הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 524

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ח בחשון התשע"ז (29 בנובמבר 2016), שעה 13:55

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע), התשע"ו-2015

הצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, יעקב מרגי, אורן אסף חזן, איילת נחמיאס ורבין, רועי פולקמן, אלי כהן, שרן השכל, אברהם נגוסה, מרדכי יוגב, יואב בן צור, מיכאל אורן, אלי אלאלוף, טלי פלוסקוב, ענת ברקו, מכלוף מיקי זוהר, ניסן סלומינסקי, רחל עזריה, שולי מועלם-רפאלי, אברהם דיכטר, נאוה בוקר, תמר זנדברג, זהבה גלאון, אילן גילאון, איל בן ראובן, יואל חסון, רויטל סויד, איציק שמולי, אחמד טיבי, מיקי לוי, עבד על חכים חאג' יחיא

2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע), התשע"ו–2015

הצעתם של חברי הכנסת איתן ברושי, דב חנין, איל בן ראובן, מיקי לוי, איציק שמולי, אלי אלאלוף

3. פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיפים 89(1) ו-(2), 91 עד 92 (הגדלה הדרגתית של נקודות הזיכוי במס ללימודי מקצוע)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מכלוף מיקי זוהר

רחל עזריה

עודד פורר

מירב בן ארי

ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אורי שיינין - אגף התקציבים, משרד האוצר

יעקב שינבוים - מנהל אגף הסמכות, משרד החינוך

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים

ליאת גור - מנהלת הסברה ורגולציה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

יוסי אלקובי - התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

רוית גרוס נוריאל - עו"ד, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע), התשע"ו-2015

הצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, יעקב מרגי, אורן אסף חזן, איילת נחמיאס ורבין, רועי פולקמן, אלי כהן, שרן השכל, אברהם נגוסה, מרדכי יוגב, יואב בן צור, מיכאל אורן, אלי אלאלוף, טלי פלוסקוב, ענת ברקו, מכלוף מיקי זוהר, ניסן סלומינסקי, רחל עזריה, שולי מועלם-רפאלי, אברהם דיכטר, נאוה בוקר, תמר זנדברג, זהבה גלאון, אילן גילאון, איל בן ראובן, יואל חסון, רויטל סויד, איציק שמולי, אחמד טיבי, מיקי לוי, עבד על חכים חאג' יחיא

2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע), התשע"ו–2015

הצעתם של חברי הכנסת איתן ברושי, דב חנין, איל בן ראובן, מיקי לוי, איציק שמולי, אלי אלאלוף

3. פרק ח' כולו (מסים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 207 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיפים 89(1) ו-(2), 91 עד 92 (הגדלה הדרגתית של נקודות הזיכוי במס ללימודי מקצוע)

המיזוג התקבל. מה שאושר, המספר הוא 1075 ו-1618/20.

לגבי נקודות זיכוי למי שסיים לימודי מקצוע, שתי הצעות חוק פרטיות. אנחנו מדברים עכשיו על מספר 1083.

פרק ח' בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, סעיפים 89(1) ו-(2), 91 עד 92, נקודות זיכוי למי שסיים לימודי מקצוע, 1083. יש שתי הצעות חוק פרטיות כאשר מספרה של האחת הוא 2180/20 והשנייה 2202/20. אני מבקש למזג את שלושת הצעות החוק.

מי בעד המיזוג? מי נגד?

הצבעה

בעד –פה אחד

בקשת המיזוג נתקבלה.

המיזוג התקבל.

עכשיו נתחיל בהצעה הממשלתית ונעבור לפרטית.

אגף התקציבים, משרד האוצר. התיקון שמונח כאן הוא תולדה של הסכמות בין חברת הכנסת מירב בן ארי ומציעים נוספים בעניין השוואת נקודות הזיכוי להן זכאים בוגרי מערכת ההשכלה הטכנולוגית או בכלל בוגרי מערכת הכשרות מקצועיות של קורסים ממושכים של מעל 1,700 שעות, למה שזכאים בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה.

קצת היסטוריה. בעבר המדינה נתנה חצי נקודת זיכוי לבוגרי מערכת ההכשרות המקצועיות וההשכלה הטכנולוגית ונקודת זיכוי מלאה לבוגרי אקדמיה, מתוך רצון לעודד יותר את האקדמיה. לנושא הזה הצעות החוק באו ואמרו שאם היקף השעות הוא זהה, היחס של המדינה צריך להיות זהה. בגדול, ברור שיש שוני בין תארים אקדמיים אבל תואר אקדמי סטנדרטי הוא 120 נקודות זיכוי כשנקודת זיכוי היא 14 שעות וזה 1,660 שעות. אלה אותם סדרי גודל ולכן הממשלה נאותה להגיע להסכמות האלה.

ההנדסאים נכללים?

בהנדסאי וטכנאים, תלוי כמה שעות, תלוי איזה קורסים, אבל הכשרות מקצועיות.

לימודי מקצוע אלה כל המקצועות?

כל מה שהוא מעל 1,700 שעות.

אנחנו נשמח להעיר על כך.

מי זה אנחנו?

התאחדות המלאכה והתעשייה.

בסדר.

ההגדרה למיטב הבנתי היא לימודי מקצוע באשר הם שברגע שהם מעל 1,700 שעות, הגדרה מעט יותר רחבה, אלה לא רק בוגרי ההשכלה הטכנולוגית עצמה, וההסכמות הן בעצם לעשות את זה באופן מדורג כי בכל אופן יש לזה גם עלות תקציבית. ההסכמות בזמנו אמרו שנעגן את זה במסגרת לו"ז ההסכמים ובמסגרת חוק ההסדרים אבל בסוף זה נכנס ממש כחלק מחוק ההסדרים.

על איזה פרק זמן מדורג מדובר?

ארבע שנים.

תכף נגיע לזה. מירב בן ארי, את מובילה כאן את החוק הפרטי.

תודה אדוני היושב ראש. בקצרה. מה שאורי שיינין ואני סיכמנו ביחד עם משרד האוצר, אני חושבת שביום שהחתמתי במליאה דיברתי על כך שזה צריך לתקן עוול היסטורי לפיו סטודנט שמסיים מזרחנות או מינהל עסקים, לא משנה ואני לא מזלזלת, לעומת סטודנט שמסיים הנדסאי חשמל או הנדסאי תעשייה וניהול, אותם סטודנטים, אותן שעות ואחד מקבל נקודת זיכוי ואחד מקבל חצי נקודה. הגעתי עם זה למשרד האוצר והגענו להסכמות.

אני מודה לך וכמובן למשרד האוצר שהסכים לקדם את הנושא הזה. אני הסכמתי לארבע שנים כי זה מה שהאוצר, אחרי דיונים ארוכים, הסכים. אני חושבת שזה נכון.

כמה כסף זה?

תכף אורי שיינין יוכל להגיד את המספרים. חבר הכנסת ברושי הגיש הצעה אחרי. את כל הדיונים עשינו אתו.

תודה רבה. איתן ברושי, אתה מוביל את החוק השני.

אני מתנצל על האיחור.

לא. אל תתנצל. היה לפני כן מעניין. הפסדת.

אני סומך עליך שגם בהמשך יהיה מעניין. אם לא, אני אעזור לך.

אני מבקש קודם כל להודות לחברתי מירב בן ארי. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, זה חוק חשוב. אנחנו באים עכשיו מיום הגליל והצפון ובכל מקום מדובר על בעיית תעסוקה מצד אחד ומצד שני מחסור בעובדים. זה נראה משונה שהדבר הזה יתנהל כך. אני לא יודע מה הבעיה של האוצר. בסוף הוא חייב להטביע את החותם לפעמים השלילי שלו. זה נכון, זה חוק ביוזמת חברי הכנסת, אבל למה לארבע שנים? אלה גרושים. למה לפגוע במי שעכשיו מסיים את הלימודים?

אני מבקש להחיל את זה בתקציב 2018. זה יותר זול מפינוי עמונה, זה יותר זול מהפיצויים בגין השריפה שחלקה לא היה צריך לקרות, זה יותר זול מהרבה דברים וזה יותר צודק. מדוע לדחות את זה? אני מבקש להחיל את זה מיד.

אני מודה על העזרה של מירב אבל מצד שני אני מבקש לא להסכים לעניין של ארבע שנים. זה נראה לי תמוה.

תודה. ליאת גור, התאחדות המלאכה והתעשייה.

קודם כל, אנחנו מברכים על הצעת החוק ומודים לאיתן ברושי ולמירב בן ארי. היינו שותפים לניסוח יחד עם חבר הכנסת ברושי. אנחנו רק רוצים להוסיף איזשהו נדבך. חסרים לא רק הנדסאים וטכנאים אלא חסרים רתכים, חשמלאים, תכניתנים ושרטטים. אנחנו אומרים שהצעת החוק מבורכת והיינו אפילו שותפים לדחיפה שלה, אבל אנחנו היינו רוצים שלא רק מי שלומד 1,700 שעות. הרי המשק משווע לחשמלאים, לרתכים ולנגרים, ולכן למה לא לתת למישהו שעשה קורס של 700 שעות חצי נקודת זיכוי לשנה אחת? שתהיה איזושהי אמירה של הממשלה, של המדינה שאומרת שהיא רוצה אותם והיא צריכה אותם. לא רק אקדמאים או הנדסאים או טכנאים. המשק משווע לחשמלאים.

ולכן מה את מבקשת?

לכן אני מבקשת שגם מי שלומד 700 שעות.

היא אומרת בוא ניתן מדרגה.

נכון.

אם מישהו למד חצי מהכמות, עשה 700 שעות, יקבל חצי נקודה.

נכון. תן לו חצי נקודה. מדובר בעלות שולית עד זניחה. בשנת 2015 סיימו 5,000 אנשים בסך הכול קורסים של משרד הכלכלה להכשרה מקצועית. מדובר במספרים זניחים. כמעט ואין כאן עלות כלכלית אבל יש כאן אמירה של הממשלה שאומרת שהיא חפצה ביקרם של עובדי הצווארון הכחול. לכן מאוד חשוב לתת ולו ברמה ההצהרתית את חצי נקודת הזיכוי הזו.

אדוני היושב ראש, אני אקח את זה על עצמי לבחון את העניין.

אי אפשר לבחון. אנחנו צריכים להצביע.

אנחנו עכשיו לא יכולים להוסיף חצי נקודת זיכוי ל-700 שעות.

בואו נשמע מה העלויות.

התאחדות הסטודנטים.

תודה רבה. קודם כל, אנחנו שמחים מאוד על היום הזה. חיכינו לו הרבה זמן. תודה רבה למירב בן ארי שלקחה את הדבר הזה וקידמה אותו. בהחלט מאוד חשוב – ציינו את זה בעבר ואני לא אחזור – לחזק את המעמד של ההנדסאים. בסופו של דבר זה באמת עוול מה שנעשה עד היום. אנחנו מקווים שזה הצעד הראשון בדרך לרפורמה כוללת במכללות הטכנולוגיות שנדרשת מאוד לחזק בכלל את כל הנושא.

אני אשמח להבין יותר בפירוט את סיפור ההדרגתיות, על כמה זמן אנחנו מדברים ותוך כמה זמן זה קורה.

אני כמובן רוצה לברך גם את מירב וגם את איתן על היוזמה שהיא חשובה מאוד ונכונה, וגם את משרד האוצר על ההיענות. תכף נדבר על הדירוג אבל יש לברך את משרד האוצר על ההיענות.

אני כן רוצה שיהיה ברור שכאשר מדברים נניח על בעלי התעשייה והמלאכה, מדובר על עסקים של עד עשרים עובדים שמהווים 92 אחוזים מהעסקים במדינת ישראל ולכן אנחנו צריכים לאפשר להם. גם מתפקידי הקודם כמנכ"ל משרד הקליטה ראינו את החוסר. יש מפעלים שמשלמים לעולים חדשים את הקורסים רק כדי שילמדו את אותם מקצועות, את אותם 700 שעות. אמר לא פעם אלישע ינאי, יושב ראש התאחדות תעשיית האלקטרוניקה, שאם לא יהיו לו עוד 10,000 כאלה כאן עכשיו, אין עתיד לתעשייה הזו. זה אחד הצעדים. שכרנו הרבה יותר גבוה מהעלות.

תודה. אורי, המצב הוא כזה. המצב הוא שאנחנו נצטרך להקריא את מה שאתם הבאתם עם מיזוג הצעות החוק. אני מבקש שעד ההצבעה – לא נצביע היום כי זה חוק ההסדרים ונצביע עליו יחד – להוסיף שני דברים לחוק. האחד, שזה לא יהיה לארבע שנים אלא לשנתיים.

אני מגיש את זה כהסתייגות.

אני מבקש בשם כל חברי הוועדה, גם מירב אמרה שהיא תטפל בעניין הזה. אנחנו לא מצביעים היום כי זה חוק ההסדרים אבל ארבע שנים זה הרבה זמן. אנחנו מבקשים שזה יהיה שנתיים. צריך לדבר על העניין הזה. זה נושא שהוא בעל חשיבות גדולה לכל הדעות.

הדבר השני שהעלתה כאן גברת גור. יש חצי מהשעות, אז שיהיה חצי מהנקודה. שיהיה מדורג.

אני מבקש להקריא את החוק.

אדוני, לגבי העלויות של החוק.

כן. מה העלויות?

בסופו של דבר העלויות של החוק, אני אגיד מה העלויות הפוטנציאליות שלו ומה העלויות שאנחנו מעריכים. יש לנו במערכת ההשכלה הטכנולוגית בין 5,000 ל-6,000בוגרים בשנה אליהם צריך להוסיף בערך 15 אחוזים מאלה שמסיימים את לימודי המקצוע.

אתם נותנים חצי נקודה. אתה לא צריך להכפיל את זה.

רגע. אני רוצה לשמוע כמה עולה החוק.

זה עולה חצי נקודה. הוא מכפיל את זה.

אנחנו מדברי על כ-10,000 אנשים בשנה שהולכים להיות מוטבים מכך. בהנחה שבערך שבעים אחוזים מהם יהיו זכאים להטבה כי חלקם יהיו מתחת למדרגת המס, ונגיד תשעים אחוזים יממשו אותה - - -

אתה מחזיק אותנו במתח. תגיד סכום.

בהנחות השמרניות האלה, אתה מגיע לעלויות של בערך 24 מיליון שקלים. אם אתה מוותר על ההערכות השמרניות האלה ואתה אומר שכולם יהיו מעל דרגת - - -

24 מיליון מהווים את התוספת?

אלה לא סכומים. תוסיפו עוד חצי נקודה במיסוי פיצויי פיטורים.

אפשר היה לא לקדם את הצעת החוק הזאת.

תקריאו את הצעת החוק.

אתם יודעים כמה מס הכנסה ישלמו לכם?

אנחנו בפרק ח', מסים, סימן א', שינויים במדיניות המס, בסעיף 89, פסקאות (1) ו-(2) ואז עוברים להוראת המעבר.

נקודת מס הכנסה

בסעיף 40(ד) בכל מקום המילה "מחצית" תימחק.

בסעיף 40(ה), במקום "מחצית נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ד)" יבוא "נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ד)".

אנחנו קופצים לעמוד 503, סעיף 92, להוראת המעבר.

בתקופה שמיום התחילה עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) יקראו את הפקודה כך: לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה.

בסעיף 40(ד), בכל מקום, במקום "מחצית" יבוא "חמש שמיניות".

בסעיף 40(ה), במקום "מחצית נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ד)" יבוא "חמש שמיניות נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ד)".

עכשיו עוברים לסעיף קטן (ב).

בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2017) עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) יקראו את הפקודה כך: לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה.

בסעיף 40(ד), בכל מקום במקום "מחצית" יבוא "שש שמיניות".

בסעיף 40(ה), במקום "מחצית נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ד)" יבוא "שש שמיניות נקודות זיכוי לפי סעיף 40(ד)".

בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התשע"י (31 בדצמבר 2019) יקראו את הפקודה כך, לגבי הכנסה שהופקה בתקופה האמורה:

בסעיף 40(ד), בכל מקום במקום "מחצית" יבוא "שבע שמיניות".

בסעיף 40(ה), במקום "מחצית נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ד)" יבוא "שבע שמיניות נקודות זיכוי לפי סעיף 40(ד)".

אם אנחנו מפשטים את זה, זה יחול באופן הדרגתי על פני ארבע שנים. בשנת 2017 זה יהיה חמש שמיניות של נקודה, בשנת 2018 זה יהיה שש שמיניות של נקודה, בשנת 2019 זה יהיה שבע שמיניות של נקודה ומה-1 בינואר 2020 זאת תהיה נקודת זיכוי אחת?

כן.

אני מבקש להוסיף כאן הסתייגות לגבי 700 שעות, חצי נקודת זיכוי.

בסדר. אני מבין שהיו הסכמות לגבי הנושא של החוק הזה. אני מברך על זה. אני חושב שאלה הצעות נכונות. אנחנו נצביע על החוק הממוזג עם שתי ההצעות הפרטיות בעזרת השם עת נצביע על כל חוק ההסדרים.

אני חוזר ומבקש, שום דבר הוא לא הלכה למשה מסיני. לדעת כולם החוק הזה הוא חשוב. עלו כאן במהלך הדיונים בוועדה וצריך לקחת בחשבון שהדיון בוועדה מעלה עוד דברים שלא היו בהסכמות. לא על זה אני אפיל את הממשלה. אם זה החשש שלכם, לא.

גם אני לא.

אבל זה לא אומר שלא נפיל את הממשלה בכלל. זאת אומרת, יש אפשרות שנפיל את הממשלה אבל לא על זה.

אבל אם זה יקרה, תוכל להוסיף את זה.

גם בגלל זה. נכון. הערה נכונה.

עלו כאן דברים שהם חשובים. העובדה היא שהחוק הזה לדעת כולם, גם אתם הסכמתם לכך, הוא בעל חשיבות גדולה. הפריסה לארבע שנים, זאת הייתה ההסכמה ואני מכבד אותה אבל אנחנו מבקשים לצמצם אותה. לא יקרה שום דבר. מבחינה תקציבית זה לא נורא.

זה תלוי בנומרטור.

כן. הדבר השני הוא הנושא הזה שזה יהיה מדורג מבחינת העבודה, מבחינת השעות עליהן מדובר. לפני ההצבעה תנו לי תשובה. אל תקבלו את הדברים שלי כאיום.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.