הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 297
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ה' בכסלו התשע"ז (05 בדצמבר 2016), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/12/2016
התמודדות הרשויות עם נזקי השריפה - פיצוי האזרחים שנפגעו , תקצוב יצירת קווי חיץ למניעת שריפות יער
פרוטוקול
סדר היום
1. התמודדות הרשויות עם נזקי השריפה - פיצוי האזרחים שנפגעו
2. תקצוב יצירת קווי חיץ למניעת שריפות יער – ישיבת מעקב
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
יעקב אשר
נאוה בוקר
יעל גרמן
תמר זנדברג
אכרם חסון
יעל כהן-פארן
רויטל סויד
מוזמנים
¶
אריאל יוצר - רכז פנים ושלטון מקומי, משרד האוצר
אסף מיכאלי - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר
אוהד מעודי - אגף ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר
אמיר אדרי - אגף התקציבים, משרד האוצר
משה אשר - מנהל רשות המסים, רשות המיסים
אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים
אבנר עופרי - מיסוי מקרקעין, רשות המסים
עידית לב זרחיה - דוברת רשות המסים
שמואל זקן - צוות ביטוחי רכוש, ממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון
דוד רוטנברג - מנהל מחלקה בכיר פיצויים, נזקי בצורת ונזקי איבה, רשות המיסים
יוני קליינמן - עוזר ראשי, רשות המסים
מרדכי כהן - מנכ"ל משרד הפנים
דרור לוינגר - לשכה משפטית, משרד הפנים
רון אלמוג - לשכה משפטית, משרד הפנים
ארז ברקאי - פקיד היערות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יואל הדר - היועץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים
בר כהן-לוי - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
איתן גולדפלם - רח"ט תקציבים, המשרד לבטחון פנים
שרית פלבר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
תמר קלהורה - עו"ד לענייני נזיקין, ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים
מיה מונשיין לוי - אגף אבק מזיק, המשרד להגנת הסביבה
תמר בר און - ראש אגף מזיקים, המשרד להגנת הסביבה
יואב גואל - סגן מנהל מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה
שאול גולדשטיין - מנכ"ל רשות הטבע והגנים, רשות הטבע והגנים הלאומיים
נתנאל גולדפינגר - ראש מטה מנכ"ל, רשות הטבע והגנים הלאומיים
יצחק גרוסמן - מנהל חטיבת כספים, רשות הטבע והגנים
הלל פרימן - מנהל אגף בכיר תאום ובקרה, רשות מקרקעי ישראל
אליסה פרוכט - מזכירת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל
מאיר פרי - עוזר למנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל
מאיר שפיגלר - מנכ"ל קק"ל
אביב אייזנבנד - אגף היעור, קק"ל
סיגלית גוזלן - עו"ד, עיריית טבריה, מרכז השלטון המקומי
חיים ביבס - יו"ר מש"מ, מרכז השלטון המקומי
יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי
אורי בן יהודה - ר' תחום ביטחון וחירום, מרכז המועצות האזוריות
דני עברי - סגן ומ"מ ראש המועצה, מועצה אזורית משגב
רמי מתן - יו"ר ועד מקומי נטף, המועצה אזורית מטה יהודה
משה אוחיון - מועצה אזורית מטה יהודה
משה סויסה - מנהל אגף איכות הסביבה, מועצה אזורית מטה יהודה
זיו דשא - ראש מועצה, מועצה מקומית זכרון יעקב
זהר כמאל - מועצת ירכא, ינוח ג'ת
יעקב רייס - מזכיר מושב בית מאיר
ישי רטיק - תושב בית מאיר
תמר בוקר - תושבת בית מאיר
גיא רוטקופף - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח
אריאל מונין - לשכת סוכני ביטוח, איגוד חברת הביטוח
יואל גנד - מנכ"ל פרידנזון ווטר סלושנס בע"מ
נסים זגורי - יו"ר מגמה חברתית
יהושע זוהר - שדלן (גורן עמיר), מייצג את קק"ל
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר המתרגמים
1. תקצוב יצירת קווי חיץ למניעת שריפות יער – ישיבת מעקב
2. התמודדות הרשויות עם נזקי השריפה - פיצוי האזרחים שנפגעו
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני, ברשותכם, רוצה לפתוח את הישיבה. בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא התמודדות הרשויות עם נזקי השריפה, פיצוי האזרחים שנפגעו. זה נושא אחד. הנושא השני זה תקצוב יצירת קווי חיץ למניעת שריפות יער, זה הנושא השני שאני רוצה את ההתייחסות וברשותכם, אני רוצה להיכנס לקונטקסט.
אתמול עשינו ישיבה עם אותו פורום, חוץ מהפקידות הבכירה, וצר לי שככה מתנהלים. בסופו של דבר אנחנו הבאנו את האזרחים פעמיים, אני רואה אותם שם גם אתמול וגם היום. פשוט הרסנו להם את יום העבודה, אבל להבא, אני מבקש, כשאנחנו מזמינים את האנשים - - - דרך אגב, אני לא מזמין פקיד בכיר סתם. אני עצמי הייתי פקיד, עד שאני מגיע לפקיד הבכיר אני מבין שזה רק אצלו. לכן כשאני מזמין מישהו, אנא בטובכם, באמת, עזבו זה לא שאלה של כבוד וזה לא שאלה של עבודה, לכולנו יש עבודה ואנחנו חסים על כבודכם ועל זמנכם, אבל אם הזמנו מישהו, סמכו עליי ועל שיקול הדעת שלי שאני צריך את אותו בן אדם. ואם מסתבר לי שלא, אז אני אפילו מתנצל בפניו.
לכן, רבותיי, אני רוצה, ברשותכם, שני דברים. לגבי הנושא של נזקי השריפות. אני מחלק את הסיפור הזה של השריפות לשני חלקים. יש את הקטע המבצעי, הפקת לקחים וכו', זה לא במגרש כרגע, אנחנו נחכה שמכבי אש והמשטרה יישבו וינתחו את כל המסקנות שלהם ובעזרת ה' בשבוע הבא אנחנו קבענו איתם דיון שהוא יותר בהיבט המבצעי ויותר כדי לקחת את זה קדימה למקום יותר טוב, מה שנקרא הפקת לקחים חיובית. לגבי הנושא הזה של האזרחים, אני חילקתי את זה כי בסך הכול האזרחים לא יכולים לחכות, לטעמי, עד שאנחנו נגמור את כל הניתוחים שלנו, לכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה וביקשתי לעשות אותו כמה שיותר מהר.
ברשותכם, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור קודם כל למשה אשר, מנהל רשות המסים, שהוא ייתן לנו את הסקירה הכללית ואחרי זה אני אעביר את רשות הדיבור הלאה, על פי העניין. בבקשה.
משה אשר
¶
תודה רבה, היושב ראש. אנחנו מתנצלים על אי ההגעה אתמול. חלק הגיעו, חלק הגיעו באיחור, אבל אנחנו שמחים להגיע לפה ואנחנו חושבים שזה מאוד חשוב. היינו כבר בוועדת כספים, הייתה ישיבה דומה בשבוע שעבר ואני שמח שאדוני עורך את הישיבות האלה כדי לעדכן את הציבור, לאתר בעיות ולהביא לפתרון.
רשות המסים מתחילת שבוע שעבר, ביום ראשון בבוקר בשבוע שעבר, פתחנו ארבעה מוקדים שיכסו את האזורים השונים, חיפה, ירושלים, תל אביב כיסתה את זכרון יעקב וטבריה כיסתה את הצפון. מאותו רגע למעשה היו בערך 150 בשטח, לפחות 150 איש, שמאים, מהנדסים, עובדי רשות מסים, כדי להתחיל לגעת בכל הנזקים עוד לפני ההכרזה אם מדובר בנזק איבה, או נזק משריפה של רשלנות וכדומה. לא חיכינו להחלטה של הכבאות או של המשטרה, כדי קודם כל להיות עם האזרח. האזרח, ביתו נפגע, קודם כל שיראה - - - יותר מזה, השר הכריז בשעתו שכל משפחה שהבית שלה לא ראוי למגורים תקבל 2,500 שקל לנפש לדמי התארגנות ראשונית על חשבון הפיצוי בהמשך וכבר הכסף הזה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, אבל הרציונל בהחלטה הזו הוא רציונל שלאנשים יש נזק, הבית שלהם נשרף, חלקם גם הארנק שלהם נשרף, הכול נשרף, לבן אדם אין גרוש לקנות, אתה יודע מה? חלב ולחם לילדים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני בכוונה מקצין את זה לקצה. בא השר, קיבל החלטה, באמת מה שנקרא החלטה מז'ורית מלמעלה, אמר, 'רבותיי, קודם כל נא לתת לחבר'ה 2,500 שקל', שירכשו להם דברים ראשוניים שנשרפו להם, בלי עכשיו כן מגיע לו, עזבו, 2,500 שקל. וזה במיידי. הרי אם נחכה חודשיים, הבן אדם כבר ימצא לעצמו את הכסף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אני אוהב להתעכב איפה שאני אוהב להתעכב. אני איש של פרטים, בסוף אלוהים בפרטים הקטנים. אתם נתתם הנחיה לרשויות, אתם אמרתם להם 'אנחנו נשפה אתכם, קודם כל תחלקו לכל מי שניזוק 2,500 שקלים'?
משה אשר
¶
כן, הם עבדו לפי נוהל. יש להם מהנדס בניין, הם מעסיקים מהנדסים והמהנדסים עברו בין הבתים השונים ומיפו את הדירות שאי אפשר לגור בהם, עשו רשימות ובאותם מקרים נתנו לאותם האזרחים לפי כמות הנפשות בבית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת אומרת המהנדסים בכל עיר ועיר היו אמורים לעשות את הסריקה, לראות איזה בתים ניזוקו כך שהמפתח היה שבעל הדירה לא יכול לחזור חזרה לדירה, זה היה המפתח, אני מבין, ואז על הבסיס הזה הם נתנו את ההרשאה, הרשות אמורה לשלם ואתם אמורים לשפות אותם. כל הרשויות קיבלו את ההנחיה הזאת?
היו"ר דוד אמסלם
¶
את כל פעם נותנת לי את אותן עצות וזה גוזל לי עוד זמנים, חבל, למה? אני רוצה לשאול את הגברת שהייתה אתמול מבית מאיר. תמר, את סיפרת לנו אתמול על הבית של הורייך ועל הבית שלכם גם?
משה אשר
¶
אז התשלומים האלה למעשה הועברו. האוצר, אגף התקציבים העביר, כמקדמה, וזה תואם עם מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, להעביר מקדמות לרשויות המקומיות, כמובן שבסוף בכל אותם מקומות שיוכרז שהם שייכים לקרן, הקרן צריכה לפצות, אנחנו מתחשבנים בתוך האוצר. איפה שלא, מתי מעט אם בכלל, אז כמובן האוצר נתן מכיסו וכמובן שלא יבקשו את הכסף בחזרה. אז זה בנושא של ה-2,500 שקל דמי התארגנות ראשונים.
בינתיים במהלך השבוע האחרון עובדי רשות המסים עבדו, פקדו את כל הנזקים, כולם. כרגע רשומים במערכת שלנו למעלה מ-1,500 תביעות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עוד לא שם. אני מבין שבסופו של דבר אתה, הסמכות שלך היא במסגרת מס רכוש, כאילו נפגעי איבה, נקרא לזה ככה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה לשאול שאלה שהיא באמת שאלה שהיא הבסיס לדיון שקבעתי. הרי אנשים פה נפגעו משריפות, הבתים שלהם נשרפו, חלק מהשריפות קרו כתוצאה מהצתות וחלקן קרו כתוצאה מרשלנות. רוב הרשלנות שקרתה, אני מניח, או רוב השריפות שקרו, לדעתי ברמה המוחלטת, היו בשטחים ציבוריים והם גלשו לשטחים הפרטיים, זה היה ביערות וכו'. הרי ממה נפשך? לטעמי. יש מחלוקת בגמרא האם על המזיק להרחיק את עצמו או על הניזק להרחיק את עצמו, הלכה למעשה בסוף נפסק שעל המזיק להרחיק את עצמו, בגלל שזה ההיגיון.
אם אני בבית שלי מייצר איזה שהיא בעיה שמזיקה לבית שלך, סביר להניח שאתה תתבע אותי. פעם היה לי בבית פיצוץ, גרתי פעם בבית בקומות, אז היה לי את הפיצוץ למטה, זה הוריד לשכן שלי למטה, הוא בא אליי, אמרתי לו 'אתה צודק', הלכתי, אמרתי לו, 'אני אזמין אינסטלטור, אני אשלם לך כמה שעולה'.
מדובר על יערות של מדינת ישראל, ברובם, בכובעים השונים, קק"ל, רשות מקומית, איך שלא תלך מדובר על שטח ציבורי ששרף בתים פרטיים. אני לא מדבר כרגע על מישהו שקרה לו קצר בבית, אז למה החלוקה הזאת חשובה בכלל?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה יודע מה? עזוב את הפרוצדורה, עזוב את החוק, אני שואל ברמת המהות. מה עמדתך ברמת המהות.
משה אשר
¶
אז החוק הוא המהות, לצורך העניין. אם רוצים לשנות את המהות צריך לשנות את החוק. החוק אומר אם מדובר בנזקי טרור, איבה, מלחמה, אז הקרן מפצה. אם מדובר ברשלנות, לדוגמה נניח זוג מטיילים טייל ביער, עשה מנגל, שרף את היער, שרף את כל היישוב ליד זה. לא קשור לנזקי איבה, לא קשור להצתות, לא קשור לכלום, לא בכוונה, בטעות. כמו לדוגמה באסון הכרמל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
איך? מה הטכניקה שקרתה שם? הרי לדעתך, אתה אומר לי לפי חוק, אני מסכים, כולנו כפופים לחוק. עכשיו אתה אומר שבמסגרת מס רכוש אני לא יכול, במס רכוש החוק קובע רק נזקי - - -
אריאל יוצר
¶
זה היה מודל מורכב, שעבד על בסיס עיקרון נורמטיבי, נקבעה עלות שווי של מטר בנייה כפול כמות האנשים שגרו בבית ועל בסיס זה התקבל ה - - -
משה אשר
¶
לפי חוק מס רכוש את המבנה אנחנו מפצים מלא, את הבנייה עצמה, ולגבי התכולה אנחנו מפצים לפי כמות הנפשות שיש בבית. נניח משפחה עם שלושה ילדים זה יכול להגיע לאזור ה-150,000 שקל תכולה. סדר גודל. המבנה מלא והתכולה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. עכשיו אני רוצה את משרד המשפטים. מה לדעתכם, לגבי השאלה ששאלתי, הרי בסופו של דבר מדובר בקרקעות מדינה בכובע כזה או אחר, למה המדינה לא משפה אותם בגין כל הנזק? לא הבנתי. היא עשתה את הנזק, כי עצם העניין, שעוד מעט אני אסביר, בנושא הבא אני גם אסביר את נושא קווי החיץ, אבל גם אם נניח המדינה פעלה, יש לה אחריות כלפי השטחים שלה, למה היא לא מפצה את התושבים?
שרית פלבר
¶
שמי שרית פלבר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה. ישנה נציגה נוספת שצריכה להגיע, היא נמצאת בוועדת שרים, הבנתי שהיא דיברה עם היועץ המשפטי של הוועדה, היא עלולה מעט להתעכב, אבל זה לב העיסוק שלה ואני חושבת שזה יהיה יותר נכון שהיא תשיב לשאלה.
משה אשר
¶
לצדי גם אמיר דהן, הוא מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, ודוד רוטנברג, שהוא עורך הדין, הוא היועץ המשפטי של הקרן.
מרגע שהתחילו האירועים מיד שלחנו את דוד רוטנברג ואת הצוות שלו לשבת עם הכבאות הארצית ועם המשטרה כדי לעבור אירוע אירוע, מקום מקום, כדי לראות האם מדובר בהצתה שאפשר לפרש אותה כהצתה לאומנית וכדומה או שמדובר ברשלנות או במשהו אחר שלא מזכה.
משה אשר
¶
אני אתן דוגמה. נניח לדוגמה במבצע 'צוק איתן', כאשר הטנקים שלנו נמצאים בשטח הישראלי וגורמים נזקים בתוך השטח הישראלי, בתוך מהלך - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אנחנו אוהבים, ככה זה. אצלי זה ככה, כדי שאני אבין. אני לא רוצה שתצא מכל התחנות ונחזיר אותך לתחנה הראשונה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוא נבוא דווקא למקרה של בית מאיר, שם, אני מניח, זה מישהו שהרים נור ש - - - אני מניח שזה לא בן אדם פרטי שבא לו לעשות זיקוקים.
משה אשר
¶
אז אני אומר שוב, בנושא של בית מאיר, עד אתמול בערב היינו בשיחות עם נציג המשטרה ועם נציג כבאות ארצית, הם עדיין לא סגרו את הנסיבות שהיו שם. לכן, כל עוד הם לא סגרו את זה, ואני מניח שתוך יום, מקסימום יומיים, הם מביאים לנו דוח של מה שקרה ואז נוכל לקבל את ההחלטה. לכן כל עוד הנסיבות לא ברורות - - -
משה אשר
¶
יש שם נסיבות, כל מיני סיבות. אני חושב שכבאות והצלה צריכים לתת את ה - - - הם עושים את החקירה, יש דברים שנמצאים במז"פ חבלה, הם לוקחים דגימות מהשטח, אז בוא ניתן להם לסיים את העבודה שלהם ואז נקבל את ההחלטה. בכל המקומות האחרים - - -
משה אשר
¶
לגבי יתר המקומות, מיד, ביום שלישי בבוקר כבר נתנו רשימה שכיסתה למעשה 95% מהנזקים. נתנו הודעה, אחרי שקיבלנו את האינדיקציות להצתה, מהמשטרה ומהכבאות, נתנו מיד רשימה, מושב בית אל, זכרון יעקב, דולב, גילון, חיפה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרשימה הזאת פחות חשובה, חשוב לי מבחינת אחוזים. בכמה אנשים מדובר באירוע הכולל? לגבי כל המשפחות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כולל כאלה שאתה לא מזהה אותם כחונים אצלך? כלומר כל פוטנציאל הדירות במדינת ישראל זה המספר שאמרת?
משה אשר
¶
כרגע בית מאיר, לא הכרזנו על זה, נחכה לתוצאות האחרונות, והר חלוץ, שככל הנראה זה הולך להיות נזק איבה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת אומרת אתה אומר שברגע שאתם תגמרו את הר חלוץ יישאר לנו בית מאיר, וגם שם, אני מניח שבהתאם לנסיבות יהיה לכם - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בנטף יש את השריפה הראשונה, שכילתה שני מבנים, שגם מכוסים בחברות ביטוח, למיטב ידיעתנו. והשריפה הראשונה נוצרה מרשלנות, לא מנזק כרגע והיא לא מפוצה, אבל האנשים יפוצו מחברות הביטוח. השריפה השנייה, שכילתה יותר, כולל את העסק של המסעדה, זה כן הצתה וזה מכוסה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
משה, אתה אומר שהלכתם ובדקתם אם מדובר בהצתה או לא בהצתה, אז זה אני יכול להבין, כבאות יכולה לבוא ולהגיד 'אנחנו רואים כאן סימנים של הצתה', אבל איך אפשר להגדיר אם זה הצתה על רקע לאומני או הצתה לא על רקע לאומני?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני לא מדבר על רשלנות, אני מדבר על הצתה מכוונת. השאלה שלי איך אתה יכול לקבוע, איך קבעת בחיפה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני אסביר, אני יודע לשאול, דוד. תודה על העזרה. איך קבעת בחיפה שמדובר בהצתה על רקע לאומני כאשר עדיין אין אף עצור, אין אף כתב אישום? איך אתה יכול לקבוע שמדובר בהצתה על רקע לאומני? יכול להיות שתקבע שיש הצתה מכוונת, אבל איך אתה קובע על רקע לאומני?
משה אשר
¶
אנחנו קיבלנו אינדיקציות מכוחות הביטחון שהיו בשטח לגבי הצתות ואנחנו לא צריכים להגיש כתבי אישום, לא נדרש להגיש כתבי אישום כדי להכריז על האירוע כאירוע לאומני. דרך אגב, ברוב המקרים - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
איך? הכי קל זה לבוא ולהגיד שזה על רקע לאומני. תאמין לי, זה בסדר, לקחתם את זה על עצמכם, אתם רוצים לפצות את האנשים, זה בסדר - - -
משה אשר
¶
ברוב המקרים, גם בשוטף, ביום יום, כשיש לנו יידויי אבנים ומכוניות נפגעות, בכביש 431 ועוד מלא מקומות בארץ, לא תמיד תופסים את המיידים, אבל המשטרה נותנת לנו - - - ואנחנו מפצים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תן לי. רוב האנשים, באמת לא תופסים אותם. אז אל"ף, יש לך הנחות עבודה שאתה יוצא, אני מניח שהם מניחים שמי שמצית את זה, זה יכול להיות או על רקע פלילי לכאורה או על רקע לאומני. אז הם לקחו את זה לרקע הלאומני. אני שמח, כי אני בא מזווית התושבים, מה, אתה רוצה שלא יפצו אותם?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
ואני רוצה שכל האנשים יפוצו ויקבלו פיצוי, אבל הסטיגמה הזאת, הטלת כתם, שזה על רקע לאומני, כאשר אני אומר שעד היום אין, אין, אין כתב אישום אחד. בחיפה, כל השריפות בחיפה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בכתבי האישום לא כתוב. אז הכי קל זה לבוא - - - אין לי בעיה, מהצד של התושבים, בסדר גמור, אבל כל הטלת האחריות והכתם על ציבור ערבי שלם, על זה אני מדבר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, כבאי לא יכול להגיד אם זה על רקע לאומני או לא. כבאי יכול להגיד שזה הצתה מכוונת או ברשלנות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
משה, לקחתם את זה, אתם רוצים לפצות? כל הכבוד, אין לי בעיה, תפצו את האנשים, האנשים יכולים וזכאים לקבל פיצוי - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
משה, זה לא במגרש שלך. בגדול, אל"ף, אני חושב שזה נכון גם להגדיר את זה ככה, דבר שני, כמו שאמרת, בחלק גדול מאוד מהפיגועים הלאומניים לא תופסים את המפגעים ועדיין יש לנו הנחות עבודה מי עשה אותם. אז היות שפה זה - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אוסאמה, מה אתה אומר? באמת, תראו למה אנחנו לוקחים את הדיון. מה אתה אומר? אף אחת מההצתות לא הייתה יזומה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
שנייה. אני חילקתי את הדיון הזה לשני חלקים, הפן המבצעי, ששם באמת אנחנו נביא את מכבי אש והמשטרה ונדון על זה, בדיוק, כמה הצתות, איך הצתות, מה היה, האם היו מספיק כלים, לא כלים, האם לאומני, לא לאומני. אני דווקא מתחבר להחלטה שלו בהיבט של הפיצויים. אני מסתכל עליה כרגע בדיון הזה רק בהיבט של הפיצויים. ככל שאני חושב שמפצים, יש אופציה חוקית לפצות את התושבים ברוחב לב, מה שנקרא, אז אני שם. אז גם אם תגיד, 'זה אני הצתי', זה פחות חשוב לי כרגע, אני מסתכל מהזווית - - -
משה אשר
¶
למעשה, כמו שאמרנו, הכרזנו על היישובים האלה, נשאר לנו בית מאיר, לסגור את הפינה הזאת, אני מקווה שתוך יום-יומיים אנחנו נכריז וגם זה יהיה מאחורינו. כרגע האנשים נמצאים בשטח, עדיין, יש אנשים שחוזרים לבית ומגלים עוד משהו שנפגע ואנחנו כל הזמן מלווים אותם - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
ראיתי גברת אחת, בת 70, שאמרה שאין לה לאן להגיע, העירייה נתנה לה שלושה ימים בית מלון.
משה אשר
¶
אני אסביר. בימים הראשונים הרשויות המקומיות, בתיאום איתנו ועם משרד הפנים, לקחו את הפינויים עליהם כאשר אנחנו לוקחים למעשה - - -
משה אשר
¶
יפה. אנחנו עכשיו מעבירים את המקל למעשה מהרשויות המקומיות אלינו. מי שיש לו, נניח, שלושה שבועות עד שיסדרו לו את הבית להיות בבית מלון, אז אין בעיה, הוא ימשיך באותו בית מלון ואנחנו נתחשבן. הוא לא ישלם אגורה, זה אנחנו והעירייה נשלם ונתחשבן בינינו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הצלחתי להבין מה הדיפרנציאציה, בכל מקרה אתה מתחשבן מולו. העירייה היא הצינור? גם לטאקט הראשון וגם לטאקט השני?
משה אשר
¶
אני אסביר איך התהליך נעשה. נניח שהוחלט שהדירה לא ראויה לשימוש, בשלב הראשוני העירייה שלחה את האנשים לבתי מלון והבן אדם לא משלם לבית המלון, העירייה לקחה את ההתחייבות מבית המלון שהיא תשלם את זה.
משה אשר
¶
עברו הימים הראשונים, עכשיו עושים אומדן כמה זמן הוא צריך להיות שם, הוא צריך להיות שם עוד חודש או עוד שנתיים? אם מדובר בעוד חודש, אז אין בעיה, ממשיכים באותו מנגנון, מבחינת הניזוק שקוף.
משה אשר
¶
אם זה יותר ארוך אז אומרים לבן אדם, 'תשמע, הבית שלך הרוס, צריך להרוס אותו, לבנות אותו מחדש, תחפש לשכור דירה באזור מגוריך, כפי שהיה לך', ואז הוא יגיש לנו את הסכם השכירות ורשות המסים או קרן הפיצויים תשלם לו את ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל כאן אני רוצה לתת לכם נקודה למחשבה. אני שמעתי את זה מהגברת, לא המצאתי. אני מניח שככל שאזור יותר גדול נפגע, חלק גדול מהאנשים שם מחפשים שכירות ובמנגנון שאתה מייצר אין דירות לשכירות שם באזור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, אבל בן אדם חיפאי, גר בחיפה, עובד בחיפה, אם נשלח אותו לזכרון יעקב עכשיו בגלל שיש שם דירה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
האם אתם מסייעים לו גם למצוא איזה שהיא דירה? הרי מדובר בחלקם באנשים מבוגרים, קשה להם, הם גם לא מכירים את העסק הזה. האם התחברתם, למשל, עם כל מיני - - - אפשרתם להם ללכת או שאתם דיברתם עם כל מיני סוכנים, מתווכים, שאמרתם להם, 'חבר'ה - - -
משה אשר
¶
עד עכשיו לא נדרשנו לזה, אבל צריך להבין, את הניזוק עוטפים לא רק אנחנו, גם העובדים הסוציאליים של הרשויות המקומיות.
משה אשר
¶
דבר שני, כל אחד יכול לשכור איפה שהוא רוצה, להיפך, אנחנו לא אומרים לו 'תשכור פה או שם', לא מגבילים אותו. עד היום לא התבקשנו לסייע בנושא הזה, למרות שאם יבקשו, אין בעיה, אנחנו גם יכולים להרים טלפונים למתווכים ולמצוא להם את הפתרונות, או שאנשים יכולים לעשות את זה גם לבד. יש גם בני משפחה שיכולים לעזור להם. כרגע אין לנו צורך - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש לכם איזה שהוא מוקד, לא לכם כרשות המסים, אלא בכלל מי שאחראי על כל האירוע, שאם יש מישהו שלא מסתדר, האם יש לו למי לפנות?
משה אשר
¶
יש מספר מעגלים שלמעשה מלווים את הניזוק גם אחרי האירוע. האחד זה השמאי האישי שהיה לו בבית, שאם נניח קורה, וקורים לא מעט מקרים שכעבור כמה זמן, הוא נכנס לבית, מגלה עוד מקום, עוד זה, אז הוא מתקשר, 'תוסיף את זה', 'תוסיף את זה', 'תבוא לראות עוד משהו'. זה המעגל הראשון של השמאי שנמצא איתו בקשר אישי, שהיה איתו בבית. יש גם את המוקדים שלנו. שלוש, במקרים הקשים של המפונים אנחנו שמנו אנשי קשר שלנו שיהיו בקשר איתם, וארבע, הרשויות המקומיות, גם להם יש עובדים סוציאליים ואנשי קשר שלהם אל מול המקרים היותר קשים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. משה, מבחינת היחסים שלכם מול הרשות, הרשויות משופות ברמת 100% בכל הנושאים? או שהשתתם עליהם חלק מהעניין?
משה אשר
¶
אנחנו כרגע בקשר עם הרשויות המקומיות. כמו שאמרנו, את ה-2,500 שקל תיאמנו מול מרדכי כהן, להזרים את זה. אגף התקציבים נתן את המקדמה, זה הוזרם.
משה אשר
¶
שתיים, גם הרשויות המקומיות, הם עצמם ניזוקו. לדוגמה, כל הטיפול בעצים השרופים, צריך לטפל בזה, הרשות המקומית לוקחת את זה, אנחנו נשפה את זה.
משה אשר
¶
גם יש מבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים שנפגעו, מדרכות, כבישים, גם אנחנו כמובן בקשר. יש להם כובע נוסף שניזוק ואנחנו משפים אותם, אנחנו נותנים להם מקדמות וכרגע - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת אומרת גם הנזקים שקרו במרחב הציבורי, גינות, עצים וכו', ובוודאי מבנים, אז אתם בעצם יושבים ומשפים אותם באופן - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגדול, אני יכול בעצם להבין ממך שהמדינה משפה כמעט באופן מלא את כל מי שניזק באירוע הזה, גם הרשויות וגם האזרחים. זה מה שאתה אומר לי.
משה אשר
¶
כן. אני אומר עוד משהו, רובד נוסף שלא קשור לקרן הפיצויים, וזה סיכום של שר האוצר וסגן שר האוצר עם חברות הביטוח, שבאותם מקרים שיש בן אדם פרטי שעשה ביטוח והוא ביטח את התכולה מעבר לסכום התקרה שלנו אז חברת הביטוח שלו תפצה על ההפרש בתכולה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה אומר לי שחברת הביטוח בסוף נכנסת לאירוע ברגע שיש ביטוח לאותו אחד ורק בדלתא של ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, הוא כבר דיבר על זה. אם אין חברת ביטוח אז המדינה משפה עד - - - כך התחלנו את הדיון, הוא אמר שבמבנה 100% ובתכולה עד 150,000 שקל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דיברנו על זה. אני שואל שאלה עקרונית, ברמת המשא ומתן כחומר למחשבה. אני עכשיו רוצה להתחבר לסיפור - - - ולקחת את זה למקום אחר. הרי מדינת ישראל בסופו של עניין, באמת אני אשמח על כך, זה יהיה בסיכום שלי, היא לקחה אחריות על האירוע. איך היא לקחה? היא הייתה בית הלל, היא אמרה, בוא נשים את הכול ככה בקטע הלאומני כדי שנוכל לפצות אותם, אחרת לא נוכל, אז אנחנו הולכים דרך המסלול הזה. אבל על הדרך יש חברות ביטוח, הם מרוויחים מהאירוע. אני הייתי מזמן אותם, מנהל איתם משא ומתן מלמעלה, מלמעלה, ולבוא ולהגיד להם, 'רבותיי, אם 5% מהמבנים במדינת ישראל מבוטחים אז בואו נעשה הערכה, נביא את זה ברמת המקרו ובואו תשתתפו איתנו גם אתם. למה? בגלל שפה אתם יודעים שהיינו בית הלל'. בגלל גודל האירוע.
משה אשר
¶
כבוד היושב ראש, אל"ף, אני מייצג את קרן הפיצויים. כל הדיאלוג עם חברות הביטוח נעשה ברמה המיניסטריאלית, עם סגן שר האוצר, זה לא קשור אלינו. אנחנו על סמך הנתונים שהיו לנו קיבלנו החלטות מקצועיות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגדול אני חושב שזה עניינכם, עניינך אתה, בגלל שאתה הקופאי ואתה מבין גם את העירוב. אני חושב שהוא הולך למקום נכון, אבל על הדרך אני הייתי לוקח עוד כמה לירות, מישהו צריך לשלם את זה ולא רק המדינה, אבל בוא נתקדם.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני מצטערת, מה שהיה כאן, אין לי מילה אחרת להגדיר אותה. אני ממש מתנצלת, אתה אולי תבקש ממנה לחזור בה ממה שהיא אמרה לפני כן.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אדוני היושב ראש, אני באתי כחברת ועדה לשאול שאלות על הנושא הנידון, להשתתף בדיון. כרגע נכנסתי, שאלתי שאלה את היועץ המשפטי, את יושב ראש הוועדה. השאלה שלי לא מכוונת לא לחבר ולא לחברה כזו או אחרת, אני מבקשת להמשיך את הדיון.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה. בבקשה. אני מצטער, דרך אגב, על כל מה שקרה פה, בפני האורחים שלנו. זה בדרך כלל לא קורה, אבל לפעמים יש מקרים קיצוניים.
משה אשר
¶
זהו, אנחנו בשלב הזה למעשה מתרכזים בתשלומי המקדמות. עד עכשיו כבר הוצאנו למעלה מ-5.5 מיליון שקל לאנשים, דרך המקדמות, בשבוע הזה נקבל את השמאויות של האנשים שהיו בשבוע שעבר, של השמאים, ועל בסיס זה נוציא כבר מקדמות ובעזרת ה' נשקם את - - -
משה אשר
¶
אני אסביר את התהליך. צריך לחלק, יש מספר סוגים של נזקים, יש נזקים קלים ויש נזקים כבדים. בוא ניקח לדוגמה נזק קל, לדוגמה מהשריפה השמשות התפוצצו, קצת סדקים בקירות, התריסים נשרפו, נזק קל יחסית, התכולה קצת פה ושם, נזק של כמה עשרות אלפי שקלים, לא יותר מזה. מגיע השמאי, עושה את הרישומים, בודק את הדברים, מסכם את הדברים עם הלקוח לראות שאלה באמת הדברים, כמו בחברת ביטוח, ומגיש דוח שמאים למס רכוש. אנחנו עוברים על זה, מאשרים את זה ואז מתחילים להזרים מקדמות.
משה אשר
¶
יש שתי אפשרויות, אנחנו מציעים לניזוקים. אפשרות אחת, יש לנו מכרז על חברה קבלנית משקמת והיא עושה את השיקום. אפשרות שנייה, וזה בדרך כלל ברוב המקרים, הרוב המוחלט של המקרים, זה מה שנקרא שיקום עצמי. שאותו אדם, מאשרים לו את זה, הוא מזמין את הזגג, את המסגר, את - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז אין בעיה. הבן אדם אומר, 'נשבר לי חלון, שים לי חלון, לא חשוב לי כמה עולה', אם זה ברמה של כסף, אז אתה אומר לו 'תשמע, החלון, אני מכיר לך אוו, אבל החלון שאני נותן לך עולה 100 שקלים' - - -
משה אשר
¶
'עולה 10,000 שקל, תביא קבלן ב-10,000 שקל'. אם יש מחלוקת, הוא אומר, 'אני עשיתי סקר בין כמה קבלנים והם רצו 12,000 שקל', הוא מתקשר לשמאי, מגדיל לו את הסכום.
משה אשר
¶
עוד נקודה, חשוב מאוד שיידעו, שאנחנו נותנים לו את זה ממוצרים חדשים, לא מתחשבנים עם הפחתים וזה. היה בגד משומש, בגד חדש, היה לו מטבח ישן, מקבל מטבח חדש, רצפות חדשות, הכול חדש.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, רציתי לשמוע שזה חדש. שלא יעשו - - - סמוך על משה ועל רשות המסים שהם מכירים את הכול.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שואל אכרם, באמת, עסקים, מה קורה עם עסקים? סידרנו את הסיכום של המבנים, גם המבנים העסקיים והתכולה. עכשיו מה קורה עם אובדן הכנסות?
משה אשר
¶
לגבי אובדן רווחים והכנסות, זה לא בחוק. כדי לחוקק אובדן רווחים, מה שנקרא נזק עקיף, צריך לתקן תקנות, כמו במלחמה או במבצע. אחרי כל מבצע יושב האוצר ואומר האם הוא הולך לתקן תקנות ואז מגדיר את ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, הוא אומר, השיפוי לגבי הנושא של הנזקים הפיזיים והתכולה והמבנה, זה אצלו. הוא אומר לגבי הנושא של אובדן הכנסות, זה ציר אחר לגמרי שלא יושב אצלו וזה במסגרת התקנות ששר האוצר אמור להביא, אני מניח, גם לממשלה וגם לוועדת הכספים. זה מה שאתה אומר?
היו"ר דוד אמסלם
¶
מוסדות ציבור, הוא אמר, אני חושב שזה גם חשוב מאוד שמשפים את הרשויות בדיוק כמו בן אדם רגיל.
אסף מיכאלי
¶
הדברים שמשה אמר מקובלים עלינו, אנחנו בקשר עם משה, גם עם החבר'ה שלו, על מנת שככל שבאמת החברות ישלמו את אותה הדלתא שמתייחסת לביטוחי התכולה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה אומר שאתה מצטרף לפסק הדין. אבל תענה לי השאלה ששאלתי אותו, הרי בסך הכול אני הייתי מציע לכם לנהל משא ומתן אמיתי, בלי קשר כרגע לזה, הרי אנחנו רוצים להכניס את רוב ה - - - יש פה נזק עצום לציבור ענק, במדינת ישראל זה הולך ככה, ככל שהנזק יותר גדול לציבור יותר גדול זה הופך להיות בעיית מדינה. אני מניח שאם היו נשרפים שני בתים היו נשארים את המסכנים האלה לבד להתמודד מול המדינה, אבל ככה זה במדינה. עכשיו, היות ופה, גם פה שאפו לשר האוצר ולכל הצוות, שהם הלכו, כמו שאמרתי, ברמת בית הלל, הם הבינו שפה יש טרגדיה, אנשים, הבית שלהם נשרף, זה הדבר הכי אינטימי לבן אדם והבסיסי, אז הם אמרו 'עזוב, בוא לא נתחכם בקטנות, בוא ניתן להם ונגמור את העניין' ואני חושב שזו החלטה נכונה, גם אנושית וגם נכונה מאוד ברמת המדינה.
אבל בסוף יש גם התחשבנויות מול ביטוח, זה לא קשור, זה כסף. קוראים לממונה על הביטוח או לחברות הביטוח, אומרים להם 'תקשיבו, אם אתם במדינת ישראל מבטחים כ-5% מהדירות, לא ניכנס פרטני, עזבו, נגמור מלמעלה' - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
60%, יותר חמור. אתה אומר לו 'תקשיב, בגדול, כ-60% בגרוסו מודו אנחנו מנחים שאם ההתפלגות נורמלית גם פה זה 60%, היות שאנחנו הולכים איתם בבית הלל אז אתה יודע לבד שחלק מההצתות קרו מרשלנות, אבל אנחנו מכניסים אותם לקטגוריה הזאת, אנחנו רוצים לעזור לאזרחים, אז איפה אתם בתמונה?'
אסף מיכאלי
¶
גם בשאלה הזו אני חוזר על התשובה של משה. היה כאן מהלך באמת מיניסטריאלי, גם של שר האוצר וגם של סגן שר האוצר, שפחות או יותר אימץ את התפיסה שאתה מתאר כאן, זאת אומרת ברמה המיניסטריאלית הם פנו לחברות הביטוח, אמרו להם 'מכיוון שאנחנו כמדינה החלטנו לקחת אחריות על נזק שייתכן שהיה מתגלגל אליכם', מכיוון שגם שיעור הנכסים המבוטחים הוא שיעור יחסית גבוה, אגב אפילו יותר גבוה מהשיעור הממוצע בישראל, 'אנחנו לקחנו את חלקנו, אנחנו רוצים שאותה דלתא שמשה אשר במסגרת הקרן שלו לא יכול לכסות ברמה החוקית, אתם תיקחו - - -
אסף מיכאלי
¶
כעיקרון לא אמור להיות ואקום, זאת אומרת שיש כאן שני מוצרים או שני כיסויים שמשלימים אחד את השני. יש פוליסת ביטוח, אדם רוכש פוליסת ביטוח וכל סיכון אש, גם הצתה אגב, אמור להיות מכוסה בכיסוי הביטוחי שהוא רכש. ועדיין, מרגע שהאירוע הופך להיות אירוע טרור בעצם חברת הביטוח מסיימת את התפקיד שלה, כאן זה מתנתק, אבל אין ואקום, כי אז משה אשר נכנס ונותן את המענה.
אסף מיכאלי
¶
למבוטח יש שתי חלופות. האמת, הוא צריך להחליט האם הוא רוצה לרכוש הרחבה לכיסוי טרור, ומכיוון שזו הרחבה שרוב הציבור לא רוכש אותה, אז באמת - - -
אסף מיכאלי
¶
נכון. מכיוון, שוב, שחברת הביטוח יוצאת כי מדובר באירוע טרור, שלא מכוסה, משה אשר נכנס ואז נכנס הנושא של ההתערבות המיניסטריאלית שאמרה שבואו נייצר את אותה דלתא. מה זה אמר? בוא ניתן גם לציבור שלא קנה את ההרחבה לטרור, בוא דה פקטו ניתן לו את ההרחבה לטרור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עכשיו אני אעביר את זה לחברי הכנסת. רק אני רוצה את משרד המשפטים, היא פה או שהיא עדיין בוועדה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
את יכולה לשמוע אותי ולהתיישב, זה בסדר. אנחנו חיכינו שתגיעי. לא פתחנו את הדיון מוקדם. השאלה שלי, ששאלתי את משרד המשפטים, אני שואל שאלה עקרונית, בסופו של דבר השריפות באות מהשטחים הציבוריים ושורפות את הרכוש הפרטי, למה צריכה להיות הבחנה בין אירוע שהוא פח"עי לבין סתם רשלנות? הרי בסופו של דבר המדינה אחראית על השטחים שלה והיא צריכה לדאוג לזה שמהשטחים שלה, בלי קשר לכלום, שום דבר לא יישרף.
תמר קלהורה
¶
מבחינת המישור היבש, כן יש משמעות לשאלה איך נגרמה, זה לא רק שריפה, בכלל, הצפה, כל אירוע, יש משמעות לשאלה איך הוא נגרם, מי גרם אותו ומי היה אחראי בפועל למנוע את ההתרחשות שלו. החוק במדינת ישראל אומר שאם הנזק נגרם כתוצאה ממעשה של טרור או מעשה של מלחמה, אז מפצה מס רכוש. הפרטים, אני לא יודעת אותם, אני לא מומחית לדיני מס רכוש, אמורה לשבת כאן או יושבת כאן הרפרנטית של מס רכוש.
תמר קלהורה
¶
לא, אבל זאת הנקודה. אם זה אירוע שהוא תוצאה של מעשה טרור או מלחמה, זה המקור לפיצוי הנפגעים. כשם שאם הפגיעה היא פגיעה בנזק גוף, אז גם כן המקור הוא של דיני השיקום והתקבולים ולא של דיני נזיקין. אם האירוע הוא לא תוצאה של מלחמה, אז עכשיו אנחנו נכנסים לעולם של דיני הנזיקין הרגילים שהוא עולם שבו השאלה מי גרם, איך נגרם, האם מישהו יכול היה לצפות ולמנוע? מי בכלל היה אחראי על זה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
הרי בסופו של דבר, ברוב השטחים שמדובר עליהם, לרוב שריפה פורצת בשטחים ציבוריים, מיערות וכדומה, והיא גולשת, כמו שאמרתי קודם, לשטחים הפרטיים ושורפת ועושה נזק לשטחים הפרטיים. הרי תמיד אתה יכול לטפל גם בשריפה, זאת אומרת אתה יכול לטפל, לעשות קו חיץ יותר גדול וכו' וכו', אבל זו שאלה טכנית, זו שאלה של השקעה בכסף. אני אתן סתם דוגמה מעולם ההצפות, נתת דוגמה את ההצפה, יותר נוח שלי שם, בכל אירוע של הצפה אתה יכול לתכנן את התשתית שבסופו של דבר לא תהיה הצפה אף פעם, אבל היא עולה כסף, זו שאלה כספית, לכן אתה לוקח סיכון מחושב ואתה אומר 'אני אשקיע איקס שקלים, אבל פעם במאה שנה, פעם בחמישים שנה תהיה הצפה, אני לוקח את זה בחשבון, אבל אז אני אשפה אותם'. מה זה לוקח אותם? הרי זה אתה צריך לעשות, אז אתה אומר 'אם יקרה דבר כזה, אני אטפל בזה'.
נתתי דוגמה כאן, אצלי בבית, בזמנו גרתי בשיכון והיה לי פיצוץ בצינור והשכן שלי, הסלון שלו, כל הסלון שלי הלך, אני שיפיתי אותו. אמרתי לו 'אתה צודק, אני עשיתי את הנזק', למרות שלא ידעתי. אז אני שואל מה האחריות של המדינה על היערות והשטחים שלה, מול האזרחים. זאת השאלה שאני שואל.
תמר קלהורה
¶
אני מבינה שזאת השאלה. התשובה לזה היא כך, ושוב, אני מדברת במישור אך ורק של דיני הנזיקין, כי יכול להיות שיש הסדרים חוקיים אחרים, או יכול להיות שתהיה מדיניות ממשלה שתסטה מהחוק. התשובה של החוק היבש היא שאם יש שטח מקרקעין והשטח הזה מוחזק, הוא בחזקה של מישהו אחר, והבעלים לא שולט במה שנעשה שם אלא השליטה בפועל היא של מי שמחזיק, אז האחריות לנזק שנגרם בשטח הזה היא של המחזיק. זה נכון גם לשטחים של המדינה וזה נכון גם לשטחים של אנשים פרטיים, ורק בשנת המשפט החולפת בית המשפט העליון נתן פסק דין בדיוק בסוגיה הזאת, שעסקה ביחסים של בעלים ומשכיר ומשכיר משנה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תמר, אני אחדד את השאלה. אני הבנתי שהאחריות על המחזיק, אני שואל שאלה כרגע בכובעים. הרי מדובר פה בשטחים או של קק"ל, או של המדינה, או באחריות רט"ג, אני מדבר כרגע במוסדות המדינה או במוסדות שלטוניים - - -
תמר קלהורה
¶
אבל מבחינת מישור של דיני הנזיקין, קודם כל גם במישור המשפטי הפורמלי זה כן משנה, כי אדוני יודע בוודאי היטב שהמדינה והרשויות המקומיות הן לא אותו גוף משפטי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בהנחת עבודה שכל השטחים של המדינה, אני אזקק את השאלה, שמדובר רק בשטחים שבבעלות מדינת ישראל - - -
תמר קלהורה
¶
אם יוכח - - - שוב, אדוני, אם אתה מדבר במישור של דיני נזיקין - - - לכן התשובה לשאלה הציבורית היא לא בהכרח במישור של דיני נזיקין. דיני הנזיקין אומרים שבמצב כזה אדם צריך להגיש תביעה נגד הבעלים והמחזיק של השטח ולטעון שהשריפה נגרמה כתוצאה מהתרשלותו.
תמר קלהורה
¶
אבל אני לא סיימתי להשיב. חוץ מזה, לגבי נזקים של אש באופן ספציפי יש בפקודת הנזיקין סעיף, 39, שמדבר על זה שאם אש יוצאת משטח איקס ועוברת לשטח וואי, שהוא שייך למישהו אחר, אז המחזיק השולט בשטח איקס, שממנו יצאה השריפה, עליו הנטל להוכיח שהוא לא התרשל. זה תלוי, כאמור, שוב, בזה שתוגש תביעת נזיקין ושתיטען רשלנות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תמר, אנחנו פה לא בהרצאה, אנחנו פה לא ביום עיון, אני אקצר בזמנים, לכן תעני רק לי, עזבי עכשיו מה שהם שואלים. אנחנו הבנו את הרעיון בגדול, אני מבין מה שאת אומרת - - -
תמר קלהורה
¶
המדינה צריכה להחליט אם היא משאירה את זה לחסדי דיני הנזיקין או מציעה משהו אחר, כמו שהיא עשתה בשריפה בכרמל לפני שש שנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. אני לא שואל את השאלה סתם, בגלל שבסוף ההחלטה של המדינה, או ההחלטה מקרו של המדינה היא בסוף גם האחריות שלה. זה קשור אחד לשני.
תמר קלהורה
¶
לא האחריות הנזיקית, האחריות הציבורית. אני חושבת שהנקודה פה זה לא האחריות הנזיקית, שהיא או קיימת או לא קיימת. ואולי יש אחריות של גופים אחרים, שהיא קיימת או לא קיימת, אבל נדמה לי שלא משם תצמח הישועה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן שאני מברך אותך על הדיון. שאלו אותי, כמובן שאנחנו תומכים בפיצוי של האנשים וצריך לפצות אותם, אני יצאתי והביקורת שלי הייתה כלפי הכותרות הבומבסטיות שהיו כבר באותו יום, שכבר קבעו שמדובר בטרור הצתות ושמדובר בהצתות על רקע לאומני ואני אומר שאין די ראיות, אין עובדות. המדינה יכולה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כן, נאוה, אני עדיין סבור, שיביאו לי עובדות. אני מבקש שלדיון הבא, לשבוע הבא - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אוסאמה, אני רוצה להתקדם באמת, חבל על הזמן. נתתי לך את רשות הדיבור למרות שכבר דיברת - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אוסאמה, אני נתתי תשובה. בשבוע הבא, בעזרת ה', אנחנו נעשה דיון על הפן המבצעי. שאל את המשטרה, הם יענו לך.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
היו כפרים ויישובים ערביים שנשרפו, יש יישוב, נווה שלום, זה יהודים וערבים. הציבור הערבי בכללותו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
חברת הכנסת בוקר, את רוצה לנהל את הדיון במקומי? מספיק. אני אמרתי לך, נתתי לך תשובה ובוא נתקדם בדיון. אתה כבר דיברת על זה ובוא נתקדם.
אני הולך לפי מה שרשום לי, חברת הכנסת בוקר, בבקשה ואחרי זה אכרם. מה שרשום לי, מה שמנהלת הוועדה רשמה לי.
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
קודם כל אני מברכת את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דודי אמסלם, זה דיון מאוד חשוב, כולנו חיכינו לו, אבל אני אתחיל בנושא הפיצויים. אחרי אסון הכרמל לקח חמש שנים עד שהאזרחים קיבלו את הפיצויים שלהם, עד שהגיעו איתם בכלל להסדר.
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
ויש כאלה שגם עד היום לא קיבלו. אז הכול טוב ויפה, כשמדברים על זה בתיאוריה ואנשים מציגים פה מספרים והכול, הכול טוב ויפה בדיבורים, במעשים, אני מאוד מקווה שהפעם זה לא מה שיקרה, שבאמת - - -
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
בסדר, אז אני אומרת שהפעם התהליך יהיה אחר וזה לא יקרה, שהאזרחים יקבלו את הפיצוי כמה שיותר מהר.
אני רוצה לדבר על אזורי החיץ, זה אמנם בדיון הבא, אבל הדיון שלנו כולל גם את אזורי החיץ, נכון?
מרדכי כהן
¶
אני אהיה מאוד קצר. כפי שהוצג קודם, ממשק העבודה שלנו במשרד הפנים מול הרשויות המקומיות, אנחנו פעלנו על פי מתווה שיש בו ארבעה מרכיבים. האחד, כל ההוצאות המיידיות שרשויות מקומיות הוציאו מאז השריפה, אם הפעילו מרכזי קליטה, סיפקו מזון, בגדים, הסעות, תחבורה, לטובת העניין של ההוצאות המיידיות והמפגעים הבטיחותיים שלא הייתה ברירה אלא לטפל בהם באותם ימים. לטובת זה אגף התקציבים העמיד תקציב של 15 מיליון שקל למשרד הפנים למקדמות שכבר השתחררו באותם ימים לרשויות המקומיות. מה שאנחנו נעשה, אחרי שנקבל תמונה מדויקת ומלאה, כי זה היה רק מקדמות, נבין את הנזקים וההוצאות של הרשויות גם על מפגעים וגם הוצאות מיידיות, נפצה את הרשויות באופן מלא.
הנקודה השנייה, דיברנו על מענק התארגנות, הכול ברור, משה הציג את זה. אנחנו קיבלנו את אותה מסגרת כספית שהיא רק בכדי לאפשר לרשויות לא להיחשף, אבל בסופו של דבר נתחשבן, לא יהיו הוצאות לרשויות המקומיות בגין מענק ההתארגנות.
ישנו עוד מרכיב אחד שלא נגעתם ואליו אני רוצה להתייחס, ברשותכם. בסופו של דבר לרשויות המקומיות יש הוצאות מעבר להוצאות מיידיות, מפגעים בטיחותיים ומענק התארגנות, זה לאותם שטחים ציבוריים שלגבי זה, בניגוד למקרים קודמים, אני חושב שמה שהציג פה משה והאוצר זאת הדרך הטובה ביותר. תיעשה עבודה מאוד מפורטת, נדע מה התמונה, יהיה שיפוי לרשויות המקומיות בגין הנזק הזה, ודווקא בהקשר הזה משרד הפנים לא נגע בממשק הזה, אלא רק בשלושת המרכיבים.
אכרם חסון (כולנו)
¶
אני קודם כל רוצה לברך אותך על הדיון החשוב הזה. אני גר שם ואני גם סיירתי ונפגשנתי עם האזרחים והתושבים ובעלי העסקים ואני רוצה שסוף סוף למדנו, לפחות ממס רכוש וממוסדות המדינה, למדנו ולכן רוב האנשים, אפשר להגיד מעל 90%, אומרים שטיפלו בהם בצורה אמינה ורצינית ועניינית, גם אנשי העסקים. אבל אתמול גם פגשתי, בביתו שנשרף, מרצה מאוניברסיטת חיפה שאומר לי 'אני לא יודע מה לעשות עם הגינה שלי. השקעתי עשרות אלפי שקלים בגינה ואמרו לי שכל מה שירוק לא מפצים'. אז יש עוד חלק מהאנשים שלא יודעים בדיוק מה קורה איתם וצריך לעזור להם.
אני רוצה להגיד לכם כאן שתושבי הכרמל, עד היום חלק מהם לא קיבל פיצוי, למרות שעברו משריפת הכרמל חמש שנים, אבל זה לא העיקר. מה שמדאיג אותי, דודי, יותר מכול, אני גם ראיתי בעיניים שלי, שאין למשל צינורות מים בשכונות, הידרנטים, לכיבוי אש ולכן בשכונה שלמה לא מצאו בקושי מקום אחד - - -
אכרם חסון (כולנו)
¶
כן, מפחיד אותי הדברים האלה. אני אומר, גם ליד תחנת כיבוי האש, איפה שנשרף שם, אם הרוח הייתה קצת צפונית כל המכלים של פז היו עולים באש אז היה קורה אסון גדול מאוד. זה מראה שלא למדנו לקח בדברים האלה, אנחנו לא מוכנים לשעת חירום וישנן הרבה בעיות.
אני תמיד אומר גם, צריך לפצות את האזרחים, באמת שתהיה לנו חמלה. לא צריך להתחשבן איתם, גם אם זה יעלה מספר מיליונים למשלם המסים, אבל אנחנו נמצאים שם כי אנחנו מדינה שונה וערך האדם הוא ערך עליון ותמיד צריך לבוא לקראתם ולפתור את כל הבעיות.
משה אשר
¶
אני אשיב, כדי שנסגור את זה. גם את הגינה נפצה, שיביא תמונות של הגינה, נראה מה היה לו, מה שהיה לו, הוא יקבל חדש.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב ראש, אני לא אחזור על זה, אם הצתה, הסתה, אני אעבור לשלב הבא. פה יוצאים מנקודת הנחה כאילו כל בעלי הבתים כבר פיתחו את הבתים שלהם ואז משלמים את ההפרש או מי שהבית שלו הוצת או נשרף בגלל רשלנות אולי, או כל סיבה אחרת חוץ מפעולת איבה, ואם אין לו ביטוח אז הוא כבר אבוד. זה המצב. ואני חושב שפה יש את המקום של השיפוי של המדינה ועל זה צריכה לבוא החלטת ממשלה. אי אפשר להשאיר אותם לבד, מי שלא עשה ביטוח לבית שלו, מה? אולי שווה לעשות חוק לחייב את כולם לעשות ביטוח.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
לא, הם לא אמרו, הם דיברו על ההפרש, איפה שהכריזו על זה כפעולת איבה. אני שמעתי את כל ההסבר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר. אנחנו לא מנהלים כרגע ויכוח פילוסופי. הוא אומר, זה 99.9%, נשאר רק מקום אחד שעוד מעט אני אדבר איתו עכשיו. אז כמעט סגרנו את כל המקומות בארץ. לכן אני אומר, בגדול, שאפו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
לא, לא שיש לי בעיה, אמרתי את זה גם בנאום במליאה, שהממשלה, בגלל שהיא לא קיימה את כל המסקנות של השריפה בכרמל, של עצמה ושל ועדת החקירה והכול, היום היא באה להכריז כדי לכסות, כי היא מרגישה שהיא חייבת לאזרחים. זה מקובל עליי ש - - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לומר משהו שעוד לא נאמר כאן, אני אהיה קצרה. בעיניי האירועים של השבועות האחרונים, של השריפות, אלה אירועים מכוננים, זה אירוע שלא קרה עוד במדינת ישראל בסדר גודל כזה. גם השריפה בכרמל ב-2010 לא כילתה כל כך הרבה בתים וגרמה כל כך הרבה נזק ורכוש. אני לא נכנסת כאן לדיון אם זה היה הצתות לאומניות, פליליות, רשלנות, הגורם המרכזי כאן שאפשר לאותן הדליקות להשתולל, היה מזג האוויר ואנחנו נמצאים בעידן של שינוי אקלים. אנחנו צריכים להבין את זה. כל הוויכוח המשפטי שהיה כאן מביא לפתחנו שצריך פה איזה שהוא שינוי תפיסתי.
אני מאוד מסכימה איתך, יושב ראש הוועדה, שינוי תפיסתי של אחריות המדינה לדברים בסדר גודל כזה. זה לא שמישהו במקרה שכח את המיחם וגרם לשריפה בבית, זה משהו אחר לגמרי, זה משהו בקנה מידה גדול. אנחנו רואים את זה בכל העולם, באירופה, באוסטרליה, בארצות הברית. מזג אוויר ים תיכוני, אלה המאפיינים שלו וזה שיש לנו כאן יובש, עד סוף נובמבר כמעט שלא ירד גשם, אנחנו צריכים לצפות את זה.
אני לא רוצה לומר באיזה לוחות זמנים, אבל זה יכול להיות עכשיו, חס וחלילה, כל כמה שנים. צריך להיערך לזה חוקית, צריך להיערך לאיך המדינה דואגת לכך שהאזרחים שייפגעו יפוצו, אולי באמת, כמו שהציע חאג' יחיא, לחייב או להביא לכך שבאמת יהיה הרבה יותר ביטוח, גם על תכולה וגם על בניין, לחייב בניינים משותפים בביטוח משותף. אלה דברים שעכשיו צריך להיכנס לעומק שלהם, זו קריאת השכמה. תודה רבה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה. דרך אגב, אני מקבל את מה שאומרת חברת הכנסת פארן במלואו, אני חושב שכדאי שתעשו דיון אצלכם, זה קרה לנו שנה אחרי שנה כמעט - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא חשוב, באוצר, אני לא נכנס איפה. תנו את המחשבה על אירוע מהסוג הזה, איך פותרים אותו, איך מסדירים אותו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עם כל הגורמים. תודה רבה, יעל, אני חושבת שאת צודקת במה שאמרת. חברת הכנסת גרמן, בבקשה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רציתי רק להיות בטוחה, אני הבנתי מהדיון שזה מכוסה, אבל רציתי לדעת אם אין באמת תושבים שנפלו בין הכיסאות, כאלה שלא תוכלו להכניס אותם בגדר של פעולת איבה והם לא ביטחו את הבית.
משה אשר
¶
אז אני אתייחס לזה. כרגע יש לנו את מושב בית מאיר, יש שם 20 וקצת נזקים, מבנים, לולים, לא חשוב, אלה הדברים, מתוך 1,500 ומשהו מקרים. זה המקרים שכרגע לא ברור, אנחנו בדיוני םעכשיו עם המשטרה ועם הכבאות לראות מה מקור - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסדר, הבנו, אני אשב איתך על הנושא הזה. בגדול מדובר על כולם חוץ מבית מאיר ועוד יישוב ש - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אז בהמשך, מה קורה כאשר יש אסון לאומי, אסון טבע, בוא נניח, אנחנו בחורף, שתהיה הצפה באיזה שהוא מושב ובתים - - -
משה אשר
¶
חוק מס רכוש וקרן פיצויים לא מכסה את אסון הטבע שאת מתארת אותו, אבל הממשלה או האוצר יכולים, מחוץ לקרן, להחליט שאת הדבר הזה רוצים לפצות בצורה כזו או אחרת. לא קשור לקרן. לדוגמה אסון הכרמל, זה לא נבע מהצתה ושם הממשלה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
משה, כבר חברת הכנסת פארן דיברה על זה באופן יותר מדויק. אני מבקש, תעשו דיון אצלכם, לגבי כל האירועים בסדרי הגודל האלה, זה יכול להיות אסון מהצפה או שריפה, אבל ברור לחלוטין שצריכה להיות תפיסת עולם של המדינה, עם כל הגורמים, עם חברות הביטוח, עם כל העולם ואשתו, כדי לתפור חליפה אמיתית, שכשקורה משהו לא יושבים, מתחילים אז לדון, ההוא ככה - - - אם זה היה פה 50 איש, לדעתי הם היו מקבלים טיפול אחר לגמרי. בואו תעשו חושבים, זה הזמן. נגמור את האירוע, שבו, תעשו עבודת מטה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אז רק לך, אדוני היושב ראש, אני מבינה שאתה מכוון למה שאנחנו מכוונים, שלא יהיה אפילו אדם אחד שייצא מהאירוע הזה ללא כיסוי.
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
כן, אבל דיברתם על לוחות זמנים, מתי אתם רואים שאתם מפצים את האנשים? מתי אנשים יקבלו כסף? מתי אנשים יוכלו להיכנס חזרה לבתים? מה קורה בתקופות הביניים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא דיבר על זה. בגדול הבן אדם כבר מתחיל, אין לו בעיה, יש לו כבר שמאים, הם כבר אצלם, מרגע שמאשרים לו את הנזק הוא יכול להביא קבלן, או שהם יביאו לו את הקבלן שלהם - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
טוב, אז קודם כל אני שמחה לשמוע שיש לוחות זמנים. כמובן, אדוני היושב ראש, אנחנו מברכים אותך על הדיון - - -
רויטל סויד (המחנה הציוני)
¶
אבל יש פה נושא שהוא נושא מאוד עקרוני ואני מאוד שמחתי לראות את שר האוצר עומד במוצאי שבת, לאחר שהשריפות דעכו, ומצהיר שבהחלט עומדים לפצות את כולם כאילו היה מדובר באירוע טרור ואחר כך להתחשבן עם חברות הביטוח ויש פה שיח שנכנס עם רעשי רקע, ואני מבינה את חבריי חברי הכנסת, גם חבר הכנסת אוסאמה סעדי וגם חבר הכנסת חאג' יחיא, שהיה פה, אני מבינה את האמירות שבאות ואומרת 'אל תכלילו חברה שלמה ואל תגידו שהיו פה הצתות כי בסופו של דבר נפגעת אוכלוסייה שלמה'. אבל אני חושבת במסגרת הרצון, מצד אחד לעשות את הפיצוי ומצד שני גם לא לצבוע חברה שלמה בצבעים שליליים ולא ליצור הסתה, שממילא אנחנו נמצאים בה, צריכה לצאת איזה שהיא אמירה עקרונית שלא משנה מה המקור אנחנו מפצים, מתוך תובנה וידיעה ברורה שחלק מזה זה הצתה ומתוך תובנה עוד יותר ברורה שרוב הציבור הערבי לא קשור אליה.
לגבי לוחות הזמנים, אני מבינה שכאן שוחחתם ודיברתם, הניסיון שלנו מלמד על זה שבסופו של דבר על אף שאומרים שיפצו ועל אף שנמצאים בוועדות הכנסת ואומרים 'אנחנו נפצה ונעמוד בזמנים', אנשים נמצאים חודשים ארוכים מחוץ לבית שלהם כשהם לא יודעים לאן הם הולכים, כששכירויות נגמרות, כשקרובים כבר לא יכולים יותר לארח אותם וכאן לוח הזמנים הוא קריטי ואני חושבת שמן הראוי שתתחייבו על לוח זמנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה. קשה להתחייב ללוח זמנים, בגלל שכל נזק זה משהו אחר, אבל אני לוקח את ההערה של חברתי, באמת חברתי, רויטל סויד - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, חברה במובן האישי, אני אוהב אותה מאוד, היא יודעת. אנחנו נעשה דיון מעקב עוד שלושה חודשים כדי לבדוק איך העסק מתנהל ואם יש תקלות כאלה ואחרות. תודה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
זה בדרך כלל גורלו של מי שמדבר בסוף, אז אני רוצה רק לחזק ולאמץ את שלושת הדוברים האחרונים. דבר אחד באמת חשוב זה היערכות קדימה ואני חושב שבמסגרת המעקב, שתיכף אני אדבר על זה, שיהיה גם מה שנקרא התחלה של השקפת עולם ומה הולך לקרות. אנחנו בדרך כלל מכינים תכניות מגרה למקרה של, ובמקרה של, אם אתם תהיו מוכנים ומסונכרנים, אם זה רשות המסים ואם זה הביטוחים וכו', זה יכול להיות מצוין. רציתי להציע את ועדת המעקב לצורך העניין הזה, בגלל שבסופו של יום תמיד יש אנשים שנופלים בין הכיסאות.
אנחנו, כוועדה, ואני רוצה לשבח אותך על הדיון הזה, ואני רוצה לשבח גם את עבודתכם, כי אני חושב שזה באמת אולי מקרה ראשון שמהירות התגובה הייתה מהירה מאוד, ידידותית מאוד, אבל בסוף היא תיבחן במבחן התוצאה. לכן אני מצטרף בכל לב לכך שאדוני היושב ראש יכנס ישיבת מעקב, שישיבת המעקב גם תדבר ותראה האם נשארו פצועים בשטח, מה שנקרא, כן או לא, וגם לראות האם מתחילים להיערך לקראת הבאות, שלא יגיעו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה ברשותכם, לפני שאני מסכם, ראש מועצת זכרון וחיים ואני מסכם. זיו, קח דקה-דקה וחצי.
זיו דשא
¶
צהריים טובים כבר. תודה, דודי. אני רוצה להתחיל בדברי תודה באמת לאנשי מס רכוש, לצוות של רינת ולאנשים של מרדכי כהן, עבודה מדהימה. תמיד שומעים ביקורת פה, עבודה מצוינת.
דבר אחד שלא ברור לי מהדיון, האם השיפוי גם לרשויות על שעות עבודה נוספות, כי עבדנו סביב השעון כולם. לא ברור לי אם זה נכנס לשיפוי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה אחרי זה תשבו איתם. אתה יודע, סוס שאתה מקבל במתנה, אל תבדוק לו את השיניים. אתה נכנס איתו עכשיו על הנהג, אם לתת לו עוד שעתיים?
זיו דשא
¶
ודבר נוסף. מרדכי לא פה, יש למשל דברים כמו מרכז חוסן שפתחנו, כי אנשים באים היום עם תופעות טראומטיות של השריפה. אני אומר לכם, באים היום למחלקת שירותים חברתיים, פונים אלינו בתי ספר, האם בהקשר הזה, שוב, אני לא יודע אם אתם הכתובת או מרדכי, צריך פה חשיבה גם על המשך התמיכה, כי זה שעות נוספות של עובדים, במשך שעות רבות, שאנחנו רוצים להעניק לתושבים.
חיים ביבס
¶
אני רוצה קודם כל לומר שאני בטוח במאה אחוז ששר האוצר יעמוד בכל מה שהוא התחייב על מנת להביא את מה שצריך לתושבים, ואני בטוח שמשרד הפנים, שבאמת השתפר באופן משמעותי, גם יעשה כן. אני חושב שמגיע כל הכבוד לכוחות הביטחון, בעיקר לכיבוי, על מה שהם עשו.
יש דבר אחד שצריך לסגור אותו, ויושב פה אריאל יוצר, אני לא יודע אם הוא בדיוק הכתובת הנכונה, אבל אתה העלית, תקצוב יצירת קווי חיץ.
חיים ביבס
¶
אז משפט, זה האבסורד הגדול ביותר. מדינת ישראל, אוצר מדינת ישראל, בשיווקים שאנחנו משווקים הכניסו לקופת המינהל 7 מיליארד שקל שהם לא בתקציב המדינה. הם לא בתקציב המדינה, זה קופה סגורה ש-2 מיליארד מהם הולכים לקק"ל, וקרן קימת לישראל 150 מיליון שקל לא משקיעה, ואדון זיו, הדבר הראשון שתקפו אותו זה על הדבר הזה.
תומר רוזנר
¶
משפט קצר, זה חשוב לרשות המסים. על פי החוק יש אפשרות לאזרחים להרחיב את הביטוח מפני נזקי טרור תמורת תשלום מאוד מאוד זול והציבור לא יודע על כך. אני חושב שרשות המסים תעשה קמפיין שיאפשר לציבור, גם לדעת וגם לנסות לממש את הזכות שיש לו להרחיב את הביטוח בסכום שהוא באמת, לפי התקנות, מאוד קטן, לכסות את כל רכושם כנגד נזקי טרור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
חיים, לא צריך פה עכשיו, זה לא הדיון.
רבותיי, ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל כמובן אנחנו, כל חברי הוועדה ואני מניח שכל מי שיושב כאן, מעריכים ומוקירים ומודים לכל לוחמי האש, לכל עובדי העירייה, לכל שוטרי משטרת ישראל וכמובן גם לכל הפקידים שבעצם באו ובאמת נטלו חלק בכל הסיפור הזה של הטיפול בשריפה. זה היה אירוע בין הקשים שאני מכיר, בוודאי בנושא הנזקים, ובאמת שאפו, זה לא היה פשוט, בעיקר לדרג המבצעי בשטח. אז באמת תודה רבה לכולם.
אני גם רוצה להודות בשם הוועדה וגם בשמי באופן אישי לשר האוצר על ההחלטה שהוא קיבל. שר האוצר, אני מלווה אותו כבר הרבה מאוד שנים, הוא חבר שלי אישי, הייתה פה החלטה של מנהיגות יוצאת דופן וגם שגילמה בתוכה הרבה מאוד חמלה ואחריות. באמת שאפו לשר האוצר, לא התקשקש הרבה זמן, לא חיכה ליועצים משפטיים כאלה ואחרים, כינס מסיבת עיתונאים ממש תוך כדי הכיבוי וקיבל את ההחלטה הנכונה. ואני לא מכיר הרבה החלטות שאנשים קיבלו, אנשים פוליטיים בוודאי, במהלך ממש תוך כדי הלחימה ברמות האלה ובאמת שאפו ויישר כוח על ההחלטה הזו.
כמובן גם לכל הדרג המקצועי, אתם עשיתם פה התערבות יוצאת דופן. גם את זה אני לא כל כך מכיר, למרות שאני בא מהשלטון המקומי והיו לנו תקופות מאוד קשות בירושלים, בכל הנושא של הפיגועים, אתם הגבתם בצורה באמת יפה בקטע של השטח, ישר השמאים יצרו את המגע, נתתם את ההנחיות המתאימות למשרד הפנים, גם משרד הפנים יצר קשר עם ראשי הרשויות, בגלל שבסופו של דבר באמת היה חשוב מאוד להגיע לאזרח בקצה. גם אם מדברים איתו, גם אם אומרים לו, 'תשמע, אנחנו פה, אל תדאג', זה כשלעצמו מרגיע אותו ומוריד לחצים. אז באמת תודה רבה לכם ואנחנו מודים לכם. לגבי בית מאיר, תישאר איתי כאן, כי אנחנו חייבים לסגור את כל האירוע הזה, כולל הם.
את הדיון הבא אני אעשה בעוד כשבוע, שם אנחנו נדבר גם על קווי החיץ, גם על הנושאים של הכבאות, גם על הנושאים של סוגי העצים בסמוך לבתים. סך הכול אורנים זה דבר שכנראה נשרף מהר מאוד וכשהוא ליד בית זה עוד יותר בעייתי, וכמובן לגבי קווי החיץ וכל מה שקשור ביחסים בין קק"ל לבין הממשלה באותו תקציב ידוע.
אני מודה לכולם. יוצר, גם לך. תודה רבה לכולם, צהריים טובים.
הישיבה ננעלה בשעה 12:25.