הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 402

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ה' בטבת התשע"ז (03 בינואר 2017), שעה 13:30

הצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (פ/1884/20)(כ/623) של חברי הכנסת יעקב מרגי, מירב בן ארי, דוד ביטן, נאוה בוקר, יואל חסון, יעקב פרי ועפר שלח

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דב חנין

נורית קורן

יואל חסון

יעקב מרגי

משפטנית במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נעמה דניאל

יועמ"ש, משרד התרבות והספורט - הדס פרבר

מנכ"ל, הפי"ל-הפדרציה למוסיקה ישראלית - ניר בוסקילה

מנכ"ל הליקון ישראפון, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות - יצחק אלשייך

מנכ"ל הפדרציה, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות - מרדכי אמיתי

מומחית מטעם הפדרציה, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות - מרים מרקוביץ ביטון

מבצע, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות - ורד אברמסון -היימן

יועצת משפטית, עילם - רויטל עמיר

מנכ"ל, אקו"ם - יורם בן דוד

עו"ד, יועץ משפטי, הפדרציה הישראלית לתקליטים - אייל פרייס

חבר, זמרשת - יאיר אבן זוהר

יועצת בהתנדבות לזמרשת, זמרשת - נאוה בת-צו"ר

אומן, אשכולות - ישעיהו לוי

מנחה משפטית הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה - דלית קן-דרור פלדמן

סטודנטית בקליניקה למשפט וטכנולוגיה, הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה - חן תהל כהן

חברת התקליט - דב זעירא

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - טובי הריס

מנהל זכויות יוצרים, הספריה הלאומית - נועם סולן

שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את yes - מנחם-צבי כץ

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל - גל גולן

אתי בנדלר

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (פ/1884/20)(כ/623), של חברי הכנסת יעקב מרגי, מירב בן ארי, דוד ביטן, נאוה בוקר, יואל חסון, יעקב פרי ועפר שלח

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, של חברי הכנסת מרגי, מירב בן ארי, דוד ביטן, נאוה בוקר, יואל חסון, יעקב פרי ועפר שלח.

האמת היא שהגענו לישורת האחרונה ובכוונתי לעשות כל אשר נדרש כדי שנסיים את התהליך היום. אני כבר יודע להגיד שהחוק לא יהיה מושלם. אני לא יודע לייצר מצב של שלמות, כי זה סוג של שמיכה, שבכל פעם כשאתה מושך אותה לכיוון אחד, אתה חושף מישהו אחר מתחת לשמיכה. בסוף בסוף, גם אם נעשה טוב בחלק ניכר מהמקרים, אז כבר עשינו טוב. מה גם, כפי שכולנו שומעים, לצערנו, כל יום יותר ויותר אנשים שהחוק הזה מדבר עליהם, נוגע בהם, עוסק בהם, הולכים לעולמם. ככל שנקדים לסיים את התהליך הזה כן ייטב.

גברתי היועצת המשפטית, האם תוכלי להנחות איפה אנחנו אוחזים כדי שנתחיל את התהליך? היתה לנו נקודה אחת שבה שלחנו את כל הגורמים לשבת ולנסות ולהגיע להבנות. אני מניח שפחות או יותר הגיעו להבנות למרות שלא כולם יצאו מרוצים.

השאיפה שלי שהחוק הזה יסתיים היום. אני חושב שהיינו די גמישים ודי קשובים כמעט לכל הבקשות.

יש לי כמה בקשות והערות נוספות, אבל נשמע קודם את היועצת המשפטית.

הצעת החוק הזאת מבקשת לתקן שני חוקים, את חוק זכות יוצרים ואת חוק זכויות מבצעים ומשדרים. בשני המקרים מוצע להאריך את תקופת ההגנה, באופן שבמקום 50 שנה יבוא 70 שנה.

ההתייחסות בהערות שהוועדה קיבלה שונות לגבי כל אחד מהחוקים. נדמה לי שהיתה התכנסות מוחלטת סביב ההצעה לתקן את חוק זכויות מבצעים ומשדרים, באופן שההגנה שתוענק למבצעים תוארך מ-50 ל-70 שנה. היתה מחלוקת גדולה לגבי הארכה המבוקשת בחוק זכות יוצרים, שהיא ההארכה שבעצם נותנת הגנה לחברות התקליטים, לחברות שמפיקות את התקליטים. היו לכך נימוקים שונים. אני מניחה שאדוני שוב ישמע את הצדדים ולכן לא אכנס אליהם כרגע.

מכל מקום, מעבר להתנגדות של חלק מהגורמים, שטוענים שהאינטרס הציבורי הרחב ייפגע כתוצאה מהארכת התקופה שתינתן הגנה לחברות שמפיקות את התקליטים ושזה יפגע מאוד, בין היתר, בעסקים קטנים שמשמיעים תקליטים ובאולמות שמחות וכיוצא בזה. היו הצעות אלטרנטיביות או חלופיות, כך שאם בכל זאת הכנסת - - -

הן כבר חלופיות.

אין חלופיות. ההצעה היא להאריך מ-50 ל-70.

לא הבנת אותי.

מי שסוגר 20 שעות עבודה רצופות - - -

אתם יודעים שחלק האשימו אותה.

שמעתי את הסיפור הזה.

די, מספיק עם השטויות האלה.

לא הסכמנו.

הגנו עליך.

אני רוצה לומר דבר אחד. מי שלא יודע לשאת באחריות לאי הבנות שלו ומנסה להטיל את זה על אחרים, אני חושבת שזאת הבעיה שלו.

מסכים איתך. זאת גם היתה התשובה שלי.

מצער בעיקר שחברי כנסת לא מכירים את התקנון.

על כל פנים, אני מעריכה את עמדתם, תודה רבה.

מכל מקום, אם ההצעה להאריך את תקופת ההגנה לתקליטים תתקבל בכל זאת, מ-50 ל-70 שנה, היו הצעות לפחות להתנות את זה בתנאים. אחת התנאים, למשל, זה מה שנקרא use it or lose it, שזה אומר שאם בתוך תקופה מסוימת חברות התקליטים לא יפיצו ולא יפיקו מחדש את התקליטים, לפי העניין, הם יאבד את הזכות לתקופה המוארכת.

הצעה אחרת שעלתה, היא להתנות את ההארכה בכך שבעלי הזכויות שעומדים מאחורי התקליט יקבלו תמלוגים בתקופה זו, גם אם בהסכם המקורי הזכות הזאת נשללה מאוד או ששיעור התמלוגים היו נמוכים ביותר.

אני חושבת שאת מירב הדיון צריך להשקיע בדיון בהצעה הזאת.

אלה שתי הנקודות המרכזיות. תודה גברתי.

תודה אדוני היושב ראש.

אני אפתח בגילוי נאות.

לפני שאדוני מדבר, אני רוצה לברך סטודנטים למשפטים מהאוניברסיטה העברית. הם אורחים של הלשכה המשפטית בכנסת. תבורכו, שיהיה לכם בהצלחה.

אני מאחל להם להיות עובדי כנסת. מקום עבודה מועדף וראוי.

תודה אדוני היושב ראש. אני אפתח בגילוי נאות. בשנים האחרונות אני ומשפחתי נהנים מזכויות יוצרים שאנחנו מקבלים בירושה.

אני חושב שאמרת את זה.

אמרתי את זה. אני תמיד מקפיד להגיד את זה. אני מרגיש נוח להשתתף בדיון הזה כי עמדתי העקרונית היא נגד הרחבה נוספת של זכויות היוצרים. אני בעד הגנה על זכויות יוצרים, אבל אני חושב שההגנה הזאת צריכה להיות מוגבלות. זאת לא היצירה שלנו אלא זאת יצירה שקיבלנו מאדם מאוד יקר במשפחה שהלך לעולמו. זה נחמד שאנחנו מקבלים את זה, אבל אני לא חושב שצריך להרחיב את זה.

אני אומר את זה מכיוון שמול ההגנה על זכויות היוצרים ועל האינטרסים שלנו כיורשים של זכויות יוצרים, למשל, יש צרכים ואינטרסים ציבוריים אחרים. יש את האינטרס הציבורי הכללי של ליהנות מיצירות, שיהיו חופשיות לציבור, יגיעו לציבור ולא יהיו כפופות למשטר הנוקשה יחסית של זכויות יוצרים, שיש בו גם היבטים כלכליים, אבל גם היבטים מגבילים נוספים שהם לאו דווקא היבטים כלכליים.

אני אומר את הדבר הזה כהערת פתיחה כי אני לא מתכוון לבוא בשלב הזה של הדיון ולהגיד שאני מתנגד לכל החוק מתחילתו ועד סופו.

בהמשך לדבריה של היועצת המשפטית של הוועדה, אני מתרכז בסעיף הראשון של החוק ולא בסעיף השני, דהיינו, זכויות מבצעים ומשדרים. האינטרס שבהרחבת זכויות המבצעים והמשדרים ובהגנה עליהם גובר כעל האינטרסים הציבוריים האחרים. אני לא רואה את אותו מצב כשאנחנו מדברים על חוק זכויות יוצרים ביחס לתקליטים.

ההצעה הבסיסית שלי היא, להסתפק בתיקון סעיף 2 ולגמרי לא לתקן ולא לשנות שום דבר במשטר זכויות היוצרים הכללי. שוב, אני מחבר את זה לפתיחה שלי כיוון מחר בבוקר יבואו ויגידו: למה רק לתקליטים? למה לא ליצירה כזאת או כזאת? אנחנו נתקדם למצב שבו אולי אנשים כמוני שקיבלו זכויות יוצרים נקבל יותר כסף ויהיו לנו יותר זכויות, אבל היכולת להשתמש ביצירה התרבותית שלנו תיפגע.

לחילופין, אם הגישה הזאת לא תתקבל, אני מציע שני מהלכים. אני באמת מודה פה - - -

אני כבר אומר לך שרוב הסיכויים שלא תתקבל.

אז אני מצטער על-כך. זאת כבר תהיה הסתייגות - - -

אתה פותח דיון שכבר עברנו עליו.

אני מביע את דעתי.

ייאמר לזכותך שהבעת את אותה עמדה בפעם הקודמת.

נכון. עוד לא שכנעתי אותך, אדוני היושב ראש, אז אני עובר לעמדה חלופית.

בעמדה החלופית שלי אני רוצה להגיד תודה לקליניקה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, שהעבירו לנו הערות מאוד חכמות וממוקדות. מתוך הנחה שהשינוי יתקבל, הן מציעים כמה תיקונים נקודתיים שאני חושב שהם מאוד מאוד מתבקשים.

התיקון הנקודתי הראשון אומר שאנחנו מדברים לא על דברים שהם כבר קיימים אלא על מה שקורה מעכשיו ואילך. למה זה נכון מבחינה הגיונית? כי מה שקיים היום, אז כולנו ידענו. כל מי שעשה את התקליט, כל מי שהפיק אותו - הציפייה של כולנו היתה שיש לנו משטר של 50 שנה. את משטר הציפיות הזה אנחנו לא צריכים לשנות ואנחנו משאירים אותו.

גם תוחלת החיים היתה ידועה אז?

תוחלת החיים לא עלתה ב-20 שנה.

אומרים ש-50 של היום זה 70 של פעם.

אני מבין שזאת הצעתו של חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי מציע כהצעה חלופית, מנגנון כפול שאני מוכן לאמץ אותו כהצעה חלופית להצעה שלי שאומרת שרק תקליטים עתידיים. חבר הכנסת מרגי אומר שבמקום ל-50 ל-70 בואו נצמיד את זה לעלייה בתוחלת החיים. זאת תהיה נוסחה אחרת לגמרי. נגדיר את זה אך ורק לדור הראשון, כי אנחנו מדברים על תוחלת חיים ולא על יורשים כמוני, למשל. אם אנחנו מגנים רק על הדור הראשון, מקובל עלי. ההצעה העיקרית שלי היא תוחלת פרוספקטיבית, מכאן ואילך לגבי תקליטים חדשים.

ההצעה השנייה היא מאוד מאוד חשובה. הרי גם אני קיבלתי, אדוני היושב ראש, מכתב שאני חייב להגיד שהוא מכתב שהוא מאוד מרגש. מכתב מיוצרת עיוורת שתיארה את הקשיים. אלה דברים שיוצאים מהלב ואני בהחלט להגן על יוצרים כאלה. אבל בדרך אני לא רוצה להגן על כל מיני מונופולים ועל כל מיני חברות מול היוצרים המקוריים. זאת בעצם תהיה התוצאה של הצעת החוק.

למה מונופולים? אני מפיק עצמאי.

מאה אחוז. בסדר, לא מונופולים. אדוני צודק, אני לא רוצה לפגוע באדוני חס וחלילה. המטרה לא צריכה להיות להגן על המפיקים מול המבצעים, או מול היוצרים המקוריים. לכן אני מציע כמה תיקונים שהם גם כן שאובים מתוך הנייר החשוב הזה שקיבלנו מהקליניקה למשפט וטכנולוגיה. בעצם, התיקונים האלה אומרים שאם כבר אנחנו עושים את השינוי הזה, אז בואו נעשה יחד איתו כמה שינויים לגבי התקופה הנוספת, שמחזקים את הכוח של היוצרים מול מערכות ההפקה.

מה ההצעות באופן קונקרטי? אני עובר עליהן מאוד במהירות. קודם כל, אם המפיק נתן למבצע תשלום יחיד בעבר, אנחנו נקנה על התקופה הנוספת זכות לקבל תשלום נוסף. אחרת, בעצם, אותו אדם שהוא אבי היצירה האמיתית, הוא לא יקבל שום הנאה נוספת מהעובדה שהארכנו ב-20 שנה. אני חושב שזה לא הוגן ולא צודק.

הדבר השני, להסדיר את היכולת של המבצעים גם מבחינה חוזית וגם מבחינת יחסי הכוחות במו"מ, לפתוח במשא ומתן על התקופה הנוספת, בלי להיות כבולים לתנאים של החוזה המקורי. הרי אנחנו בעצם מכשירים אנשים בטייס אוטומטי, שמחייב אותם להישאר עם אותו חוזה מקורי, רק מאריכים אותו ב-20 שנה. למה? אם אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים להגן על אותה יוצרת, כמו אותה אישה שכתבה לחברי הכנסת, אז בואו נגן עליה וניתן לה את הזכות לפתוח במשא ומתן חדש מול המפיקים.

מתן זכות למבצע לסיים את החוזה, אם אחרי 50 שנה אותו מפיק ה פסיק להפיץ את זה. אנחנו בעצם משאירים למפיק את הזכות לעוד 20 שנה, אבל בעצם מה שנשאר זה שאנחנו כבלנו את המבצע לעוד 20 שנה. זאת בדיוק התוצאה, אדוני. אם אתה רוצה שאני אסביר בהרחבה – אני יודע שיושב ראש הוועדה נ אם אתמול שעה במליאת הכנסת אז אני מרחם עליו. זאת הסיבה היחידה שאני מקצר.

אני מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים.

חבר הכנסת חנין, אני יודע שכוונותיך אמיתיות ונכונות כדי להגן על המבצע. אבל משכך ובגלל זה, אני חושב שזה דווקא בדיוק הפוך. אם יש לנון אינטרס שהמבצע, ככל שהוא יכול, ייהנה מהארכת משך התקופה, אז אנחנו צריכים לעודד את המפיק שימשיך ויעשה שימוש ביצירה, שינגיש אותה לציבור. שידחוף אותה לרדיו, שידחוף אותה לטלוויזיה, שיעלה אתה ביוטיוב.

יש לך הצעות קונקרטיות איך מתמרצים את המפיק לעשות את הפעולות האלה?

קח את הדוגמה שאני הצעתי, של מפיק שלא ממשיך להפיץ את היצירה. מה בעצם יצרנו פה? יצרנו פה הגנה על מפיק שלא מפיץ את היצירה.

יש כאן טעות יסודית בסיסית, כי ברגע שאין אינטרס - - -

מה זה אינטרס? אני מדבר על חוק, לא על אינטרס.

אני לא רוצה לייצר מצב שבו התוצאה של הדבר הזה היא, בניגוד לכל מה שסיפרת לנו - - -

אתה יוצר את הפעולה ההפוכה. ברגע שאין הגנה - - -

אני לא רוצה ליצור מצב, שבו בניגוד לכל מה שאתם סיפרתם לנו, אנחנו לא מחזקים את המבצעים אלא אנחנו מחלישים את המבצעים. אתם מאריכים את התקופה ב-20 שנה אבל אני בתור מבצע נשארתי כבול.

נקודה אחרונה. הגבלת התקופה של המחאת הזכויות למפיקים נוספים והגבלת התקופה שבה המפיקים יכולים לחייב את המבצעים להיות כפופים בלעדית אליהם. אנחנו פה עוסקים, כמו שגברתי היועצת של המשפחה תוכל לחדד לוועדה, אנחנו עוסקים בסופו של דבר בחוזה שהוא מאוד מיוחד, שהוא חוזה של עבודה אישית או שירות אישי, שממילא אנחנו צריכים להתייחס אליו מאוד בזהירות. צריך להתייחס אליו מאוד בזהירות כי משטר החוזים שלנו לא אוהב את החוזים האלה. אנחנו פה בעצם מאפשרים הארכה מאוד משמעותית של הדבר הזה. לכן, בשורה התחתונה, הצעתי היא להשאיר את סעיף 1 ללא תיקון. אם סעיף 1 משתנה, הצעתי בו שורה של הצעות, שאני מבקש לראות אותן לא כהצעות חלופיות אלא כהצעות מצטברות. אני מבקש שכל אחת מההסתייגויות תירשם באופן עצמאי כהסתייגות מטעם כל חברי הרשימה המשותפת.

כל-כך הרבה תקליטים יש לכם?

זה מה שיאפשר לנו עוד לילה לבן בכנסת, למה לא?

כמובן שהוועדה תצטרך להצביע. אם ההצעות שלך לא יתקבלו, אני אצטרך לקבל חתימה מקורית של כל חברי הסיעה.

בהחלט.

תודה. אני רוצה לברך את הסטודנטים הנוספים מהאוניברסיטה העברית. שהם אורחים של הלשכה המשפטית בכנסת. תבורכו. שיהיה בהצלחה.

נורית קורן, בבקשה.

אני רוצה לברך את כולם. אני מקווה שנגיע היום לישורת האחרונה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו דנים בזה כבר שנתיים, מאז שהתחלנו את הכנסת הזאת. בעצם זה כבר מהכנסת הקודמת. אותו חוק והוא הונח מחדש. אני חושבת שכל העולם לקח את זכויות היוצרים ל-70 שנה וגם אנחנו צריכים לעשות את זה.

מי זה כל העולם?

חלק גדול.

אני חושבת שזה מה שאנחנו צריכים לעשות ואני אתמוך בחוק. \

אני פה בשני כובעים, גם כמבצע וגם כמפיק של דברי "הגשש החיוור". לגבי הפקות ולגבי המפיקים לגבי המפיקים. אתה רואה היום זוג נערים כמו סטטיק ובן אל שהם היו מוכנים לנשק את האדמה שעליה דורך המפיק. אבל מישהו צריך לקדם אותם, מישהו צריך להשקיע כסף, מישהו צריך להרים אותם למעלה, לפרסם אותם, לצלם אותם. להשקיע את כל מה שצריך כדי שהם יהיו מוצלחים וירוויחו. אז המפיקים לא פחות חשובים מאף אחד. אני מוכרח לציין שאנחנו המפיקים של עצמנו. מדברים פה על יוצרים. עם כל הכבוד למילה יוצרים, אנחנו ישבנו עם הבמאים שלנו שנה שלמה עם נייר ועיפרון וכתבנו כל מילה יחד איתם בחדר סגור.

מוטי קירשנבאום, זכרו לברכה אמר בזמנו לאחר שעבד אצלי בבית חודשים ארוכים: תגידו לי, מה זה הקשקוש הזה שאתם שותפים לכתיבה? אתם 87% מהכתיבה. דני רווה כתב לנו תכנית שביים מוטי קירשנבאום. הוא בא לפרמיירה ואמר: אני לא כתבתי את זה אבל זה נפלא. דן בן אמוץ אמר על "בוטיק הספרים: לא אני כתבתי את זה אבל זה יוצא מן הכלל וכן לאה.

אז המבצעים הם לא איזה מן משהו אלמוני שלא יודע ומקבל. זה לא ככה. אני המפיק של "הגשש החיוור" ואני חושב שהמפיק הוא חשוב מאוד. המבצע הוא היוצר של הביצוע . אף אחד לא יכול לבצע את הדברים כמוני. אף אחד לא יכול לחקות אותי. המגירות של פאשנל היו מלאות בכאלה ששלחו לנו מערכונים ושירים רק שאנחנו נשיר ונבצע אותם. איך אמר דן מרידור פעם בישיבה במשרד המשפטים? הוא אמר: מה זה מעניין אותי? אני הולך לשמוע את פבארוטי. פבארוטי הוא הדבר, מצידו שהוא ישיר גם את ספר הטלפונים.

באנו פעם להופיע בטבריה. הגענו מוקדם והסתובבנו בעיר. ראינו מסעדה מלאה באנשים ועל מסך מקרינים את הגשש. בא אלי בעל המסעדה ואומר לי: דחיל ראבאק, תעשו משהו חדש. הוא יושב ונהנה, המסעדה שלו מלאה כשהמסעדה שליד ריקה ואני לא אקבל מזה שום דבר לאחר איקס זמן? אני לא אוכל להוריש משהו לאשתי ולילדים שלי? איזה מן דבר זה?

למה אקו"ם זה 50 ועוד 70 עד יום מותו? מה הדבר הזה בכלל? במה אנחנו שנים מהם? אנחנו יותר חשובים מהם, הרבה יותר חשובים מהם. יוסי בנאי היה יוצר גדול. נסים אלוני היה יוצר גדול, כולם היו יוצרים גדולים. ניסים אלוני היה בא אלינו כדי שאנחנו נצבע דברים שלו, כי בתיאטרון הוא לא כל-כך הצליח. יוסי בנאי בכלל התחיל לכתוב אצלנו. הוא לא כתב לפני זה. שירים ומערכונים הוא לא כתב לפני כן, הוא לא ידע לכתוב. אז נא לא להפחית ולהמעיט בערכו של המבצע ובערכו של המפיק.

אנחנו כבר התכנסנו ואני לא רוצה שעשה את כל הדיונים מהתחלה. יש כאן שתי נקודות מרכזיות. אין חולק על העניין הזה של המבצעים. אני גם לא מתכוון בשום פנים ואופן לפתוח את העניין הזה של המבצעים.

אבל, הסעיף השני שנוגע לחברות התקליטים ואם יש מחלוקות הן בעיקר לגבי חברות התקליטים. אני מבקש התייחסות בלי הרצאות. הרצאות מעייפות אותי ולא מלמדות אותי. להיות מאוד נקודתי.

בשלב הזה של חייך. בשלבים קודמים זה לימד אותך לא רע.

אדוני צודק.

אני מברך את הקבוצה השלישית של הסטודנטים למשפטים מהאוניברסיטה העברית, אורחים של הלשכה המשפטית בכנסת, תבורכו.

אני יועץ משפטי לפדרציה לתקליטים. אני מברך את הוועדה שמתכנסת היום כדי לדון בתיקון החשוב הזה. בכל העולם אנחנו נמצאים במקום חדש, במקום שבו יש הגנה של 70 שנה לתקליטים. אנחנו בישראל, נותרנו כדברי ישעיהו: "כסוכה בכרם, כמלונה במקשה". נותרנו מאחור וטוב שהוועדה התכנסה היום לתקן את הדבר הזה. אני מקווה שהדבר הזה היום יעבור.

אני רוצה לתת כמה דגשים, אדוני, ברשותך. נאמר שההגנה צריכה להיות מוגבלת. אני מבקש לענות לחבר הכנסת הנכבד דב חנין שאמר שחשוב שלא להרחיב את ההגנה כי מה יקרה, עוד יבוא מישהו מחר ויבקש הארכה.

אני מבטיח לכנסת פה, מילתי, אף אחד לא יבוא לכנסת ויבקש להעמיד את תקופת זכויות היוצרים על 70 שנה. מדוע? כי אין שום יצירה בישראל שנהנית מהגנה של 70 שנה. כולם נהנות מחיים פלוס 70 שנה. רק אנחנו היחידים מבקשים להאריך הארכה צנועה שאפילו עוד לא משווה לזכויות יוצרים האחרות מ-50 ל-70. אף אחד לא יבקש את ההארכה הזאת.

אני רוצה שאדוני יהיה ממוקד בעניין של חברות התקליטים. בוא נ עשה סדר. חברות התקליטים זה דמון לא רק בישראל. דמוניזציה של חברות התקליטים היא לא המצאה מקומית. נכתבו על זה ספרים, סרטים, סדרות. אגב, לצערי ויניל לא הצליחה, שהיתה אמורה להראות את העלייה וההתפתחות של המוסיקה בארצות הברית ואת ההתפתחות של חברות התקליטים. לצערי, למרות שזה היה סקורסזה ומייק ג'אגר, הסדרה לא התפתחה והחליטו להוריד אותה. כל מי שעוקב ורואה את מערכות היחסים שהתקיימו במשך שנים בין המבצע לבין חברות התקליטים – אני צריך שתיתנו לי לא רק הרצאות. תהיו תכליתיים, בסוף אני אחתוך.

אדוני היושב ראש, בשלושה משפטים בקצרה. אתם מדברים כל הזמן על חברות התקליטים מבלי באמת להבין מה זה אומר המשפט הזה. קודם כל, מה שנקרא ריכוזיות חברות התקליטים, מה שנקרא ומה שנשאר ממנה נמצא בארץ ובעולם לא בגלל הרווחיות והריכוזיות ההולכת וגוברת אלא בגלל שחברות פושטות רגל וחברות מפסידות הרבה מאוד כסף והן מממנות את ההפקות האלה.

שניים. בתוך מה שנקרא חברות תקליטים, יש את אדון דב זעירא מחברת התקליט, יש את אדון ניסים מחברת "וויזארד" שמייצג את האמנית אריאלה סביר ששלחה לכם את המכתב. יש את אדון קובי שמעוני מסאב לימינל, שגם למיטב זכרוני שלח לכם מכתב. יש את הגברת ורד היימן, אלמנתו של היוצר הנערץ והמפיק נחום היימן. אלה אותן חברות התקליטים שכולנו מדברים עליהן.

זה נכון שגם בתוך אותן חברות תקליטים יש את חברת "הד ארצי" ויש את חברת "אן.אמ.סי" ויש את חברת "הליקון". אבל מה אלה החברות האלה? אלה החברות שממיטב כספן משקיעות. במקום ללכת ולהשקיע בנדל"ן ובמניות, משקיע בהפקה של עוד תקליט ושל עוד תקליט, כדי שאנחנו נהיה בקדמת הבמה העולמית בעניין הזה. זה העניין. אנחנו כבר לא נמצאים בעולם של הטייקונים הגדולים שעושים מזה מיליארדים.

נקודה נוספת שחשוב לי להסביר זה האינטרס הציבורי. האינטרס הציבורי לא נפגע כאן במאומה. להיפך, ברגע שניתן הגנה ארוכה יותר, לבעלי הזכויות יהיה את האינסנטיב הכלכלי להנגיש את היצירות האלה לציבור. יהיה לו את האינטרס לקחת ליוטיוב ולערוצים שאותן חברות - - -

אני רוצה לעצור אותך בדיוק בנקודה הזאת. אני רוצה להתקדם, אני לא רוצה שנרצה אחד לשני.

גם פנו אלי. אנחנו מבינים, חברות התקליטים רוצים להאריך לנו. אבל אנחנו אומרים שבדרך הזאת תן לנו את התחושה שזה בסדר. הן כבר לא אותן חברות גדולות ולא ולא ולא והכול בסדר. יש את השוק החדש של יוטיוב ואת ההתחברויות הפירטיות. זה הכול בסדר. אני מנסה שתיתן לי בדרך גם כן קצת חבל, שבדרך אתה יודע להתחייב לי שאם אתה לא מחדש - - -

אם אתה לא מייצר הכנסות, אז שחרר אותו.

שחרר אותו.

אני רוצה לייצר מצב שאם אנחנו כאן בוועדה הולכים לקראתך, אנחנו רוצים שתהיה רשת ביטחון לאחרים. אני יודע, החוק יסתיים וכל אחד ילך למקום אחר וזהו.

אני אתייחס לשתי נקודות. אחד, בזכותך אדוני היושב ראש ובזכות הוועדה הנכבדה הזאת, אתם חברי הכנסת שלחתם אותנו להכין שיעורי בית. הלכנו לספריה הלאומית שיושבת כאן והגענו איתם להסדרה, שיוכלו לעשות הנגשה של היצירות הללו לציבור ולתועלת הציבור.

אני יכול להצהיר לפרוטוקול. יושב כאן ארגון נוסף בשם "זמר רשת", שהוא גם כן סוג של גוף פילנתרופי לטובת הנגשת היצירות. אני מוכן להצהיר לפרוטוקול שיקבל בדיוק את אותה הרשאה כמו שקיבלה הספרייה הלאומית. שלחתם אותנו לעשות גם שיעורי בית עם האמן - - -

אתה יכול להסביר מה זאת ההנגשה הזאת?

ההנגשה זאת הנגשה דרך אתר הספרייה הלאומית, או לחילופין דרך האתר של "זמר רשת", שמנגיש לציבור. כל אחד שירצה לשמוע שירים, שעדיין לא עברו עליהם 50 השנים, יוכלו להנגיש את זה לציבור, יוכלו להאזין לזה. כמובן שזה ללא תמורה או בתמורה מאוד סמלית ועל זה הסכמנו.

שלחתם אותנו לעשות שיעורי בית עם האמן אריאל הורביץ, הבן של האמנית נעמי שמר, שמקים מיזם מאוד יפה להנגשה של יצירות של אמנים ישראלים בלבד שלא הגיעו לתודעה הציבורית. גם איתו הגענו להסכמה . זאת אומרת, עשינו פה הרבה מאוד עבודה לקראת העניין של ההנגשה הציבורית.

בעניין של use it or lose it. באופן עקרוני אין לנו התנגדות לסעיף הזה. אם הוועדה חושבת שזה נכון, בבקשה. הבקשה שלנו היא שזה יסתיים היום ואנחנו נסיים את זה היום ולא נצטרך להימרח לעוד דיון.

אני רוצה לסכם ולעבור ולסיים בהקראה. חברים, עשו לי טובה, מי שבא להרצות לי, אני חותך אותו. רק משהו שלא שמענו.

אני היועצת המשפטית של "עילם", שמייצגת את המוסיקאים, נגנים ומנצחים. אני מדברת היום גם בשם "אשכולות", שמייצגת את האמנים המבצעים בישראל, שחקנים, זמרים, רקדנים ובדרנים.

אנחנו מברכים על התיקון הזה ומודים לוועדה. אנחנו רוצים שהחוק יעבור סוף סוף ואם אפשר היום. אנחנו חושבים שצריך להכפיף את זה לסעיף של use it or lose it, אבל אנחנו באמת רוצים שהסעיף הזה יעבור. אנחנו לא רוצים למשוך את זה לעוד 6 שנים.

אני חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואני מייצגת את הפדרציה לתקליטים במסגרת הדיון הזה.

אני רוצה להתייחס נקודתית לדברים שעלו. הגשתי חוות דעת מאוד ארוכה עם נימוקים משפטיים ועם ניתוח משפטי שנאמן למציאות. אני גם רוצה להדגיש, שלמרות שאני מייצגת גוף, עדיין יש את האקדמיה ושמי הטוב חשוב לי. שמעתי את הטענות שעלו פה. הליך החקיקה זה אחד הדברים שהכי צורמים לי, כי זה לא ההליך הראשון שאני שומעת או כותבת עליו או עוסקת בו. חקיקה חייבים להיות מגובים אמפירית כשמנהלים שיח על מונופולים, או על עסקים קטנים שנפגעים ועוד כל מיני טענות שעלות פה באופן עקרוני. אין ביסוס אמפירי, או אין גם מקום להעלות טענות שעסקים קטנים הולכים להיפגע, מונופולים, דמוניזציה של המונופול ועוד ועוד. צריך להבין שאם מעבירים תיקון חקיקה מתוך אמפטיה ליוצרים ישראלים או למפיקים ישראלים, אתה לא יכול לבוא וליצור משטר מפלה רק לטובת ישראלי ולהחריג זרים, כי אנחנו מחויבים מכוח הסכמים בינלאומיים. "אמנת הטריפס" בסעיף 3 מחייבת טיפול לאומי, יחס זהה לכל המפיקים.

מעבר לזה, הצגנו הרבה נימוקים כבדי משקל לגבי מצבם של מפיקים ישראלים וזרים. שוב המוסיקה השתנה, טכנולוגיה שהשתנתה. המציאות הטכנולוגית מאתגרת מאוד את כל החברות האלה. אני מאוד מזדהה עם הדברים שחבר הכנסת חנין מעלה פה כשיקולים ציבוריים והדברים האלה צריכים לעלות . מצד שני, אין גיבויים אמפיריים לטענות בעלמא, שאלו המונופולים הגדולים ויש פה רמיסה של זכויות ועוד.

כן היו נתונים כאלה. הגשנו נתונים כאלה.

אני לא מכירה את הנתונים.

הצד השני לא הגיש אבל אנחנו הגשנו.

לגבי החריגים המוצעים צריך לזכור. לא צריך לייבא אוטומטית הסדרים עם מדינות אחרות. האיחוד האירופי אימץ משטר כפשרה בין עשרות מדינות בסופו של יום, זכויות יוצרים שונות בין הרבה מאוד מדינות. הפשרה הזאת משקפת איזה איזון שהולם את השוק ההוא . אף אחד לא בדק האם האיזונים האלה הולמים את ישראל.

מעבר לזה, להתערב ביחסים חוזיים מתוך טענות בדבר כוחם של המבצעים והמפיקים - יש פה איזה מאזן אימתני לטובת המפיקים. גם הדברים האלה נעדרים ביסוס אמפירי. כך הטענות האלה הן לא טענות שיכולות לבסס חריגים.

תשמעי הרבה מאוד טענות לגמרי אמפיריות שמאחוריהן יש בני אדם שמתארים חוסר איזון מוחלט בין מפיקים לבין מבצעים.

מרים, תני לי להגיד לך מילה. אני מאוד מכבד את מה שאת אומרת. אני תמיד אומר שמכל מלמדיי השכלתי, אבל אני לא אוהב שבאים לפה להטיף לי.

אני לא מטיפה.

את לא שמה לב. את מגיעה לכאן ואת אומרת – את מייצגת אותם. אין בעיה, אני אחכה לנתונים האמפיריים, אנחנו נכין את החומר, אנחנו נצעד עקב בצד אגודל אמפירי.

מה אני מנסה לומר לך? בידידות אני אומר, שלא תביני אותי לא נכון. אנחנו כבר טוחנים את העניין הזה מספיק. הנושא הזה נטחן עד דק פה. יש פה ויכוח שהוא לא רק ויכוח אמפירי. לא כל דבר הוא ויכוח אמפירי. גם אם כל הנתונים יהיו לצידך, יש גם ויכוח אידיאולוגי ותפיסתי איך הדברים צריכים להיראות. את באה מאוניברסיטת בר-אילן והחבורה שיושבת באוניברסיטת חיפה מהקליניקה, באים עם תפיסה אחרת לגמרי שבאה ממקום אחר. יש גם את הפרופסור מאוניברסיטת תל-אביב.

לכן, מה העניין? אני מנסה למצוא את נקודות האיזון. אין אמת מוחלטת. בחקיקה אתה לא מסתובב עם פלס ומסתכל שהעינית עומדת באמצע. התחלנו להתכוונן, אל תוציאי אותנו שוב לשיח הרחב.

חלילה.

לפחות את שולחייך תייצגי.

אני מייצגת את שולחיי בנאמנות.

אני מבין, אני רק אומר לך שלא תפתחי. היו לנו שתי נקודות. סגרנו עניין עם היוצרים, אף אחד לא פותח אותו. עברנו לעניין חברות התקליטים.

המפיקים.

המפיקים. לי יותר קל להגיד חברות תקליטים. אני אסביר גם למה? כשאני אומר מפיק זה מקהה את העניין, אתה עושה לי יותר לחלוחית בעין. כשאני מסתכל על שייקה או על זעירא, יותר קל לי. אם היתה לי הבעיה של זעירא ושייקה, השיח מזמן היה מסתיים. שמעת מה שאני אומר? אל תקלקלו בעניין הזה. לא כל הרצאה מוסיפה. על זה חכמינו אמרו: כל המוסיף גורע. קידמתם אותנו, הכנסתם אותנו לתוך נקודה שאני יודע להתקדם איתה, עם ה-use it or lose it וגם עניין המשאים ומתנים. אני שלחתי אתכם לנהל את המשאים והמתנים. יש עוד איזו נקודה או שתיים שצריך לחדד אבל זה הכול. בואו לא נפתח עוד פעם את הדיון.

תודה, גברתי, אלא אם כן יש לך משפט סיום.

ניסיתי לומר שאם אנחנו רוצים לייבא חריגים, צריך לבחון את הנתונים של השוק שלנו.

יש לי מספיק עם הפרובינציה שלי.

אנחנו מהקליניקה למשפט. אנחנו לא חוזרים על מה שנאמר. תודה רבה לחבר הכנסת חנין שבאמת קרא את חוות הדעת שלנו. אנחנו רק רוצים לחדד כמה דברים שעלו כאן. קודם כל, חוזה ניתן לביטול. אנחנו מברכים על החוזה שנעשה עם הספרייה. חוזה ניתן לביטול תמיד אבל חוק קשה יותר לשנות ולכן אנחנו כן מבקשים לעגן את החריגים בחקיקה ולא רק להסתפק בהסכמים אחרים.

בהמשך למה שאמרה עמיתתי המלומדת מרים, אנחנו לא רוצים להתערב בחוזים שנעשו. אנחנו נותנים כאן כוח לצד אחד, לכן אנחנו מבקשים לעגן גם איזה כוח לצד השני לתקופה של ההארכה ולכן אנחנו מבקשים את אותם חריגים.

לפרוטוקול, ביקשנו את הנתונים מספר פעמים ונאמר לנו שזה סוד מסחרי ולכן הנתונים מעולם לא הועברו אלינו. זה רק לפרוטוקול כי אמרו שלא הגשנו נתונים.

אנחנו מבקשים גם תחולה פרוספקטיבית על-מנת שבאמת מי שכרת את החוזים ציפה ל-50 שנה הכנסות ולא ציפה לארכה.

על סמך מה את אומרת את זה?

על סמך זה שהחוק אמר לך 50 שנה עד היום.

זעירא, בעזרת השם שיהיו לך עוד 70 שנה ולא 50 שנה.

מכיוון שהיו כאן הסטודנטים מהפקולטה למשפטים בירושלים, אני מבקשת שיתנו לסטודנטית שלי מחיפה לדבר.

אני מהקליניקה למשפט וטכנולוגיה.

אני אבקש להדגיש את הצורך לדרוש מהמפיקים להשאיר כסף בצד למבצעים עבור התקופה הנוספת של 20 השנה. אני חייבת לומר שאנחנו לא מבינים את התנגדות חברות התקליטים ל- use it or lose it אלא אם כן - - -

אנחנו אחרי.

יש לכם הצעה קונקרטית לגבי use it or lose it?

תכף נחזור לזה.

שלום לכולם. אני ורד אברמסון היימן, אלמנתו של נחצ'ה. במהלך השנים נחצ'ה השקיע הרבה מאוד מהכסף שלו ומהמרץ שלו בהפקה, בהוצאת תקליטים. הוא התחיל עוד לפני הגבעטרון, התקליטים הראשונים של חוה אלברשטיין ומאז עוד הרבה מאוד מים עברו בירדן.

לפני שנים ספורות השקענו הרבה מאוד כסף בשימור ושחזור דיגיטלי של רוב החומרים האלה והוצאנו אותם בתקליטים. אנחנו חברת תקליטים. נוצר מצב שלזקנתו של נחצ'ה ובגיל אליו הוא הגיע לא נשאר. גם אם הוא חשב בגיל צעיר ש-50 שנה זה הרבה זמן אבל זה מה שקרה. מה שקרה זה שהרבה כסף יצא לעריכה דיגיטלית ובעצם מאפשר ליוצרים ולמבצעים להמשך ולקבל כספים מההשמעות. אם לא היינו עושים את העריכה הדיגיטלית הזאת, לא היו השמעות.

אז גם עשינו את העריכה והוצאנו את הוכל מחדש ובעצם לא נשאר מזה כלום. התקופה עכשיו, מבחינתי ומבחינת נחצ'ה, זה הזמנים שאנחנו מאבדים עכשיו על אותה השקעה. שמעתם את הזעקה של נחצ'ה. זה באמת גם לא כל-כך הרבה כסף. זה רק מאפשר להמשיך ולהשמיע את זה. זה מה שעשינו.

תודה גברתי, אני מודה לך מאוד.

אני מנהל זכויות יוצרים בספרייה הלאומית.

אני רוצה להתייחס למשהו נקודתי לגבי ה-use it or lose it. לפני כן משפט אחד כי מוטי הזכיר את ההסכם עם הספרייה. בכנסת הקודמת הספרייה התנגדה להצעת החוק. ראינו חשיבות בניסיון לדבר עם ארגוני יוצרים. זה משהו שקורה יותר באירופה ויש לו גם יתרונות ולא רק חסרונות. באמת בהסכם שהגענו אליו מול הפדרציה, הספרייה תוכל להנגיש לכולי עלמא, במקום עד שנת 1965-1966 ב-2017, נוכל להנגיש עד שנת 1995 תקליטים. כלומר, קיצרו לנו, לציבור, את התקופה ב-30 שנה. לטווח הארוך זה קיצור קבוע שבעצם נוכל להנגיש כל דבר מעל 30 שנה, לא מעל 50 וגם לא מעל 70.

רק לומר שההסכם הזה לא באמת ניתן לביטול, אלא אם הפדרציה מתפרקת. גם אז צריך לחכות שלא יגיע גוף במקום.

ההתייחסות שלי לגבי use it or lose it. ההסדר אומר דבר פשוט: אם יש תקליט שלא מונגש מסחרית, כאשר תמה תקופה של 50 שנה, הוא בעצם לא יוארך. כלומר, הוא ייפול לנחלת הכלל. אבל, ההסדר באירופה, ובגלל זה הוא לא עובד, תלוי בזה שהמבצע עצמו, הנטל עליו. כלומר, מבצע צריך להודיע לחברת התקליטים: אתם לא מנגישים את התקליט שאותו אני מבצע. חלפו 50 שנה ואני מודיע לכם ולכן זה צריך לעבור לנחלת הכלל. בפועל התוצאות של זה עלובות.

למה?

מכיוון שמבצעים הם אנשים פרטיים. בן-אדם פרטי משכלל ילדים, עבודה, הנאה. הוא לא משכלל את האינטרס הציבורי הכולל של נחלת הכלל.

כשל השוק שנוצר כתוצאה ממניעת הנגשה של חומרי תרבות ומורשת, הוא קיים בספרים. 250,000 או 300,000 ספרים שאף אחד לא מוכר, אנחנו לא יכולים להנגיש לציבור בגלל מגבלות זכויות יוצרים. הוא קיים בעוד כל מיני מקומות.

לכן, לגבי הסעיף הזה היה ראוי לומר את הדבר הבא: אם הוא לא הונגש מסחרית, הוא נופל לנחלת הכלל אחרי 50 שנה, נקודה. זה אומר שלספרייה הלאומית ולגופים אחרים תהיה אפשרות לא להודיע ולא כלום - להנגיש. אם טעינו, יתבעו אותנו ונשלם כסף. לא צריך להפעיל את זה.

אני חוזר ואומר שבאירופה לא קרה עם זה שום דבר.

אני רוצה להבין את ההצעה. ברירת המחדל היא שאם בפועל אין הנגשה של התקליט הזה לציבור – אני צריכה להבין מה זאת הנגשה. למשל, אם לא ניתן להשיג אותו בחנויות - - -

איננו מוצע בדרכים המקובלות בשוק.

איננו מוצע בדרכים המקובלות בשוק למכירה לציבור, אפשר לעשות בו שימוש.

נכון, נפל לנחלת הכלל.

אפשר, גברתי, אולי להכריז שככל שבעל זכויות היוצרים בתקליט לא עשה בו שימוש לפי אחד השימושים המנויים בסעיף 11 לחוק - - -

מתי?

אם הוא לא עשה בתום 50 שנה אחד מהשימושים - - -

מתי אני יכולה לבדוק את זה, בשנה ה-51?

בשנה ה-51.

מה שמוטי אומר זה בסדר גמור. אני רוצה לומר רק דבר אחד. בעצם, הבעיה שלנו כאן היא לא מול חברות פעילות, שסביר שיעלו את כל הרפרטואר לאינטרנט. אלא שיש קורפוס ענק של יצירות ענק שאין להן כבר אבא ואימא וגם אותם לא נוכל להנגיש.

אני מייצגת את "זמרשת". כתבתי לך וגם הגשנו לך דוחות מפורטים עם נתונים.

לגבי הבדיקה בשנה ה-51 התשובה היא לא כי אז ירוצו כולם ובשנה ה-50 ינסו לעשות איזו הפקה או משהו כזה ולמכור את התקליט. אנחנו הצענו בזמנו 10 שנים אחורה שלא נעשה כלום. זאת אומרת שאי-אפשר היום לרוץ ולעשות משהו כדי לקבל את ה-20 שנה.

אני מ"זמרשת".

בתור אתר שמנגיש באינטרנט, אני מצטרף להצעה של נועם ולמה שמתגבש פה. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש אבל לחשוב על פתרון שיוסכם עליו.

אני רוצה להגיד על אנשים שהיו פה בדיונים הקודמים ולא נמצאים פה היום. יצא לי לדבר עם חלק מהם. הם גם לקוחות של הפדרציה. למשל, לקוחות עסקיים, מבית מלון ועד נהגי אוטובוס. הם כפופים למונופול של הפדרציה.

אני מציע לאדוני להתמקד בשני מישורים, זמר ורשת. תשאיר את האחרים. הם כותבים לי בנפרד, אל תהיה מודאג.

לפרוטוקול, מכיוון שהם לא נמצאים והייתי בקשר עם חלקם, הם לא יודעים שהחוק יגרום להם לשלם יותר שנים ויזה ינציח את המונופול.

התחייבנו שלא נבקש תוספת.

אתה מדבר לעניין אבל יצאת מהאטמוספרה.

אני רציתי רק להזכיר - - -

אני יודע אבל זה לא עניין שנוגע ל"זמרשת". כתבו לי בעלי עסקים ששואלים: למי אני צריך לשלם. זה דיון אחר שאני לא מתעסק איתו בחוק הזה. זה דיון, אני לא אומר שלא.

וגם המבצעים, הזמרים הוותיקים, שעם חלקם אנחנו בקשר, הם מקווים שההארכה תבטיח להם שהם ימשיכו לקבל עוד אחוזים. אני אומר שהחוק לא מבטיח ולא עוסק בכך.

מה קרה?

משפט אחרון שהוא לא על בתי המלון.

אני מייצג את חובבי הזמר העברי. אנחנו רוצים שהתחולה תהיה פרוספקטיבית, כאתר שכבר מסתמך על דברים שאמורים להשתחרר.

אני חייבת להגיד - - -

את יודעת כמה דברים אני חייב ולא עושה?

אבל היועצת המשפטית ביקשה ניסוח של ה- use it or lose it.

אתם מדברים יותר מחברי כנסת, מה קורה פה?

אבל זה מעקר מתוכן - - -

זה התפקיד שלנו לעקר. גברתי, נגיע להקראה. צריך גם לדעת מתי. עוד מעט אנחנו עוברים להקראה. זה כבר נהיה לא לעניין. אתם מנצלים את טוב ליבי וזה רע מאוד.

אני מנכ"ל הפי"ל, הפדרציה למוסיקה ישראלית. אני מצטרף לכל הדברים.

שני דברים חשובים. אנחנו בעולם חדש, עידן חדש, שבו כמעט וכבר אין חברות תקליטים. כמו שאמר עורך דין אמיתי, מדובר במפיקים עצמאיים. אנחנו מייצגים כ-400 מפיקים עצמאיים, שמה שמאפיין את רובם שהם האמנים עצמם, כמו שייקה ואמנים רבים אחרים.

אני רוצה להתייחס למה שאמרה הגברת לגבי הסכמים וחוזים. גם הפדרציה וגם הפי"ל, אנחנו ארגונים שכפופים לרגולטור, לרשות להגבלים עסקיים. ככל שהזכות בידינו, אנחנו מחויבים להעניק רישיונות ולא ניתן לבטל סתם הסכמים. גם אם מתבטלים, אנחנו חייבים להעניק רישיונות.

דבר אחרון לגבי "זמרשת". גם "זמרשת" קיבלה מאיתנו הצעה שיחולו עליה אותם תנאים, או תנאים דומים כמו לספרייה הלאומית.

תודה חברים. אני רוצה שנסכם את העניין ונבהיר לפני ההקראה.

כמו שאמרתי, אנחנו עוסקים בעניין חברות תקליטים לוכסן מפיקים. אנחנו כן הולכים לכיוון של use it or lose it. אנחנו הולכים לכיוון הזה.

יש נקודה מתי זה ייחשב, 50 שנה או לפני? אני רוצה שנחדד את העניין הזה.

גברתי, כשנגיע לזה, את תדברי.

אני ארצה לראות איך אנחנו יודעים לחדד יותר את העניין הזה. אם נוכל לחדד עוד נקודה, נעשה את זה. זה הכיוון. אם מישהו רוצה להגיד לי משהו שהוא לא בכיוון הזה, שישכח מזה. זה הכיוון, זאת המסילה, זה הנתיב ועליו אנחנו הולכים.

אני מייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים.

רציתי לוודא האם הכוונה היא גם לנסח ולהצביע על הסעיף של use it or lose it?

אני רוצה לגמור הכול עכשיו.

זה משהו שאנחנו חושבים שדורש מחשבה. לא ידענו שזה יעלה ולא ניסחנו טיוטה של סעיף. קצת קשה לעשות את זה עכשיו על רגל אחת.

אנחנו נציע. את אישה נבונה וכיף לי איתך בדיונים על העיצובים.

אגב, החוק ההוא הוא חוק מסובך.

זה הדיון על הגופנים.

כפי שראיתי אותך שם, את חדה וברורה. אין לי ספק שנצליח להתמודד עם העניין הזה כאן. אם תגידי שזה לא מסתדר ושאת לא יודעת להמשיך, אני אכבד את הבקשה שלך. בסדר?

אז אנחנו נשים את יהבנו על היועצת המשפטית של הוועדה והיא תדע לנסח.

נעמה, בואו נתחיל ונראה איך אנחנו מתקדמים.

אבקש להקריא.

"הצעת חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2016

תיקון חוק זכות יוצרים

1. בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, (להלן – החוק)" - - -

גברתי התקדמה עם שם החוק, אני מציע, כמובן, לקרוא להצעת החוק: הצעת חוק הארכת תקופת זכויות מבצעים".

היא מקריאה, אחר-כך תגיש מה שאתה רוצה.

אני קוראת את הצעת החוק כפי שהיא מופיעה כרגע. קודם כל, ברור שיחולו שינויים בשם כי זה לא יהיה התשע"ו אלא זה יהיה התשע"ז. זה לא יהיה 2016, זה יהיה 2017.

אחר-כך, אם זה יהיה רק הארכת חוק זכויות מבצעים, אז השם ישתנה בהתאם. אם זה יהיה שני החוקים, אז זה יישאר כפי שזה.

זאת הסיבה שלא ניתן להגיש הסתייגויות לשם של חוק שמתקן חוקים. ניתן להגיש הסתייגות לשם של חוק רק אם הוא חוק חדש. השם נגזר מתוכן ההצעה.

"בחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן "חוק זכויות יוצרים)" - - -

זכויות יוצרים או מבצעים?

יוצרים.

אנחנו מתקנים שני חוקים. חוק אחד זה חוק זכות יוצרים בקשר לתקליטים. החוק השני זה חוק זכויות מבצעים ומשדרים בקשר לזכויות המבצעים והמשדרים. אנחנו כרגע מדברים על תיקון חוק זכות יוצרים בקשר לתקליטים.
"בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007 (להלן – "חוק זכות יוצרים"), בסעיף 41, במקום חמישים יבוא שבעים ובסופו יבוא "ואם פורסם במהלך אותה תקופה – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו."

אני רוצה לקרוא את נוסח הסעיף כפי שהוא יהיה אם הנוסח הזה יתקבל כפי שהוא:

"תקופת זכות יוצרים בתקליט", והוא קובע כדלקמן, כפי שמופיע בנוסח המתוקן:

"זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו ואם פורסם במהלך אותה תקופה – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו."

לפי סעיף 11(2) לחוק זכות יוצרים, שקובע מה זה בכלל זכות יוצרים נאמר:

"1. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעסוק ביצירה ובחלק מהותי ממנה פעולה אחת או יותר כמפורט להלן בהתאם לסוג היצירה.

2. פרסום לגבי יצירה שלא פורסמה".

זאת אומרת, הפרסום הראשון בעצם של היצירה.

ההגדרה של פרסום בחוק זכות יוצרים היא בסעיף 1 לחוק בסעיף ההגדרות.

אז אני אראה אם לעשות את זה סעיף 11(2). אני אבדוק את זה.

זאת הצעה לגבי הארכת תקופת זכות היוצרים בתקליט.

ברשותכם, אני רוצה לעבור ישר לסעיף 3, כי סעיף 3 הוא בעצם השלמה לסעיף 1, שמדבר קודם כל על התחולה, עוד לפני התנאים.

"תחולה

3. הוראות חוק זה יחולו על תקליט שטרם חלפה לגביו התקופה הקבועה בסעיף 41 לחוק זכות יוצרים כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה."

דהיינו, אם כבר חלפה תקופה של 50 שנה והתקליט הפך לנחלת הציבור, לא יטילו על זה שוב הגבלה ולא יחזירו זכות יוצרים לאחור. אם התקופה טרם חלפה, בהתאם להצעה, אז תוארך ההצעה.

כאן נמצא את ההצעה שלי, שהיא רלוונטית לסעיף 3, שהתחולה תהיה פרוספקטיבית, זאת אומרת, על תקליט שיופק מיום קבלת החוק.

אתה מציע לשנות את זה. במקום האמור בסעיף הזה אתה אומר: "הוראות חוק זה יחולו על תקליט שפורסם לראשונה לאחר תחילתו".

אם נלך לפי החלופה שמציע חבר הכנסת חנין, אין טעם בהצעת החוק. המשמעות היא, שרק תקליטים שנוצרו בשנת 2017 ייכנסו לתוקף והוראת החוק תיכנס בשנת 2067 לראשונה.

אני מבקש לחדד משהו. הדיון בפני הוועדה נקבע כמועד נדחה להיום, 3.1.2017. הוא היה קבוע לחודש שעבר. בעקבות המצב הזה, אדוני, נוצר מצב שתקליטים שחלפה לגביהם תקופת ההגנה ב-31.12.2016 – בגלל שאנחנו שלושה ימים באיחור כי היום אנחנו נמצאים ב-3.1 – החוק קובע שזכויות יוצרים פגות ממש בסוף שנה. כדי שלא תיווצר בעיה לגבי התקליטים האלה, אנחנו נבקש להבהיר שהתיקון לחוק - - -

רטרואקטיבית?

זה רק שלושה ימים.

זה לא שלושה ימים.

איל, אנחנו כבר הנגשנו אותם. אני רוצה לומר שאני כבר פתחתי את התקליטים הללו של יפה ירקוני ואחרים.

היא צודקת, זה לא שלושה ימים. זה צריך לעבור בקריאה שנייה ושלישית.

אני גם צריכה להכין את הנוסח.

סליחה, גם אם זה היה בזמן, זה לא היה מסתיים לפני ה-31.12.

היינו עסוקים בחוק ההסדרים ובחוקים דחופים אחרים וכל החוקים נדחו.

אני רוצה להבין מה הבעיה?

זה עניין מאוד פשוט ומינורי. אין לנו ולא תהיה לנו שום דרישה לגבי תקליטים שיצאו בשנת 1966 ואני מצהיר את זה פה לפרוטוקול. אנחנו לא נפנה לאף אחד שעושה שימוש בתקליטים שיצאו לאור בשנת 1966. אנחנו כן מבקשים מהוועדה שתאפשר לנו לחלק תמלוגים לאדון דב זעירא, שחלק מהרפרטואר שלו יצא בשנת 1966, לאדון נסים מחברת ויזארד, שחלק מהרפרטואר שלו יצא בשנת 1966. בלי תיקון של הסעיף הזה, רק לגבי רפרטואר שיצא מ-1966, לא נוכל לעשות את זה כי אנחנו מפלים בתנאי הממונה. אנחנו מפלים בין המשתמשים בתוך הפדרציה.

אני מצהיר שוב לפרוטוקול. אמר חברי עורך דין סולן לגבי הספרייה הלאומית. הנה, אני מצהיר שאני לא מתכוון לפנות אליו לגבי רפרטואר שיצא מ-1966.

החומרים כבר בנחלת הכלל.

אני לא מתכוון לפנות לאף משתמש בדרישה לתשלום תמלוגים.

אני מנסה להבין. אתה ביקשת לחלק, מה מונע עכשיו?

אני אסביר. למעשה, יש חברים שיש להם רפרטואר שיצא רק לפני שנה. זה משחק סכום אפס. נניח שבשנה אני גובה 100 שקלים. אם אני מנתב 10 שקלים מתוך ה-100 שקלים האלה על רפרטואר של 1966, זה בא על חשבון מישהו שיצא תקליט שלו לפני חודש. אותו אחד שהתקליט שלו יצא לפני חודש, הוא חי מפרסומות, מהופעות. דב זעירא לא יכול לחיות מזה. אני לא יכול לנתב את הכסף הזה בלי שאתם תאשרו לי את הסעיף הזה.

אני אומר ומצהיר וחוזר ואומר ואני בטוח שגם חבריי מארגונים אחרים יצטרפו אלי. אנחנו לא מתכוונים לפנות למשתמשים שכבר עשו שימוש ברפרטואר 1966. זה חד משמעי וזאת הצהרה שלי לפרוטוקול. אבל תאפשרו לי - - -

סליחה, אני רוצה לדעת, האם אתם היחידים שהחוק יחול עליהם?

יש פה את הפי"ל, יש כאן את המבצעים.

האם אתה יכול להצהיר בשם כל מי שהזכות הזאת חלה עליו, שהוא לא ידרוש מהמשתמשים תמלוגים?

בשם 99.9%.

הוא אומר שזה בגלל הגבלה של הממונה על ההגבלים העסקיים אז כדאי לשמוע אותם.

אני לא רוצה שנתקן משהו ובאמצע יוצרים סוג של עוול. אם אנחנו יודעים לתת לזה מענה הגון, נשתדל לעשות את זה.

אני מצטרף לדבריו של מוטי אמיתי.

בכמה אנשים מדובר?

לא הרבה.

אז אתה רוצה לעשות חוק בשביל אותם מעטים?

גברתי, לא מכובד מה שאמרת. יכול להיות שאחד זה כל עולמו.

הצעתי פתרון גם לאותם היחידים.

סליחה, בינתיים אנחנו המחוקקים ומחוקקים פה דברים גם על פחות מזה. זה לא העניין, השאלה היא שאלה של צדק. אני מתייחס לשאלה של הצדק ולא לחקיקה. אם אני אצליח לתת לזה את המענה, אני אעשה את זה. זה הכול. יש רגעים שזה לא חברת תקליטים, זה בני אדם ואני מסתכל על האנשים. אני אבקש לתת לי את המענה לזה. אתם כל-כך הרבה, כל אחד עם החלק שלו. אני מציע שאולי תתחילו לדבר גם קצת בשפה משותפת ולראות איך פותרים את הבעיות.

לעניין השאלה שהועלתה בעניין התנאים של הפדרציה. התנאים שיקבעו מפתח חלוקה שוויוני ושהוא בהתאם לשימוש. למשל, באקו"ם, יש מושג שקוראים לו "תמלוגי זהב", שאותם הם מחלקים למי שכבר לא משמיעים את המוסיקה שלו. בניגוד להצעה הזאת, שרק תעזור למי שעדיין משמיעים את המוסיקה שלו מלפני 50 שנה. התנאים של אקו"ם שהם בניסוח דומה הם לא אוסרים על-כך.

כשלעצמו, אני לא חושבת שיש פה תנאים כדי לאסור על הפדרציה לחלק תמלוגי זהב למיניהם.

קיים אצלנו היום דבר כזה? אני יכול להחליט ששיר אחד שווה 10 שקלים ושיר שני שווה שקל?

זה צריך להיות שוויוני.

אם הגברת הנכבדה והממונה על ההגבלים העסקיים מאשרת את הדבר, אני חוזר בי מהצעתי. אני חב באחריות פלילית כלפי הרשות להגבלים עסקיים וכלפי בית הדין להגבלים עסקיים אם אני אעשה את זה. הפתח של זה הוא, עורכת דין הריס, שאתם תובילו למצב שיצבעו בצבע אחר שיר מסוים לעומת שיר אחר. אתם פותחים פה פתח שלא הייתי נכנס אליו. האם שיר ישראלי שווה יותר משיר זר? שיר זר שווה יותר משיר ישראלי? האם שיר בן 60 האם הוא שווה יותר משיר בן 40 או בן 30 או 40?

אבל אם את אומרת לי כאן לפרוטוקול שזה מותר לי על-פי התנאים הקיימים, אני חוזר בי מהצעתי.

זאת שאלה של פרשנות

הפרשנות הזאת תוביל אותי לכלא, אדוני היושב ראש.

אני לא רוצה לענות על רגל אחת. אני מבקשת לצאת ולהתייעץ.

אני רק אומר את הדבר הבא. אני רוצה פתרון. היא תבדוק את העניין.

אני רוצה לתת לזה פתרון. אני אומר את זה כאדם. לא כל דבר זה חקיקה שצריך להמציא אליה לגבהים. ניתן לזה מענה. אם אדוני יודע לתת לי מענה שלא מזיז לי פה - - -

היא תחזור עם תשובה.

עכשיו צריך לדון במסגרת סעיף 1 בנושא של התנאים להארכה ל-50/70 שנים. כאן עלו מספר תנאים מספר תנאים שאולי הוועדה רוצה לדון בהם. האחד זה הנושא של use or lose it. הנושא השני הוא האם ההארכה תהיה בתנאי שאם שולם תמלוג חד פעמי בעבר ליוצרים, ההארכה תותנה בכך שישולם להם תמלוג נוסף?

היתה עוד הצעה?

היתה הצעה של אפשרות לסיום החוזה של המבצע עם המפיק. אפשרות להגיד: אני לא רוצה להמשיך עם המפיק הזה אחרי 50 שנה.

אז בזה את מאיין את הצעת החוק.

לא, אני משאיר את הזכות בתקליט למבצע ולא למפיק.

חברים, אני לא מרחיב. בואו נתמקד בשלב הזה בשתי הנקודות: use or lose it והעניין השני של התמלוג הנוסף בתקופת ההארכה. אם היה תשלום חד פעמי בתחילת ההתקשרות ביניהם, הוא יכול לדרוש.

איך יחשבו את החלק היחסי?

אני לא יודעת, אבל אחרת המשמעות היא שאתה מאריך ב-20 שנה בלי שבעל זכות היוצרים נהנה מזה.

הנקודה השלישית זאת הנקודה שהעלו "זמרשת", לגבי בעלי ברים ומסעדות בנקודת אי השימוש.

זה שייך ל- use or lose it.

את צודקת.

בואו נלך עכשיו צעד צעד.

אני עורכת דין, יועצת משפטית של עיל"ם המייצגת נגנים ומנצחים ומדברת גם בשם "אשכולות" שמייצגת את האמנים המבצעים.

בפעם הבאה אני מוותר, רק שם ותפקיד.

לנו יש ניסוח של סעיף השבת הזכויות בעברית, use or lose it, ואני אקריא אותו:

"זכויותיו של מבצע שהועברו לנעבר, יוחזרו למבצע בתום 7 שנים ממועד העברת הזכויות במידה ולא נעשה בהם שימוש משמעותי".

את יכולה להגדיר מהו מועד העברת הזכויות? דבר שני, מה זה שימוש משמעותי?

מועד העברת הזכויות זה המועד שבו עברו הזכויות למפיק המקורי.

זאת אומרת שיכול להיות שאת בעצם מקצרת את התקופה של 50 שנה.

אני לא מקצרת את התקופה.

נניח שהזכויות הועברו בשנת 1980.

הזכויות שלנו הן מ-1984 ואילך.

את צודקת. את מדברת על זכויות מבצעים ואני מדברת כרגע על זכות יוצרים, שזה הרבה לפני 1984.

נניח שבשנת 1980 נחתם הסכם והופק תקליט. לא ניתן להשיג את התקליט החל מ-1990. מאז לא נעשה שום דבר כי הזמר אולי לא הצליח, הוא לא פרץ.

זה לא שהזמר לא הצליח אלא שהמפיק לא עשה בזה שימוש מסחרי. הוא לא גרם לזה שהתקליט יגיע לחנויות.

מתי פגות הזכויות של המפיק.

7 שנים אחרי זה.

ב-1980? ב-1990? אחרי 7 שנים?

הזכויות של המפיק לא פגות.

הסעיף הזה נובע מפערי מיקוח בין המפיק לבין המבצע. כשהמבצע נדרש לחתום עם המפיק, הוא נדרש להעביר את כל הזכויות שלו ואז הוא שבוי בחוזים ארוכי טווח למשך עשרות שנים. שמענו לא מזמן על משפטים שהתנהלו בנושא הזה.

נכון.

אנחנו רוצים למנוע את הסעיף הזה. הארכת תקופה יכולה להחריף עוד יותר את המצב הזה. לכן אנחנו אומרים שלמבצע תהיה האפשרות. כמובן שזה לא רלוונטי לגבי דברים שהיו בעבר. זה רלוונטי לגבי התיקון של הסעיף.

את מדברת על תקופת ההארכה.

נכון. ברגע שתקופת ההארכה והסעיף הזה יוסף, אז אם מבצע במשך כל השנים הוא היה שבוי - - -

אז את מדברת בשנים 50 עד 57?

זה לא חייב להיות, בגלל שיכול להיות מבצע - - -

קודם כל, אנחנו חשבנו על 7 שנים בגלל שזאת תקופת ההתיישנות והכפפנו את זה לתקופת ההתיישנות. לכן חשבנו על 7 שנים.

זה לא חייב להיות 50 שנה. יכול להיות שנחתם הסכם לפני 8 שנים, הסעיף זה עבר והמבצע יושב כשידיו כבולות. הוא כבול בהסכם שלא נעשה בו שום שימוש. הוא לא יכול לקדם את היצירה שלו. היצירה שלו גם לא מגיעה לציבור כי לא מעבירים אותה לאינטרנט או לא מפיקים תקליטים ומוכרים בחברות התקליטים. הוא שבוי בידי המפיק, כי בגלל פערי המיקוח הוא נאלץ לחתום על הסכם של 20 שנה. אם עברו 7 שנים מיום העברת הזכויות, הוא יכול לבוא למפיק ולהגיד לו: אני מבקש שהזכויות יחזרו אלי כדי שאני אוכל לעשות בהם שימוש.

בתנאי שהוא יחזיר את ההשקעה.

אז תעשה עם הדבר הזה שימוש מסחרי.

אני רוצה להשיב לך בקצרה. הצעת החוק הזאת עניינה בהארכת תקופת זכות היוצרים בתקליט ולא בקיצורה. מה שאת מציעה זה מנגנון להשתחררות מחוזה, ובזה דנה הצעת חוק אחרת שנדונה בוועדת החינוך של הכנסת, שעניינה הגנה על זכויות - - -

בתור יוזם הצעת החוק האחרת, אני בעד לחסוך לכם ולקדם את זה במסגרת הזאת.

אדוני, בכל 60 המדינות ומעלה שיש בהן הארכה לתקופות ארוכות כל-כך, זה קיים אך ורק בקהיליה האירופית ואין סעיף כזה במדינות אחרות.

שנהיה אור לגויים.

אני צריך לצאת. יש לך רוב?

אני לא יכול להצביע כשאתה לא נמצא.

אם אתה רוצה הסתייגויות אתה צריך להיות פה.

אני נימקתי את ההסתייגויות ויש לך רוב. אני יכול להישאר אבל יש לך סמכות. להבדיל מחברי כנסת אחרים שלא מכירים את התקנון אני מכיר אותו. יש לך סמכות, אדוני היושב ראש.

אני אומר לך מה הן שלושת האפשרויות ואז יושב הראש יחליט:

1. הוא הציג בדיון את הצעתו. 2. חבר כנסת אחר הציג בשמו את הצעתו. 3. הוא הגיש את הצעתו בכתב לפני הדיון וביקש כי הוועדה תדון.

אנחנו ב-1.

אנחנו ב-1, הצגת, הוועדה תצביע, תודה רבה.

התחלתי לומר, אדוני, שהמקום היחיד בעולם שבו קיים use it or lose it, הוא אך ורק בדירקטיבה האירופית ושם ההסבר הוא כדלקמן: הוא אומר שאם חלפו 50 שנה מיום תחילת ההגנה ובעל זכויות היוצרים בתקליט, או צד שלישי מטעמו, לא עשו בתקליט אף אחת מהפעולות שבעל זכויות יוצרים עושה (סעיף 11 לחוק שלנו) ולא פעל לעשות כן בחלוף שנה מיום שפנה אליו המבצע בדרישה לעשות כן, יהיה בעל זכויות המבצעים זכאי לבטל את זכות המבצעים בתביעת הביצוע ואז לא יחולו הוראות הארכת התקופה לתקליט. זה מה שזה אומר. אני יכול לנסח את זה בלשון משפטית, אבל זה מה שזה אומר. אין בעולם use it or lose it אחר.

יש.

גברתי, אמרת מעל ומעבר.

אני מהקליניקה למשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת חיפה.

אני מבקשת להציע נוסח: "אף על האמור בסעיף בסעיף קטן א', אם המפיק בתום 50 שנים מיום תחילת ההגנה ובטרם חלף מועד ההגנה, לא יפיק את התקליט או לא יעשה שימוש משמעותי בו, תעבור הגנה למבצע לבקשתו. אם ויתר המבצע תפוג ההגנה.

לא כל-כך הבנתי את ההצעה. אה, זה רק בין 50 ל-51.

גברתי צודקת. "בטרם חלף זמן ההגנה", הכוונה - - -

במהלך אותם 20 שנה.

"לא יפיק את התקליט או לא יעשה שימוש" - - -

התקליט הופק. כל הדיון פה שהתקליט כבר הופק.

"לא יעשה שימוש משמעותי בו".

אדוני, אפשר להמשיך עם הנוסח הזה אבל להכניס את השימושים של סעיף 11 לחוק. "ובתנאי שלא עשה אף אחד מהשימושים המנויים בסעיף 11" ואז זה בסדר.

אז המבצע שבוי 50 שנה בידי המפיק. אז מה עשינו פה? אז איפה use it or lose it? 50 שנה הוא קשור בהסכם והמפיק לא עושה שום דבר.

מה שאת רוצה לעשות זה בחקיקה אחרת.

הארכת התקופה משנה את היחסים עוד יותר לרעה בין המבצע למפיק. לכן אנחנו רצינו להכפיף את זה ל- use it or lose itכדי - - -

בהקשר של ההארכה הזאת.

גברתי, אין לך רוב בוועדה. אין רוב להצעה שלך. אנחנו מוצאים עצמנו בין שתי הצעות ואנחנו מנסים לראות איך משלבים ביניהן.

אם אני מבין נכון, את השארת בעצם את היוזמה בידיים של המבצע, כמו באירופה.

עו"ד איל פרייס אומר שבאירופה זה שונה והוא צודק אבל באירופה זה לא עובד.

אני כרגע אולי מבטא אינטרס יותר כללי, לפחות בנגזרת הזאת. ההצעה שלי היא כזאת: "על אף האמור לעיל, אם התקליט אינו מוצע לציבור על-ידי בעל זכות היוצרים בתקליט בדרכים המוגדרות להלן, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתוך 50 שנה ממועד ההפקה. תקליט ייחשב כמוצע לציבור, אם התקליט מוצע למכירה ו/או להשכרה ו/או להורדה ו/או באמצעות סטרימינג לציבור, דרך קבע, בדרכים המקובלות בשוק למשך תקופה רציפה של 6 חודשים לפחות בשנתיים שלפני תום תקופת 50 שנה ממועד ההפקה".

זה יותר ארוך מחמישים שנה.

התחלת טוב.

זה ארוך מידי. אני צריך משהו שכשאתה מסתכל עליו, אתה מבין על מה אנחנו מדברים.

אתה צודק. אפשר להגיד: "מוצע למכירה בתנאים המקובלים בשוק".

רק דבר אחד. לדעתי זה לא מאמץ גדול של חברות התקליטים, אבל תגיד אתה, מוטי. אני מציע שחברת התקליטים תעדכן בפרק זמן סביר, בתום כל שנה קלנדרית באתר האינטרנט שלה, את כלל התקליטים שמוצעים לציבור על ידה. למה? כי אז תהיה ודאות.

רציתי רק לחדד מילה. כשמדברים על זכות מבצעים, זכות מבצעים לא ניתנת להעברה, היא אישית של האומן. לא למפיק ולא לאף אחד. זכות מבצעים היא אישית של האומן.

אנחנו נידרש לעוד ישיבה אחת, אין ברירה. אני רוצה לסיים את ההחלטות היום. אני מסכם את הכול היום וכל מה שיובא לנו זה הניסוח הטכני כדי לאשר אותו.

מה נשאר לך? רק ההצבעה, כבר הקראת.

את סעיף 2 עדיין לא הקראתי ולדעתי על סעיף 2 ו-3 אפשר להצביע.

אני רוצה לאחוז בשוק בקרניו. נבוא לפה בשבוע הבא לחמש דקות ונצביע.

אבל אדוני. עשית את זה בעבר בכישרון רב. אולי אתה יכול להצביע על זה שינוסח סעיף ברוח האווירה של use it or lose it?

אני מודה לאדוני שהוא מחמיא לי ואתה לא יודע עד כמה אני כשרוני. יש דברים שאני לא מרשה לעצמי להפעיל את הכישרון שלי. יש חקיקה ואני מתייחס אליה בדחילו וברחימו. מה שהעברתי, העברתי ואנחנו נסכם את הכול. יש עוד שני סעיפים ונצביע עליהם.

אני רוצה שאדוני יבין. יש פה את משרד המשפטים שיש להם שאלות.

איפה הם היו עד היום?

זה לא רלוונטי מה שאתה אמור. זה חלוט. כל משפט נוסף רק מפריע לי. אני אומר לכם, אני סיכמתי את זה. אנחנו נצא מפה כשאנחנו יודעים במה הדברים אמורים. אני מבין את דאגתו של אדוני, היא דאגה לגיטימית. אני מנהל את העניינים האלה. ברגע שניהלתי ואני מסכם את זה היום, זה חלוט. לא יהיה יותר מזה.

אני רוצה את החיבור של הדברים.

שמעתי את ההצעות ואת הרוח שלהן. אני מבינה לאן אנחנו רוצים להגיע. אני רק חושבת שכדאי לזכור את העוגן שלנו בחוק זכויות יוצרים. מה שאנחנו מנסים לעשות זה, לוודא שהמפיק ממשיך להנגיש את היצירות האלה בדרכים שונות. לדעתי, שימוש משמעותי, זה כשל לא טוב שנותן פתח לפרשנויות ולא כדאי לעשות את זה. יש לנו עוגן בחוק. העוגן בחוק הוא רשימת הזכויות הבלעדיות של היוצרים. יש לנו את סעיף 11 שמגדיר את כל הזכויות הבלעדיות.

היא לא רלוונטית, זאת העתקה. מה קשור? את מעתיקה את זה.

רגע. יש לי מסגרת. אתה אומר שימוש משמעותי.

לא אמרתי שימוש משמעותי, אמרתי שזה מוצע - - -

לא כדאי להיכנס להגדרות תלויות טכנולוגיה. מחר פתאום ימציאו דרך אחרת. אתה מדבר על סטרימינג או דברים שיתיישנו.

הכוונה היא, שאם חברת התקליטים עושה בזה שימוש בסרט מסחרי אך אינה מוכרת את זה לציבור, אז זה לא ייחשב, אין מה לעשות. הציבור צריך להיות רשאי להאזין לזה.

הדאגות המרכזיות פה זה המשך של שימור והנגשה של יצירות. אנחנו צריכים לתת פלטפורמה של אפשרויות.

הייתי רוצה להציע, אם באמת אנחנו רואים מה שהאירופאים - - -

גברתי, אני אחרי ואני מסכם.

אנחנו עוברים לאישור שני הסעיפים האחרים, 2 ו-3.

אני אקריא, אני אחזור ל-1. אנחנו נצביע על העקרונות שלו, אני אאשר את העקרונות שלו. אני אנחה את היועצת המשפטית ואתכם להעביר לנו, בלו"ז שאני אקבע אותו. כל אחד יעביר את הנוסח שלו.

אני כבר אומר שזה יהיה סביב ה-use it or lose it ועוד שתי נקודות שתכף נתייחס אליהן. היועצת המשפטית תניח בפני את ההצעה.

הצעה שאני אחבר על סמך כל ההצעות שאני אקבל.

בפעם הבאה אני אביא את זה להצבעה.

אני מבקשת שכל ההצעות יועלו לאתר הוועדה. כדי שכולם יראו.

אני רוצה שעד סוף שבוע הבא נסיים את כל התהליך הזה. בשבוע שאחרי לאה כבר משבצת את החצי שעה שנצביע על הסעיף הזה.

זאת אומרת, שהזמן מוקצה לכל מי שמעוניין להעביר הצעה.

לא יאוחר מיום ראשון הקרוב.

לא נצליח.

יש להם כבר ניסוח. אני רוצה עד סוף שבוע הבא לסיים את זה.

בסדר.

היום אנחנו ביום שלישי ואני מבקש שתעבירו עד יום ראשון הבא. אני מזכיר שרציתם שנצביע כבר היום, כל אחד בדרכו. אין שום סיבה בעולם שעד יום ראשון בשעה 14:00 החומר יהיה מונח הנהלת הוועדה. כל החומרים יועלו לאינטרנט. אין סודות, אנחנו מעלים את כל החומרים כדי שכולם ידעו מה כל אחד הציע. היועצת המשפטית תיתן לי את ההתייחסויות שלה ואת הניסוח שהיא מציעה. כמו שאמרתי לכם, פחות משבוע אחרי אנחנו נבוא לכאן. הדיון יהיה לא יותר מחצי שעה, נצביע בעד ונגד וזהו.

אני שמח שהבירור נעשה בצורה שקולה ובכבוד ראש.

יש נושאים שהם כבדי משקל. כבר עברנו את כל הדרך הזאת. אמנם אף אחד לא יוצא עם מלוא תאוותו בידו. אני משתדל שהדברים ייעשו באופן הזה.

אני רוצה להזכיר את ה- use it or lose it. דיברנו גם על העניין של התמלוג הנוסף ומתי מתחילים. זה קשור ל- use it or lose it.

לא בהכרח, זה שני דברים שונים. יש use it or lose it וסעיף 3 עוסק בתחולה הפרוספקטיבית שיכולה להיקבע. לא היה פה עדיין דיון בנושא.

זה סעיף 3.

סעיף 3 הוא בנוגע להארכה שתחול רק על תקליטים שייווצרו ממועד כניסת החוק לתוקף.

זאת היתה הצעה של חבר הכנסת חנין שהוועדה תצביע עליה. זאת הצעה חלופית במקום סעיף 3.

אדוני, העקרונות לעניין סעיף 1 שעניינו בתיקון חוק זכות יוצרים (הארכת תקופת ההגנה לתקליט) היא כפי שהוקרא, ובלבד שהסעיף הזה יחול בתנאים. התנאים הם מה שנקרא כאן use it or lose it וכן תמלוגים נוספים, או תמלוג נוסף למי שקיבל תמלוג חד פעמי. הנוסח הסופי יובא להצבעה בישיבה הבאה.

תודה רבה.

מי בעד סעיף העקרונות?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף העקרונות אושר.

תודה, אושר.

לגבי סעיף 2 ו-3, זה רק הצעה לוועדה. החשש שלי הוא, שאם יתברר שצריך תיקונים בחוק זכויות מבצעים ומשדרים ותצביעו עכשיו על החוק, אי-אפשר יהיה לעשות את זה בדיון הבא.

איזה תיקונים?

קשה לי לחשוב על זה. על פניו נראה לי שיהיה צורך - - -

אם כתוצאה מהארכת התקופה לתקליט - -

אני רוצה לומר. ההצעה כרגע מדברת על תיקון סעיף 10 לחוק זכות מבצעים ומשדרים ואני מייד אקרא את זה. אם הוועדה תצביע על זה, אין בכך כדי למנוע תיקונים נוספים. לא במקום סעיף 10 אלא תיקונים נוספים בחוק.

נכון, צודקת.

הלאה.

ובכן, חוק זכות יוצרים ומבצעים, סעיף 2, תיקון החוק: "בחוק זכויות מבצעים ומשדרים בסעיף 10, במקום "חמישים" יבוא "שבעים"." הסעיף לאחר תיקונו, שעניינו, התקופה לזכויות מבצעים יומר. "הוראות חוק זה לא יחולו על ביצוע לאחר 70 שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי".

זאת אומרת, הארכת ההגנה ליוצרים מחמישים לשבעים שנה.

מי בעד?

טעית במונח. אם את מדברת על זכות יוצרים אז זה ממועד ההפקה.

אמרתי זכויות מבצעים ומשדרים.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

הסעיף אושר.

הלאה, סעיף 3.

בסעיף 3 ההצעה היא: "תחולה

הוראות חוק זה יחולו על תקליט שטרם חלפה לגביו התקופה הקבועה בסעיף 41 לחוק זכות יוצרים כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה".

זאת אומרת, תקליט שכבר חלפו 50 שנה מאז שהוא פורסם, לא תוארך לגביו התקופה.

אני מציעה קודם להצביע על הצעתו של חבר הכנסת דב חנין, שאומר שחוק זה יחול על תקליטים שנוצרו מיום תחילתו של החוק.

מי בעד ההצעה של דב חנין?

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

הצעתו של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 3 לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

נרשום לו הסתייגות.

מי בעד סעיף 3 כפי שנוסח?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 נתקבל.

הסעיף אושר.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:20.