הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"א בכסלו התשע"ז (11 בדצמבר 2016), שעה 10:00

סיור בביה"ס לשוטרים בבית שמש לבחינת התוכנית לרב תרבותיות, במסגרת הכשרת השוטרים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

דוד יאסו - מנהל אגף א' קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

קטיה טוב - מנהלת מרחב ירושלים ויהודה, משרד העלייה והקליטה

אדלה מושקט - מנהלת סניף בית שמש, משרד העלייה והקליטה

שבתי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי/חרדי, המשרד לבטחון פנים

בועז צדוק - ראש מגמת ירי, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

שי יאסו - קצין תיאום וקישור, המשרד לבטחון פנים

שרון לוזון - קצינת חינוך לחטיבת ההדרכה, המשרד לבטחון פנים

הדס מדמוני - קצינת חינוך ראשית, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

חיים בלומנפלד - מפקד המכללה הלאומית לשוטרים

איקו שחר - מפקד הכשרת נגדים, המכללה הלאומית לשוטרים

מירב רוזנטל - ראש מערך ייעוץ ארגוני, המכללה הלאומית לשוטרים

גלית אוזלבו - יועצת ארגונית, הכשרת נגדים, המכללה הלאומית לשוטרים

טלי ארגמן - יועצת ארגונית הכשרה מקצועית, המכללה הלאומית לשוטרים

ברברה קזנוביץ - יועצת ארגונית, הכשרת קצינים, המכללה הלאומית לשוטרים

נורית כהן - קצינת חינוך, המכללה הלאומית לשוטרים

אייל גרמאי - מ' מגמת יס"מ, המכללה הלאומית לשוטרים

חגית רפפורט בן חמו - דוברת ומפקדת מגמת תקשורת ודוברות, המכללה הלאומית לשוטרים

דדי אזולאי - עוזר מפקד המכללה הלאומית לשוטרים

עינת רושמנט - קצינת תיאום, אחראית לקביעת ביקורים ומשלחות, המכללה הלאומית לשוטרים

דניאל הרשקוביץ - מדריך ירי במכללה הלאומית שוטרים

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל עמותת טבקה

רוני אקלה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית

רות נחנסון אדרי - מנהלת ארצית מוזאיקה-יישוב סכסוכים בהסכמה

שרונה אליהו חי - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

דנה גורדון שושני

סמדר לביא, חבר המתרגמים

סיור בביה"ס לשוטרים בבית שמש לבחינת התוכנית לרב תרבותיות, במסגרת הכשרת השוטרים

שלום לכולם. נתחיל בסבב היכרות קצר, כל אחד יציג את שמו ותפקידו, וכמובן אנחנו מברכים את חבר הכנסת הנכבד, אברהם נגוסה, על הביקור פה במכללה. ברשותכם, נתחיל בסבב היכרות.

רק נגיד שזו ישיבה רשמית ולכן הכול מוקלט פה. כמו כל הישיבות הרשמיות של הוועדה, אז כל הנוכחים, שיידעו.

אין לנו מה להסתיר, שבתי, הכול בסדר.

הוא צודק, זה דיון ועדה רשמי, יש לנו פרוטוקול. אנחנו מאוד שמחים להיות פה, חבריי חברי הכנסת, חברי הוועדה, לא יכלו להגיע לפה כי היום זה יום ראשון וכבר פעם אחת דחינו, אי אפשר לדחות עוד פעם ולכן אנחנו החלטנו לקיים בכל זאת, גם אם היום לא נוח לחברים. אז איתי נמצאים מנהלת הוועדה, דנה גורדון שושני, יגאל אמיתי, דובר הוועדה, אורי פרדניק וישמבל קפלה, העוזרים שלי ונמצאים פה גם נציגי ארגונים ומשרדים, משרדי הממשלה, שיציגו את עצמם ואנחנו שמחים לקיים את הדיון הזה היום פה.

היום הביקור שלנו בבית שמש מתחלק לשניים, החלק הראשון זה הביקור פה, הדיון והסיור פה במכללה, והחלק השני זה ישיבה עם ראש העיר ולכן זה מאוד - - -

איפה, אדוני? הישיבה תתקיים פה?

לא, בלשכת ראש העיר, זה החלק השני. אנחנו מאוד מאוד מודים לכם שקיבלתם אותנו ואנחנו נשמח מאוד ללמוד מכם בעניין של פעילות המכללה וההכשרה והעניין, בעיקר, של הרב תרבותיות, בכיוונים האלה, איך לקבל את השונה, איך לקבל ולחבק את העולים החדשים. אלה כיוונים שאנחנו רוצים ללמוד מהעשייה שלכם. תודה רבה, אני מעביר את רשות הדיבור.

אז נתחיל, ברשותך, חבר הכנסת בסבב היכרות קצר. קוראים לי איקו שחר, אני מפקד הכשרות הנגדים בכל קורסי הבסיס במכללה.

(המשך סבב ההיכרות)

אני אגיד כמה מילים. לצערי הרב אני לא אוכל ללוות אתכם לכל אורך הסיור, איקו פה יחד איתכם, שהוא למעשה עוסק בעיקר העשייה שלנו בנושא של קליטת השוטרים החדשים והיפוך המחשבה של מי שמגיע לפה כאזרח, להפוך אותו לשוטר שיודע לתפקד בחברה רב תרבותית. אז קודם כל ברוכים הבאים למכללה הלאומית לשוטרים. אני חושב שבסוף היום הזה גם אלה שנמצאים איתנו, ורוב האנשים שיושבים פה בחדר נמצאים איתנו בקשר, הייתי אומר רצוף וחלקם אפילו קשר יומיומי, אני רוצה לקוות שישנו את הדעה שלהם, כי אתם תראו כל מיני דברים אחרים ושונים, כי אנחנו נמצאים כל הזמן בתהליך של התפתחות.

אני יכול להגיד כמה דברים בשם המשטרה כולה. המשטרה עברה תהליך של הבנה שהדברים הם לא כרגיל. הפיצוץ הגדול ביותר היה אחרי האירוע עם החייל יוצא קהילת אתיופיה בחולון, שאנחנו הבנו שכנראה כל מדינת ישראל לא נמצאת בכיוון הנכון וצריך לעשות הרבה יותר כדי לחבק את הקהילה, אבל אנחנו לקחנו את זה עוד כמה צעדים קדימה, זה להבין שאנחנו צריכים לעשות שינוי גם בשיטות ההדרכה שלנו, גם בשיטות החינוך שלנו כדי שאנחנו נוכל להתאים את עצמנו להיות משטרה בחברה רב תרבותית. חלק מהדברים היה מאוד מאוד אינטנסיבי למול הקהילה ואתה יודע כמה אנחנו היינו מעורבים בנושא הזה, אבל בהחלט יש אוכלוסיות נוספות ומיעוטים שאנחנו מטפלים, איקו יפרט על זה בהמשך, אנחנו מטפלים בזה במכללה ואנחנו הופכים את פנינו.

אפשר לחלק את זה לכמה וכמה דברים, אבל עיקר הדברים נוגעים לקליטה והשמה של יוצאי הקהילה וכל מיני קבוצות שאנחנו מעוניינים לשמר ולהעצים את הקשר איתם, שהחלק שלהם בתוך משטרת ישראל יהיה זהה לחלק שלהם באוכלוסייה. זה מאוד מאוד חשוב. אחת. שתיים, באמת לתת העדפה מתקנת במקומות שאפשר לתת העדפה מתקנת כדי שנוכל להציב את עצמנו במקום שיש לנו נגישות ושיח רצוף כל הזמן ולצמצם את תחושת הקיפוח בקרב העדה, בין אם היא נובעת כתוצאה מעובדות שבאמת מתרחשות ובאמת אם היא נובעת כתוצאה מתחושות, ועם תחושות נורא קשה להתווכח, אבל אנחנו בהחלט פועלים על הדברים האלה. זאת הייתה נקודת המוצא שלנו כשאנחנו התחלנו לפעול, בעיקר מולכם, כי הטריגר לפעילות שלנו, לשינוי דפוס המחשבה הזה היה באמת אותו אירוע גדול שהוקמו בעקבותיו צוותים משותפים ובאמת תודה לכל מי ששיתף פעולה.

אני אגע בכמה פעולות מאוד מאוד מרכזיות שאנחנו עושים כדי להכשיר את השוטרים שלנו. אני אגיד כבר מהתחלה, שלמרות שזה איקו שנמצא פה, הפעילות הזאת חוצה את כל המכללה, החל מהיום הראשון של שוטר במשטרת ישראל וכלה בקורסים הבכירים ביותר, שדנים על הדברים האלה. יש לנו פה מודל להכשרה מנטלית והתייחסות לנושא של רב תרבותיות, בין אם זה מתבצע על ידי פאנלים, בין אם מתבצע על ידי שיעורים פרונטליים, בין אם זה מתבצע על ידי תרגולים פיזיים, תרגולים של סימולציות ובין אם זה מתבצע על ידי תרגולים תיאורטיים ומשחקי תפקידים שנעשים בתוך הכיתה.

מעבר לזה יש סיורים שאנחנו מקיימים, יש פעילויות שאנחנו מקיימים ברמה הערכית, שאנחנו מאמצים אוכלוסיות מסוימות. אני מדבר בכלליות ואחר כך יירדו יותר לפרטי פרטים. אנחנו מקיימים פעילויות ערכיות, מאמצים אוכלוסיות מסוימות כדי להציג את הצד שלנו, כדי להראות שהשוטרים בסך הכול באו, וזה ברור לחלוטין, זו נקודת המוצא, לשרת את האוכלוסייה. הגישה השירותית והגישה שבה אנחנו, כמשטרה, מתייחסים אל עצמנו ככאלה שהם לא אדוני הציבור, אלא משרתי הציבור, היא גישה שאנחנו מקפידים ומדגישים אותה בכל אחת ואחת מהפעילויות שלנו במכללה.

אני לא אכנס לפרטי פרטים, אני אגע רק בכמה פעילויות מרכזיות. אז דיברתי על נושא של פאנלים, על שיעורים, על סימולציות. אני אדבר על פרויקט שאנחנו ממש מתחילים אותו בימים אלה, פרויקט שנקרא תחקור ללמידה. יש לנו פה קרית אימונים, אתם תסיירו בה בהמשך ואנחנו עושים סימולציות על ידי שחקנים של מצבים שהם נתקלים בהם בשטח. למשל, כשאתה בא לטפל, אתן דוגמה, באוכלוסייה, בואו ניקח לדוגמה ממה שאנחנו מדברים, מיוצאי קהילת אתיופיה, אם אדם לא מסתכל לך ישר בעיניים זה לא אומר שהוא מסתיר משהו, אלא זה אומר שהוא מכבד אותך. אנחנו עובדים על הדברים האלה כל הזמן. אם יש שחקנים, כשאנחנו שוכרים שחקן ממוצא אתיופי אנחנו ניתן לו לתרגל בדיוק את הדברים האלה, כדי שהשוטרים שיגיעו לשטח לא יפרשו את זה לא נכון. ואנחנו כל הזמן אומרים להם את הדברים האלה. זו דוגמה אחת.

אנחנו משקיעים בזה גם מאמצים וגם כסף. אנחנו כמשטרה נותנים גם העדפה מתקנת, או הזדמנות נוספת לשוטרים שמתקשים, ולאו דווקא עם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, אתם נמצאים פה במקרה, אבל גם אוכלוסיות אחרות שמתקשות בעברית ומתקשות בלימוד וכל מיני דברים כאלה. אנחנו נותנים מעין שיעורים פרטיים ועוד דברים שעוזרים להם לא להיפלט מהמערכת, אלא להיפך, זה אתגר. כי בסוף כשאתה לוקח שוטר כזה ואתה מטמיע בו את הערכים ואתה עוזר לו לצלוח את המכשולים שיש לכל עלייה פה במדינת ישראל אנחנו מקבלים משטרה הרבה יותר טובה.

זו תפיסת העולם שלנו, זה במצוותו של המפכ"ל. אני מציע שלגבי יתר הדברים, איקו, אתה תתחיל, ואני באיזה שהוא שלב אפרד מכם. אז, בבקשה.

בסדר גמור. אני אעמוד, ברשותכם, גם כדי שאני אראה את כולם. בוקר טוב ובאמת ברוכים הבאים. הכנו מצגת מתכללת, קצרה, עניינית, שתיגע באופן כללי ואפילו נרד לרזולוציות מסוימות פרטניות. כמובן שניתן לשאול שאלות. בסוף המצגת שלי קצינת החינוך של המשטרה תעלה ותיתן תמונה קצת יותר רחבה על פעילויות נוספות. גם לגבי התמונה שאתם רואים היה לנו דיון. התמונה הזו מלווה את העשייה של המכללה, משהו כמו שנה במצגת - - -

שנתיים.

שנתיים, סליחה. אז הייעוד של המכללה הלאומית, שאתם הגעתם אליה הנה היום זה אחריות להכשרה, הסמכה, פיתוח מנהיגות לשיפור המקצועיות בתחומי השיטור, הניהול והפיקוד בכלל משטרת ישראל. בכל יום נתון יש לנו כ-1,600-1-700 איש, יש לנו פה בית מלון שמלין 1,050 שוטרים כל לילה, יש פה כ-80-90 מסגרות בכל יום שרצות בכל הרבדים, החל מאזרח שהיום הופך להיות שוטר ועד לקצין בכיר שמגיע הנה, וימי קהילה ופורומים וכו'.

החזון שלנו, כמכללה, הוא להיות בית יוצר שמעצב תרבות ערכית של מקצוענות ומצוינות במשטרת ישראל. המכללה הזאת, אני רק אגיד בהקשר הזה, ריכזה לתוכה 28 בתי ספר מכלל מחוזות המשטרה שהיו פרוסים בכל מיני מקומות, מרחבים, מחוזות. כולם אוגדו הנה למכללה אחת שכבר אוטוטו חוגגת שנתיים ופה אנחנו בעצם הכול, החל מקבלת אזרח והפיכתו לשוטר ועד לקצין בכיר וכו'.

אנחנו מתייחסים בהכשרות שלנו לארבעה מצבי תודעה, ואני אומר את זה כמובן באופן מאוד מאוד כללי. האחד זה האזרח. אזרח שאנחנו מקבלים אותו אלינו הנה, כאזרח שמגיע עם תפיסה, עם ערכים, עם חינוך, עם מסורת, עם מוצא, ואנחנו הופכים אותו להיות שוטר שיודע לתת שירות לאזרח. אנחנו תיכף נדבר על סוג השירות ועל ההתאמה בהקשר של רב תרבותיות. לאחר מכן שוטר שמתמודד באירוע, או באירוע שבו הוא אמור לאתר חשוד, או שוטר שנלחם בתחום הפח"ע. אלה ארבעת מצבי התודעה שאליהם מוכוונת כלל העשייה בהכשרות שלנו.

רצף ההכשרה. כמו שאמרנו, בדיוק אנחנו עובדים בקורסים הבסיסיים, אזרחים שהופכים אותם לשוטרים, שוטרים שהופכים אותם לשוטרים מקצועיים, מוסמכים, לאחר מכן קורס הקצינים, לאחר מכן קצינים מתקדם וקורסי הקצינים הבכירים, שזה פו"ם, קורס נצ"מים וכו'.

צירי ההכשרה וההסמכה המרכזיים אצלנו הם כאלה. כשירות מנטלית, איפה שאנחנו רואים את הלב האדום מצד ימין למטה, תרבותיות, חוסן, מנהיגות, כשכל הרב תרבותיות, שתיכף אני אדבר עליה בהרצאה שלי, היא פלח מסוים בתוך מה שאנחנו קוראים לו כשירות מנטלית. הכשירות המקצועית, לקחת שוטר ולהפוך אותו למומחה ידע בתחום העיסוק שלו, תנועה, בילוש, חוקר וכו'. כשירות מבצעית, שהיא הכשרת רוחב שיודעת להכשיר בכל דרג את הרמה המבצעית אליה הוא נדרש וכמובן מנהיגות ופיקוד, שבחלק מהקורסים זה מובנה לאורך ובחלק מהקורסים זה נכנס כהכשרות רוחב.

כשירות תרבותית. אני רוצה לומר רק מילה אחת בנושא של כשירות תרבותית, שחשוב לומר שזה לאו דווקא - - - אנחנו פה מתכנסים ואנחנו מדברים על אוכלוסייה של יוצאי קהילת אתיופיה, אנחנו מדברים בכשירות רב תרבותית באופן מאוד מאוד כללי. אני אומר את זה, להתאים במפגש של שוטר ואזרח את ההתנהלות ואת ההתנהגות של השוטר אל אותו אזרח שעומד מולו. זה יכול להיות אזרח מבוגר, אזרח צעיר, זה יכול להיות עולה חדש, זה יכול להיות יהודי, זה יכול להיות ערבי, זה ממש לא משנה, אנחנו רוצים, באופן כללי, להתאים את ההכלה ואת ההבנה של השוטר במפגש כזה, איך הוא מתאים את סוג ההתנהגות שלו לאותו אדם שעומד מולו. זה ככה אני אומר באופן מאוד מאוד כללי.

אמון הציבור במשטרה, כאשר האתגר הוא כמובן השפעה על אמון הציבור, זה הנושא שאולי מתכנסת אליו כלל העבודה שלנו. בסופו של דבר אמון הציבור במשטרה הוא אולי אחד מאבני היסוד המשמעותיים ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית. לשם אנחנו מכווינים ולשם אנחנו שואפים ואנחנו עושים כל שלאל ידינו על מנת באמת להגביר את האמון של הציבור במשטרה. אנחנו פה מדברים על שלושה מעגלים, של אפקטיביות, של לגיטימציה ציבורית ושל הוגנות בתהליכים. אני לא אכנס פה לכל נושא ולכל עניין, כולנו פה מבינים בדיוק על מה מדובר ואני אכנס לזה יותר בהמשך.

המשטרה מוכוונת לפתרון של בעיות האזרח הנורמטיבי בטריטוריה מוגדרת. ההסתכלות, אני אגיד בשנים האחרונות, מבחינת המשטרה, מבחינת העשייה של המשטרה, היא לטפל ולפתור את הבעיות של האזרח הנורמטיבי, האזרח שבסופו של דבר רוצה לישון בשקט ורוצה שלא יגנבו לו ורוצה שלא יתקפו אותו, האזרח הנורמטיבי, שזה פחות או יותר 97%-98% מהאוכלוסייה במדינה הזאת, ולשם אנחנו מכווינים את כלל העשייה שלנו. עבודת השוטר מתבצעת במפגש עם חברה רב תרבותית כל הזמן. שוטר שמגיע לאירוע אלמ"ב, אלימות במשפחה, הוא פוגש את זה פעם במשפחה כזאת ופעם במשפחה אחרת, ופעם בשכונה כזו ופעם אזרח ותיק ופעם אזרח חדש, והוא כל הזמן צריך להתנהל בתוך הדבר הזה כשהוא מתאים את ההתנהגות שלו לסיטואציה. גם אם זה אותו אירוע בכותרת, ההתנהגות של השוטר היא כזו. ברירת המחדל בעבודת השיטור, טריטוריות ודפוסי התנהלות ושירות מותאם. בסוף בסוף בסוף, כמו שאמרתי, שירות מותאם לסיטואציה.

את לא כועסת שאני מקצר, נכון, מירב? יש פה יועצת ארגונית, היועצים אוהבים קצת ככה להרחיב, אני עושה את זה קצר ותכליתי.

מרכיב בכשירות המנטלית של השוטר והקצין בהתאם לתפקיד ולדרג. כשאנחנו מדברים על בנייה או על כשירות מנטלית של שוטר או על סדנאות או על עשייה, אנחנו מדברים בהתאם לתפקיד ולדרג. שוטר שמתגייס, אתמול הוא היה אזרח והוא מתגייס אליי לקורס שוטרים יקבל ברמה מסוימת של דילמות, ברמה מסוימת של התעסקות וככל שהוא יתפתח בארגון אנחנו נעשה התאמות בכשירות המנטלית שאותו שוטר, ולאחר מכן אולי גם מפקד או שוטר בכיר, צריך לעבור.

ביטוי של עקרונות תפיסת האמון, צרכי האזרח הנורמטיבי, דיפרנציאציה, מניעה מצבית, כל הכותרת הזאת, בסוף אנחנו כמשטרה רואים שלנו יש חלק גדול מאוד בזה שאנחנו צריכים להגיע לא תמיד אחרי שהעבירה בוצעה אלא לפני ולעסוק במניעה מצבית. איך אנחנו גורמים לזה שאזרח נורמטיבי ימשיך להיות אזרח נורמטיבי, לא ייתקל איתנו. אני יכול לתת דוגמה שהמפכ"ל מציין אותה, זה הנושא שאזרח, חייל, מגיע בסוף שבוע הביתה, יוצא לפאב לשתות. בעבר יכול מאוד להיות שהוא היה פוגש אותנו כשהוא היה מסיים את הבילוי באותו פאב והוא היה נתקל בנו במחסום זה או אחר עם בדיקת ינשוף. אנחנו עושים היום הרבה מאוד פעילויות מנע שיגרמו לאותו חייל שכשהוא יוצא לפאב לשתות עם החברים שלו, אז לשתות באופן כזה שלא יהפוך אותו להיות שיכור ולא לנהוג, והוא יפגוש אותנו לפני. הוא יפגוש אותנו לפני, בפרסומות, בתשדירי שירות, אולי בחלוקת פלאיירים, אולי במחסום מניעה שיהיה בטרם הבילוי ולא אחרי הבילוי ועוד הרבה מאוד דוגמאות שכאלה.

שלוש רמות שאנחנו מתייחסים אליהן, זה הרמה האישית, הרמה המקצועית והרמה הארגונית. כשירות תרבותית היא לאו דווקא חשיפה לתרבויות. היא כמובן היכרות וחשיפה גם, אבל היא בעיקר בעיקר עבודה על האדם עצמו, לצקת אליו תכנים ואפשרויות לקבל את האחר, לקבל את השונה, להכיל את השוני. יש לנו כמובן את כל הנושא של הטיות ודעות אישיות ומשמעותן. ברור לנו שכשמגיעים אלינו שוטרים לארגון, או כשכבר חיים פה שוטרים בארגון והם יוצאים לקורס כזה או קורס אחר, לכולם יש לצורך העניין את הדעות שלהם ולכולם יש את המסורת שלהם ולכולם יש את האופי שלהם, זה ברור לנו וזה פועל יוצא, ואנחנו בתוך ההכשרות שלנו מנסים להגיע לרמה מסוימת בכל הכשרה ולהתאים, יחד עם זה שכל אחד מגיע ממקום אחר, מקום שונה, להתאים איזה שהיא עשייה שהיא תהיה ברורה לאיש משטרה, שככה צריך להתנהל וככה צריך להתנהג.

אני לא אפרט, אבל אנחנו רואים פה איזה שהוא רצף על פני דרגים של כשירות תרבותית. מה אנחנו מעניקים בשער הכניסה לארגון, מה אנחנו מעניקים במעבר מנגד לקצין, לאחר מכן בקצונה הבכירה ולאחר מכן באימוני יחידות שאנחנו עושים כאשר אנחנו רואים, מתפיסת התפקיד בתחום הכשירות התרבותית דרך מתן כלים להתמודד באתגרי התפקיד, אנחנו ממש יודעים לצקת תוכן לכל אחת מהרמות שאנחנו מתעסקים איתן.

סטטוס 2016. מה שאנחנו רואים פה זה מדגם. אם אנחנו מסתכלים על צד שמאל של הסקלה, אז אתם תראו שהרבה מאוד אירועים, שזה סדנאות, שזה הרצאות, שזה דיונים, שזה הרבה מאוד עשייה סביב כל מה שאנחנו קוראים לו כשירות תרבותית, גם בנגדים, גם בקצינים, גם בבכירים. מה שאתם רואים מצד ימין זה המקצועות של המשטרה, זה בית ספר שלם של מקצועות שנמצא פה אצלנו ואנחנו רואים שהרבה מאוד תכנים בתחום הכשירות התרבותית אנחנו מכניסים לתוך הקורסים האלה.

קורס קצינים ייעודי. אנחנו בחרנו לציין פה שני קורסים, שזה קורס קצינים ייעודי ולאחר מכן פו"ם, שאלה קורסים שעוסקים בעיקר בערכים. כשאנחנו מדברים על רב תרבותיות אז אנחנו משייכים אותה באופן מיידי לנושא של ערכים, ואלה קורסים שמושתתים בעיקר על ערכים. אם אני אקח רק את קורס הקצינים הייעודי, שזה בסופו של דבר ייצוג תפיסת הקצין כמוכוון התנהגות בין אישית אפקטיבית במרחבים חברתיים ותרבותיים שונים כלפי אזרחים וכלפי צוות, אז אנחנו בתרגילי הפיקוד שלו נכניס סימולציות שיודעות לדמות אירועים שקשורים לרב תרבותיות ולהפעלת שיקול דעת כזה או אחר. אנחנו ניתן לו הרצאות תוכן בתחום הזה, אנחנו עושים פאנלים מסודרים בעניין הזה עם אנשי קהילה ועם אנשי משטרה כדי לשמוע ולהשמיע.

פו"ם, אותו דבר בדיוק. כל הפו"ם עם עבודת הגמר שלו, כולו הוא בתחום של רב תרבותיות. מתעסקים בזה המון שם. אנחנו נפגשים עם קהילה, עם גורמי קהילה, אנחנו מאמצים מקומות מסוימים ומובילים אותם לאורך כל הקורסים בתחומים האלה.

לדעתי זה השקף האחרון שלי. ברשותכם, עשיתי את זה קצר, אתם גם תעשו פה איתנו סיור אז אתם תחוו את הדברים ותראו אותם בעין, איך אנחנו עושים את זה. באופן כללי אני רק יכול לומר שאנחנו משקיעים המון המון המון בלימוד השוטרים ובדיבור עם השוטרים וגם שמיעה מהשוטרים עצמם את הקשיים שהם נתקלים בהם ואת הציפייה. ואני אעביר את השרביט לקצינת החינוך.

ברשותכם, אני אעזוב, אני אנסה לחבור אליכם יותר מאוחר.

תודה רבה.

תודה רבה, לכבוד לנו שאתם הגעתם ואני אשמח שאתם תביאו את כל הוועדה, את כל חברי הכנסת.

שוב בוקר טוב. כמו שהצגתי את עצמי קודם, שמי הדס, אני קצינת החינוך של המשטרה ואנחנו מתעסקים בתחום הרב תרבותיות, תיכף אני אנסה להמשיג. אנחנו משתמשים במינוח של כשירות תרבותית, אנחנו חושבים שזה נכון יותר בהיבט של נתינת כלים לשוטרים, ואני אחזור לזה גם אחר כך, איקו השתמש בזה הרבה פעמים, מתוך איזה שהיא תפיסה, מתוך איזה שהוא רעיון מסדר ועל בסיס זה אנחנו יוצרים את תכנית העבודה.

שיטור בחברה מרובת תרבותיות תורגמה באגף משאבי אנוש לתכנית עבודה רב שנתית. בשנת 2014 אנחנו התחלנו עם התכנית הזאת כפיילוט בשבע תחנות משטרה והרחבנו אותה לאחר מכן, בשנת 2015, ל-26 תחנות, כשאותן תחנות התמקדו בתכנית לעבודה עם הקהילה, עם יוצאי אתיופיה. שי מכיר את זה, אני חושבת שזה גם הוצג בדרך כזו או אחרת לחלק מהיושבים פה. התכנית, כמו שנכתב, התמקדה בחיזוק האמון של הישראלים יוצאי אתיופיה בעבודת המשטרה, זאת אומרת זה דו צדדי, גם מצד הקהילה וגם מצד המשטרה. לגבי המכללה, שזה החלק השני פה, הוא הוצג על ידי איקו בפירוט רב מה היא העבודה במכללה.

אני רוצה להתמקד במה אנחנו עושים השנה. השנה למעשה הרחבנו את התכנית לכלל תחנות המשטרה. כלל השוטרים במשטרת ישראל שנמצאים בתחנות עוברים סדנאות בנושא של רב תרבותיות, שוב, שאנחנו מגדירים את זה ככשירות תרבותית, מתוך כוונה לתת לשוטר כלים להתמודד עם אוכלוסיות ייחודיות בתחום התחנה ואנחנו מדברים על אוכלוסייה שנבחרה כאוכלוסייה הדומיננטית במתחם התחנה. זה יכול להיות מוסלמים, זה יכול להיות חרדים, זה יכול להיות קהילת יוצאי אתיופיה, זה יכול להיות להט"בים, זה יכול להיות עובדים זרים. זאת אומרת באמת מה המגזר הדומיננטי שנמצא בתחנה ואותו שוטר צריך להתמודד עם האוכלוסייה.

כשאמר פה איקו, בצורה מצוינת, שבדיוק מתאימה למדיניות שאנחנו כארגון מגדירים אותה, הרעיון הוא לתת כלים להתמודד עם אוכלוסייה שונה. לא רק להכיר את מאפייני אותה אוכלוסייה, אותה עדה ולדעת מה הם המנהגים, אלא להבין באופן כללי איך אני רוצה שהשוטר ינהג בצורה שוויונית כלפי כולם. אז אנחנו הגדרנו את התכנית הזאת כחלופות. שוב, בגלל השונות והאוכלוסיות השונות, לתת לכל תחנה את מה שמוגדר לה והרעיון הוא להתאים את עבודת השיטור לבעיות ולצרכים שנמצאים בתחום התחנתי.

אמרתי, לספק לשוטרים ידע וכלים בתחום הכשירות התרבותית, הן במישור המעשי, זאת אומרת מה אני עושה מחר כשיש הפגנה או כשיש משהו אחר, אבל גם וכמובן לא פחות חושב במישור המנטלי, במישור הערכי, ודיבר איקו על חיזוק אמון הציבור שמבחינתנו הוא הבסיס לדבר הזה.

מה אנחנו עושים? במסגרת הזו נבחרו שתי עמותות, שאחת מהן יושבת פה, שהם מעבירים את הסדנאות בכלל תחנות המשטרה, תיכף אתם תראו את המספרים. השלב המקדים הוא ישיבה לצורך תיאום ציפיות בין פיקוד התחנה לבין המנחים ויום סדנה שלם לכלל שוטרי התחנה, כמובן על פי קבוצות. כל יום כזה מונה בערך 30 שוטרים, עם פתיחה, עם הצגת הנושא, עם ניתוח תרחישים. גם פה אני מחברת למה שאמר איקו, בהיבט של סימולציות בתוך הקורסים, אז גם אצלנו בסדנאות בתחנות מתקיימות סימולציות שרלוונטיות לתחנה. דנים בסימולציה. הרבה פעמים אנחנו מבקשים מהמת"חים שיביאו אירועים שקרו במסגרת התחנה, גם אם הם היו אירועים טובים וגם אם היו אירועים פחות טובים, כמו סוג של ניתוח אירוע, לראות איך אנחנו יוצרים שיח סביב הדבר הזה, מה נכון לעשות, מה היינו מצפים מהשוטרים לעשות בפעם הבאה בצורה טובה יותר, וכמובן סיכום. בכלל התחנות יש אופציה לקיים הרצאה של נציג האוכלוסייה. חלק מהתחנות עשו את זה וחלק בחרו שלא.

המשובים שקיבלנו על הסדנאות הם טובים מאוד. הרבה פעמים בתחילת הדרך יש התנגדויות ואנחנו כשוטרים יודעים לעשות את הדבר הזה ומתמודדים עם אוכלוסייה כל הזמן, כל הזמן, וכל אירוע שלנו הוא במגזר אוכלוסייה אחר. לאט לאט הם מבינים את הצורך, הם נפתחים, הם משתפים פעולה. אחר כך יכולים פה הנציגים לספר על הצד השני, אנחנו עושים אחרי זה פיקוח ובקרה. הם ממלאים משובים, גם השוטרים עצמם וגם המפקדים. עשינו הליך כל הזמן השתפרות במהלך הדרך, איפה שראינו שיש בעיות, איפה שהסימולציות לא התאימו לאותה תחנה, ממש תוך כדי עשינו כל הזמן שיפורים. יש הפריה הדדית מאוד חשובה בין השוטרים הוותיקים יותר לשוטרים הצעירים, שגם כאן המטרה היא להקנות לשוטרים הצעירים כלים. הרבה פעמים זה מתיישב להם עם מה שהם קיבלו פה בקורסים וזו הדרך הנכונה.

רק להראות לכם את היקף הדבר הזה. יש לנו 70 תחנות, 300 סדנאות. אנחנו היום ביצענו למעלה מ-250 סדנאות כשעד סוף דצמבר יושלמו גם כמעט ה-50 הנוספות, נגיע ל-287 סדנאות. לא נגיע ל-9,000 שוטרים, אולי בשלב ב' של התכנית, אבל למעלה מ-6,000 שוטרים כבר עברו את הסדנאות, שזה היקף עצום, ובשלב השני באמת אנחנו מרחיבים את זה גם ליחידות נוספות. במג"ב עוד לא נכנסנו לסדנאות האלה. הימ"רים, המרחביים והמחוזיים עוד לא קיבלו את התכנית, יס"מ, את"ן, אנחנו מתחילים בימים אלה להחיל את התכנית גם ליחידות הנוספות. בשלב הראשון, בגלל ההיקף העצום, היה לנו מאוד מאוד חשוב ששוטרי התחנות, שהם הבסיס האיתן של משטרת ישראל, הם יקבלו את הכלים הללו. וכמובן שאנחנו נערכים גם לשנת 2017. אחרי שכלל התחנות עברו את הסדנאות, להמשיך את התכנית בדרכים נוספות.

ואולי רק משפט אחרון, באמת בשיתוף הזה שבין מה שאיקו סיפר, על העשייה במכללה שהיא עשייה מאוד מאוד אינטנסיבית, עשיתי לכם פחות או יותר את החיבור למה המשטרה, השוטרים שמסיימים פה את הקורסים, הולכים לתחנות, מה הם עוברים, והכול מתוך איזה שהיא ראייה כוללת לשפר את הכלי הזה בידי השוטר הבודד שנמצא בחוץ, בעבודה מול האזרחים, וליצור לו באמת כמו הכשירות המבצעית, בתוך הכשירות המנטלית גם את הכשירות התרבותית בשביל לחזק את אמון ציבור האזרחים במשטרה. תודה.

ברשותך, לספר סיפור של דקה, מעין דוגמה למניעה מצבית שדיברנו עליה מקודם ולעניין של הבנת האחר, השונה, על הצרכים שלו. אני בעברי הייתי מפקד תחנת ראש העין, אני מספר לכם אירוע מלפני כשנה וקצת. עיר חרדית, אלעד. זאת עיר של כ-50,000 תושבים, קצת פחות. מעת לעת, כשהייתי מגיע לביקורים באלעד אז היו מספרים לי הרבנים שבשישי ושבת בני הנוער עושים הרבה מאוד בעיות, עושים ונדליזם, עושים רעש ועוד כל מיני כאלה. אז באופן טבעי אתה שואל, 'אוקיי, אז מתקשרים 100?', אבל אי אפשר להתקשר 100 כי הם חרדים, שומרים שבת. אז אמרנו, אוקיי, מה עושים? אמרנו נראה קודם כל בכמה בני נוער מדובר. מדובר על עשרות של בני נוער, אני מדבר איתכם על נכון ללפני שנה שהם ללא מסגרת. וזאת עיר חרדים, שישי שבת אין מה לעשות אז מסתובבים, משעמם ועושים ושוברים וכו'.

החלטנו לעשות מניעה מצבית, מה עשינו? לקחנו את הפארק הראשי של אלעד, אנחנו כמשטרה נתנו ניידות נוכחות, כהסברה, לא כאכיפה, לא כדי לרשום דוחות או לעשות משהו אחר, אלא נוכחות, כדי שיראו אותנו. הרשות הקצתה מועדון בגודל פחות או יותר של החדר שאנחנו יושבים בו עכשיו, עם מיחם לקפה, עם פינת עוגיות, עם כל מיני כאלה, ואנחנו ראינו שתופעה מסוימת פשוט נעלמה. זה לא שהיא ירדה ב-10%. חלק מזה זה גם להכיר. כי בעבר יכול מאוד להיות שהיינו אומרים, 'תתקשרו 100', חרדי, לא חרדי, יכול להיות. אבל למדנו איך להתאים את הפעילות שלנו ובעזרת המניעה הזאת לגרום לאותם ילדים שיילכו במסלול מסוים וןלא נפגוש אותם לאחר מכן כשהם שברו או הרסו וכו'. אבל זה נעשה בכל המשטרה, בכל התחנות, אין פה משהו מיוחד לתחנת ראש העין.

אני רציתי עוד משפט שככה שכחתי, שהוא מאוד מאוד חשוב. כשאנחנו פתחנו את הנושא, אנחנו עשינו יום עיון לכלל הקצינים בארגון. היו פה למעלה מ-600 קצינים בכירים מדרגות רפ"ק ומעלה וכל הסנ"צים ומעלה בארגון, בנוכחות המפכ"ל, עשינו פה יום שלם שהתייחס לנושא הכשירות התרבותית שהיה יריית הפתיחה לסדנאות בתחנות. אני חושבת שזה גם משהו שחשוב מאוד לציין אותו. אגב, אני ממליצה לכם, מי שלא ראה, במהלך אותו יום עיון הקרנו את הסרט, חלק, קטנים מתוך הסרט זוטרופוליס. מי שלא ראה את הסרט הזה, זה סרט ילדים של דיסני, סרט מדהים שמדבר על הנושא של רב תרבותיות, אמנם לא פה, אלא לכאורה בארצות הברית, אבל הוא מתודה מאוד מאוד משמעותית למי שמחפש משהו אחר, להעביר מסרים. זאת הזדמנות, לא לעשות שיווק לסרט, אבל בהחלט לתת לכם עוד כלי ועניין ולהגיד שגם הפיקוד הבכיר של המשטרה, גם הוא עבר הכשרה בתחום הזה ולהתנצל שגם אני חייבת לצאת.

כשאנחנו נעביר את ה - - -

בואו ניתן להם קודם כל לתת את הצד של המשטרה. לפני שאנחנו יוצאים לסיור - - -

עדיף לפני הסיור.

בסדר ולאחר מכן גם נחזור ונעשה את סיכום הדיון.

לפני שאנחנו ממשיכים ועוברים לשאלות ולהערות של החברים והמבקרים אני אגיד כמה דברים. ראשית, תודה רבה להדס על ההצגה של הדברים שנעשים פה, תודה רבה גם לאיקו. אני יכול להגיד כמי שמתכנן את זה, בכלל ברמה הארצית, כמה דברים. דבר ראשון, המשטרה עברה מהפכה, מהפכה מקצה לקצה, מבחינת ההבנה, מבחינת התפיסה. אין היום שוטר שלא יודע מה זה כשירות תרבותית, אין היום שוטר שהוא לא יותר מבין, יותר רגיש, יותר בא לקראת האזרח איפה שצריך. זה דבר שהוא לא ברור מאליו, זה פעם אחת.

פעם שנייה אני אומר, התכנית הזאת נבנתה בצורה מסודרת, זאת אומרת זאת לא תכנית שהונחתה, היא נבנתה ביחד עם הקהילה, אני יכול להגיד שהתכנית הייתה במימון ובסיוע של עמותת טבקה, מוקדי קליטה וגופים אחרים, כי באמת המשטרה הבינה שהתכנית צריכה להיות בשיתוף פעולה מלא ולא כהנחתה רק של המשטרה. זה שתיים.

שלוש, אני אומר, אנחנו מופיעים בכל מיני מקומות, ועדות, ועדת שרים, ועדות בכנסת, בהרבה הרבה מקומות, אני גם נפגש הרבה עם נערים. יש שינוי ממשי בשטח וזו השורה התחתונה. יש שינוי ממשי, השיח משתנה, ההכרה משתנה ואני יכול להגיד שחבר הכנסת נגוסה, בהרבה דיונים, שהוא עושה את זה בצורה רציפה ומתמידה, ייאמר לזכותו, זה באמת דבר שהוא משובח. היו דיונים שהוא באמת הטיח במשטרה דברים כאלה ואחרים והיו גם דיונים שהוא שיבח את המשטרה. בדיון האחרון הוא שיבח את המשטרה.

נקודה אחרונה, אני אומר, ביום שני אנחנו השתתפנו בוועדת שקיפות תקציבית, ניהול תקציבי של כל משרדי הממשלה. אני יכול להגיד שאנחנו כמשטרה ומשרד המשפטים זכינו לתשבחות מחברת הכנסת סתיו שפיר על שקיפות, על ניהול נכון ועל עשייה שהיא ברוכה. צריך להמשיך בעשייה הזאת ותודה רבה לכם. בכבוד.

תודה. אם אנחנו סיימנו את הצד של המשטרה ואנחנו עוברים למשרד הקליטה, דוד יאסו, רצית לשאול או להעיר.

לא לשאול, קודם כל - - -

אנחנו נשמח אם גם אתה תספר איך שיתוף הפעולה הולך.

קודם כל מנהלת המרחב ומנהלת הסניף נמצאות פה איתנו. אני קודם רוצה לשבח. בוא נתחיל מזה, לא מובן מאליו. אני זוכר את הפגישה שהשתתפתי בה לפני ההפגנה ועם חבריי ומיד אחרי הפגישה שהייתה אצל גילה וירדנו להפגנה הגדולה שהייתה בתל אביב. קודם כל אני סגן אלוף במילואים, עושה גם מילואים, ואמרתי, ביקשתי מגילה משפט אחד, תיקחו את התכנית שיש בצבא, תשנו את הכותרת, במקום 'צבא ההגנה לישראל' 'משטרת ישראל' ותמשיכו לעבוד. כי הצבא בשנת 96' שינה את פניו בנושא קליטת יוצאי אתיופיה. זה בדיוק מה שהיה חסר כאן. ואני אומר, באמת, חבריי בני הקהילה, כפי שהוזכרו, פה נתנו את מיטב יכולתם ויש שינוי. יחד עם זה, גם במה שהצגת, איקו, כל המאמץ, אני לא הייתי שם את זה בקצונה הבכירה, הקצונה הבכירה מבינה, היא מקבלת את הפקודות, היא יודעת להוריד את הפקודות, הבעיה שלנו, כמו הצבא, זה עם הנגדים, עם המ"כים, עם הסמלים. אותו דבר גם היום בשטח, עדיין לא ירד האסימון לאותם אלה שנמצאים בתחנות, השינוי הזה. אנחנו רואים את זה, גם לפני שבוע הסרטון שעכשיו רץ על תחנת המשטרה בראשון לציון, עם האמא שהגיעה עם הבן שלה. לא משנה מי צודק, אבל יכול היה להיות אחרת.

אני יודע שאנחנו, כמשרד עלייה וקליטה, כבר מ-2005, בזמנו של שחם, שהיה מפקד תחנת עיר דוד, שגייסנו, רוני היה עד, אז הוא היה איתנו עוד במוקד, לא היום, כמנכ"ל עמותת הפרויקט הלאומי, גם הגיוס שהיה שם, שכל בוגרי צה"ל, מ"כים, לא יכלו לעבור את הגיוס למשטרת ישראל. אבל ניסו שחם באמת קיבל אישור מיוחד, לקח 30 חבר'ה, אחרי שנתיים עשה להם קורס ממוקד וכולם עברו את המבחן של משטרת ישראל וכולם מועמדים לקצונה. פה היה הקשר שלי, של משרד העלייה והקליטה, איתם. מתוך 30 מעל 22 סיימו תואר ראשון במכללת ספיר, אנחנו מימנו. גם אלה שהיו זכאים, גם אלה שלא היו זכאים, מנכ"לית המשרד בזמנו קיבלה החלטה, יחד עם השרים שהיו באותה תקופה, וכולם סיימו. ותראו עכשיו את השילוב הזה.

אותו דבר אנחנו עשינו ב-2015, במחוז חיפה, מחוז תל אביב, מפגש לנושא של גיוס. אני יודע שכרגע, שי כבר עדכן אותי, על הגיוס שעשיתם, מעל 1,100 לתפקידים מאוד מאוד בכירים. זה מבורך. אנחנו איתכם. אנחנו, כמשרד העלייה והקליטה, הוא לא בא רק לקלוט, אלא גם לסייע לכל המערכות הממשלתיות שנותנות טיפול בעניין הזה.

יחד עם זה אני אומר למשטרה, מהניסיון שלי בצבא, המשטרה לא יכולה להישאר באותן הדרגות, רב פקד, או פקד, כל מיני דברים. נכון, יבורך, התחלתם עכשיו, נכון גם מבורך, ברוך ומבורך מבחינת הסנ"צ, אבל צריך להעלות יותר. יש לכם אנשים יותר, יש לכם באמת אנשים מבריקים, בכל התחומים, כי זאת החברה, זאת ההתחברות, זאת ההשתלבות. כי אני, כדמות לחיקוי, הדמות לחיקוי היא כאשר אני רואה מישהו שהוא מוביל, פעיל, אקטיבי מבחינתי. הדמות לחיקוי לא צריך להיות מישהו של השליליות. לצערי הרב בני הנוער הלכו לשליליות, כי שם הם מצאו את עצמם. אבל אנחנו היום לא צריכים לדבר על זה, אם כבר לסיים לפני עשור או שני עשורים, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא.

לכן אני חושב, אדוני היושב ראש, שגם מה שאתה עושה בפעילות שלך וכל הדיונים בכנסת וגם הסיור הזה מאוד מאוד חשוב, כי לשמוע ולהשמיע, גם להעיר, הערה היא לא אסון טבע, גם לשמוע הערות חיוביות, באמת אני מפרגן למשטרה, בשנה וחצי האחרונה, מה שהם עשו, מה שלא עשו במשך עשור, אבל הקושי שלכם עכשיו הוא לשמור אותו, לשמור ולהשתדרג, אי אפשר לרדת, זה הקושי. יש קושי בשטח, לאו דווקא בקצונה, הקצונה מבינה, הקצונה מבינה ומפנימה וזה טוב, אבל אני מדבר על אותם הפקדים, הנגדים, כל מי שנמצא בתחנות. גם אני, כשאני על מדים יותר טוב לי להסתובב מאשר כשאני על אזרחי. אני אומר לכם את זה, באמת אני אומר לכם. תודה רבה.

תודה. לפני שאני פונה אליך, פנטהון, אתה הדובר הבא, אני רוצה לשאול שאלה, מתוך 9,000 שוטרים שפה הצגתם, כמה מהם הם עולים חדשים, לא משנה איזה עולה, עולה מברית המועצות או מאתיופיה, או מאמריקה, עולים חדשים. או קבוצות מיעוט בארץ, ערבים, דרוזים, חרדים, כמה יש?

אנחנו לא מדברים על 9,000 שוטרים, אנחנו מדברים, כמו שהדס אמרה, על 6,000 שוטרים לערך, 9,000 זה יכלול בתכנית של המחצית הראשונה של השנה הבאה, אבל אין לנו פילוח של מי משוטרי התחנה הם עולים חדשים.

אני אגיד לכם למה שאלתי, זה בהמשך למה שדוד אמר. אנחנו באנו ללמוד, את הדיון נעשה יותר בכנסת, פה באנו להתרשם, לשמוע, לראות גם בשטח. אז אני שאלתי פה במכללה, כמה עולים. אני אתן לכם דוגמה, כשאנחנו באנו פה בקדנציה והדבר הראשון מהעולים החדשים שבמערכת המשפטית בדקנו והיה אפס מיוצאי חבר העמים ואפס מיוצאי אתיופיה שופטים. אפס.

היום לא.

בסדר, פעלנו שיהיה לפחות. אז יש פה עכשיו, בשבוע הבא יהיה לנו שופט אחד מחבר העמים, שתי השופטות מיוצאי אתיופיה. אז אני אומר פה, המודל לחיקוי הוא חשוב, משום שהוא מונע את העניין של אתם ואנחנו, והדרך למנוע את זה היא השילוב. המשטרה זה שלנו, לכן אני שואל פה, במכללה, כשאתם מכשירים שוטרים לרב תרבותיות וכל זה, כמה עולים חדשים נמצאים? פה זה ועדת העלייה והקליטה ולכן אני מתמקד בעולים, לא רק על יוצאי אתיופיה אני מדבר, מכלל העולים, כמה מהם נמצאים עכשיו בהכשרה?

אני חייב לציין, לפני כן, שכחתי להגיד על שיתוף הפעולה. יש לנו פנימייה ללימוד המשטרה, בשלוש פנימיות, כנות, הודיות וניר העמק, כל שנה מוכשרים כ-70 עולים מחבר העמים, יוצאי אתיופיה, מבוכרה, זה כבר שנים שאנחנו עושים את זה.

אני שאלתי פה במכללה, כמה עולים חדשים יש.

אני לא יודע להגיד מספר מדויק, אני גם מעריך שהרוב היום זה בני עולים.

בוודאי.

אבל אני כן יכול לומר לך שאנחנו רואים, אנחנו מזהים במחלקות, שאנחנו פותחים עכשיו, אנחנו פותחים פה כל שבוע מחלקות, שאחוז העולים, אתה גם ביקשת לדעת מיעוטים, יש לי פה מחלקות - - -

אבל בואו נתמקד, כי זה ועדת העלייה והקליטה, אני סתם ציינתי, אבל אנחנו מתמקדים בעולים.

אני לא יודע להגיד באחוזים מדויקים, אבל לא מעט. אם אתה תרצה אנחנו ננסה לעשות איזה שהוא - - -

אני אשמח לקבל.

אוקיי, אז אנחנו ננסה להעביר לך, לפחות בהכשרה שאצלי.

זה המשך לדיון שעשינו בשבוע שעבר אצלך בוועדה, אתה תקבל את זה - - -

אני אשמח. בסדר גמור. מה שאני מצפה בוועדה - - -

אנחנו צריכים לספור אחד - - -

אבל זה אחוזים גדולים.

צריך לספור אחד אחד.

מה שאני מצפה בוועדה מחר זה שמשתלבים כעובדים. אני פה שואל ספציפית במסלול הזה, בשלב הזה, כרגע, כמה יש בהכשרה, תחת הכשרה ומחר אני מצפה לכמה עובדים יש במשטרה. יש הבדל, כמה עובדים, זה אני מצפה מחר לקבל, והיום אני שואל כמה נמצאים בהכשרה.

אוקיי, אנחנו נדע להביא את הנתונים. אני אעביר לך את הנתון - - -

אם אין לכם אנחנו נשמח לקבל את זה בכתב.

אני רוצה להתייחס.

מילה ברשותך, כי דוד אמר איזה שהוא נושא, אני רוצה רק להגיד איזה מילה. כשהוא דיבר על הנגדים והקצינים ואני חושב שאנחנו מכוונים לשם. אנחנו מאוד מאוד מעסיקים את עצמנו כל הזמן במפגש של אזרח-שוטר. תמיד אני בנאומים שלי, כשאני מסיים פה מחלקות אני תמיד אומר שהכלי המשמעותי ביותר שאנחנו מעניקים לשוטר הוא להתעסק או להשתמש בשיקול הדעת שלו. בסוף זה מה שיוביל וינהיג את האירוע. שוטר כשהוא מגיע לטפל באירוע הוא הופך להיות מנהיג האירוע, הוא האיש שכולם נושאים אליו את עיניהם כזה שיביא את הפתרון. אנחנו הרבה מאוד משקיעים שם, הרבה מאוד, אפילו, לטעמי לפחות, יותר ממה שאנחנו משקיעים בקצונה הבכירה של הארגון. ואם אתה שואל אותי, אתה צודק בהחלט, אנחנו צריכים להשקיע כל הזמן עוד, בנגדים. אתה צודק.

תודה. אולי גם את תתייחסי, אני אתן למשרד הקליטה ואז אני אעבור לארגונים. אני רוצה שתתייחסי גם מה התרומה שלהם, מה החלק שלהם בשיתוף הפעולה של שילוב העולים החדשים לתוך המכללה, לתוך ההכשרה. האם יש לכם שיתוף פעולה עם המשטרה כדי שכמה שיותר עולים חדשים ישתלבו לתוך המשטרה? יש לכם תכנית כזאת?

אדוני היושב ראש, לנו יש אצלנו תכניות, גם באגף הצעירים, גם בכל היחידות שאנחנו רוצים את זה מול הצבא ומול המשטרה, באופן כללי יש לנו את העידוד ואת הנכונות. היא יכולה להתייחס בנושא של המבחר שלה מבחינת התכניות, אבל בעניין מה שאתה מדבר, תכלס אין לי נקודה או מספרים שאני יכול להצביע שבשנה זאת ככה עשינו, אבל שיתוף פעולה קיים.

רציתי לדעת את שיתוף הפעולה המעשי. אתם משרד הקליטה, מטעם ממשלת ישראל אתם הכתובת והמתכלל של קליטת העלייה, אז אני שואל האם אתם במשרד הקליטה, אני מבין את שיתוף הפעולה, אבל מעשית אני רוצה לדעת האם אתם באתם למכללה, 'אנחנו רוצים שתקלטו להכשרה כך וכך עולים', יש יוזמה כזו?

לכן ציינתי, אמרתי ככה, היוזמה שלנו מזה שבע שנים, כדי גם להכיר ולראות את בנינו העולים החדשים, כדי שיוכלו להיכנס למשטרה, בתיאום עם המשרד לבטחון פנים, עם המשטרה, לומדים מכיתה י', י'-י"א-י"ב, בשלוש פנימיות, ששם המסיביות של אותם בני נוער והדרישה שלנו, של המשרד, הייתה למשטרה, שהגיוס שלהם יהיה לשח"ם. בהתחלה במשטרת ישראל זה לא עבד, אבל אחר כך ראינו שכן גייסו וחלקם מגויסים למשמר הגבול ואחר כך הם באים לפה. יש לנו שיתוף פעולה, אנחנו מתקצבים כל שנה בין 300 ל-400. הנה, השנה הזאת מתחילים גם בנושא הכבאות, מפני שזה שייך למשרד לבטחון פנים. גם לכבאות אנחנו מכניסים. יש לנו שיתוף פעולה תמידי, אנחנו עושים את זה גם מול מערכת הביטחון הצבאית וגם מול המשטרה.

מספרים. אתה יכול לנקוב במספרים, כמה בשנה?

אני מתחייב להביא לך לדיון הבא.

תעבירו לנו בכתב.

אין בעיה.

כן, מנהלת המרחב.

אני רציתי להתייחס. אני רציתי להדגיש שאנחנו מפעילים פה בבית שמש מוקד קליטה אתיופי, שהזכרתם אותו ואתם מכירים אותו, אבל אני חושבת שהוא דווקא כתובת ברמה של שיתופי פעולה בנושא של הכשרה מקצועית במקרה הזה בגיוס שוטרים. אני חושבת שכדאי לקיים פגישה עם גאשאו, אני הבנתי שאתה לא כל כך מכיר אותו ובדיון אצל ראש העיר אני בטוחה שמנהל מוקד הקליטה יהיה וזה המקום למפגש.

זה כמובן, זה החלק השני.

אני חושבת שזה מקום טוב - - -

אני רוצה שתבחינו. אנחנו נמצאים פה במכללה הלאומית ואני מתייחס פה ברמה ארצית וקשור רק למכללה. מה שאת אומרת לי על עניין מוקדי הקליטה נדון עם ראש העיר. יש לנו את החלק השני. אני מתמקד פה במכללה הלאומית, ברמה הארצית.

קיבלנו. יש נתונים. תקבלו.

סיימת?

לא, לא סיימתי. אני רציתי לחזק את דבריך ולהתייחס לרמה העירונית כי זה כן חשוב. אני רציתי להגיד שמשנת 89' עד היום עלו לעיר בית שמש יותר מ-21,000 עולים והיום האוכלוסייה הזאת מהווה כמעט 20% מכלל האוכלוסייה בעיר, אז פה אפשר לדבר על אפליה מתקנת בלי סוף בכל התחומים. אני חושבת שזה מקום לשיתוף פעולה.

כן, את תהיי בחלק השני, נכון?

כן, ברור.

אני אשמח לשמוע את זה בחלק השני, הדיון המתאים זה החלק השני.

בסדר.

כן, אספה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני שמח להיות פה בדיון הזה, זה מאוד מבורך. אני חושב שלאט לאט אנחנו מגיעים לזמן שייחלנו לו וזה היה אמור לקרות מזמן. לפעמים כנראה צריך את אותו מקרה, אירוע מכונן, כדי להתחיל במהלך. כרגע, כפי שאני רואה את זה, גם אני נמצא בצוות המוביל יחד עם חברי שי, תחת פיקודה של ניצב גילה גזיאל וגם הפגישות שלנו עם המפכ"ל עצמו, גם המפכ"ל הקודם וגם המפכ"ל הנוכחי. המשטרה כרגע הגיעה לנקודת אל חזור, מבחינת ההבנה שלה בנחיצות של שינוי תפיסת עולם. אני חושב שזה קורה, אנחנו רואים שזה הולך ומחלחל למטה לשטח.

אנחנו באנו, בהתחלה אמרו לנו, אפילו הקצינים הבכירים ביותר פה במשטרה, אין סיכוי. אני חוזר, אין סיכוי שהשינויים האלה יבואו, כשבאנו ודרשנו. קודם כל גם המפכ"ל הקודם וגם המפכ"ל הנוכחי, דרשנו שהם ייצאו בפומבי להגיד שיש אפליה, יש שיטור יתר, יש אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה. כשזה נאמר בהתחלה על ידי המפכ"ל דנינו וכשזה נאמר עכשיו על ידי המפכ"ל הנוכחי אלשייך, אין מה לעשות, ברגע שאתה מודה שיש בעיה השלב הבא זה למצוא את הפתרון. אנחנו, מבחינתנו, ברגע שהקדקוד מצהיר שיש בעיה אז הפתרון בוא יבוא, כי יש פתרון לכל בעיה.

כשאנחנו באנו וגם אמרנו, בכל התהליך הזה המרוויח הגדול ביותר זאת משטרת ישראל. אני אומר לך, המרוויחה הגדולה ביותר זאת משטרת ישראל. בחיזוק האמון של החברה הישראלית, אנחנו מסתכלים עכשיו על יוצאי אתיופיה, למשל, כלפי המשטרה, הוא בשפל, אבל לאט לאט עם התהליך הזה הולך ונרקם היחס ואני בטוח, זה ייקח זמן, זה לא יקרה מחר, שאנחנו בכיוון הנכון.

כשבאנו והצגנו דרישות על מצלמות גוף למשל, שימוש בטייזרים, שזה צריך להיות בפיקוח, גיוס מסיבי של יוצאי אתיופיה, לא רק לגייס, גם לקדם אותם בדרג הקצונה, כדי שהם יהיו במעגל של מקבלי ההחלטות. כל הדברים האלה, בנוסף לזה שדרשנו את פתיחת התיקים של אותם מקרים של אלימות כלפי השוטרים. אנחנו הגשנו למחלקת החוקרים 50 תיקים, מתוכם בחמישה יש שינוי עילת סגירה, מחוסר ראיות לבכלל לא היה סיבה לתביעה הזאת. 10% זה מאוד מאוד - - - לכן אני בא ואומר, כשרואים את זה, לא היה לי קל כארגון סנגור ליוצאי אתיופיה לשבת עם המשטרה, ללכת נגד הזרם, הגדירו אותנו כמשת"פים, כבוגדים, החבר'ה שלנו קראו לי בוגדים. אני אמרתי, בשום פנים ואופן אני לא אכנע, כי אני מבחינתי, לא רק שאני מביא את אותם שוטרים סורחים למשפט, על פי חוק, חשוב לי אף יותר למנוע את המקרה הבא והמקרה הבא נמנע על ידי התהליך שאנחנו מובילים אותו כרגע. האמון של החברה הישראלית במשטרה צריך להתחיל באמון של המשטרה בעצמה שהיא נותנת את השירות המיטבי לחברה, לאזרח.

אני חושב שיש תהליך שאנחנו מתקדמים לכיוון הזה ואני מאוד שמח להיות בנקודה הזאת ואני מברך את המשטרה. זה לא קל , אבל הנה, זה מתחיל. הנקודה שאנחנו נמצאים בה היא מאוד קריטית. אני מתחבר למה שדוד אמר, צריך להתמיד, להמשיך לעשות מה שאנחנו התחלנו, כדי שדברים לא יילכו ויתמסמסו ושבעוד כמה שנים אנחנו נחזור לנקודת האפס. לכן צריך להמשיך בקצב הזה, אפילו להעלות את הקצב ולהביא את המשטרה להיות המשטרה כפי שאני רואה אותה, המשטרה שלי, ואת המשטרה שלי אני לא יכול להחליף במשהו אחר, בגלל שהיא המשטרה שלי אני גם יכול לבקר אותה מבפנים ובאותו זמן גם לתמוך בה כשצריך. תודה רבה.

ההתחלה זה המקום שמכשירים את השוטרים לכן אני אומר שהמשטרה צריכה לשלב כמה שיותר עולים חדשים, כי זה לא ביום אחד אתה משלב אותם, הם צריכים לעבור את כל המסלולים. לא נותנים מתנה, הבן אדם צריך להוכיח לעצמו, לכן מה שחשוב זה לתת לו שוויון הזדמנויות בהתחלה. אתה מגייס אותו להכשרה, אתה מכניס אותו למכללה, אתה נותן לו להתמודד עם כל השלבים ואז אתה יודע, בסוף יש לך בכירים שאתה יכול לתת אותם. לכן אני שואל ואני מאוד רוצה לדעת שבאמת מתחיל השינוי במכללה, כמה אנחנו מכניסים להכשיר אותם וכמה אנחנו נותנים להם את שוויון ההזדמנויות. אחר כך הם יתמודדו בעצמם, מי שלא טוב יילך, מי שטוב יכול לעלות למעלה, אבל לתת לו. אז אם מהתחלה סוגרים ולא נותנים להם הזדמנויות, אז בלילה אחד אתה לא יכול למצוא אותו באיזה שהוא מקום ולתת לו. לכן אני שואל כמה עולים חדשים יש בהכשרה. זה חשוב מאוד ואנחנו רוצים לקבל את הנתונים.

צריך לראות איך מוגדר עולה חדש.

10 שנים בארץ, 15 שנה בארץ.

עולים ובני עולים, זה בסדר. זה סביר שיהיו הרוב בני עולים.

גם אני בת עולים.

מתי עלו ההורים שלך?

לא, נו, אני אומרת, 51'.

לפני חודש עשיתי יום העלייה, פה בכנסת יום העלייה ב-ז' בחשוון, שזה בעצם גם אם עלית לפני 50 שנה, לפני 60 שנה, היום הזה יצוין.

כל החברה הישראלית הם עולים.

בדיוק.

לפי מדיניות הממשלה 10 שנים, עוד מעט יהיה 12 שנה, אנחנו מנסים להגדיל את זה, אבל 10 שנים, נכון לעכשיו, לעליות אחרות ו-15 שנה עולי אתיופיה. זה מה שמוגדר. יש הצעה שאנחנו עובדים עליה להגדיל מ-10 ל-12 לעליות האחרות. אבל בואו נלך במה שקיים, עולים ובני עולים.

תקבל.

רוני, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מאוד שמח להיות פה וגם לשמוע את היחס של המשטרה כלפי הקהילה וגם ירידה משמעותית, מה שקורה בשטח, זה מאוד משמח וגם מעודד. יחד עם זאת, בתכנית העבודה שלנו משתתפים קרוב ל-9,000 בני נוער. אני רואה את בני הנוער בכל השכונות, בכל הרשויות, עדיין הנושא הזה של משטרה ובני נוער, יש מתח ואי אפשר להגיד שיש ירידה משמעותית בכלל. יש עדיין מתח, בני נוער עדיין לא מאמינים במשטרה, למרות שהמשטרה זה אנחנו, זה אנחנו בעצמנו. זה לא אתם ואנחנו, זה כולנו. זה אומר שדור העתיד של מדינת ישראל שאמור להתגייס, כשהוא מגיע לגיל 22, 23, אחרי שירות צבאי, הוא צריך להיות שוטר גם, אז הוא צריך לדעת איך לטפל, איך ליישם את החוקים של מדינת ישראל ושם עדיין אני רואה חוסר.

אני מחזק את מה שדוד אמר. נכון, יכול להיות שבנושא של הדרג הפיקודי, הדרג הצבאי העליון, הוא מבין את המשמעות וגם לדעתי זה קל מאוד לתת, צבא זה היררכיה, נותנים פקודות, אז כל אחד צריך לבצע את זה, זה לא כמו ש - - - דרך אגב, בית הספר לשוטרים, אני משווה אותו, בהשוואה קטנה, למרכז קליטה. עולה חדש שהגיע למרכז קליטה ולא טיפלו בו כמו שצריך כל הזמן תהיה לו התמרמרות ואז הצוות שנמצא במרכז הקליטה צריך לטפל באותו עולה ולהכין אותו להיות אזרח טוב במדינת ישראל. גם פה, גם אלה שבאים להיות שוטרים, הם צריכים לקבל הדרכה נכונה כדי שיישמו את מה שאתם מלמדים אותם. נכון, כמו באוניברסיטה, הוא למד באוניברסיטה, כשאנחנו הולכים ליישם את זה בשטח, זה שונה, למשל בין הלימודים ובין המעשים, הוא שונה. לכן הייתי רוצה לראות גם את אלה שנמצאים בשטח, אלה שפוגשים את אוכלוסיית היעד יום יום, בשכונות, לא רק להעביר להם סדנאות אלא לעבוד איתם בשיתוף פעולה.

לנו יש זרועות מאוד מאוד ארוכות, גם צוותים ברמת השטח, שאפשר לעבוד, אפשר לשנות את התפיסה, אפשר לעבוד ביחד ולגרום שאת השנאה, או את אי האמון שקיים בקרב בני הנוער, להפוך אותו לאמון של בני נוער. לדעתי זו הדרך שאנחנו יכולים להציע. כמנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית, שממשלת ישראל, ששותפה, ארבעה משרדי ממשלה וגם חמישה גופים גדולים מאוד, שאנחנו עובדים איתם, הג'וינט, הסוכנות, קרן היסוד, נציבות הפדרציות היהודיות וגם נציבות הקהילה האתיופית, שנמצאים כאן, לדעתי זו המתכונת שיכולה לשנות. כמו ששינינו את זה בתפיסה של החינוך והגענו להישגים גבוהים מאוד, אני חושב שאנחנו נגיע גם לרמת צמצום פערי השנאה בין הקהילה לבין השוטרים גם ברמת השטח. אני מאוד שמח שאתם בכיוון הנכון, אנחנו מאוד נשמח לשתף פעולה.

אדוני היושב ראש, אם אתה מעוניין לשמוע, כמה יש היום בשלוש הפנימיות, כמה יוצאי אתיופיה, כמה מחבר העמים.

פה במכללה?

לא, בפנימיות. אם אתה רוצה לשמוע יש נתונים.

אתה רוצה להגיד לנו עכשיו?

סך הכול בשלוש הפנימיות, הודיות, ניר העמק, כנות, יוצאי אתיופיה יש נכון להיום 58 תלמידים ויוצאי חבר העמים 96 תלמידים.

השאלה כמה הגיעו לכאן.

כן.

בסדר, המשטרה מובילה את זה, לא אני.

אם אתה לא משלב אותם פה לא יהיו לך שוטרים. זה לא סתם ביום אחד אתה מלביש אותם מדים ואתה אומר 'זה שוטר', הם צריכים לעבור את כל המסלול.

נכון.

בבקשה, רות נחנסון. תציגי את עצמך והארגון שלך.

אני רות נחנסון מעמותת מוזאיקה. יש לנו זכות באמת לעשות את הפרויקט בתחנות המשטרה ולהעביר את הסדנאות בכל תחנות המשטרה, מהרצליה ועד אילת. עמותת מארג היא עמותה שותפה שעושה צפונה. אז אני אייצג לצורך העניין את שתי העמותות.

אז אחת, באמת היה לי חשוב, בהמשך לכל הדברים שלכם להגיד שאנחנו העברנו מספטמבר עד היום מעל ל-200 סדנאות. יש לנו כבר מספיק נתונים להגיד, לפחות הקבוצות שפגשנו, יחסית יש בהם מגוון, זאת אומרת כמעט בכל הסדנאות היה אחוז מסוים של או עולים או מיעוטים אחרים וזה גרם לדיון שהוא מאוד מעניין, כשדיברנו גם על הכשירות התרבותית בתוך המשטרה עצמה, כי גם שם נעשית עבודה שהיא מאוד מעניינת. אני חושבת שאחד האתגרים שנתקלנו בו, אנחנו שנה שנייה כבר עושים את הפרויקט הזה, זה שיש תחלופה של כוח אדם. אני חושבת שהשילוב הזה בין מה שקורה במכללה לבין מה שקורה בתחנות הוא מאוד מאוד קריטי, כי יש תחלופה די גבוהה של צמרת התחנות, נקרא לזה ככה, כל הזמן, וכשאנחנו רואים שיש אנשים שבאים ושמעו את התכנים האלה כאן ואז הם מגיעים לתחנות המשטרה, רוח המפקד מאוד מאוד ניכרת.

אנחנו רואים הבדלים בין תחנות, שהן כבר מאוד מאוד בשלות, הנושא של הכשירות התרבותית מדובר שם והשוטרים בקלות מצליחים לעשות איתנו את התרחישים ולהגיד באמת סימולציות וסיטואציות שהם מביאים לבין תחנות שצריכות לעשות עוד דרך. ויש קורלציה בין אלה שנמצאים כבר שנה שנייה בתכנית לבין תחנות חדשות. אני חושבת שזה נטמע, זאת אומרת לאט לאט הזרעים נזרעים והדברים קורים ובאמת זה ארגון שהוא מאתגר במובן הזה שהוא מאוד מאוד גדול ויש בו תחלופה. אז אני חושבת שההמשכיות היא מאוד מאוד חשובה.

דבר שני שחשוב לי להגיד, בהמשך לדברים שאתם אמרתם על תהליכי העומק, אני חושבת שיש תחנות שקודם כל צריכים לעבור את התהליך ההתחלתי הזה, להרגיש את הבשלות, ואז בעצם התחנה בשלה לתהליך עומק ותהליכי העומק האלה, בחלק נעשים, אני יכולה להגיד שברמלה ובלוד לדוגמה יש לנו מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה ונעשים שם תהליכי עומק. מפקד התחנה נמצא בתוך מרכזי הגישור, הוא מגיע, השוטרים הקהילתיים הם בני בית בתוך מרכזי הגישור ונעשים תהליכים מאוד מאוד מעניינים של דיאלוג בין השוטרים לבין, במקרה הזה אפשר לדבר על קהילת יוצאי אתיופיה, אבל בכלל קהילות שמאתגרות ברמה תרבותית. יש די הרבה תשתיות בשטח, אם דיברנו על מה אפשר לעשות בשנה הבאה, אז כן יש אפשרות לחשוב על תהליכי עומק לשנה הבאה.

דבר אחרון שאני אגיד, שהנושא הזה פוגש אותנו גם ממקום אחר, אנחנו עובדים עם המשטרה, עם יחידת תלונות הציבור ומקבלים פניות של תלונות של אזרחים כנגד שוטרים שבעצם מחליטים לברר אותם בהליך של גישור, במקום בהליך של בירור תלונה רגיל. אנחנו עובדים עם - - - בכל הארץ וגם שם הרבה מאוד מהתלונות נובעות מהמקום הזה של תחושה של התנהגות בלתי הולמת של שוטר כלפי האזרח בגלל איזה שהוא רקע בין תרבותי. אז גם ההליך הזה הוא עוד דרך לבניית האמון, לצד הסדנאות. זאת אומרת יש לנו נדבך על נדבך על נדבך, הרבה דברים שקורים במשטרה שמאפשרים את השיח הבלתי אמצעי הזה שהוא לא רק סדנאות וצריך להגביר את זה. היום יש 100 גישורים שאפשר לעשות בשנה, אז אפשר גם להגדיל את זה.

תודה. את רוצה להתייחס?

אני אגיד כמה מילים. אני עורכת דין שרונה אליהו חי, מהאגודה לזכויות האזרח, בין היתר אני עוסקת בחופש הביטוי והמחאה. אתמול התקיים פאנל בסינמטק תל אביב שהאגודה יזמה וקיימה יחד עם כמה נציגים מקהילות שונות, היה שם רמי יונס מהיישוב הערבי פלסטיני, היה חבר כנסת גליק והייתה אחותו של יוסף סלמסה, בנצ'י סלמסה. כולם דיברו על התסכול הקשה שהם חווים, שהם סובלים, במגע עם המשטרה בכל מיני סיטואציות, בין היתר דיברו על מחאה.

אנחנו באגודה לזכויות האזרח טיפלנו בטווח שלם של מקרים, בין היתר גם חרדים, גם יוצאי אתיופיה, גם ערבים, בעיקר בהקשר של מחאה ואנחנו חוזרים ורואים, שוב ושוב ושוב, שיש חוסר ידע ברמה הבסיסית ביותר של שוטרים בשטח. אני מדברת על ידיעת החוק, אני לא מדברת עכשיו על כשירות תרבותית, שזה דבר אחד שהוא מאוד מאוד חשוב, לצד זה צריך לעשות איזה שהוא שילוב של ידע, כמו שאמרת, מקצועיות, כדי שגם כשמגיעים למגע עם קהילות מיוחדות כאלה תהיה להם המקצועיות. אי אפשר לבוא ולהגיד 'אני מבין אותך', 'אני מכיל אותך, אני מבין את הצרכים שלך' ומצד שני להגיד 'לא, אתה לא יכול לקיים מחאה', 'לא, אסור לך לקיים מחאה', כי גם כאן הם יכולים לפרש את זה לא כ - - - הם לא יודעים שזה חוסר מקצועיות, הם יכולים לפרש את זה כמשהו נגדי, כמשהו של 'אה, הנה שוב מנסים לסכל מחאה שהיא צודקת'.

כלומר יש פה איזה שהוא צורך, לצד הכשירות התרבותית שאתם מקיימים בתחנות עצמן, כל הזמן לרענן את החוקים, כל הזמן לדאוג שהשוטרים הכי זוטרים, שמגיעים למגע עם הקהילות האלה, יידעו את החוק, יידעו את הדינים וייתנו באמת מענה הולם, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה מקצועית. זה ביחד, אי אפשר להפריד.

מה רמת הקורס שאתם עוברים בעניין של רמת הידע שאתם רוצים להעניק לשוטר מבחינה חוקית משפטית? הבנו מבחינה תרבותית, אבל מבחינה חוקית.

אני מבין מה שאתה אומר. כל השלבים הראשונים של כל קורס מוקדשים בעיקר לעניין הזה של סמכויות, מה מותר, מה אסור, לצייד את השוטר בארגז כלים וירטואלי שבו יש לו, לצורך העניין, את כל החוק והמשפט. אנחנו מסמיכים אותו, אנחנו עושים לו מבחן גם עיוני וגם מעשי בתחום הזה של סמכויות, לאחר מכן דיני ראיות, אנחנו נכנסים איתו, כמובן שתוך כדי אנחנו מכניסים את כל הנושא של חוקים, אבל ספר החוקים הוא אדיר, אנחנו מתעסקים בעיקר בנושאי הליבה של שוטר בשטח. כמו שאת אמרת.

למשל חוק מעצרים, האם אתם מלמדים אותם את החוק הזה?

בטח, בטח, על בוריו. בטח. כי הסמכויות המשמעותיות של עיכוב, שזה הגבלת חירות של אדם, או מעצר, שזה שלילת חירות של אדם, זה פרק מסוים, נכבד מאוד, בכל הקורסים שלנו, בדגש על קורסים הבסיסיים.

אין הסמכה בלי זה.

בטח, אין הסמכה בלי זה, זה מבחן מסמיך בכל הקורסים האלה. זה משהו שהוא מאוד מאוד משמעותי. מה שאת אמרת עכשיו פה, שאני רשמתי לי את זה, זה מאוד משמעותי ומאוד חשוב ואנחנו נתייחס לזה.

כן, מאוד חשוב.

חד וחלק, ברור לי.

תודה. אני חושב שמחכים לנו לסיור ואנחנו נלך לסיור ובסוף נעשה סיכום. אין צורך עוד פעם להיכנס לדיון. סיימנו את הדיון, לדעתי - - - לא, מה שאנחנו הולכים לעשות, הציגו לנו מה עושים פה ויש התייחסות של הגורמים המוזמנים, משרדי הממשלה והארגונים. בשלב הבא אנחנו יוצאים לעשות סיור ובסוף נעשה סיכום. תודה.

(בסיור)

דקה אני רק אגזול מזמנכם, מעבר לסיור, אני גם, במסגרת המכללה, נותן שיעורים בנושא כשירות תרבותית, גם יחידות היס"מ, מעבר למה שנאמר, האם זה יורד, האם זוכרים, מכירים את החוקים, הסמכויות וכו', עדיין, גם החבר'ה שלי, שהם למעשה לוחמים לכל דבר ועניין, הם עוברים את העניין של סמכויות וגם כשירות תרבותית כרענון. לא משהו חדש, אלא כרענון, גם אם זה חוזר על עצמו, כדי להטמיע באמת את כל ההליך של הכשירות התרבותית וגם לשמר את הידע של הסמכויות. זה לגבי מה ששאלת, זו הזדמנות להעביר את זה.

אז אנחנו נמצאים כרגע בעץ של דוד בן גוריון. העץ של דוד בן גוריון שנשתל למעשה -1949 במרכז ללימודי המשטרה בשפרעם. אתם יודעים שלפני ההקמה של המקום הזה בית הספר לשוטרים היה בשפרעם, אז יש שם עץ ענק שנשתל על ידי דוד בן גוריון ובהקמה של המכללה טיכסנו עצה איך אנחנו ממשיכים את העץ של בן גוריון. לעקור את העץ, לשנע אותו לכאן, מבחינה תקציבית זה היה לוקח לנו די הרבה זמן וזה גם עולה המון, אז מה שנעשה, עשינו פעולה של ייחור, זאת אומרת לקחנו ענף מעץ והזמנו לכאן בטקס ב-15 בינואר ב-2015, הבאנו את הנכדה של דוד בן גוריון, יהודית, ושתלנו בהמשכיות של בית הספר לשוטרים את העץ הזה ב-2015 עם ההקמה של המכללה.

מי שפעם ראשונה כאן יודע שחלק מהאנשים פה כבר היו. המקום הזה הוא מדהים בעיניי, לא עכשיו ברמה של שיווק של המקום, הוא מדהים, אבן שואבת, מגיעים הרבה מאוד גופים, גם גופים אזרחיים וגם גופי ביטחון, גם מהעולם, כדי לראות את ההתנהלות של המקום הזה. המקום מדהים, הוא היי טקי כזה, גם הכיתות הן ברמה מאוד גבוהה. תיכף אנחנו נראה, גם בסיור שלנו לאזור של קרית האימונים, למעשה המקום הזה מגלם בתוכו את כל תפקידי המשטרה, בכל הוואריאציות השונות, לכדי מקום אחד שהוא בעצם מכיל את הכול. אז אנחנו נתקדם לכיוון קרית האימונים והסימולציות.

אנחנו נמצאים בקרית האימונים של המכללה הלאומית לשוטרים. בעיניי לפחות, גם כאחד שהתחיל ברצפת הייצור עוד מהתקופה של שפרעם, המקום הזה הוא מדהים. היום מחקרית הוכח שכשמעבירים עולם תוכן באופן פרונטלי התלמיד פחות קולט, כשמביאים אותו גם לזה וגם משלבים את העניין הזה של הסימולציות הוא קולט, הוא קולט יותר. אז יש לנו את החיבור של הרצאות פרונטליות שאנחנו עושים בכיתות וגם הסימולציות שאנחנו עושים כאן. המקום הזה למעשה מכיל בתוכו אירועים, יש לנו כאן בית משפט, יש לנו תחנת משטרה, בית משפחתי, אנחנו נעשה סיור בחלק מהמתקנים כדי לראות באמת במה דברים אמורים.

למעשה כל שוטר במשטרת ישראל שעובר תהליך למידה, השוטר המתחיל וגם אלה שכבר עברו כברת דרך ארוכה בתוך השירות המשטרתי שלהם, הם עוברים את הסימולציות האלה כל פעם מחדש כדי להטמיע את הלמידה, לא רק ברמה הפרונטלית מילולית, אלא גם יותר חוויתי ובצורה יותר אקטיבית.

כל המקומות האלה, גם בפנים וגם בחוץ, מרושתים במצלמות בתוך המבנים עצמם כדי לתעד ולראות באמת איך אותו שוטר ביצע את הסימולציות בצורה מקצועית, לא מקצועית, ואז מה שנקרא הליך של תחקור למידה, לוקחים את כל הסרטים האלה, עולים לכיתה ומראים לו הלכה למעשה בביטוי הלימודי שלי, האם הוא הפנים את ההליך של הלמידה. לכן המקום הזה הוא מדהים. אין פה מקום למשחקים, מקום ל'לא עשיתי', הכול מתועד, הכול מצולם. אתם יודעים, אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז אנחנו עושים פה את ההליך של תחקור למידה מעבר להרצאות הפרונטליות.

חלק מהדברים שאנחנו עושים פה אני אקח דווקא למקום שלי, של יחידות היס"מ. מה שאנחנו עושים, פעם אחת לוקחים אותם לבית משפחתי, במבנה שנמצא שם, חד קומתי, נותנים להם מעצר של חשודים בתוך המבנה. סוגרים את הזירה כמובן, נכנסים בפנים, עושים את כל ההליך באופן שאמור להתבצע, באופן שאמור להתרחש. לאחר מכן הם כותבים דוחות פעולה, הם כותבים דוחות לראות באמת האם הליך העשייה שלהם בא לידי ביטוי באופן חוקי משפטי ועולה בקנה אחד אל מול החוק. לאחר מכן לוקחים את הדוחות האלה, מעבירים לתובעת המשטרתית, שהיא עורכת דין, לוקחים את זה לבית משפט, יש סימולציות של שופט שיושב, תובע משטרתי, מעלים אותם למעשה לדיון כאילו מגיעים לבית המשפט. למרות שאתם יודעים שמהתחלה של תיק פלילי, עד שמגיע לבית משפט לוקח לפחות כמה שנים טובות, אם בכלל, חלק מהתיקים נסגרים בעסקאות כאלה ואחרות, עסקאות טיעון, יש פה 100 עורכי דין, אבל כאן זה קורה מהר מאוד, גם כדי להעביר באמת את העניין של הלמידה, עושים את זה, כותבים דוחות, מתַרְחשים... אירוע ולאחר מכן כמובן מעלים אותם לדוכן העדים ושם אנחנו רואים ומגלגלים עיניים.

כשעושים טעויות אני אומר להם תמיד 'פה מותר לכם לעשות טעויות, מהטעויות אנחנו לומדים, אבל כשיוצאים מהשטח', כשנפגש אותו שוטר, מפגש שוטר-אזרח, הוא צריך לפעול בצורה הכי שירותית והכי מקצועית. זו המטרה שלנו כמובן, זה המסר שאנחנו מעבירים, גם כתפיסת עולם, תפיסת חדשה של המפכ"ל החדש, תפיסת האמון, מה שנקרא.

אנחנו ניכנס לחלק מהמבנים כדי לראות את בית המשפט ואנחנו נמשיך לסימולטור. פה מדמים אירוע של אנשים שמבלים, אירועים של קטטות, דקירות וכו'. אתם יודעים, באירועים של מקומות בילוי קורים דברים פליליים ולכן אנחנו לוקחים אותם לשם.

כמו שאמרתי, זה בית משפחתי לכל דבר ועניין. זה קורס סייר בסיסי, בעצם זה הקורס הראשוני שמתחילים כאן בסימולציות. אני לא יודע בדיוק איזה סימולציה הם עושים, אבל אני מעריך שנדע כרגע. זה בית משפחתי שיש לו מה שנקרא מערכת חדרים ופה מתַרְחֵשִים את האירועים. בית לכל דבר ועניין, אנחנו נמשיך לבית המשפט.

(בהמשך הסיור)

- - - ההליך של תחקור עדים, כל השלב של ההליך המשפטי. מהתחלה ועד הסוף, יש שלב של הקראה וכו'. זאת אומרת יש פה למידה מתמשכת, 100 דוחות, כמו שאמרתי, מגיעים לכאן, סימולציות של בית המשפט.

עוד משהו. זה לא סוד, אנחנו חלק מהיוזמה, לפחות מהמגמה שלי, אנחנו מכניסים פה גם את שיתוף הפעולה בין ה-730, אבטחת אישים של השב"כ לבין היס"מ. היס"מ וה-730, הם עובדים כתף אל כתף ואנחנו גם מכניסים אותם, על כל קרית האימונים, גם בהיבטים מבצעיים, גם בהיבטים חוקיים, איך הם באים לידי ביטוי בממשקי עבודה ובחיבור. יש לנו חיבור, אתם מכירים, ב-95' נרצח ראש ממשלה במדינת ישראל ומאחרי היום הזה יש לנו חיבור מאוד מאוד טוב עם ה-730, הם גם נכנסים לכאן ועושים שיתוף פעולה מאוד מאוד רציני. בשעות אחר הצהריים כל המקום הזה פנוי, עובדים ביחד ועושים סימולציות כדי באמת ש - - -

גם בגלל המפקד, המפכ"ל. יש לו אינטרס.

האמת שזה התחיל - - -

אם אפשר לשאול.

אפשר לשאול, כי מכאן אנחנו הולכים, לא הולכים למתקנים, אלא המתקן אחרון.

אם אפשר לשאול, נושא שקרוב אליי זה רמת בית שמש ב', איך אתם מתגברים, איך אתם מתמודדים עם ההפגנות של החרדים שם וכל הבלגן?

אנחנו למעשה, כבית ספר, גם כשיש לי פה אירוע, כשאני משמש כמפקד תורן ויש לי אירוע פה, אני מזמין את תחנת בית שמש. זאת אומרת אנחנו גוף יותר הדרכתי ולא נותנים מענה של שירותי משטרה לאירועים כאלה ואחרים.

אבל סימולציות של זה אתם עושים?

אנחנו גם יכולים לזמן אותם לכאן ולתת להם לתַרְחֵש אירועים. אבל מבחינת טיפול באירוע באופן ישיר, באירועים אמיתיים, זה נעשה במסגרת תחנת בית שמש.

נמשיך לסימולציות למטה.

(בהמשך הסיור)

פה מפקד מגמת ירי, הוא יוביל את העניין הזה של אימון על סימולטור טקטי וטכני. בבקשה.

שלום לכולם, ברוכים הבאים. לי קוראים בועז צדוק, אני ראש מגמת ירי מטעם המשטרה, תחת הפיקוד שלי יש גם מדריכי זכיין שמשולב יחד איתנו. אנחנו נמצאים פה בסימולטור. המטרה של הסימולטור פה להביא את השוטרים כמה שיותר למצב אמת, להביא אותם לדילמות פה, שכשהם יגיעו לשטח יהיה להם יותר קל לקבל החלטות. מה שאנחנו מוצאים פה, בסופו של דבר יש פה תהליך של קבלת החלטות.

אנחנו ניכנס תיכף פנימה, יש פה שני סימולטורים, סימולטור אחד שבא למקצע את השוטר ברמה הבסיסית, שזה אומר כל מה שנלמד במטווחים. אם בטח מכירים את זה מהצבא, היו מתרגלים אותנו לפני כן, לפני שמגיעים לתרגיל רטוב מכינים אותם לפני, משפרים את הרמה המקצועית, ואז אנחנו מגיעים גם למטווחים. אנחנו עושים את זה בד בבד, במקביל לאימוני ירי, ואז אנחנו משפרים את היכולות שלהם. למעשה אנחנו מגיעים לרמה מקצועית הרבה יותר גבוהה וגם נושא של מיצוי של תחמושת. לצורך העניין אם יש חניך שהוא בקושי פוגע לי במטווח, אז אני מתרגל אותו פה בסימולטור ואז כשהוא מגיע למטווח כל הטעויות כבר תיקנתי פה ואז הוא מגיע לרמה טובה בתרגיל הרטוב.

אנחנו ניכנס פנימה. חלק מהתהליך פה, מי שנמצא עם נשק מפקיד אותו בארגז הבטיחות, זה יהיה נעול, בלי פריקה, בצורה מסודרת, תזכור באיזה מספר ארגז ואז אנחנו ניכנס פנימה.

אנחנו נמצאים פה בסימולטור הטכני, מה שדיברתי בחוץ, פה אנחנו מלמדים את כל הירי הבסיסי. ניתן גם לעשות פה אימונים מתקדמים יותר, אבל לזה יש חדר הרבה יותר אפקטיבי בהמשך, אנחנו תיכף נעבור אליו, זה הסימולטור השני, אבל נתחיל קודם כל מבחינת ההדרכה. אז אמרנו, פה כל ההדרכה הבסיסית מתבצעת פה בסימולטור. אני משפר את היכולת הבסיסית, יכולת דיוק, טווחים משתנים, מטרות קופצות, נעות, פה אני מבצע את זה. תיכף ידגים לנו דניאל, יראה לכם את היכולות פה של האמצעים.

נכנסים לפה 15 חניכים בו זמנית. לפני שאנחנו מתחילים את האימון יש לנו מדריך שמפעיל את המקום, זאת אומרת חניך מגיע לפה כבר האקדחים מסומנים בעמדות, כל חניך מגיע לעמדה שלו, בכל עמדה כל אקדח מכויל למטרה ספציפית ואנחנו מתחילים את האימון. זאת אומרת כל ההתנהלות המקדימה, מה שהיינו רגילים פעם מהצבא לבוא עם החניכים, לשים את המטרות ולהתארגן למטווח, הזמן הזה של הלוגיסטיקה הפך להיות נטו אימון. זאת אומרת החניכים מגיעים כבר הכול מוכן. אותו דבר במטווחים, הם באים, המטרות מוכנות והם מתחילים ישר את האימון. הזמן הזה, הפכנו אותו לזמן אימון ואנחנו מוציאים את השוטרים הרבה יותר מקצועיים והרבה יותר טובים.

האקדח פה הוא עם לחץ אוויר, אפשר להכניס פה גם אקדח, גם נשק ארוך וגם טייזר. אפשר להכניס את כל סוגי הנשק. אנחנו, דרך אגב, במשטרת ישראל הולכים לעבור לאקדחי גלוק, בטח כולם שמעו את זה, הנושא של המכרז, נעשה פה ניסוי תקופה ארוכה. אנחנו בשלב של להיערך לשדרוג של אקדחי גלוק כדי להטמיע את זה פה מהסימולטור, מההדרכה הבסיסית כבר של השוטרים.

כמו שאמרתי, יש טווחים משתנים. תדגים להם, תראה להם יכולת של מטרות, סוגי מטרות. אנחנו נראה לכם ירי בחלק הפנימי, כי זה השואו.

אנחנו נתקדם לכיוון הטקטי, נעשה את זה בסימולטור הטקטי.

אנחנו נתקדם יחד, ברור, אל תדאג.

מי שירצה לראות גם בטקטי, אנחנו נאפשר לו.

הוא מכויל למטרה הספציפית שלו. זאת אומרת חניך מספר 2 לא יכול לירות למטרה מספר 1, זה לא ייספר לו גם בפגיעות. למעשה פה רואים את השיפור של היכולות שלו ואני יכול להגיד לכם שיש חניכים לפעמים שהם מתקשים, יש כאלה שאנחנו נותנים להם תגבור, ואני יכול להגיד לכם מעברי, מהניסיון הקודם שלי, הסימולטור פה מחזק את החניכים ואני רואה עם הזמן את ה - - - אין הרבה חניכים שהם חלשים. בעבר הייתי נתקל, בוא נגיד 10% מהמחלקה, פה זה הרבה פחות.

יש מטרות שהן מגיבות, זה כמו פלאך שאתה יורה עליו, אתה שומע את הרעש של הירי, זה נקרא מטרות מגיבות, אנחנו מבצעים עליהם ירי. אני לא רוצה להראות לכם, כי אייל פה מסתכל עליי, אנחנו נעבור לסימולטור הטקטי. שם נדגים לכם גם.

זה הסימולטור הטקטי. פה למעשה יש לנו את כל התרחישים, לקחנו את רוב התרחישים שמתאימים לנו לעבודה גם בשטח. יש סרטים שאנחנו בונים אותם בהתאם לדרישות ולשטח ומשתדלים להגיע כמה שיותר למצב של אמת, וכמו שאמרתי מקודם, ברגע ששוטר יבוא ויתרגל פה ויתמודד עם הדילמות שהוא אמור להגיע בשטח להתמודד איתן, ברגע שהוא ייחשף לזה בפעם הראשונה פה ולא בשטח יהיה לו יותר קל לקבל החלטות בשטח.

כמו שאמרתי, הסימולטור הוא 180 מעלות. אני יכול להגיד לכם, גם אם תראו פה את הספסל, בשבוע שעבר תרגלנו פה. אתם מכירים לצערנו את האירוע שהיה לנו בשער שכם, עם השוטר שנדקר. אנחנו מתרגלים גם כניסה של הכוח, כל הקומפלקס הזה סגור, נותנים פה אווירה כמו של שער שכם, יש גם מערכת הגברה שאנחנו שמים פה ומתרגלים, בודקים חשודים ובמקביל מפעילים גם את הסימולטור לקבל את כל המעשה, כמה שיותר להתקרב למצב השטח ולהביא את השוטר למצב שהוא עובד במצב פיזי גם גבוה, גם דופק גבוה, כי כולנו יודעים שכשהדופק גבוה קשה יותר לקבל החלטות, צריך לתת חמצן למוח, שיהיה לך גם כושר גופני ושתוכל לקבל החלטות כמו שצריך.

יש לנו פה את דניאל, הוא מדריך זכיין, בחור משכמו ומעלה, הוא ייתן לנו פה הסבר על הסימולטור ונעשה גם תרחיש, ואם מישהו רוצה לתרגל זו ההזדמנות.

טוב, חברים, צהריים טובים, ברוכים הבאים. מתחם באמת שמביא אותנו הכי קרוב למציאות שאפשר. מגוון אדיר של סרטים, יש פה 150 סרטים במערכת בכל נושא ששוטר יכול להיתקל בו במהלך השירות שלו, החל בדברים פשוטים כמו השלכת פסולת במקום ציבורי, סכסוך שכנים, אלימות במשפחה, פריצה לבית, פריצה לרכב, שוד בכספומט וכלה בדברים שהם קשורים יותר לטרור, כמו ירי בתוך מבנה, נושא של סכינאות, כל מיני דברים כאלה.

מה שמיוחד בתרחישים פה, שהתרחיש פה הוא לא חד משמעי. זאת אומרת הוא מתחיל במקום אחד והוא יכול להיגמר בשלוש, ארבע, חמש סיומות שונות, בהתאם לתפקוד שלך. זאת אומרת בשטח, אם אתה עכשיו תשלוף ותירה זה ייגמר אחרת מאשר תחליט לא לירות. לכן גם פה, שלפת ודרכת, קודם כל אם ירית ופגעת זה ייגמר איקס, ואם ירית ולא פגעת זה ייגמר וואי. אם אתה נפגעת, זאת אומרת שהדמות בסרט, המחבל ירה עליך שניים-שלושה כדורים ולא הגבת, יהיה רשום לך בגדול על המסך סטופ, כי מבחינתנו אתה לא יכול להמשיך להגיב כי נפגעת מהירי. זאת אומרת הסימולטור מרגיש את הפעולה שלך. לא הסימולטור בדיוק, אלא המפעיל מרגיש את הפעילות של השוטר ואיך הוא מגיב לאירוע ועל פי זה מנווט את האירוע.

לדוגמה אחד הדברים שנבחנים פה זה אסרטיביות. אם עכשיו יש לי סכינאי שודד מול העיניים, אני שולף את האקדח, צועק לו 'משטרה, זרוק את הסכין', המפעיל מחליט שזה מספיק טוב, כי אנחנו יודעים שאירועי משטרה, ב-99% מהמקרים לא ייגמרו בירי, ייגמרו במעצר, באיזוק, באסרטיביות. אז אם אני עכשיו רואה שוטר, שולף, דורך, אומר 'זרוק את הסכין', אני אומר אוקיי, מספיק לי, הוא עשה את זה מספיק טוב, אני לוחץ על כפתור במערכת שאומר לשודד או לתוקף או לסכינאי, 'זרוק את הסכין', מבחינתי השוטר עמד במשימה שלו. זאת אומרת אני מנווט את התרחיש לאן שאני רואה שהשוטר הולך. אני בעצם זורם אותו מצד אחד, מצד שני אני מסבך אותו אם אני רואה שהוא לא תפקד כמו שצריך.

בכל תרחיש יש לכל דמות כמה משפטים שאני יכול לנהל איתך דו שיח. לדוגמה, צעקת לבן אדם 'זרוק את הסכין', אני יכול לדבר ולהגיד לך 'אם אני אזרוק את הסכין, מה ייצא לי מזה?', זאת אומרת, שוב, ניהול משא ומתן, לומדים פה לנהל משא ומתן, הרבה באירועים של בני ערובה וכאלה.

מה שמיוחד במערכת שלנו ספציפית שהתרחישים שקנינו הם מחו"ל שעברו תהליך של עברות ואנחנו מייצרים סרטונים חדשים בהתאם לדרישות שונות מהשטח. לדוגמה, האירוע הכי נפוץ היום בישראל, מהו? סכינאות, במזרח ירושלים סכינאות, יצרנו סרטון שמדמה סכינאות במזרח ירושלים. שוטר שהולך לתגבור בהר הבית בא לפני זה לפה, מתרגל את זה פעם ראשונה בתנאי מעבדה, תחת פלורוסנטים ומיזוג אוויר, משפרים אותו, מתקנים אותו, עכשיו בשטח הוא יעשה את זה יותר טוב.

קודם כל לגבי הנשקים. כמו שבועז הסביר מקודם, חברים, הנשקים אמיתיים. זה לא דמה, זה לא איזה פלייסטיישן, זה אקדח אמיתי. זה ספציפית יריחו 941 f, משטרתי, נמצא בשירות של כ-85%-90% מהשוטרים במדינת ישראל והאקדח הזה, כל מה שעשו לו, שלחו אותו לחברה, הוציאו לו את הקנה שיודע לירות כדורי 9 מילימטר רגילים והכניסו קנה שיודע לירות לייזר. רואים את הקנה? קנה רגיל לכל דבר, רק שהוא יודע לירות לייזר. בגלל שאין לי תחמושת, כי זה מתקן סטרילי ואני צריך משהו שייצר לי את הפעולה של האקדח, יש לי מחסנית שמלאה בגז CO2, יש לנו את מתקן המילוי של המחסניות, ברגע שאני מכניס מחסנית היא בעצם יוצרת לי את הפעילות שעושה לי תחמושת ביום יום. אני דורך את הנשק, לוחץ על ההדק, יש לי פעולה של הדק, פעולה של גריפת כדור, חליצת כדור, פליטת תרמיל, כל הדברים האלה כמו באקדח אמיתי לכל דבר.

הנשקים מכוילים אחד לאחד על המילימטר. אין פה בערך, כל בוקר מגיעה לפה מפעילה, בודקת את הנשקים מול המערכת, עושה להם איפוס כדי לוודא ששוטר, איפה שהוא יורה, איפה שהוא מכוון, שם הוא פוגע. גם הטעויות שכביכול אתה עושה בירי חי, תוכל לראות אותן פה על המסך.

נלך לאיזה שהוא אירוע של שוד. אני שוטר סיור, באמצע המשמרת שלי, רוצה ללכת לאכול משהו. סטנדרטי, טבעי, הגיוני, אין לי כסף, הולך להוציא כסף מכספומט, מחכה בתור לכספומט, תוך כדי שאני ממתין בתור, יש מישהי לפניי, מגיעה דמות חשודה מרכב, אני כבר רוצה לראות את השוטר שלי קודם כל מפנים מה קורה פה, מה שנקרא סמ"חים, סימנים מחשידים, מי הדמות שעומדת מולו, למה נראה לו שהוא חשוד, איך הוא מתארגן לקראת זה שאולי הולך לקרות לו איזה שהוא אירוע. אנחנו ננהל שלוש פעמים את התרחיש הזה. פעם ראשונה אנחנו נסיים אותו באסרטיביות, פעם שנייה נסיים אותו בלחימה, פעם שלישית נסיים אותו באקט שהשוטר לצערנו כשל ואז תראו את המערכת.

לפני שנתחיל, ככה. פה אנחנו בכמה היבטים בוחנים את השוטרים למעשה, גם בהיבט של הסמכות, גם בהיבט של הסמכות, האם בסיטואציה הנתונה הייתה סמכות לשוטר להשתמש בכוח, להשתמש בנשק. אחת ההחלטות הקשות לשוטר, באירועי קיצון הוא צריך לשלוף את האקדח ולהוציא את הכדור, האם יש לו סמכות, אין לו סמכות? אלה האירועים שהם לא אירועים של שחור ולבן ודברים יותר ברורים, יש גם אירועים עם הרבה דילמות שהוא צריך לקבל החלטות. מעבר לסמכויות אנחנו גם מלמדים כאן את השוטרים בהיבטים טקטיים של קבלת החלטות, זאת אומרת כמפקד צוות שעומד, אפשר פה לנהל לחימה, גם כי השוטר, גם כשוטר בודד לבד וגם שלישיות ורביעיות. למשל במסגרת המגמה של יס"מ יכולים להיכנס פה ארבעה לוחמים ואני בודק את מפקד הצוות, האם הוא יכול לתת הנחיות במקום המפקד, איך הוא בא לידי ביטוי כמפקד באירוע נתון גם בהיבטים של הסמכויות, האם פעל משפטית נכון וגם האם פעל נכון מבחינה טקטית, זאת אומרת האם עמד נכון, האם חתך קנים, האם לקח ימינה, שמאלה. כשמנהלים קרב של לחימה צריך לבוא לידי ביטוי גם המפקד, אנחנו בודקים גם את ההיבטים הפיקודיים של אותו מפקד ולא רק הסמכויות המשפטיות.

מבחינת החיבור שלנו עם הגורמים, דניאל הוא גורם אזרחי, יש פה תמיד מדריך חונך קצין שמלווה את אותו שוטר, את ההתנהלות המשטרתית שלו, מעבר להחלטות הטקטיות שהוא גם נכנס לסיפור.

אנחנו מנהלים את האירוע הזה פעמיים ותראו איך אני מנהל את זה. אז כמו שאמרתי אני בתור, מחכה להוציא כסף מהכספומט, יש מישהי לפניי עכשיו, הכול בסדר, לא קרה שום דבר רע ואני ממתין בתור. מגיע רכב, עד עכשיו נראה לי רכב תמים, נדלקת מה שנקרא נורה אדומה (מקרינים סימולציה). האופציה הראשונה, יורד בן אדם מהרכב, אני מזהה כבר שמשהו נראה לי לא הגיוני, מה שנקרא סמ"חים, הוא יורד מהרכב, הוא אומר לי 'שוטר גבר, אל תתערב', כי אני יודע שהוא הולך לבצע משהו, אני אוטומטית שמתי יד והתחלתי להסתכל, לעקוב אחריו, הוא הוציא סכין, הלכתי, דרכתי, 'משטרה, זרוק את הסכין', המפעיל של המערכת ראה שאני אסרטיבי, שאני מוכן למקרה ומשהו יסתבך, אז אמרתי 'מספיק לי', לחצתי על כפתור שנקרא 'כניעה', הוא זרק את הסכין.

עכשיו יש לנו עניין של בריחה, איך אני מזמין כוחות, איזה כוחות אני מזמין, האם צריך מד"א למקרה שיהיו נפגעים, האם צריך מז"פ כי יש סכין בזירה, איזה סגירות אני עושה, איך אתה מתאר חשוד, איך אתה מתאר רכב, לאן הוא ברח, דרכי בריחה, צירים, איך אתה מתקדם עם האירוע. עכשיו יש לנו אירוע בריחה, איך אני מתקדם עם האירוע. ננסה לתאר את זה עכשיו שוב והפעם ההחלטה שלי תהיה שונה.

בשטח השוטר צריך לקבל החלטה אם לירות או לא לירות, זו דילמה מאוד מאוד משמעותית כי מדובר עכשיו פה בחיי אדם. האירוע הוא אירוע של שוד מזוין מבחינת ההגדרה.

האירוע מתחיל אותו דבר. מבחינת השוטר האירוע מתחיל אותו דבר בדיוק כשהפעם קבלת ההחלטות תהיה שונה וזה מה שנראה. (מקרינים סימולציה).

טוב, במקרה הזה ספציפית, שוב, קבלת החלטות שלי, אין לי יותר זמן להתמהמה, סכנת החיים מה שנקרא היא מיידית, ברור לי שאם אני לא בשלב הזה מבצע את הירי הבחורה תיפגע. דרך אגב האופציה השלישית של האירוע זה שהשוטר לא מגיב מספיק מהר והיא נדקרת. הפעם אני החלטתי שאין לי ברירה אלא להגיב בירי, ביצעתי ירי, כדור אחד, הוא נפל, מזהה אדם נוסף בתוך הרכב, הוא חלק מהעבירה, צועק לו לצאת מהרכב, מה הוא עושה במקום זה? יורה. לא הייתה לי ברירה, פה כבר סכנת חיים, אין שאלה, ביצעתי ירי, נטרלתי אותו ונגמר האירוע.

עכשיו מתחיל שלב התחקורים. שלב התחקורים מדבר קודם כל על הפגיעות שלי, נראה את אחת הפגיעות. רואים בכדור נקודה ירוקה? מה שמכונה ירי למרכז מסה, מבחינתנו השוטר הצליח. כדור שני הגיע לראש של הנהג, מבחינתנו האירוע נגמר.

אם אני רוצה לעלות טיפה ברמה ולראות גם איך תפקדתי ולא רק מה התוצאות, אז אני עכשיו מחזיר את הבן אדם טיפה לאחור בסרטון, יש לו חזרה לאוטו, ועכשיו אני מפעיל על המסך את המצלמה שלפני דקה צילמה אותי איך עמדתי. רואים אותי? יופי, עכשיו אני אומר לשוטר, 'תלך על - - -', ולפי זה אני יכול ללמוד מהטעויות שלי מבחינה מבצעית (הקרנת סימולציה).

זו בדיקה של העשייה המשטרתית, האם הייתה לי סמכות ירי, לא הייתה לי סמכות ירי, אולי הייתה סמכות ירי אבל רק לרגל, על מנת לנטרל, לא על מנת להרוג. בשביל זה יבוא קצין משטרה שיבוא ויגיד, אני לא מדבר על זה כי אני אזרח, אני יכול לדבר על הירי, איך עמדת, איך שלפת, איך דרכת, איך כיוונת, על כל זה אני מדבר, על מבצעיות ולחימה, אני לא מדבר על סמכויות, יבוא קצין משטרה, יגיד לו 'פגעת מאוד יפה, אבל אם עכשיו זה יגיע למח"ש אתה תהיה בבעיה, כי על שודד אין לנו סמכות ירי', לצורך העניין. בשביל זה פה - - -

אלא אם כן מסכן חיים. אין דרך אחרת, סכנת חיים ממשית, מיידית.

בסדר, בשביל זה הבידוק קיים.

יש הגדרת תפקידים ברורה לאיש הסגל שנמצא פה. זה לא קצין שנמצא פה בתפקיד, זה אותו קצין שמלווה אותו גם בשטח. אז הוא לומד להכיר את השוטר שלו, את היכולות שלו. אם אנחנו ניקח את זה לקורס אז למעשה מפקדי הקורסים מלמדים אותם את כל הנושא של סמכויות, כל הפרק העיוני, פה הם באים לבדוק אותם הלכה למעשה, איך זה בא לידי ביטוי פה, ולא בכיתה. יש לנו הרבה מצבים שחניכים הם תותחים בכיתה של העיוני, אבל פה במצבי לחץ הם מגיבים בצורה אחרת. פה הוא נמדד וחשוב שזה יהיה אותו קצין שמלווה אותו מהתחלה ועד הסוף, שהוא יכיר את היכולות שלו.

חברים, זוג שרוצה להתנסות. לא חייבים כמובן.

חוויה של פעם בחיים.

זיהוי. אחד הדברים שאני דורש משוטרים בתרחיש כזה, אתה רואה מישהי בכניסה שיצאה מבפנים, תשאל אותה שאלות, איפה הם, מה הם לובשים למשל. אירוע שרונה האחרון שהיה לנו, אם היה בא מישהו ואומר לו 'המחבלים נראים כמו אנשי עסקים' הוא ידע מה הוא מחפש. גם פה, יצאה מישהי מבפנים, אל תתעלם ממנה, 'מה הם לובשים? איפה הם? כמה הם?', 'יש לכם שכפ"ץ שחור והם בקומה 2 ליד המטבחון', אתה יודע מה אתה מחפש. אנחנו כל הזמן מגרים את השוטר מאיפה הוא משיג מידע, מה הוא מחפש, איזה מקורות הוא מקבל ממני.

סוג של נשק. מחבל, לא ציפיתי שיהיה לו נשק כזה.

נכון, בשביל זה אתה צריך לראות ואתה מקבל מידע. חברים, תודה.

איקו לא יכול היה להגיע לכאן לסיכום, אז קודם כל את הסיור אנחנו סיימנו.

את הסיכום נעשה למעלה.

(בישיבת הסיכום)

סיכום.

מבחינת המשטרה אנחנו נסכם במשפט ואז חבר הכנסת יסכם. בגדול, מה שהצגנו בפניכם היום זה היה בתמצית את העשייה המשטרתית וכל המכלול, בעיקר במכללה. אדוני ראה והחברים ראו את העשייה הטובה שמתרחשת. זה לא מספיק, צריך עוד, אבל זה תהליך שהוא נכון ובריא ומתבקש. אני חושב שהמשטרה עברה כברת דרך בהרבה הרבה נושאים ואנחנו רואים את זה גם בשטח. אנחנו נשמח שתבואו גם בהמשך, עם חברי הכנסת הנוספים, אנחנו נשמח לארח אתכם בכל זמן. תודה רבה שבאתם.

תודה. אנחנו מאוד התרשמנו מהעבודה הטובה שהמשטרה עושה בהכשרת השוטרים. מבחינת התוכן שהוצג לנו פה אני חושב שזה תוכן שכולל בעיקר את העניין של רב תרבותיות וזה מאוד חשוב. גם נאמר לנו, מבחינת העמקת הידע, מבחינת מעצרים או עניין החוקים הבסיסיים, ואנחנו אומרים שבאמת לחזק את הכיוון הזה גם, לא פחות מהתחום התרבותי. אני חושב שזה גם העניין החוקי והסמכויות, שהם צריכים לדעת ולהפעיל. ועניין השוויון, ההסתכלות השוויונית על כל אזרח באשר הוא, אם זה עולה חדש, אם זה מיעוטים, כולם, צריכים להסתכל על השוויון, ראינו את זה בתוכן ההכשרה ממש.

אנחנו נשמח מאוד לקבל את הנתונים, מבחינת מספר העולים שמשתלבים, כי פה זו ההתחלה. השינוי מתחיל מבית הספר, מההדרכה שאנחנו נותנים, מהשוטרים שאנחנו מכשירים, גם מבחינת הבנה של השונה, קבלת השונה וגם מבחינת המספר, הכמות שאנחנו משלבים לתוך המערכת. אנחנו לא מבקשים הנחות, רק לתת הזדמנות, לתת לו הזדמנות להיכנס ואז הוא יתמודד, בזכות ולא בחסד.

לכן תמשיכו. חברי הכנסת לא הצליחו להגיע היום, הם יקראו בפרוטוקולים, אנחנו נעביר את הפרוטוקולים וכולם יקראו את זה ותמשיכו בעבודה הטובה והנכונה שאתם עושים.

תודה על הסיור בהנהגתו של אייל גרמאי, היה סיור מאוד מוצלח וכמובן גם לשי ולכל השוטרים. את שי אנחנו מכירים, הוא כבוד לא רק לקהילה, למשטרת ישראל. לכן צריך שירבו ויהיו הרבה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.