הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 13

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ז (28 בנובמבר 2016), שעה 13:30

אפלייה בשירותים במוסדות חינוך במגזר הדתי - ליקויים בטיחותיים ובריאותיים, צפיפות וליקויים בשרותי הסעות ברשויות מקומיות

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אורית שמיר - מרכזת בכירה מיפוי ותכנון מוסדות חינוך, משרד החינוך

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

אתי בינדר - מפקחת כוללת, משרד החינוך

עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

דוד אריאלי - ראש המועצה המקומית קריית טבעון

שמואל שמחון - חבר מועצה, מועצה מקומית קריית טבעון

נעה צ'פליצקי - חברת מועצה, עיריית חולון

מרדכי ממליה - מנהל חינוך חרדי, עיריית חולון

רחלי הכהן - עורכת דין, המועצה לשלום הילד

ארנון דוידיאן - הורה לילדה

הרב דוד חכם - הורה לילדה

הודיה סולופוב - הורה

שמואל מונדני - הורה

שלומית קנקזיל - הורה

רוני שחר - הורה

אריאלה אהרון

ר.כ., חבר המתרגמים

אפליה בשירותים במוסדות חינוך במגזר הדתי - ליקויים בטיחותיים ובריאותיים, צפיפות וליקויים בשרותי הסעות ברשויות מקומיות

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון בוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, בנושא אפליה בשירותים במוסדות חינוך במגזר הדתי – ליקויים בטיחותיים ובריאותיים, צפיפות וליקויים בשירותי הסעות ברשויות מקומיות.

כמו שציינתי בתחילת עבודתה של הוועדה, אנחנו נדון גם בנושאים פרטניים, שמדברים על אפליה, על קיפוח ועל חוסר צדק מבחינת שוויון במתן הזדמנויות ובמתן שירותים כפי שנדרש מאיתנו, המדינה, להעניק לכל אזרח באשר הוא. ספציפית הסוגיות שלפנינו מדברות על כמה מוקדים, מוקד ראשון שנדון בו זה בית הספר חב"ד בחולון, שם אנחנו ראינו כמה טענות שהועלו על ידי הורים ותלמידים. אני יודע שהעירייה בינתיים לא נתנה את המענה. כך גם משרד החינוך ועל כן אנחנו מתכנסים כאן היום.

סוגיה שנייה זו סוגיה בקריית טבעון, בבית ספר שנקרא שדה יעקב, שם גם, שוב, קיבלנו לפתחה של הוועדה טענות בעניין הזה ואנחנו כן רוצים לקבל תשובות. הסוגיה השלישית זה בית ספר נתיבות משה בקריית שמואל בחיפה. אני לא יודע אם ניכנס היום לעומקם של דברים, מאחר שלאור האירועים האחרונים של השריפה באזור הצפון, יכול להיות שהם לא יוכלו להגיע ולתת את המענה. אם נצליח להיכנס גם לשם, ניכנס גם לשם.

ראשית אני צריך לברר האם משרד החינוך נמצאים כאן?

כן.

אוקיי. אז נתחיל. בואו נשמע קודם כל את הסוגיות מפי הטוענים. בית הספר חב"ד בחולון, מי איתנו כדי לייצג? כן, מה שמך?

הודיה סולופוב.

ואת אם ל-?

אם לילד בבני מנחם בכיתה ב'.

בשמחה, אנחנו רוצים לשמוע את הטענות.

אני צריכה לעמוד?

לא, לא, בישיבה. למיקרופון.

תודה רבה. קודם כל רציתי להגיד תודה בכלל שניתנה לי הבמה לבוא לפה ולדבר ולספר את הבעיות. אז ככה: המבנה שלנו זה מבנה שקיבלנו זמני ברחוב צבי שץ 50 בחולון. המבנה הזה הולך להיות זמני, אבל לכמה שנים טובות. זה לא זמני לשנה-שנתיים, כי את המבנה החדש שהבטיחו לנו כבר 7 שנים, עוד לא נראה בכלל באופק. ולכן כשנכנסו ב-1 בספטמבר ללימודים, הזדעזענו כל ההורים, כי היו שם ליקויים מבחינת בטיחות, כמו למשל לא היו סורגים בחלונות. עדיין אין. אבל שוב פעם, מה שאני באה להגיד זה שבתחילת שנה היו דברים מזעזעים. מיד ניגשנו לעירייה. אני בעצמי כתבתי למוטי ששון, ראש העיר.

אגב, נציגי עיריית חולון פה?

כתבתי לו מכתב. יש לי אותו כאן. יש לי גם חותמת "נתקבל", כולל רישום של כל ההורים שחתמו. עד היום לא קיבלנו מענה. בעקבות כך שהילדים, 180 תלמידים של בית הספר רצו בכבישים, כי הרחוב הוא רחוב צר ואוטובוס לא נכנס לשם, אז הם היו צריכים לרוץ בכביש עד לדב הוז – מי שמכיר את חולון. לא היה לנו זמן להגיש פנייה מסודרת ולחכות למענה. ניגשנו מיידית לראש העיר – קבוצה נכבדת מאד של הורים. אנחנו הורים דתיים, כמו שאתה רואה, בלי עין רעה משפחות מרובות ילדים. אף אמא לא משעמם להם בבית לעזוב את הכל ולהגיע לראש העיר, ובכל זאת השתדלנו והגענו ואף אחד אפילו לא יצא אלינו כדי להגיד "יהיה בסדר", "אנחנו נעזור" או משהו.

משם הפנו אותנו למינהל החינוך. ניגשנו לאילן קומה, שהוא בעצם מטפל בכל הנושא הזה. כמובן שהוא לא הסכים להיפגש איתנו בגלל שלא הייתה לנו פגישה מסודרת, אבל הסברנו לו שזה מכורח הנסיבות, שילדים בעצם רצים בכביש מרחוב צבי שץ ועד לרחוב דב הוז, 180 תלמידים רצים להסעה בכבישים. אין מלווה להסעות, אין שום דבר. הוא אמר תגישו פנייה והכל. ואז הייתה שם איזו שהיא פרשה מאד לא נעימה של תקיפה באלימות מהגברת טליה פרידמן. אותי באופן אישי היא תקפה כשהייתי עם תינוק על הידיים - - -

אני רוצה למחות על הדברים.

שנייה, אני אסיים לדבר ואז אתה - - -

לא, לא, על הנושא של התקיפה אני לא - -

סליחה, אבל אתה לא היית שם.

עד היום אני מחכה למצלמות. שנייה, אתה לא היית שם.

אני הייתי שם ואתה לא היית שם. אתה הגעת אחר כך.

הנה אמא שהייתה שם.

לא, אבל עובדי המינהל אומרים שזה הפוך - - -

עובדי המינהל לא ראו, הם היו בחדרים. נפתח תיק במשטרה ואני עד היום מחכה למצלמות. המצלמות עדיין לא הגיעו.

אני מוחה על הדברים. אני רוצה שזה יהיה לפרוטוקול.

חד וחלק זה ברור לכולם שאם הייתי תוקפת - - -

שנייה גברתי. פה דין הדיון בוועדה כדין דיון בבית משפט. זאת אומרת לא מבחינת ההשפעה, מבחינת היכולת לומר מה שרוצים - - -

יש דברים שאי אפשר לעבור עליהם. אי אפשר לשמוע אותם - - -

אני אומר יש דברים ואפשר למחות, כמובן.

זה נמצא בחקירת משטרה.

כי אף אחד כאן לא מאשר את הדברים או מכחיש אותם, אבל אפשר למחות בגין כל דבר.

זה לא הנושא העיקרי גם.

כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה.

זה לא הנושא העיקרי, אני רק מעלה את זה - - -

אוקיי, העניין הוא פשוט. גברתי, אני רוצה לסכם כי יש לנו עוד נושאים ואני רוצה גם להגיע לתוצאה. אתם אומרים שהמצב - - -

כן, יש לי פה רשימה מסודרת של הליקויים.

אני לא צריך את הרשימה. אנחנו רק יודעים שהמצב לקוי.

מאד.

ואינו ראוי לשימוש בעבור ילדים, מסכן את בריאותם, מסכן את אורח חייהם ומסכן את היכולת שלהם להגיע ללמידה טובה וברמה סבירה, כמו שאר תלמידי בתי הספר ברחבי חולון.

בדיוק.

מי אדוני?

אני גם חבר בוועד ההורים המרכזי ורציתי רק להוסיף ולמקד שני דברים. א', יש פה בעיה בטיחותית, זה דבר אחד. יש בעיה של סידורים אלמנטאריים. תלמידים שאין להם קולר לשתות מים, זה לא נשמע לא הגיוני.

טוב, אז אני רוצה לומר ככה. תראו, מהרגע שהיה פה היום דיון בוועדה, אם חלילה יקרה משהו לאחד הילדים, מישהו ישלם את הדין.

זה מה שאנחנו מנסים להסביר להם.

שנייה רגע, לא, לא, לא. אני מדבר עכשיו. למה? כי זה כבר צף ברמות הגבוהות ביותר. אין חולק שכולם יודעים מהבעיה עכשיו, גם משרד החינוך, גם עיריית חולון. אם חלילה יקרה משהו לילד, מישהו יכנס לבית סוהר. אז קודם כל הבהרה: הנושא הזה הוא כבר לא נושא עלום שיכולים להגיד לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו, לא הבנו. זה פעם אחת.

פעם שנייה, יש לי תחושה, קשה עד כמה שהיא תישמע, שהקיפוח כלפי אותם תלמידים נובע מחוסר רצון של העירייה לטפל באוכלוסייה דתית-חרדית. יש לי תחושה כזאת.

סליחה אדוני, אתה - - -

אני אומר מה שאתה רוצה ואתה תגיב.

בהחלט, אבל אתה מסיק מסקנות לפני ששמעת את כל הצדדים.

אתה תגיב. רגע, אני אומר תחושה.

הוא אמר תחושה. הוא היה הגון.

אמרתי תחושה. קבעתי עובדה? אני אומר תחושה. זו התחושה.

אבל בואו נשמע את כולם ואחרי זה - - -

בסוף הוועדה גם מסיקה מסקנות. יכול להיות שהיא תסיק את זה כמסקנה.

סליחה, אבל זה לא הגיוני שמנהל בית הספר יישב על שולחן של כיתה א'. זה לא הגיוני. לא הגיוני שלא יהיה קולר לשתייה. לא הגיוני שלא יהיו סורגים.

גברתי, גברתי, את מפריעה לדיון.

סליחה. מעקה שעומד ליפול.

את מפריעה לדיון. אני יודע מה אני אומר, אני יודע מה אני עושה, תרשי לי. יש לנו קצת ניסיון. יודעים להוביל מהלכים. אנחנו פה לא בשביל לעשות רעש.

לא, לא עניין של רעש, פשוט לי יש רשימה בצורה מסודרת - - -

אנחנו פה בשביל להביא תוצאה. אנחנו צריכים להביא תוצאה שכל הליקויים שיש לפניך יטופלו, כדי שהילדים יוכלו ללמוד בסביבה לימודית טובה. זו מטרת הדיון. לא לעשות חקירות במשטרה, לא להכניס אנשים לבית הסוהר ולא להדיח ראשי רשויות מתפקידם.

זו גם לא המטרה שלי, אבל איך תדעו אם אין הליקויים.

אז אוקיי גברתי, אני מבקש לא להפריע. אני אומר, התחושה שלי - - -

אבל בסוף, תשאיר את זה לסוף. תשמע אותנו קודם.

אני אשמע אותך תיכף. התחושה שלי זה שיש קיפוח במודע, של עיריית חולון כלפי אוכלוסייה חרדית דתית, כי יש דרכים לפעמים של רשויות, להדיר אוכלוסיות מסוימות מעירן.

אני בטוח שאחרי שתשמע את מה שאני אומר, אני מקווה שאתה תחזור ממה שאתה - - -

אני אאפשר לאדוני להגיב, אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד. מבלי לבקר בשטח, רק מהעדויות הרבות שקיבלתי בשטח, המצב בבית הספר לקוי, נקודה. אלא אם כן אתה רוצה להכתיב סטנדרטים הרבה יותר נמוכים לילדים חרדים, שזה לא נורא. זאת אומרת אנחנו מורגלים שבמדינת ישראל ילד חרדי מקבל פחות מילד חילוני. אז אם אתה רוצה להכתיב סטנדרט נמוך מראש ולהגיד תשמע, זה מה שהילדים צריכים, אנחנו נותנים להם – אז את זה אני לא אקבל. אבל אם תגיד לי תשמע, הוא מקבל אותו דבר כמו בבית ספר 300 מטרים או חצי קילומטר משם - - -

אנחנו עושים דיון מה אני אגיד?

אז אני אמשיך להקשיב. בוא תגיד. שנייה, תנו לאיש לדבר.

קודם כל אולי משרד החינוך רוצה להגיב קודם?

לא, לא, קודם כל מעיריית חולון.

קודם כל עיריית חולון.

אתה מייצג את העירייה?

אני מייצג את העירייה.

למה ראש מינהל החינוך לא רצה להגיע?

מי אמר שהוא לא רצה להגיע?

אמרו, הוא התחמק, לא רצה להגיע.

טליה פרידמן.

למה הוא לא רצה לבוא?

גם אני חברת מועצה, גם אני רוצה לדבר.

חברת מועצה, נשמח לשמוע אותך. אז למה הוא לא רצה להגיע? למה מנהל בית הספר לא רצה להגיע?

מנהל בית הספר לא יכול להגיע.

למה?

כי הוא לא קיבל אישור - - -

העירייה? רגע, מי אדוני?

מנהל מחלקת חינוך חרדי.

יאללה, זה הזמן שלך להסביר למה המצב שם ככה. תיכף גם חברת המועצה.

אתה רוצה שאני אדבר קודם?

קודם כל אני רוצה לשמוע את המנהל. הוא אחראי. אם משהו יקרה לילד הוא יצטרך ללכת - - -

לא, כי אני רוצה לדבר על עוד בתי ספר, לא רק על בני מנחם.

אנחנו נדבר.

אני סיירתי, אני חברת מועצה. אני באה מחינוך בחולון.

נדבר. בסדר.

אני סיירתי בשלושה בתי ספר של המגזר החרדי. בני מנחם - - -

גברתי תדבר. תיכף, בזמן הדיבור שלך. תיכף נאפשר גם לך.

אה, חשבתי שאתה נותן לי לדבר.

נאפשר לך. כן.

קודם כל דובר על עיריית חולון. עיריית חולון פה הייתה בכותרת. עיריית חולון – הטילו אשמה על עיריית חולון, בוא נאמר ככה. אני רוצה לומר שאני עובד בעיריית חולון אולי פחות מחצי שנה, אבל עיריית חולון לדעתי היא דוגמא וסמל לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. אני אומר במה דברים אמורים. אני הייתי גם לפני כן מנהל אגף חינוך בעיריית אלעד במשך 12 שנים. אני מכיר את הנושא טוב-טוב, אני יודע במה מדובר.

עיריית חולון בנתה תכנית אב לחינוך חרדי. היא שכרה את ד"ר נרי הורביץ. ד"ר נרי הורביץ עשה עבודה מעולה - - -

אדוני, אני מאד מאד - - -

הוא מורח את סיפור. פשוט מורח.

שנייה,אני מצטער לקטוע אותך, כי יש לנו הרבה נושאים לדיון.

לא, אני מדבר על רישא הדברים שאתה פתחת. אתה דיברת על עיריית חולון שהיא מפלה, אז אני רק רוצה לומר - - -

לא, לא, אדוני, אנחנו רוצים לגופם של דברים.

לגופם של דברים. בית ספר בני מנחם פעל בעבר באמצעות עמותה שהיוותה את בעלות בית הספר. היה אז בזמנו את השר שי פירון, שרצה לפתוח בתי ספר ממ"חים – ממלכתי חרדי.

מה זה קשור?

לא להפריע לאדון. לא להפריע לו בזמן הדיבור שלו. הוא לא הפריע לך.

עיריית חולון נענתה לבקשתו של השר פירון והעבירה שני בתי ספר בהסכמת הבעלות לבתי ספר ממלכתי חרדי. אנחנו מדברים על בית ספר בני מנחם ואתה שם אותו בכותרות. עם המעבר לבית ספר ממלכתי חרדי, עיריית חולון מימנה הסעות תלמידים, מה שלא קורה בכל בתי הספר. מזכירה שמועסקת בבית הספר מטעם הרשות מקבלת שכר מהרשות, אב בית שעובד בבית הספר מטעם הרשות, עיריית חולון נותנת תקציב שנתי וחודשי לבית הספר - - -

לא קיבלנו תקציבים.

אני מבקש לא להפריע.

לא את, בית הספר, סליחה.

בית הספר.

מה? סליחה?

גברתי, אני מבקש, אם יהיה פה דיון - - -

את תקבלי תקציבים של בית הספר? למה?

לא אני בפן האישי.

אדוני, אני אעזור לך, בסדר?

לא, אני גם רוצה לחדד את הדברים.

תעצור רגע, לפני שאתה מחדד את הדברים אני מבקש ממך תשובה לשאלות הבאות, בסדר?

לא, שנייה, אדוני, תן לי רק לחדד.

ראית, איך ולמה - - -

תן לי לחדד את הדברים.

רגע, שנייה, שמעתי את ה - - -

דיברו כאן בשם ועד ההורים. אני רוצה לומר ועד ההורים, אני מאד מכבד אתכם. ועד הורים זה ועד נבחר. אתם היום אומרים אנחנו ועד הורים, מחר יבואו אנשים אחרים ויאמרו שהם ועד הורים. זה לא עובד ככה. ועד הורים זה כשבית ספר עושה בחירות והוא בוחר ועד הורים. אתם לא ועד הורים.

סליחה? סליחה, אני נבחרתי בוועד הורים, מה זאת אומרת? אני מוחה על הדברים האלה.

טוב, אני מסיים את זה.

אתה בורח מגופו של עניין לגופו של אדם. זה לא רלבנטי. גם נושא אב הבית לא מושלם כפי שאמרת.

אדוני, אדוני, אני אגיד לך משהו, אתם מפריעים לי.

אב בית בלי כלים הוא לא אב בית. אני מאד מצטער. הוא לא בא לפתור - - - בשעה ששילמתי והוא יצא מוקדם, למה?

אדוני, אתה תצטרך לצאת החוצה. אתה רוצה לצאת החוצה?

סליחה.

המורים והמנהל - - -

אדוני, זהו נגמר.

להמשיך או לא?

לא ענית לי לשאלה שלי.

אוקיי.

אני רוצה לדעת למה בעיית הרטיבות לא טופלה עד עכשיו, בעיית כיבוי האש. למה אין מקום מוסדר להסעות פלוס מלווה. למה אין סורגים בחלונות. למה אין תקציב לציוד. למה התקשורת, המחשבים והאינטרנט שם לא ברמה המינימאלית שכל ילד נדרש?

אין. לא, סליחה, אין.

למה אין שירותים?

אין רמה. אין בכלל.

למה אין שם שירותים? למה אין שם מתקני שתייה וברזיות כמו שצריך? למה הלוחות בכיתות לקויים ולמה יש שם ברזלים שיוצאים מהרצפה. יש לך תשובות על זה?

יש בורות ב - - -

אתה תיתן לי לדבר?

על זה הבאת תשובה?

בהחלט.

אז תענה. על זה אבל. על השאלה הזאת.

קודם כל אני חייב להתייחס למה ש- - -

אני לא שאלתי. אני שאלתי שאלה פשוטה. אני אחזור. למה יש שם בעיה של רטיבות שטרם טופלה? למה יש שם בעיה של כיבוי אש? למה יש שם בעיה של מקום מוסדר - - -

כיבוי האש טופל.

שנייה, לא להפריע לי. למה אתם מפריעים לי? אני רוצה לעשות דיון ואתם מפריעים לי.

סליחה.

למה אין מקום מוסדר להסעות פלוס מלווה? למה אין סורגים בחלונות? למה אין תקציבי ציוד? למה אין שם מחשבים ואינטרנט כמו כל הילדים? למה אין שם שירותים כמו שצריך? למה אין שם מתקני שתייה וברזיות. למה הלוחות בכיתות לא תקינים ולמה יוצאים ברזלים פה ושם מהרצפה. תסביר לי את השאלות האלה. זה השאלות.

אני רוצה לומר שיש לרשות המקומית יועצי בטיחות וכפי - - -

חתמו?

כן. וכפי מה שנאמר - - -

מאשרים את תקינות בית הספר? בסדר, נביא אותם לדיון הבא.

אוקיי. אני רוצה לומר בנוסף לכך, היום דיבר איתי מנהל המחוז מר איציק זהבי, עוד כשהייתי בדרכי לכאן, ואמר לי שנערכה גם ביקורת של המשרד ויש ליקויים שצריך לסדר.

יש ליקויים.

כן.

מתי הם יסודרו?

זה היה בדרך לכאן. אני אומר שוב פעם - - -

אה, אוקיי. טוב שנזכרתם.

סיכמנו, סיכמתי גם עם אתי בינדר, עם המפקחת, שאנחנו נעשה דיון מיוחד. אנחנו צריכים לקבל הרשאות, העירייה צריכה לקבל הרשאות, כי התחייבנו עם המעבר, משרד החינוך התחייב לתקן את כל ליקויי הבטיחות וגם התחייב להעביר - - -

אז אתה אומר, אדוני, שמשרד החינוך אחראי?

לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שאנחנו ביחד נקיים ישיבה כבר מחר מבחינתי. כבר מחר.

טוב. משרד החינוך – מה יש לכם לומר?

קודם כל שלום, אני אתי בינדר, אני מפקחת כוללת במוסדות בעיר ומתכללת את העיר חולון. דבר ראשון מבחינתנו בית הספר הוא בית ספר רשמי לכל דבר ככלל המוסדות הרשמיים ויש חלוקת עבודה מסודרת במשרד החינוך, יש תיאום עבודה בין משרד החינוך לבין הרשות, כשנושא המבנה וההצטיידות שייך לרשות. אנחנו שלחנו באמת, על פי התלונות שהגיעו, יש בקרות שלנו למבנה, אבל גם כן, המפקח של המוסד ליווה את המוסד מהרגע שהוא הגיע. היו תלונות והוא הפנה את התלונות ועדכן על כך והתריע.

הגיעה היום באמת בקרה שלנו, של קב"ט, של יועץ מטעם קב"ט המחוז.

היום? לכבוד הדיון הזה?

רק היום. אחרי ארבעה חודשים.

הבקרה הגיעה היום.

אתם רואים ששווה לפנות לחברי כנסת.

אתה מבין? אני בדרך, אני אפילו לא ידעתי שהוא אמור להגיע. אני בדרך לירושלים - - -

הייתם צריכים לפנות אלינו לפני ארבעה חודשים.

מנהל המחוז מתקשר אלי שיש בקרה בדרך.

למה פניתם לפני?

שלושה, ארבעה חודשים מאחור מדי.

כן, גברתי, תשלימי.

הבקרה מגיעה. יש לה תלונה, הבקרה מגיעה לבקר. יש דו"ח חריף על מבנה בית הספר, דו"ח שאומר שהמבנה לקוי. מנהל המחוז דיבר היום עם מרדכי ממליה ואמר שהוא ינסה לעזור. המשרד יתאמץ לעזור בכל - - -

הוא אמר שהוא יקבע ישיבה כמה שיותר מהר.

דרך אגב, אני מבין שהעירייה עוד לא הגישה אפילו את הבקשה למשרד.

שנייה, אני רוצה לסיים.

זה כמו אחד שהגיע לקדוש ברוך הוא, אמר לו אני רציתי לזכור בלוטו, הוא אמר לו – אתה שלחת כרטיס?

אני רוצה רגע לומר - - -

אני רק רוצה להגיד - - -

שהעירייה תגיש בקשה. אולי משרד החינוך, לאור הנסיבות יאשר.

סליחה, סליחה, אני פה לא נגד העירייה ולא נגד אף אחד.

את באופוזיציה או בקואליציה?

אל תשאל אותי, אני באה מהחינוך.

בקואליציה או באופוזיציה.

באופוזיציה.

אז רגע.

אבל אתה יודע מה, אני חייבת להגיד לך, אני במו עיני ובמו רגלי, כתתי רגלי - - -

גברתי, אני אאפשר לך.

והלכתי לראות וזה אחרת מאשר - - -

אני אאפשר לך. תשלים הגברת בינדר. אנחנו רוצים להתקדם. יש עוד נושאים.

אנחנו אומרים דבר כזה, כשעירייה רוצה וצריכה תקציב להצטיידות או למבנה או לשיפוץ של מבנה, היא צריכה לפנות למינהל הפיתוח עם בקשה ולבקש. לא הגיעו אלינו.

לבקש תקציב. לא, אבל עם חרדים זה לוקח זמן עד שמבקשים, כי הם פחות חשובים.

אנחנו בדקנו את הדברים ולא הגיעו.

זה לא אותו דבר. אם זה היה איזה הורה ככה רציני, אתה יודע - - -

לא, לא, תדע לך, במינהל הפיתוח לא - - -

לא הגיעה בקשה.

זה פשוט בגלל שאנחנו לא שובתים.

איך תשבתו? ממה תתפרנסו? אם ההורה הוא אמיד, הוא יכול גם לא ללכת לעבודה יומיים ולעשות בלגן בעירייה, אבל אם אתם לא תלכו לעבודה יום אחד, לא יהיה לכם מה לאכול. זה שונה. החיים קשים.

אנחנו חרדים. גם יש לנו את העניין שלא מבטלים תורה.

במדינת ישראל יש קיפוח. אמרנו את זה כשהקמנו את הוועדה.

נכון, קיפוח אמיתי.

בשביל זה הקמנו אותה, למנוע את הקיפוח. כן, משרד החינוך.

אני אסיים.

כן, אז גברתי לסיים, כי אנחנו צריכים עוד לסיים.

באמת צריך להגיש בקשה וידונו בזה.

משרד החינוך מתחייב שמהרגע שתוגש הבקשה הוא ידון בה מיידית?

בוודאי. הוא גם בעצמו - - -

תודה.

רגע, שנייה, אני חייב להשלים משפט.

דד-ליין, מי כותב את הבקשה?

משרד החינוך בעצמו, הממ"ח – בית ספר ממלכתי חרדי, ממלכתי רשמי מטעם המשרד - - -

כן. עכשיו יתחייב אדוני מתי אתם מגישים את הבקשה, לפרוטוקול.

אז אני רוצה לחדש לך לפרוטוקול שאני כבר מתכתב - - -

רגע, אבל סליחה, אני רוצה לסיים - - -

רגע, את לא יודעת מה אני רוצה להגיד, תני לי לסיים.

אבל סליחה, אני רוצה לסיים את המשפט.

אני בקשר תמידי עם שי קלדרון מהמשרד, שהוא אמר לי שהוא מרכז את כל נושא ההצטיידות והוא אמר לי שכל נושא הצטיידות הוא - - -

מתי עיריית חולון מגישה בקשה?

הצטיידות ושיפוץ צריך לפתוח. עיריית חולון מכירה את הנהלים.

בית ספר בלי משרד, בלי כיסא. הזוי.

פנייה למינהל פיתוח זו הדרך. חוץ מזה, מתוך המחוז בעצמנו, בתי הספר הממלכתיים זו יוזמה של המחוז והם פנו בעצמם, שי קלדרון פנה לאגף הפיתוח לבדוק מיפוי של בתי הספר על הסטאטוס שהם עומדים בו. ברגע שתגיע איזו שהיא בקשה, אתם תהיו ראשונים.

תודה.

שנית, אני חייבת לסיים. הדבר הראשון שעומד לנגד עינינו במשרד החינוך – שיהיה ברור – זה הילד.

ברור.

מה שלא יהיה, הילד צריך להגיע למקום בטוח, מסודר. אתם ההורים צריכים לדעת את זה. הילדים שלכם צריכים להיות בטוחים למקום.

כרגע זה לא המצב, גברתי.

מסכים. זה לא המצב. אז מה עושים?

אז זה מה שאמרתי שמנהל המחוז אמר. אנחנו נעשה מאמץ במצב של הצטיידות בכל נושא ההצטיידות, אבל קודם כל תיקון ליקויים.

בהחלט. מקובל.

הדו"ח שיגיע מחר הוא דו"ח חמור ביותר ואנחנו מבקשים תיקון ליקויים.

תודה.

הדו"ח לא הגיע אלי.

יגיע, יגיע, אל תדאג. יגיע במכתב רשום.

מה זה הדו"ח? בשבוע הראשון של הלימודים אנחנו ניגשנו אליכם.

אורית שמיר, בבקשה. לא להפריע לאורית שמיר.

אני ממינהל הפיתוח, משרד החינוך. המינהל מטפל בתכנון, מיפוי, הכרות בצורך, הרחבות ובנייה של מוסדות. לבית הספר הזה יש פרוגראמה ויש תכנית מאושרת. זאת אומרת שהוא זמין לבנייה.

מתי הוגשה?

מזמן. בשנת 2012 כבר. לא משנה. לבית הספר יש כבר שטח. זה הבוחן הכללי על הנושא.

אנחנו עדיין מחכים למבנה החדש.

את מדברת על המבנה בנווה ארזים?

ברחוב גדעון אולי?

כן.

זה אחד. שניים, חשוב להגיד שכל האחריות היא על הרשות. זאת אומרת שאם הרשות פונה אלינו, אנחנו מטפלים בזה כמו ש- - -

גם לאסונות האחריות היא על - - -

אז ימצאו הרבה ראשים.

ואז תהיה לך עבודה באופוזיציה.

אנחנו מאד מעודדים בנייה. לגבי האפליה וכל מה שדיברתם פה, הבקשה מגיעה פעם בשנה במרס. עיריית חולון הגישה בקשה לפני שבועיים לא רק לחרדי, להכל, כי מגישים רק פעם אחת.

באיחור קל.

איחור קל, אבל לכל המוסדות. זאת אומרת שהיא מפלה כנראה גם את הציבור הכללי.

לא, אבל יש הבדל, כי בציבור הכללי המצב יחסית בסדר. שם המצב גרוע.

בסדר, אבל פה יש לך - - -

כי למה? כי ההזנחה שם היא הרבה יותר גדולה מהמקומות האחרים, כי אין מה לעשות, תמיד מזניחים את החלשים.

עכשיו לגבי שיפוץ.

אלא אם כן יהיה מי שילחם בשבילם, כמו הוועדה לצדק חלוקתי.

אוקיי. בשיפוץ מבנה גם מגישים פעם בשנה לשיפוץ. לא הוגשה בקשה לשנה החדשה.

לא הוגשה. טוב.

תגישו.

זה לפרוטוקול.

לפרוטוקול, לא הוגשה בקשה. טוב, בסדר. אני רוצה לסכם את החלק הזה של הדיון. לפני כן אנחנו ניתן לחברת האופוזיציה, מה השם?

שמי נעה צ'פליצקי, אני חברת מועצה.

נעה צ'פליצקי, כמה מנדטים יש לך? אחד?

אני קודם כל של עצמי. אני באה בשם עצמי.

מה זה, פרשת מסיעה או מה?

לא.

איזה אותיות היו לך? סתם. יאללה, נו.

טוב, אז קודם כל אני באמת רוצה להודות לך על הוועדה הזאת, כי זה לא ברור מאליו ואני הייתי כבר בהרבה ועדות פה בכנסת בחצי השנה האחרונה בנושא של חינוך, שלום הילד. אז קודם כל באמת כל הכבוד, כי אני חושבת מה שאמרת ופתחת – יש אפליה לגבי החינוך החרדי בחולון ואני כרגע לא מדבר רק על בני מנחם, כי הייתי שם. הייתי בעוד שני בתי ספר שפשוט הזדעזעתי ואני לא נחשפתי לבתי הספר החרדיים, כי אני באה קצת, אתם רואים - - -

זה בסדר, הם גם ככה יצביעו רק לש"ס, לא משנה מה יעשו להם.

זה לא משנה. זה לא משנה.

אנחנו לא שייכים לש"ס.

אני חושבת שאין הבדל בין ילד לילד.

גם אם לא יהיה להם בכלל חינוך, הם יצביעו לש"ס.

אין הבדל בין ילד לילד. אין הבדל בין תושב לתושב.

נכון.

זה לא יכול להיות שאני מעלה במועצה ואני שואלת מה מתוך שיפוצי הקיץ הופנה לציבור החרדי, לבתי הספר בגנים החרדיים ולא יודעים לענות לי. וכשאני שואלת מה התב"ר היה לטובת בני מנחם, עד היום לא קיבלתי תשובה. וישבתי עם הגזבר וישבתי עם כולם ואני מעלה את זה שוב במועצה הקרובה ביום ראשון וזה לא יכול להיות שאין להם תשובות וכל מה שיש להם זה למרוח, ועצם זה שעכשיו קמה פונקציה, ובאמת לטובת החינוך החרדי, זה אומר שעד עכשיו הם היו שקופים. מישהו בכלל לא ראה אותם.

התנאים שהילדים חווים – שלושה כיורים לנטילת ידיים ל-180 ילדים? אני עליתי למעלה לקומה השלישית.

זה נטילת ידיים כולל שירותים.

הילדים מצטופפים שם במעבר. איזו סכנה. איפה הבטיחות? איפה הבטיחות של הילדים? אני כבר לא מדברת על זה שגם שמעתי שילדים לא אוכלים, כי הם לא מספיקים ליטול ידיים, ואז הם באים הביתה ונוטלים ידיים. תגידו, אתם שמעתם? אני רוצה לשאול מישהו בחדר הזה אם הוא מסכים עם זה.

תודה.

רגע, שנייה.

לא. יש עוד?

רגע, עוד משהו. אתה יודע, 1,500 ילדים חרדים יוצאים מחוץ לעיר. אז מבזבזים כסף על הסעות במקום לבנות להם בית ספר פה. אתה יודע, ראיתי את הגדר, אתמול דיברתי עם המנהל. הגדר בכניסה לבית הספר מתנדנדת. אני הייתי שם לפני חודש וחצי. נכון לאתמול – ודיברתי גם עם יושב ראש ועד הורים שממונה על הבטיחות בחולון, מטעם ועד הורים – הוא דיבר איתי אתמול, הוא אומר לי גם אני הייתי שם והגדר הזאת עוד לא תוקנה. יש לי תמונות מזעזעות. ילד רץ לשירותים בחצר?

עכשיו אני רוצה רק לזעזע אתכם קצת יותר. הייתי בבית ספר בני מנחם ולידו יש בית ספר שנפתח השנה, בית ספר לבעיות התנהגות. אותה חצר, רק גדר מפרידה. אותו אולם ספורט - - -

אין גדר הפרדה. לא. אין.

כמה פעמים - - - לעבור?

רגע, סליחה, סליחה. אני עברתי ושם נעשה שיפוץ. למה? כי הפמליה ב-1 בספטמבר הגיעה לשם, אבל לא עברה את הגדר, כי שם לא שיפצו. אתם כבר שמעתם את זה? אותה גדר, אותו אולם ספורט. פשוט הזדעזעתי. אני כבר לא מדברת על השומרת שאין לו מבנה ואין לו זה. אותו בית ספר קיבל מחשבים. המנהל הזה, שבאתי אליו, הוא רצה לכבד אותי בלשבת. לא משנה. לא באתי לשבת. הוא ישב על כיסא של תלמיד. נכון לאתמול אין תקשורת. הוא מוציא ומקבל לפלאפון האישי שלו, כולל המזכיר שלו. תגידו לי, אנחנו חיים במדינת ישראל?

הוא קורס. המנהל קורס.

מה זו האפליה הזאת?

אוקיי.

מה זו האפליה? ועיריית חולון לא יודעת לענות. היא לא יודעת לענות.

אבל אמרת משהו נכון, נועה, עיריית חולון הבינה שצריך לטפל בכל הדברים הללו - - -

נכון, ולכן היא הקימה ויש את הפונקציה - - -

ולכן יש את הפונקציה - - -

אבל איפה אתם ארבעה חודשים? אמרתם לנו שבחופשה אנחנו נחזור אחרי סוכות והכל יטופל. חיכינו בסבלנות. חזרנו אחרי סוכות. שום דבר. כלום. כלום. מה שעשיתם זה בורג בחלון במקום סורג, כדי שהם לא יוכלו לפתוח את החלון ואי אפשר לאוורר.

טוב, חברים.

אני רוצה לומר דבר נוסף על מה שנעה אמרה. היא דיברה על 1,500 תלמידים שיוצאים בחוץ. אני הייתי אצל אורית ואורית בדקה את זה. הייתי לפני שבועיים אצל אורית ואורית אמרה לי זה לא 1,500, זה 1,700.

1,700? וואוו.

והייתי אצל אורית בשביל העניין הזה, בכדי למצוא פתרון ודיברנו על בינוי ואנחנו נדבר על בינוי - - -

אבל רק מדברים. לא עושים כלום.

כאשר המטרה היא להחזיר את הילדים לחולון. זו המטרה שלנו.

גם בינוי, גם הצטיידות. אנחנו מדברים על הכל.

אבל רק מדברים. יש בית ספר בית דוד לבנות שהוא מבנה של מעל 20 שנה - - -

צפיפות. צפיפות. בנות בבית דוד לומדות במקלט.

טוב, חברים. לפני שאנחנו עוברים לסוגיה הבאה, שמי שרוצה מוזמן כמובן להישאר גם לגביה - - -

אז אני מודה לך. תודה רבה.

רגע, אדוני ישמע את המסקנות.

מסקנות, רגע.

סליחה רק, יש לי עוד נושא להוסיף, שלא קשור לבני חב"ד. אני רוצה לדבר באופן כללי על מינהל החינוך בחולון. אני בפן האישי הרגשתי שמתנכלים לי כאימא. לא שמעו אותי ולא רק זה – באלימות – ולא רק זה, כאילו בסוף פתחו לי תיק במשטרה והוציאו עלי פוסטים שאני אלימה, בוטה, בריונית, בזמן שבעצם ד"ר טליה פרידמן, שמעולם לא הכרתי אותה לפני כן ולא ידעתי מי היא, היא זו שבעצם תקפה ולדעתי כל הסיפור הזה הוא כדי לטאטא את הבעיות המרכזיות - - -

טוב, זה לא ענייננו.

את הבעיות המרכזיות שלנו מתחת לשטיח.

גברתי, זה לא עניין הוועדה.

ויש גם עוד ילדה בכיתה א' שכבר ארבעה חודשים יושבת בבית ולא לומדת.

טוב, תודה. הוועדה מודה להורים שהביאו את הסוגיות הקשות בנוגע לליקויים הבטיחותיים והבריאותיים הן בצפיפות, הן בליקויים, הן בשירותי הסעות בבית הספר חב"ד חולון. זה בסוגיה הזאת.

הוועדה קובעת כי ישנם ליקויים חמורים, בהתאם לנתונים שהוצגו בפני הוועדה ולעדויות שהתקבלו פה בוועדה בבית הספר הרלבנטי, אשר מסכן חיי אדם.

הוועדה קובעת כי יש קיפוח ממשי, אני לא רוצה לומר במודע, אבל יש קיפוח ממשי מצד עיריית חולון כלפי אוכלוסייה חרדית בעירה. הוועדה דורשת מעיריית חולון והעומד בראשה, להנחות במיידית את ראש מינהל החינוך בעיריית חולון לפעול מיידית לתיקון כלל הליקויים הבטיחותיים והתברואתיים באופן מיידי.

הוועדה דורשת מעיריית חולון והעומד בראשה להנחות במיידית את ראש מינהל חינוך להעביר בקשה באופן מיידי למינהל הפיתוח במשרד החינוך, בנוגע לשיפוץ בית הספר וכן לדווח למשרד החינוך על תיקון הליקויים. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר לוועדה את דו"ח הליקויים של בית הספר חב"ד ולעדכן את הוועדה על טיפול עיריית חולון בנושא בית הספר.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להיות נגישים ומהירים בכל מה שקשור לטיפול בסוגיה שעמדה פה לפנינו בוועדה. נושא חולון הסתיים.

אפשר רק להוסיף שכל בתי הספר - - -

אי אפשר להוסיף. הנושא הבא זה המועצה המקומית קריית טבעון.

רציתי לומר תודה רבה.

בשמחה, בשמחה ולא להסתבך עם המשטרה.

לא, חס ושלום.

ההורים שהגיעו מטעם עיריית קריית טבעון, בית הספר שדה יעקב. כן, קדימה.

שלום, קוראים לי ארנון דוידיאן. אני תושב קריית טבעון, אבא לילדה בכיתה ד'. לצערנו בקריית טבעון אין מוסד דתי חינוכי שיחנך את הילדים שלנו. המוסך החינוכי שהיה שנה שעברה נסגר מהסיבות שהמועצה החליטה.

נציגים של המועצה המקומית קריית טבעון פה?

אני. דוד אריאלי, ראש המועצה.

ראש המועצה פה? יפה. יישר כוח. לפחות אתה בא.

יפה. כל הכבוד. זה ממש כל הכבוד.

ומשרד החינוך? פה. אגב, אני לא מתחייב להיות אגרסיבי כלפי ראש המועצה כמו שהייתי כלפי חולון.

בסדר גמור. אפשר. אני רגיל.

מעצם זה שהוא בא.

אני רגיל.

אנחנו פה להביע את התקלה שיש כאן ושצריך לתקן אותה, זה הכל. יש בקריית טבעון 30 תלמידים דתיים שנאלצים ללמוד בשדה יעקב, שזה יישוב קרוב. מוסד ממלכתי דתי שם בבית הספר. עד שנה שעברה הייתה הסעה מסודרת, מסובסדת על ידי משרד החינוך והרשות. השנה, תחילת שנת הלימודים – ספטמבר – יום חמישי אחר הצהריים – מתקבלות הודעות SMS לחלק מההורים שמודיעים שממחר ביום שישי לא תהיה יותר הסעה לתלמידים ועל ההורים להתארגן לבד כדי להסיע את הילדים.

בהמשך נתקבלו כל מיני מכתבים מהמועצה, על מנת להכשיר – סליחה על הביטוי – את השרץ. אני אציין שבמידה ומישהו יחליט לתת הנחיה שהתלמידים יצטרכו לנסוע לבית הספר באוטובוסים, אז המסלול הוא כזה: תלמידים צריכים לנסוע בשלושה אוטובוסים, להחליף אותם, להגיע לכניסה ליישוב, לחצות כביש סואן, מסוכן מאד. היו שם המון תאונות דרכים קטלניות באותו כביש, ואחר כך עוד ללכת מרחק של 20 דקות עד שהם יגיעו לבית הספר. לא נראה לי שזה מה שמשרד החינוך היה רוצה ולא הרשות הייתה רוצה.

מה הרצון של ההורים? לקבל שירותי הסעות או לקבל בית ספר?

אנחנו דורשים דבר אחד פשוט: הסעה שתהיה כמו שהייתה שנה שעברה, שלא נצטרך בכל שנה ושנה להגיע ולהידפק על דלתו של ראש המועצה כמו מסכנים.

בכמה תלמידים מדובר?

30 תלמידים.

30? כולם תושבי המועצה המקומית קריית טבעון?

כולם מקריית טבעון, קריית חרושת ו - - -

אני הייתי סגן ראש עיר בעבר. למיטב זיכרוני החוק מחייב ראש רשות, מבחינת אחריות לדאוג - - -

אני אפנה. יש חוזר מנכ"ל.

שנייה. לדאוג לכל תלמיד שנמצא בשטח שיפוטו, להגיע בבטחה לבית הספר ולחזור בבטחה מבית הספר. האם ראש הרשות מודע לאחריות הזו?

אני חולק עליך איך שאתה מנסח את זה. מה שקרה זה דבר כזה, אם - - -

לא - - -

אם הוא סיים.

שנייה - - -

לא, אני לא סיימתי.

אז אולי ברשותך, אדוני, ניתן לו לסיים ויש לי הרבה מה להגיד, ברשותך.

טוב. רק אם אדוני מכיר?

אני חולק על אדוני.

זאת אומרת לא קיים כזה דבר?

אני חולק על אדוני.

זאת אומרת אין אחריות לראש הרשות?

אני לא חושב שיש לו אחריות.

לא, מה פתאום? אני אפנה בבקשה את הוועדה - - -

אני רוצה להקריא לאדוני: בית המשפט העליון קבע כי הזכות לחינוך חינם אינה כוללת את הזכות למימון הסעה לבית הספר. עם זאת, המשרד משתתף בהוצאות הסעה לגני חובה ובתי ספר רשמיים בלבד מכיתה א' עד כיתה י' ועד בכלל. באיזה כיתות מדובר?

מ-א' עד ח', שזה כלול בפנים.

אוקיי. 3. במקרה של צורך בהסעת תלמידים מרשות מקומית אחת לרשות מקומית אחרת, הנובע מהעדר בית ספר מתאים ברשות שבה התלמידים מתגוררים - המצב שלפנינו - - -

לא, יש לנו בית ספר מתאים.

לא תהיה - - -

לא, הוא לא מתאים.

רגע, שנייה. לא תהיה גבייה מן ההורים בעבור ההסעה. זאת גם אם מדובר בשני יישובים שונים השייכים מוניציפאלית לאותה רשות מקומית. במקרה כזה וכאשר הרשות מבקשת את השתתפות המשרד, תתחלק עלות ההסעה בין הרשות המקומית ובין משרד החינוך, בהתאם לשיעורי ההשתתפות המקובלים. ויש המשך. תראו איזו מנהלת ועדה תותחית יש לי.

התלמידים בוחרים ללמוד בבתי ספר על אזורים, ניסויים, ייחודיים או ממ"ד תורניים – המשרד אינו משתתף - אם הם בוחרים בממ"דים תורניים כמובן – המשרד אינו משתתף במימון הסעות התלמידים הבוחרים ללמוד בבתי הספר האזוריים וכו'.

לא, הוא לא משתתף אם יש שם הפרדה, אדוני. בבית הספר הזה אין הפרדה.

אבל יש עניין של מרחק. המרחק המזערי בין מקום המגורים לבית הספר הקרוב ביותר המצדיק השתתפות בהוצאת הסעה, הוא כמפורט להלן: לתלמידים מגן חובה ועד כיתה ד' – 2 קילומטרים ומעלה. לתלמידים מכיתה ה' ומעלה – 3 קילומטרים ומעלה. כמה קילומטרים?

מהיישוב עד לבית הספר קרוב ל-7-8 קילומטרים.

8 קילומטרים, אז זה עומד בקריטריון.

יותר אפילו. אנחנו עומדים בכל הקריטריונים.

אז זה אומר, אדוני, שבהתאם לחוק, זה לא שאני המצאתי אותו, מחויב למתן פתרון להסעות לתלמידים. עכשיו, הדיון פה עכשיו הולך להשתנות. למה? כי טוען עכשיו ראש המועצה, שמעתי ככה בחצי אוזן, שיש לתלמידים פתרון במסגרת המועצה. יואיל ויאמר ההורה מדוע הוא חושב שלא.

יורשה לי ואני אסביר מדוע לא. המוסד החינוכי שנפתח על ידי הרשות הוא חינוך משולב – דתי וחילוני ביחד. זה לא מתאים לערך החינוך שאני מקנה לילדי.

אתם מעוניינים בדתי בלבד?

אנחנו רוצים דתי בלבד, כן.

זכותכם.

אני לא רוצה שיעשו לי את הקומבינציה הזאת על גבם של הילדים שלי.

זכותך הלגיטימית, אדוני.

יש עוד הורה שנמצא כאן. אני חושב שזה לגיטימי לחלוטין.

זכותך. מסכים איתך. מקבל את עמדתך.

לא יתכן.

עוד משהו?

רק עוד כמה דברים קטנטנים, ברשותך אדוני. אנחנו תושבים שמשלמים מיסים כחוק. אנחנו עושים את כל המוטל עלינו כחוק.

איפה אתם גרים? באיזה יישוב?

אני גר באלרואי, שכונה בקריית טבעון. יש עוד שכונה שנקראת - - -

מה יש בקריית טבעון חוץ מאלרואי?

אלרואי, קריית חרושת, קריית עמל וקריית טבעון. אלה ארבע שכונות ביחד שמאגדות - - -

כמה?

18,000 תושבים.

כמה תושבים יש אצלכם באלרואי?

יש כ-1,800.

ובשאר היישובים?

גם, בסביבות - - -

17,500 תושבים בקריית טבעון. על פי הלמ"ס. יש כ-20,000.

סך הכל. כמה אחוזי הצבעה היו לראש הרשות?

אני לא נכנס לפוליטיקה. זה לא - - -

65% בסיבוב שני.

אלרואי תמכו במועמד השני?

ממש לא.

אני שואל.

שאלות מעניינות.

אני יכול להגיד, ברשותך?

תמכתם בו? תמכתם בראש הרשות?

באלרואי תמכו בו.

נו, מה קרה לך, תגיד לי.

אבל לא כל אלרואי הם ציבור דתי. יש גם חילונים. יש שם ציבור מעורב ולא כולם דתיים.

אה, אז הציבור הדתי.

אז יכול להיות שהדתיים תמכו במועמד הדתי.

אה, היה מועמד דתי? אה, הבנתי.

אני יכול להגיד?

אדוני, הדיון נגמר. לא, לא. אדוני ייתן פתרון לתלמידים. לא יכול להיות שהם רוצים לנסוע לביחת הספר ואין להם - - -

אני נסעתי שלוש שעות כדי להתייחס, אז אם תאפשר לי.

עכשיו אנחנו ניתן לך. כן, סיימת אדוני. תודה. ניתן לראש הרשות.

אני רוצה להגיד משהו. לא הייתי נכנס לסוגיה של האם בית הספר המשלב הוא פתרון או לא. אני מרשה להם לאמץ דעה שונה. דעתי היא שאנחנו נותנים פתרון. אנחנו מחויבים ל-50% ילדים דתיים והחינוך שם הוא דתי למהדרין, ממלכתי דתי, הציונות הדתית. רק שיושב ראש הוועדה יידע שזה מפוקח על ידי משרד החינוך, על ידי ממ"ד, מנהל הממ"ד. זה מפוקח על ידי המחוז בצורה מאד מסודרת.

עכשיו, מה שקרה זה דבר כזה: בשנה הקודמת בא משרד החינוך שקובע – הוא היחיד שקובע את הזכאות – ואישר את ההסעה שאני קורא לה סוג של הסעה פרטית, וזה בסדר. הסעה ממש מהבית לכל הילדים. אנחנו אמרנו אין שום בעיה והשתתפנו במחצית. אם משרד החינוך יאשר את זה שנה נוספת, אנחנו נמשיך לשאת במחצית.

עכשיו, ברשותך, חשוב לי, כדי שתתוודע אל תום ליבי, באו אלי בסוף אוגוסט ואמרו תגיד, אין עוד החלטה של משרד החינוך, מה אתה רוצה לעשות? אז אמרתי להם תראו, ב-17 בספטמבר משרד החינוך יושב ומקבל החלטה. עד ה-17 אנחנו נסתכן במימון מלא של 17 ימים עלינו.

בכמה כסף מדובר?

כ-120,000 שקלים בשנה. זה הרבה כסף.

כמה תקציב המועצה?

107 מיליון שקלים.

כאשר יש לך ארנונה שמקבלים מהמכלים – 15 מיליון שקלים בשנה. בואו, לשם הפרופורציות.

רגע, מה המצב התקציבי של המועצה?

סביר.

סביר?

אתם גירעוניים?

לא.

יש עודף תקציבי?

יש. יש עודף תקציבי גדול.

אין עודף תקציבי ב - - -

גדול, גדול.

107 מיליון שקלים.

מה, מודדים בטיחות של ילדים בכסף?

שנייה, שנייה. 107 מיליון שקלים.

כן.

על 18,000 תושבים.

עם 98% גבייה.

כן, כן.

כמה בסיסי צה"ל יש לכם?

זה לא זה. אין לנו בסיסי צה"ל.

אתה רוצה שאני אביא אתכם? האמת היא שאני צריך להביא אתכם לדיון בוועדה לגבי חלוקת הכנסות בסביבה.

לא, אבל דקה - - -

יכול להיות שנשנה את ההכנסות ואז באמת לא יהיה לכם כסף.

אנחנו נמצאים בוועדה - - -

אבל לא, עזוב.

אנחנו נמצאים בוועדה לחלוקת הכנסות.

הרי אני גם אעורר דיונים בנושא הזה. זה חלק מסמכויות הוועדה, לעורר דיונים לגבי חלוקת גבולות והכנסות לגבי רשויות מסביב. אבל בסדר, זה לא הדיון היום. אני רק אומר, תראו - - -

ברשותך, אני יכול להוסיף?

כן, בטח. אדוני אמר שהוא מימן. ב-17 בספטמבר היה דיון במשרד החינוך ומשרד החינוך החליט שהוא לא מממן ובנטל כולו צריכה לשאת הרשות. אדוני אומר, מהרגע שמשרד החינוך החליט שהנטל הוא עלי, אני לא נושא בנטל.

מהרגע שמשרד החינוך החליט שהוא לא נושא בחלק שלו, אני לא נושא בנטל. זה מה שאני אמרתי.

הבנתי. מה אומר משרד החינוך?

אבל סליחה, אני רוצה ברשותך להסביר משהו חשוב.

אוקיי, כן, כן.

אני חושב שהוועדה צריכה להתעסק גם בסוגית העקרוניות, לא רק בסוגיה הספציפית.

היא מתעסקת בהכל. זו ועדה מאד מאד מעניינת. תבואו.

אני מתרשם לטובה, בכל זה באתי. הייתי בעוד דיון גם.

שלנו?

כן. לא דיברתי פשוט.

על מה?

עם הצועדים.

אה, דיון חשוב.

כן, היה דיון יפה, פשוט לא יכולתי להתבטא, נתתי למנכ"ל לדבר. אני רוצה להגיד משהו, שקשור גם בצורה מאד משמעותית לדיון הקודם בנושא. תראה, אזרחי מדינת ישראל לא משלמים רק ארנונה, הם משלמים במיטב כספים מע"מ, מס הכנסה ועוד עשרות ומאות מיסים אחרים, כדי לקבל חינוך במדינת ישראל.

נכון, בהחלט. חוק חינוך חובה חינם.

ומה שעושים כאן ב-30-40 שנים האחרונות, כל המפלגות – ליכוד, עבודה – לא משנה, מה שעושים כאן – משתוללים על הארנונה לטובת מימון שירותים ממלכתיים. ומה שקורה בדיון הזה, זה גם שערורייה, שבא משרד החינוך – נראה לי שהם כבר הלכו – והם באים כמו מישהו מהצד - - -

הוא יושב משמאלך.

סליחה, אז אני מתנצל אדוני.

אתה יכול להשתלח. אני אענה, אדוני.

תסלח לי. אני מרשה לעצמי. להשתלח זו מילה לא ראויה. אני מותח ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל, שנהנית מאד מהרעה החולה הזאת, של שתי כתובות לאותו נושא. מאד נהנית. וברשותך, אני כן אגיד משהו על סוגית המבנים. אולי אני אשכיל את אדוני, אולי לא, כי נראה לי שאתה מאד מנוסה, כי היית בעירייה.

תראה, גם בנושא המבנים - - -

שבע שנים.

אז אתה מאד מבין אותנו וקל לי לדבר איתך. מדינת ישראל אחראית על בניית מבנה, אוקיי? אז מה? מאותו רגע שהיא בנתצה בית ספר, מאותו רגע זהו? זאת אומרת שלחנו את היונה הזאת והיא לא חוזרת? זה אבסורד. ההסדר ההיסטורי דיבר על החזקה בסיסית של הרשות המקומית - - -

אבל התכנית של המדינה - - -

עוד משפט.

לא, אני אענה לך. התכנית של המדינה היא לבנות לך את המבנה ושהארנונה שאתה גובה מהתושבים תעזור לך להחזיק את המבנה.

להחזיק את המבנה, לא לשקם אותו. מה שקורה - - -

יש תקציב שנקרא תקציב שיפוץ מבנים במשרד החינוך. מגישים עליו בקשות וכשיש בעיות נותנים גם כסף.

יש שני סוגים של - - -

אדוני, אנחנו סוטים מהנושא.

לא, לא, בסדר. אל תדאג.

אני מנסה לדבר על הנושא.

ראש הרשות מדבר מאיפה שכואב לו ואני אומר לך שזו סוגיה שהיא לא רק אצלו. כל הרשויות בארץ סובלים ממנה וזה בסדר, הוועדה תמיד, תמיד, תמיד גולשת לדברים אחרים.

אין לי בעיה.

אגב, בשיחות סלון עם אשתך, אתה מדבר עם אשתך, היא פתאום מדברת איתך על משהו אחר? זה קורה.

כן, רק תשים לב, אדוני, ברשותך.

ואתה מקשיב לה. אם לא תקשיב לה, יש לך ברירה?

רק תשים לב ברשותך, כל הזמן להסתתר מאחורי זה שמשרד החינוך ומשרד החינוך ואני לא, אני לא חושב שזה לעניין.

אל תדאג. הנושא לא יעלם מפתחה של הוועדה. הנושאים ברורים.

אוקיי.

עכשיו נגיע לנושא ההסעות. וגם בנושא הזה יש בעיה מאד מאד קשה, משום שהחלוקה בין שני גורמים היא חלוקה לא ראויה, לא נכונה. אנחנו לא צריכים לממן בכלל את ההסעות הללו, משום שאנשים – גם האדונים הנכבדים הללו – משלמים במיטב כספים מס הכנסה ומע"מ על מנת לקבל את השירות הזה.

לא אדוני, לא, לא.

אבל זו עמדתי.

אדוני, הארנונה שהם משלמים נועדה לכסות - - -

אדוני, הארנונה, כשהבריטים הגו את סוגיית הארנונה, הם לא כיוונו לחינוך, הם לא כיוונו לרווחה, הם לא כיוונו לדת. הם כיוונו לגינון, לתאורה, לתשתיות - - -

אבל זו המדינה שאנחנו חיים בה. אדוני רוצה לשנות סדרי עולם היום?

לא. אני רק - - -

זה ייקח זמן. זה תהליך.

אני רוצה לסיים כדי לאפשר לך - - -

היה פה שלטון ארוך. שלטון מפא"י. אתה יודע כמה זמן לוקח לתקן את הטעויות?

תן לי רגע, אני נסעתי שלוש שעות כדי להתייחס אליכם בכבוד.

שנים.

אני מנסה לטעון שסוגית האחריות פה, הטעות הגדולה היא שתי כתובות לאותו נושא. ועדיין אני חוזר ואומר, שאם משרד החינוך ייתן את חלקו – אנחנו ניתן את חלקנו. אגב, מי שהגיש ערר - - -

ואם לא ייתן, הילדים ישלמו.

לא.

כן, בוודאי. אתה בעצמך אומר - - -

קודם כל אדוני צריך לדעת - - -

משלמים כבר היום. אדוני, אתה רוצה לשמוע ראש רשות אמיץ? אדוני ישלם ויתבע את משרד החינוך.

מה פתאום?

בדיוק.

וייאבק במשרד החינוך.

מה פתאום?

לברוח מאחריות זה הכי קל. בריחה מאחריות זה הדבר הכי פשוט.

מה פתאום? שמשרד החינוך ישלם ויתבע אותי. משפט אחרון - - -

צריך קודם כל לדאוג לילדים, אחרי זה לראות מאיפה הכסף.

לא, הוא אומר הפוך. קודם כל שהילדים יסבלו ואחר כך - - -

לא, הילדים - - -

כן, בטח, שזה יהיה על הגב של הילדים.

לא מקובל בעליל. זה לא הוגן. זו גישה לא נכונה.

אני חושב שאני אסיים, כי אני לא מרגיש שאני מצליח לקבל את הזמן להביע את מה שיש לי.

קיבלת. אמרת אותם בצורה ברורה, אבל לא סיפקת את יושב הראש.

יכול להיות. זה בסדר.

ההיפך, רק הכעסת אותו.

אני חושב שאתה בא בלב לא פתוח. גם בדיון הקודם.

כן. אני בא בלב לא פתוח?

אני אסביר את עצמי. אני מתנצל, אין לי כוונה לפגוע בך, אבל גם בדיון הקודם הייתה לך עמדה מוקדמת וגם בדיון הזה יש לך עמדה מוקדמת.

זו המציאות. המציאות מוקדמת.

בסדר. זו זכותך.

המציאות היא שיש 30 ילדים שאין להם איך לנסוע לבית הספר.

ומשרד החינוך צריך לפתור להם את הבעיה. וכרגע אני אומר שאני מוכן לתת את חלקי. משרד החינוך אומר שהוא לא מוכן לתת את חלקו.

תיכף נשמע את משרד החינוך.

על זה אני צריך לקבל קרדיט.

בואו נשמע את משרד החינוך.

משפט אחרון, ברשותך, רק לצורך העובדות, שאדוני יידע שלא מדובר באי מימון לחלוטין. יש מימון של הכרטיסיות, שאני מסכים שהוא לא מספק, אבל יש מימון של הכרטיסיות.

7.5 שקלים ליום.

המועצה המקומית נושאת במחצית ומשרד החינוך – גם לטובתו ייאמר – לא העלים עין מהנושא הזה.

הכתבת של הסיפור הזה נמצאת פה?

לא, היא לא נמצאת. אבל ברשותך, יש פה עוד אבא שרוצה להגיד.

תעבירו לה אחר כך את מסקנות הוועדה. כן. מה יש לאדוני לומר, משרד החינוך?

קודם כל בגלל שראש המועצה המקומית קריית טבעון דיבר על משרד החינוך, אז אני אגיד קודם כל שהאחריות היא של הרשות המקומית. זאת אומרת זה שעכשיו הוא טוען שמשרד החינוך צריך להסיע, זה בסדר, אבל הסוגיות האלה עלו ונקבע שהרשות המקומית היא האחראית על הדבר הזה. ללא קשר לזה, כי זה בעצם לא הוויכוח כרגע, הייתה פנייה. בית הספר הזה עבר, אם אני זוכר נכון, שנה לפני זה, נכון?

בשנה הנוכחית הוא התחלף למשולב.

חבר הכנסת מיקי, חשוב שתקשיב לי, כי זה מאד חשוב מה שאני אומר. בית הספר הזה עבר. הוא היה במקום אחר ואז לא הייתה בעיה כי הוא היה ממוקם בבית ספר אחר שבעקבות המעבר שלו בעצם נפתח בית הספר שהם דיברו עליו, המשולב – חילוני דתי. נכון, אני מדייק בנתונים? בעקבות הדבר הזה הייתה פנייה של הרשות המקומית אלינו, שבעקבות המעבר של בית הספר הם מבקשים שנת התארגנות. זה מושג שהוא מוכר אצלנו, בדרך כלל שאנחנו מעבירים את כל בית הספר ממקום למקום.

אנחנו נותנים הסעות. אני לא אסביר איך זה מתנהל, כי זה באמת מורכב. יש שתי שיטות התחשבנות. אחת נקראת פר תלמיד ואחת נקראת פר מסלול. ההסעה של פר מסלול זאת ההסעה שהם קיבלו בשנה הקודמת, זאת שיטת ההתחשבנות שהרשות התחשבנה איתנו בשנה הקודמת והיא רק לילדים בחינוך המיוחד. רק לילדים בחינוך המיוחד. ילדים בחינוך הרגיל מקבלים פר תלמיד. למרות זאת זה עלה לוועדת חריגים ואנחנו אפשרנו שנת התארגנות. זאת אומרת אמרנו לרשות תסיעו במסלולים שנה אחת, עד שההורים יתרגלו ויראו ויסתדרו במקום החדש, אנחנו משלמים. ברור שזה יותר כסף ואנחנו שילמנו וכמובן גם הרשות. ככל שהעלות היא יותר גבוהה, גם הרשות נושאת ומשלמת יותר כסף.

הסתיימה שנת ההתארגנות הזאת ועכשיו בעצם אנחנו משלמים פר תלמיד. כמו שאמר קודם ראש המועצה, אנחנו משלמים על כל ילד את העלות במסגרת הפר תלמיד. זאת אומרת כל ילד יש לו עלות מסוימת, אני לא זוכר כמה.

7 שקלים ו-58 אגורות.

7 שקלים ו-58 אגורות ומקבלים על כל ילד כפול מספר ימי הלימוד ועם זה אפשר לעשות מסלולים, אפשר לתת להורים, אפשר שההורים יסיעו, אפשר שהאוטובוסים. יש אין סוף שיטות של הסעה. הדבר הזה עלה לוועדת חריגים כי כנראה ההורים פנו שוב פעם לרשות, הרשות פנתה שוב פעם אלינו, זאת אותה ועדה והוועדה לא אישרה מסיבות שלה. יש ועדת חריגים, אותה ועדה שאישרה שנה לפני זה, השנה לא אישרה. בתשע"ז לא אישרה בשיטת מסלולים את הארכה בהסעות האלה כפי שהיו בשנה קודמת.

פה אני אומר על הסף, קודם כל יש עוד ועדה. זאת אומרת אם רוצים לערער על החלטת הוועדה, אז יש עוד דרג בכיר יותר במשרד, שזה נקרא ועדת הסעות עליונה ואפשר להגיש בקשה לעוד שנה. אז במקסימום, נניח שהוועדה ברשות המנכ"לית תאשר את השנה הנוספת, אז אנחנו נשב פה בעוד שנה. וזהו, כי בזה זה יסתיים. לא ניתן יהיה להאריך עוד ועוד ועוד בלי סוף, כי בסוף המשרד כן מעביר תשלום. הוא לא נוח, הוא לא מתאים, ואגב יש המון רשויות כאלה שאנחנו מתחשבים איתן בשיטת פר תלמיד. זה לא שלא עובר כסף, אוקיי? אז יש כסף. עכשיו אני מקבל שאיזה שלושה אוטובוסים זה מסובך, זה מורכב. הכל נכון, אבל אם אנחנו ניתן כאן אז יש לזה השלכות רוחב מאד גדולות.

ברור לי.

יפנו עוד הרבה הרבה מקומות. ה-30 ילד האלה יהפכו ל-30,000.

הבנתי. כן, שני משפטים אחרונים לשניכם.

שמי חכם דוד, אני מקריית טבעון. אני אבא לילדה שלומדת בבית ספר שדה יעקב בכיתה ד'.

אחר כך תדבר רחלי כהן.

אבל הבעיה שלי היא כפולה. יש לי גם ילדה שלומדת באולפנת צבייה בעפולה ואני משלם עליה כל יום נסיעות מקריית טבעון לעפולה. ולמה היא לומדת בעפולה? כי אני עברתי רק לפני שנה מיקנעם לטבעון והיא לא יכולה לעבור באמצע השנה, או באמצע הלימודים.

השאלה אם רוצים אותך בטבעון.

אני נולדתי בטבעון.

אולי רוצים ומעדיפים אותך ביקנעם דווקא.

יש 20 בתי כנסת בטבעון, רק לידיעה.

אולי אתה רוצה לסגור 10.

אנחנו אוהבים דתיים ורוצים דתיים.

זה לא נראה ככה.

אז בוא, תבוא לביקור.

אבל זה לא נראה ככה אם אתה לא נותן להם איך לנסוע לבית ספר.

זה לא אני.

והמוסד שהרשות מכירה בו זה המוסד בקריות ואני לא יכול להעביר את הילדה לקריות, כי היא לומדת שם - - -

זה מיפוי של משרד החינוך. נו, באמת. זה מיפוי של משרד החינוך.

אבל אי אפשר להוציא ילדה באמצע השנה.

ההתעלמות הזאת מהילדים - - -

כשאמא ואבא רבים בבית אז נותנים לילדים לסבול? מישהו לוקח אחריות.

כן, בוודאי. בשיטה שלו כן. שיטה מצוינת.

לא, אם אתה רוצה להפחית את המזונות, אז אתה צריך להראות לילד, דרך הילד להגיע לאמא. אז אתה בא ואומר לילד תשמע, אני לא רוצה לראות אותך יותר אף פעם, עד שאמא שלך תוריד במזונות.

אני מדברת על אמא ואבא סבירים, לא על לא סבירים.

כן.

שנייה, אני רוצה לפתור את הבעיה של שדה יעקב, כי אצלי זה כפול. אז זאת אומרת לממן גם את שדה יעקב, הבעיה היא כפולה ומכופלת.

ברור.

ברור. תודה.

כן אדוני.

ראשית תודה רבה לחבר הכנסת מיקי זוהר, שאפשרת לנו להגיע ולהציג את הוועדה. שמי שמוליק שמחון, חבר מועצה מזה 13 שנה בקריית טבעון. הייתי שותף לדרך של ראש המועצה. לצערי - - -

אתה באופוזיציה? מה יש לכם כל חברי האופוזיציה באים לפה לדיון?

תשמע, זה נושא-. תפקידנו לייצג את הציבור.

ולפקח.

ולייצג את הציבור. ואת עמדת ראש המועצה אני מכיר. מאז ומתמיד עמדתו הייתה כמה שפחות להכניס את היד לכיס של כספי הארנונה לטובת התושבים וכמה שיותר לקחת מגופי הממשלה לטובת התושבים.

קודם כל זו גישה טובה, אדוני.

זו גישה טובה, אבל - - -

זו גישה נכונה של ראש מועצה, אבל יש גבול דק.

אבל יש גבול, בדיוק.

בין גישה של לצמצם את ההוצאות לבין גישה לתת לציבור לשלם את המחיר.

בין גישה לדרך פעולה קבועה. ועם כל הכבוד תקציב המועצה הוא באמת 107 מיליון שקלים, אין גירעונות. לתת לכל מנהלי המועצה, מהזוטר ביותר עד הבכיר ביותר רכב עם דלק, שכל בני המשפחה יוכלו לנסוע, ואם גם השכנים מסביב יוכלו לנסוע, לזה יש כסף.

זה לא נושא הדיון.

לא, אבל לזה יש כסף ולתושבי טבעון, שזקוקים להסעה ואני חייב לציין, מי שלא מכיר את שדה יעקב, זה נסיעה של שלושה אוטובוסים והולך להיבנות שם על ידי השר ישראל כץ כביש, הזרוע השנייה של כביש 6, כביש 77. הולכים להיות שם 8 נתיבים, כביש מאד מסוכן שהיו בו תאונות. לתת להם להגיע לבד, זה פשוט חוסר אחריות ואני פשוט מתפלא עליך, ראש המועצה, שעל 120,000 שקלים מסכנים כאלה, שיכולים לדאוג לתושבים שלך, שמשלמים ארנונה - - -

לא, זה לא 120,000 שקלים, זה 60,000 שקלים. כי 60,000 שקלים בין כה וכה הוא היה משלם, זאת אומרת זה עוד 60,000 שקלים.

יפה. אז זה 60,000 שקלים, אז זה עוד יותר - - -

אגב, אדוני גם לא מוציא בינתיים את ה-60,000 שקלים.

זה באמת חבל על הזמן שאתה מבזבז להגיע לוועדה כזאת בכנסת.

את ה-60,000 שקלים אתה לא מוציא.

אני לא יכול כי זה Go No Go. כי אם אתה לוקח את ההסעה המיוחדת - - -

למה? אם היית מממן 50% או 75%, היית אולי מציע להורים את האפשרות של ה-25%, אולי זה היה מתאים?

בדיוק. למצוא דרך.

זה עלה.

אם זה עולה 120,000 שקלים – אדוני היה מממן 90,000 שקלים, היה אומר להורים כל ילד 1,000 שקלים בשנה כי יש לכם 30 ילדים, זה 30,000 שקלים ואז אולי פתרת את הסוגיה. ניסית?

ירצו ההורים לשים את ה-60,000 שקלים אין שום בעיה.

לא 60,000 שקלים, 30,000 שקלים. אתה אומר ש-30,000 שקלים גם לא?

לא, לא, הוא פשוט לא רוצה לדאוג לתושבים. חבל שהוא מבזבז את הזמן שלו של טיפול בטבעון כדי להגיע לירושלים - - -

הוועדה לא מחליטה החלטות לראש הרשות. ראש הרשות נשפט אך ורק על ידי ציבור בוחריו. אנחנו יכולים להעיר. אנחנו יכולים לתת את מסקנותינו, אנחנו יכולים להביא לפה את ראש המועצה כל שבוע לדיון. את זה אנחנו יכולים, אבל לקבוע לו אנחנו לא יכולים.

אבל החוק קובע.

מי שקובע זה החוק והאזרחים.

אז הוא עובר על החוק אם ככה.

אז יפה, זה משהו אחר.

ואנחנו נמצאים בבית המחוקקים.

אז יואילו ההורים לעתור לבית משפט.

אנחנו נעשה את זה.

אנחנו נסייע להורים ונעתור.

זה השלב הבא.

וראש המועצה יצטרך לתת הסברים. אז לפני שההורים עותרים לבית המשפט, תאמר כמה דברים עורכת הדין רחלי הכהן מהמועצה לשלום הילד.

שלום. אני לא רוצה להיכנס פה למה שנאמר ובעצם כל הורה זכאי לחינוך לפי השקפת עולמו. אני לא יודעת מה קורה בתיק קריית טבעון ואני לא רוצה להתייחס ספציפית לנקודה האם בית הספר שנמצא בקריית טבעון מתאים או לא מתאים ואם הוא לא מתאים, האם בית הספר השני מתאים. מה שכן ברור מאד, זה שכל ילד זכאי ללמוד איפה שמגיע לו וברגע שבית הספר, והיה והוא נמצא לא מתאים – בקריית טבעון או בכל מקום אחר – זאת אומרת אני עוברת מעל הסוגיה הנקודתית ומסתכלת במבט רחב יותר – זכות הזכאות להסעות, כשזה בין יישובים, היא לא באמצעות אוטובוסים. זאת אומרת ברגע שזה לא באותו יישוב אלא זה ביישוב אחר, מגיעה הסעה. לבוא ולהגיד, ושוב, לא נקודתית - - -

תסתכלי עליו, לא עלי.

בסדר גמור. אבל שוב אני אומרת, נקודתית - - -

אדוני, אבל הוא כתובת של 30,000 תלמידים, לא של 30 תלמידים.

על פי החוק אתה.

30,000 תלמידים.

בסדר.

אתה רוצה שבשביל ה-30 תלמידים שלך ישלמו על 30,000 תלמידים? אז אולי נגדיל את תקציב החינוך בעוד 2-3 מיליארד שקלים, נו. מה שאתה עושה עכשיו, אדוני, עם כל הכבוד, אדוני בורח מאחריות.

ממש לא.

בורח מאחריות בשביל 30,000 שקלים.

אני רק רוצה להגיד שברגע שמגיעה לתלמיד הסעה, אז לבוא ולהגיד שאוטובוסים יפתרו את הבעיה, ואני לא מאשימה אותך, אני באמת אומרת מעבר לסוגיה הנקודתית הזאת, זה אבסורד, בטח בהתחשב בזה שמדובר בשלושה אוטובוסים שילדים קטנים צריכים לחצות כביש גדול, סואן בדרך. זאת אומרת זה לדעתי לא מטרת המחוקק בשום מידה שהיא. הזכות לדאוג להסעה בטח לא מגשימה את עצמה בזה שנותנים לתלמידים 8 שקלים ביום ואומרים – תגיעו לבית הספר ותוואי הדרך כל כך מסוכן ולא הגיוני.

טוב, תודה גברתי. תראה, משרד החינוך קודם כל ראשית לגביכם, אני אומר ככה: אתם תצטרכו לתת פתרון. לא יכול להיות שתשאירו את הדברים ככה ותתנו לראש המועצה להתבוסס בדמו. זה פעם ראשונה. ואנחנו כן מבקשים ממשרד החינוך, הוועדה פונה באופן רשמי למשרד החינוך לשבת עם ראש המועצה ולנסות להגיע לאיזה שהוא פתרון, כדי שבאמת יהיה אפשר להביא את זה לסיום, כי ההורים היום נושאים גם בנטל הכלכלי ובטח ובטח בנטל הבטיחותי של הילדים שלהם, שהם לא יודעים אם הם יבואו בשלום או יחזרו בשלום, כי היום זה בידיהם בלבד, בלי שום אחריות שנוטלים לא הרשות ולא משרד החינוך, שזו הדרך המקובלת, שהאחריות נמצאת בידיים של הרשות המקומית, באמצעות משרד החינוך. או של משרד החינוך באמצעות הרשות המקומית.

עכשיו תראה, אדוני ראש המועצה - - -

אני אוסיף משפט בהמשך לדברים.

לפני. תוסיף משפט, אני רק אומר כך: תראה, הסוגיה כפי שהעלו פה היא 120,000 שקלים. אדוני בכל מקרה צריך לשלם 60,000 שקלים, נכון?

כן.

אם אדוני היה משלם במקום 60,000 שקלים 90,000 שקלים ומבקש מההורים להשתתף ב-30,000 שקלים, הבעיה הייתה נפתרת מיד ובמקביל לא אומר לאדוני לוותר על הסכומים. להגיד להורים ברחל בתך הקטנה, אנחנו נצא למאבק משותף יחד איתכם מול משרד החינוך לקבל כסף. אם נקבל כסף, נחזיר לכם חלק מהכסף ונחזיר לרשות חלק מהכסף. אם לא נקבל כסף, הנטל נשאר עליכם, אתם תשלמו 100 שקלים בחודש, זה בדיוק 30,000 שקלים בשנה. הרשות תשלם 90,000 שקלים ונפנה במאבק משותף אל מול משרד החינוך לקבל את הכסף. היית עושה את זה – אולי היית מרוויח עוד 100 קולות. לא עשית את זה – גם הפסדת 100 קולות - - -

אבל זה לא מעניין.

סתם, סתם, זו בדיחה, כן? אבל בעיקר הפסדת את אמון הציבור, כי הציבור סומך עליך.

זאת הייתה הגישה שלו כל הזמן.

למה הילדים צריכים לשלם את המחיר, סליחה?

חברה, שנייה. הציבור סומך עליך לשמור על ביטחון ילדיו. זה תפקידך כראש רשות. אז אני מציע את זה. אתה לא חייב לקבל, אבל אני מציע.

הוא לא יקבל.

הוא לא יקבל, זכותו.

רגע, תנו לו גם את הזכות לחזור בו.

מה לעשות, אני מציע. מה אומר על זה אדוני?

קודם כל אני רוצה להתייחס. תראה, הוועדה הזאת עוסקת באפליה. בכל הכבוד, אני לא חושב בדיון הזה, ובדיון הקודם אני כן הסכמתי איתך, אבל בדיון הזה אני לא חושב שיש איזו שהיא אפליה כלפי 28 הילדים הללו ואני אסביר גם למה. המועצה המקומית, במשך שנים ארוכות עשתה מאמץ מאד גדול – לא רק אני, גם קודמי וגם קודם קודמי – לשמור על בית הספר יבנה, היום הוא מיתרים, בשמו הקודם הוא היה יבנה, בית ספר ממ"ד - - -

אבל משולב.

מבחינת שכל הזמן תהיה אופציה לתלמידים דתיים ללמוד - - -

אופציה שלא מתאימה כרגע.

אבל זה משולב, דודי, זה לא אותו דבר. זה חילונים ודתיים.

אתה כרגע זורה חול בעיני הוועדה, זה לא נכון. זה לא נכון, דודי. אל תתהדר בנוצות שהן לא - - -

שנה שעברה כשהיה יבנה, לא היית צריך לשלם אולי, אבל השנה, שאין להם את יבנה, אתה חייב לשלם.

אני לא רוצה ש - - - יקבל את - - -

ואכן יש כאן אפליה. אתה לא יכול לברוח מאחריות. יש פה אפליה פושעת.

אני רוצה שחבר הכנסת מיקי זוהר יקבל את המידע.

אפליה וסיכון ילדים.

איזה מידע? אתה מטעה אותו.

סליחה, אתם מפריעים.

מה שקרה ב-10-15 השנים האחרונות, זה שהדשא של השכן היה ירוק יותר. רוב ההורים, חלק נכבד מההורים ב-10-15 השנים האחרונות החליטו שבית הספר הדתי בשדה יעקב הוא יותר טוב מיבנה, וככה הם לאט לאט הרגו את בית הספר, בצורה איטית. אני זה שבאתי ואמרתי אני רוצה להציל את בית הספר. הדרך היחידה להציל את בית הספר זה להקים את מיתרים, שזה בית ספר משלב, זה רעיון מקסים.

מתי הקמת אותו?

השנה.

אז אני אגיד לך מה אני חושב.

יש אופציה. אי אפשר להגיד - - -

לא, אבל זו לא אופציה מתאימה. הוא לא רוצה שהילד שלו יהיה עם חילונים. הוא דתי.

זו אופציה שלא מתאימה.

אני אגיד לך מה אני חושב, אדוני. אני חושב שאדוני כופה בכוח את הילדים האלה ללכת לבית ספר מיתרים.

נכון.

לא, מה פתאום?

מה, מה פתאום? אתה מתחמק מאחריות.

הרעיון כרעיון הוא מצוין, רק שהוא לא - - -

אני הבנתי את הכל עכשיו.

הרעיון מצוין, אבל זה לא מתאים.

להציל את בית הספר - - -

המאבק שלך היה וחוסר הרצון שלך לשלם כסף, יעזור לילדים האלה להחליט אחרת.

יש 30 משקי בית - - -

אדוני, למה בקריית טבעון תלמידים אחרים מקבלים מימון מלא להסעה לבתי הספר בקריית טבעון ו-30 התלמידים המסכנים האלה לא מקבלים כלום? למה?

אני אגיד לך למה, כי ראש הרשות רוצה שילמדו במיתרים.

אבל הוא משולב, הוא לא מתאים לי.

אני יודע, אבל הוא רוצה.

אז הוא רוצה בכוח. הוא רוצה לכפות את זה עלי?

זה מה שהוא מנסה לעשות.

זה לא נכון.

בשנה שעברה, כשזה היה באמת כיבנה, אז אולי שנה שעברה לא היה צריך - - -

מיקי, תגן עלי.

עכשיו ראש הרשות יהיה חייב לסיים את דבריו ואף אחד לא יפריע לו, כי אני רוצה - - -

סליחה, בתור אבא חרדי אתה היית מוכן שהילד שלך יהיה בבית ספר דתי?

לא להפריע.

שנייה רגע. אם זה היה נכון שהייתי רוצה לדחוף אותם למיתרים, הייתי עושה מעשה באוגוסט וגם לא הייתי מגיש ערר על ההחלטה הזאת, שהתקבלה כרגע. למעשה אני זה שקבעתי שיהיו הסעות ללא עלות בין ה-1 בספטמבר ל-17 בספטמבר. אין לי בעיה. אני יכול לחלוק ביני לביניהם, באיזה שהוא שיח חברי, שאני חושב וגם יש לי - - -

אני הבנתי את מה שאתה אומר.

שנייה, תן לי לסיים. מה לעשות, הדיון הוא מעמיק.

אין לך מה לענות.

לי יש רקע. מעבר להיותי משפטן יש לי תואר בפסיכולוגיה בחינוך, אני מכיר היטב את התכנים, בדקתי אותם, התעמקתי בזה. התכנים הם לא דומים, הם זהים, בסדר? עכשיו, בית הספר מנוהל על ידי מנהלת מיושעיה, לא מטבעון בכלל. מקום של הציונות הדתית ומפוקח על ידי משרד החינוך ממ"ד. צריך להבין את זה. חבר הכנסת - - -

אבל הם לא רוצים.

אבל הם לא רוצים, אתה לא יכול לכפות עליהם.

אדוני, זה היה פשוט לעשות את זה כממ"ד על מנת שזה יהיה עלה תאנה לראש המועצה, שיבוא ויגיד את זה.

הם לא רוצים? סליחה, ילד בכיתה ד' יכול לעלות על שני אוטובוסים ולהגיע לשדה יעקב. מה קרה?

שלושה.

אתה היית מסכים שהבן שלך יעשה את זה?

אתה היית שולח את הבן שלך לשם?

כן, כן.

ממש לא.

אל תשקר, דודי, זה לא יפה. דודי, זו התנהגות לא יפה.

שקט. שקט.

לחצות כביש - - -

זה לא מכובד.

אני מבקש שקט. שקט.

זה לגמרי לא מכובד מה שאתה עושה עכשיו. זה דה-לגיטימציה וזה לא יפה.

שקט. אני מבקש.

לא, זה לא יפה וזה לא מכובד.

אני אנעל את הישיבה. אתה טועה.

ומטעה.

אין סיכוי שהורה יסכים לשלוח ילד בשני אוטובוסים לבית הספר.

לא, הוא היה מסכים.

שלושה.

ילד בכיתה ד'?

אין.

שלושה אוטובוסים. לא שניים.

מה זה משנה באיזה כיתה הוא?

תגיד לי בכיתה ח', אני אגיד לך אולי.

בכיתה א'. שלושה אוטובוסים, אדוני.

בכיתות א', ב', ג', ד', ה', ו' – לא.

לא. באמת לא.

הוא לא יעלה על שני אוטובוסים. זה מסכן אותו.

התחמקות מאחריות.

אתה יודע מה רמת הסיכון שהילד נשכח באוטובוס, נרדם באוטובוס? אתה רוצה לטרטר אותו פעמיים? בחייך, יש גבול, אדוני, עם כל הכבוד.

חוסר השקט של ההורים.

ההצעה שהצעת, עם כל הכבוד, היא לא במקומה, באמת.

סליחה, כבוד יושב ראש הוועדה - - -

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון.

רק שורה קטנה, ברשותך, משהו קטן. יש פה איזו שורה קטנה שאני רוצה לציין.

הצעת לי הצעה טובה, חבל שאתה לא לוקח אותך. תשלם 90,000 שקלים, קח מההורים 30,000 שקלים, לך למשרד החינוך תריב איתו על ההפרש, על הדלתא.

אני לא - - - 2017 עם עשרות צרכים אחרים.

15 מיליון שקלים אתה מקבל מהארנונה. 15 מיליון שקלים. על מה אתה מדבר, תגיד לי, על מה?

תאמין לי שאם זו הגישה, זו גישה מאד חסכונית. באמת. יישר כוח. אני מניח שזה גם נותן לכם עודפי תקציב גבוהים מאד.

בריחה מאחריות.

צריך להפנות אותם לרשויות מסביב, צריך לעזור.

לא, אין לנו. אפילו מכלי הדלק - - -

איזה רשויות מסביב יש לכם?

רמת ישי, יקנעם.

מועצה מקומית עמק יזרעאל - - -

אני יכול להגיד לאדוני, רמת ישי ורכסים מביאים עם אוטובוסים לשדה יעקב ואף אחד לא אומר מילה.

רשויות מקומיות חלשות.

יש את יקנעם, עירייה. יש את נשר.

נשר חלשה?

צריך ללמוד מהאנשים האלה. צריך פשוט ללמוד מהם.

נשר חלשה?

אולי לא זורם. אולי הם יתנו לתלמידים.

רכסים חלשה מאד ובכל זאת מגיעים ילדים לשדה יעקב מרכסים בהסעה מאורגנת.

אוטובוסים שלמים מגיעים לשם, במימון מלא.

יתרה מזאת, כבודו, יש פה איזה שורה קטנה שאני רוצה לציין פה: כתוב פה שמשרד החינוך אישר אשתקד השתתפות בהסעה לשם התארגנות בלבד, שנת מעבר לקראת סגירת בית הספר יבנה. זה מיום 27 בנובמבר - - -

אדוני מתבצר בעמדתו.

בוודאי.

זכותך.

משפט.

כן.

טוב. ממשפטים נעבור למילים: הוועדה מודה להורי קריית טבעון על הבאת הסוגיה בפניה.

הוועדה דורשת מראש המועצה קריית טבעון לפעול במיידית לפתור את סוגית ההסעות ל-30 התלמידים מקריית טבעון לשדה יעקב, בהתאם לקבוע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך בסוגיה הנוגעת בהעדר בית ספר מתאים ברשות שבה מתגוררים התלמידים.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהסוגיה טרם נפתרה, למרות שהעלות הכלכלית והמספרית היא גם ברת ביצוע מבחינת הרשות וגם אינה גבוהה.

הוועדה דורשת מראש מועצת קריית טבעון לפעול תוך שבועיים לפתרונות ולתקצוב ההסעה לתלמידים לשדה יעקב.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך למצוא את האיזון המתאים מול מועצת קריית טבעון בסוגית ההסעות ולדווח לוועדה תוך שבועיים על טיפול בסוגיה.

אני חושב שזה לא בשמיים, אני חושב שזה גם פתיר. אני מקווה שזה גם ייפתר ואני מקווה שלא נצטרך לעשות פה דיון המשך.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.