הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 83

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, י"ט בכסלו התשע"ז (19 בדצמבר 2016), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא המחסור בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי בעיר אילת

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יוליה מלינובסקי

עודד פורר

ירונה שלום - מנהלת אגף וועדות, המוסד לביטוח לאומי

אירית כהן - מנהלת תחום באגף ועדות רפואיות, המוסד לביטוח לאומי

שמואל סעדון - מנהל סניף באר שבע, המוסד לביטוח לאומי

יצחק הלוי - ראש העיר, עיריית אילת

פרידה בן יוסף - עובדת סוציאלית, עיריית אילת

חני הכט - עובדת סוציאלית, עיריית אילת

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

יוסף בדש - עורך דין, פונה לוועדה

סטס דנקין - פונה לוועדה

סנדרה אהרוני - פונה לוועדה

ריטה פז'לסקי - פונה לוועדה

מיכאל גומברג - פונה לוועדה

סטפן סילגי - פונה לוועדה

סבח דור אשר - פונה לוועדה

משה זמיר - פונה לוועדה

זהבה ג'ורנו - פונה לוועדה

שלומית אבינח-קואולמן

ר.כ., חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא המחסור בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי בעיר אילת

ברוכים הבאים מכל רחבי הארץ, לרוחבה ולאורכה, מאילת ועד ירושלים. אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור בנושא המסחור בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי בעיר אילת, לפי בקשתה של חברת הכנסת יוליה מלינו בסקי, חברת הוועדה, שביקשה להעלות את הסוגיה שבמשפט אחד אפשר לומר – העדר ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי באילת.

אני רק אגיד בקצרה כמה משפטים לצורך הפרוטוקול, למרות שזה דברים שאתם כבר יודעים. באילת חיים היום 65,000 תושבים, בלי עין רעה, למרות שהביטוח הלאומי מכיר רק בכ-50,000 בהודעה שנתנו לנו. בעיר לא מתקיימות ועדות רפואיות קבועות של המוסד לביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי אמר – הוא תיכף יגיד את דברו – אבל לקראת הדיון הם ענו לנו שמדובר בהרכב ועדות קטן יחסית וקיים קושי למצוא רופאים בהתמחויות המתאימות.

בסניף המוסד לביטוח לאומי באילת אין חדרי ועדות ואין פקידים שהוסמכו לביצוע הוועדות. קיים חשש להיכרות מוקדמת בין רופאים לנבדקים, בגלל שמדובר במקום קטן. בהעדר ועדות רפואיות, תושבי אילת נאלצים לנסוע לבאר שבע או לסניפים אחרים לבדיקת זכאות בתביעות לנכות כללית ולקצבאות – ילד נכה וניידות. מדובר במרחק נסיעה של כשעתיים לכל כיוון ברכב פרטי. בתחבורה הציבורית מדובר בסבל וזמן ממושך הרבה יותר, שלא להזכיר את זמני ההמתנה של הסניף עצמו, שמטפל במילא באוכלוסיית באר שבע או עיר אחרת. חשוב להזכיר שמדובר באנשים שמלכתחילה אינם בריאים והפרוטה לא מצויה בכיסם.

אנחנו לא נפרט פה את כל הדברים לאיפה צריך לנסוע, כי את זה נשמע מחברת הכנסת מלינו בסקי. פעם בחודש מגיע רופא ילדים לאילת לבצע ועדות ילד נכה. אנחנו נשאל גם לגבי החדר המתאים וכל הדברים האלה. דיברנו גם עם ראש העיר, אני מבין שתהיה שלא תהיה בעיה של חדרים לוועדות בסיכום הדיון. קיימת אפשרות חוקית לקיים את הוועדה ללא נוכחות הפונה, אבל מדובר בפתרון שאיננו לטובת המבוטח, כי אין כמו מראה עיניים.

אנחנו מדברים על 1,000 מבוטחים שהגישו בשנה האחרונה תביעות לנכות כללית ו - - -

באילת.

כן, כן.

באילת בלבד. אנחנו דנים באילת היום. בבקשות לנכות כללית מתקיימים בדרך כלל שני דיונים בוועדות ולכן זו טרחה גדולה וגם אם מדובר בקושי של המשרד לביטוח לאומי לערוך ועדות רפואיות באילת בגלל המרחק הגיאוגרפי של אילת משאר אזורי הארץ, חובה לקיים ועדות נכות כללית לפחות פעם בחודש, כמו שמקיימים במקרים של ילדים נכים, שבהם הרופאים המומחים מגיעים ומטוסים לאילת.

הוועדה שלנו נוהגת בדרך כלל לתת לפונים זכות ראשונים, אבל היות וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי יזמה את הדיון, אני רוצה שהיא תגיד את כל הדברים שהביאו אותה לעשות את הדיון ומה היא מצפה מהדיון. בבקשה.

תודה כבוד יושב הראש, תודה לכל הנוכחים, כבוד ראש העיר. ככה: הנושא כאוב, כי פה מדובר על אנשים. זאת אומרת זה לא גבוה-גבוה וזה לא תקציבים גדולים וזה אפילו לא עמונה. מדובר פה על אנשים. גרים באילת, שזה חלק ממדינת ישראל, שגם מסיבות גיאוגרפיות מובנות, העיר הזאת קצת חסר לה. יש חוסר מסוים אולי בנגישות, בשירותים החברתיים, בהרבה דברים שאנחנו כתושבי מרכז אפילו לא חושבים עליהם. אבל אנשים בחרו לגור באילת וטוב שכך. אנחנו צריכים את אילת וזה בעצם הגבולות שלנו, אבל יחד עם זאת יש לנו חובה לדאוג לדברים הבסיסיים שכל אזרח במדינת ישראל זקוק וזכאי להם.

בוועדות רפואיות, שלא נדע, שלא נגיע לשם, אבל כשקורה משהו ואתה צריך את הביטוח הלאומי, אתה צריך לעבור את המסכת הזאת של ועדה רפואית ותושבי אילת נאלצים לטוס לבאר שבע או לתל השומר ולכל מיני מקומות מרוחקים.

קודם כל עצם הטיסה למקום כזה רחוק, זה קשה, זה פיזית קשה. דבר שני, אין החזר הוצאות. אם אנחנו מדברים על אנשים חולים, נכים, הוא צריך לצאת מהבית ולמשל אין לו רכב פרטי, הוא לא יכול לנסוע בתחבורה הציבורית, הוא לוקח מונית עד שדה התעופה. על זה אין החזר כספים. גם שם, הוא מגיע לבאר שבע או לתל השומר, הוא צריך להגיע לבית החולים. אין פה החזר כספי. כרטיסי טיסה – הוא צריך - - -

רק בבאר שבע מקבלים, לא מקבלים מאילת.

זהו, את הטיסה מאילת לבאר שבע, אומרת המנהלת, לא מקבלים.

אין טיסה.

לא, מקבלים נסיעות 180 שקלים, כשבעצם אתה לוקח רכב פרטי - - -

בינתיים כהערת ביניים.

אוקיי, עוד יודע גרוע שאין לבאר שבע. תראו, אני חייבת להגיד, אני לא אוהבת לנסוע לאילת, כי הדרך קשה. כל הירידות והעליות שם, זה קשה. אני מתחילה לקבל סחרחורת, אז אני, טפו-טפו-טפו, בלי עין רעה, בן אדם עדיין צעיר ובריא, אז מה על האנשים החולים, שקשה להם שבעתיים ממני?

בן אדם צריך להגיע לתל השומר, לבאר שבע, הוא נכה, כנראה שאם הוא מגיע לאותה ועדה, המצב הבריאותי שלא לא מי יודע מה, הוא צריך מלווה, זה סיפור. לא מחזירים. אם זה ועדות ערר, הוא צריך עורך דין. לצערנו היום גם בביטוח הלאומי אנחנו צריכים עורכי דין. אז זה פשוט רק מקשה על האנשים בדברים הבסיסיים, שאין שום היגיון שזה קורה.

יש לי פנייה שקבעו לבן אדם תור, הוא הגיע, התברר שהתור בוטל, שזה בכלל חוצפה.

הוועדה בוטלה.

הוועדה.

הרופא לא הגיע, אז הוועדה בוטלה.

כן, אבל הבן אדם הגיע.

נסעתי מאילת לבאר שבע, עם עורך דין שהגיע והוועדה בוטלה.

זה פשוט לא הגיוני מה שאנחנו שומעים פה. עכשיו כמה הערות: אני פניתי לביטוח הלאומי, עם מכתב שיסבירו לי מה קורה. קיבלתי תשובה בסיסית, לפחות קיבלתי תשובה, שזה כבר טוב, אבל בלי תשובות ממשיות. שאלתי שאלה פשוטה, ודרך אגב, כדי לקבל החזר לכרטיס טיסה, אתה צריך קודם לקנות אותו, אחר כך להגיש ורק אחר כך מחזירים לך. אבל אם אני בן אדם במצב סוציו אקונומי לא מי יודע מה, אין לי כסף לעשות את זה, אז? קצת חסר פה שכל הישר, מה שנקרא.

אגב, כמה עולה טיסה כזאת?

250 שקלים.

לכל כיוון, אז זה כבר 500 שקלים ואז מונית.

אפשר כבר לנסוע לאירופה בלואו-קוסט.

זה גם קרוב, זה מעובדה.

אז קיבלתי תשובה מהביטוח הלאומי. אני חייבת לציין פה שקיבלתי אותה די מהר, אבל בלי תשובות, לצערי הרב. השאלה היא מאד פשוטה. אוקיי, למרות שזה גם כן מגוחך להגיד שהרופאים באילת הם נגועים. כאילו מה, הם לא עומדים בכללי האתיקה והם לא יכולים לתת שירות טוב בגלל ההיכרות? הרי רופא לא יסכן את הרישיון שלו בלתת חוות דעת מוטה על היכרות מוקדמת.

זו באמת תשובה מאד תמוהה בעיני, כי - - -

אבל זו הטענה. זה התשובה. זה תשובה שאנחנו קיבלנו.

זה כמו אצלכם שרופאים תל אביבים לא יוכלו לבדוק אנשים מתל אביב.

כן, אז זו טענה קצת לא במקום. טענה נוספת ששמעתי, ובעצם אם אנחנו מסוגלים להחזיר החזר כספי לאנשים שטסים מאילת או נוסעים מאילת לבאר שבע ולתל השומר, הרבה יותר זול, הרבה יותר הגיוני, אם אנחנו כבר לא מדברים על הרגש ועל השכל ועל המצפון, מה שנקרא, רק כסף – הרבה יותר זול להטיס פעם בחודש את אותה ועדה לאילת, שלושה רופאים או רופא אחד - - -

כולל לינה בבתי המלון שישנו, ומחר תחזרו.

אתה שומע, כבוד יושב הראש? הרבה יותר זול בכסף. עזוב את כל השאר – מורל, מוסר, כל הדברים האלה. הרבה יותר זול בכסף פשוט להטיס את הוועדה לאילת פעם בחודש, כשזה רופא אחד או שלושה רופאים, כולל בתי מלון, כולל את הפינוקים.

כמו שמגיע רופא לילדים, שיגיע גם למבוגרים.

כן, נכון. אין שום סיבה שלא. מה שאני כן שמעתי, שאם אנחנו נעשה את זה עם אילת, אז קריית שמונה גם כן יבקשו.

אוי, אוי, אוי. אז נותנים גם בקריית שמונה.

כן, אבל - - -

מבחינת מרחק.

זהו.

יש להם מכוניות טובות לרופאים. זה לא מובן לי.

אבל צפת קריית שמונה זה קרוב.

זהו, זו טענה שאני גם כן פוסלת אותה.

משני הצדדים זה קרוב. גם אם ישלחו לקריית שמונה זה קרוב, וגם - - -

אילת היא עיר ייחודית מבחינה גיאוגרפית, שהיא מרוחקת ב-250 קילומטרים מכל כיוון. אני גם כן ראיתי שכבוד ראש העיר פנה עוד בשנת 2015 לביטוח הלאומי והיה סיור של המנכ"ל וכו'. זה לא קורה.

אז גם כן, מצטערת, אני באתי מהשלטון המקומי, אני הייתי 13 שנה חברת מועצה. אני יודעת שכשראש העיר שלי היה רוצה משהו – זה היה קורה. אני מציעה לך ללכת לביטוח הלאומי ולהפוך שם שולחנות. ואם לא, לפנות לשר הממונה, חיים כץ, שהוא - - -

מי היה ראש העיר, שנלמד ממנו.

מוטי ששון.

אה, ראש עיר מצוין, דרך אגב. הם ביחסים טובים מאד.

או לפנות לשר שממונה על זה. יכול להיות שהביטוח הלאומי מסיבות כאלה ואחרות לא מוכנים לקבל החלטה שמשנה את המדיניות שלהם. יכול להיות שהשר הממונה מסוגל לחשוב מחוץ לקופסא, ופה אתה יכול באמת לתמוך ולסייע.

חבר הכנסת פורר, אנחנו נאפשר לראש העיר, כי הוא רוצה שאתה תשמע אותו.

בסדר.

תודה רבה.

כבוד ראש העיר.

תודה רבה אדוני יושב הראש.

קודם כל ברוך הבא, מר יצחק הלוי, שהגעת לוועדה.

חברת הכנסת יוליה, חברת הכנסת פורר, אני מאד שמח להיות כאן ואני אגיד ככה ברגע, להבדיל ממוטי ששון, שהוא אחד מראשי העיר המצוינים שיש, מכהן כבר הרבה מאד קדנציות, אני מכהן רק 3 קדנציות והכישורים המלחמתיים שלי כבר הוכיחו את עצמם בכל מיני מקומות. אז אנחנו לא נמצאים שם.

בוא, אני מוכנה לעזור לך. נהפוך ביחד שולחנות.

אני מצטרף.

שנייה, אני רוצה להגיד שאין ספק שהאפיון המשמעותי ביותר של העיר אילת זה הריחוק, הבידוד והקוטן. כל המרכיבים הללו הם מרכיבים מאד מאד מאד בעייתיים, שמצריכים מהעיר אילת טיפול ייחודי, ולכן בהרבה מאד מקומות אילת יוחדה, מעצם זה שיש חוק איזור סחר חופשי אילת בחקיקה ראשית, זה אומר שהבינו שאילת היא שונה ואחרת.

אם ניקח היום את תעדוף מורים, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בעיר אילת מורה מקבל יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. למה? כי הבינו שיש קושי לגייס מורים וכן הלאה וכן הלאה, אני לא רוצה להרחיב. אפילו תלמידי אילת, ביציאתם לטיול, מקבל כל תלמיד 100 שקלים תוסף לקיום. מישהו באיזה שהוא מקום הבין שאילת שונה משום המרחק, הבדידות – אנחנו הרי אין לנו ערי שדה סביבנו – ולכן חובה להנגיש אותנו בכל צורה לשירותים שניתנים בציביליזציה התל אביבית, הירושלמית, איפה שרק תרצו.

זו הסיבה שפניתי גם למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, הוא היה אצלנו בסיור בשנת 2015. למיטב זיכרוני בפברואר 2015 ושם פרשתי בפניו את סך כל הבקשות שלנו והמטרה אחת פשוטה מאד – דינם של תושבי העיר אילת כדין כל תושב. לא עולה על הדעת בשום צורה ודרך, ואני אומר את זה לאורך כל הגזרה, שתושב אילת, משום שבחר לגור - ודרך אגב, אני חושב שהוא ראוי לכל ההערכה, יש בזה מפעל ציוני אמיתי – משום הוא בחר לגור במקום כל כך רחוק, סט השירותים שלו ייפגע. זה דבר ברור, ערכי, מוסרי, שאסור לרגע אחד להתעלם ממנו.

אני חייב להגיד שבשיחה, פרופסור מור יוסף היה מאד אמפאטי עם צרכיה של העיר אילת. ואני אגיד מה אני הצעתי. אני הצעתי שבעיר אילת, הסניף יהפוך להיות סניף שיש לו את כל מה שקיים בתוך מרחב או בתוך מחוז. להפוך את העיר מרמה של שלוחונת, לרמה שהיא רמה של-. משום שאני טוען שהמטרופולין הבה זה מטרופולין של אילת. החמישי הוא אילת. ולכן חשבתי שבמקום שכל הזמן נתנצל ונבקש ונצטרך לנסוע – קשה מאד להגיע לבאר שבע. האמן לי, הרבה יותר קל להגיע לתל אביב. אלא מה? רוצים לסגור לנו את שדה דוב עכשיו, שזה בכלל התעללות בתושבי העיר אילת.

זה גם מדובר על האנשים שגרים בערבה, כי פותחים - - -

נכון, נכון. אני אומר, מבחינתי אילת זה נכון גם לגבי אילות וגם לגבי הערבה התיכונה. חד הם מבחינתי.

כמה אנשים יש בערבה?

במועצה האזורית אילות משהו בסדר גודל של כ-3,500 איש והערבה התיכונה, אני מניח שאפילו פחות מזה. אבל בסך הכל המאסה הקריטית יושבת - - -

הכל ביחס 70,000 איש. זה כבר מטרופולין.

כן, זה מטרופולין, נכון, נכון. בוודאי ובוודאי. ולכן אני חושב וזו האמירה שאני פונה אל מנהל המחוז, שמואל סעדון, שאומרים שהוא עושה עבודה נפלאה, ואיתי נמצאות גם מנהלת האגף לשירותים חברתיים שלנו, פרידה וגם הסגנית שלה, חני, וכמובן סטס והחברים שנמצאים פה מאילת.

הגיעו אנשים מאילת, כי זה כל כך כאוב להם.

אני כבר מסיים, גברתי, אני כבר מסיים. מה שאני חושב, וזו הבקשה שלי לוועדה. קיבלתי את התשובות לא מהר כמוך, אבל קיבלתי את התשובות מהמוסד לביטוח לאומי. אני חושב שצריך - וזו התשובה שלי, אדוני יושב הראש, גברתי חברת הכנסת, חברי חבר הכנסת - צריכה להיות סימטריה מוחלטת ברמת התנאים של תושב אילת עם תושב באר שבע, נקודה. אין שום סיבה להתנצל על כך. ואני חושב שהגיעו כבר לירח, יכולים גם להגיע רופאים בצורה מסודרת, או מגייסים רופאים. יש לנו סט רופאים מצוין בעיר אילת. גם אני חשבתי שהטיעון הזה הוא טיעון לא רציני, כי זה בעצם מייצר זילות של עולם הרפואה. מה הרופא, יביע עמדה שהיא לא אתית? לא נראה לי על פניו.

אני חושב וגם דיברתי על זה לפני שבוע עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, שתושבי העיר אילת צריכים לקבל את סט השירותים, וודאי וודאי כאלה שנזקקים, בדיוק כמו באר שבע. זאת אומרת אחת ל – יוחלט כמה – שבוע, שבועיים - - -

חודש.

יגיעו רופאים או ישתמשו ברופאים שלנו, ויתנו לתושבים את המענים הראויים. דרך אגב, זה לא נושא אחד. יש נושאים נוספים שאני לא רוצה לפתוח אותם, כשקשורים לביטוח הלאומי. למשל עובדת שיקום. אנחנו לא צריכים עובדת שמגיעה מהציביליזציה. אפשר להחליט שיש עובדת שיקום באילת, בפול טיים ג'וב. לא צריך כוחות ייבוא.

בוא נפתור את הבעיות של הוועדות הרפואיות ואחר כך נתקדם.

זה אותו דבר. זה בעצם הפרוזדור. זה אותו דבר. בסוף זה אותו דבר ולכן אני אומר - - -

אני מבין שיש לכם רק 75% של משרה ב - - -

אבל לא מגיעים. מגיעה פעמיים בשבוע ואני חושב שצריכה להיות אורגן בתוך הסניף שקיים ולא כוח ייבוא. אין שום הצדקה. יש לנו רבנים ראשיים בעיר ויש לנו מורים ויש לנו מנהלים ויש לנו רופאים. אנחנו רוצים את כל השירותים שיהיו בעיר אילת כעיר בישראל.

יש גם ראש עיר במשרה מלאה. ולא מייבאים אותך, אה?

זהו, אולי תהיה גם ב-75% משרה ותגיע פעמיים בשבוע.

אדוני ראש העיר, לא מייבאים אותך מבאר שבע.

אתה רואה. גם זה לא עושים.

אתה ראש עיר במשרה מלאה.

אל תיתן רעיונות.

עודד פורר ביקש לדבר, ברשות הפונים.

כן. אני מתנצל, כי אני צריך לצאת לישיבת סיעה, אבל כן היה לי חשוב לבוא לפה כששמעתי על המקרה הזה. מי ששומע אותו לא מאמין. הוא חושב שמדובר באיזו מדינה אחרת ואני לא רוצה להשתמש במילים בוטות, אבל תראו, ואני אומר את זה לנציגי הביטוח הלאומי. מנכ"ל הביטוח הלאומי נתן שתי סיבות מרכזיות ללמה לא. האחת היא מאגר הרופאים הגדול והמגוון שאין בנמצא בעיר אילת, והשנייה היא הבעיה של ניגוד עניינים.

בהצעה שהועלתה פה על ידי חברת הכנסת מלינובסקי וראש העיר, ואני מצטרף אליה, פשוט אחת לחודש או אחת לשבוע, לפי הצורך, תטיסו. קחו שבעה כרטיסי טיסה, עשרה כרטיסי טיסה, תטיסו אולם לאילת. אתם גם לא צריכים סניף קבוע, ישכרו, אני בטוח שיעזרו לכם בעירייה או שיסדרו לכם חדר.

יש, יש סניף של הביטוח הלאומי.

לא, אין להם מספיק חדשים שם.

דיברתי עם ראש העיר בעניין.

ראש העיר יסדר להם חדרים. מקסימום, אני בטוח שאפשר גם לשכור חדר בבית מלון, אולם כזה ובמשך כל היום תקבלו שם את הקהל. אני אומר לכם, זה חלק מהתפקיד שלכם גם כנותני שירותים לציבור, שצריכים להתייחס לציבור בכבוד. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא לא אותו שמשתמשים בה רק על חופש ביטוי ועל נושאים שקשורים פה בכנסת. לא. הוא גם קשור להתייחסות בכבוד לזה שכשבן אדם זקוק לשלטון, זקוק למוסד, זקוק לממסד, לא רומסים את כבודו וגורמים לו לכתת רגליים בארץ, על כל המורכבויות.

ואפשר עכשיו לדבר פה ולרומם את החשיבות של אילת ומה צריך לתת, וגם מתייחסים לאילת כעיר מיוחדת. גם הממשלה מתייחסת לאילת כעיר מיוחדת במובנים האלה, אבל פשוט לא צריך. ואני אומר את זה לכם בשיא הידידות.

יש שתי אפשרויות, כמו שאני רואה את זה לסיכום הדיון, ככל שתסכמו, לצערי אני לא אהיה פה בכל הדיון. יש שתי אפשרויות: האחת היא שהמוסד לביטוח לאומי ייקח על עצמו את העניין הזה ויפתור אותו תוך פרק זמן קצר. השנייה היא שלא תהיה ברירה ונעשה את זה – וזה אבסורד לעשות את זה – אבל אם צריך חוק, אדוני, אנחנו נגיש חוק ועדות ביטוח לאומי - - -

אנחנו חברים בוועדת עבודה ורווחה.

כן. אנחנו נגיש חוק ועדות ביטוח לאומי ובחוק יחויב לקיים את הוועדות באילת ואני מבטיח לכם שתוך זמן קצר יותר מ-61 חברי כנסת יחתמו על החוק הזה. אין לי ספק בכלל. אז מוטב שלא נגיע למקומות האלה.

זה גם יכול לעלות להם יותר יקר, כי יגידו גם קריית שמונה וגם צפת, ונעשה רשימה של ערים.

נעשה רשימה מסודרת של כל הערים ולא תהיינה בעיות.

נפתח את זה, כן.

זו דעתי.

תודה רבה חבר הכנסת פורר.

תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נפנה לפונים. ראש דוברים סטס דנקין, בבקשה.

שלום לכולם. שמעתי את מה שאמרה יוליה. אני באמת רוצה להודות ליוליה שהתברכתי ופניתי ליוליה לגבי ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי. אני בעיקרון תושב אילת 21 שנה. כבר רוצה להודות לראש העיר, שבאמת אפשר לי להתנדב, מה זה אפשר לי להתנדב, כאילו פניתי אליו וקיבלתי יום קבלת קהל של תושבי אילת, מהאגף לרווחה ושירותים חברתיים, שירות לאזרח, שי"ל, שנקרא, ואני מתנדב במשך כמה שנים כבר.

מה התפקיד שלך המקצועי?

אני מנהל תשתיות בחברת תקשורת, 21 שנה באילת.

חברה פרטית?

לא, אני שכיר בחברה. אני בחור שכיר, פשוט.

אה, שכיר שמתנדב לצרכים חברתיים קהילתיים. יפה.

כן, כבר כמה שנים. פנו אלי המון תושבים לגבי הקושי להגיע לוועדות ובמשך שנה הסתובבתי בעיר ושאלתי למה ולא קיבלתי תשובה הגיונית, עד שהתחלתי לפגוש ולדבר. הנה, הבאתי את סטפן מאילת.

מה השם שלו?

סטפן. עגלה של 40 קילו, תושב חוזר מגרמניה, עם הרגל, אני לא רוצה להוסיף פה. הוא מגיע לתל אביב עם הכרטיסים. הנה, הוא אפילו מסר לי כרטיס. עם עגלה של 40 קילו הוא צריך לעלות לטיסה, להגיע לתל אביב, לחכות לאיזו שהיא מונית מיוחדת, שהוא מפספס את הוועדה, שהוא יכול להיכנס עם העגלה הזאת של 40 קילו למונית, כדי להגיע לוועדה, שאחר כך הוא חוזר באיחור לטיסה שהוא לא מצא מונית מתאימה. לשלם מכספו את הכרטיסים כדי לחזור לאילת ושלא יקבל החזר אפילו בחזרה.

כמה פעמים הוא צריך לעשות את זה?

סליחה, סליחה - - -

תדבר למיקרופון. סטס, אולי תיתן לו לדבר?

הוא ימשיך עכשיו, אחרי. חברה שלי, שגרה באילת, ריטה פז'לסטי - - -

יש פה את כל הפניות שאנחנו אספנו, כבוד יושב הראש. יש פה ממש פניות-פניות.

יש עוד כאלה שפחדו גם לתת. יש קושי גם כן בעניין הזה. חברה שלי במקרה פנתה אלי, בלי שלפוחית שתן, אומרת סטס, אני עם שקית, עם הצרכים לא טסה, כי אני לא יכולה לטוס. אני נוסעת. קבעו לה ועדה בשמונה-שמונה וחצי בבוקר. היא לוקחת באחת בלילה אוטובוס מאילת לבאר שבע עם בעלה. היא לא יכולה לבוא לבד. 5 שנים היא ישבה בבית עם המחלה. אני לא אכנס לזה עכשיו. בשעה אחת בלילה לוקחת אוטובוס. מגיעה לתל אביב בשש בבוקר עם בעלה. מחכה בתחנה המרכזית שם, לוקחת - - -

אוי, אוי.

אין לה איפה להיות גם בתל אביב.

אני רק מהמחשבה מהסיפור נהייתי כבר חולה. נפשית אין לי כוח כבר פשוט.

לשמוע את הסיפורים.

ויש הרבה כאלה, באמת. אני השכרתי מיניבוס במיוחד בשביל להביא אותם לוועדה, את זהבה, את סטפן, כי גם אנשים - - -

סליחה, יש לי שאלה. אתה כפעיל, שמעת מהגברת שיש לה בשמונה וחצי, לא יכולת להרים טלפון לוועדה ולבקש שזה יהיה בצהריים או אחר הצהריים?

היא כבר סיפרה לי שכבר זה עבר את כל הטרטור הזה.

את כל הפניות שאספנו.

אתה מבין מה אני אומר? יש פה אבסורד בעצם קביעת השעה לאדם שגר כל כך רחוק, בשמונה בבוקר.

ובשמונה בערב גם כן. מה הוא יעשה בלילה?

יש פשוט חוסר צדק, חוסר כבוד לאנשים - אלה שמשלמים להם כסף וזה לא הפוך.

טוב, בוא נשמע אנשים.

בבקשה. מה השם שלך?

סטפל סילגי.

סטפן סילגי, בבקשה, דבר.

שלום לכולם. אני תושב חוזר. אני חייתי באילת משנת 1984 עד שנת 1996. עשיתי סרטים מתחת למים באגפא ספורט, הייתי הראשון בארץ שהתחיל עם זה. בשנת 1996 נסעתי לחופש, כי 12 שנה לא הייתי בחופש. נסעתי לבודפשט, כי אני ממוצא הונגרי. שם ביצעו עלי שוד-רצח שהצליח. אני הייתי במוות קליני 5 שעות, חום טמפרטורה ירד ל-4 מעלות, זה אקזיטוס, אין בן אדם שחי. אני חי והגעתי לכיסא גלגלים. וככה לא רציתי לחזור. לא רציתי ליפול על המדינה, שאני אחיה פה מביטוח לאומי וכל השאר.

אני גם אזרח גרמני. זאת אומרת אני הייתי שם מבוטח, לא הייתי לי שם בעיה של מי משלם. עכשיו לפני 4 שנים ירדתי מהאופנוע שלי, שכחתי להוריד את הרגלית, היא נפלה לי על הרגל. זה ריסק לי את כף הרגל. זה אופנוע 260 קילו. בקיצור, הפרופסור שהיה אחראי שם בבית החולים הזה, בפרנקפורט על המיין, אמר שהוא 50 שנה במקצוע, אבל כזו רגל הוא עוד לא ראה. שאלתי אותו פרופסור, כמה זמן אתה חושב שאני צריך להיות פה? הוא אומר אם הכל הולך מהר ואם הכל מתרפא יפה – שישה עד שמונה שבועות מינימום.

אבל מה מביא המזל שלי? נפלתי על רופא אנטישמי נאצי שארבע פעמים ניתח אותי. לא רק שהוא לא שם לי את הרגל במקום, אלא הוסיף לי עוד יותר נזקים, שיהיה בטוח שאני בחיים יותר לא אוכל להשתמש ברגל הזאת. אני דיברתי עם איזו אחות לילה ש-. נו, לא חשוב. הלאה. היא סיפרה לו כאילו שאני ישראלי. יום אחד הוא הזמין אותי לחדר רופאים, אני והוא ארבע עיניים. אמרתי לו דוקטור - - -

איפה זה, בגרמניה, סליחה?

בפרנקפורט.

אני מבקש שתחזור בבקשה לישראל.

לא, לא, שיבינו באיזה מצב אני, רק שנייה. משפט אחד. אז הוא אמר לי בפנים, תשמע, אתה בעיני רוצח, רוצח לא צריך שתי רגליים, אחת יותר מדי. אומר לי רופא בכיר.

אדוני, אנחנו רוצים לשמוע את הבעיה.

גברת מלינובסקי, תרשי לי לחלוק. מאד מעניין אותי הנימוק למה הוא חושב שאתה רוצח.

למה הוא חושב? כי הוא שמע, כי אני סיפרתי לו שאני ישראלי, אילתי גאה, אז היא סיפרה לו והוא ראה שם בטלוויזיה בעזה הילדים הרוגים, שחיילים ישראלים ירו בהם. בגלל זה בעיניו - - -

זה מאד מאד רלבנטי. בקיצור, הבנת שהמקום שלך פה.

אוקיי, נחזור. הסתובבתי ב-62 בתי חולים. הוא זרק אותי לפני הזמן. הוא דאג לזה שאני יותר לא אדרוך על הרגל הזאת.

הגעת לפה.

הסתובבתי ב-62 בתי חולים בכל גרמניה. אף אחד לא רצה לטפל בי, כי כולם התקשרו אליו ואת כולם הוא הצליח לשכנע ש - - -

הגעת לאילת.

הגעתי לאילת ב-20 במרס.

באיזו שנה?

השנה. ב-20 במרס הגעתי לאילת. לארץ הגעתי ב-10 במרס. הייתי 10 ימים בתל אביב אצל חבר וב-20 ירדתי לאילת ומאז אני כל הזמן באילת.

עכשיו, ביטוח לאומי נתן לי תעודת נכה ולא מכירים בי בתור נכה. הווה אומר – אני לא מקבל קצבת נכות, אלא אני מקבל הבטחת הכנסה. הייתי בשתי ועדות. בוועדה הראשונה שהייתי ב-30 באוגוסט, קבעו שאני נכה. כי ביטוח לאומי בכלל לא רצה לשלוח אותי. אמרתי למה? אמרו זה - - -

ועכשיו קבעו שקיבלו?

אמרו שזה לא קרה בארץ. אמרתי אבל אני אזרח ישראלי. בגלל זה הם לא מוכנים להכיר בי בתור נכה, למרות שהם נתנו לי תעודת נכה. עכשיו הם נתנו לי רק 80% כי אמרו לי שזה המקסימום שבן אדם יכול לקבל, אפילו שאין לי שתי רגליים. זה המקסימום 80% וזה גם שקר, כי אמרו לי שזה לא נכון. אבל מה? בוא נגיע לעניין.

אני שואל למה נותנים לבן אדם בן 61 בכסא גלגלים למות ברחוב? כי אני חמישה חודשים ברחוב, כי אמרו לי עכשיו את בהמתנה, אתה בתהליכים. מלאתי 250 עמודים בביטוח לאומי - את זה אנחנו צריכים לבדוק. אז בכלל לא הייתי מבוטח, לא הייתי יכול ללכת לרופא. גם בארץ לא טופלתי. הרגל שלי היום במצב ש-80% מורידים לי אותה, כי רגל שלא מטפלים בה, זה מגיע לזה. עכשיו הרגל שלי התפוצצה, כי אני חמישה שבועות ישבתי 24 שעות בכיסא הזה. התמלא מים. התפוצץ. בגלל זה אני - - -

סטפן, איך אתה מגיע לוועדות בתל אביב?

לתל אביב, זהו. עכשיו אני מקבל כרטיס טיסה הלוך ושוב. פעם ראשונה, כשהייתי בוועדה, חיכיתי 4 שעות למונית שיכולה להוביל אותי, כי אני צריך מונית כזו. יש מוניות בתל אביב, אבל ברגע שהם שמעו שהוא צריך לקחת אותי רק 4 או 5 קילומטרים והוא בצד השני של העיר, אז הוא לא בא, כי לא משתלם לו. ואני איבדתי את הטיסה שלי. הייתי צריך לשלם מהכיס שלי 380 שקלים לקנות כרטיס, להגיע הביתה. את המונית גם לא החזירו לי ואני מקבל 2,050 שקלים בשביל מחיה בחודש. אז איך יתכן מצב כזה שנותנים לאנשים למות ככה ברחוב?

טוב, שמענו. יש לנו הרבה חומר למחשבה מכל הסיפור שלך, הוא מאד מרתק, אבל מה שנוגע אלינו, אנחנו צריכים לראות באמת שיביאו אליכם לאילת ואז נוכל להתקדם.

הגברת זהבה ג'ורנו, בבקשה.

אני אספר על הוועדה האחרונה שהייתי בה. לוועדה האחרונה זומנתי, הייתי ב-6 בדצמבר. בעלי לקחת יום חופש. עד חזרתי לעבודה – אני עובדת בעירייה 30 שנה – איך שהוא אספתי את עצמי וחזרתי לעבודה – נאלצתי לקחת חופש על אותו יום. זומנתי לוועדה בשעה ארבע חמישים בערב. בעלי לקח אותי.

בתל אביב?

בבאר שבע. כל הוועדות שזומנתי, הנה, יש פה מספר ועדות שהייתי, היו בבאר שבע. מעולם לא הציעו לי משהו אחר ולא אמרו לי שקיים משהו אחר. באוטובוס זה לא היה שיקול בשבילי. אני לא אסע לבד באוטובוס. גם היה לי קשה להתנייד תקופה מסוימת. אני ארבע שנים אחרי הפגיעה ברגל ועדיין יש רגעים שפתאום אני מוצאת את עצמי עם כאבי תופת.

בוועדה האחרונה שהייתי הרופא שאל אותי שתי שאלות, הוא לא בדק אותי. אני הופתעתי. היה גם עורך דין שהגיע מתל אביב. הוא לא בדק אותי. חמש דקות הייתי בוועדה. שאלת אותי שתי שאלות, ללא בדיקה. אז בשביל מה טרטרו אותי?

ומה החליטו?

והציעו לך לבצע את הוועדה בלעדייך?

החליטו להכיר לי 10% כפיברומיאלגיה, כשלפני כן - - -

אמרו לך שאת חייבת לבוא?

ברור. עוד מעבר לכך, עוד שלחו לי תזכורת שאם אני לא מגיעה לוועדה אני עלולה לשאת בהוצאות של הוועדה.

טוב, אנחנו נבקש לשמוע את סנדרה אהרוני, גם את מאילת?

כן.

בבקשה.

את האמת שאני באופן אישי עדיין לא זומנתי לשום ועדה. אני לפני חצי שנה הובחנתי כחולה אונקולוגית. עברתי את כל הטיפולים, הכל בסדר וזה כבר מאחורי, אני מקווה. רק צריכה לעשות כמה בדיקות. קיבלתי כתב מכתבים מביטוח לאומי שאני צריכה להגיע לוועדה ואני מקווה שאני לא אצטרך. אני דווקא רוצה לדבר על איך נכנסתי לכל זה, לכל הנושא של הוועדה.

אחרי שסטס ויוליה העלו את כל הנושא, אני התחלתי לאסוף פניות מתושבי אילת, והסיפורים שנחשפתי אליהם - - -

פתחת קבוצה בפייסבוק.

פתחתי. גם פרסמנו את זה בפייסבוק, גם היה מייל חברתי שפתחנו ואנשים שלחו לשם מיילים. ככה הכרתי את זהבה בעצם. חיפשנו דרך הפייסבוק ודרך האנשים שמכירים בעיר, והסיפורים שאני נחשפתי, זה פשוט לשבת ולבכות. לשבת ולבכות. במיוחד - - -

את אומרת סיפורים, שאם הייתה בוועדה באילת זה לא היה קורה, או שזה סתם צרות של עם ישראל?

זה לא היה קורה. סתם, חשוב לי מאד לציין מקרה ספציפי שחרוט לי במוח. חרוט. בחורה בת 29, בת 26, עברה התעללות מינית מגיל קטן, כרגע גרה באילת. מפחדת לעלות לאוטובוס. יש לה פחד. יש לה פוביה להיכנס לאוטובוס, שיהיו לידה גברים.

גם במטוס.

גם במטוס. היא מפחדת לצאת מאילת. למה? בגלל זה היא לא מקבלת ביטוח לאומי. למה? למה?

היא חייבת לבוא באופן אישי.

כן, אחרת שוללים אותה. למה?

טוב, אני רוצה לבקש ממשה זמיר, שיש לו גם קשר לאילת ואנחנו נשמע מה הסיפור שלך.

טוב. אני לפני חודשיים נחשפתי לסיפור הזה של הבעיה באילת, אני כעיתונאי, והרבה מאד מקרים של אנשים שמגיעים לוועדות, שולחים אותם לוועדות והוועדות לא מתקיימות. הם מפסידים ימי עבודה. בגלל שהם רוצים לקבל כסף מהביטוח הלאומי, זה אנשים שעובדים והם מפסידים ימי עבודה, מטרטרים אותם – תלכו ותחזרו והוועדה לא מתקיימת ואף אחד גם לא טורח להודיע להם שאין ועדה, שהרופא לא נמצא. ואוי ואבוי אם הם מאחרים. אני לא מדבר על הקטע הזה כשמזמנים אותם לוועדה בשעה שתיים וחצי, והוועדה מתקיימת בשעה שמונה בערב. גם את זה יש.

למה, כי יש תור או מה?

יש תור ואף אחד לא מתחשב בזה שהם גרים באילת.

ובן אדם צריך לחזור, יש לו כרטיס טיסה. משהו. אבל הוועדה, אתה יודע, אתה יושב בתור, אז חכה. חכה.

אז מחכים.

אני אשלח לך את הפניות שאני קיבלתי. פשוט מדהים.

כן, תעביר אותם שנוכל לראות.

בהחלט.

טוב. מי זה עורך דין יוסף בדש?

אני.

בבקשה.

אדוני, אני עורך דין שעובד כרגע באילת ויש לי גם לקוחות שאני רוצה לספר עליהם משהו קצר, לא להאריך וגם לגבי עצמי ואני אתן כדוגמא. אז יש לי לקוחות שכשאני צריך להגיע איתם לוועדות או בתל השומר או בבאר שבע, אז אני צריך להכין אותם מראש ולהכין אותם מראש לוועדה זה בעיקר קודם כל אני צריך להכין אותם נפשית לנסיעה ולטיסה ולהכנה.

הגעתי עם לקוח שלי לפני חודשיים עם בעיות פסיכיאטריות וגם החברה שהוא נמצא בה היא חברה חרדית, וזה מאד קשה ללכת איתו לכל הדברים האלה. הגענו אחרי נסיעה ארוכה, שהיינו צריכים לעצור הרבה פעמים. הגענו, הוא כבר לא יכול היה לתפקד בוועדה. הוא הוריד את הראש כל הזמן והרופא החליט שהוא עושה הצגות ומשחקים, ולמרות שניסיתי להסביר לו שהנסיעה וכל הקשיים האלה, זה מה שגרם לו, כמובן הוא קיבל אפס.

במקרים אחרים שאני מגיע - - -

זאת אומרת עצם זה זה כבר גם כן פוגע בקבלת הזכויות. זאת אומרת בן אדם כבר בא בכזה מצב, שהוא כבר לא יודע לתפקד ולהתנהג בצורה - - -

הפניה של המוסד לביטוח לאומי אומרת ככה – אי הופעה לוועדה עשויה לגרום לעיכוב ניכר בטיפול בתביעה ואף לדרישת החזר ההוצאות שנגרמו. כלומר, אם אני חס וחלילה בבוקר חולה או קורה משהו ואני לא יכול להגיע, אני צפוי עכשיו להוצאות נוספות. אם נניח הגעתי ואיזה שהוא סוג של מסמך אין, אז אני צריך לחכות - - -

וגם מודיעים יום קודם עוד פעם? מודיעים לאדם יום קודם?

לא. המכתב מתקבל - - -

אצל רופא שיניים אם אתה לא בא, הם מודיעים יום קודם ואם אתה לא בא אתה גם משלם על זה.

כן. אז פה הם לא מודיעים כלום. אני אתן לך דוגמא אישית. אני נחבלתי לפני כחצי שנה והגשתי בקשות ואני צריך להגיע לוועדה ב-30 בינואר. כתוב פה – אתה צריך להיבדק בפני אורטופד. יכול להגיד לך ראש העיר איזו אוכלוסייה, איזה רופאים, איזה בית חולים יש לנו, ואני לא מבין, למה בשביל בדיקת אורטופד אני צריך לנסוע לבאר שבע? אם לא מאמינים לרופאים שלנו, שאני נותן את החיים שלי בידיים שלו, הוא מרדים אותי, מנתח אותי, אז לא להאמין לו שהוא יכול לתת חוות דעת אובייקטיבית? זה אני גם לא מבין.

עכשיו, אני שומע גם שהוועדות האלה, וגם הייתי בכמה ועדות, גם מטעם משרד הביטחון אישית גם וגם אני רואה עם האנשים שלי. יושבים שם, ויסלחו לי, אני לא יודע אם אני פוגע במישהו - - -

למה אתה צריך שיסלחו לך? בוא נגיע לעניין עצמו וזהו.

לא, כי אני רוצה להגיד עוד משהו.

דבר על נושא הישיבה, לא על תוכן הוועדות, כי זה דיון אחר.

כן.

רק שנייה. יושבים שם אנשים בוועדה שהם חסרי סבלנות.

אוי, זה בכל הוועדות. זה כבר לא משנה, גם אם הם יבואו לאילת הם יהיו כאלה.

לא, אני לא חושב. אני לא חושב שהם יהיו חסרי סבלנות, למה?

יש לנו תלונות על כל הוועדות.

כי יש לו בתור, הוא פותח את הדלת והוא שואל – "כמה אנשים עוד יש אחריך?" אתה כבר מבין שהוא חסר סבלנות. באילת אני - - -

בסדר, אנחנו צריכים להבין שהוא - - - באילת - - -

אז שיבואו לאילת, שיהיה להם הרבה זמן.

באילת אני אוציא אותם גם לבלות אחר כך.

אולי תרגיעו אותם במלון אחר כך.

אצלנו אנחנו רגועים בדרך כלל, יש אוירה שאנטי.

טוב, בואו נשמע, אני חייבת ללכת.

אני רוצה להודות לך.

כבוד יושב הראש, אני אומר שבאילת גם אחר כך יש לנו איפה לתת להם לבלות ולשתות ולנוח ולבוא למחרת.

אני לא יכול להפסיק באמצע משפט. תסיים במשפט אחרון בבקשה, אדוני.

הנושא הוא שיש פתרונות בתוך אילת. זה מה שאני רוצה להגיד. יש פתרונות. אם רוצים להביא אותם לאילת וזה עושה קשיים וזה נושא כלכלי, אני חושב שגם על זה לא צריך לחשוב על זה במושג כלכלי.

כן, הסכמנו על זה.

אבל יש בתוך אילת – אתם יכולים לבוא לראות – את כל האנשים המתאימים שיכולים לתת פתרונות לכל האנשים מכל הסוגים. ואחד הדברים שיכול להיות - - -

בוא ניתן למוסד לביטוח לאומי.

עוד רגע.

לא, אני לא יכול עוד רגע, כי חברת הכנסת רוצה ללכת והיא יזמה את הדיון ויש פה אנשים מהביטוח הלאומי שבאו מרחוק.

אני לא יודע אם אמרו לכם את המספר – 500 איש בערך בשנה, לחלק את זה למשך השנה, להביא את האנשים האלה ולראות שאפשר לעשות את זה מקובץ ליום יומיים ולפתור את הבעיה הזאת בתוך אילת, גם עם אנשי אילת.

תודה לעורך הדין בדש, ועכשיו ניתן למוסד לביטוח הלאומי, גברת ירונה שלום, מנהלת אגף הוועדות.

אם אפשר לשמוע אותך, כי פשוט מחכים לי בסיעה ואני מאד מאד רוצה לשמוע את תשובתך.

אוקיי, אז ככה, קודם כל התשובה נחלקת לכמה דברים. היו כאן אי אילו דיוקים ואני פשוט אתחיל קצת בלדייק את הדברים, גם בעובדות שאנשים תיארו על עצמם.

אולי תתמקדי באילת?

אז אני אתמקד באילת, אוקיי. אז ככה, תראו, בעיקרון ועדות נכות מתקיימות לחליפין או בבאר שבע או בתל אביב, בתל השומר. לתל השומר אנחנו באמת מספקים כרטיסי טיסה. האנשים טסים, הם לא קונים את הכרטיס בעצמם. אנחנו מספקים להם את כרטיסי הטיסה, הם נוסעים והם חוזרים. זה נכון. עובדתית זה נכון. אם הם מגיעים לבאר שבע, הם מגיעים ב - - -

אבל גם אחרי הטיסה.

סליחה, אני לא יכול.

לא, אבל שהיא תדייק.

לא, לא, לא, עורך הדין בדש - - -

זה לא - - -

עורך דין בדש, אני לא נתתי להפריע לך גם כשכולם אמרו שאני אקצר אותך.

אבל היא אמרה אי דיוקים, אז שהיא תדייק.

אבל אם אתה לא תיתן לה לדבר, אני לא אוכל להמשיך את הדיון. כולם רוצים להגיד לה הרבה דברים, היא הביטוח הלאומי, היא הממסד.

היא פתחה באי דיוקים ולכן אני רוצה שהיא תדייק.

בסדר.

בואו תנו לו רגע, תשמעו אותו. הוא מטפל ב - - -

כן, כן, אז אם את מעדיפה. אבל רגע, גברת ירונה, את לא אמרת את הנקודה. אפשר להביא אנשים - - -

אז רגע, שנייה, אני רוצה רגע לתאר את הדברים. אז בעצם במקרים שאפשר לעשות ועדות ללא נוכחות, ויש כאן דוגמא למקרים, במקרה שלה נעשתה ועדה ללא נוכחות והמקרה נדון ובאמת קיבלו החלטות וקבעו אחוזים ללא נכות. הוועדות מתבצעות בכלל ללא נוכחות. האנשים בכלל לא נדרשים להגיע.

במקרים היותר קלים, אנשים נוסעים או לתל השומר או שהם מגיעים לבאר שבע. עכשיו, מדובר באמת בכך שלתל השומר הם מגיעים פעם אחת ואנחנו משתדלים לרכז את כל הרופאים בפעם אחת שהם מגיעים.

זה יותר קל. על כסא גלגלים זה יותר קל, את אומרת.

רק רגע, שוב אתה מפריע. לגבי אילתים, אתם עושים את השעות האלה לאילתים או שהם עומדים בתור לחכות עם כל עם ישראל, 4 שעות.

לא.

את מבינה מה אני אומר?

איפה? בתל השומר או בכלל?

כשמגיעים לתל השומר.

גם וגם.

לא, בתל השומר הם מגיעים עם כולם, אבל כל אחד מוזמן לפי זמנים, אבל הכניסה לרופאים, זה נכון שהיא יכולה להיות כניסה למספר רופאים, אז הם צריכים להמתין. העובדה הזאת היא כי רוצים לחסוך להם בעצם הגעה מספר פעמים.

אז זאת אומרת שצריך להביא את הוועדה לאילת.

שנייה. צריך לעשות כזאת הבחנה. תראו, בעיקרון יש סך הכל הרבה מומחיות. יש הרבה תחומי מומחיות גם בנכות וגם בנפגעי עבודה, יש הרבה מאד תחומי מומחיות שצריכים לדון.

אחת, אנחנו לא התכוונו שהרופאים באילת הם בעלי משוא פנים, אלא אמרנו שבמקומות קטנים, חלק גדול מהרופאים הם הרופאים המטפלים, ואם הרופא הוא הרופא המטפל, גם הוא לא יכול לשבת ולדון בוועדה. צריך לעשות את ההבחנה הזאת. זו הייתה הכוונה מבחינת ניגוד - - -

נו, אז תבינו מבחוץ.

שנייה. בילד נכה באמת עשינו - - -

לא, לא, אנחנו לא מדברים על ילד נכה, אנחנו - - -

גם וגם.

רגע, שנייה.

לא, היא רוצה להסביר לך, כמו שהיא עושה אצל ילד נכה, היא יכולה לעשות למבוגרים.

שנייה, תני לי. אני הקשבתי לכולם בסבלנות. בילד נכה, שהבעיה באמת אקוטית, נוסע לשם צוות ומגיע לשם צוות ייחודי. בנכות כללית מדובר בבעיות הרבה יותר רחבות. בנפגעי עבודה בדרך כלל מדובר בבעיות שיכולות להיות יותר רחבות.

עכשיו, תבינו שגם צריך לצוות בצורה הגיונית ונכונה. כי אם מדובר גם באורטופד, גם בנוירולוג, גם בפסיכיאטר, גם באורולוג - - -

בסדר, אז שיביאו אותם.

רגע, שנייה, חברה. הוועדה גם צריכה להיות יעילה בסופו של יום, כי האנשים צריכים להיות משובצים בצורה יעילה. אני מציעה שתשמעו עכשיו את שמוליק סעדון, שבעצם מתנסה בזה יום יום בעבודתו. הוא פוגש אותם. סך הכל אנחנו באמת משתדלים לייעל את עבודת הוועדות. אנחנו מקיימים ועדות ב-21 סניפים - - -

רגע, תקשיבי - -

עוד שנייה.

רק רגע, תני לה לסיים. אם את ממהרת, נעשה אולי דיון נוסף.

לא, לא, אני לא ממהרת. אני פשוט חייבת ל - - -

אי אפשר. היא עובדת קשה מאד, היא מנהלת את הוועדות בכל הארץ. קצת כבוד. אנחנו חברי הכנסת רוצים כבוד. גם היא רוצה כבוד. בואי ניתן לה להשלים. בבקשה.

אנחנו עושים ועדות ב-21 סניפים בארץ בנכות כללית. בנפגעי עבודה אנחנו עושים ב-20 סניפים. גם ככה מלאכת השיבוץ היא מאד קשה, כי בסופו של יום צריך להרכיב ועדות שיהיו מספיק אנשים בכל ועדה וועדה. כי גם להביא רופאים, תשמע, להביא רופאים – אתם מתארים את זה כאילו אפשר להעלות רופאים ולהסיע אותם. הדבר הזה הוא לא כזה פשוט.

לא, בואי אני אציג לך הצעה פשוטה. את תקבלי קודם את החומר - - -

אני יכול בבקשה להגיב?

עוד רגע, אחרי שאני אסיים עם הגברת ירונה. את יכולה לקבל תיק של אותם חולים. כמה חולים יש באילת לוועדה מסוימת? חמישה חולים. אותם חמישה חולים, את רואה איזה רופאים את צריכה ואותם את שולחת. את לא שולחת מכל המומחים של כל התחומים, אלא בהתאם לתיק שיש לך ביד ואז את יכולה לדעת מראש את מי את צריכה לשלוח לאילת ובאיזה יום ואז זה לא כל כך מורכב. יש חולה שמלכתחילה את לא צריכה פסיכיאטרי, כי הוא אדם שאין בכלל תלונה על בעיה נפשית שלו. יש מישהו שאת צריכה אורטופדים מומחים, כי את יודעת שזו בעיה ברגל. אדם שיש לו בעיה פסיכיאטרית, את לא צריכה לשלוח אורטופד. אפשר לעשות את זה בקלות.

אתה רוצה לענות?

אני רוצה להתייחס.

אני רק אגיד את שמך, לצורך הפרוטוקול. שמואל סעדון, מנהל סעיף באר שבע.

שמואל סעדון, מנהל סניף הביטוח הלאומי בבאר שבע. אני אחראי גם על אזור אילת, כל אזור הנגב. אני רוצה קודם כל להגיד לוועדה - - -

אתה מנהל סניף?

כן. יש כמה ועדות בביטוח לאומי שהמוסד עושה. יש ועדה של סיעוד, יש ועדה של שירותים מיוחדים, יש ועדה לילד נכה, יש ועדה לנכות כללית, יש ועדה לנפגעי עבודה. כל ועדה היא עולם בפני עצמו ולא מחברים בין אחד לשני, בגלל כל מיני דברים שאם תרצה אני אוכל להרחיב עליהם, אוקיי?

אני הגעתי לסניף באר שבע לפני 12 שנה והלכתי לבקר באילת ואמרתי – כאן יהיו ועדות רפואיות באילת.

זאת אומרת אתה בעד הרעיון.

הייתי בעד. הייתי. ועשינו ועדות באילת. לא את הכל ואני תיכף אספר. בנושא של סיעוד, בכל הארץ האחיות שלנו מגיעות לבית הקשיש, הקשיש נבדק בבית, לא מגיע בכלל לוועדה. אחד. ילד נכה, אני כבר כמה שנים מוריד רופא פעם בחודש, פעם בשבועיים, פעם בשלושה שבועות, עושה ועדות, גומר את כל הוועדות, מצטברים 10, 12 תיקים, חוזר לבאר שבע. טופל.

התחלנו לעשות ועדות של נכות כללית באילת. הורדתי רופא אחד שידע לעשות. אז ככה, קודם כל הבעיה בנושא של נכות כללית התחילה בנושא של חוק לרון. לפני שחוקקו את חוק לרון, כשהיה בן אדם מגיש תביעה, היינו בודקים אותו As is. היום, על פי חוק לרון אנחנו צריכים לבדוק מה האחוזים הרפואיים שהוא צובר ועל בסיסם אני יודע בכלל אם הוא עומד בתנאים המקדמיים לקבלת הקצבה. וזה דבר שבעצם השמיט מתחת לרגליים את הנושא של היכולת שלנו לעשות ועדות באילת.

זה אומר שעקרות בית שהן משתכרות על פי החוק, הן צריכות להיבדק במסלול של משתכרות ואת המסלול הזה גם בבאר שבע לא עושים, אלא עושים אותו רק בתל השומר. ולכן מה שנשאר, זה אנשים אחרים, שמתוכם יש כל מיני תביעות שמגיעות, חלקם זה כאלה שהייתה להם נכות זמנית והיא הסתיימה ואנחנו צריכים לדעת להחליט להאריך או לא להאריך. חלקם זה תביעות חדשות, חלקם זה אנשים שבעבר נבדקו ונדחו ועדיין הם מנסים עוד פעם להגיש תביעה.

כמות התביעות באילת היום, כשאני אומר סך הכל כל התביעות, היא בממוצע משהו כמו 70-80 תביעות לחודש, בנכות כללית, כשאני כולל בתוך זה גם את מי שכבר קיבל והוא עכשיו תום זמניות, כולל כאלה שהם כבר הגישו בעבר ונדחו וגם כאלה שהם הגישו תביעות חדשות.

ולכן, בכמות הזאת של הבדיקות – אם אני אוריד ועדה לאילת – אנשים יחכו שלושה וארבעה חודשים עד שידונו בתיק שלהם או שיגמרו להם את הטיפול. יותר מזה אני אגיד. חוקקו חוק בכנסת שהיום מחייב אותנו לעשות קורס פוסקים לרופאים ובלי שהוא עושה קורס של שנה באוניברסיטה, הוא לא יכול להיות פוסק בביטוח הלאומי.

אני רוצה להגיד לכבוד יושב הראש שהיום כבר בבאר שבע, עוד מעט אני מפסיק לעשות ועדות רפואיות, כי אין לי רופאים. הרופאים לא מוכנים לרדת לאילת. הרופאים לא מוכנים לעבוד בבאר שבע. הם לא מוכנים ללכת לעשות קורס בכלל. הכסף שמשלמים להם עבור ועדה, הוא הולך בקליניקה, הוא נותן חוות דעת רפואית, הוא מקבל עליה 2,500 שקלים ב-10 דקות והוא גמר. אז אתם מדברים על לעשות ועדות באילת. אנחנו בעד, אבל צריך להבין - - -

סליחה, מר סעדון, זה כמו שאגד יבוא ויגיד לי – והם אומרים את זה – אין לי נהגים, אתם קובעים לי מסלולים חדשים ותכיפות של תחנות, אין לי נהגים על האוטובוס.

אני מתאר לך את המציאות.

תשמשו ברופאים באילת. מה הבעיה? אולי באילת הרופאים מוכנים לעשות את זה.

תיכף. אגב, אני מבחינתי אין לי שום בעיה. כל רופא שמוכן לעשות קורס פוסקים ויהפוך להיות רופא מוסמך בוועדות, הוא יעשה ועדות.

גם באילת.

וגם באילת. רק הבעיה היא פשוטה, וזה אמר המנכ"ל שלי במכתב שהוא כתב, חוק ניגוד עניינים מחייב רופא, שאם הוא מטפל באופן קבוע ומטפל, אסור לו לבדוק אותו. וזה לא לגבי נושא של אילת, זה בכל הארץ הדבר הזה קיים. ולכן היות וכמות התביעות - - -

אין בעיה. רופא שמטפל באדון אזולאי, לא יטפל באדון אזולאי, אלא הרופא שמטפל באדון בוזגלו.

אין כל כך הרבה רופאים באילת.

יש מספיק.

אין כל כך הרבה רופאים באילת. אני אומר לכם את זה ואני מוכן לקבל אלי - - -

יש בית חולים באילת, לא?

יש בית חולים באילת, זה לא בית חולים. זו שלוחה קדמית שיש בה חדר לידה ועוד כמה מחלקות, אבל הן לא - - -

מה? איזה - - -

סליחה, חברה, אני אומר את דעתי.

מתי בפעם האחרונה היית באילת?

אני הייתי באילת. אני באילת לא מעט. גם בצבא אני שרתי באילת, הייתי פעם - - -

שלוחה קדמית? אולי נאשפז אותו פעם, שיראה מה זה הבית חולים.

לא, לא.

סליחה בבקשה, תשמור על כבודך ואני אשמור על כבודי, בסדר תודה רבה.

רגע, רגע, אתה לא ממשיך הלאה. אני מבקש משהו. אני רוצה שתתנצל בפניו.

אני מתנצל על מה שאמרתי, אבל לא מוריד מהתוכן.

לא, לא. אמרת מילה מאד חריפה, שזה לא - - -

הביטוח הלאומי אגב זה לא של אבא שלי, הוא של הציבור ואני משרת את הציבור.

הוא התנצל.

ואני הראשון שאעשה את הכל כדי את השירות לאנשים.

ברור, ברור.

ואני אגיד גם כמה דברים שכן עשינו. אז קודם כל נושא כרטיסי הטיסה, זה נכון ואני הנהגתי אותו. אנחנו נותנים לאנשים את כרטיסי הטיסה לפני הוועדה, כדי שהם לא יוציאו את הסכום הזה, כי זה כבד עליהם. אנחנו מאפשרים לאנשים לבחור בין באר שבע לבין תל השומר - - -

לא, לא, הם אומרים שלא - - -

לא אפשרו לי. בחודש האחרון הייתי פעמיים בוועדה ו - - -

סליחה גברתי, איזו ועדה עשית? נפגעי עבודה? נכות כללית?

נפגעי עבודה.

נפגעי עבודה זה לא נכות כללית. יפה, אז את רואה? צריך לדעת לדייק בפרטים. גם הפרטים שקיבלתי, אגב, על חלק מהתלונות שקיבלתי, וזה אחד הדברים שאני בכלל מבקש תמיד, היות ואנחנו עוסקים פה באנשים ולא בסתם דברים, אנחנו מבקשים לקבל תעודת זהות של הפונה ולא להגיד משהו שהוא בסעיף כללי ואז אנחנו ניתן תשובה בדוקה. יותר מזה אני אגיד, שגם אם טעינו וגם אם התנהלנו לא כמו שצריך, אז איפה שצריך להגיד שהתנצלנו והתנצלנו, ואיפה שצריך לתקן נתקן, ולהיפך, אנחנו עושים מזה הפקת לקחים ומנסים לעשות דברים.

אני חייב לתת לראש העיר להגיב, ברשותך.

שמואל, אני רק רוצה לשאול שאלה. מה שאתה אומר לי עכשיו כאמירת מפתח, שאם אנחנו מגייסים רופאים שיסכימו לעבור את אותם פוסקים, את אותו קורס פוסקים ובהנחה ואין שם ניגודי עניינים – שזה סוגיה שאני רוצה לבחון מה המשמעות. אתה יודע, אני כראש עיר שומע הרבה מאד נושא של ניגודי עניינים. אני יותר מאשר אשמח, אז תגידו אם אתם מוכנים. אנחנו נעשה כנס רופאים, נשוחח. יש לנו הרי רופאים גם ממכבי, גם מכללית וגם מלאומית, יכול להיות. וגם אם נמצא ארבעה רופאים שמוכנים, זה ארבעה רופאים שייתנו.

כן, אבל אני חוזר למה שאמרתי קודם – האם הרופא הזה בזמינות שהוא יהיה, יהיה כזה שלמשל הבן אדם יגיש תביעה - - -

לא יודע, לא יודע.

סליחה רגע, אבל אתה אומר דברים ואני רוצה לענות לך. אם הבן אדם מגיש תביעה והוא יחכה ארבעה חמישה חודשים לקבל מענה ולעומת זאת הוא יכול בפעם אחת או בפעמיים של הגשה לאזור המרכז לגמור את העניין, השאלה מה הוא יעדיף.

כמה זמן הוא יחכה למרכז?

אנחנו בבאר שבע, ואגב, זה גם מה שירונה אמרה - אני לא יודע לענות על תל השומר, כי אני לא אחראי על תל השומר, אני אחראי על באר שבע. אנחנו בבאר שבע נותנים עדיפות לאילתים. אנחנו מנסים לרכז להם את כל הוועדות ליום אחד, כדי שהם לא יבואו פעמיים. אני – מתקנים שלא קיבלתי שום תוספת מאגף גורם – הורדתי שני עובדי שיקום לאילת על סמך בקשתו של ראש העיר והיום כמעט כל שבוע יש עובד שיקום פעמיים בשבוע ביומיים באילת.

אתה לא עונה, סליחה. אני הגשתי תביעה, כמה זמן אני צריכה לחכות לוועדה?

תלוי באיזה נושא הגשת את התביעה. בנכות מעבודה? בנכות כללית?

נכות כללית.

בנכות כללית – תוך בערך שלושה שבועות עד חודש את תעמדי בפני ועדה.

אז גם באילת תעמוד חודש.

זה לא נכון. אני אחרי ניתוח חיכיתי חודשיים.

אבל את נפגעת עבודה, עוד פעם.

מה זה קשור?

בנפגעי עבודה זה מסלול אחר ובנכות כללית זה מסלול אחר.

טוב, אדוני, מר סעדון, אנחנו קיבלנו את התשובה, מאד מכבדים. אנחנו אמרת שתי נקודות - - -

אני כל השנים שילמתי ביטוח לאומי. כשנזקקתי לביטוח לאומי, לא ראיתי שהם לצידי.

אמרת שתי נקודות שאני מסכם.

סליחה, אני דורשת, הם גם כן יכולים להטיס ועדות. הם רואים את החומר מראש.

עד שיהיו הוועדות של השנה הזאת, אז הם יצטרכו להטיס, אבל מצדנו וראש העיר יסכים, שהם יכינו רופאים - - -

לא, ברגע ש - - -

אבל הקורס לוקח שנה. את צריכה פתרון עכשיו.

אז ייקח שנה, אז מעכשיו ש - - -

אני צריכה פתרון עכשיו, אז שעכשיו יטיסו. אתם רואים את החומר מראש. זה לא נופל להם כשלג. אתם יודעים מראש מה מחכה, אתם יכולים לגבש צוות ופעם בחודש להטיס לשם, או פעם בשבועיים להטיס לשלם.

ואם לא יהיו לי רופאים שיהיו מוכנים לעשות את זה?

אז אתה תפטר.

אני אפטר רופאים? אז לא יהיו רופאים בכלל. עדיף. זאת אומרת תמות נפשי עם פלשתים.

מהביטוח הלאומי הם נהנים משכר לא רע, לפי מה שאני שמעתי והם מאד מאד אוהבים להיות שם, כי בפרק זמן מאד קצר הם מקבלים - - -

זה גם יותר זול, יותר כלכלי מהבחינה הזאת. כאילו, לחסוך את כל הטרטור.

אני התחלתי ותיארתי שאני התחלתי ועדות של נכות כללית באילת והסברתי גם למה סיימתי אותן.

אדוני, אני מצטערת להגיד, פשוט מאד אתה רואה את זה ככה - - -

לא, אני לא אומרת את זה ככה. אני לא איש ביטוח לאומי, אני הגעתי מהצבא. אני ניהלתי מערכות גדולות, אני הייתי מפקד גיוס לשכת תל השומר וגם שם היה לי מערך שלם של ועדות רפואיות.

למה אתה פותח בכלל ויכוח? אני רוצה לאפשר ל - - -

לא, אני לא באתי עם איזו שהיא ראייה חד ממדית בעניין הזה. להיפך, אני כן בעד לפרט ולהנגיש את השירות, אבל צריכים להבין שיש גם קשיים אובייקטיבים לאורך התהליך, שצריך לקחת אותם בחשבון.

בסדר. אם הבנתי אותך נכון, ראש העיר מסכים לזה, הוא יכשיר רופאים מיוספטל, מאילת, שיעברו את קורס הפוסקים הזה - - -

הוא לא יכול להכשיר, הוא יכול רק להמליץ.

להמליץ, להמליץ, לעודד. עירייה יש לה כוח לזה.

משרד הבריאות מכשיר.

אבל אתם לא תתנגדו בוודאי, שיהיה שם סניף של הביטוח הלאומי עם הצוות של האנשים. אם לא יהיו מספיק אנשים ועד שיהיו מספיק אנשים, אנחנו נדרוש תיכף בסיכום להטיס אנשים ולהכין תיקים כמו שביקשנו.

אני חייב לתת ליושב ראש ארגון הנכים אהב"ה, אבנר עורקבי להגיד משפט, אבל ממש משפט, כי אנחנו חייבים לסיים.

נושא הוועדות הרפואיות זה נושא הבייבי שלנו, הוא כבר נושא הבייבי שלי האישי, שאני יודע שהוועדות הרפואיות והרופאים עצמם הם לא כל כך אובייקטיביים, כמו שאומרים. הם נשארו אותם רופאים, גם במשך עשור שנים. זה לא חדש לי. גם היום, גם בימים אלה אנחנו עוברים את מסע התלאות. מסע התלאות שתיארו פה הפונים, אלה מסעות התלאות שהיו לפני שנים גם, אותו מסע תלאות. גם אותו עורך דין שאמר את מה שאמר ואמר דברים צודקים ואני רואה את הדברים האלה גם היום. לא השתנה כלום. סליחה ירונה, לא השתנה דבר. אנחנו יושבים הרבה עם ירונה, מדברים המון עם ירונה, אבל שום דבר לא השתנה.

שום תלונה לא קיבלתי בשנה האחרונה שלא טופלה.

ההצעה שלנו כיושב ראש פורום הנכים - - -

צריך להיות הוגנים גם. אני מבקשת רגע להגיב.

אבנר, תתייחס לנושא של הישיבה, לא לנושא הוועדות הרפואיות.

אתה אמרת, זה בסדר, שמענו.

אני חושב שוועדה רפואית שתתנהל באזור אילת, לא צריך, למרות שיש חוק, לא צריך על ההתחלה ללמד את אותו רופא איך להיות פוסק. הוא בודק.

השאלה אם זה החוק.

זה על פי חוק.

תודה רבה לאבנר.

אני רוצה לסכם.

תסכמי, כן.

תקשיבו, מה שאני שמעתי מגברתי מהביטוח הלאומי, שהיקף העבודה שלך גדול ואת מנהלת 20 ומשהו ועדות רפואיות ויש לך קושי עם שיבוצים. הכל טוב ויפה - - -

לא 20 ומשהו, אבל בסדר. 300,000 דיונים בשנה.

לא, ב-21 יישובים.

רק כדי שנהיה בעניינים.

תקשיבי טוב, כל זה קושי אובייקטיבי, שהוא במסגרת תפקידך. אם את לא יכולה לעמוד בקושי הזה, אז אל תעבדי בתפקיד הזה.

צודקת.

זאת אומרת נקודה. זה לא מעניין. זה אחרי שעות העבודה עם בעלך את תספרי כמה קשה לך. אני מבינה אותך, גם אני עושה אותו דבר, אבל את יודעת, פה בכנסת את אף אחד זה לא מעניין מה זה קשה. אותו דבר. יש פה סיטואציה שהגיעו מים עד נפש. לאנשים קשה, פיזית קשה להגיע לבאר שבע ולהגיע לתל השומר. ואם את מתעכבת שם, אז פספסת את האוטובוס. פספסת טיסה וזה קשה.

הבן שלי היה מאושפז בתל השומר כמה ימים, בילינו שם כמה ימים, זה בילוי קשה, כי האוכל שם יקר, דרך אגב, שתדעי לך, כי אם את מבלה שם יום שלם בתל השומר, המזנונים שם מאד יקרים. אנחנו בזבזנו, אחר כך ראינו את כל הויזות ששילמנו – המון כסף.

החנייה יקרה.

החנייה יקרה. זה מבודד. אין לך איך לצאת ואני עוד עם רכב מחולון, ואני שוב פעם, טפו-טפו-טפו. אוקיי? זה קשה. כשאני יורדת לאילת, אחרי נסיעה של 4.5 שעות מחולון, אני מרגישה עייפה רצח מכל העליות והירידות האלה ואני מרגישה עדיין באוזניים פה כזה סתום. שוב פעם, לא נכה, הכל בסדר. אז אתלם צריכים לשנות גישה. לא בן אדם בשבילכם. תסתכלי עלי, תביני אותי. הוא לא בא לשרת את הביטוח הלאומי או נוחות הוועדה. הוועדה והביטוח הלאומי תפקידם לשרת את הבן אדם. הפוך. לא קושי שלך כפקידה, אלא קושי של בן אדם.

ואותו דבר אדוני. אני מבינה שאתה עשית דברים בחייך. אני רואה שאתה מדבר מהלב, אבל כשאומרים שזה לא יכול להיות, תמיד יכול להיות, בסדר? כשאומרים אי אפשר, תמיד יש פתרון. אם אתה תחשוב על הפתרון הזה ואיך אתה יכול – לא שאנחנו נבקש ממך – אנחנו נדרוש ממך – אני מקווה – כבוד יושב הראש - - -

הנה, אני כבר עושה את זה, אבל אני רוצה שתסיימי, כי מאד מאוחר וצריך כבר ללכת לסיעה.

כן. אתה תוכל למצוא פתרון ויהיו לך רופאים, כי הרי התיקים האלה לא נופלים עליך ביום בהיר אחד. אתה יכול לבנות את הוועדות מראש, ואז לבן אדם תהיה בחירה. הוא רוצה לחכות חודשיים עד שהוועדה תגיע לאילת, או שהוא מעדיף לנסוע לבאר שבע, שזה יותר קצר. הכל זה עניין של גישה.

אנחנו נסכם את הדיון.

ואני מברכת על ההחלטה שהגענו פה כבר לפחות לסיכום, שאתם כבר מוכנים לתת לרופאים האילתים את ההזדמנות.

כן, אז ברשות חברת הכנסת מלינובסקי אני רוצה לסכם את הדיון.

תודה רבה כבוד יושב הראש.

הוועדה מבקשת שתהיה חובת קיום ועדות רפואיות באילת, לפחות פעם אחת בחודש, כמו שיש ועדות נכות לילד נכה, כך תהיה גם על נכות כללית וגם על נפגעי תאונות עבודה ואנחנו מבקשים שזה יתחיל באופן מיידי מהחודש הבא.

דבר שני, אנחנו מבקשים הביטוח הלאומי יכסה את כרטיס הטיסה מראש גם בנפגעי עבודה ולא רק בנפגעי נכות כללית.

אנחנו מבקשים הביטוח הלאומי יטיס רופאים מומחים. אחרי שתכינו את התיק, תראו את התיקים הספציפיים שאתם הולכים לדון בהם, תבואו מוכנים עם הרופאים הספציפיים, לא סתם לעשות בזבוז, טיולי רופאים לאילת ליומיים בשביל לראות שני אנשים, אלא באמת, כמו שאתם רוצים להיות תמיד יעילים וממוקדים, את הרופאים הנדרשים לוועדה הזאת של אותם אנשים שצריכים להופיע בפניכם.

אנחנו פונים לשר הבריאות ולראש עיריית אילת, לעודד רופאים לצאת לקורס פוסקים, על מנת שיוכלו לעבוד בוועדות הרפואיות באילת. אני מדברת על רופאים אילתיים, אם זה מבית חולים יוספטל, תוך כדי שמירה שלא יהיה ניגוד עניינים. רופא שמטפל בחולה מסוים, לא יכול לשבת בוועדה, אלא הוא יצטרך לשבת בוועדות אחרות.

אני חושב שעד שאתם תגמרו את השנה, חייבים מהחודש הבא – ואנחנו נפנה גם לשר הבריאות וגם לשר הרווחה – לדרוש שלפחות תהיה הטסה של ועדות בהכנה מוקדמת ואם יש 70 מקרים בחודש, זה מצדיק פי כמה ממה שחשבתי. חשבתי שיוליה מדברת על 5-6 אנשים, אבל אם מדובר על 70 בחודש – בוודאי שצריך לפחות פעם בחודש או אפילו יותר, ועדות רפואיות לפי הצורך, אבל לפחות.

גם לנכות וגם לנפגעי עבודה.

אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם. תודה רבה. אנחנו נחכה לדיווח.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.