הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 164

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"א בכסלו התשע"ז (11 בדצמבר 2016), שעה 13:00

א. ישיבה בעיריית בית שמש לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר מר משה אבוטבול.

ב. מציאת פתרון דחוף לאי פתיחת אולפנים לעברית בבית שמש

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

דוד יאסו - מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

קטיה טוב - מנהלת מרחב ירושלים ויהודה, משרד העלייה והקליטה

אדלה מושקט - מנהלת סניף משרד הקליטה בית שמש, משרד העלייה והקליטה

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, משרד העלייה והקליטה

אורלי נעים - ממונה אולפנים וחינוך, משרד העלייה והקליטה

חוה שחל - מנהלת אולפן מבוגרים בית שמש, משרד החינוך

רחל בן חיים - מדריכה, המחוז החרדי, משרד החינוך

שושי רבינוביץ - מפקחת קליטת תלמידים עולים בחמ"ד, משרד החינוך

דב ליפמן - חבר כנסת לשעבר

משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש

מתתיהו חותה - מנכ"ל עיריית בית שמש

יוחנן קירשנבוים - מנהל אגף החינוך, עיריית בית שמש

שלום בן דוד - מנהל אגף הרווחה, עיריית בית שמש

רחל כהן - מנהלת אולפן עירוני ורכזת חינוך במח' קליטה, עיריית בית שמש

יבגני נבוטובסקי - מנהל מח' קליטה, עיריית בית שמש

סטלה ולטר - חברת מועצה, ממונה על הקליטה, עיריית בית שמש

אינה דיבין - רכזת עולים דוברי רוסית במח' קליטה, עיריית בית שמש

מסלה גאשאו - מנהל מוקד קליטה עירוני ליוצאי אתיופיה, עיריית בית שמש

מתתיהו רוזנצוייג - דובר עיריית בית שמש

עמית קדמון - מנכ"ל רשת המתנ"סים, בית שמש

סמי בן עדי - פרויקטור לעולים דוברי צרפתית

תמי אלמליח - פרויקטורית עידוד עלייה ממדינות דוברות אנגלית

מרים גסטוירט - פרויקטורית עידוד עלייה ממדינות דוברות אנגלית

דני ווזנר - הפדרציות היהודיות צפון אמריקה

רוני אקלה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית

חדוה לפל - אם לילדי עולים בבית שמש

עלמיהו אסנאו - נציג בית הכנסת של העדה האתיופית, בית שמש

דרסני איילו - תושב בית שמש

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

א. ישיבה בעיריית בית שמש לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר מר משה אבוטבול. ב. מציאת פתרון דחוף לאי פתיחת אולפנים לעברית בבית שמש

ברוכים הבאים לכל הנמצאים כאן אצלנו. אנחנו שמחים ומתכבדים לארח את הידידים הטובים שלנו, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשותו של ד"ר אברהם נגוסה, שבאמת עושה עבודה נהדרת. אני הייתי אצלו בוועדת הקליטה לפני כשנה ושם ראינו באמת את העשייה שלו המוצלחת. אני שמח שיש לנו פה השקה של כל הגורמים, גם מצד אחד ועדת הקליטה, הקשורה אליכם, וגם אגף הקליטה שקשור אלינו. תיכף אנחנו נעשה סבב שמות, להכיר כל אחד ואחד ותפקידיו. אנחנו כמובן נרצה לשמוע מכם דברים.

אנחנו אולי נפתח עם איזה בעיה טכנית שקורית אצלנו בעיר בית שמש, כדי לא לעכב את האבא היקר, אריה, שהוא מייצג מספר הורים בנושא של האולפן, תיכף נדבר גם על זה, אבל זה יהיה תחילת סדר היום, כדי שנוכל אחרי זה לאפשר לו ללכת לביתו אחרי שידבר. לאחר מכן הנושאים של העיר בית שמש, יש לנו עוד כמה דברים חוץ מהנושא הזה, אבל זה יהיה רק בהמשך, אחרי שידידי, ד"ר נגוסה, אחרי שהוא יפתח את הדברים שלו אנחנו נכבד גם אותך כמובן.

אני רק רוצה להציג, ברשותכם, אדוני, את הצוות שלנו, נעשה סבב קצר, כל אחד יציג את שמו ואת תפקידו ולאחר מכן אדוני יפתח את הישיבה. אני שמח מאוד מאוד שהגעתם לבית שמש, זה יום שמחה לנו, אני מאחל שכל ועדות הכנסת יגיעו אלינו לכאן. אני גם שמח שהייתם במכללה, סיירתם, אתם מבינים את העוצמות, זה גם קשור לקליטה, אני אדבר אחרי זה איך,ואנחנו נעשה עכשיו סבב קצר של האנשים שלנו, כל אחד יציג את עצמו, מי שעובד בבית שמש שיציג את עצמו כעובד עירייה, כי חלק הם גם אורחי חוץ, אז כדאי שיידעו להכיר כל אחד ואחד.

(סבב נוכחות).

אני רואה שבאמת כל אחד מאיתנו הכיר אחד את השני.

ויש לנו חבר כנסת לשעבר.

חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. נמצא פה גם דובר העירייה, מתי רוזנצוייג, שמסקר את הביקורים. אני מכבד את אדוני היושב ראש לפתוח ואנחנו כאן איתך.

תודה, אדוני ראש העיר בית שמש. אני וחבריי מאוד שמחים להיות פה, בית שמש זה מודל לקליטת עולים ולשילוב העולים ואנחנו באים פה לשמוע וללמוד את העשייה, מה שאתם עושים פה בקליטת העלייה. איתי נמצאים מטעם הוועדה דנה גורדון שושני, מנהלת הוועדה, כמובן הדובר יגאל אמיתי והעוזרים ישמבל ואורי.

אנחנו היום היינו גם במכללה הלאומית להכשרת שוטרים. התרשמנו מעבודה טובה שם וזה גם תחום הקליטה והשילוב של העולים לתוך המשטרה, וחשוב לנו גם הטיפול המשטרתי כלפי עולים וגם אזרחי ישראל, לכן היה חשוב מאוד להתרשם מהתוכן וגם מהכמות.

יש פה את נציגי המשרדים, כמו ששמעת כשהציגו את עצמם עכשיו, גם משרד החינוך, גם משרד העלייה והקליטה ואנחנו רוצים פה להתרשם, לשמוע ולדון בנושא קליטת העלייה.

אני רוצה להגיד לך, אדוני ראש העיר, לפני שבועיים שמענו סקירה של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית וגם של משרד העלייה והקליטה בכנסת, בעיקר מהסוכנות שעובדים בשטח ביחד, בשיתוף פעולה של שלושה גורמים, משרד העלייה והקליטה, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית יחד עם ארגונים אחרים בעניין של עידוד העלייה למדינת ישראל. אחד הדברים ששמענו שהשנה הצפי של מספר העולים ירד. הסיבה לירידה שצוינה שם, בעיקר יש שני תחומים, התחום התעסוקתי ותחום הדיור.

בתחום התעסוקה, קשה לעולים להשתלב בתעסוקה, בעבודה. אלה שהגיעו לפה, כשהם משדרים לעולים הפוטנציאליים שנמצאים בארץ המוצא שלכם, 'שתדעו לכם, יש לנו בעיה להשתלב בעבודה', אז אנשים, בעיקר מאירופה, מצרפת, במקום לבוא לישראל הם מהגרים לצפון אמריקה, לקנדה ולזה. וגם תחום הדיור. אז אנחנו עושים דיון ברשויות המקומיות, איך אנחנו משנים את המציאות, איך אנחנו יכולים, גם אלה שהגיעו לפה, איך הם משתלבים במערכת החינוך, בתעסוקה, בדיור ואיך אנחנו יכולים להיות מסר לאלה שרוצים לעלות, ש'פה יהיה לכם טוב, תעלו לפה למדינת ישראל'. לכן כל המשרדים באים לפה ואנחנו דנים.

אנחנו נשמח מאוד, לפני שאני נותן למשרדים להציג, אני מבין שיש מצגת, שניכנס ישר למצגת ולאחר מכן ניתן גם לנציגים להביע את דעתם.

אני מבקש רשות מהיושב ראש, היות שיש פה בעיה נקודתית, שאנחנו ניתן לאמא היקרה הזאת שתספר את הבעיה, המנכ"ל שלנו, עורך דין מתי חותה, יגיד את התשובה ולאחר מכן בעזרת ה' אנחנו נוכל להתחיל את הדיון, כי באמת היא לא צריכה להישאר בכל הנושאים שלא קשורים.

אז אני אחדד את השאלה. כשקבענו לבוא לפה פנה אלינו חבר הכנסת לשעבר, דב ליפמן, יש פה בעיה נקודתית שאנחנו צריכים להתייחס אליה וזה מציאת פתרון דחוף לאי פתיחת אולפנים לעברית בבית שמש לילדים. אני מבין שאת נציגה ואנחנו נשמע מהנציגה ואחר כך נתייחס לנושא. בבקשה.

תודה. תודה שאנחנו יכולים לדבר לפניכם מה הבעיה. עלינו לארץ ובחרנו בבית שמש, כפי שאתה אומר, שזה יישוב שיש כל מיני דברים לעולים חדשים, מכל היישובים בארץ. אנחנו מכירים שזו עיר שנתנה לנו את האולפן וזה לא כל - - -

לא בכל הערים עושים את זה.

כן, אנחנו מכירים את זה. אבל זו בעיה גדולה כי הילדים שלנו יושבים כל יום בכיתה והם ממש לא לומדים כלום. יש עוד אמא בחוץ שהיא אמרה שהבן שלה הביא ספר באנגלית כל יום לקרוא בעצמו, כי הוא לא יודע כלום. כל שבת אני אומרת, 'מה למדת בפרשת השבוע?' 'אני לא יודע', 'מה בחשבון?' 'אני לא יודע'. הבת שלי ויש לי גם בן, זו בעיה גדולה וזה כבר דצמבר. בהתחלה - - - אחרי החגים, זה היה ראש השנה, סוכות, ועכשיו זה חנוכה. זה כל כך מאוחר, כל יום שאין להם אולפן זה ממש רע להם, הם לא רוצים ללכת לבית ספר.

למה לא הולכים לבית ספר?

לא, הם הולכים, הם לא רוצים ללכת.

הם לא מבינים את השפה.

בדרך כלל ילדים משתלבים בבית הספר ובבית הספר הם מקבלים את האולפן, נכון?

שעות אולפן, מקבלים בבית ספר. למה זה יוצא דופן? למה אין בבית הספר שעות אולפן?

אני רוצה להסביר?

רגע, סיימת? אם סיימת, אנחנו נשאל את משרד החינוך.

הם מקבלים.

חבר הכנסת, יש לנו פה בבית שמש 278 שעות לעולים במוסדות החינוך של החינוך הממלכתי דתי, אני לא מדברת על מה שיש במגזר החרדי, בממלכתי אין כל כך.

לגבי האולפן בבית השמש, האולפן בבית שמש פועל שנים רבות בדגם ייחודי שבאים ללמוד ממנו ממקומות אחרים, ממודיעין וממקומות אחרים, באים לראות איך זה עובד. הדגם הוא מצוין, הוא בניהולה של רחל. אני רוצה שהיא תספר מה קרה השנה. הדגם שיש פה, יש לנו איגום משאבים מצוין, יש לנו ארבע קבוצות, בנים, בנות, צעירים ובוגרים, מבתי הספר היסודיים, שמקבלים כל קבוצה ארבעה ימי לימוד בשבוע, 16 שעות כל קבוצה. המורים מיומנים, מצוינים, התמחו והתמקצעו והדגם עובד מצוין. כל מנהלי בתי הספר כפופים למערכת האולפן, דהיינו השיעורים החשובים, שגם עולים יכולים ללמוד, מתקיימים בבית הספר כשהילדים העולים נמצאים בבית הספר. כשהם לא נמצאים בבית הספר והם באולפן יש שיעורי עברית אחרים ברמה גבוהה. השנה יש מקרה מיוחד ועל זה אני רוצה - - -

לפני, ברשותך - - -

האם את מכירה את הנושא?

כן, היא מתעסקת עם זה. ברשותך, לפני. סליחה, אדוני, אני ארצה מאוד לשמוע את רחל, אבל לפני זה אני רק אסביר את הבעיה הטכנית, היא תיכנס אחרי זה לנושא המהותי. הבעיה הטכנית שלנו, כדאי שיבינו כולם, בבית שמש יש מחסור, נמצא פה מנהל אגף החינוך, חסר לנו כ-500 כיתות לימוד בבית שמש, של בתי ספר. העיר גדלה, אני לא צריך לספר לכם את זה, שאנחנו בונים עכשיו כ-30,000 יחידות דיור, המצב מאוד קשה. התפנה בית ספר מסוים, זה נקרא בית ספר אתרוג, קיבלתי החלטה, אני והצוות הניהולי שלנו, שבית הספר הזה לא יהיה שומם, אלא להכניס לשם בית ספר ממלכתי דתי בשם מוריה. בית ספר מוריה נכנס לשם ואז, בגלל שהוא קצת גדול, אם היו שם כיתות אולפן כיתות האולפן נבלעו בגידול של בית הספר.

מעבר לזה, במשך שלושה חודשים, אולי יותר, אנחנו מנסים לשכנע בתי ספר מקומיים אצלנו שיארחו את האולפן, 'אתה שתי כיתות', 'אתה שתי כיתות', לצערנו נתקלנו בסירוב בגלל שאין להם מקום טכני. כעת העירייה השיגה שני קרוונים גדולים, הם נמצאים כבר בבית שמש, מי שרוצה אני יכול גם לקחת אותו לראות אותם. הקרוונים נמצאים, המנכ"ל הוציא דרישת עבודה לסדר תשתיות ובסופו של יום, מה שאנחנו יודעים, בעזרת השם, בתוך פרק זמן של עשרה ימים יורכבו התשתיות של החשמל, של ה - - - וירושתו שני הקרוונים האלה, בתוך בית ספר 'אהבת ישראל' בנים יהיו שתי כיתות, 'אהבת ישראל' בנות יהיו שתי כיתות. הקרוונים נמצאים בעיר, עבודות התשתיות מפוקחות על ידי המנכ"ל וכמובן הממונה על הקליטה שעושה עבודה מצוינת, גב' סטלה ולטר, שהיא יום יום עוקבת אחרי הנושא הזה.

זה מה שאני יכול להגיד בצד הטכני. לקח זמן משתי סיבות. בבתי הספר אין מקום, מצד שני, להשיג שני קרוונים, זה לא פשוט, זו עלות כספית, הרשות לא מקבלת על זה שום החזר, לא ממשרד הקליטה, לא מוועדת הקליטה, לא משום מקום אחר. המודל שלנו לא קיים בשום מקום בארץ, אנחנו היחידים שעשינו אולפן לשם אולפן.

מהשעות של משרד החינוך.

מהשעות שזה ממש אולפן ולכן - - - מהשעות עשינו אולפן. אלה הם פני הדברים, מרגע זה רחל ואת יכולות לספר - - -

אני רוצה להגיד משהו. אולפן לילדי עולים ניתן בבית ספר יסודי שנה אחת בלבד. כל יום שנגזל מהמערכת הניתנת הוא לא יוחזר ולכן אני חושבת שכיתות יש לנו וארגונים יש לנו ובתי ספר יש לנו והילדים של כולנו לא מופסדים מאוד, ואני מבינה את האילוצים, אבל העולים החדשים, זה הבסיס להתקדמות שלהם בארץ. אם הילדים לא ילמדו עברית ולא ישיגו את מה שהם יכולים להשיג בגלל שפה ההורים לא יוכלו להיקלט בארץ. הם מוכנים להקריב את הנוחיות שלהם, אבל לא את העתיד של הילדים שלהם. לכן כל יום שהאולפן מתעכב או שלא מקבלים את כל השעות שהם יכולים לקבל, כי נתנו אותן, זה הפסד נקי מהילדים.

תודה רבה. אני חייב לומר כמה דברים. קודם כל ברוך הבא, לכל חברי הוועדה, וברוכים הבאים, לעולים החדשים. העיר בית שמש לא באה ללקות על זה שהיא העיר מספר אחת בארץ בקליטת עלייה. העיר מספר אחת בכך שראש העיר עומד וקורא לכל העולים החדשים, מכל השכבות, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברית המועצות, יוצאי דרום אפריקה, יוצאי ארצות הברית, יוצאי צרפת, לכולם הוא קורא לבוא על הכתפיים החלשות של בית שמש. בית שמש עושה כאן מעשה שאף עיר אחרת לא עושה, היא מוציאה מכספה, נכון שאנחנו משתמשים בשעות של משרד החינוך, היא מוציאה מכספה כדי להרים את האולפנית הזאת. לא בשביל לשמוע שאנחנו הרעים כאן, זה לא באנו לשמוע כאן, אנחנו הטובים.

לא שיש מי ששומע - - -

לא, אני שמעתי כאן, 'אתם מאבדים ימים וכל יום שעובר - - - '. רבותיי, אני בא לדפוק כאן על השולחן, ראש העיר אמר שחסרות לנו 500 כיתות. נכון, התלמידים של העולים החדשים הם מהמגזר הדתי לאומי, שם לא חסרות כיתות. ביקשנו מהם, התחננו, 'תנו לנו כיתות, אלה תלמידים שלכם', הם לא רצו, כל אחד אוחז בזה שלו. הלכנו, הקדשנו שני קרוונים שנועדו למשהו אחר לנושא הזה, מי שעיכב אותנו חודש וחצי זה הציבור שלהם, היום הם שמעו את זה, עד שתפסנו יוזמה והודענו להם, ראש העיר אמר לי 'תגיד להם, לנציגים שלהם במועצת העיר שאנחנו מעבירים אם הם רוצים או לא רוצים'. הוצאתי הנחיה כספית, למרות שהתקציב לא מאושר, לבצע את ההעברה, הוצאנו הזמנה על מנת שלא נעמוד כאן ונגיד לחבר הכנסת, ד"ר אברהם נגוסה, שעוד אין לנו פתרון. ראש העיר אמר שהוא רוצה שד"ר נגוסה ישמע את הפתרון כאן. והפתרון, לצערנו לא הצלחנו להעביר אותם בשבוע שעבר, בימים הקרובים הם יעברו, הזמנת העבודה כבר יצאה.

אבל אני מצפה שכולם יגידו כן, בית שמש קולטת עלייה, כן, בית שמש עושה צעדים חריגים, כן, בית שמש מתמודדת עם פערים עצומים בתחום החינוך, פערים עצומים, 500 כיתות. אם ראש העיר יום אחד ייקח אותך, אדוני, יושב ראש ועדת הקליטה, לסיור בעיר, אתה תראה בתי ספר שלמים בקרוונים. בית הספר שהכנסנו לשם, איפה שהיו הכיתות, ישב באתר קרוונים שהיה סכנה בטיחותית להשאיר אותם שם כי הוא התחיל לקרוס. אז עשינו, אנחנו עושים, יש סדרי עדיפויות, לא בשביל שאנחנו נחטוף, רבותיי. זה פשוט לא יעלה על הדעת.

אין פה שום חטיפות. אני מבחינתי, אדוני היושב ראש, שמח שהאמא שמעה את זה, היא השמיעה את דבריה. קיבלת, מה שאמרתי לכם בלשכה אצלי, אותו דבר גם פה, תוך 10 ימים אני מקווה שתהיה קביעת מזוזות ואתם תבואו, אתם ההורים, לאותו טקס יפה שתקבעו את המזוזות איתנו.

עדיין אני חושבת שמנהלת האולפן צריכה להגיב.

בבקשה, זה לא סותר.

כן, מנהלת האולפן וגם הבכיר ממשרד הקליטה, ד"ר ולדימיר שקלאר.

אני רוצה לעשות סיכום של הכול. עיריית בית שמש, באמת, שלא כמו בכל מקום אחר, הקימה פה אולפן עירוני והאולפן העירוני נבנה על בסיס שעות משרד החינוך ואנחנו משיקים עם משרד הקליטה ועם מחלקת הקליטה, עם העירייה, כדי לתת לתלמידים משהו שאין בשום מקום אחר וזה בעצם מסגרת לשנה הראשונה, מסגרת שעוטפת אותם, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה תרבותית חברתית, גם את התלמידים וגם את המשפחות. מעבר ללימודים יש סדנאות להעצמה, סדנאות ליווי רגשי, כדי שילדים, תלמידים וההורים שלהם, יְעַבְּדו ביחד את כל תהליך הקליטה, כי זה שבר מאוד מאוד גדול, אני לא צריכה לספר פה לאף אחד. ומצד שני אנחנו נותנים תכנית תרבותית וחברתית מאוד מאוד רחבה כדי שהשנה הראשונה תהיה שנה מאוד רכה. אז יש פה את העניין הלימודי ויש פה הרבה הרבה מעבר.

אני יכולה להצטרף לאמא ולומר, אחת הסיבות, ואנחנו שומעים את זה המון, שההורים בחרו בבית שמש זה בגלל האולפן העירוני. כשאנשים עושים שיקול לאיזה עיר ללכת, חלק גדול מהשיקול שלהם זה העניין של האולפן העירוני. ברגע שהם הגיעו לפה ואחד השיקולים נפל הם הרגישו שמשום מה, ואנחנו יכולים להבין, הקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים. הם ידעו שלפחות מהבחינה הזו הם יכולים להיות רגועים והם לא. אז אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת ולהבין את ההורים, מאיפה הם הגיעו.

מצד שני, מה שקורה עכשיו בעצם זה שהילדים מקבלים שעות אולפן כמו בכל עיר אחרת, זאת אומרת עם כל מה שיש - - -

לא שחלילה ביטלנו להם, רק אין את האקסטרה והאקסטרה יהיה בעוד 10 ימים, זה מה שאנחנו אומרים פה.

האקסטרה הזאת היא מאוד מאוד חשובה.

ברור.

אני פוגשת את התלמידים, בגלל שאין אולפן אני עוברת ממש מבית ספר לבית ספר ואני שומעת מהמחנכים, מהמורים, מהילדים עצמם, הרגשה של אובדן, הם לא מוצאים את עצמם. ואת זה אנחנו צריכים, אל"ף, להעלות על סדר היום, כי להגיד שזה המצב וצריך להחליט אם אנחנו - - - זה לא רק לגבי השנה, לגבי בשנה הבאה, האם אנחנו - - -

אם יש את הכיתות האלה זה יכול להיות גם לשנה הבאה, לא תהיה לנו הבעיה הזאת.

אנחנו צריכים לחשוב מה עושים הלאה. אני מעלה את זה, שזה לא יהיה פתרון רק לעכשיו, אלא כדי שזה יהיה פתרון ל - - -

תשובה, הכיתות שם בתוך בתי הספר, ממשיכים לא רק לשנה הבאה, חמש שנים קדימה. אם נצליח להרחיב את זה יותר עם עוד כיתות, מצוין.

כן, אולפן צריך להיות במקום אחד. בלית ברירה אנחנו - - -

טוב, זה בנים-בנות, אין פה ברירה, זה בית ספר בנים, בית ספר בנות. אני חושב שמיצית את ההסברים, זה חשוב לי מאוד מה שאמרת.

בסדר. בואו נשמע את משרד הקליטה, בבקשה.

אנחנו לפני כשבועיים פרסמנו נוהל תמיכה ברשויות ובמסגרת הנוהל מגיע לבית שמש מאות אלפי שקלים לנושא תמיכה בקהילה ויש עוד שבועיים הגשת בקשות. אחד מהפרויקטים שאנחנו מאפשרים, לפחות עד חודש יוני, פחות משישה חודשים, זה תגבור לימודי. אני מדבר על שיעורי עברית אחרי הצהריים. אז אתם יכולים להגיש תכנית לתגבור עברית אחרי הצהריים ומחודש ינואר, אחרי צהריים בבתי ספר, אני בטוח שאין בעיה בכיתות, להתחיל ללמד עברית. מיידי, בחודש ינואר.

זה רק לילדים או גם למבוגרים?

לא אני מדבר על ילדים.

את זה אנחנו עושים ממילא, לא? היא עושה את זה ממילא, היא אומרת.

ולדימיר, יש לנו תכנית עשירה מאוד - - -

לא, אבל אמרתם ש - - -

זה עכשיו נוהל חדש.

אני הצעתי לכם לעשות את זה אחרי הצהריים, לפחות כעזרה ראשונה.

אפשר להתייחס?

כן, רק רגע, הוא יסיים ואז אני - - -

לא, לדברים שאמרו עכשיו אני חייבת להתייחס. אני ממונה על הקליטה.

את מכירה את הנוהל שהוא אמר?

בוודאי.

אוקיי. הגשתם את הבקשה?

יש לנו ועדת היגוי ב-19 בחודש ואנחנו נגיש את כל הפרויקטים, אנחנו נדבר על זה, אבל אני רציתי שהרכזים שלנו, הם יכולים לפרט בדיוק איזה פרויקטים כבר עובדים וזה לא חדש בשבילנו. אנחנו עובדים בזה, אבל זה לא אותו דבר. אולפן לילדים בשעות הבוקר זה שילוב פורמלי, אנחנו נכנסים בתוך החינוך הפורמלי. מה שוולדימיר מספר זה מצוין, זה אנחנו עושים במרכזי למידה בכל המקומות בבית שמש, תיכף אנחנו נסביר על זה, אבל זה חינוך לא פורמלי.

אחרי צהריים.

אז זה לא אותו דבר. אם אנחנו מדברים על אולפן בוקר זה משהו אחר, לא אולפן, זה מרכזי למידה, יש שם לא רק תגבור עברית, יש שם הרבה אופציות. הקול קורא שעכשיו יוצא, יש הרבה דברים שאנחנו עכשיו הולכים להגיש ומגישים הרבה הרבה שנים. ובאמת זה הזמן להגיד תודה רבה למשרד הקליטה על שיתוף הפעולה והתמיכה והעזרה כל השנים. אני עובדת בתחום הקליטה משנת 90', אני אומרת לכם שמשרד הקליטה, מה שהם עושים זה דבר מצוין.

יש כמה דברים שאני רוצה להגיד, בוודאי, אבל אני חושבת שכל מה שיש לי להגיד, אנחנו נעשה את זה אחר כך.

טוב. הנושא של האולפן, אתה רוצה - - -

אולי אנחנו נמשיך בנושא של - - - בעצם יש לנו פרויקטורים בכל השפות, אנחנו קולטים, יש לנו עולים מ-55 מדינות - - -

נחזור על הנקודה הזאת, בואו ניתן ל - - -

אני פשוט רוצה להמשיך, אני מרגישה שאנחנו עושים את ה - - -

בסדר, תודה, אנחנו ניתן לך, נחזור אלייך.

חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, בבקשה.

כן, תודה רבה לכבוד היושב ראש, שאפשרת שנדון על הנושא החשוב הזה וגם לראש העיר, שגם פגש את ההורים פה. אני חושב שחשוב להדגיש שאף אחד לא פה לתקוף את עיריית בית שמש וזה לא מתוך חוסר הכרת הטוב, יש לנו ילדים ואנחנו רוצים לעזור להם, נטו, זה כל הנושא פה. אני עליתי לפני 12 שנה ואני חושב לעצמי, אם לילדים שלי לא היה את האולפן הזה עד דצמבר זה באמת היה הורס את הקליטה שלנו, זה משהו חשוב ברמה הכי גבוהה. אני שמח לשמוע שיש פתרון. אני אשמח לאיזה התייחסות למה אם לא. הם כבר שמעו כמה פעמים שזה יקרה, אנחנו דיברנו היום על 10 ימים, מה אם לא, מה יקרה והאם הוועדה יכולה לעקוב אחרי זה. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני מבין שבדרך כלל האולפן זה מסוכות עד פסח, יכול להיות שאני טועה, אנחנו יכולים לבקש מההורים, זה כבר דצמבר, האם יש משהו שאפשר לעשות, אולי אפילו להשתמש בכסף, שדיברנו על זה - - -

זה עד סוף השנה.

עד סוף השנה? בסדר, סגור. ההורים חשבו שזה לא ככה, אני רציתי להעלות את זה.

אני אסביר. אני אצא החוצה ואני אסביר.

תודה רבה. אני חושב שהנושא הזה, בזה נסיים. יש פתרון. הוועדה תעקוב אחרי מה נעשה בפתרון המוצע. אני אפנה לאדוני ראש העיר מה נעשה.

אז בוא נודה לאמא היקרה. אני רוצה להודות לך ואני גם מבקש ממך שתהיי שליחה טובה, להודיע לכל ההורים שהיו פה, ששמעו את הדברים, וכפי שאמרתי, תוך 10 ימים, בעזרת ה', בלי נדר, אנחנו כבר נעשה קביעת מזוזה ונזמין אתכם ובאחריות המנכ"ל שלנו, עורך דין מתי חותה, יחד עם הממונה, גב' סטלה ולטר, שהיא תעשה את כל האמצעים כדי שזה ייגמר תוך 10 ימים. אני מאוד מודה לכם, תמשיכו להצליח, ניפגש תוך כדי לימוד שם במקום. תודה רבה לך, בהצלחה רבה.

תודה רבה.

אנחנו למצגת?

אז אנחנו נעבור למצגת.

(הקרנת סרטון).

הם מצפים לכפיים קצת, חבר'ה. תודה.

אז הכרתם קצת את משפחת בית שמש, נכון? משפחת העולים, כמה שפות אנחנו מדברים. לכל שפה, לכל בן אדם שמגיע יש לנו פתרון, יש מישהו שדובר את השפה ויש פרויקטים ספציפיים. עוד דבר שרציתי להגיד, אתה אמרת שבאים פחות עולים, לא בבית שמש. רק הקיץ - - -

אני אמרתי כללי. אז אני רוצה לשמוע בתחום התעסוקה והדיור.

הדיור, שמעת, יש לנו, ברוך ה'. רק עניין של כסף. לצערי, הפתרון אצלכם בכנסת, לא אצלנו, עלות הדיור.

הנה, משרד הקליטה אמרו שיש כסף.

כן? טוב, בסדר, אנחנו נגיש. באמת, יש לנו יותר מ-20,000 עולים בבית שמש שהגיעו אחרי 1.1.89. זה הקריטריון. יותר מ-8,000 זה חבר העמים, כמעט 9,000 דוברי אנגלית, באים מצרפת, יש לנו 3,500 עולים מאתיופיה, משפחה גדולה, גדולה גדולה ובעזרת ה' זה גדל ואנחנו עושים הכול בשביל שבאמת זה יקרה.

עכשיו אני אבקש מהרכזים שלנו קצת לפרט מה בעצם הפרויקטים שאנחנו עושים, מה יש בבית שמש. נתחיל מרחל, אולפן.

אני עכשיו בכובע של רכזת החינוך במחלקת הקליטה. אנחנו מקבלים את העולים מהרגע שהם נוחתים בארץ. כשהם נוחתים בארץ בקיץ אנחנו גילינו שיש איזה שהוא מצב של חוסר יציבות אצל המשפחה, אנחנו לוקחים את הילדים, נותנים להם אולפן קיץ וברגע שהם נכנסים למערכות אנחנו מלווים אותם במרכזי למידה שמותאמים כל אחד למגזר שלו ויש לנו גם מרכזי למידה שמיועדים לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. יש לנו מרכזי למידה שמיועדים לכולם, לכל העולים באשר הם, יש לנו מרכזי למידה שמותאמים לציבור החרדי, מכיוון שגם שם יש עולים ולכל מגזר יש את מרכזי הלמידה שמותאמים לו, לאופי הלמידה, למורים המתאימים וכו'.

מעבר לכך אנחנו מלווים את הילדים מגיל הגן, אנחנו נותנים עזרה וסיוע לתגבור לימודי באולפנים בתוך הגנים ועד סוף גיל בית הספר, כשיש לנו הכנה לבגרויות. אנחנו נותנים עזרה לילדים עם צרכים מיוחדים, צרכים מיוחדים בכל הסקלה, או תת הישגיים או מאוד הישגיים שגם צריכים לתת להם את העזרה בבית הספר. אנחנו מדברים על ילדים ותלמידים מגיל גן עד סוף הלימודים ונותנים עזרה גם למבוגרים. מבוגרים שעברו אולפן ועדיין השפה לא יושבת טוב, אנחנו נותנים גם חוגים למבוגרים. זהו.

אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם המתנ"ס. המתנ"ס, תודה רבה באמת על כל מה שאתם עושים ועוזרים ותומכים כל הזמן.

ומשרד הקליטה.

משרד הקליטה תמיד.

כדי שיהיה יותר קל לעולים החדשים אז לנו יש אולפנים גם ברמת בית שמש, גם במתנ"ס מאירהוף, גם בבית העולה וגם במתנ"ס זינמן. זאת אומרת שבכל עיר שלנו יש אולפנים לילדים עולים חדשים.

ועכשיו חושבים לפתוח מרכז למידה גם ברמת בית שמש ג', זו שכונה חדשה.

תמי, בבקשה.

אני רוצה שגם תתייחסו, עד עכשיו התייחסנו לאולפנים, לחינוך, גם על הכשרה מקצועית, האם יש הכשרה מקצועית. אני אשמח לשמוע גם בכיוון הזה.

אני לא אתחיל מהכשרה תעסוקתית.

לא, אני אמרתי להתייחס.

אני אנסה לקצר את כל הדברים. אני התחלתי כרכזת עולים דוברי אנגלית לפני 9 שנים ולפני מספר שנים אני פרויקטורית עידוד עלייה במשרה מלאה. בעצם הקשר שלי עם העולים כבר מתחיל שם, טרם העלייה, נוצר קשר מאוד חם של היכרות אישית, מה הציפיות שלהם, תיאום ציפיות, איזה בתי ספר מתאימים. יש את העניין של כל הספקטרום הדתי, ברוך ה' העיר הזאת נותנת הרבה, דיור, מי יכול לעזור להם בדיור, תעסוקה, מה האופציות, וגם מה האופציות שמשרד הקליטה ייתן להם ברגע שהם יהיו עולים, אם זה כולל עניין של יזמות עסקית, ליווי, ואלה דברים שבד בבד הם נבנים. אי אפשר לתת להם הרבה הרבה אינפורמציה לפני שהם מגיעים. אתה בעצמך, רובנו פה היינו עולים בעצמנו.

ברגע שאנחנו מחליטים על בית ספר, על מיקום, אני עושה את ההרשמה לבתי הספר, לגנים, כל המידע שצריך להיות, אם זה מתי יהיה אולפן, הקשר שלי עם משרד הקליטה, אני עובדת צמוד לגב' אדלה, מתי מגיעים, שנקבל אותם בזמן הנכון, עם הרבה סבלנות. ליווי, ברגע שהם מגיעים לשדה התעופה, אחר כך לראות שהם מסודרים בבתים. ברוך ה' העיר הזו התברכה בהרבה גמ"חים שעוזרים לאנשים בימים הראשונים. אני גם מייעצת להם כבר להוציא את הקונטיינרים טרום עלייה כדי שלא יחכו פה חודש ללא הדברים שלהם. הם יכולים להסתדר פה, אבל אין כמו שלבן אדם יש את הדברים שלו אצלו בבית, כי זה גם חלק מהקליטה. לפעמים זה מכונת כביסה מאוד גדולה או דברים כאלה. זה פשוט הקשר שלהם. ברגע שהם מגיעים לכאן, תמיכה מלאה, כמה שהם צריכים ולאורך כמה זמן שהם צריכים. אין אצלנו עולה של שנה או שנתיים, זה יכול להיות גם 10 שנים, אנחנו תומכים בהם.

אני עובדת יחד עם הרכזים, מכינים תכניות של קליטה בקהילה שהמימון ברובו משרד הקליטה וגם עיריית בית שמש, שזה תכניות לכל הגילים, שכבר ציינו. יש לנו גם אירועים, מסיבות, סביב חגים, טיולים להכרת הארץ והם יודעים שיש להם מענה פה. בין הדברים היה העניין הזה באמת של האולפן, שהם יודעים שאנחנו נותנים להם מעין עסקת חבילה, שאנחנו אומרים להם מה יחכה להם כאן ושהם יודעים שהם באמת עטופים כאן מכל הכיוונים. אין שעות לעבודה שלנו, גם מרים, הפרויקטורית שעובדת לצדי עם דוברי אנגלית בחצי משרה, היא מטפלת בילדים עם הצרכים המיוחדים. יש לנו עלייה מאוד גדולה בילדים עם צרכים מיוחדים קשים מאוד. זה לוקח זמן, אנחנו עובדים מול משרד החינוך, בוועדות השמה, עולה לא יכול לעשות את זה לבד. זה באמת נדבך שלא היה לנו, שאני עשיתי אותו לבד ולא עמדתי בזה כי זה יותר מדי. אז בעצם אנחנו מלווים משפחות עם בעיות מאוד קשות.

רק להגיד שהמשפחות האנגלוסקסיות תמיד הוכרו כמשפחות חזקות ובאמת פעם זה היה ככה, אבל היום, בגלל כל הגלובליזציה ובגלל שהם לא מוכרים את הדירות, משאירים דירות בשכירות, פה השכירות יותר גבוהה, הם עומדים בפני דברים מאוד קשים.

מה שאתה מדבר, על העניין של התעסוקה. אנחנו - - -

אני אומר את זה כי הנושא הזה, גם בכנסת טיפלנו בעיקר בעולים החדשים שהגיעו עם תעודות והתעודות שלהם לא הוכרו ופעלנו בכיוון הזה בתחומים שונים, אבל לא בכל התחומים. עדיין אנחנו עובדים על זה. למשל רופאי שיניים ורוקחים וגם פודולוגים ואנחנו עכשיו גם עובדים על אחיות וכל זה, ולכן אני אומר שאם ההחלטות האלה, האם זה בא לביטוי בשטח, האם אתם רואים את השינויים בשטח.

אני חושבת שכן, רואים את השינויים. הבעיה, אני חושבת, יותר זה שבמדינות אחרות יש מקצועות שבארץ לא מכירים אותם, כמו מנהל מכירות. בארצות הברית זה בעצם כמו זכיין והם באים לפה והם לא מוצאים מקום עבודה ובאמת צריך להכשיר אותם. אז משרד הקליטה נותן קודם כל ייעוץ תעסוקתי, יש פסיכולוגית שיושבת איתם ועושה אבחון. אני בסך הכול רואה באמת הצלחה.

אנחנו עכשיו עומדים להדפיס חוברת של יזמות עסקית, שאנשים הצליחו פה. אנחנו גם רוצים לפרסם אותם ואת מט"י שעוזרים. הסרט שראית, אנחנו עשינו אותו בדיוק לפני שנה ובעזרת ה' ביום שלישי הקרוב אני עושה סרט על תעסוקה, על אנשים שהצליחו בתעסוקה ובעזרת ה' גם העולים הצרפתים, גם יהיה לנו סרט חדש. אנחנו מאוד עסוקים בזה וגם משרד הקליטה מאוד דוחף אותנו בעניין הזה של תעסוקה, הוא לא מרפה. ייאמר לזכותם שזה תמיד תעסוקה תעסוקה ועושים הכול לעזור ואני מרגישה שיש שינוי. לצערי יש אנשים שהם בבית, אבל יש שינוי.

תודה. ד"ר סמי, אתה רוצה להתייחס?

כן. אני ד"ר סמי בן עדי, אני הפרויקטור של העולים מצרפת. יש לציין שבכל יום שישי יש ייעוץ תעסוקתי בבית העולה. העולים מוזמנים מכל המדינות לבוא ולקבל ייעוץ תעסוקתי ולהכין את כל העולים החדשים לקראת כניסה לשוק של העבודה, כי אנחנו אומרים להם שקודם כל הם צריכים לסיים את האולפן כדי שתהיה להם שליטה בעברית כי בלי עברית אחר כך זה יהיה מאוד מאוד קשה להשתלב בתעסוקה.

יש לנו גם סדנאות תעסוקה שעכשיו הן פועלות ברמת בית שמש. זה חלק מהתכניות של משרד הקליטה.

אני חוזר מצרפת, הייתי בצרפת בירידי העלייה שארגנה הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, בפריז, ליון, מרסיי, היה לנו את העונג לקבל גם את השרה בפריז ובאמת כל הירידים היו מוצלחים והתפלאנו מהכמות הגדולה של אנשים שבאו לבקר ובמיוחד בפריז. ביחד היו כ-1,500 אנשים שביקרו בשלושה הירידים האלה ואין צל של ספק שמדינת ישראל, משרד העלייה והקליטה, הסוכנות עושים הרבה בשביל להעלות את אחינו מהגולה. לציין שלא רק אצל המבוגרים, אני יודע שבצרפת הם עובדים גם כן על בתי הספר ויש לנו בעוד שבוע, השמיניסטים בכחול לבן, יש 1,500 תלמידי כיתות י"ב שביקרו בארץ במהלך החודשים ויש להם משהו מיוחד בבנייני האומה בעוד שבוע בירושלים.

אני חושב שבנושא התעסוקה צדקת, אדוני היושב ראש, לדבר בנושא התעסוקה ובנושא דיור. מה שאני מכיר זה בעיות אצל העולים מצרפת, הנושא של התעסוקה והכרת התעודות מאוד מאוד חשוב להם. ברוך ה' בשנים האחרונות הורידו הרבה מכל חסמים וכל הבעיות האלה והתחילו להכיר, אבל לצערי הרב זה לקח הרבה שנים עד שסוף סוף הכירו בכל התעודות ואני חושב שהיום זה לא צרפת, זה אירופה, זאת אומרת יש סטנדרט, כל האנשים שמסיימים לימודים באיטליה, צרפת, אנגליה והכול, התעודות האלה מוכרות באירופה, אז אין צל של ספק שהן צריכות להיות מוכרות גם בארץ. זה נכון שיש אולי, אולי, השלמה בכמה מקצועות של תחום מסוים, קטן פה ושם, אבל אני חושב שהוועדה צריכה ללחוץ, לדוגמה על משרד הבריאות, כדי להכיר את כל התעודות שקיבלו בצרפת בנושא פרא רפואי כי פה יש מחסור בכל מיני דברים והם, יש להם תעודות והן לא מוכרות.

קיבלתי פה, ואני מבקש למסור את זה אחר כך ליושב ראש של הוועדה, פניות של עולים שפנו לשר הבריאות כדי להכיר בתעודות שלהם. לא לפני שנה-שנתיים, לפני חודשיים-שלושה. זאת אומרת זה בר עשייה לתת להם את האישורים האלה ואני בטוח ומשוכנע שהכמות של העולים שיעלו אחר כך תגדל.

עליי לציין שבתחום של הצרפתים האחוז של עולים שחוזרים לצרפת מבית שמש אולי מגיע לחצי אחוז או אחוז. אני פרויקטור יותר מ-10 שנים, עם הפסקה של שנה, אפשר לספור על יד אחת את העולים שחזרו, כי בטוח התפקיד של הפרויקטור בכל עיר ועיר שיש זה לקבל את העולים, לעזור להם בקליטתם בכל התחומים.

הנושא השני זה הנושא של הדיור, אני לא רוצה לשבח את הממשלה שלנו, אבל היא עושה מהפכה בנושא דיור. אני מאמין בזה.

אם עשתה נכון מגיע לה.

בשבוע שעבר ראיתי בטלוויזיה שהשר כחלון, הוא חנך שכונה שלמה ודיברו על דירות בשכר דירה לטווח ארוך. אני חושב, אדוני היושב ראש, שאם היה אפשר לבנות כמה עשרות או מאות יחידות דיור באותן הערים שמקבלים את העולים. אני לא אמרתי לבנות להם דירות בפתח תקווה אם אין עלייה שם, אבל יש עשר ערים שמקבלים עולים כל שנה, לא בעשרות, אלא במאות ואלפים, ואני חושב שאם הדירות האלה יהיו, כדי לקבל העולים, זה יעזור להם, למה? אני מדבר עוד פעם בשביל צרפת, העולים שבאים מצרפת, הם גרים בצרפת בדירות בשכר נמוך של שכירות. דיור ציבורי.

מסובסד, כן.

הם משלמים גרושים, אולי משלמים כמו פה 800 שקל או 1,000 שקל, זה הכול. אם הם עוזבים שם את העבודה שלהם, את הבית שלהם ובאים לכאן, אז זה קשה מאוד לשלם אחר כך פה לפחות 3,000 או 4,000 שקל לחודש עבור שכר דירה. זה קשה מאוד. אז אם היה אפשר לפתח את הפרויקט הזה זה היה באמת פתרון לעלייה גדולה ומסיבית מצרפת.

ובנוסף, לפנסיונרים גם כן, ראיתי לאחרונה שמשרד העלייה והקליטה והסוכנות והכול עושים פרויקטים בשביל הפנסיונרים. הפנסיונרים, שיש להם דירות בצרפת, אז אין להם בעיה, הם ימכרו את הבית שלהם בצרפת ויקנו פה. זה מה שעושים בנתניה ובאשדוד, אבל בערים האחרות לא. אם העולים האלה, אין להם את היכולת הזאת, לא הייתה להם דירה, אבל הם מקבלים פנסיה בגובה של 2,000-3,000 יורו, זאת אומרת בין 10,000 ל-15,000 שקל לחודש, אז הפנסיונרים האלה, אם הם יעזבו את צרפת, הם בשכר דירה נמוך שם, אם הם יבואו לארץ ואז יוכלו לקבל את הדירות האלה, אז לא רק הם ייהנו, הם יביאו אחר כך את הילדים שלהם. כי אם ההורים יעלו לארץ ישראל בטוח שהילדים אחר כך יבואו.

אני מציע ליושב ראש ולוועדת הקליטה של הכנסת להגיע למשא ומתן עם השר כחלון ועם משרד השיכון כדי לקדם בנייה של פרויקטים לעולים, בעזרת ה', כדי שהעלייה תגדל.

לטווח ארוך. תודה רבה. בעניין משרד הבריאות, בעניין התעודות, בהתחלת החודש הבא יש לנו דיון עם משרד הבריאות וכמובן אתה מוזמן, מי שרוצה לבוא לוועדה, הוועדה שלנו פתוחה.

מתי שתזמינו אותנו נבוא בשמחה.

בוודאי, תקבלו הזמנה וגם המכתב יעזור לנו, מה ששלחתם, שיהיה לנו.

אני יכולה להוסיף משהו?

לפני שאני שומע את המשרדים אני רוצה לסיים את הדיווח מטעם העירייה. גאשאו, אני רוצה לשמוע על הפעילות של מוקד הקליטה פה בבית שמש, תסביר לנו כמה עובדים קיימים פה, מה אתם עושים ואנחנו נשמח - - -

תודה. אני עובד במוקד מיום הקמתו, מ-2005, הזרוע ש - - - קליטת עלייה וגם הייתי שם רכז תעסוקה, מנהל גם היום, אני ממלא מקום.

בבית שמש נמצאות היום כ-800 משפחות, כ-4,000 נפשות. בית שמש היא עיר קולטת, רק השנה קיבלתי שש משפחות, היא עיר מבוקשת מאוד, מכל הארץ אני שומע שרוצים לקנות דירה וגם בתוך העיר, אנחנו עובדים בשיתוף עם אגף הרווחה, עם אגף החינוך, רשת המתנ"סים, עם המשטרה ביחד אנחנו עובדים פה ואחד הדברים במיוחד שאני רוצה לנצל את הזמן זה על תכנית מיל"ה שעשינו בשנה שעברה, שני מחזורים עם מפקד תחנת המשטרה ביחד, וכ-25 ילדים שהיו להם תיקים במשטרה, אחרי כמה תהליכים שהם עברו, התיקים שלהם נסגרו והם התגייסו לצבא. אנחנו עושים את הפעולות האלה.

עוד דבר, מרכז לטיפול הוליסטי של התכנית הלאומית 360 פועל בתוך שכונת הנרקיס, שם נמצאות כ-200 משפחות בלב השכונה, אנחנו עושים הגשה, תכנית לקהילה, שם היו לנו בעיות בשנים קודמות, מול נופי אביב, השכונה של האמריקאים שם, 'גנבו לנו', 'עשו לנו בעיות', היום, ברוך ה', אנחנו רואים את נתוני הפשע של המשטרה, אני משתתף בוועדות אכיפה, אני רואה את הנתונים, באמת ירידה משמעותית בכל זווית שמסתכלים.

בתחום התעסוקה, אני רוצה גם פה, באמת הרבה חבר'ה, אנחנו מגשימים את החלום שלהם, הכשרה מקצועית, קורס מלגזנות, קורס אוטובוסים. אני רואה היום החבר'ה שלנו שעבדו באבטחה היום עובדים בסופרבוס, באגד, 'גאשאו, החלום שלי זה' מה אני רוצה יותר מזה? פה אני רוצה גם לבקש ממך, בעבר היה לנו קורסי תיאוריה שעושים בעל פה, היום אין בעל פה, זה היה נותן להם צ'אנס, אחרי שנתיים קופצים לאוטובוס, זה נותן להם תעסוקה, אופק גדול.

אבל המבחנים תורגמו לאמהרית.

תורגמו, הם לא עוברים את המבחן.

למה?

הנה, יש לי תמונה פה, לפני שלושה חודשים עשו, לפחות חמישה או שישה עברו את המבחן. אמהרית קשה, לא מבינים, עברית קשה, יש בעיה. דיברתי עם - - - הוא גם כתב מכתב, הוא ישב איתך, דיבר איתך. אני אשמח מאוד, זה נותן להם אופק. הרבה עולים שנמצאים במרכז קליטה היום, את הוואוצ'ר הם לא מנצלים, זה מעבר, התקופות האלה, מתי הם מבינים? אחרי 15 שנה הם אומרים 'וואלה, אני רוצה ללמוד הכשרה מקצועית', אבל אין לו ואוצ'ר, יש גם קריטריון, אם הוא עלה, אם הוא מתחת ל-15 שנה הוא יכול להשתמש בוואוצ'ר. גם את זה וגם זה אין לו. זה אחת.

דבר שני, יש חבר'ה שם, לא בצבא ולא בזה, אין לנו מענה להם פה. הגיל הרך, לא טופל הנושא הזה - - - יצאה מהעיר, כרגע יש לי חלון, אני גם ישבתי ב'הדרך החדשה, בתכנית הזו, גם יש חלל ענק פה.

למה? התכנית התחילה או לא? בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות ותעסוקה והכשרה מקצועית? בספורט? אני רוצה לדעת אם זה התחיל, אם התקציבים הגיעו לפה לשטח.

אני לא מקבל מידע.

בפועל זה לא התחיל. אומרים שיתחיל, שלחו לכל עיר - - - כרגע אני - - - אולי בינואר.

הדבר לא קורה בשטח. חבל שאנחנו בנינו את זה 10 שנים, באמת, ד"ר אברהם נגוסה, ואני עושה את העבודה כמיטב יכולתי, העולים נהנים מכל השירות. זה מעבר, אני מבין את זה.

לגבי חוג לכל ילד, לדוגמה. כמה הורים מתקשרים אליי, 'גאשאו, מה קורה עם החוגים?' בשנים קודמות עשינו שילוב, גם בקייטנות קיץ וגם בקטרגל, גם סיירת, כל התכניות עם ה - - - בשיתוף איתם ביחד, באמת הרשות, עיריית בית שמש, אתה יודע, לא בנתניה, לא באשדוד, ספטמבר מגיע, לכל ילד יש בית ספר, אין מצב שיהיו הפגנות פה. גם בנושא המשטרה, אנחנו מקבלים את הגיבוי. בשטח אנחנו עובדים קשה, אבל אנחנו רוצים את הגיבוי שלכם מלמעלה, בתקציבים שיזרמו כמו שצריך. יש כסף, אבל לרווחה נשאר - - - 'גאשאו, יש פה את הכסף בזה, תפעל', מול ראש העיר, מול סטלה. אין לי בעיה.

החינוך, אנחנו מכירים את זה. דיברתי גם עם שלום במחוז, בנושא 'הדרך החדשה', הוא אומר 'אין לי מושג, מה אתה מדבר?'. בסך הכול לקבל תכלס, כי הקהילה, מכירים אותנו פה בשטח, אנחנו נמצאים בצומת. הגיל הרך, גם הצבא, כל התחומים. לא נהיה בצומת ואין לנו מענה, אנחנו גם מאוימים, למה? בנינו את כל הפעילות, באמת אני רואה את הילדים האלה, חוגים, מחפשים בחצר, מסתובבים, המתנ"ס, הם פה, הילדים מגיעים למתנ"ס, אין לנו חוגים לתת להם כרגע. יצא בתקשורת, חוג לכל ילד, אבל בשטח אין, לא קורה שום דבר.

האם שאלתם? למשל אני אתמקד במשרד החינוך. משרד החינוך קיבל 192 מיליון שקל, תכנית של ארבע שנים, מגן ילדים עד תיכון, אני רוצה לדעת האם התכנית הזאת התחילה לפעול פה בבית שמש. התכנית הממשלתית החדשה, ליוצאי אתיופיה אני מדבר.

דרך מי?

במשרד החינוך.

מי במשרד החינוך?

אני חושב שזה ברור לי, גם רווחה, גם - - -

בתור גורם מבצע אני יכול להגיד, דבר לא התחיל. יש תכניות, מדברים, פה בבית שמש, לצערנו, דבר מ'הדרך החדשה' לא התחיל.

כרגע אנחנו מפעילים בבית ספר ברנקו וייס, הסיוע הלימודי של הפרויקט הלאומי, כרגע - - - גם של הפדרציה, של הגיל הרך - - -

יותר מזה, ליוצאי אתיופיה לא ברור שום דבר. אנחנו נמצאים כבר בסוף דצמבר, אפשר להגיד, מ-1 בינואר. אני לא מבינה מה קורה עם כוח האדם, יש? מתוקצב? לא מתוקצב? מי מתקצב? מתי מתקצב? יותר מזה, בפרויקטים, פעילות, אנחנו לא יכולים לקלוט, לא רכזים, לא מדריכים, שום דבר, לא ברור איך זה יקרה, איך זה יהיה. טוב מאוד שיש את עיריית בית שמש, אבל אנחנו לא - - -

הבנתי.

אדוני היושב ראש, לגבי כוח אדם, ב-2015 וב-2016 הייתה אפשרות לרשות לקלוט ישירות רק את מנהל המוקד. הרשות לא קלטה, לא את רכז הנוער, לא את רכז התעסוקה, לא מזכירה. סתם לדוגמה, אני אומר לכם, ב-2015 - - -

תציג את עצמך.

דוד יאסו, מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה. רק ב-2015 הרשות החזירה למשרד 246,000 שקל. מתוך 667, ביצעה רק 420,000 שקל. זה בגלל כוח אדם שלא קלטתם אותם. אז אני מבקש - - -

איך אפשר לקלוט בן אדם אם אין שום אסמכתא, אם אין הסכם?

יש.

לא, לא היה שום דבר. קיבלנו באיחור, איך אפשר לקלוט? זו אותה שאלה שאני שואלת מה יקרה ב-1 בינואר. סליחה, אני יכולה? ממש כמה שניות.

לא, אני רוצה שתעני, 420,000 שקל חזרו.

אז אני אומרת לך. לא היינו יכולים לקלוט בן אדם כשאין לנו התחייבות. זה מה שקורה עכשיו. שיטת התקצוב, יש פה איזה שהיא בעיה, איזה שהוא ליקוי, אנחנו צריכים לתת פתרון לזה. מה שקורה, אנחנו בעצם ועדת היגוי, עכשיו אנחנו צריכים להביא, עד 8 בינואר, רק במרץ יש ועדת רשויות שהם מחליטים איזה פרויקטים כן מקבלים ומה לא מקבלים, והסכמים, אנחנו במקרה הטוב נקבל בחודש יוני. אז בעצם אין לנו - - - אנחנו לא מדברים על הכסף, אנחנו מדברים על איזה שהיא אסמכתא, משהו. אנחנו צריכים לדבר עם הגזבר, אנחנו לא נמצאים בעיריית בית שמש במצב כזה, אנחנו באשכול 2, אתה יודע, אז אין לנו לוקסוס כזה, לקלוט כל מה שבא לנו ולעשות כל מה שבא לנו. תנו לנו פתרון, זו בעיה מאוד קשה. וזה חוזר כל שנה, משנה לשנה זה חוזר וחוזר וחוזר. אין פתרון.

ברשותכם, היות שבאמת שמחתי לשמוע את כולם, אני עוד אשמע עוד אנשים אבל לפני זה אני רוצה לבוא ולומר, הבעיה הזאת שמוצגת כאן זו אחת הבעיות הקשות ביותר לרשויות ואדוני, יושב ראש הוועדה, חייב למצוא את הפתרון יחד עם משרד הקליטה. כל שנה זה חוזר על עצמו, אין לנו מספיק את הביטחון העצמי לקלוט כל מיני אנשים שמחר-מחרתיים יגידו לנו 'כן, כן, רק תפטר אותו, תעשה את זה'. היות שחלק מהדברים נעשים דרך המתנ"ס, גם המתנ"ס אומר לי 'תשמע, אני לא יכול לתת קדימה כספים כשאני חי מהיד לפה'. אתם חייבים להבין, אנחנו רשויות חלשות. אתם יודעים, ואדוני יודע ודאי, נדמה לי שאולי אפילו הצטרפת לזה, לכל המחאה, על הנושא הדיפרנציאלי, שהעיר בית שמש נמצאת באשכול כזה. אם אתם לא תיתנו את הדעת, אל תבואו בטענות, אנחנו נחזיר עוד הרבה תקציבים. כל זמן שאתם לא תבינו שיש הפרש בין תל אביב או ראשון לציון לבין בית שמש, בית שמש צריכה לקבל הכרה אחרת.

אני לא צריך לספר לכם, תראו איזה יופי של עשייה, ראיתם בסרטים, ואני אומר לכם את זה בצורה ברורה ביותר, זה רק חלק מהדברים. אם אני רק יושב ומדבר, אני דווקא אומר את זה לך, כי אני יודע שהנושא גם קרוב ללבך, כמו כל שאר הדברים, אבל אם זה הנושאים של הקהילה האתיופית בעיר בית שמש, כולם יודעים את זה, לא רק מנהל המוקד, אלא כל ציבור התושבים של בית שמש מהקהילה האתיופית, יודעים שזה קרוב ללבי, הנושא הזה, ואני איתם בקשר הדוק. בנינו להם מועדון מאוד יפה, שאדוני היה, בינתיים נתנו לזה כבר שם 'מבצע משה', על שם העלייה הראשונה של קהילת אתיופיה לתוך ארץ ישראל, ואנחנו עושים איתם המון פעילויות, הרבה דברים, גם קורסים של מציאת עבודה, עכשיו עשינו יחד עם שיקום שכונות קורס, אנחנו מלמדים אותם איך לכתוב קורות חיים, כדי להגיע למצב כזה שהם יקבלו עבודה, אם זה הנושא של טורניר שאנחנו עושים איתם וכל מיני דברים שאנחנו עושים איתם. טיולים, נמצא פה ידידי, בשעה שבע בבוקר פקאל הוא אומר לי 'תגיע, תתייצב ליד האוטובוסים לבוא לברך אותם', להוציא אותם, פעם לחמי יואב ולכל מיני מקומות שהם יוצאים בארץ, אנחנו עושים להם הכרת הארץ.

אבל תבינו דבר אחד, שאם אתם תבינו, בית שמש היא עיר קולטת עלייה. אני לא אשכח את הסיטואציה המביכה שהייתה לקהילה האתיופית בקרית מלאכי שהיה שם ראש עיר שדיבר בגסות ואמר שהוא לא רוצה אתיופים ודברים מהסוג הזה, אני עליתי לרשת ב' ואמרתי 'אני קורא לכל מי שרוצה מהקהילה האתיופית לבוא לגור בעיר בית שמש', שמעו את זה אולי חצי מיליון תושבים, לא יודע כמה מאזינים לרשת ב', אבל זה אמיתי, כי אני וסטלה יודעים דבר אחד, כולם רצויים, כולם אהובים, זה הקו שלנו.

כנ"ל אנחנו גם עושים עם הצרפתים, מיניתי את ד"ר סמי בן עדי, כי אני יודע שיש לו קשר הדוק איתם. עכשיו באו אליי מהקהילה הצרפתית ואמרו לי 'קשה לנו בבתי הספר, תפתח לנו בית ספר', המנכ"ל הלך, ארגן להם מקום, אדוני היושב ראש, בית ספר לצעירים הצרפתים שהם עכשיו לומדים שם. נתנו להם כמה חדרים 'תשבו תלמדו', בית ספר לאלה שקשה להם עם השפה, נתנו להם את הנושא הזה. יש בית כנסת 'נווה אשר' ברמת בית שמש, עושים שם הרבה פעילות, כמו מועדון קליטה. כנ"ל לעולים מארצות הברית.

אני רוצה להגיד לך, דיברתם פה על נושא של עבודה, לפני חודש וחצי, סטלה יודעת את זה, במתנ"ס של בית שמש, הבאתי יריד עלייה לכל אותם אלה דוברי אנגלית. חיברנו את כולם יחד ועשינו את הכול בתוך המתנ"ס. הנה נמצא פה מנכ"ל המתנ"ס. זו ישיבה שנערכה אצלי, הבאתי אותם מירושלים, תעשו גם להם, ועשרות מצאו שם עבודה.

אנחנו מנסים לעשות כל מיני רעיונות. נושא של דיור לעולים. אני מצטער, אני בעבר הקציתי שני מקומות, הייתה פה הגברת, לא התקדם הנושא הזה. הייתה איזה רוח במשרד הקליטה אולי כן לעשות, הצעתי שני מקומות, אחד בגבעת שרת, עוד אחד בעוד מקום, ליד רחוב הגפן, לא התפתח כלום.

אבל גם עכשיו אני מודיע לכם כאן, בצורה החביבה ביותר, אני בונה כעת 30,000 יחידות דיור בעיר בית שמש, אם יש מישהו שמוכן, אני מוכן לקחת את אותם קבלנים, להושיב אותם עם מישהו, פרטנר מצדכם, שיבוא ויישב איתם, אם יוכל לתת להם 200, 300, 400, 500, דירות, אבל מישהו צריך לשבת, כי לי אסור כראש עיר להתערב בנושאים מסחריים. אבל בהחלט יש עם מי לדבר, בפרט אם מדובר בקהילות דוברי אנגלית. היו פה, במקום שאתה יושב פה, כמעט 40 חבר'ה מדרום אפריקה, ישבנו ודיברנו על הנושא הזה, הושטתי להם את היד. הייתי בצפון אפריקה - - -

דרום אפריקה.

הייתי שם בדרום אפריקה, סליחה, גם לצפון אפריקה אני אגיע.

מצפון אפריקה הבאת את אלמליח.

אני אגיע גם לשם. הם היו אצלי פה, מדרום אפריקה, ישבנו איתם פה לפני שבועיים, הצענו להם את הנושא הזה. אני הייתי אצלם בקייפטאון וביוהנסבורג. היינו גם בצרפת ביריד עלייה, יחד עם סמי, סמי זוכר את זה טוב, הייתי באנגליה יחד עם תמי. אנחנו הולכים לכל העולם. בשבוע שעבר הייתי בניו יורק לדבר גם על עלייה, אנחנו הולכים לכל המקומות, מדברים, 'תבואו אלינו', אבל זה חד צדדי.

וגם עכשיו יוצאים.

גם עכשיו יוצאים. אבל לצערי, לצערי, ואני אומר את זה דווקא לאוזני משרד הקליטה, כל זמן שלא תקבלו החלטה אמיתית שאתם יוצאים בקול רם ואומרים שבית שמש זה עיר קולטת עלייה, לתת לה את כל המשאבים, את כל הדברים, אנחנו נרגיש שזה פידבק. אבל אם זה רק כשאנחנו צועקים, קול קורא במדבר, אבל שם לא מרימים את הכפפה, אדוני היושב ראש, אז זה נחמד, אז נקלוט עוד 100, עוד 200, אבל זה לא יהיה באלפים. כשאני העיר היחידה שאומר לכם 'תביאו אליי מכל המקומות בעולם', מכל מקום שאתם רוצים, יש פה גם תימנים שהגיעו מתימן. מכל המקומות שאדוני רוצה אנחנו מוכנים לקלוט את כולם, בית שמש שמחה ותעשה את הכול, אבל צריכים גם שותפים. אנחנו מתמודדים עם בעיות.

הבעיה שהיום הייתה פה האמא הזאת, זו בעיה קשה, כואבת, אבל זה בגלל שאין לנו הרבה מזומנים. לקח לי קצת זמן לרכוש את הקרוונים ואת כל הדברים, אבל ברוך ה', מתמודדים עם זה. אבל תבינו, תכירו בנו כעיר קולטת עלייה, אז כל הבעיות ייעלמו.

הגיעה אליי גם בעיה של בית כנסת פה, אני רוצה שהרב של בית הכנסת יציג את הבעיה.

בבני דן אתה מדבר? סידרתי להם שם בית כנסת ברחוב בני דן.

זה של הקרוון.

כן, זה הודות לשר הדתות דאז, אשר אוחנה, שאז בזמנו נתן את זה, לפני כמה שנים. שני קרוונים. ברוך ה' אחד פה ואחד ליד קייס הקייסים, הרב הדנה.

טוב, זה לא אותו בית כנסת.

כן, זה שניים. יש אחד שלו, בבני דן. אתה בבני דן, נכון? כן. ושם ברחוב ביאליק, באזור שם, יש שם. שם הם גם הרחיבו את זה עכשיו.

מה הבעיה?

הבעיה, אנחנו מ-2004, התחלנו להתפלל שם בבית הכנסת, על יד בית הכנסת יש קרוון, המבנה הוא ישן, עכשיו הציבור הוא גדל, אנחנו נכנסים בכל השכונה ומלמדים שיעורים, אנשים באים לבית הכנסת ומתפללים. זה מספר - - - מהציבור, אז עכשיו בחורף הקרוון - - -

נוזל.

כן, יש נזילה, וגם אנשים, הציבור שמגיע, חלק שמתפללים בחוץ, כאילו מהצפיפות. גם בקיץ וגם בחום חלק מהציבור בחוץ. אז עכשיו הציבור צועק, שבית הכנסת ייבנה שם, אבל עד שייבנה מה אנחנו יכולים לעשות. אז אנחנו, הציבור צועק, מה נעשה, מה יכול להיות, מה אפשר לעשות. היום שלחו אותי להציג את הבעיה. אז הציבור מאוד רוצה להתקרב לרוחניות ולשיעורים, אבל איפה? צריך - - - בחורף רוצים שיהיה חם, בקיץ שיהיה להם צל, לכן אנחנו צריכים את הפתרון של הבעיה של הציבור.

יפה, אני רק אגיד לגבי הנושא הזה. קודם כל, בשביל הידיעה הכללית. כפי שציינתי, חשוב לי שיידעו את זה, כי לא בכל עיר קיים הנושא הזה. אני הקמתי ארבעה בתי כנסת לקהילה האתיופית. בית כנסת אחד זה בבני דן, שנמצא שם, וחשוב שיידעו שאני הקמתי את זה. כך שהבעיה שלך היא משמחת אותי, לפתור אותה, אבל זה אני הקמתי את זה. זה דבר אחד. דבר שני, הקמנו עוד אחד ברחוב בר אילן, אצל קייס הקייסים, הרב הדנה, עוד בית כנסת בתוך קרוון. דבר שלישי, לקייס הקייסים נתתי עוד שטח, לא רחוק מהבית שלו כדי שיבנה שם מרכז רוחני תורני. הוא ביקש, קיבל. זה דבר שלישי. דבר רביעי, בתוך המועדון של 'מבצע משה', ביקשו ממני התושבים ברחוב הנרקיס, הקהילה האתיופית, שהם רוצים לעשות שם גם בתוך זה בית כנסת והקציתי להם שם חדר בתוך המועדון, כך שהם עושים בית כנסת. אני אשמח לשמוע איפה יש עיר פה בארץ שיש כבר ארבע קהילות כאלה. אני מאוד שמח שיש לנו בבית שמש, כן ירבו ואני שמח בזה.

לגבי עצם הבעיה. עצם הבעיה שם, קודם כל המקום שהם נמצאים שם הוא מקום מאוד קטן, בין בתי ספר, אין מקום שם מי יודע מה להתרחב, אבל דבר ראשון שאני מורה פה למנכ"ל העירייה, היות שיש שם נזילה, והנזילה לדעתי קרתה בגלל שהם הרחיבו את הקרוון, הוסיפו עוד קצת חלק, אז כנראה בתפרים שם נכנס קצת מים. אני אבקש מהמנכ"ל בעזרת ה' להיות איתם בקשר, אולי נבקש מאגף שפ"ע שיעשו איזה משהו לתקן את הנושא הזה.

לעצם הבעיה שאתם אומרים שאתם קבוצה יותר גדולה, אני צריך לשבת לחשוב. יש ועדת הקצאות, תגישו בקשה למנכ"ל, הוא יושב ראש הוועדה, יצטרכו לדבר. אברהם הוא חבר טוב, זה טוב שהעברת דרכו, אבל אתה יודע, לפעמים מה שקורה בעיר שלנו, כשיש דליקה, לפני שמתקשרים למכבי אש מתקשרים אליי, 'מה אתה מציע לעשות?' הוא מכבי אש, הוא איך שאומרים חבר כנסת, אבל קודם כל תפנה ליושב ראש הוועדה, שהוא צריך לקבל מכם מכתב, עם השמות של המתפללים, מה אתם מצפים, אבל בהחלט אנחנו נשמח לעזור.

אני יכול להוסיף משהו?

כן, תוסיף, כמה מילים רק, כי הוא המנכ"ל.

כל הקהילות בעיר לא מקבלות מהעירייה שום דבר, רק נותנים להם קרקע, רק ליוצאי אתיופיה אנחנו עוזרים. זה לא בהתאם לכללים, אנחנו נותנים להם מה שאנחנו יכולים, זה לא מתוקצב, כי אנחנו לא נותנים לבתי כנסת.

עכשיו אני אומר, נכון ראש העיר אמר שנתנו שטח לבנייה לקייס הקייסים. כבר הרבה מאוד שנים, ד"ר אברהם נגוסה, הקהילה האתיופית אומרת 'תביאו לנו קרקע ואנחנו נבנה' ולצערי - - -

עם השמות של המתפללים, שיעבירו למנכ"ל.

יפה מאוד, צריך להעביר את זה עם מכתב. לתת מכתב נוסף. אני אדריך אותך אחר כך.

שיבוא אלינו. לצערי, אני חושב שהקהילה האתיופית צריכה להתאחד ולבנות בית כנסת מכובד. אני מבטיח לך, בשם ראש העיר, שאם תצליחו לאסוף כסף במישור הארצי או העולמי אנחנו נביא לכם את הקרקע ונעזור לכם. אבל העירייה לא בונה בתי כנסת. אולי משרד הקליטה יעשה מבצע מיוחד, באמת.

כמו שהם בונים מועדונים, שיבנו גם את זה.

גם יש את משרד הדתות.

לא, הדתות נתן קרוון. הדתות נתן את הקרוון ואתם תיתנו בניין.

אנחנו ניתן את הקרקע, אבל לבניין, לא לקרוון. בבקשה, תרימו את ה - - -

אני מוכן להיות שותף איתכם.

בוא נתחיל עם קייס הקייסים. הוא קיבל קרקע לפני שנה, בואו נראה שאתם בונים לו משהו. הלוואי.

ולדימיר ואחר כך רוני.

אדוני ראש העיר, ראשית אני באמת רוצה לברך אתכם על כל העשייה למען העולים החדשים, אני מאוד שמחתי לראות את המצגת וגם לשמוע. עכשיו לנושא עיר קולטת עלייה, זה לא החלטה של משרד הקליטה, זו החלטה של שר הפנים. אמנם אנחנו באותו בניין, אבל זה צריך לפנות לשר הפנים.

תמליצו עלנו. זה מה שאני צריך, לא יותר מזה. אם הוא ישמע שאנחנו מבחינתכם מספר 1 וזה חשוב לכם, אני מבטיח לכם שהוא ישנה את הקטגוריה, לא רק בגלל הארנונה של עיר קולטת עולים, אלא כללית, ל - - -

אני גם אוסיף. אני קיימתי דיון בוועדה בנושא הזה, גם העיר נתניה וגם בית שמש, אלה שקולטים, הכדור נמצא - - -

הוא אמר לי, השר אריה דרעי אמר לי, אם אתה תכתוב מכתב, כלומר השרה שלכם וגם אתה תצטרף למכתב, הוא ישנה את הקטגוריה.

איך אפשר להשוות אותנו לנתניה? זה עשירים ועניים.

הם יש להם כסף, עיר היהלומים אלה.

לא, מבחינת ההגדרה כעיר קולטת עלייה.

לנו זה משמעותי יותר.

זו נקודה אחת. נקודה שנייה זה הנושא התקציבי. השנה אנחנו עשינו מאמצים רבים ולמרות ש - - - אולי אני לפני זה אסביר לכם איך מורכב התקציב. התקציב מורכב, חלק תקציבים של המשרד וחלק מהחלטת הממשלה 2446, החלטה של לפני שנתיים לקליטת עולי צרפת, בלגיה ואוקראינה. השנה אנחנו לא קיבלנו תקציב למימוש ההחלטה, אבל מצאנו כסף נוסף וכאן אני הולך לבשר שהתקציב לרשויות, בנוהל הרשויות שאני כבר ציינתי, הוא אותו תקציב של שנה שעברה. אז אתם לא תקבלו פחות כסף. אני לא יודע כמה אתם תקבלו בדיוק, כי יש את התמיכות ואתם צריכים להגיש תכניות, אבל להערכתי פחות או יותר סדר גודל אותם הסכומים שקיבלתם בשנה שעברה. זה חשוב לדעת.

נכון ששיטת התקצוב היא לא אידיאלית, אני מסכים פה עם סטלה, נכון, אנחנו עכשיו עובדים חזק לשנות את השיטה. אני מסכים עם סטלה שזה לא פשוט כשאתם רק בחודש אפריל, לפעמים מאי, יודעים על גובה התקציב, אבל כאן אתם צריכים לקחת סיכונים כי אנחנו משלמים רטרואקטיבית והכי חשוב לציין שכבר שנתיים רוב התקציב שלנו הוא בבסיס התקציב, אז הכסף יהיה. אין כבר סיכון שבעודפים לא נקבל כסף. יש כסף. אנחנו ננסה לחלק אותו כמה שיותר מהר. באמת המנכ"ל שלנו אמר שזו המשימה העיקרית, להוציא הסכמים לעיריות השנה כמה שיותר מהר, אבל זה לא יהיה לפני חודש מרץ.

אולי תבחינו בין ערים לערים? זה יעזור לנו. ערים שהם סוציואקונומי נמוך, לתת - - - הנה נמצא פה המנכ"ל של המתנ"ס, הוא אומר לי 'אדוני, זה שותה לי את התקציב', הוא לא עושה קורסים של ילדים - - - בגלל הדבר הזה. הנה, הוא פה לידי.

אני רוצה לענות לך, שאם היית משווה את התקציב שלך, של שנת 2015 ושל 2016 וגם 17', פתאום היית רואה גידול ענק, למה? כי מלפני שנה אנחנו התחלנו לתמוך בפריפריה, במדד פריפריאלי. נתנו תוספת תקציבית של 15%, מדד פריפריה 1 ו-2 ואשכול סוציואקונומי 1-4 ואתם באחד מהפרמטרים נמצאים.

אני מודה לך, אבל לא זה מה שאני אומר, אדוני. אני לא מדבר על גובה התקציב, אני מדבר על הנגשת התקציב, שהוא יוכל לתת להם את זה כל חודש ולא לפרפר שאם הוא נותן להם, אז הוא לא נותן לעובדים שנותנים חוג לתיאטרון. זה מה שקורה פה. אי אפשר גם וזה וגם זה, זה שותה לו את התקציב, בואו תמצאו לנו פתרון, תוריד לי מהכסף, אבל תיתן לי משהו בטוח. אל תעלה לי את התקציב.

לא להוריד, שום דבר לא להוריד.

אל תעלה לי את התקציב.

לא להוריד.

אז אם היא אומרת, תעלה, אבל תיתן את זה עם תשובה. סטלה, כל הכבוד.

אוקיי, אז אני אמרתי לך, אנחנו מנסים באמת לשנות את השיטה.

אם תהיה שיטה קלה אז נוכל לתת.

אנחנו מנסים לשנות את השיטה, עדיין לא הצלחנו, השיטה הזו עובדת כבר הרבה שנים, אבל לפחות אני אומר לכם כאן שיש ביטחון, כי אפילו פרסמנו לראשונה בנוהל הרשויות את הסכומים. נגיד הפרויקט, מה שנקרא פרויקט שוטף, אמרנו שאנחנו נחלק לרשויות 23 מיליון שקל. אף פעם לא פרסמנו דברים כאלה, בכל פרויקט פרסמנו סכומים. נכון, אנחנו לא יכולים להגיד כמה בית שמש תקבל, אבל סך הכול תדעו שיש תקציב, התקציב בבסיס, אנחנו נחלק את התקציב כמה שיותר מהר. אני יכול להגיד לכם, אתם תקבלו סדר גודל של מה שקיבלתם בשנה שעברה, כי הקריטריונים כמעט לא השתנו וגובה התקציב גם, אז בהתאם תקבלו. אז בבקשה להתחיל פעילות מחודש ינואר כי אנחנו משלמים גם רטרואקטיבית. חשוב לדעת.

ויש עוד דבר אחד שרציתי להגיד, זה הנושא של עמותות. בעוד חודש ימים אנחנו מפרסמים נוהל חדש לעמותות, עמותות שמתעסקות בנושא של קליטת עולים. התקציב גדל כמעט פי שניים, הקריטריונים השתנו, פעם היו ארבעה תחומים שהעמותות היו יכולות להתעסק, עכשיו יש שבעה תחומים. אז בבקשה, אם יש לכם עמותות שמתעסקות בקליטה בקהילה, עוד חודש נפרסם, להגיש בקשות, וזה חשוב, שגם העמותות יהיו בעסק.

תודה. רוני אקלה. גם ארגונים לא ממשלתיים עושים את חלקם ואנחנו נשמע.

אנחנו גם ממשלתיים.

אתם גם ממשלה וגם לא ממשלתי.

קודם כל תודה, אדוני היושב ראש וכבוד ראש העיר. אנחנו פועלים בעיר בית שמש מזה כשמונה-תשע שנים בפרויקט הלאומי, אנחנו מסייעים לאותם ילדים שנמצאים כאן בעיר בית שמש בסיוע לימודי, בהפעלת מרכז נוער ובהעצמת הקהילה. אלה שלושת התחומים שאנחנו פעלנו בהם עד היום ובעקבות הדיונים שהתקיימו במהלך השנתיים וחצי של הממשלה, הממשלה קיבלה החלטה בשנה הנוכחית שנתמקד בשני תחומים בלבד.

הפרויקט הלאומי, כמו שאני רואה, גם בתיאור הדברים שהגשתם, משקיע כל כך הרבה משאבים בעיר בית שמש ובעקבות ההחלטה הזו אנחנו מתמקדים היום בנושא של סיוע לימודי. התחלנו בשנים הקודמות גם בסיוע לימודי יסודי, אבל בעקבות ההחלטה של הממשלה אנחנו יוצאים מהיסודי ואנחנו ממשיכים בכיתות ז' עד י"ב.

אני גם שולח כל שנה, בתחילת שנה, לכבוד ראש העיר, על החשיפה התקציבית וגם מספר התלמידים שמשתתפים בתכנית העבודה שלנו. השנה אנחנו שלחנו גם בפעימה הראשונה שכ-179, בשנה שעברה היו לנו 159. כבוד ראש המינהל, שיושב פה, וגם ידוע לו וגם אנחנו מקיימים דיון באחריותו, על מה שמתרחש כאן בבית שמש.

אני רואה את הפעילות של הפרויקט הלאומי בכל הארץ, במיוחד בבית הספר. קודם כל כשמנהל בית הספר לוקח אחריות הפרויקט מצליח, ככל שמנהל בית ספר לא לוקח אחריות הפרויקט לא מתרומם. גם פה, אני חושב שאם אני משקיע בסביבות 2 מיליון פלוס משאבים כאן בעיר בית שמש, אפילו לא הוזכר השם של הפרויקט הלאומי, זה קצת בסימן שאלה.

דיברנו על האגף, לא דיברנו על הארגונים. מה שאתם עושים זו עבודה ברוכה, יש פה עוד שתיים-שלוש עמותות.

כבוד ראש העיר, אני מייצג גם חלק שחלקו ממשלתי, הפרויקט הלאומי הוא שני גופים, הנציג של הפדרציות יושב כאן, יש את הפדרציות היהודיות בצד אחד, ממשלת ישראל בצד שני ואני המוציא לפועל של ההחלטות. לכן גם כשאני שולח, בשם של משרדי הממשלה וגם בשם של הפרויקט הלאומי. זה המכתב שהופנה אליך גם ב - - -

אתם עושים עבודה טובה ואנחנו משתפים גם עם גב' מקונן פעולה. ואני גם רוצה לומר לך - - -

מקונן?

כן, גב' מקונן. היא גם הייתה ב - - -

אל תכניס אותי למעורבות של פעילות שאני לא אחראי לה, אני יכול להגיד שהשותפים האמיתיים שלי זה משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה - - -

העבודה שלכם בתוך בתי הספר ידועה לי ושיבחנו את זה מספר פעמים. גם בחוברת שהוצאתי לפני זמן לא רב ציינו את כל הפעילות שלכם בתוך החוברת. רק משפט אחד אני רוצה להגיד לך, מאותה סיבה אני גם לא התייחסתי לתכנית הלאומית לנוער בסיכון, שגם פה היא עושה הרבה מאוד מאוד עם הקהילה האתיופית. לא הזכרתי את 'עיר ללא אלימות' שעושים עבודה נהדרת עם הקהילה האתיופית. לא הזכרתי עוד הרבה דברים, אני דיברתי פה על האגף שלנו, ועל הדברים שאתם נותנים אתם תשבחו את עצמכם ואנחנו נגיד אמן, כי זה נכון. אבל אני לא אמור לבוא ולהגיד את הדברים היפים שאתם עושים.

כבוד ראש העיר, אתה מכיר אותי, אני בא לעיר בית שמש לא להכתיב לכם, אלא אתם אלה שמכתיבים ואנחנו עושים את העבודה בשיתוף פעולה - - -

ועובדים יפה. בלי ספק, עושים יפה. אבל לא נגענו בכול, גם אברהם התקמצן בזכות הדיבור, לא נתן לי הרבה לדבר.

השנה הפרויקט הלאומי, בעקבות החלטת הממשלה, אנחנו נסייע בעיר בית שמש לכ-343 תלמידים ומתוכם אנחנו התחלנו ב-20.11, בעקבות אי חתימה על חוזה ושהוא התעכב, בעצם התחלנו ב-20.11 את הפעילות שלנו, במיוחד בארבעה בתי ספר, ברנקו וייס, דביר, שחר ואמי"ת, אלה בתי הספר שאנחנו ניכנס אליהם. שלושה בתי ספר הם חדשים לנו, בית ספר ברנקו וייס, אנחנו מפעילים את זה. הפרויקט הלאומי לא מפעיל באופן ישיר, שתדעו, הפרויקט הלאומי מפעיל את הפרויקט דרך חברת המתנ"סים. חברת המתנ"סים זה לא חברת המתנ"סים המקומית. חברת המתנ"סים המקומית, לשמחתי הרבה, כשמרכז נוער שהפעלנו בגפן, בשני המרכזים האלה, אז בעקבות הפעילות הענפה שלכם הועברו אליכם, אז גם העברנו את האחריות התקציבית אליכם ואנחנו יוצאים מזה ולכן אנחנו נשתף פעולה, גם ילדים שמגיעים אלינו, נשלח אותם אליכם ונשמח שתהיה עשייה ענפה בנושא. תודה.

תודה. אני יודע שיש אנשים שרוצים לדבר, אבל לפי התכנית שלנו אנחנו צריכים לסכם בשלוש. אני חושב שמספיק אנשים דיברו, אני יודע שאת רצית לדבר, אבל ולדימיר דיבר, האם יש נקודה שהוא לא דיבר עליה שאת רוצה להעלות את זה?

כן.

דקה אני נותן לך.

שני עניינים ממש בקצרה. אני רוצה להגיד שיש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם עיריית בית שמש ואנחנו במשרד מייחסים חשיבות רבה מאוד לקליטת עולים בעיר. דוגמה פשוטה, בערים כמו מעלה אדומים, שאני גם אחראית עליהם, אין סניף ובבית שמש יש לנו סניף. אנחנו מממנים פה שלושה פרויקטורים שהם הזרוע המקשרת בין הפעילות שלנו לבין העירייה.

בקשר לתעסוקה, חשוב לי להזכיר עוד שני כלים שלא דיברו עליהם וכדאי שכולם ייזכרו בזה ויזכרו את זה. זה ואוצ'רים, שהמשרד שלנו נותן לעולים, לרכישת מקצוע חדש, ולפי הנתונים שלנו, לפי הסטטיסטיקה, 50% מהעולים בוגרי הוואוצ'רים מוצאים מקום עבודה במקצוע החדש. והכלי השני, מאוד חשוב שאתם גם תזכרו את זה ותפרסמו, זה נושא של קידום השמה שאומר שאנחנו מממנים 50% משכר מינימום למעסיקים פוטנציאליים שמוכנים להעסיק את העולים. אז אלה הדברים שהיה לי חשוב להזכיר ושיהיה בהצלחה.

תודה. אני אסכם את הדיון. קודם כל אנחנו מאוד מודים לך, אדוני ראש העיר, שקיבלת אותנו וגם על העשייה שאתם עושים. העיר בית שמש, כידוע, היא מודל לחיקוי בקליטת עלייה ואדוני ראש העיר, גם אתה מודל לחיקוי של כל ראשי הערים, כשאמרת 'בואו אליי', כשאחרים אמרו 'אל תשלחו אלינו'. על זה ממש יישר כוח.

אנחנו שמענו מכל הצדדים, גם נציגי משרדי הממשלה, ארגונים לא ממשלתיים וכמובן העירייה. העבודה בשיתוף פעולה מקדמת את המשימה הלאומית שלנו בקליטת העלייה, זה מאוד חשוב ואני מאוד מברך ואני משבח את הפעילות של עיריית בית שמש בקליטה ובשילוב של העולים החדשים.

חברי הכנסת החברים בוועדה, היום זה יום ראשון, לא היה נוח להם, פעם אחת ביטלנו, לא רצינו לבטל את זה פעם שנייה ואנחנו קיימנו היום את הדיון, אבל אני מבטיח לכם שכל חברי הכנסת החברים בוועדה יקראו את הפרוטוקול. הם יקבלו את הפרוטוקול, זה חשוב.

חשוב לי להגיד, אנחנו מסכימים שבית שמש, ההגדרה שלה כעיר קולטת עלייה, זה חשוב מאוד, אני אפנה לשר הפנים בנושא הזה כדי לשנות את הסטטוס, את ההגדרה של בית שמש כעיר קולטת עלייה.

והדבר השלישי שאני רוצה להדגיש פה, לפני שנה, לאחר הפגנות של יוצאי אתיופיה ראש הממשלה הקים ועדת שרים בראשותו. זו פעם ראשונה במדינת ישראל שראש הממשלה עומד בראש ועדת שרים מיוחדת בנושא שילובם של יוצאי אתיופיה. הוועדה הזו אישרה עשר תכניות יחד עם תקציבים של מעל 600 מיליון שקל. אני אמרתי קודם, משרד החינוך, רווחה, בריאות, עבודה, בטחון פנים, כדי למנוע את שיטור היתר וכדי להתמודד עם אלימות משטרתית. כל זה, אני מבין שהדבר לא ירד לשטח. אני יודע שאנחנו לוחצים בכיוון הזה ואני מקווה שזה יגיע, אבל אני גם אומר את זה כדי שאתם גם תדרשו את התכנית הזו. זו תכנית של ארבע שנים, זה לא כסף קטן. המטרות הוגדרו באופן ברור, יש משרד הקליטה, שחלק עליהם, יש משרד החינוך וכל המשרדים, אתם בהגדרת ה - - -

משרד מלווה שמעבירים את האחריות לכל משרדי הממשלה, אבל אין לו תקציב שהוא - - -

לא, לא מבחינת התקציב, אבל אני אומר שפה יש הגדרה של 10 שנים לעולים כללית ו-15 שנה ליוצאי אתיופיה, זו ההגדרה של מי זה עולה חדש. אבל התכנית הממשלתית שאני מדבר עליה זה לבני עולים, לא עולים. גם לעולים, אבל אין הפרדה בתחום הזה. זה חשוב מאוד.

אני מברך על שיתוף הפעולה וחשוב מאוד להמשיך בשיתוף הפעולה, לעבוד ביחד. אנחנו, ועדת העלייה והקליטה, לרשותכם והדלת שלנו פתוחה, תבואו, תשתתפו בדיונים, תביעו את עמדתכם, אנחנו איתכם ביחד נקדם את קליטת העלייה במדינת ישראל. תודה לכולם.

אני רוצה שוב פעם להודות בשם כל העיר בית שמש, בשם עיריית בית שמש, לך, אדוני יושב ראש ועדת הקליטה, על זה שירדת לשטח. זה חשוב. דברים נפתרים רק כשמגיעים לשטח, לא למעלה. אנחנו בעזרת ה' כמובן לשירותכם, לפתרון בעיות, ניתן את הדעת לגבי האולפן שדיברנו על זה, ניתן את הדעת לגבי בית הכנסת, שעכשיו אני נזכר שכמעט שנתיים-שלוש נתתי להם מבית הכנסת שלי ספר תורה עד שהם התארגנו. כך שאני קשור אליהם, זה בסדר. אנחנו בעזרת ה' נמשיך הלאה את שאר הדברים שיש פה לפתור אותם, אתם רק תביאו לנו כמה שיותר עולים וכסף. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00.