הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 382

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ז' בכסלו התשע"ז (07 בדצמבר 2016), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117)(קווי שירות למוניות), התשע"ז-2016 (מ/1092)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

נורית קורן

יואב בן צור

יעל גרמן

שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ

קרן טרנר אייל - מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור גנון - סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר עובדיה - דובר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי ונונו - רכז לשכה, לשכת שר התחבורה והבטיחות בדרכים

דנה כץ - עוזרת דוברת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מאיר חן - מנכ"ל, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירלי שמואל - עוזרת מנכ"ל, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלון מסר - רכז תחבורה ציבורית, אגף התקציבים, משרד האוצר

הראל שליסל - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

מתן עמירה - ראש ענף דוברות, משרד האוצר

עו"ד הראלי מזרחי - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

פריד אברהם - יושב ראש איגוד מוניות השירות בישראל ומנכ"ל ארגון הגג

יהודה בר אור - יושב ראש ארגון הגג של בעלי ונהגי המוניות בישראל

בן בדרי - מנכ"ל, איגוד מוניות השירות

עו"ד אורי זליגמן - יועץ משפטי, בא כוח איגוד מוניות השירות

אילן זיקרי - מנכ"ל, מוניות העיר אשדוד, איגוד מוניות השירות

עו"ד נפתלי אשור - יועץ משפטי, מוניות אשדוד, איגוד מוניות השירות

גבריאל חסין - מוניות שירות אשדוד, איגוד מוניות השירות

אבי צלקה - הנהלת מוניות מרכז אשקלון, איגוד מוניות השירות

גבי צלקה - מנהל מוניות מרכז אשקלון, איגוד מוניות השירות

מיכאל אמשיקשוילי - מנהל מוניות אייל, איגוד מוניות השירות

ציון אסולין - מנהל מוניות הגיבורים, ארגון מוניות השירות

יהודה אסולין - ארגון מוניות הגיבורים, איגוד מוניות השירות

דני שמאי - מנהל מוניות הטייסים, איגוד מוניות השירות

יהודה סודרי - מנהל מוניות יצחק שדה, איגוד מוניות השירות

מנחם בר חיים - מנכ"ל תחנת המוניות הדר לוד, איגוד מוניות השירות

דורון קדמי - יושב ראש הנהלת מוניות נשר, איגוד מוניות השירות

שמעון דהרי - מנהל מוניות העיר, ראשון לציון, איגוד מוניות השירות

עזרא יעקובי - מנהל מוניות רחובות, איגוד מוניות השירות

שלווה פפיסמדוב - הנהלת מוניות מרכז, איגוד מוניות השירות

אסעד אל עוברה - מנהל תחנת המוניות תבל, איגוד מוניות השירות

אליאס עצמון - הנהלת מוניות 5-4, איגוד מוניות השירות

עוזי סויסה - סמנכ"ל, קווי הגליל, איגוד מוניות השירות

אורי אברהם - איגוד מוניות השירות

היית'אם עבד אל חק - איגוד מוניות השירות

שלמה בורה - איגוד מוניות השירות

אבי גזית - איגוד מוניות השירות

שמעון דהרי - איגוד מוניות השירות

אורי דוד חי - איגוד מוניות השירות

דוד כוכבא - איגוד מוניות השירות

חיים עקיבא - איגוד מוניות השירות

עו"ד דייגו דריגר - יועץ משפטי, איגוד מוניות השירות

מרק און - מנכ"ל, גט טקסי

עו"ד שי ינובסקי - יועץ משפטי, מייצג את גט טקסי

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

אלון ירושלמי - מנהל בקרה ופרויקטים, קווים תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית

יצחק כהן - מנהל תחום חשבות וכלכלה, דן תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית

אייל שרון - מנהל תיאום תנועה, דן תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית

יוסי סעידוב - דובר 15 דקות - ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל

ויקטור אררה - יועץ לכרטוס חכם

עמית אבנר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג)

נועה גונן - שדלן/ית

איתי עצמון

לאה ורון

עידית חנוכה

יעקב סימן טוב

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117)(קווי שירות למוניות) התשע"ז-2016 (מ/1092)

בוקר טוב לכם. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, הרשם, הדובר, וכמובן ראש וראשון, שר התחבורה שמכבד אותנו, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים.

הנושא שהיום נמצא על סדר יומנו – אני אקריא אותו בדיוק: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117)(קווי שירות למוניות). ההצעה הונחה על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בפנינו. היום רק הצגה של הנושא. אין. לא יהיו הצבעות. לא קרוב, אפילו עם משקפת 20 על 120. אנחנו בכלל לא מתחילים הקראה היום. אנחנו רק מניחים את ההצעה. השר יציג, כמובן, את ההצעה. אנחנו נפתח את זה לשיח ולדיון. אנחנו נאפשר, כמובן, לכל מי שיבקש, בקצרה ועניינית, לדבר.

בבקשה, אדוני השר.

בוקר טוב. תודה רבה לך, חבר הכנסת איתן כבל, יושב ראש הוועדה, הנהלת הוועדה, חברי הכנסת.

טוב. אני הולך ובא. בסדר? אני צריך להצביע - - -

אולי כדאי שתשמע את הפתיחה גם אתה, חבר הכנסת דוד ביטן.

האמת שאני פניתי אליו דווקא בגלל שראיתי התייחסות מקדמית לקראת דיוני הוועדה, אני רציתי, אדוני היושב ראש, להבהיר מספר דברים. קודם כל, אני אחראי ואני מוביל את הרפורמה בענף מוניות השירות. אני גם לא מתרגש מבעלי עניין ולא מבעלי העט. אני אעשה גם בתחום הזה את מה שטוב לאזרחי מדינת ישראל, תוך התייחסות בכבוד למי שעוסקים בענף, שעובדים קשה לפרנסתם, ומתן אפשרות לתחרות הוגנת.

אני גם לא מתרגש מאף פקיד. אני בהחלט שומע ומקשיב, אבל כשמתגבשת מדיניות, כולם מחויבים לה. הגורם היחידי שאני מחויב לו, בליווי ובהנחיה משפטית, היא היועצת המשפטית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עורכת הדין מלי סיטון, וגם מיוצגת כאן בדיונים. המחויבות היא גם מרצון. אני מאוד סמוך על שיקול דעתה. שותפה לכל הדיונים. וכאשר יש לה הערות להעיר או לכוון – אני מקבל אותה מראש. כך אני נהגתי בכל הרפורמות שאני הובלתי בעבר, והן מרובות, וכך אני מתכוון לעשות גם עכשיו.

אני עוד לא קיבלתי התנצלות על כל הלהג שנשפך על התכניות שהצגתי בעבר. תכניות שהתממשו אחת לאחת, בניגוד לדעתם המלומדה של רוב הכותבים והמומחים. אני יכול רק להזכיר את מהפכת הכבישים ורפורמת התשתיות בכל רחבי מדינת ישראל, כולל בפריפריות; רפורמת התחזוקה והשירות ברכבת ישראל. כל דבר כזה מול לחצים מאוד קשים, כמובן. אינטרסים גדולים; סלילת הרכבות בגליל ובנגב, שעמוסות לשמחתנו בנוסעים ומביאות לתנופה כלכלית וחברתית אדירה באזורי הפריפריה, מול התחזיות השחורות של כל הגורמים האלה, שאיש לא ייסע ברכבות האלה; הרכבת המהירה לירושלים, שחילצתי אותה אחרי חמש שנים שהפרויקט לא יצא לדרך; הרכבת הקלה בתל אביב וגוש-דן – לא צריך לספר מול מה – הוצאתי אותה לדרך;

הקמת שני נמלי ים חדשים בחיפה ובאשדוד, מול התנגדות ועדים רבי כוח ומקושרים פוליטית. קצת יותר מנהגי המוניות שיושבים על ההגה ועובדים לפרנסתם. גם הם עובדים לפרנסתם. גם הוועדים היום הבינו את התועלת שברפורמה וגם הם מתחברים שם; רפורמת השמיים הפתוחים שהובלתי, מול לחצים ושביתות, שהובילה לירידת מחירים דרמטית, להרחבת יעדים, תוך שמירת חוסן החברות הישראליות, בניגוד לחששות. שמאפשרת, הרפורמה הזאת, גם למי שידו לא הייתה משגת בעבר לטוס כעת לחוץ לארץ: הרבה צעירים ואחרים; הרפורמה בענף הרכב, שחוקקה כאן והושלמה כאן, בהרכב הזה, מול לחצים ואינטרסים גדולים, שתוביל לתחרות והוזלות חשובות לכל משפחה בישראל;

שדה התעופה החדש בתמנע, שדה התעופה רמון, ליד אילת, שייפתח בשנה הבאה, אחרי חמש עד שבע שנים של להג ותחזיות שאי אפשר להקים אותו ואי אפשר להפעיל אותו, מאותם גורמים, שילוב של אותם גורמים שציינתי בהתחלה – עומד להיפתח. שדה בינלאומי. פרנסה גדולה מאוד. פתיחת השערים של אילת ומדינת ישראל והנגב. כל המומחים שללו את ההקמה שלו. כמובן, לא הוכיחו שזה קשור לאינטרסים. זה דבר שלא יעבוד. נושא שנידון כאן, בוועדה, אדוני היושב ראש, לא יודע אם אתה היית אז בוועדה, אבל מנהלת הוועדה ראתה כבר הכול;

התחרות על אספקת האוטובוסים לתחבורה הציבורית, שחסכה למדינה מאות מיליוני שקלים רק בשנה הזאת. שהופנו ישירות לשיפור השירות, ולא פגע בחברות המקומיות ובעובדים, אלא רק ברווחי היתר של הבעלים, שהם ארגנו את ההתנגדות לפתיחת התחרות, מול טענות שהועלו גם כאן, בוועדה, בהרכבים קודמים, כאילו המניע לפעילות שלי הוא אינטרס פוליטי וכל הדברים הרגילים שאנחנו שומעים כל הזמן וכל הזמן את אותן הטענות.

אני רוצה לומר שקצת צניעות וקצת דרך ארץ לא היו מזיקים, גם במקרה הזה, לפני שבאים ואומרים או כותבים את כל הדברים.

אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש, וזו בעצם האמירה שלי – האמירה החשובה ביותר: כפי שהיה גם בחוק של שירותי רכב ובמקרים נוספים כאן, בוועדה, אני משוכנע שהדיון כאן, בוועדה, בהובלת יושב ראש הוועדה המנוסה, שהוכיח כישורים ואינטגריטי, וזה הרבה יותר חשוב משאר הדברים, בדיונים קודמים, ומעורבות ואכפתיות של חברי הכנסת, ללא הבדלי סיעות, כפי שהיה גם בדיונים הקודמים – ללא מחיצה פוליטית ובליווי מקצועי יוצא מן הכלל, באמת, של הצוות המקצועי של הוועדה; דבר חשוב ביותר. כמובן, לצד - - - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שבאים ומציגים, וגם כל הגורמים המקצועיים בממשלה שבאים ומציגים את הדברים, תוך מתן אפשרות לשימוע ואפשרות ביטוי לכל מי שעוסק בענף ולכלל הגורמים שמעוניינים ללוות את הרפורמה הזאת, מתוך טובת הציבור או מתוך כל ראייה אחרת; אני בטוח שהדיון הזה, גם הדיו הזה, יתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה, כשהמטרה המשותפת האחת היא לייצר שיפור והסדרה של ענף מוניות השירות בישראל, שהוא שירות משלים חשוב מאוד לתחבורה הציבורית הכללית, שנמצאת בהתפתחות חסרת תקדים.

אלה הדברים שמנחים אותי. אלה הדברים שהנחו אותי. מנחים אותי וינחו אותי גם בהמשך. גם אם זה עומד, כמו שאמרתי, מול אינטרסים אחרים, מול מי שלא מבינים, מול מי שלא רוצים להבין. וכל הדוגמאות שהבאתי הן דוגמאות ברורות וחדות של כל הטענות שהושמעו ולחזון שהתממש והפריך את כל הטענות האלה על כל המרכיבים שלהם.

הנושא הזה הוא נושא מורכב. אנחנו מקבלים כאן מצב שהוא לא מצב סביר, מאחר וטרם כניסתי לתפקיד, וזה כבר דבר רחוק מאוד – טרם כניסתי לתפקיד; אם הולכים אחורה זה כמעט שמונה שנים. הייתה, קראו לזה רפורמה או חקיקה, שהמדינה עיגנה את נושא מוניות השירות והקפיאה בעצם את הקווים שהיו. אין יוצא ואין בא. זה מצב נדיר מאוד. אני מניח שזה נעשה מתוך ראייה ורצון להסדיר את הענף, אבל זה הוכיח עוד פעם שכשאתה סוגר דבר מסוים, כביכול מונע תחרות חיצונית או פנימית, אתה בעצם מקפיא את הענף הזה. אפילו מנוון אותו. כי בסוף, בניגוד, אדוני היושב ראש, לאמירות שמושמעות מידי פעם, כאילו אין התפתחות בתחבורה הציבורית – העדים האמיתיים ביותר שיושבים על הכביש ורואים את התחרות ומרגישים אותה, זה האנשים שיושבים כאן, מולנו, ואת מי שמייצגים. השיפור בתחבורה הציבורית הכללית: הרכבות, האוטובוסים, הוא כל כך דרמטי: בהיקף, במחירים ובדברים, עד שההקפאה הזאת לא עזרה מול התחרות הזאת.

ולכן, מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו, לצד המשך פיתוח הענף ללא מגבלות, הולך להתפתח, בצורה מאוד דרמטית, עם קפיצות מדרגה: תכנית הנת"צים, בעיקר בגוש-דן. והיא תהיה כבר מושלמת. והיא תהיה. והיא כבר ממומנת. וראשי הערים, כמעט כולם, כבר חתמו על הסכמה: מתל אביב ועד כל האחרים. היכולת להגיע באוטובוס, לא רק לצאת בזמן, אלא להגיע בזמן, היא תהיה כמעט מוחלטת. נת"צ – האכיפה שגם אתם חוקקתם, להעביר לרשויות; אכיפה אלקטרונית, שאנחנו מממנים ומקדמים – השילוב הזה יוביל לשיפור נוסף בשירות האוטובוסים ולתחרות נוספת. ואותו דבר הרכבות הקלות ורכבות התחתית: בתל אביב, בגוש-דן ובכל הארץ – הן ילכו ויתקדמו, וגם מערכת הרכבות הכללית. לכאורה, תחרות, אבל בעצם מי שעובר לנסוע בתחבורה ציבורית בשעות העומס, ואין שום בעיה שיהיה לו רכב פרטי – הוא גם מתחלק בכל מרכיבי התחבורה הציבורית. הוא כבר מוותר על הרכב בשעות האלה. אז אם הוא עולה לאוטובוס ולרכבת ולרכבת הקלה, הוא גם יעלה למונית השירות ולמונית ה-special לפי הצרכים שלו – הוא יכול להגיע לכל חלקי הארץ. לכן, זה יהיה גם הרבה יותר כדאי.

מכ-20% שימוש בתחבורה הציבורית, להעלות את זה ל-40%. כמו שקורה בערים הגדולות בעולם, ואז אפשר להכניס עוד שירותים של תחבורה כזו ואחרת, עד שיבוא הרכב האוטונומי ויחליף את כולנו.

אנחנו לא מונעים קידמה. יש אפליקציות, יש דברים. אנחנו פועלים לפי חוק, לפי כללים. יש ענף מוניות על גווניו השונים. מי שרוצה לעסוק בו צריך לעמוד, לפעול כחוק וכולי. בתוך הענף הזה יש התפתחויות, יש אפליקציות, יש דברים. שום דבר לא נחסם. הכול פתוח. אני עומד כחומה בצורה. ועוד פעם: יכולים להגיד מה שרוצים עוד פעם, מול תחרות לא הוגנת בענף כולו. ובתוך הענף כולו אני בעד תחרות. ואמרתי לפני כשנתיים – זה היה עוד ערב הבחירות הקודמות – אמרתי לארגונים השונים: אני רוצה להוציא את הענף הזה לתחרות. אם תלכו איתי, אנחנו בני ברית. לא תלכו? נתמודד. ולשמחתי, הענף הזה הושיט יד והוא כן מוכן לתחרות והוא כן מוכן לעשות את זה.

אני גם רוצה לומר לגבי כמה סוגיות שנמצאות כאן ברקע. החוק הוגש על ידי חוק ההסדרים.

הזמן - - -. הזמן.

כי חשבנו שגם בגלל שכל הענף הזה מסתיים ב-1 לינואר. לאחר מכן החליטה הכנסת, בלי להתייעץ איתי ועם המשרד ועם המערכת המשפטית, להפריד את זה מחוק ההסדרים. הכנסת היא ריבונית לקבל החלטות. פעלנו להגיש את החוק בדרך רגילה. המהירות יש לה גם כן משמעות. כי כל הענף כולו מותנה בחקיקה שתאפשר לו להמשיך להתקיים. כי מתחילת ינואר, בעצם אם הדברים לא יוסדרו, אז הענף הזה לא קיים והוא גם לא יהיה קיים, אגב. כי השאר ייכנסו לתוך התווך. אבל הענף הזה הוא ענף נדרש. ענף שהשירות כאן הוא מאוד חשוב. אם אני מסתכל על גוש-דן, על תל אביב ועבודות הרכבת הקלה, על דברים אחרים. אגב, היה ויכוח אם לתת למוניות לנסוע בנת"צים. המומחים אמרו שלא, ואני אמרתי שאני חושב, אחרי שבדקתי, שכן צריך לאפשר. אמרו שזה – עוד פעם – שיקול פוליטי. ודאי. כן? ממש אני בודק כל בוקר את - - -. והתברר שההחלטה הזאת נכונה.

הוכיח את עצמו.

כמו, אגב, בדו-גלגלי. שגם כן, עשינו פיילוט. וגם המומחים אמרו והעירייה אמרה שלא וכולי. והפיילוט הצליח, וגם הם נעים בנת"צים. כי אנחנו צריכים להבין שלצד העשייה האדירה שלנו אנחנו צריכים גם להקל על הציבור ועל העוסקים בענף לתת את מקסימום השירות.

זאת תקופה מיוחדת. נעשים כאן דברים מיוחדים. אני יכול לזכור רק את תקופת יצחק רבין עם המחלפים בזמנו. אמנם בקנה מידה אחר לגמרי, אבל גם הייתה השקעה מאוד מכוונת. מהפכה מאוד גדולה, שהיא מתקדמת כל הזמן. ותוך כדי המהפכה הזאת יש המון קשיים ודברים, ולכן אנחנו צריכים להיות מאוד ערניים לגבי הדברים, לחוקק דברים נכונים, להחליט החלטות נכונות, כדי שיהיה מי שיוביל את התחבורה הציבורית ויהיה מי שייהנה מהתחבורה הציבורית – להביא אותה למקום שהיא תגיע אליו, להיות בין המדינות המתקדמות בעולם גם בתחום הזה.

אני יכול לומר לכם, לפני שיציגו כאן את הדברים; ויש טיוטת חוק שמונחת כאן. זה נכון. וישבתי עם יושב ראש הוועדה. אני יודע לעשות רק את הדברים שאני מאמין שהם נכונים. זה בסדר גמור, וכל אחד כאן יכול. וזה הדבר היחיד שיהיה בסוף. החוק יהיה רק אם אני אחשוב שהוא נכון. - - - כבר הזכרתי את כל השיפורים שהיו כאן והיו לי בכנסת. שאני סומך על שיקול הדעת של היושב ראש וחברי הכנסת ושל כל הגורמים האחרים. וגם לגיטימי שיהיו הרבה אינטרסים. אני הוכחתי שאני יודע להתעלות מעל כל האינטרסים. האינטרס שלי זה אזרחי המדינה וקשב לעוסקים בענף. אנחנו לא מקלים ראש במי שעוסק גם בענף ובצורך לאפשר לו גם להתקיים וגם להשתלב בתחרויות שהולכות וגוברות. לכן, אני מקווה, כמו שאני אמרתי, שהדיונים יהיו בדבר הזה.

אני שומע גם טיעונים על המרה ועל למה נותנים - - - בענף, שהמנדט שלהם מסתיים, אגב. בעצם, ב-1 לינואר 2017 למה בכלל להאריך למישהו את הזיכיון? הרי מי שעוסק ומי שלא עוסק. לכן, אני, כשישבתי עם היועצת המשפטית ועם אנשי המקצוע ועם אנשי המשרדים האחרים, ושמעתי והקשבתי ולמדתי לא פחות ממי שיושב כאן בחדר, ויש לי את הרקורד של עמידה בלחצים ורפורמות שהוכיחו את עצמן; אז אני הגעתי למסקנה של מתווה. מתווה שהוא דומה. הוא לא חייב להיות זהה לדברים אחרים שהיו במשק בעבר. כאשר רוצים לעשות דבר, כשרוצים לקדם דבר, שחלק מהעוסקים בו, באופן טבעי. בגלל זה הם כאילו יוצאים מתוך התחום כדי לאפשר. זה גם בתחומים חקלאיים שונים: כמו חלב ודברים אחרים. רוצים להתייעל גם בדברים אחרים. וגם בנמלים וגם בשמיים הפתוחים וגם בכל דבר שאנחנו עושים תחרות, שיפור, מול מתן הזדמנות הוגנת למי שעוסק. ואם רוצים לעשות רפורמה בחברת החשמל, ואני לא אחראי עליה ואין לי כוונה להיות אחראי – אז דנים מה נותנים לעובדים. אגב, בנמלים, ברפורמה שאני לא ניהלתי, ב-2005 – כנראה שהיא עברה כאן, בוועדה, באיזושהי דרך – שילמו שישה מיליארד שקלים לעובדים בלי לקבל כלום. בלי לקבל כלום, על רפורמה שלא התממשה. שישה מיליארד שקל – זה מה שזה עלה, בלי להביא לתחרות ולהוזלות. זה כדי לנסות להביא לתחרות בתחום הזה.

כן, אני אגיד לכם עכשיו, אתן לכם המון תחומים, מתי המדינה נכנסה ואמרה: אנחנו רוצים לשפר, להוציא, לעשות. לכן המתכון שאני הגעתי אליו, והוא פתוח כאן לדיון ולשימועים ולכול; המתכון המקצועי שאני עומד בו, עומד מאחוריו מבחינה מקצועית, מבחינה מצפונית, ביושרה הכי גדולה, ואין בו שום שיקול פוליטי מבחינתי, כי הפוליטיקה עובדת לכל הכיוונים, זה שאי אפשר להאריך קווים שלא במסגרת רפורמה. אי אפשר להאריך קווים גם אם עובדים שלא במסגרת רפורמה. אי אפשר. אני כממשלה לא יודע לעשות את זה. לא יודע לעשות. מה שאני יודע לעשות: לראות את הענף, לראות לאן הוא צריך להגיע. ואז הרעיון שהתגבש תוך כדי הדיונים, שמי שלא ירצה להמשיך לעסוק באותם קווים שיש לו זכויות עליהם, והמדינה הכירה בזכויות, כי עובדה שזה הוקפא בחקיקה וזה הוארך כאן, בוועדה, בחקיקה; גם לאגד ודן יש זכויות שהן לא בחוק, אגב. אז מה, זורקים אותן מתוך הענף? לא באים ועושים, ואנחנו רוצים - - - לתחרות מול זכויות שקיימות?

אז מי שרוצה לצאת, צריך למצוא את הדרך שהוא יצא ולהמיר לו את היציאה בדרך כזו או אחרת. ומי שרוצה להישאר בתחום של כמה שנים, שיוגדרו כאן, בוועדה, תוך כדי דיונים, הוא יוותר על ההמרה הזאת. זאת אומרת, אם אתה מקבל הארכה, זה בתמורה לוויתור על המרה שאתה יכול לקבל עכשיו. כך עשו במשק החלב, כך עשו במקומות אחרים. ואני מסתכל על התוצאה שאני רוצה להגיע אליה. אין לי שום עניין בעתירות של בעלי זכויות על קווים, שמונעים מהם הוצאת רפורמה לדרך. אני רוצה שכולם יהיו שותפים בדבר הזה, והציבור ירוויח מהדבר. הכול כפוף, כמובן, לחוק ולשיקול הדעת ולדיונים. ואני אומר לכם מראש עוד פעם: החוק שייצא מכאן ואתם תטפלו בו, אני בטוח בצורה – כבר הסברתי למה אני סומך גם על הדברים – הוא יהיה אותו חוק שצריך להוביל לתוצאות האלה. שעם כל הכבוד, אני ישבתי יותר מכל אחד אחר שיושב כאן. כן? ישבתי על הדברים האלה והגעתי לתובנות מסוימות, שהן בהחלט נתונות כאן לדיון ולכל הדברים האחרים.

אני לא אכנע לשום אינטרסים, גם מצד חברים קרובים וגם מצד. בדיוק ההיפך ממה - - -. שום לחץ פוליטי הכי קרוב אליי לא ישנה ושום חברות לא תשנה. את הרמזים שיבינו כולם. אני להיפך בדיוק ממה שהציגו. הלחצים הם מכיוון אחר לגמרי. אני אעשה ואתמוך רק במה שנכון לאזרחי מדינת ישראל וגם לעוסקים בענף, שאני מכבד את העבודה ואת הזכויות שלהם. כמו שעשית בחוק שירותי רכב, עם לחצים הרבה יותר קשים וכבירים. עם כל הכבוד לנהגי המוניות וליכולות שלהם לפרוץ, אני סומך עליך, אני סומך על הצוות, אני סומך על חברי הכנסת. אני אשמח לבוא - - -

תודה רבה.

תודה, אדוני.

ברשותכם, אני רוצה רק לומר את הסדר. אנחנו נדרשים על פי הכללים של הכנסת לסיים את הכנת החוק לקריאות שנייה ושלישית עד סוף החודש הזה. עד ה-31 לדצמבר. עכשיו, זה לא יהיה מצב שפה אנחנו נקיים דיונים עד אין סוף. יש כאן עניינים המונחים לפתחנו. השר הציג אותם. אני עדיין לא מביע אפילו את עמדתי. העניין הוא שאני צריך, איך אומרים, להקשיב קר, כמו תמיד כשאנחנו עושים. אני רק יודע לכם להתחייב: אנחנו נעשה הכול להוציא את התוצאה הטובה ביותר מתחת ידינו עבור אזרחי ישראל. והוכחתי את זה בעבר. ואני כבר מודיע, לא פחות: אני מוכיח את זה כל יום, כולל אתמול עד 24:00 בלילה. אני לא מציע לנסות ללחוץ אותי. אני מדבר על זה שיש לנו דיונים מאוד כבדי משקל בתקשורת ובגז, ואני לא רוצה עכשיו לפתוח את הדיונים.

רק עוד הערה אחת: גם עלה – אני אומר את זה כבר לקראת ההמשך. גם דיברנו – כל נושא הרב-קו ושילובים ודברים. אני מניח שזה יעלה כאן. אתם תשקלו ותבדקו בתיאום וכולי, לפי מיטב האפשרויות, כדי לאפשר לענף הזה כמובן גם להשתדרג.

כן.

מצוין. זה חשוב מאוד.

- - -

אני רוצה רק להבהיר את הדבר הבא בשני משפטים ואני נותן. מי מציג?

מר דרור גנון.

בקצרה. אני נותן לך עשר דקות להציג את הדברים. לא צריך יותר מזה. את הרגליים של החקיקה.

אני רוצה להבהיר דבר אחד: אני רואה את ענף התחבורה הציבורית, באמת, אולי כדבר הכי חשוב היום שמתקיים. לגופו של עניין, מה שאני מנסה לומר לכם: אני רוצה לראות – ודיברתי גם על זה עם חבר הכנסת דב חנין וגם עם זה – שכל המערכת שקוראים לה תחבורה ציבורית תהיה שלובה זה בזה. זאת אומרת, ככל שאנחנו נייצר incentive, שאנשים יהיו בתוך העניין הזה. ולכן נושא הרב-קו הוא אחד הנושאים המרכזיים, במה שתלוי בי ובחברי הוועדה. אני לא רוצה להגיד עכשיו: כל חברי הוועדה, כי לא שמעתי את כולם. אני מניח שרוב חברי הוועדה. אנחנו נעשה את כל אשר לאל ידינו שנושא הרב-קו ימומש. אוקיי? אני רק רוצה להבהיר: זה רב-קו חופשי. איך קוראים לזה?

אחיד.

אנונימי?

אנונימי.

אנונימי. זאת הכוונה שלי: רב-קו אנונימי. אנחנו לא פה נפתח עכשיו את כל העניין הזה לסבסודים ודברים מן הסוג הזה. לא נגיע לשום מקום. כל מי שמתקיים היום.

יש כאן עניינים טכניים, פיתוחיים, שאני לא רוצה עכשיו. כשנגיע לזה אנחנו נעסוק בזה. אני רואה בזה באמת סוג של גולת כותרת בתוך התהליך הזה. וכפי שאמרתי: במה שתלוי בנו, אנחנו נעשה את כל אשר לאל ידינו כדי שזה יצליח.

שתהיה תחרות הוגנת.

אנחנו ניתן לך להציג, ברשותך. שם ותפקיד. אנא הצג, ממש בקצרה, את העניינים, ונפתח את הדיון. בבקשה.

דרור גנון. אני מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. בוקר טוב לכולם.

אני אציג בקצרה רקע ואחר כך את עיקרי ההצעה שלנו. בגדול, אנחנו מדברים על המציאות הקיימת היום, שבמסגרת החוק לפקודת התעבורה, מספר 64, מ-2005, הסדרנו את הפעילות של הענף. ועל פי הפעילות הזאת הענף פועל היום. הוא נקבע כהסדר זמני, והיה אמור להסתיים ב-2010 עם מספר תקופות הארכה. וב-2010 אנחנו יצרנו תיקון שהאריך את החקיקה בעוד שלוש שנים ועוד שלוש תקופות הארכה נוספות, והגענו לסוף 2016. מהמועד הזה כמובן אנחנו התחייבנו להסדיר את הענף, שיתאפשר גם באופן חוקי. כי להבנת כולם – החוק הנוכחי נגמר. זאת אומרת, אי אפשר להאריך אותו ואי אפשר גם לייצר לו תקופות נוספות. כל שינוי מחייב חקיקה חדשה או רפורמה או מה שלא יהיה.

בשנים 2016-2015 אנחנו התחלנו לעשות תהליכים של בחינה ושל בדיקה של המציאות ושל הענף בכלל. - - - ספרים למשתמשים בשנת 2015. במהלך השנה הזאת אנחנו יצאנו גם לקול קורא לציבור, שיציע לנו ויגיד לנו איזה קווים או איזה - - -

סליחה, אני רק רוצה להתנצל. אני חייב ללכת. אני רק מבקש, גברתי, שראשון הדוברים מחברי הכנסת יהיה יושב ראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. הקמנו. אנחנו רואים את החשיבות הגדולה. יש ועדת משנה שהקמתי מיד עם כניסתי לתפקיד, שעומד בראשה חבר הכנסת דב חנין, שמלווה כמעט דבר-דבר בשוטף.

תודה.

(היו"ר איילת נחמיאס ורבין, 10:07)

תודה, מר דרור גנון. אתה יכול להמשיך.

נעשה קול קורא שבמסגרתו פנינו לציבור. קיבלנו מהציבור פניות רבות לגבי בקשות להפעלת קווים. קיבלנו כ-1,200 בקשות שהיו תקינות או בקשות אחרות שמתייחסות לרמת השירות במוניות. בעיות שעלו גם, שהציבור העלה, ואותן הטמענו במסגרת ההצעה. וכמובן, אנחנו התחלנו בהליך תכנון ראשוני. כי עד שאנחנו לא ידענו לאיזה כיוון הולכים, לא יכולנו להתקדם. באוגוסט 2016 פרסמנו את תזכיר החוק. נערך הקול הקורא שדיברתי עליו, והגענו למצב הזה.

מה המצב הקיים? אני לא מחדש פה לאף אחד, ואנחנו שמים את זה בצורה ברורה על השולחן. השינויים בתחבורה הציבורית, כמו שנאמר על ידי השר, והגברת השירות הרכבתי; התוספת במגזרים ובמגדרים שמתבצעת באופן אינטנסיבי במהלך השנים האחרונות; ההנחות הרבות שניתנו לאוכלוסיות ולזכאים; וכמובן, הגדלת מצאי התחבורה הציבורית במדינת ישראל. אפשר להגיד שרק בחומש האחרון היה גידול של כ-30% כמעט; זה הביא לדחיקה ולדילול הפעילות של קווי מוניות השירות.

סליחה. אנחנו מאוד גאים באופן אישי לארח את מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הכבר לא חדשה כל כך, אבל עדיין. וזו גם הזדמנות נוספת להודות לשר על המינוי המרגש. גם אשת מקצוע, לא רק אישה.

- - -

נכון - - -. לא רק אישה, פשוט אשת מקצוע מצוינת.

הייתי בוועדה מקבילה למעמד האישה.

והודעת מראש שתאחרי לישיבת ועדת הכלכלה.

היא בן אדם אחראי. אז תודה רבה שהצטרפת אלינו.

סליחה, מר דרור גנון, שהפרענו לך, אבל זו פעם ראשונה לדעתי שאנחנו מארחים את הגברת קרן טרנר אייל בוועדת הכלכלה - - -

בין השנים 2006 ל-2016 אנחנו ערים לירידה של כ-50% מפעילות הענף, ובמהלך השנה וחצי האחרונות אנחנו רואים ירידה דרסטית נוספת. לפי הערכות שלנו, מבדיקות שערכנו: היום פועלות כ-800 מוניות מסך המוניות שפעלנו. אנחנו מדברים בתחילת 2006 על משהו כמו 2,280-2,250 מוניות.

מה אנחנו מציעים ברפורמה? קודם כל, הדבר הכי חשוב שתמיד אנחנו אומרים ואמרנו את זה גם בוועדות הקודמות: אנחנו רואים את כל הפעילות של הענף כאמצעי לשרת את הנוסע. ושעל כן, ההסתכלות על הענף הזה צריכה להיות מנקודת מבטו של הנוסע ורמת השירות שלו. כי בסוף, בסוף התהליך, אם הנוסע לא ייבחר, לא ירצה ולא ירגיש שהוא יכול להשתמש, אז כל הענף עצמו לא יוכל להתקדם ולפרוח.

השלב הראשון שאנחנו התחלנו לפעול ועדיין לא סיימנו – אנחנו גם עוד לא הצגנו את הפריסה של הקווים שאנחנו מתכננים לשר – זה בדיקה ארצית באמצעות פיתוח מודל שבודק ביקושים פוטנציאליים, מתבסס על בקשות מהציבור, פעילות של קווים היום ופעילות של אזורים עתירי נוסעים או כאלה שהם מחוללי ביקושים, ולאחר מכן אנחנו נעביר את זה לסינון כלכלי. כי בסופו של דבר, כלקח מהעבר, אנחנו לא נרצה לייצר קווים שהם לא יהיו כלכליים מבחינת ההפעלה שלהם. שזה הבסיס הראשוני לכל הפעילות.

כמובן שאנחנו מדברים על שיפור זמני השירות באמצעות קבלת לוחות זמנים מינימליים. אנחנו נגדיר במפרטי הקווים לוחות זמנים בסיסיים, שעליהם אותם מתמודדים או אותם תאגידים שיפעלו יצטרכו להציע רמת שירות נוספת.

מדברים על תגבור שירות למוקדי ביקוש, כמו מוסדות אקדמאים, בתי חולים, תחנות רכבת, שהיום הפכו להיות מוקד ביקוש מרכזי; שדות תעופה, אזורי תעסוקה. זאת אומרת, הראייה בתכנון של הקווים היא מוטת אזורים שיש אליהם ביקושים. אנחנו לא מייצרים קווי מוניות שיסתובבו באזורים שהם לא כלכליים ולא נכונים מבחינת הציבור, אלא לאזורים מרכזיים.

וחיבור, יש להניח. וחיבור בין כלי תחבורה שונים.

- - -

וזו הקישוריות. בדיוק. כן.

זה כמפלס.

בדיוק. כן.

אנחנו גם נתיר שינויים ברשימת הקווים אחת לתקופה. כמו שאתם יודעים, החוק הנוכחי לא אפשר לעשות שינויים. אנחנו בחוק החדש כתבנו והדגשנו שלפחות פעם בשנה יהיה שינוי. זאת אומרת, אנחנו נעשה התאמות נקודתיות או שיידרשו, אחת לשנה לפחות. וכמובן נפתח את הענף הזה לתחרות, בשביל להגדיל את מספר המתמודדים במסגרת הגדלת מספר הקווים. ניתן הזדמנות גם לאחרים להיכנס לשוק הזה, וגם להציע רמת שירות גבוהה יותר.

במקביל לזה, ומאחר ולא נוכל לעשות את כל התהליך הזה ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, אנחנו קבענו תקופת מעבר של שלוש שנים בתנאי החוק לבעלי רישיונות קיימים, שימשיכו לשרת את הציבור ויוכלו עדיין לתת את השירות שקיים היום להשלמת התהליכים. ובכלל, לנהל את כל האופרציה.

מה הפעולות שנדרשות לקידום החוק? קודם כל, הדיון הנוכחי, שבו אנחנו נאשר את הצעת החוק. לאחר מכן, הקריאות השנייה והשלישית, שאמורות להיות ממש מיידית. אישור ופרסום ברשומות, שזה פרק זמן שאני מקווה שנספיק שיפורסם. במקביל, אנחנו כבר מתחילים לעבוד על הכנת תקנות שיילוו את התהליך הזה. אישור התקנות, כמובן, במתווה שייקבע בחוק. אישור שר התחבורה והבטיחות בדרכים לרשימת קווים שאנחנו מתכוונים להפעיל במסגרת אותה רפורמה, ולאחר מכן פרסום ברשומות את הקווים, והליך מכרזי לקווים חדשים, במקביל לקווים הקיימים, בתקופת המעבר.

מר דרור גנון, אתה קבעת גם פעולות? זאת אומרת, אתם יודעים בדיוק מה קורה מתי מבחינת אישור התקנות? זאת אומרת, מתי כל זה קורה?

תלוי בחקיקה.

כן.

זה בהנחה. תראו, אנחנו לא יכולים. הרי אנחנו מחויבים. החקיקה חייבת להסתיים עד סוף החודש. אין - - -. אין - - -. אחרת, ב-1 בינואר אין מוניות שירות.

נכון.

החקיקה מחויבת להיגמר עד סוף החודש, נכון?

התשובה היא כן.

אחרי זה התקנות תלויות בכם, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. כי אין לנו את האפשרות להאריך בנושא חקיקה - - -

אתה חייב להודות שאני עקבית וחוזרת על זה מאז יוני.

אני מציע שידווח לכם בדיונים הבאים - - -

- - - זה מאוד חשוב. בסדר?

בתקנות אנחנו נקבע את ההליכים התחרותיים שבגינם נוכל לפרסם מכרזים. במקביל, מתבצע - - -

- - -

- - - צריכות לבוא במקביל.

נכון.

אני מציעה שאנחנו פשוט נקבע - - - תעבור החקיקה מה הלו"ז. בסדר?

לא. בתוך - - -

- - -

מה עיקרי החוק המוצע באופן כללי? קודם כל, זה מתן רישיונות להפעלת קווי שירות בהליך תחרותי. קביעת תנאים פיננסיים לכניסה לענף. זאת אומרת, נרצה איזו איתנות פיננסית, כזאת או אחרת, בשביל שאותם תאגידים יוכלו להתקיים. עדכון נושא הערבויות שיידרש להפעלה.

מה זו האיתנות? האיתנות זה כולל סבסוד?

לא, זה לא קשור.

לא.

האיתנות זה תנאי סף להליכים מכרזיים.

שאלתי את השאלה - - -

לא. - - - לא.

שאלה להבהרה. אני צריך להבין. קו קיים יצא לתחרות וייכנסו גופים חדשים שיתחרו על אותו קו קיים או קווים חדשים שתהיה בהם תחרות?

יהיה גם וגם.

גם וגם. גם וגם.

גם וגם.

זו תשובה די ברורה.

גם בקווים קיימים שאתם מחליפים את כל - - -?

ברור.

- - -. כן. במהלך שלוש השנים הם יוכלו - - -

את כל הקווים? גם הקווים - - -

הם יכולים להתחרות. - - - יכולים להתחרות עליהם.

נכון.

וכל הקווים יוצאים - - -

זה יהיה התהליך של ויתור על קו ופינוי קו. מה שיפונה עכשיו על ידי מי שמחזיק את הקו, יצא גם לתחרות. אבל בעיקרון, אם זו התוצאה שתהיה, שמי שירצה להמשיך לקבל את תקופת המעבר, ללא תחרות כרגע, אלא רק בהמשך - - -

תקופת המעבר ללא תחרות למי שרוצה להמשיך.

תהיה תחרות - - -. לא תהיה תחרות עוד שנתיים.

כן.

מי שיישאר - - - תוספת תחרות רק אחרי תקופת - - -

התקופה – אמרנו: שלוש שנים לפי - - -

מה שילך לתחרות זה קווים חדשים או קווים מתפנים.

בסדר. אני מבינה למה השאלות. זאת רפורמה מורכבת. ובהחלט אנחנו מאוד נבקש שאתה, בהקדם האפשרי, מר דרור גנון, תציגו לנו באמת את התכניות המעשיות – איך הדברים צפויים לקרות.

חיוב והכנת תכנית תפעולית. אנחנו רוצים גם לייצר גמישות שבה אותם גופים שיגישו הצעות לקווים החדשים, יקבעו גם את זמני ההפעלה ויהיו יותר רגישים מבחינה תפעולית וגם ינוקדו על זה. אנחנו מדברים על הגדלת מספר המוניות המינימלי לתאגיד, בשביל לחזק ולייצר נפח של שירות, שזה חלק משלים לכל התהליך של השירות. לרמת השירות.

- - - ללא הגבלה, להוסיף - - - לפי הצורך של - - -

כן. אנחנו הולכים לבטל את המגבלה של מכסה מקסימלית שקיימת היום. לא יהיו - - -

שהגוף עצמו יחליט, בעצם.

נכון. המכסה תיקבע על סמך רמת השירות שהתאגיד יצטרך לתת לציבור, ולא על פי עקרונות - - -

אבל דבר עובדתי אתה אמרת בהתחלת דבריך - - -. איפה תחרות תהיה? איזה אנשים - - -?

חבר הכנסת חמד עמאר, אני מבקשת. אתה תקבל את זכות הדיבור. בואו ניתן בבקשה למר דרור גנון לסיים.

זו ירידה ממה שהיה טרם זמני. זה בדיוק מה שהמבנה שנבנה והטובה שעשו להם לסגור את הענף, ניוון את הענף. זה בדיוק העניין.

כן. הוא גם מנע השקעות. הוא גם בעיקר - - -

המתווה הזה שקבעו כאילו לעזור להם, הוא ניוון אותם. אז איך אתה רוצה לשנות עכשיו? מצד אחד, תחרות. מצד שני, לחזק את הענף עצמו. זה מה שקרה בשאר הרפורמות.

לעודד השקעות.

צריך לתת להם משהו - - - האנשים יגיעו לשם.

אצלי לא פיטרו אנשים. אצלי לא פיטרו אנשים ברפורמות עם תחרות מאוד קשה. האזרח הרוויח, ויש יותר עובדים היום בכל אחד מהתחומים שרצינו.

בדיוק. אז צריך לתת להם את - - -

ככה. זה המודל שצריך לעשות. תחרות - - - בהרחבת הענף.

כן. אז התחרות תביא - - - בענף.

אנחנו מבינים שלשם זה חייב ללכת. זה חייב ללכת לשם. אנחנו עוד נעלה שאלות לגבי מספר המקומות. עוד יהיו הרבה אתגרים פה בדרך.

כן.

במקביל, בשביל לייצר גם כדאיות כלכלית, אנחנו נבטל את האפשרות למתן רישיון לשני תאגידים באותו קו. אנחנו נייצר בלעדיות לקו וככה הנפחים יגדלו, וככה יוכלו לתפקד בצורה יותר נכונה.

בסמכות השר, כמובן, בתקנות, אנחנו נתאים כל מיני שינויים, שזה הוראות הנוגעות למידע ונתונים שהמפעיל יידרש למסור, וגם מידע לציבור. היום הנוסע לא יודע מתי תגיע מונית. בעתיד אנחנו חושבים לשלב אותם באמצעי המידע הקיימים בתחבורה הציבורית בכלל, ואם זה בשלטי ה-next bus, אם זה באפליקציות. שכל נוסע שירצה לעלות במונית, ידע שיש מונית שנמצאת על הציר והוא יכול להשתמש בה.

כמובן, אנחנו מדברים גם על עדכון רשימת הקווים לפי תקופה. זה אומר שהרשימה לא סגורה. תמיד נוכל להוסיף קווים בכל רגע נתון. לפתוח את זה בהמשך לבקשות הציבור או דרישות או בחינות כאלה ואחרות. נוכל אחת לתקופה גם להוסיף קווים. זה לא יהיה מוגבל כמו ברפורמה הקודמת שיש מספר קווים שנקבע לכל התקופה ובזה הסתיים הסיפור. וכמובן המכסות, כמו שדיברנו – נגדיל אותן בצורה כזאת. תהיה מכסת מינימום, כי זה המינימום להפעלה, אבל במכסות אנחנו נוכל לתת יותר מוניות למי שהקו שלו ישגשג.

הרשימה החדשה תתבסס על בחינה ארצית. זה הנושא של הקווים. אנחנו דיברנו על המצב הקיים ועל ההצעות - - -. אנחנו נרחיב לאזורים חדשים ונשפר אזורים פעילים. כמובן שנתגבר לכל מוקדי המשיכה שדיברתי עליהם קודם. ואנחנו גם נייצר אשכולות קווים במקומות שיידרש לכך. ישנם אזורים שההפעלה תתבצע באמצעות מספר קווים באותו אשכול לאותו מפעיל. יש את זה היום. למשל, אתן את זה כדוגמה: באשדוד, אבל אנחנו עוד חושבים להרחיב את זה. זה גם ייצר כדאיות כלכלית יותר גבוהה וזה גם ייצר רציונל, גם למפעיל וגם לנוסע, בשימוש שלו כרשת אחת שלמה.

אני רק רוצה הערה אחת ולהגיד: המסר הוא שאנחנו ממשלה שמסבסדת את האוטובוסים. למרות זאת, רוצים לשדרג את הענף הזה כדי שיוכל להתחרות באוטובוסים ויהווה להם תחרות יותר טובה מהיום. זה התהליך שאנחנו רוצים לעשות.

וגם מקומות שאין היגיון להפעיל אוטובוסים, אז תהיה לך קישוריות בדמות - - -

יש אוטובוסים בכל מקום, אבל אני לא מהסס להגיד שנוסע יעבור לנסוע כאן בתחרות עם האוטובוס – זה לא מפריע לי. זה לא דבר שהיה בעבר.

זה רק בפן הכלכלי.

אחת הסיבות שלא פיתחו זה כאילו כדי להגן. אנחנו אומרים, ואני אומר יותר מזה: קווים שכאילו לא רווחיים היום – אם הרפורמה תהיה נכונה, יכול להיות שהקווים האלה כן יהיו רווחיים, כי החזקים יתחזקו והחלשים יגיעו למדד של רווחיות. זו הכוונה שלנו.

אני חושבת שאין ברירה. זאת אומרת, אני חושבת שאם הענף לא יהיה רווחי; אני ישבתי איתם. הם חייבים להיות מסוגלים להשקיע.

כל קו שייצא, הוא קו שייבדק בכדאיות כלכלית.

ברור.

אלה העקרונות שהנחו בתכנון הקווים. הכלכליות שלהם כעיקרון המרכזי.

הוא חייב להיות כלכלי.

הוא חייב להיות כלכלי.

חד-משמעית. חד-משמעית. גם האינטרס שלהם הוא לא רק להתפרנס. כמובן שזה הראשון במעלה, אבל גם להשקיע בקווים האלה, בציוד. אני רוצה שיהיה להם אינטרס להשקיע הון בתוך התהליך הזה.

לפני שאני נותנת לחבר הכנסת דב חנין, שהוא יושב ראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, אני רוצה להעיר שתי הערות, כי הן מאוד-מאוד חשובות. אמנם, אמר אותן יושב ראש הוועדה הקבועה, אבל באמת שאלת הרב-קו, אדוני השר, היא שאלה, בעיניי, כמעט אקוטית. אני חושבת שהאינטרס של אזרחי ישראל הוא, בסופו של דבר, שהרב-קו יהיה מחובר. אנחנו נמצאים בתהליך הנפקה, אם אני זוכרת נכון. אושר, אם אני לא טועה, בקריאה ראשונה או בטרומית.

- - -

כרטיס חכם.

אושר חוק הרב-קו בראשונה. אז אני מקווה שהוא יתקדם - - -

אני יכול להגיד לך מה המדיניות שלי: לאפשר רב-קו בכפוף למגבלות פיננסיות וטכנולוגיות. הפיננסיות זה משרד האוצר, ואני תמיד לא מנסה להיות חכם יותר - - -. אני חושב שאם אני הייתי יושב שם, ואין לי כוונה כרגע, מה היה באמת השיקול. אם זה סכום כזה שמשרד האוצר יש לו בכלל ויכול.

מה העלות של זה.

וכאן, הדבר הזה יוסבר וינומק וייתנו כאן אומדנים, וכולם יצטרכו להתמודד עם המציאות כמו שהיא. והעניין הטכנולוגי, כמו שאמר גם יושב ראש הוועדה, אחרי ישיבת הכנה שעשינו איתו – הוא אתגר, שאם נצליח לפצח אותו, הוא יכול להקל מאוד על העוסקים בענף הזה. אני בהחלט בעד הדבר הזה.

ברור. כן. כן. אני בטוחה. גם היום יותר קל. בואו נודה על האמת: הטכנולוגיה כבר מקדימה אותנו בהרבה.

גם יותר בטיחותית.

- - -

בעוד שאני לא זוכרת, מר דרור גנון, אם הזכרת במצגת שלך את נושא מספר המקומות. כי אחד הדברים שאני גם אמרתי לנהגי מוניות השירות, לבעלי הקווים, אמרתי להם בצורה מפורשת: אני רוצה לדעת מה האינטרס שלכם. זאת אומרת, מה השיקול שלכם בעניין הזה. מאוד-מאוד חשוב לי לדעת כמה מקומות. אתה יכול לענות. אני מציעה שתענה על השאלה.

אני אענה. כיום במונית שירות נוסעים עשרה נוסעים. הייתה בקשה להגדיל את זה ל-12 נוסעים.

ל-13.

אפילו ל-13, אם אני לא טועה.

13.

לא. 13, אם אינני טועה.

13-12.

בכל מקרה, לאור הבקשה, אנחנו מעבירים את זה לבחינה של אגף הרכב, כי מדובר פה בתקינה, קודם כל. זה גם מתקשר לתקנות אחרות שצריך לתקן במידה וכן, וגם נבחן את זה מבחינת רמת השירות. בסופו של דבר, אנחנו נעשה את הבחינה. אם זה מתאפשר משני הצדדים, אנחנו לא נמנע את זה. אנחנו לא חושבים שצריך להגביל.

אני לא ידעתי. תקשיב, שנייה. אני אומרת לך עוד פעם: אני אמרתי להם: אני לא יודעת אם השיקולים היו בטיחות, - -

גם, אבל - - -

- - האם השיקולים היו שירות. אני לא יודעת. אני רק מבקשת.

זה ייבחן.

מה שאני מבקשת, בגלל שהשעה דוחקת; אנחנו בקצה של לוח הזמנים בכל מקרה. אני רק מבקשת שבמסגרת התשובות שאנחנו מקבלים מכם, שנקבל לזה בהקדם.

- - -

צריך לומר כך: מאחר והמדיניות שלנו היא לאפשר להם להתחרות בתנאים יותר טובים מול התחבורה הציבורית - - -, בניגוד לדברים שהיו בעבר – מבחינתנו, התחרות היא לא מגבלה מול האוטובוסים. אם יהיו מגבלות שיובאו וגם ידונו בוועדה, הן יהיו מגבלות אחרות. ואם אפשר להתגבר עליהן וזה עוזר לרווחיות וליכולת להסיע יותר נוסעים – אני בהחלט.

עקרונית, אתם לא מתנגדים, אלא אם יש מגבלות מבחינת הרכב ומבחינת - - -

כן. כן. מה שהזכרתי קודם.

- - - השיקול של מניעת תחרות הוא לא שיקול. - - - אמירה מאוד חשובה.

כן. נכון.

אין מניעת תחרות.

זאת אמירה מאוד חיונית.

רק חשוב לדעת שבאוטובוסים נוסעים בעמידה אפילו, כן?

הכול ידוע.

אנחנו יודעים.

בעיר האוטובוס יכול לדחוס 400 נוסעים בעמידה.

ולמרות זאת, בעבר רצו למנוע תחרות גם מולם והיו כמה שיקולים.

אני חושבת שההערה של השר היא נכונה בעניין הזה. אנחנו הרי לא חושבים שמוניות שירות זה בדיוק אותו דבר כמו אוטובוס, גם מבחינת התנאים שבהם אתה מפעיל אותו.

- - -

מי שירצה אחר כך להתייחס, כמובן שאנחנו נאפשר התייחסות לבעלי מוניות השירות.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה לך גברתי, יושבת הראש.

אדוני השר, מגיעות לך שלוש ברכות בדיון הזה. ברכה ראשונה על האמירה החשובה שלך: המטרה שלנו היא 40% שימוש בתחבורה ציבורית. זה יעד מאוד-מאוד מאתגר, אבל זה יעד אפשרי. אם אנחנו נדבק ביעד הזה, אנחנו נוכל להשיג אותו.

ברכה שנייה מגיעה לך. לא הייתה הזדמנות להגיד את זה פה, בוועדה, על העבודה שלך ושלכם ושל הצוות המקצועי של המשרד בנושא הנת"צים ו"המהיר לעיר" בגוש-דן. אנחנו בכנסת ליווינו את התהליך הזה מקרוב ויודעים כמה זה היה מסובך וקשה, ויישר כוח על הדבקות וגם על ההצלחות.

והברכה השלישית על האמירה העקרונית שלך בנושא מוניות השירות. כמו שאתה אומר, אני חושב שזה שינוי גישה. בעבר הרחוק אני זוכר זמנים שבהם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא הבין, וגם משרד האוצר לא הבין כך את תחום מוניות השירות. זו אמירה מאוד-מאוד חשובה.

אני חייב להביע צער על כך שהחוק החשוב הזה מגיע לכנסת בלחץ זמנים כל כך גדול. בעצם, יש לנו חודש. כי אנחנו נצטרך לעבוד כאן חודש כדי לייצר את הפתרון - - -

עוד אין לך חודש.

אין חודש.

פחות מחודש.

גברתי, יושבת הראש, מתוך היכרות עם צורת העבודה של ועדת הכלכלה, אני מבטיח לכל הנוכחים פה שניפגש פה בערבים ובלילות לא מעטים, ואנחנו, כולנו, מוכנים לעשות את זה. נעשה את המאמץ כדי לייצר באמת - - -

- - - חזרה במוניות שירות - - -

ונחזור במוניות שירות. בדיוק.

אני מודה לשר: אני מאוד אוהבת מוניות שירות.

יש קו מוניות שירות מאוד טוב מירושלים לתל אביב. אז זה בסדר גמור.

אני רוצה לומר איך אני רואה את התמונה בכללותה, ואני אנסה להגיד את זה מאוד בקיצור. מוניות שירות הן חלק מאוד מרכזי מהפתרון של בעיות התחבורה הציבורית אצלנו, ולא תמיד הבינו את זה. מוניות שירות הן חלק מאוד מרכזי כי זה אמצעי מאוד גמיש. הוא יכול להיות גם אמצעי משלים לאוטובוסים ולרכבות. הוא יכול להיות גם אמצעי מקדים כשאין לנו אוטובוסים שמגיעים למקום מסוים, ואנחנו רוצים ליצור ביקושים לתחבורה ציבורית. ולפעמים הוא גם יכול להיות מערכת מתחרה. גם זה יכול להיות טוב. וכמו שכולנו יודעים בחדר הזה: סקרים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מלמדים שעם כל הבעיות והקשיים שיש בתחום הזה, זה תחום שהציבור מצביע בעדו ברגליים. אנשים אוהבים מוניות שירות. בסקרי פופולריות אומרים שזה אולי תחום התחבורה הציבורית שאנשים הכי מרוצים ממנו.

אחרי שאנחנו אומרים את הדברים האלה, אם נסתכל על מה קורה בשטח, אנחנו צריכים להיות מודאגים. כי התחום הזה הולך ושוקע. מספר מוניות השירות בארץ מאוד-מאוד מצטמצם. וזה קורה גם, בין היתר, בגלל דברים טובים שקרו. למשל: העובדה שיש יותר אוטובוסים. העובדה שמחירי האוטובוסים, רפורמות המחירים האוטובוסים. דבר נפלא. אנחנו, כולנו, היינו פה, בכנסת, בעד. קידמנו את זה, התלהבנו מזה, וזה מצוין. אבל זה יצר מצב שמוניות השירות לא מסוגלות להתחרות. אם הן לא נמצאות ברב-קו, ואני האזרח, דב מתל אביב, יש לי רב-קו – למה שאני אסע במונית שירות? אני אעלה לאוטובוס. זה גם מבטיח לי שימוש בכרטיס שכבר יש לי בכיס. אני לא צריך להוציא כסף; גם יהיה לי יותר זול; וגם אני, בסופו של דבר, יכול להתחבר לאמצעי תחבורה אחרים באותו כרטיס. אז למה שאני אמתין למונית שירות? ולכן אנחנו נמצאים בבעיה מאוד-מאוד גדולה, ואת הבעיה הזו אנחנו חייבים לפתור בדרך, ונאמרה פה המילה כדאיות – שיאפשר לענף הזה להתמודד בתחרות כשזה יהיה כדאי לאנשים להפעיל מוניות שירות.

אני קורא את החוק, ובחוק הזה אכן הושקעה עבודה רבה. אבל כמו שאתה אמרת, אדוני השר: זה חוק שבעצם נולד כפרק בחוק ההסדרים. אני חייב להגיד שאני מוצא בו הרבה עקבות של חשיבת משרד האוצר. זאת אומרת, תחרות ותאגידים. הכול בסדר. אני לא נגד של כל הדברים האלה. אבל מבחינתנו, בוועדה הזו אנחנו צריכים להסתכל על זה קודם כל כחוק תחבורתי, והמנגנונים צריכים להיות מנגנונים תחבורתיים. ואם יש דברים שצריך לתקן או לשפר בחוק, אנחנו נצטרך לעשות את זה, ואני מקווה שנעשה את זה בהבנה ובהסכמה. כי באמת, נדמה לי שכולנו פה מבינים עד כמה הדברים האלה חשובים.

אנחנו צריכים להכניס את סוגיית הרב-קו. ופתרונות טכנולוגיים, כמו שנאמר, הם חשובים, אבל הם גם קיימים. אנחנו יודעים שהם קיימים. מספר הנוסעים ברכב הוא מאוד חשוב. אנחנו צריכים לראות את המטרה כל הזמן. המטרה היא שענף מוניות השירות יתפתח, ישגשג, יהיה כדאי – כי זה טוב לציבור. זה חלק מרכזי מהפתרונות של בעיות התחבורה הציבורית.

ולכן אני אומר לכולכם פה מסביב לשולחן שאני מאוד-מאוד מקווה שלמרות הזמן הקצר, אנחנו פה בשיתוף פעולה: הממשלה, המשרדים, נציגי הציבור החשוב הזה של נהגי המוניות, נציגי הציבור השונים – אנחנו נצליח לייצר פה חוק טוב, כי זה מאוד-מאוד חשוב ומאוד חיוני.

תודה רבה.

תודה רבה.

(היו"ר איתן כבל, 10:30)

חבר הכנסת דוד ביטן, דבר.

שמעתי את השר ואני לא יודע מה כל אחד אמר, אבל שמעתי את השר. ראשית, זה ירד מחוק ההסדרים מהסיבה הפשוטה: זה לא היה בתוך הממשלה. משרד המשפטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וכולי – לא היו הסכמות ולכן לא ראינו צורך להכניס את זה לחוק ההסדרים.

דבר שני, המקצוע הזה של נהג מונית שירות זה מקצוע הולך ונעלם בגלל כל הרפורמות שנעשו. זאת אומרת, אנשים שוכחים שאם לא היו נהגי מוניות השירות, אז אגד ודן וכל מה שקורה מסביב לא היו מתייעלות ולא היו נותנות את השירות לאזרח. אז קודם כל, הן עשו את העבודה שלהם בזמנו ולא צריך לזרוק אותם לכלבים עכשיו.

ולכן אני אומר שאנחנו, קודם כל, צריכים להכניס אותם לנושא של הרב-קו. כי אם לא נכניס אותם לרב-קו, התוצאה תהיה שלא יהיו נהגי מוניות שירות. לא המוניות הרגילות. יהיה רק special. ולכן פה אנחנו צריכים ללכת לקראת, כי הם חלק מהמערך של התחבורה הציבורית. כשהם היו לבד במערכה ואנחנו, כולנו, נסענו איתם ולא נסענו עם אגד ודן, כי הם לא נתנו לנו את השירות ולא הגיעו בזמן ולא עשו כלום – היינו צריכים אותם. אז עכשיו הגיע הזמן גם שאנחנו ניקח אותם, כי הם באמת שירות ציבורי לכל דבר. מה גם שבשבתות, דרך אגב, הם היחידים שנותנים שירות לאזרח ואין אוטובוסים ואין שום דבר. זה חלק מהמערך וצריך ללכת לקראתם.

דבר שלישי, כדי שהם יתחרו באגד ודן, ולא רק באגד ודן – כשאני אומר אגד ודן אני מתכוון לכל זה – צריך להוסיף, לתת להם יכולת לקחת יותר נוסעים. דבר שהיום, לא יודע. כמה יש לכם, שבעה?

עשרה.

עשרה.

עשרה. בסדר. אז אני יחד איתך. אני חלק מהמחנה הציוני לעניין הזה. מה את רוצה ממני?

אני אומר: צריך להוסיף להם - - -. וזה תיקון שני.

טוב מאוד שזה כבר לא בהוראת שעה. ואנחנו צריכים באמת הפעם, אם אנחנו מחדשים את הרישיונות, לחדש לזמן סביר, יותר ארוך. כי אי אפשר כל יום שני וחמישי. הנה, עכשיו הממשלה הולכת להביא שרישיונות לבתי מלון לא יהיו כל שנה, אלא יהיו פעם בעשר שנים. מספיק עם זה שכל היום צריך לרוץ לפקידות בכל משרד ולהתחנן: תחדשו לי, תעשו לי. אנשים בקושי מתפרנסים היום במוניות. זה לא מה שהיה פעם. תנו להם זמן לעבוד ולא להתעסק בבירוקרטיה.

ולגבי הרישיונות, הנושא של הפיצויים וזה – משאיר את זה לשר. מה שהשר יגיד, אנחנו נעשה בעניין הזה.

תודה. תודה, אדוני.

תודה רבה.

בבקשה, חבר הכנסת חמד עמאר.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה להודות לך ולהודות לשר על הסקירה המעניינת שקיבלנו. אבל חבל מאוד – גם חבר הכנסת דב חנין העלה את הנקודה – שאנחנו מחכים לדקה האחרונה ומביאים חוק כזה חשוב, שעוד שלושה שבועות הרישיונות פוקעים. הייתי מצפה – היו לכם שלוש שנים להביא את זה חודשיים-שלושה לפני, ואז גם יכולנו לדון יותר לעומק. - - - שאני סומך על יושב ראש הוועדה, שאנחנו נעשה את זה וניכנס לעומק הקורה.

הדבר המדאיג כאן הוא ירידה של מספר המוניות, וזה מעיד רק על דבר אחד: כבר לא משתלם לאותו נהג מונית לעלות בבוקר, לקום ב-5:00 בבוקר, ב-4:00 בבוקר, לרוץ ולהתרוצץ בשביל לחזור הביתה עם 300 שקל ו-200 שקל ו-400 שקל ו-500 שקל. ולכן אותם נהגי מוניות החליטו לעזוב את הענף וללכת לחפש ענף אחר, וחבל. כי חשוב מאוד שיהיו לנו נהגי מוניות. הם הכלי התחבורתי הכי גמיש, הכי יעיל והכי שיכול לעזור לאותם אנשים. לדוגמה: עכשיו, חברי ישב לידי ואמר לי: בטייבה יוצאים שלושה אוטובוסים רק ביום, ומי שנותן את השירות המשלים, את השירות של אותם אנשים שרוצים לנסוע בתחבורה הציבורית זה המוניות.

כמה אוטובוסים יוצאים מטייבה?

יש יותר משלושה אוטובוסים - - -

אני אמרתי לך מה חברי אמר. אני לא גר בטייבה.

תבדוק בנתניה כמה אוטובוסים מגיעים לנתניה מטייבה - - -

יש שם עוד יעד.

תבדוק.

- - -

אתה תבדוק ותחזור אלינו - - -

כמה יצאו מטייבה לפני שנכנסתי לתפקידי?

אפס.

אפס.

לא, לא היה אפס. לא היה אפס. תשמע, אני למדתי בשנות השמונים והייתי חוזר עם האוטובוס. אוטובוס מספר 40 היה מנתניה פעמיים ביום.

חברים, אני שמעתי את הסקירה של האחראי על התחבורה ושמעתי את הסקירה של השר – מאוד מעניינת. אתה רוצה תחרות, אתה רוצה להוסיף מספר מוניות, אתה רוצה לעשות את הכול, אבל בשביל לעשות את זה, את הכול, אנחנו חייבים – נגעו בזה כולם – באמת להכניס אותם לתחרות אמיתית. אם אתה לא מכניס להם רב-קו, אין להם שום תחרות.

שוויונית, שוויונית, לא אמיתית.

הם בעוד חודשיים-שלושה-ארבעה-חצי שנה – הירידה תמשיך לרדת והצלילה במספר המוניות תמשיך לרדת, ואנחנו בעוד שנתיים-שלוש נגיד: היו מוניות.

ומה - - - נקודה חשובה ברב-קו: תאר לעצמך שנהג מונית מתעסק בלהחזיר לאותו נוסע, ככה, מחזיר לו עוד 200 שקל, עוד 50 שקל, עוד 20 שקל, ומתעסק ככה במקום שיתעסק ויתרכז בנהיגה. לכן, חשוב מאוד מבחינה בטיחותית גם, אדוני השר, שהרב-קו ייכנס לנושא המוניות. ואני אהיה איתך. אני אלווה אותך גם - - -

תודה. תודה. תודה.

חברים יקרים, אנחנו נעבור לנציג – חבר כנסת. ראשון יהיה מר פריד אברהם, יושב ראש איגוד מוניות השירות. מר פריד אברהם, בבקשה.

שלום לאדוני, שלום אדוני היושב ראש, שלום אדוני השר, מנכ"לים וכל מי שנמצא כאן.

מר פריד אברהם, אני רק מזהיר אותך: בלי מורשת קרב. תתייחס לנקודות. אנחנו כבר מכירים איזה כמה שנים. לעניין.

אני חייב להתייחס, מכיוון שהשר למעשה, השר מכיר כמעט את הענף, כמעט כמונו, אבל הוא הציג את זה יפה. לכן, אני חייב להציג כמה דברים נוספים, ותסלחו לי. אני מבקש.

בבקשה, אדוני. סולח.

ענף המוניות לא קם אתמול ולא שלשום – מוניות השירות. הוא קם היסטורית – 50 שנה, 60 שנה, 70 שנה. והיטיב לומר את זה חבר הכנסת חמד עמאר: אם אין מוניות, אגד ודן היו זונחים אותנו. ויש לנו על זה קבלות בלי סוף. והם יצרו מצב של מוטיבציה לאגד ולדן באותם מקומות, ואנחנו עברנו - - -. באותם מקומות שהקימו קו שירות, אגד שיפר את עצמו. אין ויכוח. מי הרוויח? הציבור. ואנחנו ללא סבסוד וללא הכול. ואני אמנה לך בלי סוף: עכו-נהריה. וטקסי כרמל – מתי קם? בשנות ה-50. מי לא זוכר את טקסי כרמל. עד היום. מה נשאר ממנו? אתם הורגים אותו. סליחה. אני אומר את זה באווירה טובה. כי סך הכול, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ברצון טוב, מתוך רצון טוב וחיובי, נתן בשנים האחרונות, בחמש השנים האחרונות, השפיע על נושא הסעת ההמונים. השקיע בסובסידיות, השקיע בנת"צים, השקיע במטרוניות, השקיע בכול. מוניות? נאדה, אומרים ביידיש.

הגענו למצב שבו כל פעם שיצאה עוד הטבה לתחבורה, עוד ענף, עוד תאגיד אחד נסגר. אבל אלה אנשים שחיו, נושמים. ישבו שנים, ישבו על הגדר. לכן, אי אפשר לבוא ולנפנף אותם ככה בקלי קלות. אני שמח מאוד שיש הערכה והסתגלות, ואנחנו בעד, אגב. שלא יהיו הבנות. אני לא רוצה שכל הענף הזה יקרוס וילך ויברח. יש לנו עוד אנשים שמכיסם מוציאים כדי להמשיך לשרוד, וצריך לעזור להם בעניין. הרב-קו זה חלק חשוב מזה, ועוד איך. הארכת השנים זה החשוב מזה. הגדלת המקומות? בבקשה, למה לא? בכיף. אבל אותם תאגידים שעקב הפעילות הברוכה של הממשלה, של שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שהוא באמת בכוונות טובות, הזרים מיליונים ומיליארדים, שקעו, הלכו ונפלו כמו זבובים.

קראתי את התזכיר, קראתי את הצעת החוק – חסרה נקודה אחת קטנה. קטנה. בהוראות המעבר צריך להוסיף את המשפט הבא, שהוא - - -

איזה?

אחרי סעיף 13 צריך להיקבע מתווה לפיצוי.

המרה.

"המרה" – תקרא לה מה שתקרא. אגב, הם לא הולכים הביתה. הם יקבלו במקום זה - - - וימשיכו לעבוד במוניות.

מר פריד אברהם, תודה. אני ארצה גם להקשיב. כשנתעסק עם החוק ונצלול, אנחנו נגיע לזה. עמדתך נשמעה.

אני מודה לך מאוד. אני מודה לכם.

אבל אני חייב להעיר הערה חשובה: לא מדובר בפיצוי. מר פריד אברהם, לא מדובר בפיצוי. האופציה של המרה היא לכולם.

בטח.

מי שרוצה להמיר – ממיר. מי שמוותר על ההמרה מקבל אורכה, ואחרי זה הוא לא מקבל המרה - - -

אדוני, אני הבנתי אותך. אני מבין אותך.

זה אחד תמורת אחד.

וואלה, אני מבין אותך.

אתה יכול לקבל כסף היום, לא תיקח?

לא. המינון ייקבע בדיונים. המינון ייקבע בדיונים.

חברים יקרים, אני לא פותח את הדיון לסעיפים. אנחנו מדברים על העניין העקרוני.

בבקשה, חברת הכנסת נורית קורן.

אדוני יושב ראש ואדוני השר, אני קודם כל רוצה להחמיא לך שבאמת אנחנו הולכים לעשות רפורמה שתיטיב עם הנוסעים. וזה הדבר הראשון. אני רואה לנגד עיניי את הרב-קו ברף העליון ביותר. אני חושבת שצריך להתאמץ ביותר כדי שטכנולוגית. אנחנו מדינת סייבר, מדינה טכנולוגית ברמות הכי גבוהות. אני חושבת שצריך להתאמץ לנושא הזה.

וככל שאמרת, אתה באמת קולע לכל הנקודות שהן במחלוקת, ואני מאמינה שאנחנו נעשה פה הכול, יחד עם המשרד, להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

תודה.

תודה. תודה, יקירה.

עכשיו ידבר עורך הדין אורי זליגמן. רק תציג את עצמך.

שלום. שמי עורך הדין אורי זליגמן. אני מייצג את רוב - -

רוב?

- - מוניות השירות הפעילות.

אתה טועה.

הפעילות, הפעילות.

אני מבקש לא להפריע.

- - -

אף אחד לא יפריע.

לדייק, לדייק.

- - -

כולן פעילות.

אתה מייצג חלק. אז בוא לא נקרא לו – לא רוב ולא מיעוט.

- - -

אני רוצה שוב לדייק: אני מייצג את רוב חברות המוניות הפעילות היום. אלה שנשארו. שני שליש התאדו. נשארו כ-800. את רובן אני מייצג ובשמן אני נמצא כאן.

עיקר הרפורמה שיש לנו פה זה הנושא של המכרז. אנחנו בעד לעשות מכרז, אבל למוניות השירות הפעילות היום לא נראה לנו שתקופת המעבר של שלוש השנים יכולה לעמוד. למה היא לא יכולה לעמוד? דיבר כבוד השר על רפורמות ועל כל מה ש-. הן יהיו בעוד שלוש וחצי שנים. חלקן יהיו בעוד שלוש וחצי שנים. אנחנו, בעוד שלוש שנים, אם יצא למכרז, כמובן שנחטא. לא נצליח לראות מה יהיה העתיד שלהם.

אני בעבר הייתי היועץ המשפטי גם של אגד וגם דן. כמו שבאגד ודן יש קווים שעד היום לא הופרטו ולא יופרטו לפני 2022 לפי ההסכמים איתם, נראה לי שצריך להתייחס למוניות השירות הפעילות היום כאילו שהן זכו היום למכרז לשש שנים. בעוד שש שנים נצא למכרז כמו כל אחד אחר. במקום תקופת שלוש השנים אנחנו מבקשים תקופה של שש שנים.

דיברו פה כולם על הנושא של הרב-קו. אני אומר: מוניות השירות הן לא בן חריג לתחבורה הציבורית. הן תחבורה ציבורית לכל עניין ודבר. אפשר להתאים את הנושא של הרב-קו. על ידי נמצא מר ויקטור אררה, שהוא האדריכל של נושא הרב-קו, ואנחנו כמובן התייעצנו איתו והוא יוכל להסביר למה אפשר בקלות לעשות את זה ואין מניעה חוקית.

מאחר שאנחנו מצומצמים בזמן, אני אציין רק נושא נוסף. אנחנו בדקנו את נושא 13 הנוסעים במקום עשרה נוסעים. זה ניתן מבחינה טכנית וגם מבחינה - - -

עורך הדין אורי זליגמן, זה עלה פה. זה עניין טכני, מקצועי. אני לא אפתח עכשיו את הדיון פה. זה נושא שמונח לפתחנו. צריך לתת אליו את ההתייחסות. אין לי לתת לך ככה. העליתם אותו. יש שני נושאים שיש עליהם קונצנזוס סביב השולחן הזה בוודאי. אני לא אמרתי קונצנזוס שיש הסכמה. אמרתי שצריך, זה הנושא של הרב-קו והנושא השני זה הגדלה מעשרה ל-13 מקומות.

גם התקופה של - - -

והמרה.

גם התקופה של - - -

אדוני, המרה שכחת.

מנגנון פיצוי.

מתווה פיצוי.

אדוני, אני מכבד אותך. אני לא יודע להגיד. מה שאני לא יודע להגיד שאני בטוח שיש הסכמה סביב השולחן. אני רק אומר מהן הנקודות שעולות, איך אומרים, סביב השולחן הזה על ידי כולם. כל דבר בעתו.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. ואחריו, מר היית'אם עבד אל חק – מוניות קווי הגליל.

קודם כל, אני מברך את השר על זה שפה הודיע על חשיבות המשך פעילותן של מוניות השירות. המסקנה הזו, שאנחנו צריכים אותן, צריכים לחזק אותן ולתת את השירות לציבור – זו נקודה שהיא מאוד חשובה, שממנה אפשר להתקדם, ואז גם לשנות כמה נקודות ברפורמה המוצעת. כי ראיתי שיש את הנכונות. זה אחד.

שניים, על זה דיברתי כמה פעמים: העניין של הרישיונות של נהגים ברכב ציבורי, וכל הזמן עד שמחכים ועד שמגיעים למצב שיכולים בכלל ללכת ללמוד ולקבל את הרישיון. אני מקווה שגם זה יתקדם. כי בסופו של דבר אנחנו לא רוצים שהניתוח יצליח - - -

בג"ץ אפשר לקדם את הרפורמה במבחני הנהיגה. אז נקווה שזה יהיה כמה שיותר מהר כדי שתוך ימים ספורים אנשים יוכלו לגשת - - -

אז זה מאוד חשוב. כי היו לי - - -

הוסיפו 30 בוחנים - - - הקיימים, וזה לא עזר בשום דבר.

אבל חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בוא נחזור למוניות.

למוניות. כי גם אם נרצה את מוניות השירות ולא יהיו לנו נהגים, אז גם הן לא יפעלו. ואם הם לא יהיו רווחיים, גם לא יפעלו. אז אנחנו צריכים שהם ירוויחו, שתהיה אפשרות. והעניין של התחרות – אני בכמה נושאים ואמרתי את זה בכמה פעמים: התחרות היא לא קדושה. התחרות היא אמצעי. אם התחרות לא תביא את הורדת המחירים ושהענף ישגשג ויוכל לפעול, אז היא לא מקודשת. אז אנחנו רוצים את התחרות, שתאפשר את המצב הזה.

עכשיו, העניין של מספר מוניות השירות, שהיום מצטמצם. אנחנו רוצים לדעת אם יש לכם גם יעד – כמה מוניות וכמה קווים. שיהיה מפורט.

יהיה.

שאנחנו נדע לא רק את העניין של ההמרה או תצאו וייכנסו אחרים. לא הכוונה שמי שיש לו היום, עובד בקו מסוים – שהוא יצא כדי לעבוד בחברה אחרת שזכתה במכרז. לא זו הכוונה. אם אנחנו נישאר באותו מקום - - -

יהיה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, אתה מתפרץ פה לדלת פתוחה - - - הוצג - - -

אני מתפרץ. בכוונה אני מתפרץ.

אני אומר: ביקשנו שגם תוצג בפנינו הפריסה והתכנית העתידית. בימים אלה עובדים על זה במשרד.

מה הלו"ז של כל ההצעה הזו?

התחייבנו לסיים את זה עד סוף דצמבר.

ונקודה אחרונה: צריך גם - - - במקביל כשתכינו את הקווים, לתכנן במקביל גם את התחבורה הציבורית האחרת. כשחבר הכנסת חמד עמאר דיברנו ביחד על טייבה, אני אומר לך: בנתניה, אם אין לך מוניות שם, אתה לא יכול להגיע - - -. בכפר סבא אותו דבר. זה שני המקומות הקרובים ליישוב שלי, שאני חי שם, ואנשים פונים - - -

תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.

מר היית'אם עבד אל חק, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה שניתנה לי ההזדמנות, אדוני היושב ראש.

אני מנהל מוניות קווי הגליל. עד לפני חמש שנים אנחנו הפעלנו 150 מוניות שירות. היום אנחנו בקושי מפעילים 60 מוניות שירות, וכל זה עקב אי כדאיות ואי כלכליות בדבר.

חברי כנסת יקרים, הפרנסה שלנו מופקדת בידיכם. אל תשכחו שבמלחמת לבנון האחרונה האוטובוסים והרכבות, לא אלה שהסיעו את הנוסעים ופינו את הנוסעים מעכו, נהריה, הקריות וחיפה, אלא זה מוניות השירות. וזה המוסריות שבדבר. אנחנו עבדנו ללא הפסקה. עבדנו 24 שעות ללא פחד, ללא היסוס, תחת מטח הקטיושות. פינינו אלפי משפחות. אל תהיו אלה שאחראים לשלוח את אלפי המשפחות למעגל העוני, אלא להיפך. הגיע הזמן שיתייחסו אלינו כתחבורה ציבורית.

לגבי הנושא של הרב-קו, יש איתנו חוות-דעת מאדון ויקטור אררה.

מה אתה רוצה? מה מפריע לך?

סובסידיה.

אנחנו רוצים סובסידיה עם הרב-קו. זה מה שאנחנו מבקשים. וזמן סביר. כלומר, שש שנים, להאריך לנו את קווי השירות.

ולגבי הנושא של הרב-קו, יש לנו חוות-דעת ממר ויקטור אררה, שיכול להגיש.

אוקיי.

תודה.

- - - זה לא בדיון הזה, ברשותך.

בסדר. הוא שאל ואני רציתי להבין מה הם רוצים.

אנחנו נפתח את הדיון ואז גם אדוני יוכל לבוא ולהציג את - - -

גם. מדברים על הפרטים. גם על זה מדברים.

לא. זה לא דיון שאנחנו עכשיו נכנסים לתוך הפרטים. זה להציג.

מר ויקטור אררה, תאמין לי, עשיתי עליך עבודה: מי אתה, מה אתה, מה אתה מציג, מה עמדותיך ולאן אתה - - -

משפט אחד אני יכול להגיד?

מר ויקטור אררה – משפט.

משפט אחד. יש לכאורה קונצנזוס, כמו שאמרת, סביב השולחן לגבי שילוב הרב-קו. אבל הצעת החוק פה סותרת את השילוב הזה. היא קובעת כרטיס נפרד, לא כרטיס רב-קו. ואם כרטיס רב-קו? הכרטיס אנונימי. אבל אם יש סטודנט, אזרח ותיק, זכאי המוסד לביטוח לאומי - -

נוער - - -

- - -

- - או מחכה בתחנה והמונית עוצרת - -

חייל שעשה שירות - - -

- - ויש מקום במונית והוא לא עולה בגלל שהוא כבר שילם עם הרב-קו; הוא לא רוצה לשלם עוד פעם; אז החוק הזה מנציח את זה. זה סותר.

אז אדוני היושב ראש, תסבירו לנו את הרב-קו בצורה מסודרת.

אני אסביר, אני אסביר. תראה, אני לא רוצה לפתוח כאן את הדיון. עניין הסבסוד: אם נחכה לסבסוד, שום רפורמה לא תהיה במוניות.

אז אין עתיד לענף אם אין סבסוד. אין עתיד.

אני מציע לכם לעבוד כפי שאני רואה את הדברים. אם אנחנו נתחיל להיאבק על סובסידיה – כן סובסידיה וזה – המדינה תידרש פה להרבה מאוד-מאוד כסף. אני אומר לכם: רפורמה לא תהיה. עכשיו, יכול להיות שאולי יום או יום אחר. מה שאני מציע: אני מציע בשלב הראשון, קודם כל עוד אין לך רב-קו בכלל. זאת אומרת, אתה מדבר איתי על סבסוד לרב-קו. אנחנו עוד לא יודעים איך בכלל אפשר, אם אנחנו מסוגלים בכלל להכניס את הרב-קו לעניין של מוניות השירות גם אם מדובר בכרטיס אנונימי, עוד לפני שעסקנו בשאלות הגדולות של סובסידיה, לא סובסידיה, כן אפשר - - -

איך זה אמור להתבצע ביום יום?

- - -

- - - זה בהרבה מקומות - - -

- - - אתה עולה למונית. כמו שאתה משלם, אתה מוסר לו ויורד לו. יורד לו מתוך - - -

אז מה הרב-קו עושה?

אדוני היושב ראש, אם אפשר רק שאלה. אם אתה יכול לענות לנו במשפט, כי אנחנו עוד נדון בזה בהרחבה. האם לפי הערכתם אנחנו יכולים ליצור מצב שבשלב הראשון, עכשיו, אנחנו מכניסים את מוניות השירות להסדר הרב-קו עם ערך צבור – הרב-קו הרגיל – - -

האנונימי.

- - מבלי להידרש כרגע לשאלת הסובסידיה. האם הדבר הזה, טכנית, לדעתכם, אפשרי?

הוא טוען שכן.

התשובה היא כן.

אבל למה הוא עונה ולא משרד האוצר?

הגברת מיטל להבי, תגידי, גם נהיית הרגולטור פה?

חברים יקרים, זה נושא מקצועי. כמו בכל נושא מקצועי, אלה שתומכים יביאו את מיטב המקצוענים שיש, ואלה שזה יביאו את המיטב האחר שאי אפשר. אנחנו נעסוק בשאלת מי לכשנגיע. אוקיי? רק אנחנו שמים את זה כעניין שמונח כאן לפתחנו.

תודה לכם.

אדוני היושב ראש, אני רשומה?

לא, אבל אני ארשום אותך. את יכולה. בבקשה.

תודה רבה.

כדי שבהחלט יש עתיד יהיה גם עתיד בענף המוניות, אנחנו לא נוכל לתמוך בחוק אלא אם כן יהיו בו מספר שינויים מהותיים. אני מבינה שכרגע מבחינה טכנולוגית אולי לא ניתן באמת להכניס את המוניות לרב-קו - - -

- - -

לא, לא, זה לא - - -

- - - שכן.

אבל מה שאנחנו מבקשים, ואני חושבת שזה מסתמן כדעה סביב השולחן, שקודם כל יהיה ברור שעושים את הכול כדי להכניס את המוניות לרב-קו.

לאחר מכן, הערה שנייה שלנו היא לגבי הערבות שהם מתבקשים. למה להעלות את זה מ-150 אלף שקל ל-225 אלף שקל? למה? אתה שומע פה על המצוקה התקציבית שלהם, אתה שומע שהולכים ומצמצמים. אז אנחנו מבקשים להשאיר את זה ב-150 אלף שקל.

שלישית, כדי שבאמת יוכלו להתקיים, אני מבינה שניתן היום לנצל את המונית הקיימת ל-13 מקומות, בעוד שההיתר מתיר להם רק עשרה מקומות. אני חושבת שכל בעלי המוניות, שבאמת מתקשים לגמור את החודש, ואולי כאלה שאפילו לא משתמשים יותר בהיתרים שלהם – אם יוכלו להסיע 13, זה מאוד יעזור. אלה הן הבקשות שלנו, ואני מקווה שנוכל להצביע בעד.

תודה לך, חברת הכנסת יעל גרמן. הנקודות שאת העלית הן נקודות מקצועיות שנצטרך לתת עליהן את הדעת לגבי היכולת - - -

הן גם עלו.

הן עלו כולן, גם עם היכולת לממש אותן כדי להוציא את הדברים. אני, אישית, ברמת העיקרון תומך על הנייר, וצריך לראות איך אנחנו מצליחים לממש את זה.

לא. השר, עקרונית, גם תומך, אבל - - -

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, אנחנו רוצים שזה יקרה. לא לדבר על זה.

צריך גם החלטות.

מה?

שיהיו החלטות, שיהיה ברור.

כן, כן. אנחנו בכיוון הזה.

שלא יישאר באוויר כהצהרות.

לא, לא. בינתיים, זה לא קורה כך – בוועדה הזו לפחות. כשפה מתקבלת החלטה, הדברים גם כן מתבצעים.

מר יהודה בר אור, בבקשה.

לפרוטוקול – יהודה בר אור, יושב ראש ארגון הגג של בעלי ונהגי המוניות בישראל.

אני קצת מחוץ לעניין, כי נתתי את כל הטיפול בנושא השירות למר פריד אברהם, שהוא יושב ראש ארגון השירות. אבל באופן כללי, אנחנו כנהגי המוניות, שהם מפעילים קרוב ל-20 אלף נהגי מוניות special, והיום אנחנו גם נוכל - - - בעזרת השם, בתחבורה שיתופית, ונוכל לתת עזרה גם בנושא הזה של השירות לאנשים. - - - להם את המחיר וניתן שירות נוסף.

אנחנו חושבים שהשירות הוא חלק חשוב מאוד באופן כללי לשירות העם, כי זה היה קיים גם מזמן ומזמן. בתחילת דרכי, בשנת 1974, אני עבדתי בשירות קרוב לחמש שנים, ואני אחר כך עברתי לספשלים. אבל ברגע שהמוניות היום יש להן אפשרות באמת, המוניות הגדולות שרוצות לעבוד – צריך לתת להן לעבוד. המוניות הגדולות שרוצות לעבוד, צריך לתת להן לעבוד. והשר פה נתן תכנית מעולה: מי שרוצה לעבוד, הוא נותן לו לעבוד; מי שרוצה פיצוי צריך לתת לו את זה כמובן בהתניה מסוימת. כי לא בכל מצב אנחנו גם מסכימים. כי זה יהיה עומס יותר מדי גדול. אבל אלה שרוצים לעבוד, מגיע להם לעבוד. ואם אפשר לתת להם יותר זמן, כמו שהם ביקשו, זה עוד יותר טוב. אנחנו כארגון הגג לא מתנגדים לזה, אבל כן אנחנו חושבים שהמצב של היום צריך להשתנות לטובת מוניות השירות, ובכלל לטובת ענף המוניות בכלל.

תודה, חברי. תודה, מר יהודה בר אור.

ביקשתי את הגברת מיטל להבי.

כמה מילים טובות על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שבאמת שם את הנושא של תחבורה ציבורית בראש מעייניו. אנחנו רואים את זה גם בתל אביב, בהסכם על הנת"צים ובעבודה שנעשית סביב הנושא של תחבורה אלטרנטיבית, ועל זה שאפו.

אני רוצה להגיד על השירות הזה שהוא אהוב, נחוץ ופופולרי, והיחיד שנותן מענה 7/24. ואני לא רואה את המילים 7/24 בכלל בהצעת החוק הזאת, ואני חושבת שזו הסיבה של מוניות שירות. ואת המילים 7/24 צריך להכניס כתנאי לתאגידים עוד לפני כספים ואיתנות פיננסית וכל הדבר הזה. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני הייתי מודאגת מהדברים של מר דרור גנון לגבי ההיבט הכלכלי. ההיבט הכלכלי, אני מסכימה – 13 מקומות ישיבה ורב-קו, אבל אי אפשר לעשות קווים רק מההיבט הכלכלי. התפקיד שלנו פה זה לדאוג לציבור, והציבור שצריך לדאוג לו זה דווקא הציבור המוחלש. ואני כבר אומרת לך שיש כדאיות כלכלית ברמת אביב ואין כדאיות כלכלית בכפר שלם או ביפו. למה? כי אנשים יותר תפרנים.

לא בטוח.

זה ממש לא נכון.

זה נכון. זה נכון.

לא.

זה נכון, ואני יודעת מה אני אומרת, ואני יודעת גם למה לא מפעילים לי קווי שירות בדרום העיר, חוץ ממר שלמה בורה, שיהיה בריא. ולכן אני באה ואומרת שלא יכול להיות לעבוד רק על קווים כלכליים. צריך לעבוד על קווי - - -. כל התכנון, לא ברור איך הוא נעשה, לפי איזה קריטריונים. שים לב שהמפקח על התעבורה, שהוא מאוד-מאוד אהוב עליי, אבל המפקח על התעבורה מחליט, קובע, נותן, אצלו מערערים. אני לא נתקלתי בשום מקום שבו הרשות שנותנת את הזה, היא גם הרשות שאצלה מערערים. תשימו לב פה להיקף הסמכויות שניתן לגורם אחד, והרשות המקומית פה היא לא פונקציה לצרכים של - - -

הדבר הנוסף זה ההמרה. אני רוצה להגיד לך משהו: אני נתקלת בנדל"ן בסיטואציה, שמי שחותם ראשון מקבל 15% יותר זכויות או 20%. אני רוצה לשאול פה: מישהו חושב שאם ניתן לקבל המרה לעומת אי ודאות בעוד שלוש שנים, זה לא יצמצם את הענף? החשיבה פה צריכה להיות חכמה, כי מי שיוכל לקחת היום ודאות לעיסוק עתידי כנהג מונית מול צורך להתמודד במכרז בעוד שלוש שנים וחוסר ודאות, זה יחסל את הענף לגמרי.

תודה, גברתי.

אדוני היושב ראש, ביקשנו וקיבלנו את אישורו של יושב ראש הכנסת להמשיך את ישיבת הוועדה בעת שמתקיים דיון במליאת הכנסת עד השעה 11:15.

אוקיי. תודה.

מר יוסי סעידוב, 15 דקות – ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל.

תודה על הדיון ועל ההזדמנות לדבר. הבשורה בעצם שיוצאת מכאן, כאשר אומרים שיהיה רב-קו אנונימי למונית שירות, אומרת שכאשר מונית שירות חצי ריקה תעצור בתחנת אוטובוס ויעמוד שם אזרח ותיק ואזרח רגיל, האזרח הרגיל יעלה, כי הוא ישלם את המחיר הרגיל, והאזרח הוותיק יישאר בתחנה ויחכה לאוטובוס, ואולי הוא יגיע לאוטובוס צפוף. כי מונית השירות - - -

אם יהיה סבסוד אז יהיה גם לו - - -

זאת אמירה שהיא אמירה מאוד בעייתית, כאשר היא יוצאת מהמחוקקים לאזרחי ישראל.

זה לא המחוקקים. תן לי לתקן אותך. סליחה. זה חשוב לי. כי פה, אתה יודע, כל הזמן עושים את המיש-מש בקרב הציבור. איך אומרים? נרדמים - - -

- - - למחוקקים.

בדיוק. זאת אומרת, יש רשות מבצעת, יש רשות מחוקקת. אנחנו, בכל הכבוד. אתה צריך להפנות את זה פעם אחת. יש ממשלה. היא זו שצריכה לקבל את ההחלטות. יש דברים שאנחנו יכולים.

ויש תקציב.

ויש תקציב.

תודה. אני רוצה עכשיו להתייחס גם לחלק השני שאמרת – לרשות המבצעת. ברגע שאנחנו לא נותנים סובסידיה למונית שירות, אנחנו לא חוסכים כסף לממשלה. אנחנו פוגעים במשק הישראלי. אנחנו גורמים לעוד בעלי רכב להיכנס לתל אביב. לבזבז זמן של כולנו. לא רק של הנוסעים ברכבים הפרטיים, אלא גם של הנוסעים בתחבורה הציבורית. הסובסידיה הזאת זאת השקעה של שקל שמחזירה עשרה שקלים ו-20 שקלים למשק הישראלי, והיא שווה כל השקעה.

נכון.

היא שווה את ההשקעה הזאת.

לא מתנגד.

זה בנוגע לרב-קו.

בנוגע להרחבת השירות לאזורים נוספים ולדברים של חברתי, הגברת מיטל להבי, בנוגע לסמכויות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. המחוקק צריך – במקרה הזה זה המחוקק - - -

והמחוקק.

והמחוקק צריך לתת מוניות שירות לכל ישוב בישראל שגרים בו מעל 50 אלף תושבים, ולא לתת את הסמכויות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. היום, על פי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יש 100 ישובים מנותקים מתחבורה ציבורית, שצריכים תחבורה ציבורית. היום חסרים 1,000 אוטובוסים חדשים כדי לתת שירותי תחבורה ציבורית. אם הייתה מונית שירות בכפר אחים בבוקר, יכול להיות שגם שר התחבורה והבטיחות בדרכים היה נוסע בתחבורה ציבורית.

תודה רבה.

אין ישוב אחד שלא מחובר - - -

אין ישוב אחד במדינת ישראל שלא מחובר לתחבורה ציבורית - - -

- - - שלחתם למשרד - - -

רק שתי הערות: אין ישוב אחד שלא מחובר, לשמחתך או לאכזבתך. דבר שני, כל ישוב מעל 40 אלף – זה הקריטריון שאנחנו מדברים – לחבר אותו למוניות השירות. אפילו לא ה-50 אלף - - -. ב-40 אלף.

נכון. אמרנו את זה במצגת. אמרתי את זה.

אנחנו מקדמים תכנית שלמה - - -

איך זה יכול להיות שבהרצליה עם 100 איש אין לנו ממרכז העיר מונית שירות?

- - - רפורמה.

זו תהיה רפורמה. אנחנו מדברים על הרפורמה.

- - -

זה מה שמנסים לשנות.

השר התייחס כאן. אז הוא אומר שבכל ישוב מ-40 אלף - - -. ולא כל ישוב מ-40 אלף - - -

אוטובוסים.

אוטובוסים, הוא התכוון.

אוטובוסים, אוטובוסים.

יהיה.

יהיה.

איזו בשורה תצא לציבור עם רב-קו בלי סובסידיה? מה נותן - - -?

די, מר שלמה בורה. אני אתן לך בלי להתפרץ.

מר שוקי שדה, בבקשה.

שוקי שדה מארגון חברות ההסעה בישראל.

אני רוצה רק להזכיר לכם שבמדינת ישראל יש דבר שנקרא חברות הסעה, וחברות ההסעה האלה מסיעות כל יום למעלה ממיליון תלמידים ואנשים אחרים.

הסיפור עם כל המסגרת הזו של 13 מקומות או להוסיף שלושה מקומות למוניות פוגע קשות במערך ההיסעים, לאור ההסעות של חברות שרוצות להסיע אנשים. התוצאה היא שאנחנו יכולים לתת את התשובה הזאת, והפעילות הזאת מתבצעת כרגע כשכולם פתאום תומכים ב-13 מקומות.

אוקיי. מר שוקי שדה, כשנגיע לזה - - -. העניין ברור.

רק משפט אחד: אני מבקש גם להיות שותף לדיונים שמתקיימים על הנושא הזה כדי להוכיח שבאמת אנחנו צודקים והנושא הזה - - -

חברים, הדיון יתקיים פה. לא צריך לנסוע אליהם ולא לשום מקום.

אז - - - בסדר גמור.

תודה.

אוקיי. תודה.

תודה.

מר אילן זיקרי, ואחריו מר שלמה בורה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש.

מוניות העיר אשדוד - - -

מוניות העיר אשדוד ונציג איגוד מוניות השירות הפעילות.

קודם כל, אנחנו מבריכים על הרפורמה, כבוד השר. אנחנו מקבלים אותה בברכה. אנחנו לא מתנגדים אליה באופן עקרוני. אנחנו גם קיבלנו את עניין התחרות בהבנה ואנחנו גם נערך אליו. השאלה באיזה תנאים. באיזה תנאים. גם אם אנחנו ניקח את תקופת ההסתגלות, כי אני מדבר עכשיו כתחנה פעילה – באיזה תנאים אתה תיתן לי את שלוש השנים האלה לעבוד. אם לא יהיה בהן את האלמנטים שאנחנו העלינו: את הרב-קו, אבל אני מדבר על רב-קו אחיד. לא בשום וריאציה. כי אם הוא בא בצורה אחרת בעצם, הוא לא נותן מענה. היום יש לנו כרטיס נפרד במספר תאגידים בארץ. באשדוד הוא עובד, במוניות הגליל, בנתניה, אבל זה עדיין לא מעלה את הנוסע לאוטו. כי זה לא מאפשר לו את ההנחה שמגיעה לו, בעצם; הגדלת מספר המושבים זה גם אלמנט מאוד חשוב; ועניין תקופת ההסתגלות - - -

אוקיי. תודה.

מר שלמה בורה, מר אבי גזית והאחרון מר חיים עקיבא. בבקשה, מר שלמה בורה.

אז תודה, כבוד היושב ראש, תודה – כבוד השר. אנחנו מברכים על התחרות, אבל אני רוצה להגיד שני דברים: אחד, יש פתרון לרב-קו – עם סובסידיה. אפילו שהיא לא תהיה תפעולית, יש פתרון לזה. שניים, אנחנו צריכים אופק. אם אין לנו שש שנים, תגידו לנו פה, עכשיו: אין לנו שש שנים.

מה הפתרון של - - -?

הוא המרה.

אם אין לנו שש שנים, אין לנו זכות קיום בכלל. גם ככה אנחנו לא יכולים. אני מסיע אוכלוסייה סוציו-אקונומית קשה. למה שנוסע מבוגר לא יוכל לרדת רק בתחנות ולא יוכל לרדת ליד הבית, ליד ביתו? למה? למה שהתלמיד לא יוכל לנסוע איתי? תנו לי לפחות את החלק הזה. תנו לנו להרים את הראש מעל המים. מר דרור גנון אמר שהוא רוצה שבסופו של דבר מי שייגש למכרזים האלה יהיו אנשים עם הון. איזה הון יהיה לי? אין לי היום הון להחזיק את עצמי? איזה הון יהיה לי עכשיו? תוציאו אותי למכרזים ככה או תחשיבו אותי עוד שלוש שנים ככה.

מר שלמה בורה, חלק מהדברים שאתה הזכרת בוודאות נעלה אותם - - -

אבל יש פתרון טכנולוגי, שתדע.

אני נראה לך טכנולוג?

- - -

לך אמרו שיש פתרון כמו שלי אמרו. אנחנו נביא את הדברים - - -

אני הבאתי אדריכל לזה. הנה, הוא פה.

אני כבר יודע מאיפה הוא התחיל. עזוב. עזוב עכשיו. תודה, מר שלמה בורה.

רגע. אני רוצה להבין נקודה, מר שלמה בורה. אמרת שאתה רוצה שהמונית תוכל להוריד איפה שהיא רוצה, אבל גם היום זה כך. מה שונה?

הנוסע לא יכול לנסוע איתי – המבוגר.

למה?

כי הוא מחזיק רב-קו.

הוא דיבר על - - - שלא יהיה זכאי להנחה.

למה, היום אתה לא יכול להוריד אותו מחוץ לתחנה?

לא - - -

יש לו רב-קו. הוא לא עולה איתי - - -

- - - על איפה להוריד. בגלל התשלום.

גם איפה להוריד.

- - - התשלום הוא לא עולה.

מר שלמה בורה, אתה דיברת מרחוק – לא הובנת.

מר אבי גזית, בבקשה.

תאגיד מוניות השירות הפעילות. אבי גזית. מנהל מוניות קווים 5-4 – תל-אביב.

אני רוצה להגיד שאנחנו בעד הרפורמה, בעד ההפרטה, בעד המכרזים, אבל לתת לנו תנאים שווים לאחרים – להתכונן ולהיכנס לתחום הזה.

אנחנו, מוניות הקווים 5-4 קיימים כמעט מאז קום המדינה. כשהתחלנו לעבוד במסלולים שלנו, אנשים לא חיכו בדרכים וחיכו רק למוניות השירות. אנחנו בעשר אצבעות בנינו את הקו הזה. אי אפשר כאילו לבוא ולמחוק אותנו בהינף יד.

לקואופרטיב דן, קווים 5-4, כמה שאני יודע, לפחות עד 2022 מאפשרים להם לעבוד. אז גם לנו, גם לנו, למוניות השירות, צריך לתת להתכונן ולתת לנו יותר שנים - -

אנחנו - - -

- - ולהכניס אותנו לרב-קו ולתת לנו 13 מקומות. ויש פתרון טכנולוגי לרב-קו. אם לא עשיתם את זה, לא עשיתם רפורמה.

תודה, מר אבי גזית.

תודה.

תודה, מקרב לב.

מה זה "פתרון טכנולוגי"?

אחר כך, לא עכשיו. כשנגיע לעניין הזה - - -

- - -

שאני אבין.

איך? פשוט: אתה מייצר מצב שאתה יכול להכניס עוד 13 נוסעים. לא כולם יצליחו להגיע למושב האחרון.

עוד שלושה. לא עוד 13.

ועוד הערה: לתת לנוסע לבחור במה הוא רוצה לנסוע.

תודה. תודה.

מר חיים עקיבא, בבקשה.

בוקר טוב לכולם.

מנהל קו 16.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, מר דרור גנון, אנחנו מבינים שאתם רוצים לעשות אותנו כמו אלה עם רישיונות ההסעה שעומדים במגירה, להכניס אותנו, אלה הפעילים, איתם ביחד. ואז כבוד השר אומר: אם אתם לא תרצו עכשיו, בעוד שלוש שנים תלכו הביתה. לא תקבלו שום דבר. לא תעשו שום דבר. אנחנו לא קשורים לאלה שיש להם במגירה רישיונות הסעה שלא משלמים עליהם.

איזו מגירה?

במגירה - - -

איזו מגירה?

רישיונות הסעה עומדים. איזו - - - מגירה?

איזו מגירה? איזו מגירה?

איפה ה-1,200 חברות הסעה שלא עובדות?

- - - פה המגירה.

חיסלו אותן. חיסלו.

- - -

- - - איזו מגירה?

חיסלו אותן.

איזו מגירה?

ככה 1,200 חיסלו.

איזו מגירה? מי אמר לך להגיד ככה?

אז למה אתה צועק? אני צעקתי עליך?

אבל אתה אומר דברים שאינם אמת. זה לא בסדר.

אני אמרתי - - -

אתה מכפיש.

- - - איפה המוניות - - -?

- - - בגלל מישהו אחר - - - המוניות בחמש השנים האחרונות.

- - -

אז אתה לא - - -

מה אתה מדבר? אל תדבר לי שטויות.

החנייה. בסדר. לא - - -

מה זה?

אוקיי, בחנייה.

תלמד לדבר.

בחנייה.

- - -

אני אומר דבר כזה: מי שרוצה ללכת להמרה – לא לפגוע באלה שעובדים היום בפועל. זה הכול. זה הכול. עוד שלוש שנים תלכו הביתה. הם רוצים למסור את הניירות שלהם ולא שווים גרוש.

למה הם לא שווים גרוש?

למה לא מפעילים אותם. נייר לא שווה מי שמפעיל - - -

- - -

מחר גם אתה לא תוכל להפעיל. זה יגיע גם אליך, מחר.

- - -

אני רוצה להבין את הטיעון: אתה יכול לבחור - - -

- - -

מחר יגיע גם אצלך. יגיע. אל תדאג - - -

נגיע. שנגיע - - -

אל תדאג, נשמה, אל תדאג.

אני רוצה להבין: אם ייקבע כאן עיקרון של המרה, נאמר, אז זה יהיה לכולם. זה לא קשור - - -. עכשיו, כאן יקבעו הכללים והשנים וכל הדברים יקבעו ומספר המקומות. ואמרתי: מלכתחילה, ככל שניתן נכניס רב-קו לכול, על כל גווניו, כפוף למגבלה טכנולוגית ומגבלה תקציבית, במסגרת הדברים. הנושא הזה שאומרים לך: נגיד שייקבע דבר לשנים ומקומות והכול. אתה יכול, גם אתה, לקבל המרה עכשיו, כן? - - -

ולצאת בעוד שש שנים. אם ייתנו.

לא. כמו להגיד: אני מוותר על ההמרה, שאני מאמין שיותר טוב לי להמשיך - - -

אוקיי.

זה משך הדברים. זה לא קשור - - -

- - -

אני רוצה להעיר ולהסביר: מי שהיה פעיל והיום הוא לא פעיל ומחר - - - האם בתנאים - - -?

להישאר או לא להישאר?

האם בתנאים החדשים - - - בשנתיים האחרונות, האם בתנאים החדשים הוא כן רוצה להפעיל את הקו שלו, הוא יקבל אפשרות להפעיל אותו.

אבל למה לא לאשר לנו את הפיצוי - - -?

מר חיים עקיבא, די.

מר גבי צלקה, בבקשה.

קודם כל, שלום לך, כבוד היושב ראש, שלום לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, כל מכובדיי. אני גבי צלקה, מנהל מוניות מרכז אשקלון. אני לוקח לדוגמה את אשקלון בדרום. חבר'ה, עד לפני עשר שנים, עד לפני עשר שנים היו שם אולי 100 אלף תושבים. 80 אלף תושבים. בעשר השנים האחרונות גדל מ-140 אלף תושבים, הגיע ל-145 אלף תושבים. היינו עובדים קרוב ל-40 מוניות שירות, 45 מוניות שירות. היום נשארנו עם תשע מוניות שירות, ויודע את זה אדון דרור גנון, שאני מכבד אותו, ומר מאיר חן. למה? למה? למה? למה מוניות השירות לא צריכות לגדול? למה? אני אגיד לכם למה: כל הרפורמות, שאני מברך עליהן, אנחנו מברכים עליהן; אמרו שלא יהיה קו רכבת אשקלון-באר שבע. תאמין לי, הצליח יותר טוב מהכול, בניגוד לכל אלה שאמרו שלא.

מי אמר? אלה שמתנגדים - - -

אלה שהתנגדו. וכל הכבוד לך. כל הכבוד לך. אנחנו מברכים על זה. אנחנו לא נגד זה. אבל חבר'ה, שכחו פה את מוניות השירות. גם אנחנו, כל השנים האלה שלא היו את הרכבות, לא היו אוטובוסים, לא היו - - - כמו שצריך, אנחנו נתנו את השירות הזה, חבר'ה. אנשים עבדו. אנשים עבדו פה 7/24. באמת.

מר גבי צלקה, סיימת את הדברים שלך.

נושא אחד שלא עלה בכלל.

לא, לא, לא, לא, לא, לא. לא, לא, אני לא יכול.

הנושא זה הביטוחים. הביטוחים - - -

- - -

כבוד היושב ראש, מה זו תקופת הסתגלות - - -?

אתה מוכן לכבד אותי?

כן, בוודאי.

תודה רבה. אתה עוד צריך לשבת פה עוד הרבה דיונים. אז עכשיו תכבדו אותי אתם, כולכם.

קודם כל, שיהיה ברור לכל הנוכחים: אני כיבדתי אתכם עכשיו, בסוף לא כיבדתם אותי. אני רציתי שכולכם תדברו, ומה גם שיש עוד סדרה ארוכה של דיונים פה. מה קרה? כל אחד עכשיו חייב להגיד היום הכול? עוד תינתן לכם הזכות להגיד את הדברים כשנעשה את ההקראה, באופן מקצועי. פה רק נתתי לתת את הדברים באופן שטחי. זה עדיין לא אומר כלום. לא אומר כלום, כלום, כלום לגבי מה יהיה.

הדיון הבא, כבר אני אומר לכם, בנושא מוניות השירות, יתקיים ביום שני הבא, ה-12 לדצמבר, בשעה 11:30 בבוקר.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:17.