הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 297

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ו' בכסלו התשע"ז (06 בדצמבר 2016), שעה 11:00

פרק י"ד, סעיף 72 (הוצאה לפועל), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אוסאמה סעדי

נורית קורן

רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר - אייל טולדו

רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר - דורון סמיש

מנהל רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים - תומר מוסקוביץ

יועמ"ש רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים - ענת הר אבן

דובר מחוז מרכז רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים - עמאד שחידם

דוברת, רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים - שמרית רגב

מנהל המסלול המקוצר, רשות האכיפה והגביה, משרד המשפטים - שלמה כהן

מנהל אגף בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט - אריה כהן

עו"ד, איגוד הבנקים בישראל - מירב אביטל מגן

מנהל קשרי חוץ וממשל, איגוד הבנקים בישראל - טיבי רבינוביץ

פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין - גיא גולדפרב

פורום חקיקה, לשכת עורכי הדין - דנית בוסקילה

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - אוריין לביא

ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין - פנחס מיכאלי

ראש לשכת עו"ד, לשכת עורכי הדין - אפרים נוה

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - מזל נייגו

מנהל מחלקת בקרה וגביית חובות, בנקים - דני טובול

סמנכ"ל, עמותת ידיד - רן מלמד

שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל - ענת אלון

שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל - יעל גויסקי אבס

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

הילה מליחי

פרק י"ד, סעיף 72 (הוצאה לפועל), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, מ/1083

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא שבדרך כלל הוא נושא שאנחנו אוהבים לדון בו, אם כי כמה טוב שרוצים לעשות, תמיד יש יותר טוב. אם יש יותר טוב, אלה שרוצים את היותר טוב אומרים זה רק זה. אנחנו יודעים, ואנחנו גם מתקדמים. קודם כל, אני רוצה לומר מזל טוב לתומר מוסקוביץ, מאחר שהוא הדמות המרכזית, שבנו שי התארס. הרבה מזל טוב, ורק בשמחות שיהיה. בוקר טוב לחברי חברי הכנסת. בוקר טוב לאנשי הממלכה. בוקר טוב לראש לשכת עורכי הדין. בוקר טוב לחברי לשכת עורכי הדין, לחברי העמותות, רן ידידי, ואחרים. מי מאנשי הממלכה מציג את הנושא? דורון.

אני אגיד כך: החוק הזה נולד במסגרת הרצון לשפר את אופן עשיית העסקים בישראל במסגרת ועדה שניהל מנכ"ל משרד האוצר לשיפור. מדד doing business מודד את קלות עשיית העסקים בישראל, ובין היתר, הוא מודד את משך הזמן לקבלת פסק דין ביישוב סכסוכים. משך הזמן מורכב משלושה חלקים – הגשת ההליכים, חלק לקבלת הכרעה בבית המשפט, וחלק לגבייה ברשות האכיפה והגבייה. לפי הנתונים שלנו, משך הזמן שלוקח לגבות פסק דין ברשות האכיפה והגבייה, ובעיקר בהוצאה לפועל, הוא גבוה בהשוואה בין-לאומית, וזו אחת הסיבות שהדירוג שלנו הוא לא טוב, ושקלות עשיית העסקים היא לא מספיק טובה בישראל. לכן אנחנו חשבנו איך ניתן לשפר את הנושא הזה, וראינו שתיקים שנמצאים במסלול המקוצר מתקדמים באופן מהיר יותר ונגבים באופן מהיר יותר. לכן ביקשנו להעלות את הרף שבו נמצאים תיקים במסלול המקוצר. בכחול זה הוגש על 50,000. לאחר דין ודברים בתוך הממלכה, אנחנו מבקשים להעלות את זה עד 25,000 שקלים בלבד.

הכול יהיה ברשות, לא חובה?

הכול יהיה ברשות, כמו היום.

מישהו מאנשי הממלכה רוצה להוסיף?

אני חייב לומר, היזמה הזו היא יזמה של האוצר. אנחנו נמצאים באיזשהו שיג ושיח אחר עם לשכת עורכי הדין, כרגע בהסכמה, אבל אנחנו לא מחויבים להמשיך רק בהסכמה. היזמה הזו הייתה יזמה של האוצר שאנחנו תמכנו בה, אבל אנחנו תמכנו בה אם יינתנו למסלול כלים. היום המסלול גובה חובות של עד 10,000 ש"ח. חלק גדול מזה הם חובות לבתי חולים – אלו אנשים שהם נורמטיביים לחלוטין, הם לא בעלי חוב במקצוע שלהם, אלא פשוט שכחו לשלם. ואז הליכים של עיקולי עו"ש ועיקולי צד ג', ואפילו תפיסת רכב, מספיקים. היום האוצר, בהסכמה עם עורכי הדין, מבקש להעלות את זה למדרגה של פי 2.5, ל-25,000 ש"ח. עכשיו האוצר ולשכת עורכי הדין בהסכמה רוצים להעלות את זה פי 2.5, זו עליית מדרגה. התחושה שלנו, של אנשי המקצוע, בעיקר של שלמה כהן ואריה כהן, שנמצאים פה, שאחראיים על ההפעלה היומיומית של זה, שפה אנחנו נצטרך לקבוע הגבלות. אם רוצים לעשות את זה סתם, כדי לסמן "וי" ולהגיד הגדלנו, בסדר. אם רוצים להכשיל אותנו ואחר-כך להגיד: אתם רואים, המסלול הקצר לא טוב, כי אתם לא פעילים, זה גם טוב, אני בטח לא אשמח על זה. אבל אם רוצים באמת לבחון אם המסלול המקוצר יודע לתפקד גם בסכומים גבוהים יותר, לא נכון לקשור להם את הידיים. כל מה שקיים במסלול הרגיל, צריך להיות גם במסלול הזה. אני אומר את זה כדעה מקצועית, אני לא חלק מהמשא ומתן, אני לא שותף למשא ומתן. אני מניח את זה כאן, עכשיו תעשו עם זה מה שאתם מבינים, אני את שלי אמרתי.

עוד מישהו מהממלכה רוצה לומר?

זה עדיין 50,000, או שיש הצעה ל-25,000?

זה 25,000.

ההסכמה הייתה ל-25,000 בלי האמצעים מסביב.

בלי ההגבלות.

מה שכתוב בחוק היום 10,000, ישנו ל-25,000.

יש עוד תוספות, לא?

כל התוספות האחרות – האוצר, בהסכמה עם הלשכה - - -

תיכף נשמע. בגלל ההסכמה שהייתה עם האוצר, שונה התקן. רציתי קודם לדעת אם אנשי הממלכה - - -

רגע. אני רק רוצה להבין, אתה אומר שאתם כן יכולים לעמוד ב-25,000?

אם נקבל את ההגבלות. אנחנו יכולים לעמוד בכל דבר, על הנייר יהיה רשום 25,000 שקל. להערכתנו, אנחנו לא נצליח לתת שירות טוב לאנשים אם לא נוכל לתת להם את אותו סט של הגבלות שהם מקבלים - - -

מה זה הגבלות? אילו הגבלות?

מה שיש בהוצאה לפועל רגילה: הגבלת רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת אשראי. בתור עורך דין, היית בא להוצאה לפועל, היית יכול לבקש הגבלות אחרי חצי שנה. אנחנו רוצים שגם אם פנית למסלול המקוצר, המסלול המקוצר יוכל לבקש הגבלות. זה הכול, לא יותר ולא פחות.

היום אין את ההגבלות האלה?

היום אין, אבל היום זה רק עד 10,000 ש"ח. אנחנו אומרים עד 10,000 ש"ח אנחנו מסתדרים גם בלי הגבלות, כי 10,000 ש"ח זה לא באמת חוב, בן אדם שכח. רוצים להפוך את המסלול לגוף שמטפל גם בחובות גדולים – 25,000 שקל זה חוב גדול – אם זה יהיה כתוב בחוק, זה יהיה כתוב בחוק. להגיד לכם שזה יצליח? להערכתנו, זה לא יצליח.

סליחה, רק הבהרה, אני מתנצלת. מה שיקרה עכשיו, אם החוק יעלה את זה ל-25,000 שקל, גם מי שיהיה לו חוב של 10,000 - -

לא, 10,000 נשאר.

- - לא יהיו עליו הגבלות. זה בנפרד.

לא יהיו עליו הגבלות. אנחנו הבענו את דעתנו המקצועית על הדלתא בין 10,000 ל-25,000. אנחנו לא רוצים לשנות את 10,000.

קודם אפי, ראש לשכת עורכי הדין, ואחר-כך רן.

אני רוצה להזכיר לכולם מה קרה כאן רק לפני מספר חודשים. לפני מספר חודשים, בחודש אוגוסט, אנחנו ישבנו כאן בפגישות עם משרד המשפטים. המסלול המקוצר היה הוראת שעה. הייתה התדיינות אם להאריך אותה ולהפוך אותה להוראה קבוע. אנחנו הסכמנו בהסכם עם רשות האכיפה ועם משרד המשפטים, שהוראת השעה שהייתה מדוברת על 10,000 שקלים תהפוך להוראת קבע, ובכך סיימנו את העניין. מבחינתנו זו אפילו הבטחה שלטונית. ממש בסמוך לאחר מכן בא חוק ההסדרים, שמבקש לשנות את מה שנחקק רק שבועות ספורים קודם לכן. אני נפגשתי עם מנכ"ל האוצר, ונפגשתי עם שרת המשפטים. שרת המשפטים הבהירה במפורש לאוצר שיש לנו התחייבות שלטונית, וזה לא יעבור בדרך הזו. אני בכל זאת הסכמתי, לאחר דיונים אצלנו עם החברים, לבוא לקראת האוצר, להגדיל את הסכום מ-10,000 ל-25,000 משום שהסבירו לי שזה טוב למדדים של ה-OECD, לנראות של המדינה שלנו. לא משנה שאני חושב אחרת מבחינה מקצועית, אמרתי אוקיי, תהיה תרומתנו. כשבאה עכשיו רשות האכיפה ואומרת אנחנו רוצים עוד כלים, זה כבר עניין אחר לגמרי, משום שהם באים עכשיו ורוצים להפוך למשרד עורכי דין.

הרי המסלול המקוצר היום נותן להם יכולת גבייה במדיה מגנטית. הם יכולים להטיל עיקולים, הם יכולים לבצע הליכים מסוימים. כשהם רוצים לקבל סמכויות נוספות, הם רוצים להפוך למשרדי עורכי דין. למשל, הם רוצים להטיל עיכוב יציאה מהארץ. מגיע החייב ומבקש לבטל את עיכוב היציאה מהארץ. מוגשת בקשה משפטית שהולכת להידון בפני רשם. הם רוצים גם הם להופיע בפני הרשמים? הם רוצים להפוך להיות גם משרד עורכי דין וגם אלה שדנים בתיקים בעצמם? אנחנו לא נמצאים במקום הזה. אם רוצים לבטל את משרדי עורכי הדין, להפוך את רשות האכיפה למשרד עורכי דין אחד גדול, אז בואו נדבר על זה. אבל לא בדרך שאנחנו באים לקראתם ומסכימים לתת להם הגדלה של סמכות. אם רוצים להפוך אותם למשרד עורכי דין, אז בואו נשים את זה על השולחן, נגיד מה היתרונות ומה החסרונות, והכנסת תוכל להחליט. אי-אפשר להגיד לנו הסכמתם, ועל הדרך להפוך אותם גם למשרד עורכי דין. הם לא משרד עורכי דין. הם לא משרד עורכי דין. כשחייב רוצה להגיש התנגדות, אז הוא מגיש התנגדות, מגיש תצהירים, והולך למשרד עורכי דין. הם רוצים להפוך עכשיו למשרד עורכי דין? הם רוצים עכשיו להתמודד עם הליכים כאלה? זה לא מה שדובר אתנו, ולכן אני מבקש לכבד את ההסכמה שהייתה אתנו. אם לא רוצים לכבד את ההסכמה, אפשר לחזור, למשוך את זה. שיגישו הצעה מסודרת, אנחנו נתמודד אתה בכלים שיש לנו, ויש לנו כלים להתמודד אתה. אבל אי-אפשר לעשות שיטת סלאמי.

עד 10,000 שקלים שקיים היום, זה כמעט 90% מהתיקים בהוצאה לפועל. 90% מהתיקים, אז אם המסלול הזה טוב, בואו נבדוק את ה-90% מהתיקים.

לא, זה לא קשור.

אני לא חושב שהמסלול המקוצר – כמעט 90% מהתיקים, נכון?

לא, זה לא נכון. עד 50,000 שקל זה 80% מהתיקים.

כשישבנו אצל שי באב"ד והוא העלה אותך על הקו, הנתונים שאתה אמרת לו הם בין 80% ל-90% מהתיקים במדינת ישראלה הם עד 10,000 שקל.

לא, הם יותר.

שאלתם אותי על 50,000. אי-אפשר להתווכח עם הנתונים. הנתונים קיימים.

נעזוב את האחוזים. רוב התיקים במדינת ישראל בהוצאה לפועל הם עד לסך של 10,000 שקלים. אם המסלול הזה כל כך טוב וכל כך מוצלח, נעשה דיון יסודי, נבדוק את ההצלחה של המסלול הזה, עד כמה הגבייה עלתה. אני רוצה להזכיר שהמסלול הזה גובה רק את התיקים הקלים. כשמדובר ב - - -

אפי, עזוב.

אני לא רוצה להיכנס לזה. הייתה הסכמה, בואו נכבד את ההסכמה. לא רוצים לכבד את ההסכמה, אפשר למשוך את זה, וננהל הליך נפרד.

תודה רבה. עוד מישהו מלשכת עורכי הדין?

שאלה. שאלה לאפי.

עוד מישהו, או שהוא דיבר בשם כולם?

שאלה לאפי. העניין הזה של 25,000, רק ההגבלות בין ה-10,000 ל-25,000?

המסלול נשאר אותו דבר, עם אותם כלים שקיימים כיום ל-10,000 שקלים, פשוט הסכום משתנה. גם תאגידים וגם יחידים יוכלו לפנות למסלול המקוצר – שהיום הוא עד 10,000 – עד 25,000 שקלים. היום תיקים של מעל 10,000 שקלים מגיעים רק דרך עורכי דין. הסכמנו שיגיעו למסלול המקוצר לא דרך עורכי דין. אולי עשינו טעות שהסכמנו כי רוצים עוד ועוד. זה לא בסדר.

אני קודם כל רוצה לברך על הרעיון להעלות את הסכום. אנחנו ביקשנו את הדבר הזה כבר בדיונים על הוראת השעה, וגם על מסלול הקבע של הדבר הזה. אני בהחלט חושב שצריך להשאיר את זה על 50,000, ולא להוריד את זה ל-25,000. אבל אחרי ששמעתי מנציג משרד האוצר שהיו דיונים בממלכה, ולכן החליטו להוריד ל-25,000 – והבנתי לאור זה שלשכת עורכי הדין הפכה לממלכה – אני חושב שלפעמים לא צריך לקבל הכול במכה אחת, אלא אפשר ללכת צעד-צעד, וצריך לקבל את ה-25,000 האלה בברכה ולהמשיך אתם אחר-כך. אני כן מצטרף לאמירה של ראש לשכת עורכי הדין, ומתנגד נחרצות לכל ניסיון להוסיף הגבלות כאלה ואחרות. רשות האכיפה והגבייה עושה הרבה מאוד פעולות, חלקן מאוד טובות. אם הם יפסיקו קצת כל הזמן להסתכל כמה גבינו, כמה לא גבינו, אלא יתרכזו בשירות טוב, פרסום נכון, ושאנשים ידעו שאם הם ישלמו את חובותיהם, הם יוכלו לצאת ממעגל של עוני ומצוקה, אז לא צריך הגבלות ולא שום דבר אחר. אנחנו תומכים במהלך הזה, מציעים לקבל את הפשרה או את הסיכום שהגיע, בלי לתת הגבלות.

בקשה אחת אחרונה, ואני מסיים בזה. ללשכת עורכי הדין יש מעמד בוועדות הכנסת של חובת היוועצות בנושאים שונים. אני חושב שהגיע הזמן שגם לארגוני החברה האזרחית שעוסקים בתחומים השונים – לאו דווקא "ידיד", יש את האגודה לזכויות האזרח, יש ארגונים נוספים – יהיה מעמד. אנחנו מכינים הצעת חוק בנושא הזה, ואם אדוני יסכים לקדם אותה, אנחנו נשמח מאוד. אנחנו חושבים שאם האוצר או הממלכה היו מתייעצים אתנו עוד לפני שהצעת החוק הייתה באה לכאן, היום היה אפשר לעטוף את זה יותר טוב.

רן, רק הערה לסיום של הדברים, אני לא חושב שיש באיזשהו מקום חובת היוועצות של מישהו עם משהו. זו יזמה. כשהייתי בוועדת כספים, וגם עכשיו בוועדת חוקה, אני חשבתי שצריכים להיוועץ בנושאים שקשורים ללשכת עורכי הדין אתכם, בנושאים שקשורים לרואי החשבון אתם, ליועצי המס, וגם אתכם. ובאו אלי עם דברים שלא התייעצו, ואז התברר שלפעמים בשטח – אנשי האוצר הם אנשים מאוד נבונים, חכמים, ואני אומר את זה לא בציניות, אלא ברצינות. יש להם נקודת מבט, ולפעמים מהשטח אתה רואה דברים שונים, וכתוצאה מהערות של האנשים שחיים את הדבר בפרקטיקה, חסכנו המון טעויות. לכן ביקשתי בזמנו ממשה אשר, וגם היום אני מבקש מהממלכה תמיד, לדבר אתם, לקיים דו-שיח. דו-שיח זה תמיד דבר טוב, כדי שבמקום שפה בוועדה יהיה הדו-שיח, וייקח לנו כפול זמן ויותר, שיעשו את הדו-שיח קודם, למרות שגם פה אנחנו עושים בסוף את הדו-שיח. אני לא מכיר שום חובה - - -

יש חובה בחוק, אני מוכן להראות אותה. יושבים פה שני חברי - - -

הכוונה היא אם הם חברים בוועדות של מינוי שופטים?

לא, לא, לא. נושאים בכנסת. אני אסתפק גם אם לא תהיה חובה, אם אנחנו נוכל לקבל את אותם תנאים שלשכת עורכי הדין מקבלת פה, למשל, חדר בכנסת שנוכל לשבת ולעבוד. אני מניח שאתה יודע שהם מקבלים.

רן, אני לא מכיר חובות כאלה, וגם אלעזר – שאני סומך עליו מאוד - - -

תשאל אותו, הוא יגיד לך שיש חובה.

אין חובה, יש רק מה שאנחנו כיושבי-ראש רוצים - - -

אני חושב שרן מתכוון לזה שבחוק לשכת עורכי הדין יש ללשכה זכות על-פי החוק להגיב על כל הצעת חוק וכל דבר חקיקה. אני לא יודע למה הוא מתכוון, לא שוחחתי אתו.

אני אראה לך למה אני מתכוון. אני אראה לך למה אני מתכוון.

זה חוק שלכם, שאתם רשאים - - -

לא, החוק שלהם, שהם העבירו בכנסת, שחייבים לשמוע אותם.

רן, אני מציע – אני לא יודע כמה עמותות או גופים חברתיים יש – תדע לך שאם לשכת עורכי הדין הייתה מגיעה עם שישה או שבעה לשכות שונות, שכל אחת חיה את עצמה, היא לא הייתה מקבלת וזוכה לשום דבר. קודם כל, השלב הראשון, אם אתה רוצה ללכת לכיוון הזה, אם הייתם כולכם מתארגנים, והיה גוף אחד שיודעים שאם מדברים אתו, מדברים עם הגוף החברתי, נניח – אבל כרגע זה שאתם פרוסים על כל הקשת - - -

תודה.

הוא ממש גר כאן, על מה הוא מדבר שלא שומעים אותו? עוד לא באתי לפה פעם אחת ורן לא היה על הכיסא הזה. תמיד שומעים אותך.

אבל לי אין לוביסטים שבאים ושומרים לי מקומות כל הזמן.

לא רק שומעים אותו, אלא גם שומעים אותו.

שומעים אותו, ויש לו הערות במקום.

אני יכול להרגיע שבקדנציה הזאת לשכת עורכי הדין מייצגת את הגופים החברתיים לא פחות טוב מהגופים החברתיים.

אני חייב להודות.

אנחנו נותנים ייצוג מלא לגופים האלה. אז אנחנו הנציגים שלכם.

אין לי ויכוח על זה.

אריה כהן, רשות האכיפה והגבייה. אני רוצה להגיד כמה דברים על מה שנאמר כאן. קודם כל, בנושא דירוג האשראי – במידה ולא יינתנו הכלים האלה, הפתרון לדירוג האשראי לא יהיה מכיוון שלא נצליח בגבייה. אני מפנה את חברי הוועדה לדיון בנושא תיקון חוק 29, שבו לשכת עורכי הדין טענה שעד 10,000 הם לא יצליחו לגבות אם לא ייתנו להם את ההגבלות. הם טענו כל הזמן שאם - - - כלים אחרים של המאסרים, ולא יתנו את ההגבלות, הם לא יצליחו לגבות חוב גם 1,000 שקל. ולכן נתנו בתיקון 29 את האפשרות לעורכי דין עד 10,000 שקל, מה שלא קיים במסלול. הם טענו שהם לא יצליחו לגבות עד 10,000, אז איך הם כרגע רוצים שעד 25,000 שקל אנחנו כן נגבה, כשהם בעצמם טענו שהם לא יצליחו לגבות בלי ההגבלות?

לגבי מה שאמר פה ראש הלשכה – ראש הלשכה דיבר גם לגבי הנושא של השיפוט וגם לגבי הנושא של ההתנגדויות. בנושא של ההתנגדויות, המסלול המקוצר לא מייצג את הזוכה במקרים האלה, ולא מייצג את החייב במקרים האלה. במקרים האלה, החייב בעצמו מגיע להתנגדות, והזוכה בעצמו מגיע להתנגדות. אנחנו לא מייצגים אותם בנושא, אנחנו לא הופכים לעורכי דין. לעומת זאת, מה שאמר בנושא של מדיה מגנטית, אותם הכלים של מדיה מגנטית קיימים גם ללשכת עורכי הדין. וגם באותם המקרים שיש מקרים שהטילו עיקולים או תפסו רכבים, או כל מיני דברים אחרים, זה מגיע לפעמים לרשמים, והם נותנים מענה, לאו דווקא בנושא של ההגבלות. הוא אומר שיצטרכו לתת מענה רק בהגבלות, לא, גם היום נותנים מענה בהליכים רגילים שנותנים את המענה לרשם. לסיכום, מה שאני אומר, ומה שאמר המנכ"ל של הרשות, מהניסיון שלנו, שעד 25,000 שקל, מ-10,000 – אנחנו חושבים שמהרגע הראשון היה צריך לתת גם לנו עד 10,000 שקל להיות זהים כמו עורכי הדין. אין שום סיבה שעורכי הדין עד 10,000 שקל יוכלו לבצע הגבלות, ואנחנו לא נוכל לבצע הגבלות. אנחנו חושבים שלפחות מ-10,000 עד 25,000 שקל, אם המדינה רוצה לתת מענה גם לדירוג האשראי וגם לגבות בגבייה רכה, זה הפתרון היחידי שהוא טוב, ולתת לנו את הסמכות ואת הכלים. תודה.

אדוני היושב-ראש, כמובן שאנחנו מברכים על ההסכמות שהיו. אם אלה ההסכמות, אז אנחנו לא רוצים להפריע להסכמות. אם מלכתחילה היינו צריכים להגיד את דעתנו, אז יש לנו מה להגיד.

אפשר.

אני מבין את העמדה של רשות האכיפה והגבייה, אבל אני מבין גם את העמדה של לשכת עורכי הדין. הפשרה שהושגה, אני מסכים ומכבד את זה. אני רק הייתי רוצה שאנחנו נבחן את עצמנו אחרי שנה, שנראה אם התוספת הזאת בין 10,000 ל-25,000 – שיביאו לנו נתונים, אם יש תוצאות, איזה אחוזי גבייה, אם הכלים האלה חסרים, לא חסרים.

מה אחוזי הגבייה, וגם מי נפגע.

מי נפגע, שיביאו לנו נתונים ונבדוק את זה אחרי שנה. יכול להיות שאני לא אהיה שם, אבל אלה שיהיו פה יבדקו את זה.

אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד. אני חושבת שלהגדיל את זה ל-25,000 זה בסדר, אבל זה עדיין חוב שאסור לשים עליו הגבלות. בל שנשכח שלפעמים אנשים כשלו, לא שילמו את החוב שלהם בזמן, הגיעו להוצאה לפועל. אם נשים להם ישר הגבלות, הם לא יצאו מהמעגל של הוצאה לפועל. את זה אנחנו לא רוצים, ולכן אני מתנגדת. 25,000 – הייתי רוצה שזה יהיה פחות.

אבל לעורכי דין יש הגבלות גם על סכום של 5,000.

סליחה, כל אחד יכול לגשת היום להוצאה לפועל, יש שם לשכות שנותנות ייעוץ, ולא תמיד צריך עורך דין. נכון שהייתי עורכת דין, אבל אני אומרת לך שיש אנשים שאני שלחתי אותם. אפשר לשלוח אותם ללשכות. תומר מוסוקביץ, ומי שהיה לפניו, עשו את הדברים האלה, ויש ייעוץ מצוין בתוך הלשכות. מי שרוצה, לוקח עורך דין.

תודה רבה. אלעזר.

אני אעיר הערה קטנה לפני כן. אם וכאשר יגיע הנושא של הרחבת סל הכלים, אני חושב שהוועדה תצטרך לתת את דעתה שהדבר ייעשה בצורה יותר מכווננת ועדינה כדי לראות אילו כלים כן מתאימים, אילו כלים לא מתאימים, כי לכל כלי יש את הרציונל שלו ואת ההגבלות המיוחדות לו. לא הרי עיכוב יציאה מהארץ כהרי רישום במרשם החייבים המשתמטים. אם וכאשר זה יגיע, נצטרף לעשות כיוונון עדין יותר של הכלים האלה.

לאור ההסכמות שהוצגו פה, הצעת החוק מצטמצמת לשורה אחת, אני אקריא אותה.

"בחוק ההוצאה לפועל –

(1) בסעיף 20ב –

(ב) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים" יבוא "שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים"".

מי בעד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון נתקבל.

אושר פה אחד. אנחנו רוצה לומר, גם לתומר ולאנשיו, אנחנו רוצים להרחיב ולאפשר. אתם עושים עבודה טובה, ואתם גם חוסכים לאנשים כסף, אני אומר את זה בפניהם של עורכי הדין. אתם חוסכים להם כסף, ולכן ההרחבה היא טובה והיא חשובה. וגם אם אתם חושבים שיהיה לכם קשה בלי זה, עדיין זה הרבה יותר טוב. הנושא אם להוסיף את כל האפשרויות של עיקולים וכולי, זה כבר סיפור נפרד לחלוטין. אם ירצו בנפרד, יהיה דיון בנפרד.

אפשר בהחלטה, שאחרי שנה אנחנו נקבל?

כן, כן, תוסיפו את זה.

לא חייבים לכתוב.

לא צריך לכתוב.

לא, אנחנו כוועדה.

שיהיה בחוק. שיהיה בחוק.

תזמין אותנו.

אגב, גם אנחנו נשמח לקבל את נתוני הגבייה של המסלול המקוצר. ביקשנו, ועד היום לא קיבלנו. נשמח לקבל אותם.

ענת, אתם חייבים בכל מקרה להגיש לנו דוח שנתי.

לא, ביטלתם את זה בחוק האחרון.

לא, לא, לא, יש דוח שנתי שבכל מקרה חייבים, אז במסגרת הדוח השנתי. יש לכם חובה להגיש דוח שנתי, תתייחסו גם לנקודה הזו.

רבותי, בדוח השנתי תתייחסו, נקיים על זה דיון ונראה את הדברים האלו. ההיפך, אני חושב שיהיה רק טוב לעם ישראל. עורכי הדין יתכופפו טיפה, אתם טיפה.

אנחנו באנו עכשיו ממקום שהסכמנו, יכולנו לסכל את זה. הסכמנו להעלות ל-25,000 שקלים.

אמרתי יישר כוח לעורכי הדין, יישר כוח להם, ומזל טוב. יש לנו את הצעת החוק, היא תעלה לקריאה שנייה ושלישית.

כחלק מחוק ההסדרים. זה סעיף בתוך החוק.

זה סעיף בתוך חוק ההסדרים. דורון, אנחנו את שלנו מבחינת חוק ההסדרים עשינו. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.