הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 380

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ו' בכסלו התשע"ז (06 בדצמבר 2016), שעה 18:00

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (מ/1083)

א. סעיף 28(1) בעניין קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית

ב. סעיף 28(7)-(12) ו-(15) וסעיף 32 - בעניין פטור מהיתר בניה למתקני תקשורת

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

דוד ביטן

יוסי יונה

שולי מועלם-רפאלי

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

עבדאללה אבו מערוף

רוברט אילטוב

קארין אלהרר

מרב מיכאלי

קסניה סבטלובה

שלמה פילבר - מנכ"ל, משרד התקשורת

יעל מלם יפה - ממונה ייעוץ משפטי מנהלי, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - סגנית היועמ"ש, משרד התקשורת

עדי קופלוביץ - מנהל תחום בכיר רגולציה ומחקר בינלאומי, משרד התקשורת

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

ברוך לוברט - סגן בכיר ליועמ"ש, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו''ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

רותם הורוביץ - כלכלנית, רשות ההגבלים העסקיים

עמנואל ברכפלד - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

איילת כהן מעגן - עו"ד, חברת בזק

שרון פליישר בן יהודה - סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק

שלמה כפיר - יו"ר ארגון עובדי בזק, ההסתדרות הכללית החדשה

יפתח רון-טל - יו"ר הדירקטוריון, חברת החשמל

גיל משעניה - עוזר ליו"ר הדירקטוריון, חברת החשמל

נאוה טרינצ'ר - מנהלת אגף תקשורת רחבת פס, חברת החשמל

מיכל פליישר - סמנכ"לית רגולציה, HOT

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, חברת פרטנר תקשורת

דורון כהן - יו"ר דירקטוריון, חברת איי.ב.סי

מרדכי אמיתי - מנכ"ל, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות

חגי נצר - עו"ד, רשת דיסקברי

ניר יוגב - מנהל רגולציה, חברת סלקום

תמר אברמוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום, פרטנר

גילי ברנר - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את סלקום (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, ערוץ 20)

אתי בנדלר

אביטל טומפולינסקי

לאה ורון

רונית יצחק

פרק ח' כולו (תקשורת), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (מ/1083)

א. סעיף 28(1) בעניין קידום התחרות בשוק התקשורת הקווית

ב. סעיף 28(7)-(12) ו-(15) וסעיף 32 - בעניין פטור מהיתר בניה למתקני תקשורת

חברים, אני מבקש להתחיל. שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, יועצת משפטית, יועצות, רשמת, דובר, חברותי וחברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים.

אני מצביעה במקום פרי.

ברור. אנחנו מעודכנים.

במקרה שלך אין בעיה.

אדוני במליאה נוהג להגיד גם גברתי הקלדנית.

אמרתי, רשמת.

אה, לא שמעתי, פספסתי.

רשמת.

רשמת.

רשמת, סליחה.

זה לא הגון והוגן, איתן, שבשעה זו מתקיים בוועדת החוקה חוק הגזל.

חוק ההלבנה.

זה מאוד לא הגון.

מצדה של הוועדה?

מצדה של הכנסת.

מה אתה רוצה ממני? מה, אני מתאם?

כשמקיימים את חוק הגזל בוועדת החוקה בזמן שיש חוקים בוועדת הכלכלה, איפה אתה צריך להיות?

עיסאווי, מה גם נהייתי הרגולטור? לא, באמת.

מה, באמת.

אני אגיד לך את האמת למה אתה לא צודק?

למה?

כי זה מאותו חוק שהיה קודם, כבר דיברתם על זה שמונה שעות.

חברים.

אדוני, יש לומר שהחדר די ריק.

ככה זה, מה קרה? אין נושאים היום?

ייקח זמן, יתמלא.

ברשותכם, אני רוצה להזכיר, היום עולים על סדר-יומה של הוועדה שני נושאים, ובכוונתי להצביע על שני הנושאים האלה. הנושא הראשון זה תשתיות "בזק", הנושא השני זה מה שאנחנו נוהגים לקרוא לו "עידן פלוס". טחנו את העניין הזה עד דק, אנחנו יודעים מה אנחנו מבקשים, מה אנחנו רוצים בעניינים האלה, גם בנושא של "בזק" וגם בנושא של "עידן פלוס".

בדיון הקודם שנוגע לתשתיות "בזק" כבר הגענו לנקודת קצה. אני אגיד לכם בדיוק איך אני מבקש ועל מה בעצם הוויכוח. אני גם רוצה לומר למשרדי הממשלה, ואני אומר לכם, אדוני מנכ"ל משרד התקשורת ונציג האוצר, הקטע הלא נכון פה, ואני משתמש במילים עדינות, שאנחנו מתברברים עד עתה כי משרדי הממשלה לא יודעים לדבר האחד עם השני.

הם מדברים. לא מספיק טוב.

תתמקד בנקודות המחלוקת, איתן.

אולי הם מדברים, אבל כנראה שאין קישור לשוני, הם לא יודעים.

אני עם איתן.

רגע, אני רוצה להבין, פריג', שנית דעה? התחלה לא טובה, שתדע.

אני עם איתן בדם ובאש ובמים, עזוב, נו.

התחלה לא טובה של פריג'.

ברשותכם, אל תדאג, אם אין לי רוב אני לא מצביע, אל תתבלבל.

איתן, אז בבקשה תצביע עכשיו, כבר יש רוב.

שנייה, בסדר. אני חושב שלפי מה שאני רואה, אני חושב שהגענו להסכמות ולא נידרש לזה. אני רוצה לפנות עכשיו למשרדי הממשלה, גם למשרד האוצר וגם למשרד התקשורת, בסוף בסוף אני רוצה גם להראות – יש כאן את יושב-ראש ועד העובדים של "בזק", איפה שלמה כפיר שבא להגן על עניין מאוד ספציפי הנוגע לעובדים של "בזק"? אבל את זה אני שם ברגע זה בצד, אני קודם כול רוצה לסיים את התהליך.

הוא מההסתדרות, איתן?

הוא לא מההסתדרות. הוא חבר הסתדרות והוא יושב-ראש ועד העובדים של "בזק".

יש גם נציג מההסתדרות?

איתן, אתה עדיין בהסתדרות?

כן, כן.

עד מתי?

אתה לא מבין כמה אני הכי מבוקש היום בהסתדרות, אבל לא נפתח את הדיון הזה עכשיו.

זאת אומרת, רוצים לקחת אותך ולהשתמש בתשתית שעשית.

נכון, יש בזה משהו. מה העניין, מה, זה בושה?

עזוב. חברים, עזבו אותי עכשיו, דוד ביטן.

אה, פתאום הוא לחוץ.

אני לא לחוץ בכלל, אני רוצה לסיים, בדיוק כמוך.

מה, דוד, אתה לא רוצה ללכת הביתה?

אני רוצה, אבל הוא מושך אותי כבר ארבעה ימים, חמישה ימים, ועכשיו הוא לחוץ.

אני לא לחוץ. אני מסיים, זה הכול. ברשותכם, הסיפור הוא כזה, סיכמנו לגבי העניינים של "בזק". החוק יכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים מיום אישורו.

לגבי "הוט".

רק לגבי "הוט".

התשתיות הוותיקות.

התשתיות, כן, "הוט" ו"בזק". הרי ממילא עוד נקרא את החוק.

כל יושבי השולחן מבינים על מה מדובר.

כן.

בוודאי, אנחנו לא מחפשים אחד את השני במילים, אנחנו כבר פה מספיק זמן כדי להבין על מה אנחנו מדברים. החוק יכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים. מתום התשעה חודשים "הוט" יכולה להתחיל לרכוב על תשתיות "בזק". היא תרכב – לכמה זמן אמרנו? למשך עוד?

לא מוגבל. בשלב הזה התקופה לא מוגבלת.

רגע, מה? רק הערה קטנה. כולם יוכלו לרכוב על כולם, זה לא רק "הוט" על "בזק", אלא "בזק" על "הוט" גם כן. באופן כללי, אני לא מתעסק עכשיו בניסוח.

תן לי. אני עכשיו מתמקד בבעיה, לא בוויכוח. מה שהסכמנו עליו הוא לא בוויכוח.

שיהיה ברור שזה דו-צדדי.

אנחנו מדברים עכשיו על עניין מאוד ספציפי שהוא בעצם הלבה של הוויכוח.

אם מישהו כבד, מישהו קל, מי ירכוב על מי, ביטן?

חברים, עכשיו אני רוצה שנהיה ברורים. פה אני מסכם את הכול ואני יודע אם אני יכול לשחרר אתכם או לא, זה העניין עכשיו כדי שנוודא שאנחנו מתואמים.

תסכם, בסדר.

בזמן הזה "הוט" יכולה לרכוב על התשתיות במחיר של התקנות.

הקיימות.

הקיימות.

מה זה מחיר התקנות?

יש הסכמה על התקנות.

באופן זמני.

תנו לי.

רבאק, תנו להשלים משפט.

משלימים אותו.

אתה כבר בקי קצת, אז תן לי. "הוט" תרכב על הרשת של "בזק" ובכל התקופה הזו היא תשלם מחיר שהוא כבר מחיר קבוע – אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה שנקבע בתקנות.

למי היא תשלם?

ל"בזק".

"הוט" תשלם ל"בזק" על השימוש.

סליחה, עבדאללה.

ו"בזק" למי תשלם?

ל"הוט" אם היא תרכב.

החוק גם הפוך.

מה היא תשלם? את אותו מחיר?

אם מישהו עכשיו ידבר אני אוציא אותו החוצה. אני מדבר אל חברי הכנסת, אז כל מי שמסביב לא מתערב. אני חוזר ואומר, אני מדבר על התקופה הזו שעדיין לא קצבנו אותה, ישולם מחיר מ"הוט" ל"בזק" שהוא המחיר שנקבע בתקנות. עד כאן יש לנו הסכמה, גם אמרנו.

שאלתי, "בזק" למי תשלם?

אני רוצה להוסיף מילה אחת קטנה.

למה "בזק" צריכה לשלם?

"בזק" לא צריכה לשלם?

היא לא צריכה לשלם, זה התשתיות שלה.

תשתיות שלה, מה אתה רוצה?

אני שואל. אני יודע שאלו תשתיות. תענו על השאלה, אני אשאל את השאלה הבאה.

אבל תן לו לסיים את כל העסק.

יש מקרים ש"בזק" גם תשתמש ב"הוט"?

אם היא תשתמש אז היא תשלם ל"הוט", כן.

אתם רוצים לפתוח את הדיון? אין לי בעיה. אני מנסה לסכם.

איתן, מילה אחת קטנה, להוסיף שהתשלום הוא זמני.

תן לי להגיד את זה.

להוסיף את המילה זמניות, היא חשובה פה, כי זה לא המחיר הסופי.

בואו רגע ניתן לו לגמור.

שנייה, תנו לי לסיים, אני לא מצליח להגיד את המשפט. יכול להיות שאתם צודקים או לא, זה לא רלוונטי, תנו לי קודם כול להגיד. נקודה נוספת, מעבר לעובדה שהם בשלב הזה, שעוד לא קצבנו אותו, יוכלו לרכוב על התשתיות של "בזק" ולשלם על-פי מה שנקבע בתקנות.

אני כבר מודיע שהצוות, משרד התקשורת יחד עם משרד האוצר, צריכים לקבוע מחיר כלשהו, אני לא יודע מה הוא יהיה, נמוך יותר, גבוה יותר. בכל מקרה, סיכמנו שברגע שייקבע המחיר, כל מחיר אשר ייקבע והוא מחיר חדש, תחול עליו רטרואקטיביות. דהיינו, שאם נניח יסתבר שהמחיר יותר גבוה אז יחול רטרואקטיבי ו"הוט" תשלם.

יצטרכו לשלם את ההפרש.

מה הפרינציפ?

"הוט" תשלם את ההפרש.

המחיר בין החברות, ההתחשבנות.

כן.

עדיין מדברים רק על החברות, על המונופולים.

נכון.

עלי ועליך אף אחד לא מדבר. אנחנו בכלל אין לנו כאן תפקיד.

מי? לא הבנתי.

אני ואתה והוא.

לא.

הרי אמרנו שכשהיו יותר חברות הציבור ישלם פחות, זאת הייתה המטרה של כל הדיון הזה.

ענית על השאלה ועוד לא הגענו לזה.

זאת הייתה המטרה של כל הדיון הזה.

עם כל הכבוד, אם זאת הייתה המטרה של הדיון הזה, זה לא מעוגן לא בתקנות ולא בחוק.

עבדאללה אבו מערוף, תגיד לי, באת עכשיו נגדי? אני כבר עובד פה - - -

לא, לא.

סליחה, אני עובד שלושה חודשים, עכשיו אתה מתחיל אתי כאילו זה הדיון הראשון. עשה לי טובה, עבדאללה.

אז אתם שלושה חודשים. זכותי לדבר, סליחה. אני לא אפריע לך, זכותי לדבר, אבל - - -

אין בעיה, אבל תן לו.

זכותך לדבר כשאני אתן לך את הזכות לדבר.

בסדר, אני רוצה שתיתן לי.

סליחה, אתה מתפרץ, לא ביקשת.

אז אני מפסיק להתפרץ אבל תיתן לי זכות דיבור.

אני אתן. אבל אתה לא יכול להגיע לכאן, להתחיל את הדיון, כי אתה בפעם הראשונה פה, כי אנחנו כאילו עכשיו הגענו הרגע ומתחילים את הדיון. כל השאלות כבר נדונו, התווכחנו, צעקנו, סגרנו דיונים, עשינו כבר הכול, עכשיו אתה - - -

אתה לא בעניין.

אני בעניין. מה פתאום אני לא בעניין. אני בכנסת בכל העניינים, בבקשה.

- - -

מה הבעיה?

נענה לך, הוא לא סיים.

אני בכל העניינים, ממש בכל העניינים, מהדבר הקטן עד הדבר הגדול, ממש.

תן לו, בבקשה.

תגיד מה שאתה רוצה, נו, מה אני אגיד לך.

עדיין אין הצבעה, באתי להגיד את עמדתי. בעד או נגד זה לא חשוב, אני אצביע או לא אצביע – עמדתי היא שבסוף בסוף הצרכן שיקבל את המנוי של "הוט" או של "בזק", לא יודע של מה, שיגיע אליו הביתה, אם הוא עכשיו משלם 180 שקל, אז שישלם 170. אם החוק אומר את זה אז אני בעד. אבל אם החוק אחרי כל הוויכוחים, אחרי כל הדיבורים, אחרי כל ההתחשבנות בין החברות הצרכן ישלם 180 שקל או 190 שקל, אז לא צריך לעשות כלום. זה כל העניין. בבקשה.

אני אתך.

אתה יודע, אני אגיד לך משהו, שרוב החוק זה כדי שאתם תיהנו מזה.

מי זה אנחנו? ביטן, מי זה אנחנו?

הכפרים הערביים, תאמין לי. כל הפריפריה והכפרים הערביים.

אבל מה הקשר? אתה טעית בכתובת, ביטן.

אז על מה אתה מדבר, תגיד לי?

עבדאללה אבו מערוף, סליחה.

זה קשור כי היום לא מגיעים אליהם בכלל, אז אנחנו דואגים להנגיש את השירות. גם לא בסדר.

דוד, תסתכל עלי, אתה עכשיו טעית בכתובת, נכון?

למה? אני מסביר לך.

תסתכל על העיניים שלי.

אני מסתכל על העיניים שלך.

אתה טעית בכתובת, נכון? זהו, טעית בכתובת.

אז אני אומר לך שמנגישים את השירות לאזרח.

כל הכבוד.

כל האזרחים בכל מקום.

אז הוא אמר שזה יגיע, בסדר.

זו מטרת החוק קודם כול. על מה אתה מדבר, תגיד לי?

אם זה מטרת החוק אז בסדר, אבל זה לא כתוב שזאת מטרת החוק, איפה זה כתוב? איפה זה כתוב שהמנוי ירד בעשרה שקלים? איפה זה כתוב שהמנוי ירד בעשרה שקלים או בשקל אחד? זה כתוב באיזשהו מקום שהמנוי ירד בשקל אחד? לא. עם כל הכבוד.

בטוח שהמחיר ירד?

זו הנגשה קודם כול לפני הכסף. באמת, נו.

לא, לא.

לא, הנגשה לא לפני הכסף. קודם כול הכסף אחר כך ההנגשה.

עבדאללה אבו מערוף, סליחה.

סיימתי, זהו.

סליחה, בכל הכבוד, כנסת ישראל לא מחוקקת כמה תעלה במבה.

לא, היא צריכה לחוקק כמה תעלה במבה.

תן לי שנייה, תן לי.

היא צריכה לחוקק.

אם אנחנו מדברים על התחרות מדברים על המחיר, בטח.

בטח.

עיסאווי פריג', עיסאווי, אפשר בבקשה?

מה, באתם למלחמה? אני לא מבין.

באמת, נו, בחייאת דינכום.

סתם אתם, אנחנו מדברים על זה כבר 40 שעות, הגזמתם הפעם.

חברים יקרים, כל התקנות, כל החוקים הם כדי לייצר תחרות בשוק, א'-ב' של מבוא לכלכלה.

רוצים להוזיל את המחירים.

התחרות הזו אמורה להוזיל את המחיר.

יכול להיות שהוא יוזיל, יכול להיות שלא, לא יודעים.

ביטן אומר שהוא לא יוזיל.

לא אמרתי שלא.

אמרת שלא.

אמרתי שהשלב הראשון זה הנגשה לאזרח.

אני מצטט מה שאמרת.

זה לא פחות חשוב מהמחיר. היום אין כלום, הפריפריה לא מקבלת כלום. "הוט" לא יכולה להגיע אליהם, אתם לא מבינים? "בזק" מגיעה אליהם, "הוט" לא מגיעה אליהם, בחייך, מספיק. אתם לא מכירים את החוק, תשאלו, נגיד לכם.

חבר'ה, עבדאללה אבו מערוף, עיסאווי.

אני מכיר את החוק והוא העלה נקודה חשובה.

סליחה.

בסדר, אני שותק.

עיסאווי, סליחה, אני לא רוצה לריב. כל הצעת החוק משימתה היא כדי לייצר תחרות.

נכון.

מה אתה רוצה שאני אכתוב כמה יעלה לך עכשיו לשלם עבור התחברות לערוץ החיים הטובים?

כל הזמן מעלים את זה.

מה זה ערוץ החיים הטובים? שאלה חברת הכנסת מועלם.

מה העניין? מה נהיה פה?

תגידו, מה נהיה היום?

אנחנו עושים הסדרה של השירות של "הוט".

הסדרת השידורים.

הסדרה של השידורים.

הסדרה זו המילה החזקה.

רץ ברשת.

זו הסדרה כדי לייצר את התחרות.

כבל, משמעת, מה קורה פה?

אין היום כלום. לא, הם מגזימים עכשיו, באמת.

איתן, אפשר לאסוף את עצמנו להמשך?

עיסאווי, עכשיו מי שאני אומר את זה גם כן - - -

- - -

די, הרגת אותנו.

סליחה, די, בבקשה.

טוב. זהו.

סתם אתה הולך נגדנו?

זה פשוט קצת איבוד עשתונות. דוד, בבקשה, אל תהיה פה על תקן הפרימוס.

אני עוזר לך. מה זה על תקן פרימוס? תמיד יש לך משפטים מיוחדים, אתה. תסביר.

נכון, לפעמים. פרימוס מחמם, מדליק.

- - -

נו, באמת, אני עוזר לך והוא מחמם. אתה יודע מה, אבו מערוף, מעכשיו והלאה אני אתך.

איתן, יושב-ראש ועדת החוקה התלונן שבסוף כל ההצגה הטובה היא פה, יאללה.

אני מעכשיו אתך אם הוא אומר שאני פרימוס. אני מחמם?

איתן, ה"הוט" שעולה על "יס" או אחרים שעולים זה מחיר קבוע לכולם?

לא, אני מדבר ואתה עכשיו שואל אותי את השאלות, על זה הוויכוח.

אה, סיכמתם משהו בעניין?

לא סיכמנו. סיכמנו את התהליך.

לא את המחירים.

לא את המחיר.

הם יעשו שימוע, הם זה וזה, ואז יהיו מחירים.

מה, לא תיתנו לאנשי "הוט" להציג משהו? לא, אצלי זה לא היה קורה.

בסדר, הוגן. שוט, שוט.

בתקופה הזו האוצר ומשרד התקשורת צריכים לסיים את התהליך ולקבוע את המחיר החדש, אני לא יודע מה הוא יהיה. הם יעשו את השימוע, הם יעשו את כל התהליך.

אני רוצה לומר את הדבר הבא, התחלת השימוע – אני גם אומר את זה לאוצר ואני אומר את זה למשרד התקשורת – אין סיבה שהיא לא תתחיל בעוד שבועיים.

מחר בבוקר.

אל תחכו.

לא צריך עכשיו לחכות שנתיים. יש לנו תשעה חודשים, אני מצפה שהתהליך הזה יסתיים בתוך התשעה חודשים.

ואם לא יגיעו?

תן לי לסיים, נו, אח שלי, גם אתה, את השאלות האלה אני יודע לבד. זאת אחת הסיבות שאנחנו פה. אני מוסיף עוד חצי שנה מעבר לתשעה חודשים שבהם תתקיים קביעת המחיר בין משרד האוצר לבין משרד התקשורת.

על התשעה חודשים?

על התשעה חודשים.

למה?

למה?

עושים עוד זמן, אם יצא יצא.

מה הנימוק? מה הפרינציפ? אין בעיה, בסדר, רק הפרינציפ.

אני לא רוצה שיגידו שאני מפעיל – הרי הזמן היה צריך להיות הרבה יותר. אני מצפה שכל התהליך הזה יסתיים בתוך התשעה חודשים. אם הם לא יסיימו את זה בתוך התשעה חודשים - - -

מה כזה מסובך? למה תשעה חודשים לא מספיקים?

כי עשו את המחירים האלה לשנתיים.

נשמה, אני לא רוצה – תאמיני לי, אני כבר בא לפה - - -

איתן, ואם לא?

איתן, אדוני היושב-ראש, מניסיון, כמה שאתה נותן יותר זמן למשרדים ככה זה ייקח יותר. תמיד מחכים לחודש לפני.

אנחנו יושבים פה בוועדה כבר שנה על ברית-המועצות.

ותשב עוד הרבה זמן.

חלאס, די, אין מצב שמתיישבים חודש, אין, עד חודש זה הדד-ליין.

אני רוצה להגיד גם לגברתי, לחברתי, שהלוואי והעולם הזה שאת מדברת עליו יתקיים.

- - -

סליחה, אני מנסה לחיות בתוך עולם של המציאות הזו, ואת רואה פה שאני נלחם עם הקואליציה על חוק שהם הביאו, למשל.

שזה נושא למחקר.

אבל זה דיון אחר. גברתי רוצה לסדר משהו יותר מורכב מזה? אני לא מציע. אני מציע לתת את החצי שנה הנוספת הזו, שלא יגידו אז זה תשעה חודשים – סיכמנו ש"הוט" תוכל להמשיך ולרכוב – לכמה זמן אמרנו?

לא מוגבל.

לא מוגבל. אבל אני אומר לך שזה כן מוגבל. אני לא מתכוון לתת את זה עד קץ כל הדורות.

אדוני יכול רק להגיד לי מי מייצג פה את משרד האוצר?

לא, כפרה, וואי, וואי.

או, או, אסף המלך.

תעליבי את וסרצוג, תעליבי.

את אגף התקציבים, יש פה גם את הנציגה של הלשכה המשפטית.

אז רציתי לדעת אם זה רק הלשכה המשפטית או גם אגף התקציבים.

בוא נפרק את מה שאמרת, אדוני היושב-ראש, לגבי מוגבל לא מוגבל.

סליחה, אני מחליט עכשיו, לא הם.

איתן, אחרי השישה חודשים? אני רוצה לשמוע.

עשית גיוס פה? איך כולם באו?

עשיתי גיוס. אני מודה, עשיתי גיוס.

למה? אתה מפחד שמה?

אני לא מפחד.

אנחנו נצביע מה שאיתן רוצה, מה העניין? מה שאיתן רוצה נצביע.

אני רוצה לגמור את העניין הזה היום.

לא, ברצינות אבל, מה? אין לי בעיה, אני לא מבין. הלכתי נגדך במשהו?

לא, לא אמרתי. אני רוצה לוודא. תרשה לי? דאגתי.

אנחנו נהיה בהסכמה.

בסדר, נתאם אתך.

עד כאן אנחנו מסכימים, האוצר ומשרד התקשורת. עד כאן אין מחלוקת. המחלוקת מתקיימת סביב השלב המביך שבו הממשלה לא תגיע בתוכה להסכמה על המחיר.

זה קורה, מה. לא יכול לקרות?

מה יהיה?

זה מביך.

עזוב, זה מביך.

נו, בסדר, חלאס, נבוכנו, בואו נתקדם.

זה קורה, מה.

די, גמרנו, תן לי להתקדם. אני צריך לקבוע מנגנון של החלטה – איך קובעים את העניין הזה שבזמן הזה שאם אחרי תשעה חודשים ועוד חצי שנה משרד האוצר ומשרד התקשורת לא הגיעו ביניהם להסכמות – איך אני חותך את זה.

אבל תוודא שלא יהיו בחירות עד אז.

זו לחישה לביטן.

בסדר, זה לא קשור. אין לזה קשר.

ב"הוט" זה שלושה חודשים, מה זה משנה.

שתיקח שנה.

אז נגיע.

לא, חבר'ה, תעשה לי טובה, אני לא משחק את המשחק הזה.

וגם אם יהיו בחירות לא יהיה שינוי. השינוי היחיד שיכול להיות זה שיושבי-ראש הוועדות ישתנו, זה הדבר היחיד.

נו, בגלל זה אני אומר.

אל יתהלל, דוד, אל יתהלל.

אל תתהלל. מספיק עשית בלגן עם התאגיד.

אני עשיתי בלגן? הנה, יושבים פה האנשים שעושים את הבלגן.

את רואה.

לא, אין מילים.

אין לתאר במילים. באמת אין מילים.

ששש. שנייה. חברים שלי, אני רוצה בבקשה, סליחה, אני אומר את זה לכם - - -

הם נהיו ליברלים. אני מסתדר אתה טוב, אתה יודע.

- - - מסתדר אתה? אתה חושב שאתה מסתדר אתי.

האם אתם יודעים להגיד לי – אני לא הולך עכשיו לקבוע את הכללים ומה אם ואלה לא יביאו ואלה כן יביאו, אני לא נכנס לזה, אני אומר את הדבר הבא, עד 1 ביולי 2018 הכי מאוחר.

זה כבר יותר, זה שנה וחצי.

נכון, זה תשעה חודשים ועוד חצי שנה.

תראה מה עשית, עשית גיוס נגדך.

תן להם להבין.

שנה ושלושה חודשים.

מה שאמרת 1 ביולי זה שנה וחצי.

הם צריכים להתקין תקנות.

מתי? עד מתי?

הוא אמר.

אדוני, זה לא קבוע, אם אתה רוצה נוסיף סעיף כזה.

אני רוצה להוסיף סעיף.

מה הסעיף?

תקנות ראשונות ייקבעו עד ליום - - -

איזה תקנות? על מה? תקנות במחיר?

התקנות למחיר, כן. אז תקנות ראשונות ייקבעו עד?

תשעה ועוד שישה חודשים.

יש תקנות. לא ראשונות. כבר יש תקנות רק לעניין התשלומים האלה.

כן, זו הכוונה שלי.

תקנות שיקבעו את המחיר, שיהיה ברור.

איך המחירים ייקבעו בתקנות?

חברים יקרים, אני גם רוצה לתת למי שירגיש את עצמו נפגע בתהליך הזה, כשיש תקנות ולא עומדים בהם, בג"ץ יכול גם להגן עליו, כי היום אני לא יודע מה יהיה אתי, מה יהיה אתנו.

זה רעיון טוב מה שאמרת.

אתה מבין? אני לא יודע מה יהיה אתי.

איתן, אבל עד אז דוד יסגור את בג"ץ, זו בעיה.

אבל עד אז יהיה לבג"ץ סמכות להתערב?

בחסדי השם יתברך.

יש לכם מזל שכחלון אתכם בעניין הזה, מה אני אגיד לך.

אתה רואה, הוא רוצה לסגור את בג"ץ.

מה הקשר לבג"ץ פה בתקנות?

אז למה אתה עונה על זה, ביטן? בוא, אנחנו מבזבזים את הזמן.

אני אגיד לך, חבר הכנסת ביטן, אם אתה קובע - - -

לא, מה הקשר למה שהיא אמרה?

אני אגיד לך.

שהבג"ץ ייסגר, מה הקשר?

לא הבנתי את המנגנון שאתם מדברים עליו.

הוא בענייני סגירה, סוגר תאגיד, סוגר בג"ץ, סוגר הכול.

הנה, עזבתי את התאגיד שבועיים-שלושה, יש לי בעיות יותר חמורות. עוד מעט הממשלה צריכה - - -

אפילו נציגי משרד התקשורת לא מבינים את זה.

דוד, אני אסביר, סליחה.

אני רואה שאתם צוחקים על העניין הזה.

דוד, אני רוצה לסיים. חברים, הסיכום המקורי, אתה זוכר אותו בהתחלה, שהחוק בכל מקרה יכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים. ביקשתי משני המשרדים בתוך התשעה חודשים בלי שום קשר כבר להכין את - -

את העבודה הכלכלית.

- - את העבודה הכלכלית לקביעת המחיר כמה "הוט" תשלם ל"בזק". אמרתי אחרי תשעה חודשים.

רק "הוט" או כולם?

רק "הוט". כל הבעיה היא "הוט". אחרי התשעה חודשים "הוט" כבר יכולה, גם אם לא סיימו את העבודה, "הוט" כבר יכולה להתחיל לרכוב על התשתיות, לא כולם יכולים לרכוב על התשתיות האחרות. אם עדיין לא נקבע המחיר, המחיר זה השוט הראשון שתוכל לשלם "הוט" ל"בזק" על-פי התקנות הקיימות. יש מחיר קבוע כבר ידוע, כבר נעשתה עבודה.

למה זה שונה?

כי "בזק" חושבת שהיא צריכה לקבל מחיר יותר גבוה.

אני יודע, אבל אם זה על-פי ההסדר הקיים אז זה לא המשודרג.

בדיוק. העניין הוא ש"בזק" תרצה שהוועדה תסיים את העבודה שלה כי היא סבורה שאחרי סיום העבודה המחיר שהיא תידרש לגבות מ"הוט" יהיה יותר גבוה. לכן גם קבענו, וזה השוט השני או המקל והגזר, שתהיה רטרואקטיביות כדי שידעו להם אלה שהם לא יכולים למשוך את זה עד אין קץ, ולאלה לא שווה למשוך עד אין קץ. שתהיה רטרואקטיביות. ברגע שהוועדה קבעה את המחיר, אם היא קבעה, נניח, לא משנה כמה שהיא קבעה - - -

ברגע שהשרים יתקינו את התקנות שבהן ייקבעו המחירים.

בדיוק. נכון, צודקת, תודה, גברתי, על החידוד. אם המחיר יותר גבוה "בזק" תצטרך לקבל מ"הוט" את הפער בין המחירים. הרי זה לא ייגמר לעולם. מה שאמרתי, שבכל מקרה הם יצטרכו להתקין את התקנות אני נותן להם עוד חצי שנה. זאת אומרת, תשעה ועוד שישה חודשים. אם בתוך 15 החודשים האלה לא יסיימו את העבודה, מי שימצא את עצמו נפגע מהתהליך הזה תהיה לו כבר האפשרות - -

לפנות לבג"ץ.

- - לפנות לבג"ץ ולקבל את הסעד, כי יש חובת התקנת תקנות.

בסדר.

חשבתי ושברתי את הראש איך לייצר את האיזונים.

ואם הממשלה תבוא לבג"ץ ותגיד: אנחנו רוצים הארכה של עוד?

לא, תקשיב, אגיד לך את זה ככה, חבר'ה, יוסי יקירי, אני מכיר את זה כי אני חושב שעד היום אני הראשון שעתרתי לממשלה על אי-קיום או על אי-התקנת תקנות בוועדה הזו וגם זכיתי.

לגמרי.

לגמרי זכיתי בלי בכלל, אתה יודע, משחקים, כתוב, יש מועד, ממשלה לא עומדת. עתרתי דרך אגב נגד שר ממפלגתי, פואד היה בזמנו.

אבל, יושב-ראש הוועדה, כמה זמן לקחה לך העתירה הזאת?

יקירה, לא, לא.

אתה אומר שמשרד התקשורת לוקח להם זמן, ובצדק, לעשות את הדברים, אבל עתירה לבג"ץ זה גם - - -

שרון, אני לא יודע לתת את כל התשובות. אני חושב שנתתי פה את התמונה הכי טובה שכולם, אבל כולם יהיו דרוכים כדי להוציא את הכול מן הכוח אל הפועל.

אבו מערוף שואל, המחיר ירד או לא ירד?

- - -

ירד. אתה רוצה לדעת בדיוק בכמה? מייד נגיד את המחיר, אנחנו רק נחשב אותו בדיוק.

המחיר בסוף ירד או לא ירד?

בטח לא ירד, יעלה המחיר.

ירד ב-150 שקלים.

המחיר יעלה, יעלה.

רשום בפרוטוקול, רועי.

לא, אני לא יודע בכמה, אבל ירד.

חבר'ה, אנחנו הח"כים מסכימים על הרעיון הזה?

הרעיון בסדר, אבל התחלת ברעיון העובדים.

רגע.

כשנגיע לזה.

כבוד היושב-ראש, אפשר בבקשה להציע רעיון אחר לעניין הזה?

לא. אני יודע מה את רוצה להציע.

נשמע אותה. מה היא?

אוקיי, בבקשה.

נשמע, איתן.

כבר באתי לפה, גם הסכים האוצר וגם הסכים – עיסאווי.

בסדר. אין בעיה, איתן, קיבלת.

לא, עיסאווי, זה לא דיון ראשון.

בסדר.

בסדר.

אני אומר את זה, חברים, כל מילה שמתווספת ברגע זה פותחת חלון נוסף בתוך המערכת, אני לא מוכן לזה. הלכתי, אני נלחם על זה כמו אריה לאורך כל הדרך יחד אתכם. די, עוברים להקראה.

יאללה, איתן.

אני רק שואל אם יש פה מישהו - - -

די, נתת לה לדבר. נתת לה.

לא, הוא לא נתן לה.

שרון, אתן לך משפט בקצרה.

בדיון הקודם ביקשת שבעצם יהיה מאזן אימה שכמו בתקופה הראשונה, לכן יש שני פתרונות.

שרון, אני לא רוצה, לא.

רגע, פתרון אחד זה, במידה - - -

שרון, אני לא אתן לזה, סליחה.

אבל בג"ץ הוא לא פתרון.

לא, שרון, סליחה.

אבל יש לי בג"ץ תמיד, אני לא צריכה שיגידו שיש את בג"ץ.

שרון, לא, לא, אני סיימתי.

אבל אפשר להציע הצעה?

לא, שרון, לא. אני לא אתן לך עכשיו, אני לא אתן לאף אחד לדבר.

אנחנו נגד סתימת פיות.

העניין מבחינתי חלוט ונעול, זה הכול. אני לא מתכוון לפתוח. את תפתחי, ההוא ירגיש שהוא צריך לפתוח, זה יפתח, ואנחנו לא נסיים את זה.

אבל היא סקרנה אותנו.

עיסאווי, תצא אתה החוצה כדי שסקרנותך תבוא על סיפוקה. אתה יודע מה ההבדל? אני כבר לא במקום של צחוק. מה שאנחנו עוברים פה ככנסת זו בושה.

לא, אל תגזים.

אתה לא היית פה, תסלח לי.

עברתי רפורמה היסטורית, מה.

תסלח לי, אתה לא היית פה כדי לראות את כל התהליכים, אז אל תגיד לי מה אני עברתי פה. שאף אחד לא יהיה גיבור שהוא צריך לתת לי עצות. עד שסוף סוף יש רפורמה שמביאה הממשלה, סבירה, אני עכשיו לא רץ וצועק איזה יופי. מתחיל איזה תהליך, שאנחנו נמנע אותו, חברי הכנסת בסיפורים מסיפורים שונים?

רק שלא יבטלו אותה אחר כך.

זה כבר לא עניין שלי.

אפשר להתחיל בהקראה?

בבקשה, אני מבקש להתחיל בהקראה.

תתחילו בבקשה את ההקראה.

- - - רק רפורמות טובות, תלמדי.

שלכם?

רק הרפורמות הטובות. גם שלכם זה היה.

תתחילו בבקשה את ההקראה.

גם של שר האוצר.

אנחנו מתחילים.

תגיד לי, מי היה שר התקשורת?

של מי ההצעות האלה?

ששש.

סעיף 28.

רק הערה.

כן, יוסי.

במענה כזה או אחר לעיסאווי אמרת: אנחנו נחזור לעניין הזה של העובדים.

יוסי, סליחה.

אני שואל אותך.

עוד לא הגענו לזה.

יוסי, אני רוצה להזכיר, אני פה מכל החבורה התמודדתי להסתדרות, רציתי להיות ראש העובדים, אני פה יושב עשר דקות כדי להגן עליהם.

אנחנו עוזרים לך, מגבים אותך, מה אתה רוצה?

אל תעזרו לי.

מגבים אותך, מה אתה רוצה?

לא, אתם מפריעים לי עכשיו.

אני שותק.

אני אחזור לזה.

מאה אחוז, זהו, רק רציתי לדעת, בסדר.

אמרתי. בבקשה, חברים, קדימה. שם ותפקיד לפרוטוקול, בבקשה, גברתי.

אפשר לקבל נוסח?

הנוסח פורסם באתר הוועדה, ובנוסף, מאחר שהוא הגיע מאוחר שלחנו אותו במייל לכל המוזמנים.

"תיקון חוק התקשורת

28.

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (בפרק זה - חוק התקשורת) -

בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ט) יבוא:

"(י)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו-(ח), מפעיל פנים-ארצי ייתן למפעיל פנים-ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים-ארצי האחר או להקים בה מתקני בזק של המפעיל הפנים-ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמתקנים האמורים, והכל לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על-פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים-ארצי האחר (בסעיף קטן זה – שימוש בתשתית הפסיבית); על הסדרת שימוש בתשתית הפסיבית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו)."

סליחה, אני רוצה לעצור כאן. אני רוצה לפתוח עכשיו חלון, החלון הזה נוגע לעובדי "בזק", בדיוק למה ששלמה בא לכאן. אני רוצה להעלות נקודה שהועלתה על-ידי יו"ר ועד העובדים של "בזק". אני רוצה לראות איך אני מצליח להתמודד אתה, אם אני מצליח להתמודד.

אומר יושב-ראש ועד העובדים של "בזק" שבניסוח הנוכחי המשמעות העולה מתוך הניסוח הזה, שעובדי "בזק" שעד היום היה מן המפורסמים – אני ארצה, אדוני, גם את מנכ"ל משרד התקשורת, כיוון שאתה זה שאחר כך צריך להידרש לכל העבודה, אני רוצה את ההתייחסות שלך, חשוב לי לשמוע אותה – המשמעות היא כזאת, כפי שעולה מהפרשנות שלו, חשוב לי להגיד את הדברים כמו שהם, הוא אומר שהניסוח כפי שהוא כאן, המשמעות שלו היא שעובדי "בזק" שעשו עד היום את העבודה עבור כולם – וגם דרך אגב יש לי פנייה ממשרד הביטחון בעניין הזה מסיבות ביטחוניות כאלה ואחרות, שדורשים ש"בזק" תמשיך לעשות את העבודה – שבעצם מכאן זה שכל עובד של כל חברה יכול להיכנס אל תוך הקנים שלהם.

אמרתי לו – גברתי, ואני רוצה שגם את וגם אתה תענו – אמרתי, ואמרתי את זה גם לנציגי האוצר, בכל הנוגע לעבודת עובדי "בזק" והתקנת הקווים החוק הזה לא נוגע ולא מתייחס, יש סטטוס-קוו מלא. מה שהיא עד היום ימשיך, ואנחנו אומרים את זה גם לפרוטוקול, ואני אומר את זה כאן למנכ"ל משרד התקשורת שהוא האיש שאמון על תיקי השירות.

אבל מה המעמד של הפרוטוקול שמחייב?

תנו לי שנייה, חברים, הרי אני מבין את הדילמה. אני גם מבין דילמה נוספת, שאם אני עכשיו פותח את זה יתחיל ויכוח ודיון משפטי שלא יגמור את העניין ולא את הרפורמה. שלמה, אתה יכול להתקרב, שב קרוב.

תנו לי לשבת, אני אשב.

לפני שאתה מתייחס, ברשותך, אני רוצה קודם כול לשמוע את מנכ"ל משרד התקשורת, דעתו חשובה לפרוטוקול, ואז נתקדם מכאן. בבקשה.

קודם כול, עובדתית כרגע, עד היום מי שביצע את כל העבודות ברשת "בזק" היו כמובן עובדי "בזק". אנחנו לא התערבנו לחברה במי עושה את העבודות. בתחומי השוק הסיטונאי כשפתחנו את התשתיות הפסיביות, כשעשינו את ההסדרה הזאת הגיעה פנייה מגורמי הביטחון שאמרה שהם - - -

גם אלי.

כן. שהם מעוניינים כמה שפחות, כיוון שתשתיות התקשורת הן תשתיות רגישות כאלה ואחרות, שיעשו אותם גופים מסווגים. ככלל, עובדי "בזק" כרגע הם הכוח העיקרי שעושה את רוב העבודה הזאת. את זה נסדיר בהסדרה, ובהסדרה שקיימת היום קבוע שאם יש קבלנים שאושרו על-ידי מערכת הביטחון הם גם יוכלו לעשות את זה. אבל בפועל, בפרקטיקה היום מי שעושה את העבודה אלו בעיקר עובדי "בזק". מצד שני אנחנו כמשרד נצטרך להקפיד ולוודא שהעובדה שעובדי "בזק" עושים את זה לא תגרום לעיכובים.

זה ברור.

אבל ככל שזה כך אנחנו לא נתערב מעבר לזה.

שלמה, אני לא מציע, אני אומר לך את זה, שלמה כפיר, אני יודע על מה אני מדבר, אני רוצה לעזור, אני לא מציע לך, באמת אני אומר לך. אני חושב שהדברים שאמר כאן מנכ"ל משרד התקשורת הם דבר דבור על אופניו, ואתה תרצה להתייחס?

אני אתייחס.

בבקשה, אני לא אפריע לך.

איתן, אני גם אתייחס.

אני יכול להתייחס?

כן, שלמה.

קודם כול, אני חושב שאני לא צריך להוכיח ש"בזק" לא נבהלת מרפורמות ומתחרות ומהפרטות, עד היום היא הוכיחה את זה. אני לפחות ב"בזק" 52 שנה כשהיא עברה תהליכים מעובדי מדינה לחברה ממשלתית, מחברה ממשלתית להפרטה, במקביל תחרות. הכול נעשה בשיתוף פעולה עם העובדים עד היום, ועד היום זה הצליח. ואני שמח ואני גאה שאנחנו אחת החברות המובילות, כולל בעולם, ששמרו על רמה גבוהה ביותר על תחרות, אפשרו תחרות.

לא מנענו מ"הוט" לפרוס רשת בכל הארץ. מי שלא פרס רשת זה "הוט". הם פרסו איפה שהיה כדאי להם, איפה שלא היה כדאי להם אנחנו פרסנו. חברת חשמל, למרות שהיא מתעסקת בחשמל, רצו לתת להם להתעסק בתקשורת, לא מנענו מהם. רוצים תחרות? שתהיה תחרות.

אף אחד לא יכול להעלות על דעתו, ואני עכשיו הולך הפוך, כי החוק הוא הדדי, גם בתשתיות "בזק" וגם בתשתיות "הוט" או בתשתיות חברת חשמל, מישהו יאפשר לעובד "בזק" להיכנס לתשתיות של חברת חשמל? אני על זה לא דיברתי עוד עם מיקו. מישהו היה מעלה על דעתו שעובד "בזק" ישתמש בתשתיות של חברת חשמל? זה מה שאומר החוק.

זה מיקור.

החוק למעשה נותן פתח, גם אם מנכ"ל משרד התקשורת רוצה לעגן את זה שרק עובדי "בזק" יעשו את זה הוא מסונדל על-ידי החוק. למה? יבואו אליו ויגידו: אדוני, מה פתאום אתה מגביל? מה פתאום אתה מגביל בתיק שירות? החוק מאפשר לכל אחד להשחיל ולתחזק רשת בתוך מערכת של "בזק". אם מישהו מאמין שבחוק אפשר לפתור בעיה הוא טועה. אני חושב שבשיתוף פעולה ובהסכמות אפשר לבצע רפורמות. רוצים בכוח? זה פשוט לא ילך.

מה אתה רוצה?

מה שאנחנו רוצים, מבקשים, ואנחנו יודעים את זה, אם החוק הזה נכנס לתוקפו הוא מייד מפר את ההסכם הקיבוצי של "בזק", כי ב"בזק" יש לי הסכם עם ההנהלה, לא יכנסו לא עובדי כוח-אדם, לא קבלנים, ולא אף אחד. ברגע שהחוק הזה נכנס מתחרים של "בזק" יכניסו - - -

אוקיי, שלמה, העניין - - -

רגע, תאפשר לי לסיים. יאפשרו להם להכניס קבלנים, ועל נושא קבלנים, וזה הפרת הסכם "בזק", מחר בבוקר יש השבתה.

תודה. היית יכול לוותר על החלק האחרון.

לא, אני אומר.

לא, שלמה, סליחה.

איתן, עם כל הכבוד, יש הסכמים וצריך לכבד.

עם כל הכבוד לך, אתה לא יורה את הפגז במערכה הראשונה.

לא יריתי פגז.

במקרה הטוב אתה שם את האקדח. לא, נו, באמת.

אני רוצה להבין, הנוסח של היום כולל אפשרות כזאת?

הוא מאפשר להכניס קבלנים, כן.

רגע, אדוני היושב-ראש.

יוסי יונה, בבקשה.

השאלה מאוד פשוטה. שמענו את שלמה פילבר, והוא נתן איזשהן ערבויות בוא נאמר, אולי לפרוטוקול.

איך יצא שהוא מדבר?

מה שאני מבקש מגברתי היועצת המשפטית אתי בנדלר, לחוות את דעתה, האם המצב כאשורו, נניח, על-פי הניסוח הנוכחי של החוק אכן פותח את האפשרות לחשש שהעלה כאן שלמה קודם?

אני יכול להוסיף שאלה לעניין הזה?

כן.

הדרישה שרק עובדי "בזק" ייתנו שירות על פניה היא הגיונית.

למה היא לא עונה?

אני אתן לה לענות.

השאלה היחידה, האם זה נדרש בחוק. להבנתי זה לא נדרש בחוק, זה גם היום קיים בתיק שירות וזה צריך להישאר בתיק שירות. זה שלעובדי חברת חשמל - - -

תיק השירות לא חל על זה.

אז את זה צריך להבין משפטית. זה שעובדי חברת חשמל מתפעלים את התשתיות של חברת חשמל ולא יהיו עכשיו מאה עובדים שיעשו עבודות במקביל ויכנסו לאותן תשתיות גם הגיוני, אז אני לא רואה את הבעיה, רק למה בחוק?

אתה לא רואה אף פעם בעיה פה.

דוד.

אני רוצה לדעת, החוק של היום, הנוסח הקיים היום בהצעת החוק מאפשר שכל חברה תוכל?

כן.

הנוסח מאפשר כל פרשנות. בפועל איך לבצע את זה יש רגולטור, הרגולטור זה משרד התקשורת. משרד התקשורת נותן רישיונות לכל חברה וקובע היטב כיצד השירות יינתן.

את זה הבנתי.

במסגרת הזאת הוא יכול להביא שיקולים שונים בחשבון, כרגע למשל שמענו ממנכ"ל משרד התקשורת שלמרות שהנוסח גם היום בחוק - - -

ראיתי, הבנתי. הטענה שאפשר להשתמש בקווים של "בזק" כדי לתת את השירות ולהנגיש את השירות לאזרח מקובלת עלי, אבל אין צורך שגם העבודות יבוצעו על-ידי חברות אחרות. את זה אני לא מסכים לקבל בשום פנים ואופן. אפשר להשתמש במוצר, אבל עדיין לא להלאים את המוצר, זה הכול, זה מה שאני אומר. בעניין הזה אני כן חושב שצריך לתקן את החוק באופן כזה שזה יהיה כתוב במפורש, אלא אם כן יש בעיה. אם יש בעיה אז הרגולטור יכול לתת הנחיה.

רגע, אבל איך אפשר להשתמש בלי שאנשי המקצוע יכנסו?

לא.

אפשר למצוא נוסח שיגיד שעובדי "בזק" או העובדים של "הוט", זה לא משנה, הם יעשו את העבודה, אלא אם כן יש איזו בעיה.

בדיוק.

יש שביתה, הם לא מוכנים לעשות, דברים מהסוג הזה, זה הכול. או שהם לא מוכנים לתת אפשרות לקיים את הרפורמה.

לא, שביתה זאת לא עילה.

אני רוצה רק לומר שהנוסח די תואם - - -

ברור לי, אני מסכים אתך, אבל אפשר למצוא נוסח שבמקרה כזה הרגולטור יכול להתערב.

חבר הכנסת ביטן, הנוסח די תואם לנוסח של סעיפים שקיימים היום בחוק, ולא הייתי מציעה שרק בהקשר הזה לעשות נוסח אחר. כי יש לך למשל סעיף שיש היום שמדבר על קשרי גומלין, שימוש לרבות מתן - - -

אתה יודע מה זה עושה?

הבנתי את הבעיה שהם לא ייתנו.

מה מפחיד אותך?

בסדר, מה, אתם מרים להם את העסק? אתה מרים את החברה? זה יוצא כמו הלאמה.

- - -

לא נאמר מי מבצע מה.

גברתי היועצת המשפטית, אני מעוניינת להבין איך אפשר לעשות את הדברים דה-פקטו. זה יופי לצאת בהצהרות ולהגיד: יכולים להשתמש, מה אומר השימוש הזה?

זה מאוד פשוט.

בשימוש הזה בסעיף של שימוש בתשתיות יש היום הרבה מאוד שימוש לגבי כל מיני בעלי רישיון – ודאי מנכ"ל המשרד ירחיב בעניין הזה – והם תמיד לוקחים את - - -

הם כבר עושים את זה היום.

רגע, ביום אנחנו נותנים ב"הוט", אנחנו פורסים ב"הוט".

שלמה, נכון, אמרתי, אין ויכוח. אתה מחזק אותי בדיוק באותו מקום.

היום את השירות הכי טוב - - -

- - -

זה ברור, זה ימשיך להיות בעתיד ככה. אין ויכוח על זה, זה יהיה ככה גם בעתיד.

לפני שאני נותן לכם אני רוצה לשמוע את נציג "סלקום".

שלום, מה שאנחנו מבקשים זה לא להיכנס לתוך המערכות של "בזק". אנחנו מדברים פה על צינורות שהחברות המתחרות רוצות להשחיל כבלים שלהן בתוך צינורות ריקים של "בזק".

- - -

רגע. אדוני, אמרת את מה שיש לך להגיד. גם לחברות הסלולר וגם לחברות המתחרות ב"בזק" יש עובדים, כל מה שאנחנו מבקשים זה את מה שממילא - - -

יש קבלנים, בעיקר הקבלנים.

אדוני, גם לך יש קבלים.

שלמה, חברים יקרים, אני מכבד אותך עד עכשיו?

לא, אבל - - -

לא, שלמה, אתה תכבד פה. אנחנו פה לא בסכסוך עבודה. בבקשה.

מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר את מה שכבר נקבע על-ידי משרד התקשורת בתיקי השירות של השוק הסיטונאי מזמן, אחרי תהליך שימוע ארוך, והוא שכשהחברות רוצות לבצע עבודות של השחלת כבלים בתוך צנרת פנויה יתאפשר להן לבצע את זה בעצמן באמצעותן, ולא באמצעות "בזק". אגב, אני אומר לכם את זה כי זה קשור לדיון הזה, יש לנו הרבה מאוד בעיות גם עם המחירים ש"בזק" מבקשת, גם עם מה ש"בזק" מוכנה ולא מוכנה לעשות.

הוא צודק.

ו"בזק" עושה לעצמה דברים שהיא לא מוכנה לעשות בשבילנו, ולכן הדרישה שלנו לבצע בעצמנו את העבודה לא מגיעה מתוך חלל ריק.

הוא דורש את זה.

היא מגיעה מתוך מצוקה בעבודה מול "בזק".

למה? מה זה אומר?

היא פשוט לא מבצעת את מה שאנחנו מבקשים שהיא תבצע, היא גובה מחירים מופקעים, ואנחנו רוצים לבצע את הדברים באמצעות העובדים שלנו.

אתה רוצה רפורמה או שאתה לא רוצה רפורמה?

זו חברה גדולה. למה אתה נותן ל"גולן-טלקום" להשתמש היום?

אדוני, אם "גולן-טלקום" ירצה להשחיל כבלים שלו בצינורות שלנו אנחנו ניתן לו לבצע את זה?

מה שצריך.

אין לנו שום בעיה עם זה, אדוני, צנרת פנויה, שיבואו לעשות את העבודות בעצמם, בינתיים "גולן" לא משקיע בתשתית.

בבקשה, קארין אלהרר ואחרי זה אילטוב.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לשמוע, מנכ"ל משרד התקשורת, תראו, אני מבינה את המהלך, הוא מבורך, הרפורמה הזו באמת טובה, אבל בסוף צריך גם שהיא תחיה במציאות. במציאות אם אנחנו אומרים: בואו ניתן להם להשתמש. מה זה אומר השימוש הזה? איך? מי יניח את הכבל בסוף?

כרגע לפי תיק השירות, בעיקרון הדיפולט הוא שעובדי "בזק" עושים את זה. יש אפשרות גם אם יש קבלנים - - -

אבל הם מתנים תנאים בלתי סבירים.

סליחה, לא. קודם כול זה עוד לא קרה עד עכשיו, עד עכשיו זה התבצע ברמת התכנון, עוד לא קרה ברמת הביצוע בפועל השטח. החברות עצמן הגישו את - - -

אז צריך לדאוג לזה שזה יהיה בשטח.

זה בקצב של החברות, זה לא בגללנו, אבל נעזוב את זה רגע. בתיקי השירות הם קוראים, כמו שאמר ניר, דובר על זה שאולי קבלנים יוכלו להיכנס. בעקבות הוראה של מערכת הביטחון שינינו את תיקי השירות והגבלנו את זה, שהעבודה תתבצע על-ידי עובדי "בזק" במגבלות שקבעו גופי הביטחון. יש אפשרות אחת שעדיין נבחנת ולא בדקנו אותה, שאם יש קבלנים שעובדים היום עם "בזק" ושאושרו על-ידי מערכת הביטחון גם הם יוכלו לבצע את זה.

עכשיו את שואלת מה זה שימוש. השימוש הוא בעצם שיש להם את הזכות החוקית בהתאם לחוק הזה עכשיו לקבל את זכות המעבר מה שנקרא, מי בפועל ישים את הסיב, יניח את הסיב. כרגע לפי תיקי השירות הנוכחיים, בהתאם להנחיית מערכת הביטחון זה יהיה בעדיפות של עובדי "בזק".

יש קבלנים שמאושרים גם על-ידי "בזק".

אם יש ואם הם ייבחנו ואם הם יקבלו אישור.

מה שאני רוצה לוודא – אדוני המנכ"ל, אני מבינה את השיקול הביטחוני, הוא ראוי בהחלט – שלא יהיו התניות שהן בלתי סבירות.

לא, יש תיקי שירות מסודרים.

שלא יהיו מחירים - - -

אין שום הבדל במחיר.

שלא יהיו מחירים שהם בלתי סבירים, שאלו יהיו אותן עלויות.

את המחירים נקבע.

המחירים כבר נקבעו וההנחיות גם נקבעו, תיקי שירות.

רגע, אוקיי, גם לא התניות בלתי סבירות.

בסדר גמור, זה קיים כבר היום.

תודה. אילטוב, בבקשה. וסרצוג לאחר מכן.

אני חושב שצריך להשאיר את המצב כפי שהוא. אם הרגולטור יודע להתנהל מול הדבר הזה אין שום סיבה שנשנה. מכיוון שנניח, שמענו פה את האיום המרומז של נציגי "בזק", נניח שהם יכנסו לעיצומים של שלושה-ארבעה חודשים.

דבר בקול, לא שומעים.

אני לא יכול.

אז תתקרב למיקרופון.

מאוד מתנצל, הלך לי הקול.

תפסיק לצעוק.

אני לא צועק, דרך אגב, בדרך כלל.

נכון, הוא אחד האחרונים שצועק.

מדהים מה שאתה הולך להגיד.

קודם כול, שמענו את האיום המרומז של נציגי עובדי "בזק" שמחר יכולה להיפתח השביתה, ומפה אני רוצה להתחיל.

זה ממש לא היה מרומז.

אני רוצה להשאיר את המצב כפי שהוא בחוק, שהרגולטור ייקבע, ובמידה שיהיה מצב שמישהו יחליט שהוא עושה עיצומים בדרך הזו או האחרת, ולא משנה מה הסיבה, והחברות לא יוכלו להשתמש בתשתיות, יש את האופציה על-ידי הרגולטור להיכנס ולעשות את העבודה.

אתה רואה, אדוני היושב-ראש, זאת בדיוק הסכנה. זאת אומרת, עכשיו מציע אילטוב את העניין הזה של לשבור שביתות על-ידי הכנסת קבלנים חדשים.

נכון.

לכן אמרתי מלכתחילה שמדהים מה אתה הולך להגיד, כי ידעתי - - -

אבל לא יכולה להיות שביתה שתפגע בחברות אחרות ובצרכן, עם כל הכבוד.

- - -

כי הם לא ירצו שתהיה תחרות, הם יפתחו בשביתה.

אז, אדוני היושב-ראש, תראה, בעצם, וזאת אפשרות אכן קיימת, מה שאומר חברי כאן אילטוב, שהוא רוצה את האפשרות העקרונית הזאת להכניס כל קבלן אחר, למה?

לא כל קבלן.

קבלנים כאלה ואחרים - - -

קבלן שאושר. סליחה, קודם כול, אתה לא בזכות דיבור, אבל לא משנה.

אבל דיברת, אני מגיב לך.

אתה לא צריך להגיב, יש יושב-ראש, ייתן לך תגובה.

ביקשתי רשות.

יוסי, יוסי.

עם כל הכבוד, זה לא מה שהתכוונתי, לא כל חברה ולא כל חברה קבלית, לזה לא התכוונתי, ואל תכניס לפרוטוקול דברים שלא אמרתי.

אתה אומר לשבור שביתות.

זה לא לשבור שביתות, אבל אם תהיה להם סיבה כזאת או אחרת למנוע תחרות אנחנו לא - - -

תודה. אסף וסרצוג, בבקשה.

רק בקצרה. הנוסח שמוצע אינו משנה את המצב הקיים. גם היום כשנקבעה הרפורמה בשוק הסיטונאי, כמו שאמר פה המנכ"ל, ונקבעו תיקי השירות, בהתחלה בכלל נקבע שאלו לא יהיו עובדי "בזק" שיפרסו וזה שונה בהמשך. אין שינוי במצב הקיים, הסעיף הזה אינו משנה את זה.

רק להגיד מילה לגבי המחירים כפי שאמר פה ניר מ"סלקום". המחירים לצורך העניין עבור הפריסה או עבור העובדה שעובדי "בזק" הם אלו שיבצעו את העבודות לא נקבע עדיין. וצריך להגיד, זה אחד החסמים כרגע להמשך התפתחות של הדבר הזה, זה תהליך שצריך להיבדק ולהיקבע בהמשך גם על-ידי שימוע של משרד התקשורת. אם זה לא יהיה בהסכמה בין הצדדים – כרגע זה לא מצליח להגיע להסכמה, אז חשוב גם להגיד את הנקודה הזאת. אבל אין שינוי במצב הקיים.

זה כבר במהלך שימוע של מחירים - - -

זה כולל גם לוחות זמנים בשימוע?

אני רק רוצה, אדוני היושב-ראש.

אתן לך.

רק לשאול שאלת הבהרה קצרה. מחיר ולוחות זמנים, זה כולל לוחות זמנים? ההבנה בשימוע היא על תנאי שירות שכוללים – אני בעד שעובדי "בזק" יעשו, אבל בכפוף למחיר וללוחות זמנים.

יש תיקי שירות קיימים. מטבע הדברים, ברגע שמתחילים לבצע, בפרקטיקה של העבודה בשטח החברות מעלות כל מיני סוגיות שבמקור לא חשבו עליהן, ואז אנחנו עושים בדרך כלל כל מיני הסדרים משלימים. אנחנו כרגע נמצאים באיזשהו תהליך של הסדרים משלימים על כל מיני עבודות פריפריאליות.

סליחה, אבל התשובה מסובכת. אני רק שואל, כשאתה נותן שירות יש בו מחיר וזמן. אנחנו עכשיו עושים רפורמות, הרי אפשר להשליך כבל זה יכול לקחת שנה.

כן, כל הדברים מופיעים, הכול מופיע בתיק שירות. גם מחיר וגם זמני ביצוע מופיעים כרגע בתיקי השירות.

בסדר.

המחיר עבור שימוש בעובדי "בזק" לא קבוע כרגע.

אז זה הולך לשם.

יוסי, בבקשה.

רק הערה לפרוטוקול. אני חושב שההערה כאן שבאמת חברי אילטוב העלה, גם עם ההסתייגויות שלך ואני מקבל אותן, לא כל חברה, אני מקבל את התיקון שעשית, אבל מרמז על כיוון של אפשרות שאותה אנחנו רוצים למנוע, ומהי? בעצם אמרת, תקן אותי אם אני לא מבין אותך כהלכה, שאנחנו רוצים לפתוח את האפשרות להכנסתם של מספקי שירותים אחרים, של עובדים אחרים, במקרים בהם מפעיל ועד העובדים עיצומים או מכריז על שביתה.

לא, זה ממש לא הדיון.

- - -

חברים, אבל זה לא הדיון. סליחה, יוסי, בכל הכבוד, אתה לוקח אותי לרחוב ללא מוצא, הוא לא מקדם אותי.

זה לא דיון על שבירת שביתות.

זה לא הדיון, נו. כן, אילטוב.

אני רוצה להשאיר את המצב כפי שהוא, ש"בזק" לפי הצהרות של משרד התקשורת תמשיך לעשות את הכבלים באמת הכול, אבל במידה שיהיו דברים חריגים המצב הזה מאפשר לרגולטור לעשות גם שינויים בהתאם.

תודה. כן, שרון.

חשוב כאן מאוד להבין משהו שבו יש פה חוסר הבנה. טוענים פה שהמצב נשאר כפי שהוא. המצב הוא לא כפי שהוא, כי כרגע תיק השירות שעליו מדברים כאילו הוא קיים, הוא לא לשירות הזה בכלל, הוא לשירות אחר למפעילים חסרי תשתית. לשירות הזה יצטרכו לקבוע תיק שירות חדש. ברגע שהחוק פה אומר שבחוק הזה כתוב שפה יכולות החברות האחרות לעבוד בתשתיות של "בזק" חייבים פה בתוך החוק להבין את זה.

איפה זה כתוב, שרון?

כדי שבתיק השירות יהיה כתוב אחר כך, ואת זה צריך להוסיף פה.

חברים יקרים, אנשי "בזק", זה לא חפירות 1914. אני רוצה לעזור לכם בעניין הזה, עניין העובדים, אבל אתם לא יכולים לעשות לי כל הזמן עוד קונצרטינה ועוד קונצרטינה, ועוד קונצרטינה, זה לא הולך. אני כבר הסכמתי, ואמרתי לפרוטוקול בצורה ברורה שאת העבודה – ועוד לא נגעתי בכל השאלות והבעיות שעלולות להיות, שימנעו מזה ויגידו אין כניסה פה, אני כבר מדלג על הכול. אנחנו מכירים את החיים.

צריך לפתור את זה.

אין איזה ועדה כמו שהקמנו בחוק חיבור מפעלים לגז טבעי, יש איזו ועדה שיושבת ובודקת את הדברים, אין. אני לא מתווכח עם העובדה – ואגיד לך מה מטריד אותי.

אז מה נעשה עם זה?

ואני אומר את זה גם לשלמה. מה שמטריד אותי, ברגע שאני פותח את זה אני גם מעמיד – אתה שומע, אני יכול לייצר חקיקה שלא יכולה לעמוד במבחן. לכן יותר קל לי להישען על הרגולטור, להישען על מערכת הביטחון, יותר קל לי בעניין הזה.

אבל ברגע שאתה מסנדל אותו אז הוא - - -

אבל אני לא סנדלתי, זה לא סנדול.

אתה אומר - - -

סליחה, אני הולך להגיד את הדבר הבא, יש לי הצעה.

- - - לתנאים כאלה.

סליחה, שרון, אני אומר לך שוב, די, בבקשה.

מתי אתה מצביע, איתן?

אני מסיים את החלק הבעייתי הזה. אני רוצה להציע הצעה, ואני אומר את זה לכם, אני מתכוון להעביר את הכול, אגיש רוויזיה על הסעיף הזה, ובתוך הזמן הזה ננסה להגיע לדין ודברים בתוכנו.

איתן, עד לרגע זה לא הבנתי מה רוצים לשנות, כי בגדול יש את זה בתיק שירות, להבין מה הדילמה. הבנתי את הרציונל.

אתה רוצה לשמוע ממני משהו?

בבקשה.

עזוב, זה כבר לא משנה מה הדילמה. תאמין לי, לא משנה.

יש הצעה?

תאמין לי, לא משנה מה הדילמה. אני רוצה להתקדם. אני לא רוצה לעכב. שלמה, מה שאמרתי, אני אאשר את זה, אני אגיש רוויזיה על הסעיף. אני מביא את זה לדיון מחודש כדי לא לעכב. בזמן הזה ננסה כולנו להגיע להסכמות והבנות איך אנחנו - - -

אני חושב שזה הולך בשיטת הסלאמי, וזה לא הולך - - -

לא, אני לא אתן לזה ללכת בשיטת הסלאמי.

אבל הוא עושה לך רוויזיה, שלמה.

אני הולך לקראתך, שלמה.

אתה יודע מה זה?

לא הלכתי עכשיו נגדך. יכולתי פה להגיד – יש לי פה רוב, תאמין לי, הייתי מעביר את זה, אבל אני לא רוצה בכוח, ולא כי אני פוחד מהשביתה.

אין פה שביתה.

אמרת, וזה לא טוב מה שאמרת.

אתה אמרת, זה לא היה במקום. אני מציע לך לדיון, תמשוך את הסיפה של הדברים שלך.

זה מאוד חשוב.

הוכחנו עד היום שאנחנו לא שובתים ואתם תשנו את החוק?

אבל אתה אמרת.

אין ויכוח. מישהו התווכח על זה?

אבל מה? צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה, זה הכול.

איתן, אבל לא הבנתי את הטקטיקה של להצביע ואז רוויזיה, בוא נדבר על זה.

נשמה שלי, אני לא רוצה, זה לא ייסגר, זה לא יכול להיסגר, תאמיני לי. תשמעי לי, את יודעת, את כבר מנוסה.

פסקה (1), יש הערות?

אני מעלה להצבעה את הפסקה הראשונה, פסקה (1), מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (1) אושרה.

תודה. ואני מגיש רוויזיה על הפסקה הזו.

רק חצי דקה, אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת מיכאלי מצביעה במקום חברת הכנסת נחמיאס ורבין; חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף מצביע במקום חבר הכנסת דב חנין; חברת הכנסת קארין אלהרר מצביעה במקום חבר הכנסת יעקב פרי; וחבר הכנסת רוברט אילטוב מצביע במקום חבר הכנסת חמד עמאר.

נצטרך לדון בזה.

אני לא סוגר את זה. יוסי, לשם ההתקדמות.

מצוין.

(2).

"

השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1)."

ולבקשת יושב-ראש הוועדה אני מוסיפה, וזאת לא יאוחר מיום י"ד באדר תשע"ח, 1 במרס 2018.

עד מתי?

1 במרס 2018.

תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד - -

1 באפריל 2018.

- - 1 באפריל 2018.

חצי שנה מאוקטובר זה 1 באפריל.

פסקה (2).

תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד 1 באפריל 2018. נא להצביע.

נכון. מי בעד? ירים את ידו. תודה.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (2) אושרה.

הלאה, אושר.

"

עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים-ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המירביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), התשע"ה–2014, כנוסחן ערב יום התחילה של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (להלן – תקנות השימוש)."

אתם מכניסים פנימה את כל אשר אני אמרתי, איפה זה נכנס בדיוק?

מקודם היא הקריאה.

מה שנכנס בהתחלה זה מה שאיתן אמר?

על התקנות הראשונות זה בפסקה (2).

בסדר.

כל מה שאמרת באיזה פסקה?

ב-(2), כן.

איפה הרטרואקטיביות? לא ראיתי. איפה?

עוד לא קראנו.

בפסקה (4).

תכף.

אז מה את אומרת כן?

חלק א'. עזוב, דוד.

על התקנות אמרתי.

בבקשה. הערות? מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (3) אושרה.

תודה. אושר.

בפסקה (4) יש כמה תיקוני נוסח קלים, אקרא את זה עם תיקוני הנוסח.

בסדר.

תפני את תשומת הלב בכל פעם שאת עושה את זה.

אני אפנה.

"

קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ"א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2) ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ"א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה" – וזה שינוי – "המתחילה ביום שבו החל המפעיל הפנים ארצי האמור לעשות שימוש בתשתית הפסיבית של החברה והמסתיימת ביום 1 ביולי 2018 (בפסקה זו – תקופת ההפרש)."

המסתיימת - - -

ביום 1 ביולי 2018 (בפסקה זו – תקופת ההפרש).

סליחה, זה לא מתאים בזמנים 1 ביולי 2018, עד אז צריך לקבוע את התקנות.

נכון.

אז אפשר להקדים את זה.

תשע ועוד שש, חברים יקרים, נו, תקדימו.

- - -

אם לא מתקינים תקנות אנחנו לא יכולים לעשות שימוע?

סליחה, חברות וחברים יקרים, זה כולה שלוש יחידות חשבון, גם אני יודע לעשות. תודה.

מה קורה אם לא מתקינים תקנות?

אז אנחנו בהתאם לבקשת היושב-ראש בפסקה (2) נתאים את המועד בפסקה (4).

מועדים בדיוק לפי הלו"ז שקבעתי. תודה רבה.

נכון. אז זה יהיה המסתיימת ביום 1 באפריל 2018 (בפסקה זו – תקופת ההפרש).

"

להפרש האמור ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 בעד תקופת ההפרש."

בבקשה.

צריך את התאריך שקבעו שעד המועד הזה יותקנו התקנות שיקבעו את המחיר לשימוש של "הוט" בתשתיות שלנו.

את יכולה להגיד את זה בצורה יותר משוחררת.

כן. ההגדרות פה זה חמש שורות בשביל להגיד. צריך לקבוע את זה גם בסעיף קטן (3), זאת אומרת שהתאריכים יהיו כולם מסונכרנים. אם הרטרואקטיביות תהיה עד ה-1 באפריל ואם המועד להתקנת התקנות הוא עד ה-1 באפריל, גם המועד שעד אז יחולו תקנות השימוש הוא עד ה-1 באפריל.

לא, לא. זה לא מה שאמרתי, סליחה. אמרתי מי שמוצא את עצמו נפגע והם לא יסיימו עד אז יוכל לפנות לבית-המשפט.

אבל התכוונת, אדוני היושב-ראש, שהרטרואקטיביות תחול - - -

ואם יקבעו את התקנות לפני?

ואם יקבעו לפני?

אבל אם לדוגמה יקבעו שנה אחרי, את הרטרואקטיביות אתה מתכוון שהיא תחול גם עוד שנה, נכון?

לא.

הם לא ישלמו רטרואקטיביות רק שנה, אז זה לא כתוב כך.

עד המועד שיהיו התקנות.

- - -

נכון, אז זה לא כתוב.

עד המועד שיעודכנו התקנות.

לא יוצאים, אם זה לא מתבצע אז מה קורה?

נכון, זה לא כתוב, אז צריך לתקן את זה.

ברגע שיש מחיר חדש הוא חל רטרואקטיבית.

על זה נאמר שאם לא אז שיגישו עתירה לבג"ץ.

לא עתירה. אני לא מסכים. ברגע שיהיו מחירים זה יחול רטרואקטיבית. אין קשר.

אז אתה נותן לשרים עכשיו הכשר לא לעמוד בתאריך התקנת תקנות.

אבל מה זה שייך? אז את נותנת עונש לחברות על זה שהם לא עשו? מה זה הדבר הזה? לא מקובל.

סליחה. דוד, קיצרתי את התהליכים, פעלתי פה באופן מאוד מדוד.

מה פתאום לשנה? אין מצב כזה. רטרו, רטרו.

דוד. קיצרתי תהליכים והעמדתי את הדברים לפתחם של משרד התקשורת ומשרד האוצר, אני גם צריך לקבוע שאם הממשלה – דרך אגב, בנסיבות האלה, גברתי, שתי החברות עלולות למצוא את עצמן נפגעות, כל אחת בדרך שלה.

נכון, זה בדיוק העניין.

לכן הנקודה הזו שהן יצטרכו לפנות לבג"ץ.

זה לא הגיוני.

אתה צודק.

חבר'ה, עם כל הכבוד, זה לא מה שנאמר.

חבר הכנסת ביטן, אני רוצה פשוט שתשקול עוד נקודה. לצורך העניין נניח שהשרים יתעלמו מהוראת החוק ולא יקבעו תקנות.

זו אופציה שיכולה להיות.

יכולה להיות. ו"הוט" לא יודעת בשום שלב כמה זמן היא ממשיכה לעשות שימוש בתשתיות, היא תצטרך לשלם תקופה רטרואקטיבית ארוכה סכומים שהיא לא יודעת - - -

נכון. אז מה?

אז היא לא חייבת להשתמש בתשתיות.

אז שלא תשתמש. תקשיבי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

דוד, אני מסכם.

לא, יש גבול, מה זה, באמת. זה באמת טיעון? שלא תשתמש. אם היא לא רוצה להסתכן שלא תשתמש.

דוד, אני מאפשר ל"הוט" להמשיך ולהשתמש כל הזמן בתשתיות, וזה האינטרס הראשי של "הוט". גם אם היא תידרש בשלב כזה או אחר לשלם רטרואקטיבית היא עדיין לא רוצה שיימנע ממנה לעלות לבצע את הפעולה.

אין הגבלה לשנה. רטרואקטיבי זה רטרואקטיבי.

אני נותן לך, אדוני. לכן, אני אומר את הדברים, הרטרואקטיביות היא עד שיקבעו את המחירים.

שיקבעו את המחירים, זה הכול, זה ברור.

אני פה הלכתי לקראתכם, אפשרתי לכם, אין כאן מישהו שאני נותן לו להיות מרוצה במאה אחוז.

מי שרוצה ללכת לבג"ץ בגלל שלא התקינו תקנות יכול ללכת בלי קשר לרטרואקטיביות. מה זה רלוונטי?

אבל זה מה שסיכמנו בדיון הקודם.

לא סיכמנו כלום, בחיים. לא נכון, לא היה ולא נברא. סיכמנו רטרואקטיבי.

לא, לא, סליחה. דוד. סליחה, בכל הכבוד, אמרתי את הדברים, קיצרתי תהליכים, קבעתי את הדברים. זו הדרך היחידה גם להוציא את הדברים האלה לפועל. אני חושב שההחלטה היא יותר מטובה. היא לא רק טובה, היא יותר מטובה, עושה שכל. פילבר, בבקשה.

חשוב לדעת וצריך לראות שאנחנו סוגרים את הפינה הזאת. אנחנו לא מדברים מסקראץ' כאילו ש"הוט" לא נמצאת היום, "הוט" נמצאת היום.

ברור, ברור.

אז צריך לוודא לגבי המחירים שאנחנו מדברים עליהם או לגבי הקיזוז, זו בעצם צריכה להיות הגדרה מאוד ברורה מתי מפסיק ההסכם הנוכחי ומתי מתחיל ההסדר. אחרת, תיאורטית הם יכולים לקזז אחורה עד אין סוף.

נכון, אתה צודק.

זה צריך להיות מיום כניסה לתוקף של החוק.

אז אני רוצה שאתם תבהירו את הדברים האלה.

צריך להכניס שם באיזשהו מקום "מיום כניסת החוק לתוקף". זאת אומרת שזה התאריך שחותך בין ההסכם הקיים היום לבין סיכום חדש.

מקבל.

אנחנו פשוט נוסיף לפי פסקה (1) ואז זה יהיה - - -

- - -

אם הם העלו את זה אז זה לא ברור.

הרי כבר היום, אתי, "הוט" משתמשת בתשתית של "בזק", אז זה מה שצריך להעמיד.

כן, מיכל פליישר "הוט", בבקשה.

השאלה הראשונה מופנית לאתי. רק לוודא, הנוסח של פסקה (3) אומר שעד להתקנה, באמת החשש שלנו – אנחנו מודים על ההסדר וחושבים שהוא מאוזן, גם מכבדים את הרצון של משרד התקשורת לקיים שימוע בנושא – רק רוצים לוודא באמת שאם נכנסים, ומדובר על פרויקטים של עסקאות מתמשכות ארוכות טווח, אז שיש איזושהי ודאות שלא מגיעים להסדר שפתאום הוא פג. לרגע זה היה נשמע לי שאם לא מתקינים תקנות - - -

גברתי, אמרתי את הדברים בצורה ברורה.

בסעיף קטן (3) עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), בפסקה (2) מוגדר פרק הזמן, אני רק רוצה לוודא שגם אם בפרק הזמן הזה לא מותקנות תקנות - - -

פרק הזמן לא יהיה בפסקה (2), זה יהיה בסעיף אחר, זה ברור לחלוטין.

כדי שהתעריף יחול עד להתקנת תקנות. זו הערה ראשונה.

והערה שנייה לגבי תקופת הרטרואקטיביות, כבוד היושב-ראש, זה ברור שחברה צריכה להיות בוודאות עסקית. ואנחנו באים לפה באמת בעניין הזה פתוחים, רוצים לקבוע מחיר, לי עדיף שהוא ייקבע מחרתיים, שהוא ייקבע תוך שלושה חודשים. אם רוצים שההסדר הזה יהיה אפקטיבי צריך להבין שזה לא הגיוני שאנחנו עוד תשעה חודשים ניכנס לתהליך הזה כשאנחנו לא יודעים אם המחיר יהיה כפול, ובכל שלב אפשר לשנות את המחיר והוא יהיה שנה אחורה, שנתיים אחורה, אז גם הממשלה צריכה לקחת על עצמה - - -

מיכל, איך את אומרת? אני אומרת לך תודה ואני מפליקה לך.

למה?

כי זה מה שעשית. אסביר לך.

מצוין.

את לא יכולה באותה נשימה גם להודות לנו על ההסכם המאוזן – יש בו חורים. גברתי, אני מודיע לך שבחקיקה הזו יש חורים. הכוונה של החקיקה הזו היא שאף אחד מכם לא יצא עם מלוא תאוותו בידו. הם לא יוצאים עם מלוא תאוותם, את לא יוצאת עם מלוא תאוותך, אבל אני רוצה - - -

זה לא חורים, יש הסדרים.

אבל אני רוצה להגיד לך עוד דבר. בהסדר הזה, החזק פה זה "בזק". בגלל זה אני מאפשר לך בכל מקרה לפעול בתוך הקנים של – זו בעצם הנקודה המרכזית שאני משפר או מנסה לשפר את מעמדך, את מעמדה של "הוט" אל מול "בזק". זאת אומרת, זה שהיא לא שלמה - - -

אבל לכסף יש רלוונטיות.

ההסדר הוא לא, איך אומרים, הכי שלם, זה טבעם של הסדרים. לכן קבעתי קיצור של זמן, נתתי לכם את האופציה אם אתם תמצאו את עצמכם נפגעים, הרי יש פה כאילו תרתי דה סטרי, מצד אחד נוח לכם להמשיך לשלם את המחיר הקודם, אבל מצד שני אתם רוצים גם ודאות כלכלית.

לכן, אם בלו"ז שקבענו משרד האוצר ומשרד המשפטים לא ידעו להגיע להבנות – ואני רוצה גם להגיד לשרון שבאופן יחסי קיבלתי את תשובת בג"ץ הרבה יותר מהר, והייתי אז ח"כ זוטר, סגן מפקד חוליה מצומצמת, ובסוף בג"ץ נענה ועזר – קל וחומר גוף כמו שלכם עם מיטב עורכי-הדין. ופה כבר יהיה אינטרס משותף, כל אחד מהמקום שלו, כי "בזק" תרצה גם לקבל את המחיר הקודם, את תרצי לקבל את הוודאות, אני חושב שאולי אפילו תיקחו את אותו עורך-דין.

על כמה רטרו אתה מדבר?

אין הגבלה. עשר שנים.

עד שמסיימים. אין הגבלה.

זה לא כל כך נעים ללכת לבג"ץ נגד הרגולטור שמפקח עליך, אדוני היושב-ראש.

איזה עורך-דין אתה מייעץ להם?

בלי הגבלה, מה פתאום. אז לא תהיה רפורמה. הרפורמה תמות. בלי הגבלה רטרו?

ברור שבלי הגבלה רטרו.

סליחה. תקשיב. תסלח לי, יש פה אינטרסים.

אולי אני אתן תשובה זה יעזור.

אני מבין, אבל זה לא יקרה, אז לא תהיה רפורמה.

אבל תקשיב, אתם לא מקשיבים. ועוד איך תהיה רפורמה.

אני מוכן להקשיב. איך תהיה רפורמה?

תהיה רפורמה מסיבה אחת פשוטה, אמרתי את זה בדיון הקודם, ואני אחזור ואומר את זה עכשיו.

אני מקשיב.

האינטרס שלנו כמשרד התקשורת ש"הוט" תיכנס כמה שיותר מהר.

סליחה, וסרצוג, סליחה, אדוני המנכ"ל, סיכמתי אתך שנה, נכון. אני החלטתי לשנות את דעתי כי אני רוצה לקדם את התהליך הזה, ואם אני מוריד את המגבלה הזו, שים לב, "הוט" לא עומדת עכשיו, לא העלו עמדות, העלו קנים למעלה, ואלה לא מעלים קנים למעלה, כי שניהם מבינים, תקשיב - - -

אבל צריך להשאיר את זה פתוח להחלטת הרגולטור.

לא, לא, לא.

לא. שרון, החוצה. צאי החוצה. צאי החוצה. צאי החוצה, שמעת אותי? צאי החוצה. יש גבול כמה אני צריך להקריא את השם שלך. יש שלב שדי.

אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא, יש פה איזון, אם אתה עדיין לא הבנת. שילבתי את האינטרסים של שני הגופים, גם של "הוט" וגם של "בזק", שלשניהם לא יהיה כל אחד מהמקום שלו את האינטרס שזה יהיה עד אין גבול. למה? כי "בזק" רוצה לקבל את הכסף שלה, היא רוצה לקבל את הסכום המלא, ולכן היא רוצה שזה יסתיים יותר מהר, היא לא רוצה לקבל את המחיר המופחת לשיטתה. ו"הוט" רוצה את הוודאות, מתאים לה לרכוב, אבל עד גבול מסוים, גם היא לא רוצה עד קץ כל הדורות לדעת לאן היא הולכת. פה זה נתון לפתחם של מקבלי ההחלטות, לכן קיצרתי גם טווחים, לא נתתי לזה עד קץ כל הדורות, נתתי לזה את התשעה חודשים ועוד חצי שנה.

זה בסדר, זה סוכם.

בשביל זה שיתאפשר. אם הרגולטור יכשל בתפקידו ניתנת להם האפשרות לקבל את הסעד מבית-המשפט. אם אנחנו נתחיל לייצר הגבלות, אתה יודע מה אתה עושה עכשיו? אלה יגידו: למה הגבלה כזו? זה מתאים לי כי ההוא יעשה ככה, והאוצר אין לו אינטרס לפה, ולמשרד התקשורת האינטרס שלו הוא פה. אני חווה את זה יום יום. אני מנסה לייצר כאן את האיזונים במקומות הבלתי אפשריים, כי אם אני נותן עדיפות ל"בזק", אומרים לי כולם: מה? בוודאי, למה שיהיה אינטרס לשר התקשורת לחתום? כי הכול יצא מכלל שליטה, זה נהיה מטורף. אם אני נותן איזה סוג של עדיפות ל"הוט", אומרים לי: האוצר יכדרר אותנו עד קץ כל הדורות, כי הוא רוצה את זה. דרך אגב, אני סבור שהכול שטויות.

אבל רגע, איתן, רק לנקודה אחת. אבל נקודת המוצא שאליה יצא כל החוק הזה זה שהאי שוויון כאן הוא זה של"בזק" אין אינטרס לשתף פעולה עם התחרות הזאת. בשביל זה כל האירוע הזה קרה, ולכן זה לא סימטרי.

לא, זה לא נכון.

גם את רוצה להיות בחוץ? רואים אותנו באינטרנט.

עם כל הכבוד, על זה יצאנו לדרך. אדוני היושב-ראש, איתן, תשמע, כל העסק הזה יצא לדרך כי אם היינו חושבים שאפשר להגיע להבנות בצורה סבירה, יש פה מונופול, הייתי אומר בעדינות מונופול דורסני שלא רוצה רפורמה.

בגלל זה קיבלה - - -

אז מה? מה ניתן? אז לא תהיה פה רפורמה, גם עוד עשור לא תהיה, אדוני.

אבל, אדוני, בגלל זה "הוט" קיבלה את האפשרות בכל מקרה לרכוב על התשתיות, לא מנעתי מהם – הרי מה היה בהתחלה?

אבל הם ידעו שעד תקופה בלתי מוגבלת הם יכולים לכפות מחיר שהוא הופך את כל האירוע הזה ללא כדאי.

לא, נו, זה לא, בחייאת דינק.

בדיוק. סליחה, זה כן, איתן.

לא, זה לא יכול. כן, אסף.

אני רוצה להתייחס. בדיון הקודם סיכמנו וקבענו שנה כי הבנו שגם חברות צריכות ודאות. הן יוצאות לדרך - - -

אני יודע את זה, אתי.

אז לא שנה, תאריך את זה, אבל זה לא יכול להיות עשר שנים.

שנייה, אני רוצה - - -

סליחה, אתה רוצה לגמור. תן לי רעיון שכולם יודעים להסתובב סביבו.

תן להם ודאות.

וסרצוג, גם לי נשבר. תסלח לי, אתה לא יכול להגיד לי, אם אתה יודע - - -

איתן, תן לו, הוא רוצה - - -

לא. אני כבר במקום אחר, תעשי לי טובה.

אבל הוא רוצה לתת - - -

קדימה, בסדר.

אסף, שנייה, אל תפריעו לי. אני פה מתמודד אתם וכל אחד רב אתי מאחורי הגב, זה מושך אותי וזה מושך אותי.

איתן, תן לו להגיב.

אני רוצה לדעת שאם אתה יודע להגיד לי בוודאות שאתה יודע עד תאריך מסוים לסיים.

איתן, הוודאות היא - - -

קבעת לי אותו עכשיו בחוק.

לא, בוודאי, אתה יודע שהשר שלך יחתום והוא יודע שהשר שלו יחתום? נו, בחייאת דינקום, נו.

איתן, תן לו כמה שנים, נו.

כל אחד יודע לתת לי רק עצות.

זו לא הבעיה של הזמן, זה מה שהוא אמר לך. את העבודה הכלכלית יגמרו, השאלה אם בסוף אחד יאשר לשני את החתימות.

אני מבינה, אבל אתה מבין של"בזק" יש פה יתרון עצום על פני החברות.

לא עכשיו.

תפסיק לצעוק עלי.

אנחנו לא נוכל לעשות שימוש ברפורמה.

זה לא את, הוא לא צעק, הוא לא צועק, זה הקסם. אנחנו אוהבים אותו ככה.

כן, וסרצוג.

רק לסיים. הנקודה שממנה יצאנו היא שגם בסופו של דבר ברור שצריך לאזן פה בין כולם, אבל חברה גם צריכה ודאות כשהיא יוצאת לדרך, ורטרו בלי מגבלה יוצר איזשהו חוסר ודאות שקשה לחיות אתה, ולא משנה באשמת מי זה.

מה אתה מציע לי?

מה אתה מציע, נו?

ההרצאות האלה, את המור"קים האלה אני כבר חווה ארבעה דיונים.

במקסימום אני חושב שאפשר להאריך את התקופה הזאת של שנה לעוד שנה וחצי או לשנתיים, וצריך לייצר איזושהי מגבלה שהיא סופית.

ומה יקרה אחרי השנתיים האלה?

מה יקרה אם זה יהיה אין-סוף? אני רוצה להזכיר משהו, כבר היום בחוק התקשורת לפי הפרשנות קיימת אפשרות לעשות תשלום רטרואקטיבי, כבוד היו"ר, זאת נקודה חשובה. המשרד עכשיו לאחרונה ניסה גם לעשות את זה בתהליך מסוים לגבי איזושהו רכיב בתוך השוק הסיטונאי, קיימת אפשרות כזאת וקיימת גמישות. פה אנחנו מחדדים את זה ואולי אפילו מגבילים את עצמנו במובן הזה, לכן חייבים גם לייצר את הגמישות הזאת פה. אני חושב שצריך או להגביל את זה לתקופה מאוד מצומצמת, ולכל הפחות לתת לרגולטור אפשרות שזה לא יהיה בלתי מוגבל.

תודה, אסף. כן, גברתי.

הוודאות היא בידיים של הרגולטור, אם הוא ירצה לתת לחברה, ל"הוט" ודאות שייתן, שפשוט יתקין את התקנות. זה לא תלוי בנו בניגוד למה שפולקמן אמר.

את השימוע האחרון לקח שלוש שנים לעשות, וחלק מזה בגלל - - -

לא בגלל החברה. אין סיבה שהחברה תשלם על זה, זה לא בגללה.

גם "בזק" - - - על התמשכות המהלכים.

לא גם, לא גם, שום דבר לא עצר.

שיעשו מהר ואז לא תהיה בעיה. לזה אני לא מסכים.

עוד פעם אנחנו מתחילים עם הנושא.

אי-אפשר בלתי מוגבל, מה זה?

לא בלתי מוגבל. זו הבעיה שלכם.

לא בלתי מוגבל.

אם משרד האוצר ומשרד התקשורת יחתמו אז אין בעיה של בלתי מוגבל.

- - -

קיבלתי את ההחלטה, סליחה, מיכל.

מה זה בלתי מוגבל? אני לא מבין.

כבל, אפשר שוועדת הכלכלה תהיה הגורם הזה?

לא.

למה לא?

למה בלתי מוגבל? איך אתה מעז להגיד את זה? מה, זה - - - וגם ירשת?

בוא נחליט שוועדת הכלכלה יכולה להאריך את זה כל פעם.

אבל איך?

לא יודע, בוא נחשוב.

מה זאת אומרת בלתי מוגבל? אם משרד האוצר והתקשורת יסיימו את העבודה, אז שיסיימו מהר, זה הכול. מה אתה רוצה? מה "בזק" אשמה בעניין הזה?

ועכשיו חמש שנים לא יחליטו.

אני אומר לך שאנחנו הולכים לקבוע את זה תוך כמה חודשים בלי הסכמה.

תגיד לי שהשרים לא עושים את העבודה.

- - -

אם ייקבע מחיר נורא גבוה והאוצר יגיד שזה לא מקובל.

שילכו לבג"ץ.

מי ילך לבג"ץ?

החברות. אני הרגולטור, הם לא. אנחנו קובעים, יש לנו דפוסי עבודה, יש נוהל עבודה, יש מסורת עבודה. אתה רוצה להתערב בכוח, תנסה להתערב בכוח, זה לא יעזור. יש לנו את הסמכויות. כל הוויכוח הזה נולד כי התעקשנו על זה שכל החוק הזה נועד לנסות לעקר את הסמכויות ממשרד התקשורת ולהעביר אותם לכמה ילדים במשרד האוצר.

נו, באמת.

עזוב.

עם כל הכבוד, פילבר.

אני אומר לך, כמו שאנחנו קובעים במשך שנים - - -

המטרה הייתה תחרות בתשתיות של "בזק", בדקה התשעים אנחנו - - -

אבל אין ויכוח על זה.

אבל כל הזמן יש לך יד על השלטר לבדוק שזה לא יקרה.

מהיום הראשון לא היה ויכוח על זה.

ממש הייתה הדדיות.

אין לי שום יד על השלטר. הדבר היחיד שאמרתי, שכדי ששתי החברות האלה, שתיהן, לי את האינטרס ששתיהן יכנסו להשקיע, צריך להגיע לנקודת שיווי משקל - -

אין ויכוח על זה.

- - שבה אף חברה לא מסבסדת את השנייה או לא עושה abuse. אז בדיוק כמו שאתה דואג שאולי "בזק" תגבה מחירים גבוהים, אני הייתי רוצה לדאוג שלא יהיה מצב שבו - - - יש אינטרס, זה הכול.

תן לוועדת הכלכלה להחליט.

להחליט מה?

אחרת השלטר יהיה סגור.

פילבר, אני אכניס בפר באמצע. סליחה, אני רוצה להגיד לכם, אני אכניס תכף את ועדת הכלכלה באמצע, אבל שנייה, אני רוצה להעיר הערה. אתם כנראה לא הבנתם את הדבר הבא, האיזון שיצרנו כאן, הוא מה לעשות, הוא גם תמונת ראי למאבקים מתחת לפני השטח המתקיימים בין האוצר לבין משרד התקשורת. יש פה מצב, זה מה שאני מנסה להסביר לכם, למה אני לא מגביל? כי מה העניין? שמשרד התקשורת שיש לו אינטרס למען, ושילחם עבור "הוט". אני אומר לך כאילו מה נוצר. ומצד שני שמשרד התקשורת, ככה אומרים עליו, שהוא רוצה להגן על "בזק" - -

ממש לא.

- - יהיה לו אינטרס לדאוג לקדם ולהוציא את התעריפים יותר מהר. בסוף לשני הצדדים - - -

כן, שיוציאו, אז אין בעיה.

אבל אחד יקבע תעריפים נמוכים והשני תעריפים גבוהים, ומה יהיה?

לא, חברים יקרים, תחליף קואליציה, מה אתה רוצה ממני?

יש עבודה כלכלית וסמכות.

זה לא מתבצע בכלל, אתם מדברים סתם.

אני רוצה להציע הצעה.

רועי, ובסוף יש סמכות. כמו שאתם קובעים את מחירי הדיור אנחנו קובעים את מחירי התקשורת, נקודה.

בהסכמת שר.

חברים יקרים.

אולי. אבל עדיין אנחנו רוצים שתהיה תחרות פה בעניין הזה.

אין בעיה. אנחנו לא נגד. אני אומר לך, מי שדוחף ששתי החברות האלה ישקיעו זה אני יותר מכל אחד אחר. אני לקחתי אתו את השבוע.

אבל עובדה שלהביא את החוק הזה לפה הייתה מלחמה.

לא. לא הייתה בעיה עם זה בכלל. בכלל לא הייתה בעיה עם זה.

לא נכון.

עזוב את זה עכשיו, למה לך לפתוח?

אני רק רוצה להגיד דבר אחד מאוד פשוט. פולקמן, אתה בן-אדם הגון הרי, אתה יודע את זה, הטענה שזה יהיה רטרואקטיבי במצב של תקופת זמן קבועה בגלל שהם לא יסתדרו, מה זה קשור לחברות?

מאוד קשור.

הם צריכים להסתדר, זה המצב. ככל שיסתדרו מהר, התקופה תהיה קצרה יותר. וזה גם השוט, אין מה לעשות.

אגיד לך איפה הבעיה שלי.

אתה דורש שהם לא יסתדרו וזה יהיה באופן זמני, הם מעקרים את הרטרואקטיביות.

אתה יודע מה הבעיה שלי? שאנחנו יותר מדי קובעים פה כללים שהופכים לאות מתה.

נכון.

אבל אני לא רוצה לייצר מצב של אות מתה.

אז בוא תקבע שאם יש אי הסכמה זה יבוא להכרעה בוועדת הכלכלה.

רועי, עזוב, אנחנו הולכים לעשות עבודה מסודרת שהמשרד עושה אותה - - -

לא, אני ואתה נלך לקבוע מחיר?

לא, יבואו המלצות והוועדה תקבע.

אבל, רגע, רועי, אני לא מבין, יש במשרד התקשורת עשרות עובדים שעסוקים ברגולציה ובלקבוע תיקי שירות ולקבוע מחירים ולעשות עבודה כלכלית.

מעולה.

אנחנו נעשה אותה בתוך חודשים ספורים, מקווה שבתוך תשעת החודשים. נביא המלצה, נחתים את השר, ונביא את זה להסכמת שר האוצר. שר האוצר לא ירצה לחתום, שהחברות ילכו לבג"ץ ונביא אותו לבג"ץ. מה אתה רוצה?

אבל יש התחייבות לשיתוף פעולה, נכון?

שאם תהיה מחלוקת - - -

למה אתם לא מציגים את ההתחייבות הזאת? לא הבנתי. מה, זה סודי?

ממתי אתה מעביר רגולציה לחברי כנסת?

למה אתם לא מציגים את ההתחייבויות האלה שיש לכם התחייבות בין-משרדית, למה אתם לא מציגים את זה? אני לא מבין.

בסדר, אז יש.

רטרו שנה.

לא, אין שנה. שנה לא היה ולא נברא. אז מה אם כתוב? תתקנו את זה. לא היה ולא נברא, מה פתאום.

היה כתוב, איתן. חבר הכנסת ביטן - - -

לא היה ולא נברא. דובר על רטרו עד שיוחל, זה הכול. מאיפה אתם ממציאים את זה? לא הייתי בסיכום ולא ראיתי שנה.

אתה ראית והם חתמו עליו.

לא הייתי בשנה, אף פעם.

חבר'ה, שנייה, מיכל אחרונה לפני שאני מסכם. כן, מיכל.

החשש היחידי הוא לשבת כאן שלושה דיונים כל כך מורכבים ולצאת בסוף עם רפורמה שהיא אות מתה, זה החשש היחידי. בסופו של יום אם יש רפורמה שיש בה אי ודאות לעד, אז יכול להיות – אני אגב לא בטוחה ש"הוט" תוכל לעשות שימוש בתשתיות כשהיא לא יודעת מה המחיר. ולכן, עושים רפורמה, גם ככה קובעים תשעה חודשים שאסור לנו להיכנס בכלל. אחרי זה יש עוד חצי שנה לקבוע תקנות.

מיכל, אני מקבל את - - -

התשעה חודשים נקבעו כדי שאז יהיה מחיר כבר. המחיר יהיה בסוף התשעה חודשים.

לא רק זה, שלא יהיה ישראבלוף.

מיכל, מיכל, סליחה, אני מסכם. אני מצר על הדברים שאמרת בסוף. לאורך כל הדרך אני הולך אתכם, "הוט", סליחה, לאורך כל הדרך אני הולך במלחמת עולם אתכם כדי להעביר את החוק, כדי שתהיה הרפורמה הזו. אני אומר את זה פה בצורה ברורה, לא ליד, לא כאילו, לא מגמגם, ונלחם מלחמת עולם בשביל זה. נכון, "בזק" היא הגוף החזק פה, לא שחס וחלילה אני אצא ואמצא עכשיו את מנכ"ל "הוט" אוסף בחוץ כסף, בואי גם לא נגזים.

מקבץ.

- - - השרים, מה הקשר. יש גבול.

איך אומרים? מקבץ. אבל יחד עם זאת, דוד. בתהליך הזה אני בסך הכול מנסה לייצר איזון. אני לא רוצה להכריע את "בזק" ולהוריד אותה על ארבע בכוח, אני לא אתה, סליחה. את שמעת מחוקק אומר את זה לפרוטוקול בצורה מפורשת שכזו? הכי לא אובייקטיבי? אל תנצלו את זה, אל תלכו רחוק מדי. אני מנסה למצוא איזון. איזון נכון לא בשבילך ולא בשבילה, אלא בשביל הציבור. הציבור בעינייך הוא לא מה שהוא בעיני, וכמו שהציבור בעיני "בזק" הוא לא מה שאני רואה, זה שני דברים שונים. זה ירוק בעיניים, וכאן אני רוצה לראות משהו אחר בעיניים. אז שלא כל אחד יתנשא מעלינו בדיבורי סרק שלו.

לכן אני אומר את הדבר הבא, אני אוסיף – קבענו תשעה פלוס שישה, כל ארבעה חודשים - -

דיווח לוועדה.

- - דיווח לוועדה.

ומה הוועדה תעשה עם זה?

אבל מה הרטרואקטיבי? זה כמה שנים.

בנוכחות השרים, וזה ייקבע בחוק.

לכמה שנים? ומה עם הרטרואקטיביות?

היא נשארת אותו דבר, לא שיניתי.

מה, לשנה?

כמו שאתה.

ללא הגבלה. לא נקבעו תקנות.

עד שיקבעו תקנות.

ואז מה הוועדה יכולה לעשות? יהיה דיווח ו-?

הם יצטרכו לתת מענה לוועדה.

הם יצטרכו לתת הסברים.

מה זאת אומרת? הוועדה יכולה - - -

חבר'ה, יש גבול, נו, מה?

מה אתם רוצים?

- - -

אם מישהו לא יחתום הוא יצטרך להסביר, זה הכול. אם יחתום אז הכול בסדר.

אם המחיר לא הגיוני כי לא תהיה תחרות, ואז מה הוועדה תקבע?

פולקמן, אני מבין. אין גבול. אתה לא מבין? אם אני עכשיו אהפוך את זה, יקום מישהו אחר, ובצדק, ישאל את כל השאלות בדיוק הפוך. אתה מנסה לייצר איזון.

אבל זה בסדר.

אני מקבל את זה.

ידווחו, יופיעו בפני הוועדה ויציגו את המצב.

יש לנו את זה בחוק - - -

בחוק הדואר יש לנו את זה.

כשאני אומר יופיעו השרים, סליחה, לא על-ידי שליח, לא על-ידי מנכ"ל, לא על-ידי אף גורם, כמו בחוק הדואר.

אני מבקש רק שנוסיף שישולם ההפרש בסעיף או חלקו, שתהיה אפשרות גם לשרים לקבוע שהרטרו לא יהיה על כל התקופה.

לא, לא. לא כדאי לך.

לא.

אתה נלחם על זה זה ולא טוב שאתה נלחם על זה. לא ברור למה אתה נלחם על זה. זה לא נראה טוב.

אסביר. רגע, חשוב לי להסביר. אני אסביר שוב.

לא.

תעשו מהר את העבודה, ומה הם קשורים לעניין?

נעשה מהר את העבודה.

מה, אתם רוצים לא לעשות את העבודה ושאחרים יממנו את זה?

אני רוצה להסביר כי לא היית כשהסברתי. זה חשוב לי להסביר לך.

לא, כבר קבענו על מה.

החוק קובע. הם רק יגידו את המחיר.

תסלח לי, חברים יקרים, הלכתי לקראת די והותר, קבעתי פה, אני לא יכול לחשוב גם על איך הממשלה הזו – אני כבר לא רוצה להשתמש במילים – מתפקדת.

אתה צודק מאה אחוז.

אי-אפשר על כל דבר להגיד לי: ואם השר הזה ואם השר הזה ואם השר הזה, השתגעתם? אני אופוזיציה. אבל איזה דבר מטורף, איזו ממשלה זו?

תעשו את העבודה מהר אז אין בעיה.

אתה יודע שפה השלטר בידיים של משרד התקשורת, נו, מה אתה רוצה? אבל זה ברור.

הוועדה הקודמת עבדה שלוש שנים כשכל הממשלה הייתה מאחור.

הם יחתמו על הנייר ביניהם.

אתם מבינים? הגענו להבנה עם החברות, הממשלה לא - - -

תגיד לי, מה, הוא לא רוצה לסיים את העבודה?

זה לא קשור לשר.

קשור ועוד איך.

הלאה. גברתי, נא להקריא.

על פסקה (4) לא הייתה הצבעה, אדוני.

- - -

אתי, להקריא שוב את (4)?

לא שומעים אתכם, סליחה.

צריך כל דבר לעשות - - -

היו"ר איתן כבל

דייויד, אפשר בבקשה?

כן.

תודה.

רק תצביעו - - -

דייויד.

פסקה (4)

בבקשה, אתה רוצה לעזור לו, תעשה את זה, אתה יודע מה, תעשה את זה פעם אחת, לך תעזור - - -

- - -

פולקמן ודייויד, החוצה. בבקשה.

פסקה (4) תשונה כדלקמן: ועד התקופה המתחילה ביום שבו החל המפעיל הפנים ארצי האמור לעשות שימוש בתשתית הפסיבית של החברה, בהתאם להוראות פסקה (1) לאחר תחילתו של סעיף זה. והמשך המשפט החל מהמילים: אך לא יותר מהתקופה עד ל"תקופת ההפרש", יימחקו.

אתי, אני מציעה שלפי פסקה (1) יעלה למעלה בשורה השלישית "בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1)".

זה בסדר, זה לא משנה, זה ברמה של נוסח.

אני מציעה שאדוני יאשר את העיקרון, והם ימצאו את הנוסח.

אתם תמצאו את הנוסח.

אנחנו מדברים על שימוש חדש שנעשה בהתאם להוראות פסקה (1) החל מהתחילתו של חוק זה.

- - -

תקשיבי, את שואלת אותה שאלה ואת לא מקשיבה, נשמה.

זאת אומרת, לא תהיה הגבלה על תקופת התשלום הרטרואקטיבית, אבל בצד ההוראה שקובעת שהשרים יתקינו את התקנות עד ה-1 באפריל 2018 תיווסף הוראה לפיה – וזה לא הנוסח כמובן, אלא העיקרון – לא נקבעו תקנות, לא הותקנו תקנות עד יום 1 באפריל 2018, ידווחו השרים לוועדת הכלכלה של הכנסת מדי ארבעה חודשים החל ב-1 באפריל 2018 על ההתקדמות בהליכי התקנת התקנות והסיבה לאי התקנתם במועד שנקבע, הדיווח ייעשה בהופעה של השרים בוועדה.

אני רוצה שיודגש: ולא על-ידי - - -

הופעה אישית, מה אני יכולה להגיד להם.

הופעה אישית.

לא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אני הוא, אני ה' ולא אחר.

מי בעד? ירים את ידו, עם הניסוח המתוקן.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (4) אושרה.

אושר.

אושר בתיקונים.

הלאה, צלחנו את המן. קדימה.

פסקה (5), בבקשה.

"

(5) הייתה התשתית הפסיבית של בעל רישיון מפ"א תשתית מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע"מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996 ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה."

אולי נעשה ינוקא? קצת נעיר את - - -

אני רוצה קצת להעיר. משפט בעניין הזה.

בבקשה.

הרי חלק מהוויכוח הגדול שהיה לאורך כל הזמן דיבר על הדדיות אמיתית שתוכל להשתמש בתשתיות לאומיות של כולם עם כולם. במסגרת זאת אנחנו כמשרד התקשורת לאורך תקופה ארוכה העלינו את הסוגיה הזאת ודרשנו שזה יכנס, השימוש ברשת חברת החשמל על-ידי עובדי חברת חשמל ובביצוע של IBC, אבל עצם העמדת המשאב הזה לטובת שאר החברות במקומות שבהם החברה ממילא לא מתכוונת לעשות שימוש. זאת אומרת, לא על חשבון החברה ולא בפגיעה בינוקא. היה על זה הרבה מאוד דיונים עם האוצר ועם אחרים, אפילו חשבנו להכניס לשם תיקונים בסעיף.

בסיכומו של דבר, בעקבות דיונים שהיו לנו עם הנהלת החברה, עם יושב-ראש החברה ואחרים, מבחינתנו אחרי שיכנס משקיע ואחרי שהחברה תייצב את עצמה ותחליט מה כיוון דרכה – והיא כנראה תיגש למשרד התקשורת ותבקש מאתנו שינוי בתנאי הרשיון שיש לה היום – אנחנו נעלה אז במסגרת תיקון תנאי רישיון ונדון אתם גם על הסוגיות האלה. אז כרגע מבחינתנו בחקיקה הזאת אין לנו צורך להכניס את זה.

יהיה בסדר בסוף אתכם?

אנחנו מקבלים כל מה שכתוב בסעיף הזה.

אדוני היושב-ראש, זה שאתם מקבלים זה יפה מאוד, אנחנו רוצים אתכם - - -

תראה, אני יושב פה בשקט כבר שתי ישיבות, זה לא - - -

אולי תעשו את העבודה, זה מה שהוא מתכוון.

למה לא תשב בשקט?

שזה נדיר, יש לומר.

מדאיג שהוא יושב בשקט.

אמרתי, אדוני היושב-ראש, אנחנו גם רוצים לראות תוצאות.

זה סעיף החסימות ששלמה היה מת לקבל.

מי בעד הסעיף? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (5) אושרה.

אושר. הלאה.

פסקה (6).

"

התקיימו בקנים או בתת קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים-ארצי כל התנאים הבאים, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:

הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;

אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים-ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.

בפסקה זו – "גורם ביטחון"- כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשס"ו - - - "

זה לא התשס"ו.

- - -

אני מודיע לך, אם אתם מפרקים אני מפצל את החוק.

בינתיים אני צריך לחשוב, אני מגיש רוויזיה על סעיף (4). כרגע ההסדר הזה לא מקובל עלי.

עזוב, סליחה, אני מודיע לך, הנה, אני אומר את זה לפרוטוקול, פולקמן, אני מודיע לכם, אם אתם תשנו את החוק בפסיק אני אפצל אותו.

תפסיק את הישיבה.

לא משנים, מה זה משנים?

תפסיק את הישיבה.

תעשה לי טובה, אני לא עובד פה כמו חמור בשביל שתבוא ותגיד לי דבר כזה. לא יקום ולא יהיה.

מה זה הולך פה? אנחנו עובדים ביחד.

- - -

אם תהיה רוויזיה בגלל שהאוצר נתן לו הוראה?

האוצר לא נתן לי שום הוראה.

אני אבקש ממך להפסיק את הישיבה.

אני מודיע לך, פולקמן.

אין שום הוראה, אני רק רוצה לשאול את זה.

להפסיק את הישיבה. אין חוק.

מה הבעיה? מה הבעיה? אני רוצה לדעת - - -

אין חוק ההסדרים בתקשורת, זה מה שיהיה. מה אתה רוצה? שלא תהיה הגינות?

וסרצוג, אני מודיע לכם, אני לא - - -

אני רוצה לדעת שמשרד התקשורת לא תוקע את הרפורמה הזאת.

אתה רוצה שלא תהיה הגינות? מה אתה רוצה?

אני מוכן לחשוב על זה.

אני לא מוכן. אתם לא תעשו רק מה שאתם רוצים.

אני רוצה לדעת שההצעה הזאת לא תוקעת את הרפורמה.

איתן, אני מבקש עכשיו כיושב-ראש הקואליציה, אתה לא מחויב, אני מבקש ממך להפסיק את הישיבה, ויותר אין חוקי תקשורת. אף אחד מהם לא יהיה. בוא נפסיק.

אדוני, תקשיב, אני מודיע לך - - -

אתה לא תקבל הוראות ממשרד האוצר.

לא קיבלתי שום דבר, אני חושב על זה, מה אתה רוצה? אני רוצה לדעת - - -

זה הכול, באמת יש גבול לכל דבר.

אני רוצה לשאול כמה שאלות לדעת שהרפורמה הזאת לא נתקעת.

להמשיך, הלאה, הקראה.

- - -

אני מאוד מעריך את הצוות המקצועי, אני רוצה לדעת שזה לא תוקע את הרפורמה.

אז אני אומר לך, אם אתה לא מוותר, לא יהיה - - -

אה, רק אתה יודע אם לא תוקע? אני פה יום ולילה יושב בשביל זה.

אני לא מתלונן עליך. כבל, אבל אני יודע.

אני זה שהביא את הסיכום. אני הבאתי את ההסכם.

אז יכול להיות שאני אשתכנע.

לא, מה להשתכנע? מה, אני ג'יברשתי?

לא אמרתי.

דיברתי הכי ברור.

מה יש לך להשתכנע או לא להשתכנע?

אני רוצה לדעת שזה לא תוקע את הרפורמה.

בבקשה, ניר.

הם תוקעים? הרי הפחד של התקשורת זה שהאוצר יתקע. עכשיו עשית הפוך על הפוך.

בעוד תשעה חודשים הם נכנסים, גמרנו. אתה סתם אומר.

מה הם חושבים שזה יתקע?

בעוד תשעה חודשים הם נכסים. אני אומר שאני אגמור את העבודה, אני אביא לכם אותה, אתם תחתמו או לא תחתמו, זה תלוי בכם.

אסף, ולא היה סיכום אף פעם שנה.

דייויד, עזוב.

אף פעם לא דיברנו על שנה, זה לא בסדר. הם עוזרים יותר מדי ל"הוט", יותר מדי.

בסיבוב הקודם זה עבד, אבל הם יכולים להקפיא את זה, זה קרה לנו.

הנה, אני אומר לך את זה בצורה ברורה, יותר מדי עוזרים להם.

יש משהו, אני אגיד לך את זה אחר כך, אני לא רוצה להגיד את זה בפומבי.

לנו יש לנו אינטרס ש"הוט" תיכנס כמה שיותר מהר.

אני אגיד לך למה זה לא הוגן. כופפתי את הקואליציה פה, כופפתי אותה.

די, איתן, עזוב.

לא אמרנו שנעצור את זה.

אז עכשיו אתם באים ועושים את זה עלי? נו, באמת.

לא נכון, לא היה ולא נברא.

בבקשה, ניר יוגב.

אדוני, ביחס לפסקה (6), אין לנו התנגדות לפסקה, אלא שיש מקרים שבהם גם גורמים שאינם חברת "בזק" מספקים לגורמי הביטחון שירותים, ולכן אני מציע להוסיף בסיפה של הסעיף: למעט אם התקבל אישור גורמי הביטחון.

אבל אמרנו את זה.

אמר את זה המנכ"ל קודם.

הסעיף הזה הוא תוצר של עבודה מאוד מאוד יסודית עם מערכת הביטחון, עם החברות. אני אומר בגדול, הם ביקשו להכניס את הסעיף הזה.

בסדר, אז אני מבקש, מכיוון שיש מקרים שבהם יש חברות שמשתמשות אני גם מוכן לעשות - - -

אמר את זה המנכ"ל אמר.

זה לא מופיע בחוק.

אמר, סליחה.

אני לא יודעת על מה הוא מדבר. סליחה, פסקה (6) הוקראה עד הסוף, הוסברה לפני שיש הערות. לדעתי שאר ההערות לא רלוונטיות.

- - -

דוד, אתה מפריע לי. די, זה כבר מפריע לי.

- - -

רבותי, תנו לה לסיים. סיימת להקריא?

היא לא יכולה, איך היא תסיים להקריא ברעש הזה?

אבל שמעת אותי?

שמעתי אותך.

בבקשה.

"

בפסקה זו – "גורם ביטחון"- כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים" – כאן יש טעות – התשנ"ח–1998

ניר, בבקשה.

במשפט אני רק מבקש להבהיר. אין בעיה שמשרד הביטחון יאשר לגורמים מסוימים להשתמש, אני לא רוצה שהוא יהיה מנוע מכך, ולכן בחלק הראשון של פסקה (6) צריך להוסיף בסיפה: למעט אם ניתן אישור גורמי הביטחון, אם הם רוצים.

התייחס לזה המנכ"ל. כן, שרון.

יש פה איזוהי בעיה ביטחונית בסעיף, אני אעדיף להגיד את זה לא לפרוטוקול.

- - -

דוד, דוד, זה מפריע לה, צאו החוצה.

אם אני יכולה לגשת ליושב-ראש ולהגיד לו את זה, כי זה לא משהו לפרוטוקול.

לא, אין צורך.

כי זה לא משהו לפרוטוקול, ויש פה בעיה ביטחונית.

אנחנו יודעים.

אני מסתפק במה שאמר לי המנכ"ל. תודה. אני משאיר את זה כמו שזה.

הסעיף הזה הוא על דעת גורמי הביטחון, אוקיי, נקודה.

גורמי הביטחון, נקודה, זה הכול.

ובהנחייתם.

ובהנחייתם, נקודה, תודה.

אני חושבת שכדאי שתשמעו את מה - - -

אני מעלה להצבעה. מי בעד? ירים את ידו. עם תיקון השם של החוק והתאריך.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (6) אושרה.

תודה. בבקשה, הלאה, (7).

סעיף הגדרות.

"

בסעיף קטן זה -


"מפעיל פנים-ארצי" - בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים לרבות רישיון מפ"א תשתית ורישיון כללי ייחודי;"

מפעיל פנים ארצי כולל בעצם את כל החברות שאנחנו מדברים עליהן, הוא מתכוון ל"בזק", "הוט", שהן בעל רישיון כללי; ויש לנו את רישיון מפ"א תשתית, שזה IBC שפועלים לפי רישיון מפ"א תשתית; ורישיון כללי ייחודי שזה "פרטנר" ו"סלקום".

לדוגמה.

גברתי, יש משהו? תודה.

"

"בעל רישיון מפ"א תשתית"" – שזה בעצם IBC – "בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכח היתר כללי;

"תשתית פסיבית" - המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.";"

את רוצה להסביר מה זו ההגדרה של בעל רישיון מפ"א תשתית?

זה IBC, זה הרישיון שהוא מחזיק.

תודה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (7) אושרה.

אושר. (8).

(8) זה בעצם בעצם הוראת שעה. זה יופיע בסעיף 30(א) לחוק עצמו, לחוק התוכנית הכלכלית. זאת הוראת שעה שדוחה את תחילתה של פסקה (1).

"יופיע בסעיף 30(א) לחוק התכנית הכלכלית כהוראת שעה

על אף הוראות סעיף 5(י)(1)" – ששם מופיעה חובת ההדדיות – "לחוק התקשורת כנוסחן בסעיף 28(1) לחוק זה, עד ליום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017) -

לא תהיה למפעיל פנים ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ"א תשתית זכות שימוש בתשתית פאסיבית של מפעיל פנים ארצי אחר.

לא תהיה לבעל רישיון כללי ייחודי ולבעל רישיון מפ"א תשתית, זכות שימוש בתשתית פאסיבית של בעל רישיון כללי ייחודי אחר ושל בעל רישיון מפ"א תשתית."

ב-(1) הכוונה של"הוט" ול"בזק" לא תהיה זכות שימוש בתשתית הפסיבית אחת של השנייה. ו-(2) מתכוון של"סלקום", "פרטנר" ו- IBCלא תהיה זכות שימוש.

תודה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

פסקה (8) אושרה.

תודה. אושר. לפני שאנחנו סוגרים. קודם כול, אני רוצה להזכיר שביקשתי רוויזיה, זה בשביל שלמה – שלמה פה? רק שידע על הסעיף. אני רק מבקש, מה שביקש דוד כל הזמן, פילבר, איפה וסרצוג?

צועק בחוץ עם ביטן ורועי.

לא קבעת זמן לרוויזיה.

לא קבעתי.

לא קבעת רבע לשמונה?

לא.

למה אמרו לי שברבע לשמונה רוויזיה?

אני רוצה לקיים שיח, לא עכשיו.

הצטרפתי לרוויזיה שלך.

וסרצוג, אני מבקש שאתה, מה שאמר דוד, היו ביניכם הסכמות לגבי החוק הזה כל מיני דברים, אני יודע. הוא ביקש שתגידו אותם לפרוטוקול, אני לא יודע מהם ומה העניין הזה. אתה יודע למה הוא מתכוון?

כן.

יש הסכמות עם המשרד, אני אגיד עכשיו. ההסכמות שלנו עם המשרד – הייתה בינינו כמובן מחלוקת לגבי סוגיית המחיר, אני לא אכנס לזה עכשיו. העמדה שלנו הייתה שמחיר התקנות – גם אני יודע שמשרד התקשורת דבק בו בעבר – חל לגבי כל החברות. עמדת משרד התקשורת עכשיו היא שהמחיר לא חל לגבי חברות בעלות תשתית. ההסכמה היא שהמשרד יוצא לשימוע, הוא יפרסם את השימוע לכל המאוחר עד 1 ביולי. אנחנו משתפים כמובן פעולה עם השימוע כי נדרשת הסכמת שר אוצר. ההסכמה בינינו הייתה – וזה גם רשום בסיכום שהרטרו יהיה לשנה, אבל אני רואה שזה כבר מאוחר מדי – ההסכמה הייתה שהרטרו יהיה לשנה אחרי שייקבע, וזה גם כן כתוב במסגרת הסיכום.

יש לנו איזה רעיון.

אתה יכול לחזור על זה עוד פעם אולי זה יעזור.

על הרטרו לשנה? לא יעזור.

חשבתי שאולי.

זה כבר לא, אבל יש רעיון אחר.

תודה. פילבר, בבקשה.

אלה היו הדברים. זה מכתב שחתומים עליו אני וראש אגף התקציבים.

תודה רבה לכם. הישיבה הזו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:46.