הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 155

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ז (28 בנובמבר 2016), שעה 9:00

תוכנית המל"ג להגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה ותיקצובה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

ענת ברקו

קסאי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום, מטה יישום ומעקב, משרד ראש הממשלה

הודיה רוזנבלום - רפרנטית חברה, משרד ראש הממשלה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת באגף א' הכשרת עו"ה, משרד החינוך

סיון נבון-שובל - מנהלת תחום מעטפ"ת ארצית, משרד העלייה והקליטה

אורנן פודם - תקצוב, הוועדה לתכנון ותקצוב

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

ענת כגן - מנהלת תחום חינוך, מכון פוירשטיין

עדי יונס - רכז תכנית יוצאי אתיופיה המרכז האקדמי לב

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ

בני פרץ - נציג המשמר החברתי

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לוטם בכר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מכון פוירשטיין (לקוחות קבועים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: המרכז האקדמי לב)

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

תוכנית המל"ג להגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה ותקצובה

בוקר טוב לכולם. אנחנו נתחיל את הדיון. איתי נמצאת חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו ואנחנו היום דנים על התכנית של מל"ג להגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה ותקצובה. אנחנו יודעים ששנים מל"ג לא שילב את יוצאי אתיופיה בתכנית החומש שלו והפעם אנחנו מאוד מברכים על ההחלטה לשלב גם סטודנטים יוצאי אתיופיה בתכנית.

הבוקר יזמנו את הדיון בגלל שיש פניות מצד הסטודנטים וגם מהמוסדות שנותנים את ההשכלה הגבוהה לסטודנטים, הם רוצים לדעת לגבי התכנית, מה נותנים ואיך נותנים ואיפה אפשר לפנות. אלה שאלות שהגיעו אלינו כל הזמן ולכן זה חשוב מאוד להביא את כל הגורמים ביחד ולהבין יותר טוב על התכנית ומה באמת מתכוון המל"ג לתת במסגרת ההחלטה הזו ואיך גם הם יכולים להגיע אליהם ואיך הם יכולים לקבל. אנחנו גם רוצים לשמוע, כידוע, העניין של שכר הלימוד ומלגת קיום, שהיה כל הזמן במינהל הסטודנטים והוא נשאר שם, יחד עם זאת יש סטודנטים בקרב יוצאי אתיופיה שהם לא עומדים בקריטריון של מינהל הסטודנטים, דהיינו הורים שעלו לפני 1.1.1980, לפני, אז הם לא זכאים למלגת מינהל הסטודנטים.

ממתי הם עלו?

מי שההורים שלו עלו לפני 1.1.1980 לא זכאים לקבל. גם מי שמעל גיל 28. אז האם אלה שנופלים בין הכיסאות והם לא מקבלים תמיכה, האם התכנית של מל"ג משלימה את הצרכים האלה? אלה דברים שאנחנו רוצים לשמוע מהמל"ג.

קודם כל אם יש בשלב הזה לחברת הכנסת מה להתייחס, או שאת רוצה לשמוע?

לא, אני חייבת לרוץ לוועדת חוץ וביטחון, אז בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי חבר הכנסת ד"ר נגוסה. כפי שאתם יודעים, אני לא חברה בוועדה, אבל הנושא הוא מאוד קרוב ללבי ואני חושבת שמעבר למלגות, שכמובן צריך לתת, גם במסגרת חיילים משוחררים, אימפקט וכל המלגות הללו שחייבים לתת כמה שיותר, אני חושבת שכשמדברים על אוכלוסייה שהנראות שלה במרחב הציבורי, במרחב האקדמי, היא לוקה בחסר, מדובר על האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה. לכן כשמדברים על העדפה מתקנת למיעוטים ואנחנו רואים את זה בהרבה מאוד מקרים, גם לכאלה שלא נזקקים לזה, כי לדוגמה בטכניון 20% הם בני מיעוטים, זאת אומרת שהייצוג שלהם הוא כמו הייצוג שלהם באוכלוסייה, האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה היא מופלית ואני הייתי רוצה שגם קודם כל בתנאי הקבלה תהיה הקלה, יהיה ליווי, תהיה חניכה ויאפשרו גם להגיע לאוניברסיטאות, לא רק למכללות. כמובן מי שבוחר, כל אחד על פי בחירתו, אבל בהחלט שגם לאוניברסיטאות.

והדבר השני, גם מבחינת המל"ג, לקבוע אחוז מסוים של ייצוג של יוצאי אתיופיה שהמוסד יתחייב לקבל. רק הדברים האלה יחוללו שינוי. בואו נגיד שאפשר לקבוע חמש או שש שנים שהן שנות מעבר ולאחר מכן אני מבטיחה לכם שלא יהיה צורך בזה. ואני לא מדברת על אפליה מתקנת, אני מדברת על השוואה מתקנת, וזו השוואה מתקנת, אף אחד לא עושה כאן טובה. המרחקים שהיה צריך לרוץ ולסגור אותם, הפערים שהיו, הם באמת עולים לאין ערוך על אוכלוסיות אחרות בחברה ולכן אין שום סיבה, נהפוך הוא, אנחנו צריכים לדחוף את העניין הזה.

וכל מה שצריך, גם מהמל"ג וגם, אדוני יושב הראש, בתמיכה שאני יכולה לתת, גם דחיפה אולי דרך ועדת החינוך או דברים כאלה שאנחנו יכולים לעשות, בחבירה, אנחנו נעשה. זאת המחויבות שלנו ואף אחד כאן לא עושה טובה.

אז אני מתנצלת שרק באתי לומר את דבריי ואני הולכת לוועדת חוץ וביטחון, אבל זה היה חשוב לי, למרות שאני מאחרת לוועדה. שיהיה לכם יום נעים ותודה.

תודה רבה. מבחינת הנתונים שיש לנו פה מהממ"מ, אולי, צחי, תציג לנו, על סטודנטים ממוצא אתיופי.

תודה ליושב ראש. אני צח בן יהודה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. בדיונים קודמים של הוועדה הזו, בנוגע לטיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה הכנו סקירה על סטודנטים ממוצא אתיופי, הסיוע שניתן להם. המסמך נמצא באתר האינטרנט של מרכז המחקר והמידע, אני רק אתן כמה נתונים קצרים.

הנתונים שאנחנו הכנו אלה נתונים מלפני שנה, בשנת תשע"ה, 2014-2015, למדו בכל המוסדות להשכלה גבוהה כ-311,000 סטודנטים מתוכם כמעט 3,000 סטודנטים ממוצא אתיופי שהם כ-1% מכלל הסטודנטים בישראל. מבין הסטודנטים ממוצא אתיופי 88.5% למדו לתואר ראשון, 10.7% למדו לתואר שני, 0.5% למדו לתואר שלישי ו-3% למדו לימודי תעודה.

מהסקירה שהכנו, משנת תש"ע עד תשע"ד גדל שיעורם של הסטודנטים ממוצא אתיופי בכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה הפתוחה, מ-0.76% ל-1%, לעומת זאת שיעור כלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה הפתוחה גדל ב-8.6% ואילו שיעור סטודנטים ממוצא אתיופי גדל בסך הכול ב-33.8% באותן השנים.

אנחנו הצגנו פה עוד קצת נתונים לגבי הגידול במספר הסטודנטים ממוצא אתיופי שהתחילו את לימודיהם לתואר ראשון. בעוד שבתשס"ח, שזה 2007-2008, היו 496 סטודנטים ממוצא אתיופי שהתחילו את שנה א' ללימודיהם, בתשע"ב, שזה 2011-12, התחילו 670 סטודנטים ממוצא אתיופי שנה א' ללימודים שלהם. במקביל הייתה גם עלייה במספר הסטודנטים ממוצא אתיופי שסיימו את הלימודים, בתש"ע, שזה 2009-2010, 321 סטודנטים ממוצא אתיופי סיימו את התואר הראשון, שלוש שנים אחר כך, תשע"ב, 356 סטודנטים ממוצא אתיופי סיימו את לימודיהם לתואר ראשון.

שאר הנתונים מפורטים במסמך, הוא זמין באינטרנט לכל מי שמעוניין.

תודה רבה. אני פונה עכשיו לוועדה לתכנון ותקצוב, אורנן פודם, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. הצגנו לפני כשבועיים בוועדת החינוך ואנחנו נציג בשבוע הבא בוועדת שרים את עיקרי התכנית שלנו.

תיקון, ועדת השרים לא בשבוע הבא, זה ב-21 בדצמבר.

אוקיי, לי בינתיים רשום משהו אחר. אני שמח לבשר שבשבוע שעבר מינינו ועדת היגוי לתכנית, ועדת ההיגוי תמפה את החסמים ותבנה תכנית מאוד מאוד מפורטת שתרוץ לפחות בחמש השנים הקרובות, נקווה שגם יותר. התכנית מקיפה משלב התיכוניים ומועמדים עד המכינות, תואר ראשון, תארים מתקדמים וסגל. הוועדה שמונתה כוללת נציגים מהמוסדות, אישי ציבור.

יש ממכללות להוראה?

יש ד"ר ווביט וורקו מדוד ילין, יש נציג מהמכללות, נציג מהאוניברסיטאות, חבר מל"ג, חבר ות"ת, אישי ציבור. כרגע בראש הוועדה חברת הכנסת לשעבר, פנינה תמנו שטה, עוד חברים, זיוה מקונן - - - שהיה פה בוועדה, מבר אילן הרב שרון שלום ועוד אנשים שביחד נשב ונבנה תכנית מאוד מפורטת.

אני יכול להבטיח שעיקרי התכנית יהיו באמת עבודה עם צעירים ביישובים, שזה הכוון להשכלה גבוהה, בחירת מקצוע, הכוונה למקצועות שהם יותר מדעיים, שיש בהם יותר עבודה ומשכורת הולמת. התמיכה במכינות תימשך כמו שהיה עד היום, עבודה עם המוסדות שתעודד אותם לקלוט כמה שיותר סטודנטים, הכנה לתעסוקה לקראת סוף הלימודים, מלגות אטרקטיביות לתארים מתקדמים ולסגל וכל החסמים שהוועדה תעלה, אנחנו נמצא להם פתרון. כמובן שנהיה חייבים להתייחס גם לנושא בחינות הקבלה, הפסיכומטרי. כרגע אנחנו מדברים על ממוצע של 140 נקודות פחות של יוצאי אתיופיה לעומת כלל הנבחנים בעברית ונצטרך למצוא פתרון גם לבחינות הקבלה.

התכנית אמורה לצאת לדרך, חלקים ממנה, כבר בשנת הלימודים הנוכחית. באופן מלא היא תפעל כבר מתשע"ח וכן הלאה. התכנית תהיה מאוד מקיפה, יש לה כבר תקציב וועדה מאוד רצינית שתבנה תכנית מאוד איכותית. אנחנו נשמח כמובן להציג את כל התכנית פה בהמשך, כשהוועדה תיפגש ותבנה את התכנית. זהו, אני אשמח לענות לעוד שאלות.

אתה יכול לפרט מה התקציב של התכנית?

התקציב של התכנית הוא תקציב שהולך וגדל ככל שבאמת נבנה את כל התכנית וניכנס לעוד חלקים מהרצף של הסטודנט. בשנת הלימודים הנוכחית זה יהיה כמעט 10 מיליון, עד ל-20 מיליון. סך הכול החומש זה כמעט 100 מיליון, כשזה לא כולל את המלגות. ככל שנצליח להעלות את מספרי הסטודנטים נצטרך גם לגייס עוד תקציב לטובת המלגות. בתקווה שאנחנו נתחיל ליישם את התכנית והמלגות יעברו למועצה להשכלה גבוהה וייתנו פתרון לכל הסטודנטים.

אני יכול להגיד כבר היום שכל סטודנט שלא נמצא זכאי על ידי המינהל יכול להגיש לקרן הסיוע של ות"ת ובסיכויים מאוד מאוד טובים לקבל מלגה של 12,000 ₪ כבר בשנת הלימודים הנוכחית.

מי שלא מקבל ממינהל הסטודנטים?

מי שלא מקבל ממינהל הסטודנטים יכול להגיש אצלנו, למלגות שלנו, ובסבירות מאוד מאוד מאוד גבוהה הוא יקבל את המלגה הגבוהה.

מה עוד אתם נותנים? מה בדיוק אתם נותנים, מעבר לשכר לימוד, שציינת עכשיו, בתכנית מה בדיוק אתם נותנים לסטודנטים?

עוד פעם, התכנית, כשהיא תיבנה סופית היא תהיה יותר מדויקת, אבל אני יכול להבטיח כבר עכשיו שבאמצעות המוסדות כל סטודנט לתואר ראשון יקבל תמיכה, שיעורי עזר, יהיה יועץ במוסדות, מעטפת כוללת חברתית ולימודית, כמו שנעשה היום במכינות, תוך כדי תמריצים למוסדות לקלוט ולמנוע נשירה של הסטודנטים האלה. ככה אנחנו עושים גם בתכניות אחרות, ככה יהיה גם בתכנית הזאת. זה בתואר ראשון.

בתואר שני ובדוקטורט, ואנחנו מקווים גם לפתוח מלגות של בתר דוקטורנט, בשביל הפוסט דוקטורט, ותכניות לקליטת אנשי סגל. יש לנו כבר תכניות כאלה ואנחנו נעשה תכנית ליוצאי אתיופיה שתממן לפחות מחצית עלות איש הסגל כדי לעודד את המוסדות להכניס למערכת כמה שיותר אנשי סגל. זה, אנחנו מקווים, או בשנה הנוכחית או בשנת הלימודים הבאה נצא לדרך.

הסטודנטים, הם בעצמם פונים, או המוסד שקלט את הסטודנטים יכול לפנות אליכם פר סטודנט?

כן. הוות"ת עובד דרך המוסדות, זה היתרון שלו לעומת משרד הקליטה ולעומת משרדים אחרים. אנחנו עובדים מול המוסדות, אנחנו מעודדים אותם, אנחנו מעבירים להם תקציבים והם יודעים לתת את הדברים יותר טוב מאיתנו, שאנחנו יושבים בירושלים, הם נמצאים בשטח. בתכניות אחרות אנחנו נותנים להם את התקציב והם אלה שמגישים לנו תכנית איך לדעתם אפשר לשפר את הלימודים ואת סיכויי ההישרדות של סטודנטים במהלך התואר הראשון.

מה העניין של הסללה? לעזור להם לכיוון של מדעים וטכנולוגיה? האם אתם עוזרים בעניין זה? מורידים את המחסומים מול האוניברסיטאות והמכללות כדי שהם יתחשבו בקבלת הסטודנטים יוצאי אתיופיה?

אז קודם כל עבודה בנושא הזה תיעשה והיא צריכה להיעשות בשני מישורים, אחד זה מול הסטודנטים, באמת להכווין אותם למקצועות כאלה, היום אנחנו רואים שהם הרבה יותר הולכים למקצועות כמו מדעי החברה, האחוז שלהם שם יותר גבוה מהאחוז במקצועות אחרים, הם הולכים בעיקר למדעי החברה, הם הולכים לחינוך, אפילו גם לעבודה סוציאלית, אז זה קודם כל עבודה מול הסטודנטים, ללכת למקצועות האלה.

מול המוסדות, אמרתי, אנחנו נצטרך לעשות עבודה על מבחני הקבלה. עד היום לא נעשה שום מהלך של התערבות בתנאי הקבלה, אנחנו לא אומרים למוסדות, לאוכלוסייה הזאת, אל תיתנו מקומות שמורים ועל תיתנו תנאי קבלה נמוכים יותר. אנחנו לא מאמינים בזה ואנחנו גם לא כל כך יכולים לעשות את זה מבחינה חוקית. אנחנו כן נדחף אותם דרך תכניות, יש לנו תכנית הישגים להיי טק שהיא תכנית שמכניסה אותם דרך המכינה למסלול ארוך שתומכת בהם לאורך כל הדרך וכבר יש שם עלייה מאוד מאוד גדולה השנה של מספר יוצאי אתיופיה בתכנית, שמביאה אותם להנדסה בבן גוריון ובטכניון ובבר אילן. דרך תכניות מסוימות נעודד את הכניסה שלהם למקצועות האלה. בניגוד למה שחברת הכנסת אמרה, ולא עשינו את זה מעולם, אנחנו לא נותנים מקומות שמורים ליוצאי אתיופיה במוסדות ולא מורידים להם את תנאי הקבלה, אלא עוזרים להם להגיע לשם דרך הדרכים המקובלות.

הבנתי, תודה. גב' ענת כגן, מכון פוירשטיין, בבקשה.

אני רוצה רק להגיד שאנחנו כבר שנה שביעית עובדים עם אוניברסיטת בר אילן ושנה שישית עם האוניברסיטה העברית, כשבעצם שתי האוניברסיטאות האלה מקבלות סטודנטים יוצאי אתיופיה על פי האבחון שלנו ולא על פי הפסיכומטרי. חשוב לי להדגיש שזה לא העדפה מתקנת, זה אבחון אחר שבודק פוטנציאל למידה. לנו יש אחוז מאוד קטן של סטודנטים במדעי החברה, רוב הסטודנטים הם דווקא במדעי הטבע, במיוחד בעברית. ההצלחה היא מאוד מאוד גדולה, אחוז הנשר מאוד קטן, אנחנו מאוד שמחים שהגענו למצב שהאוניברסיטה העברית, בר אילן כבר מזמן, אבל האוניברסיטה העברית באמת היום מקבלת כל סטודנט על פי המלצות שלנו. יש לנו 13 סטודנטים שלומדים היום רפואה בעברית, בין שנה ראשונה לחמישית כשהממוצע של כולם הוא 80 ומעלה, בין 80 ל-90 ומשהו, רוקחות, מדעים רפואיים, כימיה, ביולוגיה, זו הצלחה מאוד מאוד יפה.

תודה. ליאת, התאחדות הסטודנטית, בבקשה.

תודה רבה. באמת כמו שאורנן אמר עשינו את הדיון כבר בוועדת חינוך והדברים הוצגו. נקודה חשובה מעבר לשמחה הגדולה שהגענו ליום הזה ושוועדת ההיגוי תתכנס ותתחיל לפעול, הנקודה הרגישה מבחינתנו, וגם העלינו את זה בוועדת החינוך ואני בכוונה מעלה את זה גם פה, כי חשוב שהצדדים יבינו את תיאום הציפיות, דובר גם בדיון בוועדת החינוך על כך שלאורך הזמן יהיה את הסנכרון בין מינהל הקליטה לבין מל"ג ושלאורך השנים יבחנו כיצד להעביר את שארית התקציב לתכנית הזו, ממינהל הקליטה למל"ג. לא הגדירו מה הקריטריונים או הדברים שצריכים לקרות ולהיעשות כדי שהכסף הזה יועבר.

מההיכרות שלנו עד כה עם גופים ממשלתיים, ונראה לי שגם יו"ר הוועדה מסכים איתנו, צריך להחליט מראש מתי, איך, כמה, למה, כדי שהדברים באמת יקרו ולא ייפלו בין הכיסאות. אנחנו מפחדים שעוד כמה שנים אנחנו שוב ניכנס לכל הסאגה הזאת שיש המון גופים שמתעסקים ביוצאי אתיופיה, יש חלוקת תקציבים שצריכה לעשות את איגום המשאבים הזה כדי שבסופו של דבר האזרח יקבל יותר. אז אנחנו מעלים את הסוגיה הזאת ומקווים שהוועדה תעקוב אחר הנושא.

תודה. אנחנו יודעים שהתקיים דיון בוועדת החינוך, אבל, כמו שאת אמרת עכשיו הדברים, לא ברורים והסטודנטים וגם מוסדות פונים אלינו ואנחנו רוצים לדעת בדיוק, שלא נבזבז את הזמן, איפה לפנות, מה נותנים, איך נותנים וזה צריך להיות ברור. אנחנו יודעים בהקמת ועדות לגלגל את כל זה כל השנה, אבל אנחנו רוצים תכלס. יש החלטה, אנחנו מברכים את ההחלטה, החלטה נכונה של מל"ג, אנחנו רוצים לראות כבר השנה את התוצאות, דהיינו קבלת מלגה לאלה שלא מקבלים ממינהל הסטודנטים, על פי המוסדות. יש מוסדות שדיברו איתי, אני אתן לכם גם להתבטא פה, להציג את הדברים שלכם וזה מאוד חשוב לנו. אולי נשמע את משרד החינוך, גב' אורנה שץ, בבקשה.

אני ד"ר אורנה שץ אופנהיימר, מרכזת קרוב לעשר שנים תכנית טספ"ה, זו תכנית להכשרת מורים לבני הקהילה האתיופית, ראשי תיבות של תכנית סטודנטים פרחי הוראה. אנחנו מקיימים תכניות הכשרת מורים בשש מכללות, אורנים, קיבוצים, אפרתה ירושלים, שאנן בחיפה, הרצוג ואורות ישראל. אנחנו עושים עבודה חשובה בתחום של הכשרת מורים כשהתכנית היא תכנית רגילה לכל דבר, לכל הסטודנטים, כלומר הסטודנטים לומדים בתכניות הרגילות, במסלולים הרגילים, בהתמחויות רגילות ואנחנו נותנים בהתאם לצרכים תמיכה אקדמית, חונכות אישית, חונכות קבוצתית ועוסקים בהעשרה בתחומי מורשת ותרבות כשחלק מהעיקרון הוא שכל המכללה תהיה חשופה לסטודנטים.

יש לנו היום במוסדות שלנו 250 סטודנטים והסטודנטים מתקבלים בתנאים שונים, אנחנו עורכים ראיונות. בשנה האחרונה אנחנו ניסינו להכניס את כל התכנית הזאת לאיזה שהוא תהליך של מיון שעוברות כל המכללות האקדמיות לחינוך, זה נקרא מיון מסיל"ה, אנחנו נמצאים ממש ממש בתחילת הדרך. חוץ מההכשרה יש לנו תכנית שלמה של השמה, אנחנו עוסקים גם בהשמה דרך משרד החינוך. בהשמה יש לנו גם שעות תוספתיות שבני הקהילה האתיופית יכולים להשתמש בהם, לא חייבים כמובן, המטרה היא ליצור תמריץ בקרב בתי ספר, גנים ומערכות חינוך, לקבל יותר מורים מתוך הנחה שזה יוצר מודעות חברתית טובה. מעבר לעניין שהמורה או הגננת מקבלים כמובן תעסוקה ועבודה ושוויון במשק הישראלי, יש לזה השפעה גם בחברה הישראלית, שההורים פוגשים, שהמורים פוגשים את בני הקהילה וזו השקעה, דרך אגב, שלא עולה כסף.

בתכנית של ההשמה בשנה אחרונה, בתשע"ז, יש לנו השמה של קרוב ל-84 עובדי חינוך. לא כולם נמצאים במקצועות שהיינו רוצים לראות אותם, יש גם חינוך בלתי פורמלי, חלק במקצועות שהם לא חינוך בהארד קור של העבודה החינוכית שאנחנו שואפים להגיע אליה. אנחנו מודעים אליה.

אלה הנתונים לגבי ההכשרה וההשמה. אנחנו עובדים רק מהתקציב של 'הדרך החדשה', לצערי הרב. בתחום של ההכשרה יש לנו 2 מיליון שקל ויש לנו בתחום של ההשמה עוד מיליון וחצי בערך. הדברים לא קלים כי אנחנו צמודים לתהליכים של קולות קוראים ואלה לוקחים הרבה פעמים זמן, עד שהתקציבים מגיעים לוקח זמן. אנחנו לא משופעים מבחינה זו.

אנחנו מנהלים גם תהליכי הערכה ומחקר, חלק מזה גם מסרנו לכנסת. אנחנו גם עוסקים במלגות, קיבלנו עכשיו מלגות מתורם מחוץ לארץ, בדיוק לאותה אוכלוסייה שלא מקבלת דרך מינהל הקליטה, כלומר מעל 28, תואר שני, יש לנו כמה, וסטודנטים מבוגרים יותר, שהם בני 30 וכו'.

יש לנו המון עבודה ואני מקווה שאנחנו גם עושים עבודה טובה. יש לנו קשר עם הבוגרים, אנחנו עושים עוד כמה פרויקטים בתוך התכנית הזאת, אני לא רוצה לגזול את הזמן.

התכנית שאת מדברת עליה היא בתכנית בתוך מה שמשרד החינוך הציג במסגרת ועדת השרים, שהתקבלה החלטה להכשיר 300 מורים תוך ארבע שנים?

כן. כן, זה שייך ל'דרך החדשה', אנחנו התחייבנו להכפיל את מספר המורים ל-600. לצערי הרב כל המכללות האקדמיות לחינוך נמצאות בתהליך העברה למל"ג ולוות"ת ולצערי הרב אנחנו לא שותפים לוועדת ההיגוי של ות"ת וראוי שנהיה שם.

זו החלוקה ביניכם. מה שחשוב שפה התכנית הזאת, יש לה תקציב, יש לה תקציב לארבע שנים, 192 מיליון שקל, מחולק. אני לא זוכר בדיוק, אבל למיטב זיכרוני, בערך 24 או 20 מיליון עומד להכשרת מורים.

לפי הערכתי לא, אני אמרתי מה התקציב שלי, אני יודעת, יש לנו כל שנה 2 מיליון להכשרה.

יכול להיות, כל שנה, אני מדבר על תכנית של ארבע שנים.

8? יכול להיות.

השאלה פה, כרגע אתם מכשירים 250, 300 מורים.

יש לנו בתכנית לארבע שנים 250 סטודנטים.

למה לא 300?

כי גם קשה לנו לגייס סטודנטים. אנחנו פותחים בחודש הבא, בעזרת ה', מכינה - - -

בעיה של תקציב או בעיה של גיוס סטודנטים?

גם וגם. אנחנו דחינו את הפתיחה של המכינה לסמסטר שני כי לא היה לנו תקציב.

למה צריך להיות בעיה של תקציב? אני אמרתי שהממשלה אישרה תקציב כזה. תיכף נשמע מקסאי.

דרך אגב, כבודו יודע שהתקציבים ייעודיים.

אני יודע. מהתחלה אני מעורב בדבר הזה ולכן אני יודע. אז תיכף נשמע את זה מקסאי, שהיא עושה מעקב על היישומים. נכון אני צודק?

אתה צודק.

אז אנחנו נשמע. בעניין זה, למה צריך להיות בעיה של תקציב כאשר יש תקציב שאושר בממשלה?

קודם כל אני באמת התחלתי את תפקידי במשרד ראש הממשלה כמנהלת תחום תכניות, מטה, יישום ומעקב אחר התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה. בימים אלה ממש אנחנו עושים מיפוי מסודר של התקציבים מול כל אגפי התקציבים במשרדים השותפים כדי שתהיה לנו היערכות מסודרת לשנת 2017. אין לי כרגע תשובה מסודרת בשבילך, אנחנו יכולים לחזור בתשובה מסודרת לוועדה, אליך ישירות, ולתת את הפירוט הנדרש לגבי התכנית שהיא ציינה, וגם תכניות אחרות כמובן.

מאוד חשוב, כי אנחנו כבר בזבזנו שנה, אנחנו לא רוצים לבזבז עוד. זה מאוד חשוב. אני מברך ש-250 מורים בהכשרה, אבל למה אנחנו צריכים להוריד 50? לדעתי זה יהיה בזבוז אם אנחנו לא נשלים את ה-300 כפי שמשרד החינוך התחייב בתכנית וגם קיבל תקציב על כך. אם יש את הבעיה של תקציב שלא מעבירים אז תפנו אלינו, אבל לפי דעתי זה לא צריך להיות בעיה כי הכסף מחולק, הכסף בתוך משרד החינוך, האוצר, הכסף החדש, לכן אני לא חושב שיש בעיה. גיוס מורים, אני מאוד מאוד בספק שיש בעיה של גיוס מורים, כי אנחנו יודעים שהיו מגשרים שהם יצאו משם ויש חלק שרוצים להיות מורים ואפשר להכניס אותם לשם. אנחנו צריכים לעבוד, לא לבזבז את ההזדמנות.

כבודו, יש לי גם נתונים לגבי המגשרים, אם תרצה.

חברת הכנסת קסניה סבטלובה הצטרפה אלינו.

יש לי גם נתונים לגבי המגשרים. זה לא מספרים מאוד גדולים וגם שם אנחנו חייבים לתהליך של הכשרה, כי רובם ללא תואר או ללא תעודת הוראה. אנחנו עכשיו סוף סוף השגנו תקציב לעשות את התהליך.

אני רק רוצה תיקון קטן, גם למען הפרוטוקול. ההתחייבות של 'הדרך החדשה', בסוף 'הדרך החדשה' אחרי ארבע שנים, שיהיו לנו בסך הכול 600 מורים, לא כל שנה 300, אז רק שזה יהיה - - -

נכון, אבל אם לא מתחילים עכשיו - - -

השנה יהיו לנו 85. 85 כפול ארבע, אנחנו בעזרת ה' נגיע ליעד ויותר מזה, אנחנו רוצים יותר מזה.

לא בלילה אחד תהפכי אותם מורים, הם צריכים לעבור את כל השנים, אם זה שלוש שנים, אם זה ארבע שנים, תקופת הכשרה, אבל הם צריכים להיות בתוך המסגרת. אז קסאי, אני מבקש תוך שבוע להעביר אלינו.

רשמנו לפנינו.

כן, בבקשה.

שלום, שמי סיון, אני ממינהל הסטודנטים העולים במשרד העלייה והקליטה. סך הכול אנחנו באמת שותפים בתהליך ונעשה הכול כדי שסטודנטים לא ייפול בין הכיסאות במעבר בין המינהל למל"ג, אבל רק רציתי לשאול כבר קודם, דיברת על הרחבת מלגות לאלה שלא זכאים למינהל, אתה יכול קצת יותר לפרט על איזה מלגות מדובר ומה הם התנאים או טווח הגילאים?

יש קרן הסיוע של ות"ת, שרצה כבר הרבה שנים, בשנה האחרונה היא גדלה ב-40 מיליון ₪ והעלתה את רמות המענקים. יש לנו מענקים של 4,000, מענקים של 6,240 ו-12,480. השנה הקרן עוברת להיות אינטרנטית, כך שהיא תהיה יותר פשוטה. בשנת המעבר לאינטרנטי, הטפסים עוד לא יצאו, זה אמור לצאת בחודש ינואר בערך. אני בקשר גם עם מירי, אני אעדכן אותה יותר.

אני מכירה את ההגדרות.

והקריטריונים הם סוציו אקונומיים. בשנה האחרונה יותר מחצי ממי שהגישו התקבלו, יש ניקוד על מספר אחים, מספר ילדים, היישוב שבו למדו, התיכון שבו למדו.

תמיכה כלכלית מההורים.

כן, הרבה קריטריונים כאלה ומחלקים את המענקים לפי מגבלת תקציב. אני צופה שרובם הגדול, אם לא כולם, יקבלו את המלגה ואני אשמח לפרט לך אחר כך ולהסביר. חשוב להגיד מבחינת הקשר עם מינהל הסטודנטים, שמירי, ראש מינהל הסטודנטים, תהיה משקיפה בוועדה, יהיה נציג של המינהל בכל הדיונים והקשר איתם והעבודה איתם עד עכשיו טובה, נקווה שהיא גם תמשיך ככה.

עד עכשיו יש סטודנטים שפנו לקבל מלגה? או מוסדות שפנו לקבל?

לא, המלגה היא מלגה אישית, היא לא לפי מוסד, זה כל המוסדות, כל הסטודנטים ניגשים.

רוב הסטודנטים לא יודעים.

לא, אני לא בטוח שרוב הסטודנטים לא יודעים.

רק רגע, בואו נעשה סדר. אנחנו יודעים שיש סטודנטים שלא זכאים ממינהל הסטודנטים. כמה סטודנטים עד עכשיו פנו אליכם או קיבלו?

אני לא יכול לדעת כי אין שם שאלה של ארץ עלייה או של מוצא הורים. זה לא קריטריון שנבדק ואסור לנו לשאול אותו, אז אני לא יכול להגיד כמה יוצאי אתיופיה קיבלו את המלגה. המלגות מיועדות לכל המוסדות האקדמיים למעט המכללות להכשרת עובדי הוראה, אולי בגלל זה את לא מכירה, הסטודנטים קוראים לה מלגת משרד החינוך, למרות שזה תקציב ות"ת קבוע.

אני רוצה למקד את העניין, אנחנו מדברים על תכנית מל"ג ליוצאי אתיופיה. לא כללי אנחנו מדברים, בואו נתמקד בזה.

התכנית של המל"ג עוד לא - - -

כמה סטודנטים עד עכשיו פנו אליכם לקבל את הסיוע?

עוד לא. התכנית של המל"ג עוד לא יצאה לדרך. אנחנו בונים את התכנית והיא תהיה דרך המוסדות והיא כרגע לא תכלול את המלגות, המלגות כרגע נשארות במינהל הסטודנטים עד שאנחנו נתקדם בתכנית. המלגות כרגע עובדות, לעומת תכניות אחרות שלא עובדות, לכן אנחנו מתחילים עם תכניות של מעטפת ותכניות מול המוסדות, עם תמריצים למוסדות. המלגות יעברו בפעימה השנייה של התכנית, כי זה משהו שעד עכשיו עובד והוא פחות היתרון היחסי שלנו, אנחנו פחות יודעים להעביר כסף לחשבון בנק, אנחנו צריכים לצאת למכרז, לכן כרגע הוא במינהל הסטודנטים ויעבור אלינו בפעימה השנייה של התכנית.

זה בדיוק מה שהעליתי. אתה שואל על המלגות, כרגע מה שאורנן מדבר, יש את קרן הסיוע, מלגות משרד החינוך, איך שהסטודנט בשטח אולי מכיר אותן, זה משהו אחד, זה לא ספציפית ליוצאי אתיופיה, זה בכלל לאוכלוסייה הכללית. מה שאורנן אמר, שרוב הסיכויים, כשהוא מגיש למלגה הזו, יש סבירות גבוהה שהוא יכול לקבל אותה, אבל לא כי הוא יוצא אתיופיה אלא בגלל קריטריונים אחרים. המלגות שמדובר עליהן, ספציפית ליוצאי אתיופיה, כחלק מתכנית החומש, הן נמצאות כרגע נמצא במינהל הסטודנטים עולים במשרד הקליטה והתכנון הוא שבפעימה השנייה הן יעברו למל"ג. זה, אגב, מה שאני העליתי קודם כשאמרתי שהמעבר הזה של המלגות ממינהל הסטודנטים למל"ג עוד לא ברור, חוץ מזה - - -

למה זה צריך לעבור? אני הבנתי שמי שזכאי לקבל במינהל הסטודנטים ימשיך לקבל במינהל הסטודנטים.

בשלב זה.

לא, לא מעבירים את זה למל"ג, אנחנו התנגדנו מהתחלה שלא להעביר את זה למל"ג. הדרישה שלנו הייתה שהמל"ג יטפל באלה שלא זכאים ממינהל הסטודנטים, גם מבחינת הגיל, גם מבחינת ותק עלייה וגם בעניין של סיוע בלימודים תוך הכוונה למדעים וטכנולוגיה ולתת מתווך. זהו, אנחנו לא רוצים שמה שמינהל הסטודנטים היה נותן יעבור למל"ג, זה יישאר במינהל הסטודנטים. זה צריך להיות ברור. למה אתה מחכה להעביר את זה למל"ג?

עוד פעם, לא בנקודת הזמן הנוכחית, בנקודת זמן של שנתיים-שלוש אנחנו - - - אם תהיה התנגדות, אנחנו נבחן אותה, יש הרבה קולות שקוראים לזה שכל הסטודנטים ירוכזו אצלנו, אולי לא מי שב-15 שנה, כמו ההבחנה שנעשית במשרדים אחרים, אבל יש דרישה מהשטח ואנחנו נבחן אותה כשנגיע לזה בעוד שנתיים-שלוש שכלל - - -

לא, אני חושב שלא יהיה מחטף ללא ידיעתנו.

לא יהיה מחטף, אין שום סיבה שיהיה מחטף. ברגע שסטודנט נולד בארץ והוא יוצא אתיופיה אין שום סיבה שהוא יקבל סיוע במינהל הקליטה.

לא, אם הוא יעבור ממינהל הסטודנטים, המלגה שיוצאי אתיופיה מקבלים להשכלה גבוהה, אם יעבור ממינהל הסטודנטים למל"ג זה יהיה אסון לקהילה.

למה אתה קובע את זה?

כן, אני אגיד לך למה.

לא נעביר אם לא יהיה מנגנון.

כן, זה בדיוק העניין, אם לא יהיה מנגנון זה לא יקרה.

לזה התנגדנו ואז הייתה הסכמה שיישאר במינהל הסטודנטים, אבל יש סטודנטים שמינהל הסטודנטים לא נותן להם, בגלל הקריטריונים כמו גיל 28, כמו שנת ותק לפני 1980, אז אלה יכולים לקבל במל"ג. יותר ממה שאנחנו רוצים שיהיה כלול בתכנית החומש של המל"ג זה העניין של הנגשה, העניין של סיוע בלימודים, המעטפת שהם נותנים בתוך המוסד לסטודנט, אם זה שיעורי עזר, אם זה תמיכה כלכלית או תמיכה לימודית וכל הדברים האלה. על זה אנחנו מדברים.

בזמנו, כשהתנהל השיח הזה, הסטודנטים אמרו שככל שהמל"ג יבנה תכנית מסודרת ואת המנגנון המתאים להעברת המלגות לסטודנטים אין שום סיבה שכל הכסף לא יישאר במקום אחד, במקום שהסטודנט יצטרך לפנות לשלושה גורמים שונים לבקש כסף, סיוע, זה מטרטר את הסטודנט בסופו של יום. המל"ג זה לא גוף שהמדינה לא סומכת עליו, זה לא גוף שלא מצליח להפעיל תכניות ולנהל פרויקטים עם תקציבי ענק, זה לא משהו חדש.

נכון שהיו סטודנטים בודדים שטענו את זה, אבל הייתה התנגדות גם בקהילה וגם בקרב הסטודנטים בנושא הזה, קיימנו פה גם דיון ויצאנו חד משמעית שהמלגה של מינהל הסטודנטים נשארת במינהל הסטודנטים.

הסטודנטים בזמנו היו בעד ההעברה של ה - - - בשלב הראשון.

בסדר, זה בודדים, אחד, שניים, שלושה סטודנטים לא יקבעו לאלפים.

אנחנו מייצגים 300,000 סטודנטים, אז אנחנו לא מייצגים סטודנט אחד או שניים.

סטודנטים אתיופים? 300,000?

סך הכול 300,000 סטודנטים נמצאים תחת התאחדות הסטודנטים וביניהם גם הסטודנטים האתיופים.

לא, אנחנו לא מדברים על 300,000 סטודנטים, אנחנו מדברים על יוצאי אתיופיה.

על הסטודנטים יוצאי אתיופיה, נכון, שהם יושבים אצלנו בדיונים.

אני אומר שיש חיסרון, זה שמינהל הסטודנטים יעבור למל"ג.

מינהל הסטודנטים לא צריך לעבור למל"ג. זה לא אמרתי.

המלגה. אני מבין, את מייצגת את אגודת הסטודנטים, יש לנו מחלוקת. אנחנו יכולים להמשיך להתווכח, אבל זו עמדתי ואני מייצג של הרבה קולות בעניין הזה. אפשר לקיים בנושא הזה דיון, אבל היום אנחנו קבענו את הדיון בעיקר כדי להבין את התכנית של המל"ג, איך אנחנו יודעים אם התכנית התחילה להתבצע ולתת מענה לסטודנטים או לא, ואם כן, איך אנשים פונים, זה הכיוון שאנחנו מדברים. אם יש החלטה או הסכמה כלשהי שאנחנו לא ידענו עליה, שיש להעביר את מינהל הסטודנטים בהמשך אז אנחנו נזמין את כל הגורמים, כולל התאחדות הסטודנטים, תציגו את עמדתכם, ואנחנו, המתנגדים, נציג למה אנחנו מתנגדים ואנחנו נמשיך את הדיון הזה.

אבל היום זה לא הנושא של הדיון. אני רציתי להבין, יש מוסדות שפנו אלינו ואני רוצה שמכון לב, אני רואה - - -

אני קצת מבולבלת. אני אישית, מינהל הסטודנטים, כמו שאמרתי קודם, המטרה שלנו זה לא לתת לאף סטודנט ליפול בין הכיסאות והמטרה שלנו שלא יפסיקו לקבל את מה שמגיע להם, בדיוק כמו שאתה הצגת את הקולות האלה, אבל אני הבנתי שהשיח על העברה למל"ג כבר ארוך טווח והוא התחיל ומה שמדובר כאן זה על תכנית הנגשה שהולכת להחליף את המינהל. אני קצת מבולבלת ממה שאתה אמרת עכשיו, שבעצם אתה - - -

לא יכול להיות, אני אגיד לך למה. יש החלטה בוועדת השרים כשדובר על העניין, בוועדת השרים, בראשות ראש הממשלה, התקבלה החלטה, השכלה גבוהה נשאר במינהל הסטודנטים, נקודה. זו ההחלטה שאני יודע. אם יש מישהו, לאחר מכן עשו איזה מחטף, אז אני אברר את זה עד הסוף ואנחנו נראה את זה. מה שידוע לי, ההחלטה - - - אם אני טועה, הודיה נמצאת פה וגם קסאי, את נכנסת עכשיו אבל היית במשרד הקליטה, את צריכה לדעת את הדברים האלה - - -

כמובן, אני מכירה את הסוגיות האלה.

השכלה גבוהה נשאר במינהל הסטודנטים.

זה מה שעודד פורר בזמנו, יחד עם פנינה - - -

נכון, זה כל העניין. מאיפה נולד העניין של תהליך העברה למל"ג? אני לא יודע.

לא, לא נעשה, אני רוצה לעשות סדר. יש שני סוגי תמיכות, יש מלגות אישיות, כרגע הן במינהל הסטודנטים, לא נעשה שום מחטף, אין שום הסכם, אמרנו שבעוד שנתיים-שלוש תיעשה חשיבה האם לאחד את שתי התכניות. לא ייעשה שום דבר בצורה של מחטף, לא ייעשה שום דבר בצורה של הסכם פרטי בין מינהל הסטודנטים למל"ג, לא ייעשה שום דבר אם לא יהיה מנגנון טוב. כרגע המלגות במינהל הסטודנטים, ההנגשה היא אצל המל"ג, זה כן הוסכם על ידי כולם, שההנגשה תעבור למל"ג, זה מה שהמל"ג יודעת לעשות הכי טוב וזה יוצא לדרך עכשיו.

לסטודנטים עוד אין לאן לפנות, עוד לא יצא קול קורא למוסדות, אנחנו מקווים שזה יקרה עוד השנה, שיהיה קול קורא למוסדות, המוסדות יפעילו תכניות הנגשה של שיעורי עזר וכל הדברים כבר השנה, המוסדות הם אלה שיאתרו את התלמידים, יהיה פרסום, אנחנו יודעים לעשות את הדברים האלה. אז ההנגשה עוברת למל"ג, השנה ההנגשה עדיין נמצאת במינהל הסטודנטים, רק כשהתכנית תצא לדרך סופית והמוסדות יקבלו פניות להתחיל להפעיל את זה, רק אז מינהל הסטודנטים ייצא בהדרגה מהנושא של ההנגשה, לא של המלגות, המלגות עדיין נשארות במינהל הסטודנטים. כל מי שהוא לא זכאי מינהל מבחינת מלגה, יש לו אופציה, כמו כל בן אדם עם בעיה סוציו אקונומית לגשת אלינו, למלגות שלנו. המלגות גדלו, הן נותנות מענה מצוין. עוד שנתיים-שלוש נעשה בחינה האם באמת להכניס את המלגות, יחד עם יושב ראש הוועדה - - -

כבודו, אני רוצה לשאול את אורנן אם ההנגשה כוללת את המוסדות האקדמיים לחינוך.

לא, רק אלה שעברו לוות"ת. ות"ת לא יודעת לתקצב מכללות לחינוך, מעולם לא תקצבנו, אנחנו לא יודעים לתקצב מכללות לחינוך.

זה לא תקצוב, אלא אני שואלת על תכניות ההנגשה.

תכנית ההנגשה זה תקצוב, זה דרך המוסד. ות"ת מעולם לא תקצבה מכללות לחינוך, רק המכללות שעברו אליה.

אני מבקשת שיהיה בירור בעניין, כבודו.

אתם לא נכנסים למכללות, זה מה שאתה אומר?

לא, מכללות אקדמיות ודאי, מכללות בתקצוב שלנו. המכללות להכשרת עובדי הוראה הן בתקצוב משרד החינוך, אלא אם כן המכללות כבר עברו לוות"ת, שזה סמינר הקיבוצים ובית ברל, ובטווח של חמש-שבע שנים כל המכללות יעברו לוות"ת, עד אז ות"ת לא יודעת להעביר כסף, לא למוסדות פרטיים ולא למוסדות של הכשרת עובדי הוראה. זו הסמכות של ות"ת.

אתה יכול להגיד לכמה סטודנטים אתיופים נתתם מלגה?

אנחנו לא נותנים.

הם עוד לא התחילו.

מלגות זה מינהל הסטודנטים, אנחנו תכניות הנגשה.

אני רוצה רק לציין, לא אמרתי קודם, שקודם כל התכנית שלנו ממומנת על ידי תורמים בלבד, זאת אומרת יש פה גם פדרציה של ניו יורק, קרן קיסריה, עוד תורמים ולצערי אני מאוד חוששת שאם לא יהיה תקצוב זו תהיה שנה אחרונה השנה, כי התורמים התנו את זה שאחרי הצלחה של שבע שנים הם רוצים תקצוב של המדינה. אם לא יהיה תקצוב זה לא ימשיך בשנה הבאה, לצערי, ואנחנו מאוד נשמח להיות שותפים בוועדה הזאת לאור הניסיון שלנו.

הבנתי, אבל הוא אומר שעוד לא הוציאו קול קורא ולכן המוסדות לא מגיעים אליכם כדי לקבל את הסיוע. מה מעכב את העניין? שנת הלימודים התחילה בספטמבר, אנחנו נמצאים בדצמבר.

שנת הלימודים התחילה בנובמבר, לבנות תכנית איכותית שהיא לא סתם וגם כשעשינו את זה בעבר זה לקח יותר זמן, גם באוכלוסיות אחרות, זה לקח הרבה יותר זמן ממה שייקח עכשיו. אנחנו לא יורים מהמותן, אנחנו באמת רוצים להתייעץ, גם עם אנשים מהאקדמיה, אנשים מהשטח שנמצאים במוסדות, גם עם נציגים של יוצאי אתיופיה ואנחנו נבנה תכנית מאוד טובה. תנו לנו טיפה זמן והיא תהיה תכנית מאוד מאוד טובה והיא תצא לדרך כבר השנה. אבל אלה באמת דברים שלוקחים זמן.

מה אתה מציע לנו עכשיו לענות לסטודנטים וגם למוסדות שפונים אלינו בנושא הזה? מה אנחנו נגיד להם?

השנה זה שנת מעבר, בשנות מעבר תמיד יש קושי, לא ברור למי לפנות, כל תהליך הוא ככה. כרגע עדיין המצב נשאר, היום, מחר, אם פונים זה עדיין נשאר כמו שהיה בעבר, תחת מינהל הסטודנטים. ברגע שאנחנו נוציא הנחיה, קול קורא למוסדות להתחיל להפעיל את התכניות ומה התקצוב שהם יקבלו, אנחנו נשמח לבוא לפה וגם להציג את זה ולעדכן את יושב ראש הוועדה ואת כל מי שירצה, כמובן בוועדת שרים, בכול. כרגע המצב הוא כמו שהיה בשנים קודמות, דרך מינהל הסטודנטים, אנחנו בקרוב מאוד נצא ואז אנחנו כמובן נעדכן ונציג פה את התכנית.

מה ההערכה שלכם בקרוב?

אני מקווה שעד סמסטר שני אנחנו כבר נצא עם קול קורא מסודר למוסדות וננחה אותם איך להתקדם.

תודה. אנחנו רושמים את זה ואנחנו נפנה אליכם עוד פעם.

בשמחה, מצוין.

נציגת הסוכנות, יש לך מה להגיד.

מה שחשוב לי בקטע הזה להגיד שעם כל ההנגשה וכל המידע וכל השינוי, שהשטח, הסטודנטים, שזה יגיע אליהם. זאת אומרת אם יוצא קול קורא ויוצאים דברים, שזה יגיע לבן אדם הספציפי ולא ייפול בין הכיסאות.

ודאי.

תודה. קסאי, יש לך מה לשתף אותנו? איך מתקדם, איך אתם עובדים בשיתוף פעולה בעניין יישום התכנית?

ספציפית לגבי המל"ג, יש באמת הצגה של התכנית בוועדת השרים ואחרי זה יהיה לנו קצת יותר - - - כמובן אנחנו נהיה שותפים למעקב אחרי ועדת המעקב שלהם ויישום בשטח. זה בעצם שיתוף פעולה שאנחנו בונים אותו ממש בימים אלה.

אוקיי, בסדר גמור. אני חושב שביררנו מה שרצינו לברר, אנחנו נעקוב אחרי זה. יש מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכם את הדיון?

כבודו, שמי בני פרץ, פעיל חברתי. אתה אמרת שבקריטריונים אתם לא כותבים, כדי לא לדעת, מאיזה מוצא הבן אדם בא, אבל איך תדע שהוא אתיופי ומגיע לו יותר מאשר מישהו אחר? איך תדע? אולי אני הייתי ממליץ לך וממליץ גם למל"ג, תכתבו שם, רק אם אתה ממוצא אתיופי תרשום את המוצא. אני חושב שמגיע להם לקבל, מגיע להם גם יותר לקבל, מגיע להם להגיע. אתה יודע מה? אני עד היום מחפש מורה אתיופית, למצוא אותה בבתי ספר, אפילו של הנכדים שלי, זה כמו לזרוק מחט בתוך שחת ועדיין אני מחפש את המחט הזאת ועוד לא מצאתי אותה. למה? לא יכולים להגיע להיות בהוראה? לא יכולים לקבל? הם לא מגיעים כמעט לאף מקום, הם לא מגיעים לכלום. אני לא מבין, כל הזמן טוחנים סביב כסף. כסף, אם זה לקיבוצים, אם זה למושבים, אם זה הוראה ששייכת לקיבוצים או לגוף השני, זה מה שאני שואל.

תוצאות, תוצאות, אתה יודע מה אני קורא לזה במדינה? תוצאה. כשאתה אומר בסמסטר אחד בסמסטר השני זה כבר גניבת עוד שנה לבן אדם שלא הולך לאוניברסיטה, כי אין לו איך לתמוך בעצמו. זה מה שאתם מביאים, פשוט מגלגלים שנה ועוד שנה. זה כמו שלמדתי בחינוך, אצל הילדים, כשהמורה אומרת 'אוי, בסדר', ואתה מסתכל, רואה שזה בעיה, מתחילים לטחון אותך ולאט לאט נגמר עוד בוחן, מחצית שנייה, מחצית שלישית ויצאנו לקיץ ונגמרה והילד נשאר אותו דבר. אדוני, הגיע הזמן שתתחילו לעבוד ולא לבוא, אחת על משרד הממשלה שעבדה והיא עדיין - - - למל"ג, זה לא יכול להתמשך.

שנה שלמה. אני זוכר פה אנחנו כבר מלפני שנה מעלים לגבי הסטודנטים ולאן הם יגיעו. לפתוח להם, לתת להם גם יותר נקודות זכות כדי שיוכלו להתקדם, לא רק להוראה או לדברים קטנים, אלא גם להגיע לרוקחות ורפואה ולהגיע למשפטים בכמות, אם הם רוצים, כדי שיוכלו לייצג יותר גם את העדה.

קיבלתי.

תודה. מכון לב, אתה רוצה להתייחס בשלב הזה?

קודם כל אני שמח, אני מקווה שהדברים ייצאו בהקדם כך שנוכל לאפשר לתלמידים מרווח יותר רחב לנשום ולא לחשוב על הנושא הכספי.

תודה. אני מאוד מודה לכל המשתתפים. אני מסכם את הדיון בזה שאנחנו נקיים עוד דיון בסוף פברואר כדי לקבל את התכנית ממל"ג על העניין, כפי שאתה אמרת, שאתם תתחילו לקראת הסמסטר השני, לכן נקיים את הדיון כדי לקבל תכנית מפורטת וגם דרך ההתחלה שלה. היום תודה שהגעתם ועדכנתם אותנו. וקסאי, ממשרד ראש הממשלה, אנחנו מבקשים שתעדכני אותנו בתוך שבוע בכתב.

תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.