הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 79

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום ראשון, ד' בכסלו התשע"ז (04 בדצמבר 2016), שעה 11:30

סיור וישיבת וועדה בנושאים: א. דרכי הבידוק והתורים בנתב"ג. ב. הפגיעה בציבור הנוסעים עקב איחורים וביטולי טיסות.

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

אוסאמה סעדי

יוסף ג'בארין

יגאל דוכן - מנהל ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

אמנון שמואלי - מנהל אשכול נתב"ג, רשות האוכלוסין וההגירה

נאיף הנו - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, רשות האוכלוסין וההגירה

יהודית דובינקי - מנהלת תחום תלונות הציבור באגף לביקורת פנימית, רשות האוכלוסין וההגירה

נירית אלקלעי - מנהלת אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור, רשות האוכלוסין וההגירה

מלי דוידיאן - ממונה חוק חופש המידע, לשכת מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

רובי שמש - יועץ שר הפנים, משרד הפנים

יעקב גנות - מנכ"ל רשות שדות התעופה

שמואל זכאי - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

זוהר גפן - מנהל חטיבת הביטחון, רשות שדות התעופה

אריה שחם - יועמ"ש רשות שדות התעופה

ליזה דביר - סגנית דובר רשות שדות התעופה

אלי פרום - ראש מטה מנכ"ל רשות שדות התעופה

ז'נט סלומון - מנהלת לשכת מנכ"ל, רשות שדות התעופה

מירי אילדיס - מנהלת פניות לקוחות, חברת אל על

קרן כהן - מנהלת הלשכה משפטית, חברת אל על

חני סובול - מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

שלומית אבינוח-קואולמן

ס.ל. חבר המתרגמים

א. דרכי הבידוק והתורים בנתב"ג. ב. הפגיעה בציבור הנוסעים עקב איחורים וביטולי טיסות.

(בסיור)

אנחנו נעשה ביחד, מסלול נוסע יוצא. מסלול נוסע יוצא זה נוסע שיוצא מהארץ, אחר כך נרד למטה ונראה מסלול נוסע נכנס, את כל התהליכים שנוסע שנכנס לארץ עובר, הם מאוד קצרים, ולאחר מכן אנחנו נרד למערכת בידוק כבודה החדשה שלנו.

אנחנו יכולים להיכנס, אני ואוסאמה?

בשמחה, בעיקר אנחנו רוצים שאתם תיכנסו. אנחנו נראה איך אנחנו בודקים היום את הכבודה, כי, כמו שאתם יודעים, במרץ 2014 אנחנו שינינו לחלוטין את הנושא של הבידוק של הכבודה, גם בגלל בשלות טכנולוגית וגם בגלל עתירה שהוגשה על ידי ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח בדבר בקשת סעד להפסיק את האפליה בבידוק הביטחוני של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו ניהלנו דיונים ארוכים בבג"צ, שנמשכו כמעט חמש שנים, והמצב החוקי היום של העתירה זה שבג"צ החליט שהמערכת הזאת, שקוראים HBS, HBS זה Hold Baggage Screening, בידוק או שיקוף, היא המערכת שמאפשרת לנו לשמר נראות שוויונית בבידוק הביטחוני.

המטרה שלנו, שכל נוסע שטס מנתב"ג, מבחינת מה שהוא יראה בעין הוא יראה שהוא נבדק אותו דבר, בלי שום הבדל, דת, גזע, מין וכך הלאה, שמבחינת נראות יראו כל הנוסעים שהם נבדקים אותו דבר. מה אנחנו עושים עם המזוודות למטה, זה לא עניינם של הנוסעים, כמו שקבע הבג"צ, אנחנו עושים את זה על פי הנחיות שאנחנו מקבלים משירות ביטחון כללי, שהוא הגוף שמנחה אותנו.

נוהל חברי כנסת חל גם על חברי הכנסת הערבים.

חברי כנסת הם תמיד חברי כנסת.

אתה רואה? אני דואג לכם.

תמיד ה-120 לא משתנים.

זאת אומרת אנחנו לא מקבלים כלום, גם אתם לא תקבלו כלום.

אני עדיין לא השתמשתי בנוהל הזה, למרות שנסעתי כמה פעמים.

נראה לי, לפי הנוכחות של מי מחברי הכנסת פה, אז - - -

אתה מבין כבר.

לגבי הדבר הראשון שאמרת, אז אנחנו כבר לא רואים שיש בכלל שום מכונות ביציאה, אז תיקים לא פותחים בשום נסיבה?

לא, אנחנו בודקים למטה, אנחנו נסביר למטה, רק מה שמתריע במכונה. זה לא משנה אם זה המזוודה שלי או המזוודה שלך, שתיהן נכנסות למכונה.

אם זה מתריע אז קוראים לנוסע.

לא, אנחנו בודקים ללא נוכחות הנוסע, באישור של היועץ המשפטי לממשלה, שמים פתק במזוודה שבגלל בדיקה ביטחונית פתחנו את המזוודה, הכול מצולם ומפוקח ונשמר קדימה, כדי שאם הנוסע מגיש תלונה שמשהו נעלם לו, או שהתיק שלו לא מסודר בחזרה, אנחנו יכולים לתחקר את זה. וזה בהתאם לאישור שנתן היועץ המשפטי לממשלה, לפתוח תיקים ללא נוכחות הנוסעים. הנוסעים בדיוטי פרי, שותים קפה, הם לא מודעים למה שאנחנו עושים מאחורה.

בנתב"ג יש שני טרמינלים, טרמינל 3 הוא הטרמינל העיקרי, מכאן יוצאות רוב הטיסות הבינלאומיות, וטרמינל 1, הטרמינל הישן, גם ממנו יוצאות טיסות בינלאומיות, ובמאי השנה, במאי 2017, תהיה אותה מערכת כמו שיש בטרמינל 3. היום מה שאנחנו עושים, אנחנו לוקחים את המזוודות ומביאים אותן לכאן עם רכבים וזורקים אותן לתוך המערכת כאן. במאי 2017 כבר שם תהיה מערכת ואנחנו נבדוק את כל המזוודות שם בדיוק כמו שאנחנו בודקים כאן ונשלח אותם למטוסים.

בעתירה רשות שדות התעופה התחייבה שבכל מתקני הרשות, המתקנים הגדולים, נמל התעופה רמון, שנפתח בשנה הבאה, נתב"ג טרמינל 3 ונתב"ג טרמינל 1, תהיה מערכת HBS שתאפשר בידוק עם נראות שוויונית לכלל אזרחי מדינת ישראל. בשנה הבאה אנחנו מסיימים את כל התהליך ובכל הטרמינלים שלנו יהיו את המערכות האלה.

לגבי הנראות, אני הייתי עורך דין כשפתחו פה את טרמינל 3 ואז לא היה שום שילוט בערבית, אגב הנושא של הנראות.

הם יודעים כולם אנגלית, לומדים ליבה.

לא, אז אמרו נתב"ג 2000 ורוצים להביא הרבה תיירים מחו"ל לרגל שנות ה-2000 ואז אנחנו הגשנו עתירה ובאנו לפה ובאמת זכינו לשיתוף פעולה ובחלק מהמקומות יש כבר שפה ערבית, אבל לא בכל המקומות, אז מלכתחילה שכחו שיש שפה רשמית שקוראים לה ערבית. יש פה ושם, אבל לא מספיק.

קודם כל אני אשמח לכל הערה שלכם במהלך הסיור - - -

נגיד הצהרת שירות, שאתם שמים את זה בכל מקום כמעט, זה באנגלית ועברית ולא בערבית.

לא, היה מקום אחד שיש ערבית, שזה המכס.

במסלול הירוק או האדום?

יש, אבל זה חלקי.

המטרה של השילוט, שנוסעים יידעו איך להתמצא. זאת המטרה של השילוט ובכל מקום שצריך להוסיף שילוט אנחנו נוסיף שילוט. זו ממש לא בעיה.

שמוליק, סליחה, ברשותך, העניין הוא נקודה חשובה לנוסעים הערבים. השילוט הוא מאוד חלקי והייתה עתירה בנושא והוסף שילוט, בעיקר על הבניינים ועל כמה מקומות מרכזיים, אבל אפילו דברים ברמה של הצהרת שירות, אתה רואה את השילוט שם וכדומה, אני מבין ממך שיש כוונה אכן להוסיף את זה?

כן.

אני מציע, אדוני המנכ"ל, שעכשיו נעשה סיור. אני רוצה לציין שפעם שנייה שאני פה, פעם הייתי חבר בוועדת הכלכלה, עם כרמל שאמה הכהן, ואז הצהרתם שעומדים לבדוק את המזוודות למטה ואז עוד לא היה שום דבר מוכן.

אז היינו עם חבר הכנסת טיבי.

נכון, ואז גם עלתה שאלת השפה.

אני חייב לציין שהיום, כמו שציינת, לא רואים שום בידוק, כל הדברים האלה בוצעו. עכשיו אנחנו נראה איך זה מתבצע.

זוהר גפן הוא מנהל חטיבת הביטחון, הוא האחראי על כל האבטחה הקריטית של השדה ועל הבידוק הביטחוני של הנוסעים באמצעות חטיבת הביטחון. יש לנו בטרמינל 3 חמישה מגזרים, ארבעה בקומה הזאת, מ-ה' עד D, אתם רואים, זה משולב, ולמטה יש לנו עוד מגזר בידוק אחד וביצוע צ'ק אין, מגזר G, ששם טסות חברות לופטהנזה, טורקיש איירליין, אוסטריאן ולוט.

הנוסעים מגיעים בהתאם לדלפק ששם הם עושים צ'ק אין, נכנסים לתורים, אנחנו מכווינים אותם בתורים, בודקים שבאמת במגזר הזה מתבצע הרישום לטיסה שלהם ומכניסים אותם לתורים. אני מדגיש, אנחנו לא מכניסים אותם לתורים לפי ערבים, יהודים וכך הלאה, ממש לא, מכניסים את הנוסעים הישראלים לתורים. אתה יכול לראות נוסעים יהודים וערבים עומדים ביחד באותו תור, אין עם זה שום בעיה, והתחנה הראשונה שהם מגיעים זו תחנה של אפיון ומכאן זוהר יסביר. ניגש לאפיון, נראה איך זה מתבצע בפועל ונמשיך.

לא נספיק לעשות את הסיור, מפני שהדיון הוא יותר חשוב מהסיור.

אפשר להפוך את הסדר.

איך שאתם רוצים, או שנתחיל את הדיון ואחר כך - - -

אנחנו נעשה את הסיור, נתחיל בסיור, את הסיור נעשה בקצרה בלי דיונים ואחר כך ישיבה.

בסדר, איך שאתם רוצים.

אני רוצה לציין שהסיור כולל עוד משהו, לא רק העניין של הערבים והיהודים, זה גם העניין של בידוק דרכונים וכל העיכובים שאנשים מחכים בתורים שעות ארוכות.

ביקורת גבולות.

גם ביקורת גבולות וגם ביקורת של בידוק ביטחוני, שאורך שעות ארוכות, תורים ארוכים. זה חלק לא פחות חשוב מאשר האפליה עצמה.

אני אסביר על הבידוק הביטחוני.

אולי בסיור.

רק אני אסביר מה הולכים לראות. כל נוסע מגיע, מדברים איתו, שואלים אותו כמה שאלות, לא מתשאלים כבר, לא שום דבר שהוא שאלות חודרניות, בסופו של דבר הנוסע מקבל ברקוד. זה תהליך שלוקח - - -

התשאול אחיד היום?

כבר לא קוראים לו תשאול, זה אפיון. מדברים עם הנוסע, רואים שזה נוסע אותנטי, שהוא לא מגיע עם דרכון מזויף, שהוא לא אדם מזויף, שהוא לא בעייתי בהתנהגות ובהופעה שלו. כל הנוסעים, מכל הסוגים. הוא מקבל ברקוד ושולחים את המזוודה ל-HBS.

חמש שאלות סטנדרטיות, מאיפה הגעת, מי ארז את הכבודה, האם הכבודה הייתה בהשגחה מהרגע שארזת אותה, האם מישהו נתן לך להעביר והאם יש לך חפץ שנראה כמו סכין, אולר או משהו כזה. חמש שאלות סטנדרטיות ששואלים כל נוסע וגם מסבירים לו למה שואלים את השאלות. אתם מכירים את זה, אירעו מקרים בעבר.

אבל למה יש למשל 10 בודקים ויש תור של מאות אנשים ולא 20 בודקים, שיהיה מהר?

אני אסביר. אנחנו לקראת מדידות זמנים של המתנה של נוסע. בתחנה הזו אנחנו מטפלים בנוסע בפרק זמן קצר מאוד, פחות מדקה לנוסע. קיצרנו את הזמן, כשבעבר לא היו לנו עמדות לאימות הדרכונים של הנוסעים, ליותר מחצי. זה הזמן שלוקח. אנחנו מציבים, בוא נראה את המגזר, נוסעים שממתינים - - - למה? כי התהליך הזה הוא מאוד קצר, הוא התקצר והנוסעים ממתינים בתור לצ'ק אין ולביטחון. בכל המגזרים זה עובד ככה. אנחנו מהירים בערך פי שניים ופי שלושה מזמן הצ'ק אין.

זאת אומרת שם זה צוואר הבקבוק?

כן, בדלפקי הצ'ק אין.

הרב, אני אסביר. לנו יש מדדים שאנחנו קובעים אותם, המדדים שלנו אומרים שנוסע שממתין בתור לאפיון לא ימתין יותר מ-20 דקות ואנחנו מודדים את עצמנו כל הזמן. מי שמודד אותנו גם זה חברות בינלאומיות שעושות השוואה בינינו לשדות תעופה אחרים. 90% מהנוסעים לא עומדים בתור יותר מ-20 דקות לאפיון הביטחוני. מתי יש לנו את אלה שעומדים יותר מ-20 דקות? כשיש עומס גדול.

למשל בטיסות לניו יורק אפשר לראות מאות אנשים.

זה קורה במצבים שונים, אבל לפעמים אנחנו יוצרים את התור לבידוק הביטחוני, למה? כי הנוסעים עומדים על הצ'ק אין והם גם עולים פה על זה, אז אנחנו לפעמים עוצרים קצת כדי לתת לדיילות של חברות התעופה טיפה לשחרר ואז קורה שהנוסעים עומדים אצלנו יותר. אבל אין טעם להביא אותם לדלפקים כי ממילא הם לא יגיעו.

אין לכם שליטה על הצ'ק אין?

אנחנו מנסים לעשות הרבה דברים כדי לייעל את זה. למשל הקיוסקים האלה מאפשרים לנוסע לעשות צ'ק אין לבד, אנחנו הולכים לשים בחודשים הקרובים, קוראים לזה SDB, שבו נוסע שעשה לעצמו צ'ק אין בקיוסק לא צריך ללכת לדיילת. הוא הולך לדלפק אוטומטי, שם את המזוודה, אם יש לו overweight מכניס כרטיס אשראי, משלם, ואם אין לו, המזוודה נשלחת לבד, לא יודע מי מכם שהיה בסכיפהול, זה עובד שם בצורה יוצאת מהכלל ואנחנו מכניסים יותר ויותר אמצעים כאלה.

צריך לדעת היום שיותר מ-60% מהנוסעים לא עושים צ'ק אין כבר אצל הדיילת, הם רק מוסרים כבודה אצל הדיילת, הם עושים צ'ק אין או באינטרנט או בקיוסק.

אתם רואים למטה כתובות בערבית, הקפדנו גם פה, זה היה חשוב לשים פה.

אני רוצה להגיד לך, זוהר, זה כל כך משמח אותי לראות את זה.

אני מאוד שמח. מה שאתם רואים פה, אתם רואים פה כמה דברים. קודם כל יש פה מסלול אחד שנקרא פאסט טרק, זה מסלול מהיר לנוסעים שהם צוותי אוויר, נוסעי ביזנס ופירסט, נוסעים מיוחדים ונעזרים, אנחנו מקבלים אותם פה, מסלול ייעודי, חברי כנסת גם נכנסים פה. יש לנו נוהל, דרך אגב אתם מוזמנים להשתמש בו, הוא נוהל מאוד יעיל וקל.

אבל בודקים אותנו מכף רגל ועד ראש.

אתה סומך עליי. מה שאתם רואים עוד, אתם רואים שבמסלולים פה יש עמדה, אמר מנהל נתב"ג שרוב הנוסעים עושים צ'ק אין באינטרנט או בקיוסקים, נוסעים שיש להם רק תיק יד, הם לא צריכים לשלוח מזוודות, הם יכולים להגיע ישר לעמדה שנמצאת פה, ממש מתחת ל - - - תיכף אני אראה לכם את זה יותר מקרוב. בקיץ הבא אנחנו אפילו מרחיבים את זה לצד שני, לנוחות הנוסעים, שמי שעשה בבית צ'ק אין ואין לו מזוודה מגיע ישר. דרך אגב, יהודים, ערבים, נוצרים, צ'רקסים, דרוזים, הכול בפנים, אין שום הבדל בתהליכים האלה בין אף אחד.

גם פה, בהתאם לצורך הביטחוני. אנחנו מסתכלים פה על הקהל, אתם רואים את הנוסעים פה, הנוסעים בדרך כלל אירופאים צעירים, זה בדרך כלל קהל היעד ואחרים, אלה נוסעים שנבדקים בדיקות קצת יותר מחמירות. אתם רואים אותם עומדים פה בתור ולא באמצע. אני יכול להגיד לכם סוד, אף ערבי ישראלי לא תמצאו בתור הזה.

מה יכול להיות קפדני יותר מאשר לעבור בתוך זה - - -

יש שיטות שונות, אני לא אכנס לנוהלי הבידוק, אבל אין פה בתורים האלה שום דבר שקשור בנוסעים ישראלים. מדובר בנוסעים זרים שמבחינתנו צריכים בדיקות משלימות נוספות. אני לא אכנס לפרוטוקולים הביטחוניים, לא נכנסים פה נוסעים ישראלים.

כשהם יוצאים מהארץ, אתה מתכוון.

פה זה יציאות. גם בכניסה לארץ, בכניסה אין בדיקה ביטחונית פיזית בכלל.

גם ביציאה אתם מקפידים כל כך.

אין בדיקה ביטחונית פיזית בכלל, אבל כשאני יוצא מהארץ כל הנוסעים הישראלים - - -

מי זה שכל הזמן מקליט שם?

יש פרוטוקול. כל מילה שאומרים, הוא מקליט. זה בחור שמוכר לנו, עובד איתנו שנים רבות מטעם הכנסת.

ולכן כשאנחנו יוצאים לחו"ל כולנו, לא הכנו שום דבר בשבילכם במיוחד היום, אלה נוסעים אמיתיים, כל הנוסעים הישראליים, ללא יוצא מן הכלל, עוברים במרכז יחד ללא הבדלים. כל הנוסעים הישראליים.

עומדים באותם תורים, עוברים את אותה בדיקה, אין שום שוני.

עד איזה שנה היה השוני?

כמה שנים כבר שם, מאז שיש פה את ה-HBS הכול השתנה פה.

מאז מרץ 2014.

מאז המכונה.

לא נעים להגיד לכם, אבל אתם הגעתם לכאן בפאזה אחת מאוחרת, באיחור של שנתיים וחצי, עם דעות - - -

לא, גם היינו אז.

סליחה, זה בדיוק מה שאני אומר, עם דעות מלפני שנתיים.

זה משמח אותנו.

אבל אם יש דברים חיוביים אז אנחנו נגיד שיש דברים חיוביים, אנחנו לא מחפשים רק את ה - - -

אז תתחיל קודם כל מהחיובי.

אמרתי, המכונה עשתה מהפכה. אנחנו יודעים.

אליכם זה מדבר. אנחנו כבר שנה שלישית ברציפות יוצאים לחאג' מנתב"ג, פעם רק דרך המעברים.

שנייה או שלישית?

שנייה או שלישית.

זה מראה שערביי ישראל מעדיפים לטוס מנתב"ג ולא לעבור דרך המעברים.

ואנחנו מעודדים אותם, לא להיתקע ב - - -

והם לא חוששים והם לא שום דבר. אני אומר לכם, אתם מכירים את זה, יותר ויותר אני רואה פה בעיניים נשים ערביות טסות לבד עם ילדים. לפני חמש שנים לא היית רואה דבר כזה בנתב"ג, לא הייתה מגיעה לפה אישה ערבייה לבד, תמיד היא הייתה מגיעה או עם בעלה, שילווה אותה, גם כשהיא טסה, תמיד היא הייתה מגיעה עם בעלה. השנה אני ראיתי בפעם הראשונה שזה קורה, זה מראה אזרחים, יש להם ביטחון במה שקורה כאן, הם לא חוששים להגיע לפה, וגם אין שום סיבה - - -

הנה הדוגמה שאתה אומר. אני לא טועה, הנה בכניסה.

אתה תראה אותם עוברים בדיוק כמו כולם.

איך ידעת שהיא ערבייה?

איך ידעת שאני חרדי, אוסאמה?

רק בשביל לעשות סדר, ביקורת גבולות זה לא עניינו של נמל תעופה, ביקורת גבולות זה עניינה של המדינה. אני מבחינתי גמרתי בידוק ביטחוני, סיימתי את ענייניי על פי החוק עם הנוסע. מכאן, מי שרוצה לעשות ביקורת גבולות זה מדינת ישראל.

שלומית, אני רוצה אחר כך כן לרדת למטה, אני לא יודע למה ביטלנו.

לא, השאלה אם אתה רוצה גם כניסה לארץ, זו השאלה.

אני רוצה לשמוע את ההסברים מפה למה התורים - - -

הכניסה לארץ אולי פחות - - -

עכשיו זה תענוג כאן, אין שום תורים, הייתי כאן לפני שלושה שבועות אז היה תור עד - - - בלילה.

אני אמנון, אני מנהל האשכול.

אתה כתבת לנו את ה - - -

אני כתבתי לכם את התשובות. פה אצלנו מבחינתנו זה מחולק לשלוש קטגוריות, פה זה ישראלים, שיש להם כף יד, יש לנו את הישראלים עם דרכון ביומטרי ויש לנו פה את הישראלים שאין להם לא את זה ולא את זה, אז הם צריכים לעבור במסלול הישן. המשמעות היא שאצלי כל מי שמגיע עם דרכון ביומטרי, לא חשוב דת, גזע, מין, הכול, הולך עובר חלק. אין אצלנו התייחסות, לא ללאום ולא לשום דבר.

לצורך הפרוטוקול, יש שביתה כבר חצי שנה של עובדי הדרכון הביומטרי ולא מוציאים דרכון ביומטרי.

זה צריך לפתור, זה לא קשור אליי, אבל את זה צריך לפתור. הלוואי שכולם היו עם דרכונים ביומטריים.

במקביל יש לנו פה שתי עמדות, כמו שאתם רואים, לנעזרים. שתי העמדות האלה נותנות מענה לנעזרים, גם בכף יד יש מענה לנעזרים, גם פה יש מענה לנעזרים. הרעיון שלנו, כדי לשפר את השירות, מרבית הזרים הם עם דרכונים ביומטריים, מרביתם עוברים דרך עמדות אוטומטיות.

ביומטרי, גם אם הוא זר הוא יכול - - -

גם אם הוא זר הוא עובר שם. מה שלא נמצא בכניסה. בכניסה זר חייב לעבור דרך בקר, לעבור תשאול ולפי הקטגוריות שמוחלט נותנים לו טיפול. כאשר 99% מהנוסעים עוברים חלק, גם הזרים. בכניסות וביציאות אין לנו בעיה עם ישראלים, הבעיה זה רק עומסים, לא מעבר לזה.

זו הבעיה, על זה אנחנו מדברים. אתה כותב שיש לכם 40 עמדות, כל אזרח שנוסע יספור לך אחת, שתיים, שלוש, חמישה אנשים.

אני אשמח מאוד אם תאייש לי את כל העמדות, זה תקציב.

מתוך ה-40 כמה תפוסים?

אצלנו זה לפי מופעי נוסעים, איפה שיש. אנחנו מחלקים את כוח האדם שלנו, כניסות, יציאות, למעלה. לא אני קובע את רמת השירות, אני כתבתי לך את זה.

מי קובע?

רשות שדות התעופה, הם קובעים את רמת השירות. אם מחליטים שרמת השירות תהיה זמן המתנה של דקה, יהיה דקה.

סליחה. הקביעה, זה לא מהיום - - - רמת שירות זה סיפורים, ואני לא פוגע במישהו משלנו, אדם מדמנו, הוא שוטר כמוני, אבל מכיוון שאני הייתי זה שהעברתי את המערך הזה ממשטרת ישראל למשרד הפנים. אני הייתי. השר היה באותה תקופה מאיר שטרית. התקנים נתנו מענה למה שהיה קודם.

אבל עכשיו יש תוספת 40% נוסעים בבניין הזה.

אדוני צודק, לא 40%, יש 26% - - -

כך כתוב, 40% גדול.

תשמע מה שגנות אומר, 26% גידול בשלוש השנים האחרונות. אבל מה, קרה פה משהו נוסף, בזמן הזה, אחרי שנקבעו התקנים, שמו את העמדות הביומטריות. העמדות הביומטריות מורידות בצורה דרמטית את הצורך בעמדות.

אנחנו שמנו את העמדות.

העמדות האלה, אנחנו שמנו אותן, אנחנו מימנו אותן, כדי להקטין את הצורך לעמוד מול העמדה. בי"ת, אי אפשר להתעלם, כשאתה עובר לשלב הבא, היו שם חמש עמדות, עמדות שכל מי שעובר את ביקורת הגבולות עובר לשלב הבא כדי להיכנס לכיוון הדיוטי פרי. שם עמדו בקרי גבול שנלקחו בחשבון בזמנו, כשבנינו את התקן. אין לי טענות נגד אמנון וגם לא נגד דוכן, אלה העובדות. היו עמדות, יש פה ויש בקומה אחרת, את כל העמדות האלה מימנו כדי להקטין את הצורך בבקרי גבול ואישרנו את בקרי הגבול שתיאורטית כבר לא הייתה להם תעסוקה כדי לתפוס פה עמדות.

אז תעשה חשבון, אותם בקרי גבול ששוחררו מהעמדות מאחורי הדלפקים, הם סך הכול נותנים מענה לחלק גדול מה-26% גידול בתנועה.

אתה היית פה בשש ושבע בבוקר?

השאלה היא למה.

אני הייתי, זה נורא.

סליחה, אדוני, כשאתה לוקח כמה מאות אנשים שעובדים בביקורת גבולות, תחלק אותם איך שאתה רואה ואיך שאתה רוצה, אתה יודע שיש יותר מארבע עמדות, אז איפה האנשים? זאת השאלה.

איפה האנשים? זה מה שאני שואל.

נכון. גם אני.

אנחנו עובדים לפי גרף מופעי נוסעים. נכון, בין שש לשמונה אין לי בקרים, אני לא מתוקצב. כל מה שאומר גנות נכון עד גבול מסוים. 40% גידול אי אפשר לספוג רק במכונות, מכיוון שבקיץ, מה שעשיתי בקיץ, פתחתי את כל העמדות האלה גם לישראלים כדי לשפר את השירות. אני לקחתי סיכון על מנת לתת מענה גם לזה.

זה נפתח רק לעתות חירום. בגדול, אתה שואל אותי? אם המדינה קובעת את רמת השירות, תקבעו כמה אתם רוצים בקרים.

אמנון, זה לא מכובד שאנחנו מתווכחים - - -

נעשה את זה בדיון.

אתם נשארים לדיון, נכון?

כן.

כשאתה לוקח את העמדות פלוס אנשים, פלוס החולים, אתה תמצא - - -

אמרתי, אני מצדיק אותך, אבל - - -

אז בדיון אנחנו נפתח את הדברים.

בגלל זה ביקשתי להיות פה, לפני שאני נוסע. יש לנו דיון בהמשך, אבל אני בשלב הזה רוצה להיות פה. אני לא רוצה שמנהל השדה יתווכח עם מישהו, אני רוצה - - -

נכון, הבעיה היא האזרחים, לא אנחנו.

מאה אחוז, אנחנו בטח לא ניתן לאזרחים לסבול.

אני אסביר מה קורה, מכיוון שיש החלטות של מדינת ישראל, שיש להם השלכה ישירה על מה שקורה לנו פה.

אז בוא נדבר על זה בדיון.

(בישיבה)

אנחנו קודם כל פותחים בכבוד האכסניה. אני רוצה להודות למנכ"ל רשות שדות התעופה, למר יעקב גנות, לגב' ז'נט, שמנהלת את הרשות הזאת, את המנהל שמואל זכאי, את מר גפן, שהכרנו אותו כבר בוועדה, את חברי הכנסת יוסף ג'בארין, שיזם את הדיון, אוסאמה סעדי, חבר הוועדה, הרב מוזס, חבר הוועדה, מנהלת הוועדה, שלומית ומירב וכל העוזרים של כולם וכמובן המארחים שלנו, יעקב גנות, שמואל זכאי. אריה שחם, נמצא פה? יגאל דוכן, אמנון שמואלי, נאיף הנו, רובי שמש מסתתר, הגב' דובינקי, נעים מאוד, רואת חשבון נירית אלקלעי ומירי אילדיס, עורכת דין קרן כהן, עורכת דין הילה שטרן לא נמצאת וחני סובול, המנכ"לית של התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל.

הוועדה מקיימת את הסיור ואת ישיבת הוועדה בשני נושאים, דבר ראשון דרכי הבידוק והתורים בנתב"ג, ראינו את הבידוק, ראינו גם את התורים. אגב, את התורים לא ראינו כי באנו בשעה טובה ומוצלחת. המנהלת שלומית בטוחה שהכינו לנו את התפאורה הזאת, אבל אני חושב שזה פשוט השעות. הדבר השני זה הפגיעה בציבור הנוסעים עקב איחורים וביטולי טיסות, על זה בכלל לא דיברנו, יש פה בעיה קשה מאוד שאנחנו נדון עליה עכשיו.

הישיבה והסיור מתקיימים כהמשך וכהבטחה שניתנה בישיבת הוועדה בכנסת ב-2 באוגוסט בעקבות הצעה לסדר שהוגשה על ידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בסיור משתתפים, כמו שאמרתי, גם עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, את השמות כבר מניתי.

הוועדה מקבלת פניות רבות מאזרחי המדינה על השירות שניתן לנוסעים בנתב"ג, עיכובים בטיסות, יחס של בודקים, אובדן חפצים, תורים ארוכים וממושכים בדוכני ביקורת הדרכונים בכניסה ויציאה מהארץ. וכאן אני חייב לומר שאני כל פעם מתרשם מחדש, אולי אני קצת פרובינציאלי, שכשאני מגיע למקום שנכנסים בו עשרות אלפי אנשים ביום, וכמובן מי שנוסע בכבישים בישראל יודע מה זה כשבאות עשר מכוניות, איזה פקק נוצר, ואתה לא רואה כמעט פקקים, חוץ מהמקומות הקבועים הכול זורם, אנשים באים ונוסעים ונוסעים ובאים ויש עלייה של 40% במספר הנוסעים. זה נראה לי משהו שעובד ממש כמו בשיטת הסרט הנע, כפי שראינו שם למטה.

יש פניות רבות של אזרחים על עומסים חריגים לפני כניסת שבת וערבי חגים. אגב, אצלנו כבר הזהירו הרבנים שאסור לעלות למטוס שאמור לנחות בשעות צפופות לקראת שבת, ואפשר לדעת היום מראש מתי הוא ינחת. ישנם אירועים בלתי צפויים שלא ניתן להיערך אליהם מבעוד מועד, אבל יש אירועים כמו עיכוב של כמה שעות של מטוס מחוץ לארץ שאמור לנחות זמן קצר לפני כניסת השבת. דיברנו על זה. וצריך גם להיערך פה למצב של אנשים שנאלצים כן לעלות על המטוס.

בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות השמים הפתוחים והורדת מחירי הטיסות, כמות הנוסעים היוצאים והנכנסים עלתה וקיימת בכל ימי השנה. בדקנו את זה עם כל הגורמים, פעם היה שקט בתקופות החורף ובתקופות הקיץ היה עומס, היום קיץ וחורף יום ולילה לא ישבותו.

כמו בחתונות. פעם חתונות היו רק בקיץ.

אני אמרתי 'קיץ וחורף יום ולילה לא ישבותו', זה מתוך ספר בראשית, אחרי המבול, שהשמש והירח כל הזמן הולכים, כך אנחנו רואים פה שהפעילות בטרמינל מתקיימת בכל הזמנים, חוץ משבתות, שזה אני לא יודע.

המשרד הזה סגור בשבת, אני יכול להעיד לך. הגוי של שבת שלי חיפש אותו בשבת ולא מצא אותו.

כן, אבל למעשה זה מאוד חשוב שאלה שאינם יהודים יכולים לטוס, כי הם לא חייבים בזה ויש 20% אזרחי ישראל שאינם יהודים וצריך לתת להם גם את השירות, בעיקר מוסלמים ונוצרים.

לקראת ישיבת הוועדה שלחנו בקשת מידע לרשות האוכלוסין, קיבלנו מענה. אני חייב לומר שהמענה צריך להיות נידון עכשיו, אני אתן לכם את רשות הדיבור. מהתשובה לוועדה עולה כי לפי החלטת הממשלה מסמך ההבנות שנחתם מול רשות שדות התעופה, בכל חודש ספטמבר אמורה להתפרסם הקצאה שנתית לשנה הבאה ורשות שדות התעופה פועלת לפי הכללים האלה וקובעת את רמת השירות ותנועת העוברים אמורה להגיע השנה ל-18 מיליון נוסעים. מדובר בגידול של כ-40% בתנועת הנוסעים ביחס לכוח האדם שנותר ללא שינוי. רשות הדיבור לכבוד האכסניה, למנכ"ל רשות שדות התעופה.

רבותיי, היה לי הכבוד להיות זה שהוביל את מהלך העברת ביקורת הגבולות ממשטרת ישראל למשרד הפנים. הרקע להעברת המערך הזה ולמעשה לשילובו במרשם האוכלוסין כרשות הגירה ואוכלוסין, לאור העובדה שאנחנו ראינו, אני מדגיש, את הצורך לאזרח את השירות ושים לב לעובדה שאנחנו מדברים על גוף של עובדים אזרחים, עובדי מדינה, עובדים שמתמקצעים בתחום ולא מבוססים ומבססים את הפעילות שלהם על עבודה של שט"מים, שוטרים מוספים זמניים, שהם היו הגרעין, עם סטודנטים כתוספת לצורך פעילות כשמדובר בפעילות שבנויה על פיקים.

אנחנו מדברים על פעילות שישנן עונות שאנחנו צריכים יותר עובדים, יש עונות שצריכים פחות, יש שעות שצריכים יותר עובדים וכדי לנהל ולהתנהל, אמרנו, עובדי מדינה הם הרבה יותר מקצוענים ואותם יכולים לתגבר בכוחות של חצאי משרות. אבל מה? התקן נקבע ב-2011, אם אני לא טועה, נכון?

2010.

2010. נכון, מאז חל גידול של 40% בתנועה, אבל מאז התווספו לגוף הזה, אל"ף, טכנולוגיות שמפחיתות את הצורך בכוח האדם, מצד אחד, מצד שני בנינו את זה כשיצאנו מנקודת הנחה שעמדות התיעוד הביומטרי יהיו חלק מחיסכון אדיר בכוח אדם. מה שקרה, התיעוד הביומטרי, שהיה לי הכבוד להיות בין אלה שניסחו בזמנו והביאו את זה לכנסת בתקופתו של השר שטרית, תקוע. בגדול. לא יודע איפה, אין תיעוד ביומטרי למרות שהיה לחץ אדיר לאור העובדה שלאירופה הייתה החלטה לא לאפשר ב-2012 כניסה ללא תיעוד ביומטרי. אז הנושא הזה נתקע. כל העובדים שהשתחררו מהעמידה בעמדות לאחר קו ביקורת הגבולות נשארו כתוספת לאנשי ביקורת הגבולות. שלוש, אנחנו העמדנו באותן העמדות עובדים של רשות שדות התעופה לסייע לביקורת הגבולות.

אבל המענה הוא לא מספיק טוב. המענה לא מספיק טוב בשים לב לעובדה, אני רוצה להיות פה הוגן, שבחתימה או בעת החתימה על ההסכם בין משרד הפנים להסתדרות סוכם שהעובדים מתחייבים במשך 15 שנה לא לגרום, לא לעיצומים ולא לשביתות. בתום חמש שנים הנושא ייבדק לגבי תוספת או התאמת הצרכים המבצעיים והכלכליים שלהם.

מ-2010 התחייבו לא לשבות?

כן, מיום החתימה על ההסכם.

2009.

היה לי הכבוד, עמדתי שם כשכל זה נחתם. עם הזמן אני כל שני וחמישי, אני מגזים, חוזר בי, בלא מעט מקרים מקבלים דיווח שיש עיכובים בכניסה או ביציאה. אנחנו מוכנים לעשות את הכול כדי שהשירות הזה, מפני שהשירות הזה פוגע קודם כל ברשות שדות התעופה. אנחנו לא יכולים לצאת בהכרזות שמי שלא נותן את השירות זה גוף כזה או גוף אחר, אנחנו נותנים אכסניה לביקורת הגבולות ואנחנו משלמים את השכר ואנחנו נותנים אכסניה למכס ולמעשה אנחנו סופגים ביקורת על היעדר שירות כפי שאנחנו היינו רוצים שיהיה, גם באשמת גורמים רשותיים, גם באשמת גורמים של משרד הפנים/ביקורת הגבולות, גם של המכס וגם גורמים אחרים. אני מבין שזה חלק מהטענות.

אנחנו השקענו מאות מיליונים בנושא הבידוק לצורך קיצור התורים. ביקורת הגבולות, נכון שנותנים שירות לתוספת כוח אדם, תוספת נכנסים ויוצאים, לאור גידול בתנועת הנוסעים, אבל יש להם מענה על ידי ההתמקצעות של האנשים, שתיים, על ידי הכנסת טכנולוגיות, ששחררו כוח אדם, ולמעשה הנושא הועלה על ידי ביקורת הגבולות בעת ביקור שר הפנים ואנחנו אמרנו בצורה חד משמעית, אנחנו עד עכשיו, אני לא יודע אם בשנה הבאה תהיה עלייה נוספת בתנועת הנוסעים, אנחנו נצטרך לבחון, ויש שתי אפשרויות, או דרכונים ביומטריים שפותרים בעיה, ואם לא, נצטרך לשקול איך אנחנו מגיבים.

אתם מתקצבים את ה - - -

אנחנו מתקצבים - - -

אבל את המשכורת משלם משרד הפנים.

דרכם. אנחנו מעבירים תקציב למשרד הפנים. אנחנו מתקצבים את משרד הפנים, אבל לגבי המשכורות של - - -

אז היושב ראש לא יכול להגיד לשר הפנים 'אדוני, החודש אין משכורת בשבילך כי אנשים חיכו בתור יותר זמן מסביר, חכה שבועיים עד שאני אעביר לך את הכסף'?

בסדר, אז יש הלוואות גישור של משרד האוצר.

לא, אני שואל איזה שהיא סנקציה שיש לך ביד כדי - - - אתה לא יכול לשלם כסף ולא לקבל שירות.

אדוני, אתה צודק, לנו יש בעיה, כל סנקציה שלנו, ואנחנו יכולים, אבל המשמעות המיידית היא עוד ירידה בשירות, עוד ירידה זה עוד פגיעה במוניטין שלנו, מפני שאף אחד לא מקבל - - - אני לא יכול לרוץ בחוץ ולהציג, לא אני, אדון זכאי מקבל את מכתבי התלונה, הוא לא יכול לצאת החוצה ולהגיד 'זה לא אני, זה הוא'. מה המשמעות? שאנחנו סופגים את הביקורת, אנחנו סופגים את הטענות, אנחנו סופגים את הכתבות.

זאת אומרת אין לך שום סנקציה כנגד המציאות הזאת? אתה לא יכול לעשות שום דבר?

אני לא צריך גם לעשות את זה. מי שצריך לעשות את זה הוא משרד הפנים עם ביקורת הגבולות. אם כבר, לבוא ולשבת, לבחון את הדברים, אם יש צורך באיזה שהוא שינוי. אנחנו לא שמענו, לפחות בשנה האחרונה - - -

שר הפנים ביקר כאן.

הוא ביקר, הזמנו - - -

נו, ומה הוא חתך?

לא היה צריך לחתוך, היה ביקור טוב מאוד.

היה צריך לזרז. אני רוצה לתת לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, אבל השאלה אם לא המנהל לפניו.

נשמע את שמוליק.

אני חושב שהטיפול צריך להיות בשלוש רמות, כדי לפתור את הבעיה. קודם כל להכיר בזה שיש בעיה. יש היום בעיה למדינת ישראל בנושא של כניסה ויציאה של נוסעים בביקורת הגבולות. שאלה ראשונה, למה אי אפשר לשנות את השיטה. אני לא מבין למה נוסע ישראלי שחוזר מחו"ל צריך לעבור ביקורת גבולות, אני לא מצליח להבין את זה. אנחנו, כשאנחנו טסים לארצות הברית, כשאנחנו עוזבים את ארצות הברית, האם אנחנו עוברים ביקורת גבולות? תנסו להיזכר, לא. למה נוסע זר שיוצא מהארץ, הוא כבר עוזב את הארץ, נניח הוא מחבל, עכשיו הוא כבר יוצא מהארץ, למה צריך לעשות לו ביקורת גבולות? למה בארצות הברית של אמריקה ובחלק גדול ממדינות אירופה אפשר לא לעשות ביקורת גבולות ובמדינת ישראל עדיין חייבים לעשות ביקורת גבולות.

ובואו נגיד שכן רוצים לעשות ביקורת גבולות, הרי הנוסע קונה כרטיס מראש, לחברת התעופה יש את הרשימה של הנוסעים, היא יכולה להעביר את הרשימות של הנוסעים במערכות ממוחשבות כבר היום, 24 שעות לפני שהנוסע מגיע. הבדיקות שהם עושים, הם עושים בדיקות במחשב, למה הם לא יכולים לעשות את הבדיקות האלה במחשב לפני שהנוסע מגיע ולשחרר אותו מהר? מישהו צריך לחשוב על השיטה, כי תנועת הנוסעים הולכת וגדלה, הולכת וגדלה, הולכת וגדלה והשיטות של הבדיקה לא השתנו.

ואם מישהו חושב את המחשבה הילדותית הזאת שהפתרון לבעיה הזאת הוא הוספה של עוד כוח אדם ועוד כסף ועוד כוח אדם ועוד כסף ועוד כסף ועוד כסף ועוד כסף, אני חושב שלמדינת ישראל יש הרבה דברים אחרים לעשות עם המחסור בתקציבים שיש לה ולא יכול להיות שעל גידול בתנועת הנוסעים רק יוסיפו כסף.

אתה מדבר על חיסכון של שליש מהתקציב כמעט.

נכון.

אבל אם אתה רוצה לעכב למישהו יציאה מהארץ, איך אתה עושה את זה?

כשאתה יוצא מהארץ, שיבדקו אותך, כי באמת - - -

אתה שואל כשנכנסים?

כשאני נכנס לארץ.

ישראלי שחוזר, שלא יבדקו אותו? איך אמריקאי או אירופאי שמגיע לאירופה, בודקים אותו כשהוא נכנס?

באמריקה לא, באירופה כן.

באמריקה לא.

יש מסלולים מיוחדים להם, מהירים מאוד.

הוא יורד והוא עובר כמו כלום.

הוא סתם עובר?

נכון. הדבר השני, הם גורם מונחה, על ידי גורמי הביטחון של מדינת ישראל, מדי פעם גורמי הביטחון במדינת ישראל מוסיפים להם מה שהם קוראים להם בשפה המקצועית שלהם צייחים, 'עכשיו תבדקו את זה יותר', 'מי שמגיע מהמדינה הזו תבדקו אותו יותר'. מוציאים הנחיות, הגורמים הממלכתיים האלה שנותנים להם את ההנחיות, רק מה? יש בעיה אחת, הם אחראים על ההנחיות הביטחוניות, הם לא אחראים על הכסף, הם מוציאים הנחיות מקצועיות ולא מעניין אותם כסף, יש כסף, אין כסף, מוציאים הנחיות. מישהו צריך לממן את כל ההנחיות האלה, אי אפשר להוציא הנחיות ולהתעלם לחלוטין מבעיות משאבים, מבעיות כסף, מבעיות תקצוב וככה.

הדבר השלישי, ואני רוצה להגיד את זה פה על השולחן, יש בעיות יחסי עבודה קשות בתוך רשות האוכלוסין ואם אומרים שחסר כוח אדם, אני רוצה להבין, אני רוצה להבין איך זה שמזומנים למשמרת 80 בודקים ומגיעים 60. קודם כל שיגיעו ה-80 שזימנו אותם למשמרות, אחר כך נוסיף כוח אדם אם יהיה חסר. אבל המצב בפועל, שמי שמזמנים למשמרת, כי ככה צריך להיות במשמרת, לפעמים 15%, 20% מהעובדים לא מגיעים בכלל לעבודה.

מאיזה סיבה?

בגלל בעיות יחסי עבודה. תבדקו אצל גנות, יש - - -

לא, אבל רשמית מה הם מכריזים, שהם חולים?

תבדקו אצל גנות את הנתונים.

הם אומרים שהם חולים.

שביתה איטלקית כאילו?

אנחנו הוצאנו את כל הנתונים לקראת הישיבה הזאת. תראו כמה ימי מחלה הוציאו עובדי ביקורת גבולות השנה הזאת לעומת שנה שעברה.

אבל אתם הרגולטור, אתם יכולים לפקח ולהגיד 'עובד זה לא עמד ב - - -

לא, אנחנו אפילו לא רואים את הרשימות.

ביני לבין העובדים שלהם אין יחסי עובד-מעביד, אני לא המנהל שלהם.

המעביד זה משרד הפנים.

אני לא המנהל שלהם. כמות ימי המחלה בשנה הזו לעומת שנה שעברה, עלתה בכמה אחוז, גנות?

ב-30%.

מה קרה השנה? היו מגיפות?

כולם חולים? אולי הם נדבקים מאלה שחוזרים ממדינות שונות, לא?

מה קרה השנה, שנהיו יותר חולים? לא נהיו יותר חולים, יש בעיות יחסי עבודה ובעיות יחסי העבודה מתבטאות, כמו בכל מקום עבודה, כשהעובדים לא מרוצים הם לא רוצים להגיע לעבודה והם מחפשים תירוצים למה לא להגיע לעבודה. התירוץ האופטימלי זה להוציא ימי מחלה. זה סימפטום - - -

אפילו טייס יכול לעשות את זה.

נכון.

אז מה אתה רוצה מאיזה פקיד?

גם לנו יש עובדים, אנחנו יודעים, אני מנהל, כשאני רואה ביחידה מסוימת שמוציאים יותר ימי מחלה אני יודע שמשהו לא בסדר ביחידה הזו ואני הולך לטפל בזה.

צריך אקמול שם.

נכון.

אני רוצה לספר לך שביום שלישי, משמים נקבע, בלי שום קשר לסיור, שיש לנו דיון על השביתה בביומטרי שנמשכת חצי שנה. זה כל כך אקטואלי, שנבקש להביא את שר הפנים שיענה לנו בדיוק על השאלות של נתב"ג כי זה ממש משתלב בבעיות של הביומטרי. כי כל הפתרונות הביומטריים שעשיתם, הבידוקים האלה, אם היו מוציאים עוד אלפי דרכונים ביומטריים עוד אלפי אנשים היו - - -

מקטינים את העומס.

חצי שנה הם לא מנפיקים דרכונים ביומטריים כי הם בשביתה. אז מה זה יעזור שאני אשים עוד 100 עמדות ביומטריות? אם לא מנפיקים לאזרחים עמדות ביומטריות כי יש עיצומים, אז מה זה יעזור? זה מה שמחזיר לבעיה וחבל שנשים על הבעיה פלסטר.

תרשמי שנבקש משר הפנים - - -

הבעיה היא שיש מערכת יחסי עבודה עכורה בין המנהלים של משרד הפנים לבין העובדים שלהם ואת התוצאות משלמים האזרחים ואת הבעיה הזאת צריך לזכור.

אנחנו נשמע את תשובתם, אבל לפני זה חבר הכנסת ג'בארין, שיזם את הסיור.

תודה לכם ותודה מיוחדת ליו"ר הוועדה, גם על הדיון שהיה לנו בכנסת וגם על הסיור החשוב הזה, תודה גם למנהל רשות שדות התעופה ולמנהלים כאן. האמת היא, נאמר כאן שאולי הגענו באיחור במובן הזה שיש שיפור משמעותי בתחומים שהעלינו בדיונים ואנחנו רק שמחים על כך. גם הגענו קודם לכן ואמרתם, בצדק, שהיו חברינו בכנסת שהגיעו והתריעו על נושאים וקשיים שהיו קודם, אבל בכל זאת, גם אחרי מה ששמענו היום יש לי כמה הערות. אני מניח שיש כאן מספיק נציגים של כל מי שמעורב בנושאים האלה שנוכל גם לדבר עליהם.

העלינו את סוגיית השפה הערבית, אני שמחתי לשמוע שכעיקרון הרצון הוא חיובי. למשל דיברתי על הצהרת שירות ואני רוצה להגיד לכם שיש הרבה סמליות בעניין הזה, מעבר לדברים המעשיים. תאמינו לי, כשאני נוסע ואני מסתכל על 'נסיעה טובה', אני מתחבר לרפקאתקום סלאמה, אני מתחבר למילה בערבית והיא באמת משמחת אותי.

איזה רב פקד?

תבוא לקורס בערבית שהיה אצלנו אז תדע, רפקאת.

יש גם עניין תרבותי ויש עניין של הנגשת שייכות והנגשת כבוד שהוא גם מעבר. אני כמובן יודע לקרוא עברית ואני מבין מה המשמעות של המילה בעברית ולכן אני אשמח אם באמת נוכל לקדם את הנושא הזה ונשמח לעזור בעניין הזה. אם יש בעיות של תקציב, גם נראה איך אפשר לעזור.

לא, אין בעיות תקציב.

לזה אין בעיה.

יפה. בהחלט עיקר הבעיות שטיפלנו בהן, שוב, גם כעורך דין באגודה לזכויות האזרח הייתי שותף לעתירות הראשונות שהוגשו, אבל גם עכשיו בכנסת, אבל אולי פחות, זה פשוט הפרופיילינג בחיפושים ופתיחת התיקים אל מול האנשים וכדומה. אני אחסוך את הדיון הזה כי עברנו לשלב חדש, שבית המשפט אמר, 'בואו נראה את המצב החדש, נבחן אותו, נראה איך הוא עובד ואם יהיו בעיות אפשר לחזור אליי אחר כך'. אנחנו בתקופה הזו, שבוחנים את המצב.

מה שאני מבין, שהנושא של השיוך הלאומי לא צריך לעלות בכלל. נשאר אולי הקטע היחידי בסוף, לקראת הבדיקה הסופית. כאן אני יותר מעלה שאלה, האם יכול להיות שבכל זאת הנושא הזה יעלה שם? אני חושב שקיבלנו תלונה, אחת או שתיים, על לפחות מקרה אחד של הפשטה של אנשים, או אנשים שנשארו בתחתונים ואני אגיד לכם את האמת, לא הצלחתי להבין למה זה. אם הם עברו את המכונה ועברו את השיקוף וכדומה, מה נותר כדי לעשות את המהלך הזה? האנשים שהתלוננו, זו הייתה חוויה מאוד קשה להם בעניין הזה. אז אני מעלה גם את השאלה, אם יש חדר צדדי שלפעמים או במקרים חריגים לוקחים את האנשים לצד, ואם כן, מה יכול להיות שם. זה העניין הראשון.

העניין השני, שוב, יכול להיות שהוא לא הכי בוער, אבל יש בו הרבה סמליות. הכניסה לנתב"ג, ממש בהתחלה, אנשים בתחושה שהם מזדהים כערבים, בין אם זה במבטא, בין אם זה ביישוב, בין אם זה לפי הלבוש של האישה שלהם וכדומה, אז הם נדרשים להזדהות, לעמוד בצד. אני מכיר אנשים שאומרים את זה ככה עם קצת גיחוך, 'אנחנו אומרים נצרת עלית אנחנו ממשיכים, אנחנו אומרים נצרת אז מבקשים מאיתנו להזדהות'. יכול להיות שזה אולי השאריות של התחושה, אבל אני מניח שכל מי שנמצא באולם יודע שעבור האזרחים הערבים להגיע לנתב"ג זה להרגיש אזרחים סוג ב' ולפעמים סוג ג'. נכון, זה עכשיו אולי יכול להשתנות, אני מקווה שהוא השתנה, אבל אתם מכירים את העניין הזה. אני אישית, גם כמרצה באוניברסיטה, חוויתי את זה. אני זוכר לפחות בודק אחד שהיה סטודנט שלי שאמר לי 'אתה יודע שזו פרוצדורה שחייבים לעבור, אבל אני מכיר אותך ונעשה את זה מהר כי יש פה אנשים שגם מפקחים עליי'. לכן כמעט כל נוסע ערבי חווה את העניין הזה.

הנושא האחרון, בתקופה האחרונה, כנראה גם בעקבות השיפור שהיה כאן, התלונות המרכזיות שאנחנו מקבלים זה על טיסות חזרה לארץ. בטיסות חזרה לארץ, אני שומע חלק מהסיפורים והם ממש מזעזעים. כמו למשל, אנשים שהם נמצאים באזור של הדיוטי פרי מחכים לטיסה, פשוט נועלים אותם בתוך חדר, לא מאפשרים להם לצאת, אם הם רוצים אפילו לצאת לשירותים אז מלווים אותם לשירותים ורק לקראת הטיסה שלהם, וגם שם, נותנים להם ליווי עד שער הכניסה למטוס. לא מובן לי מי האחראי שם.

אתה מדבר על שדות תעופה בחו"ל?

כן.

בחוץ לארץ, כן. זה היה בדיון שקיימנו.

זה היה שתי תלונות שהיו כאן, בדיוק לפני שבוע היה פסק דין. האמת היא שמה שקורה בהתדיינויות, שבדרך כלל לא מגיעים לפסק דין סופי, מתפשרים ומקבלים פיצויים, אבל השופטת פסקה פיצויים, 18,000 שקל לשני צעירים, כל אחד, בגלל הפגיעה בכבוד שלהם, בשוויון וכדומה, אבל זה סיפור שחוזר על עצמו בתקופה האחרונה. אני אשמח לדעת מי הגורם האחראי ואיך ניתן גם לטפל בעניין הזה.

זה לא נתב"ג.

זה אליי, זה שיהיה, עוד תלונה.

אנחנו נעבור עכשיו, רשות האוכלוסין חייבת לנו תשובה.

אז לפני אולי, שיענה על הכול.

אתה רוצה לפני שהם עונים? כי הם חייבים הרבה תשובות, הרבה האשמות הועברו אליכם. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

תודה, אדוני היושב ראש, על הדיון שהיה ועל הסיור הזה, כמובן שתודה ושוקראן ג'זילן למנהלים של רשות שדות התעופה ושל נמל התעופה. איך שאומרים, אין כמו מראה עיניים. אני הייתי פה לפני בערך עשר שנים, כשפתחו את טרמינל 3 ואז באתי עם חבר הכנסת טיבי בעניין השפה הערבית, שבאמת לא היה שילוט בכלל, וסיכמנו שבחלק מהמקומות חייב להיות שילוט, כי אז באמת היה קשה לשים שילוט בכל המקומות ובכל פינה ופינה, אבל אמרנו שיש דברים מסוימים ובאמת זכינו אז לשיתוף פעולה.

גם לפעמים צריך להגיד מילים טובות ואם באמת יש שיפור, אז אנחנו נברך על השיפור. אנחנו לא רק באים ומקטרים או שרוצים למצוא את הביקורת והחסרונות. כשיש דברים טובים אנחנו אומרים תודה רבה, באמת עשיתם והמהפכה הזאת בבידוק הביטחוני, עם המכונות שעכשיו ראינו במו עינינו, באמת זה חסך את כל הסיפורים הקשים ואת כל הסיוטים שהיינו עוברים בבידוק, לראות את כל הלבוש ככה מתנופף באוויר. כשצריך ויש רצון טוב אז הכסף הוא לא בעיה ובאמת גייסו כאן סכומים נכבדים, אבל מה זה שווה לעומת קודם כל הביטחוניים, שבאמת עכשיו בודקים יותר טוב, כי זה מכונות, איך אמר שמוליק? זה לא רק בן אדם שיכול לטעות, אלה מכונות ממוחשבות.

כמובן יש את הנושאים שהעלה חברי יוסף ג'בארין, שעדיין בכניסה יש בעיות ויש פרופיילינג ברור שצריך למצוא פתרון לזה. אנחנו מקבלים, יעקב ושמוליק, המון תלונות ואפשר להעביר גם תלונות פרטניות של אנשים, האחרונה בהן הייתה של סלוא קופטי, שחקנית מנצרת, שעברה סדרה של השפלה עם בדיקות גופניות. לא יודע אם זה שייך לאל על, אם זה שייך אליכם, אני לא יודע - - -

זה היה בחוץ לארץ, אני מבין.

לא, חלק מהמקרים היו פה גם, שאמרו להם 'אתם לא תלכו לדיוטי פרי, אתם תישארו עד שתעלו למטוס'. אנחנו רוצים שתהיה נראות, שוויונות, זה חשוב מאוד.

בעניין הביקורת של הגבולות, אנחנו מכירים את הסיפור הזה, שבאמת יש בעיה ביחסי עבודה, גם עם העניין הזה של הדרכון הביומטרי, ואני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך להזמין גם את שר הפנים ואת הסמנכ"ל, נאיף הנו, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה איתו ולראות איך בודקים את העניין הזה.

יש לי שתי נקודות שלא עלו. אמר זוהר שיש כמה עובדים ברשות שדות התעופה, שהם עובדים ערבים, אנחנו מכירים אותם והם עוזרים הרבה לנוסעים שפונים אליהם, הם פותרים בעיות. חשוב מאוד שכמה שיותר אזרחים ערבים ישתלבו, בין אם זה ברשות שדות התעופה ובין אם זה בנמל, להעלות את האחוז, לא רק בשפה, אלא גם בעובדים.

והרבה פונים אלינו, שיהיה חדר לתפילה. אם אנשים מוסלמים באים ורוצים להתפלל ואפילו חדרון קטן שישמש כמסגד אין, אז אני חושב שבכל הקומפלקס הגדול הזה אפשר, יעקב ושמוליק, למצוא מקום. כמו שיש, אני מניח, בית כנסת פה, שהיהודים יכולים להתפלל, אז גם שאזרחים מוסלמים שנוסעים וצריכים להמתין, שיוכלו להתפלל.

אתה לא מתכוון לחברי הכנסת הערבים שנוסעים.

גם.

כי בכנסת יש מסגד וחברי הכנסת מעט מאוד מתפללים ובית הכנסת היהודי מלא מלא.

זה תלוי.

אתה יודע למה.

למה?

כי רוב חברי הכנסת שלכם לא דתיים. אבל ציבור הנוסעים כן דתיים, אז בוודאי מגיע להם.

אדוני היושב ראש, כמה מילים.

אני רק רוצה לדעת שאוסאמה סיים.

כן, הוא אמר תודה.

יופי, בבקשה.

תודה לאדוני היושב ראש. אני רוצה קודם לברך על הדיון הזה את היושב ראש ואת המנכ"ל שהקדיש מזמנו. אני יודע שבשבוע שעבר היה עליו לחץ כביר ביותר, היה לו איזה עניין מאוד חשוב היום והוא אמר לי שספק גדול אם הוא יהיה והוא התפנה והגיע.

לא, יעקב יגיע אלינו.

היה משהו מאוד מאוד חשוב ואני יודע שהוא ממהר.

גם לנו יש בעיות יחסי עבודה, בגלל זה אני רץ להסתדרות.

אני יכול להכניס בסוגריים?

כן.

פעם הגעתי לנתב"ג, רציתי לפגוש את יעקב והוא היה צריך להיות באיזה שהוא סיור במקום רחוק ומשמים הייתה לו בעיה עם עובדים פה והוא היה חייב לבוא לפה לכבות אש ונשאר לנו זמן לבלות בנעימים. כך שתמיד הפגישה שלנו יותר חשובה מהכול.

אני אומר שיעקב הוא כיבוי האש כאן של הנמל, לא רק המנכ"ל. אני אזכיר לך והזכרתי את זה מעל מליאת הכנסת, שבאה משפחה שלמה כאן לחתונה באותו ערב, עם הכלה, בבוקר ופרצה שביתת עובדים והייתה סכנה ממש לחתונה ולבגדי הכלה ולכל המחותנים, הרמתי טלפון ליעקב 'יעקב, תציל את המצב', מה אני אגיד לך? הוא העמיד, אני לא יודע כמה חבר'ה - - -

אני מקווה שהחתן לא מצטער על זה.

הכלה בוודאי לא.

אם הוא כבר מצטער הוא מקלל אותך.

אני אמרתי את זה מעל בימת הכנסת, כשבירכתי אותך באותו ערב. גם כיבוי האש הזה. אבל אני רוצה לומר בנושא הזה, יש כאן מין יחסי עבודה עכורים, כאשר מצד אחד רשות שדות התעופה הם לא הבעלים על עובדי משרד הפנים, מצד שני עובדי משרד הפנים, אז אני ממש מצטער שהם חולים כל כך הרבה, ה' ישלח להם רפואה שלמה, ללא ספק, מה?

אמרנו אמן.

ואני באמת חושב שמה שחשוב כאן, אני ראיתי היום את כל הנושא של התהליך ואני שאלתי את זה כבר לא פעם, הטענה שלכם שכשנכנסים לנמל כבר מרגישים את הזרות. האמת היא שאני שאלתי מעוד הרגע הראשון מדוע לבידוק של המזוודות מחכים רק אחרי הצ'ק אין, הרי זה צריך להיות השלב הראשון כשאתה מגיע. חלילה אפשר להתפוצץ עוד לפני זה, ה' ירחם. מתי הבידוק של כבודת היד?

זה קרה ככה בבריסל.

בבריסל זה קרה. מתי זה הבידוק? כבר אחרי הצ'ק אין, אחרי שנמצאים בפנים, בתוך העניינים, אז בודקים את כבודת היד ומה קורה לפני זה? היום כבר שינו את זה, יש כבר שדות תעופה ששינו את זה. אם התהליך יתחיל ברגע הראשון, אז לא יהיה הסיפור הזה של החשדות והזרות והדברים האלה.

בנושא של הביומטרי, שר הפנים החליט שכל המדינה תקבל דרכונים ותעודת זהות ביומטריים. אני חושב שראוי להזמין את שר הפנים לדיון מעמיק, לראות מה אנחנו עושים בנושא הזה, שזה יחסוך הרבה דברים. אני רק לא יודע מה יהיה עם העובדים, אם כולם יעברו לביומטרי, מה יהיה עם כל העובדים האלה. אתה תקלוט אותם ברשות שדות התעופה?

אין שום בעיה.

תהיה לנו עלייה בתיירות ונצטרך אותם לתיירות. אל תדאג, יש לנו מה לעשות איתם.

בבקשה, תשובת נאיף.

אני אגע בזה, החברים שלי ישלימו.

עוד נקודה אחת. נקלטו ברשות, קיבלתי דוח, כמה ערבים, על מנת שיחברו, שלא ירגישו זרות. לצערי הרב, יש גם הרבה חרדים שמרגישים קצת זרות, אולי אפשר לקלוט גם כמה חרדים ברשות שדות התעופה?

דיברנו עם המנכ"ל, עם שמואל זכאי, על זה ואני מקווה מאוד. צריך לגבש קבוצה שתרצה לבוא ותהיה בעניין.

זו בשורה טובה.

אני רוצה לאפשר עכשיו לנאיף, שהוא סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש ברשות האוכלוסין וההגירה.

שלום. צהריים טובים, אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, מנכ"ל רשות שדות התעופה, חברים. אני שמח שמנכ"ל רשות שדות התעופה ומר זכאי מסיטים את הדיון מבידוק ועיכוב תורים לרשות האוכלוסין וההגירה, למחלות של רשות האוכלוסין וההגירה. עובדתית יש גידול של 40%, אמרת שאין תיעוד ביומטרי, לצורך העניין יש 800,000 דרכונים ביומטריים שכבר נמצאים בשוק הזה. להגיד שאין תיעוד ביומטרי, זה לא נכון, 800,000 דרכונים ביומטריים נמצאים - - -

אבל למה יש שביתה חצי שנה? תסביר לי.

השביתה זה סוגיה אחרת, יש משא ומתן - - -

חצי שנה?

חצי שנה, כי העובדים וההסתדרות והוועד, לצערי, הלכו לא בזמן נכון, מה שעושים ברשות שדות התעופה, בדרך כלל בזמן נכון. אין להם שאלטר, אין להם כוח לעשות, הלכו למהלך של שביתה, רוצים יותר כסף, יותר תגמול, לצערי האוצר לא נענה ובינתיים העובדים לא עושים כי גם אין להם את השאלטר להשבית את המדינה. לצערי. כרגע מתנהל משא ומתן, אני מניח שתוך שבועיים-שלושה - - -

אני מקווה שאתה לא קושר בין התורים בנתב"ג לשביתה של הביומטרי.

לא אמרתי.

אני מקווה שאתה לא קושר.

לא, אני לא קושר - - -

לא, מפני שאתה אמרת שאין שאלטר, אולי זה השאלטר. אולי לזה אתה רומז?

לא, אין שום קשר, אין שאלטר, ואני רוצה מכאן להגיע לנקודה הזאת. אדוני היושב ראש, אני יכול להציג לך נתונים שרשות שדות התעופה מציגים, שזמן המתנה בביקורת הגבולות זה 8 דקות. כל נקודה אחרת בנתב"ג היא מעל לביקורת הגבולות. היא מעל, אני יכול להציג את זה, יש לנו נתון, אני יכול להציג לכם שקף שרשות שדות התעופה מציגה, בסיכום שנה, הנה, בבקשה, כמה ממתינים בבידוק גבולות, כמה ממתינים בבידוק ביטחוני.

8 דקות, כשיש עומס - - -

אני מזמין אותך לראות את השקף, אני אעביר לך - - -

מה זה בממוצע? שאחד מחכה שעה ואחד דקה?

אתה לוקח בממוצע.

זה לא ממוצע, זה 90%.

בכניסה לישראל?

אפשר להציג את המצגת הזאת, זאת מצגת של רשות שדות התעופה.

בכניסה לישראל, כשיש מטוסים - - -

אבל מה הממוצע? מה אתה מחשיב?

בדיוק. אנשים מגיעים מחוץ לארץ, יש תורים ענקיים ו - - -

יש תורים ענקיים וגם התור לא מסודר.

אז איך אפשר להגיד 8 דקות? אז אני אגיד לך מה זה, הם לקחו מי שמחכה שעה ומי שמחכה חצי דקה ואז זה 8 דקות.

ממש לא, זה 90% מסך האנשים שהגיעו, המבדק שלהם 8 דקות.

אני לא נוסע מתמיד, אבל כל אחד יודע את זה.

הבעיה העיקרית בשירות המדינה - - -

אני רוצה לברך את יעקב גנות שהיה איתנו לכל אורך הזמן, הוא חייב ללכת בגלל פגישה.

אני מתנצל, אבל אנחנו מחכים כבר חודשיים להגיע לפיצוץ.

עם ההסתדרות, ואז אתה תגיע לאוצר. אני יודע איך זה עובד. ברגע שההסתדרות מפוצצת זה מגיע לאוצר והוא אומר 'תראה, אני לא רוצה להשבית את הטיסות, אז תסתדרו איתם'. נכון, שמואל?

יהיה בסדר, לא ישביתו.

בבקשה, נאיף, אתה צריך להמשיך. תן איזה בשורה, נאיף.

הבשורה תהיה פשוטה. אני מאמין שבעוד שלושה שבועות יחזור התיעוד הביומטרי, אני מקווה שזה יפתור את הבעיה וזה יהיה למשך שנים. לצורך העניין, מדינת ישראל לא עוברת ביום אחד לביומטרי, היא צריכה טווח של חמש עד עשר שנים לעבור לתיעוד הביומטרי. בי"ת, עמדתי האישית האישית, אולי לא לפרוטוקול, צריך לבטל את ההסכם עם רשות שדות התעופה. אני צריך תקצוב מהמדינה, אני לא צריך להיות חסיד של רשות שדות התעופה שייתנו לי עכשיו 500,000 שעות, יש גלים של עלייה וירידה, אני לא יכול לפטר עובד מדינה, אני לא יכול להעלות אותו, להוריד אותו, לשגע אותו, לעובד מדינה יש זכויות. אני לא יכול להגיד למי שחולה 'תלך הביתה', הוא מביא לי אישור מחלה. יש כאן התנהלות של 'בוא תפטר אותו, תביא אחר', זה לא עובד ככה.

ואז, כשזו תהיה עבודה של רש"ת, מה תעשה?

אני רוצה להיות עובדי מדינה, שיועסקו ב-100% משרה ולא ב - - -

הם עובדי מדינה, לא?

הם עובדי מדינה, אבל את הכסף אני מקבל ממנו וזה אני צריך להתאים את עצמי וזה שם את העובדים ב-50% משרה, היום יש חג, אני צריך להעביר את העובד ל-100%, מחר אין חג אני צריך להגיד לעובד 'תרד ל-50'? לעובד הזה, איזה מוטיבציה יש לו כשאני כל יום מעלה אותו ומוריד אותו, אומר לו תלך תבוא תלך תבוא, כי בא לי. תן לעובד מדינה, שיהיה ב-100% משרה, אני אתגמל אותו - - -

הם לא נחשבים עובדי מדינה?

הם נחשבים כעובדי מדינה, אבל השאלטר - - -

השכר שלהם הוא לא קבוע חודשי?

למה אני שם אותם - - -

השכר הוא לא חודשי? למה 50%?

זה בדיוק ההסכם, ש-200 עובדים מתוך ה-300 - - -

אנחנו לא מתערבים איך אתם מעסיקים את העובדים.

ברור לי, אתה לא מתערב, אתה רוצה שירות.

אני מעביר לך כסף ואתה אמור - - -

אם אני אקבל 100% משרה לכל העובדים, אני צריך 400 עובדים ולא 200 עובדים. הם עובדים ב-50% והם אומרים לי מתי שיש עבודה תעלה את כמות השעות מ-50 ל-80, ל-90, ל-100% של העובד, כשאין עבודה תוריד אותו ל-50%. איך אני יכול לאותו בן אדם? למה שהוא יבוא ב-100% ולא ב-50%?

ולמה שהוא יישב 50% מהזמן ולא יעשה כלום?

אני עובד מדינה, אני חושב שעובדי מדינה צריכים להיות ב-100% משרה, שיעבו 100% משרה, גם אם - - - שלא יישב ויגרבץ. אז מה עושה עובד מדינה שנמצא במשרד, עם כל הכבוד?

אבל זה על חשבון הציבור.

אז כספי ציבור, אז הוא עובד 50%, תן לו - - -

אבל אתה לא מבשר לנו שאם הוא יקבל 100% שכר הוא יבוא 100% למלא את הדלפקים?

הוא יבוא ב-100%, למה שהוא לא יבוא?

כי הוא עובד מדינה, עובדי מדינה יושבים במשרדים ולא עושים כלום. אני מכיר את חלקם הגדול.

אדוני, אני מכיר עובדי מדינה, אבל יש עובדי מדינה, אני מייצג עובדי מדינה רבים. דרך אגב, בסך הכול מדובר על בין 5% ל-6% מחלות. כשאומרים מחלות מחלות מחלות, אפשר לחשוב איזה מחלות, מ-300,000 שעות - - -

שחלקם הם כתוצאה מהעלאה באחוזי המשרה, חלקם בגלל הפסיקה של בית המשפט, לחשב להם את ימי המחלה באופן שונה, וחלק מהדברים יצאו כתוצאה. אני לא אומר שאין לנו בעיה של מחלות. יש בעיה של מחלות - - -

מה אתם מציעים, מה הפתרון?

תן לי 100%.

100% שכר ואז אתם תמלאו את כל ה - - -

את כל העמדות. היום אני יושב והוא עושה לי טובה, נותן לי 500,000 שעות, בוא עכשיו תעלה, בוא עכשיו תוריד.

טוב, אני לא אכנס לענייני יחסי עובדים של שעתי או חודשי, אני רוצה דבר אחד, אני נוסע, אני משלם אגרה, אני רוצה שאני אגיע ואף אחד לא יעכב אותי בגלל שיש לו איזה סכסוך עם מישהו אחר. זה העיקרון.

נכון, תתקצב עבור רשות האוכלוסין.

אני רוצה להודות לכם על הדברים. אני רוצה עוד לספר לכם שבדיון השבוע - - -

רגע, הוא רוצה לדבר.

גם אתה רוצה?

ברור, עלו פה טענות קשות.

אני רוצה לשמוע.

ראשית, הנושא של יחסי עבודה כאלה ואחרים, זה ידוע, יש הסכם שכר שנחתם בשנת 2009. כרגע, באמת, גנות עזב, אז אני אגיד לשבחו של גנות, הוא בא לקראתנו בכל הפרמטרים שביקשנו. האוצר הסכים, לא הסכים, נותן לנו כך או אחרת. אני לא מנהל את המשא ומתן, אין לנו גם פה, אין לנו יכולת להשפיע עליו, אנחנו רק אמרנו היכן הבעיות שלנו, שאנחנו מבקשים שייתנו מענה, ואכן נתנו בהסכם השכר, שייכנס בינואר 2017 וייתן מענה לחלק מהבעיות, כולל מענק אי היעדרות, שזה אולי ייתן איזה שהוא - - -

לגבי זמני המתנה. ביולי-אוגוסט הייתה קצת עלייה בזמני המתנה, בספטמבר-אוקטובר הייתה ירידה בזמני ההמתנה. את זה לא ציינו.

מתי היו החגים?

עכשיו, החגים, הייתה ירידה.

הייתה ירידה? היו עומסים. בכניסה לישראל?

אז אני אומר לך שלא.

אני מדבר על הכניסה באוקטובר. היציאות היו בסדר, אבל הכניסה.

אנחנו מדברים עובדתית. במכתב שכתבתי לכם רשמתי את הבעיות.

כן, ראיתי, אני רוצה לציין את הכנות של המכתב שלך, כי בדרך כלל פקידי ממשלה יודעים לעשות מילים - - -

למה שלא נהיה אמיתיים?

בדיוק, אתם אמיתיים מאוד.

לא, אני לא יודע לכתוב משהו שהוא לא - - -

אנחנו גם נדרוש תשובות משר הפנים לעובדה הזאת. הוא כשר פנים לא יכול לאפשר מציאות שבה העמדות לא מאוישות.

אין לי שום בעיה, תגידו שמחר מאיישים את כל העמדות, תיתנו את התקציב ואני אאייש את כולם. לי אין בעיה. לא זו הבעיה.

אז איפה הבעיה?

זה תקציב. איך אני מחלק את המשאבים שלי? אני שולח לכם סידור עבודה, ראיתם, לפי מופעי נוסעים. איך שבאים מופעי הנוסעים, לפי התחשבות בעובדים. עובד שהגיע בשמונה בערב, הוא עובד עד שש בבוקר. יש לי אימהות, יש לי חרדים, יש כל מיני אוכלוסיות, שאני חייב לתת להם מענה, כי ביום שבת אני לא נותן לחרדי, אני משחרר אותו בשעה שתיים, אני יורד בסד"כ, הוא צריך להגיע הביתה.

שאלתם לגבי היערכות לשישי-שבת. בתקופת הקיץ אין יום שישי שאני לא נמצא פה, לוודא שכולם עברו. אין דבר כזה. לא היה ואני לא יודע על מה מדובר. אפילו פעם אחת אין שום תלונה.

בקיץ זה בסדר, כי השבת נכנסת בשבע וחצי בערב.

אני אומר, בשש בערב - - -

אבל גם כשיש עיכוב?

גם כשיש עיכוב אנחנו נותנים מענה לכל האוכלוסיות. אף אחד לא חילל שבת בגללנו. אני לא יודע על מה מדובר.

לגבי האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה הערבית מקבלת פה יחס שוויוני לחלוטין. אפילו תלונה אחת לא קיבלתי, אפילו לא באלנבי, אני אחראי גם על אלנבי. עשינו להם את התהליכים הכי טובים שאפשר כדי שייצאו וייכנסו בדרך הכי טובה.

מה זה אפילו תלונה אחת לא קיבלתם? בטח שקיבלת.

עלינו?

על הביקורת? הביקורת שלהם זה התור, זו אותה ביקורת של כולם.

אני אומר לך עוד פעם, באלנבי אין שום - - - וגם לא פה. אין תלונות. מאף אחד לא קיבלנו.

יש תלונות של תיירים.

תיירים. לתיירים מדינת ישראל עשתה הסכמי פטור, עשתה כל מיני הסכמים כאלה ואחרים. חבר'ה, בוא אני אתן לכם, 13,500 מבקשים מקלט מדיני השנה, מתחילת השנה.

אז זה בדיוק מה שצריך לעשות, להפריד בין אלה שמבקשים מקלט מדיני לבין - - -

בואי תגידי לי איך את מפרידה.

אתם יודעים לעשות את הסינון, אתם ביטחון. מי שבא מגרמניה ויש לו חותמת שהוא היה בלבנון או באירן, זה לא מקלט מדיני. שימו אותם במקום אחר, תבררו.

סליחה, אל תיכנסי ל - - -

אני לא נכנסת - - -

את מי את מייצגת?

את התאחדות משרדי הנסיעות.

אז תני לנו לעשות את העבודה שלנו, תעשי לי טובה.

אבל לא יכול להיות שאנחנו מקבלים תלונות על זה שהם מתייבשים שלוש שעות עם כאלה שהם באמת פליטים.

אז יבדקו אותם. אם יצטרכו לבדוק אותם, יבדקו אותם.

את חני סובול, את רשומה לדבר אחריהם.

אוקיי, סליחה.

אני רוצה להגיד, אנחנו גופים מונחים, כמו שאמר זכאי, הוא אמר שאנחנו מונחי ביטחון וברוך ה' אף אחד מדאעש לא הצליח לעבור אותנו, למרות שניסו לעבור אותנו. אז בואי, תשאירי לנו את העבודה שלנו, כי כל ההחמרה הביטחונית, בגלל שנכנסו שניים מאלנבי לאקספרס. אז בואי תשאירי לנו את זה. יש גופי ביטחון, מה שהם קובעים זה מה שאני עושה, אני לא יכול לעשות משהו אחר. יש לנו אפיונים כאלה ואחרים, אנחנו עובדים לפי פילוחים. אנחנו עושים פילוח מדעי של כל דבר שנעשה. תני לנו קצת קרדיט.

דבר שני, באולם הנכנסים הקצב הולך וגדל והאולם קטן, מה לעשות? האולם קטן.

את כתבת שאין אפילו חבלים.

נכון.

לא, השיטה הכי מהירה זה שיטת המחסנית. אני אומר לך מניסיון. ניסינו לעשות את הכול - - -

אני לא מכיר את זה, אבל זו דבוקה של מאות אנשים. פשוט האולם מדי קטן?

השיטה הכי טובה זה שיטת המחסנית, היא הכי מהירה. דבר שני, הדלפקים שלנו משתנים ואני יכול להגיד, את יכולה לשמוע את התלונות של הישראלים, שאנחנו הקצינו המון משאבים לטובת התיירים בכניסה לארץ, בגלל שיש לנו הכבדה הגירתית וביטחונית.

אני רוצה להודות לך. אתה גם רוצה לדבר?

כן. אני רוצה להגיד רק דבר אחד, העלו פה תלונות קשות, שאני לא מבין למה בכלל הפכנו המוקד. אם אנחנו בודקים את זמני ההמתנה, כפי שרשות שדות התעופה פרסמה, לא אני פרסמתי, אז השנה כשאתה עובר מהצ'ק אין, או יותר נכון מתהליך הבידוק ועד הסיום, היו 84. משנה שעברה לשנה היה תוספת של 22 דקות בסך ההמתנה של הנוסע, כשאנחנו תרמנו שתי דקות.

84 דקות, מה זה? שהאזרח, מאז שהוא מגיע עד שהוא מגיע למטוס?

מהרגע שהוא מתחיל את התהליך ועד הרגע שהוא מגיע למטוס זה 84 דקות.

זה מה שקורה בדרך כלל?

כן, אלה המדידות שמדדו רשות שדות התעופה.

מתי, בקיץ, בחורף?

בקיץ. אנחנו ביציאה עמדנו ב-8 דקות ממוצע, כשביחס לשנה שעברה - - -

לא ממוצע, 90%.

כן, 90%.

ה-8 דקות בכניסה?

בכניסה היה 9 דקות, אם אני לא טועה, נכון?

כן, בערך.

בערך 9 דקות. עכשיו תראה, אפשר להגיד הכול ולהעלות אותנו פה על המוקד, אבל אנחנו לא המוקד פה, עם כל הכבוד. יש לנו גידול של 40% באוכלוסייה, 40% גידול באוכלוסייה, מישהו צריך לתת לזה מענה, זה לא רק הבעיה של יחסי עובד-מעביד, זה לא רק בעיה של איוש העמדות, זה הרבה בעיות אחרות נוספות שאף אחד, או יותר נכון לא רוצים להתמודד עם הבעיה, שהיא תתפוצץ לנו ב-2017. ב-2017 תהיה לנו את אותה בעיה שיש לנו היום, במיוחד בכניסה. בכניסה יש לנו הרבה מאוד הכבדות מהגוף המונחה שאנחנו מונחים ומהסכמי פטור ועוד כל מה שקשור לנושא הזה. על זה אני לא ארחיב, מכיוון שכבר דיברו על זה.

דבר אחרון שנאמר פה, אמר פה זכאי דבר נכון, בוא נראה את השיטה. זכאי, לפני חודש אני שלחתי לך תפיסת הפעלה עתידית, לא התייחסת.

לפני חמש שנים.

מה לפני חמש שנים?

לפני חמש שנים, הנושא הזה נמצא כבר אצל ראש הממשלה חמש שנים.

לא, לא הבנתי אותך .

תפיסת ההפעלה, בידוק מקדים נוסע, נמצא אצל ראש הממשלה חמש שנים.

אבל נתתי לך, לא התייחסת. אז תתייחס, תגיד 'לפני חמש שנים, אתה אידיוט', תגיד.

אני התייחסתי.

לא התייחסת, עד לרגע זה לא קיבלתי ממך מילה.

לא, אני שלחתי לך מכתב - - -

ממש לא.

אבל אתה ענית לי.

תסדרו את זה אחר כך.

תבדיל, אני שלחתי לך - - -

הדברים נשמעו.

לא, נאמר פה שאף אחד לא חושב, אנחנו ילדותיים הרי. אני שלחתי לך מכתב על מה קורה בשנת 2017, שלחתי לך לפני חודש תפיסת הפעלה עתידית, לא התייחסת. אתה רוצה, אני אשלח לך את זה עוד פעם, אין שום בעיה.

טוב, אנחנו שמענו את התשובות שלכם ואנחנו נדון השבוע. לדעתי הנושא הביומטרי יכול לפתור חלק מהבעיה, אנחנו נבקש את שר הפנים להיות בעניין, אולי נכתוב את זה כאן.

אל על, מי מייצג פה את אל על? אתם. אז בבקשה, אחד הנושאים, שעכשיו כבר פחות באש של הכותרות, היה פגיעה בציבור הנוסעים עקב איחורים וביטולי טיסות. לא רצינו לכתוב אל על, כי זה לא רק באל על, אבל באל על היו דברים קשים ואני שומע שאפילו עכשיו כבר כמעט פרצה איזה שביתה השבוע.

אני מאוד מקווה שנתבשר בבשורה טובה, שאנחנו - - -

מירי אילדיס, מה אפשר לעשות? אגב, אני רוצה לומר שהאיחורים באל על בשנים האחרונות, זה לא רק כשטייסים עושים בלגנים. יש בעיה קשה של איחורים, איך אתם מתמודדים עם זה?

לא ידוע לנו על בעיה קשה של איחורים.

לא? עד כמה נראה לך לא קשה? למשל חצי שעה איחור זה בסדר?

כן.

לפני עשר שנים אל על היה כמו שעון והיה מתמודד עם כל שדות התעופה בעולם, עם הדיוק של הזמנים. באל על היה איזה יעד, איזה מטרה, בשנים האחרונות יש תחושה שחצי שעה או חצי שעה יותר זה בכל לא - - -

אדוני היושב ראש, הדיוק המבצעי של חברת אל על בשנה האחרונה עומד על פחות מ-50%. דיוק מבצעי זה איחור עד חצי שעה ממועד ההמראה. כנראה בגלל הבעיות עם הטייסים.

כלומר יש איחור של יותר מחצי שעה - - -

מזל שיש לי פה את מנהל שדה התעופה, אחרת הייתי יוצא אידיוט, אתם עושים כאילו אני לא יודע על מה אני מדבר.

לא, דיברת על השנים האחרונות, לא דיברת על השנה האחרונה, עקב המצב עם הטייסים. אין לי כל כך התייחסות לזה, אין לי נתונים של דיוק מבצעי.

אז מה כן יש לכם?

אתם גם הזמנתם אותנו ולא היו שאלות הכנה כמו בדרך כלל לדיונים. כל מה שאנחנו יכולים להגיד לכם זה שאנחנו פועלים משנת 2012 באדיקות בהתאם לחוק שירותי התעופה, חוק טיבי, אנחנו מקיימים אותו אחד לאחד ואף יותר. אנחנו מסייעים לנוסעים כשצריך וכל מקרה קונקרטי וטיסה שאתם מעוניינים לוודא, תשאלו, נבדוק ונשיב לכם. אנחנו פועלים בדיוק בהתאם לחוק שירותי התעופה.

מה עם הבידוקים? הנושא שהעלינו ותלונות.

זה מצריך עורכי דין.

לא. קודם כל אני לא עורכת דין, אבל כל נושא הבידוק, אנחנו גוף מונחה, אני מזכירה, עובדים לפי ההנחיות של השירות ולכן כל פנייה בנושא הזה - - - אלה נהלים שנקבעים, אנחנו פשוט מקיימים אותם.

אז פה השאלה, אנחנו יודעים שזה נהלים, אנחנו מתארים לך מצב שאנחנו אומרים שזה פסול. אם את אומרת שזה לא פסול ובית המשפט מחייב אתכם בפיצויים - - -

אני לא מכירה את המקרה.

את לא מכירה את המקרה שהיה עכשיו בבית המשפט?

בבית המשפט, אני מכירה, אבל - - -

נו? אז איזה הצדקה יכולה להיות להתנהלות הזו? כי כנראה היא לא חד פעמית.

אין לי תשובה לזה בגלל, שוב, אנחנו פועלים לפי הנחיות. אני לא זוכרת בדיוק את המקרה הזה, אני זוכרת שנפסק פסק דין כנגד החברה, צר לי על המקרה, הכי טוב שאני יכולה להגיד, כי דיברת גם על האיחורים בשדות התעופה האחרים, זה שאנחנו פועלים לפי הנחיות.

איחורים זה משהו אחר, אנחנו עכשיו עברנו נושא.

לא איחורים, על הבידוקים - - -

עיכוב של אנשים.

כן. שוב אני אומרת, אנחנו פועלים לפי הנחיות - - -

וכנראה האנשים שמתלוננים זה האזרחים הערבים.

צריך לבוא עם מקרים יותר פרטניים, אנחנו בודקים כל מקרה. יש לנו גם פרקטיקה של נאמני בטיחות ו - - -

היו לנו בוועדה שני מקרים, אני תוהה למה - - -

הם לא הוצגו בפנינו.

היה נציג אל על. לא היה נציג אל על בדיון?

היה בדיון הקודם.

אנחנו לא הולכים לדבר על משפט כשכבר יש הכרעה של בית דין - - -

לא, אנחנו לא מדברים על פסק הדין, על עוד מקרים חוץ מפסק הדין.

עוד פעם, כל מקרה, באמת, אנחנו תמיד עונים לכם. תביאו מקרים קונקרטיים.

אתם עונים אותה תשובה כל פעם, אנחנו פועלים לפי ההנחיות, לא מצאנו פסול - - -

נשלח להם את הפרוטוקול של הדיון הקודם.

נגבש לך את התלונות הפרטניות.

בדיוק.

אני רוצה לסכם את הדיון, לפני זה חני סובל, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות.

- - - הם מספרים שאנחנו לא מעבירים את התלונות הספציפיות.

את התלונות של הדיון הקודם העברנו לאל על וקיבלנו גם תשובות, התשובות הועברו אליכם.

כן, אבל תשובות כלליות שאומרות ש'אנחנו פועלים לפי הנחיות - - -

אז תעבירו עוד פעם אליהם ספציפית. חני סובול, בבקשה.

תודה רבה. אני לא אוסיף על מה שנאמר כאן, רק לעניין הביטחון. קטונתי מלייעץ בנושא הביטחון ואין לי שום יומרות, אבל כשאנחנו מקבלים תלונות מתיירים שיושבים שלוש שעות ומחכים לתחקיר ביטחוני, כזה או אחר, ביחד עם כאלה שהם נחשבים פליטים או כאלה שרוצים להסתנן למדינה, זו הרגשה לא נוחה. אם אפשר היה לעשות משהו אחר כדי להפריד אותם, לעשות סינון בצורה אחרת, שוב, מבלי להתיימר ולהבין בביטחון, אנחנו מאוד נודה לך.

חוץ מזה שהחדר הזה הוא חדר באמת צפוף, הגיע הזמן שירחיבו אותו, שייתנו להם את התחושה שהם נכנסים למדינה שרוצים אותם, כי באמת המצב של התיירות שלנו הולך מדחי אל דחי, אנחנו לא צריכים להוסיף גם את הפרמטר הזה, ואני מאוד מכבדת ומעריכה את הנושא של הביטחון.

אני רוצה להודות לך. אני רוצה לסכם את הדיון בשלושה משפטים בלבד. אל"ף, להודות מאוד למארחים, למנכ"ל ולמנהל שדה התעופה ולכל המנהלים של רשות האוכלוסין ולזוהר, שיושב בצד בשקט, אחרי שהמזוודות שתקו כל הדרך שם אל הבידוקים. אני ציינתי כבר שהייתי פה בסיור עם חבר הכנסת כרמל שאמה ואחמד טיבי מוועדת הכלכלה לפני כמה שנים ואני חייב לומר שכל מה שהובטח אז, זה היה נראה מדע בידיוני, היום אני כבר שאלתי למה לא מייצאים את אותה מערכת לשדות תעופה בעולם. זה יכול להיות מדהים, פרויקט ישראלי יפה מאוד. תודה לגב' ז'נט על האירוח ועל היחס תמיד והסיור.

ועכשיו, דבר שני, רשות האוכלוסין. אנחנו מבינים את הבעיה של העובדים, אנחנו מבינים את התסכול של השובתים ואנחנו לא נכנסים ליחסי עבודה, אנחנו מבקשים דבר פשוט מאוד, של ארבע מילים, למצוא פתרון לאיוש העמדות. אנשים לא יכולים לחכות ואסור שיחכו בתורים ושיפתחו להם, כמו בכל שדות התעופה בעולם, שכמעט שאין תורים בשדות התעופה הגדולים.

משפט שלישי, אנחנו נקיים השבוע דיון לגבי השביתה בביומטרי. אני מקווה באמת שהשביתה הזו תסתיים ואנשים יוכלו לקבל דרכונים ושלא יהיו בעיות.

אני רוצה להודות לכולכם שבאתם, תודה, ותודה לחברי הכנסת יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומוזס שהגיעו.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.