הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 390

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום חמישי, ח' בכסלו התשע"ז (08 בדצמבר 2016), שעה 9:30

פרק ב' כולו (אסדרת ענף התמרוקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

נורית קורן

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

נילי דיקמן - לשכה משפטית, משרד הבריאות

רינת בכר - אחראית קוסמטיקה, אגף רוקחות, משרד הבריאות

איל שורצברג - מנהל אגף רוקחות, משרד הבריאות

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה

אמיר רשף - רכז תעשייה ומסחר, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

שירה דימניק - מנהל ענף תקציבים, רפרנטית, משרד האוצר

הלל וואזנר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

ינון גוטגליק - עו"ד, משרד האוצר

שי סומך - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

הדר מרלי - מנהלת תחום, התאחדות התעשיינים

עדי שאולי - מנהל איגוד, התאחדות התעשיינים

נורית הראל - מנהלת תחום פישר תעשיות פמצבטיות בע"מ, התאחדות התעשיינים

חביב פאר - התאחדות התעשיינים

רוית דינמז - עו"ד, התאחדות התעשיינים

אורלי קראסו - רוקחת רישום, טבע תעשיות פרמצבטיות

ראובן בילט - יו"ר חטיבת הקוסמטיקה בלשכת המסחר, איגוד לשכות המסחר

חנה לאידרשניידר - מנהלת תחום, איגוד לשכות המסחר

שלמה שניזיק - חבר הנהלה חטיבת הקוסמטיקה, איגוד לשכות המסחר

אירית פינק - מנהלת, קופת חולים לאומית

גלי עמיר - יועצת רגולטורית ורושמת תמרוקים

מור וינטרוב - מנהלת רגולציה

מיכל הראל - עוזרת יו"ר

יואב גזית - בעלים

דפנה פביאן - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר – חטיבת התמרוקים, פרוקטר אנד גמבל ישראל

רוית דינמז - שדלן/ית (משרד עו"ד עמית פולק מטלון ושות'), מייצג/ת את התאחדות התעשיינים בישראל, אגף סביבה, בריאות ובטיחות

ענת מימון

אתי שבתאי

סיגל גורדון

פרק ב' כולו (אסדרת ענף התמרוקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

בוקר טוב, סליחה שאנחנו מתחילים טיפה באיחור, היום 11.12.2016, י"א בכסלו תשע"ז. בוקר טוב לכל הנוכחים חברי חברי הכנסת ואנחנו ממשיכים בנושא של חוק התמרוקים. נעבור על התיקונים, תוך כדי הערות על התיקונים תוכלו להתבשר בהמלצות נוספות שאולי יתקבלו.

הנוסח שבפניכם הוא נוסח שכולל את כל השינויים שנעשו מאז הישיבות האחרונות. למעשה בישיבות עברנו על כל הצעת החוק, קראנו אותה, בעקבות ההערות שקיבלנו שוו כל מיני שינויים בנוסח ואציג את השינויים.

דבר ראשון, בעמוד 1, בהגדרה "עוסק בתמרוקים" חשוב היה לנו להבהיר שעוסק בתמרוקים זה גם מי שמאכסן באופן סיטונאי תמרוקים ומפיץ או מוביל תמרוקים. אני רוצה להדגיש, שאכסון סיטונאי זה בניגוד לאכסון שעושה קמעונאי או אכסון פנימי שיש לכל אדם שמחזיק בזה. כלומר, אנחנו מדברים רק על חברות שעצם העיסוק שלהן זה להפיץ, להוביל תמרוקים ולגביהן אנחנו כן רוצים שיחולו ההוראות שחלות לגבי עוסק בתמרוקים.

הגיעו כמה הערות מהתעשייה וחשוב להדגיש: אם יצרן או יבואן מתקשר עם מישהו שיעשה עבורו את ההובלה ובמישור היחסים החוזיים ביניהם הם מסדירים את רמת האחריות - אותו אדם שמתעסק בהובלה אין לו רישיון והיצרן או היבואן לוקחים את זה על עצמם - זה בסדר. כלומר, זה נעשה במישור החוזי ביניהם. אנחנו רוצים להכניס בחוק גם את מי שיש לו חברה שמתעסקת בהובלה ובאכסון של תמרוקים. זאת הבהרה לגבי ההגדרה.

שהחברה יש לה הובלה משלה.

זה חל ממילא, אבל אם יש גם חברה של הובלה שמתעסקת בהובלה של תמרוקים, אנחנו רוצים שזה ייעשה לפי התנאים שקבועים בחוק הזה.

הובלה של תמרוקים זה ספציפי, אולי יש חברה שעוסקת בהובלות, לא קשורה בחברה. חברת הובלות.

זה בסדר, אבל היצרן צריך לדאוג שהחברה הזאת עומדת בסטנדרטים הנדרשים.

זו תהיה חובה של היצרן להגדיר.

זה לא מופיע בנוסח, זאת אומרת, ההסבר הזה הוא הסבר מקובל אבל זה לא מופיע בנוסח

שמדובר רק בסיטונאי שעוסק בתמרוקים.

אכסון סיטונאי.

נכון, אבל לא מדובר על אכסון סיטונאי, הפצה או הובלה של מי שעוסק בתמרוקים. כי כל האחרים, מטבע הדברים לא יהיה להם אישור.

השאלה, אם יש מישהו שיש לו מרכז לוגיסטי ומדי פעם הוא גם מאכסן תמרוקים עבור יצרן או יבואן אחר, האם הוא יצטרך רישוי מיוחד לתמרוקים?

אם הוא לא עוסק באכסון של תמרוקים אז לא.

מדי פעם הוא מאכסן תמרוקים, לפרקים, עבור תמרוקים שבבעלות אחר.

הנושא הזה מוסדר באותה מידה בפקודת הרוקחים וגם בכל מיני מקומות אחרים. מי שזקוק לעבוד לפי רישיון צריך לדאוג שיהיה לו רישיון. כדי לבצע חלק מהפעולות שלו הוא יכול להוציא סאבקונטרקטור לחלק מהפעולות שלו ואז זה עובד על בסיס הרישיון של מי שהתקשר אתו חוזית. זאת דרך העסקה אחת. אם רוצים אפשר לעשות את זה בדרך אחרת ולהגיד, אני מחזיק בבעל רישיון לאכסון ואחר כך אני אתקשר עם מפיץ שגם לו יש רישיון תמרוקים נפרד. זאת דרך אפשרית שנייה ואז גם חלוקת האחריות המשפטית היא שונה. אבל שתי האופציות קיימות ואפשריות לפי חוק, לא צריך לציין במפורש שאדם יכול לבצע חלק מהפעולות המשפטיות שלו על ידי התקשרות עם קבלן. זה אינהרנטי להסדר, ככה אנחנו חושבים.

יש לי שאלה, אם חברת דיפלומט או כל חברת שיווק אחרת שמשווקת לרשתות גם במבה, גם סבונים, גם תמרוקים וגם טונה ושאר המוצרים, הם יצטרכו 17 רישיונות שונים? מה ההבדל בין טונה או במבה או תמרוק? למה הסיטונאי צריך את הרישיון הזה?

אני לא מבינה את השאלה, יש דרישות שונות לעניין תמרוקים מאשר לעניין מזון.

יש תנאים לאחזקת מזון ויש תנאים לאחזקת תמרוק.

בסדר, אז השאלה אם הוא צריך לעמוד בכל התנאים? מחר או מחרתיים יהיה משהו אחר, הוא יצטרך לעמוד גם בו, שיש לו בין 24 שעות ל-48 שעות שהוא קונה את המוצר מהיבואן או מהיצרן והוא משווק את זה לחנות. בשביל זה הוא צריך - - -

מאיפה אתה יודע שזה 24 שעות, אולי זה נתקע ל-48?

אולי ב-24 שעות מישהו ייכנס למחסן ויכניס חומרים אסורים לתמרוק הזה.

אנחנו מדברים כרגע על תמרוקים, אל תסבך אותנו עם במבה.

עמוד 2 - בסעיף שדורש את רישיון התמרוקים גם הבהרנו שצריך רישיון תמרוקים לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא, אכסון סיטונאי והפצה של תמרוק, כל אלה דורשים רישיון. חבר הכנסת מיקי לוי יש לך הסתייגות שמבקשת להוסיף גם הובלה לעניין הזה, נציג את זה כשנצביע, בסדר?

מאה אחוז.

עמוד 3 בפסקה 3 רק הבהרנו שמי שמייצא - - -

מה אתם אומרים בנושא ההובלה?

אנחנו בעד להחיל את הכול, זה מכלול של דברים, זה אכסנה, הובלה והפצה.

השאלה אם זה מייתר את ההסתייגות או לא?

זה נשמע כאילו חבר הכנסת מבקש להוסיף את כל החבילה שהכול יהיה תחת כסות אחת, אבל אולי אני לא הבנתי.

מיקי, מה אומרת ההסתייגות שלך?

ההסתייגות שלי אומרת, כן, אני רוצה להכניס הכול תחת כסות אחת.

ההפצה כוללת את ההובלה.

בוודאי.

אז אתה יכול למשוך את ההסתייגות.

אני מושך אותה אם זה ברור בלשון החוק.

בעמוד 3, פסקה 3, הבהרנו שמייצר רק לצורך ייצוא לא חייב למנות נציג אחראי. כמובן שאם הוא רוצה שיהיה נציג אחראי הוא רשאי לעשות כן.

עמוד 4, היתה בקשה של החברות שעוסקות בתמרוקים, נקבע אם הוגשה בקשה לחידוש רישיון תמרוקים והבקשה הזאת לא אושרה עדיין ובינתיים בתקופה הזאת הרישיון פג תוקף, תהיה הארכה אוטומטית. למעשה הצהרנו הוראה שדומה גם למה שקיים בחוק המזון שזה קובע, אני אקריא: "בקשה לחידוש רישיון תמרוקים תוגש לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון. הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה". כלומר, אם אותו בעל רישיון מגיש את זה מראש שלושה חודשים, מצרף את כל המסמכים, אז גם אם לא ניתנה החלטה בתוך שלושה החודשים האלה, הרישיון בתוקף.

הרישיון בתוקף.

בדיוק. בעמוד 6 אנחנו רק מדגישים שיש שני סוגים של התליות ולשתיהן יש הגבלה של זמן.

כאן יש לנו מה לומר, ההערה האחרונה שלכם על התלית רישיון תמרוקים לפי סעיף קטן ניתנה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים. ההתליה לרישיון תמרוקים הכללי לכלל המפעל ואם רק מוצר אחד לא בסדר אז שיעצרו את קו מוצרים. אי אפשר לעצור מפעל שלם אם קו אחד לא תקין.

מה זאת אומרת אי אפשר? את רוצה להשבית את המפעל לד"ר פישר שמייצר 800 מוצרים בשביל מוצר אחד, לשלוח את כל העובדים הביתה? תעצרי את קו הייצור של מוצר איקס, תוציאי להם את הנשמה, אין לי בעיה עם העניין הזה, אבל אל תשלחו לי 800 עובדים הביתה. זה לא הגיוני. לסגור את המפעל לחודש ימים זה לשלוח 800 איש הביתה ואני לא מוכן לזה.

גברתי, את רוצה לחזור על ההערה בבקשה?

כן, נגיד שטעינו במוצר אחד ומשרד הבריאות מצא שהוא לא תקין והוא צריך לעצור את קו הייצור הזה. זה לא הגיוני לעצור מפעל שלם שיש בו עשרה או 17 קווי ייצור בגלל קו ייצור אחד. שיעצרו את אותו קו, שייתנו את ההתניות, את הביקורות ואת מה שהם צריכים ולא את המפעל כולו.

היכולת לסגור את המפעל היא לאו דווקא בגלל פריט בודד שמסכן את הבריאות אלא כתוב, על תמרוק שלא עומד בהוראות החוק. שכחו לשים מדבקת הוראות שימוש, אז מה, תעצרו את המפעל? יש פה משהו גורף ובלתי אפשרי של ליקוי אפילו ברמה הטכנית.

עד עכשיו לא סגרו מפעל, לא סגרו קו?

על דברים כאלה?

על דברים כאלה?

למה פתאום אתם חושבים שילכו לצעד הדרסטי ביותר?

כי עד עכשיו זה לא היה בחוק.

אחד, זה היה בחוק, זה היה על פי צו ולמשרד הבריאות היה במסגרת הצו הזה סמכויות הרבה יותר נרחבות ממה שאנחנו עכשיו מפרטים ויורדים לסעיף סעיף.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, כשאנחנו נותנים רישיון תמרוקים כללי אנחנו נותנים אותו על כלל הפעילות. אנחנו לא יודעים לעשות את ההפרדות האלה למוצר כזה או מוצר אחר, זה גם לא נכון. יש לכם נטייה להציג את זה כאילו זה שום דבר, זה תווית קטנה. ומה אם לצורך העניין יש יצרן שמחליט שהוא מייצר משהו שאסור לילדים. הוא מייצר את זה במודע, האם מגיע לו עכשיו לעצור רק את פס ייצור הזה? לא. אני עכשיו רוצה לבדוק מה קורה במפעל הזה, אני לא רואה משהו כזה דרקוני, אני חושב שזה הליך שמקובל גם בתעשיות אחרות. דרך אגב, בתעשיות כמו בתעשיות התרופות וגם במזון ראינו שהיה עניין כזה, נכנסו וסגרו לפרק זמן כאשר אנחנו מאפשרים בהזדמנות הראשונה לתת לכם לטעון את הטענות שלכם על מנת שהנזק שייגרם הוא הקטן ביותר. לכן אני לא רואה פה איך אפשר לבוא ולהגיד מוצר כזה או מוצר אחר. לרוב, מהניסיון שלנו, מדובר בהתנהלות.

הם לא אומרים מוצר כזה או אחר, הם אומרים למה מפעל שלם ולא קו?

הם אומרים. אנחנו מדברים פה - - -

רגע, אני מבקש מהאנשים, כשהיושב ראש מדבר תכבדו אותו. אני שואל שאלה, למה אי אפשר לסגור קו ייצור או לעכב את המשך הפעלתו לעומת מפעל שלם?

אפשר לעשות הכול, השאלה אם זה הגיוני לעשות הכול במעמד הזה. אנחנו מדברים על סעיף שהוא מהותי לבריאות הציבור. אנחנו לא אוהבים להשתמש - - -

שים את האפשרות של הדרגתיות בסגירה.

אני מבקש להגיד דבר נוסף, היו לנו מקרים של יצרנים שלצורך העניין הכניסו במשחות לתינוקות סטרואידים ומכרו את זה החוצה. המוצר הזה היה הבעיה שם? לא. היתה התפיסה והאמירה, שתחת הרישיון הכללי שלי אני ממשיך להתנהל. אנחנו חושבים זה משהו שהוא - - -

אני אלך עם הדוגמה שלך, אתה נכנס למפעל הזה שמייצר משחה לא בריאה, אתה סוגר את כל המפעל גם על קווים אחרים?

אני סוגר כדי לברר מה קורה שם.

את כל המפעל?

את כל המפעל.

זה מה שקורה היום?

זה מה שקורה היום. מדובר פה בהפרות שהן מהותיות. גם היום יכולתי להיכנס ולסגור את זה. כשאנחנו נכנסים ומגיעים לדבר הזה, זה דברים שהם כבר ממש ממש חמורים. הבעיה היא, שאני לא יכול להגדיר את כל רשימת הדברים החמורים שאני אראה מול העיניים שלי.

זה שיקול דעת של המשרד, זה מה שאתה אומר.

בוודאי.

אני רוצה לקחת ענק כמו "אוסם", אני רוצה לראות את משרד הבריאות מתמודד מול אוסם כשבבמבה משהו לא בסדר. יסגרו את כל המקרוני ואת כל הפתיתים?

לא, זה מפעל, יש להם עשרות מפעלים, לא סוגרים את כל המפעל.

אני הייתי במפעל בשדרות, הוא מייצר - - -

חבר'ה, למה אתם חושבים שחברי הכנסת צריכים עזרה?

אם זה לא קרה, בואו נגביל את זה בחוק. אם הוא חושב שיש משהו בומבסטי, ילך להוציא צו כדי לסגור את כל המפעל.

אני מבין שבסך הכול יש פה חופש פעולה מנהלי. הוא לא חייב לסגור, זה לא שהחוק אומר לך אם יש הפרה. משרד הבריאות יכול לבוא ולהגיד אני סוגר את קו הייצור והוא יכול במקרים מסוימים לסגור את כל המפעל. זה אלמנט הרתעתי. גם היום למשרד הבריאות קיים שיקול הדעת הזה וגם מחר למשרד הבריאות יהיה שיקול הדעת וברוב המקרים הוא מידתי, לא יסגרו את כל המפעל. אם קרה מפעל קטן שעשה הפרה חמורה, הוא יסגור את כל המפעל, גם אם יש בו ארבעה קווי ייצור. באוסם יש מאות קווי ייצור, עשרות מפעלים, אף פעם לא יסגרו את כל המפעלים של אוסם בגלל שהיתה תקלה בבעיית היגיינה בקו אחד. לכן אני חושב שכל הדיון פה זה להשאיר שיקול דעת למשרד.

אני לוקח את מפעל אוסם בשדרות שמייצר בערך - - -

אני לא מציע שנערבב שמות של מפעלים, שלא יגידו אוסם - - -

אני חושב שמתן חופש בלתי מוגבל וכוח בלתי מוגבל למדינה לסגור מפעל שלם - - -

אבל זה כוח שקיים היום.

הסעיף כן קובע הגבלות, המנהל צריך להפעיל את הסמכות שלו לפי תנאים שקבועים ובנוסף יש לו מדרג, הוא יכול להגביל את הרישיון שזה להגיד, קו ייצור אחד, שני, אתה לא יכול לייצר רק סוגים מסוימים של תמרוקים, סוגים אחרים כן, אתה יכול להתנות את הרישיון, אתה יכול לבטל. כלומר, יש פה מדרג. ברור שרשות מנהלית לא יכולה על משהו פעוט לבוא ולסגור לשלושה חודשים את המפעל כולו.

אני מוכן לאיזשהו מדרג, לאחר שיסגרו את קו הייצור במידה ויהיו השלכות על קווי ייצור אחרים, יישקל, אבל לא לתת יותר מדי כוח.

כיוון שזאת סמכות שכבר מוקנית במשרד הבריאות אני לא חושבת שבחוק הזה אנחנו צריכים להקטין את הסמכויות של משרד הבריאות. אם חברים מעוניינים לעשות מהלך שמקטין את הסמכויות של משרד הבריאות, אפשר להגיש הצעת חוק ולדון בוועדה אם צריך להקטין את הסמכויות של משרד הבריאות. אבל כרגע זה המצב, אני לא חושבת שבחוק הזה צריך להקטין את הסמכות של משרד הבריאות לעניינים האלה.

מי אמר שהסמכות של המשרד היא תורה מסיני?

זאת דעתך. דעתי היא, שאם רוצים להקטין את הסמכות של משרד הבריאות, יכול להיות שמה שאתה אומר, יכול להיות שהגיע הזמן לחשוב מחדש על הסמכויות של משרד הבריאות. פה יש סמכות מוקנית ואתה מעוניין להקטין אותה.

ההצעה של מיקי, אם נקבל אותה, היא אפשרית, לא חייבים לחזור לחוק אחר ולהציע הצעת חוק חדשה.

לא מבחינה פרוצדוראלית, מבחינה מהותית.

מיקי, לדעתי קיבלת פה תשובה מספקת, יש מצבים מסוימים שמאפשרים בסוף עד תקרת המצב החמור ביותר לסגור את המפעל, אבל יש שלבי ביניים ושלבי הביניים הם חלק מהסמכות.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, אני מבקש איכשהו להגדיר את זה בתוך החוק, אם אפשר להגדיר, שבשלב ראשון ייסגר אותו קו ייצור שנמצא בו הפגם ורק לאחר בדיקתו יישקלו שאר הנושאים, כדי שיהיה משהו.

אז זה לא מנוסח כך, זה מנוסח שיש למנהל סמכות או להגביל או להתלות את כל הרישיון. מנהל אמור להפעיל את שיקול דעתו, את הסמכות המנהלית שלו בצורה סבירה.

הוא אני סומך עליו, אבל מחר הוא יוצא לפנסיה - - -

יוצא.

אני לא רוצה לפגוע בחוק, אבל אם אפשר בכל זאת לעשות מדרג.

יהיו מצבים שלא ירצו להיות במדרגה הראשונה כי זה יהיה מקרה מאוד חמור והסכנה לבריאות הציבור תהיה מאוד חמורה וירצו להתלות רישיון.

אין בעיה, אני בודק את המסלול הראשון ונותן לו צו סגירה על הקודם. אני פוחד, שאחריך יבוא מישהו - - -

רגולטור לא מוציא בן לילה הוראה ששולחת מאות עובדים הביתה. רגולטור משתמש בשיקול דעת בהתאם לרמת הסיכון הנשקפת לציבור. אני חושב שדווקא הביטוי הזה, שכל הפעילות של הרגולטור היא בהתאם לסכנה לבריאות הציבור, זה הלך הרוח וכך גם יפעלו.

אני רוצה לחדד ולומר, שמדובר כאן גם באלמנט הרתעתי אבל צריך להבין ושלא לקחת חלילה סמכות למשרד הבריאות. נאמר כאן על ידי חברי הכנסת, צריך להבין שהחוק הזה נותן סמכויות מאוד רחבות בידי משרד הבריאות וישנם סעיפים נוספים כשמסתכלים על כל החוק כמכלול, יש סמכות מאוד רחבה לגעת במפעל ולטפל בו מהרבה זוויות והיבטים. אני לא חושבת שהסעיף הספציפי הזה של ההתליה הוא נדרש. ואם הוא נדרש, צריך לסייג אותו מאוד. יש לנו סעיף למשל שעוסק בהודעה בדבר מסוכנות תמרוק ואפשר לעשות ריקול ואפשר להודיע לציבור. ויש לנו סעיפים עונשיים אחרים שעוסקים בעיצומים, בקנסות ויש לנו גם עונשי מאסר אם צריך. זאת אומרת, שצריך לסייג.

אני חייבת להתייחס לעניין הזה, שהיום יושבים אנשים עם אופי מסוים ובסופו של דבר פקידי הציבור - - -

לא, לא.

לא, להיפך, אני סומכת ומכירה וגם דעתי טובה ונוחה. אבל מדובר פה על רגולטור ובסופו של יום זה אנשים שעושים את תפקידם.

אני חושב שהסעיף הזה הוא נדרש, יכולים להיות מקרים חמורים שבהם מתגלה שיש תמרוק אחד שאולי מעיד על בעיה הרבה יותר רחבה במפעל. באותם מקרים צריכה להיות סמכות, הסמכות כפופה, כמו שאמרו אחרים, גם היועצת המשפטית, לעילת הסבירות, זה חייב להיות סביר. יש ייעוץ משפטי לפני החלטה כזאת, שום החלטה כזאת לא מתקבלת על ידי הרגולטור בלי ייעוץ משפטי. בהוראות אחרות שיש בהן רישוי, תמיד יש התייחסות גם למקרים הפתולוגיים שבהם אפשר להתלות או לבטל רישיון.

יש תקלה ברכב כרגע, טויוטה, מזדה, לא משנה, סוגרים את כל המפעל או מחזירים רק את הדגם הספציפי?

אל תביאו שמות.

למה, זה על אותו משקל.

זה לא אותו הדבר, זה בריאות.

וזה לא בטיחות? אני לא מבין את ההקבלה.

בתור מי שמכיר את החקיקה בעל פה, יש תחושה שאומרים גם היום אפשר לעשות. לדעתי זה נכון, היום על פי צו התמרוקים אין את הסמכויות של סגירת מפעל והייתי רוצה לראות - - -

יש.

אין את הסמכויות האלה. זה פשוט לא נכון, אין היום את הסנקציות האלה.

מיקי תראה, אנחנו בעידן שהרגולציה, לשוק הפרטי יש יתרון כי הטכנולוגיה משתנה, רמת השוק הפרטי ולכן מה שאנחנו רואים כל הזמן, המדינה והרגולטור רודפים אחרי המגזר הפרטי. ולכן, בתוך מציאות כזאת, אם יהיה סעיף כזה שאתה תגביל את זה בחוק, מחר תבוא סוללת עורכי דין מטעם המפעל המדובר ותמצא את הדרך להקטין כל בעיה. ולכן הרגולטור להשאיר לעצמו שיקול דעת. אני חושב שבסוף יש פה כוחות שונים גם בתוך הרגולטור ויש את משרד הכלכלה שרוצה לחזק את התעשיות, אבל הרגולטור נמצא בעמדת נחיתות. אנחנו רואים את זה עכשיו בפיננסים, תמיד השוק הפרטי מקדים את הרגולטור, מוצא פרצות, מוצא דרכים לעקוף את זה. אני אתך לחלוטין, מה אתה חושב שאנחנו רוצים לסגור מפעל? אני רק אומר, אנחנו צריכים להשאיר שיקול דעת רחב לרגולטור.

אני אתך, אני רק אומר, שיבדוק הרגולטור את אותו קו ייצור ואחר כך יחליט.

אני סבורה שאין צורך לעשות שום שינוי בנוסח, הנוסח הקיים מעגן את הבקשות שלך. הנושא הזה של ביטול רישיון קודם כל צריך להישען רק על שיקול מקצועי וזה לא יכול להיות שיקול הרתעתי או שיקול אחר. אנחנו נצטרך להציג את הרישיון הזה, אנחנו נותנים זכות שימוע לפני קבלת ההחלטה ובסופו של דבר ההחלטה הזאת גם כפופה לביקורת שיפוטית. ברור לנו, כשיש לנו אפשרות לסגור מפעל, אנחנו יכולים גם לתת רק החלטה חלקית של לסגור קו ייצור מסוים או למנוע שיווק של מוצר מסוים וכו' וכו'. הדברים האלה לא נעשים באופן גורף אף פעם אלא הם צריכים להישען על ראיות מקצועיות סבירות לצורך הביסוס של ההחלטה, אחרת לא תוכל ההחלטה לעמוד בבית משפט. לכן אני חושבת, שגם החלק הזה של השולחן שקצת יותר רגוע בדיון, הוא נשען על ניסיון העבר. אני כבר עשר שנים יועצת משפטית של אגף הרוקחות ואף פעם לא סגרנו מפעל והסמכות הזאת היתה מוקנית לנו. לפעמים הערנו, לפעמים ביקשנו תיקוני ליקויים אבל אף פעם לא סגרנו מפעל באופן טוטאלי. היה מקרה אחד של משחה לתינוקות שהכניסו בה סטרואידים ואז נקטנו פעילות חמורה יותר והיא היתה נדרשת באותו מקרה. הפעלת שיקול הדעת נעשה כמו שצריך והכול מעוגן בנוסח.

אני חושב שקיבלתם תשובה חד משמעית, אנחנו לא משנים את הנוסח. בואו נמשיך בבקשה.

בעמוד 7 בפסקה (ג2) מדובר בהגבלה או התליה בשל חשד ופה הוספנו רק שזה לא יעלה על חודש, אבל בנסיבות מיוחדות שיירשמו אפשר להאריך את זה בתקופה נוספת של חודש אחד.

בנוסף, בסעיף קטן (ד), לבקשת חלק מהנוכחים בישיבה הקודמת, דיברנו על זה שאם בוטל הרישיון יש תקופה של 12 חודשים שאי אפשר להגיד - ביקשו שאפשר יהיה לקצר את התקופה הזאת בין אם זה ביוזמתו של המנהל או לבקשת בעל הרישיון ואז כמובן אפשר לקבוע שההגבלה תחול על תקופה קצרה יותר, חודש, חודשיים או מספר חודשים כמו שייקבע.

בסעיף שלאחר מכן, חובות יצרן או יבואן: הוספנו רשימת חובות הקשורות לאחריות של היצרן או היבואן לגבי נציג אחראי של תמרוק ואני אקריא, סעיף קטן (ג): "יצרן או יבואן יפקח על פעילות הנציג האחראי שמינה לתמרוק ולשם כך ינקוט בין השאר את כל האמצעים המפורטים להלן:

ימנה נציג אחראי בעל ידע והכשרה מתאימים בשים לב לסוג התמרוקים שבאחריותו.

ידרוש לקבל לידיו אחת לרבעון דיווח מאת הנציג האחראי ביחס לתמרוקים שלגביהם הוא משמש נציג אחראי ובתוך כך מידע על דיווחים על תופעות לוואי ופניות ציבור שהתקבלו, תמרוקים שנמצאו כתמרוקים מזיקים, הודעות והוראות של המנהל או של הרשויות במדינה בה יוצר התמרוק ובמדינות מוכרות בהן משווק התמרוק ביחס לתמרוקים המשווקים על ידו, מידע על החזרות מן השוק ומסירת הודעות לציבור ופעולות שעל היצרן או היבואן לנקוט לצורך המשך שיווק של תמרוק בישראל. יצרן או יבואן יאשר בחתימתו כי קיבל את הדיווח השוטף ועיין בו וכי יפעל לביצוע פעולות הנדרשות על פי הדיווח.

יקיים אחת לשנה ביקורת על פעילות הנציג האחראי שתבדוק בין היתר את אופן הגשת הודעות על שיווק תמרוקים, קיום תיעוד והעברת דיווחים למשרד הבריאות הנדרשים על פי דין.

יקבע נהלי עבודה פנימיים שיסדירו את אופן העברת המידע בין הנציג האחראי ובינו ואת אופן הטיפול בתמרוקים מזיקים".

החוק כמו שהוא רשום כרגע מבחינת הנציג האחראי בעצם מדבר על דרישה מינימאלית שצריכה להיות בחברות שמתעסקות רק בתמרוקים. אם אני לוקחת למשל את החברה שאני באה ממנה, שזאת חברת תרופות שיש בה הליך שנמצא בו Q.P ויש הליך מוסדר בנושא הזה ביחס לתרופות ואז רוצים להחיל את אותו הליך עבודה גם לגבי תמרוקים, החוק כרגע כמו שהוא רשום, לא מאפשר את זה. הוא דורש ליצור ישות חדשה בתוך חברה שיש בה הליך עבודה מוסדר, בעצם לתת לה סמכויות אחרות לגמרי. ואז השאלה היא, האם אפשר להגדיר שזאת תהיה הדרישה המינימאלית שאפשר להחיל עליה תהליך - - -

היא מתבטלת כשיש רישיון לתרופות.

אפשר יהיה לעשות את ההתאמות הנדרשות לצורך טבע במובן הזה שה-Q.P שלך יהפוך להיות נציג אחראי. הוא יצטרך ללבוש עוד כובע ואת הנהלים הפנימיים שאת קובעת בין היצרן לבין זה את פשוט צריכה לעגן את ההסדר שאת מבקשת בנהלים פנימיים שיהיו תואמים את החוק.

אבל זה לא רק טכני, יש לו גם את האחריות.

יש לו את האחריות.

בוודאי, זה לא תיקון בנוסח, היא תעשה את זה באמצעות של נהלים פנימיים אבל את ה-Q.P היא תצטרך לתת לו כובע חדש שיהיה נציג אחראי ומפעל חברת תרופות יצטרך גם לבקש רישיון תמרוקים כללי. אין שום בעיה לעשות את זה. גם בחברות טבע שהן חברות טובות יכולים להיות סטנדרטים שונים לתרופות ולתמרוקים ולכן חייבים לפקח על זה.

זה בוודאי, השאלה מה נכון יותר, האם נכון להשתלב בתוך תהליך שהוא קיים או ליצור ישות חדשה?

עולמות שהם שונים ומצריכים לפי דעתנו את החלוקה הזאת כי ככל שהוא Q.P של תרופות ואם חלילה קורה לו משהו - - -

מה זה ה-Q.P?

Q.P זה הרוקח האחראי שהוא בעצם אחראי על שחרור של תכשירים שמגיעים אל השוק, הוא הסמכות האחרונה לראות שמה שיוצר אכן יוצר באותם תנאים ולשחרר את זה אל השוק. יש לו תפקיד חשוב ואחראי. ככל שהוא מעוניין לעסוק בדברים נוספים, אף אחד לא מגביל את זה, אבל מכיוון שזה עולמות שונים, יהיה קושי ללכת על חלק מה-Q.P שלו או לא, אנחנו רוצים אותו כישות נפרדת בתוך התהליך.

למרות שכשאתה מוסר דיווחים על תופעות לוואי, אתה מדבר על QPVV. נושא של דיווח על תופעות לוואי שייך לפונקציה אחרת.

זה בפונקציה נפרדת והוא גם יכול להיות אותה פונקציה, אבל עדיין הוא צריך את ההפרדה הזאת, הוא מקבל היתר מהמנהל להיות QPVV.

אני רוצה לציין, כדי שה-Q.P יהפוך להיות נציג אחראי הוא צריך קורס חד פעמי של 40 עד 60 שעות, זה לא סיפור גדול ויכול להיות גם השתלמות פעם בשנה. זה לא בעיה להפוך להיות נציג אחראי, אין תנאי כשירות מחמירים.

גם היום אתם מתנהלים כחברת טבע מול משרד הבריאות בכובע של רישום תרופות ובכובע של רישום תמרוקים. גם היום אתם רושמים תמרוקים ואף אחד לא מגביל אתכם. זאת אומרת, אתם יכולים להשתמש באותו בן אדם לרישום תמרוקים ותרופות ואנחנו יכולים להשתמש בשתי ישויות שונות. אתם לא מוגבלים גם היום.

יש לי שתי שאלות. לגבי סעיף 1, ימנה נציג אחראי, כתוב כאן, בשים לב לסוג התמרוקים שהיה באחריותו. האם לא מספיק לכתוב על פי פקודה זו? כי איזה שיקול דעת יש לו מעבר לזה שהנציג האחראי עבר הכשרה?

אנחנו כתבנו בחוק את דרישת המינימום, שנציג אחראי שהוא בעל 12 שנות לימוד יצטרך לעבור הכשרה בסיסית ומינימאלית כי כמובן לא רצינו לשים איזשהו חסם גבוה מדי. אבל עדיין יצרן, כשהוא ממנה נציג אחראי, זאת האחריות שלו, המפעל שלו, התמרוקים שלו, הוא זה שמכיר את התמרוקים בצורה הטובה ביותר והוא צריך להחליט האם הידע והכשירות של הנציג האחראי הזה מספקים עבורו. יכול להיות, שלגבי תמרוקים מאוד רגישים הוא יחשוב שראוי לבקש מישהו שהוא בעל תואר ראשון או רוקח בטבע לצורך העניין. ההחלטה הזאת בסופו של דבר היא פררוגטיבה של בעל המפעל ומי שמנהל את העסקים שלו וכל מה שהוא צריך לעשות, להבין שזאת האחריות שלו לשים מישהו שיש לו את הכלים והיכולות הנדרשות.

בנוגע לחובות שלו בסעיף 2, הוא צריך להגיש הודעות והוראות של המנהל של רשויות במדינות מוכרות, במדינות בה יוצר התמרוק ובמדינות מוכרות שבהן התמרוק משווק. ספק אם הנציג האחראי יש לו את המידע לגבי רשויות בריאות אחרות. יש לו את המידע של היצרן, לא מעבר לזה.

אנחנו מדברים על מידע פומבי. אם מדובר ביבואן שמשווק תכשיר שמשווק גם בחו"ל, אז היצרן שמהם הוא מקבל את המידע, צריך לעדכן אותו אם יש הודעות רגולטוריות בעייתיות לגבי התמרוק, מחסור בשוק וכו'. אם מדובר בתמרוק שאין שום קשר, אפשר להסתפק במידע פומבי אבל צריך להבהיר את זה בנוסח.

שאלה להבין מה המשמעות של זה. מחר בטייוואן פרסמו הערה והוא לא אסף את זה, הוא לא ידע את זה, מה החשיפה החוקית שלו?

טייוון היא לא מדינה מוכרת.

למה הוא חשוף? זו הפרה של החוק.

הוא צריך לבחון כל העת את המציאות הרגולטורית שהשוק קיים בה, בדרך כלל זה לא קורה עם יבואנים רשמיים, זה דווקא ייקרה עם היבואנים המקבילים וכו'. זאת הצורה היחידה שיש לנו להבטיח שהם מסתכלים על מה שקורה בחוץ לארץ כי להם אין את המקור הזה.

אז אולי צריך להוסיף: במידה סבירה. כלומר להגיד משהו כי אחרת יכולה להיות חשיפה שאומרת, בכל מדינה מוכרת היה פרסום של רשות בריאות, הרי הוא לא מחלקת מחקר. אני מבין את היצרן, זה בסדר - - -

זה צריך להיכנס לחוזה בין היבואן בישראל ליצרן בחו"ל.

זה ברור, אבל מחר היצרן לא אסף והוא לא קיבל את המידע, מחר אתם תוכלו לתבוע אותו להגיד לו, במדינה מוכרת התפרסמה חוות דעת של משרד הבריאות המקומי. יש פה מידתיות, יכול להיות שצריך להוסיף הערה משפטית: ככל הניתן, ברמת הסבירות או להפעיל שיקול דעת, אחרת אין גבול.

יש לי הצעה, אפשר להגיד: במידע פומבי שמתפרסם במדינות המוכרות. יש אתרי אינטרנט שהוא יידע איפה לחפש את הדבר הזה.

זה נשמע לי סביר כל עוד זה ברור מה אתה מצפה ממני.

שיידע איפה ללכת לחפש.

הוספנו את זה.

בסדר, זה נשמע לי סביר.

אני ממשיכה הלאה, אנחנו נמצאים בעמוד 9, סעיף 55א5. יש פה הבהרה שהנציג האחראי זה אדם, זה פרסונה, זה אישות משפטית שזה אדם ולא תאגיד. זה בעקבות דיון שהתקיים בפעם הקודמת.

בעמוד 10, אנחנו רוצים להוסיף פה תוספת לגבי ההסמכה של השר לקבוע תקנות. בהתחלה ביקשנו שזה יהיה כללים ותנאים לעניין תאגיד המעסיק נציגים אחראיים אבל אנחנו רוצים לפרט את ההסמכה הזאת קצת יותר כדי לצמצם את האפשרות ואני אקריא את הסעיפים החדשים. אני מתנצלת שאין את הנוסח בפניכם, זה נעשה ממש בדקות האחרונות.

סעיף קטן (ח) נוסיף: השר רשאי לקבוע באישור ועדת העבודה כי עוסק בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לצורך שכירת שירותיו של נציג אחראי המועסק או נשכר על ידי התאגיד, אלא אם כן נושא משרה בתאגיד הוא נציג אחראי או עומד בתנאי הכשירות שחייב לעמוד בהם נציג אחראי. וכן רשאי הוא להתנות את ההתקשרות בקיומה של מערכת מחשוב המאפשרת לנציג האחראי לבצע את תפקידיו לפי פרק זה.

בנוסף, המנהל רשאי לקבוע כי עוסק בתמרוקים לא יתקשר עם תאגיד לצורך שכירת שירותיו של נציג אחראי המועסק או נשכר על ידי התאגיד אם מצא שהתקיים אחד מאלה: התאגיד, עובד בכיר בתאגיד או נושא משרה בו הורשע או הוגש נגדו כתב אישום שטרם ניתן בו פסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המנהל לשמש נציג אחראי. או: התאגיד, עובד בכיר בתאגיד או נושא משרה גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר באופן העלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור או ביעלות התמרוק, בטיחותו או איכותו.

רק הבהרה. אני חושבת שזה בסדר רק שיהיה ברור, שהנציג האחראי יכול להיות גם בעל המפעל?

כן, הוא יכול להיות, אין בעיה עם זה.

עמוד 13, סעיף קטן (ה), גם לגבי אישור של נציג אחראי הוספנו את ההערה, שהביטול מונע במשך 12 חודשים להגיש בקשה לאישור ואפשר לקצר את התקופה שוב גם ביוזמתו של המנהל או לבקשת מי שהאישור לגביו בוטל.

אני ממשיכה הלאה, סעיף 55א8ב, סעיף שכבר דיברנו בו רק הנוסח טיפה השתנה לגבי הארכת הבטיחות.

"לא ישווק עוסק בתמרוקים תמרוק בישראל מבלי שנערכה לתמרוק הערכת בטיחות מקצועית, לרבות ביחס לדרך הצגתו של התמרוק והשימוש בו..." אני לא מכירה את השאר, זה סעיף שכבר עסקנו בו.

הסעיף הבא זה הסעיף שקובע את החובה על הודעה על שיווק, שזה בעצם מחליף את רישיון התמרוקים הפלוני. גם פה אני מקריאה את ההתחלה של סעיף קטן (א): "לא ישווק עוסק בתמרוקים תמרוק בישראל מבלי שהנציג האחראי של התמרוק מסר הודעה למנהל על שיווק התמרוק בישראל והכול כפי שקבע השר". בהמשך יש לנו הסמכות לשר, באישור הוועדה, לקבוע כי תמרוקים מסוימים בכל זאת יידרשו לרישיון תמרוקים שיינתן מלכתחילה ולא רק בהודעה על שיווק. ופה, בעקבות הדיון, נוסף שזה יהיה באישור הוועדה ואז זה יגיע לפה ונוכל לבחון את הנושא הזה.

סעיף 55א8ד שעוסק בתמרוקים המיועדים לייצוא בלבד, אני אדגיש, אמרנו שתמרוקים רק לייצוא לא צריכים לעמוד בכל הוראות הפקודה למעט שלושה תנאים, אחד מהם זה עמידה בתנאי ייצוא נאותים. הבהרנו בנוסח את שני התנאים הנוספים, אני מדגישה, זה בעל רישיון נקט ולא יצרן. אני אקריא:

(1א) "בעל רישיון נקט צעדים להבטחת הפרדת התמרוק המיועד לייצוא משאר התמרוקים המיוצרים במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל".

(2) "בעל הרישיון מסר למנהל באחד לחודש בכל רבעון הצהרה על ייצור תמרוקים לייצוא, בהצהרה יפורטו התמרוקים כאמור וכן התחייבותו של בעל הרישיון לנקוט צעדים להבטחת הפרדת התמרוק המיועד לייצוא כאמור בפסקה (1א)".

בסעיף (ב) נשנה ונכתוב:

(ב) "לא ייצא בעל רישיון תמרוק אלא אם נקט אמצעים להבטחת מניעת מכירת התמרוק כאמור בישראל". אנחנו מדברים על הפעולה של השיווק, שזה פה ייצוא.

לגבי סעיף 2, מה שסיכמנו בישיבה הקודמת, שניתן את הרשימה רטרואקטיבית - - -

אחת לרבעון.

מה שיוצא ברבעון הקודם, וזה לא ברור, לא מה שיוצא בעתיד.

זאת רשימה שאחת לרבעון משקפת באותו רגע נתון שבה היא מוגשת את התמרוקים שמיועדים לייצוא בלבד.

שיוצאו עד כה. כי יכול להיות שמחר הוא ייצא - - -

מיוצאים גם תוך כדי.

קדימה אנחנו לא יכולים לדעת.

לא מיועדים קדימה.

אין בעיה. אל"ף, אם היה אפשר בחציון, זה יקל עלינו, זה מבטיח שפחות נפספס פעם בחציון ולא ברבעון. דבר שני, שזה יובהר לגבי התמרוקים שהצענו ברבעון האחרון.

היות ואנחנו קבענו באישור של עצמנו רבעון, אני מוכן ללכת לחציון.

זה ברור שאם נמצאת במשא ומתן עכשיו - - -

אבל אני אוכל לשווק את זה לפני שהודעתי על זה, זה מה שאני רוצה שיהיה ברור.

לא ב-1 לחודש. אבל 1 לחודש יוצא בשישי או שבת.

אז לפי חוק הפרשנות זה עובר ליום ראשון.

אבל תנו עשרה ימים אחרי חציון להגיש את הדוחות.

גם מע"מ נדחה מיום שישי ליום ראשון.

אז תכינו את זה שבוע קודם, נו באמת.

עמוד 15, התקנות לעניין ייצוא, ככל שייקבעו, יהיו באישור הוועדה.

55א(9), דיברנו פה על תמרוק מזיק, בעקבות הסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי הורדנו את הסיפא, דיברנו על תמרוק מזיק וקבענו, שתמרוק שהזיק או עלול להזיק לבריאות האדם, לרבות תמרוק שהתקבלו לגביו תוצאות של בדיקת מעבדה המעידות – שינינו את זה למעידות על האמור והורדנו את הנושא של חשש לנזק, מה שדיברנו בישיבה הקודמת.

מצוין.

וגם תמרוק ששווק בישראל בלי שקוימה לגביו חובה שנקבעה לפי פקודה זו. חידדנו את זה.

אני עוברת הלאה לעמוד 19.

לפני כן. אני חושב שסעיף 2 שנוסף רק בשבוע האחרון, קובע למעשה, שכל תמרוק שלא עמד בפקודה ולא משום שהוא מסכן את הבריאות אלא אפילו משהו טכני, הוא מוגדר כתמרוק מזיק. זה דבר בלתי אפשרי כי המשמעות של תמרוק מזיק יש לזה השלכות דרקוניות והרסניות.

צריך להגיד, שכל תמרוק שמשווק שלא בהתאם לפקודה הוא קודם כל תמרוק שמשווק באופן לא חוקי. דבר שני, אנחנו בבריאות אומרים, שכדי לדעת שמשהו בטוח אנחנו צריכים לדעת שהוא עומד בסטנדרטים ולבדוק אותו. כל מה שלא נבדק או לא עמד בסטנדרטים, חזקה עליו שהוא מסוכן, אנחנו לא צריכים להוכיח ספציפית שהדבר מסוכן. כך עשינו אדוני גם לגבי תרופות. בתיקון האחרון הכנסנו חזקה כזאת, שתרופה שמשווקת בניגוד להוראות הפקודה היא תרופה שיש חשש שהיא פוגעת בבריאות הציבור. זה מסייע מאוד לעניין של האכיפה כי אתה לא צריך להתדיין ספציפית על הרכיבים של כל מוצר ומוצר אלא עצם זה שהוא לא חוקי הופך אותו למוצר מזיק.

זה בסדר אבל יש מדרגים, כמו שדיברנו, יש טעות ברישום על האריזה או משהו, לא כל דבר את הופכת אותו למזיק.

זה רק מתיר את הסמכות להפסיק את השיווק שלו, לתפוס אותו אם צריך או לעשות ריקול. זה מה שצריך.

מבחינת היצרן או היבואן, מה שמצופה, לנקוט אמצעים סבירים למניעת השימוש בתמרוק. תמרוק שלא אושר, גם אם הוא תקין ובריא, הוא צריך לעבור דרך הצנרת של האישורים והרגולציה לפני שהוא מגיע לשווקים.

אין כזה דבר, כל המהות של הרגולציה שלא - - -

לא עבר את התהליך הרגולטורי המצופה אז הוא לא אמור להגיע לשווקים. לא כתוב פה תמרוק שמזיק זה תמרוק שחייבים להשמיד אותו. זה לא כתוב פה. מצופה מהם למנוע את השימוש וזה נותן להם את הזכויות להפעיל את הכלים שלהם. זה מה שעושה הסעיף הזה. השם מזיק לא אומר שזה הדבר הכי נורא בעולם, זה מייצר את ההתנהלות לגבי אותו תמרוק.

נשמע לי מאוד מידתי.

אולי אפשר למצוא פה נוסח שנותן יותר גמישות או מבטא את הגמישות שאתם אומרים.

בפקודת הרוקחים, בסעיף שנוגע לתרופות עשינו את זה כחזקה ואז אפשר לסתור אותה אם רוצים להקל מעט.

גם הצד המנהל, הוא רשאי המנהל, אין חובה שהוא חייב.

אז תחזרי על ההגדרה שאתם ממליצים.

אני רק אומרת, שאפשר לקחת את הנוסח שמפורט לגבי תרופות, זה בסעיף 55י, סעיף קטן (ג), שבעצם הגדרנו את זה כחזקה שכן ייראו תכשיר כמזיק ואז יהיה אפשר לסתור את זה במקרה המדגים. אבל חובת ההוכחה על היצרן.

מקובל התיקון הזה?

בוודאי שלא. כל תמרוק שלא עומד בעקרונות הפקודה, הגדרה של תמרוק כמזיק, יש לזה השלכות דרמטיות של חזרה מהשוק, של ריקול.

הוא לא אמור להגיע לשוק.

אין דבר כזה של אישור, אתה כנראה לא מכיר את החקיקה הזאת.

לא מסרת לו - - -

אתה עובד עכשיו ללא אישור. ברגולציה האירופית יש הבחנה בין רמות שונות של סיכונים שיכולים לקרות.

אולי אפשר להוסיף משהו שאם זה טכני - - -

אני רוצה להדגיש, כל העניין של הגדרת מוצר כתמרוק מזיק, אפשר לבחור מונח אחר, אפשר לכתוב תמרוק לא חוקי מבחינתנו כדי שיחולו הסמכויות לגביו בסעיף קטן (ב). וזה אומר, לנקוט צעדים למניעת השימוש בתמרוק, לעדכן את היצרן, להודיע על החזרה מהשוק, אם צריך למסור הודעה לציבור וחובות לדיווח למנהל על האמצעים שננקטו. זה לא משהו שאני סוגרת את המפעל מחר. לא חייבים לקרוא לזה תמרוק מזיק.

לתמרוק מזיק יש השלכות.

היא הציעה משהו אחר אז תקשיב. נילי, מה ההמלצה הסופית שלך?

אני הייתי משאירה את המצב הקיים.

מקובל. נמשיך הלאה.

אני עוברת לסעיף ההשגה, זה סעיף שהוסף לבקשתכם, סעיף 55ב1. אני אקריא אותו:

"על החלטה כמפורט להלן, שניתנה על ידי מי שהסמיך המנהל לכך, רשאי מי שההחלטה ניתנה בעניינו להגיש השגה בכתב:

(1) החלטה לעניין מתן רישיון תמרוקים לפי סעיף 55א1.

(2) החלטה לעניין הגבלת רישיון תמרוקים, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו וכן החלטה לעניין הארכת התלייה או הגבלת רישיון, לפי סעיף 55א3.

(3) החלטה לעניין אישור נציג אחראי לפי סעיף 55א5.

(4) החלטה לעניין הגבלה, התלייה או ביטול אישור של נציג אחראי, וכן החלטה לעניין התניית המשך עיסוקו כנציג אחראי בקיומם או במילויים של תנאים שקבע המנהל, לפי סעיף 55 א8".

בסעיף (ב) אנחנו רק קובעים, שזה השר יקבע, כלומר זה יהיה בתקנות: הוראות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה – לא צריך את הסיפא כי כמובן שתקנות מפורסמות – והתקנות יקבעו את המועדים ובפני מי תוגש כל השגה כזאת.

הסעיף הקודם, נול להעיר לגביו, לגבי התקנות? סעיף 55ב(ב).

לא היה בו שינוי מהישיבה הקודמת.

לא היה שינוי אז אני לא פותח סעיפים. בואו נמשיך.

אנחנו עוברים לעמוד 20, ייבוא תמרוקים. גם פה זה משהו שהוסף לבקשת התעשייה והיבואנים. אני אסביר, הכלל אומר, שלא מייבאים תמרוק אלא אם כן מציגים בפני המנהל תעודת שיווק חופשי, כלומר, שהתמרוק הזה משווק במדינות מוכרות ועל סמך התעודה הזאת מאפשרים את הייבוא של התמרוק. באו היבואנים ואמרו, קורה שיש השקה בינלאומית, עדיין לא הוציאו לנו את תעודת שיווק חופשי ואנחנו מבקשים לייצר איזשהו מנגנון שיאפשר לנו לייבא את אותו תמרוק ובדיעבד, בחלוף שבועיים שלושה להמציא את אותה תעודה שנדרשה. מה שאנחנו ניסחנו פה זה סעיף שקובע את התנאים בהם אפשר יהיה לעשות את השיווק הזה. אני אקריא ואז נשמע הערות אם יש לסעיף.

"על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי עוסק בתמרוקים לייבא תמרוק לישראל לפני שניתנה לו תעודת שיווק חופשי אם התקיימו כל התנאים הבאים:

לא ניתנה תעודת שיווק חופשי בשל שיווק לראשונה של תמרוק חדש שנעשה בישראל ובמדינות מוכרות בו זמנית.

נמסרה הודעה על שיווק תמרוק לפי הוראות הסעיף שקובע את ההודעה על שיווק.

להודעה על שיווק תמרוק צורפה הצהרה של היצרן בדבר השיווק לראשונה של התמרוק, רשימת המדינות בה מבוצע שיווק כאמור ומועד השיווק וכן תעודה שניתנה בידי הרשות המוסמכת לכך במדינה מוכרת בדבר אפשרות עקרונית לשיווק חופשי באותה מדינה, גם אם לא נעשה בפועל.

תעודת שיווק חופשי של התמרוק תימסר למנהל בתוך 21 ימים מיום הייבוא של התמרוק לישראל.

התקבלה הודעה על שיווק ללא תעודת שיווק חופשי כאמור בסעיף קטן (ג), יבדוק המנהל את הבקשה ורשאי הוא להודיע על עצירת השיווק של התמרוק אם סבר כי השיווק של התמרוק טרם הצגת התעודה מעידה על שיווק חופשי עלול להזיק לבריאות הציבור.

לא הועברה תעודת שיווק חופשי למנהל לפי סעיף ג(4) בתוך 21 ימים יורה המנהל על עצירת השיווק של התמרוק. עוסק בתמרוקים ששיווק תמרוק לפי סעיף קטן (ג) מבלי שהמציא תעודת שיווק חופשי כאמור לא יוכל לשווק תמרוק לפי הוראות סעיף קטן (ג) במשך שלוש שנים".

בסעיף (1) כתוב: שנעשה בישראל ובמדינות כאמור. כל המדינות?

תיקנתי עכשיו בקריאה: במדינות מוכרות. רק במדינות מוכרות.

זאת אומרת, נניח לדוגמה מדינה מוכרת כמו איטליה, גרמניה, צרפת ובריטניה, אז מה, צריך שבכל המדינות יהיה, לא מספיק במדינה אחת? לפי זה הדבר אבסורד, צריך לחכות שבכל המדינות יהיה?

הבנו את ההערה. יש תשובה?

אנחנו רוצים להגביל את זה באמת למינימום שלוש מדינות. למשל אם מישהו משווק רק בבריטניה ואז בישראל ורוצה לקרוא לזה השקה, זה נראה לנו לא שייך. זה לא המקרה, הם עצמם הציגו את זה כמקרה שבו משווקים בבת אחת במספר מדינות ולכן אנחנו חושבים לקבל את זה לשלוש מדינות לכל הפחות.

למה צריך שלוש מדינות?

כדי שהרף יהיה גבוה, שלא כל מקרה של ייבוא של תמרוק ממדינות מוכרות יגידו זו השקה בינלאומית.

סליחה, צרפת לא מדינה מספיקה?

במה זה שונה, איך זה אתה הופך להשקה?

אם היום מוכרים את המוצר או יוצאים ל-free sale באותה מדינה, צרפת, אמרתם רשימת מדינות, כל מדינה צריכה לספק אתכם. אני לא רואה בזה בעיה.

הרציונל של הסעיף כולו, שהם באו ואמרו לנו, באופן רגיל לפני שאתה מביא פה את התמרוק לישראל אתה צריך תעודת free sale שזה משווק במדינה מוכרת, מדינה אחת מספיקה. הם באו ואמרו לנו, תראו, יש מצבים שאנחנו עושים השקה בין-לאומית שבאופן מתואם מתחילים את השיווק של התמרוק בכמה מדינות בו זמנית.

אחת או יותר.

אבל אחת או יותר זה כמעט כל מקרה של ייבוא תמרוק.

לא, של מדינות מוכרות.

זה המצב הרגיל.

אנחנו מדברים פה על החריגים, אנחנו לא מדברים פה על הכלל, בכלל לא צריכה להיות בעיה. הושק, יש free sale, זה עניין של ימים בודדים. פה מדובר על איזשהו מהלך שאומרים זהו מהלך גלובאלי. אנחנו חוששים, שבמדינה מאן דהוא איפשהו יביאו את זה לפה.

הבנתי, סיכמנו על שלוש מדינות מוכרות.

עוד הערה. דנו רבות בסעיף הזה, אם אפשר להציע שינוי קל בנוסח. דנו רבות בנוסח הזה, רצינו להיענות לבקשה של איגוד לשכות המסחר, אבל יש כאן איזשהו סיכון שאנחנו חשופים אליו, שהתעודה מגיעה רק אחרי 21 יום. אז רצינו להגביל את זה בתקנות לסוגים שונים של תמרוקים, או להחריג תמרוקים מסוימים שהם יותר רגישים מההסדר, כמו תינוקות וכו'.

אז תשימו את זה בתקנות.

כן, הסמכות להתקין את זה בתקנות.

אני חייב להגיד לכם, שאנחנו חייבים לסיים היום את החוק.

אנחנו עוברים הלאה לעמוד 22. יש פה סעיף שמחריג ייבוא אישי של תמרוקים, אני אקריא:

55ג2. הוראות פרק זה, למעט סעיפים 55ב(א)(1) ו-55ד – שזה הסעיפים שמדברים על חומרים רעילים ומוצרים אסורים – לא יחולו על ייבוא של תמרוק על ידי יחיד, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהוא מיובא בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד. פותרים פה מישהו שמביא לעצמו תמרוקים מחו"ל, כמובן שהוראות הפקודה לא צריכות לחול עליו.

אנחנו עוברים לסעיפים של הענישה הפלילית והעיצומים המנהליים. עשינו התאמה של כל הסעיפים לשינויים שעשינו בנוסח ורק אקריא את הסעיפים. סעיף 60 פסקה (6):

(6ב) "עוסק בתמרוקים ששיווק בישראל תמרוק בלי שנערכה לגביו הערכת בטיחות מקצועית ולא הוצא לו דו"ח בטיחות מעודכן, בניגוד להוראות סעיף 55א8ב".

(6ג) "בעל רישיון שלא מסר למנהל באחד לחודש בכל חציון דיווח על ייצור תמרוקים לייצוא, בניגוד להוראות סעיף 55א8ד(א)(2)". ואנחנו מוסיפים גם: בעל רישיון שייצא תמרוק מבלי שנקט צעדים להפרדת המוצר משאר המוצרים לפי 55א8ד(ב). זה המדרג הנמוך של הענישה הפלילית.

בסעיף קטן (ב) התאמנו את 26א לנוסח של האכסון הסיטונאי.

(26ב2) "עוסק תמרוקים ששיווק בישראל תמרוק בלי שהנציג האחראי של התמרוק מסר לגביו הודעה על שיווק התמרוק בניגוד להוראות לפי סעיף 55א8ג".

(26ב3) "בעל רישיון תמרוקים שלא נקט צעדים להבטחת הפרדת תמרוק המיועד לייצוא משאר התמרוקים המיוצרים במפעל ולהבטחת מניעתו בישראל, בניגוד להוראות סעיף 55א8ד(א)(1א)".

(26ד) אני רק מבהירה, שזה כל פסקה 2 של סעיף 55א9, שזה כל האמצעים שצריך היה לנקוט, גם מה שחל עליו כחובה וגם אמצעים שהמנהל הורה לו לנקוט בהם.

בנוסף, אחרי פסקה (27), אנחנו מוחקים את (27ב), שזה החריג של הייבוא ללא תעודת שיווק חופשי כי הגענו למסקנה, שככל שאתה משווק ללא תעודת ייבוא חופשי שלא לפי התנאים, למעשה אתה עובר על ההוראה הכללית שאסור לך לייבא תמרוק ללא תעודת שיווק חופשי ולכן (27א) מספיק.

עמוד 24, העיצומים הכספיים, גם ההוראות שהותאמו, אני מקריאה ברצף:

(4) "עוסק בתמרוקים ששיווק תמרוק בישראל בלי שנערכה לגביו הערכת בטיחות מקצועית ולא הוצא לו דוח בטיחות מעודכן, בניגוד להוראות סעיף 55א8ב."

(5) יצרן או יבוא שלא מינה נציג אחראי בעל ידע והכשרה מתאימה בשים לב לסוג התמרוקים בהם הוא עוסק, בניגוד להוראת סעיף – אין לו עדיין מספר, זה הסעיף חובות יצרן או יבואן.

(6) יצרן או יבואן שלא דרש לקבל לידיו אחת לרבעון דיווח מאת הנציג האחראי על תיקי התמרוקים בהם הוא מחזיק עבורו בנציג אחראי כאמור באותו סעיף, סעיף (ג)(2).

(7) יצרן או יבואן שלא קיים אחת לשנה ביקורת על פעילות הנציג האחראי כאמור בסעיף (ג).

(8) יצרן או יבואן שלא קבע נהלי עבודה פנימיים שיסדירו את אופן העברת המידע בין הנציג האחראי ובינו ואת אופן הטיפול בתמרוקים מזיקים כאמור בסעיף (ג)(4).

(9) בעל רישיון שלא מסר למנהל באחד לחודש בכל חציון דיווח על ייצור תמרוקים לייצוא, בניגוד להוראות סעיף 55א8ד(א)(2). גם פה אנחנו מוסיפים את בעל הרישיון שייצא תמרוק מבלי שנקט צעדים להפרדת המוצרים לפי 55א8ד(ב).

אני ממשיכה לעיצומים הכספיים במדרג הגבוה ביותר. גם פה עשינו התאמה לגבי האכסון הסיטונאי ונוספו שני עיצומים:

(2ב) עוסק בתמרוקים ששיווק בישראל תמרוק בלי שהנציג האחראי של התמרוק מסר לגביו הודעה על שיווק התמרוק או בלי שתוכן ההודעה עומד בהוראות שקבע השר בניגוד להוראות לפי סעיף 55א8ג.

(2ג) בעל רישיון תמרוקים שלא נקט צעדים להבטחת הפרדת תמרוק המיועד לייצוא משאר התמרוקים המיוצרים במפעל ולהבטחת מניעת מכירתו בישראל, בניגוד להוראות סעיף 55א8ד(א)(1א).

עמוד 26, פסקה (7), כמו שהסברתי, מדובר בייבוא שהוא חריג לכלל ולכן אין צורך לקבוע עבירה נפרדת, די בעבירה שבפסקה 6, אז אנחנו מוחקים את פסקה 7.

אני עוברת לסעיף האגרות, סעיף 66.

אנחנו לא נוגעים באגרות?

כן, כבר מגיעים.

אני אקריא עוד מעט את הסעיף.

רק חידוד, יש לנו את סעיף הדיווח הרבעוני שהופך לחציוני: בניגוד להוראות סעיף 55א8ד(א)(2), הוא מופיע גם כסנקציה פלילית שהעונש מאסר בצידה הוא עד חצי שנה וגם כעבירה מנהלית במישור של העיצומים הכספיים.

במדרג הנמוך של העבירה המנהלית, 20,000.

כן. נכון, לדעתי לפחות, להוציא את זה מהסנקציה הפלילית, כי קודם זו עבירת דיווח. דבר שני, אם זה מדבר - - -

אם משרד המשפטים יגיד כן אז סיימנו.

אנחנו מודעים לכך שזאת עבירת דיווח ולכן שמנו את זה במדרג של חצי השנה.

כן, אבל קודם כל זה דיווח. דבר שני זה על ייצוא וזה על השוק בכלל בחו"ל. דבר שלישי, אם אנחנו נמצאים במדרג הנמוך, יש לנו את המישור של העיצומים הכספיים, זה לא צריך להיות גם וגם.

כן, כמעט כל העיצומים הכספיים כוללים גם עבירות פליליות. אני גם רוצה להגיד, שאומנם זה מדבר על ייצוא אבל חובת ההצהרה נועדה לאפשר לנו לפקח על כך שהמוצרים האלה לא יזלגו לתוך ישראל ולא כל כך לפקח על מה שקורה בחו"ל ולכן הרציונל בחובת הדיווח היא בריאות הציבור במדינת ישראל.

אנחנו לא מתנגדים לא לדיווח וגם לא לזה שזה יהיה במישור של העיצומים הכספיים, אנחנו כן מתנגדים לזה שזה יהיה סעיף פלילי שעונש מאסר בצדו.

מבחינתנו, היועצת המשפטית אומרת שזה מקובל.

שתהיה רק סנקציה מנהלית על דיווח כזה.

או-קי? מקובל.

אני חושב שגם נכון שתהיה עבירה פלילית למקרים הפתולוגיים.

אנחנו לא צריכים להחמיר. אנחנו נאמץ את ההמלצה שלך.

תודה. ויש לנו גם סעיף (26ב3), עמוד 23, נושא סנקציה פלילית בצדו. מדובר על הפרדת התמרוק, הבטחת מניעת מכירתו, דיברנו כבר - - -

פה לא נשנה.

אנחנו עוברים לסעיף 66, עמוד 26, זה הסעיף שקובע את האגרות. אני רק מזכירה, בנוסח שהגיע לוועדה נקבע שהאגרות ייקבעו בתקנות. הוועדה ביקשה, שהחוק יקבע את האגרות בתוספת, תוספת ניתן לשנות אותה כמו חקיקת משנה, כלומר, לא צריך לעבור שלוש קריאות, באים לוועדה ומשנים את התוספת. לכן אני מקריאה כרגע את מה שנקבע לגבי התמרוקים:

"(א1) (1) מבקש רישיון תמרוקים או חידושו, או מי שמגיש בקשות ומוסר הודעות לעניין תמרוקים ישלם אגרות כמפורט בתוספת רביעית ה';

(2) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת רביעית ה' אגרות בעד שירות הניתן לפי פקודה זו והוראות לעדכונן וכן לשנות את סכומי האגרות;

(3) סכומי האגרות הנקובים בתוספת ה' יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי. סכומי האגרות לאחר עדכונם יפורסמו באתר האינטרנט. לעניין זה – "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

(4) סכומי האגרות בתוספת רביעית ה' יעוגלו בהתאם לחוק עיגול סכומים, ואולם הסכום הנקוב באגורות או בחלק מאגורה יעוגל לאגורה הקרובה".

אני עוברת לעמוד הבאה ומקריאה את האגרות, שזה התוספת הרביעית ה' בעמוד 28.

רישיון תמרוקים כללי - 1,723 שקלים חדשים

מסירת הודעה על שיווק תמרוק - 1,313 שקלים חדשים

הוספת גוון להודעה על שיווק - 161 שקלים חדשים

שינוי שם של תמרוק שנמסרה לגבי על הודעה על שיווק - 161 שקלים.

זה לגבי אגרות אדוני.

יש לנו פה הסתייגות של חבר הכנסת רועי פולקמן.

שתי הערות והתייחסות. אני ביקשתי בכלל למחוק את הסעיף הזה ואני רוצה להבין כמה דברים. אחד, כל מיני סמכויות הועברו לחברות, למה אנחנו ממשיכים לגבות אגרות בכלל על הודעות מסוגים שונים? מה הערך של האגרה הזאת? אני בעיקר מדבר על אגרות שהנטל הרגולטורי שלהן הוא כבד. כל האגרות של 161 שקלים, מה התוחלת שלהן, מה המשמעות המינהלית שלהן? אם המשמעות היא הכנסת כספים נטו, אז אני מבקש שהסעיף הזה יימחק ותמצאו דרך אחרת לגבות, תגבו מכס, תעלו במשהו את המכס, אני לא יודע במה, לא דרך מנגנון האגרות, מנגנון האגרות יש לו נטל בירוקרטי, אנחנו הודענו בהחלטת ממשלה, שאנחנו רוצים לטפל בהורדת האגרות שיש להן נזק חמור. אז אחד, אני רוצה הסבר כללי לאגרות הנמוכות ומה ההסבר המינהלי, לא כי זה מכניס כסף למשרד הבריאות או למשרד האוצר.

הדבר השני, הסיפור של דברים חדשים שלגביהם בטח לא בעת הזאת, בכפוף להחלטת ממשלה שעברה, לא יכול להיות, לא רק שאנחנו עושים חקיקה חדשה, אנחנו לא מקלים באגרות שזה מה שהייתי מצפה לראות באופן כללי, אנחנו גם מוסיפים אגרות. זה בוודאי אני מבקש לייתר את החוק הזה לחלוטין, את האגרות החדשות.

הסברתי את זה בדיונים קודמים בוועדה, כשעושים רגולציה ויש לה עלות ועשינו את זה גם בחוק המזון, המנגנון הוא, שאותם צרכני הרגולציה, היבואנים והיצרנים, נושאים בעלויות של המערך הרגולטורי. במקרה הנוכחי שאנחנו דנים פה אני אומר לך חבר הכנסת פולקמן, הם לא נושאים במלוא העלויות. כרגע הכנסות המדינה מאגרות, גם אם יגדלו קצת לאור השינוי שאנחנו עושים פה, הם לא מכסים את כל עלות המערך הרגולטורי.

כמה בסך הכול אגרות על תמרוקים נכנסות בשנה לקופת המדינה?

ב-2016 זה יגיע לסדר גודל של 16 מיליון שקל. עלות המערך הרגולטורי בשנתיים שלוש הראשונות עומד להיות 30 מיליון, אולי אחר כך יפחת כי יש לנו את עלויות ההקמה ועלויות ראשוניות יפחתו כך שהמדינה פה כבר בגירעון.

ברגע שעושים שינוי גוון, שינוי שם, מבחינת המערך הרגולטורי יש פה במובן מסוים עוד מוצר שמסתובב בשווקים. הם צריכים לדעת את זה, הם צריכים לראות שמעדכנים את תיקי התמרוקים גם בצד הרגולטור, זה לא משהו מנהלי ובזה זה נגמר. יש לזה משמעויות, יש לזה תיעוד, אולי ירצו לקחת את זה לבדיקות בעקבות השינויים.

הסכומים האלה מופחתים ב-300?

לא, ירד מ-300 ל-161 אבל אני טוען שגם 161 הזה מיותר.

דבר אחד שעשינו פה, הורדנו את זה ל-161 ויישרנו קו בין גוון לשינוי שם.

דבר שני, לגבי שאלתך בעניין המוצרים החדשים שעוברים ממשרד הכלכלה- מה שאני מציע כדי להמתיק את הגלולה – ושוב, הרגולציה תחול גם עליהם ולכן גם למוצרים האלה יש עלויות רגולטוריות - לגבי אותם בשמים וסבונים מוצקים שעוברים ממשרד הכלכלה/מכון התקנים לרגולציה של משרד הבריאות אני מציע הוראת שעה, פטור זמני שיפתור אותם למשך שנתיים.

בנוסף לכך, זה התחייבות שאמרנו שאנחנו מתכוונים לעשות. ככלל, ברגע שמשנים רגולציה, נכנסים שחקנים, נכנסים מוצרים, זה משנה את כל תמונת ההכנסות ואת כל התמונה של השירותים עבורם נגבים הכספים. בצד ההוצאות הגדלנו מראש, ואת צד ההכנסות קשה לנו לצפות אחד לאחד מה זה יעשה ולכן, כשנה לאחר שהרפורמה תיכנס לתוקף אנחנו מציעים, שהצוותים המקצועיים יבחנו את ההשלכות מבחינת ההכנסות ולאור זה נציע אגרות חדשות, נוכל – נפחית, לא נוכל – לא נפחית, נצטרך – נעלה. אבל נבחן את הדברים, זה לא שהאגרות האלה הן מפה ועד עולם.

בהקשר זה אבקש גם כנהוג באגרות, האגרות לא יהיו רק של השר האחראי ליישום החוק אלא אגרות גם באישור שר האוצר. זה משפט גנרי בחקיקת אגרות.

אדוני היושב ראש, ברגע שאנחנו עושים עכשיו הוראת שעה שפוטרת מאגרות ואחר כך נצטרך לדון בזה מחדש, אני מקבל את זה שאפשר יהיה לדון, יהיה לנו זמן לדון על האגרות באופן כללי, אבל כל עוד כרגע פותרים אותן - - -

אני רק אבהיר. הוראת השעה אומרת, ששנתיים זה פטור, בתום אותן שנתיים אם אנחנו לא עושים כלום, נכללות עליהן האגרות.

ברור לי, אבל יש לנו זמן לבחון את המשמעות של האגרות האלה אז לפחות פותרים אותן בינתיים.

זה פותר כרגע אבל זה נראה - - -

זה נותן לנו שנתיים לנהל שיח על נושא האגרות.

חברים, גם למוצרים האלה יש עלות רגולטורית, יכול להיות שיהיה נכון אחרי שנתיים להכניס אותם לאגרות ולהוריד לכולם למשל, נוריד גם למשחות השיניים, לא רק לבשמים היוקרתיים.

לא רק בשמים, אבל בכלל, בסדר.

אני חושב שאפשר יהיה לבחון שני דברים. קודם כל צריך לזכור, שאנחנו ויתרנו פה על אגרות נוספות שהיו בעבר, שדובר עליהן, על אגרות ננו וטכנולוגיות חדשות שייכנסו, שהן הרבה יותר מורכבות לבדיקה, כך שהדבר הזה ירד. זאת אומרת, ניתנו פה הקלות רגולטוריות משמעותיות. הדבר הנוסף הוא, שיהיה גם מעניין לבחון האם באמת הרפורמה דאגה לאזרחים כמו שאנחנו רוצים שהיא תדאג ותוזיל את המחירים.

זאת בוודאי מטרתנו ובגלל זה אני מדבר על האגרות.

אני רק מבקשת הבהרה לגבי הפטור מאגרות, זה לגבי כלל האגרות או רק לבשמים וסבונים שזה רק לייבוא בעצם?

בשמים וסבונים מוצקים. אני לא אומר שזה רק לייבוא, אם מישהו שייצר את זה בארץ, גם לו זה יחול. השינוי הוא - - -

שלו יש גם השלכה ישירה על הצרכן.

בארץ אין תעשיית בשמים, אנחנו לא מייצרים בשמים כמעט, שאר הדברים מגיעים מייבוא, בוא נדייק בפרטים. אם אתם מעוניינים לעזור, תעזרו לתעשייה המקומית.

השיקול פה הוא לא לעזור ליבואנים או לעזור ליצואנים, השיקול פה הוא שיש - - -

רגע, רגע, אחד אחד, אי אפשר כך, אחרת לא הבנו כלום.

אני רוצה להסביר. עיקר האגרות שנופלות על התעשייה המקומית זה על הנוטיפיקציה, על התכשירים שאנחנו מייצרים בארץ: סבונים, קרמים וכו'. עליהם אין פטור, אנחנו נתחיל לשלם את האגרות. לעומת זאת, המוצרים שהם סבונים מוצקים ובשמים, ברובם הם ייבוא.

רגע, רק להבין, החדשים אמרנו, קודם כל אנחנו לא רוצים להשיט אגרות חדשות. אז אין בחוק אגרות חדשות, זה דבר ראשון. שנית, הפחתה באגרות, שעליהן הוסכם, גם עליכם. ושלוש, על אותו סעיף שרצו בחוק המקורי להכניס אגרות חדשות על מוצרים, אותן אנחנו מקפיאים לשנתיים כדי לבחון אם זה נדרש.

אבל החוק הזה מחיל עלינו הוצאות מאוד גדולות, מחיל עלינו לקיים נציג אחראי, לעשות הערכת בטיחות שעולה הרבה מאוד כסף, להכין תיק מוצר עבור כל מוצר, ובנוסף לשלם את האגרות הקיימות. זה משיט עלינו עלויות עצומות כדי להיכנס לחוק הזה. לכן, אם היה לנו פטור מאגרות למשך שנתיים זה היה מקל עלינו.

אני רוצה לומר, הגענו על סמך ההסתייגות שהגיש חבר הכנסת רועי פולקמן, עשינו דיון נוסף והגענו לסיכום הזה. אני חוזר, הפחתה - - -

זאת הקלה ליבואנים.

הייצוא קיבל פטור מאגרה לייצוא, זה שכחנו, רק לפני חודש.

מותר ליושב ראש לסיים משפט? אני חוזר. הפחתנו באגרות מסוימות. לגבי הסבונים ובשמים שעברו ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, שנתיים מקפיאים את זה והופכים את החוק להוראת שעה לשנתיים. זה מוקפא. מהשנה השנייה נקיים דיון ונראה מה המצב. אם המצב מכביד והוא לא טוב, יש לנו גם את הסמכות להמליץ לתקן את זה. לדעתי הגענו לפשרה שגם מקובלת על שר הבריאות, גם מקובלת על האוצר ולדעתי יותר טוב מזה לא הייתי חולם עליו. מה גם, שרק הבוקר מישהו הזכיר לי שהיינו אמורים לתת תשובה לזה וזאת התשובה שקבענו לתת.

אני בכל זאת רוצה להביע התנגדות התעשייה המקומית כי אנחנו מקבלים את ההכבדות של האגרות בעוד האחרים - - -

רגע, אין הכבדות, חשוב לומר. יש רגולציה אחרת אבל אין הכבדה באגרות.

יש רגולציה שבתוכה יש הכבדה כלכלית גדולה. אני מדברת ואני אבקש מיואב - - -

החוק הזה מכביד עליכם כלכלית?

מאוד, משמעותית. להכין תיק מוצר זה אלפי שקלים ואנחנו נצטרך להכין לכל תיק, מעבר לאגרות, אלפי שקלים. אז אם הסכמתם ללכת לקראת הייבוא, אין סיבה. שלא תפחיתו - - -

ההפחתה מ-312 ל-161 לא חוסכת?

שהציבור יידע, יש פיקוח טוב יותר, זה יגדיל את המכירות שלכם.

זה לא יגדיל לנו את המכירות, להפך, זה יסגור את המפעלים הקטנים, ואני מתפלא יואב שאתה לא משתתף בשיח.

אני רוצה לחדד את הסוגיה. כשאומרים עלות לתעשייה כתוצאה מהרגולציה, יש עלות כללית אבל על פי הרגולציה, כל תמרוק טרם השיווק כרוך בהשקעה שאין מחלוקת שהיא בסדר גודל של 5,000 שקלים. הכנת תיק המוצר, שזה הערכת בטיחות - - -

זה סביר.

על פי הרגולציה האירופית שדורשת את זה, אין לנו נוטיפיקציה. פה באו ואמרו, תהיה עלות נוטיפיקציה בנוסף להכנסת תיק מוצר. יבואן, את הכנת תיק המוצר הוא לא משלם, הוא מקבל את זה מהיצרן. זו אפליה חמורה של התעשייה.

אני רק שואל שאלה טכנית, ההורדה מ-312 ל-160 היא לא הקלה, היא לא הורדה?

היא הקלה.

בשינוי שם של תמרוק, בעת שזה עלה בדיונים המוקדמים שעשינו.

אבל אתה מסתכל על ה-1,312 שקל, זה אלה שבאירופה.

המעבר ממשך זמן של חצי שנה לקבלת אישור על תמרוק חדש להודעה מידית, זה לא חוסך 5,000 שקל לפחות?

סליחה?

המעבר מהרגולציה הקיימת לשיטה שמבוצעת פה של נטיפיקציות, זה לא חוסך 5,000 שקל? זה לא משפר - - -

סליחה אדוני הנכבד, התור נוצר בגלל שאין מספיק בודקים במשרד הבריאות, אם יוסיפו עוד שני בודקים לא היה תור של חצי שנה. יש כאן כפל מס על התעשייה.

אני חושב שהדברים ברורים, פה הסיכומים שהובאו רק משפרים.

זה מקל עליהם מאוד, אתה מקבל על התעשייה המקומית. יצאנו לדרך בשביל לצאת על התעשייה המקומית.

אתה רוצה להישאר בשיטה הישנה?

רק משפרים.

מצבם משתפר. כמה כסף חוסך להם קיצור ההליכים אני לא יודע, אבל חוסך.

למרות כל ההערות שלכם ואני מבין אתכם, אבל אני חייב להגיד, כולם הלכו לקראתכם. מה שקרה, אני לא אספר שזה קלקל לי – ודאי לא את השבת – זה העסיק אותי גם ערב שבת, גם יום חמישי בלילה וזה לכולא. הגענו לסיכום מאוד מכובד, מאוד מכבד אתכם ואני מודה ליוזמה של חבר הכנסת רועי פולקמן, שהשיג את ההסכמה של משרדי הבריאות והאוצר להצעה הזאת. בזה אני רואה את הסעיף הזה סגור.

לידידי מיקי אני רוצה לומר, חשבתי שלא שכחת שהיית פעם סגן שר האוצר וחיפשת הכנסות. אז יש גם הכנסות מופחתות ויש הוצאות. הערה אחרונה לשי סומך ממשרד המשפטים.

אני מבקש לומר לפרוטוקול, הפטור לשנתיים לסבונים מוצקים ולבשמים נעשה כי זו אגרה חדשה, זו רק מן תקופת היערכות. אני לא רואה הצדקה להאריך את הפטור הזה מעבר לשנתיים. אם בעוד שנתיים או בעוד שנה יתברר שההכנסות עולות על ההוצאות, תהיה הצדקה להפחית לכולם, לא להאריך את הפטור.

בקשה קטנה אדוני, המילה שינוי היא טעות, במקום שינוי לכתוב תוספת.

זה לא נכון, זה שינוי.

אפשר להגיד שינוי התוספת - - -

תוספת זה לא שינוי.

שינוי זה משהו במקום. יש הבדל בין שינוי לתוספת.

ואם זה ירד?

אני עוברת להקריא את הסעיף האחרון, סעיף תחילה. סעיף 3 – תחילה, תקנות ראשונות ותחולה. יש טיפה שינויים, תקשיבו למה שאני מקריאה:

(א) תחילתו של פרק זה שישה חודשים - ולא תשעה חודשים – מיום פרסומו. שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה – ולא שישה – חודשים.

(א1) תקנות ראשונות לפי סעיפים 55א1(ב)(7), 55א4(ב)(2), 55א5(ז), 55א8ב, 55א8ג, 55ב ו-55ג1 לפקודת הרוקחים, כנוסחם בסעיף 2(2) לחוק זה יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

בצד רשום לכם מה כל תקנה, תקנות של הרישיון, חובות ותפקידים של נציג אחראי, תנאים לאישור נציג אחראי, הערכת בטיחות, הודעה על שיווק, מניעת סיכונים בריאותיים והייבוא המקביל.

סעיף (ב) זה הסעיף שנוסף בעקבות ההערה של חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו קובעים פה הוראה גם לגבי רישיון התמרוקים הספציפי וגם הכללי:

(ב) הוראות סעיפים 55א4, 55א8ב, 55א8ג כנוסחם בסעיף 2(2) לחוק זה והוראות סעיף 55ג1 לפקודה כנוסחו בסעיף 2(4) לחוק זה, לא יחולו על תמרוק שערב תחילתו של פרק זה היה לגביו רישיון לתמרוק פלוני לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), התשל"ג-1973 (בסעיף זה – צו הפיקוח), וזאת עד תום תקופת תוקפו של הרישיון האמור.

(ג) הוראות סעיף 55א1 לפקודה כנוסחו בסעיף 2(2) לחוק זה, לא יחולו על מי שמייצר, מייבא, מייצא ועוסק באחסון סיטונאי והפצה של תמרוק, שערב תחילתו של פרק זה היה לו רישיון תמרוקים כללי לפי צו הפיקוח, וזאת עד תום תקופת תוקפו של הרישיון האמור.

בנוסף יש שתי הוראות שאנחנו מוסיפים, הוראת שעה שמופיעה פה, שאנחנו קובעים שבמשך שנתיים מיום התחילה של החוק – לא מיום הפרסום – כלומר, רק כשהחוק נכנס לתוקף, במשך שנתיים יש פטור מאגרות לסבון מוצק ולבשמים.

והוראה נוספת, אנחנו מבקשים שבתוך שנה מיום התחילה של החוק משרד הבריאות יבוא לוועדה וידווח על היישום, לרבות לעניין האגרות.

אין איזה שהיא התניה שאומרת בעצם, שאם אין תקנות אז אי אפשר ליישם את החוק. יש רק את העניין שזה צריך להיות תוך שלושה חודשים.

נכון. אני אסביר לך, יש חוקים שאנחנו עושים התניה כזאת ואומרים, שהחוק ייכנס לתוקף לאחר התקנות ואז מה שקורה, שלא התקנות מובאות ולא החוק נכנס לתוקף. עצם העובדה, שנכנסות לתוקף הוראות חוקיות, שחייבים לדעת איך להפעיל אותן, זה מה שמהווה זרז להבאת התקנות. אני רק מעירה, יש את חוק ציוד רפואי שעד היום לא נכנס לתוקף כי לא חוקקו התקנות. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה וההוראה שאת מבקשת מייצרת את הסכנה שאנחנו נמצא את עצמנו בלי החוק הזה.

נכון, אבל מצד שני יש פה כרגע חוק שלא ברור איך ליישם אותו.

הם התחייבו להביא את התקנות תוך שלושה חודשים.

לסעיף קטן (ב) בעמוד 29, אנחנו הבנו בדיון הקודם ונדרשת כאן הבהרה, שכל מי שיש לו רישיון תמרוקים פלוני, על למועד פקיעת הרישיון, בתוקף כל החוק לא יחול עליו. זאת אומרת, יחולו עליו תנאי הרישיון הפלוני. אנחנו החרגנו רק סעיפים ספציפיים. לא כתוב חוק זה. צריך להיות כתוב: חוק זה לא יחול.

אבל ההוראות האלה: מסוכנות ותמרוק מזיק, שאנחנו כן רוצים שזה יחול, יש דברים שכן ימשיכו לחול, מה שלא יחול זה מינוי נציג אחראי, הערכת בטיחות, הודעה על שיווק והייבוא. השאר, אנחנו הבנו שכן צריכים לחול.

מיקי, אתה רוצה שנדון בהסתייגות שלך?

האמת שהרוב הוטמע, נשארו שלוש הסתייגויות. יש את הנושא של ה-12 חודשים, אפשרנו לקצר את זה ולדעתי זה עונה על זה. לגבי העיצומים הכספיים אני רק רוצה להעיר, שיש כבר תקנות הפחתה אז זה גם מייתר את ההסתייגות. והדבר האחרון, ההתנגדות הכללית לענישה פלילית, זה מה שנשאר ענישה פלילית.

הורדנו מסעיף 1 ענישה פלילית.

אז על מה נשאר ענישה פלילית?

בעצם נשארה ענישה פלילית על רוב העבירות, פשוט עשינו מדרג של ענישה חמורה יותר ופחות חמורה.

משרד המשפטים, מה אפשר לעשות? נראה לי הזוי, אחד שעשה טעות - - -

זה למקרים הפתולוגיים. בדרך כלל דרך המלך, עיצומים כספיים, קל יותר לרשות, ודאי קל ליצרנים וליבואנים, אבל אם קרה משהו חמור - - -

אם מישהו שם סטרואידים למשחה עבור תינוקות, אין לי בעיה עם העניין הזה. השאלה, עד כמה מגיע שיקול הדעת? אני בא ממקום ששיקול הדעת לא תמיד שיחק תפקיד נכון.

זה לא פעם ראשונה שיש בחקיקה גם עיצומים וגם ענישה פלילית. המשרד מעדיף את התהליך המנהלי, תקנו אותי אם אני טועה.

זו ההלכה המקובלת?

העיצומים הכספיים הם למעשה כלים חדשים שניתנו לנו, אנחנו לא הפעלנו אותם בעבר. אנחנו כן יכולים להגיד, שהוראות פליליות שהיו קיימות גם בצו התמרוקים לפי חוק הפיקוח וגם בפקודת הרוקחים, לא הוגשו כתבי אישום בנושאים האלה במשך הרבה מאוד שנים.

אני אסתפק בזה.

אז ההסתייגות הוסרה.

אני מבקש שנייה של תשומת לב. כפי שאתם יודעים, ועדת הבריאות, הרווחה והתעסוקה – קודם כל הרווחה – לצערנו ביום שישי הלך לעולמו באופן פתאומי מנכ"ל משרד הרווחה. זה אדם שהכרתי כאן בוועדה ובעבודה השוטפת. אליעזר יבלון היה אציל נפש, אדם שלמד את התחום שלו בצורה מדהימה. משפטן, בא מהתעשייה האווירית, למד את הנושא הזה של הרווחה ולקח את זה ללבו, תרתי משמע. האיש הזה היה אמור להופיע מחר על תיק שנקרא "אור שלום", בעמותה יש כרגע בעיה אבל לפני שהלך הוא פתר את כל הבעיות, ביום חמישי העבירו סכום אדיר ל"אור שלום" למרות שיש פה הרבה הבהרות. לכולנו, לכל מי שהכיר אותו כואב על הליכתו, נמצא זמן מתאים לכבד את זכרו בישיבה. יהי זכרו ברוך.

נעבור להצבעה.

לפני הצבעה אם אפשר לקבל חמש דקות הפסקה לגבי האגרות, יש כאן כמה עניינים.

לא, אני לא מקבל. אני חושב שנעשה מאמץ אדיר, לא מספק, אז יש לנו זמן לבדוק את זה, תוך שנה, תוך שנתיים. תסמכו גם על חברי הכנסת, ששיקול הדעת שלהם באמת עצמאי וראיתם כמה נאבקו בשביל כל הדברים האלה.

אנחנו מצביעים על כל פרק ב', שזה הסדרת ענף התמרוקים, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, לפי הנוסח שהוקרא, כולל התיקונים וכל מה שהוצג בפני הוועדה.

אפשר עוד בקשה קטנה אולי בכל זאת כי אנחנו בסערה גדולה לגבי הפטור מאגרות. אולי תתנו לתעשייה המקומית שנה פטור ואחרי זה יחילו עליה, ולא שנתיים?

מה שסיכמנו זה על דעת כל השרים. תדעו להם לטרטר אותם ערב שבת - - -

אבל אנחנו לא היינו חלק מהדיון לצערנו.

בצדק לא הייתם חלק מהדיון, זה דיון ממשלתי, לא קשור אליכם.

תאמינו לי שייצגו אתכם, אני לא רוצה להגיד שאני ייצגתי אתכם אבל ייצגו אתכם מאוד מאוד יפה.

קיימנו הרבה דיונים ונמשיך לקיים. יש צוות ממשלתי על אגרות, אנחנו לרשותכם בהמשך.

אם אפשר אדוני, בעוד שנה ייקבע בפרוטוקול - - -

בעוד שנה יש דיון. קבענו את הדיווח בעוד שנה, זה בחוק. נעשה מאמץ. קודם כל זה סימן נפלא שאפשר יהיה למכור תמרוקים, לייצא ולייבא תמרוקים בתחושה שטוב לאזרח שיקבלו את התמרוקים בצורה מבוקרת מאוד.

אני מעמיד להצבעה את פרק ב' כולו (אסדרת ענף התמרוקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, עם כל השינויים שהוצגו בוועדה. מי בעד, מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

פרק ב' כולו (אסדרת ענף התמרוקים), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, נתקבל.

אושר פה אחד. אני רוצה להודות לכולם על שיתוף הפעולה, על העומק, למשרדי הממשלה, במיוחד למשרד הבריאות, האוצר, המשפטים והכלכלה. תודה לכולם, שיהיה לנו רק טוב ושבוע טוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.