הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 162

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ז' בכסלו התשע"ז (07 בדצמבר 2016), שעה 9:30

דווח שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מירב בן ארי

יצחק הרצוג

מרדכי יוגב

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

עודד פורר

שרת העליה והקליטה סופה לנדבר

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף א' תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

חביב קצב - סמנכ"ל בכיר לדיור ולמינהל, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקליאר - מנהל אגף קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

רויטל בן ברוך - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף עידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף א' קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

איריס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

רחל גולדשמיד - מנהלת לשכת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

קלי בלקאר - רמ"ט לשרת העלייה והקליטה, משרד העלייה והקליטה

ורה אופיר - מרכזת הכשרה ורישוי, משרד העלייה והקליטה

חיים צופאק - אופק ישראלי, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - פרויקטור, משרד העלייה והקליטה

מיכל שטרית-רבל - יועצת משפטית, משרד העלייה והקליטה

חני כץ - חשבת המשרד, משרד העלייה והקליטה

סיגל ליבוביץ - מנהלת אגף בכיר למערכות מידע, משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - דובר המשרד, משרד העלייה והקליטה

אופיר להב - מנהל אגף תכנון ומדיניות, משרד העלייה והקליטה

פריידי סיני - מנהל פיתוח דוט.נט, משרד העלייה והקליטה

ולנטין לידסקי - מנהל עלייה ותוכניות חוויה בחמ"ע, משרד העלייה והקליטה

מאיה יוכבד שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דגנית סנקר - מנהלת תחום קליטה בקהילה מחוז תל אביב, משרד הפנים

אייל מדן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

רומן פרס - סגן ראש עירית יוקנעם

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

שי יהודה פלבר - סמנכ"ל, הסוכנות היהודית

ניסים שלם - יושב ראש, מועצת תנועות הנוער

אריאל קנדל - מנכ"ל ארגון העולים "קעליטה"

ג'וסי ארבל - מנהלת שירותי קליטה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

יעקב סטנגי - ועד קליטה, התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

מוניקה לב כהן - מנכ"לית Science abroad, אגודה ישראלית למדענים עולים

צחי פיס - גזבר, הנוער העובד והלומד

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ

נתנאל קנטרוביץ - ממונה מידע ומחקר, רה"מ -נתיב

יוליה דור - ממונה קשרי חוץ, רה"מ - נתיב

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

דווח שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, על פעילות משרדה ותקציבו

בוקר טוב לכולם. ברוכה הבאה כבוד שרת העלייה והקליטה, המנכ"ל וצוות משרד הקליטה וגם הסוכנות היהודית ומשרדים אחרים. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הכנסת רוברט אילטוב. אנחנו היום כאן כדי לקבל דיווח משרת הקליטה על פעילות משרדה ותקציבו.

במהלך הדיון אני מבקש שניתן לסיים את הדיווח שלהם, וכל אחד ירשום את השאלות שהוא רוצה לשאול, כיון שנרצה לתת רציפות בדיווח ולאחר מכן לעבור לשאלות,

בהזדמנות הזאת אני אציין כי בשבוע שעבר חגגנו את חג הסיגד ואני מאוד מודה למשרד ה קליטה שכל שנה מממן את האוטובוסים ומארגן ביחד עם הקייסים וזה מאוד חשוב. בו בזמן אני גם רוצה לגנות תופעה שלא מקובלת שהייתה בחורה אחת שצעקה שם וזה לא מקובל, זה לא מייצג את הקהילה ולכן אני מגנה את התופעה הזו. זהו חג דתי ואת המחלוקות שמים בצד, כולנו באים ביחד לחגוג את החג. לכן זו אינה תופעה בריאה ואני מקווה שהדבר לא יחזור על עצמו. חשוב לי להגיד שזה לא מקובל עלינו ואני מגנה זאת.

השרה תציג לנו ולאחר מכן המנכ"ל ואז הם יחליטו מי יתייחס בנוסף. השאלות יהיו אחרי דברי המנכ"ל שיציג לנו בפירוט. תודה לכולם, ובבקשה.

בוקר טוב שוב לכולם. אני רוצה להגיד לך אדוני יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, לחברי הכנסת שנמצאים, לעובדי משרד העלייה והקליטה הנהלה בכירה, הסוכנות היהודית, נתיב, אופק ישראלי וסגני וממלאי מקום ראשי הערים ארגוני העולים, למי שהגיע בבוקר הזה לכאן ולמי שאכפת לו מעליה וקליטה במדינת ישראל.

אני רוצה להגיד שאני חזרתי למשרד, חזרתי עם המון מרץ, העובדים שלי אומרים שעם עודף מרץ, חזרתי אחרי שנה פלוס שלא הייתי, אבל בזמן שלא הייתי שם הייתי בעצם במשרד. אני פעלתי למען משרד העלייה והקליטה, למען העלייה, למען עידוד עלייה, למען קליטה מוצלחת וגם כאן בוועדת העלייה והקליטה וגם בכל המקומות שנכחתי בהם, ובפעילות פרלמנטרית.

רבותיי, מה שמוביל אותי ומה שהוביל אותי במשך כל הקדנציה כחברת כנסת וכשרה בממשלה זה לשים את העולה החדש במרכז המפה של הפעילות, במרכז הפעילות של כל הגורמים שחייבים לפעול למען עידוד עלייה ולמען קליטה מוצלחת, אני ממשיכה את זה היום כשרת עלייה וקליטה שוב.

אני כאן בוועדה שלך רוצה להגיד שאני חולמת על כך שכאשר יהודי קם בבוקר, בכל מקום בעולם, אם זה בטורונטו קנדה, בכל מקום בצרפת, אם בנובוסיבירסק, או במקומות אחרים, קם בבוקר ומרגיש שם שלא טוב לו, לא טוב לו בגלל המון סיבות, בגלל גלי אנטישמיות, בגלל שבית ספר נסגר, בגלל שלא לוקחים אותו למקום עבודה או מקום עבודה לא מספק אותו, בגלל מצב כלכלי או בגלל סיבות אחרות, הוא קם בבוקר ואומר "אני רוצה לעזוב את המדינה" אני רוצה שבשורה העליונה ותמיד לפני כל ההזדמנויות הוא יהיה מסוגל לחשוב רק על מדינה אחת, הבית שלנו, מדינת ישראל. רק על מדינת ישראל, שלא יהיו לו אלטרנטיבות אחרות.

היום העולם בנוי כך שבכל מדינה נלחמים על כח אדם איכותי ומה אפשר לעשות שכח אדם הכי איכותי ובני האדם הכי איכותיים הם היהודים ובגלל זה, תסתכלו את הביטוי של פוטין, מה הוא אמר? "בכל מחיר להחזיר את היהודים הביתה". אני מבינה שגם עושים את זה בצרפת ובכל מקום בעולם. ובגלל שעושים את זה אנחנו צריכים לעשות הכל, ואנחנו כמשרד העלייה והקליטה, אנחנו עומדים היום בשורה הראשונה, בחזית של המאבק הזה, ואתם תשאלו מה אנחנו עושים? אנחנו עושים את זה יחד עם כל השותפים שלנו שנמצאים כאן, עם הסוכנות היהודית, עם ארגוני העולים, עם כל ארגוני העולים שלא אתחיל לפרט אותם עכשיו, ארגונים שהם שותפים שלי ובגלל זה הם נמצאים איתנו בכל הדברים שמשרד העלייה והקליטה עושה, הם נמצאים איתנו בחזית, גם סגני ראשי הערים, גם מחזיקי תיק קליטה, מפני שאני חושבת שהראשונה שקולטת היא בעצם לפני כולם הרשות המקומית, מפני שאם אדם שעובר לרשות המקומית מרגיש בעיר טוב, זה אומר שהעבודה שעשינו כולנו היא עבודה טובה ולמען מטרה מצוינת.

מה אנחנו עושים כדי לעמוד בחזית ולהילחם עבור יהודי שנמצא שם בגולה, להביא אותו לכאן ולקלוט אותו? קודם כל אנחנו שמים את השירות במשרד העלייה והקליטה במקום ראשון, לשרת את העולה. לפני הכל, לשרת, לתת לו הרגשה טובה, לתת לו מידע, לחזק אותו מכל הבחינות ואז כל המשרד שלנו וכל מנהלי המחלקות ועובדי המשרד יחד עם השותפים שלנו, נותנים דגש קודם כל על מידע.

אתמול היינו בבאר שבע, זה פרויקט חדש של משרד העלייה והקליטה "משרד על גלגלים" - אנחנו מביאים לאולפנים את כל המחלקות שלנו ואנחנו בעצם פותחים מול העולה את כל המידע שיש במשרד העלייה והקליטה, את כל המחלקות, כל הדברים שעשינו למען העולה.

הורדנו בירוקרטיה וממשיכים בדרך של הורדת בירוקרטיה. עם "נתיב" הורדנו תורים, כאשר חזרתי למשרד העלייה והקליטה תור ההמתנה היה די ארוך, הורדנו את זה והיום אפילו במוסקבה זה לא יותר משבועיים.

עוד בקדנציה הקודמת הקמתי חברה שנקראת "אופק ישראלי" שנמצאת כאן היום. זו חברה שמכינה את העולים לפני שהם מגיעים למדינת ישראל. אנחנו עושים ירידים, סמינרים ואולפנים.

יכול להיות שאני השרה הראשונה והיחידה של משרד העלייה והקליטה שיכולה לראות את השינוי שעשינו במשרד הזה, אנחנו ממשיכים בתהליכים אבל התחלנו בתהליך של נתב"ג והיום אתה יודע, מי שביקר, אני יודעת שביקרת בנתב"ג, אנחנו מתחילים את הליכי הקליטה ההתחלתית בנתב"ג, כשעולה מ קבל תעודת עולה ותעודת זהות, שעולה מקבל את הטלפון של הפרויקטור, אם הוא לא דיבר איתו עוד לפני, אנחנו כבר לקחנו יחד עם הרשות המוניציפלית מנהלי פרויקטים דוברי שפת העולים ובעצם קולטים אותם ראשונים ומלווים אותם בצעדיהם הראשונים.

אנחנו נותנים יחס אישי בכל משרדי העלייה והקליטה ושינינו את הדברים בפתרונות תעסוקה וביזמות ובמינהל סטודנטים, מדענים עולים ודיור, וטראנטים - - -, ניצולי שואה והלאה והלאה.

כשחזרתי למשרד העלייה הייתה בירידה. בקיץ עשינו דגש על עידוד עלייה ואני רוצה להגיד שאנחנו מקווים שנסיים את השנה הזאת עם מספר של 25,000 פלוס מינוס איש שהגיעו ונקלטים במדינת ישראל. אנחנו רואים שבשנה שעברה המספר היה יותר גדול אבל גם בגלל כל הדברים שקורים בעולם המספר הוא פחות גדול, אבל גם 25,000, כאשר אני הגעתי למשרד העלייה והקליטה המספר בממוצע היה 16,000-17,000 איש ובגלל זה ייזום עידוד עלייה הוא חשוב והוא מביא לתוצאות.

הצלחנו בבירוקרטיה, הצלחנו גם במלחמה שלנו על התקציב וכשהמנכ"ל יציג את הדברים תרגישו שאני יכולה להגיד בסיפוק שהצלחנו במלחמה עבור התקציב, אבל יחד עם זה היא שמה בדגש פעילות שלי ושל המשרד פרויקטים שקיימים. קודם כל עידוד עלייה, הסרת חסמים, קליטה מהירה וללא בירוקרטיה כמו שחזרתי כבר כמה פעמים ובשבילי זה חשוב מ אוד, שהעולה חדש ירגיש "לא רק הייתי רצוי לפני שעשיתי עלייה, אני רצוי כאן במדינת ישראל", השגנו כמו שאמרתי הישג מרשים בתקציבים שהשגנו, יש לנו היום שינוי במגמת העלייה, הנחיתי את המשרד ומי שעובד ביחד איתנו להביא עולים, להגיע לכל עולה פוטנציאלי ולעשות הכל כדי להעלות את מספר העולים שמגיע למדינת ישראל.

הנחיתי את המשרד לפתח תכנית ייחודית לקליטת עלייה בנגב ובגליל שעכשיו נציג את הפרויקט הזה. חלמתי שהפרויקט הזה יהיה עם משרדים אחרים, אבל בזמן שהרגשנו שאנחנו נשארנו לבד אמרתי שנעשה את זה לבד ותשמעו כעת את תוצאותיו של הפרויקט הזה. יש לנו שינויים רבים בתעסוקה, המשך הסרת חסמים בתעסוקה, מה שהתחלתי להוביל בקדנציה הקודמת יחד עם כל השותפים.

בתעסוקה אנחנו עושים גם הכשרה מקצועית וקורסי הכשרה רבים וואוצ'רים שאנחנו נותנים לעולים חדשים, פותחים שער קליטה בתעסוקה אחר לגמרי מאשר היה. הצלחנו להאריך את הפטור המיוחד שהעולה החדש שמגיע לכאן מקבל על דיווח למס הכנסה לתקופה של 10 שנים הראשונות. נלחמנו על הדבר הזה, נלחמנו מאוד חזק ואני שמחה שעולים שוב מקבלים את הפטור הזה, מדיווח על הכנסות לתקופה הזאת של 10 שנים. לסוכנות ומי שעוסק בעידוד העלייה, מי שנוגע בעולה החדש עוד שם, חשוב לדעת שזה פרויקט שמביא לנו עולים ולעולים זו בשורה הכי טובה.

הפרטנרים הראשונים שלנו הן הרשויות המקומיות ואנחנו השנה מגדילים את התקציב מ-25,000 ל-34,000 ₪ וגם על זה יש לנו בשורה בדברים החדשים שהמנכ"ל יציג. פיתוח פרויקטים לקליטה בקהילה, יוצאי קווקז, טיפול בבני נוער, ילדים ובני משפחות מרובות ילדים. אנחנו נלחמנו על תקציב ובגלל זה בדיור יש לנו 50 מיליון ₪ לרכישת דירות ציבוריות שעבורנו זה חשוב מאד, זה דבר שלא היה במשרד, זה היה רק במשרד אחר וחשוב לנו שהדבר קיים גם במשרד העלייה והקליטה.

אנחנו מטפלים ב-6,500 סטודנטים, חלק לא מבוטל, כמעט מחצית הם יוצאי אתיופיה. אם עולה חדש, מכל מדינה, מקבל תואר אחד, עולה מאתיופיה מקבל שני תארים ואני שמחה שהם גם חלק גדול ולא מבוטל בפרויקט של מינהל הסטודנטים שלנו.

דיברנו רבות על חיילים בודדים בוועדה וגם המנכ"ל יציג את הדברים, על הנגב והגליל אמרתי, על שינויים בנתב"ג, העולים מרגישים וזה הדבר החשוב ביותר, שהעולים מרגישים. ובחזון שלי לשנים הבאות, בשנה הבאה אני רוצה שהמשרד ימשיך לשים את הדגש על העולה וישים את העולה במרכז הפעילות, זה חשוב לנו הכי הרבה, הגדלת מספר העולים בשנה הבאה, להמשיך את פרויקט נגב וגליל ופרויקטים חדשים שקשורים לתעסוקה ויזמות, כמו כן להמשיך בפרויקט קרקע חומה.

אני רוצה להגיד לך שבקדנציה הקודמת יזמתי את הפרויקט ובגלל שהפרויקט הזה לא הלך חלק וגם היום יש לא מעט בירוקרטיה, אתמול חזרתי מבת ים, שאישרנו פרויקט בנייה, התור בבת ים הוא ענק, 3,000 איש ועד כה לא קידמנו את הפרויקט, זאת אומרת לא שאנחנו לא קידמנו, אנחנו מבחינתנו אישרנו את הפרויקט, אבל גם עכשיו מתכוונים לאשר עוד פרויקט אחד על קרקע חומה פרטית, כך שבעצם הדברים נמצאים במשרד הפנים ואנחנו יחד איתך צריכים לדחוף את הדברים.

באשדוד עצרו השכנים את הפרויקט לשלוש שנים. לפני כמה ימים, בגלל שהדיור בשבילי מאוד חשוב ובגלל שיש בעיית דיור וצריכים לפנות את הדירות גם לצעירים ומבוגרים שאנחנו מעבירים אותם לדיור מוגן, זה גם מרחיב את שוק השכירות. הייתי לפני כמה ימים עם מנכ"ל עמיגור באשדוד ובאשקלון, שם ממשיכים את פרויקט "קרקע חומה" שהעתיקו ממשרד העלייה והקליטה משרד האוצר יחד עם משרד השיכון, אבל מה שקורה, סיפרתי לאחד מהעיתונאים שאנחנו מובילים את הפרויקט ועד סוף השנה נאשר 4,000 יחידות דיור ובשנה הבאה גם נצא עם קול קורא על יחידות דיור נוספות וכאשר כתבנו על זה פתאום ראיתי פידבקים בפייסבוק כאשר ישראלים צעירים פתאום כתבו דבר שהגעיל אותי "צריכים לזרוק את הקשישים האלה לים", "צריכים להחזיר אותם לרוסיה או למקומות מהם הם הגיעו" ואותי זה הרתיח פשוט, אני אומרת לכם כאן. במקום הזה חינוך של ותיקי מדינת ישראל ושל צעירי מדינת ישראל זה לפני הכל.

הקשישים שמגיעים למדינת ישראל הם יהודים שהגיעו לבית שלהם ולא ייתכן יחס כל כך מגעיל. אנחנו עכשיו נציג לך את כל הפרויקטים שלנו. אלכס הוא מנכ"ל חדש, עולה לשעבר ואתה הספקת כבר להכיר אותו, אבל לי חשוב מאוד להגיד כאן שארגוני העולים הם השותפים שלנו, ובגלל זה, אלכס תקשיב, יש לנו גם שינוי בקשר עם המטות של העולים בגלל שהם יחד איתנו בחזית קליטת העלייה. נמשיך בהצגה של המנכ"ל.

תודה כבוד השרה. הצטרפו אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ויואל רזבוזוב מיד יצטרף. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת עודד פורר.

בעבר בירכנו את המנכ"ל ואיחלנו לו בהצלחה, ואנחנו מברכים את אלכס קושניר שוב. נשמע כעת את הדיווח שלו. בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת, מחזיקי תיק קליטה, ארגונים מעודדי עלייה, ארגונים בתחום העלייה ועובדי משרד העלייה והקליטה, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להגיד לכם, קודם כל לעובדים, תודה רבה כי כל מה שאני הולך להציג פה נעשה בזכותכם ונעשה ביחד בלילות ובימים, וכפי שהשרה אמרה לפני כן, העולה הוא במרכז וזה מה שמוביל אותנו וזה מה שאנחנו עושים.

אני הולך להציג את הרקע הכללי, הולך לדבר על העלייה ואחרי כן אדבר על ההישגים של המשרד בשנת 2016 ואחרי כן להציג לכם את האתגרים והתכניות שלנו לשנת 2017.

משרד העלייה והקליטה כפי שאתם יודעים נוסד בשנת 1968. אנחנו אחראים על עידוד העלייה וקליטת העולים בישראל ושילובם בתוך החברה הישראלית. אנחנו אחראים על כל הרצף שמתחיל ממדינת המוצא ששם אנחנו מאתרים את העולים הפוטנציאליים באמצעות הארגונים שאנחנו עובדים איתם, מביאים אותם לישראל ודואגים שהקליטה שלהם תהיה מוצלחת ואפקטיביות ביותר וגם המהירה ביותר.

ושימו לב שעידוד עלייה זה דבר חדש שבעצם לקחנו על עצמנו, יזמנו והרחבנו את הפעילות של משרד העלייה והקליטה.

ומאז הקמת המשרד יותר ממיליון וחצי עולים הגיעו למדינת ישראל. הישגים בולטים, משנת 1989 קלטנו כמעט מיליון וחצי יהודים במדינה, 138,000 תושבים חוזרים חזרו, אנחנו היום מקבלים בלשכות שלנו ומטפלים ב-300,000 עולים כל שנה. תסתכלו על כמות העובדים ותבינו שאנחנו מדברים על יותר מ-1,000 עולים לעובד, שזה אתגר מאוד מאוד גדול ואנחנו מנסים להתמודד עם האתגר הזה. קצת על המבנה של המשרד, פה אתם רואים את המבנה, יש לנו 23 סניפים שנמצאים בתוך 11 מרחבים פלוס אגף נתב"ג, שקולט את העולים ונותן להם שם את הטיפול הראשוני שכולל תעודת עולה, רישום לקופת חולים, גם תעודת זהות וגם מפנה אותם אחרי כן למקום מושבם.

אנחנו יושבים בשלושה מחוזות, ירושלים דרום, צפון ומרכז, וכמובן מטה. יש לנו 17 מרכזי קליטה, השרה דיברה על הפרויקטורים אז יש לנו יותר מ-90 פרויקטורים שממונים על ידינו ברשויות ובעצם הפרויקטורים האלה אחראיים על עידוד העלייה וגם על ליווי העולה בשלבים הראשונים שלו.

אנחנו יכולים להגיד ששינוי דרסטי היה מהתחלה בנתב"ג, - - - בעצם מה שעשינו בנתב"ג, העולה מקבל תעודת זהות ותעודת עולה, חלק מסל הקליטה, מקבל סים קארד שאנחנו יכולים למצוא אותו, הוא יכול לבחור בנק וקופת חולים. זה לא היה אף פעם לפני שיזמנו ועשינו שינוי כל כך דרסטי בצעד הראשון שלו במדינת ישראל.

המשרד פועל בעצם לאור המטרות הבאות: קודם כל המטרה העיקרית שלנו זה כמובן להגדיל את מספר העולים והתושבים החוזרים, לקלוט אותם בישראל בצורה מיטבית, לטפח ולנצל את ההון האנושי שמגיע כדי לקדם את החברה שלנו, גם את המדינה קדימה. חשובה לנו מאוד כמובן איכות השירות של המשרד וכתוצאה מכל זה אנחנו רוצים להגדיל את תרומתם של העולים והתושבים החוזרים לכלכלה וחברה במדינה.

כמה מילים לגבי תקציב המשרד – אתם יכולים לראות פה את הרצף משנת 2013, יש עלייה בתקציב וב-2017 אנחנו מקווים שהתקציב יאושר כפי שהוא אמור להיות מאושר ונהיה עם 1.870 מיליארד שקלים לטובת פעילות המשרד.

תראו את כמות התחומים שבהם המשרד עוסק ותבינו שכל תחום כזה הוא עולם ומלואו. אנחנו עוסקים בקליטת מדענים, אנחנו נותנים להם סיוע כספי, אנחנו מטפלים בסטודנטים, תעסוקה, דיור, קליטה בקהילה, רווחה אומנות וספורט, אנחנו מלווים את החיילים, יש פה גם נציגה של משרד החינוך אז אנחנו פועלים ביחד ומטפלים בחינוך הבלתי פורמלי וגם בלימוד השפה העברית, אנחנו משכנים את העולים במרכזי קליטה ותראו למעלה את האוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהן, חיילים וסטודנטים, אסירי ציון, תושבים חוזרים, עולים מאתיופיה, עולים מארצות מצוקה, ארצות ערב, ארצות רווחה, אוכלוסיות מיוחדות, עולים רגילים כמובן, תכניות העלייה, וטרנים ו- - - האסון בצ'רנוביל.

בואו נדבר על כמה עולים הגיעו ומה המגמות והמספרים כפי שאנחנו מנתחים את זה. אתם יכולים לראות שהעולים הגיעו, מגיעים ואני מקווה שגם ימשיכו להגיע בשנה ה באה, מכלל המקומות בעולם: אוקיאניה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, אירופה, מערב אירופה מזרח אירופה, אסיה, אתם יכולים לראות את ההתפלגות לפי האחוזים. אני לא אכנס לזה, פשוט תסתכלו ותתרשמו. אני יכול להגיד לכם שמשנת 2002, ב-15 השנים האחרונות שזה בעצם טווח הטיפול שלנו בעולים, הגיעו 343,000 עולים וכ-100,000 תושבים חוזרים.

כאן אתם יכולים לראות התפלגות לפי מדינות, אנחנו שמנו את המדינות העיקריות שמהן מגיעים עולים שזה צרפת, אוקראינה ורוסיה בשנים האחרונות, אתם יכולים לראות גם את צפון אמריקה וגם קיבצנו את שאר המדינות ביחד. אתם יכולים לראות שמשנת 2013, לקראת שנת 2014 יש עלייה דרמטית בכמות העולים שמגיעים והמגמה הזאת נשמרת. נכון שהשנה הייתה היחלשות אבל כרגע זה במגמת שיפור הודות לפעילות שהמשרד עשה, יחד עם השותפים בעידוד עלייה, אני חושב שהצלחנו לשנות את המגמה וגם ב-2017 אני מקווה שהמגמה הזאת תימשך.

כאן זה נתון מעניין, אתם יכולים לראות את הרשויות המובילות בקליטת העולים. אתם יכולים לראות שבעצם אנחנו מדברים על אזור שהוא מגדרה עד חדרה. רוב העולים מגיעים למרכז הארץ, אנחנו כמשרד רואים אתגר מאוד גדול כדי להביא את העולים גם לאזורים אחרים, אזורי פריפריה, נגב וגליל ובהמשך אספר לכם על התכנית שעשינו כדי להשיג את היעד.

זו התפלגות לפי גיל, אתם יכולים לראות שהרוב המוחלט של העולים, כ-60% מהעולים שמגיעים הם עולים שמגיעים בגיל עבודה. שזה בעצם הופך את נושא התעסוקה והיזמות לאתגר העיקרי של המשרד, כדי לאפשר את הקליטה המיטבית כי אנחנו מבינים שברגע שלאדם יש פרנסה שהולמת את כישוריו, הקליטה שלו תהיה בהכרח הרבה יותר מוצלחת.

כאן אתם יכולים לראות את ההתפלגות לפי מקצועות. דבר מאוד מטריד שגילינו, ש-24%, כמעט רבע מהעולים שמגיעים בגיל העבודה מוגדרים היום כבלתי מקצועיים. אנחנו רואים את זה כאתגר ובשנה הבאה אנחנו - - -

אנחנו התחלנו פרויקט, תספר על הפרויקט הזה.

אז אנחנו קודם כל התחלנו פרויקט קידום העסקה לעולים בלתי מקצועיים. אני אגע בסוף קצת יותר בפירוט מה הפרויקט הזה כולל, אבל מעבר לזה בשנה הבאה אנחנו הולכים לנסות ולפלח את האוכלוסייה הזאת, בכל זאת לנסות למצוא שם מקצועות וקבוצות שלהם אנחנו נוכל לבנות חליפה לפי מידה כדי לאפשר להם קידום בתעסוקה.

בואו נדבר על מה שעשינו בשנת 2016. אלה בעצם התחומים שבהם אנחנו עוסקים: דיור, נוער וצעירים, יזמות ותעסוקה, קליטה במדע, קליטת עולי אתיופיה, קליטה בקהילה ועידוד העלייה גם באמצעות האגף שלנו וגם באמצעות "אופק ישראל".

נושא הדיור, כמו שהשרה כבר הזכירה – הצלחנו לקבל 50 מיליון שקלים לרכישת דיור ציבורי ואנחנו נמצאים בשלבים סופיים של רכישת הדירות - - -

זה לשנה הזאת.

כן. אני מדבר על שנת 2016, ואני מקווה שלקראת סוף השנה אנחנו באמת נוכל לממש את זה ולבוא עם בשורה למחכים ולזכאים ולאכלס אותם בדיור קבע.

אנחנו מפעילים השלמה לתשלומי שכר דירה תוספתי לקשישים שמתגוררים בגפם, שכרגע עוד לא קיבלו פתרון לדיור. כמו שהשרה הזכירה, פרויקט "קרקע חומה", אנחנו אמורים לחתום עד סוף השנה על חוזים, על 1,800 יחידות דיור נוספות, ואתגר נוסף שהוא עובר כמובן מאליו אבל הוא בכלל לא מובן מאליו, 25 מקבצי דיור שהחוזים שלהם היו אמורים להסתיים השנה, הצלחנו במשא ומתן להאריך את החוזים האלה ולשמור את הפתרונות לעולים ולהשאיר את העולים במקומם, ואנחנו מדברים על כמעט 4,000 יחידות דיור.

נושא של נוער וצעירים – אנחנו נותנים סיוע לכ-1,200 חיילים בשירות וחיילים משוחררים, אנחנו מפעילים תכניות גם לקראת הגיוס בכל הנושא של הכנה לצה"ל שכוללת מגוון רחב של נושאים, גם נושאים צבאיים וגם נושאים של הכרת הארץ וכמובן לימוד השפה, ואנחנו נותנים סיוע לכ-5,000 חיילים על סך 540 שקלים. צריך להגיד שגם חיילים בודדים וגם חיילים יוצאי אתיופיה מקבלים את הסיוע הזה.

תכניות עליה ממוקדות – צעירים שמאותרים בחו"ל ומגיעים לישראל לתכניות עליה, שבעצם כוללות מגורים וכלכלה ולומדים שפה, ואנחנו מכינים אותם לקראת תעסוקה ולימודים גבוהים, מדברים על כ-1,000 איש בשנה, ומינהל הסטודנטים, כ-6,500 סטודנטים עולים ויוצאי אתיופיה מקבלים שכר לימוד, מלגות קיום, תכניות קדם אקדמיות וגם ליווי בזמן הלימודים.

מינהל סטודנטים, זה אחד מהשינויים שקיים אצלנו, זה היה פרויקט של הסוכנות היהודית וכך קרה שבגלל הצמצום של התקציבים לא היו מסוגלים לקדם לחזק ולהחזיק את הפרויקט, ואנחנו לקחנו את זה על עצמנו וכל 6,500 סטודנטים שלומדים במינהל הסטודנטים, זהו בעצם בסיס התקציב של משרד העלייה והקליטה.

יזמות – דיברתי על תעסוקה, אז אני רוצה להוסיף גם את נושא היזמות גם כפתרון לתעסוקה וגם כפתרון למימוש פוטנציאל של עולים שמגיעים, משרד העלייה והקליטה יחד עם בנק דיסקונט שזכה במכרז, אנחנו בעצם מפעילים קרן ממונפת שהיום מציעה הלוואות עד 250,000 שקלים בשתי פעימות להקמה או הרחבת העסק. אני יכול להגיד לכם שבשלוש שנים, משנת 2016, הענקנו כ-650 הלוואות על סך של 50 מיליון שקלים וההישג המרכזי שאני רואה זה שבעצם באמצעות העסקים האלה שנפתחו אנחנו גם נתנו פתרון תעסוקה לכ-1,670 עובדים.

זו לא רק שורה אחת, אנחנו פה בוועדת העלייה והקליטה הצגנו את הפרויקט הזה כאשר יזמנו שאנחנו נותנים היום לעולה חדש הלוואה הכי נוחה והכי טובה בכל משק מדינת ישראל, אתמול בביקור שלי בבת ים גם ביקרתי בכמה עסקים שנפתחו בעזרת ההלוואות שנתנו ואני צריכה להגיד שקודם כל מעסיקים שם משפחות של עולים, מעסיקים את העולים ומתקדמים בחיים. זה פשוט סיפוק לראות את התוצאה וחוץ מזה אנחנו צריכים להגיד שהחזר ההלוואות שלוקחים עולים חדשים הוא הרבה יותר טוב מאשר ההחזר בכלל ההלוואות בשוק.

דברים נוספים שאנחנו עושים בתחום היזמות, אנחנו נותנים מענק של 50,000 שקלים להעתקת עסקים מחו"ל לישראל, יחד עם המשרד לענייני ירושלים אנחנו מפעילים תכנית, נותנים תמריצים להקמת עסקים בירושלים ובמסגרת תכנית עידוד עלייה לנגב ולגליל אנחנו נותנים תמריץ של 20,000 שקלים להקמת עסק בנגב גליל, אני אגע בזה בסוף.

כ-1,800 עולים ותושבים חוזרים נהנים מייעוץ וליווי עסקי שכולל סדנאות העשרה בתחום שקשור להקמת עסקים בישראל, נתון שמבחינתי הוא מדד להצלחה הכי טוב, זה ששרידות עסקי העולים ותושבים חוזרים שקיבלו סיוע כזה או אחר מהמשרד, השרידות שלהם הוא 73%, וזה אם אנחנו משווים לנתון כלל ארצי, כמעט ב-15% יותר גבוה מהנתון הכלל ארצי שעומד כיום על 58%. אני חושב שזה אחד ההישגים הבולטים של המשרד ואני חושב שאנחנו בשנה הבאה נמשיך ונרחיב את הפעילות הזאת כדי שה-73% האלה יהפכו להיות יותר.

פה - - - יכולים להוסיף שאנחנו נותנים ליווי לפני שאדם לוקח הלוואה, אנחנו נותנים לו ליווי של כלכלנים, אנשים שמבינים במסים והלאה והלאה, אנחנו עושים איתם תכנית עסקית, אנחנו לא נותנים להם לפתוח את העסק ולקחת הלוואה לפני שהיועצים מרגישים שהעסק יכול להיות כדאי ושהוא ייפתח ולא ייסגר.

אנחנו מפתחים תכניות עסקיות יחד עם העולים, התכניות האלה נבדקות על ידי חברה מפקחת, כך שאנחנו בעצם מבטיחים את סיכויי ההצלחה הגבוהים לעסקים האלה.

בנושא התעסוקה – אני רוצה שתראו את הנתונים. הכשרות מקצועיות, ירידי תעסוקה, מרכזי תעסוקה, קורסים ברישוי, מרכז אמנים עולים, עברית תעסוקתית, קידום העסקה ורישוי, תראו את מגוון הפעילויות שאנחנו עושים, תכנית סל"ע, אקדמאים שמקבלים הסבה מקצועית, אמנים וספורטאים, פסיכולוגים, כל זה מסתכם ב-27,000 אנשים שמקבלים סיוע מדי שנה על ידי המשרד, ועוד פעם, המדד להצלחה מבחינתי זה מה שאתם רואים באדום, יותר מ-6,000 השמות בשנה. 6,000 עולים מצאו עבודה בזכות הפעילות של המשרד והארגונים שאנחנו עובדים בשיתוף איתם בנושא הזה.

במסגרת הסרת חסמים אנחנו בעצם השלמנו כמעט במלואה את החלטת הממשלה ואלה בעצם ההישגים הבולטים. אנחנו היום נותנים מימון לתרגום כל המסמכים עד 4,000 שקלים, מסמכים למקצועות הרישוי. הבאנו להכרה של עולים מצרפת בעלי תואר Bts שזה בעצם מקביל להנדסאים והכרה בכל סוגי תעודות ההוראה של עולים מצרפת.

אנחנו מפעילים קורסים לאקדמאים, למורים לצרפתית, אנגלית, ספרדית, עובדים סוציאליים ואחיות ועוד מגוון רחב של קורסים לאחיות ולא רק. אנחנו מפעילים תכניות שהן ייחודיות למקצועות מסוימים, אנחנו מביאים לפה עולים בעלייה ממוקדת לפי מקצועות, אחיות, רופאים וכהנה וכהנה. אנחנו השגנו פטור לפסיכולוגים ורופאי שיניים שמגיעים לישראל ויש להם 5 שנות וותק, הם בעצם פטורים ממבחן.

לא סיימנו את הפעילות, היד עוד נטויה ובשנה הבאה ביחד עם משרדים נוספים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הכלכלה, נמשיך לפעול כדי להסיר ולהביא למינימום את החסמים כדי לאפשר לאנשים קליטה מהירה ומימוש פוטנציאל במקצוע שלהם בצורה הטובה ביותר.

קליטה במדע – נכון להיום מחוץ למדינת ישראל יש הרבה מאוד מוח יהודי שפועל בתחום האקדמיה, אתם יכולים לראות פה אגב את הפרישה לפי מדינות, רוסיה, ארצות הברית, אוקראינה צרפת, אלה בעצם המדינות העיקריות שמהן אנחנו מביאים מדענים. אני חושב שהדבר הזה תורם לקידום ההשכלה הגבוהה וקידום המדע והמחקר בישראל, אני יכול להגיד לכם שהאנשים האלה גם משתלבים בעשייה וגם תורמים מהידע שלהם ויכולות המחקר שלהם בתחום הזה, אנחנו קלטנו בעשר השנים האחרונות כ-3,000 מדענים מתוכם, זה מתחלק חצי-חצי, כ-1,500 עולים ועוד כ-1,300 תושבים חוזרים. אתם רואים שהחלוקה לתחומים – מדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי החיים והרפואה והטכנולוגיה פחות או יותר חלוקה שווה, אני חושב שזו פעילות מאוד חשובה ואנחנו נמשיך לפעול בה וננסה לפתח ולייצר תנאים מעודדים לאותם מדענים שכיום נמצאים בחו"ל ושוקלים להגיע לישראל.

אנחנו צריכים להגיד פה שפרויקט "קמע" שאנחנו הכנסנו אותו לבסיס התקציב, הצטמצם מספר האנשים שנמצאים ב-"קמע", אבל בגלל שהיינו צריכים אז לפני מספר שנים בגלל הבלגן שהיה שם תמיד שהיו צריכים להגיע לוועדת עלייה וקליטה ולהילחם על משכורות החלטנו שאנחנו ניקח את הפרויקט ונכניס אותו לבסיס התקציב. עכשיו מספר האנשים הוא יותר מצומצם ב"קמע". ב"קמע ב'" אנחנו מרגישים שלהתקבל לפרויקט זה מאוד לא פשוט. הוריתי למנכ"ל להתחיל משא ומתן עם משרד האוצר ולהסביר להם עד כמה שחשוב לחזור לפרויקט "קמע א'" כדי לקלוט את המדענים העולים.

קליטת עולי אתיופיה – אתם מכירים את פרויקט הדרך החדשה, אנחנו נמצאים בשלבי סיום של יישום הפרויקט הזה. המשרד העביר כסף למשרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משרד הביטחון והמשרד לשוויון חברתי. המשרד שלנו רואה בזה הזדמנות להעמיק את הטיפול באוכלוסיית היעד שלנו שזה עולי אתיופיה עד 15 שנה בארץ ובשנה הבאה אנחנו באמת נוכל להעמיק את הטיפול שלנו באוכלוסייה הזאת על מנת לאפשר גם להם קליטה מיטבית בארץ.

דבר נוסף – לפי החלטת ממשלה של כניסה לישראל של בני קהילת גונדר ואדיס אבבה, אנחנו נערכים לקליטת 1,300 עולים בשנה הזאת ואנחנו מכח החלטת הממשלה נעניק לעולים האלה את כל זכויות העולה ונטפל בהם, נקלוט אותם במרכזי הקליטה וניתן להם את השירות שמגיע להם.

קליטה בקהילה – אני רוצה שתסתכלו על השקף ותראו את מגוון התחומים שאנחנו עוסקים בהם בתחום של קליטה בקהילה. אנחנו עושים את זה יחד עם הרשויות המקומיות וכאן אני רוצה להודות לנציגים של הרשויות האלה שבעצם עובדים איתנו יד ביד כדי לאפשר קליטה מיטבית לעולים. אנחנו נותנים טיפול עוטף לעולה בכלל התחומים על מנת שהקליטה שלהם תהיה מוצלחת, וגם שהאינטגרציה שלהם בתוך החברה הישראלית תהיה כמה שיותר מהירה וכמה שיותר מוצלחת.

אני יכול לתת לכם דוגמה, למשל פרויקט "מחוברים" זה פרויקט שבעצם עוסק בטיפול בנוער בסיכון, אנחנו מאתרים את הנוער הזה ברחובות, עוטפים אותם, מטפלים בהם ומנסים למנוע מהם בעצם להיכנס למעגלי הפשע, המעגלים שאנחנו לא רוצים לראות אותם שם.

כמובן שכל נושא הקשישים, כל נושא הרווחה, כל נושא החינוך הבלתי פורמלי, אנחנו מפעילים באמצעות הרשויות חוגים רבים גם בהעשרת השפה. אנחנו נותנים גם תיגבור לימודי באמצעות פרויקט "פלא" ואני חושב ששיתוף הפעולה עם הרשויות והעבודה המעמיקה והתכנון הנכון, זה סוד ההצלחה של הפעילות הזאת ויכול לאפשר לעולים קליטה מוצלחת.

אנחנו היום עובדים עם 102 רשויות בתחום הזה, סך כל התקציב מסתכם ב-21 מיליון שקלים. אנחנו גם עובדים עם עמותות, מה שהשרה ציינה, כ-36 עמותות, 3 מיליון שקלים, זה כמובן נתונים של שנת 2016. החלטת ממשלה 2446, זו החלטת ממשלה שעסקה בעלייה מאוקראינה, בלגיה וצרפת, התקציב שלה הסתכם ב-4.6 מיליון שקלים. אני יכול להגיד לכם שהחלטת הממשלה הזאת מסתיימת אבל הרבה מאוד תכניות שהיו במסגרת החלטת הממשלה הזאת הצלחנו לכלול בתכנית הפעילות שלנו בשנת 2017 וגם הצלחנו למצוא לזה מימון.

אגב, כאשר נכנסתי למשרד הייתי צריכה להאריך את הפרויקט של צרפת בלגיה ואוקראינה, ואני מתכוונת בשנה הבאה להרחיב את הפרויקט לעוד מדינות.

נושא של עידוד עלייה – אתם יכולים לראות את המדינות העיקריות בהן אנחנו פועלים וזה באמצעות "אופק ישראלי" ובאמצעות הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. אנחנו מתמקדים במדינות שבהן אנחנו מזהים פוטנציאל גבוה לעליה כי אנחנו מבינים שחשובה לנו מאוד תשואה גבוהה לכל שקל שאנחנו משקיעים. אתם יכולים לראות את מגוון הפעילויות – ירידי עלייה, סיורי גישוש, פעילות של שיווק ופרסום, יועצי תעסוקה, סמינרים רבים ומגוונים שאנחנו עושים, כל זה אנחנו מתמקדים במדינות ברית המועצות לשעבר, צרפת, ארגנטינה, בלגיה אנגליה וצפון אמריקה.

חשוב להגיד שבשנה הבאה אנחנו הולכים להגדיל את הפעילות של "אופק ישראלי" כי אנחנו מזהים בחברה הזאת כלי לאמצעי מינוף והכפלת כח ביחד עם המוסדות הלאומיים, אני חושב שאנחנו נמצאים בשלבים הסופיים של וועדות ואני מקווה שאנחנו בתחילת ינואר נהיה מוכנים עם תכנית העבודה ונוציא אותה לפועל וזה בעצם הכלי שלנו להגדלת כמות העולים שיגיעו לישראל בשנת 2017.

זה בתכנית העתידית.

לא, זה מה שאנחנו עושים היום.

זה מה ששמענו את זה גם מהסוכנות וגם מההסתדרות הציונית?

כן. זה "אופק ישראלי". זו החברה. דיברתי על שתי תכניות ייחודיות שאותן אני רוצה להציג בקצת יותר פירוט. אחת – כמו שאמרתי לכם, זיהינו בעצם שרוב העולים מגיעים היום לאזור המרכז, בין גדרה לחדרה ולכן בהנחיית השרה החלטנו להשיק תכנית לעידוד העלייה לנגב /גליל, אני יכול להגיד לכם שזו תכנית פיילוט והתכנית הזאת כבר במעמדה כפיילוט הצליחה להביא 645 עולים בפחות משלושה חודשים לאזורי נגב וגליל ואתם יכולים לראות שהמשרד נותן להם טיפול הוליסטי. אנחנו גם נותנים להם מענק הסתגלות שפרוש לשלושה תשלומים, תלוי בהרכב המשפחה, זה מתחיל מ-11,000 עד 20,000 שקלים. אנחנו נותנים מענק לעידוד תעסוקה לעולה חדש שבעצם סיים אולפן והחל לעבוד, אנחנו מפעילים תכניות מוגברות לקידום העסקה, אנחנו מממנים היום למעסיק 75% משכר המינימום לשישה חודשים ובעצם תמורת זה המעסיק מחויב להעסיק את אותו עובד לתקופה זהה. באמצעות הדבר הזה אנחנו בעצם נותנים לעולה אפשרות קודם כל להוכיח את עצמו בעיני המעסיק ודבר שני לרכוש ניסיון רלבנטי בשוק העבודה בישראל, ויותר מזה, העולים האלה יכולים כמובן להשתתף בקורסים של הכשרה מקצועית ולקבל מאיתנו מימון עד 7,000 שקל ועד 80% מעלות ההכשרה.

צריכים להגיד שכאשר חזרתי למשרד יכולנו לעשות את הפרויקט הזה רק מסוף ספטמבר, והיו שם חגים, אנחנו מצביעים על הצלחה של הפרויקט ואנחנו מתכוונים בתחילת השנה לעשות את הפרויקט לתקופה ארוכה, לשנה. בגלל שאי אפשר לעשות את הדברים בזמן כל כך קצר.

זה ואוצ'רים?

לא, הם מקבלים כסף נוסף - - -

כל הדבר הזה, כל מה שאתה רואה על הלוח. מענקי הסתגלות, סיוע בתחום תעסוקה, סיוע בתחום היזמות, גם אנחנו מטפלים בילדים, אתם יכולים לראות שיש מענק לילדים לצורך אבחון לילדים בעלי לקויות ובדיוק אתמול קיימנו ישיבה בנושא, הפקנו לקחים מהתכנית הזאת, וב-2017 אנחנו לא רק נמשיך אותה אלא אני מקווה שגם נוכל להרחיב אותה לתחומים נוספים.

שוב, חשוב להבין שהיה חודש חגים ולמרות זאת, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית שעשו עבודה מצוינת בחו"ל בנושא של שיווק התכנית הזאת, הצלחנו להביא יותר מ-600 עולים בחודשיים לאזור הזה של נגב /גליל ואני חושב שבאמת זו הצלחה.

אנחנו פתחנו את הפרויקט הזה לא רק לעולים פוטנציאליים שצריכים להגיע, אלא גם לאלה שנמצאים כאן פחות מ-5 שנים במדינת ישראל. אם הם מוכנים ורוצים לעבור למקומות האלה, אנחנו נותנים להם את כל המענקים שהוצגו.

התכנית הנוספת, כפי שראיתם בשקף שדיבר על פילוח העולים לפי מקצועות ראינו כרבע מהעולים שהם כרגע מוגדרים כבלתי מקצועיים, שאינם אקדמאיים ואינם בעלי מקצוע, לכן החלטנו גם לסייע לעולים האלה ולממן את שכר המינימום שלהם במשך שישה חודשים בגובה של חצי שכר המינימום, עוד פעם, תמורת התחייבות של המעסיק להעסקה לתקופה זהה, ועוד פעם, זאת בשביל לאפשר לאותו עולה לצבור ניסיון רלבנטי בשוק העבודה בישראל, ובנוסף לזה, במקביל לעבודה העולים האלה זכאים לוואוצ'רים להכשרות מקצועיות, אפשר לבחור מבין יותר מ-1,000 קורסים ובעצם לרכוש מקצוע.

אתם מכוונים אותם למקצועות ספציפיים שחסרים בשוק או בעלי השמה גבוהה?

אנחנו מנסים לנצל קודם כל את היתרון היחסי של הבנאדם ולתפור לו חליפה, להתאים לו את המקצוע שבאמת יהיה מתאים לכישוריו.

אתמול עלה הנושא של חוסר בעובדים סוציאליים בכל פזורה ופזורה.

עובדים סוציאליים זה השכלה גבוהה שהם צריכים ללמוד כאן. יש לנו עכשיו קורסים חדשים, לפסיכולוגים, לרופאים אנחנו ממשיכים, לאחיות, יש לנו המון תכניות. גם ל-CNC, אנחנו ממשיכים פרויקט הייטק, ומה הגאווה של קלאודיה, תגידי בבקשה.

לעובדים סוציאליים יש קורס באשקלון שעומד להסתיים, יש שם עולי אתיופיה, דוברי רוסית, אוקראינית, בדיוק לפי הזמנה של משרד הרווחה עם הבטחה להשמה. לפני שבוע התחלנו קורס סייבר ראשון במינו, הסבת מהנדסי תוכנה לתחום הזה, הוא מתקיים על ידי הטכניון בתל אביב, שוב, עם הבטחת השמה לכמה חברות הייטק ואלה בעצם הכיוונים.

אנחנו גאים בקורס הסייבר בגלל שזה מאוד מאוד לא פשוט למצוא מועמדים לקורס הזה.

גם בחו"ל אנחנו עושים את תכנית "עלייה 2000", מביאים קבוצות עולים למקצועות נדרשים במשק.

אני יכול להגיד לכם כמה נתונים אם כבר נגענו בתחום מקצועות הרישוי, אני יכול להגיד לכם שהתכניות והקורסים שאנחנו מפעילים לקראת המבחנים בקרב עורכי הדין הצלחה במבחן הוא 86%, רואי חשבון 80%, וטרינריה 100% הצלחה, מורים 92% הצלחה וגם רופאים זה 92% הצלחה.

אני בשקף האחרון. אז 2017, מה האתגרים שלנו?

הרבה עבודה.

כן.

אתה גם כיושב ראש לשעבר רואה את השינויים הרבים שנעשו במשרד.

אתם יכולים לראות שאנחנו מגדירים את האתגרים שלנו, שוב, על בסיס הניתוח שעשינו והפרופיליזציה של העלייה לפי מדינות המוצא ולפי גיל, לפי המקצועות שלהם, אנחנו בעצם נרכז מאמץ בעידוד עלייה במדינות שבהן יש פוטנציאל משמעותי לעלייה, אתם ראיתם את המדינות האלה, אני אחזור: מדינות חמ"ע, צרפת, צפון אמריקה, דרום אמריקה, בנושא של דיור אנחנו נמשיך לפעול לתוספת פתרונות דיור וצמצום רשימת הממתינים, אתגר מאוד גדול ומאוד רציני ואנחנו פועלים רבות כדי למצוא פתרונות מחוץ לקופסה. בנושא של תעסוקה לא ארחיב כי דיברתי הרבה. יישום הדרך החדשה, הדברים הנוספים והאחרונים שצריך לסיים, ועוד פעם אני רוצה להדגיש שבדבר הזה אנחנו רואים כמשרד הזדמנות כדי לרכז מאמץ ולטפל באוכלוסיית היעד עד 15 שנה, וכמובן נושא של שיפור איכות השירות, מה שהשרה דיברה עליו, זה נמצא בסדר עדיפויות מאוד גבוה אצלנו, אנחנו מפתחים מערך דיגיטלי חדשני, אנחנו בונים אתר אינטרנט חדש, אנחנו בונים מרכז מידע חדיש שבעצם ייתן פתרונות מרחוק לעולים וכמובן בפנים אצלנו אנחנו פועלים לצמצום החסמים הבירוקרטיים כדי שהתהליכים יהיו כמה שיותר פשוטים, כמה שיותר נגישים וכמה שיותר ברורים לעולים.

שקף אחרון של דיור, מה התכנון שלנו לשנת 2017-2018. היות ויש לנו תקציב דו שנתי זה נותן לנו אפשרות לתכנן לשנתיים. אז כ-100 מיליון שקלים לרכישת דירות, אכלוס של כ-3,000 יחידות דיור, סיוע תוספתי של כ-40 מיליון שקלים, הפעלת בנייה של כ-2,500 יחידות דיור נוספות לקשישים וכפי שציינתי בהתחלה, המשך התקשרויות עם מקבצי דיור ששוב, פה אנחנו מתמודדים ממש בשוק הפרטי אל מול יזמים פרטיים וכאן אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאוד כישורים והרבה מאוד יכולות משא ומתן על מנת להמשיך ולשמר את המקבצים האלה ולאפשר לאנשים האלה להישאר בביתם.

אז עוד פעם תודה רבה קודם כל לעובדי המשרד, לשותפים ולכל מי שאכפת לו מהעלייה והקליטה במדינת ישראל.

תודה רבה לשרת הקליטה, למנכ"ל משרד הקליטה על הדיווח המפורט. אני כעת אתן לחברי הכנסת להתייחס ולאחר מכן לכמה אנשים שנרשמו להתייחס לדיווח ששמענו. חשוב מאוד, הדיווח שא נחנו קיבלנו היום, לאחר הדיווח או סקירה של יושב ראש הסוכנות היהודית, ולאחר סקירה של יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית. אלה שלושת הגופים שעובדים בשיתוף פעולה הן בעלייה והן בקליטה, לכן היה חשוב מאוד לשמוע גם את משרדי הממשלה, התחלנו עם משרד הקליטה, נמשיך עם משרד החינוך ומשרד העבודה, נמשיך לדון על כל הנושאים שהצגתם היום וכל האתגרים. היום זה יום של שמיעת הסקירה ולא לאתגר אתכם בשאלות, אבל אם יעלו שאלות, אני אומר זאת בגלל הזמן הקצר שעומד לרשותנו.

במהלך הדיווח הצטרפה אלינו כעת חברת הכנסת קסניה סבטלובה. כעת הצטרפה אלינו חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אני רוצה לומר שאני מתנצלת על כך שהיו כל כך הרבה הצבעות עד כאן ולא הצלחתי לראות את המצגת. רציתי לבקש האם אפשר לשלוח את המצגת אחר כך.

אנחנו נקבל ונעביר אותה לחברי הוועדה. בבקשה חבר הכנסת מוטי יוגב.

ברשות השרה, ואני מתנצל, הייתי שמח לשמוע פה את מכלול האנשים, ויעיד פה יושב ראש הוועדה שאנחנו עולים להצבעות על תקציב הבטחון בוועדה המשותפת. ראשית אני מבקש לברך אותך השרה ואותך המנכ"ל, אני באמת רואה פה דברים שמאפשרים לי לחייך כי אנחנו באמת מאלה שטרודים פה בוועדה על אותם מספרים שבשנים האחרונות ממש, ברוך השם עלו, 31,000 ב-2015 וציפו ל-40,000 וראינו שהייתה ירידה, אני פחות נוטה לנתח את הירידה על מה קורה שם, כי הרי בצרפת לא השתפרו הדברים לדוגמה, אלא יותר מבקר את עצמנו מה אצלנו פה התורפות בקליטה ולא בהכרח שאני בא להאשים מישהו אלא להסב תשומת לב ממשרד ראש הממשלה דרך מכלול משרדי הממשלה, קבינט הקליטה, לתת יותר תשומת לב ואפילו אני אומר פה, ננזפתי על כך שלא הייתי לויאלי לשר שלי בנושא החינוך וסברתי שהיה צריך לשים שנת עלייה וקליטה.

אז קודם נברך אתכם ונשבח על התנופה שנראית פה כולל העלייה המסוימת בתקציב, אני חושב שצריך יותר. אומר נקודת תורפה אחת שהשתמעה שעוד איש לא מרים אותה, ולפי דעתי תהיה מפתח מאוד חשוב, כמו שלקחתם את מינהל הסטודנטים ראוי אולי לקחת אותה או אפילו לחפש אליה עוד תקציב וגם אני יודע על יזמים שמוכנים לסייע, זה מה שנקרא האולפן המקוון ברשת, בשפות הרלבנטיות כמובן לפי סדר העדיפויות, אם מרבית העולים הם כרגע מאוקראינה וחבר העמים אז קודם כל ברוסית ואחר כך בצרפתית ואחר כך באנגלית ואחר כך בספרדית ואחר כך באמהרית, הכל לפי סדר העדיפויות והכסף שיש כי זה פתרון לשתי בעיות מרכזיות שפה עלו הרבה, הראשונה זה מנגיש את השפה כבר שם, מאפשר אפילו לאבא לשבת עם ילדיו כבר שם ואז לבוא לפה כשהוא כבר יודע לבוא לקופת חולים או לבוא לבנק, אין ספק שזה - - -

אולפנים שאנחנו מפעילים - - -

המקוונים?

לא, הרגילים.

הרגילים כן. כבר פרשתם, גם הסוכנות וגם ההסתדרות פרשה שהייתה עלייה משמעותית מאוד מ-25,000 ל-125,000 ועוד, אבל המקוון נותן פתרון לעוד דבר, נאמר שכשמגיעים לפה אז הם עסוקים כבר במציאת התעסוקה ולא מצליחים להתמיד בהגעה לאולפנים, ואילו אם יהיה להם את זה בשעות שהם רוצים בביתם, על בסיס האינטרנט, זה גם ייתן תשובה נוספת, קרי זה גם טוב ל-לפני שם, ואז לקבל את ההחלטה שאתה בטוח בעצמך בשפה, אתה עולה ביתר בטחון וגם למציאות פה שיש קושי לעתים בהתמדה בעיקר של – ואתה ציינת – שאחוז ניכר בגיל התעסוקה הוא כבר מתמודד בין היכולת שלו ללכת לאולפן לבין הרצון שלו כבר לפרנס, או הקושי והצורך בפרנסה.

זו נקודה אחת שאני חושב ששווה לשים אותה כיעד משמעותי, אולפן מקוון, ושוב – להתחיל לפי סדר עדיפויות, אם הכי הרבה עולים מרוסיה ומחבר העמים, אוקראינה, אז בשפה הזאת ולעבור לצרפתית וכולי.

הדבר השני והשלישי, אני אגע בנקודה מסוימת למכלול המשרדים. במשרד החינוך ישבנו ועוד נשב לעורר יותר לעוד יותר תשומת לב. לא הכל גם כסף, להשתלמויות בכל בתי הספר למורים, כדרך שמאבחנים ילד עם בעיה כזאת ואחרת לאבחן ילד עולה ולמה הוא שותק, ותשומת לב של המורה, ומהמורה לתוספת תשומת לב של שעות או של ילד מלווה או של משפחה מלווה, בית ספר כקהילה, וגם כפי שנתן שר החינוך ואוצ'ר לילדים בצפון, הייתי אומר ואוצ'ר לכל עולה, לפעילות הלא פורמלית של אחרי הצהריים.

אני לא אמשיך, אני רוצה לגעת בנקודות קטנות. משרד הרווחה, תשומת הלב והפער ששמנו לב אליו פה הוא כשם שאין תקנים במשרד הרווחה לעובדים סוציאליים בכלל, כמו שיש תקן למורה ל-32 ילדים, ל-X ילדים, כך מצאנו שעובדים סוציאליים לעולים, בראשון לציון 620 ומשהו משפחות. שאלנו "איך את פוגשת את ההורים" היא פוגשת את מי שצורח ב-ח', ולא בהכרח את מי שצריך ב-כ'. מול משרד הרווחה, איך יוצרים - - - אל מול הערים הקולטות, ושוב לפי תקציב, כך עוד ועוד כדי שהיכולת של הקשיים להיפגש עם מישהו בשפתם, אין ספק שהיא תועיל ותסייע.

משרד הבינוי – אני שמח בכל מה שאמרתם, מודע לכך, עכשיו אנחנו מקיימים דיונים משפטיים על כך שאפשר יהיה לייצר מכרזים לעמותות ולעמותות עולים. אנחנו עוסקים בזה עם פיילוט ויושבים על זה עם שר הבינוי ב-12.1.2017 בהיבט משפטי ואתן כדוגמה את נצרת עלית ואתם מכירים למשל לייצר מכרז לעמותת עולים יוצאי אוקראינה, ולא אוסיף יותר כמה זה חשוב למשל למקום כמו נצרת עלית. נגעתי בנקודה אחת, מכרזים לעמותות עולים. זה משאיר אותם בקהילה, בין אם זה 20 משפחות מצרפת או 100 מאוקראינה או 15 מאתיופיה.

לא אגע הרבה יותר, ברופאים אני שמח מאוד על הסרת החסמים ואני אומר להסתכל רחב איך עסקנו ברופאי השיניים של צרפת, ואז שאלתי מה עם רופאי השיניים של אוקראינה ומה עם רופאי העיניים של צרפת?

בגלל זה אמרתי שהיד עוד נטויה.

להסתכל על זה רחב, להסיר את החסמים גם בתעסוקה וגם בדיפלומות, אלו שנים שבהן צריך לאפשר יותר ואם צריך חניכה של חצי שנה או שלושה חודשים או חודש, ליד רופא, אני אישית ראיתי באיכילוב, ליד רופאת השיניים שלי הייתה רופאת שיניים משוויץ שעיכבו אותה, ורופאת השיניים שלי אמרה "אני לא מבינה למה מעכבים אותה בקבלת הדיפלומה. היא יכולה לעשות את זה לא פחות טוב ממני. אתה מוכן?" אמרתי לה "בשמחה". הייתי נסיוני.

התנועות המיישבות, קיראו להן למשרד, חייבו אותן, תעמידו אותן באתגר. ואני מדבר על כולן, על הקיבוץ המאוחד ועל הקיבוץ הארצי ועל הקיבוץ הדתי ועל תנועת המושבים ועל מועצת יש"ע, כל המקומות הללו הן מוקד שבהן יש מוקד קהילתי חזק ויכולת לקלוט בתוך ישוב, יש ישובים שעושים את זה נפלא, זה צריך להיות דגל. אני אומר את זה גם על הישוב שלי, אמרתי "תבחרו מה שאתם רוצים, אתיופים, אוקראינים, צרפתים, דרום אמריקה או צפון אמריקה, תתחייבו לקלוט 20 משפחות מאיפה שאתם רוצים, ולקלוט בין אם זה יהיה רק בית ראשון במולדת ואחרי זה הם יחליטו שהם רוצים לעיר ולמרכז הארץ.

ומה עם מגורים?

יש מקומות שיש מגורים ויש מקומות שצריך להתאתגר, ולבנות. כנראה שבעידן טראמפ גם במקומות אחרים אפשר יהיה קצת יותר והכמיהה והרצון - - -

אתמול קיימנו דיון בעניין הזה. - - -

ישבתי בקיבוץ הדתי מול המזכירות המורחבת ואמרתי להם "זו משימה שלכם בעידן כזה שדופקים על השערים ועולים עשרות אלפים" בסוף מספרים קטנים מצטרפים לחשבון גדול.

הדבר האחרון- בני מנשה. אנא תובילי להחלטה שמשווה אותם לעולי אתיופיה כדי שהדור השני והשלישי לא יקרה לו כמעשה עולי אתיופיה. זה לא הרבה במספרים, זה מספרים קטנים. גם הם אנשים נפלאים - - -

יש לנו החלטה. הם הושוו.

בכל התנאים?

כן. יש לנו החלטה עם השר הקודם השר זאב אלקין, הוא היה פה בנוכחותו של המנכ"ל לשעבר קיבלנו את כל התנאים שיוצאי אתיופיה מקבלים גם בני המנשה ועולה - - - יש לנו החלטה, יש לנו פרוטוקול.

הכל זה מספרים קטנים. אני מציע לבדוק, הוא אמר לי באופן אישי שה-15 שנה הוכרו אבל יתר התנאים לא הוכרו, בדברים שונים. אני חושב שאלה כמעט אותן בעיות ונוכל לראות בהם דברים גדולים מאוד כמו כלל העולים כפי שציינת, הון אנושי שבונה את מדינת ישראל. תודה.

תודה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה. אני אעשה זאת בקצרה. תודה לשרה ולמנכ"ל על הסקירה המעמיקה, אנחנו עושים כאן הרבה דיונים ומנסים באמת לשפר את מצבם של העולים ולפעמים יש ביקורת, אבל אחרי שישבתי וראיתי את המצגת והסקירה אתה פתאום מבין כמה המשרד עושה, בכמה תחומים הוא נוגע, מול כמה משרדים הוא עובד, מול איזה גופים הוא עובד. באמת יש כאן המון המון עבודה ואני יכול רק לפרגן כי העבודה כן נעשית, מרגישים שהשרה חזרה הביתה, עושה את העבודה ובאמת גם עובדי המשרד שאנחנו בשיתוף פעולה, והשותפים, המשרדים האחרים, אנחנו באמת מנסים לפתור הרבה בעיות וחשוב שגם האוצר יבין, אמרתי שעולים עולים כסף. זה עולה כסף אם אנחנו רוצים לשפר את מצבם ושהם ייקלטו יותר טוב לארץ ויתרמו למדינה, אנחנו צריכים להוסיף עוד תקציבים ואנחנו כחברי ועדה צריכים ללחוץ את משרד האוצר שהוא בסוף הגורם הממונה על הכספים, להעביר יותר כסף.

אני שמח על זה שיש מגמה ויש תוספות, אבל עדיין יש הרבה תכניות שאנחנו צריכים להשקיע ולהוסיף בהן. אחרי המצגת הזאת רואים כמה תחומים וכמה עבודה נעשית, יישר כח.

תודה. התייחסות מתנועות הנוער, מר ניסים שלם בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להגיד שאנחנו כתנועות נוער מייצגים 300,000 בני נוער, זה אומר מכיתה ד' עד כיתה יב'. חסרה לי במצגת הנפלאה, ישבתי והייתי המום ממה שמשרד הקליטה עושה וגברת השרה ויושב ראש הוועדה יודעים מה תנועות הנוער - - - הם תומכים ומה שקרה בשנים האחרונות לקחתם כמובן מאליו. יש תנועת נוער, הילד ירצה – יגיע, ונכנסנו למשבר בנושא של ילדי עולים והם קיימים ונמצאים. נעשה מחקר פשוט מדהים, שאני רוצה להגיד שתי מילים לגבי המחקר, שפי 8 ילדים של עולים חדשים רוצים להגיע למחנות קיץ להדרכה, זה אומר אותם ילדי עולים רוצים להגיע ולהיות מדריכים. אם אתה לוקח ילד ונותן לו להגיע לקורס מדריכים, מה אחרי זה? זה אומר שאם אנחנו לוקחים את הילד מגיל צעיר ונותנים לו את היסודות הנכונים, אנחנו נקצור את הפירות אחר כך בצבא. אי אפשר להגיע לילד בכיתה יב' ולהכין אותו לקראת שירות משמעותי. צריך להכין אותו לפני זה.

בסקר הזה שנעשה על ידי משרד הקליטה, הקרן לידידות ועוד גופים, שבאים ושואלים את הילדים האלה בתנועות הנוער, הם באים ואומרים כך "התייחסו לתרבות שלי באופן חיובי" הילד בעצמו אומר את זה. הילד בעצמו בא ואומר "יש בני נוער גם מהתרבות שלי" ובתוך כל הפאזל הזה גברת השרה, היה לי חסר בתוך החינוך הבלתי פורמלי לא חוגים, הם לא מדברים על חוגים פה, מדברים על פעילות חברתית. זה אומר שהילד בא באופן שהוא רוצה להגיע, והוא נמשך לזה ואחר כך אנחנו גוזרים את כל הפירות. אז אני מבקש מהמנכ"ל, והשרה, חזרת לבית, לא התנתקת להרבה זמן, אנחנו מאוד מבקשים שתרימי את הכפפה בנושא של תנועות הנוער בארץ.

גם הנכדה הגדולה שלי הצטרפה לתנועת נוער. ביום שישי אני מגיעה לתל אביב ואומרת לה "בואי אני אקח אותך לאשדוד" היא אומרת "לא, יש לי תנועת נוער".

זו התשובה הנכונה. תודה רבה לכם.

תודה. רומן פרס בבקשה.

תודה רבה לכם. אני סגן ראש עירית יוקנעם. קודם כל אני רוצה לומר שזה באמת מרשים ביותר, אמרתי כבר בכל ההזדמנויות כבוד השרה, שמאז מונית למשרד, אין שום ספק שהמשרד שידרג את עצמו ועובד בכזה חיזוק עם הרשויות באיגום משאבים ובכזאת פתיחות, יישר כח גדול לך ולמנכ"ל ולכל עובדי המשרד הנאמנים והמסורים כי הם עמוד התווך של משרד העלייה והקליטה.

אני רוצה לציין, אני מסכים עם החשיבות של תנועות הנוער בקליטת עלייה בכלל, עירית יוקנעם למשל כל שנה מתקצבת בתקציב התמיכות סעיף של עידוד מימון מלגות לאותם נערות ונערים שרוצים להצטרף וידם אינם משגת, גם למפעלי הקיץ בחו"ל וגם בשוטף. אז בהחלט לא רק משרד הקליטה והעלייה אלא גם רשויות יכולות להתגייס לעניין הזה.

לגבי תכניות, הכי אהבתי באמת את העידוד כמו שאמרת, עיקר העולים מתיישבים בין גדרה לחדרה גם בשל כך ששם רוב הערים הגדולות. הם באים לערים הגדולות ותכנית עידוד עלייה מאפשרת לנו למשוך אותם אלינו לערים הקטנות, אנחנו קלטנו עולים ויודעים איך לעשות את זה.

דבר אחרון, אני חייב לנצל את הבמה הזאת ולפנות גם אלייך השרה ואולי בעיקר אליך אדוני יושב הראש. הפרויקט שנקרא "הדרך החדשה", הפרויקט הזה הוא בעקבות החלטת ממשלה בתקופה שלדעתי זו אותה תקופה שהשרה לא הייתה במשרד. סעיף פשוט, הוציא את הטיפול ביהודי אתיופיה אחרי 15 שנים בארץ ממשרד הקליטה. כמי שמטפל ביוצאי אתיופיה, כמי שפוגש אותם ביום יום ברשויות, אני אומר לך אדוני היושב ראש, מדובר על החלטה הזויה, בהחלטה שיש לה השלכות הרסניות לאורך שנים שהמשמעויות, אנחנו נרגיש רק בעוד שנים.

אני מסכים איתך, אבל איפה הייתם כשכל הבלגן שם שאמרו "בואו נפריד את זה", איפה היו אנשי המקצוע של הרשות המקומית? שתקתם.

אני מוכן לדבר, בוודאי שלא עכשיו, אני אגיד לך. נתנו פה לקומץ של צעקנים להשתלט על שיח שהיה חייב להיות מקצועי וענייני ואז כשבאים ואומרים בשם הקהילה "אנחנו רוצים להיות עצמאיים" בסופו של דבר נתנו להם להיות עצמאיים, אבל מי שסובל זה לא אלה הצעקנים שבאו לצעוק אלא אנשים שהיום אי אפשר יותר לצרף אותם לתכנית פלא למשל, אין יותר תכנית פלא. אי אפשר לטפל בהם יותר. מדברים על תקציבים, נכון, משרד העלייה העביר תקציבים למשרד החינוך ולמשרד הרווחה רק שלא משרד החינוך ולא משרד הרווחה עוד לא יודעים מה לעשות איתם ומה לעשות עם התכניות האלה. אדוני היושב ראש, אוכלוסיות שלמות פשוט נפלו בין הכיסאות וצריך לתת על זה את הדעת.

אני מסכים איתך, ידעתי ואמרתי את זה בזמנו אבל הייתי זאב בודד. כל אנשי המקצוע, שתקתם באותו זמן.

אותנו לא צירפו ל- - - אדוני היושב ראש, אני קיבלתי פעם זימון לאיזה שהוא דיון, כשאני אישרתי את הזימון אמרו לי לא "תשלח - - - אנחנו נצרף אותך".

אנחנו בחודש הבא נקיים דיון בנושא הזה ונזמין אותך.

תאמין לי שדוד יאסו יודע לטפל בנושא הזה הרבה יותר טוב מ- - -

אנחנו העברנו להם כסף כדי לקבל את ההבנה - - -

תכנית ליווי משפחות של משרד הרווחה, קיבלנו הנחייה שיותר אנחנו לא מטפלים ביוצאי אתיופיה, אנחנו מטפלים ביוצאי ארצות המצוקה האחרים, בלגיה, צרפת אוקראינה ורוסיה. גישרנו על כל הפערים, אין יותר צורך לטפל ביוצאי אתיופיה.

תודה. אני רוצה לתת לאנשים נוספים להתייחס. אנחנו לוקחים את הצעתך ונקיים דיון בנושא. אני לא יודע מה נעשה, אבל נקיים דיון. השותף הטבעי למשרד הקליטה זה הסוכנות היהודית, יהודה שרף בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אעשה את זה ממש בקצרה. אנחנו פשוט מפרגנים ומודים למשרד העלייה והקליטה. אנחנו חיכינו לשרה שנה וחצי שהיא תחזור, וזו הפעם הראשונה שיש שרה בישראל שרוצה להיות שרת עלייה וקליטה. אז נכון שאני לא אובייקטיבי אבל אני מלווה את השרה הרבה פעמים ולראות את הצורה שהיא גוררת אחריה את כל המשרד, מטפלת בעולים, האוזן והלב תמיד פתוחים, יודעת לשגע את השכל שבעה ימים בשבוע באהבה, כדי לפתור בעיות נקודתיות ובין מערכתיות של עולים.

גבירתי השרה, בשם היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית אני רוצה להגיד לך המון המון תודה על כל העזרה שאת מושיטה לעולים ככלל ולנו וליחידה שלי בפרט. תודה.

תודה רבה. אני צריכה להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית ועכשיו בשריפה שהייתה בחיפה הרגשנו כתף של אחריות כאשר היינו צריכים לפנות את העולים ועשינו את זה לאנשים מבוגרים בלי תרופות, בלי בגדים, בלי שום דבר, הבניין נפגע ואני הייתי שם שלשום, הם אספו וחילקו כסף, 1,000 דולר למשפחה והייתם צריכים לראות, היינו צריכים לנצל את מה שעירית חיפה נתנה, מלונות, אבל זה היה לתקופה קצרה מאוד. מי שהיה זקוק, העברנו למרכז קליטה בקרית ים, יש פה ממלא מקום ראש עירית קריית ים שהגיע לשם, ובעצם כל הסיוע, העזרה ואוכל ותרופות ומה שהיו צריכים הקשישים האלה הם נתנו וקיבלו מהסוכנות ומהעובדים של משרד העלייה והקליטה ואני אסירת תודה על כך. זה פשוט היה מדהים, שיתוף הפעולה, הטיפול בקשישים והעזרה שנתתם. מדהים. תודה רבה.

תודה. אני רוצה לתת רשות דיבור למי שרוצה להתייחס מארגוני העולים. בבקשה, קעליטה.

תודה כבוד היושב ראש, תודה לשרה ולמנכ"ל. אני גם אקצר מאוד. אני רוצה רק לשים דגש על הפוטנציאל הטמון, חבר הכנסת יוגב דיבר על זה אבל ברור לכולם פה שהפוטנציאל מצרפת הוא עוד מאוד מאוד גדול, השרה הייתה לא מזמן בצרפת והתרשמה. משום מה, מכל מיני סיבות הירידה ירדה אבל מספר התיקים גדל. לפי כל המחקרים הפוטנציאל הוא אדיר ואני רק חושב שצריך לעשות עוד מאמץ קטן כדי פשוט להנגיש את כל מה שהמשרד עושה וכל הכלים הנפלאים האלה להנגיש אותם יותר גם לאנשים פה שכבר הגיעו, כי אז זה ידרבן את האחרים לבוא, וגם להנגיש את זה יותר לאלה שעדיין שם. כך אני חושב שנוכל להעלות הרבה יותר יהודים מצרפת שפשוט רוצים לבוא ועוד כמה חודשים נראה מה יקרה שם.

תודה. לי גם יש שאלה לתשומת לב, אבל אנחנו נקיים דיון בנושא, אדוני המנכ"ל, בנושא של פינוי מרכזי הקליטה, בעיקר היחידים שנמצאים במרכזי הקליטה. דנו בוועדה והגשנו מתווה שהשכירות של 1,500 שקלים יהפוך למענק, הייתה נכונות מצד משרד הקליטה וגם משרד האוצר. אני מבקש שיחד עם משרד האוצר תדונו ואז לקבל החלטה כדי שנפנה גם את היחידים שתקועים במרכזי הקליטה. המנכ"ל, תסכם בבקשה.

אז קודם כל תודה רבה על ההתייחסויות, רשמנו את כל הדברים ונבחן אותם ונראה איך אנחנו יכולים לשפר את הקליטה והעלייה. דבר אחד, יש פה עוד ארגון ממשלתי שהוא באחריות השרה ובניהולי, הארגון הזה נקרא "נתיב" אני מאוד מבקש ממך אדוני היושב ראש גם לתת לארגון הזה להציג את הפעילות שלו באחת הוועדות הקרובות. זה מאוד חשוב כי הארגון הזה עושה רבות למען העלייה ואני מבקש מאוד לתת הזדמנות לארגון הזה להציג את הפעילות שלו. תודה רבה.

תודה רבה לכולם. אני שרה תורנית בישיבת המליאה, ולכן אני רוצה לומר לעובדים, לכל מי שהגיע לכאן תודה רבה ולמי שלא הגיע והוא שותף שלנו בדאגה לעלייה ולקליטה תודה רבה. תודה רבה לך על הישיבה אדוני היושב ראש.

אני רוצה להגיד משפט אחרון. אני רוצה שמשריד ממשלה אחרים וכל החברה הישראלית, כלפי כל העולים ירגישו, אנחנו לא צריכים להיות לבד, הבלעדיות על קליטת העלייה לא שייכת למשרד העלייה והקליטה. הקליטה במדינת ישראל שייכת לכל החברה, לכל המשרדים ואני מחפשת את הפרטנרים לעבודה משותפת לשנים הבאות. תודה רבה לך.

אני רוצה לסכם את הדיון בברכה לשרת הקליטה ולמנכ"ל והצוות של משרד העלייה והקליטה, הם עושים עבודה טובה. אנחנו נמשיך ונקיים דיון לפי הנושאים שהוצגו לנו כאן על פי סדר העדיפות וכמובן נמשיך לעקוב אחרי יישום התכנית לשנת 2017-2018 שהצגתם לנו. תודה רבה על העבודה ושיתוף הפעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.