הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 178

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ו' בכסלו התשע"ז (06 בדצמבר 2016), שעה 12:00

העסקת אנשים עם מוגבלות בכנסת, במסגרת ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין – מ"מ היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

שולי מועלם-רפאלי

קארין אלהרר

ענת ברקו

אילן גילאון

איציק שמולי

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

טובה רקנטי - לשכה משפטית, משרד המשפטים

מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן - סגנית ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לימור פרץ - ראש תחום בכיר אגף רווחה והממונה על השוויון המגדרי, הכנסת

גלית וינר מרצבך - מנהלת מדור גמלאות ורווחה, הכנסת

יהודה תמר

מנהל מדור בכיר (מיון, גיוס והשמה), אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

ניצחה מלול

רכזת תחום (מיון, גיוס והשמה), אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

גיא כהן - שליח מסייע, מדור בכיר תחבורה ותקשורת, הכנסת

סמדר חכם דוד - מזכירה מסייעת, אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

תמי וולנצ'רו

מזכירה מסייעת, לשכת מנכ"ל הכנסת

אורן הלמן - מייסד עמותת סיכוי שווה, סמנכ"ל רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת, חברת החשמל

דוד מרקו - מנכ"ל עמותת אלווין

מרגלית פילר

דנה חוגרי

אמנון פרג הנדל

מיכל עמרני

ענבל מישל

אתי בן יוסף

הדר אביב

העסקת אנשים עם מוגבלות בכנסת, במסגרת ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות

שלום לכולם, צהריים טובים, מתנצל על האיחור. אנחנו נפתח את הישיבה שתדון בנושא: העסקת אנשים עם מוגבלות בכנסת, במסגרת ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. קודם כל, תודה לליאת שפה עומדת ליד מנכ"ל הכנסת ומתרגמת לשפת הסימנים. עשינו את הדיון הזה לקשת חברי הכנסת: קארין אלהרר ואילן גילאון, שביקשו שנקיים דיון בנושא הנושא. אני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב, ואני חושב שהכנסת בעניין הזה מהווה דוגמה וראוי שהעניין הזה יוצג ואנשים ידעו וייראו. אני מאחל לכל המגזר הציבורי וגם למגזר הפרטי ללכת בכיוון הזה ולעמוד גם בחקיקה שנעשתה לאחרונה בכנסת, וגם במגזר הפרטי, הסיכום שיש בין ההסתדרות למעסיקים.

ברשות חברי הכנסת, אני אתן דווקא למנכ"ל להציג את המצגת, ואחרי זה נושא שילוב עובדים עם מוגבלות בכנסת.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהזדמנות זו, גם מגיע לך מזל טוב ליום הולדתך.

תודה רבה.

מזל טוב. בשבוע הבא נביא לך ריבה. תקבל.

כבר היה שווה.

אלוף הריבות.

חברי הכנסת קארין אלהרר ואילן גילאון, היוזמים של היום הזה, זו הזדמנות להודות לכם לא רק על היוזמה של היום הזה אלא על פועלכם בכל ימות השנה בנושא העסקה ושילוב אנשים עם מוגבלות.

לפני שאני אכנס למודל ההעסקה של הכנסת ואציג בפניכם את החזון שלנו, ברצוני להודות על התרגום לשפת הסימנים, וזה על-פי בקשתם של חברי הכנסת גלאון ואלהרר. הכנסת נערכה בראשות אגף מערכות מידע, רובי וברוך, כמה שאפשר, תמיד יש מקום לשיפור, לתת את זה בכמה ועדות בו-זמנית, להנגיש את היום הזה לאנשים גם מבחינת שפת הסימנים וגם מבחינת התרגום. שוב, תודה רבה, ועכשיו נעבור ברשותכם לנאום.

ביום מיוחד זה אני גאה להציג בפניכם את פועלה של הכנסת לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. כידוע לכם, הכנסת פעלה ופועלת לשילובם של אנשים עם מוגבלות על-פי החזון שחרתה על דגלה: לשמש מודל של מצוינות, קדמה ושוויון הזדמנויות בשירות הציבורי. הכנסת מעודדת את שיקומם של אנשים עם מוגבלות ואת שילובם התעסוקתי בכנסת, ומאפשרת להם בדרך זו השתלבות מכובדת בקהילה, ובדרך זו אף מבקשת להוביל שינוי בתפיסת הציבור ולשפר את תדמיתם של אנשים עם מוגבלות. זכותם לקבל שכר הוגן ותנאים סוציאליים מלאים.

הכנסת היתה ועודנה חלוצה בשירות הציבורי בהעסקת עובדים עם מוגבלות, ואף החלה בהעסקה ישירה של עובדים עם מוגבלות עוד בשנת 2008 בהובלתה של יושבת-ראש הכנסת דאז, הגברת דליה איציק. חשוב לציין שמדובר בהעסקה ישירה שוות-זכויות ותנאים סוציאליים מלאים.

בחלוף השנים למדנו מניסיוננו כי באמצעות שילוב של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, נוצר מפגש המעשיר הן את האנשים עם המוגבלות והם את הכנסת ועובדיה. העובדים הפכו לחלק בלתי נפרד מהיחידות השונות בהן הם מועסקים ומהבית הזה בכלל. הם ממלאים תפקידים נחוצים, ותרומתם מורגשת באופן יומיומי. הם אינם על תקן של סעד או צדקה, אלא עובדים לכל דבר ועניין.

מחויבותה של הכנסת לשילוב אדם עם מוגבלות בתעסוקה זכתה לקבל ביטוי שוב עם קבלת החלת הממשלה מס' 2261 שהגדילה את יעד השילוב של אנשים עם מוגבלות בשירות הציבורי ל-5% מכלל המועסקים. ברוח זו פניתי ליושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, בבקשה להקצאת משרות פנויות המיועדות לאיוש אנשים עם מוגבלות. עם קבלת ברכתו של יושב-ראש הכנסת למהלך זה, פעלנו בשיתוף אגף בכיר משאבי אנוש בהליך איתור ייחודי לאיוש משרות המיועדות להעסקת עובדים עם מוגבלות שהסתיים בימים אלו. מעבר למה שכתוב בדף – זה מהלך תקדימי, לא היה דבר כזה בשירות הציבורי, ואני מקווה שגם תוצאותיו שתיכף תוצגנה פה, יהוו מודל ודוגמה ליתר הגופים. בכוונת הכנסת לקלוט שמונה עובדים בעלי מוגבלות שכלית והתפתחותית, לשלבם בהעסקה ביחידות הכנסת השונות בתנאי העסקה שוויוניים, תוך ליווי של הגורמים המקצועיים.

לסיכום, אציין בסיפוק כי עד כה, שילוב עובדים עם מוגבלות בכנסת נתפס כמודל הצלחה, ומביא לכנסת גאווה רבה. יש לנו פה שלושה עובדים: סמדר, גיא ותמי, שהם חלק מהנוף שאני רואה כל יום. אתם גאווה בשבילנו. זו הזדמנות להודות לכם על מה שאתם עושים פה מדי יום. אנו עדים להתקדמות ביכולות העובדים, טיפוח כישורי חייהם, לצד פיתוח כישורי העבודה שלהם. מעל במה זו, אני קורא למשרדי הממשלה ולשירות הציבורי בכלל, לעמוד לימינם של אנשים עם מוגבלות המבקשים להשתלב בעולם העבודה וליטול חלק ממאמץ הלאומי החשוב הזה, להביא לשילובם בתעסוקה ובחברה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. אני רוצה להודות לך, אלברט, על כל העשייה שלך בעניין הזה. אני חושב שתצטרף אליי גם בתודות ובברכות למנכ"ל הקודם, רונן פלוט, שגם הוא - - -

למנכ"לים הקודמים.

נכון, גם המנכ"לים הקודמים וגם יושבי-הראש הקודמים, והתהליך הזה הוא תהליך ארוך-שנים בכנסת, ודאי ובוודאי תודות לכל אלה שהיו שותפים למהלכים האלה, וכמובן גם לך וליושב-ראש יולי אדלשטיין שהיום אתם אלה שמחזיקים את הלפיד בעניין הזה. בבקשה, נעבור למצגת.

צהריים טובים, שמי מירה פיירשטיין, ראש אגף בכיר משאבי אנוש בכנסת. בהמשך לדבריו של מנכ"ל הכנסת אני אציג בפניכם מצגת קצרה שמסכמת את עשור הפעילות שלנו בשילוב עובדים עם מוגבלות בכנסת, שבאה לידי ביטוי בימים האחרונים כשסיימנו הליך איתור שבמסגרתו אנחנו עתידים לקלוט שמונה עובדים נוספים.

קודם כל, בהמשך לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנחקק בשנת 1998, ובהתאם למדיניות של כמה יושבי-ראש הכנסת ומנכ"לי הכנסת, אגף בכיר משאבי אנוש פועלים לקידום ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב העובדים וגם להעסקת עובדים עם מוגבלות.

ב-2006 קלטנו 19 עובדים עם מוגבלות בכנסת. אז ההעסקה לא היתה ישירה. עשינו את זה באמצעות התקשרות עם שתי עמותות: "אלווין" ו"שק"ל" – אני רואה כאן את הנציגים של העמותות – המפעילות תוכנית תעסוקה טיפולית שיקומית וגם באמצעות אגף השיקום של משרד הביטחון. בשנת 2008, כפי שציין מנכ"ל הכנסת, עשינו מהלך שאין לו דוגמה בשירות הציבורי ואנחנו קלטנו את העובדים הללו בהעסקה ישירה כעובדי הכנסת, ושיבצנו אותם; עשינו להם אבחון תעסוקתי, משרד הכלכלה, והם המשיכו את ההעסקה שלהם ביחידות.

ב-2012 זכינו באות הוקרה למעסיק מטעם "קרן שלם" על שילוב העובדים במרקם התעסוקתי במשכן, ובשנה זו העובדים קיבלו כתב מינוי והיום הם עובדים קבועים לכל דבר ועניין. זה טקס שנעשה עם יושב-ראש הכנסת דאז, הכנסת ה-18, טקס קבלת כתב מינוי. ב יוני 2016 קיבלנו ברכה מחודשת של יושב-ראש הכנסת ה-20 יולי יואל אדלשטיין ומנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ, להקצאת משרות נוספות, והפעם ייעדנו אותם לעובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעגה המקצועית זה נקרא: מש"ה, והמועמדים האלה כולם על רצץ הספקטרום האוטיסטי או מוגבלות שכלית התפתחותית ושיעור הנכות שלהם הוא 40% לפחות.

החלטנו לעשות הקצאה דווקא לאנשים עם מוגבלות כזו, מאחר שנמצא שיכולת ההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה הוא נמוך במיוחד, וקשה להם מאוד להתחרות על משרות. פרסמנו בספטמבר 2016 איתור פומבי, האיתור הזה היה איתור פומבי, בעיתון, באתר האינטרנט של הכנסת, עשינו שיווק באמצעות העמותות, באמצעות המטה לשילוב עובדים עם מוגבלות, ובסופו של דבר, קיבלנו כ-90 מועמדויות. בהליך האיתור הזה ליווה אותנו משרד הכלכלה, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות, נציבות שוויון אנשים עם מוגבלות, משרד הרווחה – האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית, והמכון להנגשה קוגניטיבית.

אני רוצה לציים שעשינו עוד מהלך מאוד ייחודי, שהנגשנו, עשינו הנגשה קוגניטיבית לטופס המועמדות ולכל הליך האיתור, זה מה שנקרא: לפשט את הטופס, מטופס הגשת מועמדות של חמישה עמודים, הטופס הפך ל-46 עמודים כדי שהמועמד או מי מטעמו יוכל למלא את הטופס.

ישבה ועדת קבלה, החלטנו לזמן את כל מי שעמד בדרישה של אותה מוגבלות לוועדת קבלה כדי לתת להם הזדמנות להציג את עצמם ולחברי הוועדה להתרשם מהיכולת שלהם להשתלב בעבודה בכנסת. בחרנו שמונה מועמדים, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של הליכי קליטה ואני מאמינה שבחודש הקרוב פה יהפכו להיות עובדי הכנסת.

איך אנחנו הולכים לקלוט את העובדים האלה? בעצם כמו שעשינו בדיוק לפני עשור. כמו עובדים שקלטנו ב-2006, גם כאן אנחנו נשבץ אותם ביחידות הכנסת השונות בתפקידי סיוע מנהלי. זה יכול להיות סיוע מנהלי בוועדות הכנסת השונות, במחלקת הסדרנים, גם ביחידות המינהל, אגף בכיר מ שאבי אנוש, מרכז המבקרים, מרכז המחקר והמידע, יש לנו כבר כמה תפקידים שסומנו על-ידינו. ההעסקה כמובן תהיה העסקה ישירה, כמו כל העובדים בכנסת, ההסכם הקיבוצי החל על עובדי הכנסת בדירוג המנהלי ובתשלום התוספות הפרלמנטריות הייחודיות המשולמות לעובדי הכנסת.

אנחנו מתאימים את התפקיד בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים מתאימים, אם מהגורמים המלווים, זה "אלווין" ו"שק"ל". אנחנו מקבלים קצת מידע על מי שהיה לו ניסיון תעסוקתי קודם והאבחון שנעשה להם עוד מעט במשרד הכלכלה. כיום העובדים משובצים בלשכת יושב-ראש הכנסת, ועדות הכנסת, מחלקת הסדרנים, לשכה משפטית, משמר הכנסת, הארכיון ועוד.

אנחנו מלווים את העובדים האלה עם גורמים מקצועיים נוספים מהתחלה, תוך כדי העובדה, כל הזמן ליווי צמוד. כשצריך, אנחנו גם עושים לעובדים האלה ניידות. בדרך-כלל הצלחנו בשיבוצים, אבל קרו לנו מקרים, כמו עם עובדים אחרים שהשיבוץ לא מסתדר, ואז אנחנו מניידים אותם לתפקיד אחר בכנסת.

אנחנו פועלים כל הזמן כדי לעשות את השילוב כמה שיותר מוצלח. כך למשל, עשינו יום עיון מיוחד לממונים על העובדים עם מוגבלות ולעובדים עצמם. היום הזה היה יחד עם חברת לוטם, שהיא מתמחה באנשים עם מוגבלות. היום הזה היה מחוץ לכנסת. זה יום אינטראקטיבי של פעילויות, של שיח, והיום הזה נמצא אצלנו בתוכנית העבודה. גם העובדים החדשים שייקלטו, נעשה להם שבוע אוריינטציה יחד עם מנכ"ל הכנסת, יחד עם הממונים העתידיים, כדי להקל כמה שיותר על תהליך ההשתלבות.

אני רוצה להודות כאן לכל הגורמים שהם שותפים להצלחה שלנו, בראש ובראשונה ליושב-ראש הכנסת; הזכיר גם מנכ"ל הכנסת הנוכחי אלברט סחרוביץ, היתה תרומה גם ליושבי-ראש הכנסת ומנכ"לי הכנסת הקודמים, אבי בלשניקוב, דן לנדאו ורונן פלוט, וכמובן, מנכ"ל הכנסת הנוכחי, ועכשיו קיבלנו את המשרות החדשות, ביוני 2016. לנציגי העמותות, לעובדי העמותות, לעובדי הכנסת, העובדים שלנו, המנהלים והעובדים שמקבלים את העובדים עם המוגבלות בנפש חפצה, בסבלנות ובסובלנות. ואחרונים חביבים, אתם העובדים שלנו, שתיכף ניתן לכם גם את זכות הדיבור, על העבודה המסורה וההשתלבות שלכם. תודה.

תודה רבה. אני רוצה להודות באופן אישי לחבר הכנסת איציק שמולי, ולאורן הלמן, לא חבר הכנסת, אבל שותפים שלי בהצעת החוק שילוב עובדים עם מוגבלות, ולחברי הכנסת רבים נוספים שהצטרפו. קארין אלהרר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה, תודה רבה למנכ"ל ולמירה על המצגת.

ביום הזה מתקיימים דיונים בכל ועדות הכנסת, ובכל הדיונים אנחנו רואים עבודה של משרדים ממשלתיים, והדבר שהיה חסר בכל הוועדות שהשתתפתי בהן עד כה הוא התכלול והסנכרון. זה מדהים, כי הכנסת לקחה על עצמה משהו מבלי שהיא היתה חייבת, מבלי שמישהו עמד לה עם רגולציה על הראש, והתחילה במהלך שהוא היה חסר תקדים בשעתו, וגם היום ביחס למשרדי הממשלה ולשירות הציבורי בכלל, המספרים מעידים על כך וגם ההצלחה, שניתנו תשומות לעניין הזה. בהחלט אומר שחשבו על כל פרט וזה לא דבר שהוא מובן מאליו.

זה נוראי בעיניי שיש היררכיה של מוגבלות, ביום אחד מעדיפים את זה וביום אחר את ההיא, אבל זה נכון שמוגבלות קוגניטיבית התפתחותית היא מוגבלות שיש לה חסם הרבה יותר גדול בקרב מעסיקים פוטנציאליים, והעובדה שהקדישו מכרז לסוג המוגבלות הזה בעצם יש פה אמירה חברתית צודקת ומוסרית שאומרת, כולם חלק מהמשחק. זה לא רק אומרים שוויון, אלא גם עושים שוויון, ואני מברכת את כל העוסקים במלאכה.

ברור שזה לא פשוט. אני לא אומרת לכולם, לכו, צאו לעבודה, כולם מחכים לכם, המועסקים גם בוודאי נתקלים באתגרים ומכשולים, והמטרה המרכזית של כולנו ביחד היא לפשט, לא להערים עוד קשיים אלא לפשט. העובדה שפישטו גם את נושא הקבלה לעבודה זה חלק מאוד משמעותי. אני רק רוצה לברך אתכם ולהגיד, בבקשה, תעשו עוד מאותו דבר. זה חשוב. ואני חושבת שהכנסת שאמורה להיות הבבואה של החברה הישראלית ולהיות דוגמה ומופת, בעניין הזה אני גאה לומר שהיא בהחלט דוגמה ומופת, ופשוט עוד ועוד מאותו דבר. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

יש במדינת ישראל באופן רשמי מיליון ו-600,000 אנשים עם מוגבלות. אני לא אגזים ואומר שיש במדינת ישראל שמונה מיליון ו-562,000, בלי שמות, של אנשים שהם מוגבלים בצורה כזאת או אחרת, כולל כל מי שנמצא פה על הספקטרום. ולכן כל הכבוד לכם, אבל זה מה שצריך לעשות. יש לי הרושם שמתוך מה שאני שומע, אני מבין מה אין. ברור שהכנסת צריכה להיות הדוגמה, אלא מי? זאת אומרת, אם הדבר הזה לא יתחיל מכאן, איפה אנחנו באים?

לכל אדם במדינה הזאת, במערכת הביטוח הזאת שנקראת מדינת ישראל, יש לו זכות מן המקום שהוא יוצא, להגיע מכובד ועצמאי למטרה שלו. אתם הרמתם את זה, וכל הכבוד על העניין הזה, אבל אתם עושים את מה שצריך לעשות, אנחנו עושים את מה שצריך לעשות. אני בהחלט גאה, כי תארו לעצמכם שאנחנו צריכים לעסוק בעניין הזה – אגב, יש עניין לא נגיש אחד, אני צריך להגיד לך אותו אבל אחר-כך – ואנחנו לא היינו נותנים דוגמה בעניין הזה. ולכן אף אחד לא עושה טובה לאף אחד. אין אנשים בלתי מוגבלים. כל האנשים הם או מוגבלים, או נשאי מוגבלות, או מוגבלים לפרקים, או יש מוגבלים בסביבתם, או יהיו מוגבלים כשהם יתבגרו, ולכן אף אחד לא עושה טובה לאף אחד. אז ההתבשמות העצמית הזאת, בואו תרגיעו אותה קצת. אנחנו בסך-הכול עושים את מה שצריך לעשות כדי שגם לנו בבוא היום, כאשר נצטרך, יהיה לנו אותו דבר.

אני יודע שבאולם המליאה יש, הנה, אנחנו מוגבלים, יש עוד אנשים מוגבלים באולם המליאה שמגיעים לכנסת ואף אחד לא מונע מהם בלי שום בעיה, ולא את כל המוגבלות רואים, כפי שאתם מבינים. אנחנו כולנו אנשים שחיים על הספקטרום. הנגישות היא ההגדרה המדויקת ביותר שיש לתפקידה של החברה ולתפקידו של הפרט. הפרט תפקידו לגשת, תפקידה של החברה להנגיש. זה בדיוק היחס לאפשר לכל אחד להגיע מכובד ועצמאי.

בתחום התעסוקה – אני מאלה שחושבים שלמצוא מקום תעסוקה מתאים לבן-אדם, למדינת ישראל יהיה יותר זול מאשר לתת לו מקום אבטלה. בלי שכר מינימום מותאם, ובלי מפעלים מוגנים שמגנים על עצמם, שהופכים למובלעות, אלא אנשים באופן נורמלי בכל מקום עבודה צריכים להתקבל בלא מתווכים בסופו של דבר, אלא בעניין שלב המיון, שכל אחד יעשה את הדבר שהוא מתאים לו כי לכל אחד צריך לתת את הסיכוי הזה. בעיניי זה המדד החזק ביותר לדמוקרטיה ולחברה אנושית מתקדמת, היכולת שלנו להנגיש את עצמנו. איך אומרים? השמיים הם הגבול. אנחנו באים מוועדת המדע בדיוק, שהיא ועדה מאוד חשובה לעניין הנגישות משום שהטכנולוגיה מייצרת היום אפשרות לשלב 90% מן האנשים ב-90% מן העבודות.

אינטליגנציות קיימות בכל מיני תחומים. יש אינטליגנציה שכלית ויש אינטליגנציה רגשית שהיא לא פחות חשובה מהדבר הזה, ואת כולם צריך לשלב. אנחנו רק צריכים להפנים שלהנגיש זה קודם כל להנגיש את התודעה שלנו, כל אחד את עצמו. לגשת ללא דעה קדומה, לראות את הדברים בצורה אוניברסלית, והברכה המסורתית שלנו: תהיו נגישים. ואני אגיד לכם יותר מזה: תהיו תמיד מספיק חלשים כדי להרגיש יותר טוב, ומספיק חזקים כדי לשנות מציאותם ומציאות של כולנו. אם התפיסה הזאת תהיה קיימת, היא יותר חשובה מהחוק. כי יש חוק אחד שגם הכנסת הזאת לא יכולה לחוקק אותו, יואב, ואף כנסת בעולם ואף פרלמנט בעולם לא יכולים לחוקק את החוק שאנשים יהיו בני-אדם. מה שאתם עושים כאן נדרש מחברה שבה יש חוק שאנשים רוצים להיות בני-אדם. זה הכול. ואני לא פארטי פופר.

לא, לא. מצד אחד, אני מאוד בגישה שלך. מצד שני, כמו שאתה אומר, הכנסת היא המקום הראשון. ועדיין כשמישהו עושה את הדברים כמו שצריך - - -

סבבה, אבל את השלב הזה, אתם כל-כך טובים שכבר אתם לא צריכים, אתם כבר במקום אחר לגמרי.

איציק, לא היית פה קודם. אני הודיתי לך גם כן.

אבל אני מודה לכולכם שוב ושוב, שהסכמתן לקבל אותי פה.

תודה רבה למתורגמנית, ליאת.

מיכל, בבקשה.

אני מיכל, אני בחורה עם נכות, אני פעילה חברתית. אני בחורה אקדמאית עם תואר שני במינהל ציבורי. בחודש שעבר סיימתי קורס יועצים פרלמנטריים, שזה תחום שנורא מעניין אותי. מה שרציתי לבקש מכם – אני רואה שהכנסת מאוד במגמה של לשלב אנשים עם מוגבלות וכן מעודדת את זה, וזה דבר מאוד-מאוד מבורך, והייתי רוצה לבקש מכם, אם אפשר גם לפנות לתחום של האשים עם מוגבלות, האקדמאים, שמעוניינים גם במשרות של יועצים פרלמנטריים, של דוברות, וכל המשתמע מכך, ולאייש תקנים, כי גם במקום הזה יש פה אמירה מסוימת ואם לצורך העניין ח"כ מסוים מחזיק שלושה יועצים פרלמנטריים או שר שמחזיק חמישה יועצים, אני חושבת שאחד מהם צריך להיות אדם עם מוגבלות, וזה ייצור לנו חלון הזדמנויות שאמור לשמש דוגמה לכלל הסקטור, גם הפרטי וגם הציבורי.

תודה. בהחלט שמת לנו רף. מבחינת המשרות, הנושא של יועצים של חברי הכנסת זה משרות אמון של חברי הכנסת וזו בחירה של חברי הכנסת, גם הדוברים שלהם. לגבי הדוברות של הכנסת, יש מחלקת דוברות שהיא של הכנסת, ויש להם תנאים משלהם ואולי שם לשלב.

אבל ההערה של מיכל היא הערה טובה.

קודם כל, הכנסת מפרסמת בהליכים מכרזיים, קודם כל הליך של מכרז פנימי ולאחר מכן הליך של מכרז פומבי שמיועד לכלל האוכלוסיה על משרות שונות בכנסת, ביניהן גם משרות הדוברות. יש לנו הרבה משרות, רכזי מידע ומחקר, דוברים, כלכלנים וכך הלאה, ולכל משרה צמודה רמת משרה ודרישות השכלה וניסיון, בין היתר, משרות שמיועדות גם לכאלה שיש להם השכלה אקדמית.

המשרות האלה פתוחות לכל אדם שעומד בתנאי הסף, של השכלה וניסיון. אדם עם מוגבלות, נכות פיזית או כבד ראייה, או כבד שמיעה, יכול להגיש את המועמדות שלו אם עמד בתנאי הסף, כלומר, תנאי השכלה וניסיון, וכשהוא יבוא לוועדת הבוחנים, יש לפי סעיף 15 לחוק שירות המדינה (מינויים) העדפה מתקנת למי שהוא בעל מוגבלות, והוא יסמן ויבקש העדפה לפי סעיף 15. כשהוא יבוא לוועדת הבוחנים, היה ויימצא שהוא בעל כישורים שווים, הוא ומועמד אחר, אז אותו מועמד שביקש העדפה מתקנת בשל המוגבלות, יקבל אותה, אבל רק אם הם נמצאו שווים. וכך, לא ציינתי, אבל יש לנו שלושה עובדים בכנסת שהתקבלו בהליך הזה, במסגרת מכרז רגיל, ולא ההליך הצבוע הזה שעשינו שיועד לאנשים עם מוגבלות, התקבלו בדרך הזאת במשרות בכירות, במשרות שדורשות השכלה אקדמית, וזה בסדר גמור. אגב, זה אפשרי לא רק בכנסת, אלא בכלל בשירות המדינה.

כן, אבל כן היה לי חשוב - - -

למסור את המסר לנו.

המסר ידוע.

גם לח"כים, היה גם מסר לח"כים.

היה מסר מאוד ברור.

איילת, אני מודה לך, את תחליפי אותי ל-10 דקות ותנהלי את הדיון.

(היו"ר איילת נחמיאס ורבין, 12:35)

אני מבקש להתפרץ ולהציג אותי כדי להתייחס לנושא הזה, בבקשה. שמי אורן גנור ואני הדובר של ארגון "בזכות". אני מכיר מקרוב אנשים שהגיעו עם מוגבלות לוועדת הבחונים אחרי שעברו את תהליך הסינון הראשון, השני, הגיעו עד לוועדת הבוחנים, הגיעו חמישה או שמונה מבין 190 אנשים, ביקשו את הזכות שיש להם להעדפה מתקנת, ולא קיבלו אותה. זאת אומרת, אני רוצה להאמין שאם הם היו בין השמונה האחרונים, אז כן היו להם את אותם הנתונים שמכשירים אותם למשרה הזאת. בסופו של דבר, זה לא קרה.

אתה מדבר באופן עקרוני?

אני מדבר באופן ספציפי על מקרים שאני מכיר אותם באופן אישי.

אורן, תודה ואנחנו ניקח את ההערה הזאת לתשומת לב. אני מרגישה שזכות גדולה נפלה בחלקי דווקא בדיון הזה להחליף ולו לחלק מהזמן את חבר הכנסת קיש.

מיכל, אם יורשה לי, את לא נכה, נכה זה מה שהחברה עושה ממך. יש לך אולי מוגבלות, אבל נכות זה מה שאנחנו מחליטים, ואת בעיניי הכול חוץ מנכה. תודה רבה לך - - -

זה בדיוק מה שאמרתי.

נכון, לכן זאת האחריות שלנו. אני מאוד מודה לך, ואני רוצה לתת לחברי חבר הכנסת איציק שמולי לומר דברים. אני מוכרחה לומר בשבחך – אל"ף, קיבלת אתמול את אות אומ"ץ. אני גאה בך, אני נרגשת שאתה חבר בסיעה שלי ונרגשת שאתה חבר בבית הזה, וזאת זכות גדולה להגיד לך את זה.

תודה רבה.

וגם, השנה היה לך, לדעתי, הישג מיוחד בהקשר של שינוי השם המיותר שהיה עד היום בספר החוקים. אז, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה לברך גם את היוזמים של היום הזה, וגם את הכנסת, מזכירת הכנסת, מנכ"ל הכנסת, כל העוסקים במלאכה. האמתה יא שהכנסת האי מגדלור בתחום של העסקת אנשים עם מוגבלים, והכנסת היתה בין המוסדות הראשונים במדינה להבין שאנשים עם מוגבלות הם קודם כל אנשים ורק אחרי זה הם בעלי מוגבלות, ויש להם יכולות ושאיפות, וכישורים, וכן, כפיש אמר חבר הכנסת גילאון, יש להם גם מוגבלות, אבל למי מאתנו אין?

אני רוצה להתחבר לגברים שאמרה מיכל. אני חושב שהכנסת בקדנציה הזאת במיוחד, העבירה מספר חוקים היסטוריים עבור העסקה של אנשים עם מוגבלות, ובראשם החוק שכולנו שותפים לו למכסה של 5% ייצוג בגופים ציבוריים לאנשים עם מוגבלות. זה פותח פתח אדיר לתעסוקה של אותה אוכלוסיה. אני רוצה לומר לדברים שאת אמרת, כי אני חושב שזה באמת השלב הבא ואני רוצה לאתגר גם אותנו, את חברי הכנסת, וגם את מוסד הכנסת.

אדוני המנכ"ל, אולי אנחנו צריכים לחשוב במונחים של תמרוץ. יכול להיות שאם אנחנו אומרים לחברי הכנסת, תיקחו את העוזר השלישי שלכם שיהיה אדם עם מוגבלות, אז לא בטוח כמה יעשו את זה. ויכול להיות שאם – ושאף אחד בבקשה לא ייפגע, אני לא חשוב כמישהו שהוא נגד המטרה הזאת – אבל אם ניתן תמרוץ לחברי הכנסת שיסכימו להשתתף בפרויקט הזה, בפיילוט הזה של העסקת אנשים עם מוגבלות, אולי גם אנחנו הח"כים נגלה שהשד לא נורא כל-כך.

הנושא הזה מאוד-מאוד קרוב ללבי, וגם לי לפעמים יש חששות. אני לא מגיע לעולם הזה ואני כולי נקי מכל חשש. אחד המתמחים בלשכה שלי הוא אדם עם לקות שמיעה, עומד להיכנס מתמחה נוסף שסובל מ-CP שזו לא מוגבלות קלה. להגיד לכם שאני לא פוחד מהתהליך הזה? אני פוחד מהתהליך, אבל אני מוכן לקחת חלק בו. ואני חושב שאולי בשלב ראשון, אדוני המנכ"ל, אנחנו צריכים לחשוב על פרויקט ניסיוני כזה, של 5% מהח"כים, 10% מהח"כים, שללשכות שלהם נוכל להכניס אנשים אקדמאים שעומדים בתנאי הסף האחרים, שיוכלו להשתלב גם בעבודת הליבה של הבית הזה. שלא יהיו רק בצדדים שלנו, אלא שיעסקו גם בלב עבודת החקיקה ועבודת קביעת המדיניות.

זה יהיה הישג כביר, וכפי שהבית הזה הראה את הדרך לשאר המדינה בעצם ההעסקה וההכנסה של אנשים עם מוגבלות לבית הזה, אני חושב שאנחנו נהיה הראשונים גם להראות לשאר הגופים במדינה את הדרך גם במסלול הזה, שהוא מאתגר, זה נכון. אבל בסוף זה יקרה, כי המהות היא נכונה. השאלה היא רק איזה מנכ"ל יעשה את זה, איזה "יו"ר יעשה את זה, איזה ח"כים יעשו את זה. זה שזה יקרה ב-20 שנה הקרובות – זה יקרה, השאלה היא מי יהיה הראשון ליישם.

יפה, תודה רבה, חבר הכנסת שמולי. אם הכנסת לא תהיה מקום מכיל – אני כמו חבר הכנסת גילאון תמיד מרגישה, והיה לי בית-ספר טוב לעניין הזה, שלכולנו יש מוגבלות, רק יש לנו מוגבלות בלתי נראית לפעמים, ואמרתי את זה כבר כמה פעמים מעל הבימה במליאה, ויושבת כאן תמי שאני מאוד-מאוד אוהבת אותה. ולא נמצאים כאן, לא נדב ולא חלי, הם סדרנים, והם אנשים שאני מרגישה שמלווים אותי ביומיום מהרגע שנכנסתי לכנסת.

נמצא כאן אורן הלמן, שהוא אומנם סמנכ"ל בחברת החשמל, אבל בעיקר רואים אותו במסדרונות בגלל שהוא הקים את עמותת "סיכוי שווה", והוא גם חבר אישי שלי הרבה שנים, אבל אני רוצה להודות לך על זה שאתה התעקשת להוכיח לנו שאפשר לדבר את השפה הזאת.

בעוונותיי, אני לא הזכרתי, אבל הזרז ומי שיזם את הצעת החוק זה אורן הלמן, לא אני, עם הכתבה המופלאה שהיתה ב"ידיעות אחרונות". זה מה שגרם לכנסת הזאת להתחיל לזוז קדימה, לדעתי.

אמת, אמת. איציק, עזוב, מלאכתם של צדיקים – אתה רואה, עשיתי בשבילך את העבודה.

חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

כמובן שאני מברך, ולא רק מתחבר לדברים של קודמיי, על הדיון כאן ועל העלאת הנושא. מי טוב בשביל לשמש דוגמה יותר מהכנסת, לשקף את הדבר הנכון, לא רק חברתית ואנושית, בכלל זה צריך להיות בחברה נאורה, דמוקרטית, אנושית.

כפי שאמרו, אכן המוגבלות היא יחסית, הכול יחסי. כרופא וגם כבן-אדם, אני חושב שאין מוגבלות, אין מוגבלות, הכול ניתן באופן יחסי או לא יחסי ל היות חלק מהחברה, חלק פעיל בחברה, ומה שנשאר, שאנחנו אכן נתייחס בצורה הנכונה, המתאימה, לעצמנו שאנחנו מוגבלים ולאנשים עם מוגבלות.

לא יודע מה היה בכנסת הקודמת, אבל אני רואה בכנסת הזאת – לא רק לשבח, ככה צריך לעשות – שאכן יש תנופה טובה מאוד, וזה אולי לא התחלתה דרך, אולי אמצע הדרך, אבל נעשה משהו ויש עוד הרבה מה לעשות, לעשות את הכול כדי לשלב ולתת לאנשים שיהיו חלק פעיל, חלק מהחברה, בכל העשייה. זה שרק שמונה התקבלו מתוך 50, אנחנו נחשוב איך אפשר לשלב ולקבל עוד יותר אנשים, ולא רק בשביל להוות דוגמה, שזה דבר חשוב מאוד, אלא בגלל שנעשה את הדבר הנכון, המקובל וכמה שאפשר לתת מענה נכון ומתאים שהחברה שלנו תהיה אכן חברה נאורה ודמוקרטית ואנושית ביותר. תודה לכולם.

(היו"ר יואב קיש, 12:44)

תודה רבה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה.

תודה, אדוני. מיכל יצאה, אבל אני חושבת שהיא בעיקר אתגרה אותנו, חברי הכנסת. עזבו את המנגנון ואת הכנסת, היא בעיקר אתגרה אותנו, ולפחות כאן יושבים אנשים שכל הזמן עוסקים בנושאים האלה שהם בעיניי בבסיס הקיום שלנו כאן, לראות בכל אחד עולם שלם. א ני חושבת שזה תיקון העולם שכל אחד מאתנו מנסה לעשות כאן.

אחד הדברים שאנחנו פוגשים שוב ושוב, והוא בעיניי מסר מאוד גדול מהבית הזה, שיודע להתנגח ולהתפצל על כל תת ניואנס של תת סעיף באיזושהי חקיקה או משהו, שביחס לחובה שלנו ולזה שאנחנו לא עושים פה טובה לאף אחד באופן שבו אנחנו פועלים לקידום מעורבות גדולה יותר בחברה כולה ובכנסת גם כן, של אנשים עם מוגבלות, הוא שיתוף הפעולה החוצה מפלגות וחוצה מגזרים ומגדרים ביחס לנושא הזה.

אני מרגישה שאנחנו צריכים לקחת את זה צעד אחד נוסף קדימה, גם בתוך הבית שלנו, הבית הפוליטי של כל אחד מאתנו – כאישה שעוסקת ללא הפסקה בנושאים של העולם היהודי במרחב הציבורי, אני קוראת לעצמי כאן ולכל אחד מאתנו לבדוק איפה הוא מתחבר גם בנושא שהוא שלו. זאת אומרת, אחד הנושאים שאני עסוקה בהם, לצערי, בהצלחה מינורית, זה הסיפור של הנגשת מקוואות לנשים עם מוגבלות. בעולם התוכן של דת ומדינה, איך אנחנו מנגישים על כל הספקטרום של אנשים עם מוגבלות.

הדבר הכי בולט בעיניי הוא היכולת שלנו בכנסת הקודמת – בכנסת הזאת עוד לא הצלחתי להרחיב – להביא לחובה שבכל עיר לפחות מקווה אחד נגיש לנשים עם מוגבלות. באופן טבעי, הנגישות שמדובר עליה בנושא הזה האי אותו מעלון שיצרנו, שמאפשר לנשים לרדת את בור הטבילה באופן הכי אמתי. אבל אני גם חושבת שצריך להנגיש הנגשה אחרת במקוואות, לנשים שיש להן מוגבלות אחרת, שהיא פחות נראית, ואיך אנחנו מכבדים את הצורך הזה. אני חושבת שזאת הקומה הנוספת שאני מאמינה שאנחנו צריכים לפעול בה. יש פה חקיקה מצוינת, יש עוד הרבה מאוד עבודה, שלא חלילה נשב פה על איזשהו שביב זר של איזושהי דפנה. אבל ביחד עם קידום החקיקה צריך לעלות קומה, ולבדוק כל אחד במקום שבו הוא פועל, איך שם יוצרים את ההנגשה, בנוסדות האקדמיים ובמוסדות הדתיים, שם יש עוד הרבה דרך לעשות, ועוד ועוד מקומות כאלה.

אני באופן אישי לקחתי מאוד לתשומת לבי את דבריה של מיכל, ואני חושבת שזה באתגר של פה, של קצת פחות מ-120 כי אני לא לוקחת אחריות על השרים ועל סגני השרים, אבל בתוכנו חברי הכנסת, איךא נחנו יוצרים את המציאות הזאת שאחד מהעוזרים שלנו איש או אישה עם מוגבלות. מה זה ייתן לנו, בעזרת ה', על זה אין שאלה. השאלה היא איך אנחנו מקיימים את זה בפועל. תודה רבה.

תודה רבה. סמדר, בבקשה.

שלום, קוראים לי סמדר ואני עובדת במשאבי אנוש בכנסת. אני חושבת שהעבודה בכנסת מאוד-מאוד טובה ואני מאוד נהנית ממנה, וזה חשוב, אבל יש מקומות עבודה שנמצאים, למשל, במסגרת, והייתי רוצה לדעת למה המועסקים לא יכולים לקבל שכר ראוי.

איזה תפקיד את עושה אצלנו?

היא לא דיברה על עצמה - - -

היא לא מדברת על עצמה.

אני מדברת באופן כללי.

אני חושב שבסופו של דבר זה תלוי במשרות.

לא, לא, יואב - - -

אז אני לא מכיר.

על זה רציתי לדבר. האתגר הבא האמתי שלנו הוא לייצר מצב שבו אנשים מתפרנסים על-פי היכולות שלהם ולא על-פי המוגבלות שלהם. וזה אולי אחד הדברים הכי קריטיים, וזה באמת לא קשור לכנסת, לשמחתנו, אלברט - - -

לא, זה לא קשור לכנסת.

לא, זה בסדר, סמדר. אני חושבת שזה מאוד חשוב שהעלית את זה, אני התכוונתי להעלות את זה כעניין עקרוני שאנחנו צריכים להידרש לו בכנסת, ויש מספיק מקומות בארץ שבהם עדיין אנשים לא מתוגמלים על-פי היכולות שלהם אלא על-פי המוגבלות שלהם, וזה משהו שאנחנו נצטרך להידרש לו ולראות איך משנים אותו, בין אם מדובר במפעלים מוגנים, ובין אם מדובר במעסיקים פרטיים שחס וחלילה, מנצלים לרעה. אבל אני רוצה להאמין שהם המיעוט בכל מקרה. אבל יש איזושהי לגיטימציה לזה שאנשים יקבלו כסף על-פי המוגבלות ולא על-פי היכולות. ואת זה אנחנו נצטרך בתהליך חכם – שולי, זה באמת תיקון עולם. אני מקווה שאנחנו נעשה את זה ביחד. ואם מותר בדיחה לחברי ועדת הכנסת, מהדיון היום הרבה יותר נהניתי.

יש הרבה פחות התפרצויות, דרך אגב.

סליחה, אני מסבירה, זה מקום העבודה שלנו, אז מותר לצחוק פה גם. היינו פה אתמול עד מאוחר בלילה.

אורן, בבקשה.

מדברים פה על הנושא של שילוב בעבודה, אז אני שמח גם לייצג את חברת החשמל כי למרות שאמרת שאני גם, אז חברת החשמל היא לדעתי הגוף שמעסיק הכי הרבה אנשים עם מוגבלות היום במדינת ישראל. יש 307 אנשים עם מוגבלות בחברת החשמל, אנחנו עוד לא עומדים בדרישות החוק אבל יש לנו עוד 2,022 - -

טוב, כי יש לכם המון עובדים.

- - ואנחנו נעמוד בדרישות החוק, ויהיו 5% אנשים עם מוגבלות.

כמה זה היום?

היום 307, 2.5% מהעובדים. גם כן לא רע.

החוק מדבר על מדרגות. אנחנו לא אומרים 5% בשנה הראשונה.

הלוואי על כל המקומות.

אני רוצה להגיד שהמפתח בחברת החשמל הוא בעצם הנהגה. כלומר, יש לנו גם יושב-ראש, גם מנכ"ל וגם סמנכ"ל משאבי אנוש שמובילים את התהליך הזה כמדיניות. דרך אגב, בדיוק מה שקורה בכנסת, כשיש לך א נשים שאומרים, את זה אנחנו רוצים והם מנהלים, אז זה מה שקורה.

עכשיו אני רוצה להתחבר לדבר השני, לסיכוי שווה, למה שדיברנו פה.. בשנתיים וחתי האחרונות הבנתי דבר אחד פשוט. כנראה שאחרי 68 שנים שהמדינה הזאת קיימת, אפשר להגיד, לא הצלחנו לשכנע הרבה מעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות, ולכן צריך לעשות מה שהכנסת הזאת יודעת לעשות והיא יודעת לעשות טוב, האי עשתה את זה גם – זאת אומרת, לחוקק חוק. צריך לתת פה גם מילה מאוד-מאוד טובה לאבי ניסנקורן, יושב-ראש ההסתדרות, שהביא הסכם קיבוצי לפני שנתיים, ובעצם לחייב. כי בכל הדברים האלה, כשאתה מתחיל לחייב, בסוף – בישראל, מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח – בסוף כולם אומרים, איך זה לא היה פה קודם?

דבר שני, מדברים פה הרבה על נגישות ועל צרכים של אנשים עם מוגבלות. אני רוצה להגיד לכם, יש לי אימא שאני לוקח אותה עכשיו עם כיסא גלגלים, ואז פתאום אתה נתקל בשני סנטימטר ומה זה עושה שני סנטימטר במדרכה. למה? כי בסופו של דבר, יש משפט שהיום אומרים אותו כולם: Nothing About Us Without Us, כלומר, אל תחליטו עלינו בלעדינו. לא אתם, כי אתם דווקא מעולים בעניין הזה. אבל למה זה קורה? כי בסוף, בשירות המדינה 2.2% מהעובדים הם אנשים עם מוגבלות, ואיפה מתקבלות כל ההחלטות לגבי אנשים עם מוגבלות? בגופים ממשלתיים, חברות ממשלתיות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכולי. תארו לעצמכן, חברותה כנסת, שמחר בבוקר הוועדה לקידום מעמד אישה בכנסת מורכב רק מגברים – אתן רוצות לחשוב מה יהיה מעמד האישה בישראל?

או רק מנשים.

רק מנשים זה בסדר, זה מעמד האישה.

לא, לא. אנחנו מאוד נהנינו כשגדעון סער היה יושב-ראש הוועדה.

השתמשתי כנראה בדוגמה לא טובה.

נכון, נכון.

אני מודה בטעויות.

למעשה, היום כל ההחלטות לגבי אנשים עם מוגבלות מתקבלות בלעדיהן. תראו לי בוועדת הפנים דיון על הנגשה, שמהנדס עירייה יהיה לו ילד עם כיסא גלגלים, אתם רוצים לדעת מה יקרה לכל המבנים בעירייה הזאת? תראו לי ראש עירייה שיהיה על כיסא גלגלים, או עיוור, אתם יודעים מה יקרה לנגישות בעיר? לכן, החוק הזה שהוא בעיניי מהפכה מדהימה שיפתח עשרות אלפי מקומות עבודה לאנשים עם מוגבלות, בתוך גופים ממשלתיים, כי זו לא חוכמה ללכת לגופים הפרטיים ולהגיד להם, ב"שטראוס", ב"תנובה" תעסיקו, בסדר, מה זה משפיע עלינו? לא משפיע עלינו. הם יהיו חלק מתהליך קבלת ההחלטות, וזה הדבר היפה שאתם עושים בכנסת, שאתם מכניסים אותם פנימה, וכל מי שמגיע לפה רואה אותם, נעזר בהם, ולומד שהאנשים האלה חייבים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות.

יש לנו מנכ"ל הבנק הגדול ביותר בישראל, אריק פינטו, שהוא מאה אחוז נכה. יש לנו מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי שהוא עם תעודת עיוור, יש לנו מנכ"ל "הרץ" שהוא בלי רגליים, ויש לנו סמנכ"לים בחברות אחרות שהם נכים, הם יכולים למלא כל תפקיד. ריבוד ואי שוויון. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אורן, ויישר כוח עם העבודה ב"סיכוי שווה" שפועלת ועוזרת למצוא את התפקידים האלה לאותם אנשים שצריכים אותם.

נשארו לנו שני דוברים. נתחיל עם גיא, מעובדי הכנסת, בבקשה.

שלום, לי קוראים גיא ואני עובד תשע שנים בכנסת וממש כיף לי פה. האווירה פה ממש מעולה, וצריך שבמשרדים האחרים שיקבלו עוד אנשים עם מוגבלות, ולפעמים זה לא נעשה. וצריכים עוד ועוד שיכניסו עובדים למגזר הממשלתי. ממש כיף לי פה. תודה לך, אלברט, ולכל חברי הכנסת. תודה רבה לכם.

תודה. גיא, מה אתה עושה?

אני עובד במדור תחבורה ותקשורת, אצל איציק כהן.

תודה רבה. דוד מרקו, בבקשה.

אני מנכ"ל "אלווין" שזה הגוף התחיל עם הכנסת, נדמה לי, לפני כ-25 שנה.

בתקופה של שילנסקי.

כן, ממש לפני הרבה שנים, כאשר ההעסקה היתה דרכנו. הייתי פה גם בזמן שדליה איציק, מנכ"ל הכנסת דאז, הפכו את כל העובדים לעובדים מן המניין, וזה היה דבר שעדיין לצערנו לא קיים בשירות המדינה באותה צורה. זאת אומרת, שם זה הרבה יותר מסובך והרבה יותר מורכב.

נאמר פה שהכנסת היא מגדלור בתחום הזה, וזה נכון, אני מברך על זה, אבל חברת החשמל אם כך זה הכוח לספק את - - -

אפרופו מה שמסדר אמרה, אני חושב שהיא לא דיברה על הכנסת, אבל בואו נדבר על הכנסת בכל זאת. אחת הבעיות עם התחום של השמת אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח זה שהרבה פעמים גם במשרדי הממשלה הרלוונטיים עושים V, הבן-אדם מסודר, וגמרנו. וזה גם סוף המימון בעניין הזה, לרוב. לא תמיד, אבל בהרבה מקרים, או שיש פחות מימון. מה זה אומר? הזכות של כולנו להתקדם במקצוע, בקריירה, בחיים בכלל, לפעמים מבוססת על זה שיש לנו נגישות לקורסים, לקידום ולהשתלמויות ולכל מיני דברים, ומכיוון שהכנסת היא דוגמה ומופת במדינת ישראל להעסקת אנשים עם מוגבלות, אולי כדאי בתור פיילוט, ואנחנו נשמח להיות שותפים שלכם בזה, כדאי להתחיל לעשות מה שנקרא: תוכנית סולם קריירה של אנשים שעובדים בכנסת, איך הם יכולים להתקדם, זה גם ישפר את השכר שלהם כתוצאה מהקידום, אבל זה גם יאמר לכל המעסיקים במדינה שעצם העובדה שאתה מעסיק בן-אדם זה לא סוף התהליך, זו ההתחלה. צריך לקחת אחריות גם על ההמשך, כמו עם כל העובדים בכל המשק.

תודה רבה.

לא הצגתי את זה במצגת כי זה ברור מאליו, אבל העובדים שלנו משולבים בכל תוכניות ההכשרה בכנסת. סמדר, למשל, בוגרת קורס רכזות ומנהלות לשכה שזה קורס שנעשה בנציבות שירות המדינה עם מזכירות ביחידות אחרות במשרדים ממשלתיים. היא אפילו הציגה עבודת פרויקט שהנושא שלה היה עבודתה בכנסת. זה פשוט רגיל לכל דבר ועניין.

חלק מהדברים זה העשרת העובד והרחבת המיומנויות שלו, אבל יש גם בצד ההשתלמויות שסמדר וגם אחרים עושים, גמול השתלמות. זאת אומרת, הם עושים קורסים, ואחר-כך הגמול הזה מביא אותם לתוספת בשכר.

עכשיו, למשל, אני עושה עריכה לשונית.

לומדת ללא הפסקה.

כן. סמדר היא רק אחת. יש לנו 18 עובדים, ואנחנו עושים להם הכשרה בתחום העיסוק. מי שצריך מקבל מאתנו הדרכה בתחום המחשוב, כל ימי העיון הרוחביים של הכנסת, אם זה "כנסת ירוקה" והשתתפות ביום עיון לרעידות אדמה ומניעת הטרדה מינית. רק השבוע עשינו להם יום עיון יחד עם מנהלי הדרכה של "שק"ל".

כן, היתה הדרכה בנושא הטרדה מינית.

רעננו את הנהלים ואת הוראות הכנסת, אבל חוץ מזה אנחנו נותנים להם כמובן, כל אחד לפי היכולות שלו ולפי תחום העיסוק שלו, להשתלב במערך הארגוני, הן אם זה קורסים פנים-ארגוניים בכנסת או קורסים מחוץ לכנסת.

אפשר להגיד משהו על המספרים? אנחנו לא רוצים להתחרות, אבל אני מקבלת כאן קריאת ביניים. יש היום בכנסת, מתוך 587 משרות, יהיו לנו 26 עובדים, 18 ועוד שמונה. עשו לי את החישוב המתמטי – 4.43%. יש לנו בנוסף שלושה עובדים שהתקבלו בהליך מכרזי רגיל וקיבלו העדפה לפי סעיף 15, ואז אנחנו מתקרבים ל-5%, זה 4.94%.

קנאת סופרים תרבה חוכמה. וחבל שאין פה עוד חברות ממשלתיות, כי חלק מהן הולכות לפנות אליכן כי הן רוצות להחריג את עצמן מה-5%. רק שתדעו.

טוב, זה כבר היה לנו בחקיקה.

לא, לא. הם פרסמו בדוחות הכספיים, הרכבת.

נאמרו פה הרבה מאוד דברים נכונים. אני רוצה להגיד דבר אחד שבעיניי הוא המפתח. בסופו של דבר זו החלטה של המנהלים הבכירים. אני מאוד מתחבר למה שאמרת, אורן – במקומות שבהם יש מנהלים שמבינים את האחריות החברתית בעניין הזה, זה הולך בקלות, ובמקומות שלא, אנחנו עשינו את החקיקה בשביל שזה יקרה בכל מקרה. ולכן, כפי שקורה פה בכנסת וכפי שבחברת חשמל, זה קורה מעצמו כי המנהלים מבינים את החשיבות של הדבר הזה. אני מאמין ומקווה שאנחנו ראה את כל המשק צועד לעניין הזה בעקבות החקיקה וגם ההסכם במגזר הפרטי. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:02.