הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 511

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ג בחשון התשע"ז (24 בנובמבר 2016), שעה 12:59

פרק י"ד, סעיפים 69 עד 71 (הפחתת רגולציה בחוק מיסוי מקרקעין), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיפים 69 עד 71 (תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

עודד פורר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

ליאת שדמי - ממונה מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

דורון סמיש - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה אייזלר - ממונה על המרשם, מנהל אגף רישום והסדר, משרד המשפטים

דוד שני - סגן מנהל אגף רישום והסדר, משרד המשפטים

שרית פלבר - עו"ד, משרד המשפטים

מיכל אלבז - עו"ד, משרד המשפטים

שלומית גרינפילד - עו"ד, משרד המשפטים

יוסי אלישע - עו"ד, פורום מסים, לשכת עורכי הדין

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

פרק י"ד, סעיפים 69 עד 71 (הפחתת רגולציה בחוק מיסוי מקרקעין), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

סעיפים 69 עד 71 (תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין)

רבותיי, אנחנו סיימנו את הדיון בחוק הזה.

בישיבה הקודמת עלו כמה הערות. אני אעבור על ההערות אחת-אחת ונשמע את ההתייחסויות.

בסעיף 69, ההערה הראשונה הייתה של חבר הכנסת עודד פורר שביקש מרשות המסים נתונים בדבר כמות השומות שנעשו תוך תשעים ימים.

לגבי השימוש באישור הזה שקיים עד היום, לקבל תוך תשעים ימים את אישור מס הרכישה על סמך שומה עצמית, לפי נתונים שלנו בשנת 2015, ואין עדיין את כל שנת 2016 אבל זה סדר גודל של כ-300 מקרים בשנה בה ניתנו אישורים לפי הסעיף של 15(ט) עם תשעים הימים.

כמה ביקשו?

מי שעומד בתנאי, מקבל. אחד התנאים המקדמיים כדי להיכנס לשם זה ששילמת את המקדמה של מס שבח. אם אני מסתכל על כמות המקרים ששולמה המקדמה במס שבח, זה סדר גודל של בערך 13 אלף. זאת אומרת, הכמות היא מאוד זניחה של משתמשים. הסיבה היא שבגללה אנשים כנראה לא באים לבקש את האישור הזה, כי השומות מטופלות בזמן ממוצע, תלוי באיזה סוגי תיקים, כאשר יש תיקים שהזמן הממוצע הוא קצר מתשעים ימים ויש תיקים שהזמן הוא בערך 110 ימים. זה תלוי אם אלה תיקים שנכנסו לתכנית עבודה או תיקים שלא נכנסו לתכנית עבודה. יש הרבה מקרים שאנשים ממילא לא באים לבקש את האישור כי הם כבר קיבלו שומה או מסיבה אחרת, ויש מקרים שהם באים. זאת אומרת, יכול גם להיות מקרים שהתיקים לא טופלו עדיין ובכל זאת הנישום לא בא. זה בעצם נמצא אצלו, בהחלטה שלו, אם לבוא לקחת את האישור או לא לקחת את האישור.

איזה אינטרס יש לו לא לקחת את האישור?

כי הוא עוד לא קיבל אישור מהעירייה, או שהוא עוד לא סיים את העסקה מבחינת הסדר התשלומים, מבחינת נספח התשלומים וממילא המוכר עוד לא חתם לו.

אתה חי בשלום עם הנתונים שהצגת?

שוב, אני מניח שברגע שזה ירד לשישים ימים, הכמות תגדל. אדרבה. זה במסלולים שאפשר לקבל את זה בפחות משישים ימים. הרי יצרנו כמה מסלולים. יש את המסלול של השישים ימים ויש את המסלול של המיידי. במקרים שיוכלו לבוא ולקבל את האישור במיידי, הכמות תגדל. נכון להיום הכמות היא קטנה לא בגלל שאנחנו לא נותנים את זה אחרי תשעים ימים כי הנישום או שהוא לא בא או שהוא לא צריך כי כבר הוצאתי שומה.

או שעדיין לא נגמר הליך המקדמה.

מה זאת אומרת לא נגמר הליך המקדמה?

עוד לא שולמה התמורה מעל ארבעים אחוזים או מעל שמונים אחוזים.

אבל אחד מהתנאים הבסיסיים כדי להיכנס למסלול הזה הוא ששולמה המקדמה.

כן, אז אנחנו מצמצמים את הזמן הזה עוד יותר. המרווחים נשארים מצומצמים עוד יותר.

אני לא אריב על זה. אני רק אומר שבסוף, בפועל מה שקורה בשטח זה שזה לא לוקח תשעים ימים אלא סדר גודל של מספר חודשים לא מבוטל. גם מקרים של חצי שנה ושמונה חודשים הם לא מקרים בלתי מוסברים כי יום לפני שולחים לו איזה מכתב ואומרים לו שחסר לו זה וזה וזה. אם תעמדו בשישים ימים, אדרבה, אני אשמח. 13 אלף שילמו מקדמה והנפקת רק ל-300.

שוב, זה מי שמבקש. אין כאן סמכות לא לתת למי שמבקש אם הוא עומד בתנאים של האישור. מבחינת לוחות הזמנים לטיפול בכלל בתיקים, זה הרבה פחות מחצי שנה ושמונה חודשים. לפחות הנתונים הממוצעים לתיקים הכי מורכבים שנכנסים לתכנית, הזמן הממוצע הוא הוא 110 ימים.

עובר זמן עד שהוא נכנס לתכנית.

לא. הוא נכנס לתכנית תוך מספר ימים. הזמנים שאני אומר, אלה זמנים מהיום שהוא הצהיר ולא מהיום שאני החלטתי אם הוא נכנס לתכנית.

ההערה השנייה הייתה של לשכת רואי החשבון. הם ביקשו מרשות המסים לסייג את תקנות מס הכנסה (ניכויים).

לעניין התיקון של סעיף 164. קרי, שלא יחול ניכוי כפול. שלא ינקו גם את השבעה וחצי אחוזים וגם לפי תקנות שירותים ונכסים.

דיברנו גם עם לשכת עורכי הדין. אנחנו בוחנים בתקנות או נמצא דרך לעשות את זה. זה לא צריך להיות בחקיקה הראשית.

למה בתקנות ולא בחקיקה הראשית?

כי כך המבנה עובד.

מתי זה יתוקן?

מה הבעיה לתקן עכשיו את סעיף 15? זה רק להוסיף משפט. מי שחלה עליו חובת הפקדת מקדמה, לא יחול סעיף 164 לפקודה.

אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות את זה בצורה של פרשנות ולא אגב תיקון חקיקה.

פרשנות משתנה.

לא. פרשנות לא.

זאת הוראת ביצוע שלנו.

אבל הוראת ביצוע, אני מזכיר לך 14/90 קבע שנניח על פטור מדירת מגורים לא מנכים פחת ועכשיו החליט ב-5/2007 שכן מנקים פחת. בא יועץ משפטי חדש וגרם נזק גדול.

פרשנות זה לא הפתרון. תגידו פתרון אחר.

דרך אחרת היא לתקן את התקנות. תקנות לצורך סעיף 164 שמגדירות מהו נכס כוללות.

למה זה לא יכול להיות בחקיקה?

החובה נקבעת בתקנות מס הכנסה.

החובה לא נקבעת בתקנות. השיעור נקבע בתקנות.

כן.

החובה נקבעת מכוח הפקודה.

אבל למה זה מפריע? אם יש איזו בעיה, תגידו. מה אכפת לכם שזה יהיה בחוק? לא אתם תכניסו את זה אלא אנחנו נכניס את זה. מה הבעיה?

זה יכול להיות במסגרת התקנות, תיקון תקנות.

תביאו נוסח של תקנות, לפני ההצבעה. אם לא יהיה נוסח, נכניס את זה בחוק. אני לא יודע למה יש בעיה לעשות את זה, אבל בסדר. אף אחד מאתנו לא מבין.

דיברתי עם משה אשר. זה מוסכם. אין בכלל ויכוח.

או שמביאים נוסח של תקנות או שנכניס את זה בחוק לפני ההצבעה.

ההערה הבאה הייתה בסעיף 69 פסקה (2א)(א). רשות המסים ביקשה לתקן את הנוסח כך שיחול גם לגבי הצהרת המוכר וגם לגבי הצהרת הרוכש. עשינו תיקון נוסח בהתאם.

"הצהרת הרוכש והצהרת המוכר הוגשו במועד הקבוע בסעיף 73". היה צריך לומר לפי העניין.

בסדר.

ההערה הבאה בסעיף קטן (ו), שם רשות המסים נתבקשה לבחון תיקון לפיו הדרישה בפסקה הזאת תיעשה לפי הצהרת המוכר.

זכות בחירה. לא מחייב אותו לפעול בהליך הזה.

נראה לי שזה משהו שהוא לא, אלא אם כן יוסי עומד על זה.

כאן חבר הכנסת גפני ביקש מרשות המסים לתקן את הסעיף באופן שבו בתום התקופה של שישים הימים, ההערה תימחק באופן אוטומטי ובנוסף ליצור מסלול שבו לא יקוצר ההליך לשישים ימים ולא תירשם הערה. זאת אומרת, מי שלא בחר במסלול המקוצר, יישאר במסלול הקיים או לחילופין למחוק לגמרי את הסעיף של ההערה.

יש לכם יושב ראש ועדה שהוא צודק בהערה הזאת.

בדרך כלל הוא צודק בהערות אבל יש את עמדת משרד המשפטים בנושא הזה.

אני אחזור ואומר מה אנחנו עושים בתיקון הזה שמצריך לדעתנו את ההערה וגם לנסות לרכך. דיברנו גם עם לשכת עורכי הדין לגבי ההערות שלהם לגבי ההערה והגענו לאיזשהו נוסח מוסכם.

אולי גם נאמר שהערות לשכת רואי חשבון ועורכי הדין היו להבהיר שמדובר בהערה שמשמעותה שטרם ניתן אישור על תשלום המס ולבחון את ההיבטים ביחס לבנקים. הטענה הייתה שברגע שרושמים הערה, זה מלכלך - - -

בעניין הזה הם הבהירו, וכך זה אולי אפילו מנוסח, שזה דקלרטיבי בלבד. זאת אומרת, לא תהיה לזה שום נפקות מעשית. זה רק על מנת שידע ש-. אין לזה שום הגבלה, שום מניעה ושום חסם לביצוע פעולות אחרות במרשם המקרקעין.

שרית, תגידי מה אתם מבקשים לעשות.

מאחר ובדין הקיים היום למעט מסלול אחד רוכש של נכס לא יכול להעביר את הנכס על שמו לפני שהוא קיבל את האישור שהוא שילם את כל המסים בגין העסקה, בעצם רוכש שלישי יודע שעדיין יש חוב על הנכס. המשמעות של החוב על הנכס היא שבעצם לרשות המסים יש שיעבוד ראשון על הנכס. אנחנו מאפשרים בתיקון הזה לרשום את הנכס על שם הרוכש לפני שניתנו כל אישורי המסים. על מנת להזהיר את הציבור שידע שיכול להיות שעדיין יש חוב על הנכס, ביקשנו להוסיף הערה דקלרטיבית. ההערה לא אומרת שיש חוב, ההערה לא אומרת שאי אפשר לעשות דברים בנכס אלא כל מה שהיא אומרת, היא אומרת שכל נושא השומה לגבי הנכס הזה טרם הוברר והושלם. היא מזהירה את הציבור שידע מה המצב המשפטי. היא משקפת את המצב המשפטי והיא לא משנה אותו.

בעקבות הערות לשכת עורכי הדין חידדנו את הנוסח לגבי הנושא הזה. מה שיקרה באמת זה שאדם שירצה לרשום את הנכס על שמו בטרם התקבלו כל האישורים, יוכל לעשות את זה. רשם המקרקעין ירשום הערה, מההערה יהיה ברור שזה לא מגביל כל ביצוע עסקה או כל פעולה אחרת במרשם המקרקעין, וכאשר יינתנו האישורים – ההערה תימחק.

מי ימחק אותה.

רשם המקרקעין. הרוכש לא יצטרך להגיע ללשכת רשם המקרקעין כדי למחוק אותה.

צריך לנסח את זה בצורה ברורה וגם שהנטל ככל שיהיה, יהיה כמובן על הרשויות ולא על הרוכש.

את רוצה להקריא את הנוסח?

בהקשר הזה לא שינינו את הנוסח.

אולי לפני הנוסח. בהקשר הזה. אנחנו צריכים לבקש, בגלל שהעברנו את הנטל לרשויות, זה ייקח לנו קצת יותר זמן להתארגן ואנחנו רוצים שהתחילה של החוק תידחה בשלושה חודשים אחרי התאריך אותו קבענו. זה כדי שנוכל להתארגן על כל המנגנון בו אנחנו שולחים את ההודעות, שאנחנו בעצם פונים ישירות לרשם המקרקעין כדי למחוק את ההערות.

למה שלושה חודשים?

יש פה איזושהי היערכות שמצריכה את זה.

בסדר, אבל צריך שלושה חודשים?

המנגנונים והעומס ובחינת יצירת מערכת שמתממשקת, בסופו של דבר אנחנו לא רוצים שייפול איזשהו משהו. לצורך העניין, אם רשות המסים העבירה את ההודעה והיא לא התקבלה או כן התקבלה או שהתקבלה הודעה לא נכונה, אנחנו לא רוצים שזה יקרה. בגלל העומסים, פיתוחים טכנולוגיים ברשות המסים, אנחנו מבקשים שיהיו שלושה חודשים נוספים.

מתי לפי ההצעה המקורית זה צריך לחול.

שלושה חודשים מיום אישור התקנות. אנחנו מבקשים שזה יהיה חצי שנה מיום אישור התקנות.

התקנות עוד לא אושרו.

בסדר. תמשיכו.

תקריאו את הנוסח.

אדוני היושב ראש, היו עוד שתי הערות שלא התייחסתם אליהן.

נסיים את ההערה הזאת ואז נעבור להערות הבאות.

אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) (1) רשם המקרקעין שרשם זכות במקרקעין בהתבסס על אישור המנהל להתקיימות התנאים לפי סעיפים 15(ט) או 16(א)(א2), ולא אישר המנהל ששולם מס הרכישה, ירשום רשם המקרקעין בפנקס הערה כי טרם ניתן אישור המנהל כי נעשתה שומה לעניין מס רכישה לפי סעיף 78(ב) וכי הושלם תשלום המס לפיה או כי העסקה פטורה ממס וכי ככל שיש חיוב שטרם שולם בגינה, יחולו הוראות המסים (גבייה).

(2) הערה כאמור בפסקה (1) לא תמנע ביצוע עסקאות בזכות במקרקעין ולא תגביל כל פעולה במרשם מקרקעין והיא תימחק בידי הרשם רק לאחר שאישר המנהל כי העסקה הייתה פטורה ממס או ששולם המס המגיע בשלה".

רק שיהיה ברור. אם חלפו שמונה חודשים מיום השומה, היא נמחקת בצורה אוטומטית? איך זה עובד?

לא.

זה הזמן להוציא שומה. ברוב המקרים אתם לא מוציאים שומה לפי סעיף 78.

כשאנחנו היום מוציאים שומה עם אישור מסים, אחרי שמונה חודשים או לפני שמונה חודשים, ולצורך העניין כל חוב המס שולם, ניתן אישור מסים. היום נשלח לנישום. אנחנו נדאג לשלוח את זה ללשכת רשם המקרקעין כדי שההערה תימחק. רק במועד הזה יוכלו למחוק את ההערה.

זה אומר או במועד שיוצאת שומה. צריכה להיות פעולה מקבילה על ידי הרשות בשלב הוצאת השומה הסופית או שהיא שולמה.

אם המס כבר שולם או שעכשיו אני מוציא לו שובר לשלם והוא שילם את המס ומבחינתי זה כבר מהווה אישור, אנחנו נדאג להעביר את המידע הזה.

שזה יהיה ברור בזמנים, שאתם חייבים לעשות את זה במקביל. לא שעכשיו יוצא אישור ואתם עוד שנתיים תמחקו את ההערה. אם השומה היא שומה סופית, ואין מחלוקת.

אנחנו נעשה את זה במקביל.

לא. נעשה, יהיה כתוב בחוק שאתם עושים את זה.

אני ביקשתי שיהיה מועד שבו זה יימחק באופן אוטומטי.

זה בדיוק מה שאמרתי.

יש בעיה עם זה שזה יימחק באופן אוטומטי.

אנחנו מתגברים על הרבה בעיות.

הדרך שאנחנו מציעים כאן, הרי הנושא של מחיקה אוטומטית, זה אומר שיכול להיות מצב שהבן אדם עדיין לא שילם את המס הסופי. ההערה הכי באה למנוע כמו שהסבירו כרגע.

אבל צריכה להיות חובה בחוק שברגע שהוא משלם, אתם מוחקים. לא שזה נשאר.

בסדר.

זה צריך לכתוב בחוק.

בסדר. אפשר להוסיף בחוק בהודעה שרשות המסים תשלח לו בסמוך לביצוע השומה.

אבל יש כאן שני ענייניים. יש את העניין של ההודעה. יש את העניין של המחיקה האוטומטית.

לא. אין שום סיבה לעשות מחיקה אוטומטית. יש סיבה שההערה תימחק מתי שהיא אמורה להימחק ושזה לא ייצור בירוקרטיה על הנישום ואת זה אנחנו פותרים בהודעה של רשות המסים ברגע שהם שולחים את השומה הסופית, שזה משולם.

עוד הערה שהייתה כאן הייתה לעניין אישור הרשות המקומית. בעצם הטענה הייתה שברגע שאין אישור רשות מקומית, אין שום משמעות לקיצור מועדים ולכל התיקון הזה.

עניין רישום נכסים ומהבדיקות שאנחנו עשינו ומחקרים שנעשו גם על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר וגם על ידי גופים נוספים, כשמיפינו את התהליך של רישום נכס, הוא בנוי כמובן ממספר חלקים. אנחנו מצאנו שהחלק הארוך ביותר היה ברשות המסים. לפחות בעבר הוא היה ברשות המסים. מאז הוא אמנם התקצר אבל עדיין. אנחנו מטפלים בזה ובשלב הבא כמובן נעשה את זה שלב אחרי שלב. תפסת מרובה לא תפסת.

יש לציין שברוב רובם של המקרים הרשות המקומית מוציאה את האישור בקצב מאוד מהיר שלא מהווה חסם.

בוא נדייק. זה לא נכון, הואיל ואני מטפל בעשרות אם לא אלפי מקרים. הרשות המקומית מבצעת היום את הבדיקה שלה, זה עובר ממחלקת נכסים למחלקת הנדסה. אם אלה בניינים ישנים, הם רוצים לראות אם סגרו מרפסת או לא סגרו מרפסת. זה לא תוך יומיים ולא תוך שלושה ימים אלא זה לוקח זמן.

מה אתה מציע לעשות?

אם הם לא כאן בתמונה, הרעיון הוא להציע להגביל את הרשות המקומית בזמנים בדיוק באותו אופן. אם יש לי שישים ימים, מה אני אעשה אלת האישורים אחרי שאין לי אישור מהעירייה?

המטרה של התיקון הזה הייתה כמובן להקל על הנטל הבירוקרטי. בשל העובדה שאנחנו רוצים להתחיל את התהליך הזה ואם אנחנו נתחיל לנסות לתפוס את כל הספקטרום מכל הקצוות, בעצם זה יביא למצב שאנחנו לא נצליח לעשות כלום, לפחות לא בשלב מידי, לכן אנחנו עושים את זה בשלבים. המטרה היא בהחלט להגיע למצב שבו זה יהיה מהיר.

אני מציע לבוא בדברים עם השלטון המקומי. אם הם לא מסכימים, יש לנו בעיה ואנחנו צריכים לפתוח דיון ולהזמין אותם. אם הם יסכימו, להגביל גם אותם בזמן.

חד משמעית הם לא מסכימים.

משרד המשפטים. העמדה, אחרי הידברות עם הרשויות המקומיות, היא שזה לא אפשרי בשלב הזה. בכל אופן, זאת עמדת משרד המשפטים.

רגע. משרד המשפטים, כבודו במקומו מונח. דיברתם עם מרכז השלטון המקומי?

התשובה היא כן. מרכז השלטון המקומי מתנגד חד משמעית.

למה?

בעיקר משיקולי גבייה פנימיים שלו.

הם רוצים לנצל את הזמן.

הם כרגע לא ערוכים לקצר את התהליך. אנחנו עושים כאן איזשהו שלב, והסברנו את זה גם בדיון הקודם, שבעצם המדינה באה ואומרת, רשות המסים, משרד האוצר אומר שמוכנים עבור מקרים מסוימים לקחת סיכון יותר גדול, סיכון פחות גדול מבחינת הגבייה.

תודה. הבנתי.

הם כרגע לא ערוכים לזה. אנחנו נמשיך לעבוד על זה.

אני מוסיף סעיף לגבי השלטון המקומי, לגבי הרשויות המקומיות, שמגבילים אותן בזמן גם לפי הדרך הזאת כמו שרשות המסים עשתה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה שגם היא תבוא בדברים עם השלטון המקומי. אם לא היה פרוטוקול, הייתי אומר לה להגיד להם שיש כאן יושב ראש ועדה משוגע והוא החליט על כך בלי הסכמה של השלטון המקומי אבל מאחר ויש כאן פרוטוקול, אני לא אומר את זה. אין סיבה שהשלטון המקומי לא יעזור לאזרחים כמו רשות המסים. להפך, רשות המסים אמורה להיות יותר בירוקרטית. השלטון המקומי צריך לעזור.

אדוני היושב ראש, משהו אחד. הנציגים שנמצאים כאן מטעם הממשלה לא יודעים, אנחנו לא יודעים להגיד היום מה ההשפעה של דבר כזה. המטרה של החוק הזה כמו שהוא היא להקל כמה שיותר. אם אנחנו לא יודעים מה ההשלכה ויש לזה השלכה גדולה וזה לא הוצג גם בנוסח הכחול, יכול להיות שזה לא יאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות כאן.

אתה מבין שאין לזה שום תכלית.

יושב צד הכי חשוב בתהליך ואומר שהוא לא משתף פעולה.

למה אתה צד עכשיו בדיון אתי?

אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של דבר כזה. אנחנו לא יודעים אם הם יכולים לעמוד בהוראת חוק כזאת.

אני אסביר לכם מה ההשפעה. החלק הזה שאתם עושים, הוא חלק טוב. אומר יוסי שיש לנו בעיה שאם ההוא יושב שם בעירייה ולא נותן אישור, מה שעשיתם יורד לטמיון.

אנחנו מסכימים במאה אחוזים.

מכאן ואילך אני מבקש שלא תתערבו. אני מוסיף את זה. זה לא עסק שלכם. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתבוא בדברים עם השלטון המקומי ותאמינו לי שאני מכיר את החקיקה ואני יודע מה צריך לעשות, ולא בגלל שאני חכם גדול אלא בגלל הניסיון ואני יודע איך מחוקקים ואיך לא. אל תתערבו בזה. אפשר? כשנבוא להצבעה, תגידו לי שיש לכם בעיות קשות.

דברי עם השלטון המקומי. רשות המסים עושה כאן פעולה לטובת האזרחים והשלטון המקומי צריך להיות בתוך העניין כי אם לא, יש לזה בעיה. אם יהיו בעיות, נראה.

הסעיף הבא הוא בסעיף 3(2א). לבקשתך יתווסף סעיף שמאפשר מסלול ירוק. כלומר, אפשרות למוכר דירת מגורים מזכה לבחור תשלום מס חודשי בגובה 15 אחוזים מהשבח הריאלי החייב במס ללא ניכויים או קיזוזים או ניכויים.

רק תסכימו והכול בסדר.

אנחנו עדיין לא בהסכמה. אנחנו כמובן מתנגדים לזה.

מה זה כמובן? אתם מתנגדים כי אמרו לכם להתנגד.

המשמעות התקציבית היא מעל מאה מיליון שקלים.

איך זה מאה מיליון שקלים? מה קרה לכם?

הדירות האלה נמכרות בפטור.

אדוני היושב ראש, זה יכול להגיע ל-120 מיליון שקלים לפי הערכות שלנו ושל רשות המסים. המטרה לייצר מסלול מקוצר היא לא לתת הטבה במס שבח.

אני מכניס את זה בתור הסתייגות. איך הם הגיעו ל-120 מיליון שקלים?

לא מדובר בדירות פטורות. הרי מדובר בדירות חייבות. דירות פטורות לא נכנסות למסלול הזה.

יוסי, כמה כסף זה?

לדעתי הרבה פחות.

כמה חייבות? עזבו את הפטורות. תגידו לנו כמה חייבות.

יש כאן תוספת שהוספה לפיה מתווסף הפחת המרבי לפי סעיף 122.

אני מסכים שזה יהיה 17 אחוזים. בכל מקרה, נכניס את זה כהסתייגות. לפני ההצבעה אני אסביר לחברי הוועדה שזה לטובת העניין וכי אתם מגזימים מאוד בנושא של הכסף. אם יהיה רוב, בסדר. אם אני מכניס את זה כהסתייגות, זה 15 אחוזים. אם אני מכניס את זה בהסכמה אתכם, זה יהיה פחות. בין עשרים ל-15.

אדוני היושב ראש, הם מדברים על עלות תקציבית. המשמעות של הסעיף הזה היא במקום שזה חל, אתה מייעל את התהליך בצורה דרמטית. לא צריכים לבדוק שומה, יש כאן זמן פנוי שישתחרר כדי לטפל בשומות שיש בהן באמת כסף והתועלת עולה על החיסרון.

הבנו. רבותיי, תקשיבו לי. התהליך הוא כזה. אנחנו נסיים את הדיונים ונבוא להצבעות. בהצבעות יהיו בעיות קשות פי אלף יותר מזאת ואני אצטרך לוותר והחברים יצטרכו לוותר ואז אני אבוא ואומר 15 אחוזים, וזה עובר. אם אנחנו מגיעים להסכמה על אחוז באמצע.

עשרים אחוזים.

נכון שלא למדתי ליבה, אבל אני יודע שעשרים זה לא 17.

אדוני היושב ראש, אנחנו עשינו בדיקה. ה-ברייק איבן בין המסלול הרגיל, שזה 25 אחוזים, למסלול בלי קבלות, הוא אמור להיות 22 אחוזים, קצת יותר מ-22 אחוזים.

לא נכון.

זו הבדיקה שאנחנו עשינו.

יש לך כאן תוספת של פחת מרבי, דירות שלא הושכרו, דירות על ידי בן משפחה. זאת לא רק הטבה.

אדוני היושב ראש, עשינו את הבדיקה הזאת. רשות המסים יושבת כאן והיא יכולה גם להעיד על זה ולהגיד בדיוק מה החישוב שעשו. הם בדקו את כל הנושא של ההוצאות. ה-ברייק איבן הוא קצת יותר מ-22 אחוזים. לכן עצם העובדה שאנחנו שמים את זה על עשרים אחוזים ולא על קצת יותר מ-22 אחוזים, זה לכשעצמו כבר מהווה איזושהי הטבה. לכן, להוריד את זה לפחות מזה, זה בעצם מייתר בכלל את המסלול המקורי של ה-25 אחוזים.

אני רוצה להוסיף על הדברים של ניר. לשנות את המסלול למסלול של 15 או 17 אחוזים, זה לשנות את מארג התמריצים בשוק הדיור. להוריד את המס דה פקטו ל-15 אחוזים או ל-17 אחוזים, זה לשנות את מארג התמריצים בהשקעה בדיור. בשנים האחרונות יש מאמץ משמעותי להשתית את ההשקעות - - -

זה לא רלוונטי לדירות חדשות. להפך. זה לדירות קיימות.

זה לא משנה.

רבותיי, אנחנו לא בדיון בחוק.

אין שום הבדל בין שוק יד ראשונה לשוק יד שנייה.

רבותיי, אני משוכנע שזה 15 אחוזים. הרי מדובר על מסלול ירוק. אנחנו מדברים על מישהו שהוא צריך להביא עכשיו קבלות מלפני עשרים שנים, מלפני 15 שנים. עם כל הכבוד, אני אסביר את זה לחברי הוועדה. אני אסביר את העניין הזה. מדובר על מישהו שצריך להביא קבלות מלפני 15 שנים.

אנחנו מוכנים להקל עליו.

אני מבקש שזה יהיה 17 אחוזים. אם אתם אומרים 17 וחצי אחוזים, גם בסדר.

אין מטרה לתמרץ אותו יותר לא להביא קבלות. זה לא הגיוני.

עשרים אחוזים.

עשרים אחוזים.

15 אחוזים.

עשרים אחוזים. כבר נאמר.

נמשיך. אני רוצה לסיים. תחשבו ברצינות. תהיו פרודוקטיביים.

יש לנו שלושים אלף דירות חייבות.

לא חשוב. הבנתי. אמרת את זה גם בישיבה הקודמת. ואם לא אמרת, כאילו אמרת.

אנחנו עוברים לעמוד 4 למעלה, פסקאות (3), (4), (5) ו-(6). לפי החלטת הוועדה המועדים השתנו. יש טעות בפסקה (3). זה צריך להיות שלושים ימים. בפסקאות (4), (5) ו-(6), במקום עשרים ימים שכתובים בנוסח, יהיה כתוב שלושים ימים.

אדוני היושב ראש, הייתה לנו הערה כאן.

לעניין החגים והמועדים.

תסתכל על חודש תשרי השנה. מי שנפל לו המועד האחרון בשמחת תורה, היו לו אולי שלושה-ארבעה ימים לעשות את זה.

תן לי לחשוב על זה.

זאת הגבלת זמן. בעצם אומרים לאנשים שיעבדו בחג. יש חול המועד, יש חגים ויש שבתות. מה שנכנס באמצע, אלה ימי עבודה. אין כלום.

אני העברתי חוק על הנושא הזה של חול המועד.

תן לי לחשוב על זה. בסדר.

בסעיף 71 בפסקה (א1), כתוב שישים אבל זאת טעות טכנית וצריך להיות כתוב תשעים ימים. כך כתוב בחוק.

במקום המילה "מאפיינים" כתבנו "התנאים". זה בעצם בהתאם לפסקה (2)(ב).

בפסקה (2)(ב) אשר נדונה בוועדה בהרחבה, הייתה טענה לגבי זה שהמשמעות של הפסקה היא הטבה לחברות. כלומר, אפס ימים לחברה שמתקיימים בה התנאים וזאת בניגוד ליחיד. לבקשת הוועדה רשות המסים הסכימה להחיל את זה גם לגבי יחיד כך שהמלים חבר בני אדם יורד וזה יהיה לגבי רכישה על ידי מי שמתקיימים בו תנאים אשר קבע המנהל והוא המציא למנהל וכולי.

בסדר. רבותיי, אני מבקש את הפרודוקטיביות שלכם.

לגבי התחולה, אמרנו שישה חודשים ולא שלושה חודשים.

כן. בסדר.

תחשבו עם תשובה. אם התשובה שלכם תהיה שלילית, אני אביא את ההסתייגות להצבעה ואז אני לא מתחייב על 17 אחוזים ועל 17 וחצי אחוזים אלא אז יכול להיות 15 אחוזים. אני חושב שב-15 אחוזים אני אהיה צודק. 17, 17 וחצי, זאת פשרה שאתם צריכים לקבל אותה.

אנחנו סיימנו את החוק הזה ונביא אותו להצבעה בשעה שיהיו כל ההצבעות.

היועצת המשפטית תדבר עם הרשויות המקומיות ותטפל בתיקונים שצריך לעשות.

אני מודה לכם גבירותיי ורבותיי. תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.