הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי
יום שני, י"ב בכסלו התשע"ז (12 בדצמבר 2016), שעה 14:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/12/2016
הנגשת תחבורה ציבורית לפריפריה - תמונת מצב ודרכי הפעולה
פרוטוקול
סדר היום
הנגשת תחבורה ציבורית לפריפריה - תמונת מצב ודרכי הפעולה
מוזמנים
¶
נעה אבירם - מנהלת אגף הפעלה ורישוי תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אילנה דרורי - מנהלת תחום שירותי תיירות, משרד התיירות
הראל שליסל - רפרנט תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר
אלכס שפרלינג - מרכז בכיר ביקורת מערכת הסעות, משרד החינוך
מאיר אלרם - מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
יער אמיר - מנהל הפורום, פורום חברות התחבורה הציבורית
סלים סעדיה - מנהל מח' בטיחות וגהות, חברת אגד
אלה מור יוסף - אחראית שירות לקוחות, חברת דן באר שבע
שגיב מועלם - אחראי קשרי קהילה, דן בדרום
אילן זיקרי - התאגדות מוניות השירות
גיל יעקב - מנכ"ל 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל
איתי חיים - מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל
טוני וייסבוך - פעיל תחבורה בדרך שלנו, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל
בר זהר זונשיין - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים בישראל
צביה שפירו - מחלקה קהילתית, ארגון בזכות - המרכז לזכויות אנשים עם מוגבלות
רסול סעדה - עורך דין, רכז קשרי כנסת, עמותת סיכוי
יגאל צחור - קיבוץ רביבים, רמת הנגב
דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת
דנה חוגרי - פעילה, המשמר החברתי
שרה קרמר - פעילה, המשמר החברתי
היו"ר אכרם חסון
¶
צהריים טובים, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה בנושא כל כך חשוב – הנגשת התחבורה הציבורית לפריפריה – תמונת מצב ודרכי פעולה. אני כמובן מתנצל בשם ידידי וחברי, חבר הכנסת מיקי זוהר, שהוא עסוק בוועדת הכספים ונבצר ממנו להגיע ולכן אני מחליף אותו.
כמובן שהנושא הזה הוא נושא מאד חשוב ואני שמח שהוועדה שהוקמה במיוחד, לא מזמן, מטפלת בהרבה דברים חשובים לקידום ענייני הפריפריה והאזרחים ואנחנו כל שבוע מקיימים דיון אחר בנושא אחר, כי לצערי הרב הבעיות רבות וזה טוב שהוקמה בסופו של דבר ועדה שתטפל בנושאים האלה ותיקח על אחריותה לא רק את הטיפול, אלא גם למצוא פתרונות ולקדם את הנושאים החשובים שמעלים כאן.
היו"ר אכרם חסון
¶
כן. אני חבר הכנסת אכרם חסום. אני מדלית אל כרמל, כמובן מהמגזר הדרוזי ואני חבר הוועדה מטעם מפלגת כולנו. לפני בערך 10 חודשים החלפתי את שר האוצר בכנסת. אני לא חבר כנסת חדש, כי הייתי גם בכנסת ה-18. לפני זה הייתי ראש העיר של דלית אל כרמל ועוספייה, עיר הכרמל ועסקתי בעוד הרבה דברים אחרים, אבל כמובן שהנושא הזה גם חשוב לי, כי כשהייתי ראש עיר, הייתי היישוב הראשון במגזר הדרוזי שהכניס תחבורה ציבורית, כי לא הייתה לנו גם תחבורה ציבורית. לא הייתי נגישות, גם לא הייתה הנגשה לכל בתי הספר ולכל המוסדות בכפר. בזמנו הקימו הרבה מוסדות בלי תכנון ובלי פיקוח, ולצערי הרב סבלנו מהדבר הזה.
ולכן הנושא היום הוא קרוב לליבי וחשוב מאד שאנחנו נקדם אותו. הוועדה הזאת מצטיינת בדבר אחד, שאנחנו לא עושים את הדיונים למראית עין. אנחנו עושים אותם כדי באמת להעלות אותם, לדאוג לתקציבים, לשנות את סדר היום כאן בכנסת וגם במשרדי הממשלה ולתת מענה לאזרחים.
אז אנחנו נשמח מאד לשמוע את כולם. אני כמובן אשמח אם כל מי שירצה לדבר יודיע למנהלת הוועדה כאן ואנחנו נאפשר לכולם בצורה מכובדת, אחראית. אין כאן גם פוליטיקאים שיצעקו ואין לנו ויכוחים. אנחנו בסך הכל רוצים לשרת את עם ישראל ולקדם את הנשוא החשוב הזה, שאנחנו דנים בו.
בהתחלה ביקשה להתחיל לדבר גברת נעה אבירם, מנהלת אגף הפעלה ורישוי במשרד התחבורה, כי היא גם ממהרת והיא לא יכולה להישאר עד סוף הדיון, אז בבקשה.
נעה אבירם
¶
תודה רבה. כן, אני מתנצלת מראש אני לא אוכל להישאר עד סוף הדיון, אבל כאמור, כל נושא שיועלה ושלא נשמע פה, אפשר כמובן להעביר אלינו ונעביר התייחסות כתובה.
אני חושבת שהנושא של תחבורה ציבורית לפריפריה הוא נושא שבאמת לא ניתן להמעיט בחשיבות שלו ואני שמחה על קיום הדיון הזה ועל קיום דיונים נוספים בנושא.
משרד התחבורה, בשנים האחרונות ובפרט בתחום התחבורה הציבורית, מגדיל משמעותית את היקף השירות בכלל ואת היקף השירות בפריפריה בפרט. אנחנו רואים תנופת פיתוח קודם כל בנושא הרכבתי - המסילה של הנגב המערבית משרתת את שלוש הערים בשדרות, בנתיבות ובאופקים. מסילת העמק שנפתחה בסוכות, מסילת כרמיאל שצופיה להיפתח במהלך שנת 2017. כל אלה זה בהחלט קירוב של פריפריה ומרכז ושיפור הקשר בפרט ליוממים ולצורכי תעסוקה והשכלה.
בתחום האוטובוסים המהלכים שנעשו, מכרזים בצפון הנגב, לפני פחות משנה הגדלה של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות גם באותן ערים שהזכרתי קודם – באופקים, נתיבות, שדרות, בקריית גת, באשקלון, בקריית מלאכי, בכל מושבי הסביבה, חלקם מקומות שכלל לא היה בהם שום שירות והיום יש בהם שירות שהוא בסך הכל טוב. מכרזים בגליל, בעמקים. בכל מקום כאמור תגבור של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות.
הרפורמה בתעריפים, שחיברה היום בעצם כל יישוב בפריפריה למרכז המטרופוליני הסמוך, או למרכז המטרופוליני הרלבנטי עבורו, שאנחנו יודעים היום להגיד ש-95% מהמשתמשים נוסעים במרחקים של 30 קילומטר. זאת אומרת שבאמצעות ההנחות בתעריפים למשתמשים הקבועים, החודשיים, השבועיים או היוממים, בעצם נתנו מענה לכל אלה, לרוב המוחלט של המשתמשים.
בתחום של מגזרי המיעוטים – הערבי, הדרוזי, הבדואי – אנחנו מדי שנה, עוד קודם להחלטות הממשלה בנושא, משרד התחבורה החליט להקצות 40% מתקציב תוספות השירות בתחבורה הציבורית לטובת צמצום הפערים למגזרים האלה וגם כאן אנחנו רואים באמת גידול משמעותי בהיקף השירות וכתוצאה מכך כמובן גם בהיקף הנוסעים. גם פה דגש על תעסוקה ועל השכלה, שזה גם בכלל חסמים להשתלבות מלאה וטובה בחברה.
אני רואה שיש פה, ובאמת הועברו מסמכים שונים, למשל במסמך שנוגע לאזורי תעסוקה, אז גם כאן יש פרויקט יעודי של המשרד שנוגע לשיפור הקשר לאזורי תעסוקה, גם במרכזי המטרופולינים, ששם הרבה מהמועסקים בכל זאת נמצאים, אבל גם בפריפריה, למשל קווים שנפתחו לאחרונה לאזור עידן הנגב בנתיבות ולאזור התעסוקה ברהט.
סטודנטים - גם מסמך שמונח פה ושמחתי לקרוא באמת את הרוח החיובית שעולה ממנו לגבי שיתוף הפעולה וזה אכן נכון. אנחנו מקדמים בשנה הקרובה מיפוי של החוסרים ושל הצרכים במוסדות שונים, בהם באוניברסיטת אריאל, במכללת הגליל המערבי, בספיר, בעמק הירדן. משהו שאולי ייראה טיפה פחות בלב הדברים, אבל אסור לשכוח שאת שדה התעופה תמנע, שעתיד להיפתח בקרוב ושהוא חיוני לתושבי אילת, שהם אולי הפריפריה של הפריפריה וגם לשם יש שירות הזנה באוטובוסים.
אז זה באמת אולי על קצה המזלג על העשייה של משרד התחבורה בשנים האחרונות, ואת התוצאות של זה, באמת, אנחנו רואים גידול במספר הנוסעים בכלל, במספר הנוסעים בפריפריה בפרט. צמצום פערים. סתם ככה כדי להבין את תהליך העבודה, עשינו איזו שהיא מדידה של נסיעות פר נפש בהשוואה בין יישובים במדרג סוציו אקונומי שונה, ביישובים דומים מבחינת הגודל, במדרג סוציו אקונומי שונה, ואנחנו יכולים לראות באמת את הצמצום המשמעותי בפערים בין הרשויות. לא כי אלה שיש להן יותר מקבלים עכשיו פחות, אלא כי באמת אלה שתמיד היה להם פחות, מקבלים יותר.
אי אפשר להתווכח על זה שהיו פערים גדולים ושיש עדיין פערים, אבל אני באמת חושבת שהמשרד עושה רבות כדי לצמצם את הפערים האלה ושם את זה במקום מרכזי במדיניות שלו.
היו"ר אכרם חסון
¶
נציג האוצר הגיע? אם נציג האוצר לא הגיע, אז אולי את יכולה לעזור לנו. יש לנו כמה שאלות שהן חשובות מאד. למשל, מה הוא התקציב הנדרש לסיום רפורמת התעריפים הבין עירוניים?
נעה אבירם
¶
זה פשוט באגף הכלכלי מדברים במספרים. אני מדברת בשירות לתושבים, אבל כן חשוב להגיד, דרך אגב, בעבר הייתה החלטה על רפורמה בבין עירוני ולבסוף הוחלט שאותו כסף שתוכנן ללכת לכלל השירות הבין עירוני, הלך להרחיב את השירות למטרופולינים, וזה בדיוק העניין של השירות למטרופולינים, וזה בדיוק העניין של השירות. הכניסו את כל היישובים הפריפריאליים לשירות למטרופולינים. כלומר פה באמת, גם אמנם הרפורמה עוד לא הושלמה ועוד לא תוקצבה במלואה, אבל המהלך הזה היה מהלך חיוני לחיזוק הנושא של הפריפריה.
איתי חיים
¶
איתי חיים, מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו, ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. בוודאי שנושא של תכנית התעריפים מעניין אותנו, במיוחד כאשר רפורמה התעריפים יצאה לדרך ב-1 בינואר והובטח שתושלם רפורמת התעריפים הבין עירונית, כאשר חלק מהמטרות של רפורמת התעריפים הבין עירונית, בעצם להסדיר את תעריפי הנסיעה בין מפעילים שונים במקטעים שווים. לדוגמא היום נסיעה מעפולה לטבריה עולה פי שניים באגד מאשר בסופרבוס. עכשיו, זה עניין כאן של משרד התחבורה ומשרד האוצר, שקובעים באמצעות ועדת התעריפים את התעריפים. זה לא עניין של המפעילים, אבל עדיין תושב עפולה שרוצה להמתין לאוטובוס ועושה שיקולים של עלות מול תועלת, בהתאם לתדירות של אוטובוסים, האפשרויות שלו הן מאד מאד מצומצמות.
במחירים כאלה, אני חושב שזה פערים באמת משמעותיים כשרואים את זה היום, במיוחד כשיש את כל ההתנהלות היום עם אגד ואת סוגית הסובסידיות מול אגד, ואנחנו מרגישים, כנוסעים, כבני ערובה ששבויים בכל סוגית התעריפים הזאת, שלא הושלמה. אחת מהציפיות שלנו היא לשמוע מדוע לא רק למה זה לא תוקצב, כי את זה כבר שמענו בוועדות הקודמות, אלא מה הדרך היום של משרד התחבורה לנסות לפתור – גם אם זה באופן נקודתי – את הנושא של תעריפים גבוהים בין מפעילים בשני יעדים שונים.
אני חושב שיש כאן גם נציגה של משרד התיירות שיכולה להוסיף את זה, יש היום בעיה מאד מאד גדולה של נגישות לכל מיני אתרי פנאי ונופש שנמצאים באזורי פריפריה. היום לדוגמא נוסעים שרוצים להגיע מירושלים לנצרת - אנחנו מתקרבים לתקופה של חג המולד - יש היום שתי נסיעות יומיות לדעתי מכל כיוון, מירושלים לנצרת ותחבורה ציבורית היום מקדמת גם תיירות ואני חושב שעדיין לא השכילו להבין את זה.
היו"ר אכרם חסון
¶
נעה, מדוע יש פערים בתעריפים לאותם מפעילים, שהם מפעילים מטעם המדינה ומקבלים כמובן סובסידיה מהמדינה. אין מי שמפקח על הדברים האלה?
נעה אבירם
¶
בוודאי. קודם כל התעריפים הם בהתאם לצו פיקוח שמפוקח על ידי המדינה, בוודאי. המקור של זה הוא היסטורי, קווים שכן יצאו לתחרות ושלא יצאו לתחרות ובאמת אחת המטרות של הרפורמה בתעריפים היא למנוע או לפתור את אותם עיוותים במקומות שיש. כמו שאמרתי קודם, הייתה החלטה שכרגע על מנת לחבר כל יישוב למטרופולין, הייתה החלטה להקצות את התקציב במקום לרפורמה הבין עירונית לרפורמה המטרופולינית. ושוב, אני חוזרת, עבור 95% מהנוסעים זה נתן את המענה. לכן אני חושבת שבשיקולי עלות ותועלת, יש פה בסוף תרומה גדולה ל-95% - - -
נעה אבירם
¶
זאת אומרת בסוף זה עניין תקציבי וזה עניין של סדרי עדיפויות וזה עניין של איפה אנחנו נותנים את ההטבה למרב הנוסעים.
נעה אבירם
¶
אני אגיד את זה באופן חריף, אני מבקשת לא לסלף את הדברים שלי, כי כמו שאני אומרת, התקציב - - -
נעה אבירם
¶
אני אשמח לענות. התקציב הופנה על מנת לקשר כל יישוב בפריפריה, המרוחק ביותר, למטרופולין. זאת אומרת אם תושב קריית שמונה במקור לא היה אמור להנות מהרפורמה המטרופולינית. הוא חובר למטרופולין ולשם הלך התקציב. אז להגיד שזה לשים את הפריפריה בצד, אני חושבת שלהיפך. כי היום עבור תושב קריית שמונה, ואנחנו יודעים להגיד שחיפה היא המטרופולין הרלבנטי ביותר עבור תושבי קריית שמונה, אז למרביתם ניתן המענה. 95% - - -
היו"ר אכרם חסון
¶
סליחה אדוני, אני לא נתתי לך רשות לשאול. בוא נכבד אחד את השני ונשמע את כולם. בבקשה, מי עוד רצה לשאול.
גיל יעקב
¶
בסדר גמור. אז בעצם אני רק רוצה לחדד את הנושא של התעריפים, שמדובר פה בעצם על מחירים יקרים של נסיעה מהפריפריה למרכז, מהפריפריה לאזור ירושלים. זאת אומרת בין האזורים, לא בתוך המטרופולינים, ומדובר באמת בנסיעות של עשרות שקלים לכיוון. זה איזה שהוא נטל כלכלי שצריך להתחשב בו.
האמירה של משרד התחבורה ובעיקר לדעתי האוצר במקרה הזה, שאין תקציב, זה פשוט מצביע על סדר עדיפויות ואני חושב שלקראת הנחת תקציב 2017-2018 – זה בהחלט יכול להיות התפקיד של הכנסת לוועדה שהרפורמה בתעריפים נכנסת לתקציב וזה משהו שגם הכנסת יכולה בסופו של דבר להחליט עליו.
נקודה שדובר עליה ואנחנו גם הנחנו לפניכם מסמך על נסיעה לאזורי תעסוקה. יש בעצם בעיה מאד קשה של נגישות מהירה וישירה לאזורי תעסוקה בפריפריה. אחת הדוגמאות שבטח תעניין אותך, זה למשל נסיעה מדלית אל כרמל לאזור התעסוקה ביקנעם. ברכב 20 דקות ובתחבורה הציבורית שעה ו-25 דקות. צריך לנסוע, להחליף. בעצם יש בעיה מאד קשה עם הנושא הזה.
אם אנחנו מסתכלים על התכנית, לפחות שאנחנו מכירים, של משרד התחבורה לשנת 2017 לקווים מהירים לאזורי תעסוקה, באזור הדרום מתוכנן קו אחד בלבד לפי התכנית. זה מופיע גם במסמך שחיברנו, ובצפון יש מספר בודד של קווים, שרובם בכלל לא מתקציב קווי הזנק, אלא מהתקציב של הדבקת פערים ביישובים ערביים, שזה גם נושא מאד חשוב, אבל זה לא מהתקציב של קווי הזנק, ובעצם רוב התקציב הולך לאזור המרכז.
זאת אומרת, לפי התמונה שמתקבלת כרגע, הנושא של קווי הזנק בפריפריה לא מקבל את המענה ואנחנו מבקשים את העזרה שלכם, של הוועדה, בעצם לוודא מול משרד התחבורה, שהנושא הזה ייכנס בצורה משמעותית ביותר אל התקציב הקרוב. אין שום סיבה לחכות עם תוספות של קווי אוטובוס. מדובר על נגישות לעבודה. צריך להבין שיש אזורים, במיוחד בפריפריה, שאם אין נגישות לתעסוקה, אנשים יש להם פחות אפשרויות תעסוקה, נקודה. אנשים לא מוצאים עבודה, אנשים לא מצליחים להגיע לעבודה, ואם רוצים באמת לשפר את החיים, את רמת החיים, את המצב הסוציו אקונומי, ההסתכלות על אזורי תעסוקה צריכה להיות ראשונה במעלה.
הוזכר הנושא של חיבור תנופת הרכבות. אז אנחנו שוב עדים לתופעה, עם פתיחת רכבת העמק, שעדיין הנסיעות לא מתואמות לכל היעדים. יש יעדים שאין אליהם נסיעות לתחנות הרכבת. זאת אומרת משקיעים מיליארדים שזה חשוב ומצוין, ברכבות בפריפריה, אבל צריך לעשות את זה כמו שצריך, עם ההשלמה לשירות האוטובוסים. זה לא צריך לקחת הרבה זמן. זה יכול להיות עניין של כמה חודשים לפתור את זה, ואנחנו מבקשים לעשות את זה.
עוד בעיה שאנחנו רואים שחוזרת על עצמה, זה נושא של עמדות רב קו. אפשרות של אנשים לגשת לעמדת שירות להנפיק רב קו, לקבל את השירות הזה, שאפשר לקבל אותו בקלות יחסית באזור המרכז. יש יישובים שלמים שאין בהם עמדות רב קו. יש מקומות שיש רק עמדת רב קו אחת, ובעצם צריך להגביר את הפרישה הזאת ולאפשר לאנשים גם יותר עמדות שירות – לטפל בתקלות, להנפיק רב קו וכו' – וגם כמובן לאפשר סוף סוף את הגישה באינטרנט למי שיכול לעשות את זה.
אז אלה הנקודות המרכזיות ונשמח גם לשמוע מה התכנית להרחיב את שירות מוניות השירות בפריפריה, אפרופו הרפורמה שעולה לדיון בוועדת הכלכלה בקרוב. אנחנו רואים שמרבית מוניות השירות פועלות באזור המרכז או בחיבור למרכז, אבל בתוך הפריפריה אין הרבה מוניות שירות וזה בהחלט יכול לתת מענה מאד חזק לפערים שקיימים.
אנחנו מזהים גם פערים בנושא קווי לילה בתוך הפריפריה. זאת אומרת לא מספיק להגיע לתל אביב לבילוי, יש הרבה אפשרויות בילוי שאפשר לעשות בצפון ובדרום ואין מספיק שירות בלילה ואז הנוער פשוט מסתובב חסר מעש ואין מה לעשות וזה גורם לתופעות שליליות.
מה שאנחנו חושבים זה שצריך להסתכל על הנושא הזה של פריפריה בחבילה אחת גדולה, להביא תקציב גדול. אנחנו מציעים קונספט ויש עוד חברי כנסת שמציעים – מהיר בפריפריה. שירות מהיר, יותר קווים – גם לאזורי תעסוקה, גם בלילה, גם ביום יום – שמחברים בין היישובים בפריפריה ובין הפריפריה למרכז, והשיטה שקיימת של טיפין-טיפין – נוסיף קו פה, נוסיף קו שם. יוצאים למכרז, אז לוקחים איזור מסוים ומוסיפים בו, שזה מבורך, אבל אם לא תהיה הסתכלות של חבילה אחת גדולה, של תקציב גדול שעושים אותו בשנה-שנתיים, אז אנחנו נמשיך ככה לדשדש קצת במקום.
אנחנו בעצם קוראים למשרד התחבורה ולאוצר ולעזרה שלכם בוועדה, לקדם את התפיסה הזאת, תפיסה מערכתית שבאמת תעשה שינוי בפערים הקיימים.
יגאל צחור
¶
כן, שמי יגאל צחור. יש לי שאלה ויש לי גם הרבה להתייחס, אבל אני אצמצם את זה, כי מרוב עצים לא רואים את היער. אני חבר קיבוץ רביבים. אני מעריך שהרבה לא יודעים איפה זה, זה 40 קילומטרים דרומית מבאר שבע.
אני קורא פה בדפים שחילקתם, את תכנית קווי ההזנק של משרד התחבורה לשנת 2017. ניתן לראות שאין תכנון לקווים מהירים לאזורי תעסוקה בדרום הארץ. בסוגריים כתוב למעט אשדוד, גדרה. לא ידעתי שאשדוד וגדרה זה פריפריה. כלומר, מה שדרומית לגדרה בכלל לא נספר ולא נמצא על שום מפה. צריך לשנות את כל הקונספט בעניין.
אני גם רוצה להגיד כאן, מאחר שמדובר כל הזמן על שיפור והוספת קווים, לפני 25 שנה, כשהגעתי לרביבים, היה אוטובוס שיצא בחמש וחצי בבוקר והאחרון יצא בשבע בערב. היום הראשון יוצא בשבע בבוקר. כשאני צריך להגיע לישיבה בתל אביב בשמונה, אין לי שום סיכוי בחיים. וכשאני צריך בערב, אני רוצה לצאת מרביבים לאיזו הרצאה, האוטובוס האחרון יוצא בחמש אחר הצהריים.
כלומר, כל עולם המושגים של פריפריה ומרכז, משובשים לחלוטין, גם בהגדרה מה זה פריפריה דרומית. וכשעושים מיפוי, זה דבר ראשון שצריך לעשות בו מיפוי חדש, כדי לדאוג שאנשים יוכלו גם להגיע למרכז הארץ בשעה סבירה. אני במקרה מקיבוץ שיתופי, שאין לחברים בכלל רכבים, אז אנחנו קשורים רק לתחבורה ציבורית.
אני פעיל בכל מיני מוסדות. אני לא יכול להגיע. אני אומר לאנשים יש שעות מסוימות שלנגב לא באים ולא יוצאים. אז במאה ה-21, צריך לחשוב מה קורה עם הדבר הזה.
אני גם כתבתי ספר – עוטף ישראל – שזה בעצם על כל הפריפריה בארץ, לא מהיבט תחבורתי, מהיבט ביטחוני ואחר. כאן יושבים בתוך הספר הזה זה סיפורם של אנשים שהם מלח הארץ בכל מקום, גם בדלייה וגם בקריית שמונה וגם במרגליות וגם ביטבתה וגם בדימונה וגם ברביבים וגם במשאבי שדה וגם בשדה בוקר. אנחנו לא במפה הזאת. פשוט לא במפה הזאת. כלומר, כאן אם יעשו שיפורים וידברו על כל מיני דברים, דבר ראשון אני מציע לאנשים במשרד התחבורה, שמתכננים את התחבורה, שירדו דרומית מבאר שבע וילמדו מה קורה על קו 40.
יש הרבה אוטובוסים, אני מוכרח להגיד, בין באר שבע למצפה רמון. אני מקו 40 צריך ללכת 7 קילומטרים או לחכות לטרמפ, כדי להגיע לרביבים. אם היו מארגנים שאטלים בנוסף למה שיש, אז אפשר היה בעניין כזה, חברים היו עומדים בצומת, מחכים לרכב וזהו.
היו"ר אכרם חסון
¶
יגאל, בוא נעצור כאן בבקשה, כי נעה צריכה לשמוע את כולם והיא ממהרת. אז בואו נתחיל - - -
יגאל צחור
¶
מאחר שאני גם שכן לבדואים ואני אומר לכם, לבדואים אין נגישות לתחבורה. על יד רביבים יש את ביר הדאג', 7,000 איש. הנשים והילדים לא יכולים להגיע למוסדות השכלה, כי הם לא ייסעו בטרמפים.
היו"ר אכרם חסון
¶
כן, אוקיי. חברים, מעכשיו אנחנו נסכם ככה. כל אחד מקסימום שתי דקות. נתחיל עם נציג התאחדות הסטודנטים. שתי דקות, בבקשה.
בר זהר זונשיין
¶
היי, בר זונשיין מהתאחדות הסטודנטים. באתי רק כדי להציג את תמונת המצב של התחבורה הציבורית לקמפוסים בעיקר בפריפריה, שכיום היא מעט בעייתית.
אולי רק קצת נתונים מהנתונים של אור ירוק. מעל מחצית מהסטודנטים מגיעים לקמפוסים בתחבורה ציבורית. זמן ההגעה הממוצע הוא 46 דקות, זה לא מעט בכלל ושני שלישים מהסטודנטים שמגיעים עם רכב, עושים את זה בגלל שהתחבורה הציבורית לא מספקת. כלומר שה-45% שמגיעים עם רכב היו מעדיפים להגיע בתחבורה הציבורית ולא יכולים.
היום אנחנו עובדים הרבה מאד עם משרד התחבורה, באמת כדי לצאת לאיזו שהיא תכנית חדשה שנקראת מהיר לקמפוס. בחרנו שישה קמפוסים מהפריפריה, שזיהינו כבעיתים ביותר. אולי לא מתייחסים לרופין כפריפריה, אבל מבחינת תחבורה זה פריפריה לכל דבר. אם אין רכב אז אי אפשר להגיע למכללת רופין בכלל. אותו דבר מכללת תל חי. האוכלוסייה שם מאד מפוזרת, אז אם יש קו אחד שלוקח שעתיים, שעובר בכל קיבוץ, זה לא באמת נותן מענה ואנשים לא באמת מצליחים להגיע לאן שהם רוצים.
הבדיקה שאנחנו כן התחלנו, עכשיו תבדוק שלושה קמפוסים בסמסטר הנוכחי, תגבש המלצות עד פברואר, אנחנו מקווים, ותעביר את זה למשרד התחבורה, שתיישם את ההמלצות. בסמסטר הבא עוד שלושה קמפוסים ובהתאם להצלחה של התכנית הזאת, אנחנו נראה שנה הבאה כמה קמפוסים אנחנו יכולים להוסיף, כמה תקציב נקבל כדי להוסיף עוד קמפוסים ובהתאם לזה אנחנו נמשיך לעבוד. אני צרפתי לכם גם טבלה להמחשה, שתבינו באמת את הפערים. לדוגמא להגיע מראש פינה לתל חי, לוקח 30 דקות באוטו ושעה ורבע באוטובוסים, שחוץ מקריית שמונה זאת העיר הכי גדולה ורלבנטית למכללת תל חי, אז זה מעט אבסורד.
אז אני בסך הכל רוצה להגיד שאנחנו במגמה חיובית, במיוחד מול משרד התחבורה, אבל עדיין יש לנו הרבה מאד פערים באמת בכל הפריפריה וזהו.
סלים סעדיה
¶
מבחינתנו אני חושב שאנחנו באגד עושים הכל כדי לבצע את כל המטלות שמוטלות עלינו, עם משרד התחבורה, בתיאום איתם ואני לא חושב שהבעיה הקרדינאלית שאנחנו מתמודדים איתה, בנושא של חוסר בנהגים, שוק בעייתי מאד. אי אפשר למצוא נהגים בשוק. מפעילים רבים על כל נהג מצוי ואני חושב שצריך להפוך את המקצוע הזה למקצוע מועדף, ככה שאפשר לאפשר את כל ההרחבות האלה, שנבצע אותן בצורה מבוקרת.
מלבד זה אני חושב שאני אתחבר פה לכל הבקשות.
אלה מור יוסף
¶
אני. אנחנו אמנם חברה חדשה, רק ב-25 בנובמבר אנחנו הגענו לעיר באר שבע. שיפרנו. אני מרגישה שגם כתושבת העיר באר שבע, שיפרנו באמת פלאים את המצב ויש עוד עבודה. התחברתי לנקודה שלך מבחינת הנהגים, נכון, אנחנו מרגישים את המצוקה הזו, אבל המצב היום הוא הרבה יותר טוב, גם מבחינת כמות הנהגים. התחבורה אצלנו, שזה בכלל שיפור טכנולוגי מאד מאד גדול, שנבחרנו להיות עיר מודל שבאמת מובילה את שיטת התשלום בתוך האוטובוסים והשימוש בכרטיס הרב קו. אז אני חושבת שמבחינת העיר באר שבע, יש מגמה מאד מאד חיובית לתחבורה הציבורית.
המצב עד היום היה ממש, ואמרתי נכנסנו לנעליים יחסית קטנות, אבל כבר התושבים מתחילים לראות את השיפור. זה תהליך, אנחנו מבינים. אנחנו עובדים בשתי פעימות כדי באמת להצליח להגיע לכל האוכלוסיות שנמצאות בתוך העיר שלנו, אבל אנחנו באמת רואים מגמה מאד מאד חיובית בכל התהליך הזה.
אלה מור יוסף
¶
אנחנו מתכננים את זה לקראת מרס. אמרתי, אנחנו עובדים בשיטה הדרגתית, בגלל שהשינוי אצלנו מאד מאד מהותי, חלק מזה גם יהיה מעבר ה-90 דקות, אבל אנחנו באמת עובדים כדי להכניס לתושבים את כל השינויים לא בבת אחת, לעשות את זה בשתי הפעימות.
יער אמיר
¶
תודה רבה. יער אמיר, מנהל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות. קצר מאד. אני בעצם מייצג שישה מפעילי תחבורה ציבורית – את מטרו דן, שהפעילה עד עכשיו בבאר שבע, נסגרה וסיימה את הפעילות שלה. דבר ראשון אני רוצה למחות על האמירה שלך שנכנסתם לנעליים קטנות. מאד מעליב ולא לעניין. אני חושב שהשירות - - -
יער אמיר
¶
לענייננו אני רוצה שוב להגיד ולהתחבר לאמירה של האדון מאגד. החשיבות של התחבורה הציבורית בפריפריה גבוהה מאד ויש חשיבות להגביר את השירות ולהגביר את התדירויות, אבל היום המצב בישראל הוא שאין נהגים. יש מחסור מאד מאד חמור בנהגים. לפי ההערכות השונות אנחנו מדברים על מחסור צפוי במהלך שנת 2017 של 2,500 נהגים בערך. הליכי ההכשרה מאד מאד ארוכים ומסורבלים ומסובכים. יש פה אחריות משולבת של כמה משרדי ממשלה, ביניהם גם משרד הבריאות שלא יושב פה ושל משרד הכלכלה שלא יושב פה, ובלי לדאוג לנושא הזה – לא תהיה שום אפשרות להגביר ולשפר את השירות של התחבורה הציבורית לפריפריה.
נדרשת פה התגייסות מלאה של משרדי הממשלה ושל הכנסת כדי לשנות את המצב הזה, כי בלי נהגים לאוטובוסים, לא ניתן להרחיב את השירות ולשפר את השירות בפריפריה. תודה רבה.
היו"ר אכרם חסון
¶
מאה אחוז, תודה. נמצא איתנו נציג מהתחבורה הציבורית בחברה הערבית. מי זה בבקשה? תציג את עצמך.
רסול סעדה
¶
שלום, שמי רסול סעדה, אני רכז קשרי כנסת ממשל של עמותת סיכוי. אנחנו פועלים למען שוויון אזרחי לחברה הערבית בישראל. בעניין תחבורה ציבורית היה לנו דו"ח בשנת 2012 שהצביע בדיוק על החסמים בפני תחבורה ציבורית בחברה הערבית ומאז אנחנו חייבים להגיד שהמצב משתפר. אנחנו מודעים ועוקבים ופועלים למול משרד התחבורה ומשרד האוצר להגשמת החלטות הממשלה השונות, והאחרונה, המבורכת כמובן, 922, אבל עדיין יש שני חסמים, אדוני, שהם ברמה תכנונית, שאם נשפוך את כל הכסף, לא יעזור.
הראשון זה שאנחנו מדברים על תחבורה ציבורית בלי בכלל לעשות סקר צרכים. אנחנו לא יודעים מה החברה המקומית, מה התושבים צריכים, בין אם זה נגישות למקומות עבודה ואזורי תעשייה ובין אם זה ללימודים ובין אם זה לשירותים או למטרות אחרות. ואנחנו כל הזמן מבקשים ופונים למשרד התחבורה, שאכן יקדמו.
אנחנו בעצמנו עושים אם את זה, מלווים שש רשויות מקומיות, שישה יישובים ערבים, שעושים את הסקר הזה ואנחנו גם שולחים למשרד התחבורה, אבל אני חושב שזה צריך להיעשות ברמה ארצית וכוללת; והשנייה זה התאמת תשתיות, שזה גם נושא שהוא מצריך לתכנון לפני ביצוע. אנחנו מודעים שיש מהלכים שכבר התחילו ואנחנו גם נשמח להתייחסות משרד התחבורה לנקודות האלה. תודה אדוני.
צביה שפירו
¶
צביה שפירו, ארגון בזכות. מילה – ארגון בזכות זה המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. אם אנחנו מדברים על כל הסקטורים שעלו, נכפיל את זה. אנשים עם מוגבלות יש להם מכשול נוסף, כך שגם אם יש כבר תחבורה, לא תמיד היא נגישה ומותאמת לצרכים שלהם.
אני חושבת שהנקודה המרכזית שכמובן צריך לדון בה זה דאגה לנגישות לתחבורה ציבורית בין בפריפריה ובין בכל הגשרים בין הערים, תחבורה בין עירונית. שירותים תומכים של תחבורה ציבורית. כדוגמא מה שהוזכר כאן על ידי גיל – הרב קו. אנשים שהנגישות שלהם מורכבת בעוד היבטים, אם זה למחשב, אם זה בכלל להגיע ממקום למקום. הנגישות של רב קו חשובה מאד ומתן המענה והשירותים בפרישה הרבה יותר רחבה חשוב מאד להגביר את הנושא הזה. וכמובן ההדרכות שמחויבים כל הגופים היום על פי תקנות נגישות השירות לתת במתן שירות לאנשים עם מוגבלות ואופן מתן השירות גם נוגע לנהגים בפריפריה וגם כמובן לכלל הארץ.
אילן זיקרי
¶
תודה רבה אדוני יושב הראש. אילן זיקרי, נציג מוניות השירות הפעילות. אנחנו לא נעליים קטנות, אנחנו רכבים קטנים וקומפקטיים, נגישים ויעילים לציבור.
יש נושא שעומד היום בוועדת הכלכלה, שנדון בעתיד מוניות השירות, ואחד הסעיפים שבאמת נעדר ממנו בעצם, שהוא אחד הדברים החשובים שם, הוא שילוב מוניות השירות ברב קו, דבר שבאמת יכול לסייע לפריפריה, למשתמשי התחבורה הציבורית בפריפריה בעיקר.
יש פה נציגים מהתחבורה ומהאוצר, אם יש בפיהם איזו שהיא בשורה, אנחנו נשמח לשמוע אותה.
היו"ר אכרם חסון
¶
תודה. איתנו נמצא גם נציג איגוד הנהגים הציבוריים, יש כזה ארגון. אוקיי, לא הגיע. מי עוד מהחברים שלא הזכרנו, רוצה. מי כבודו?
מאיר אלרם
¶
כן, תודה אדוני. אנחנו מברכים כמובן על כל ניסיון להוסיף קווי תחבורה ציבורית, לשפר את הקיים וכמובן במיקוד הפריפריה, מכיוון שהנסיעה באוטובוס היא יותר בטוחה מאשר הנסיעה ברכב פרטי ויחד עם זאת, לא על חשבון הבטיחות.
נאמר כאן על ידי קודמי שיש מחסור בנהגים. מחסור בנהגים מביא להתפשרות בכל מה שקשור לתחזוקת הנהגים. גם תהליך הכשרת הנהג חסר מאד. דובר כאן דרך אגב על כניסה של אנשים חדשים לתוך הענף, שלא רוצים להיכנס לענף ולכן ההמלצה שלנו היא כמובן לפתח ככל שניתן את התחבורה הציבורית, אבל לעשות זאת מבלתי לפגוע בבטיחות ובמיוחד במיקוד של משתמשי דרך פגיעים. יש שיעור גבוה של הולכי רגל שנפגעים על ידי אוטובוסים בתוך הערים.
אגב, השנה לצערנו הרב, היום בבוקר נמנו 351 הרוגים ואנחנו ככל הנראה, לצערנו נסיים את השנה הזו עם מספר הרוגים יותר גבוה מאשר בשנה שעברה. בשנה שעברה היו 356 הרוגים. לרכב הכבד, לרב המקצועי וגם לאוטובוסים, בגלל הנסועה הגבוהה שלהם בעיקר, יש מעורבות גובהה יחסית ולכן צריך לעשות הרבה בכל מה שקשור לבטיחות של האוטובוסים והמשאיות, בכל מה שקשור להכשרת הנהג, השתלמות חובה, שעות נהיגה ומנוחה, טכוגרף דיגיטלי. זאת אומרת יש שורה שלמה של אמצעים שאנחנו מציעים על מנת לשפר את הבטיחות של הרכב הכבד. תודה אדוני.
טוני וייסבוך
¶
שלום, טוני ויסבוך, אני רכז הר חברון בתחבורה בדרך שלנו ואני יכול להעיד, אני גר ביישוב תלם בהר חברון, היו לנו שלושה אוטובוסים, היום יש לנו 13 אוטובוסים והיד עוד נטויה. הדבר הזה קרה דרך שיתוף פעולה טוב בין היישוב למועצה. עכשיו, למועצה האזורית ולשלטון המקומי יש מעמד סטטוטורי בנושא של תחבורה ציבורית, מה שאין לדוגמא לארגונים האזרחיים שפועלים בתחבורה הציבורית.
אני הייתי רוצה לבקש ממשרד התחבורה לאפשר איזה שהוא מעמד סטטוטורי או יותר פורמאלי לארגונים, כדי להשתתף בוועדות היישום או בכל מיני פורומים של תכנון תחבורה ציבורית.
היו"ר אכרם חסון
¶
תודה. אז אם אנחנו סיימנו עם כל נציגי המוסדות, לפני שנעה תענה, אני רוצה לספר לכם סיפור קצר מה שקרה איתי. לפני שנה הבן הקטן שלי היה חייל בטירונות והזמינו אותו לבוא לסדרת חינוך בכפר חורפיש. אתם יודעים איפה זה חורפיש? הוא היה צריך שם לבקר במוזיאון של נביה מרעי, אלוף משנה שנהרג בדרום והוא בא ושאל אותי איך מגיעים לחורפיש. אני יודע איך להגיע לחורפיש, אני אישית, אבל לא ידעתי איך מגיעים בתחבורה הציבורית. אז יש לנו קרוב משפחה שעובד באגד, שאלתי אותו. הוא אמר לי שהוא צריך לנסוע מדלית אל כרמל לחיפה בבוקר, ייקח בערך שעה וחצי, כי זה אוטובוס מאסף. מחיפה צריך לנסוע לנהרייה ומנהרייה צריך לנסוע למעלות וממעלות או שצריך טרמפ או שאני לא יודע איך ייקחו אותו.
עשינו חשבון שבערך 4 שעות ייקח לו להגיע. אני אישית קמתי בבוקר, לקחתי אותו עם החיילים והגענו לשם ובסופו של דבר הוא הגיע עם ההסעה של כל החיילים שהמשיכו דרומה. זה המצב. המצב הוא בלתי נסבל לכל האנשים שחיים בפריפריה. אני מאמין בדיון הזה ולכן זה חשוב שאנחנו נקבל לא רק תשובות, כי אנחנו לא רוצים להזמין אתכם עוד פעם ולהגיד ניסינו ולא הלך. אנחנו צריכים גם לעשות מעשים ולשנות את המצב העגום.
אני מתנצל שאני חייב לזוז ומי שתחליף אותי זו חברתי, חברת הכנסת יעל פארן, היא תהיה במקומי. אז אני מודה לכם מאד שהייתם מאד ענייניים ואני רוצה להודות גם למנהלת הוועדה, שהיא באה ומוכנה והיא נתנה לי את הכל בצורה חלקה וטובה. תודה רבה.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
צהריים טובים. אני מתנצלת שבגלל ישיבות אחרות הגעתי רק עכשיו ולא שמעתי את כל הדוברים, אבל לשמחתי או לצערי - אני לא יודעת, אני מכירה את מרבית הטיעונים היטב ואת הסיפור גם מקרוב. אני מבינה שנותר למשרד התחבורה להשיב.
יגאל צחור
¶
רציתי בהקשר לתחבורה למוסדות להשכלה גבוהה, למשל מהציר שלנו זה כביש 222 מרביבים לכיוון עוטף עזה ומכללת ספיר.
יגאל צחור
¶
כל סטודנט שרוצה, או מאיתנו או מביר הדאג' להגיע לשם, צריך לנסוע לבאר שבע, לקחת אוטובוס מבאר שבע. לוקח לו שעתיים על מקום שהוא היה מגיע אליו ברכב פרטי חצי שעה. בעניין הזה כל תלמיד – שעתיים הלוך, שעתיים חזור – הרבה פעמים הוא מחליט שלא מתאים לו ללמוד שם וחבל.
נעה אבירם
¶
אז קודם אני אתנצל שוב שאני תוך שלוש דקות צריכה לצאת. הרחבתי בהתחלה על מהלכים שעושה המשרד בהיבט של הפריפריה. אני אתייחס בקצרה ובזריזות לדברים שנאמרו. רק חשוב לי להגיד איזו שהיא אמירה מקדימה, שאולי היה צריך להגיד אותה בהתחלה. כשאנחנו מדברים על פריפריה זו איזו שהיא אמירה מאד מאד כללית. יש פריפריה חברתית, כלכלית, גיאוגרפית, דתית. כמובן אם אנחנו מדברים גיאוגרפית, אי אפשר להתייחס באותה צורה לפריפריה, ליישובים כפרים וליישובים עירוניים בפריפריה. ככה זה לפחות בתחבורה הציבורית וכמובן בעוד נושאים שונים.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
אבל עושה בהקשר הזה, שגם העירוניים, גם הכפריים, גם כל המגזרים נפגעים בערך בצורה שוויונית.
נעה אבירם
¶
אז א' אני באמת הרחבתי בהתחלה על מהלכים שעושה המשרד. אני פשוט באמת לצערי, ולא מתוך חוסר כבוד לפורום, אבל אני לא אוכל להישאר וחבל לי להרחיב שוב.
נעה אבירם
¶
אם נאמר כמה דברים על נושאים של אוכלוסייה ערבית שעלו פה, אז כן קצת לדברים במספרים. אנחנו מדברים מלבד על התוספת של 100 מיליון שקלים מדי שנה בסובסידיה לתחבורה הציבורית, אנחנו מדברים על השקעות בתשתית של למעלה מחצי מיליארד בארבע השנים האחרונות. דובר על הקשר שלנו, של משרד התחבורה לשטח, לצרכים של הציבור, אז קודם כל סקר אכן עתיד להתחיל להתבצע בחודשים הקרובים.
נעה אבירם
¶
זה עניין כבר של סגירת מכרזים, סגירות בירוקרטיה מכריזת וכאלה, אבל זה עניין של חודשים - - -
נעה אבירם
¶
יש סגירות, כן, אבל אמור לצאת בחודשים הקרובים. אנחנו מקיימים קורס, כבר מחזור שני של קורס מתאמי תחבורה ציבורית. כרגע זה ביישובים הערביים וככל שזה יצליח נוכל ונשמח להרחיב את זה בכלל ברשויות המקומיות, כשהמטרה היא שבכל רשות מקומית יהיה אדם מתוך הרשות, שהוא איש הקשר, שהוא האחראי הן עבור תושבי הרשות והן מולנו, לכל ה - - -
נעה אבירם
¶
אז אני אומרת, אז הצעד הראשון היה קיום קורס והכשרה והצעד השני שאנחנו יוזמים ועם תמיכה מלאה של משרד האוצר בעניין הזה, זה לתקנן את זה ולאפשר לאותו בן אדם שעבר את ההכשרה, ככל שיעבור מכרז מתאים, לשבת למלא את התפקיד הזה בשכר ובצורה מיטבית עבור הצרכים האלה.
דובר על הנושא של שירות אוטובוסים לרכבות. אז שוב, אם ניקח כדוגמא את רכבת העמק שנפתחה, ובמקביל אליה נפתח מערך של משהו כמו 40 קווי שירות, כולל שירות מיישובים שבעבר לא היה להם שום שירות. אם אנחנו מדברים על פריפריה, יישובי הבקעה, רוויה, תל תאומים, רחוב – זה באזור בית שאן, יישובים באזור עפולה, באזור יקנעם. בהקשר הזה גם של שירות לאזורי תעסוקה, מהרכבת ליקנעם, מהרכבת לאזור התעשייה במגדל העמק.
לגבי המסמך פה של קווי ההזנק, אז כמו שאמרתי קודם לכן ואני גם יודעת את זה ברמה האישית, המדינה לא מסתיימת בגדרה וקווי הזנק או קווים לאזור התעסוקה יש גם בנתיבות וברהט, מתוכננים לאזור ים המלח באזור רמת חובב. איפה שמוצאים מספיק ביקוש מאותו יעד, הרי לא נוכל להפעיל תחבורה ציבורית - - -
נעה אבירם
¶
נערכים סקרים כולל בשיתוף משרד הכלכלה. הדברים האלה נעשים. קווי לילה – גם היום קווי לילה בפרישה מנהרייה ואפילו צפונית באזור תל חי וקיבוץ דן ועד לאילת, כשהעבודה היא מול הרשויות המקומיות. הרשות פונה. כמעט במאה אחוז מהמקרים אנחנו מפעילים קו בהתאם למה שהרשות אומרת שהם הצרכים של התושבים שלה. אז כמו שאמרתי, זה באמת על רגל אחת, אבל נעשים הרבה מאד מהלכים.
עוד דוגמא קטנה, ביר הדאג', שבאמת זה נכון, יישוב גדול, צריך, זקוק לתחבורה ציבורית כדי להתגבר על חסמים של השכלה ושל תעסוקה באופן כללי ובפרט לנשים, שהן בדרך כלל גם אלה שלא אוחזות ברכב, שם יש לנו היום מצוקה של תשתיות וחלק מהעניין הוא שהיום יש תכנון של תשתיות וברגע שנסיים תכנון וביצוע של תשתיות, יהיה גם שם שירות. זה ככה בהכי קטנה.
נעה אבירם
¶
אין ספק, יש פער של שנים והמשרד, בתמיכה תקציבית מאד מאד משמעותית, כמו שאני מציגה כאן, עומל כדי לצמצם אותו.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
האם יש לך אומדנים, ואני מתנצלת אם הצגת את זה בתחילת דברייך, של חלוקה בין ההשקעות בתחבורה ציבורית בין הפריפריה לאזורים שלא מוגדרים פריפריה?
נעה אבירם
¶
אז מה שהצגנו בתחילת הדברים זה שעשינו איזה שהוא מיפוי של נסיעות פר תושב ברשויות המקומיות השונות בארץ – ערים ומועצות מקומיות. אנחנו יכולים לראות, שוב, אנחנו יכולים לראות כאמור שבהרבה מהמקרים במדרג הסוציו אקונומי הנמוך גם פחות נסיעות, אבל מה שחשוב להגיד זה שאנחנו רואים בחמש השנים האחרונות את הפעולות שנעשות לצמצום הפערים ואת ההתקרבות של הפריפריה בהיבט הזה למרכז.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
אני רוצה לבקש את הנתונים. אני מבינה שאת צריכה לצאת. אני רק אגיד שאנחנו מבקשים לקבל את הנתונים לוועדה וגם אלי באופן אישי, לגבי חלוקה תקציבית – אם יש לכם ניתוח כזה, תקציבית, גם של שנת 2015, או של 2016 יותר נכון, וגם של התקציב הבא עלינו לטובה, או שלא כל כך לטובה, אבל הבא עלינו, של השנתיים הקרובות, שוב, בתחבורה ציבורית, אבל בראייה כמו שיש ראייה מגדרית של תקציב המדינה, ראייה פריפריאלית של תקציב התחבורה. אני מאד אודה לך. תודה רבה.
הראל שליסל
¶
הראל, אגף התקציבים, משרד האוצר. אז קודם כל, התקציב הבא עלינו לטובה ובתחבורה ציבורית לגמרי בא עלינו לטובה, אז זה ככה בספתח. אני לא הייתי פה בכל תחילת הדיון, באתי באמצע לצערי, אז אם אתם רוצים להציף גם שאלות שאני לא שמעתי, אבל אני אתייחס למה שאני כן שמעתי.
קודם כל הסיפור של הנהגים, זו בעיה מוכרת שיש חוסר גדול של נהגים בענף. אני לא בטוח שהחוסר הזה נובע מעניינים של תקציבים, כלומר, מאיזה שהוא-. בסוף, הזכרנו את זה כבר כמה פעמים - - -
הראל שליסל
¶
שנייה, נכון, זה ברור. לאט-לאט. שכר הנהגים עלה בלמעלה מ-20% ביוזמה משותפת. אתה תיקנת אותי, גיל, בוועדה הקודמת, אז זה גם שלכם ושל משרד התחבורה ומשרד האוצר – עלה ל-39 שקלים. מהבנה שלנו, יש חסמים מאד מאד משמעותיים בשלב של גיוס נהגים. אם נהג נניח לצורך העניין, ותקן אותי אם אני לא מדייק, רוצה בינואר להיות נהג, עד דצמבר לפחות ייקח לו זמן עד שהוא ייכנס כנהג פעיל. יש בדרך כל מיני חסמים - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
יש אלפי נהגים פעילים עם רישיונות קיימים, שהם בוחרים לא לעבוד בתור נהגים בתחבורה הציבורית, ואני אומרת לך ביושר שאם לי היה רישיון כזה, לא הייתי הופך להיות נהג בתחבורה הציבורית, כי זה ממש נורא לעבוד שם. תנאי העבודה הם בלתי נסבלים, אין לאנשים שירותים. זה לא רק שכר. בשכר יש התקדמות, אבל דווקא דברים שעולים פחות כסף, לא נעשתה עבודה מספקת כדי לפתור את הבעיות הקיימות.
נהג בתחבורה ציבורית זה תעסוקה מאד מאד קשה, לא נוחה, הרבה אחריות ובסופו של דבר תנאים לא טובים. אתם לא מכירים למשל בוותק כשנהג עובר מחברה אחת לחברה שנייה. המון המון דברים קטנים שאנחנו כוועדת משנה לתחבורה ציבורית העברנו בזמנו גם למשרד התחבורה וגם למשרד האוצר ועדיין לא קיבלנו מענה. אז את הכסף הגדול השקעתם, אבל דווקא את הפתרונות שעולים מעט כסף, הם לא מקודמים ולא נעשים ולכן אנחנו נשאר תקועים עם חוסר אדיר בנהגים.
הראל שליסל
¶
אז כמו שאתה אומר, באמת הזכרת את העניינים התקציביים וציינת, אבל אני כן יכול להגיד לך שמתבצעת עכשיו עבודה בשיתוף עם משרד התחבורה וגם עבודה פנימית שלנו, של לנסות ולמפות את החסמים בתחום הזה.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
יש כאן נציג של משרד העבודה והרווחה? לא הגיעו, אוקיי. זה שאלות בשבילם. בבקשה, הראל.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
לא, הוא רפרנט של תחבורה. הראל, אם אני יכולה למקד את המענה שלך מעבר לשאלות שעלו כאן בדיון למספר שאלות.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
ובעצם מה התקציב שנדרש כדי לסיים אותה? מתי אתם מתכננים להוציא את זה לפועל? זאת השאלה הראשונה והמרכזית אולי שנמצאת כאן בחדר.
הראל שליסל
¶
אוקיי, אז קודם כל את הרפורמה בתעריפים שהייתה אתם מכירים, שהייתה לה גם עלות תקציבית משמעותית של מעל 120 מיליון שקלים. אנחנו עכשיו בשלבי היישום שלה, רוצים לראות את האפקטים שלה. הרפורמה שאת מדברת עליה היא - - -
הראל שליסל
¶
כן, הבין עירונית. היא לא חלק מהמסגרת התקציבית של תקציב 2017-2018. מדובר בעלות תקציבית משמעותית.
הראל שליסל
¶
לפי ההבנה שלנו ממשרד התחבורה, זה יהיה סדר גודל של כמה מאות מיליונים, 200, 300, זה סדר גודל כזה.
הראל שליסל
¶
היום 95% מהנסיעות שמתקיימות – חבל שמשרד התחבורה לא פה – אבל זה הנתון שאני מכיר וזוכר. 95% מהנסיעות כן יש בהן אפשרות לנסיעה במנוי משולב, מנוי יומי.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
וגם אם זה היום המצב, אז זה אומר שלא נוסעים בתחבורה ציבורית כי היא לא קיימת בצורה טובה.
הראל שליסל
¶
נכון, זה בסדר גמור. וגיל, אתה צודק, נכון, זה לא 95% מהנוסעים, זה 95% מהנסיעות וזה ברור שאם נגדיל ונעשה את הרפורמה הזאת אז גם יהיה איזה שהוא גידול בנסיעות בפריפריה, זה נכון, אבל כרגע זה לא חלק מהמסגרת התקציבית - - -
איתי חיים
¶
שזו ירידה, כי - - - קודמים במשרד האוצר, לפני שהראל הגיע לכאן כרפרנט. הם טענו שמדובר פה ב-650 מיליון שקלים בשנה. אז אם ההערכות הן באמת בין 200 ל-300 מיליון שקלים - - -
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
אז תספר לנו מה נכנס בראייה של הפריפריה, של שדרוג התחבורה הציבורית בפריפריה. האם יש לך איזו שהיא בשורה להביא כאן לוועדה?
הראל שליסל
¶
קודם כל יש תוספות שירות ספציפית, כלומר כשאני אומר תוספות שירות אני מתכוון תוספות שירות באוטובוסים בשנה הקרובה של כמעט 300 מיליון שקלים.
הראל שליסל
¶
כוונת תוספות זה שילוב של תגבור ופה נעה יכולה לפרט יותר, למרות שעוד לא אישרנו את התכנית הזאת ספציפית, אבל הגדרנו לה כבר מגדרת תקציבית.
הראל שליסל
¶
אמרתי, בסדר גודל של 300 מיליון שקלים רק בשנת 2017 וזה מדובר על כל הסוגים של הקווים אם זה קווי סטודנטים וקווים למיעוטים וקווי הזנק. זה סל גדול - - -
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
אם אפשר לבקש בשם הוועדה לקבל פילוח של התקציב הזה, של התכנית הזאת, גם תקציבית וגם כלכלית באיזה קווים מדובר וכו'.
הראל שליסל
¶
בשמחה, אבל אני אקדים ואומר שהדבר הזה יהיה רק אחרי שנשב על התכנית הזאת עם משרד התחבורה. כלומר - - -
הראל שליסל
¶
לא, לא, רגע. המסגרת אושרה. עכשיו, איך מפלחים את זה, כמה הולך לקווי הזנק, כמה הולך לסטודנטים, כמה הולך לעיבוי קווים קיימים במטרופולינים, החלוקה הסופית הזאת, הפיין טיונינג הזה - - -
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
זו בדיוק השאלה שאין עליה תשובה כרגע. זאת שאלת הוועדה בהקשר לדיון הזה, בהקשר לכותרת הוועדה ואנחנו מבקשים עליה תשובות.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
כן, אבל לפני כן אני רוצה לשאול את דב אם זה בסדר שאנחנו מתעכבים עוד ברשות הדיבור שלך, או שיש לך - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אני מברך על הדיון הזה אבל אני מוטרד מהמצב בשטח. זה לא שלא נעשים דברים ונציג משרד האוצר בצדק אמר שנעשית התקדמות, גם מבחינת מספר קווים, גם מבחינת תנאי העבודה של נהגים וכדומה, אבל הפערים בין המקום שבו אנחנו צריכים להימצא לבין המקום שבו אנחנו נמצאים הם בלתי נסבלים. ובעצם אנשים שנמצאים בפריפריה, אם אין להם רכב פרטי, בגדול, הם מנותקים מהעולם. ולכן המסר הוא אם אתה חי בפריפריה, תתבסס על רכב פרטי וזה הבסיס. מזה אנחנו צריכים להתחיל. וכדי להתמודד עם הדבר הזה, צריכים לעשות המון המון צעדים. הצעדים האלה בחלקם עולים כסף.
גברתי הזכירה, ובצדק, את הנושא של הסבסוד למחירים הבין עירוניים. אני חושב שזה דבר חיוני, זה מהלך מאד מאד חיוני, כי בסופו של דבר אנשים מהצפון רוצים להגיע גם לתל אביב. הם לא רוצים להגיע רק לדוגמא לעפולה או לנצרת עילית, שזה בסדר שהם יגיעו לעפולה או לנצרת עילית יותר בזול. גם אנשים מאופקים רוצים להגיע גם לתל אביב ולירושלים, הם לא חייבים להגיע רק לבאר שבע. הם יכולים להגיע גם לתל אביב ולירושלים והם לא יכולים, כי היום המחיר של התחבורה הציבורית בקווים הבין עירוניים הוא ממש חסם.
ולכן אני חושב שבנושא הזה צריך להיות שיתוף פעולה. אנחנו באים פה בטענות לנציג של משרד האוצר שנמצא מולנו, הוא לא זה שמתנגד. אם היו נותנים לו את התקציב, הוא היה עושה את זה ברצון. אני לא חושב שיש איזו שהיא התנגדות עקרונית לא במשרד האוצר ולא במשרד התחבורה לעניין הזה. העניין הוא שאלה של סדר עדיפויות והסיפור הזה נמצא בתחתית סדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל ולכן הוא לא מתוקצב. יש הרבה דברים אחרים שמתוקצבים בספר התקציב וזה לא מתוקצב. וזה עניין של התמודדות של הוועדה וזה עניין של יושב ראש הוועדה הקבוע, חבר הכנסת מיקי זוהר. אם הוא לא רוצה רק לנהל דיונים, אלא להפעיל את כוחו כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים של הכנסת, אז הוא צריך להפעיל את כוחו כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים של הכנסת.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
זו בדיוק הבעיה. עכשיו אני אומר את הדבר הזה, זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, יש הרבה מאד דברים שהם קשורים לא בתוספת של כסף, אלא בשינוי דרכי החשיבה. שלוביות, חיבורים, שימוש אינטליגנטי במיניבוסים ובמוניות שירות, שזה בעצם יותר לאפשר לתחום הזה לעבוד, שהוא היום די חנוק. הוא סגור באיזו שהיא מסגרת ברזל מצד אחד, הוא גם לא מסובסד על ידי המדינה, אבל הוא גם נורא נורא מוגבל על ידי כל מיני הוראות ורגולציות מסוגים כאלה או אחרים.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
ורב קו וכדומה. זאת אומרת אם אנחנו חושבים על איך אנחנו באמת נותנים את הפתרונות האינטליגנטיים שלא עולים כסף, זה יכול להיות חלק מאד מרכזי מהפתרון, אבל גם כאן אני לצערי רואה את הדברים זזים לאט מאד, אם בכלל. תודה.
גיל יעקב
¶
יש מסמך מאלף שהוכן על ידי משרד התחבורה לקראת הצעת התקציב, שהוא בעצם עשה מיפוי וראה שיש 99 יישובים שלא נכנסת אליהם בכלל תחבורה ציבורית ועוד 239 יישובים שהתדירות לא מתקרבת לסף המינימום הנדרש. המסקנה הייתה שצריך להוסיף 1,800 אוטובוסים כדי להדביק את - - -
גיל יעקב
¶
וצוין שם שחלק ניכר מהפערים הם בפריפריה, זה גם צוין במסמך. עכשיו, אם אנחנו אומרים תוספת של 300 מיליון, כשאוטובוס חדש עולה בסביבות - - -
גיל יעקב
¶
אנחנו לא מתקרבים ל-1,800 אוטובוסים ואז השאלה מה בעצם הקצב שבו אנחנו נדביק, אם בכלל, את הפערים, שזה רק פערים כדי להגיע למינימום, זה בכלל לא מדבר על לתת שירות מעולה ומצוין. זה רק להדביק את הפערים וזה בעצם סימן שאלה מאד גדול, לפי ה-300 מיליון שקלים שמתחלקים על פני כל הארץ.
הראל שליסל
¶
כן, אני אומר, חבר הכנסת דב חנין ציין את זה קודם וגם גיל אמר, זה ברור שאנחנו נמצאים במצב שגם התשתיות וגם רמת השירות בתחבורה הציבורית היא רחוק מאיפה שהיינו רוצים לראות את זה גם במשרד האוצר, וזו עמדה די ידועה שלנו, אנחנו מאד תומכים בתחבורה ציבורית. עכשיו בנוגע לפערים, גם אם נתקצב לצורך העניין שנה הבאה חצי מיליארד שקלים בתוספות שירות, אי אפשר יהיה להוציא את זה לפועל. יש איזה שהוא שלב שלוקח זמן עד שהמערכת גם יכולה להכניס את תוספות השירות האלה.
אם אנחנו מוסיפים כל שנה בקצב כזה 300 מיליון בשנת 2017 ועוד 200-300 מיליון שקלים בשנת 2018, און טופ, כלומר בבסיס, אם אתם מבינים למה אני מתכוון, אז אנחנו לאט לאט נצמצם את הפער, כן, בצורה חד משמעית.
הראל שליסל
¶
לא, זה הרבה יותר מקצב הגידול הטבעי. בואו נניח, אם אני משווה את זה לקצב הגידול הטבעי - - -
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
ויהיה גם קצב גידול טבעי. תשמע, יש פה כמה כוחות שיכולים עוד לשלב ידיים, כמו גם רשות המיסים בכל ההקשר של פחת מואץ על אוטובוסים חדשים, שיעודד החלפה יותר מהירה. אנחנו מדברים גם, אם מסתכלים על זה בהיבטים של אוטובוסים חדישים, מזהמים פחות וגם להגדיל את מלאי האוטובוסים בד בבד. הם לא רוצים לעשות את זה. רשות המיסים מזמן אומרת לא, אנחנו מתקצבים את זה בקרן הצטיידות, אנחנו לא נכנסים לזה בהיבטים מיסויים. אולי דווקא, כי בקרן הצטיידות צריך לשים כסף Out of the pocket מה שנקרא מתקציב המדינה, ומסים זה משהו קצת אחר, פחת מואץ. ויש פה עוד דרכים להסתכל על זה, איך מביאים את התחבורה הציבורית, בפרט בפריפריה, לשינוי מאד משמעותי.
עכשיו, איפה נכנסות גם כל מוניות השירות? איפה נכנסים קווים שמועצות יכולות להביא להפעלתם והם נתקלים כל הזמן בחומות בצורות של משרדי הממשלה.
הראל שליסל
¶
כי בחלק מהתכנית הכלכלית של התקציב הנוכחי, יש החלטת ממשלה שהמשמעות שלה זה יציאה לביצוע בשנות התקציב הבאות עלינו לטובה, של פרויקטים בהיקף של 54 מיליארד שקלים. זה תכנית בהיקף שלא היה, לפחות ממה שאני מכיר, כזה סדר גודל של פרויקטים להסעת המונים. זה נכון שהם יותר מרוכזים במטרופולינים, אבל - - -
הראל שליסל
¶
לטווח הארוך הבאנו החלטת ממשלה בהיקף באמת חסר תקדים של פרויקטים. לטווח הקצר יש גם תוספות שירות מאד משמעותיות באוטובוסים. הייתה עכשיו הרפורמה במוניות שמאפשרת שיתוף נסיעה במונית. כלומר, מנסים איפה שאפשר, גם בטווח הקצר, לנסות ולמצוא פתרונות. אבל אין ספק שזה פרויקטים שנראה את הפירות שלהם רק עוד כמה שנים.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
בדיוק. אני רוצה להגיד שהוועדה הזאת עקרונית הייתה צריכה להתקיים באודיטוריום והיא הייתה אמורה להיות מלאת משתתפים, אבל הם פשוט לא יכלו להגיע. כן, בבקשה, שמך?
איתי חיים
¶
איתי חיים, מנכ"ל תחבורה בדרך שלנו. אני יכול לתת כאן איזו שהיא דוגמא מצוינת ובגללה אנחנו חוזרים לרפורמת התעריפים הבין עירונית. בפתח תקווה יש אוטובוס מפתח תקווה לירושלים. יש שני קווים, יש 947 שנוסע מחיפה ויש קו 426 שזה קו שיוצא מפתח תקווה לכיוון ירושלים. שני תעריפים שונים של אותו מפעיל.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
כן, אני עשיתי על זה שאילתה לשר התחבורה והוא לא ענה לי עליה. מעל הדוכן, הוא פשוט לא עה.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
איך זה באמת יכול להיות שיש תעריפים לאותו קו עם אותה נקודת התחלה ונקודת סיום. בכלל יכול לקרות דבר כזה?
הראל שליסל
¶
יכול להיות, אני לא באמת מכיר פרטים. זה חלק מהרפורמה הבין עירונית, לעשות גם השוואת מחירים, לא רק להוריד מחירים.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
אני מאד אשמח למי שיש נתונים. אני גם מכירה את העניין הזה מפתח תקווה, אבל זה מפתח תקווה לירושלים וזה קו מאד ספציפי שאני יודעת עליו ובוודאי יש קווים נוספים ואם גיל או איתי יוכלו לתת לי את הנתונים שיש להם והוועדה תעביר למשרד התחבורה ומשרד האוצר שאלה ספציפית ואני מקווה שהפעם אולי לא מעל דוכן הכנסת נקבל תשובות.
כן, בבקשה יגאל.
יגאל צחור
¶
פשוט שאלה קרדינאלית. ישבו כאן חברים מאד נוגעים לעניין, העלו המון שאלות, מה קורה עם התשובות?
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
תראה, את התשובות ששמענו כאן, שמענו ביחד. גם אני לא מסופקת מהן, זה בוודאי. הוועדה תמשיך לפעול בתחום הזה. אני אמנם לא יושבת הראש הקבועה של הוועדה וגם יושב הראש הקבוע הוא חבר קואליציה ואני מקווה שכמו שחבר הכנסת חנין הציע, הוא גם יירתם לעניין באמת ולא רק בדיונים בוועדה, שהם חשובים כמובן, אבל קודם כל אנחנו דורשים מהם תשובות ולאור התשובות שנקבל אנחנו נפנה לקבל תשובות משמעותיות יותר.
אני חושבת שאין ספק, ופה באמת אני עוד לא אמרתי את הדברים שלי כי נכנסתי באמצע הדיון, אבל אין ספק שכל התחבורה הציבורית בישראל נמצאת 20-30 שנים מאחור ביחס לעולם ואנחנו לא מתקדמים, אנחנו רק מתקדמים לעבר עוד ועוד ועוד פקקים. אני לא יודעת באיזו שעה אתם הגעתם לכנסת, אבל לפני 12 בצהרים זה פשוט בלתי אפשרי להגיע לירושלים. מכל כיוון יש פקקים. זה פשוט הולך ונהיה רק יותר ויותר גרוע. המדינה עומדת, כי אין שום אופציה אחרת.
אני בתור מי שגם מגיעה לא כל כך מקרוב, ממש חווה את הבעיה ביום יום. אין תחבורה ציבורית, ילדים כל הזמן – הסעות, הסעות, הסעות. זה התפקיד של ההורים, להיות הנהגים של הילדים שלהם, כי פשוט באזורים שהם קצת צפונה מצפון תל אביב, כבר אין לילדים איך לנסוע ולבני הנוער איך לנסוע. ובוודאי שהבעיה החמורה אף יותר - ילדים ובני נוער זה התחלה של החינוך שלהם לאן הם הולכים כשהם יהיו גדולים, ומן הסתם השאיפה היא קודם כל אוטו, אחרת אין לך עבודה, אחרת אין לך איך להגיע, או הרבה יותר קשה להגיע ממקום למקום, למקום הלימודים וכו', ואז זה צריך לפתור מהשורש. והפריפריה פה היא הנפגעת העיקרית והקווים שלא קיימים.
אני חושבת שאני איזום ביחד, אני אפנה לחבר הכנסת מיקי זוהר שניזום ביחד פעילות ספציפית עם כל הנקודות שעלו כאן היום, בפרט נגיד בדרום, מה שאתה ציינת, לפתור אותן אחת לאחת עד שיעשו סקר חסמים ובדיקות שייקחו שנים של סקר משתמשים. אנחנו חייבים להתקדם עם הדברים שאנחנו יודעים.
יש ידע רב שנצבר אצלכם, אצל הארגונים הלא ממשלתיים. אני באמת קוראת לכם, בואו נחבור יחד ונשתף פעולה יחד עם משרדי הממשלה כדי לפתור את זה. אם אצלם לא קיים הידע של איזה קווים הם עם מחירים שונים מאותו מקום לאותו מקום, אז בואו נחשוף את הידע הזה בצורה הכי גלויה והכי רצינית כדי לפתור את זה. אני באמת רואה את זה כאחד האתגרים הכי גדולים של מדינת ישראל, לפתור את הפקקים, לצמצם זיהום, להביא כמה שיותר הזדמנויות תעסוקה ונגישות של אנשים מהפריפריה למקומות עבודה. זה האתגר הכי גדול שלנו.
אם אנחנו רוצים שהפריפריה תתפתח ותתקדם, הרי איך אנשים יתקעו שם בלי רכב? בדרך כלל אנשים שעוברים לפריפריה זה גם מסיבות כלכליות, לא תמיד, כמובן, אבל הרבה פעמים או נשארים בפריפריה או עוברים לשם גם מסיבות של הוזלה במחיר הדיור ואז בסוף צריך שני רכבים לכל בית וזה הרבה יותר יקר ממשכנתא.
בבקשה, כן.
דוד דהאן
¶
תודה גברתי יושבת הראש. דוד דהאן, יושב ראש הארגונים החברתיים בכנסת. אני אגיד כמה מילים לכל הארגונים שאני רואה שמרוכזים פה וריכזו פה את כל הנושא הזה. אפשר פשוט לרכז תושבים מכל המקומות והיישובים האלה ביחד עם כמה מחברות ההסעה שיש. לארגן את הכל ולהביא הפגנה פה מול הכנסת כדי להרים את התודעה ואת המודעות לנושא הזה.
מהניסיון שלי לפחות, זה הדבר הכי נכון לעשות, במיוחד כשפה דיברו לפנינו שהנושא הזה אפילו הוא בתחתית, הוא אפילו לא בחשיבה בכלל של הנושא כדי להביא אותו לפתרון, לא מבחינה תקציבית ולא משום בחינה. אז כדי להביא את זה לתודעה המאד רצינית, צריך לארגן את כולם ולהביא לכאן להפגנה מול הכנסת ואז להרים את זה לתודעה ביחד עם חברי הכנסת ועם ראש הוועדה ועם כל מה שצריך כאן ולאחד את הכל ואז יהיה לזה אפקט. תודה.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
תודה רבה דוד. לסיכום אני רוצה להגיד מה מסקנות הדיון:
אז הוועדה תפנה – ואת זה אני אומרת גם בשם יושב הראש הקבוע של הוועדה – הוועדה תפנה לשר התחבורה ולשר האוצר בדרישה פעול באופן מיידי להחלת רפורמת התעריפים שיצאה לדרך ב-1 בינואר 2016, גם על הרפורמה הבין עירונית שכלולה ברפורמה כשלב שני.
להסדיר את התעריפים בנסיעות הבין עירוניות בפריפריה שמחוץ למטרופולינים ולהסדיר את הכרטיסים הבודדים ברפורמה הבין עירונית, שמביאה לפערי תעריפים גבוהים בין מפעילים וגם שני קווים זהים של מפעיל שונה.
לעניין זה הוועדה מבקשת מהארגונים 15 דקות ותחבורה בדרך שלנו, להעביר לנו נתונים מדויקים כדי שנוכל לפעול בעניין.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר לוועדה פילוח של התקציב שהוקצה בתקציב 2017-2018, שכפי שאמרתם כולל 300 מיליון שקלים על פי חלוקה ארצית, עם דגש לפריפריה ובנוגע לתוספת שירות לטובת תגבור התחבורה הציבורית לפריפריה.
אנחנו קוראים לשר התחבורה לפעול להסדרת כרטיס 90 הדקות בכל האשכולות של הקווים בארץ, מעבר למטרופולינים תל-אביב, חיפה וירושלים, ולהתאים קווים מהירים לתחנות רכבת, בכפוף ללוחות זמנים של הרכבות. להגביר קווים מהירים וישירים בין אזורי פריפריה למוקדי תעסוקה בפריפריה בשעות שמותאמות לשעות העבודה.
הוועדה מבקשת משרד התחבורה להעביר לה נתונים לחלוקת התקציב גם של השנים 2015-2016 וגם של התקציב לשנים 2017-2018, בראייה פריפריאלית של תקציב התחבורה.
הנושא האחרון – אנחנו קוראים לשר התחבורה ולשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לפעול להכשרת נהגים, להדרכת נהגים וליצור סביבת עבודה שהנהגים ירצו להצטרף ולהיות בשירות התחבורה הציבורית בישראל.
היו"ר יעל כהן-פארן
¶
אנחנו נפנה גם אליו. שיהיה בריא, בסדר גמור ושיאכל סופגניות. תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 15:57.