הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, ה' בכסלו התשע"ז (05 בדצמבר 2016), שעה 13:48

בחינת מעמד קהילת העבריים בדימונה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

מאיר כהן

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

בת אל כספי - מפקחת מתכללת מחוז דרום, משרד החינוך

מיכאל גדלביץ - ד"ר, רופא נפת אשקלון, משרד הבריאות

ישראל בודין - מנהל מרכז דרום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אריאל ללוש - סגן ראש העיר - דימונה, עיריית דימונה

ענת חכמון - מנהלת לשכה באר שבע, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

בן ישראל פרינס - נשיא כבוד, עמותת חברים לעולם טוב יותר

פרינס עמנואל בן יהודה - נציג הקהילה בעירייה, עיריית דימונה

רפאל - חבר קהילת העבריים מדימונה

הנביאל בן אליעזר כהן - חבר קהילת העבריים מדימונה

יאיר שיבר - חבר קהילת העבריים בדימונה

מרקוס צ'יזם - חבר הנהלה - סניף ערד, עמותת חברים לעולם טוב יותר

ידידאל בן עשיאל - עמותת חברים לעולם טוב יותר

שמיר ויליאמס - אגודה שיתופית שומרי השלום

לורין ניימן - אגודה שיתופית שומרי השלום

כרמה פיינשטיין כהן - אגודה שיתופית שומרי השלום

פרדה וולר - אגודה שיתופית שומרי השלום

אשריאל בן ישראל מור - אגודה שיתופית שומרי השלום

הריס רלף - מנכ"ל - ערד, עמותת עליית השחר

אור סלע - פעיל, המשמר החברתי

דינה רווח - המשמר החברתי

ענבר פלד - עו"ד, ראשת הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית

אביטל קפלן - סטודנטית למשפטים בקליניקה לרב תרבותיות, האוניברסיטה העברית בירושלים

שמוליק דוד - שביל

אהרון הילס

אריאלה אהרון

מאיה ויקטור, חבר המתרגמים

בחינת מעמד קהילת העבריים בדימונה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, נושא הדיון להיום זה בחינת מעמד קהילת העבריים בדימונה. תראו חברים, הסוגיה הגיעה לפתחי לפני מספר ימים והחלטתי לקיים דיון מהיר בה, לא רציתי לעכב את הסוגיה כי הרגשתי שיש כאן קיפוח בולט לעין שאני לא מבין אותו ולא מבין את הפשר שלו ואני אשמח שתכף, משרד הפנים, יסביר לנו ממה הוא נובע.

אנחנו יודעים שבמדינת ישראל יש מגוון רחב של קהילות, יש יהודים, יש ערבים, יש נוצרים, יש מוסלמים, יש צ'רקסים, יש דרוזים, לכולם יש מעמד קבע במדינת ישראל, לכולם יש אזרחות ישראלית בין אם נולדו פה או מעצם זכות השיבה או מעתם עלייתם לארץ ישראל בהתאם לנסיבות.

יש קהילה, עצומה, של אלפי אנשים במדינת ישראל שחיה פה, משרתת פה, משלמת מיסים פה ולא זוכה למעמד הזה או רק חלק קטן מהם כן זוכים, ככה בצורה ממש מוטעה, אבל הרוב הגדול של הקהילה הזאת אינו זוכה למעמד קבע, אינו זוכה לאזרחות ישראלית, אני לא מבין מדוע זה המצב, מדוע עם לא מקבלים אזרחות ישראלית. שמעתי על כל מיני טענות שאמרו להם שאם אתם רוצים אזרחות ישראלית אז תוותרו על אזרחות אמריקאית, שמעו זה טענה לא מקובלת, חסרים פה אזרחים במדינת ישראל שיש להם גם אזרחות אמריקאית וגם אזרחות ישראלית?

אנחנו רוצים לעורר את הדיון הזה על מנת באמת לעשות סוף לפרשה הזאת, זה באמת נושא שחייב להסתיים ומוטב שעה אחת קודם ואני החלטתי לכנס את הוועדה הזו, את הדיון הזה, כדי לקבל תשובות פעם אחת, פעם שניה לתת לאזרחים שהגיעו פה להביע וכמובן לחבר הכנסת שכיבד אותנו היום בנוכחותו, חבר הכנסת מאיר כהן, שאגב, עוד לא שלחה חברים לוועדה באופן רשמי. אני חושב שאתה דווקא כמי שמגיע מהפריפריה רוצה להיות חבר בוועדה מסוג הזה, כי הוועדה הזו דנה באזורי הפריפריה ועוסקת במיעוטים ואנשים שבאמת מקופחים. אז אני שמח שהגעת גם לפה ואני אשמח שתאמר גם כמה דברים בנושא הזה, מתוך היכרותך, כראש עיריית דימונה והיכרות אישית.

כיבד אותנו בנוכחותו גם סגן ראש העיר דימונה, אריאל ללוש, שגם עוסק יום יום, שעה שעה בפעילותו הציבורית אל מול הקהילה ומרגיש מחויבות אליה ולכן אנחנו גם נשמע אותו וכמובן שנקווה שמכאן תצא בשורה אמתית למען האזרחים שהגיעו לכאן, שחיים בדימונה, שעדין לא קיבלו את האישור הזה. ברשותכם, נתחיל ראשון הדוברים, חבר הכנסת, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, א' אני מאד מעריך את מה שעשית, זה יצוין, כל הכבוד לך. זה שאתה אוחז את השור בקרניו ומיד עושה כאן כינוס, זה דבר מאד מאד חשוב. אני רוצה להגיד כמה דברים היות ואני קשור לקהילה מ- 1969. מהיום שהקהילה הגיעה לדימונה אני גר שם וקשור עוד יותר מ- 2003 עת נבחרתי להיות ראש עיריית דימונה. אני רוצה את הדברים שהם כתבו כאן, אני רק מבקש בשמו של ראש העיר שלמרות שהוא לא במפלגה שלי, אבל אני לא מוכן שיהיה פה כתוב התעלמות משוועת של עיריית דימונה בהיבט החינוכי, הכלכלי והתעסוקתי. אני מבקש להוריד את הסעיף הזה כי אני חושב שעיריית דימונה, גם היום, ארבע שנים אחרי שאני לא ראש עיר, עושה. אני יושב עם בני, עושה כמיטב יכולתה בכדי לפתור את שאלת העבריים בדימונה אז חשוב לציין את זה.

אדוני היושב ראש, ההחלטה הזאת צריכה להיות החלטה של אנשים אמיצים, אי אפשר יותר לגרור את הסיפור של קהילת העבריים. בשנת 2003 באתי לבן עמי, זכרונו לברכה, למנהיג ושני דברים עשינו, האחד, בית הספר שלהם עבר להיות ת.פ של מערכת החינוך הישראלית, הילדים שלהם לומדים בבית ספר ישראלי לכל דבר, בשפה העברית, ניגשים למבחני בגרות. הדבר השני שהצלחנו אז ב-2003, וזה לכבודה של קהילה, זה שאמר המנהיג ואמרו ההורים ואמרו הילדים, אנחנו חלק ממדינת ישראל, אנחנו מתגייסים לצבא והם מתגייסים לצבא ומשרתים ביחידות הטובות ביותר, בין אם זה לוחמים ובין אם זה תומכי לחימה ומבחינתנו בדימונה ומבחינתם הם אזרחי מדינת ישראל לכל דבר וענין, כך הם מרגישים, אגב הם יותר מתערים בקהילה, הם חלק מהקהילה הדימונאית, למגינת ליבנו המנהיג נפטר לפני כשנה - - -

שנתיים.

שנתיים, המנהיג נפטר והם נמצאים במעבר, אני משער שהמנהיגות שלהם תתגבש. מה שלהערכתי צריך לעשות וטוב שעמוס נמצא כאן ואנשי משרד הפנים, אני עשר שנים רצתי אחרי משרד הפנים והשגרירות האמריקאית וסרבו מהטעם הזה. אמרו, עד שהקהילה לא תהיה מוכנה לעשות מפקד אמתי של מי שנמצא ולהגיש את כולם, יש היום עשרות ילדים בקהילה שאף אחד לא יודע עליהם, הם לא רשומים בשום מקום.

בשבוע שעבר הגיע לביתי, אדוני היושב ראש, ילדה שסיימה י"ב, באה עם רפאל, סיימה י"ב בהצטיינות אגב, רוצה להתגייס לצבא, היא רשומה בבית הספר, משרד החינוך משלם את חלקה בבית הספר, אבל אף אחד לא יודע חוץ מבית הספר והקהילה שהיא חלק ממדינת ישראל.

יש בשנת 2004 החלטת ממשלה שאנחנו לא מצליחים למצוא אותה, שאומרת, למה אני יודע שהיא קיימת? כי על סמך ההחלטה הזאת אחד הבג"צים אישר קבלת אזרחות. יש החלטת ממשלה ובזה אני מסיים מיקי, משנת 2004 שאומרת, שמי שנולד במדינת ישראל מקבל אזרחות ישראלית. אז לפחות, לפחות לעשות את זה, מי שנולד כאן בדימונה, בקהילה, באופן אוטומטי יקבל אזרחות ישראלית, לא יכול להיות שהחבר'ה האלה נולדים כאן, הולכים לצבא, מסיימים את הצבא, עכשיו מתחילים לתת אזרחות אבל עד עכשיו גם להם לא נתנו אזרחות, לכן טוב תעשה אדוני אם אחרי, אני ממש מצטער יש ישיבה בוועדת חוץ וביטחון ואני מחויב לה ובאתי לכאן להגיד את הדברים, אבל אדוני, צריך להביא לכאן את שר הפנים ובכח השכנוע שלך, כי הוא זה שצריך לקבל החלטה. אלה ישראלים, אלה דימונאים - - -

המלצות הוועדה היום, דרישות הוועדה וקביעות הוועדה יפנו לשר הפנים פניה ודרישה, חד משמעית.

אני מצטער שאני לא יכול להיות כאן, אני מברך אותך על זה מיקי, זה דבר מאד מאד חשוב ואם אתה, תוציא את התפוח אדמה הלוהט הזה ותפתור את הבעיה, תבורך, אתה תעשה דבר ששנים לא עשו.

הלוואי.

שוב, אני מתנצל שאני לא יכול להישאר.

תודה אדוני, תודה רבה על הדברים. סגן ראש העיר אריאל ללוש, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לחבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר וראש עיריית דימונה לשעבר שהגיע לוועדה, למרות הזמן הקצר שהיה לו. אני חושש שפה נעשה עוול משווע לקהילה המפוארת הזאת. אני יכול לומר שאנחנו גדלים עם הקהילה הזאת, הקהילה הזאת נמצאת בעיר דימונה קרוב ל- 40 שנה, מי שליווה אותם המון שנים, זכרונו לברכה, גבי ללוש ואז בתקופתו הם זכו לקבל מעמד של תושבי קבע. מאז, למעט בן עמי זכרונו לברכה, שלאחרונה קיבל את תעודת הזהות וכמובן יש חלק מאד מאד קטן שקיבל שם תעודת זהות, האחרים נמצאים פשוט במגרש האחורי. מדינת ישראל עד לרגע זה לא קיבלה החלטה נחרצת לגבי עתידם של הקהילה העברית.

הקהילה העברית היא קהילה מפוארת בעיר, היא קהילה שאנחנו מחוברים אליה, היא קהילה שאנחנו משתפים איתה פעולה בכל מיני ווריאציות ונמצאת פה מנהלת המחוז במשרד החינוך, הם הישגיים, מוכשרים כמעט בכל תחום, בתחום המוזיקה, בתחום הריקוד, בכל תחום אפשרי. שוב, זה ערך מוסף לעיר הזאת, הם חלק מאתנו ושוב, מאז מעמד הקבע שהם קיבלו ועד לרגע זה לא התקדמנו לשום מקום, בכל מה שקשור, לטעמי, לנושא האזרחות.

אני חושב שבקדנציה שלנו קידמנו עוד שלב שהתחילו קודמנו וזה בעצם הקמת שכונה לעבריים, זה צעד מאד משמעותי שקורם עור וגידים ולטעמי בשנה וחצי הקרובות אנחנו נתקדם לכיוון שכונה מכבדת לקהילה המפוארת הזאת. כי הקהילה הזאת, באמת, תורמת המון למען העיר, אם הגענו למצב שאנחנו בעצם מונים שכונה עם משרד השיכון, עברנו איזה שהוא תהליך ארוך שבעצם מכיר ונותן תעודת זכאות וכל מה שקשור בזה וכמו שסיפר חבר הכנסת מאיר כהן, מגיעה נערה, שסיימה לימודים ומקבלת מעמד, אז אם היא לא מקבלת מעמד כזה, אז פה כשלנו.

אני חושב שזה צריך להגיע, כמו שמאיר הציע, להחלטת שר ומישהו צריך ללוות את התהליך הזה בקצה, לא יתכן שכל פעם אנחנו נתגלגל ואני חושב שאתה, מיקי, הכתובת שלנו ללוות את התהליך הזה מתחילתו ועד סופו ולטעמי, אם נלחץ כמה שיותר חזק ונמציא את הרשימות וכל מה שקשור לקהילה מהצד שלהם, אני מאמין שבפרק זמן קצר אנחנו נקבל החלטה אמתית, אמיצה ומחייבת המציאות, אנחנו במאה ה-20 ואנשים, חלק גדל מהם, 60%, אין להם שום מעמד, הם תלושים. חלק לא מקבלים גם מעמד של ביטוח לאומי.

אני אגיד לך, הנתון מבחינתי בין אם זה 60% ובין אם זה אחוז אחד, כולם צריכים לקבל אזרחות, נקודה.

עדיין זה אומר - - -

אין שום סיבה שהם לא יקבלו אזרחות.

יש פה מצב קשה ואני חושב שמדינת ישראל צריכה לקבל החלטה, סוף סוף הגיעה העת. 40 שנה במדבר, אתה יודע יצאנו, אני חושב שזה באמת הזמן והעת להחליט ולומר הללויה ובעצם לשים סוף לכל הדבר הזה.

תודה רבה אדוני, נציג מטעם הקהילה שרוצה לומר כמה דברים, בבקשה, מי הדובר? שם ותפקיד לפרוטוקול.

תודה רבה, שמי הנסיך עמנואל בן יהודה, אני נציג הקהילה ממועצה קדושה, אני רוצה להודות לך וגם לוועדה וגם קודם להודות למנהיג הרוחני שלנו, זכרונו לברכה, בן עמי בן ישראל, הוא הדריך אותנו כאן והוא לימד אותנו והוא הפליא אותנו לאהוב את ארץ ישראל ולתרום את האנרגיה שלנו לבנות את המדינה.

אני מרגיש שמה שאמרתם, זה הבסיס, היסוד כי כל האנשים בקהילה שלנו עובדים ותורמים את כל הלב שלהם, כמעט 50 שנה עכשיו. רוצים כל הזמן להיות האור של העולם, אור של יהודים בעולם, להראות להם מה קורה בארץ ישראל ולתרום את מה שאנו עושים. אז לפני שבועיים, ישבתי קצת עם השר דרעי וגם דיברנו אודות הדברים האלו ויש לנו ממש תקוה עכשיו שזה סוף הדרך, שנוכל לפתור את הבעיות ולהמשיך יחד יד ביד.

אוקיי, הדברים שאמרת הם תואמים לחלוטין למה שהועדה ורוח הוועדה רוצה היום לומר. מי גברתי?

כרמה פיינשטיין כהן, אני מוועדת עליה והצלה בסוכנות היהודית, בחבר הנאמנים.

בבקשה גברתי.

הבעיה של קהילת העבריים בדימונה, יש לה מה שנקרא בעברית 'ריפל אפקט' (תרגום חופשי: אפקס דומינו), היא לא רק משפיעה על הקהילה עצמה. אנחנו נתקלים בבעיה שכל מי שפונה לעלות ארצה, במקרה ופה לצערי הרב זה קשור למשרד הפנים בחוץ לארץ וזה הוראות שמקבלים ממשרד הפנים, במקרה וצבע עורו אינו לבן, נשאל אוטומטית אם הוא קשור לקהילת העבריים בדימונה ובדרך כלל עלייתו נפסלת. הוא יכול להיות זכאי חוק השבות לפי המחלקה לזכאות - - -

צר לי על דברי, סליחה, על ההבל שאת אומרת כאן, פשוט את מכניסה פה, זורה חול לאנשים כאן - - -

אני אראה לך מיילים.

סליחה שאני קוטע אותך, סליחה אדוני היושב ראש - - -

אני יכולה לסיים את המשפט?

לא, כי את אומרת דברים מאד לא נכונים, אנחנו נותנים זכאות לפי צבע עורו של אדם, זו אמירה גזענית נוראית לרעה.

זה לא מה שאמרתי.

זה מה שאת אומרת.

אני אמרתי שלא שואלים בן אדם לבן אם הוא קשור לקהילת העבריים.

אדוני, אני לא קטעתי אותך - - -

סליחה.

מאחר וראיתי שאתה מדבר מדם לבך, אגב גברתי מתבקשת לא להכליל הכללות. אם משרד הפנים מוצא לנכון לבחון האם אותו עולה הוא משתייך קהילה מסוימת או לא זה לא אומר שזה בגלל צבע עורו, זה בגלל שיוך קהילתי כזה או אחר שהם צריכים לבחון בהתאם למתן המעמד, כי מתן המעמד - - -. הבעיה היא שורשית, כי אם היה לקהילת העבריים אזרחות אז לא היתה בעיה שעוד אנשים מקהילת העבריים יוכלו לעלות, אבל ברגע שאין להם אזרחות, אז כן, משרד הפנים מחויב לעשות בדיקה כל אזרח מהיכן הוא מגיע, אז לכן הטענה היא צריכה להיות מדויקת.

אז אני רוצה לחדד, חבר הכנסת זוהר, בבקשה לחדד, מדובר בגיורים שהגיעו, גיורם עבר את אישור המחלקה לזכאות בסוכנות היהודית ובאיזשהו שלב, וזה מעולם לא קרה לאדם לבן, שאלו אותו במסגרת השאלות האם אתה קשור לקהילת העבריים בדימונה, עובדתית יש עשרות של מיילים שמחכים - - -

למה, יש אנשים שהם אינם שחומי עור והם משתייכים לקהילת העבריים?

אבל זו שאלה הפוכה, אם בן אדם עבר גיור והגיור אושר, כל השאר לא רלוונטי, השאלה לא רלוונטית.

אדוני רוצה להשיב על ה - - - ?

מי שואל אותו?

שליח הסוכנות היהודית.

תשאלי את אנשי הסוכנות היהודית מדוע הם שואלים.

הם אומרים שהם מקבלים הוראות מכם.

בואי לא ננהל עכשיו פה את השיח, הוא לא - - -

טוב גברתי, תודה רבה. עוד מישהו מקהילת העבריים לפני שאני עובר לשאלות למשרד הפנים? רפאל, תגיד את שמך.

שמי רפאל מקהילת העבריים בדימונה, אני נציג בעירייה של הקהילה וכמו שכולם אמרו הבעיה, חלק מהבעיה, איך מתייחסים אלינו גם בבאר שבע.

באר שבע שזה משרד הפנים?

כן, במשרד הפנים, איך שמתייחסים לקהילה שלנו.

מנהלת רשות האוכלוסין של באר שבע פה?

אני מלווה את רוב האנשים שמגיעים למשרד, היחס שאנחנו מקבלים זה לא יחס שמתאים. אנחנו פנינו ופנינו וכל פעם שמגיעים לשם עם טענה או בקשה, זה לוקח יותר מידי זמן לטיפול. יכול להיות גם - - -

אתה מדבר על הטיפול או אדיבות?

שניהם.

גם אדיבות?

כן.

טוב. תראה, אני אגיד משהו לאדוני, למר ארבל, נתקלתי בהמון המון טענות לגבי אדיבות, אני לא מדבר על שרות כרגע שגם שם קיבלתי הרבה טענות, בכל מה שקשור למרשם אוכלוסין, לאו דווקא בבאר שבע. גם באשקלון, בעיקר באשקלון, המון טענות, לא עשיתי בנושא הזה אף פעם דיון או לא ערכתי ברור, אבל קיבלתי המון טענות לגבי השרות. יכול להיות שיש עומסים, יכול להיות שיש הרבה פניות והבנות לא עומדות בלחץ, הכל יכול להיות, אבל אנחנו מפסידים פה בגדול. מפסידים בגדול כי הציבור שבא לבקש את השרות ולא מקבל אותו, אחר כך רוטן וכועס וזועם וזה עושה לנו בסופו של דבר נזק גדול. אדוני באמת אולי ייקח את הדברים לתשומת לבו. תודה, יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? כן, בבקשה, אדוני מה השם?

יאיר שיבר:

אני מקהילת העבריים של דימונה. אני מקרב הצעירים שכן נולדתי כאן, במדינה ובעצם, מה שאני גם אישית נתקלתי בו, שאנחנו כבר פה ולא הבנתי, יש הרבה משמעויות לדברים שאנחנו קיבלנו בהתחלה, בוא נאמר קיבלנו שלוש ספרות, דבר שקוראים לו D.K, עד היום לא קיבלנו שום הסבר ולא הבנו איך נוכל לקחת קהילה כזאת משותפת ולשים אותה לפי שלוש ספרות שעד שאני בררתי, מסתבר שלא רוצה לומר את זה ככה, אבל הסתבר שחיות במדינת ישראל מגדירים אותם כשלוש ספרות, אבל זה הקהילה שלנו, אני הייתי 844, אז אמרתי איפה הדברים האלה שאימצו את הדברים האלה שיכולים להגדיר קהילה, קהילה גדולה כזאת שאנחנו חיים פה וגם התחלתי עם הבעיה שאני יודע שרוב הצעירים שלנו הם ניגשים לצה"ל ואחרי שמסיימים הם ניגשים לבאר שבע והם צעירים, אז הם ניגשים לשם ואני חושב שמגיע להם הכי נדיבות שיכול להיות, הם נלחמים למען מדינת ישראל וברגע שהם נכנסים לשם הם בעצם שואלים והם לא מקבלים יחס הולם והיחס הלא הולם הזה זה גורם להם לייאוש וברגע שבן אדם מגיע ואתה מסתכל עליו ואומר לו תחכה בחוץ, תחזור עוד שנה, זה כאילו זורקים אותנו בפח וכל השנים האלה זה כאילו אנחנו חיים פה סוג ב' של אנשים ואני אישית, שנולדתי פה, עד היום אין לי אזרחות ובעצם ההתייחסות זה מה שאנחנו מדברים, כי זה בעצם לדעתי התכלס של כל העניינים שלנו.

הדברים מאד ברורים וזה גם מה שאני אומר, לכן אני כן חושב שהגיעה העת לעשות סוף לנושא הזה. צריך להעניק לאנשים הללו אזרחות ישראלית, אני חושב שברור שהשר יידרש לסוגיה הזאת ומסקנות הוועדה יועברו אליו, אבל כן, אנשי המשרד, אנשי המקצוע, יודעים היטב את רחשי הציבור כי הם חווים את זה יום יום בלשכות האוכלוסין, בפניות הרבות, בבעיות הרבות שאנחנו נתקלים בהן וככה אולי אם השר יקבל מכם גם את הרושם שהגיעה העת והבשילה העת לסיים את הסאגה, גם השר ייזכר לדורות על החלטה גדולה כזו וגם אנחנו אולי כוועדה נוכל להגיד שקידמנו ולו במעט. אז ברשותכם - - -

כל עוד הפקידות תמשיך להגיד את הדברים שנאמרו פה, לא תיפתר הבעיה, כי הם יעצרו את זה בגרירת רגליים.

עמוס

כל עוד שאת תמשיכי להגיד דברים לא נכונים אז תמשך גם הבעיה. הגיע הזמן שתדייקי בדבריך.

תבדקו את השטח.

אנחנו יודעים את כל הבעיות שלנו, אנחנו מכירים את הבעיות.

אני אגיד לך מה - - -

אני אציג היום את כל הבעיות אחת לאחת.

אני אראה לכם כמה פסילות של עלייה יש.

תכף יתאפשר לך לומר אדוני את דברך, בהרחבה.

את יודעת שיש גם פסילות מוצדקות, לא כל מי שמבקש זכאי.

לא אמרתי.

יאמר בברור, מדינת ישראל מחויבת לבדיקה קפדנית לכל אדם שרוצה להגיע ארצה והיא תמשיך לעשות את זה, כי זה אחד הדברים החשובים ביותר במדינת ישראל, זה בדיקות קפדניות של מי רשאי ומי לא רשאי לעלות לארץ ועל כן כמובן משרד הפנים חייב לעשות את עבודתו. כמובן שמי שזכאי להגיע לארץ חייב לקבל את הזכות הזאת, מעצם החופש הדמוקרטי שלה. נציגת מחוז ממשרד החינוך, אם אפשר בקצרה כי אנחנו רוצים להתקדם.

אני בת אל כספי, אני מפקחת ממחוז דרום של - - -, אני רוצה כאן לציין שבית הספר מ- א'-י"ב לומד במתחם אחד, אחוזי הבגרויות והציונים מאד גבוהים של הקהילה, מבחני המיצב גם של ה' וגם של ח' ברמה מאד גבוהה, המשרד משקיע הרבה מאד שעות, מעבר לשעות שמוקצות מהמטה, כדי לקדם את האוכלוסייה והרבה מאד פרויקטים ייחודיים יש לבית הספר היסודי והתיכון. בקהילה רוב הילדים לומדים במסגרת שאני מדברת עליה מ-א'-י"ב, חלק מההורים בוחרים ומי שלומד במסגרת הזאת, יש הרבה מאד תכניות ייחודיות של הקהילה בחלק הערכי חברתי, חלק קטן מאד בוחר ללמוד בבתי ספר היסודיים והתיכונים שנמצאים בדימונה אבל משרד החינוך משקיע כמיטב יכולתו ועוד יותר, כדי לעזור לילדים האלה שהתוצאות מצוינות. הם גם ניצבים בחלק החברתי, ההשתלבות החברתית, הגיוס לצה"ל וכו' וכו'.

תודה רבה גברתי, נציג נוסף ואחרון מקהילת העבריים, כי אנחנו צריכים גם להספיק לשמוע את משרדי הממשלה כדי שיתנו לנו תשובות, כי הבעיה כבר הובהרה, העברתם אותה ואנחנו מודעים לה וגברתי תאמר עוד משהו בקצרה אם אפשר.

כן. קוראים לי ידעה בת ישראל, זה אני שגיליתי את הקהילה בשנות ה-90 עד לפני שנתיים, גיליתי את כל התהליכים גם אצל שגרירות אמריקאית וגם משרד הנים בבאר שבע אז אני מכירה היטב את כולם, עם ענת. אני מאד שמחה להגיד, למרות הבעיות שנשארות, שהבעיות של היום אלה לא הבעיות של העבר, היתה התקדמות אבל עדיין יש עוד דברים שצריכים לפתור. קודם להגיד את זה כי אני מודה, עם כל מה שצריך להשתפר בבאר שבע, יש התקדמות וקבלת פנינו בבאר שבע יכולנו לעבוד ביחד, לא תמיד לשמחתנו אבל עבדנו ביחד.

עכשיו השאלה שאני רוצה להעלות, אלה היום שמגישים בקשה להתאזרח, חוץ מאלה ששרתו בצבא, צריכים לוותר על האזרחות האמריקאית כדי לקבל אזרחות ישראלית ואנשים לא שמחים עם התנאים האלה ורוצים לדעת, במקום לוותר על האזרחות האמריקאית, אפשר לשמור על האזרחות כי יש אנשים שיכולים לשמור ואנשים שלא. זה גורם בעיה, אפילו אני, אם אני רוצה אזרחות ישראלית אני חייבת לוותר על האמריקאית.

עצרי פה גברתי, מה הסיבה?

חוק.

מה חוק?

סעיף 25 לחוק האזרחות מחייב אדם שרוצה לקבל אזרחות ישראלית לוותר על האזרחות הזרה שלו.

מה החוק? היום קיים בישראל - - -

חוק האזרחות הוא חקיקה ראשית כמו שאתה יודע. חוק, שאחד מהסעיפים לתנאים על מנת להתאזרח, יש עוד הרבה תנאים אבל זה אחד מהתנאים - - -

לוותר על כל אזרחות אחרת שיש לו?

לא כל אזרחות, אם יש לו - - -

על חלק?

למעט - - -

למעט מה?

מלמעט לדוגמה עולה חדש, הוא לא צריך לוותר על האזרחות שלו אם הוא בא דרך חוק השבות. הוא לא מקבל את האזרחות הישראלית על פי סעיף לחוק, או בן זוג לאזרח ישראלי.

אתם דרשתם את זה גם מאלו שעלו ארצה?

לא לא, אמרתי, החוק מחייב אותנו לגבי כל מי שהוא תושב קבע ורוצה להתאזרח, זה מוגדר בחוק סעיף 5.

גם אלו שעלו - - -

גרמני, צרפתי, אוקראיני ואמריקאי מהקהילה, זה לא חשוב בכלל. אוקיי? כל אדם שמבקש להתאזרח למעט עולה חדש לדוגמה, שהוא בא ומקבל את האזרחות הישראלית שלו לפי חוק השבות, לא על פי חוק האזרחות סעיף 5, אז שם הוא לא צריך לוותר על האזרחות שלו, אתה יכול לעלות מצרפת לישראל או מארצות הברית ואתה נשאר עם האזרחות שלך ואתה מקבל גם אזרחות ישראלית.

רק עולים חדשים.

בן זוג לאזרח ישראלי. אם אני בן זוג גרמני, צרפתי או כל - - -

זה נראה כאילו הקהילה בעצם נופלת בין הכיסאות.

לא, אבל זה לא הקהילה, מה זה קשור לקהילה? יש אלפים, אלפים שמתאזרחים במדינת ישראל, שהם תושבי קבע, הוא יכול להיות תושב רמת הגולן, דרוזי, הוא יכול להיות - - -

רגע, אם מישהו אמריקאי נניח מתחתן עם מישהי פה בארץ?

זה על פי סעיף 7 בחוק האזרחות הוא לא צריך לוותר על האזרחות שלו.

גם חברי הקהילה, אם מתחתנים עם ישראלי שכבר התאזרח, הם נכנסים לסעיף 7 והם מתאזרחים בלי לוותר על האזרחות הקודמת.

אבל אם אתה רוצה להתאזרח - - -

יש מספר אפשרויות לקבל אזרחות ישראלית, מספר סעיפים - - -

הם לא שונים מאחרים, הם כמו כולם.

יכול להיות שזה טוב, לא טוב, אבל זה החוק מחייב.

הבנתי, אם יש חוק - - -

עמוס

הוא חוק שחל על כולם, לא צבע עור ולא מין ולא גיל ולא מדינה.

הבנתי.

זה מובן, אני לא מתנגדת אתה צודק במאה אחוז, אבל השאלה אם אפשר לעיין בזה מחדש את החוק אבל הדבר שאני גם רוצה לציין בטופס הבקשה להתאזרח, רשום למטה, אם רוצים לשמור על האזרחות הזרה צריכים להגיש בקשה לשר הפנים, בכתב, ורק הוא יכול לתת אישור על אי ויתור על אזרחות, זה נכון?

השר יכול להחליט לגבי כל קהילת העברים. הוא יכול להחליט לגבי דרוזים ברמת הגולן - - -

הבנתי, אז אוקיי. אז זה יהיה חלק ממסקנות הוועדה, אוקיי. בסדר, אחרון הדוברים מהקהילה, מי? מי אחרון הדוברים? כן אדוני, בבקשה.

שמי הנביאל בן אליעזר כהן, אני חלק מהקהילה אב לאני גר בערד. פתחנו עמותה כדי שנוכל לשמור על התרבות וההיסטוריה והמוסדות שלנו וגם במטרה שלנו, רצינו להיות גשר לאנשינו בארצות הברית ובעוד ארצות זכות, כדי שהם יוכלו להגיע לארץ בלי כל הסכסוך שקם עלינו כשהגענו. רציתי לדעת אם יש אפשרות, כי אנחנו יכולים לשבת עם איזה ועדה, עם המשרד הפנים ולהביא את התכנית שלנו. ויש הרבה אנשים, הם לא יהודים, הם רואים את עצמם כעבריים ישראלים, מבית ישראל, לא מבית יהודה, מבית ישראל. כתוב, בנבואות, שבית ישראל חייב לחזור לארץ, אלוהינו הוא יביא אותם בחזרה, אז רצינו לדעת אם יש אפשרות שמשרד הפנים ישב אתנו ונדבר על המצב הזה.

תודה אדוני. כן? עוד דובר אחרון?

זה קצת כיסא גדול בשבילי, אבל אני אקח את הצעד האמיץ. אני חלק מהדור החדש של קהילת העבריים וחשוב לציין, אני כרגע חייל ומשרת בתחנת מוריה פה בירושלים, שוטר סיור. אני חושב שא' - - - שממנו אני בא, ניתן לנו הרבה ערכים, ניתן לנו הרבה לימוד של מעין, איך אני אגיד את זה? אני קצת מתרגש, לדעת איך להעריך את מה שיש לך, איך לשרת את המדינה שלך בכל הלב הפתוח, בצורה הכי טובה שאתה יכול ורק חסר לנו, מכל התחומים חשוב לציין, אבל רק חסר לנו ההרגשה הזה של להרגיש חלק.

אתה נותן מהלב, אתה שם את החיים שלך על הגבול כל יום ויום למען האזרחים, נותן שרות לכל אחד ואחד, לא משנה דת, מין, צבע עור, גזע, ואתה רוצה רק את ההרגשה, להרגיש כמו חלק ואני חושב שזה בא מהרצון הזה לקבל אזרחות מלאה. זה לכל חברי הקהילה, בין מישהו שהוא משרת או לא משרת, יש אנשים בתוך הקהילה שפועלים למען העיר, מאיפה שהם נמצאים, במעגל הקטן למעגל הרחב יותר, שהם פועלים למען המדינה ולאנשים אין היכרות עם זה כי אף אחד לא מכיר אותם, אף אחד לא יודע מהם בכלל. אין להם שום הכרות או הזדהות, אף אחד לא יודע מי הם בכלל, אבל הוא פועל מהמקום הקטן הזה שנקרא קהילת העבריים ועושה דברים גדולים ואף אחד- - -.

שוב פעם, היה פה נציג ראש העיר לשעבר, מאיר כהן שהוא הגיע לציין, זה רק דוגמה אחת למישהי שסיימה בהצטיינות והגיעה ורוצה סך הכל להתגייס לצבא, רוצה בשבילה ובשביל המשפחה שלה להתגייס ולהיות אזרח, אזרח של המדינה, לקבל הכרה וזה מקום שהוא צורב קצת בלב, אז אני מצטער אם זה בא ב - - -, זה פשוט הזיקה והרצון.

עשית עבודה יפה מאד. זה יופי שאתה מביע את אשר על לבך ואני גם חושב שזה באמת משקף את התחושה של הקהילה, שרוצה להרגיש שייכת, היא פה כדי להישאר, כדי לעזור לנו, למדינת ישראל, להמשיך לבנות ולהבנות ואין שום סיבה לא לתת את האזרחות לכל מי שזכאי. מעתם קיומו פה, מעצם זה שהוא חי פה הרבה שנים, מעצם זה שהוא כמובן נולד פה ולכן אני מקווה שבסופו של תהליך גם נביא את הבשורה. משרד הפנים, תגובתכם?

שמי עמוס ארבל, אני מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין. ראשית סליחה על ההתפרצות קודם, אני לא רגיל, אבל אי אפשר היה להיות אדיש.

אני אפשרתי אותה.

ראשית, ברשות האוכלוסין, במשרד הפנים אין אנשים רעים, אין אנשים אטומים, יש אנשים כמו בכל ארגון גדול, יותר טובים, פחות טובים, שנותנים שרות ופועלים לפי החוק ולפי הנוהלים והכללים על מנת לעשות את מה שצריך. המון פעמים זה מתנגש עם הרצון של האזרח, התושב, לקבל את מה שהוא רוצה, לקבל את מה שהוא חושב שמגיע לו, אבל הפקיד, אם נרד לרמה של הפקיד למטה, לא מנהלת הלשכה ולא אני, צריך לעשות וצריך לפעול לפי כללים, לפי חוקים ולא לפי על פי מה שנראה לו ולא על פי מה שמתאים לו.

חד משמעית, אין שום נוהל במדינת ישראל, ברשות האוכלוסין, אין שום הנחיה, אין שום פתק אחד, שיודע ויכול להבחין בין דת, גזע, מין וכן הלאה וכן הלאה. לאורך כל האפשרויות הקיימות, דרוזי, נוצרי, אתאיסטי וכן הלאה וכולם מגיע להם את אותו שרות, אותה רמת שרות, אותה איכות שרות.

אני מסכים אתכם שיש בחלק מהלשכות שלנו או בחלק מהפקידות, גוף של 2,000 עובדים, עם העומסים, עם הבעיות, עם הקשיים שלנו, גם מקרים שהם לא תקינים בעליל. הם לא תקינים באופן הטיפול או ברמה המקצועית או ברמה של אדיבות, מתן שירות, הסבר פניך לאזרח וכן הלאה, אנחנו משתפרים אבל אנחנו עוד לא בשיא. אנחנו לא גוף כלכלי שיודע להגיד הבן אדם יברח מאתנו, אם הוא צריך דרכון הוא יבוא רק אלינו, אין לו ברירה אחרת, זה לא סלקום ופלאפון. אז אם יש בעיות, במקרה הזה, לא סתם מנהלת הלשכה, ענת, יושבת פה, השתפרנו ואנחנו יכולים להשתפר עוד, אני מצפה מכל אחד מהאזרחים תושבי באר שבע וגם בוודאי עוסקים כרגע בהקהילה, להיכנס לענת, אני מתחייב בשמה ובשמי שתקבל אותו ותשמע את הבעיה ותיתן גם מענה, הוא יכול להיות גם שלילי. כמו שאזרח יהודי במדינת ישראל מבאר שבע גם הוא יכול לקבל תשובה שלילית על בקשה כזו או אחרת, אז גם אתם יכולים לקבל תשובה שלילית, אבל וודאי אין לנו שום זכות לגבי אופן מתן המענה, אדיבות, סבר הפנים וכן הלאה. זה חד משמעי אנחנו מחויבים בעניין.

אני מכיר את הקהילה מהשנתיים שלוש אחרונות, לשמחתי הרבה נפגשתי בקהילה, בדימונה, לפני כשנתיים, עשו לנו חצי יום בקהילה והתרגשתי, התרשמתי מאד ממה שראיתי שם במו עיני. נפגשתי גם עם הנסיך עמנואל בשנתיים הלאה מספר פעמים, הייתי צריך להיפגש אתו גם בתקופה האחרונה אבל לצערי, מסיבות אישיות שלי, נעדרתי רבות ולא נפגשתי אתו. הסיכום שלי היה שביום שאני אגיע לבאר שבע וקיוויתי בתקופה הקרובה, אני אגיע ואפגוש גם אותו.

לעצם העניין, יש בתוך הקהילה מספר קבוצות אוכלוסייה וצריך לדעת לעשות ת ההפרדה ביניהם וזה נכון לעשות למען הסדר הטוב. יש קבוצה שהיא בעלי תושבים ארעיים, א5 זה נקרא, יש תושבי קבע ויש אזרחים ויש חסרי מעמד. כל קבוצה כזו מחייבת טיפול שונה, בסדר? תושב ארעי שיכול לבקש או רוצה לבקש תושבות קבע, הוא צריך לעמוד על פי קריטריונים שכתובים בנוהלים, שוב, זה מנטרה חוזרת אבל הם נכונים לגבי כל אחד. הם לא רלוונטיים רק לתושבי הקהילה, צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים. אנחנו לא רוצים כרגע להחריג את הקהילה באותם קריטריונים וזה גם לא נכון להחריג. אולי באחרות כן, אבל עוד לא נגעתי באחרות. אם לדוגמה, על מנת לקבל תושבות קבע, צריך שמרכז החיים שלך יהיה במדינת ישראל, והוא לא כך, אז אתה לא יכול לקבל את התושבות קבע שלך, עם כל הכבוד. זה נכון ליהודי, זה נכון לכל אחד אחר שהוא רוצה לקבל תושבות קבע. אז בעניין הזה, הקריטריונים שחלים עליכם הם אותם קריטריונים שחלים על כולם.

תושב קבע שרוצה לקבל אזרחות ישראלית מחויב לוותר על האזרחות הזרה שלו, מעבר לכל הקריטריונים האחרים. כמובן מידע פלילי, אם יש לגביו ליסטה ארוכה של עבירות פליליות אז כמובן שגם שם זה מונע, ביטחוניות אז בוודאי ועדו ועוד, אני לא ארחיב כרגע, לא אתן שיעור בקבלת אזרחות. אבל המכשול העיקרי, לגבי הקהילה לפחות, שבכל המקומות האחרים אדם שהוא רוצה לקבל אזרחות ישראלית שהוא תושב קבע, הוא יודע שהוא מוותר על האזרחות.

כמה אנשים מדובר?

איפה?

תושבי קבע שרוצים לקבל אזרחות.

בכלל המדינה?

פה.

אה, בקהילה?

בקהילה.

נדמה לי שיש לי את הנתון, כמה יש תושבי קבע, יש מעל 1,000 איש תושבי קבע.

מעל 1,000 איש תושבי קבע שלא מקבלים.

כן, רוב הקהילה הם תושבי קבע - - -

שלא מקבלים אזרחות בגלל שהם לא מוותרים על האזרחות האמריקאית שלהם?

שאני לא יודע מה הנסיבות שלהם, אבל אני מניח שזה המחסום העיקרי מבחינתם, שהם לא רוצים לוותר על האזרחות האמריקאית.

מעל 1,000 תושבי קבע - - -

שלא רוצים לוותר על האזרחות.

שלא מוותרים על אזרחותם האמריקאית ולכן הם לא מקבלים אזרחות ישראלית.

מעל 1,000.

מעל 1,000.

אני מניח שאם מחר בבוקר נגיד להם, אפשר לא לוותר על האזרחות האמריקאית - - -

כולם מקבלים.

90% לפחות.

זה החלטת שר.

זה שר, בסדר?

טוב.

אני רוצה להגיד - - -

אז אמרנו תושבים ארעיים יש, אני רוצה לעשות סדר שניה חברים, תושבים ארעיים הדברים ברורים, יש חקיקה ברורה בעניין הזה מי זכאי, מי לא זכאי, צריך להוכיח שהוא כן זכאי, לשם אני לא רוצה להיכנס. תושבי קבע, חד משמעית בעיני צריך להפיל פה החלטת שר, להפוך את כולם לאזרחים ישראלים שיהיה להם אזרחות.

מעבר לכל יתר הקריטריונים, אדוני.

לא, אני אומר, יש קריטריונים - - -

אנחנו לא מוותרים על האחרים.

הבעיה של האזרחות, אין בעיה - - - שיקבלו פה אזרחות ישראלית.

אני רוצה לציין, שר הפנים גדעון סער, לפני שנתיים אישר להורים חיילים שמשרתים בצה"ל - - -

אני רוצה לאשר לכולם.

אני לא אמרתי שזה לא בסדר, אמרתי של מי הסמכות.

אני יודע, שאלה שלי, אמרנו תושבי קבע, איזה עוד?

קטינים, ויתר גם להם מלוותר על האזרחות האמריקאית.

שגם להם מה?

ויתר על הצורך מלוותר אל אזרחות.

לא, אתה קטלגת כרגע את הקבוצות, אמרת תושבים ארעיים ובזה אני לא רוצה להתעסק, תושבי קבע כן אנחנו רוצים להוציא קריאה של הוועדה ואיזה עוד קבוצה?

יש קבוצה שלישית שהם כבר אזרחים ישראלים.

שהם כבר אזרחים.

שהם כמו כל אחד מאתנו.

אין בעיה.

אין שום בעיה. יש קבוצה נוספת של חסרי מעמד.

כן, שהם?

חסרי מעמד שהם ללא מעמד כל שהוא במדינת ישראל.

מה הסיבה?

מה הסיבה? זה קבוצה של אנשים או שהם - - -

בכמה מדובר?

64 אנשים, לנו יש רשימה של 64 אנשים, יכול להיות שהשתנה בחודש האחרון. רשימה סגורה שנתן לנו אותה נדמה לי, זכרונו לברכה, יושב ראש הקהילה בביקור של שר הפנים דאז, נתן לנו את הרשימה ואמר לנו שזו הרשימה האחרונה ואין בלעדיה רשימות נוספות של אנשים שהם חסרי מעמד. באופן עקרוני, אני אגיד לך, זה מאד לא תקין למדינת ישראל שיש קבוצה של אנשים שכזו שהיא חסרת מעמד, וזה לא חשוב מה הסיבה. בוודאי אם תלך אחורה, שהם מעל 10 שנים, מעל 15 שנה שהם חברי מעמד. איך הם לומדים, איך הם הולכים לקופת חולים - - -

אחד מהם רצה להתגייס לצבא.

נכון, אני מסכים איתך, זה לא תקין. או שהם יהיו פה ויהיה להם מעמד או שהם לא יהיו פה. אני מאד איתך בעניין הזה והסמכות לקהל החלטה שכזו, לדעתי גם לא שר הפנים אולי החלטת ממשלה, שהיא ממשלה רק מוסמכת לאשר קבוצה מסוימת שהוא לא זכאית למעמד כל שהוא, סתם נאמר הפלשמורה או בני מנשה אם אתה מכיר.

64 אנשים בלבד.

כן. אפילו עשרה אנשים, זה לא משנה, צריך להוביל לגביהם החלטה ספציפית - - -

טוב, זו גם קריאה שצריכה לצאת מהוועדה.

להסדיר את מעמדם או להגיד, לקנות להם כרטיסי טיסה ושלא יהיו כאן, זה לא נכון שהם יהיו כאן חסרי מעמד. אנחנו צריכים להחליט לכאן או לכאן.

הבנתי.

בעניין הזה שר הפנים הוא זה שיצטרך להוביל את התהליך מול הממשלה. אני רוצה להגיד, באמת, אני באופן אישי התרשמתי אז בביקור וגם בקשר עם הנסיך עמנואל, אנחנו מחבקים את הקהילה, אנחנו מבינים את הצורך שלה, לא את הצורך אלא את החוסן שלה ואת התרומה שלה המיוחדת מאד, קבוצה ייחודית כזאת לעיר דימונה ובכלל למדינת ישראל, חלילה וחס אל תובילו את זה למקומות של צבע, גזע, מין ועוד כל מיני כאלה, אנחנו לא שם, באמת לא שם.

אני אגיד לכם בכנות רבה - - -

כל מי שאומר את זה, באמת חוטא לעניין וחוטא לעבודה שלנו.

אני רוצה לומר משפט, באמת תודה, קודם כל אני רוצה לומר לכם בכנות רבה, מר ארבל אמר דברים יפים, טובים ואמתיים. אין לי טענות אליו, אני גם מאמין לו באמונה שלמה שכל העבודה שנעשית נעשית בצורה הכי אובייקטיבית ומקצועית. נושא האדיבות אנחנו לא מדברים, אדיבות הוא כבר דיבר, יכול להיות שיש תקלות, יותר אדיבות או פחות אדיבות, זה ילך וישתפר ואתם כמובן מתכוונים להפנות כלפי המשרד, בעיות של אדיבות הוא יטפל בהם, כי זה תפקידו, לייצר שרות טוב אז זה לא הסוגיה כרגע.

לגבי העניינים, מה שנקרא טכניים ומקצועיים ואמתיים שעומדים פה לפחות מבחינתי על הפרק, 64 אנשים שהם חסרי מעמד ו- 1,000 תושבי קבע, אלו האנשים שמבחינתי עומדים כרגע על הפרק בדיון הזה. נושאים של תושב ארעי יש לזה חוק, יש לזה סדר, יש לזה נוהל שהוא כולל לכולם, צריך להתייחס לזה באותה מידה.

לגבי תושבי קבע ותושבים חסרי מעמד, הוועדה היום תקרא לשר הפנים להעניק אזרחות לכל תושבי הקבע ומבלי לוותר על אזרחותם האמריקאית, לאפשר להם להיות אזרחי ישראל כחוק ולתת את כל מרצם למען המדינה הזו בכל אספקט אפשרי כולל שרות צבאי וכדומה, אגב אם יש להם לכולם אזרחות ישראלית אז באופן אוטומטי הם גם מחויבים בעוד הרבה מאד דברים שהמדינה צריכה לחייב אותם כאזרחים.

- - - הוא יכול להתגייס.

כן, תושב קבע כן, אבל אני אומר שיש עוד דברים שהם מעבר לזה, שאזרח ישראלי תורם למדינה מה שהוא לא תורם כתושב קבע. לכן, אני כן הולך להוציא קריאה בנושא תושבי הקבע ובנושא חסרי המעמד, להסדיר את מעמדם. לגבי תושבים ארעיים אני באמת מקבל החלטה, לא להיכנס לזה, כי תושבים ארעיים יש לזה משמעות שהיא צריכה להיות בהתאם לחוק ואני לא יכול להיכנס פה לשינויים בחוק אלא אם כן המדינה, הממשלה, תחליט לשנות את החוק. אני לא נמצא שם כרגע. לפני שאני מסכם את הדיון, עוד משפט, אני רואה את אדוני רוצה לומר משהו? גם חיכה בסבלנות אז אני אאפשר לו.

שלום חבר הכנסת מיקי וארבל, אנחנו כאן מייצגים גם את עצמנו וגם חלק מהקהילה. כי כולנו, פעם ככה או פעם בחיים שלנו היינו בקהילה, יש לנו גם מצב שהמשפחות שלנו נמצאים בארצות הברית וגם אנחנו התחתנו עם נשים אחרות, לא יכולים להביא את הילדים לכאן וגם אני לעצמי לדוגמה, כבר פניתי למשרד הפנים, הם ביקשו ממני שאני אביא את הדוח של המשטרה והבאתי להם, אמרו לי, תלך לתרגם את זה לעברית. אז קודם אם אתם יכולים לעשות טובה, אם מבקשים דוח מהמשטרה בארצות הברית שמישהו שם יבין מה שהוא מקבל, כי אני פה כבר 5 שנים על צו יציאה מהארץ ואני פה תקוע, 5 שנים בלי האישה ובלי מה לאכול.

אנחנו לא נפתור את כל הבעיות של הקהילה כמו שלא נפתור את כל הבעיות של אזרחי באר שבע, גם שם יש בעיות כאלה ואחרות שהן לא פתורות.

אני רק מבקש אם אפשר לעבוד ביחד - - - אולי אתם אפילו לא יודעים.

יכול להיות.

אדוני תראה, אדוני, אני מבטיח לך שהמשרד יהיה קשוב, תעביר את החומר, אם אפשר לסייע ולעזור. רוצה לומר משהו מנהלת הלשכה? את נתקלת באוכלוסייה יום יום ואת צריכה גם - - -

אני מכירה את האוכלוסייה מקרוב, כמו ש - - - אמרה לכם ליוויתי את כל הקהילה אני חושבת כבר כמעט 18, 19 שנים. הקהילה מכירים אותי, הדלת שלי תמיד פתוחה ואני, היו תלונות בעבר בשנת 2015 שיש בעיה עם הלשכה, עם הפקידים, היינו אצל השר ביחד ודיברנו ואמרתי להם שהדלת פתוחה, לפני שהם מגיעים לשר לבוא אלי, אם יש בעיה עם פקידה כלשהי, אנחנו נפתור את זה. ישבנו עם אותם פקידים, דיברנו איתם, לדעתי אפילו יחס הוא, כאילו אנחנו נותנים לכם יחס קצת יותר מועדף. באים אלי, מקבלים את כל התשובות, אנחנו תמיד נמצאים שם לענות לכם, הפקידים תמיד נמצאים כדי להקשיב לכם אפילו במסדרונות שלנו, אנחנו נפגשים ומדברים, אנחנו מאזרחים ובאזרחות עצמה, יש מוזיקה, יש תהליך מאד פורה בינינו.

אז להגיד שאין אדיבות אני חושבת שזה דבר הכי הכי לא מתאים ולא נכון, כי מי שמכיר אותי יודע כמה אדיבות יש בלשכה, גם המרכזת אשרות תמיד באה לקראתכם. יש דוגמאות ממש - - - מאתמול שאנחנו מנסים כן לבוא לקראתכם ואני חושבת שאנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי ממה שאתם מציגים פה. שוב, אם יש בעיה הדלת פתוחה, כרגיל ותמיד אני מקביה ושומעת, גם חסרי מעמד מכירים אותי, גם אנשים שאני כן מרגישה הומניטרית כן לעזור להם, אני זאת שפועלת כדי לעזור. אז אני חושבת שלא היה מקום להגיד את מה שאמרתם, תודה רבה.

טוב, גברתי אני חייב לומר שבסוף אין מה לעשות, את לא יושבת מולם אלא יושבות בנות שאת ממנה ולפעמים הן עושות עבודה טובה יותר ולפעמים הן עושות עבודה טובה פחות, אבל בסוף אני בטוח שכולן רוצות לתת את השרות הכי טוב ואנחנו שואפים כמדינה לתת את השרות הכי טוב. אני בטוח שאתם תעשו את המקסימום גם בהמשך ולכן, אל תיקחי את זה אישית כי טבעם של הציבור להתלונן, אין מה לעשות. אני אישית חווה את זה יום יום, תכנסי לפייסבוק שלי ותראי. יסכם עוד מילה, סגן ראש העיר לפני שאנחנו מסכמים את הדיון ואני רוצה לסכם את הדיון, בסדר?

בגדול אני רוצה להודות לך, מיקי זוהר, על נפלאות שאתה עושה כאן. סך הכל לפני מספר ימים פנה אליך רפאל מהקהילה, להעלות את ההצעה הזו ובאמת תוך מספר ימים אנחנו כאן - - -

זו סוגיה חשובה.

בשולחן אחד, בסוגיה חשובה, סוגיה רגישה, סוגיה טעונה, סוגיה רגשית שבעצם שנים רבות האנשים האלה, שהם אחים שלנו, מחכים ומייחלים לקבל, סליחה, חתיכת נייר שקוראים לה תעודת זהות. עכשיו כולנו נמצאים באותו מגרש, למעשה אני רואה את מהשרד הפנים, אני רואה אותך מביע מבט קצת - - -, אבל בגדול אנחנו מדברים כאן על הצד הרגשי ולא על פורמליקה. פורמליקה, אני חושב שחבר הכנסת זוהר נתן כבר - - -

סגן ראש העיר ללוש, אני חושב שברגע ששר הפנים - - -

יקבל החלטה.

יגיד להם, חבר'ה תנו להם תעודת זהות, תוך שלושה ימים כולם יקבלו תעודת זהות.

נכון, לשם אנחנו מכוונים.

למורת רוחה של הפקידות.

טוב, בסדר. אני רוצה לסכם את הדיון, משפט אחרון.

משפט אחרון, אני מודה לך, שמע אני רק רוצה לברר דבר אחד לגבי הקבוצה של ה- 64 איש, הכל התחיל בתהליך עם הסכמה בין בן עמי והשר לשעבר סער. בזמן הזה, הוא אישר, אמר שנקבל את הבקשות של האנשים האלה והוא העביר את הנושא למינהל האוכלוסין. הלכנו, עשינו כל מה שאמרו לפי התהליך, זה לפני שנתיים כמעט, שנה וחצי-שנתיים ואנשים הגישו את הבקשה, אחד אחד, סיבות והכל וישבו במשרד הפנים באר שבע, שילמו על הבקשות, עשו הכל, שנה וחצי מחכים לתשובה. איך שהוא אמר, כל אחד לא מקבל תשובה חיובית, אבל לפחות לתת לבן אדם תשובה, זה החיים שלו.

בוא אני אענה על זה, שר הפנים גדעון סער קיבל באמת באותו ביקור, שגם אני נכחתי בו, את הרשימה, מעטפה סגורה עם הרשימה של האנשים והנחה אותי, באופן אישי, לטפל בקבוצה על פי החוק במדינת ישראל. אז הוא התחלף והגיע ארדן ואחרי זה סילבן ועכשיו - - -

תדעו לכם שחילופי שרים לא תורמים להתקדמות.

מה שאני רוצה להגיד - - -

יכול להיות שחילופי הממשלות עקבו את זה.

אבל זה יושב - - -

למה אני מציין את חילופי השרים? כי החלטה לטפל בהם על פי החוק היא רק ברמה של שר לפחות, אם לא ממשלה, אם אני הייתי צריך לטפל בכם לפי החוק, הרי שבדקתי את זה ביחד עם הלשכה בבאר שבע, שלושה חודשים, ארבעה חודשים, בדקנו את כולם, הייתם מקבלים כולכם מכתבי סירוב ולצאת מהארץ תוך 14 יום. זה היה החוק.

אני אסביר לך את זה בעברית, כל הכבוד, מה אומר אדוני? הוא אומר לכם, תקשיבו, לפי החוק הם לא צריכים להיות בארץ, לפנים משורת הדין אני ממתין לשר שייתן לי את הגיבוי לפתור את הסוגיה בצורה חיובית לטובתכם. הבנתי נכון אדוני?

לגמרי.

אז האמירה שלו היא גם אמירה מכובדת וצריך לכבד אותה. חבר'ה, אני צריך להגיד לכם דבר אחד לפני שאני מסכם את הדיון. מדינת ישראל היא המדינה המורכבת ביותר כנראה בעולם, יש בה בירוקרטיה ורגולציה אולי גם מהמסובכות בעולם וזה גם הייחוד שלה, יש לזה סיבה כי זו מדינה שצריך לשמור אותה בצורה שונה ומי כמוכם יודעים מה הערך של הארץ הזו ושל המדינה הזו ומי שרוצה לשמור מדינה כזו וערכים כאלה, צריך גם להתנהג בצורה קצת יותר יצירתית. אז מדינת ישראל לא מדינה פשוטה וקלה לחיות בה, יש בה רגולציה ויש בה חוקים שהם לא כאלו קלים להתמודדות, אבל יש בה המון רגישות, יש לנו מדינה שהיא אינה אטומה, היא חמה והיא מבינה והיא מכילה ואני גם מאמין שבסופו של דבר יגיע פתרון.

הוועדה מודה לחברי הקהילה, להגעתם היום ועל כך שעוררו אצלנו פה את הנושא ושמחתי לקיים את הדיון הזה. הוועדה קובעת שיש קיפוח של חברי הוועדה בסוגיית מעמדם, בלבד, לא בסוגיית השירות ולא בסוגיה אחרת, אך ורק בסוגיית מעמדם, שסוגיית מעמד זה כבר לא שיקול שלכם אלא שיקול של המדינה ושל הממשלה. הוועדה תפנה לשר הפנים ותדרוש לפעול להסדרת מעמדם של 64 מחברי הקהילה, חסרי המעמד באופן מיידי. הוועדה תפנה לשר הפנים וקוראת להעניק אזרחות לכל תושבי הקבע מבלי לוותר על אזרחותם האמריקאית ולעשות זאת באופן מיידי, הגיעה העת.

בסופו של דברים, חברים, אני רק רוצה לומר, אם שר הפנים יקבל החלטה אמיצה להעניק לתושבי הקבע אזרחות, אחת ולתמיד ולפתור את סוגית המעמד של 64 החברים הללו, אני חושב שהקהילה העברית לא תשכח לו את זה לעולם, אני חושב שהם יקבלו פה איזו בשורה והמדינה תיתן גם בשורה, שמי שנאמן למדינה, מי שמשרת אותה, מי שתורם לה, יהיה גם זכאי להיות אזרח פה במדינה הזו, זו אמירה נכונה, ציבורית וגם הומנית וערכית. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:45.