הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 296

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ז בחשון התשע"ז (28 בנובמבר 2016), שעה 13:07

מחסור חמור וכשלים במערך האבטחה במוסדות החינוך, של חה"כ יעקב פרי, אורי מקלב

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

מסעוד גנאים

חנין זועבי

יעקב פרי

אורי מקלב

ערן כשר - קצין אבטחת מוסדות חינוך, משרד הכלכלה

אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף הבטחון, משרד החינוך

שאול יגיל - סגן מנהל אגף הבטחון, משרד החינוך

יוסי עמירה - מנהל אגף אבטחת מוסדות חינוך, משרד החינוך

איתן גולדפלם - ראש חטיבת תקציבים, המשרד לבטחון פנים

גל שופרוני - מרכז בכיר תקציבים, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

סנ"צ יצחק עופר - רמ"ד אבטחת גופים ציבוריים, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

פקד ענת חן מיכאלי - ראש תחום אבטחת מוס"ח אל"מ, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

חיים נוגלבלט - יו"ר איגוד הקב"טים ברשות המקומית, מרכז השלטון המקומי

אבי נעים - ראש מועצת בית אריה, מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

יוחאי ואג'מי - ראש מנהל בטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי

חיים ביבס - יו"ר מחלקת שירות מרחבית, מרכז השלטון המקומי

יחיאל אמסלם - קב"ט ראשי עיריית חיפה, מרכז השלטון המקומי

חיים כהן - מנהל מחלקת חירום וביטחון, עיריית חולון, מרכז השלטון המקומי

חנן פרץ - ראש מחלק ביטחון, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

אלון רווח - רכז תחום חינוך, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

אבי ברויטמן - סגן מנהל אגף הבטחון הרצליה, מרכז השלטון המקומי

חובב צברי - ראש מועצת קרית עקרון

חיים כהן - מנהל מחלקת בטחון מוסדות חינוך, עיריית חולון

יצחק צחי אלימלך - מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית בית שמש, חבר הנהלה באיגוד הקב"טים

אלכסנדר טנצר - יו"ר מטה למען עובדי הקבלן

פז כהן - יו"ר, פורום ועדי ההורים הישוביים

ירדן ניזרי - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

קורל כהן, חבר המתרגמים

מחסור חמור וכשלים במערך האבטחה במוסדות החינוך, של ח"כ יעקב פרי (מס' 5060) וח"כ אורי מקלב (מס' 5017).

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 28.11.16, כ"ז בחשוון תשע"ז. הנושא: מחסור חמור וכשלים במערך האבטחה במוסדות החינוך, של חבר הכנסת אורי מקלב ושל חבר הכנסת יעקב פרי.

חבר הכנסת אורי מקלב, אני מבין שהוא מתעכב, הוא יגיע בהמשך. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת המציע, חבר הכנסת יעקב פרי, אני רוצה להזכיר שכבר בעטיו של גל הפיגועים, הדקירות, סכינאות, אינתיפאדת הסכינים, כל מה שתיארו והגדירו, כבר אז הוועדה קיימה דיון והציגה את המחסור שהסתמן, הן בתקציב והן בכוח אדם בירושלים בסוגיית האבטחה לבתי ספר. אני יודע שהיה דיון מעמיק והכל תלוי בתפיסת האבטחה של בתי הספר, לא תמיד מה שאנחנו חושבים או מה שההורים חושבים אכן זו תפיסת האבטחה, אבל גם בשלטון המקומי וגם בבתי הספר וגם ההורים נתקלים בקושי הזה של גיוס כוח אדם מתאים לאבטחה. אני חושב שזה המקום הנכון ועל זה אני רוצה להודות לחברי הכנסת המציעים. אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת יעקב פרי ולאחר מכן נשמע את האורחים הנכבדים שלנו. תודה.

תודה אדוני היושב ראש, ותודה על קיום הדיון הזה. כבר הרבה שנים, לפני גל הפיגועים האחרון, כולנו נוכחנו לדעת, ולא צריך פה, בפורום הזה בוודאי, להדגיש את החשיבות של המאבטחים האזרחים שפרושים ברחבי המדינה, כמה חשובה התגובה של האזרחים שבלא מעט מקרים פעלו עוד לפני כוחות הביטחון, ניטרלו איומים, הדברים ידועים והדברים פורסמו. כבר בחודש אוקטובר 2015, זעקו הכותרות כי שר הרווחה יוזם מהלך של הכרה באבטחה במוסדות החינוך ובתחבורה הציבורית כעבודה מועדפת, על מנת לתגבר, אם אינני טועה, הוזכר אז מחסור של כ- 3,000 מאבטחים, גם כתשובה לגל פיגועי הטרור, וגם כמאבטחים במה שקרוי בשגרה.

אני רוצה, אדוני היושב ראש, להקריא לך כותרת אחת מתוך שלל כותרות שפורסמו ואני מצטט: "אבטחה תוכר כעבודה מועדפת. לאור המצב הבטחוני המחסור במאבטחים והצורך בכוח אדם מיומן, שר האבטחה חיים כץ יכיר באבטחה כעבודה מועדפת". מאחר שבמשך חודשים רבים אחרי הכותרות האלה, מצב האבטחה האזרחית לא השתפר, ומשרד האוצר והמשרד לבטחון פנים לא עשו דבר בנידון, הגשתי שאילתא לשר האוצר, ואדוני היושב ראש, אתה יודע מה הייתה תשובת האוצר? "אנחנו עובדים על זה". והתשובה שניתנה לי הייתה בחודש יולי, לפני כארבעה חודשים. מאז ועד היום, לפי מיטב ידיעתי, לא נעשה דבר או יותר נכון, מאז חודש אוקטובר 2015,

שלום, אורי. אני התחלתי כי אתה איחרת, אבל אתה כמובן תדבר בתורך.

לא נקפח.

לא נקפח אותך. אז אני רוצה לשאול כמה שאלות. קודם כל, האם צריכים לחכות שמחבל יחדור לבית ספר או לבתי ספר ואז חס וחלילה האוצר ימצא את התקציבים או את ההכרות הדרושות. אותה שאלה היא, האם רק במקרים של אסונות או של קטסטרופה הממשלה יודעת להתגבר על הבירוקרטיה? לפני פחות משבועיים, ב- 16.11.16, פורסם כי אחראי אגף חירום וביטחון בעיריית ירושלים, פנה עוד בחודש ספטמבר במכתב חריף למשטרת ישראל והזהיר כי מערך אבטחת מוסדות החינוך בעיר נמצא בקריסה. אני רוצה להזכיר, וזה מיותר גם להזכיר פה לנוכחים, שירושלים היא מוקד מרכזי של פיגועי טרור. לטענתו של האחראי, חסרים לו היום 150 מאבטחים שמהווים כ- 20% מכלל מאבטחי מוסדות החינוך בירושלים. ואני רוצה לשאול באמת ולא בתמימות, מה הממשלה צריכה יותר מזה כדי לפעול? כדי להעניק ביטחון ותחושת ביטחון לתושבי מדינת ישראל, לתושבי ירושלים, לילדינו. דווקא בתקופה שהמצב הבטחוני ששורר בארץ הוא נזיל, ואני עושה את זה בהמעטה, אסור להזניח את הדבר הזה, אסור לנו לוותר לממשלה, אסור לנו להשלים עם המצב כי המצב הוא פתיר.

אני רוצה להזכיר לאדוני שמדינת ישראל ידעה בתקופת הפיגועים של השנים 2002-2003 לתת פתרון, פתרון מסויים למצוקת האבטחה, היא קבעה הוראת שעה, הכירה באבטחה כעבודה מועדפת. אפשר ללכת בדרך הזאת, אפשר להמציא דרכים נוספים, העיקר למצוא פתרון לבעיה הניצבת כבר יותר משנה. ואני אומר כאן בריש גלי ובזה אני אסיים, אסור, לא ניתן, אין לנו גם את הזכות להפקיר את הילדים והילדות שלומדים בבתי הספר ובמוסדות החינוך ומערך אבטחת מוסדות החינוך לטעמי הוא מרכיב בסיסי בהיערכות הבטחונית במדינה כמו מדינת ישראל וזוהי חובה של ממשלת ישראל לפעול באופן מידי לפתרון המשבר, לגיוס נמרץ, בעזרת תמריצים ראויים ומתן הכשרה מקצועית ראויה, ואני חושב שתפקידה של ועדת החינוך בעניין הזה הוא להזעיק, לזעוק ולהקים קול זעקה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה רבה לחברי, יעקב פרי, שהיטיב להקיף את הנושא, אבל - - -

הוא לא מבין בביטחון, אבל הוא נתן לנו קצת - - -

קצת, קצת. אבל פטור בלא כלום בכל אופן ביקשתי את הדיון הזה ואני מודה לך, אדוני היושב ראש, שנענית וחבריי שהצטרפו לדיון.

שגרה בטחונית, לצערנו, גם בשגרה של ביטחון זה דורש מאיתנו שמירה על מוסדות החינוך שלנו ועל מוסדות החינוך. מערכת החינוך מתמודדת עם בעיות בטחוניות לא קלות ואי לכך מעסיקה אבטחה כזו או אחרת בכל עיר, בכל מקום ובאתגרים לא פשוטים, אבל ודאי כשנכנס מצב בטחוני מורכב יותר, בהחמרת מצב בטחוני, מה שקורה ההשלכה היא לא רק לנושא המרכזי שזה מערכות החינוך שהן חשופות ואף על פי שאנחנו יודעים מדוע הן יעדים ומדוע שם דרושה שמירה מיוחדת, אבל עוד מערכות ציבוריות, גם כן אז נדרשות למערכת של שמירה ושל אבטחה, כמו נניח, תחבורה ציבורית, רכבת קלה וזה עובר הלאה, עסקים ואולמות שגם כן מרחיבים את השמירה ובוודאי נושא של תרבות ובילוי ועוד.

כשמגיעים דברים כאלה אז מה שנקרא, יש דרישה יותר גדולה למאבטחים והשוק אז לא תמיד יודע לענות על הביקוש. ההיצע קטן והביקוש גובר והמשמעות שהמערכות שקשה להן הכי להתמודד עם הביקוש ושהם יודעים הכי פחות לתת מענה, זה מערכות החינוך, המערכות הממשלתיות, ממילא ציבור המאבטחים מעדיף ללכת למקומות שמשלמים יותר, שהתנאים הם אחרים וממילא נוצר חסר שהוא מובנה. כמו בכל דבר. אבל אנחנו צריכים להבין שכאן מה שקורה, אם אנחנו מדברים על מצב בטחוני מורכב והחמרה במצב בטחוני, שהסכנה היא מיידית וממוקדת מאוד, וכאן כשאין את האפשרות לתת את המענה, המצב מחריף שבעתיים, אבל לא זו הבעיה, אלא אנחנו גם לא יודעים לתת מענה וקשה למוסדות שהם הדורשים. נניח, באה עיריית ירושלים, כפי שציין זאת חברי יעקב פרי, הם לא יודעים לתת את המענה מכיוון שזה לא בסמכותם. הם אלה שמבצעים את זה בשטח, אבל מי שצריך לתת את המענה זה משטרת ישראל, שהיא זו שמשלמת, היא קובעת את השכר והעירייה, גם אם היא נותנת מענה בתחומים שהיא אמורה לתת והיא אחראית על כך, אבל היא לא יכולה מעצמה לקבל החלטות, היא תלויה בגוף אחר. אז אנחנו - - -

מציפים עוד בעיה על הדרך.

- - על השולחן, שאנחנו באמת מושיבים את כל הצדדים ביחד, ואנחנו ניתן לדבר הלגיטימי ביותר, שאם יש מחסור ואם יש בעיות וכשל בהעסקה, ולא צריכים להיות כאן מבינים גדולים מאוד, מדוע יש מחסור במאבטחים ובשמירה, כשהם משלמים פחות, כשתנאי ההעסקה הם הרבה יותר קשים, כשאין תקציב מספיק וכל מאבטח לא יכול לעבוד במשרה מלאה אלא יכול לעבוד 5-6 שעות, בשביל זה התקציב של העירייה לתת בשמירה על מוסדות החינוך זו בעיה בפני עצמה. זה שווה דיון גם לזה, אבל אם במקום שמוסדות הלימודים גומרים ב- 15:00 אבל המאבטח הולך ב- 13:00 בגלל שזה הכסף שיש בתוך התקציב על שמירה, אז ממילא גם יוצא שההעסקה היא לא מועדפת, בגלל שכל מאבטח מעדיף לעבוד במקום אחר או במקומות ציבוריים אחרים שמעסיקים אותו במשרה מלאה, למה שיעבוד במקום כזה?

ויחד עם זאת, מדברים כאן על שכר מינימום שמשלמים היום באבטחה, השכר מינימום והמאבטח יושב בחוץ, מאחורי המדרכה, מעסיקים אותו בשכר הרבה יותר גבוה, שני הדברים האלה יוצרים מצב בכלל שזה גם לא היום מקצוע נדרש ואנחנו גם לא גורמים לכך שיהיה מקצוע נדרש או עבודה מועדפת. הדברים האלה מביאים בסופו של דבר פגיעה בבטחון של הילדים שלנו והמענה המקצועי שאנחנו צריכים לתת למוסדות החינוך. תודה רבה.

תודה רבה. נמצאים איתנו נציגי הפורום, היושב ראש של פורום ועדי ההורים היישוביים. בבקשה. יש גם מצגת, אני רואה.

יושב ראש ועד ההורים בירושלים.

וגם יושב ראש מטה למען עובדי קבלן שמייצג את המאבטחים.

למה אתה רוצה שאני אתייחס עכשיו? שכל אחד יקרא וכל היו"רים עכשיו יקומו לי אחריך? אז זו פעם אחרונה שמישהו מתפרץ בלי רשות דיבור. בבקשה.

אני אגיד במהירות, ככה. אני אסקור רגע את המצב. בתשע"ה, גל טרור גדול פוקד את - - -

תציג את עצמך, מה, אתה חושב שכולם מכירים אותך?

שמי פז כהן, אני יושב ראש ועד ההורים של ירושלים בארבע השנים האחרונות. ועד ההורים הארצי של פורום ועדי ההורים הישוביים מכיל למעלה מ- 150 ישובים בישראל, זה הגוף היחידי היום שקיים כגוף ארצי שמייצג את ועדי ההורים בארץ. אנחנו שותפים מלאים פה בעבודת הוועדה באופן שוטף. בשנת תשע"ה, פתחנו את השנה עם גל גדול מאוד של טרור, ואז הסתבר לנו שיש הרבה מאוד מוסדות חינוך שבכלל אין בהם מאבטחים. הסתבר שהמשטרה דורשת שתהיה אבטחה אבל בעצם המוסדות האלה היו ללא אבטחה, כולל גנים ובתי ספר בקו התפר במזרח ירושלים ובמערב ירושלים ותלמידים פשוט חשופים לגמרי. פנינו פניות חוזרות ונשנות לממשלה. בתשע"ו, שנה לאחר מכן, המשבר החריף, הגיע למצב שבו מאבטחים גם עוזבים את בית הספר למרות שהלימודים לא הסתיימו כי החליטו לעשות את זה, לא הייתה התאמה בין שעות האבטחה שנקבעו לבין שעות הלימודים שנקבעו.

לא היה תקציב, לא שלא הייתה התאמה.

לא היה תקציב לשעות הלימודים - - -

כאילו שלא יודעים מתי נגמרים הלימודים. יודעים, אבל - - -

הייתה תקופה שהיו בה הרבה מאוד פיגועים, גם ליד בתי ספר וגם ליד גני ילדים, באופן מידי, יחד עם עיריית ירושלים והמשטרה, העברנו למעלה מ- 200 מקרים ממש של לקויות חמורות שטופלו באופן מידי. זה לא רק מאבטחים, זה גם מאבטחים, זה גם קודנים שלא היו, שערים לא נעולים שהיו, אנשים נכנסו פשוט באופן רציף פנימה, מקרים שקיבלנו שאנשים זרים מסתובבים בתוך שטח בית ספר, בתוך שטח גן ילדים, ולא צריך להזכיר מה היה פה לפני שנה וחצי ולפני שנתיים בתקופות היותר מתוחות. פנינו לכל הרשויות, לא רק אנחנו, אבל בעיקר אנחנו, גם ההורים, פנינו, וכל אחד זרק את האחריות על מישהו אחר. ראש הממשלה ומשרד החינוך אמרו שהעירייה אחראית והמשרד לבטחון פנים אחראי, תחום עבודה מועדפת אמרו שבעצם מי שאחראי זה משרד הרווחה ומשרד האוצר, המשרד לבטחון פנים אמר שהוא מקדם עבודה מועדפת אבל המחסור הבטחוני אומר שאם העירייה רוצה, שהיא תוסיף כסף משל עצמה.

בסופו של יום, עם כל הלחצים האלה, זה נגמר בהוראת שעה של מרכז השלטון המקומי. יחד עם משרד האוצר, בתיאום איתנו, הגיעו להסכמה שיאריכו את שעות התעסוקה של המאבטחים, אבל לא מעבר לזה. את השנה הזאת פתחנו במחסור של 90 מאבטחים. 90 מאבטחים שמשטרת ישראל קבעה שצריכים להיות במוסדות חינוך ואין, זאת אומרת אם אני הייתי היום עושה אירוע והמשטרה אומרת לי: "צריך X מאבטחים" ולא הייתי מביא מאבטח, היו מונעים ממני לעשות אירוע, אבל בית ספר שהמשטרה קובעת שהוא צריך שיהיה לו מאבטח ואין לו מאבטח, נפתח.

לפני פחות מחודש המאבטחים, מעבר ל- 90 מאבטחים שבכלל חסרים, 68 מאבטחים מגישים מכתבי פיטורין לרשות, לעיריית ירושלים, ובעצם אנחנו נמצאים בכאוס. מתוך 473 מאבטחים, כמעט שליש מהמאבטחים במוסדות החינוך חסרים. אני רק אגיד שהצעקה לא הייתה כל כך גבוהה למעלה, כי פחדנו, כי זה באמת נושא בטחוני, ואנחנו לא רוצים לחשוף איפה ומה, אבל צריך להבין את הרגישות, הזעקה היא אמיתית, הורה ששם את הילד שלו בבית ספר ואין לו מישהו שמה שעובר דרכו, הוא מבין שהמקום הזה לא בטוח לו.

פערי השכר. עשינו השוואה בין המקומות השונים בתוך ירושלים. מאבטחים במוסדות חינוך מקבלים 26 שקלים לשעה, מאבטח במשרד ממשלתי או בכנסת, או בכל מקום אחר, מקבלים 35 שקלים לשעה, או 33 שקלים או 38 שקלים לשעה. הרי זה ברור שמאבטח טוב יילך קודם כל לשמור על מוסד ציבורי. אשתי עובדת במשרד ממשלתי, ברור שהילדים שלנו יותר חשובים מאשר מקום העבודה שלה, לכולנו זה ברור, אבל במערכת הגדולה זה לא ברור. רשויות אחרות שהן חזקות, יכולות לפרסם הודעות, כמו שיש כאן מצד שמאל, שמציעות למאבטחים 33-34 שקלים לשעה. עיריית ירושלים היא עירייה ענייה, היא טוענת שאין לה כסף, גם ככה היא תציג את מה שיש לה להציג, היא טוענת שהיא משלימה בין 2-5 מליון שקלים על אבטחה, אבל עיר ענייה לא מסוגלת לשלם על מאבטחים ובירושלים אנחנו מכירים את המצב.

לסכם את הנושא עצמו רק, מבחינת איך שאנחנו רואים אותו, יש פה, אחת, בעיה בטחונית, יש הגדרת ביטחון שמשטרת ישראל הגדירה והמדינה לא עומדת בה, יש כאן בעיה ניהולית, אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על נושא האבטחה, אין גוף אחד מתכלל שאומר, "אני לוקח על זה אחריות", כל אחד זורק את זה לשני. כולם אמפתיים למאבטחים, כולם אמפתיים אלינו, באמת, כאילו, הכל בסדר, אבל ברגע שזה יצא מהשולחן שלך - שכחת מזה והלכת הלאה.

והדבר האחרון, יש פה בעיה ערכית, מאבטחי מוסדות החינוך נמצאים בתחתית, בשפל של המדרגה של המועסקים בישראל ואנחנו חייבים לעשות ימי מאבטחים, לתת להם מתנות ולעזור להם שתהיה להם אולי איזה סוכה מוצלת. שורה תחתונה, חודש אוקטובר, מאבטחים גמרו עם שמונה או עשרה ימי עבודה, חזרו הביתה עם משכורת של 1,000 ומשהו שקל. חופש גדול מפטרים אותם - - -

כבר לא.

מעכשיו לא מפטרים אותם, נכון. עד עכשיו פיטרו אותם וגם יש עליית שכר מרשימה של שני שקלים שהולכת להיכנס לתוקף ב - - -

לא מזלזל למרות שזה - - -

לא מזלזלים, אבל שורה תחתונה, אלו שלושת הדברים המרכזיים ואני מקווה שמפה נצליח להוציא גם איזה פתרון.

לפני שנפתח דיון ונדע על מה לצעוק או לא לצעוק, אני אשמח להעביר את רשות הדיבור למשטרת ישראל ולמשרד לבטחון פנים על תפיסת האבטחה והביטחון, אני רוצה לקדם כאן קבוצת חיילים לפני קורס קצינים, ככה, לאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך. לי איו ספק שתעברו את זה בהצלחה, והנה טעימה, קצת, מההליך הדמוקרטי במדינת ישראל. בבקשה, משטרת ישראל.

שמי עופר יצחק, אני ראש מדור אבטחת גופים ציבוריים ומתקני משטרה.

תצעק עלינו.

סליחה?

שעת צהרים, תצעק עלינו, שהדיון לא יהיה מנומנם.

אני לא רגיל לצעוק. ראש מדור אבטחת גופים ציבוריים, משרדי ממשלה, מתקני ממשלה וגם מוסדות חינוך.

משטרת ישראל מטפלת באבטחה של מוסדות החינוך על פי החלטת ממשלה שקובעת שהאחריות על האבטחה של מוסדות החינוך היא על משטרת ישראל, כמובן בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך והרשויות המקומיות, וכך אנחנו עובדים בשגרה. אנחנו מנהלים את מערך האבטחה במוסדות החינוך ביחד בצורה מאוד טובה, יחד עם הגורמים הרלוונטיים ברשויות המקומיות ועם משרד החינוך. תפיסת האבטחה במוסדות החינוך היא מאוד פשוטה, לצורך העניין. יש קריטריונים מאוד ברורים שנקבעו בעבר, ובעצם כל מוסד חינוכי שהוא מעל 100 תלמידים ויש בו אמצעי ביטחון שהוגדרו מקבל מאבטח במימון של מדינת ישראל. נכון להיום כמעט כל בתי הספר, סליחה?

להוציא גני ילדים.

אנחנו, אני, שנייה. אני אסיים ואז.

טוב שאמרת אבל לא חידשת. ידוע. אוקיי.

כעיקרון, כמו שאמרתי, מוסדות החינוך מקבלים אבטחה בקריטריונים שנקבעו. מאבטחי המוס"ח הם מאבטחי מוסדות החינוך, שעוברים הכשרה של שישה ימים ולאחר ההכשרה הזאת, כמובן עם רענונים שהם נדרשים לבצע, הם מבצעים את האבטחה בפתחי מוסדות החינוך, כאשר בעצם יש עליהם פיקוח ובקרה מלאים, גם של משטרת ישראל, גם של הרשויות המקומיות, יושבים קב"טים של הרשויות, גם של הקב"טים וגם של הקב"טים של משרד החינוך. כל מה שקשור לשכר המאבטחים, זה נכון שיש היום פער לא קטן בשכר של המאבטחים במגזרים השונים, אבל את שכר המאבטחים קבעה המדינה, אנחנו רק מעבירים את הכסף - - -

משרד התחבורה משלם יותר מאשר המשטרה משלמת.

אנחנו, המשטרה - - -

משרד התחבורה - - -

כי הגדירו את זה אחרת.

לפי מה שאני יודע, משרד התחבורה יוצא למכרז והוא קובע את השכר, אנחנו כמשטרה לא מוציאים מכרזים, אנחנו לא - - -

אנחנו נשמע את הזרוע הביצועית.

הנושא של שכר המאבטחים נקבע על ידי האוצר. לא אנחנו. המשטרה לא מתעסקת עם זה בכלל. אנחנו רק מעבירים בצורה כזו או אחרת את הכסף לרשויות המקומיות כדי שיוכלו לממן את האבטחה. כמו שאמרתי, יש פער בשכר. יש גם מחסור באמת אמיתי של מאבטחים, יש אכן מחסור של מאבטחים והוא בא לידי ביטוי במגזרים שונים, הוא בא לידי ביטוי גם במוסדות החינוך, בעיקר באיזור ירושלים. אנחנו בעיקרון משתדלים לתת מענה לפער הזה, שהוא פער אמיתי, וטוב היה באמת אילו המאבטחים או המקצוע הזה של אבטחה היה מוכר כעבודה מועדפת, יכול להיות שזה היה - - -

אתם מכירים את הנתון של חוסר של 20%?

אני לא יודע להגיד לך כמה, אבל אני יודע שקיים פער בגיוס של מאבטחים במגזרים השונים. בעיקר פה בירושלים, אבל גם באיזורים אחרים. אנחנו, כמו שאמרתי, משתדלים לתת מענה לבעיה הזאת, אנחנו קשובים מאוד לעניין הזה ולא אחת אנחנו נותנים פתרונות שהם, מה שנקרא, אד הוק לבעיה, כדי לייצר אבטחה בגופים שאותם אנחנו מנחים או אחראיים על ההנחיה שלהם. עושים את זה גם במוסדות החינוך. יש כל מיני פתרונות, כשאחד הפתרונות המוכרים כרגע שאיתו אנחנו עובדים, ומנסים להרחיב אותו בירושלים, זה הפתרון של האבטחה המרחבית, האבטחה המדלגת או אבטחה ניידת, לא משנה השם שלה ובעיקרון - - -

ודווקא בירושלים.

גם בירושלים - - -

דווקא בירושלים.

- - - זו הבעיה הקיימת. אבל צריך לזכור שמשטרת ישראל פרוסה תמיד בשטח, כלומר, היא נותנת מענה בכל רגע נתון. המתקנים או המקומות מקבלים מענה גם מניידות המשטרה שמסתובבות שם בשטח. עד כאן באופן כללי.

תודה.

אדוני היושב ראש, רק כהערה. זה נכון, אנחנו דנים במוסדות חינוך, אבל יש לזה גם דברים מתגלגלים. אני אביא לך דוגמא, הכותל המערבי, שהוא גם מאובטח, בכל אופן, על ידי המאבטחים ועל ידי משטרת ישראל, על אף שיש שם צורך בטחוני עם רגישות גבוהה מאוד בכותל המערבי, שערים נסגרים בגלל שאין מאבטחים, נוצרים עומסים ובעיות מתגלגלות בעקבות זה. בגלל שבמקום שלושה שערים רק שער אחד נפתח. אני אומר, מוסדות חינוך, אבל כל דבר שבאחריות המשטרה, יכול להיות שיש עוד גופים כאלה שזה גם, יש לזה משמעות ויש לזה השלכות.

רגע, אני רוצה לשאול משהו.

בבקשה, זה בדיוק תורך, חברת הכנסת מירב בן ארי ולאחר מכן מרכז השלטון המקומי.

האמת, אני רק רציתי לשאול משהו. נגיד אני הייתי בסיור בקרית גת בשבוע שעבר במעון של חבר'ה חוסים, וכששאלתי איפה המאבטח בכניסה אמרו לי שזו החלטה של הרשות. אז סתם עניין אותי - - - אז זו שאלה, אחרי זה אני אשאל עוד משהו, אז אם אתה יכול, כי אמרת שבירושלים זה של המשרד לבטחון פנים, המאבטחים.

לא, לא, לא. בכל מקרה זה רשות מקומית, בירושלים הם נותנים מענה בגלל המחסור והמצוקה.

וגם אם תגיעי למעונות, תגיעי לגני ילדים, לא תראי מאבטחים.

אבל גני ילדים זו סוגיה נפרדת.

אבל האם ההחלטה, נגיד - - -

המעונות ה - - -

עזוב רגע, תתעלם מזה. לא, מה שרציתי לומר - - -

היא מדברת על מעונות חוסים, חבל סתם לקפוץ, כל אחד קופץ - - -

לא, לא. מה שהתכוונתי זה, האם המאבטחים הם תחת הסמכות הפיקודית של המשרד לבטחון פנים או של הרשות? יש כאילו אחראי ברשות?

המאבטחים הם של הרשות המקומית, הרשות המקומית מפעילה אותם במכרזים שנעשים באופן עצמאי או - - -

אז את הכסף גם הם קובעים, הרשות המקומית קובעת את הסכום.

המכרז, בוא נעשה סדר, תפיסת הביטחון נקבעת על ידי המשרד לבטחון פנים, התקצוב עובר מהמשרד לבטחון פנים, גם זו סוגיה שלא ברורה למה, כי אנחנו אוהבים לסבך את החיים, מה שפשוט עושים אותו עוד יותר מסובך. אבל בוא נראה, בוא נשמע את המרכז - - -

- - לחברת הכנסת מירב בן ארי - - -

רק רגע, סליחה, אני באמצע הדיבור.

רק במילה אחת, אדוני היושב ראש, סלח לי. יש רשויות מקומיות שהן מוסיפות על שכר המאבטחים, גם אם הוא - - -

נשמע על זה.

יש רשויות מקומיות שהם מתקצבים, מוסיפים עוד. אז הוא לא מקבל שכר מינימום, הוא מקבל - - -

בבקשה, מירב.

לא, הוא צודק. מה מפריע לי פה? שגם נאמר כאן על ידי פז, שהוא אמר שעיריית ירושלים עירייה ענייה, אוקיי? אז נכון שהיא ירדה בדירוג הלמ"ס גם ראינו עכשיו מ-4 ל- 3, נכון? אבל בואו לא נשכח שבמקביל, זו העיר היחידה שמקבלת מיליונים ממשרדי הממשלה. מיליונים. אז אני רוצה - - -

זו גם העיר הבירה היחידה שלנו.

כי כשעשינו דיון על מבני חינוך, אתה זוכר? היית פה בדיון שעשינו בוועדת החינוך על מבני חינוך, אמרו ש - 300 מליון שקל אקסטרה שוב מעבירים. אני רוצה לדעת, כי אתה באת ואמרת את זה, ירושלים היא עיר ענייה, לתפיסתי - - -

הוא לא התקציבן של העיריה.

לתפיסתי, לא. אני יודעת מה זה רשויות עניות. ביקרנו גם ברשויות עניות. אני שואלת פה שאלה, האם - - -

יש הבדל בין רשות ענייה לבין עיר ענייה.

בדיוק. זה מאוד חשוב בעיניי, וגם אמרתי לך, יש הבדל בין רשות ענייה לבין עיר ענייה, אני רק רוצה לומר את זה. ואני רוצה להתייחס למה שחבר הכנסת מקלב אומר. בסופו של דבר, הרשות מחליטה כמה כסף לשים למאבטח, נכון? זאת הנקודה.

טוב, אז מיד. בוא נעשה סדר, אבי נעים, ראש מועצת - - -

אני יושב ראש ועדת הביטחון.

חכה, למה? אתה מכוח ראש מועצת?

לא, פה בדיון הזה אני מתוקף היותי יושב ראש ועדת הביטחון של השלטון המקומי. בנוסף, אני ראש מועצת בית אריה.

אז ידידי, תן לנו קצת, שפוך לנו אור איך זה עובד, למה שכר המאבטחים במוסדות החינוך נמוך מאותם מאבטחים שמקבלים את פנינו במשרדי הממשלה עם וסט כחול כזה, יפה, מגוהץ, מעונב, לעומת אותם מאבטחים במוסדות חינוך, גם שכרם, גם הפער, תנאי העסקתם ושכרם שונים, ואיך המכרז יוצא, מי מוציא, אתם מוגבלים? יש לכם תעריף קצוב שאתם מקבלים מהמשרד לבטחון פנים? בבקשה, אדוני.

קודם כל, אני הייתי מאבטח. אני הייתי מאבטח כשפרי היה ראש שב"כ. הייתי מאבטח ביחידה לאבטחת אישים - - -

גילוי נאות, תגיד גילוי נאות.

היו ימים טובים, לא?

היו ימים טובים, כן.

טוב, אבטחת אישים זה לא מה שאנחנו מדברים עכשיו.

ושם לא היה מחסור בכוח אדם, למה? כי זה הכל עניין של היצע וביקוש, ברגע שמשלמים - באים אנשים, ככל שאתה משלם יותר - באים אנשים יותר טובים. ואגב, דו"ח מקנזי קבע את זה גם לגבי החינוך. מערכות החינוך בסקנדיביה טובות כי משלמים הרבה. ברגע שאתה משלם הרבה למורים, מערכת החינוך משתפרת. אבל - - -

אתה מוכן לחתום לי על זה? אני שנה וחצי מחפש את זה.

אני מוכן לחתום לך על זה. תלך למוסדות האליטיסטיים, בבינתחומי שאני ומירב למדנו שם, יחד, ותראה, התוצאות מדברות בעד עצמם.

לא, אני מדבר על חינוך יסודי ועל יסודי.

- - רוצה להיות תמציתי וטלגרפי גם. תראו, זה חלק מפרצופה של המדינה שלנו. אנחנו מגלגלים היום את כל האחריות, אגב, גם למלחמות - 130,000 טילים מכוונים לישראל, אנחנו הרשויות התחלנו גם לנהל מלחמות. ביטחון אישי לא צריך להיות תלוי בכלום. לא בחוסנה של הרשות כפי שנאמר פה. המדינה, משטרת ישראל, אמורה לתת את הבטחון האישי. אין מאבטח בבית הספר? שלא ילמדו. תאמין לי, תוך שבועיים לא יהיו חסרים מאבטחים. למה? כי המדינה תתגייס, תעלה את השכר ויעמדו בתור.

אבי, תן לי את הפרקטיקה לפני שנגיע להצהרות. תן לי את הפרקטיקה.

לא, זה מתחיל מהכללי דווקא. אנחנו ב- OECD מובילים בפערים, גם בנושא הרווחה וגם בנושאים האלה אנחנו שם. אני אומר, עד שלא יהיה אסון הכרמל אנחנו לא נתעורר. הרי ככה המדינה שלנו עובדת. היה אסון כרמל ראשון, יצא דו"ח מבקר המדינה, לא עשו כלום. אבל באסון הכרמל השני, שמתו 40 צוערים, המדינה התעוררה, הוציאו את זה ממשרד הפנים, הקימו רשות, עוברים שם תהליכים מאוד מאוד משמעותיים, גם בכוח האדם, גם בשכר וגם בהכשרה.

דיבר חבר הכנסת פרי על הנושא של מהירות התגובה. אני פה, כולנו פה היינו בדיונים בכנסת לצמצום כלי הנשק ברחובות, לפני משהו קצת יותר משנה. הייתה מגמה כזאת, להוציא את כלי הנשק, היום? מחזירים את כלי הנשק. למה? מהירות התגובה היא קריטית לפתרון. ולכן, התשובה שהמשטרה נמצאת, היא לא תשובה טובה. כי מרגע שקבעו שמוסדות חינוך צריכים אבטחה, צריך להיות שם מאבטח חמוש ברמה גבוהה, עם שכר ראוי. אנחנו עבדנו קשה בנושא הזה של מאבטחים, אני, אגב, כבר 10 שנים בתפקיד הזה. החלפתי את כרמי, כרמי היה ראש מועצת מבשרת, אחרי התקף לב הוא זרק את המפתחות ואמר, "בישראל יותר קל להיות ראש שב"כ מאשר ראש מועצה".

במקרה שלו זה גם לא היה נכון.

הנושא של עבודה מועדפת, אנחנו, כל הקב"טים שיושבים פה, אני אומר לך, אדוני היושב ראש, יושב ראש ארגון הקב"טים, ראש המינהל, יש פה קב"טים - - -

אבי, תן לי פרקטיקה. איך זה הולך? איך זה עובד?

הנה אני מגיע לפרקטיקה, עבודה מועדפת זה חלק מהפתרון. אני רוצה שתדע, והאנשים פה לא יודעים, יש פה אלפי גני ילדים שלא מאובטחים בכלל, יש פה אלפי מעונות יום שלא מאובטחים בכלל, בתי הספר חלקם מאובטחים, גם לא כולם. לא בכל המגזרים בתי הספר מאובטחים. למה אין מאבטחים? למה נוצר מצב שבבני ברק חסרים עשרות? בירושלים חסרים עשרות? בבית שמש חסרים עשרות?

גם בתל אביב.

בתל אביב חסרים עשרות, למרות שתל אביב היא לא דוגמא, ותכף אני אגע גם למה תל אביב היא לא דוגמה. למה חסרים? כי השכר הוא מעליב, כי כשמקבל אדם 26 שקלים לשעה, והוא צריך לעמוד בשמש, לסכן את חייו כשיש אירועי פח"ע במדינה, כשמציתים, הוא צריך להיות ורסטילי - - -

מה מונע ממך כראש רשות, לאשר במכרז שכר של 30 ש"ח לשעה, לדוגמא?

אם יש לי כסף אז זה לא מונע, ולכן בכפר סבא - - -

אז ספר לי איך אתה מתוקצב, מה הבעיה? כשאני אומר לך פרקטיקה, ספר לי איך אתה מתוקצב. אני לא רוצה לחלוב אותך.

ולכן בכפר סבא, ברעננה, בתל אביב, בראשון לציון, ברשויות עשירות, והן אגב, עשירות, מירב, לא בגלל שראש הרשות מוכשר, הן עשירות כי חלוקת משאבי המדינה פה - - -

משאבי המדינה.

בגלל זה הן עשירות. התושבים מקבלים יותר בטחון אישי מאשר בית שמש, מאשר בני ברק, וזה לא צריך להיות ככה. אנחנו מתוקצבים בצורה הזאת, חלק מהרשויות מקבלות 64% עבור המאבטח, 36% מתקציבן, מהשוטף, הן צריכות לשלם. חלק מהרשויות, במסגרת הקצאה ישנה, מקבלות 100%. חלק מהרשויות קובעות את הצורך ומשלמות 100% ומשלמות יותר מ - 64% לחברה, למה? כי יש להן כסף, ושם יש פחות מחסור. נוצר מצב במדינת ישראל שיש מחסור במאבטחים במוסדות חינוך בגלל שלרשויות אין כסף וזה לא צריך להיות ככה.

מה הפתרון? הפתרון הוא קודם כל העלאת שכר המאבטח. זה הפתרון הראשון. הדבר השני, הגדרה כעבודה מועדפת. זה נתקע באוצר.

מה זה, כשאתה אומר לי, בוא, אנחנו רוצים - - -

אני אגיד לך - - -

רגע, תודה רבה. תני לי רגע לשאול אותו, איך את יודעת להגיד לי מה שעוד לא שאלתי?

על העבודה המועדפת.

אני מקשיב.

תאמר לי, אנחנו רוצים להגיע פה למסקנות בסוף הדיון ולהוביל את זה ולעקוב שאכן מתבצע. אני שואל אותך שאלה, היום אתה יודע לומר לי ערך שעה ממוצע של מאבטח במוסדות חינוך?

תשווה אותו למה שמשרד ממשלתי נותן, עם התנאים, לא יהיה לך מחסור במאבטחים.

אני אגיד לך, עיריית ירושלים נותנת 26 שקלים, משרד התחבורה נותן 30 שקלים. הנה, יש לך תשובה.

35 שקלים לשעה למאבטח.

למאבטח? עלות מעביד או למאבטח?

לא, אנחנו משלמים לחברות שמירה היום 46 שקלים מחיר מקסימום וזה לא מספיק, הם משלמים למאבטח 26 שקלים.

26 שקלים, אוקיי.

המאבטח צריך לקבל 35 שקלים, תנאי העסקה נאותים. אגב, רצף ההעסקה, אנחנו טיפלנו בו. זה התחיל מעמוד ענן שבאנו ואמרנו לדיכטר, תן לנו, למרות שבתי הספר סגורים, שהם יעבדו, והיום הם מועסקים ברצף כל השנה. הם לא מפוטרים בקיץ, כפי שנאמר פה. זה העבודה שלנו, של מרכז השלטון המקומי. אבל מי שעובד צריך להתפרנס בכבוד. וכשתהיה פרנסה בכבוד, יהיה כוח אדם איכותי ולא יהיו פערים.

אם המקצוע יוגדר כעבודה מועדפת, מה זה ייתן לך?

עכשיו, לשם אני מגיע.

יפה.

הבסיס, בעצם, הרקע, היכולת להגיב גם ברוח, ביכולת למצוא פתרונות אד הוק, כשאתה מביא לוחם ששירת בחטיבה 7, או ששירת בגולני או ששירת בצנחנים, הם יותר טובים מאשר - - - אגב, זו גם חובה מוסרית שלנו כלפי הלוחמים, מעבר ללהעמיד אותם בתחנות דלק ובבתי מלון, הם ירגישו גם תחושת שליחות ואז כוח האדם שאנחנו נגייס יהיה הרבה יותר איכותי, הם יקבלו את זה כעבודה מועדפת, יקבלו שכר הולם - אני אומר לך, לא יהיה מחסור במאבטחים.

עשיתם פעולה כמרכז שלטון מקומי מול משרדי ממשלה?

אין ספור.

רגע, מעבר להצהרה או בקשה, האם ניסיתם להוביל מהלך להביא את זה לכלל ביצוע שהמקצוע הזה יהיה כעבודה מועדפת?

לפני שנייה אמר פה גם חבר הכנסת מקלב וגם חבר הכנסת פרי שזה עבר את כל המשרדים - - -

אני שואל את המרכז - - -

בוודאי, היינו בדיונים באוצר. זה עניין תקציבי נטו, זה עניין של כסף נטו. מתי זה לא יהיה עניין של כסף? כשייכנס מחבל לבית ספר ויהיה שם פיגוע, אז זה כבר לא יהפוך להיות עניין של כסף, שם זה יקרה. אבל יותר מזה, יש מודל קיים שהתקדמנו גם עם האוצר ויש הסכם שלנו, של מרכז שלטון מקומי, עם האוצר והוא לא ממומש. אני רוצה לדעת מה ההשגות של משטרת ישראל, למה הם מעכבים את זה.

אני רוצה להגיד לך שהיום, מאבטח, יש לו מספר שעות שמותר לו לעבוד במהלך היום. אם בית הספר ממשיך ללמד, הוא לוקח את הפקלאות והולך. מה קרה? מה השתנה? זה חלק מהפתרון שבא במודל הזה. למה המודל הזה לא מיושם? תגידו לי. למה מחכים? מחכים לאסון? זה תקוע במשטרת ישראל, נקודה. האוצר כבר מוכן לזה. אז אם אנחנו נעלה את השכר, נפעיל את המודל ונגדיר את זה כעבודה מועדפת, אני חושב שלא יהיו פערים.

משטרת ישראל, אני חייב לחזור אליכם. תאמר מה שרצית לומר, בסוף המיקוד יהיה כלפיכם כי הממשלה החליטה שזה בתחום סמכותכם, באחריותכם. אתם צריכים להוציא את תורת הלחימה, נקרא לזה, תפיסת האבטחה, ואתם צריכים לוודא שהיא קיימת. אני לא רוצה ליצור מצבים, גם אתם לא טוב לכם, מצבים כמו ירושלים, שאתם צריכים לתת מענים נוספים כשיש מחסור. השאלה היא כזו, אם אתם, איך אומרים בלשון העם, לא תצעק איי - באוצר לא ידעו שכואב. אם הבנת אותי נכון, אם לא, אני אפרט ברישום פרלמנטרי.

אז אנחנו מתריעים על כך כל הזמן. כלומר, אנחנו גם חושבים שצריך לאבטח את בתי הספר וצריך לשפר את התנאים של המאבטחים. אגב, צריך להגיד כאן מילה על מערכי האבטחה בכלל בשנה האחרונה, בתקופה האחרונה, שעשו עבודה נהדרת. המאבטחים בכל הגופים כולם, בעיקר פה בירושלים, עושים עבודה שהיא ממש הקרבת חיים ומצילת חיים והמאבטחים פה הם מכפיל כוח אדיר לכוחות הביטחון, זה משהו שחייבים להגיד אותו, אני משתדל להגיד אותו כל הזמן. עכשיו, בעיקרון אנחנו עושים בכלים שלנו ובאפשרויות שלנו את המלחמה הזאת כדי להוסיף מאבטחים או לבקש העלאות שכר למאבטחים. אגב, צריך גם לקחת את זה בחשבון, כלומר, אני חושב שהשכר של המאבטחים הוא נמוך, אבל לא תמיד זו הסיבה היחידה - - -

זאת הסיבה.

אני לא בטוח, כי יש מערכי אבטחה שמחפשים מאבטחים בשכר שהוא יותר מ- 35 שקלים, ועדיין לא מוצאים מאבטחים. זה לא רק השכר. יש פה מרכיבים שונים של סיבות שצריך לקחת אותן בחשבון.

השכר הוא מרכיב עיקרי.

רק שכר.

לא, אני אוהב את האולטימטיבים. רק שכר, רק שחור, רק אדום. לא. זה מרכיב עיקרי, לא צריך להוסיף תוספת, זה מזיק לעניין.

זה דורש בהחלט פתרון כללי, מערכתי ולא רק השכר. עכשיו לגבי הפתרון שניתן על ידי הרשויות המקומיות, אני אומר במילה אחת. אנחנו לא התנגדנו לפתרון הזה, יתרה מכך, אנחנו חשבנו שצריך לקחת אותו ולשדרג אותו. כמי שאחראים על אבטחת מוסדות החינוך, יש לנו מחויבות לכל מוסדות החינוך והפתרון שאנחנו הצענו הוא פתרון שנותן מענה, שאנחנו חושבים שהוא הפתרון הטוב לאבטחת מוסדות החינוך והוא כלל כמה מרכיבים שלא היו בתכנית של הרשויות, ולכן זה התעכב, אבל זה לא התעכב בגללנו, זה לא התעכב אצלנו, לצורך העניין.

כן, אבל אני לא שומע ממך בצורה ברורה. ואם אמרת ולא הקשבתי - בצורה ברורה שאכן זו בעיה שיושבת על שולחנכם ואתם, יש לכם נייר עמדה ברור לגבי איך מגייסים את הדלתא הזו שחסרה, איך משפרים את שכר המאבטחים. קשה לי לפנות אליך, אתה יודע למה? כי התפיסה המעוותת הזו - אין סמכות בלי אחריות.

אני אומר - - -

תן לי רגע, תן לי להביע קצת. אני כופר בדבר הזה שיש סמכות בלי אחריות ואחריות בלי סמכות והפיצול הזה, לא רק כאן, בהרבה תחומים שהמדינה מקבלת, ממשלת ישראל לפעמים מתכנסת, מקבלים כל מיני החלטות ואתה רואה את השרים, אני אומר לכם, הייתי שם, ארבע שנים הייתי שר, הייתי חבר ועדת השרים לענייני חקיקה, אתה רואה את השרים נאבקים על סמכויות ואז יוצרים את היצור כלאיים הזה ולאחר מכן בביצוע זה נופל בגלל סמכות מפוצלת וקשה לי. אני פונה אליך. אבל מה לעשות? ממשלת ישראל החליטה שזה אתם. לכן אני אומר, השאלה בצורה ברורה, האם יש נייר עבודה, האם יש עבודת מטה איך הולכים להתמודד עם המחסור במאבטחים במוסדות החינוך? כי החובה היא מוטלת עליכם. האם אתם נוקטים פעולות כדי להעביר מצב, הגדלת תקציב, עכשיו 2017-18, יש תקציב דו שנתי, זה לא ישתפר בשנתיים הקרובות. שיפור בשכרם של המאבטחים במוסדות החינוך. עבודה מועדפת, רבותיי. אם אתם, כולכם יחד, כל זרועות התמנון, סליחה על הביטוי, אם זה השלטון המקומי, משרד החינוך שעוד נשמע אותו וכנ"ל משטרת ישראל שהיא המובילה בזה, לא תפעילו את ה - זה לא תקציב. בוא. האוצר יש לו תפיסה שהזמן עובד לטובתו, כשלא מממשים דברים, עבודה מועדפת זה כסף של החיילים - - -

אתה מספר לי? מצ'ינג, אתה יודע מה זה מצ'ינג?

- - כסף של החיילים - - -

הוא יודע, תאמין לי הוא יודע. הוא עשה על זה - - -

רבותיי, ברור לי. לכן אני בא ואני אומר, אם זה לא ביחד עבודה מערכתית ששלושת הגורמים האלה, ואל תזלזלו בכוח שלכם, של משרד החינוך, של משטרת ישראל, שלטון מקומי, מול האוצר, אז לא יבוא האישור המיוחל הזה. ואני אומר לכם אם אתם שואלים אותי, בית מלון או תחנת דלק, לעומת מוסדות החינוך? מוסדות החינוך. כל בר דעת יאמר לך את זה בעבודה מועדפת. לכן זה מה שרציתי לשמוע, אם יש עבודת מטה, אם אני יודע שזה בשולחן העבודה שלכם בזמן הקרוב כדי להביא לשינוי המיוחל.

נענה בצורה כזאת. קודם כל, כל מה שקשור לכסף ותקציבים - זה לא אנחנו. אני מציע שבמה שקשור לכסף, המשרד לבטחון פנים יענה וירחיב על הנושא הזה. לגבי תפיסת האבטחה במוסדות החינוך, יש לנו תפיסת אבטחה כמו שאמרתי ויש לנו גם תכניות לאבטחה של מוסדות חינוך שאינם מאובטחים היום. אם תרצה, אפשר להגיש אותה בעיקרון ואם יהיה כסף לממש אותה אז אפשר יהיה להוציא אותה מיד.

טוב, יש לנו איתנו עוד נציגים של השלטון המקומי, אבל אני אמתין איתכם עוד מעט. יש אחד שיושב על קוצים מתחילת הדיון, קוראים לו אלכס?

טנצר.

טנצר, בבקשה.

אני באמת יושב על קוצים כי אני הגעתי כאן לייצג את הנושא שעליו כולם מדברים - - -

רק רגע, אלכס, נכנס יושב ראש המרכז לשלטון מקומי, מר חיים ביבס, נקדם אותו בברכה. אבל תציג את עצמך, מכוח מה אתה יושב פה.

אני יושב ראש מטה מטעם עובדי הקבלן, אני מייצג את המאבטחים שדרך אגב לפני עשרה ימים אני הבאתי באופן אישי 68 מכתבי התפטרות של מאבטחים בירושלים ובמשך חודשים אני מארגן את ההפגנות. רצינו לארגן פעמיים שביתה והיה פעם צו מניעה נגדי באופן אישי והיה דיון בבית משפט לגבי מצב מאבטחים בבית משפט, בבית דין לעבודה. מה שאני רוצה להגיד, קודם כל, זה לא רק שכר. מצב המאבטחים הולך ומידרדר בקצב מאוד רציני. גם לפני שנה וחודש פניתי אל יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן ולשר האוצר והזהרתי אותם שעוד מעט לא יהיו באבטחה. עד עכשיו - - -

אתה אומר לא רק שכר, למה?

למה שכר? אני אסביר.

קריאה

לא, למה לא רק שכר.

לא רק שכר. אני אסביר גם על השכר. תנו לי, אני אגיד לכם - - -

אין לך הרבה זמן, יש לך שתי דקות.

התנאים של העובד.

התנאים. לדוגמא. מענק שכולם קיבלו בחודש ינואר, מאבטחים קיבלו מענק בחודש יולי. שכר שקיבלו ב- 2014 מאבטחים ב- 2.30 משכר מינימום, מה- 1.7 מאבטחים מקבלים שכר מינימום + 18 אגורות כי זה תוספת מיוחדת. בחודשים יולי אוגוסט המאבטחים קיבלו דמי אבטלה, מי שקיבל דמי אבטלה קיבל 4,500 שקלים. המאבטחים שלא הצליחו לקבל דמי אבטלה, קיבלו 1,500 שקלים לחודש בחודש יולי-אוגוסט כי לא הייתה עבודה לתת למאבטחים. בחודש אוקטובר, רבותיי, אין תעסוקה לאנשים. פעמיים ניסינו לארגן שביתה. ב- 1.9 היה הסכם של עיריית ירושלים, ההסתדרות שהבטיחה שאם אין הסכם יהיה סכסוך עבודה, אף אחד לא אמר חוץ מאיתנו. הייתה אמורה להיות ב- 5.10 שביתה נוספת, מנעו אותנו דרך צו מניעה ובית דין. נפגשתי עם אבי ניסנקורן, שהבטיח שמאבטחים יקבלו בחודש אוקטובר שכר, לפחות מינימום, 4,825 שקלים, מה קרה? אבי ניסנקורן הבטיח תוך כמה ימים לתת תשובה. עברו חודש וחצי. מאבטחים קיבלו 1,016 שקלים.

רבותיי, אסף אבא לשלושה ילדים קטנים. עכשיו, בגלל שלא נתנו פעמיים לארגן שביתה, בגלל שמשרדי ממשלה לא עונים למכתבים במשך חודשים, אף אחד לא מדבר איתנו. מועצת העיר ירושלים לא התכנסה אפילו פעם אחת, אף אחד לא מדבר, רוב הזמן טורקים טלפונים. ההסתדרות נלחמים בשביל אגד ואל על, אבל מאבטחים משלמים כל חודש דמי טיפול, 0.8%, סך הכל 600 שקלים, ולא מקבלים שום התייחסות.

אלכס, תודה. אני חושב שהצגת. זה הכל שכר והכל תנאים ואין ספק שצריך לפעול בנקודה הזו, אני לא רציתי לומר לך, 'תשמע, תשבות', באמצע הדיון. כי זה לא אחראי.

- - -

מי שואל אותם? יש פעמים שלא שואלים.

אבל אמרו לי - - -

אבל בוא, לא באתי לתת לך עצות, בסדר? אני אמרתי ולא אמרתי, סתם ולא פירש, ואני אומר לכם תקשיבו, מה לעשות? איך אמרת, אבי? עד שלא יהיה ככה בית ספר לא יתקצבו? אז עד שלא תדפוק על השולחן לא יהיה לך כלום, אני אומר לך. אבל בוא זה לא עכשיו, נחכה לסיכום, לא נקדים את הסיכום.

לפני שאעביר את רשות הדיבור למר חיים ביבס, יושבת איתנו תלמידה ממועצת התלמידים והנוער הארצי שאני מקפיד באופן קבוע שהם יהיו שותפים פעילים ומתמידים בדיוני הוועדה, בזמן שהיא יכלה לשבת בבית הספר, להתכונן, לחדד ולחזק את הידע והיכולות שלה, הם באים לכאן על חשבון זמנם ומשתתפים בדיונים. בבקשה, ירדן.

שלום.

מאיפה את? תציגי את עצמך.

אני ירדן, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, גם בעירונית ירושלים. אני תלמידה בתל"י בית חינוך פה בירושלים, ורציתי להגיד שלכל המאבק הזה על המאבטחים יש גם השפעה על התלמידים עצמם. אני אתן לכם דוגמא שנמצאת אצלנו, כשאין מאבטחים בבית הספר, כשאין מאבטח, יש לנו שני שערים, אחד למעלה ואחד למטה, תלמידים פשוט מטפסים על הגדר וקופצים וזה מסכן בעצם גם אותם, מעבר לסכנה שיש ב - - -

אתם יודעים כמה ג'ינסים נקרעים בגלל זה?

יש תלבושת אחידה.

לא, קרועים במקומות אחרים, עזוב אותך, בוא. אם אני הייתי אומר את זה, היו אומרים "זקן, כיפה", אבל אם אתה אומר את זה אני קונה ולוקח את זה בשתי ידיים.

אז קודם כל, מעבר לסכנה שבזה שאין מאבטח למטה, יש את הסכנה שהשער עצמו נעול ואז תלמידים בעצם מסכנים את עצמם בקפיצה מעל הגדר ובכניסה לבית הספר או היציאה מבית הספר. אני אישית אתמול ראיתי שלושה או ארבעה תלמידים קופצים בזמן ההפסקה.

עוד דבר, זה שבאמת אני זוכרת שבשנה שעברה, אם אני לא טועה זה היה, כן, כשהיה את כל התקופה של הפיגועים, אז הייתי אמורה לסיים קצת אחרי 17:00 ובמקום זה, פשוט קיצרו לי את הלימודים לסיים ב- 17:00 כי זו השעה שבה המאבטח שלנו הלך ולא רצו שנישאר בבית הספר בלי. אז כן יש לחוסר בשעות - - -

יש לזה השלכות.

כן, וצוות מורים עצמו גם כן עומד בכניסה לבית הספר בשעות שאין מאבטח ובודק מי נכנס ומי יוצא, שזה לא התפקיד של הצוות מורים. צוות המורים צריך להתעסק בתלמידים. הדבר הראשון שהתלמידים שמו לב אליו בימים הראשונים ללימודים היה המאבטח, כולם באו למועצה ושאלו אותם, "תגידו, איפה המאבטח? מה קרה למאבטח? למה אין מאבטח?". זה נושא שנוגע מאוד גם לתלמידים ולא רק למאבטחים עצמם. הפגיעה במאבטחים פוגעת גם בתלמידים באופן, לדעתי, ישיר.

תודה, תודה ירדן. חיים.

חברים, צהריים טובים - - -

אמנם אתה חי את הנושא וכואב את הנושא, אנחנו אמרנו כמה דברי פתיחה וגם אבי נעים ייצג אותך פה נאמנה - - -

ייצג אותנו, את השלטון המקומי.

בסדר, בוודאי. אני רוצה שבאמת תתייחס בדבריך לנקודות האלה, איך משפרים את שכר המאבטחים, איך עושים שבאמת תפיסת הביטחון תהיה תואמת את מה שקורה בפועל בבתי הספר וגם אם צריך הצעות, לשנות את החלטת הממשלה אז לשנות אותה, ומה אתם הולכים לעשות בקטע הזה של עבודה מועדפת.

תראו, הנושא הזה הוא כאוב, אנחנו מנהלים על זה דיונים הרבה מאוד זמן, לשמחתי בחלק מהדברים התקדמנו, בחלק חזרנו לאחור. צריך לזכור בעצם שמהרגע שעבודת המאבטח היא לא עבודה מועדפת, בעצם כוח האדם הצעיר, כוח האדם, בסופו של דבר, אלה שבאים על מנת לבוא ולנצל את המשרה, לא באו. הלכו לתחנות דלק, הלכו למקומות אחרים, בצד אחד. בצד שני צריך לזכור שכתוצאה מזה נוצר מצב של פער אדיר בכמות המאבטחים, אני יכול לומר לך שאצלי בעיר לדוגמא, אני פשוט לקחתי ובניתי מנגנון אחר לאבטחה של גני הילדים משום העובדה שלא הצלחנו להביא מאבטחים, היה שלב שהיינו לוקחים אפילו בנות שירות לאומי, לשים אותן לשמור על גן הילדים כי אין מאבטחים. מה לעשות, רוב המאבטחים שמגיעים לעיר מודיעין מגיעים מחוץ לעיר, לא מתוך העיר, ואיפה שהיה אפשר לנצל את הסטודנטים ואת הצעירים אנחנו ננצל.

עכשיו, אנחנו ניהלנו משא ומתן, לא לחינם קיבלת רק ביולי את הכסף שלך, משום העובדה שהחתימה על שכר המאבטחים הייתה רק ביולי עם האוצר. עד אז, בעצם, האוצר לא הסכים להביא ולו שקל אחד ואנחנו הכרחנו אותם להביא תקציב על מנת להשלים ל- 12 חודש, כדי שנוכל להעסיק את המאבטחים והחל מהראשון ביולי מאבטחים מועסקים שניים עשר חודשים ולא עשרה חודשים ומחזירים אותם לחברה, כולל כל הזכויות, ולכן את ה- 1,000 שקלים קיבלת, בשונה מעובדי הרשויות המקומיות, רק ביולי קיבלת את זה. יחד עם זאת, אני חושב שהוא צודק. צריך לשפר את שכרם משום העובדה שהם שומרים על המשאב היקר ביותר למדינת ישראל, זה הילדים של כולנו.

והדבר האחרון, תראו. אנחנו עשינו מנגנון, משום העובדה שאנחנו יודעים שיש בעיה במאבטחים. לקחנו את גני הילדים, ישבנו עם האוצר, ישבנו עם השלטון המקומי, לקחנו את המודל המדלג ויישמנו אותו כולל מספרים, 67 מליון שקלים כדי להכניס אותו פנימה לרשויות המקומיות. לצערי, אחרי שסיכמנו את הכל, אין לי מושג איפה בקצר שבין המשרד לביטחון פנים לבין האוצר העסק נתקע ומאז הוא עומד ואנחנו לא מכניסים את זה. אני הודעתי שעד ה- 31 לדצמבר, אם לא תיפתר המחלוקת ביניהם, בסופו של דבר אנחנו נודיע להורים בגני הילדים שאנחנו מפסיקים את העסק, לא תהיה אבטחה ולא יהיה שום דבר, אז עוד פעם חוזרים חזרה.

במדינת ישראל, לצערי, זה כמו עם הכיבוי, רק כשקורה אסון מביאים כסף וההוכחה שכאשר מביאים את הכסף הכיבוי מצליח. אותו דבר עם מד"א, תרשום בפניך, בעוד כמה שנים, אני מקווה שלא, אבל אנחנו נהיה כאן, מד"א פושטי יד בשביל להציל חיים, לא מקבלים שקל, אני בדיוק מגיע מהאוצר, שקל לא מקבלים מהמדינה, ובסוף אנחנו נמצאת את עצמנו, כשהם יקרסו, גם כל שירותי הרפואה הדחופה במדינת ישראל יקרסו ואז יבואו כדי לשים כסף. גם בנושא הזה, עד שלא יקרה אסון ויגיע מישהו לגן ילדים ויפגע בילדים, שיסבירו כולם שצריך את השקל מחר, כי מהרגע שהפסיקו הדקירות, פתאום הכל נרגע. האוצר פתאום לא ממהר להכניס את היד לכיס, המשרד לבטחון פנים לא ממהר להשלים את המודל.

רבותיי, צריך לאשר את המודל. אנחנו בשלטון המקומי דיברנו על התקציבים, דיברנו על המודל, שמנו את כל מה שצריך ופה צריך להתגבר על האגו של כולם וכל מה שצריך כדי להוציא את זה לדרך כי יש עוד לא מעט מכשולים - גם לאשר את זה, גם לגייס אנשים וגם בסוף לדאוג למה שהוא אומר, שמאבטחים ירוויחו כמו שצריך כדי שהם יעשו את עבודתם נאמנה ולא ירגישו שהם באים למקום שדופקים אותם.

זו שאלה של רצון טוב של ראש המועצה, ראש הרשות? לגבי השתתפות בשכר המאבטחים?

אנחנו, להבדיל מירושלים, שהם 100% מתוקצבים על ידי המדינה, אנחנו מקבלים רק 64%, את הכל אנחנו מביאים מהבית. מעבר לכך, יש רשויות שהם מתקציבם עצמם משתתפים גם מעל ה- 100%.

תודה.

את רוב תקציב האבטחה אנחנו מביאים בכלל מהבית. את האבטחה המקומית, האירועים, כל הדברים, אנחנו מביאים מהבית.

אתה מביא יותר מההפרש הזה, אתה מביא למוסדות החינוך - - -

אני יודע, בוודאי.

סלח לי, אדוני. הפרוטוקול לא מזהה אותך, הוא לא ידע מי הדובר.

מנהל מחלקת הביטחון של חולון.

תודה. אני אתן לך את רשות הדיבור.

דרך אגב, שם התחיל כל הבלאגן, בג"צ חולון חייב אותנו לגבות לפי מטר מרובע ולא לפי נכס.

אוקיי. משרד הכלכלה, יש כאן איתנו? קצין אבטחה? משרד הכלכלה? בוא שב סביב השולחן, שאחד מהנציגים פה סביב השולחן יפנה לו מקום. תפיסת האבטחה במעונות היום. הוא כבר לא אצלך, נכון?

בתי ספר.

בתי ספר תעשיתיים. אז תתייחס בקצרה.

לא מעונות יום.

היה.

אין אבטחה בכלל במעונות יום.

אני יודע, אני יודע. תפיסה. תפיסת האבטחה. בתי ספר תעשייתיים, טכנולוגיים. בבקשה, תתייחס לזה.

אני הולך לפי המודל של משרד החינוך. זאת אומרת, אני - - -

באותו מודל.

זאת אומרת, אני כרגע מתעסק בבתי ספר מעל 100 תלמידים שלהם יש זכאות לנוכחות של מאבטח. אני מוניתי לפני כשלושה חודשים, אני כרגע בשלב - - -

ואתם באותו מודל מול הרשות המקומית, מול - - -

אני מנסה לעבוד כמו משרד החינוך, אין לי את הכלים שלהם אבל אני לומד מהם ומנסה להתאים את בתי הספר שלנו למודל - - -

כרגע כל בתי הספר שלכם מאובטחים?

זה לא נכון, אדוני היושב ראש. בתל אביב יש לי שלושה בתי ספר של משרד הכלכלה ואני מממן אותם, לא הוא.

אתה רוצה רשות דיבור, נכון? אתה רוצה רשות דיבור?

לא, אז שלא - - -

רגע, סליחה, אתה רוצה רשות דיבור?

אני רוצה.

אז תחכה, תמתין.

שיגיד דברים מדויקים.

בסדר, הוא בורח? אנחנו בורחים? למה ההתפרצות הזאת? בבקשה.

- - מאובטח, לא? לא ממומן.

על ידי הרשות.

סלח לי, אדוני, אתה מנהל איתו דיון? יש פה דלת עם לחצן, צאו, קיימו את הדיון בחוץ.

יש מספר בתי ספר שהם כרגע לא עומדים בקריטריונים של מרכיבי המיגון שקבעה משטרת ישראל, אי לכך הם לא מאושרים ואי לכך גן בחלק מהמקומות אין מאבטח, כרגע. זאת אומרת, בית הספר פועל אבל אין שם מאבטח ואין מרכיבי מיגון אחרים.

למרות שמעל 100 - - -

למרות שהם מעל 100 תלמידים.

יש עוד הרבה עובדות, אדוני היושב ראש.

תודה, תודה. חובב צברי? בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אמרת סמכות ואחריות - אני חובב, ראש המועצה של קרית עקרון, גילוי נאות, אני אלוף משנה במילואים, הייתי גם קב"ט מחוז תל אביב במשרד החינוך, ככה שהנושא נהיר לי, והיום אני, כמו שאמרתי, אני חבר בוועדת הביטחון. אבל אמרת נכון - סמכות ואחריות. צריך להגיד עוד משהו בצורה ברורה - מדינת ישראל שלנו, שאני מאוד גאה בה, מדברת בשני קולות ומעבירה שני מסרים מאוד מאוד - - -

תפרט, בוא.

אני אפרט.

אני לא אוהב הצהרות, תפרט.

אחת, הילדים הם החשובים לנו בעולם, ככה אנחנו אומרים - - -

אתה עדיין בתחום ההצהרות.

נכון, רגע, אני תכף אגיע לך לסיפור עצמו. מצד שני, לא מאבטחים אותם, לא נותנים להם שום אבטחה כמו שצריך, ופרשו פה את כל - - -

אתה יודע מה אתה אומר? אתה בשידור עכשיו, ראש מועצת עקרון אומר שלא מאבטחים את הילדים בבתי הספר.

כמו שצריך.

או.

תראה, זה מתחיל, זה לא מתחיל - - -

לא אמרת "כמו שצריך" קודם.

אני אגיד לך הכל ואני גם מכיר אותך, אני יושב בוועדות איתך, אתה איש חכם ואני מאוד אוהב לשבת איתך בוועדות.

תודה, תן לי את זה בכתב אחרי זה.

אני אתן לך את זה בכתב, זה מוקלט גם. תראה. הסוגיה לא מתחילה רק עם התלמידים, היא מתחילה בראש ובראשונה במערכת ובתפיסה, קודם כל בקב"טים, צריך לטפל גם בקב"טים עצמם ויש לך קב"טי מוסדות חינוך שלא מקבלים את המקום הראוי שלהם והם עושים את העבודה הכי חשובה, הם רצים ראשונים יחד עם המשטרה, אי אפשר לזלזל. אני גם אוהב את המשטרה כי אבא שלי היה שוטר, זכרונו לברכה.

אם הוא לא היה שוטר, לא היית אוהב אותם?

לא. הם לא נותנים לי דו"חות. זה גם מוקלט. אני רק אומר, חוץ מהעניין הזה של הילדים שלנו, אז זה גם הקב"טים וזה גם הרכזי ביטחון בתוך בתי הספר, שגם שמה יש מה לעשות בעניין עצמו. וכמובן וכמובן, למקום הזה שאנחנו נדרשנו בדיון שאתה מוביל, זה הנושא של המאבטחים. אמרו לך פה אנשים מספיק מנוסים, בראש ובראשונה זה באמת הסיפור של השכר ולשים את זה במקום ראשון. צריך להגיד, אנחנו יודעים שגם במדינה שלנו, ואני לא פוחד להגיד את זה גם בבמה הזאת, יש כסף. צריך לשים את זה במקומות הנכונים בעניין. ופה צריך לשים את זה על המאבטחים שלנו - - -

תודה.

- - בסיפור עצמו כי אז הילדים שלנו באמת יהיו מאובטחים כמו שצריך.

עיריית תל אביב, מנהל מחלקת הביטחון, בבקשה.

שלום לך ושלום לכולם.

תציג את עצמך.

שמי חנן, אני מנהל מחלקת הביטחון של עיריית תל אביב, אני - - -

יש לכם מחסור של מאבטחים בתל אביב?

אני תכף אשבור פה איזשהי סטיגמה - - -

למה תכף? תענה לי ואחר כך תגיד את מה שרצית לומר.

אני אענה לך ואני אגיד לכולם - - -

יש לכם מחסור במאבטחים, תגיד לי?

יש לנו את תל אביב שמשלמת ארבעה שקלים יותר מכל עיר אחרת, יש לנו מחסור של עשרות מאבטחים.

באחוזים אתה יכול לומר לי?

אנחנו בשנה האחרונה השלמנו ועדיין יש לי מחסור, משהו כמו 10%. עכשיו, זה תל אביב, ואני משלם יותר. אבל אני רוצה להגיד משהו שהוא הכי חשוב, אדוני, אני במקרה גם בכובע של ועד הורים, אני סגן יושב ראש ועד ההורים העירוני בעיר בת ים, אני חושב שצריך וחובה שתקום ועדת חקירה פרלמנטרית, ממלכתית, לא משנה מה, ותתן מענה לדבר הזה. אתה אמרת את הדבר הכי מדויק , מכל מי שיושב פה, ואני מעריך פה אחד אחד, מכיוון שהדבר הזה לא מוסדר ולא ממוסד ולא ברור ולא חד ערכי מי אחראי, כולל הסמכות, כולל אחריות - יש כזה ברדק. המשטרה מעבירה אליי, אני מעביר אל הרשות המקומית, משרד החינוך מעביר אל משרד הכלכלה - זה מה שקורה. אם יהיה קודקוד אחד, אריה לא אוהב שאני אומר את זה כל פעם, כשמשרד החינוך לפני 95' היה אחראי על אבטחת מוסדות חינוך, העסק עבד ב- 100%. היו מאבטחים יוצאי יחידות קרביות, קורס מאבטחי מוסדות חינוך היה שבועיים, השקיעו באנשים, כי היה חשוב למשרד החינוך שאחראי על הביטחון של הילד, לא רק על הפדגוגיה שלו, עשה את זה בצורה הכי טובה. סליחה שאני כזה בוטה, מהשנייה הראשונה שזה עבר למשטרת ישראל, לא באשמתה, זה ירד מתחת לכל ביקורת, רכשו ניידות מוסדות חינוך שהיום הן לא נמצאות, התאדו. פעם היו ניידות משטרה, עשו תצוגה. התאדו. הלכו. כל הסיפור של השכר - אני משלם, אתה אחראי.

אני לא יודע אם ראית, אדוני, את הכתבה שהייתה לאחרונה, לפני שנה, של כתב שנכנס באופן חופשי לאותם שלושה בתי ספר, אחד מבתי הספר זה היה שלי, נכנס באופן חופשי. אני וחבריי שיושבים פה, כולל יושב ראש הארגון שלי, כתבנו והתרענו וצעקנו מעל כל במה, כולל לפני פתיחת שנת הלימודים, אמרנו להם תתעוררו, לא יהיו מאבטחים לבתי הספר. מה שיש לנו היום, יושב פה חבר שלי מחיפה, הוא מקבל מאבטח, אני אומר את זה ליד המשטרה, הוא בודק דופק, יש לו דופק? הוא שם אותו בשער. אם לא, לא יהיה אף אחד. התלמידה שיושבת פה לא תראה מישהו שאומר לה בוקר טוב, או לפחות עושה איזשהו סינון.

המאבטחים של היום, לצערי הרב אני אומר, לא רק שחסרים. אנחנו היום לא יכולים לזרוק אותם, שלושת המאבטחים שנכשלו, אני לא זרקתי את המאבטח, אני אזרוק אותו - לא יהיה לי מאבטח בגימנסיה הרצליה, ששם נכשל המאבטח. זה המצב. המצב הוא מצב חירום. צריך לקום ולצעוק ולהקים פה ועדת חקירה שתעשה פעם אחת סדר ותיתן לגורם אחד. אם זה משטרת ישראל, משרד החינוך, משרד הכלכלה, חובב צוברי, לא משנה מי - שהוא ינהל את העניין הזה וכל הבעיות ייפתרו.

תודה. אני ממש על סף סיום, יש מישהו שרוצה להתייחס? בבקשה, חולון. בגללכם כל הבלאגן.

תודה.

זה מה שנתפס מהדיון הזה עכשיו. תציג את עצמך.

טוב, שמי חיים כהן, אני מנהל את מחלקת הביטחון של עיריית חולון, נמצא במערך הזה סדר גודל של 22 שנה, ועברתי גם את משטרת ישראל וגם משרד החינוך - - -

עיר הילדים. מאובטחים הילדים בחולון?

הילדים בחולון מאובטחים, אבל מאובטחים גבולי, ולמה אני אומר גבולי? אני אומר גבולי, ככה. קודם כל יש התעלמות מוחלטת מגני ילדים, לא מבחינתנו - - -

בסדר, בוא.

שזה יהיה על השולחן.

תקשיב, תקשיב.

עכשיו, מבחינת - - -

כשמבקר בא לבקר אותך, הוא לא מבקר אותך על מה שאתה לא מחויב, בסדר? יש תפיסה, נקבעה - - -

אני מחויב דווקא - - -

אפשר לבקר את ההחלטה, ההחלטה. למה הגנים, המעונות - - -

בסדר.

עכשיו כרגע אנחנו באבטחת מוסדות חינוך שכן מחויבים בהחלטת ממשלה באבטחה. אתה חזרת על זה ארבע פעמים וחבל.

אני מבחינתי, אנחנו אין לנו מחסור כרגע במאבטחים. אוקיי? אין לנו. אבל אנחנו, מה שנקרא, "חמים" על המאבטח בכל יום. ברגע שמאבטח אומר לי, "תשמע, אני רוצה ללכת" או שהוא עשה משהו לא בסדר, אין לי שום כלי. אני מחזיק אותו, מה שנקרא, בציפורניים, כדי שלא יילך, למרות שאני יודע בלבי פנימה שאולי הוא לא צריך להיות שם. לי יש לפחות שלושה או ארבעה כאלו, שאני היום, אם הייתה לי האופציה והייתי יכול להחליף אותם - הייתי מחליף אותם בכאלה שהם הרבה יותר טובים. אבל אין לי ולכן אני מחזיק את מה שיש, כמו שחנן אמר, אם יש לו דופק והוא בסדר פחות או יותר, זאת אומרת, הוא מתקשר, אז אני משאיר אותו. זה דבר אחד.

לגבי מה שאמר חובב. אני חושב גם כן ששכר - - - צריך להתחיל גם בשכר הקב"טים. אני לא מצליח, קשה לי לגייס קב"טים היום, כשהם באים לשעה ומקבלים סדר גודל של 6,000-6,500 עם שעות נוספות ועם שעות כאלה ואחרות. לא מצליח. בקושי מצליח לגייס את הקב"טים. מגיעים למכרזים שניים או שלושה קב"טים, כשהם שומעים את השכר, הם אומרים לי תודה רבה והולכים הביתה. אז עוד פעם, אני חושב שזה מתחיל כמו שחובב אומר, גם בשכר של הקב"טים.

לגבי התגמול של משטרת ישראל. משטרת ישראל מתגמלת אותנו בשעות שהן לא שעות. זאת אומרת, אם בית ספר תיכון מתוגמל ב- 7 שעות, זה לא לעניין. בית ספר תיכון נמצא 12 שעות כמעט בעבודה, ואנחנו משלימים את הכל. עכשיו משלימים את זה, משלימים קורסי קיץ, כל הדברים האלה מושלמים על ידי הרשות המקומית וזה לא בא פה לידי ביטוי אלא רק זה שמשטרת ישראל נותנת לנו 7 שעות מפה ולשם.

יש מעבר לזה. יש את הצהרונים שלא מאובטחים שאנחנו מאבטחים אותם, יש כל מיני דברים אחרים שאנחנו מוסיפים מהכסף של הרשות המקומית כדי לאבטח את המקומות האלה ואם אני אגיע לחלוקה הנכונה, אז אנחנו מתוגמלים אולי בסדר גודל של 40% מתוך מה שאנחנו משקיעים, אולי. לא 64%, לא מגיע ל- 64%, כי אנחנו מוציאים את זה על הדברים. אני מפעיל, בעקבות השריפה שהייתה, סיירים בלילה, כדי שלא יהיו מוקדים כאלה ליד בתי ספר, שמישהו לא יבעיר אש בטעות. זה כסף שיוצא מתוכנו ואף אחד לא מכיר בזה ועוד כל מיני דברים כאלה ואחרים. זה לא המספרים שנאמרו פה, זה לא מה שאנחנו מקבלים כתגמול.

ולסיום.

דבר אחרון לסיום. לגבי שכר המאבטח שאומרים "תנו לו כך וכך". אני לא יודע איך עיריית תל אביב נותנת עוד ארבעה שקלים, אני יודע שיש חוק המכרזים, בחוק המכרזים אני אמור לתת למי שנמוך ביותר לתת לו את המכרז, עכשיו נתתי לו בגבול, הוא הכי נמוך, הוא 36 שקלים, עומד בתנאים, הוא גם מרוויח, בדקו אותו והכל, זה מה שאני מחויב. עכשיו, אם אני רוצה לתת לו 4 שקלים - - -

תדייק בלשונך.

לא יכול, אלא תתקן אותי. אם תתקן אותי אני אשמח, אני אביא את זה לגזבר שלנו.

בוא אני אתן לך עצה. אתה, כמה שנים אתה בזה?

22 שנה.

אם יש לך רף גבוה לאבטחת הילדים שלך, כשאתה תציב במכרז שלך רף גבוה, אף אחד לא יציע לך את ההצעה הנמוכה ביותר, מסכים איתי? עכשיו, תגיד לי מה קדם, הביצה או התרנגולת? בוא תקשיב. נכון שבמכרז אתה מחויב לקבל את ההצעה הזולה ביותר. למה? למפרט שאתה מגיש.

נכון.

תרים את המפרט. איתי לפחות תדייקו בלשונכם. אני לא רוצה להתעכב על זה. בוא, עזוב. רק עזרתי לך, כשתלך הביתה - - -

לא, רק רגע אחד. המפרט של היום הוא מפרט מעולה, הוא גבוה, יש לנו מפקחים 24 שעות של החברות, הוא מעולה. החברות - - -

אז אם אתה רוצה אתה יכול לתת שכר יותר גבוה.

- - פשטו רגל כדי לקחת את המכרז. פשטו רגל.

אוקיי.

אי אפשר להוסיף משהו קטן קטן? בהמשך ל - - -

לא, עדיפות למי שלא דיבר. חנן, לא.

משהו של שנייה אחת.

חנן, לא. לא לסכם את הנושא. בבקשה, חיפה.

טוב, שמי חיליק, אני מנהל מחלקת ביטחון ומוסדות חינוך בעיריית חיפה.

ולא גרת במורדות הכרמל, לא נשרפת?

אני עד עכשיו, ישנתי אתמול פעם ראשונה, אבל בסדר. חשוב לי עוד פעם, אני לא אחזור על מה שאמרו ונאמרו פה דברים חכמים ומיקדו את הבעיה, אבל מצד שני שלא ייצא בסיכום שאלפי המאבטחים שעובדים פה אנחנו רוצים להחליף. יש פה אנשים שעושים עבודת קודש, צריך לשפר את התנאים שלהם, את השכר - - -

אתה לא במצב, אין לנו עודף ב - - -

שמה?

אין לנו עודף ככה.

לא, אבל אני אומר, יש פה כל מיני הצעות. אני אומר לך, גם פה עכשיו, אנשים חילצו מבתי ספר עם הלהבות ועשו עבודה - - -

הצדיעו להם, תודה רבה. בבקשה. משרד החינוך. בבקשה.

קודם כל, שמי אריה מור.

נשאלה ונקראה פה קריאה, למה שהשר לא יקרא או יביא להחלטת ממשלה להחזיר לתחום אחריותו את כל סוגיית אבטחת מוסדות החינוך?

אני אומר, כי אל"ף, משרד החינוך אחראי על החינוך.

אפשר לדעת מה השם, בבקשה?

שמי אריה מור, אני סמנכ"ל הביטחון, חירום ובטיחות במשרד החינוך. משרד החינוך אחראי על חינוך ולמעשה, באותה החלטת ממשלה ב- 95', כשזה עבר ממשרד החינוך, מתוך הבנה שהמדינה צריכה לתת אבטחה בכל שטחי המדינה, כולל - - -

משרד החינוך זה גם מדינה.

כן, אני אומר, משטרת ישראל, גורמי הביטחון, צריכים לתת את האבטחה בצורה מסודרת, ולכן כל התקציב כולל הניידות, כולל כל מה שהיה אז, עבר ממשרד החינוך, כולל אלפי תקנים שהיו, של פקחים שהיו בשטח וכו' וכו'. אבל מערך האבטחה הוא לא רק מאבטחים, מערך האבטחה הוא 500 קב"טים במוסדות החינוך, אבל המילה קב"ט מתעתעת, כי הם אחראים על הביטחון, על הבטיחות ועל ההיערכות לחירום, כלומר, זה שהקב"טים עבדו בשריפה, זה לא רק בגלל שהם חלק מהעירייה גם, אז הם עובדים גם בשעות האחרות מעבר להכנת מוסדות החינוך ומצבי החירום של העירייה, כי הם עוזרים עכשיו ת"פ העירייה לטפל בכול. אגב, בירושלים יש לנו כמעט - - -

אבל בתוך מחלקת הביטחון בעיריות גדולות יש מי שאחראי על אבטחת מוסדות חינוך. יש את הקב"ט ויש את הזרועות - - -

עדיין כל ה- 28 בירושלים, הולכים ת"פ העירייה במצב החירום ומטפלים בכל הנושא של החירום. בנוסף לזה יש רכז ביטחון בית ספרי בכל בית ספר, שהוא 6%. אנחנו מכשירים אותו 60 שעות יחד עם הקב"טים שלנו. נכון שצריך לטפל בשכר שלהם, אבל השכר שלהם נקבע על ידי האוצר. אגב, מי שמממן את השכר של מנהלי הביטחון, הבטיחות והחירום זה משרד החינוך שמועבר לרשויות המקומיות על פי תקנים ואנחנו נותנים יותר תקנים.

דבר נוסף, במערך האבטחה זה הנושא של הגדרות, לחצני מצוקה, מוקדים ועוד אמצעי אבטחה נוספים, שאמורים, אגב, לחליפה לגני ילדים. בלי זה אי אפשר לפתוח גן ילדים. אז אל"ף, מתקצבים את זה בפרוגרמות של משרד החינוך, ודבר שני, אנחנו מתקצבים כמעט 20 מליון שקלים שבאמת מגיעים לרשויות המקומיות והרשויות עוד עושות בעצמן, הקב"טים מהנהנים כי הם יודעים כמה הם מקבלים מאגף הביטחון, אגב, רק מהתקנות שלנו.

עכשיו, לגופו של עניין, אבטחת מוסדות חינוך. אני חושב שעבודת האבטחת מוסדות חינוך, ואני במשרד החינוך 20 שנה, מאז שעזבתי תפקיד אחר בביטחון, 20 שנה, ואנחנו חוזרים על אותו דיון. גם בוועדות מוס"ח עליונה, אגב, יש כזה דבר ועדת מוס"ח עליונה ברשות משטרת ישראל, היה לפני חודש וחצי והבעיות האלה עלו שם. אמורים לתת את המענה ופתרונות ואני חושב שהמענה והפתרון המוצעים כיום, וזה יושב על השולחן, הוא מענה מצוין, ולדעתי אנחנו היינו שותפים לשלטון המקומי, ליוחאי ולנציגי האוצר בגיבוש העמדה הזאת - - -

שמה?

העמדה. אל"ף, הם אומרים, מצד אחד המודל - - -

המודל המדלג של גני הילדים?

לא, זה לא רק גני הילדים. אל"ף, המודל אומר שיטת תקצוב אחרת. שתיים, המודל אומר להוסיף לכל הרפורמות האלה שחסרות, את אותן שעתיים, להוסיף את התקציב הנדרש. שלוש, המודל אומר לתת על כל כמעט 10-15 גני ילדים ניידת, לתקצב ניידת כזאת, והניידת הזאת תחליף את הניידות למעשה שהיו פעם, שהיום יש רשויות שעושות את זה, יש רשויות שלא עושות את זה. במודל הכנסנו את כל מוסדות החינוך, בנוסף את ציל"ה והיל"ה ומיל"ת, את הכל. כלומר גם את אותם 500 בתי ספר לא מאובטחים, כי על פי התקנים כרגע, זה היה גם בתקופת משרד החינוך לפני 20 שנה, בתי ספר מתחת ל- 100 תלמידים לא מאובטחים. יש 500 בתי ספר כאלה. צריך גם להם לתת איזשהו מענה. אז הם חלק מהמודל של הניידות המדלגות ואני חושב שמי שצריך להתכנס בעניין הזה, לקבל את ההחלטות, זה לא יפתור את השכר המלא, כי במודל לא העלו את שכר השעה. המקצוע המועדף כבר עבר את כל השרים, כולם הגיבו, נשאר שייתן מענה שר הרווחה ושר האוצר - - -

אלכס, אתה מבין למה לא משפרים את התנאים שלך? כי אתם לא ממושמעים.

שר העבודה ושר הרווחה ושר האוצר, צריכים לקבל את אותה החלטה של המקצוע המועדף. אגב, לפני 15 שנה הייתה שנה אחת בכל ההיסטוריה של אבטחת מוסדות חינוך שזה היה מקצוע מועדף. שנה אחת בלבד. אז כדאי לנסות את זה פעם נוספת, אולי נצליח לגייס מאבטחים. זה אחת.

עכשיו, אני רוצה להגיד עוד משהו של ה"אולי". באוקטובר שנה שעברה, שר האוצר אמר לרשויות המקומיות, "קחו שיפוי. קחו תקציב, תשימו כמה שאתם רוצים", אתה זוכר? היה. אתה יודע כמה שמו? מעטים.

כי אי אפשר לגייס.

לכן אני טוען שגיוס כוח האדם, כמה שלא ייתנו, אם לא יעלו את השכר, שמי שמגדיר אותו זה האוצר, מ - 26 שקלים ומעלה - - -

אריה, בוא. תקשיבו. אתה יודע מה הבעיה שלכם איתי? גם רזומה בשלטון המקומי, גם שר וגם חבר כנסת לא מעט זמן, אז בואו תקשיבו טוב טוב. כשיושב אצלי פה בשולחן נציג משרד ממשלתי, ואומר לי, "אתה יודע מה הבעיה?" אני מתעצבן, אני מפסיק להקשיב לו. כי מי אמור לייצר את הפתרון? אני? הקב"טים? משרדי הממשלה, שזה חינוך, ות"ת, הרי תקשיבו טוב טוב, נציג הסתדרות המורים נמצא פה? לא. אל תענו לי, הוא לא פה. נציג ארגון המורים נמצא פה? לא. הוא לא פה. למה? כי לא מדברים על ההשתלמויות באילת וים המלח, אז עם כל הכבוד, אם מישהו חושב סביב משרדי הממשלה שזה לא מענה מיטבי היום, אני צריך להרים דגל בראשון לספטמבר, כמו שיודעים להרים דגל בראשון לספטמבר על סוגיות שוליות ומאיימים פה על השבתת מוסדות החינוך עם פתיחת שנת הלימודים. מדברים על דבר בסיסי, אבטחת ושלומם של ילדי ישראל בבתי הספר.

מה - - -

אריה, אני לא צועק עליך, בוא תקשיב. הצלחת לגעת לי בלחצן מצוקה. כשנציג משרד ממשלתי אומר לי,"אתה יודע מה הבעיה"?, אין מה הבעיה. אתם אמורים לתת. לא תצעקו, לא תדרשו פתרון, ואני אומר לכם שאני בדיון הזה, אלך, אשב לכם, סליחה על הביטוי, על הזנב. כן. מרכז שלטון מקומי, משרד החינוך, המשרד לבטחון פנים, אתם תצטרכו בעוד 30 יום לבוא ולתת לי מענה מה נעשה. אתם תתפסו את האוצר באזניים, תביאו את המודל המדלג. אם אנחנו נשב פה וכל אחד יגיד, היה ככה והיה טוב והיה טוב, לא נפתור את הבעיה. אני רוצה לשמוע ממך, אריה, שאתה מפה אומר, "רבותיי, אני מסכים איתכם". אם אתה בא ואומר ביושר, "רבותיי, מסכים איתכם, המענה לא מיטבי, יש מצוקה, יש קושי, צריך לעשות הכל", תאמין לי, אני הייתי בפאזה אחרת מדבר.

אנחנו ישבנו עם האוצר, יחד עם השלטון המקומי, כרגע זה חונה אצל מקבלי ההחלטות שנושאים באחריות.

ואנחנו נשלב ידיים.

לא, אנחנו - - -

לא, אתה נושא באחריות. אתה יודע למה? אתה זוכר את אסון הכרמל? גם שר הפנים ביקש תקציב, זה עזר לו? האחריות נופלת לפתחכם. אני לא אהבתי שאבי אמר, אבל זה יכול להיות מציאות אחת, היא יכולה לקרות כל יום, כל שעה יכולה לקרות, ואז מה? נתעורר ונגיד שבגלל 20 מיליון ש"ח, 30 מיליון ש"ח או מישהו שהעדיף רייטינג כזה או אחר על פני אבטחת מוסדות חינוך?

רציתי רק, ברשותך, היושב ראש, משפט קצר.

מי זה אני רציתי?

יושב ראש איגוד הקב"טים.

הכבאים?

הקב"טים, הכבאים לוחמים עכשיו. חיים נוגלבלט. ברשותך, היושב ראש, אם אפשר להפנות אל משטרת ישראל בקשה באמצעות הוועדה. ישנם מקומות שחסרים בהם שומרים, אי אפשר להשיג שומרים. 20, 30 בתי ספר - - -

מאבטחים, מאבטחים.

- - 50 בתי ספר.

שומרים יש באתרי בנייה.

מאבטחים. ביקשנו ממשטרת ישראל, "תנו לנו להעמיד במקומות האלה בודק בטחוני", זאת אומרת, יש לו את כל מה שצריך להיות, רק נשק חסר לו, גז פלפל או אמצעי אחר. בשום פנים ואופן. זאת אומרת, משטרת ישראל מעדיפה שלא יהיה כלום מאשר יהיה בודק בטחוני. זה אחד.

שתיים, בבני ברק, אני גם קב"ט של עיריית בני ברק, עד לפני כשנה, במשך חמש שנים, אישרו לנו לקחת בני ישיבות, שהם רוצים - - -

מה זה ייתן לך - - -

דקה, אני רק אגיד - - -

רגע, אני שואל אותך תוך כדי. מה זה ייתן לך אם הוא יאשר לך בודק בטחוני ותשלם לו את אותו שכר מינימום? תוכל לגייס?

אני אסביר גם למה. אני אתן דוגמא מבני ברק. ישנם הרבה אברכי כולל, שרוצים להביא פרנסה הביתה, 7 השעות האלה מתאימות להם, הם רוצים לשבת בבית ספר של תלמוד תורה. הוא אומר, "כמה שתיתן לי, אני אברך אותך", והיו לנו כאלה 15 שנתנו לנו מענה והתקדמנו הלאה.

כמה חסרים בבני ברק מאבטחים?

קרוב ל- 25, כרגע.

מספרי, לא אחוזי.

לא, מספרי. מתוך 130.

אתם לא יודעים לדבר באחוזים בעירייה? למה? כי תגיד 25, אני אגיד לך, כמה מוסדות חינוך? כמה שערים יש בבתי ספר? ככה, תדברו לעניין, ישר.

אוקי. אנחנו קב"טים, אנחנו לא גזברים.

מתוך 130, אמרת 25.

כן. מה שהייתי מבקש מהיושב ראש, שמשטרת ישראל בקטע הזה תיתן תשובה, למה לא נותנים לנו להעמיד את אותו זוג עיניים - - -

שאלה, אוקיי, תודה.

- - שיעמוד בפתח בית הספר, גם אם הוא לא יהיה שומר חמוש - - -

אני לא אתן לך, אתה יודע למה אני לא אשים את זה בסיכום? הוא יענה לבקשה, זה יצליח, הם יבטלו לך את כל המאבטחים, ישימו רק בודקים בטחוניים.

זה היה במשך חמש שנים וזה לא הפריע.

הלאה. בני ברק זה לא תכלית הכל. אני אומר לך, זה מה שיקרה. זה יעלה יותר זול, תפתור להם את הבעיה, לא יהיו מאבטחים, יהיו רק בודקים בטחוניים שיחזיקו פלפלים, לא גז פלפל בכיס.

היושב ראש, מחר בבוקר 50 בתי ספר - - -

אוקיי, תודה. בקשתך נשמעה, ספציפית, בני ברק. תבחנו את הבקשה ספציפית למקומות כאלה אם זה עונה. אוקיי.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת אורי מקלב וחבר הכנסת יעקב פרי. הוועדה שמעה על מצוקת גיוס המאבטחים במוסדות החינוך, הוועדה שמעה על מצוקת גיוס קב"טים לתפקידים אלו. הוועדה שמעה על מצוקתם ותנאי העסקתם של המאבטחים בכלל ובמוסדות החינוך בפרט. אין ספק שמשרד האוצר, יחד עם המשרד לבטחון פנים ומשרד החינוך, צריכים לעשות הכל כדי לשפר את תנאי שכרם והעסקתם של המאבטחים, על מנת לייצר מאגר של מועמדים לעבודות האבטחה.

הוועדה קוראת למשרד האוצר לסיים תהליך ולאשר את עבודת המאבטחים במוסדות החינוך כעבודה מועדפת.

הוועדה קוראת לאוצר, יחד עם משרד החינוך והמשרד לבטחון פנים לסיים את הטיפול ולתקצב את המודל המדלג לאבטחת גני ילדים במוסדות החינוך.

הוועדה תקיים דיון, כאן, תוך 60 יום, דיון מעקב נוסף, לראות האם נעשה משהו עם משרדי הממשלה. הוועדה רואה במשרדי הממשלה, גם משרד החינוך, גם משרד הפנים וגם המשרד לבטחון פנים, אחראים ליצור ולפעול את המענה הראוי והמיטבי כדי שמצוקה זו תתבטל, איך אומרים? כבר לא תהיה על סדר היום של דיוני הוועדה. תודה רבה, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הסוגיה הזו.

הישיבה ננעלה בשעה 14:26.