הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 182
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ו בכסלו התשע"ז (26 בדצמבר 2016), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/12/2016
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: התנהלות רשויות המדינה בהקשר לפיצוי חקלאי הדרום בעקבות נזקי מבצע "צוק איתן"
פרוטוקול
סדר היום
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: התנהלות רשויות המדינה בהקשר לפיצוי חקלאי הדרום בעקבות נזקי מבצע "צוק איתן"
מוזמנים
¶
צחי סעד - סמנכ"ל, מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה
אמיר בריטברד - עוזר בכיר למנהל נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה
דוד בר - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה
משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר
ערן מנשה יעקב - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר
אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר
רמי יצקן - סגן מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר
דוד רוטנברג - יועץ משפטי לקרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר
צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים
גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת התאחדות האיכרים
רונן כהן - חקלאי, חוות שקמים
אילן יוחנן - חקלאי, עין הבשור
שי הר משי - חקלאי, נחל עוז, נציג המדבר הירוק
ארז גוזן - חקלאי, מושב ישע
יצחק בן רומנו - חקלאי, תלמי אליהו
אמיתי נחשון - חקלאי, כפר מימון
רון אסקוזידו - חקלאי, כפר מימון
שי (שייקה) שקד - חקלאי, נתיב העשרה
אמנון חניה - מנהל "יהל" – חברת ייעוץ, מייצג חקלאים
אמנון חניה - מנהל "יהל" – חברת ייעוץ, מייצג חקלאים
רישום פרלמנטרי
¶
ר.ל., חבר המתרגמים
בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: התנהלות רשויות המדינה בהקשר לפיצוי חקלאי הדרום בעקבות נזקי מבצע "צוק איתן"
היו"ר קארין אלהרר
¶
בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. היום ה-26 בדצמבר 2016, כ"ו בכסלו התשע"ז, חג חנוכה שמח לכולם, היום נר שישי. הנושא לדיון הבוקר הוא בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא התנהלות רשויות המדינה בהקשר לפיצוי חקלאי הדרום בעקבות נזקי מבצע "צוק איתן".
בוקר טוב לצוות מבקר המדינה, למבוקרים, חברי, חבר הכנסת חיים ילין, מכובדיי כולם. אנחנו נפגשים היום לדיון וזה נראה כאילו התחלנו איזו סריה, בנושא של "צוק איתן". מחר בבוקר אנחנו מקיימים דיון בנושא דוח מבקר המדינה לגבי מוכנות העורף, דיון המשך כמובן, והיום, גם הוא דיון על סוג של תיקון של העורף, אחרי "צוק איתן". זה דיון שמדבר לא מעט על חוסנו של העורף ובעיקר היכולת של הממשלה לסייע ולתקן נזקים שנגרמו.
הוועדה קיבלה תלונות מחקלאים שונים בקו 0-7 מרצועת עזה, שעוד מחכים לפיצויים שלהם. אני מזכירה שאנחנו למעלה משנתיים, אפילו שנתיים וחצי, מאז "צוק איתן" והם עדיין מחכים לפיצויים. אני רוצה להדגיש את הנקודה הזו של שנתיים וחצי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני בטוחה. אנחנו מדינה מתקדמת, נאורה, ממוחשבת, אני בטוחה שכל הבקשות הוגשו וראוי היה שהמענה יינתן. אני רוצה לציין את פעולתה של הממשלה הקודמת שגם הכריזה וגם אני יודעת שיצאה לשטח לתת את המענים אד הוק, לא לחכות, בטח לא שנתיים וחצי אחרי. זה היה עוד בזמן המבצע, נכון?
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, לא עכשיו, חברים. תראו, הובטחו פיצויים שנשמעו מאד הגיוניים עם שלוש קבוצות, 0-7 ק"מ, 7 עד 20 ק"מ ו-20 עד 40 קילומטרים, בתוך קשר להפסדים ולמחזור העסקים הרלבנטי בחודשים הללו בשנה או בשנתיים שקדמו. באמת נעשתה עבודה משמעותית ואני מברכת עליה. אתה רואה, מר אשר, לפעמים הוועדה גם מברכת, לא רק מתקוטטת. רק מה, שקטו הפגזים, נעלמו הפיצויים וכולנו נותרנו, ובעיקר החקלאים, שזה מטה לחמם, הם נשארו ללקק את הפצעים של עצמם, נשארו הרבה פעמים לסגור את העסקים שלהם כי הממשלה איפה שהוא הפסיקה. אני שמעתי גם על מקרים, מר אשר, שבהם נלקחו המקדמות בתוספת ריבית והצמדה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
חלק מהחקלאים לא מקבלים בכלל תשובות שהם מבקשים וטוב שכינסנו את הוועדה, אולי יקבלו כאן. שמענו דברים איומים, עד רמת האִיומים. זה לא צריך להיות כך וזה לא יכול להיות כך. כמו שהדגשתי בהתחלה, אנחנו מדינה מתוקנת. החקלאים של העוטף, כמו כל יתר תושבי העוטף, הם העורף, העסקים שלהם הם חלק מהכלכלה הישראלית, אנחנו צריכים לסייע להם ולקדם את עסקיהם כי בסוף הם זה אנחנו.
אני כמובן ארצה לתת לך, מר אשר, לומר את הדברים כפי שאתם רואים אותם, אני רק אפתח בלשאול את עורך הדין צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית, אם יש לך דבר מה להוסיף בעניין.
משה אשר
¶
אני אתן איזושהי סקירה קטנה ברמת המקרו לגבי ההליך שנעשה במסגרת "צוק איתן", רק שנראה קצת במספרים איפה אנחנו נמצאים. במסגרת "צוק איתן" הנזק הישיר, היו לנו 4,588 מקרים, פוצו כמובן באופן מלא, שולמו כ-156 מיליון שקלים מקרן הפיצויים. בנזק העקיף, שהוא דבר לא טריוויאלי, במסגרת כל לחימה או כל סבב, מקבל שר האוצר באישור ועדת הכספים תקנות מיוחדות לאותו אירוע. במקרה דנן אנחנו התקנו את התקנות האלו בוועדת הכספים, ופה גם הלכנו, בניגוד לפעמים קודמות, למצב שבו נתנו מקדמות תוך כדי תנועה. אני כבר אסביר משהו מיוחד כי זה מתקשר למה שאנחנו מטפלים בהם.
אבל נחזור לנתונים. סך הכול הוגשו פה, בנזק העקיף, למעלה מ-25,000 ניזוקים הגישו תביעות, כמות אדירה - - -
משה אשר
¶
רגע, רק שניה, רק שניה, אני כבר אגיע לנתונים האלה, אבל כרגע, עד עכשיו שילמנו כ-1.6 מיליארד שקל פיצויים. עכשיו אדבר קצת על המקדמות. היו כמה מסלולים ונקבעו מקדמות בצורה כזאת, יש מסלול ירוק או מסלולים ירוקים ויש מסלול אדום.
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, חברים. אני אסביר את מהלך הדיון. אני שואלת אותו שאלות, הוא עונה ואתם, כמובן תינתן לכם הזכות לדבר. בבקשה.
משה אשר
¶
לגבי המקדמות, שוב, היה צורך להזרים מקדמות יחסית מהר מצד אחד ובוא נאמר כך, ברמה העקרונית הרגילה, בן אדם שניזוק מגיש תביעה על פי המסלול שהוא בוחר, שמתאים לו ושהחוק קבע שהוא יכול להגיש אותו, אנחנו בודקים את זה ומשלמים את הכספים. במקרה הזה שר האוצר, באישור ועדת הכספים, סיכם על מצב שבו אם רשות המסים לא תגיע לטיפול מהיר בתיק עצמו, ישולמו מקדמות. אם מדובר במסלולים ירוקים ואם עד 45 ימים לא שולמו כספים ולא נסגרה התביעה, אז יש עד 50%-60% מהתביעה שישולמו כמקדמה עם תקרה כמובן ואם עד 180 יום, עד חצי שנה, לא השלימו אז זה עולה ל-90%. זה דבר מאד חריג, מאד חריג. אם מדובר במסלול אדום, שבדרך כלל נמצאים שם גם החקלאים אבל לא רק החקלאים, אז עד חצי שנה, אם לא טופל ואין החלטה בתיק אז משולמים 50% מהתביעה עם תקרה מסוימת של 1.5 מיליון שקל.
משה אשר
¶
אני רוצה גם למקד כי בסוף מדובר בהחזרים. זה צעד מאד חריג ואנחנו אמרנו, תראו, אנחנו נגיע לתביעות ומניסיון קודם יהיו מקרים שבהם המקדמה תהיה יותר מהתשלום הסופי הכולל. אנחנו חוששים שיהיה קשה לגבות את זה בחזרה, עסקים בירידה - - -
משה אשר
¶
בוודאי, חד משמעית. אנחנו אמרנו, התרענו שתהיה בעיה עם זה. למרות זאת אמרנו: או.קיי., מאה אחוז, נלך ו'תקבלו את כל האמצעים ברגע שתקבלו החלטה בתיק. אם שילמתם עודף מקדמה המקדמה מיד תוחזר'. החקלאי או התעשיין או מי שזה לא יהיה מיד יחזיר, כמובן שהוא יכול להגיש ערר ולדון בבית דין לערר, אבל שימו לב, כאשר מדובר בנזיקין, המוציא מחברו עליו הראייה, אתה לא יכול לקבל כסף ברמה העקרונית, פה חרגנו מהעיקרון הזה, לפני שאתה מוכיח את התביעה שלך עד סוף הערכאות. פה נתַנו את הדבר הזה, את המקדמות.
משה אשר
¶
לפי השיעורים שתיארתי לך, כל אחד לפי התביעה שלו. היו מקרים שהיינו צריכים לקרוא לכסף חזרה, לעשרות מיליונים. ל-200 מיליון שקלים קראנו בחזרה. אלה סכומים גדולים. זאת אומרת שאנשים כנראה ניפחו את התביעות שלהם. נכון שזה התברר בוועדות הערר אבל הם ניפחו את זה והיום קשה להם להחזיר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה, ברשותך, קודם כל, למקד את דיון לעניין החקלאים ואני מבקשת לקבל את הנתון, כמה פניות נדחו, פניות לפיצויים על ידי החקלאים?
אמיר דהן
¶
מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים. בסך הכול מסלול החקלאות התחלק לשני מסלולים. מסלול ירוק בחקלאות עם נוסחה די קבועה ואין ממנה הרבה סטייה ומסלול אדום, שכל אחד יכול להגיש את הנזק שנגרם לו בכל ראש נזק אפשרי, ללא תקרה שמגבילה. הוגשו 764 תביעות במסלול הירוק, חקלאות. נשארו שלושה תיקים לטיפול, 711 תיקים טופלו ואושר פיצוי בגינם.
אמיר דהן
¶
מסלול ירוק בחקלאות. זה אומר שיש נוסחה שכולה בנויה על הנחה שהחקלאי לא קטף, כל אחד באזור שלו, כמו שציינת בהתחלה, אם זה 0 עד 7 ק"מ, 7 עד 20, אבל כל הנוסחה הזו בנויה על נושא של אי קטיף. בתיקים האלה 711 תיקים טופלו ושולמו. 50 תיקים נדחו כי לא הייתה זכאות לפיצוי ו-3 תיקים נשארו בטיפול כרגע, כאשר גם ב-711 תיקים, צריך לזכור שאם התביעה הוגשה, זה שהיא שולמה היא לא שולמה תמיד במלואה, היא שולמה בחלק קטן ממנה. רוב התיקים, דרך אגב, כן בהסכמה עם המייצגים ועם הניזוקים, למעט מספר קטן של תיקים שנמצא בוועדות ערר. צריך לזכור שעל כל החלטה שלנו, אם מישהו תבע 100 שקלים והוא קיבל פחות, יש לו סמכות ללכת לבית משפט ולערער על ההחלטה המקצועית שלנו.
אמיר דהן
¶
הם נענו. קודם כל קיבלו הם מקדמות, לפי מה שמשה הסביר, לפי התקנות, והיום אנחנו בהתנהלות מולם. בהתנהלות לפעמים אנחנו דורשים מסמכים, דורשים הוכחה, כי בסופו של דבר, אם אנחנו רואים שכל הנוסחה הזאת, שהיא בנויה על אי קטיף, ובסופו של מדובר בפיצוי ובכסף של הציבור ואם מגלים שהחקלאי כן קטף בזמן הלחימה, אם הוא נמצא 20 ק"מ מרצועת עזה והחממות שלו נמצאות 20 ק"מ מרצועת עזה והוא הצליח להיכנס לחממות שלו והוא הצליח לקטוף את העגבניות או כל גידול אחר, אז התוצאה של הנוסחה מעוותת את המקרה האמיתי של אותו אזרח ולא צריך לפצות אותו.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מבינה, לגישתכם. אני רוצה לשאול בבקשה, מהו התהליך? שילמתם מקדמה, מה קרה אחר כך?
משה אשר
¶
להגיש מסמכים, הוכחות וכל הדברים האלה. אם בסוף לא משתכנעים מכל החומר שהוגש אז מאשרים בצורה חלקית או בצורה מלאה או לא מאשרים, או דוחים. כמובן על ההחלטה הזו - - -
אמיר דהן
¶
אני אסביר. אזרח מגיש תביעה, התביעה מגיעה אלינו. אנחנו פותחים אותה במערכת הממוחשבת שלנו, האזרח מקבל מספר תביעה באס.אמ.אס, שהוא יודע שעם זה הוא מתנהל מול רשות המסים. אנחנו בשלב הראשון, 45 ימים, כמו שמשה אמר, ברוב המקרים לא הספקנו אפילו להגיע לתביעות האלו, שילמנו מקדמה לפי התקנות, כדי לעזור עם תזרים מזומנים לאותו חקלאי או כל עוסק אחר.
אמיר דהן
¶
או 60% לפי המחזור של שנה קודמת, זה בין 50%-60%. שילמנו את המקדמה, התיק הגיע לאחת החוליות, לרכז הספציפי, לעובד. התחיל לקרוא את התיק. צריך לזכור שכל הניזוקים, חקלאים, תעשיינים, יצרנים, כולם בנויים על מחזורי ההכנסות שלהם. אי אפשר להתעלם ולהגיד, 'אני לוקח שמאי והוא קובע שיש לי נזק של מספר מיליונים, כשהמחזור השנתי שלי הוא יותר קטן'. אז בסופו של דבר אנחנו מקבלים את החומר, בודקים, דורשים מסמכים נדרשים כדי להשתכנע במקרים מסוימים שהתביעה באמת היא נכונה. אחרי שאנחנו מקבלים את כל המסמכים, ברוב המקרים היו גם דיונים עם הניזוקים, עם המייצגים שלהם, עם החקלאים וגם יצאנו לשטח, בסופו של דבר קיבלנו החלטה בתיק, הוצאנו מכתב החלטה, כמו שכתוב בתקנות, מנומק, מסביר מה קיבלנו, מה אישרנו, ומסביר לו שיש לו זכות ללכת לוועדת ערר תוך 30 יום.
אמיר דהן
¶
78 תיקים הוגשו במסלול האדום, 60 תיקים טופלו והסתיים הטיפול בהם, 3 תביעות נדחו על הסף ו-15 תיקים נמצאים עדיין בטיפול.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
קארין, תודה. צהריים טובים לכולם. הרומן שלי עם מס רכוש הוא ארוך ימים, הוא משנת 2000, בגדול גדלנו ביחד, מ"עופרת יצוקה" עד שהגענו ל"צוק איתן". הבעיה העיקרית שיש עם מס רכוש היא שהוא יודע לתמחר את הפגיעה הישירה. מאוד קשה, וכולנו יודעים, גם הם יודו וגם המייצגים של החקלאים וגם החקלאים, לנסות להבין מה המשמעות של הנזק העקיף. לדוגמה, דוגמה קלאסית שמדינת ישראל בכלל בתקנות שלה לא מפצה. בוא נאמר שצריך להוציא את העגבניות או את עגבניות השרי או כל מה שהולך ליצוא, לפי חוזה, גם בתוך הארץ, ולא עומדים בזה, והחוזה בעצם נפסל לחלוטין. אף אחד לא יפצה, מדינת ישראל לא תפצה על המוניטין של אותו חקלאי שבגלל מלחמה לא הצליח לקטוף ולא הצליח להיכנס לחממות. המדינה לא מפצה על הדבר הזה, כי אין לה דרך לפצות, זה גם לא נמצא בתוך התקנות. זו דוגמה קלאסית.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
רגע, אתה יודע מה, יש לי תכונה, אני לא מפריע, למרות שזכותי להפריע ואתה יודע את זה יפה. שתיים, אני לא תל אביבי, מה לעשות? רון חולדאי, תאמין לי, חברי היקר, הוא לא צריך בכלל עזרה ממני, שאני אייצג אותו בכבוד, בסדר? אבל נקבעו כללים. נקבעו כללים של מחזור, נקבעו כללים במשרד החקלאות לגבי מהו הסל ומהו הפיצוי שיש על כל גידול. אפשר להתווכח על זה אם שקל יותר או שקל פחות, זה ויכוח מקצועי לגיטימי, לא שייך למס רכוש, כי החקלאים יחד עם משרד החקלאות בנו את הסל עצמו ומס רכוש מפצה לפי זה.
האמירה שלי היא מאד פשוטה, כל מי שלא מרוצה מהמסלול הירוק, אני תמיד אומר לו, לך לאדום. אמנם שם זה יותר ארוך ויותר מייגע, אבל שם תוכל לקבל, אם אתה צודק, את מלוא הסכום. עכשיו, בעקבות "צוק איתן", מיד כשנכנסתי לכנסת, אחד הדברים הראשונים שהיו הוא דיון בוועדת כספים. בעקבות הדיונים שם, ודרך אגב, רוב האנשים שהגיעו לא היו חקלאים בנגלה הזאת, רוב האנשים שהגיעו דווקא היו אנשי מסחר שהתלוננו על המחזור. ביקשנו לקבל את הנתונים של אותם אנשים והוקמה מעין תת ועדה של ועדת הכספים, שארבעה חברי כנסת נמצאים שם, אני מוביל את זה יחד עם טמיר, מנהל הוועדה. ארבע פעמים ביקשנו נתונים ולא קיבלנו, לא מהמועצות, לא מהפרטים ולא מאף אחד, ופה באה הנקודה, עד המפנה שקרה, שבעצם מס רכוש דרש כספים מהחקלאים. יש לי פה ביד וזה יגיע לוועדה ויהיו גם דיונים מול מס רכוש, מאותו רגע 28 נישומים מערערים על ההחלטה הזאת, שיכולה להפיל את החקלאות שלנו, חד משמעית. כולם חקלאים, אולי מפעל או שניים שנמצא בתוך ה-7 קילומטרים, ואני מציע לכל מי שיכול לתבוע שבסופו של דבר יתבע.
אבל מה? אחת הבעיות הקשות היא שאין פיצוי על עגמת נפש. מס רכוש לא מפצה, לא על נזק עקיף ולא על עגמת נפש. מפעל חיים של אנשים שמעבדים את האדמה, לפעמים התחושה היא של 'חבר'ה, מה אתם רוצים מהחיים שלי? לא רק שאני נמצא על קו האש, אף אחד גם לא שם עליי'. זאת התחושה ומול התחושה הזאת לפעמים אני אומר, כל מי שיושב פה, וזאת הבעיה, כל מי שיושב פה הם בסדר ואני אומר את זה חד משמעית, הבעיה היא שמה שהם מנסים שיחלחל למטה, אצל השמאי שמגיע לכל אחד מהם, זה לא עובד. כל שמאי מולם מנהל משא ומתן כמו בשוק הכרמל, 'תחזיר 400,000', 'לא, אני לא אחזיר 400,000', 'טוב, נתפשר על 200,000'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אנסה לנמק. יש את מה שנקרא דין הבוס, הממלכה הקובעת, רוח המפקד ויש פה מפקדים מעולים. הרוח הזאת לא מחלחלת למטה. זה נובע, קודם כל, מהטראומה שלחלק מהאנשים שנמצאים פה יש ממלחמת לבנון השנייה, שאנשים שם הגזימו לחלוטין ובסוף היו צריכים להחזיר. תשאל אותם, זו הטראומה שלהם, הטראומה של מלחמת לבנון השנייה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
רגע, אני אומר לך עכשיו. אני יודע שדובי פה. לאט לאט אנחנו הגענו למקומות האלה של חוסר אמון, אז אני לא אומר שאין את ה– 3%, 4%, 5% שמנסים בעקבות המצב להוציא - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אבל לא בגללם קובעים מדיניות. חוסר האמון שקיים הוא מוחלט. לפעמים הוא מאוד קשה. לכן אני אומר לכולם, חבר'ה, תקשיבו לי טוב, מי שמאמין בצדקת דרכו, שיוציא את הירוק, יעביר אותו לאדום ויבקש גם מעורך דין להקפיא את ההחזר. אם אתם שואלים אותי, אין שום סיבה בעולם ואת זה אני אומר, אמיר - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אמיר, תקשיב, אין שום סיבה בעולם שמי שמערער ורוצה לעבור לאדום וללכת לבית המשפט, שהוא לא יחזיר מיד את הכסף. הכסף יוחזר לאחר שבית המשפט יקבע, כי יכול להיות שחלק מהאנשים פה צריכים למכור את הבית, לשעבד את הבית ולקחת הלוואה. אנחנו יודעים מה זה חקלאות, אם אין תזרים מזומנים הם נופלים, הם קורסים. זה אחד.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
רגע, זה אחת. שתיים, חבר'ה, זאת לא הייתה מלחמה של שבוע, סליחה, זו הייתה מלחמה של 60 יום. אנחנו התחלנו לחטוף עשרה ימים עוד לפני שראש הממשלה קיבל החלטה שזו מלחמה ולא איזה מבצעון. 60 יום. חלק מהמזל של מדינת ישראל ושל החקלאים היה שלפחות לגבי תפוחי אדמה וגידולי נפח של שטחים פתוחים, זו הייתה עונה שבה מכינים את הקרקע, אבל תשאל אותם כמה היו צריכים, איפה שהטנקים רמסו, כמה היה ואם הם פוצו בכלל, אתה מבין? זה חלק מהבעיה, כי אם היו גידולים שם, הייתם צריכים להוציא משם גידולים שהטנקים עלו עליהם, ולא היו, גם כשהיו חוזים וגם על הכול.
חבר'ה, אני אומר לכם את זה עכשיו, האירוע הזה הוא אירוע משמעותי מאד. מה שייקבע פה בסופו של דבר יגיע לוועדת הכספים, לוועדה הזאת, אבל אני אומר, בשורה התחתונה, אם אני הייתי אֲתם עכשיו, הייתי לוקח עורך דין ותובע את מס רכוש. בסופו של דבר בית המשפט יקבע, לא הם. אנחנו לא שופטים פה, רק שתבינו, אנחנו מחוקקים, לא שופטים. שופטים יש בבית המשפט פה לידינו.
משה אשר
¶
אני רק רוצה לומר לנקודה של ועדות ערר, כמעט בכל הוועדות, כמעט בכולן, העמדה של מס רכוש מתקבלת. זאת אומרת, לבוא ולהרוויח כמה חודשים - - -
משה אשר
¶
למה לא? למה לא? זו ועדת ערר, לא שלנו, של משרד המשפטים. אני לא מבין איפה בדיוק הבעיה. זאת אומרת שההחלטה היא החלטה מקצועית וזאת אומרת שהצד השני לא הצליח להרים את הנטל. זאת אומרת שאם זה בסוף, אז אני לא מבין על מה מדברים פה, על כמה חודשי אשראי?
היו"ר קארין אלהרר
¶
רגע, סליחה. אדוני, חברים יקרים, הדיון הזה הוא שלכם, אבל אני מבקשת שתתנו לי לנהל אותו. אני רק רוצה, לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לחקלאים, לדעת, הסכום הכולל שניתן כפיצויים, כספי "צוק איתן".
משה אשר
¶
יש כ-800 תביעות. מתוך כ-25,000 תביעות 800 הן בתחום החקלאות והסכום שהם קיבלו זה בערך 115 מיליון שקל.
דובי אמיתי
¶
גבירתי היושבת ראש, תודה רבה על ההיענות וקיום הדיון הזה. חבריי, חברי הכנסת. אני חושב שיש לנו כבר הישג ראשון, ואמרתי את זה בחוץ לידידי משה אשר, במקרה, מאז אותו יום שהחלטתְ לקבוע את התאריך לדיון, אנחנו מוזמנים לוועדות ערר. אגב, לא שמעתי את הנתון - - -
דובי אמיתי
¶
לא. אנחנו עכשיו שנתיים ו-, כמה אמרת מאז "צוק איתן"? לא זימנו אותנו לוועדות ערר. בשבועיים האחרונים אנחנו מקבלים הודעות, אני לא הפרעתי לאף אחד - - -
דובי אמיתי
¶
הדבר השני שאני חייב לומר, מבחינת המספרים היבשים, ואני מאמין לכל מילה, אני מכיר את מר אשר מספיק זמן, מה שהוא אומר, זה כנראה קרה, אז מבחינת המספרים היבשים זה נשמע נהדר, אנחנו לקראת הסוף, שלושה תיקים פה, ארבעה שם, אבל צריך לרדת רזולוציה אחת למטה ולהבין איך הגענו לשם. נכון שתוקננו תקנות מיידית על ידי הממשלה הקודמת וזה קרה מהר. יושב פה נציג משרד החקלאות ויושב פה מי שעמד אז בראש הצוות, גם אמיר דהן וגם ערן יעקב, וזה קרה מאד מהר והוחלט על מסלול ירוק ומסלול אדום. ברגע שהוחלטה הנוסחה יצאנו לדרך, אבל מה קרה?
אני אבקש גם לשמוע את הנתון הבא מאנשי מס רכוש, תוך כמה זמן הם הגיעו לחקלאים מרגע הודעת התביעה, אם בכלל? אני מודיע לך פה, לפרוטוקול, עד היום ישנם חקלאים שתבעו ושמאי לא דרך אצלם בשטח, עד היום.
דובי אמיתי
¶
על בסיס מסלול ירוק. תיכף נדבר על המסלול הירוק, מה זה מסלול ירוק ומה עושים לחקלאים במסלול הירוק. לדעתי, בסופו של יום, אני אמליץ לגבירתי לקחת את המסלול הירוק ולהפוך אותו לאדום יהיה מסלול אחד, כי תיכף תביני מה קרה לנו, מה קרה לחבורה הזו ואם חלילה יש עשבים שוטים בינינו, צריך לטפל בהם. אני לא מאמין, אני יודע איך אנשים עובדים, אני בעצמי חקלאי שגם התמודדתי עם אתגרים לא פשוטים.
כשהמסלול הירוק נקבע השמאים לא מגיעים לחקלאים ואם מגיעים אז מגיעים אחרי שלושה, ארבעה, חמישה חודשים והגיעו לחלק מהמקרים. אגב, אין להם מערך של שמאים שערוך ומוכן ליום פקודה, אין, אין היום, אין היום. זה צוות מאד קטן, יעיל לשיטתו. במסלול הירוק אנחנו אמורים להגיש מסמכים בצורה טכנית, 'תביא חשבוניות, תביא קבלות, תן לנו פה, תן לנו שמה', במלחמת לבנון השנייה - - -
דובי אמיתי
¶
אז העובדה היא כזאת, במסלול ירוק חקלאים צריכים לעבור הליך טכני ומגישים את כל הניירת, את כל המסמכים ואת כל החשבוניות ואת כל האישורים מרואה חשבון ואת זה צריך ללכת לבדוק. לכן בנינו מסלול ירוק, אבל מה קרה הפעם? אני אבקש שגם הנתון הזה יוצג פה, כמה חקלאים ניהלו איתם משא ומתן בתוך המסלול הירוק והם הביאו אותם למצב שאין להם ברירה אלא להגיד, 'הגענו להסכמה'. כשיושב חקלאי בלי תזרים מזומנים של שקל מיותר אחד, עם נזק אדיר, ויושב מולו פקיד של מס רכוש, ואין לי ספק שמנהל רשות המסים לא יודע מה קורה למטה, אין לי ספק, כי אם הוא היה יודע הכול היה משתנה, לוקחים אותם לתוך החדרים, מגיעים אליהם לבתים, לחצרות. בן אדם מגיש תביעה של מיליון, אומרים לו, 'תגמור במאה, לא תגמור במאה לא תקבל כלום, נלך אתך עד הסוף'. זה אופן ההתנהלות. לזה אני לא מסכים. לזה אני לא מסכים ואני לא אתן לזה יד. זה מה שקרה לחקלאים שלנו.
אז אם יש מסלול ירוק הוא מסלול טכני בלבד. אתם יודעים מה? אנחנו גנבים, החקלאים? אנחנו מנסים לתחמן? שלחו אותנו למסלול האדום. אין בעיה. תגידו, 'לא מתאים לנו'. אל תנהלו איתי משא ומתן בירוק. אם אתם רואים שאנחנו לא מתאימים למסלול הירוק, שלחו אותנו לאדום. אתם, ביוזמתכם, אל תנהלו איתנו משא ומתן על הירוק.
דובי אמיתי
¶
זה לא תקין, זה לא ראוי, כך מדינה לא מתנהלת, כך מדינה לא רוצה להבטיח את החוסן החברתי שלה באמצעות האנשים האלה שיושבים שם.
דובי אמיתי
¶
רגע, עוד מלה אחת, בבקשה. אני אומַר בסופו של דבר, אני חושב שמצד אחד הכוונה והרצון זה באמת לעזור לחקלאים, אבל משהו התקלקל פה, משהו לא בריא והדברים האלה חייבים להיבדק בצורה רצינית ומקצועית כי הפעם הבאה, בין אם זה יהיה בצפון ובין אם זה יהיה בדרום, היא בדרך. זאת המטרה של הדיון הזה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
תודה, אני רוצה לקבל התייחסות לשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא ששמאים לא ביקרו בכל המקומות שבהם הוגשו תביעות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אתם עוברים מסלול ירוק, יש לו כללים משל עצמו, במסלול הזה אני לא שולח שמאי. כל זה בעיניי, מנהלית, טוב ונכון למקום שבו אין מחלוקות בין הצדדים, אבל במקום שבו יש מחלוקות בין הצדדים, ראוי ונכון שיגיע שמאי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, אנחנו לא. מר אשר, אנחנו לא מנהלים דיון בתיקים פרטניים, אני מדברת ברמה העקרונית.
משה אשר
¶
ברמה העקרונית השאלה היא האם לפי החוק כאשר לא הייתה הסכמה, האם הוצאנו שמאי או לא הוצאנו שמאי.
אמיר דהן
¶
אני אסביר. קודם כל, הנושא של השמאי, השמאי, בסופו של דבר, השמאי הוא כלי בארגז כלים של המנהל כדי לקבל החלטה בתיק. צריך לזכור שדווקא בחקלאות או בתעשייה או במסחר, מדובר בדוחות הכספיים שלהם. הרי יש מידע מה שהחקלאי הזה יודע לעשות בשנה קודמת - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני, אני מקבלת לגמרי את האמירה הזאת, אבל במקום שבו אתם לא מסכימים, אין הסכמה, אתם טוענים א', החקלאי טוען ג' - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני באמת לא מצליחה להבין את זה. ברור שאפשר, אפשר גם להגיע לבית המשפט העליון על כל מקרה, הכול אפשרי. אני שואלת, אתם הרי באתם לעשות את הדבר הנכון, אני מאמינה לזה. החקלאים, יש להם טענה. הם אומרים, 'שלחתי לך את המסמכים, אתה מסרב להאמין לטענתי, בוא, תשלח מישהו', יראו עיניך, יותר טוב.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני, אבל אז אתה מגיע למצב שאתה דורש מהם את החזר הכספים ואתה אומר, 'זה לא אני, החוק מחייב אותי'. לדעתי - - -
אמיר דהן
¶
שמעתי את חיים ואת דובי, מה שהם דיברו על זה ששמאי לא הגיע תקופה. צריך לזכור שזה לא נזק ישיר, שאתה בא לראות את הברזלים של החממה פגועים, את האזור של החממה ואת הגידול שנפגע. מדובר בנזק עקיף שהוא הצליח לקטוף חלק וחלק הוא לא הצליח לקטוף. בסופו של דבר, הערכת הנזק הנכונה היא לא בחודש הראשון, לא בחודש השני, היא דווקא בתום הגידול. בעצם, אחרי שהוא קטף את הכול, אנחנו יודעים מה הוא יכול היה לקטוף, מה הוא לא יכול היה לקטוף ויכולים להעריך את הנזק. אני לא מסכים עם החברים, בנזק העקיף אין צורך ששמאים יגיעו במהירות לקרקע, הרי בסופו של דבר יש להם תעודות משלוח, הזמנות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
היא אומרת לך שכשיש ויכוח, למה לא מגיע שמאי. זה מה שקארין שואלת, תענו למה שהיא שואלת.
אמיר דהן
¶
יש לנו אגרונום במחלקה שלנו, יש לנו אנשים שהם מקצועיים בתחום הזה. אנחנו מקבלים את ההחלטות, השמאי הוא כלי, אנחנו לא משתמשים בו כל הזמן.
היו"ר קארין אלהרר
¶
האגרונום, האדם שהוא באמת מומחה בתחום, הרי בסוף אתם רשות מנהלית, האם לא ראוי בעיניך שהוא ידבר עם החקלאי פנים אל פנים והחקלאי יסביר לו מה שהוא כנראה לא הצליח להעביר במסמכים, יסביר לו מה מקור הבעיה?
אמיר דהן
¶
אם יש כאן מקרה אחד שאומרים שלא, אז זה אחד שאני לא מכיר אותו, בכל המקרים דיברו עם החקלאים ועם המייצגים, בכולם.
אני חייב להגיד משהו. אנחנו כל הזמן דורשים מסמכים, כמו תעודות משלוח, שאלה מסמכי חובה במס הכנסה. לעניין קרן פיצויים אנחנו לא מנהלים את תעודות המשלוח, הזמנות, אנחנו לא מנהלים, זה המסמך שלנו כדי להוכיח מה הוצאת מהקרקע. אנחנו רוצים לדעת. לעניין קרן פיצויים אנחנו בהפרדה מרשות המסים וזה נהיה אחרת. אז אנחנו עושים את כל הבדיקות האלו, זה מה שגורם להרבה עיכובים בתיקים, כי אנחנו לא מקבלים את כל המסמכים שלנו. היום יש תיקים פתוחים, אנחנו מסוגלים לסגור אותם תוך שבוע, אבל ההחלטות יהיו לא כמו שהאזרח רוצה כי אין לנו את כל המסמכים. אנחנו מנסים פעם נוספת ופעם נוספת. בסופו של דבר, כמו שאמרתי, יש סמכות, יש ועדת ערר, זו ועדה מקצועית לחלוטין. יש שם יושבת ראש או יושב ראש שהם עורכי דין, יש שם שמאי, זה המקום לברר את הטענות האלו, כשאנחנו כותבים מכתב החלטה והגענו למסקנה שמגיע לו איקס פיצוי - - -
ארז גוזן
¶
אני חקלאי ממושב ישע. אני הגשתי את בקשת הפיצויים שלי במהלך המלחמה או קצת אחריה, עד דצמבר, שמאי היה אצלי בחודש אוגוסט 2015, עבר אצלי בשטחים, בדק, ראה שאכן מה שאני מצהיר אני יכול לעמוד בו גם ברמה החקלאית. עד דצמבר 2015 לא קיבלתי שום תשובה. אחרי הרבה מאבקים נשלחה תשובה. בדצמבר 2015 קיבלתי איזשהו סכום פיצויים ואחרי 14 יום קיבלתי הודעה שאני חייב להחזיר אותם אחרי שבוע. מהלך שנעשה בצורה זדונית, לטעמי.
ארז גוזן
¶
אני הגשתי ערר דרך עורך דין, כן. השמאי בכלל לא התייחס לנזקים שהיו לי במשק, אני יכול להגיד שהוא בכלל ביטל - - -
ארז גוזן
¶
אני רוצה להגיד, אני באתי הנה מהסיבה היחידה, אנחנו שנתיים וחצי אחרי המלחמה, עוד אין לי תאריך לוועדת ערר.
ארז גוזן
¶
הגשתי את הערר תוך 30 יום. לא, נגיד אחרת, את התשובה של מס רכוש קיבלתי באמצע ינואר 2016. שלחתי להם מיידית פקס שאני רוצה להגיש ערר. כמובן שלא התייחסו. התקשרתי אליהם בטלפון, אמרו לי שהם לא עונים לאנשים פרטניים, אף אחד לא ענה לי. הלכתי לעורך דין ממש בדקה התשעים, הוא ביקש ארכה להגיש את הערר, כי נותנים לך רק 30 יום, אם אתה לא מגיש תוך 30 יום אתה מאבד את הזכות שלך להגיש ערר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
רק שנייה, אולי אני לא משתלבת היטב בבניין הזה, אבל אני כן אוהבת את הפרדת הרשויות ולכן אנחנו לא נדון כאן במה שיידון בערר. אני מבקשת לקבל את תגובתכם רק לעניין הפרוצדוראלי, דהיינו, לעניין של המועדים, לעניין של מענה שנראה לי סביר בהחלט, מענה טלפוני, ולעניין של המועד לוועדת ערר.
משה אשר
¶
קארין, אני אסביר. בהחלטה שעליה מערערים לוועדת ערר כתוב למטה בדיוק את הטלפון, הפקס, הכתובת של ועדת הערר. לשם צריך להגיש את הערעורים, לא אלינו, וזה כתוב בצורה ברורה.
ארז גוזן
¶
אני רוצה להוסיף עוד משהו בנושא הזה. אני רוצה להתייחס למה שהם אמרו. אני שנה וחצי רץ אחריהם. שלחתי מכתבים, התקשרתי לשמאי שלהם בבאר שבע, דיברתי איתו כמה פעמים בטלפון, הכול מיוזמתי. מעולם, אף אגרונום של הוועדה הזו לא פנה אליי, לא לדבר איתי, לא לשמוע, לא בא אליי למשק לראות אם יש נזקים, לא ראה מה איכותי כחקלאי, לא יודע מה אני מסוגל להוציא או לא מסוגל להוציא. בסופו של דבר השמאי שהם שלחו הוא לא שמאי. הוא לקח, חפר בספרים, חמש שש שנים אחורה, הוא דרש ממני - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
הוא אחד האנשים הכי ישרים שיש, אני שם את היד שלי על הבן אדם הזה. אני אומר לךָ עכשיו, אין שקר במילה שהוא אומר. אני אומר לכם את זה חד משמעית.
משה אשר
¶
אז אני מסביר גם לך. אני לא יודע מה יש בספרים שלו, אתה לא יודע מה יש בספרים שלו. ועדת ערר תדון בזה, רק שם המקום, לא פה.
ארז גוזן
¶
לא, כי נתת לי אפס. אמרת לי, 'או שאתה לוקח את ה-200,000, מחזיר לי אותם ואתה פושט רגל, או שאתה לוקח 100,000 ואתה הולך הביתה'.
ארז גוזן
¶
וגם את ה-100,000 האלה לא רצית לרשום אותם, כי זה מתחת ל - - - זה כאילו לא רשום ואמרו לי, 'מגיע לך אפס'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מר אשר, סליחה. אני רוצה רגע משפט לחקלאים המכובדים שיושבים כאן. תראו, מכיוון שאתם נציגים ויש עוד חקלאים, אני מניחה, שמרגישים עצמם מקופחים מהחלטות רשות המסים, גם בגלל העובדה שאנחנו מדברים על חלק מהמקרים שנמצאים בערכאות שיפוטיות, אני מבקשת לא לרדת לרזולוציה של מקרים שבהם יש ערכאה שיפוטית שדנה. אני מבקשת לדבר על העקרונות. העקרונות הם החשובים. בבקשה.
ארז גוזן
¶
נכון, לכן אני רוצה להבין את העיקרון. אם בחרתי במסלול אדום, זאת אומרת שחשבתי שיש לי נזק. אם האדונים הנכבדים אומרים שבמסלול הירוק אין שמאי, במסלול האדום, מן הסתם, חייב להיות שמאי. הרי אם אני הולך למסלול אדום אז מראש - - -
ארז גוזן
¶
לא, אני במסלול אדום. חייבים היו לשלוח שמאי. מה הטעם לשלוח שמאי שנה ורבע אחרי שנגמרה המלחמה? כשהוא נכנס אליי לשטח, כל מה שהוא אמר לי: 'וואו, איזה יופי השטחים שלך, לא נפגעת בכלל'.
אמיר דהן
¶
חד משמעית, כמו שהסברתי, בוא ניקח את האדון הזה. הוא טוען שהוא לא קטף כמו שצריך בגלל הלחימה, בסדר? בסופו של דבר יש לו שטח שהוא לא קטף ממנו. בסופו של דבר, אם אנחנו נבוא בסוף הגידול נראה מה הוא כן הצליח לקטוף, אנחנו יודעים מהו הפוטנציאל - - -
אמיר דהן
¶
קודם כל זה לא היה שנה וחצי אחרי שהשמאי הגיע אליו. דבר שני, אין צורך בכל תיק שמאי. השמאי הוא כלי עזר בגלל שאנחנו לא מגיעים לכל התיקים.
משה אשר
¶
קארין, תקשיבי, יש תעודות משלוח, יש ניירת שהם חייבים לנהל לפי הוראות עם ספרים. האמת היא שדרך הניירת אפשר לשחזר כמעט הכול ולכן הנושא של היה או לא היה זה פחות חשוב. אם האנשים מנהלים כמו שצריך לפי הוראות את הספרים, אז אין בעיה לעשות שחזורים לאחור ואת זה כולם יודעים לעשות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני רוצה לשאול שאלה. רגע, מר אשר, אני רוצה לשאול שאלה. אתם אומרים שאתם מתייחסים לשנים קודמות. חקלאות, זה גם תלוי במזג אויר ובהמון המון דברים. נניח שהשנה הקודמת הייתה שנה קפואה, לא הצליחו לגדל שום דבר ואתם מסתמכים על הנתון הזה, אני מניחה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר, שנייה, החורף היה פחות קשה, היה יותר יבול, אפשר היה לקטוף יותר. אתה לא יכול לבוא ולהגיד, 'אני מסתמך רק על שנים קודמות ועל תעודות משלוח' ו- ו- ו-. הם אומרים, 'תביא שמאי, אני רוצה להראות לך, תראה, תראה כמה לא קטפתי'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לגישתי, אם היו שואלים אותי בשעתו, צריך לתת מקדמה לא מאוד גדולה וכן לנהל את זה לפרטי פרטים.
היו"ר קארין אלהרר
¶
לפרטי פרטים. אני אגיד לך מה בעיניי לא נכון. בעיניי לא נכון שהייתה חקיקה של הכנסת, הריבון, או תקנות שנתנו פיצוי גדול. אנחנו החלטנו על זה, אתם אמורים לבצע את זה ובסופו של דבר אתם נמצאים במחלוקת אתם. שילמתם על פי הוראה, אתם לא עשיתם את זה שלא בדין, גם אם הייתה טעות, אז לבוא ולהגיד להם פלוס הפרשי ריבית והצמדה, כי אנחנו התעוררנו מאוחר, לא רלבנטי בעיניי, לא רלבנטי. לא מתאים להחזיר עם הפרשי ריבית והצמדה. זה דבר אחד.
הדבר השני, אני אומרת, אם יש מחלוקת והיא יכולה לקרות והיא בסדר, אני לא אומרת שהם כל הזמן צודקים, אבל אני כן אומרת, תשלחו איש מקצוע ואל תסתמכו רק על הניירת.
גלית חזקיה הרשקוביץ
¶
גלית, דוברת התאחדות האיכרים. רק שאלה, אם הם טוענים שהם כל כך מנותקים מהעניין של ועדת הערר וזה לא קשור אליהם, אז אני רוצה להבין איך זה שכשנקבע הדיון פתאום כל החבר'ה פה קיבלו זימון לוועדת ערר? אם זה לא קשור אליהם, אז איך זה פתאום כן מתקשר?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני רוצה להגיד משהו, שלא תגידו שבכנסת לא עושים כלום. הכנסת קבעה ישיבה ודברים התחילו לזוז. ראית מה זה?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לפעמים כשעיתונאי רק שואל, הוא עוד לא עושה כתבה, הוא רק שואל והדברים מסתדרים, את לא מכירה את זה?
אמיר דהן
¶
על נושא ועדות ערר, קודם כל בוועדת ערר בדרום, הייתה ועדה אחת שכבר עובדת יותר מכמעט שנתיים. הייתה הפסקה. הייתה ועדת ערר שעבדה כמה שני, הייתה הפסקה כי - - -
אמיר דהן
¶
יושבת הראש התפטרה. משרד המשפטים, לקח לו קצת יותר זמן, מינה יושבת ראש חדשה, הוועדה הזאת פועלת כבר שנתיים. לפני מספר חודשים, בגלל כמות התיקים וגם בגלל לחץ שלנו, אנחנו לחצנו על משרד המשפטים - -
אמיר דהן
¶
לפני כמה חודשים הוקמה ועדה נוספת. דיונים מתקיימים כל הזמן. יש כאן מייצג שנמצא בדיונים בוועדות ערר. אז להגיד שבגלל - - -
אמיר דהן
¶
בשבוע שעבר היו שני דיונים בוועדות ערר. היו דיונים. עורכי הדין שלנו היו. יום חמישי הזה יש דיונים נוספים. ביום ראשון יש דיונים נוספים. יש כמעט פעמיים בשבוע דיונים.
אמיר דהן
¶
אני חייב להגיד בנושא הזה. זה קצת מתסכל אותי. המייצג שלו הגיע אליי למשרד, אמר לי, 'הנה, יש מכתב, הוא לא רשמי'. לא, המייצג שלו נתן לי את המכתב, המכתב הזה הוא לא רשמי, הוא היה למשה אשר בהתחלה והוא אמר לי, 'הוא לא רשמי, תקרא אותו, בוא תראה אם אפשר לעזור. הוא לא רשמי, כאילו לא הגשנו אותו'. כשהוא פנה למבקר המדינה פתאום הם מגישים ש"המכתב הזה היה רשמי ואמיר לא התייחס אליו".
אמיר דהן
¶
הוא לא פנה אליי, דרך המייצג. המייצג נתן לי את המסמך הזה והוא אמר לי: 'אמיר, זה לא רשמי, זה כאילו לא קיבלת'.
אמנון חניה
¶
מסרתי לו בצורה חברית, אבל זה לא העניין, חבר'ה, באמת, זה טכני, התנצלתי בפני אמיר שהמכתב הזה עבר כאילו מסירה, אבל הוא כן קיבל אותו, משה אשר, וכן היה לו עניין לטפל בו. זה שהוא לא הוגש רשמית, לא על זה נופל דבר. המקרה שלו הוא מקרה קיצוני, קשה וכואב. לבי זועק.
אמנון חניה
¶
אבל למסור מסרתי. המכתב הגיע, משה. תמשיך. עזוב, אמיר, אמיר, מסירה מסרנו, אבל זה לא העניין עכשיו.
משה אשר
¶
אני כבר אומר לכם שיש לו גם בעיה של ייצוג של אותו אדם. לפי החוק נדרש שיהיה עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס שייצג את החקלאי. אתה אחד מאלה?
אמנון חניה
¶
כמו שאתה יודע, אני מתעסק עם התיקים של "צוק איתן" ו"עמוד ענן", המייצג הרשמי זה עורך דין ורואה חשבון, אתה צודק.
שי הר משי
¶
יש עד. כל הציוד שלי, כל מרכז חיי היה שם, 'אתה לא גר בנחל עוז'. הלכתי, הבאתי מסמכים שאני גר בנחל עוז, רוב הכלים שלי - - - התחילו איתי, כל דבר 'לך תוכיח'.
שי הר משי
¶
הלכו לכל הלקוחות שלי, אני עברתי חקירת מס, אבל זה בסדר שהם בודקים. אל תשלמו מה שלא מגיע, אבל תבדקו, זה מחובתם. הלכו לכל הלקוחות שלי - - -
שי הר משי
¶
אני הצגתי עם מי אני עובד, הלכו ולקחו את התיקים שלי מהלקוחות שלי. הרבה אמרו לי, 'אל תיכנס איתם, זה מס הכנסה', החוקרים שלהם בישיבות אמרו לי, 'אתה לא יודע באיזה כובע אנחנו פה גם'. אמרתי, 'תבדקו'. בדקו לי חשבוניות מיום היוולדי. אני לא רואה שפנו אליי מעוד מקומות, סימן שאני בן אדם ישר ואני מצהיר שאני ישר - - -
משה אשר
¶
רק שנייה, בואו תראו מה קרה פה. נתונים עד הסוף, כן? התביעה הראשונה שהגשת בנזק העקיף, על איזה סכום היא הייתה?
היו"ר קארין אלהרר
¶
חברים, תראו, באמת, עברתי את כל 12 שנות הלימוד, כולל אקדמיה, לדבר בעברית שוטפת אני יודעת, אני לא צריכה עזרה. כן, בבקשה, אדוני.
אמנון חניה
¶
אני רוצה קצת לדייק. הסיפור של שי, אני אגיד אותו בקצרה. הוא יוצג על ידי רואה חשבון - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא אדוני, אתה לא מסביר עכשיו. דרך אגב, כאן בכנסת זה בסדר לא להיות מיוצג על ידי עורכי דין, יועצי מס ורואי חשבון, אבל אני רק רוצה להבין, אתה מייצג אותו היום?
אמנון חניה
¶
מייצג אותו עורך הדין כהן דרור ורואה חשבון צורי עמיר, שלא נמצאים פה. הייצוג המשפטי - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
לא, זה לא הוגן. תראה, אני חייבת להגיד לך, באמת לבי עם החקלאים, באמת, אבל אני אומרת לך שכמייצג, צריך לנהוג גם בהוגנות. אם אתה נותן לו מכתב ואומר לו, 'תשמע, אני נותן לך את זה בחברות, ואללה, אם אתה לא רוצה להתייחס, כאילו לא הגשתי את זה' ואז אתה פונה למבקר המדינה ואומר לו, 'הוגש באופן רשמי', אני אומרת לך, זה לא ראוי.
שי הר משי
¶
קודם כל, אני לא יודע שיש לי החלטה בשני התיקים, אני יודע רק על החלטה בתיק אחד, והחזרתי את הכסף, 940,000 שקל, לפני שבועיים. המסמך כנראה לא פה, אבל אקבל את ההחלטה בתיק השני. לא יודע, אולי הוא נמסר - - -
משה אשר
¶
אתה יכול להתבטא, אבל התיק שלך - - - אני רק מסביר לך, אתה רוצה להסביר את המקרה שלו לוועדה? בבקשה.
שי הר משי
¶
הגשתי ערר בתיק אחד. התיק השני עוד לא קיבלתי את המסמכים מרשות המסים. אני שומע בפעם הראשונה - - -
אמיתי נחשון
¶
אמיתי נחשון מכפר מימון. אמיר טיפל לי אחרי זה בתיק באופן אישי. אני רק רוצה להגיד משהו אחד קטן פה. למה אנחנו בכלל פה כולם מגיעים לוועדת ערר, אז כדאי שנקום ונלך, כולם, כל החקלאים. אנחנו הגענו לוועדת ערר בגלל שאתם עושים עבודה לא מקצועית. זה קל להגיד, 'לך לוועדת ערר, לך לוועדת ערר'.
אמיתי נחשון
¶
לא, אנחנו הגענו לוועדת ערר בגלל שהם הצמידו אותנו לפינה. מה היה בתיק שלי? אני מדבר על עובדות עכשיו, לא על מספרים ולא על דברים. ב-8.7 התחילה המלחמה. אצלנו בכפר מימון הטילים כבר היו לפני כן. אני יכול להראות לך שאנחנו היינו עם העגבניות אצל החיילים ועשינו מיליון דברים, אצלנו כל הקו, אני רק רוצה להסביר משהו אחד קטן, במלחמה לפני כן, כל החיילים ישבו באזור נחל עוז, עפו עליהם פצמ"רים, החליטו להעביר אותם עוד קו אחד לכפר מימון, סביב כפר מימון. התותח היה מאה מטר מהבית שלי, לילה ובוקר, אני לא ישנתי, כל היום הייתי סביב החיילים עם הילדים שלי. לא יכול להיות שאחר כך אנחנו מקבלים תרעומת של מי שישב שם בסוף המלחמה, 'תוך שנייה יטפלו בכם' ואחרי זה אנחנו באים אליהם בוכים וכמעט פושטים רגל. זה לא הגיוני. אנחנו מדברים פה על דברים הגיוניים ועקרוניים. אנחנו כל הזמן היינו סביבם.
התיק שלי, הביקור של השמאי שלי היה באמצע המלחמה, שלושה שבועות אחרי ההתחלה. המלחמה התחילה ב-8.7, אצלנו זה התחיל קצת לפני, התמונות של השמאי שלי, פה, אחרי זה אני אעביר לכם, מה-27.7, את התמונות האלו הם לא קיבלו והם לא תיעדו אותן והם לא מטפלים בהן. הם מסתכלים רק על מספרים, על, 'אתה הרווחת', אבל הפסדתי גם המון. מה זה קשור לזה שאני הרווחתי? אם יש לי פה נזק של עגבניות, של שטח שלא השקיתי אותו, כי הוא שטח קטן, אז השמאי שלהם אמר, 'טעית שם ברבע דונם, יותר'. זה מה שעניין אותו ואת זה הוא לא צירף.
השמאי שלהם בא אליי, הכול רשום לי, השמאי שלהם הגיע אלי ב-26.2, אין בשטחים האלה כבר שום דבר שקשור, אין שום דבר שהוא יכול לבוא ולהגיד לי, הוא בא אליי, השמאי שלהם, והשטחים היו כמו חיילים. איפה התיעוד שלו? למה הוא לא דיבר על זה? הוא לא הזכיר שום דבר. תפתח את התיק שלי, תראה את מה שהשמאי כתב. אני קיבלתי את התיק של השמאי שלהם, את האפס, אפס קיבלתי מהשמאי שלו, מתי קיבלתי את התיק? אחרי שהגשתי ועדת ערר, אחרי שהייתי אצל כחלון, אחרי שניסיתי, שקט, שנייה, אני מדבר, אחרי שניסיתי איתו להגיע להסכם ולא הסכמתי.
את יודעת למה לא הגעתי איתו להסכם? כי אמרתי לו, 'אם על זה אתה לא אומר לי שקל, אם אתה לא אומר לי 5,000 שקל, אני לוקח הלוואות, מחזיר לך את כל הכסף, אני בן אדם עקרוני', והוא אמר לי, 'מגיע לך אפס', אז אני רוצה שתעבירו את זה, תעביר להם את זה, בבקשה, שיבינו מהם נזקים, אלה נזקים. הוא אומר לי, 'אני אתן לך שקל, אבל מגיע לך אפס'. אני רוצה שתעבירו אליהם. את כל הדברים האלה. זה, הוא לא התייחס לזה. יש פה הרבה נזקים. הוא אומר לי, 'מגיע לך אפס'.
עכשיו אני אגיד מה קורה אצלי עוד פעם. הם העבירו לי את השמאי שמחוני, הוא בא אליי, הוא רצה לבוא אחרי זה עוד שלוש פעמים, אמרתי לו, 'אין לך מה לעשות פה, אין פה שום דבר שקשור. מה אתה רוצה, לטייל לי במשק?' הוא חיפש לבוא אליי למשק, לראות שבטעות יש לי איזו חממה שהיא לא מסודרת עכשיו ואז לתעד אותה, אבל איפה כל התיעודים שהיו אצלי עם צביקה? תראה לי את התיעודים האלה. בתיק שלך שום דבר לא מתועד. אני הבאתי את כל התיעודים. שנייה, השמאי פה.
אמיתי נחשון
¶
שנייה, אני לא מדבר על זה, אני מדבר על עקרונות. לא התייחסתם לנזק האמיתי, התייחסתם רק לכספים. ל - - - וכספים, זה לא קשור בכלל.
יש פה דבר עקרוני. יש פה הקלטה של השמאי שלהם, יש לי הקלטה, ואת אמיר שצרח עלי בטלפון כשאמרתי לו שהורדתי לבן שלי את התפרים. הייתי בבאר שבע בבית חולים, יש את ההקלטה הזאת גם והוא צרח עליי, 'למה אתה מקליט?' אמרתי לו, 'אני רוצה להקליט הכול, ממה אתה מפחד?' הם לא הסכימו. הם כאילו פחדו לדעת מה הנוהל שאנחנו עושים. זו בושה שהוא בא ואומר לי דבר כזה. אמרתי לו, 'כן, אני מקליט, מה הבעיה?' הוא צרח עליי ואמרתי לו, 'אני עכשיו חזרתי עם הבן שלי', הבן שלי פתח את כל הרגל, היה חודש שלם בבית, עזב את הלימודים, אמרתי לו, 'אני עכשיו חזרתי עם הבן שלי עם תפרים', שומעים את הכול ויש גם תיעוד מבית החולים, אני יכול להביא לפה ולהראות לכם את התמונות של מה שהיה, הוא צרח עליי בטלפון וזה היה כשהיינו אצל כחלון.
לשמאי הסברתי. למה אנחנו הולכים למסלול אדום? כי במסלול ירוק אנחנו לא מיוצגים נכון. זאת אומרת, אני בניתי, למשל, חממה מסוימת, שהיא לא הייתה שם שנים לפני כן, אז אתה לא יכול לבוא לעשות לפי מסלול ירוק לראות את זה. אמרתי לשמאי שלהם, יש את ההקלטה פה, אני יכול להשמיע לכם, יש פה את זה, תעבירו להם שהם יראו, אני אקריא לכם מה הוא אמר לי. אני אומר לו שהחממות האלו לא היו לפני כן אז הוא אומר לי, 'אז אני לא משווה'. מה זה אתה לא משווה? אז לפי מה אתה הולך? איזה שמאי אתה? איזה שמאי אתה? הוא לא השווה. אמרתי לו והדגשתי, ויש את ההקלטה, אני אביא לך אותה, אמרתי לו, 'תקשיב, תעשה לי טובה, לפני שאתה סוגר את התיק, תבדוק את הדברים, תבדוק את הדברים. החממות שלי לא היו לפני כן', אז מה הוא אומר לי? 'מה אתה חושב, שאנחנו טמבלים? בטח. בטח הם כבר שנתיים שלוש'. אני אומר לו, 'אבל לא, הן חדשות, יש הוכחות, יש אישור הקמה, יש הכול, לא היה לי לפני כן'. מה הוא אומר לי? 'בטח שכרת לפני כן ממישהו אחר'. מה זה כל הדברים האלה, מה זה, כאילו אתה עושה אותי שקרן? קח את הכסף.
אני כמעט פשטתי רגל, אני בהלוואות בבנק, לקחנו גם הלוואות ממקומות לא מתועדים בשביל להתקיים היום, אבל כשאחד בא ואומר לי: או אפס - - - אחר כך כשהייתי אצל השר כחלון, דרך ערוץ 2, הרי לא היו מקבלים אותי ככה, אני ועוד חקלאי אחר שהיה אמור להגיע לפה והחליט לא להגיע כי הוא אמר שהוא מפחד שאחר כך ייקחו לו גם את מה שנתנו לו. כן, הוא היה אמור להגיע לפה, יש פה תיעוד עם גלית, שאנחנו דיברנו עם חקלאים שאחד אחד החליטו ברגע האחרון ביום חמישי לא להגיע, מפַּחד. מפַּחד. ולי, אחרי שהייתי אצל השר כחלון, הם באים אליי ואומרים לי, 'תביא לי ככה ניירת', יצקן גם היה אצלי בבית, היו את החשבוניות שהם מדברים, נכון? הוא מדבר שלפי החשבוניות הוא יכול לראות את הנזק הזה, הוא לא ראה נזק. איך? הנה, ראיתם את הנזקים. הוא לא ראה נזק. באתי עם כל החשבוניות, הם לא לקחו אותן. הם אמרו, 'עזוב, קח את ה-100,000 ותלך הביתה'. אמרתי: אם זה ככה, אני אחזיר את הכול, אני אפשוט רגל.
אני הייתי במצב נפשי מאד קשה כל התקופה הזאת. אצלכם הייתי במשרד ארבע שעות, אני לא אגיד לך מה כמעט קרה לי כשיצאתי מהמשרד ואמרתי, מבחינתי אני בן אדם שאני נמצא בעוטף עזה, הגעתי לשם מאיזושהי אידיאולוגיה, עבדתי במכבי אש בהרצליה, הייתי יכול לעבוד שם, להמשיך, 30,000 שקל, להתראות. לא, באתי לחקלאות, חזרתי, אבא שלי בן שמונים, עוד חקלאי במושב. בין הבודדים, הוא הקים את המושב. אנחנו אנשים ציוניים, גם בפעם הבאה, גם אם אני אהיה בלי עבודה, אני אעזור לחיילים ואני אראה לכם את התמונות שיש פה, הבאנו כמויות של חיילים וכל היום היינו מסביבם. יש לי פה תעודת הוקרה, אז לא יכול להיות שמישהו קורא לי שקרן וגנב.
אילן יוחנן
¶
שלום לכולם. אני רוצה למעשה לדבר בשמם של חקלאים חדשים. ב-2014 אני רכשתי עסק חקלאי - - - והמשכתי את הפעילות העסקית שלו. הגשתי בקשה במסלול הירוק כמו כולם וקיבלתי תשובה שלילית, מכיוון שהעסק למעשה נפתח רק שנה קודם ולא היו לי מספיק הוכחות מבחינת ניירת ותשלומים היסטוריים, כי העסק הוא עסק חדש. אני הייתי במלחמה שם ואני עבדתי שם, אני לא מבין למה אני צריך היסטוריה.
אילן יוחנן
¶
אני אגיד למה. אולי אני נאיבי, אולי אני תמים, אני חקלאי. אני מדבר אליך כבן אדם אל בן אדם. אני פעם ראשונה יושב במקום כזה. מס רכוש מבחינתנו, אנחנו, החקלאים, נתפס כאיזשהו משהו מפחיד. הרבה חקלאים, אין להם את האומץ לשבת סביב השולחן הזה מתוך פחד. זו עובדה, אני נבחרתי כנציג כדי לבוא ולדבר בשמם. מסלול אדום, מבחינתי כחקלאי הוא איזשהו מסלול שאתה צריך לבוא ולהוכיח שאתה לא אשם. אני אומר, כאדם, ישבתי בזמן המלחמה, ניהלתי שם עסק, אם מגיע לי מהמדינה כי המדינה החליטה לתת לנו פיצוי כי היינו שם, אז תנו לנו, לפי הפרמטרים שקבעתם. אם לא, אז לא, זה בסדר. אתה שואל למה לא ניגשתי - - -
משה אשר
¶
אבל יש גם פתרון. הפתרון שלו הוא לעבור למסלול האדום. במסלול הירוק יש לו בעיה כי אין לו מחזור בסיס. אין לו פרמטרים לנוסחה, בשביל זה במיוחד אצלו - - -
אמנון חניה
¶
זה אנחנו, אבל - - - המקרה שלו מאוד פשוט, אמיר, הוא עסק ממשיך לכל דבר. איפה שיכולתם בחנתם ואישרתם עסק ממשיך. חקלאים חדשים, בכלל אין לכם פתרון. הנוסחה באה ללמד מה הצפי שיכתוב ב - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני, תודה, תודה רבה. תראו, אני מבקשת מרשות המסים, אנשים שהם חדשים והגישו בקשות, תפשפשו בניירת שלכם, תוציאו להם הודעה שהם יכולים לגשת למסלול האדום.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אדוני, אתה יודע שיש לי הערכה גדולה אליך. אם המייצג לא עשה את עבודתו נאמנה זו לא צריכה להיות הבעיה של האדם, בסוף אם מגיעה לו זכות הוא צריך לקבל אותה. אני מבקשת מכם, מר אשר, רק כי אתם באמת באתם לעשות את המעשה הנכון וזה התפקיד, אני מבקשת מכם לקחת את היוזמה הזאת. לא מדובר בהרבה אנשים. יש לכם את הנתונים, אתם יודעים את מי פסלתם ועל איזה בסיס.
אמיר דהן
¶
אנחנו יכולים לחפש בחקלאות את העסקים החדשים אבל סתם דוגמה במקרה הזה, אותו מייצג שלו בעשרות תיקים ביקש מאיתנו לעבור מסלול ואישרנו לו לעבור מסלול, מירוק לאדום, מאדום לירוק, אז ככל הנראה גם במקרה הזה הוא יכול היה לדרוש מאיתנו בדיוק את אותו הדבר.
דוד רוטנברג
¶
גם עצם האמירה שמס רכוש מפחידים זה מקומם. הרי הם מכירים את מס הרכוש. חברי כנסת שישבו ותיאמו אתנו את המסלול, חבר הכנסת וקנין, חבר הכנסת כלפה, הם יודעים, החקלאים מכירים את מס רכוש. לבוא ולטעון שמס רכוש מפחידים, עוד כשהוא מיוצג על ידי מייצג, אני לא יודע אם זה מייצג, אבל על ידי מישהו שכבר היה בכמה וכמה מלחמות איתנו, זו אמירה מקוממת.
אנחנו מפספסים פה נקודה אחת, גבירתי היושבת ראש, בהגשת תביעה זה המוציא מחברו עליו הראיה והוא צריך להוכיח את הנזק. פעם אחת טוענים למה לא הבאנו שמאי ופעם אחת למה כן הבאנו שמאי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מבינה. אדוני, זה נכון שבישראל נהוגה שיטה אדברסרית והכול בסדר גמור. יחד עם זאת, אני באה ואומרת לכם, תראו, זה לא המוציא מחברו עליו הראיה בסיפור הזה. כי יש פה את מדינת ישראל שקבעה זכות מסוימת לאדם, עכשיו אנחנו בסך הכול מדברים על מימוש זכויות, אפרופו דיונים קודמים, מר אשר, זה מימוש זכויות פר אקסלנס כי המדינה קבעה בתקנות, בחקיקה, זה לא משנה במה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
בסדר גמור, כמו בזכויות אחרות שגם אותן צריך להוכיח, אבל עדיין, אני חושבת שמצב הדברים הזה, שלא כמו כשאני מגישה תביעה נגד חברה מסחרית בבית המשפט, כאן אני חושבת שהמדינה, על מוסדותיה ורשויותיה, צריכה לעשות הכול כולל הכול על מנת להנגיש את הדרך הזאת, על מנת לתת את הידע, ואני יודעת שאתה מסכים איתי. אז אני מבקשת מכם, אני לא חושבת שמדובר בנטל גדול מדי.
היו"ר קארין אלהרר
¶
זה מה שהוועדה מבקשת. עוד שני דוברים, יש לכם ביחד שבע דקות, כי אני צריכה לסיים את הדיון. שלוש דקות לכל אחד. רון אסקוזידו.
רון אסקוזידו
¶
הגשתי תביעה במסלול האדום והגיע אליי השמאי בחודש רביעי 2015 ואחרי זה החליטו שמגיע לי בערך עשירית ממה שהגשתי. מאז אני מחכה.
רון אסקוזידו
¶
הגיע לוועדת ערר, עד היום אני מחכה. עד שקבעו את הישיבה הזאת. הוא בא ברביעי 2015, כבר לא היה כל כך מה לראות הכול כבר היה - - - אם הייתי במסלול הירוק והם לא היו שולחים הייתי מבין, אבל - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
נכון, אבל יש פה חקלאי שהגיע ואני רוצה לתת לחקלאים. אתה, לדעתי, מדבר הרבה בפני רשות המסים.
שי (שייקה) שקד
¶
שמי שייקה שקד, חבר וחקלאי במושב נתיב העשרה. כל העוטף, יש עוטף, נתיב העשרה היא חובקת. בתוך נתיב העשרה, מי שנוגע בחומה זה אני.
שי (שייקה) שקד
¶
היא הייתה ואני מעריך מאוד, עם כל המושב, הייתה התרגשות גדולה שהבאת את הוועדה אלינו. מכיוון שמצמצמים פה את הזמן אני רוצה לגעת בשורש הבעיה. שורש הבעיה הוא בהתנהלות של מס רכוש. אם מכל הדיון הזה לא נוציא את הבסיס, את העוקץ, שהוא נקרא שמאי ושמאות, לא עשינו כלום. לא היום, כי הם, גם במלחמה הקודמת, גם במלחמה הזאת וגם לקראת המלחמה העתידית, לא יהיו ערוכים. אי אפשר לנהל שמאות עם שמאי אחד, לא יכול להיות דבר כזה. שמאי אחד שיודע הכול הוקוס פוקוס על כל החקלאים במדינת ישראל – לא נראה לי.
יש במדינת ישראל כלי נהדר שקוראים לו קרן נזקי טבע, הוא פרוס מדן ועד אילת, כל השנה, 365 יום, לא צריכים לחכות למלחמה. קרה משהו – אל תשתמש במספרים שלהם, אל תשתמש בשום מספר, אבל שייתן סקירה, יבוא לחממה, יגיד, 'הנזק פה הוא אחת, שתיים, שלוש', ייתן את העדויות, ינציח אותן ושהם ישברו את הראש עם המספרים שלהם. מה שקורה הוא שפיתחו קונספציה של מספרים, של נוסחה, שאם טיפה את זזהְ ימינה או שמאלה איך לָך סיכוי לשרוד שם. באופן תיאורטי, אם הפסדת שנתיים-שלוש ותהיה לך, תיאורטית, כל שנה מלחמה, בתהליכים האלה אף פעם לא תהיי זכאית לתשלום, כי זאת הנוסחה, כי זאת הנוסחה וזה שורש הבעיה. אי אפשר עם שמאי אחד שמתייחס לכולם, אני בטוח שזה אותו שמאי שלי ושלו ושל כולם, זה אותו שמאי, 'כולם שקרנים', 'כולם רמאים וכולם - - -
שי (שייקה) שקד
¶
הכול מונצח, הכול מונצח עם מסמך של המדריכה הארצית של גידול העגבניות במשרד החקלאות, בכתב ידה. מזלזלים בו ואומרים, זה לא יכול להיות, זו לא אמת. זה שורש הבעיה.
שי (שייקה) שקד
¶
אני הייתי בוועדת ערר אחרי שנתיים, אחרי שיש לי חובות של מיליון שקל בבנק ועכשיו עומד בפניי השאלה האם למשוך עוד שנתיים או לקחת את מה שיש וללכת.
היו"ר קארין אלהרר
¶
מחילה. מחילה. סליחה. תשמעו, חברים, אנחנו יושבים כאן, לפי השעון שלי, כבר שעה וחצי על נושא שאני אומרת לכם, רשות המסים היקרה, שאני באמת מעריכה את פועלכם, אבל זה נושא שהיינו צריכים לסגור אותו מזמן. באמת. אני יודעת שהלב שלכם במקום הנכון, יכול להיות שזה לא מחלחל למטה. האמירות שנאמרות כלפי החקלאים הן אמירות מקוממות. או, 'לא מגיע לך כלום, אפילו לא שקל ואם תהיה ילד טוב תקבל שקל'. זה מקומם. גם אם זה נכון יש דרך להתבטא. זה מקומם. מדובר באנשים שיושבים על הקו, או קרוב אליו מספיק כדי להינזק.
אני מבינה שבסוף החוקים והתקנות מייצרים כללים מאוד אחידים ומאוד נוקשים. אני מבינה את זה, ואם צריך לתקן אותם נתקן אותם, אבל אני רק באה ואומרת את הדבר הבא, מקום שהרשות יכולה להקל על הפרוצדורה ולבוא לקראת האזרח היא צריכה לעשות את זה ולא להיפך.
משה אשר
¶
אני חושב שבגישה שלנו אנחנו באנו הרבה מאד לקראת, לא רק בנזק העקיף, גם בנזק הישיר, אז אני חושב שצריך למתן את ה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
שוב, בעניין הזה כנראה שאנחנו חלוקים. אם הכול מסתדר ואתם מקבלים טענה, אני לא רוצה להטריח אף אחד לשווא, אבל אם אין הסכמה בין הצדדים ויש טענות שונות ומגוונות, על הרשות לעשות הכול כולל הכול על מנת, לפחות, אתה יודע מה, אפילו לנראות הציבורית של הדברים, לשלוח את הבן אדם לראות את הדברים, אבל בזמן ובמקום.
משה אשר
¶
אני אומר שוב, בעניין של הפקת לקחים, אנחנו פה ניקח את זה שחס וחלילה בלחימה הבאה, נשלח שמאים שימפו את השטח. אני לא יודע אם זה בסוף יעזור בנוסחאות - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני מבקשת ממשרד המשפטים, שלא נמצאים כאן בדיון ואני אפנה אליהם, אני רוצה לקבל התייחסות לעובדה שלוקח כמה חודשים לקבוע דיון - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
חודשים עד שנים לוועדת הערר. הדבר הזה הוא לא תקין בעיניי. משרד המשפטים צריך לתת את תשובתו תוך שבועיים בעניין.
רשות המסים, אני מבקשת, מר אשר, לקבל פירוט לגבי 18 הפניות שעדיין בטיפול, מה הסטטוס של כל פנייה, מדוע היא עדיין בטיפול ומתי הטיפול צפוי להסתיים. בתוך שבועיים אני מבקשת את זה. ולבקשתי הקודמת, אנשים שלא צלחו את המסלול הירוק מסיבות כאלו ואחרות, אני מבקשת מכם לשלוח מכתב ולהגיד, 'לא צלחת במסלול הירוק, אנחנו מציעים לך, אתה לא מחויב, מציעים לך לפנות למסלול האדום'.
היו"ר קארין אלהרר
¶
זה היה רטורי, זה היה רטורי לחלוטין. אני אגיד לך, אני לא רוצה לשפוט אותך, כי אני לא בנעליים שלך, אבל אני אומרת לך שבמקום שבן אדם הוא השלוח של מישהו אחר והוא רוצה לייצג אותו, המינימום שהוא צריך לעשות לפני שהוא מקבל החלטה, זה לשאול את השולח מה הוא רוצה לעשות ולהסביר לו את כל המשמעויות. אם אתה לא עשית את זה, סלח לי אדוני, אתה חוטא לתפקיד שלך.