הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 378

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ה' בכסלו התשע"ז (05 בדצמבר 2016), שעה 12:30

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (מ/1083)

סעיף 28 (6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

ג'מאל זחאלקה

עבד אל חכים חאג' יחיא

שולי מועלם-רפאלי

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

דוד אמסלם

יואב בן צור

אחמד טיבי

מכלוף מיקי זוהר

יואב קיש

איציק שמולי

רן שטרית - רמ"ט השר, משרד התקשורת

חגית ברוק - לשכה משפטית, משרד התקשורת

עדי קופלוביץ - מנהל תחום בכיר רגולציה ומחקר בינלאומי, משרד התקשורת

שירה גרינברג - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו''ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אילת פלדמן - עוזרת משפטית לרשם הפטנטים, משרד המשפטים

יפעת בן חי שגב - יו"ר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

יונתן בייסקי - מנהל פרויקטים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דודו קובסניאנו - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

איתמר חרמון - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

צחי הלוי לוין - מרכז, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

תומר קרני - עו"ד, רשות השידור

אדר זהבי - מנכ"ל, חברת צ'רלטון

מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

מודי פרידמן - יו"ר דירקטוריון, ערוץ 10

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

אלעד רונן - יעוץ, חברת יס

רתם קמר - מנכ"ל, ההתאחדות לכדורגל

ניר יוגב - מנהל רגולציה, חברת סלקום

אורי אורן - חבר ועד עובדים, חברת סלקום

שלמה פריזט - יועץ חיצוני, פרטנר תקשורת

אודי מילנר - מנכ"ל ספורט ONE, אתר ONE

דרור שטרום - עורך דין, מייצג את קבוצת RGE

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום, פרטנר

נועה גונן - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את HOT

ליטל סבר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ועד עובדי סלקום (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, ערוץ 9, ערוץ הקניות)

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

מוריה אביגד

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

סעיף 28 (6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30, 31 בעניין הסדרת שידורי ספורט

שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, יועצות משפטיות, רשמת פרלמנטרית, דובר, חברי כנסת, אורחים נכבדים, זה דיון המשך בפרק ח' (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, סעיף 28(6), (13) ו-(14) וסעיפים 29, 30 ו-31, בעניין הסדרת שידורי ספורט.

אנחנו עוסקים בנושא ערוצי הספורט, שכבר קיימנו בו כמה וכמה דיונים. אני רוצה לחלק את זה לשני חלקים: חלק אחד, שאני מביא אותו לדיון ואני מתכוון להצביע עליו היום, הוא נושא הערוצים, כל הנושא שאנחנו קוראים לו "מפעלים". אני הודעתי לאוצר שאני רוצה שהם ישקלו, אני מחזיר להם את זה, הם יקיימו את הדיונים אצלם, הם חייבים להביא לי הצעה הרבה יותר טובה ומשופרת מהקיים. קיבלתי פניות רבות בנושא הזה של המפעלים ונכון לרגע זה אני לא רואה לא איך אני מעביר את זה - לא מבחינת רוב ומיעוט של הוועדה אלא מהבחינה שזה עדיין לא מסתדר לי להביא זאת לדיון והצבעה.

אני אומר עוד נקודה: בכל מקרה, אני רוצה שיובהר שלמרות שמועצת הכבלים והלוויין קבעה ואישרה את מה שאנחנו מגדירים "מפעלים" – בזמנו אני הבאתי את זה, בזמנו בזמנו, עוד כשמוקדי היה בתפקיד, הבאתי את זה למועצה שתקבע מהו מפעל שהוא בעל משמעות לאומית ובינלאומית כדי שהם ישודרו בערוצי הברודקסאט, או לחילופין, בשלב מסוים, כשכבר ערוצי הכבלים והלוויין יגיעו לכמות כזאת שהגדרנו אותה שיכולה להיות ערוץ ברודקאסט. סליחה, תיקחו נשימה, שי באב"ד על הקו. שניה אחת, אני עושה הפסקה שתי דקות, אני יוצא עם המנכ"ל, הוא רוצה להגיד לי מה לעשות.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:37 ונתחדשה בשעה 12:45.)

חברות וחברים, ברשותכם, כפי שכבר אמרתי בפתח הישיבה, היום אני מעלה את החלק הראשון שנוגע לערוצים. כל נושא המפעלים – אני מחזיר אותו לאוצר להתדיינות בתוכם. כבר אמרתי שקיבלתי סדרה ארוכה של פניות, מעולם לא הייתי כל כך מבוקש. יש לכם קשרים בעולם – אני אומר לכל החברות – יש לכן קשרים טובים, לא היה אחד שלא הפעלתן. לא חשוב, קיבלתי את זה באהבה. אנחנו נקיים על זה דיון מסודר אלא אם כן יחליט האוצר אחרת. אני רק ביקשתי להבהיר שאני אנסה לבחון מעבר לעניין הזה, מה שאנחנו קוראים, שמולי, דודי ואחרים, מפעלים בעלי משמעות לאומית ובינלאומית, לנסות אפילו לתת לזה הסדרה יותר חשובה. אני רוצה להזכיר – אני לא פותח את הדיון, אני רק שם את זה על השולחן – כיוון של"עידן פלוס", אין פריסה בכל מקום. יש בעיות שהסבו את תשומת הלב שלי שמצריכות החלטה בנוגע להמשמעות של מקום שהם יוכלו לצפות בו או לראות אותו. אני לא פותח את זה, אני רק שם את זה במצריך עיון.

אנחנו נעבור לנושא שלנו. אני רוצה להזכיר, אסף, שירה, את הדבר הבא – אני לא מתכוון להתברבר יתר על המידה, אנחנו כבר דיברנו, אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים, גם שוחחתי עם האוצר, גם עם שי באב"ד וגם עם סגנית ראש אגף התקציבים, ואני אנסה להביא לכאן איזושהי עמדה שגם אני יודע להתחבר אליה. אני חושב שהיא עושה שכל אבל כל הצדדים צריכים להתכוונן אליה. אני לא מתכוון לפתוח עכשיו כאן ויכוח ודיונים, אני אומר את זה גם כן לחברי הכנסת. יש כאן עניין שהוא טובת הציבור, אני מציע גם לנו להפסיק לדבר על החברות ולהתחיל לדבר איך אנחנו עושים טוב לאלה ששלחו אותנו.

נקודת המוצא, כפי שהצעת החוק הזאת מונחת בפנינו, מדברת על מה שאנחנו קוראים must sell, חובת מכירה, חובת מכירה של ערוצים. אנחנו מדברים על כך שהמחיר הוא מחיר אחיד, חובת מכירה לכל הערוצים. הוויכוח שאני רוצה עכשיו להכניס לתוך המסגרת: האוצר הניח בפנינו את ההצעה שמדברת על כך, אגף תקציבים, במסגרת חוק ההסדרים שהממשלה והכנסת אישרו בקריאה ראשונה, ולא היה תיקו שאמר תשבי יתרץ קושיות אלא הדברים היו ברורים. אבל, אנחנו נמצאים כאן בפני הוועדה וההצעה מדברת על כך שהמחיר לכולם יהיה מחיר אחיד. זו ההצעה המקורית.

פר מנוי.

פר מנוי, אני מתנצל. זאת ההצעה המקורית, כפי שהונחה על ידי אגף תקציבים. דהיינו, שהתמחור שנעשה על ידי חברות "צ'רלטון", ערוץ הספורט ו-ONE, מדבר על כך שיש לחברה, נניח "סלקום", 100,000 מנויים, האוצר רוצה שיהיה מחיר אחיד ל-100,000 מנויים.

לא, לא, לא, אני רוצה להסביר.

אתה רוצה שלכל מנוי יהיה אותו מחיר?

כן.

למה? לא הבנתי.

דודי, אני לא פותח את הדיון.

מה זה "לא פותח"?

שניה, דודי, אני היושב-ראש, אני לא יודע איך אתה עושה אצלך.

בעיה.

אתה הרבה יותר קשוח ממני.

לא קשור, אנחנו דיברנו.

אני מציג, אני עוד לא סיימתי, אמרתי מה אגף תקציבים הניח.

דרך אגב, למה לא תעשה בין "יס" ל"הוט" אותו מחיר? נגמור את העניין. בבקשה, תקבע רף מחירים – נגמר.

אנחנו לא רוצים לקבוע מחיר.

למה?

אנחנו רוצים שהערוצים יקבעו את המחיר שלהם.

אבל רק איזה ערוצים?

אסף וסרצוג, הוא בוועדה שלו יקבע את הנהלים, אתה לא עונה לו.

צודק.

תודה, פה אני קובע.

סליחה.

תודה, יקירי. חייב להפגין מנהיגות, לא?

פשוט מרגיזה אותי התפיסה הזאת.

תן לי. אני שמח שיש הרבה חברי כנסת בדיון הזה, זה כבר יותר מהערוצים שיהיו ב"עידן פלוס". אני רוצה להמשיך. זאת ההצעה שמדברת שהתמחור יהיה פר מנוי. זאת ההצעה שהוצעה על ידי אגף תקציבים והיא כתובה פה. ישבו בלילה, דיברו, התווכחו, וגם אני, אתמול בלילה כבר, הנחתי בפני אגף תקציבים, בשיחותי אתם, את ההסתייגות שלי שהבעתי אותה כבר מלכתחילה, שאני חושב שיש כאן מהלך שאני לא חושב – אין לי בעיה, אם אתה מדבר עם זחאלקה ולא רב אתו זה גם משהו.

אתה לא מעודכן מה קורה בשנים האחרונות.

ההצעה המוצעת – ותקני אותי, שירה – והיא הצעת פשרה לדעתי שמקדמת אותנו, מדברת על כך ונוגעת בדיוק למה ששאלת אותי גם בפעם הקודמת, תינתן לגופים המתחרים - - -

תקרא בשמות שנבין כי יש הרבה תחרויות.

אני מדבר אתך עכשיו על התחרות האחת. אני חוזר ואומר, יתאפשר לגופים השונים לנהל ביניהם משא ומתן במשך שלושה חודשים. אם לא הצליחו הגורמים להגיע ביניהם להסכמות יובא הנושא להכרעת שר האוצר ושר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה.

על אישור ועדת הכלכלה חייבים לעמוד.

כן, ודאי. חברים יקרים, אני אתחיל מהסוף – אני חושב שמדובר בהצעה שאפשר להתחבר אליה. אני אומר את זה, היא לא נותנת לכולם את כל תאוותם. אני כמובן אשמע את התאווה הגדולה של "סלקום" - - -

השאלה היא האם הציבור ישלם בסוף ההצעה הזאת פחות, אדוני.

נכון.

תלוי אם יש בחירות או אין בחירות, תלוי מתי זה יהיה כשהשרים יקבעו.

מיכל, נהיית לי גם פרשנית? היית פעם, עבר מאז שהיית ועד עכשיו - - -

אני לא פרשנית ספורט.

אבל היית פרשנית פוליטית עכשיו. בבקשה, מיכל. אני רוצה שאנחנו נבהיר: ההצעה מדברת על תמחור של שלושה חודשים, הם משוחחים ביניהם, "התמחרות" מה שאנחנו קוראים. שני הצדדים צריכים לדעת, שניהם, שהם נמצאים על המנגל. זאת אומרת, זה שלא רוצה למשוך, זה שרוצה להוריד, וזה שרוצה להעלות.

אבל נראה לך שתל-אביב וטייבה זה אותו דבר?

כן, זה אותו דבר, אין לזה קשר.

זה לא צודק.

לא הבנתי.

אני אסביר אותו, אנחנו מתואמים.

אני אתן לך, לא הבנתי.

לפי שיעור באוכלוסייה.

יושב פה נציג - - -

תכף אני אתן לך.

מה יקרה אם אחרי שלושה חודשים לא יגיעו להסכמות?

הם ינהלו אתם משא ומתן.

מה, הם יבואו לקראתו? הם לא יבואו לקראתו. אם לא נחליט פה הם לא יבואו לקראתו.

אם שר האוצר ושר התקשורת לא יגיעו, ראש הממשלה יחליט.

חברים יקרים, אני רוצה קודם כל לסיים את החלק הראשון כדי שנבין כי יש כאן חברים שעדיין לא הבינו. אני מדבר על התמחרות שלושה חודשים, אם לא הגיעו לתוצאה זה יובא להכרעת שר האוצר ושר התקשורת באישור ועדת הכלכלה.

אבל, כבל, צריך להיות בסוף גם מנגנון מה קורה אם לא מסכימים.

מה פתאום, אז למה אתה צריך לחזור לוועדה? לא נכון.

ואז הוועדה תקבל החלטה - - -

חברים יקרים, אתם לא מבינים מה שאני מדבר אתכם? כל אחד נכנס בזמנו ושואל אותי שאלה כשהוא נכנס. חברים יקרים, אני מדבר על התמחרות של שלושה חודשים – אחד, שניים, שלוש, שלושה חודשים. לא הגיעו להסכמה ביניהם, לא הגיעו – יובא לשר האוצר ושר התקשרת. אם שר האוצר והתקשורת – דרך אגב, חצי מהדיונים שלי פה הם מה יקרה אם הממשלה לא תסכים בתוכה. אני לא הרגולטור של הממשלה הזו ואני לא רוצה להגיד מילה מעבר. לא יכול להיות שכל חוק שאני מעביר כאן, כשזה יגיע לממשלה אומרים לי: ואם הממשלה לא יודעת? חברים יקרים, אין לי מה להגיד.

נפיל את הממשלה, תגיד את זה.

אני אומר, צריך להפיל אותה בלי שום קשר.

אבל אנחנו באחרית הימים – הליכוד נגד הממשלה ואני וטיבי עם הממשלה. אנחנו תומכים בחוק והליכוד מתנגד לחוק. סוף סוף אנחנו תומכים בכם, אתם מתנגדים.

איתן, מי שצועק מדבר? אני רציתי לדבר.

סוף סוף דברי טעם.

אני אגיד לך, הוא בא מהדוקטרינה הסובייטית, לכן הוא מדבר כך, הוא קומוניסט.

זו הצעה של הממשלה שלך. של מי החוק הזה? של מי – שלי? של מי החוק? שלך החוק.

למה אתה צועק, זחאלקה?

אני לא צועק.

זה הדיבור שלו.

עכשיו הוא לוחש. אני רוצה להגיד, אני לא אתן שסיכה תיכנס בין טיבי לזחאלקה, סוף סוף הם משמיעים אותו קול, אני אפריע? אני מבקש.

שוב אדוני לא מעודכן במה שקורה בשנים האחרונות.

ברשימה המשותפת.

תעלו את אחוז החסימה, אנחנו נגיע לשלטון. תעלו אותו עוד, נתחבר עם מרצ, עם אחרים, נגיע לשלטון. תעלו אותו, בבקשה.

ואז אין לי ספק שתחילו את החוק הישראלי על יהודה ושומרון, זחאלקה. בסוף כולנו מגיעים לאותו מטרה.

ואז אני ראש ממשלה, לא ביבי.

אני פותח את הדיון. ראשון הדוברים דודי ואחריו קיש. כולם ידברו.

קודם כל, אני מברך אותך על ההחלטה, אני חושב שהיא החלטה מאוזנת.

היא טובה לקואליציה.

איתן, אני קודם כל מברך אותך על ההחלטה המאוזנת. אני חושב שזה מה שצריך להיות. צריך להבין, באופן בסיסי, איפה שיש התערבות בשוק – אני מודיע את זה באופן חד משמעי – יש עליית מחירים, איפה שאתה משבש את בשוק. כאן אתה גם אפשרת לרגולטור להתערב בפרק זמן מאוד קצר, אני חושב שכך זה נכון. דרך אגב, האבסורד הוא יותר חמור – הרי אנחנו מדברים היום על "יס" ועל "הוט", יש שלוש פלטפורמות בכלל שמוכרות את השידורים של הכבלים. אם אני אמשיך את הקו של האוצר אז בואו נשווה מחירים בין "יס" ל"הוט" והכול בסדר. אבל אנחנו לא מדינה קומוניסטית, אנחנו מאפשרים לכוחות השוק להניע וזה התפקיד של הרגולטור, להתערב איפה שיש כשל שוק. אני מברך אותך על כך. אני חושב שזו החלטה נכונה.

אתה לא צריך לברך אותי, זה לא רעיון שלי. אני אגיד לך את הדבר הבא, בסוף בסוף המבחן היחיד שלנו הוא אחד – האם זה יוביל לתחרות שתוריד את המחירים, כן או לא. אם לא נוביל לזה נכשלנו.

התשובה היא לא. המחירים יזנקו, חבר הכנסת כבל, יזנקו.

תראה, אני כלכלן 30 שנה, אני מודיע לך שלאורך זמן המחירים ירדו, רק לא להתערב ולא משנה מה כל בעלי האינטרסים אומרים לך עכשיו.

כן, אבל בצד אי ההתערבות גם צריך אי בלעדיות.

מיכל, לא קיבלת רשות.

דרך אגב, המדינה לא מתערבת כמעט בשום דבר, לא בקופות חולים – רק כשהמוצרים קצת יותר חשובים – לא במחירי הלחם והחלב, כלום, בגלל שזו המדינה שלנו.

תודה. יחד עם זאת, אני אומר כאן לפרוטוקול ואומר לאוזניכם: אם לא תהיה – ואני מבקש לא לקפוץ, איומים כבר שמעתי פה למכביר מהחברות במשך כל השנים. אני אומר את זה לנו, לא לכם. המבחן הוא לא שלכם, אני לא סומך על אף אחד מכם כי אתם רוצים רק להרוויח יותר, זה לא מעניין. אני מדבר אלינו, חברי הכנסת - - -

למה, אנחנו לא רוצים להוריד את המחיר?

יואב קיש, בבקשה.

אני מסכים לגישה העקרונית שממשלה לא צריכה להתערב והכנסת לא אלא אם יש כשל שוק. אין ספק שבנושא הספורט יש כשל שוק ולכן אנחנו צריכים להתערב. אני מסכים גם עם הגישה שההתערבות צריכה להיות מאוד זהירה. היא צריכה רק לייצר תחרות. א', נכון שיש בעיה בסיסית בזה שאנחנו קובעים מחיר אחיד לכולם, פר לקוח. יש בעיה כי לכל הסכם יש את התנאים שלו, אם אתה גם לקוח שרק מתחיל אז יכול להיות שאתה צריך לתת איזה משהו ל-commitment אז זה בסדר. זה ברור שההסכמים צריכים להיראות טיפה שונה ולכן אני מבין את הרגישות. אבל אני אגיד לך איפה הבעיה שלי במנגנון שלך ואני חושב שאנחנו חייבים להקפיד עליו כי המנגנון שלך בסוף יכול להרוג את הכול – מה כוונתי?

לא מנגנון שלי, אני קודם כל רוצה לתקן, מה שמנכ"ל משרד האוצר הציע, לא אני.

מה שהוצע, לא משנה, מה שאתה הצגת כרגע. למה הוא יכול להרוג את הכול? כי הוא לא מגדיר מספיק את הזמנים. מה הכוונה? שלושה חודשים להתדיינות זו הגדרה יפה, אבל אתה חייב להמשיך עד הסוף כי אם אתה לא תמשיך עד הסוף זה לא יגמר.

מסכים, מקבל.

ואז אני מבקש לראות: שני המשרדים תוך חודש מגישים המלצה ואז הוועדה תוך חודש סוגרת. אם לא – אנחנו נמצא את עצמנו עם עורכי דין, עם התפלפלויות, דיונים וכו' וזה לא יגמר.

ובחירות.

מקבל. שמולי, בבקשה.

אני לא אחזור על מה שנאמר בדיונים קודמים. אני רק אגיד, איתן, שאני חושב שההצעה שלך היא הצעה טובה, יש לי רק שני דגשים קטנים: אחד, כפי שאתה אמרת, ושלא ינסו לרוקן את זה כאן מתוכן, חייבים לחזור לוועדת הכלכלה, זה לא נסגר רק בממשלה. זה א'; ב', לא מכניסים מראש בהצעה את המנגנון הזה כחרב מתהפכת, את המנגנון האחיד. אני, אם תעלה פה הצעה לבוא ולקבוע את המנגנון שאתה קבעת ובסופו כבר להכתיב לוועדת הכלכלה בעוד חצי שנה מה היא צריכה להחליט, כן מנגנון אחיד, לא מנגנון אחיד, אני נגד זה. צריך לקבוע, כפי שיואב אמר, סדר זמנים ובסופו של דבר שהאינסטנציה האחרונה תהיה ועדת הכלכלה, ועוד חצי שנה, אם נידרש לזה, נחליט מה שנחליט.

צריך גם לראות מה קורה אם השרים לא מגיעים להסכמות, הרי הכול יכול להיתקע, איתן.

כן, אני מודע לכל הדברים האלה.

דרך אגב, זו ממשלה, איך אמרת? אתה לא ממשלה. אם הממשלה רוצה לתקוע היא תתקע. גם היום, אם הממשלה רוצה היא תתקע את החוק. מה, אנחנו מדברים על הממשלה?

העיקרון שהציג יושב-ראש הוועדה מציג הרבה מאוד שאלות ועד שלא נקבל הצעה מגובשת בכתב לא נוכל להגיב עליה, בין היתר שאלות שאתה העלית ועוד שאלות שאנחנו חשבנו עליהם.

תשמעו, אני אומר את זה לממשלה – אני מבקש שגם שירה וגם נדב, ראש המטה, יהיו פה – מה שהולך פה פשוט מטורף לגמרי. אני לא עובד אצל הממשלה, אני לא עובד אצל המנכ"לים ולא שום דבר. הונחה בפני הצעת חוק שעברה ממשלה, שעברה קריאה ראשונה ברוב ברור, שחברי כנסת עלו ודיברו בעדה בלהט יוצא דופן. אני מוצא את עצמי מגיע לכאן – סליחה, יעקב אשר, אני רציני מדי, זה נוגע לעבודתנו כחברי כנסת, זה הרבה מעבר לעניין עצמו – אני מוצא את עצמי עכשיו במבוכה רבתי, האוצר בתוכו מבקש ממני עכשיו לעצור את התהליך, אני הולך לפזר אתכם כי אין הסכמה.

בין?

בתוך האוצר עצמו.

לא בין האוצר והתקשורת – באוצר עצמו?

באוצר עצמו. יש כאן עניין שלא מקובל עלי. אני אומר את הדבר הבא, אני אומר את זה גם לח"כים – יש כבר דיבורים מי מפעיל כל אחד, כתב כזה, עיתונאי כזה, מי בעד, מי נגד, כולם פה מפעילים ומופעלים. אני לא פועל אצל אף אחד ואני לא מופעל על ידי אף אחד. אני אמרתי לכם בדבר אחד – האם ההצעה מקדמת את התחרות, כן או לא. אני אומר את זה לכם, לנו, חברי הכנסת. נכון לרגע זה אף אחד לא הביא לי באמת הצעה שונה באופן משמעותי שיודעת לייצר את התחרות הזאת.

הצענו לך, מה שאתה הצעת.

לא אני הצעתי, זו לא הצעה שלי. אני הצעתי את זה בשמו של שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, שביקש ממני - - -

אתה לא מאמין בהצעה?

לא קשור אם אני מאמין או לא. אני לא אמרתי שאני מאמין או לא. מתקשר אלי עכשיו המנכ"ל ואומר לי: סליחה, אני מבקש ממך לא להעלות את זה עכשיו.

איזה מנכ"ל?

מנכ"ל משרד האוצר.

זה קורה לי כל שבוע. אם הממשלה רוצה לעכב היא תעכב.

חוסר ההסכמה הזה משליך גם על ההצבעות שיהיו פה של חלק חברי הכנסת, נו, מה השאלה בכלל?

טיבי, קיש, בבקשה. מיכל, זה לא דיון אתכם, בכל הכבוד. חברות וחברים, אני אומר את זה לכם באוצר: השעה 13:15, ב-13:45 אני מכנס את הוועדה פעם נוספת, יש לכם זמן עד אז. אם לא, אני מביא את הדיון להצבעה, יהיו פה כמה הצעות ונביא אותן להצבעה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.