוק זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת באותו הסכם".

בהקשר לסעיף הזה – הסעיף הזה קובע חזקה - - - ההסדר הזה קובע פרשנות דווקנית של חוזים קיימים. הם יפורשו לטובת בעלי זכויות היוצרים והמבצעים. רק אם נכתב במפורש שהתשלום כולל העברה על גבי האינטרנט לא יצטרכו להוסיף תשלום, וכמובן שלפי סעיף 13ד(ג) הגוף המשדר ישופה על ידי ספק התכנים עבור אותה תמורה שהוא שילם בעד הרחבת - - -

- - -

אני לא רואה סיבה לא להחיל את זה גם לגבי הגורם המפעיל, אבל אנחנו כאן לא דנים - -- לכן אולי נחזור לזה אחר כך, אחרי שנסיים את ההתייעצויות.

בהסכמים הקיימים – אנחנו כבר דיברנו על זה בישיבה האחרונה, צריך, בהוראת המעבר להחריג אותם. כל הסכם שקיים ומגביל אותנו מלתת את השידורים לאינטרנט חינם, צריך להחריג אותו. "כל האמור" בסעיף 13ד' וכו' – יחול רק לגבי הסכמים עתידיים שאז אפשר להגיד לבעלי הזכויות – אנחנו נקנה מכם גם את ה - - -

זה קשור לנושא ההחשכה שעלה, וסוכם שאנחנו נבחן ונחזור לוועדה.

אני מזכיר את השאלה – אמרת פה שגופי השידור אמורים לשאת, ובסעיף הקודם נאמר שספק התוכן ישפה אותם, ושאלתי למה שלא ישלם באופן ישיר את התשלום.

בסעיף 13ד(ב) אכן כתוב שהוא יכול לשלם באופן ישיר, אבל סעיף (א) בהוראת המעבר מדבר מראש על סיטואציה של הסכם שקיים היום בין גוף מקשר ובין - - - היום אין הסכמים, או לפחות לא התייחסנו להסכמים ישירים בין ספק תכנים לבין בעל זכויות. אנחנו מדברים כאן בהסכמים שהם בין הגוף המשדר לבין בעל זכויות ואנחנו מדברים על איך לפרש את אותו הסכם. כמובן שלפי ההוראות הכלליות של סעיף 13ד', ספק התכנים יכול לבוא בהסכם עם כל בעל זכויות שהוא.

זה בסדר, אבל מה שאת אומרת שגם לגבי הסכם קיים, אם תידרש תוספת תשלום על ידי גוף שידור, ספק התכנים יצטרך לשפות את גוף השידור בגין אותה תוספת.

נכון.

אוקיי, אני עוצר. אני מבקש להצביע על זה. סעיף 19(א) – היו תוספות? שינויים?

נבדוק.

יכול להיות - - -

זה ברור, אבל אני מתכוון מבחינת הנוסח הקיים. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד הסעיף – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

סעיף 19(א) אושר.

תודה, אושר. נמנע אחד, חבר הכנסת אילטוב.

"(ב) מפקח שמונה לפי סעיף 37יא לחוק התקשורת יראו אותו כמי שמונה לפי סעיף 13(ו) לחוק הפצת שידורים כנוסחו בסעיף 18(16) לחוק זה עד תום שנתיים מהיום שבו מונה גורם מפעיל פרטי לפי סעיף 2 לחוק הפצת שידורים כנוסחו בסעיף 18(3) לחוק זה".

באחד הדיונים הקודמים קבענו סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין הגורם המפעיל, לעניין בעל רישיון לשידורים כללי, וקבענו גם סמכויות פיקוח. בשביל שניתן יהיה כבר ביום שלאחרי חקיקת החוק להפעיל ולעשות שימוש בסמכויות הפיקוח ועד מינוי מפקחים לפי החוק המסמיך שמתוקן כאן, מוצע לקבוע את הוראת המעבר שתאפשר למפקחים שמונו במשרד התקשורת לעשות את עבודות הפיקוח האלה.

למה שנתיים, אבל? למה בתקופה כל כך ארוכה לא ימונו מפקחים שיכירו את הוראות החוק הזה, יעברו את כל ההכשרה הנדרשת לצורך הפיקוח על העניין הזה? אני מבינה שאי אפשר לעשות את זה מיידי, אבל שנתיים זו תקופה שאני לא יכולה למצוא לה הסבר.

היו אי אלו מקרים שקבעו סדר גודל של זמן כזה, לדעתי משם לקחנו את זה. אנחנו חושבים שזה הזמן שיאפשר את הרציפות.

שנה תספיק, בחייכם, נו, באמת. זה פשוט – הכל נראה פה כזה - - -

זה עד תום שנה, אדוני, לא מתחילת החוק אלא מהיום שבו מונה גורם מפעיל פרטי, זאת אומרת – זה פרק זמן שיכול לקחת שנה וחצי או שנתיים.

אז עד תום שנה מהיום שבו מונה גורם מפעיל פרטי.

אדוני מעמיד להצבעה את 19(ב), אם אין הערות?

מי בעד 19(ב)? ירים את ידו. מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

סעיף 19(ב) אושר.

נמנע אחד, חבר הכנסת אילטוב.

"(ג) על אף הוראות סעיף (א) והוראות סעיף 13ד' לחוק הפצת שידורים כנוסחו בסעיף 18(16) לחוק זה, מתקופה של תחילתו של חוק זה עד תום חמש שנים מהיום האמור, לא יחולו הוראות סעיף 13ד' האמור על הפצה ברשת האינטרנט של שידורי גוף המנוי בסעיף 6(א)(1) או (2) לחוק הפצת שידורים (בסעיף זה: "הגוף המשדר") או מתן גישה לשידורים כאמור בידי ספק תכנים, אם הגוף המשדר נתן רישיון שידור של שידוריו ברשת האינטרנט לפני תחילתו של חוק זה, ויחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:

(1) הגוף המשדר ייתן רישיון לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט לכל ספק תכנים שביקש זאת, במחיר ובתנאים המטיבים ביותר שנתן לספק תכנים אחר, על פי רישיון לשידור אחר שעומד בתוקפו במועד מתן הרישיון.

(2) באין הסכמה בין הגוף המשדר ובין ספק התכנים בעניין המחיר או התנאים לפי פסקה (1), תכריע המועצה לשידורי כבלים ולוויין בעניין. יושב-ראש המועצה רשאי לדרוש מהגוף המשדר ומספקי התכנים שקיבלו רישיונות לשידור מהגוף המשדר למסור לה במועד, במתכונת ובאופן שיורה את המידע הנחוץ למועצה לצורך הכרעה לפי פסקה זו.

(3) ספק תכנים שרכש רישיון לשידור לפי סעיף קטן זה ינקוט אמצעים משמעותיים למניעת ההפצה של שידורי הגוף המשדר שלגביהם נרכש הרישיון ולמניעת הגישה אליהם מחוץ לישראל, אלא אם כן הגוף המשדר, נותן הרישיון וספק התכנים הסכימו אחרת. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בשידורי הגוף המשדר וביצירות הכלולות בהן לפי כל דין.

(5) בסעיף זה:

"השידורים הפתוחים" ו"ספק תכנים" – כהגדרתם בסעיף 13ב' לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 18(16) לחוק זה.

"חוק זכות יוצרים" ו "המועצה לשידורי כבלים ולוויין" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפצת שידורים כנוסחו בסעיף 18(1) לחוק זה.

"רישיון לשידור" – רישיון לשידור לפי סעיף 37 לחוק זכות יוצרים לגבי זכות יוצרים לשידור כמשמעותה בסעיף 11(4) לחוק האמור, לרבות רישיון משנה".

אני אסביר. מה שקרה שבמהלך הדרך, כשהיינו לפני הממשלה, אם אני לא טועה – בערך חודש לפני הממשלה, ערוצים 2 ו-10, בעצם – בעלי הרישיון והזיכיון לפי החוק – חתמו על הסכם להפצת השידורים על גבי האינטרנט עם סלקום, הסכם מסחרי. מכיוון שאנחנו לא רצינו לפגוע בהסכמים קיימים אבל כן רצינו בסופו של דבר לא למנוע את התחרות בשוק, הוראת המעבר שעשינו בעצם כופה על ערוצים 2 ו-10 וחברות החדשות שלהם, או כל מי שהגיע להסכם קיים בשוק, לצורך העניין – להסכמים שנחתמו עם סלקום – לתת לכל ספק תכנים שירצה את אותם תנאים, בעצם, אלה תנאי הגג שהוא מחויב לעמוד בהם. במידה ולא תהיה הסכמה ביניהם לגבי אותם תנאים הם רשאים לפנות למועצה, שתוכל להכריע בעניין הזה. זו מהות הסעיף. הרעיון הוא בעצם מצד אחד לא לפגוע בחוזים הקיימים בשוק, אבל מצד שני כן ל- - - תחרות.

איך זה מתייחס לחוזים של רשות השידור עם סלקום TV?

אנחנו מדברים פה, אבל זה לא מתייחס אליכם. זה רק לגופים שהם בעלי זיכיון או רישיון לפי חוק הרשות השנייה.

יש לכם חוזה עם סלקום?

כן.

חוזה בתשלום?

- - -

אני עורך דין בתאגיד השידור הישראלי. אסף, רק תסביר לי את עניין המהות – שבמידה ואנחנו לא מגיעים להסכמה, את תפקידה של מועצת הכבלים והלוויין שם. בסופו של דבר התאגיד הוא רגולטור - - -

קודם כל הסעיף הזה מתייחס לגופים בעלי רישיון לפי חוק הרשות השנייה, זה לא ערוץ 1 או התאגיד. השאיפה היא לגבי ערוצים ציבוריים שיתנו את עצמם בחינם לכל מי שרוצה לשדר ולהפיץ לציבור. הציבור מממן את זה מלכתחילה, ואין סיבה שיהיה תשלום נוסף. אם יש תנאים אז אנחנו, כמו שנאמר עכשיו, נכניס אותם בתוך - - -

הסעיף הזה נוסח לפני שהיו הרבה מאוד שינויים בסעיפים אחרים בחוק ולפני שנוספו תוספות של - - - ,ואני חושב שנוצר מצב מאוד משונה שבהוראת המעבר, במקום שבמקור היתה אמורה להוסיף על מה שהוצע בחוק הממשלתי, גורעת מהחוק הממשלתי, אז היוצרות התהפכו, ובהוראת המעבר, במקום שיחילו על ספק התכנים חובות שכבר דוברו פה והוסכמו פה, הם הושמטו. למשל, הנוסחים לגבי אמצעים משמעותיים, היפוך נטל הראייה במקרה ש- - - כל הדברים האלה - - -

תודה, העניין ברור.

עניין נוסף – יש כאן בעיה נוספת שבעיניי רחוקה מאוד מלהיות ברורה. לפתע פתאום, ככה, בשוליים, בסוף – רישיון לשידור הוא רישיון לפי סעיף 37 לחוק זכויות יוצרים. עד עכשיו כל הזמן דובר על כך שהגופים המשדרים, מה שהם נותנים זה הסכמה בעניין הסיגנל שלהם לפי חוק זכויות משדרים ומבצעים, וכאן פתאום צץ לפתע העניין של הרישיון לפי סעיף 37, ועלול, חלילה, להתקבל הרושם שזה כולל את הזכויות. כל הזמן דובר על זה שזכויות היוצרים נשמרות. הסעיף שמדבר על שמירת הזכויות, בהוראת המעבר, הנוסח שלו הרבה יותר צר מהנוסח בסעיף העיקרי.

אני אגיד לגבי החלק הראשון לגבי האמצעים - - -

בסעיף 3 צריך פשוט להתאים את זה - - -

כן, אז אני אסביר. ב-13ד' אנחנו בעצם כופים על הגופים לתת רישיון ללא תמורה, ולהסדיר את כל העניינים מול בעלי הזכויות. פה, מה שאנחנו בעצם עושים זה שאנחנו לוקחים חוזים קיימים. לצורך העניין – הערוצים המסחריים נתנו רישיון שידור היום לסלקום, בתשלום, הם קבעו בתנאים את כל מה שהם רוצים. אני קצת תמה על מה שעורך הדין אפורי אומר בהקשר הזה, כי הוא נורא רוצה לדחוף אותם - - - להשאיר את הדברים שהם יסתדרו ביניהם, והם יקבעו את התנאים: איך הם רוצים להכניס את השידורים שלהם, איזה אמצעים טכנולוגיים וכן הלאה. היום, בהסכמים בין הערוצים המסחריים לבין סלקום אני מניח שנקבעו התנאים איך שהם רוצים להבטיח שהשידור יהיה מוגן, לא ייגנב, וכן הלאה. לכן, אין צורך להחיל את הסעיפים שקיימים למעלה, משום שזה אמור להיקבע במסגרת תנאי הרישיון שהוא, עוד פעם – רישיון בתשלום.

מה לגבי העניין של זכות יוצרים?

גם 13ד' הוא רישיון בתשלום.

הוא ללא תמורה. התשלום שם הוא רק בגין הזכויות העודפות, כביכול, שהיו צריכים להשתלם בגין - - האינטרנט.

אבל מניעת ההפצה וכל ההוראות שנקבעו ב-13ד' הם לא רק בהקשר של מערכת היחסים בין ספק התכנים לגוף המשדר, הם גם במערכת היחסים בין ספק התכנים ליוצר, שזה למנוע את ההפצה וכל הדברים האלה. זה לא בהכרח משתנה רק בגלל שעכשיו ערוץ 2 ו-10 יכולים לגבות תמורה. התמורה הזו לא כוללת את הסיפור הזה של זכויות היוצרים. זה ימשיך לחול.

בעצם יש הסכמים בין הגופים המשדרים לבין בעלי הזכויות שמסדירים את אופן ההפצה לגבי האינטרנט, בין היתר גם את אותם תנאים טכנולוגיים - - -

לא, לא. לחלק מארגוני היוצרים יש הסכמים ישירים עם סלקום.

אני מגיעה לזה. ולכן, זה משורשר הלאה במישור של בין ספק התכנים לבין הגוף המשדר, וזו גם התשובה למה שאמר עורך הדין אפורי ולמה שעלה עכשיו מתל"י. היום, לפחות להבנתנו את החוזים הקיימים בשוק, מדובר ברישיונות לפי חוק זכויות יוצרים והם מסדירים ביניהם מי מכסה איזה חלק, את אותם תנאים שיש בהסדר. אני לא יודעת אבל יכול להיות שגוף משדר מסוים מול ספק תכנים – הם חילקו ביניהם מי יישא בעלות של איזה זכויות. אנחנו רוצים לשמר את אותם תנאים בדיוק.

אני חושב שלא קיבלתי תשובה על אף אחת מהשאלות ששאלתי, והשורה התחתונה שדבקים בנוסח חדש שזה היה הנוסח, ו - -

תודה.

אני חושבת שהסיטואציה כאן היא הרבה יותר פשוטה מאיך שמציגים אותה. יש כאן הסכמים שקיימים. נוהגים לפי ההסכמים. בתוך ההסכמים יש העברה של זכויות לתוכן – בגלל זה זה חוק זכויות יוצרים. זה ההקשר הרלבנטי, ולא ההקשר הקודם של הכפייה, שנכון שמועבר תשלום אבל ההסדר הוא הסדר של כפייה. כאן ההסדר הוא הסדר הסכמי, ולכן גם האמצעים המשמעותיים נמצאים בתוכו במסגרת ההסכמית. לכן, לא ניתן ללמוד מההסדר שנעשה בכפייה שבו החוק צריך להתערב ולהסדיר פרטים הרבה יותר רחבים, מאשר להסדר ההסכמי שנעשה בין שני צדדים והחוק מאפשר לו להתקיים.

אשר על כן את חושבת שאין שום בעיה בסעיף?

נכון.

ומה זה אותם אמצעים משמעותיים שהוא צריך למנוע?

השאלה של אמצעים משמעותיים – תרצו להסדיר את זה במסגרת של סעיף הכפייה, תעשו איזשהו שינוי בנוסח – זה בסדר. המסגרת הזו היא מסגרת הסכמית בין שני צדדים שהחוק נותן לה גושפנקא, מאפשר לה להמשיך ולהתקיים. במסגרת הזו לשני הצדדים, להבנתי, יש אינטרס לשמירה על התוכן – לשני הצדדים שמתקשרים פלוס הצדדים שמאחוריהם.

אפשר אולי במחשבה, כדי להצביע על הרעיון הזה שאנחנו משמרים פה תנאים וולונטריים תחת הסכמה בין הצדדים – אפשר לכתוב "לנקוט אמצעים משמעותיים שהוסכמו בין הצדדים במסגרת ה..." - - -

- - -

הסעיף של שמירה על זכויות יוצרים – לא קיבלתי תשובה למה הוא נוסח בצורה יותר מצומצמת מאשר בסעיף של 13ד'.

- - -

בסעיף קטן 13ד' אנחנו גם אומרים ששומרים על הזכויות כמו שהן וגם מסדירים פה איזשהו מנגנון שיפוי. לעומת זאת פה, בהוראת המעבר – אנחנו לא מתערבים ביחסים שבין שני הצדדים לרישיון. הם יכולים להסדיר ביניהם מה שהם רוצים.

ובלבד שלא יפרו.

- - -

אוקיי, חברה', אני קיבלתי.

הערה אחת חשובה ביותר - - -

היא קשורה לסעיף פה?

לסעיף הזה. לפי הסעיף, אם אני לא מצליח להגיע להסכמות עם 2 ו-10 המועצה קובעת אם המחיר שאני אקבל הוא באמת המחיר המיטבי ש - - -. השאלה מה קורה עד שהיא תכריע. האם אני לא משדר עד אז? אני לא עולה לשידור עד אז? נראה לי שההסדר הראוי, צריך להגיד אותו – שבינתיים אני עולה ואחרי זה משדרים את ה - - -

- - -

שמעת? התשובה היא שאתה לא יכול לעלות לאוויר כל עוד אין לך רישיון.

תודה. אני מעלה להצבעה.

רגע, אני רק רוצה לומר שכתוצאה מכך אין הגבלת זמן על המועצה תוך כמה זמן היא צריכה להכריע במחלוקת הזו, וכתוצאה מכך - - -יכול להיות שהוא לא יוכל להעלות לאוויר את זה - - -

לא, לא. זה לא בסדר.

אז אני רוצה לשמוע תוך כמה זמן אתם יכולים להכריע בנושא הזה.

מה דעתכם על 120 ימים?

אנחנו נצטרך לבחון את זה. יכול להיות שיש פה סעיף רלבנטי בחוק התקשורת ש - - - הכוונה היא בחוק התקשורת שמאפשר למועצה, בחוק התקשורת זה השר, להגיד – קודם כל תעלו, וההכרעה על הכסף תהיה אחר כך.

אז יש כזה סעיף?

אז אם ככה הוא צודק באמירה שלו.

- - -

אם יש סעיף בחוק שמאפשר לו את העניין הזה, בלי - - -

אז בואו נחיל אותו, לא צריך לבחון.

הסעיף שם זה על השר, זה סעיף 5ד(1). ההקבלה היא – "לעניין אי הסכמה כאמור בסעיף (ד) רשאי השר להורות כי לא ... ביצוע קישור גומלין". שם זה בהקשר של קישור גומלין.

לא. זו סיטואציה אחרת לחלוטין. ללמוד מסיטואציה של קישור גומלין שבה יש שיחת טלפון אחת שיכולה להתנתק משיחת טלפון שנייה, כי אין קישור גומלין – זו סיטואציה שהיא לא דומה. ברור שיהיה לו אינטרס לא להגיע להקמה. אתם רוצים לקצוב זמן להחלטה של המועצה?

חברות וחברים יקרים, אנחנו נקצוב זמן. אל תבלבלו את המוח, אני לא יכול לשמוע יותר את הסיפור הזה שלא יגיעו להסכמות. היה לי את זה כבר חצי יום. כל דבר אפשר לסיים אחרי 100 שנה. כל הזמן יגידו – ואם לא, ואם לא, ואם לא.

אז אני רוצה שתהיה קביעה של זמן.

- - -

אוקיי, כמה זמן לתת לשר?

120 יום.

- - -

חברות וחברים. 120 יום זה הרבה.

- - -

אני רוצה להבין כאן – זה לא יום לימודים ארוך. ביקשתי מכם טיל לירח? ביקשתי בסך הכל שתחליטו מי יחליט – השר או המועצה?

השר.

תודה רבה. שלושה חודשים.

בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו הומצאו למועצה כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת החלטה.

אני מבקשת שבפסקה (3), עד שלא נעבור על הנושא של אמצעים משמעותיים – שנדלג, שלא נצביע.

תודה. אני מעלה להצבעה את סעיף 19ג', (1), (2), (4) ו-(5).

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

סעיף ג (1), (2), (4) ו-(5) אושר.

תודה. אושר.

רק אם אפשר להעיר, היושב-ראש, ההסדר הזמני הזה שמוצע בסעיף 19 – הרבה יותר טוב מהסדר הקבע בסעיף 13ד'.

אני ממשיכה – עמוד 292. מדובר בתיקונים עקיפים לחוק התקשורת.

אני רוצה להבין – זה הנוסח שהועבר בכחול?

כן. אני קוראת מפסקה (2). פסקאות (1) ו-(2) אושרו, למיטב הבנתי.

לעניין של התקשורת הקווית.

נכון.

"(2) בסעיף 6ח(4)(א), בפסקה (1) אחרי "בעל רישיון לשידורים לפי דרישה" יבוא: "או בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות שידור הספרתיות, לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנת שידור ספרתיות". בעצם, הסעיף הזה מדבר על בעלויות צולבות בחוק התקשורת – מי לא יכול לקבל רישיון כללי לשידורים לפי חוק התקשורת, ואנחנו מוסיפים את בעל הרישיון הכללי לשידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות כדי להשלים את תמונת הבעלויות הצולבות.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

הסעיף אושר.

תודה, אושר.

בסעיף 6כ(2), בסעיף (ג) בפסקה (5), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור".

סעיף 6כ(2) מדבר על בעלויות צולבות בחדשות. בעצם, במודל של הכבלים והלוויין, בשביל לשדר שידורי חדשות צריך להיות מפיק חדשות עצמאי, והסעיף קובע מגבלות לגבי מי אינו יכול להיות מפיק חדשות עצמאי, וגם כאן אנחנו מכניסים גם את בעל הרישיון הכללי להשלמת תמונת הבעלויות הצולבות.

סליחה רגע, איפה הסעיף של הישראליות? אתה אמרת שאתה רוצה עוד לדון בזה.

אנחנו כבר הצבענו על זה. סליחה, הצבעתי על זה אז.

אנחנו כרגע בעמוד 293. הצבעה על פסקה (3).

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

פסקה (3) אושרה.

תודה, אושר. הלאה.

(4). בסעיף 6 כא(א).

אחרי: "והניתנים לקליטה מהאוויר" יבוא: "למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו בחוק כאמור, בהתאם לרישיונו, כאמור".

אני אקרא את הסעיף הבא ואני אסביר:

"(5) בסעיף 6מט(4) אחרי "כולם או חלקם" יבוא: "למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרישיונו כאמור".

סעיף 6כא וסעיף מט בחוק התקשורת הם סעיפי ה-must carry של הכבלים ושל הלוויין, בהתאמה. לפי הסעיפים האלה הם אמורים להפיץ את כל השידורים המופצים לציבור והניתנים לקליטה מהאוויר, אבל אנחנו רוצים להחריג כאן את משדר הערוץ הנושאי ואת שידוריו, ואת השידורים הנוספים של בעלי הרישיון הכללי כי לגביהם לא חלה חובת must carry לכבלים וללוויין.

יש הערות? מי בעד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

פסקאות (4) ו-(5) אושרו.

תודה, אושר. הלאה.

זה הוא, בתיקונים העקיפים.

הבקשות לדיון מחדש, שאתה ביקשת.

מי בעד הרביזיה?

לסעיפים שפורטו בסדר היום.

מבקש להגיש רביזיה על כל הסעיפים.

ברביזיה נדון מחר.

יש כאן את בקשתי לדיון בסעיף 26, וסעיף 27. אלה עניינים טכניים. מי בעד בקשות הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד הבקשות לרביזיה – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

הבקשות אושרו.

תודה.

בתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, בנוסף לתוספת של "בעל רישיון לשידורים כלליים באמצעות תחנות השידור" אנחנו חשבנו שצריך גם להוסיף את משדר הערוץ הנושאי לעניין החובות שיש בהגבלת הפרסומת והשיווק.

אין לנו בעיה עם זה, כמובן. זה נשמט בטעות.

תסבירי על מה מדובר.

אנחנו נמצאים בתיקונים עקיפים לחקיקה שמסדירה הסדרות רוחביות לעניין כל תחום השידורים. חוק הגבלת פרסומות השיווק של משקאות אלכוהוליים מטיל מגבלות על פרסום - - -

זה נושא חדש. כל התיקונים העקיפים, אני רוצה לטעון – נושא חדש.

אבל הם נמצאים בתזכיר, בכחול.

על כל התיקונים העקיפים אני מבקש לטעון טענת נושא חדש.

בסדר, אבל אני צריכה לכתוב מכתב לוועדת הכנסת. אתה רוצה שאני אפרט נימוקים, או שאין צורך?

זה לא היה בחוק, זה תיקון - - -

זה היה בחוק.

זה היה בחוק - - - גילינו איזושהי טעות קטנה.

אז אני רוצה לטעון – נושא חדש.

אוקיי, אז אני מציעה שנעביר את זה לוועדת הכנסת ונדון בזה אחרי שוועדת הכנסת - - -

אז אני רוצה קודם כל לאשר את זה.

אתה לא יכול להצביע.

כל דבר זה ייהרג ובעל יעבור? אז יש תהליך - - -

אין תהליך, יש סיכומים.

יש תהליך, בוא נעשה אותו. עכשיו נפוצץ את הכל - - -

בקשות לדיון מחדש התקבלו ואני מציעה את הדיון מחדש לערוך אחרי שוועדת הכנסת תכריע בנושא.

זה עניין טכני, זה ממילא נראה כמו לחמניה לא אפוייה כל העניין הזה. זה היה צריך להיות באקספרס, לא כל שתי דקות לעצור אותי על דברים ש - - - אני לא רוצה עכשיו להרחיב, אוקיי? אני הייתי פשוט צריך לנעול את הדיון וללכת.

חוזרים לדמי הפצה. עמוד 259. אני לא מצביע על דמי ההפצה עכשיו, רק מציג את העקרונות.

למה?

כי זה לא הונח בפני - - - אני רק רוצה שנגיע בינינו להבנות. זה יובא בפני הוועדה ומחר או מחרתיים נצביע על הדברים האלה.

אני רק מקריא את ההסכמות: לגבי ערוצים 2 ו-10, ישלמו 2 מיליון שקל החל ממועד כניסת החוק והם ימשיכו לשלם עד שנה אחרי שהמפעיל הפרטי יעלה ערוצים נוספים, אוקיי? זה הסיכום שנוגע לגבי ערוץ 2 ו-10.

אפשר לדעת למה מגיעה להם ההטבה?

אני קורא: "ערוצים 2 ו-10 ישלמו 2 מיליון שקל החל ממועד כניסת החוק".

למשרד המשפטים אין הסתייגויות פה, על מתן ההטבה?

אני רוצה דיון ציבורי על כל מתן הטבה, בוועדה הזו. אני רוצה דיון עקרוני, ציבורי, פתוח, לא איזה עסקה פה, מאחורי ה - - -

אני מנכ"ל בפועל של הרשות השנייה. אני שואל אותך, השר: אם ה-2 מיליון שקל חלים מרגע שהחוק עובר, אני לא מצליח להבין איך זה מסתדר עם עלויות הפעלת המרבב, אז אני אשמח לקבל תשובה. זה לא יכול לחול מיום מעבר החוק. הרשות השנייה חשופה, אלא אם כן משרד האוצר יממן את ההפרש.

אדוני, אני רוצה להציע – אל תתחילו עכשיו לאתגר אותי על סיפורים. אתם, אנשי המקצוע, תשברו את הראש ביניכם.

רגע, אדוני היושב-ראש, אני חייב להתעקש על זה מכיוון שזה משאיר פה תאגיד סטטוטורי חשוף שצריך לממן מערך לטובת הציבור. אני לא יודע כמה זמן תיקח ההפרטה וההפרש בין עלות של תפעול המערך ובין אותם 2 מיליון שקלים צריכים להסדיר את המימון שלה כבר עכשיו כי אנחנו לא נישאר חשופים אחר כך, ולא נוכל להפעיל את המערך. זו המשמעות של זה.

אני לא אמרתי שההערה שלך אינה במקומה. אני לא מצביע על זה, אני רק הנחתי את העקרונות של ההצעה. אני נותן לכם – יש לכם בשלב הזה את ה-24 שעות. ישבת פה, לא אמרת כלום - - -

כשזה רלבנטי אלי אני מדבר.

אין בעיה, אין בעיה, ניר. בקיצור, מה שאני אומר – אתם תידרשו לשבת עם הגורמים המקצועיים ולהגיע להבנות והסכמות כדי לתת את המענים.

אדוני, אני רוצה לומר – אני לא יודע מה אתה הולך לקרוא ומה הם העקרונות, כי באמת איש לא דיבר אתי על זה ולא בדקתי את זה. אני רק רוצה לומר דבר כזה: יש עלויות קבועות להפצה, להפצת השידורים במערך ה-DTT, אוקיי?

- - - מה הבעיה?

השאלה אם יש השלמה.

וההשלמה הזו צריכה להיות מוסדרת בחקיקה.

אבל - - - , אני לא יודעת.

חברים, קראתי בשלב הזה את מה שקראתי. עולות שאלות, את צריכה לקבל את הנוסח - - -

נדון בזה מחר.

אמרתי. בגלל זה אני גם לא מצביע היום. יש שאלות מפה, מספיק שאלות.

אפשר את ההתייחסות של משרד המשפטים על זה שיש פה מתן הטבה לגורמים פרטיים ואין פה דיון ציבורי?

היה דיון. היתה על זה כתבה בעיתון.

על ערוץ 9 גם היתה כתבה בעיתון. אפשר את ההתייחסות של משרד המשפטים?

אני אאפשר. אני רק מנסה להגיד – אני שם את הדברים כמו שהם.

או שרק כשמדובר על דוברי רוסית יש מתן הטבה.

צריך ש- - -שהערוצים הייעודיים יהיה זהה- 9, 20,24 ויש עוד איזה ערוץ – הערוץ הערבי, יקבלו הגנת ינוקא לשנה וחצי.

שלא ישלמו דמי הפצה?

כן.

כדי להבין את הצעתך, השאלה – כל מי שלא ישלם או שישלם פחות ממה שמשלמים היום – האם זה יושת על ה - - - או על האוצר?

סליחה, עם כל הכבוד לו, דעתו חשובה, אבל לא פה. העניין הוא כזה – זה לא מעניין אותי. אני אמרתי את הדברים, הנחתי אותם. הודעתי שאני לא מצביע על זה. יש שאלות, ברור. וסרצוק, אמנם זה החוק הגדול הראשון שלו, מזל טוב, אבל יחד עם זאת, כל השאלות האלה – כבר ברור לו.

- - -

אתה רוצה להתייחס?

כן. הערוצים הייעודיים הם ערוצים פרטיים. זה ערוצים שעל פי החוק הם אמורים לעלות למכירה למערך ולכן אנחנו לא רואים טעם או הצדקה לכך שהמדינה תממן אותם. חשוב שזה ייאמר פה, בהיבט הזה.

משרד המשפטים – חבר הכנסת אילטוב ביקש עכשיו, מה דעתכם על הדיון הציבורי?

אסף הציג את ה- - - למה על הערוצים הייעודיים?

לא, על ערוץ 2 הוא התכוון.

אני חושבת שהאוצר צריך לענות על זה.

לערוץ 9 אני - - - . לייעודיים האחרים אני - - -

- - -

אני רוצה את ההתייחסות שלה.

ערוצים 2 ו-10, ההבדל היחיד הוא שהם ערוצים שנדרשים לעלות על המערך בניגוד לערוצים הייעודיים שלא נדרשים לעלות על המערך. הם עולים מבחירה. זה, בגדול, ההבדל המהותי.

ההבדל הוא כזה – והיה פה דיון - - -

- - -

אני יכול לרגע להפסיק את הדיון הקואליציוני?

אני רוצה להזכיר, אסף, גברתי – מחר יש לכם את כל היום לדבר. אני רוצה להזכיר שכאשר עלה הנושא הזה אני ראיתי שיש טעם בעייתי בכך, ואת ואני גם החלפנו מילים – שגורם פרטי שזה אפרופו, יממן גורם פרטי אחר, וזה – איך אומרים? אי אפשר להחזיק את החבל גם לכל אורכו וגם לכל רוחבו. ניסינו למצוא פשרה הגונה, פשרה הגונה. לא לתת תשובה הכי טובה שאפשר. אני חושב שהתשובה הזו יש בה חורים, היא לא פשוטה, עם השאלות שהיועצת המשפטית העלתה, וחבר הכנסת אילטוב שאל כטוב ליבו על ערוץ 9, ואנחנו בעניין הזה נצטרך לתת תשובות. יש לכם זמן עד מחר.

אני רוצה גם להדגיש שאני מדבר על כל הערוצים הייעודיים.

ברור לי, ברור לי, אני יודע.

יש ארבעה.

לא משנה, הוא רוצה להגיד שהוא לא רק עוסק פה בערוץ ב - -

בשפה הרוסית.

- - לכן אני אומר את הדברים בצורה הכי ברורה, ועד מחר נידרש לעשות את השיפצורים ונגמור עניין.

אני מערוץ 20. אני רוצה להגיד שהאבחנה שאסף עשה בין ערוצים ייעודיים לערוצים מסחריים היא לא מדויקת, כי אמנם הערוצים הייעודיים לא חייבים להיות, אבל יש להם, כמובן, אינטרס להיות, וצריך - - -

זה גם האינטרס הציבורי שהם יהיו שם.

זה בעיקר האינטרס הציבורי וכל הדבר הזה מן הסתם נועד לשרת את הציבור ולא כל כך מתייחסים לזה שהערוצים הייעודיים – כל המטרה שלהם וכל תכליתם היא בעצם לטובת הציבור.

אני אסביר לך – באוצר חושבים שהם היחידים שיודעים מה האינטרס הציבורי.

טוב, גברתי. נו, באמת. כבר הולכים לקראתכם, לא צריך להיסחף. לא מקבלים ריטיינר על פי מילים. באמת, לפעמים זה משגע אותי, הקטע הזה, ואני אומר לך את זה בכבוד. זה משגע אותי לפעמים – מגיעים להסכמות וכל אחד מתלהב מעצמו. עפים על גלי ההצלחה האישית.

אני רוצה להגיש הצעה חלופית להצעתו של חבר הכנסת ביטן ולה - - - את זה לשלוש שנים.

אני הרי לא מצביע על זה. ישקלו את זה הגורמים.

רק שאלת הבהרה – מה יקרה אחרי השלוש שנים, או השנה וחצי? כי לא סיימת את המתווה, עד כמה שהבנתי.

אמרתי. אני קראתי. קראתי את זה פעם אחת ופעמיים, ובפעם השלישית עצרתי באמצע: ערוצים 2 ו-10 ישלמו 2 מיליון שקל החל ממועד כניסת החוק. הם ישלמו עד שנה אחרי שהמפעיל הפרטי יעלה ערוצים נוספים.

ומה אחר כך? הם ישלמו את עלות ההפצה? הם לא ישלמו כלום? אני לא מצליח להבין.

אני המשכתי להקריא?

אז זה מה שביקשתי, שתקריא.

אז לא.

זה לגיטימי, זו עוד שאלה.

- - -

למה הם צריכים לשלם בשביל כולם? אתה נציג של מי, של סלקום? אז תעמיד את השאלה על אחרים.

- - -

הוא רק שאל.

לא שואלים סתם.

אני מבקשת לשאול מה עם הערוצים האחרים, שהם לא 2 ו-10.

את יודעת מה? אם זה תלוי בי עכשיו, אף אחד מכם לא יקבל כלום.

אני רוצה להבין מה קורה.

אני מודיע לך – אני אלחם פה כדי שאף אחד מכם לא יקבל.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 22:40